https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=148.75.247.137 2026-04-21T06:07:45Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=307210 2018-03-15T04:56:46Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''בן ציון בנימין אלטהויז''' ([[תרצ&quot;ד]]-[[י' שבט]] [[תשע&quot;ח]]) היה מחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק, ומחברי קהילת חב&quot;ד ב[[קווינס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] לאביו ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] שהיה ממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו ומראשי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש, ונקרא על שם סבו מצד אביו - ר' בנימין אלטהויז מניקולייב.<br /> <br /> בעודו בחור, היה מהראשונים שהגיעו ללמוד בחצרות קודשנו לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכאשר בא בקשרי השידוכין עם רעייתו טעמא בשנת תשי&quot;ג, זכה שהרבי ישמש כמסדר קידושין וישתתף בחתונתו.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש במשך שנים רבות כמחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק.<br /> <br /> בשנותיו המאוחרות התגורר ב[[קווינס]], עד לפטירתו בגיל 85 ביום שישי [[י' שבט]] [[תשע&quot;ח]]. הלווייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בערב שבת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת שושנה קורן - קווינס, ניו יורק<br /> *בתו, מרת אסתר רייטמן - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו, מרת רבקה סנדרס - ניו יורק<br /> <br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, בן ציון בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=307209 2018-03-15T04:52:28Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>הרב '''אהרן גופין''' מנהל הראשון של תלמוד תורה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> נולד בלודמיר לאביו ר' ברוך בשנת תרנ&quot;ג.<br /> <br /> תלמיד תומכי תמימים בליובאוויטש פנימה.<br /> <br /> התחתן עם בת א' מתושבי אריופול. התגורר בחרקוב.<br /> <br /> יצא מרוסיה בבריחה הגדולה. התיישב בכפר חב&quot;ד. שם היה המנהל הראשון של התלמוד תורה.<br /> <br /> נפטר בתשמ&quot;א.<br /> <br /> בניו ר' [[ישעיה גופין]], [[ברוך גופין]], נכדו ר' [[זלמן גופין]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%95&diff=306436 2018-02-25T01:33:17Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יהודה קלמן מארלאו<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]<br /> |תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]<br /> |תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ&quot;ב]] <br /> |מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש&quot;ס]]<br /> |מקום פעילות=[[קראון הייטס]]<br /> |רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]<br /> הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. כונה על ידי הרבי &quot;אביר שבאבירים&quot;{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ&quot;ז]]}}. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש&quot;ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68. <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> [[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]<br /> <br /> הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר א']] ה'[[תרצ&quot;ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד&quot;א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש&quot;רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון&quot;). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ&quot;ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח&quot;צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.<br /> <br /> בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב&quot;ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב&quot;די שהיגר ל[[ארצות הברית]] שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את [[תורת החסידות]] במוסדות החינוך היהודיים.<br /> <br /> אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.<br /> <br /> במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי&quot;צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה [[הרבי הריי&quot;צ]] ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.<br /> <br /> ב[[שבת קודש]] [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.<br /> <br /> ===בתומכי תמימים===<br /> בתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף ב[[התוועדות]] [[י&quot;ב בתמוז]] [[תשי&quot;ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: &quot;נהנין ממנו עצה ותושיה&quot;.}}.<br /> <br /> באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש&quot;י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה [[יחידות]] החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.<br /> <br /> באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.<br /> <br /> בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח&quot;י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור. <br /> <br /> ===חתונתו===<br /> [[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]<br /> [[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש&quot;ל]]<br /> ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי&quot;ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ&quot;ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.<br /> <br /> לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.<br /> <br /> באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.<br /> <br /> בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו&quot;כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש&quot;י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] הוציאו נשי חב&quot;ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.<br /> <br /> כמו&quot;כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר &quot;איש הלכה&quot;{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.<br /> <br /> ==האירוע בסוכת בית חיינו==<br /> בחג ה[[סוכות]] [[תש&quot;ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.<br /> <br /> לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.<br /> <br /> במוצאי [[שמחת תורה]] של אותה שנה נסעו שניים מידידיו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] והביאו אותו על קביים ל[[התוועדות]] הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ה[[התוועדות]] ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.<br /> <br /> ==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==<br /> במוצאי [[שבת]] קודש [[י&quot;ז באדר]] [[תשמ&quot;ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.<br /> <br /> תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:<br /> <br /> {{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ&quot;ו]]}}.<br /> <br /> בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:<br /> <br /> {{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ&quot;ז]]}}.<br /> <br /> ===רדיפות===<br /> במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ&quot;ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של &quot;אגודת הרבנים&quot; מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59584] כתב ה&quot;סירוב&quot; נגד הרב מארלאו ויבדלחט&quot;א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): &quot;מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד&quot;.}}.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה==<br /> חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], לאחר שב[[שבת]] [[פרשת ויגש]], ב[[התוועדות]] של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת [[הקב&quot;ה]] חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}<br /> <br /> כמו&quot;כ בקיץ [[תנש&quot;א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.<br /> <br /> גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.<br /> <br /> פעם ביקשו חברי &quot;[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]&quot;, מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו&quot;כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל אתר הגיב הרב מארלו שאם לא יהיה מצוין על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36686] צרור סיפורים על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשנ&quot;ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ&quot;ה, כשחזר מהכינוס ב&quot;יד אליהו&quot;.}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:<br /> <br /> {{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - &quot;כאן צוה ה' את הברכה&quot;, אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב&quot;ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה&quot;, ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים &quot;עד מתי&quot;}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה &quot;עד מתי&quot;, והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת &quot;יחי&quot;. אני מייצג כאמור את קהילת [[קראון הייטס]] המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.<br /> <br /> הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר ב[[נשמה|נשמות]] גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.<br /> <br /> אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. ב[[שבת]] הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו [[ריקוד]] של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.<br /> <br /> יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב&quot;ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי תוארים של היפך החיים.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לאחר חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.