https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=162.84.198.0%2F24חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-23T12:27:14Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=837209חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)2026-03-26T17:56:21Z<p>162.84.198.245: /* נישואין */תיקון טעות חמורה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|הרבנית חנה]]<br />
'''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]]) הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] - רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]].<br />
<br />
לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[מלחמת העולם השניה]], יצאה מ[[רוסיה]] והגיעה ל[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], משם נדדה ל[[פריז]]. הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==לאחרונה נתוודע שאין זה תמונת הרבנית<br />
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבנית חנה בצעירותה]]<br />
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].<br />
<br />
סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.<br />
<br />
הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.<br />
<br />
הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש.<br />
<br />
===נישואין===<br />
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900).<br />
<br />
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br />
<br />
הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה ב[[ניקולייב]].<br />
<br />
לרב ולרבנית נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.<br />
<br />
===הרבנית של דנייפרופטרובסק===<br />
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br />
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר המרכזית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.<br />
<br />
הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב (תואר)|רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.<br />
<br />
הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות אף על פי שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי{{הבהרה}}{{מקור}}<br />
<br />
הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]]. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br />
<br />
===גלות===<br />
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 להסתלקותה] (סוף העמוד ואילך).}}.<br />
<br />
על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br />
<br />
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן.<br />
<br />
===מרוסיה לארצות הברית===<br />
====יציאה מרוסיה====<br />
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]<br />
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.<br />
<br />
לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.<br />
<br />
====באירופה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br />
<br />
מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה [[פוקינג]], וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.<br />
<br />
אל מחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה הרבי, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם מטח יריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.<br />
<br />
בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].<br />
<br />
בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש"ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.}}.<br />
<br />
חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.<br />
<br />
כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב זלמן שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.<br />
<br />
על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947).<br />
<br />
הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br />
<br />
====בקראון הייטס====<br />
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.<br />
