חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד מאיר דרוקמן

2016-07-23T22:23:31Z

164.138.114.29:

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד בשבת שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

===התמנותו לרב===
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

בהוראת הרבי, מונה הרב דרוקמן לרב קהילת חב"ד בקריות, במעמד הכתרה בבית משפחת הרב יגאל פיזם שהיה באותה תקופה משפיע הקהילה. ברבות השנים ועם גדילת הקהילה בקרית שמואל מונה הרב יגאל פיזם לרב הקהילה בקרית שמואל.

בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו( דרך המכשיר הסלולרי ) על ידי החניכים, המתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן,הוא מדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת.
בשנת , [[תשס"ה]] בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם (הידוע בשם [[תוכנית ההתנתקות]] ) פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום [[השואה]] והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חב"ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.

ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה. איש עסקים.
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].
*שלמה - ירושלים.

;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
*הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב"ד]], בעבר שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח [[אהרון אליעזר צייטלין]] ע"ה).
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב תשרי התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2016-07-23T20:32:54Z

164.138.114.29:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=170
|ספר פלפולים=פלפול התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', נוסדה כ[[ישיבה גדולה]] בשנת [[תשכ"ג]] ונועדה לתלמידים הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.

==יסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה בשנת [[תרח"צ]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] ונקראה בשם '''[[אחי תמימים תל אביב]]''', הישיבה התבססה מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

כראש הישיבה בתל אביב כיהן הרב [[דוד פוברסקי]].

לאחר צאתם של משפחות חב"דיות רבות מרחבי [[ברית המועצות]], הקים הרב [[זושא וילמובסקי]] את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר בו היו קיימות שתי הישיבות אחת לצד השנייה, התאחדו יחדיו שתיהן לישיבה אחת בעיר לוד בשם - ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[ישראל גרוסמן]] והרב [[יעקב כץ]].

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]].

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ו]] לומדים בישיבה מאות תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.
לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].
השקפתה הברורה של הישיבה היא שאין לפרסם פרסומים המכריזים על זהותו של הרבי כמלך המשיח, כמו כן פועלת הישיבה להחדיר השקפה זו בקרב אנ"ש.

==צוות הישיבה==
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* [[משפיע]] ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* משגיח ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* משגיח בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב אליהו קירשנבאום.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. משפיע: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
*'''משיבים בעיונא''': הרב דובער בלינוב, הרב חנא חיים פרידמן.

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג. הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*'''משיבים בחסידות''': הרב חיים זקס, הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר, הרב שלמה ויגלר, הרב נחשון פקטור.

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]]
* הרב [[ משה נפרסטק]] עד לפטירתו. [[ תשע"ו]]

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]