<br /> <br /> הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד [[הטורי זהב]] על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.<br /> <br /> לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.<br /> <br /> ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).<br /> לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.<br /> <br /> בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ&quot;ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ&quot;ש של [[קראון הייטס]] הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד&quot;צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.<br /> <br /> בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש&quot;ס]] הגיע ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.<br /> <br /> ===הלוויה===<br /> עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.<br /> <br /> בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת [[קראון הייטס]] אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.<br /> <br /> ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב&quot;ד בניו יורק'.<br /> <br /> בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.<br /> <br /> אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.<br /> <br /> בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה.<br /> <br /> לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.<br /> <br /> לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה ש[[הקב&quot;ה]] מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.<br /> <br /> מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]&quot;.<br /> <br /> הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב&quot;ד, סמוך לאהל הק'.<br /> <br /> ==הנהגות וחומרות==<br /> *לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת&quot;ת]] וה[[רמב&quot;ם]], מאז ייסוד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).<br /> *הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].<br /> *היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י&quot;ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.<br /> <br /> *הקפיד שלא לשתות [[מים]] ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.<br /> * לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של [[טלית]] מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.<br /> *לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד [[בית הכנסת]] שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.<br /> * ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.<br /> * ב[[שבת מברכים]] היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].<br /> * בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.<br /> * בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.<br /> * את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.<br /> * לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).<br /> *בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח [[תפילין]] וקורא [[קריאת שמע]]{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.<br /> *הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).<br /> * היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את ה[[צדקה]] בסתר.<br /> *לא רצה לקבל טובות מאנשים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.<br /> *'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.<br /> *'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.<br /> *'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון &quot;שונה הלכות&quot; ב[[תשע&quot;ב]]}}.<br /> <br /> * '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש&quot;ע]]}}.<br /> <br /> * '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס&quot;א]]) יצא לאור &quot;ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן&quot; לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינו חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד&quot;צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' [[סיוון]] [[תשס&quot;ב]]) יצא לאור תדפיס מח&quot;ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&amp;pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח&quot;ב היברו-בוקס}}.<br /> <br /> * '''אש&quot;ל - הכנסת אורחים''' - [[אש&quot;ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק רחוב קינגסטון מספר272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה.{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס&quot;ג]]}}.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש&quot;ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[בית דין צדק קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76283 הרב שהרבי כינה: &quot;איש הלכה&quot;]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשע&quot;ג (29.05.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' [[ניסן]] תשנ&quot;ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82091 האביר שבאבירים - בהפצת בשורת הגאולה] - {{אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&amp;pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח&quot;ב בהיברו-בוקס]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] <br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=306396 2018-02-01T19:41:14Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע&quot;א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.<br /> <br /> הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה חסידי חב''ד, אז בקומה העליונה התפללו נוסח האר''י, ובקומה התחתונה התפללו נוסח אשכנז.<br /> בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם - במעשאנסקי - [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.<br /> <br /> ידוע על לפחות שלשה פעמים בהן ביקר הרבי בעיר חרקוב. פעם הראשונה היתה לאחר חודש תשרי תרפ&quot;ג, בדרך חזרה מרוסטוב ליקטרינוסלב. וכן עוד פעמיים, בשנות תרפ&quot;ב ותרפ&quot;ד.<br /> <br /> כיום נמצאים בחרקוב כעשרה משפחות הפועלים בשליחות הרבי.<br /> ==תומכי תמימים בחרקוב==<br /> {{ערך מורחב|תומכי תמימים חרקוב}}<br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם [[רופאים]] בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר בישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר. בקיץ תרפ&quot;ח למדו בחרקוב 200 תמימים.<br /> <br /> ==דמויות חסידים==<br /> (רשימה חלקית של חסידים מכל התקופות {{הערה|מקורות ראה בערך [[מאיר גורקוב]] בהערה ובדף השיחה שם ובערכים של כל אחד ואחד בנפרד.}})<br /> *ר [[אברהם ברוך פבזנר]] - [[משפיע]] משנת תרצב<br /> *ר [[מאיר גורקוב]] - עסקן מחתרתי<br /> *ר [[נחום יצחק פינסון]] - עסקן מחתרתי<br /> *ר [[צמח הלוי גורביץ]] - עסקן מחתרתי<br /> *ר [[שמואל כצמן]] - חסיד ועסקן מחתרתי<br /> *ר [[יהודה חיטריק]] - עסקן מחתרתי ו[[שוחט]]<br /> *ר [[איצה דער מתמיד]] - [[משפיע]] עד שנת תרצב<br /> *ר [[ישראל יהודה לוין]] - עסקן מחתרתי<br /> *ר [[אברהם הזקן]], או [[אברהם קצלנבוגן]] - עסקן מחתרתי <br /> *ר [[מיכאל טייטלבום]] - עסקן מחתרתי<br /> *ר [[אהרן תומרקין]] - רב<br /> *ר [[פנחס שיפמן]] - מהנדס בדרגים הבכירים <br /> *ר [[מרדכי אלינסאן]] - עסקן ומכניס אורח<br /> *ר [[יהושע אלי וואלאסאוו]] - החזיק את [[בית הכנסת]] וכן גייס כספים לעניים {{הערה|על פי תיק החקירה של ר [[אברהם ברוך פבזנר]].}}<br /> *ר [[משה מאיר מרקוביץ]] - היה ראש הקהילה היהודית בחרקוב ועסקן ציבורי<br /> הוא היה מקושר לרבותינו נשיאינו. בילדותו ראה את [[אדמו&quot;ר]] [[הצמח צדק]], והיה מקושר בלב ונפש ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].הוא היה ידיד נפשם של כל אחד מ[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[חרקוב]], ופעל ועשה רבות בשביל כולם.<br /> *ר [[מנחם מענדל דייטש]] - [[משפיע]] אחר מאסרו של ר' [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> *ר [[אלי מיכל האפט]] - עסקן<br /> *ר [[שניאור זלמן משה סקובלו]]<br /> *ר [[צבי הירש רבינוביץ]]<br /> *ר [[בן ציון שם טוב]] - עסקן מחתרתי<br /> *ר [[שאול יהודה לייב ליבין]] - רב<br /> *ר [[מנחם מענדל בליניצקי]]<br /> *ר [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] - [[שו&quot;ב]] לזמן קצר<br /> *ר' [[פתחיה מנקין]] - היה תלמיד חכם ושקדן גדול ונדב כסף ל[[תומכי תמימים]]. על משפחתו, [[משפחת מנקין]] המעטירה, אמרו &quot;מנקין - דאס איז די סמעטענע פון חארקוב און פאלטאווע&quot; (=מנקין היא ה'שמנת' של הערים [[חרקוב]] ו[[פולטבה]].