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]<br />
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים.<br />
<br />
הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].<br />
<br />
==הסתלקותה==<br />
[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]<br />
[[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]<br />
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.<br />
<br />
ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.<br />
<br />
ב[[יום הכיפורים]] שחל בתוך ימי ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]], ביקש הרבי מר' [[דובער יוניק]] שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה{{הערה|עדות הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45.}}.<br />
<br />
===הנצחתה===<br />
החל מ[[שבת בראשית]] [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר את פירושי [[רש"י]] על [[פרשת השבוע]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק ב[[שבת מברכים]]) ו[[מוגה|להגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת [[פרשת וישלח]]. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר [[מאמר]]ים רבים.<br />
<br />
החל משנת [[תשכ"ו]] ועד שנת [[תשמ"ח]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ביום [[ו' תשרי]] - [[יום השנה]], ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]] אמר [[שיחה]]. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ו[[נש"ק|הדלקת הנר]].<br />
<br />
בנות רבות נושאות את השם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.<br />
<br />
בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, '[[מכון חנה]]' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.<br />
<br />
בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.<br />
<br />
==זכרונות הרבנית==<br />
<br />
==== בכתב ====<br />
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br />
<br />
כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.<br />
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.<br />
<br />
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==== בעל פה ====<br />
הרב [[ניסן גורדון]] שוחח<ref>בערכו של ר"נ כתבו שהעתיק ממחברות הרבנית. ולכאו' אי' המחברות מהם העתיק, בשנדפסו אין זכר לכל סיפוריו. ומובן שהוא כבפנים.</ref> רבות עם הרבנית, שסיפרה לו סיפורים על הרבי בילדותו. הוא הדפיסם -תחת שם העט שלו, נ. בן [[יוחנן גורדון|יוחנן]]- בעתון הנשי החב"די [[די אידישע היים]], והרבי הגי' את הכתבות.<br />
<br />
כמו כן זכרונות הרבנית על הסבא-רבא שלה, ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], נדפסו על ידי הרבי לאחרי הקדמת ספרו של רא"ד [[קב נקי]], ובקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].<br />
<br />
=== זכרונות ר' יוסף נימוטין ===<br />
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.<br />
<br />
זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_התמים_מוסף_בית_משיח_1431_סוכות_פה.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]<br />
<br />
==משפחתה==<br />
*'''אחיה''': ישראל אריה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].<br />
*'''אחותה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.<br />
*'''אחותה''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.<br />
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br />
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].<br />
* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.<br />
* אחי בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] היה נשוי לרבנית רחל בת הרב [[דוד צבי חן]], ובתם היא [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].<br />
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת קה"ת.<br />
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[תשס"א]].<br />
* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, [[תשע"ד]] (2014)<br />
* ר' [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/הרבנית_חנה_במחנה_עקורים.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}}<br />
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14<br />
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19<br />
*זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, [[שבועון בית משיח]] 1429 ע' 42–44<br />
*זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף שבועון בית משיח 1429<br />
*אלי וולף, '''אם המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 64<br />
*'''IN THE FOOTSTEPS OF REBBETZIN CHANA''', מגזין COLive גליון 24 תשרי ה'תשפ"ה עמוד 64<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537/jewish/page.htm זכרונות הרבנית חנה]''' באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br />
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br />
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}<br />
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]]<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/147816 בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]</div>162.84.198.245https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=835050כולל אברכים (קראון הייטס)2026-03-19T04:17:12Z<p>162.84.198.245: תיקון פרט לא מדויק.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הלר.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ראש ה[[כולל]] כיום, הרב [[אברהם יוסף הלר]]]]<br />
'''כולל אברכים שעל ידי [[מזכירות הרבי|מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]]''' או '''כולל מנחם''' הוא ה[[כולל]] המרכזי של חסידי חב"ד והוא ב[[קראון הייטס]] ומסונף ומנוהל על ידי [[מזכירות הרבי|חברי המזכירות]] של [[הרבי]], והאברכים שלומדים בכולל מקבלים את המלגות מקופת המזכירות.<br />
<br />
ראש הכולל כיום הוא הרב [[אברהם יוסף הלר]], מרבני חב"ד ב[[שכונה]].<br />
<br />
==היסטוריית הכולל==<br />
הכולל הוקם בשנת [[תשכ"ב]] בהוראתו הישירה של הרבי, ובראשו הועמד הרב [[אברהם זושא זיסקינד]] שכיהן כראש הכולל במשך חמש שנים עד לפטירתו הטראגית בראש [[חודש ניסן]] תשכ"ז.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז התמנה הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לראש הכולל, באמצע שנות הלמדים הרב דבורקין הכניס את הרב הלר בתור מגיד שיעור, ולאחרי פטירתו התמנה הרב הלר בתפקיד ראש כולל. <br />
<br />
עם הקמת הכולל הרבי נתן הסכמתו לקרא לכולל "כולל מנחם", והוא מהמוסדות הראשונים שנקראו בשם הרבי, ובאישורו. אבל משום מה לא התפרסם ולא נקרא כן בפועל עד לסוף שנת [[תשנ"ד]] שאז התחילו הוסיפו את השם "כולל מנחם" לשם שנקרא עד אז "כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א".{{הערה|מתוך פתח דבר לקובץ דברי תורה של הכולל https://drive.google.com/file/d/1uHQCVrKrj2zo-sFD_dzZH47NJD4691pN/view?usp=drivesdk}}<br />
<br />
כאשר החלה [[הבריחה מקראון הייטס]] בעקבות השתלטות השחורים על האזור, ביקש הרבי מהחסידים לא להיבהל ולהמשיך להתגורר באזורים המרוחקים ממרכז השכונה, על מנת לחזק את האחיזה היהודית במקום. בעקבות כך הציע אחד העסקנים להעביר את הכולל לרחוב יוטיקה, על מנת לחזק את הנוכחות היהודית באזור, אך הרבי התנגד להעברה זו והשיב "הרי נפסק בהלכה שסנהדרין סמוכה אצל המזבח".<br />
<br />
הממונה מטעם [[מזכירות הרבי]] על הכולל היה הרב [[בנימין קליין]]. [ו(עד פטירתו) כל אברך שרצה להצטרף ולהיות חבר בכולל היה צריך לקבל מכתב קבלה ממנו].<br />
<br />
בחודש תמוז [[תשמ"ה]] (בקשר ל[[פרשת הספרים]]) כשהרבי הוראה לרשום על בנין [[770]] "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש" הראה גם כן (אמנם בחשאי) לרשום על בניין הכולל השם "מחנה ישראל אהל יוסף יצחק ליובאוויטש" .<br />
<br />
הרבי התייחס בקירוב גדול לחברי הכולל ונעזר בהם במספר פרויקטים והטיל עליהם שליחויות שונות, ביניהם ליווי [[ספר תורה|ספרי התורה]] שנשלחו ל[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|1=[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60971 ספרי התורה שהרבי שלח לקהילות בארץ • סקירה מרתקת] {{אינפו}}.}}, עריכת ביאורים ומראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], עריכת ה[[ספר הליקוטים]], חלוקת התניא בשנת [[תשד"מ]], עריכת הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], וכן משנת תשל"ח חלוקת המצות בכל שנה ושנה, ועוד כו"כ דברים. כן בשנת [[תשנ"ג]] חלקו כו"כ דברים מהרבי לקהל.<br />