<br /> *ר [[חיים אברמוב]]<br /> *ר [[דובער ריקמן]]<br /> *ר [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]] - שו&quot;ב<br /> * ר [[מענדל פוטערפאס]]<br /> *ר [[בצלאל ווילשאנסקי]]<br /> * ר [[נחום ראזין]] - לומד שיעורים ברבים ב[[חסידות]]{{הערה|על פי תיק החקירה של ר' [[אברהם ברוך פבזנר]]}}<br /> *ר [[שלמה שימונוביץ’]] - גיסו של ר' [[צמח הלוי גורביץ]]<br /> * ר [[אברהם יחזקאל ארלאזאראוו]] - אבד&quot;ק חרקוב<br /> * ר [[אברהם זלצמן]] - שוחט<br /> *ר [[שמואל בעזפאלאוו]]<br /> *ר [[נחום שמריה ששונקין]]<br /> *ר [[אברהם האפט]]<br /> * ר [[אברהם זלצמן]]<br /> <br /> ==דמויות תומכי תמימים תלמידים ומשגיחים==<br /> (רשימה חלקית)<br /> *ר [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *ר [[יצחק לייב ניישוליער]] <br /> *ר [[יהושע קארף]]<br /> *ר [[ליפמאן שפירא]]<br /> *ר [[שניאור זלמן אלפרוביץ]]<br /> *ר [[ניסן נמנוב]]<br /> *ר [[יעקב ברוך קרסיק]]<br /> *ר [[משולם ידידיה קוראטין]] <br /> *ר [[ברוך פרידמן]] <br /> *ר [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] <br /> *ר [[שבתי כותיאסר]]<br /> *ר [[דובער גרפינקל]]<br /> *ר [[יחזקאל ברוד]] <br /> *ר [[ברוך שיפרין]] <br /> *ר [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> *ר [[מאיר אבצן]]<br /> *ר [[אהרון חיטריק]] - גר ולמד ב[[חרקוב]]<br /> * ר [[זלמן שמעון דבורקין]] <br /> *ר [[יחזקאל פייגין]]<br /> *ר [[דוד אוקינוב]] <br /> *ר [[יהושע זעליק אהרונוב]]<br /> *ר [[יוסף חיים שיף]]<br /> *ר [[ישראל אבא פליסקין]] גר ולמד [[בחרקוב]]<br /> *ר [[חיים הלל אזימוב]]<br /> *ר [[אלכסנדר זושא בן נון]]<br /> *ר [[יעקב יוסף גורקוב]] - בנו של ר [[מאיר גורקוב]] גר ולמד ב[[חרקוב]]<br /> *ר [[זלמן לוין]]<br /> *ר [[דובער קיובמאן]]<br /> *ר [[דוד אוקינוב]]<br /> *ר [[מיכאל יהודה ליב הכהן]]<br /> *ר [[דוד שקולניק]]<br /> *ר [[משה טשערנאווסקי]]<br /> *ר [[אברהם שמואל גרליק]]<br /> *ר [[אשר קראביצקי]]<br /> *ר [[איסר קליובגאנט]]<br /> *ר [[יעקב שפערלין]]<br /> *ר [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> *ר [[מנדל בליניצקי]]<br /> *ר [[סימון יעקובישבילי]]<br /> *ר [[שבתי אליגולאשבילי]]<br /> * ר [[שמואל אליאשבילי]]<br /> <br /> ==אשה==<br /> *מרת רחל-לאה - סבתו של ר' [[מענדל פוטערפאס]] - לפעמים היו מתייעצים איתה <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=306395 2018-02-01T19:35:26Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק יעקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק יעקובסון]]<br /> הרב '''יוסף יצחק יעקובסון''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא נואם בעל שם עולמי, סופר ומוציא לאור של עיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]], שימש כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] של הרבי ובמשך כמה שנים שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]] ב[[קראון הייטס]]. היום רב ב[[מונסי]], נ.י.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[כ&quot;ט בסיוון]] [[תשל&quot;ב]] לאביו רבי [[גרשון בער יעקובסון]], מייסד העיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]].<br /> <br /> עוד בבחרותו שימש כ[[חוזר]] של [[הרבי]]. היה כותב את ה&quot;תוכן קצר&quot; מההתוועדויות כפי שיצאו לאור על ידי [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> בהגיעו לפרקו נישא עם אסתר אביגיל למשפחת שלמה מפיטסבורג.<br /> <br /> נחשב למרצה מבוקש, והוא מוסר הרצאות ב[[בתי חב&quot;ד]] בעולם. במשך שנים ארוכות הפיץ [[חסידות]] בקרב ישיבות ליטאיות, כ&quot;בית התלמוד&quot;, &quot;מיר&quot;, ו&quot;[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]&quot;, וכן מסר שיעורים ברשת [[היכל מנחם]] ב[[ארה&quot;ב]].<br /> <br /> שימש גם כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חובבי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55910 מה בין גבר לאישה?]{{וידאו}} - הרצאה הומוריסטית ב'[[אור חיה]]' ב[[ירושלים]] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59040 יש רק דרך אחת שיעריכו אותנו]{{וידאו}} - הרצאה בנושא [[שלימות הארץ]] ב'כיכר ציון' בירושלים, [[טבת]] [[תשע&quot;א]] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:יעקובסון, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=306394 2018-02-01T19:30:57Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]<br /> ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ&quot;ח]] - [[כסלו]] [[תש&quot;ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש&quot;א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]<br /> ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ&quot;ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס&quot;ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה&quot;ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם &quot;כמורה ל[[לשון הקודש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע&quot;א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י&quot;ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ג' עמ' קפ&quot;ב}}. <br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח באלול]] [[תרע&quot;ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נתמנה לרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר&quot;פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו העניק סמיכה &quot;יורה יורה ידין ידין&quot;, לרבי. [צילומה נדפס בספר Early Years].<br /> <br /> במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ&quot;ב סכ&quot;ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ&quot;ו}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תש&quot;א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.<br /> <br /> שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י&quot;ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין. <br /> <br /> מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש&quot;ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.<br /> <br /> ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).<br /> <br /> לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.<br /> <br /> הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] שנת [[תש&quot;ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.<br /> <br /> ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היהנ אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: &quot;שמואל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> *אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> *חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br /> *אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br /> *בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|שניאורסון שמואל]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=306393 2018-02-01T19:21:39Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גיטל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת מרים גיטל שניאורסון]]<br /> [[קובץ:מרים גיטל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת מרים גיטל שניאורסון יושבת שניה משמאל. אחותה [[הרבנית חנה]] עומדת בצד ימין]]<br /> מרת '''מרים גיטל שניאורסון''' הייתה בתו הצעירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]], אחותה הצעירה, וגם גיסתה, של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==קורות חייה==<br /> מרת מרים גיטל, בתו הצעירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]], נישאה ביום [[א' באלול]] שנת [[תרע&quot;א]] להרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסאהן]], אחיו הצעיר של [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. שמאוחר יותר נתמנה לרב הרשמי של העיר ניקולייב.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח באלול]] שנת [[תרע&quot;ו]] נולד בנה היחיד, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> בשנות החמישים המוקדמות לחייה, נפטרה הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, ביום [[י&quot;ט בכסלו]] שנת [[תש&quot;א]], בחיי אמה הרבנית [[רחל ינובסקי]], סבתו של הרבי. <br /> <br /> ביום היארצייט, [[י&quot;ט כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורה.<br /> <br /> את תאריך היארצייט ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בה ציין את תאריכי היארצייט של בני המפחה, ציין ליד י&quot;ט כסלו: &quot;גיטל&quot;.<br /> <br /> כחצי שנה לאחר פטירתה, נעצר בעלה הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסאהן]] על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * בעלה, הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסאהן]], רבה הרשמי של העיר ניקולייב.<br /> * אביה, [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> * אחותה, [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> * בנה, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים|שניאורסון מרים גיטל]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=306352 2018-02-01T07:31:22Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גרליצקי את.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי]]<br /> הרב '''אברהם יצחק ברוך גרליצקי''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] בי&quot;ד [[חשון]] [[תש&quot;ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]], [[משפיע]] הקהילה החבדי&quot;ת במונטריאול.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] ייסד יחד עם ר' [[שלמה זרחי]], ר' [[אפרים פיקרסקי]], ר' [[יהודה לייב שפירא]], ר' [[שלום בער לויטין]], ר' [[נתן וולף]] ור' [[יהושע דוברבסקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> בהמשך לזה קיבל אישור מיוחד מהרבי שבלילות שהוא עובד על ההנחות למחרתו הוא פטור מלבוא לסדר חסידות. <br /> <br /> כאשר ר' [[זלמן גוראריה]] היה ביחידות בחודש כסלו תשכ&quot;ז, התלונן בפניו הרבי &quot;קיינער קאכט זיך ניט אין די שיחות אחוץ די איין גערליצקי'ס א זון&quot;, אף אחד לא מתעניין בשיחות חוץ מבנו של גערליצקי (!).<br /> <br /> בתקופה שקדמה לנישואיו עם רעייתו (בתו של ר' [[בנימין לויטין]], ונכדת הרב [[שמואל לויטין]]), עורר הרבי על חיזוק האחיזה היהודית בשכונת [[קראון הייטס]] בעקבות [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחה הגדולה]], וביקש לערוך את החתונות דווקא בתחומי השכונה על מנת לחזק את ההתיישבות במקום.<br /> <br /> למרות שלא היו באותה תקופה בתחומי [[קראון הייטס]] אולמות מספיק מתאימים לעריכת חתונות כפי שהיה נהוג, היה הרב גערליצקי הראשון לקיים את חתונתו כרצון הרבי בתחומי השכונה, וחגיגת נישואיו התקיימה ב[[כ&quot;ז אדר|כ&quot;ז אדר א']] [[תש&quot;ל]] באולם &quot;יאנג יזרעאל&quot; שבקראון הייטס.<br /> <br /> לאחר נישואיו הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכיום הוא נחשב לאחד ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] האהובים במיוחד בישיבה, והוא נודע כמסור לתלמידיו. אחד הביטויים לכך הוא ביום הולדתו, שעורכים לו [[התוועדות]] גדולה ובכל שנה קונים לו התלמידים מתנה מיוחדת ודואגים לפרסם מודעות מזל טוב בכל השכונה.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;מ]] הקים את מערכת [[הערות וביאורים]] שמטרתה הגברת העיון והקאָך בתורתו של הרבי. <br /> <br /> במסגרת זו זכו הרב גערליצקי וצוות המערכת למענות קודש והתייחסויות רבות בהתוועדויות הרבי. אלו לוקטו ונדפסו ב&quot;ספר היובל - הערות וביאורים&quot; שהופיעה בקשר עם גליון האלף.