<br />
בהזדמנות אחת, הרבי גם ביקר בכולל{{הערה|בדרכו לבקר את החסיד ר' [[זלמן יפה]] בדירה בה התגורר מעל הכולל (ראו את [https://anash.org/when-the-rebbe-visited-the-union-kollel-building/ סיפורו של ר' זלמן יפה אודות הביקור] ב[[אתר אנ"ש]] {{אנש}} (אנגלית).}}.<br />
<br />
כו"כ דברים בניהול הכולל הגיעו ישירות ב"הוראה מלמעלה" מהרבי, למשל העובדה שסדר הלימודים בכולל הוא "במקום שליבו חפץ" וכן פעם הרבי דיבר בשיחה אודות לימודיהם של תלמידי הישיבות והורה שצריכים להיבחן על הלימוד שלהם ובנוגע לחברי הכולל – מכיון שחברי הכולל הרי לומדים במקום שליבם חפץ ולכן אי אפשר לעשות מבחן זהה לכולם, לכן —הורה הרבי— שבה[[דו"ח]] שחברי הכולל ממלאים במשך החודש אודות שמירת זמני הלימודים, יוסיפו גם כן מקום בהדו"ח "למדתי החודש" — וכן נראה הדו"ח של הכולל עד היום.<br />
וכן היו עוד כו"כ הוראות מיוחדות אודות ניהול הכולל וכן שיחות אודות הצורך בשמירת הסדרים (-זמני הלימודים וכן איכות הלימודים) של חברי הכולל.<br />
<br />
עד לשנת [[תש"ס]] שכן הכולל ב[[רחוב יוניון]], מאחורי בניין [[770]] (עם דלת אחורית ושביל הנכנס ישירות לחצר 770){{הערה|בתחילת שנותיו היה הכולל פעיל בהעזרת נשים (הצמוד לגן עדן התחתון) שבבהכנ"ס 770}}, ובשנת [[תש"ס]] אמר הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] כי ברצונו לשפץ את הבניין, ועל כן הוא מעביר באופן זמני את הכולל לבניין של [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]], בקומה העליונה שלה בפינת הרחובות [[קינגסטון]] ויוניון. בפועל לאחר שהפועלים הרסו את קירות המבנה, הפסיקה העבודה, והבניין נותר שומם וחברי הכולל נשארו ללמוד בבניין של [[צעירי חב"ד]]{{הערה|[https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=656&PagePosition=165 תמונות מהבניין ההרוס] באתר 770live.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] הכריזו האחראים על התחלת פרוייקט הריסת מבנה הכולל הישן, והקמת מבנה חדש עבור הכולל במקומו עד לשנת הלימודים [[תשפ"ג]], עם אולם מרווח ורחב ידיים שעתיד לכלול 300 מקומות ישיבה וחדרי לימוד נוספים, ובכך להגדיל את יכולת הקיבול של מספר האברכים הלומדים בכולל{{הערה|1=[https://anash.org/new-structure-to-replace-historic-union-kollel-building/ דיווח באתר אנ"ש] {{אנגלית}}.}}.<br />
<br />
בסוף [[חודש תשרי]] [[תשפ"ו]] החלו בשבירת בניין הכולל על מנת לבנותו מחדש. לאחר שהיה שומם מזה שני עשורים.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בשנים עברו, חברי הכולל הוציאו לאור ביטאון תורני בשם '[[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]'.<br />
<br />
משנת תשל"ג{{הערה|מתוך זכרונות הרב [[יהודה אריה לייב שפירא]] ממיאמי, ריש הקלטה מספר 12, לפי המספור ביוטיוב.}} יצא לאור "[[קובץ דברי תורה]]", השם נבחר על ידי הרבי,<br />
מחברי המערכת המייסדים הרב [[יהודה לייב שפירא]]. הקובצים יצאו לאור באופן רשמי ע"י "[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]]" ונשאו הסמל של [[קה"ת]] {{הערה|https://drive.google.com/drive/folders/1fp4ZMZ2iTqtf2R8sUodONEam7Ko1ebf3}} (קבצי הערות בודדים זכו לדבר כזה), וכיום הקובץ של הכולל - דברי תורה- מודפס ללא סמל של קה"ת.<br />
<br />
בתחילת ההוצאה לאור הורה הרבי, שיעבור על החומר אחד (או שנים) שאינו חבר בכולל. השיחה שבראש הקובץ תהיה מוגהת אך משהו חדש, כמו כן הענינים שנדפסו בקובץ יהיו חדשים{{הערה|עכ"פ בקובץ הראשון.}}.<br />
החידוש שהיה בספר זה הוא שנדפס לא רק במכונת צילום (קופיר), אלא בדפוס ממש.<br />
<br />
ספרים שיצאו-לאור בעריכת חברי הכולל:<br />
*[[ספר המפתחות לספרי ומאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק]]<br />
*[[מראי מקומות לספר משנה תורה]]<br />
*[[ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון]] (מהדורא בתרא לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז)<br />
*[[קיצור דיני טהרה]]<br />
*[[אור התפלה]]<br />
<br />
==סניף מונטריאול==<br />
לכולל אברכים ישנו סניף הפועל בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], כאשר לאורך כל השנים האברכים שלמדו בכולל במונטריאול קיבלו את המשכורת שלהם ממזכירות הרבי{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1896 עמוד 55.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|85691|news|חשיפה: הסיבה לביקורו המפתיע של הרבי בכולל|מערכת שטורעם|כ"ח בשבט תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:כוללים]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[en:Kollel Avreichim (Crown Heights)]]</div>162.84.198.245https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=835035כולל אברכים (קראון הייטס)2026-03-19T02:21:38Z<p>162.84.198.245: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הלר.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ראש ה[[כולל]] כיום, הרב [[אברהם יוסף הלר]]]]<br />
'''כולל אברכים שעל ידי [[מזכירות הרבי|מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]]''' או '''כולל מנחם''' הוא ה[[כולל]] המרכזי של חסידי חב"ד והוא ב[[קראון הייטס]] ומסונף ומנוהל על ידי [[מזכירות הרבי|חברי המזכירות]] של [[הרבי]], והאברכים שלומדים בכולל מקבלים את המלגות מקופת המזכירות.<br />
<br />
ראש הכולל כיום הוא הרב [[אברהם יוסף הלר]], מרבני חב"ד ב[[שכונה]].<br />
<br />
==היסטוריית הכולל==<br />
הכולל הוקם בשנת [[תשכ"ב]] בהוראתו הישירה של הרבי, ובראשו הועמד הרב [[אברהם זושא זיסקינד]] שכיהן כראש הכולל במשך חמש שנים עד לפטירתו הטראגית בראש [[חודש ניסן]] תשכ"ז.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז התמנה הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לראש הכולל, באמצע שנות הלמדים הרב דבורקין הכניס את הרב הלר בתור מגיד שיעור, ולאחרי פטירתו התמנה הרב הלר בתפקיד ראש כולל. <br />
<br />
עם הקמת הכולל הרבי נתן הסכמתו לקרא לכולל "כולל מנחם", והוא מהמוסדות הראשונים שנקראו בשם הרבי, ובאישורו. אבל משום מה לא התפרסם ולא נקרא כן בפועל עד לסוף שנת [[תשנ"ד]] שאז התחילו הוסיפו את השם "כולל מנחם" לשם שנקרא עד אז "כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א".{{הערה|מתוך פתח דבר לקובץ דברי תורה של הכולל https://drive.google.com/file/d/1uHQCVrKrj2zo-sFD_dzZH47NJD4691pN/view?usp=drivesdk}}<br />
<br />
כאשר החלה [[הבריחה מקראון הייטס]] בעקבות השתלטות השחורים על האזור, ביקש הרבי מהחסידים לא להיבהל ולהמשיך להתגורר באזורים המרוחקים ממרכז השכונה, על מנת לחזק את האחיזה היהודית במקום. בעקבות כך הציע אחד העסקנים להעביר את הכולל לרחוב יוטיקה, על מנת לחזק את הנוכחות היהודית באזור, אך הרבי התנגד להעברה זו והשיב "הרי נפסק בהלכה שסנהדרין סמוכה אצל המזבח".<br />
<br />
הממונה מטעם [[מזכירות הרבי]] על הכולל היה הרב [[בנימין קליין]]. [ו(עד פטירתו) כל אברך שרצה להצטרף ולהיות חבר בכולל היה צריך לקבל מכתב קבלה ממנו].<br />
<br />
בחודש תמוז [[תשמ"ה]] (בקשר ל[[פרשת הספרים]]) כשהרבי הוראה לרשום על בנין [[770]] "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש" הראה גם כן (אמנם בחשאי) לרשום על בניין הכולל השם "מחנה ישראל אהל יוסף יצחק ליובאוויטש.<br />
<br />
הרבי התייחס בקירוב גדול לחברי הכולל ונעזר בהם במספר פרויקטים והטיל עליהם שליחויות שונות, ביניהם ליווי [[ספר תורה|ספרי התורה]] שנשלחו ל[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|1=[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60971 ספרי התורה שהרבי שלח לקהילות בארץ • סקירה מרתקת] {{אינפו}}.}}, עריכת ביאורים ומראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], עריכת ה[[ספר הליקוטים]], חלוקת התניא בשנת [[תשד"מ]], עריכת הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], וכן משנת תשל"ח חלוקת המצות בכל שנה ושנה, ועוד כו"כ דברים. כן בשנת [[תשנ"ג]] חלקו כו"כ דברים מהרבי לקהל.<br />
<br />
בהזדמנות אחת, הרבי גם ביקר בכולל{{הערה|בדרכו לבקר את החסיד ר' [[זלמן יפה]] בדירה בה התגורר מעל הכולל (ראו את [https://anash.org/when-the-rebbe-visited-the-union-kollel-building/ סיפורו של ר' זלמן יפה אודות הביקור] ב[[אתר אנ"ש]] {{אנש}} (אנגלית).}}.<br />
<br />