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[ימות המשיח בהלכה]], ב' כרכים.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, אברהם יצחק ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=306351 2018-02-01T07:29:01Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד במונטריאול בשנת [[תשט&quot;ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] וגבאי בקהילת חב&quot;ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובישיבה המרכזית ב 770. ובהמשך שימש בשנת [[תשל&quot;ח]] כשליח בישיבת '[[אור אלחנן - חב&quot;ד]]' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשמ&quot;א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ&quot;ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.<br /> <br /> במסגרת זו מנהל את הממבצעים בחגים, המיועדים לאנשים מבוגרים, בבתי זקנים וכדומה.<br /> <br /> עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומועדים) של לימוד שלושה פרקים רמב&quot;ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב&quot;ם רק על ספר שלם. <br /> <br /> ביום ב' דחג השבועות תשמ&quot;ט היה התוועדות פתאומית (נוספת על ההתועדות לפנות ערב כרגיל). בהתוועדות ההיא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב&quot;ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון הסיומים נתן לו אז הרבי (והרבי אף התבטא עליו שהוא איש מסודר), ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב&quot;ם (תקנה)|סיומי הרמב&quot;ם]] ב-[[770]] באופן קבוע על כל הלכות. מחג השבועות תשמ&quot;ט עד ש&quot;פ ויקהל תשנ&quot;ב נתן לו הרבי כל שבת בקבוק [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב&quot;ם, והוא מחזיק אותם תחת ידו באוסף מיוחד.<br /> <br /> בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55353 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> === אחיו ===<br /> *הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], ר&quot;מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).<br /> *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].<br /> <br /> === גיסיו ===<br /> '''למשפחת גערליצקי:'''<br /> *הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].<br /> *ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].<br /> *הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.<br /> *ר' חיים שפיגלמן -מונטריאול.<br /> <br /> '''למשפחת גרינוולד:'''<br /> *ר' מנחם מענדל גרינוולד - רחובות<br /> *ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס<br /> *ר' ישעיה שטראקס - מוריסטאון<br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת<br /> *ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש<br /> *ר' יצחק גרינוולד - כפר חב&quot;ד<br /> *ר' ישראל גרינוולד - כפר חב&quot;ד<br /> *ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש<br /> *ר' שלום גרינוולד - כפר חב&quot;ד<br /> *הרב לוי יצחק הלוי הבר - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב&quot;ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=306350 2018-02-01T07:23:41Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אליהו גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גרליצקי]]<br /> הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד&quot;ר]] של ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==תולדות==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר&quot;צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ&quot;ץ]] ל[[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ&quot;א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי&quot;ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ&quot;ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נשלח על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] קיבל הוראה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;א]] השיג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תשע ויזות קנדיות ובחר בתשעה תמימים שיסעו משנאחי למונטריאול, ביניהם היה ר' משה אליהו.<br /> <br /> עקב הוראה מיוחדת מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהגיעה באמצעות טלגרמה, נסעו בהזדמנויות הראשונה (למרות שבגלל זה היו צריך לצום בן ימים יום כיפור בגלל הקו התאריך), ולמפרע התברר שהיתה זו האניה האחרונה שהספיקה לצאת עד לאחרי המלחמה.<br /> <br /> בהגיעם למונטריאול בחשון תש&quot;ב הקימו בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],<br /> <br /> ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.<br /> לפני נישואיו התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהוא ואביו [[הרבי הרש&quot;ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].<br /> רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ר' משה אליהו נתמנה ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ כאחראי על ה'[[דמי מעמד]]' ב[[קנדה]], ואף זכה שהרבי ששימש באותה שעה כמנהל ה[[מל&quot;ח]] היה מתקשר אליו בטלפון ונותן לו הוראות מה לעשות עם הכסף שנאסף אצלו.<br /> <br /> הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.<br /> <br /> במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד&quot;ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]], ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], ר&quot;מ בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].<br /> *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].<br /> *הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד [[770]].<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב מרדכי ברגר ע&quot;ה - [[אטווא]].<br /> *ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].<br /> *הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע&quot;ה] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גרליצקי משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=306349 2018-02-01T07:23:11Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אליהו גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גרליצקי]]<br /> הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד&quot;ר]] של ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==תולדות==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר&quot;צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ&quot;ץ]] ל[[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ&quot;א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי&quot;ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ&quot;ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נשלח על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] קיבל הוראה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;א]] השיג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תשע ויזות קנדיות ובחר בתשעה תמימים שיסעו משנאחי למונטריאול, ביניהם היה ר' משה אליהו.<br /> <br /> עקב הוראה מיוחדת מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהגיעה באמצעות טלגרמה, נסעו בהזדמנויות הראשונה (למרות שבגלל זה היו צריך לצום בן ימים יום כיפור בגלל הקו התאריך), ולמפרע התברר שהיתה זו האניה האחרונה שהספיקה לצאת עד לאחרי המלחמה.<br /> <br /> בהגיעם למונטריאול בחשון תש&quot;ב הקימו בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],<br /> <br /> ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.<br /> לפני נישואיו התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהוא ואביו [[הרבי הרש&quot;ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].<br /> רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ר' משה אליהו נתמנה ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ כאחראי על ה'[[דמי מעמד]]' ב[[קנדה]], ואף זכה שהרבי ששימש באותה שעה כמנהל ה[[מל&quot;ח]] היה מתקשר אליו בטלפון ונותן לו הוראות מה לעשות עם הכסף שנאסף אצלו.<br /> <br /> הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.<br /> <br /> במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד&quot;ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]], ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], ר&quot;מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].<br /> *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].<br /> *הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד [[770]].<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב מרדכי ברגר ע&quot;ה - [[אטווא]].<br /> *ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].<br /> *הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע&quot;ה] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גרליצקי משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98&diff=306348 2018-02-01T06:59:15Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ביקור בדטרויט.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' [[מענדל פוטרפס]] בביקור ב[[חדר]] [[ליובאוויטש]] בדטרויט]]<br /> {{ערך חסר}}<br /> העיר '''דטרויט''', היא הגדולה ביותר שבמדינת [[מישיגן]], שב[[ארצות הברית]]. אחת מהערים ה[[חסידים|חסידיות]] ביבשת.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] ביקור בעיר. באותו ביקור הגיעו לתחנת הרכבת כ-500 יהודים לקבל את פני הרבי. הרבי ביקר במקום ועורר את הקהל בדברי תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] שלח [[הרבי]] את ר' [[שלום דובער שמטוב]] לכהן כ[[שליח]] במקום, וזו העיר הראשונה אליה שלח הרבי שליח בארצות הברית.<br /> <br /> עם השנים נפתחו במקום '[[חיידר]]' על טהרת הקודש{{הערה|בלי לימודים שאינם לימוד תורה}} לבנים ולבנות, [[קעמפ]] בימי הקיץ, [[מתיבתא חב&quot;ד אוק פארק|ישיבה]] ומוסדות נוספים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=306347 2018-02-01T06:57:43Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>הרב '''שלום דוב בער שוחאט''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ה]], 1984) הוא דיין ומורה צדק ב[[בית דין צדק|בד&quot;ץ]] [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשון]] [[תשמ&quot;ה]] בברוקלין שב[[ניו יורק]]. ב[[חודש סיון]] [[תשמ&quot;ה]] נשלחו הוריו על ידי [[הרבי]] למדינת [[ונצואלה]] בתור שלוחי הרבי. אביו, הרב [[אברהם לייב שוחט]] כהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר קאראקאס, ב[[ישיבה גדולה דקאראקאס וונצואלה|סניף המקומי של ישיבת תומכי תמימים]] שמתקיים בה.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד צפת]], וב[[ישיבת חב&quot;ד דטרויט]]. בשנת תשס&quot;ד, הוסמך לרבנות על ידי הרב [[דוד שוחט]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], [[קנדה]], ובשנת [[תשע&quot;ב]] הוסמך לדיינות על ידי הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] - אב&quot;ד בירושלים ויו&quot;ר מערכת [[אנציקלופדיה תלמודית]], הרב יהורם אולמן - אב&quot;ד [[סידני]] [[אוסטרליה]], הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - אב&quot;ד ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70994 סיום המחזור במכון הדיינות הראשון בחב&quot;ד] {{אינפו}} כ&quot;ו אב [[תשע&quot;ב]] (14.08.2012)}}, הרב אריה רלב&quot;ג - אב&quot;ד אגודת הרבנים ואב&quot;ד [[אמסטרדם]].<br /> <br /> מאז [[תשע&quot;ב]] הוא מכהן כחבר בד&quot;ץ [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''[[יין מלכות]]''' - לקט ביאורי הרבי על ה[[רמב&quot;ם]] (עורך שותף - מהדורה מורחבת, [[תשע&quot;ה]])<br /> *'''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב&quot;ד, ברוקלין תמוז תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחאט, שלום דוב בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב&quot;ד דטרויט]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=306346 2018-02-01T06:45:11Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]<br /> הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהלת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשכ&quot;ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה שותף פעיל בשחרור חל מ[[הגניזה החרסונית]] והבאתה לספריית הרבי בשנת [[תנש&quot;א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], נקרא על ידי הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.<br /> הנהיג כמה עינינים חשובים בעולם תומכי תמימים לדוגמא אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תיקצוב מהמדינה.<br /> ===משפחתו===<br /> רעייתו הרבנית דינה בתו של הרב בן-ציון וישצקי<br /> <br /> חתנו ר' מנחם מענדל גורליק (נחה&quot;ח) משפיע בישיבה קטנה תות&quot;ל אור יהודה<br /> <br /> ===פעילות ספרותית===<br /> עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב-[[770]], וכן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]], שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] תחת שם העט &quot;ארי סמית&quot;. לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=306345 2018-02-01T06:44:51Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]<br /> הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהלת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשכ&quot;ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה שותף פעיל בשחרור חל [[מהגניזה החרסונית]] והבאתה לספריית הרבי בשנת [[תנש&quot;א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], נקרא על ידי הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.<br /> הנהיג כמה עינינים חשובים בעולם תומכי תמימים לדוגמא אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תיקצוב מהמדינה.<br /> ===משפחתו===<br /> רעייתו הרבנית דינה בתו של הרב בן-ציון וישצקי<br /> <br /> חתנו ר' מנחם מענדל גורליק (נחה&quot;ח) משפיע בישיבה קטנה תות&quot;ל אור יהודה<br /> <br /> ===פעילות ספרותית===<br /> עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב-[[770]], וכן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]], שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] תחת שם העט &quot;ארי סמית&quot;. לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95&diff=306344 2018-02-01T06:41:08Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>הספר '''&quot;אגרות בעל התניא ובני דורו&quot;''', מכיל את &quot;כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ר' שניאור זלמן מלאדי, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורות אליו או אודותיו&quot;. יצא לאור בשנת 1953, על ידי הסופר הילמן. <br /> <br /> בספר הילמן מציין כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני &quot;בקרוב&quot;, אולם הוא לא יצא מעולם.<br /> <br /> חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]], שאדמו&quot;רי חב&quot;ד הרבו להסתמך עליה בהיסטוריוגרפיה של החסידות. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הוא אף פרסם את הערכתו לשמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי]], והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> * [[גניזה החרסונית]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=306343 2018-02-01T06:37:02Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]<br /> הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהלת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשכ&quot;ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה שותף פעיל בשחרור ספרים עתיקים מחרסון והבאתם לספריית הרבי בשנת [[תנש&quot;א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], נקרא על ידי הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.<br /> הנהיג כמה עינינים חשובים בעולם תומכי תמימים לדוגמא אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תיקצוב מהמדינה.<br /> ===משפחתו===<br /> רעייתו הרבנית דינה בתו של הרב בן-ציון וישצקי<br /> <br /> חתנו ר' מנחם מענדל גורליק (נחה&quot;ח) משפיע בישיבה קטנה תות&quot;ל אור יהודה<br /> <br /> ===פעילות ספרותית===<br /> עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב-[[770]], וכן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]], שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] תחת שם העט &quot;ארי סמית&quot;. לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=306309 2018-01-31T12:15:45Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>הרב '''משה זקליקובסקי''' הינו משלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן, ומחברי [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' [[דוד העניך זקליקובסקי]] ולאמו מרת מאטיל.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ובזמן לימודיו בישיבה בשנת [[תשל&quot;ב]], נמנה יחד עם ר' שניאור זלמן לויטין עם העוסקים בהוצאה לאור המחודשת של [[המשך תרס&quot;ו]] תוך השוואה לצילום הכתבי יד של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וזכה שהרבי יתייחס לעבודתו ואף יגיה את השיחה שהציע להכניס כהוספה לספר.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל אסתר, הצטרף לשלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן.<br /> <br /> במקביל לעבודתו בהפצת יהדות, שימש במשך תקופה כמחנך בתלמוד תורה המקומי.<br /> <br /> הרב זקליקובסקי נמנה עד היום על מגיהי גליונות ההוצאות לאור של [[מערכת אוצר החסידים]], ובמיוחד תורת הרבי, לפני שליחתם לדפוס.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] - שליח הרבי במונרו<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק זקליקובסקי<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל זקליקובסקי<br /> *בנו, ר' דוד העניך זקליקובסקי<br /> *בנו, ר' דובער זקליקובסקי - מנהל [[ארכיון ליובאוויטש]]<br /> *בנו, ר' שמואל זקליקובסקי - [[משגיח]] בישיבה גדולה &quot;בית ליובאוויטש&quot; לונדון<br /> *בתו מרת איטא חיה<br /> *בתו מרת נחמה דינה, רעיית ר' [[אלקנה שמוטקין]] - מנהל חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:זקליקובסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=305440 2018-01-15T19:25:19Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אלטיין 2.jpg|left|thumb|250px|ר' לייבל במסירת שיעור ב[[תורת החסידות|חסידות]]]]<br /> הרב '''יעקב לייב אלטיין''' (ידוע בשם '''לייבל''') הינו מראשי העוסקים בהוצאה לאור של תורת הרבי, [[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]] ובמוסדות החינוך, ויושב ראש [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[מרדכי דובער אלטיין|מרדכי דובער]] ולאמו מרת רחל אלטיין, בת הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] יו&quot;ר [[אגו&quot;ח ארה&quot;ב]].<br /> <br /> בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] היה מראשי [[ועד הנחות התמימים]] (יחד עם הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יוסף העכט]]). בנוסף לכך היה מה[[חוזר]]ים הראשיים ומעורכי ה[[לקוטי שיחות]] להגהת הרבי. כיום הוא משמש (יחד עם הרב [[נחמן שפירא]]) כראש [[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חוה בת ר' [[יחזקאל דערען]] חתן החסיד ר' [[שלום פויזנר]].<br /> <br /> שימש במשך שנים רבות כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] מונה על ידי [[הרבי]] לערוך את הספר [[תניא מהדורא קמא]], יחד עם הרב [[נחמן שפירא]], ר' [[זלמן חאנין]] ור' [[שלום ג'ייקובסון]].