כו"כ דברים בניהול הכולל הגיעו ישירות ב"הוראה מלמעלה" מהרבי, למשל העובדה שסדר הלימודים בכולל הוא "במקום שליבו חפץ" וכן פעם הרבי דיבר בשיחה אודות לימודיהם של תלמידי הישיבות והורה שצריכים להיבחן על הלימוד שלהם ובנוגע לחברי הכולל – מכיון שחברי הכולל הרי לומדים במקום שליבם חפץ ולכן אי אפשר לעשות מבחן זהה לכולם, לכן —הורה הרבי— שבה[[דו"ח]] שחברי הכולל ממלאים במשך החודש אודות שמירת זמני הלימודים, יוסיפו גם כן מקום בהדו"ח "למדתי החודש" — וכן נראה הדו"ח של הכולל עד היום.<br />
וכן היו עוד כו"כ הוראות מיוחדות אודות ניהול הכולל וכן שיחות אודות הצורך בשמירת הסדרים (-זמני הלימודים וכן איכות הלימודים) של חברי הכולל.<br />
<br />
עד לשנת [[תש"ס]] שכן הכולל ב[[רחוב יוניון]], מאחורי בניין [[770]] (עם דלת אחורית ושביל הנכנס ישירות לחצר 770){{הערה|בתחילת שנותיו היה הכולל פעיל בהעזרת נשים (הצמוד לגן עדן התחתון) שבבהכנ"ס 770}}, ובשנת [[תש"ס]] אמר הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] כי ברצונו לשפץ את הבניין, ועל כן הוא מעביר באופן זמני את הכולל לבניין של [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]], בקומה העליונה שלה בפינת הרחובות [[קינגסטון]] ויוניון. בפועל לאחר שהפועלים הרסו את קירות המבנה, הפסיקה העבודה, והבניין נותר שומם וחברי הכולל נשארו ללמוד בבניין של [[צעירי חב"ד]]{{הערה|[https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=656&PagePosition=165 תמונות מהבניין ההרוס] באתר 770live.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] הכריזו האחראים על התחלת פרוייקט הריסת מבנה הכולל הישן, והקמת מבנה חדש עבור הכולל במקומו עד לשנת הלימודים [[תשפ"ג]], עם אולם מרווח ורחב ידיים שעתיד לכלול 300 מקומות ישיבה וחדרי לימוד נוספים, ובכך להגדיל את יכולת הקיבול של מספר האברכים הלומדים בכולל{{הערה|1=[https://anash.org/new-structure-to-replace-historic-union-kollel-building/ דיווח באתר אנ"ש] {{אנגלית}}.}}.<br />
<br />
בסוף [[חודש תשרי]] [[תשפ"ו]] החלו בשבירת בניין הכולל על מנת לבנותו מחדש. לאחר שהיה שומם מזה שני עשורים.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בשנים עברו, חברי הכולל הוציאו לאור ביטאון תורני בשם '[[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]'.<br />
<br />
משנת תשל"ג{{הערה|מתוך זכרונות הרב [[יהודה אריה לייב שפירא]] ממיאמי, ריש הקלטה מספר 12, לפי המספור ביוטיוב.}} יצא לאור "[[קובץ דברי תורה]]", השם נבחר על ידי הרבי,<br />
מחברי המערכת המייסדים הרב [[יהודה לייב שפירא]]. הקובצים יצאו לאור באופן רשמי ע"י "[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]]" ונשאו הסמל של [[קה"ת]] {{הערה|https://drive.google.com/drive/folders/1fp4ZMZ2iTqtf2R8sUodONEam7Ko1ebf3}} (קבצי הערות בודדים זכו לדבר כזה), וכיום הקובץ של הכולל - דברי תורה- מודפס ללא סמל של קה"ת.<br />
<br />
בתחילת ההוצאה לאור הורה הרבי, שיעבור על החומר אחד (או שנים) שאינו חבר בכולל. השיחה שבראש הקובץ תהיה מוגהת אך משהו חדש, כמו כן הענינים שנדפסו בקובץ יהיו חדשים{{הערה|עכ"פ בקובץ הראשון.}}.<br />
החידוש שהיה בספר זה הוא שנדפס לא רק במכונת צילום (קופיר), אלא בדפוס ממש.<br />
<br />
ספרים שיצאו-לאור בעריכת חברי הכולל:<br />
*[[ספר המפתחות לספרי ומאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק]]<br />
*[[מראי מקומות לספר משנה תורה]]<br />
*[[ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון]] (מהדורא בתרא לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז)<br />
*[[קיצור דיני טהרה]]<br />
*[[אור התפלה]]<br />
<br />
==סניף מונטריאול==<br />
לכולל אברכים ישנו סניף הפועל בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], כאשר לאורך כל השנים האברכים שלמדו בכולל במונטריאול קיבלו את המשכורת שלהם ממזכירות הרבי{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1896 עמוד 55.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|85691|news|חשיפה: הסיבה לביקורו המפתיע של הרבי בכולל|מערכת שטורעם|כ"ח בשבט תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:כוללים]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[en:Kollel Avreichim (Crown Heights)]]</div>162.84.198.245