<br /> <br /> בג' [[אייר]] [[תנש&quot;א]] מונה לחבר ההנהלה הראשית של [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> משמש כ[[משפיע]] בבית המדרש בית מנחם שבשדרה ה-16 ב[[בארא פארק]], ויו&quot;ר [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> בין השנים [[תשנ&quot;ח]] - [[תשס&quot;ג]] היה העורך הראשי של הירחון &quot;[[באור החסידות]]&quot; - בטאון לעיון במשנת [[חב&quot;ד]]. משנת [[תשס&quot;ג]] הוא יו&quot;ר המערכת של [[היכל הבעש&quot;ט]] - בטאון לחקר ה[[חסידות הכללית]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[מכון אליעזר יצחק]], הוצאה לאור של [[חסידות מבוארת]] והוא העורך הראשי של המכון. במסגרת זו הוא עורך את מהדורת חסידות מבוארת של [[ספר התניא]], ו[[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]]. עד עתה יצאו לאור ארבעה כרכים של מאמרים מבוארים על [[שבת]], [[תפילה]] והמועדים. כמו כן יוצאים לאור מזמן לזמן מאמרים מבוארים מרבותינו נשיאינו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו - לוי, משפיע במתיבתא דטורונטו, קנדה<br /> *בנו - חזקי׳ה, שליח ב׳בוקא רטון׳, פלורידא<br /> *בנו - מנחם, שליח באוניברסיטת הארוורד שבבוסטון, מאסאצ׳וסטס. ארה&quot;ב<br /> *בנו - ישראל, משפיע במתיבתא דפיטסבורג, פנסילבניא. ארה&quot;ב<br /> *בנו ( ) פלורידא, ארה&quot;ב<br /> *חתנו - ראזענפעלד, שליח בבוגוטא ד. א<br /> *חתנו - סקרדה שליח ב׳בוקא רטון, פלורידא ארה&quot;ב<br /> *חתנו - זרחי, שליח באוניברסיטת הארוורד שבבוסטון, מאסאצ׳וסס. ארה&quot;ב<br /> *חתנו מענדי גרינברג, שליח בוואסילא אלסקה<br /> *חתנו לבקיבקר,<br /> <br /> ==ספרים בעריכתו==<br /> *'''[[פנינים על התורה והמועדים]]'''<br /> *'''[[דער רבי רעדט צו קינדער]]''', שיחותיו של הרבי לילדי ישראל - ה' חלקים: ב[http://hebrewbooks.org/46165 אידיש], [http://hebrewbooks.org/46171 עברית] ו[http://hebrewbooks.org/46170 אנגלית]. <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אלטיין יעקב לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=305371 2018-01-14T06:33:01Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]<br /> הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ( '''ר' זלמן'''; [[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש&quot;ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]] שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] אצל הרבי, שם שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]]. בתקופה זו היה אחד מחברי הצוות שעסק בכתיבת [[תורת הרבי]].<br /> <br /> לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל&quot;ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], לצד ה[[משפיע]] הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ&quot;ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה. משנת [[תש&quot;ע]] הוא [[משפיע]] ב&quot;מרכז [[מעייני ישראל]]&quot; בירושלים.<br /> <br /> הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת &quot;שיעורים בחסידות&quot;, מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] (רב בבית הכנסת גבעת ליובאוויטש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש|קה&quot;ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ &quot;[[מעיינותיך]]&quot; ובקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *'''המשך שבועות תרס&quot;ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס&quot;ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ&quot;הודו&quot; ועד &quot;יהי כבוד&quot;. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. חלק ג מ&quot;אשרי&quot; עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> *'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע&quot;ד. <br /> * וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע&quot;ו<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[שמעון גופין]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.<br /> *הרב שלום דובער גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק כיום ב[[קייב]].<br /> *הרב שמוליק גופין - שליח הרבי במיאמי פלורידה.<br /> *הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל. <br /> *הרב ישעיהו גופין, מנכ&quot;ל ויו&quot;ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב&quot;ד]] ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.<br /> *הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד.<br /> * הרב שלום אדרי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[לוד]]<br /> ; אחיו <br /> *הרב יוסף יצחק גופין שליח הרבי בהארטפורד.<br /> *הרב גבריאל גופין מחשובי עסקני השכונה קראון הייטס. <br /> ;גיסיו<br /> *גיסו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] [[שליח]] הרבי בעיר [[תל אביב]] ורב מרכז העיר<br /> *גיסו הרב שלום שפאלטר ר''מ בישיבת תות''ל מוריסטאן<br /> *גיסו הרב אליהו זילברשטום מחשובי אנ''ש בקהילת חב''ד נווה יעקב ירושלים<br /> *גיסו הרב בוקיעט שליח הרבי בפולרידה [[ארצות הברית]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של &quot;תמים&quot; בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 [[נשמה]] יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גופין זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=305370 2018-01-14T06:32:45Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]<br /> הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ( '''ר' זלמן'''; [[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש&quot;ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]] שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] אצל הרבי, שם שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]]. בתקופה זו היה אחד מחברי הצוות שעסק בכתיבת [[תורת הרבי]].<br /> <br /> לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל&quot;ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], לצד ה[[משפיע]] הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ&quot;ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה. משנת [[תש&quot;ע]] הוא [[משפיע]] ב&quot;מרכז [[מעייני ישראל]]&quot; בירושלים.<br /> <br /> הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת &quot;שיעורים בחסידות&quot;, מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] (רב בבית הכנסת גבעת ליובאוויטש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש|קה&quot;ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ &quot;[[מעיינותיך]]&quot; ובקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *'''המשך שבועות תרס&quot;ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס&quot;ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ&quot;הודו&quot; ועד &quot;יהי כבוד&quot;. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. חלק ג מ&quot;אשרי&quot; עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> *'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע&quot;ד. <br /> * וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע&quot;ו<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[שמעון גופין]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.<br /> *הרב שלום דובער גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק כיום ב[[קייב]].<br /> *הרב שמוליק גופין - שליח הרבי במיאמי פלורידה.<br /> *הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל. <br /> *הרב ישעיהו גופין, מנכ&quot;ל ויו&quot;ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב&quot;ד]] ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.<br /> *הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד.<br /> * הרב שלום אדרי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[לוד]]<br /> ; אחיו <br /> *הרב יוסף יצחק גופין שליח הרבי בהארטפורד.<br /> *הרב גבריאל גופין מחשובי עסקני השכונה קראון הייטס. <br /> ;גיסיו<br /> *גיסו הרב [[יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] [[שליח]] הרבי בעיר [[תל אביב]] ורב מרכז העיר<br /> *גיסו הרב שלום שפאלטר ר''מ בישיבת תות''ל מוריסטאן<br /> *גיסו הרב אליהו זילברשטום מחשובי אנ''ש בקהילת חב''ד נווה יעקב ירושלים<br /> *גיסו הרב בוקיעט שליח הרבי בפולרידה [[ארצות הברית]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של &quot;תמים&quot; בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 [[נשמה]] יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גופין זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=305369 2018-01-14T06:30:51Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]<br /> הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ( '''ר' זלמן'''; [[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש&quot;ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]] שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] אצל הרבי, שם שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]]. בתקופה זו היה אחד מחברי הצוות שעסק בכתיבת [[תורת הרבי]].<br /> <br /> לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל&quot;ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], לצד ה[[משפיע]] הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ&quot;ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה. משנת [[תש&quot;ע]] הוא [[משפיע]] ב&quot;מרכז [[מעייני ישראל]]&quot; בירושלים.<br /> <br /> הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת &quot;שיעורים בחסידות&quot;, מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] (רב בבית הכנסת גבעת ליובאוויטש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש|קה&quot;ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ &quot;[[מעיינותיך]]&quot; ובקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *'''המשך שבועות תרס&quot;ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס&quot;ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ&quot;הודו&quot; ועד &quot;יהי כבוד&quot;. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. חלק ג מ&quot;אשרי&quot; עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> *'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע&quot;ד. <br /> * וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע&quot;ו<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[שמעון גופין]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.<br /> *הרב שלום דובער גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק כיום ב[[קייב]].<br /> *הרב שמוליק גופין - שליח הרבי במיאמי פלורידה.<br /> *הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל. <br /> *הרב ישעיהו גופין, מנכ&quot;ל ויו&quot;ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב&quot;ד]] ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.<br /> *הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד.<br /> * הרב שלום אדרי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[לוד]]<br /> ; אחיו <br /> *הרב יוסף יצחק גופין שליח הרבי בהארטפורד.<br /> *הרב גבריאל גופין מחשובי עסקני השכונה קראון הייטס. <br /> ;גיסיו<br /> *גיסו הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] [[שליח]] הרבי בעיר [[תל אביב]] ורב מרכז העיר<br /> *גיסו הרב שלום שפאלטר ר''מ בישיבת תות''ל מוריסטאן<br /> *גיסו הרב אליהו זילברשטום מחשובי אנ''ש בקהילת חב''ד נווה יעקב ירושלים<br /> *גיסו הרב בוקיעט שליח הרבי בפולרידה [[ארצות הברית]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של &quot;תמים&quot; בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 [[נשמה]] יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גופין זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=305368 2018-01-14T06:03:19Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גרליצקי את.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי]]<br /> הרב '''אברהם יצחק ברוך גרליצקי''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] בי&quot;ד [[חשון]] [[תש&quot;ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]], שהיה [[משפיע]] הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] ייסד יחד עם ר' [[שלמה זרחי]] ר' [[אפרים פיקרסקי]] ר' [[יהודה לייב שפירא]] ר' [[שלום בער לויטין]] ר' [[נתן וולף]] ור' [[יהושע דוברבסקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> בהמשך לזה קיבל אישור מיוחד מהרבי שבלילות שהוא עובד על ההנחות למחרתו הוא פטור מלבוא לסדר חסידות. <br /> <br /> כאשר ר' [[זלמן גוראריה]] היה ביחידות בחודש כסלו תשכ&quot;ז, התלונן בפניו הרבי &quot;קיינער קאכט זיך ניט אין די שיחות אחוץ די איין גערליצקי'ס א זון&quot;, אף אחד לא מתעניין בשיחות חוץ מבנו של גערליצקי (!).<br /> <br /> בתקופה שקדמה לנישואיו עם רעייתו (בתו של ר' [[בנימין לויטין]], ונכדת הרב [[שמואל לויטין]]), עורר הרבי על חיזוק האחיזה היהודית בשכונת [[קראון הייטס]] בעקבות [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחה הגדולה]], וביקש לערוך את החתונות דווקא בתחומי השכונה על מנת לחזק את ההתיישבות במקום.<br /> <br /> למרות שלא היו באותה תקופה בתחומי [[קראון הייטס]] אולמות מספיק מתאימים לעריכת חתונות כפי שהיה נהוג, היה הרב גערליצקי הראשון לקיים את חתונתו כרצון הרבי בתחומי השכונה, וחגיגת נישואיו התקיימה ב[[כ&quot;ז אדר|כ&quot;ז אדר א']] [[תש&quot;ל]] באולם &quot;יאנג יזרעאל&quot; שבקראון הייטס.<br /> <br /> לאחר נישואיו הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכיום הוא נחשב לאחד ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] האהובים במיוחד בישיבה, והוא נודע כמסור לתלמידיו. אחד הביטויים לכך הוא ביום הולדתו, שעורכים לו [[התוועדות]] גדולה ובכל שנה קונים לו התלמידים מתנה מיוחדת ודואגים לפרסם מודעות מזל טוב בכל השכונה.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;מ]] הקים את מערכת [[הערות וביאורים]] שמטרתה היתה הגברת העיון והקאָך בתורתו של הרבי. <br /> <br /> במסגרת זו זכו הרב גערליצקי וצוות המערכת למענות קודש והתייחסויות רבות בהתוועדויות הרבי. אלו לוקטו ונדפסו ב&quot;ספר היובל - הערות וביאורים&quot; שהופיעה בקשר עם גליון האלף.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[ימות המשיח בהלכה]], ב' כרכים.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, אברהם יצחק ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=305367 2018-01-14T05:57:58Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גרליצקי את.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי]]<br /> הרב '''אברהם יצחק ברוך גרליצקי''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] בי&quot;ד [[חשון]] [[תש&quot;ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]], שהיה [[משפיע]] הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] ייסד יחד עם ר' [[שלמה זרחי]] ר' [[אפרים פיקרסקי]] ר' [[יהודה לייב שפירא]] ר' [[שלום בער לויטין]] ר' [[נתן וולף]] ור' [[יהושע דוברבסקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> בהמשך לזה קיבל אישור מיוחד מהרבי שבלילות שהוא עובד על ההנחות למחרתו הוא פטור מלבוא לסדר חסידות. עד כדי כך שפעם כשר' [[זלמן גורארי']] היה ביחידות התלונן הרבי &quot;קיינער קאך זיך ניט אין די שיחות אחוץ די איין גערליצקי'ס א זון&quot; (אף אחד לא מעוניין בשיחות חוץ מבנו של גערליצקי)<br /> <br /> בתקופה שקדמה לנישואיו עם רעייתו (בתו של ר' [[בנימין לויטין]], ונכדת הרב [[שמואל לויטין]]), עורר הרבי על חיזוק האחיזה היהודית בשכונת [[קראון הייטס]] בעקבות [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחה הגדולה]], וביקש לערוך את החתונות דווקא בתחומי השכונה על מנת לחזק את ההתיישבות במקום.<br /> <br /> למרות שלא היו באותה תקופה בתחומי [[קראון הייטס]] אולמות מספיק מתאימים לעריכת חתונות כפי שהיה נהוג, היה הרב גערליצקי הראשון לקיים את חתונתו כרצון הרבי בתחומי השכונה, וחגיגת נישואיו התקיימה ב[[כ&quot;ז אדר|כ&quot;ז אדר א']] [[תש&quot;ל]] באולם &quot;יאנג יזרעאל&quot; שבקראון הייטס.<br /> <br /> לאחר נישואיו הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכיום הוא נחשב לאחד ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] האהובים במיוחד בישיבה, והוא נודע כמסור לתלמידיו. אחד הביטויים לכך הוא ביום הולדתו, שעורכים לו [[התוועדות]] גדולה ובכל שנה קונים לו התלמידים מתנה מיוחדת ודואגים לפרסם מודעות מזל טוב בכל השכונה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] הקים את מערכת הערות וביאורים. את רוב המענות והשיחות שדיבר בהם הרבי על הקבצים הוציא לאור בספר מיוחד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[ימות המשיח בהלכה]], ב' כרכים.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, אברהם יצחק ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7&diff=305366 2018-01-14T05:52:08Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קרסיק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק]]<br /> הרב '''יוסף קרסיק''' הרב האזורי של ישובי עמק חפר, נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב דובער קרסיק - לשעבר אחד מרבני קייב [[אוקראינה]].<br /> <br /> נמנה מספר שנים על צוות ה[[חוזרים]] על התוועדויות הרבי.<br /> <br /> נשא לאשה את בתו של הר' [[יוסף בלוי]].<br /> <br /> כיהן כ[[רב]] ו[[שליח]] ב[[ערבה התיכונה]]. בתקופה זו, בשנת [[תשנ&quot;ג]], התפרסם כאשר נסחף במכוניתו בהצפות בכביש הערבה, וניצל על ידי ניסים דהן נהג שמשאיתו נסחפה אף היא בשיטפון.<br /> <br /> מראשי מכון [[נחלי דב&quot;ש]] וחיבר את הספרים [[הבית היהודי]] ו[[השבת בקבלה ובחסידות]].<br /> <br /> הרב קרסיק כתב מספר שנים מדור קבוע ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[תמונה:גבורה יהודית.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר גבורה יהודית במלכות הרשע]]<br /> *'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - זכרונות סב המחבר, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], במאבקו מול השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]]. סיפור קהילת ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] וקהילת חב&quot;ד ב[[לנינגרד]] לפני מלחמת עולם השניה ו[[סמרקנד]] בזמן מלחמת העולם השנייה ומעט זכרונות מייסוד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *'''השבת בקבלה ובחסידות'''.<br /> <br /> *'''הבית היהודי'''.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק סגל, מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[עפולה]]<br /> *בנו, [[שמואל קרסיק]]<br /> <br /> == מאמרים מהרב קרסיק ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38706 מהי ההתגלות שבעשרת הדברות?]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38585 השפעת הסביבה היהודית על העולם]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38154 איך יתממשו ההחלטות טובות?]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37840 פקוח נפש]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27260 שמחה חסידית]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28994 שבועות: חג פנימיות התורה חג תורת המשיח]<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרסיק, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=305365 2018-01-14T05:47:58Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מט.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]<br /> הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ([[תער&quot;ב]] - [[ו' באדר ב']] [[תשס&quot;ה]]) היה ממפעילי ישיבות תומכי תמימים ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן מקים מוסד חינוך [[אהלי תורה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בוועליקי-לוקי בשנת [[תער&quot;ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו הרב אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]]. כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב [[מיכאל בלינער]] (&quot;דער אלטער&quot;), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו.<br /> <br /> זכה בשנות בחרותו להיות אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[לנינגרד]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'. תקופה מסויימת למד בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. בתקופת חורף [[תרצ&quot;א]] למד במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. זמן קצר לאחר מכן שוחרר, והמשיך ללמוד בישיבות תומכי תמימים. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]]. במחלקה זו למד עד שלהי שנת [[תרצ&quot;ד]], אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. <br /> <br /> בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בינתיים. <br /> <br /> המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ&quot;ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל ל[[משגיח]] במקומו, כשהוא מלמד ו[[משגיח]] על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר. <br /> <br /> ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת מ[[ברית המועצות]], כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.<br /> <br /> בסוף שנת [[תרח&quot;צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]]. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. <br /> <br /> באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק והבחורים נמלטו. חלקם הגיעו ל[[חרקוב]] וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות שהיה אברך נשוי.<br /> <br /> בעיצומם של ימי [[תשרי]] תש&quot;ב, החלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל עזב את העיר ונדד לעיר [[סמרקנד]], שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].<br /> <br /> בתום המלחמה יצא מברית המועצות ב&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;, ועבר למחנה [[פוקינג]] ב[[גרמניה]]. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב&quot;דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב&quot;דית במחנה]], ור' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים בפוקינג, בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים ל[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד בנו יחידו אליעזר.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> <br /> [[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת [[תשי&quot;ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת [[ברונקס]], ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים. <br /> <br /> ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת [[ברונזוויל]], ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת [[תש&quot;כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש.<br /> <br /> מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש. <br /> <br /> כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי [[בית הכנסת]] בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום. <br /> <br /> ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת ה[[מקוה]] שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. <br /> <br /> בהתוועדות [[שמחת תורה]] בשנת [[תשט&quot;ו]], הביע הרבי את רצונו שבמוסדות ה[[חינוך]] החב&quot;דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם &quot;[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]&quot;, מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב&quot;די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.<br /> <br /> אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך לדגול באמירת '[[יחי]]' ובהחדרת זהות [[הרבי כמלך המשיח]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.<br /> נפטר ב[[ו' אדר ב']] [[תשס&quot;ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ב[[קווינס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו, אסתר - נפטרה ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י&quot;א אלול]] [[תשע&quot;ד]], בגיל 96.<br /> *בנו הרב אליעזר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> {{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=305364 2018-01-14T05:46:26Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''נחמן שפירא''' (יליד שנת [[תש&quot;ט]], 1949) הינו חבר [[מערכת אוצר החסידים]], מראשי [[ועד להפצת שיחות]], חבר ועד הרבנים של [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]], חבר מערכת [[מכון חסידות מבוארת|חסידות מבוארת]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - זאל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:נחמן שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא נואם ב-[[770]]]]<br /> הרב שפירא נולד נולד ב[[י' תמוז]] [[תש&quot;ט]] לאביו הרב [[לוי יצחק שפירא]] שהיה מזכיר [[בד&quot;צ קראון הייטס]] במשך שנים ארוכות, והתחנך אצל סבו ה[[משפיע]] הגדול הרב [[פרץ מוצקין]] ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת הניה בת ר' [[ברוך גופין]] (מ[[כפר חב&quot;ד]]).<br /> <br /> היה חבר [[ועד הנחות התמימים]]. ו[[הנחה|הניח]] במשך השנים תש&quot;ל-תשל&quot;א את מאמרי הרבי.<br /> <br /> במשך שנים זכה לערוך (ביחד עם הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|לייבל אלטיין]]) את קובצי ה&quot;[[לקוטי שיחות]]&quot; השבועיים להגהתו של הרבי.<br /> <br /> זכה להיות מהשותפים בעריכת [[תניא מהדורה קמא]], וקיבל מהרבי הוראה להוציא ספר, עם הערותיו שלא נכנסו בתוך הספר.<br /> <br /> נמנה על צוות העורכים של סדרת תניא עם פירוש [[חסידות מבוארת]].<br /> <br /> הינו המשפיע ראשי של הזאַל דישיבת [[אהלי תורה]] בקראון הייטס, והי' מהאנשים הקרובים לר' [[מיכאל טייטלבוים]].<br /> <br /> ידוע כלמדן בתורת הנגלה ומעמיק בתורת החסידות, בעל בקיאות מיוחדת בתורת הרבי, ומראשי המשפיעים המעודדים את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל שפירא - [[משפיע]] ראשי ב[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]<br /> *בנו, הרב משה זלמן שפירא שליח כ&quot;ק אד&quot;ש בהובוקן (באנגלית: Hoboken), ניו ג'רסי.<br /> *בנו, הרב [[שלום שפירא]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מנהטן]].<br /> *בנו, הרב יהודא ליב שפירא שליח הרבי בלונגברנץ', ניו ג'רסי.<br /> * בתו חנה נשואה לר' יצחק איטקין, שליח הרבי באפר איסט סייד מנהטן.<br /> *בנו, הרב פרץ שפירא, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[אהלי תורה]].<br /> *בנו, הרב אהרן שפירא, קראון הייטס.<br /> *בנו, התמים שמואל שפירא, קראון הייטס.<br /> *בתו מושקא ובעלה אברהם מטוסוב שליחי הרבי במדיסון -ויסקונסין. <br /> *בתו רייזל שפירא, מורה בתיכון בית רבקה, קראון הייטס.<br /> <br /> [[קובץ:נחמן שפירא צעיר.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב שפירא בצעירותו]]<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:שפירא, נחמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=305363 2018-01-14T05:43:14Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אלטיין 2.jpg|left|thumb|250px|ר' לייבל במסירת שיעור ב[[תורת החסידות|חסידות]]]]<br /> הרב '''יעקב לייב אלטיין''' (ידוע בשם '''לייבל''') הינו מראשי העוסקים בהוצאה לאור של תורת הרבי, [[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]] ובמוסדות החינוך, ויושב ראש [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[מרדכי דובער אלטיין|מרדכי דובער]] ולאמו מרת רחל אלטיין, בת הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] יו&quot;ר [[אגו&quot;ח ארה&quot;ב]].<br /> <br /> בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] היה מראשי [[ועד הנחות התמימים]] (יחד עם הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יוסף העכט]]). בנוסף לכך היה מה[[חוזר]]ים הראשיים ומעורכי ה[[לקוטי שיחות]] להגהת הרבי. כיום הוא משמש (יחד עם הרב [[נחמן שפירא]]) כראש [[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חוה בת ר' [[יחזקאל דערען]] חתן החסיד ר' [[שלום פויזנר]].<br /> <br /> שימש במשך שנים רבות כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] מונה על ידי [[הרבי]] לערוך את הספר [[תניא מהדורא קמא]], יחד עם הרב [[נחמן שפירא]], ר' [[זלמן חאנין]] ור' [[שלום ג'ייקובסון]].<br /> <br /> בג' [[אייר]] [[תנש&quot;א]] מונה לחבר ההנהלה הראשית של [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> משמש כ[[משפיע]] בבית המדרש בית מנחם שבשדרה ה-16 ב[[בארא פארק]], ויו&quot;ר [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> בין השנים [[תשנ&quot;ח]] - [[תשס&quot;ג]] היה העורך הראשי של הירחון &quot;[[באור החסידות]]&quot; - בטאון לעיון במשנת [[חב&quot;ד]]. משנת [[תשס&quot;ג]] הוא יו&quot;ר המערכת של [[היכל הבעש&quot;ט]] - בטאון לחקר ה[[חסידות הכללית]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[מכון אליעזר יצחק]], הוצאה לאור של [[חסידות מבוארת]] והוא העורך הראשי של המכון. במסגרת זו הוא עורך את מהדורת חסידות מבוארת של [[ספר התניא]], ו[[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]]. עד עתה יצאו לאור ארבעה כרכים של מאמרים מבוארים על [[שבת]], [[תפילה]] והמועדים. כמו כן יוצאים לאור מזמן לזמן מאמרים מבוארים מרבותינו נשיאינו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו - לוי, משפיע במתיבתא דטורונטו, קנדה<br /> *בנו - חזקי׳ה, שליח ב׳בוקא רטון׳, פלורידא<br /> *בנו - מנחם, שליח באוניברסיטת הארוורד שבבוסטון, מאסאצ׳וסטס. ארה&quot;ב<br /> *בנו - ישראל, משפיע במתיבתא דפיטסבורג, פנסילבניא. ארה&quot;ב<br /> *בנו ( ) פלורידא, ארה&quot;ב<br /> *חתנו - ראזענפעלד, שליח בבוגוטא ד. א<br /> *חתנו - סקרדה שליח ב׳בוקא רטון, פלורידא ארה&quot;ב<br /> *חתנו - זרחי, שליח באוניברסיטת הארוורד שבבוסטון, מאסאצ׳וסטס. ארה&quot;ב<br /> *חתנו מענדי גרינברג, שליח באלסקה<br /> *חתנו לבקיבקר,<br /> <br /> ==ספרים בעריכתו==<br /> *'''[[פנינים על התורה והמועדים]]'''<br /> *'''[[דער רבי רעדט צו קינדער]]''', שיחותיו של הרבי לילדי ישראל - ה' חלקים: ב[http://hebrewbooks.org/46165 אידיש], [http://hebrewbooks.org/46171 עברית] ו[http://hebrewbooks.org/46170 אנגלית]. <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אלטיין יעקב לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=305362 2018-01-14T05:39:36Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום דובער לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום בער לוין]]<br /> הרב '''שלום דובער לוין''' (מכונה '''בערל לוין''') (נולד ב[[תש&quot;ח]] (1948)) הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה&quot;ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. כיום מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לוין הוא בנו של ר' [[ישראל יהודה לוין]]. נולד ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב&quot;ד]] ולאחרי ה[[בר מצווה]] הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.<br /> <br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> בד בבד, החל בחורף [[תשל&quot;ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].<br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תש&quot;מ]] נתבקש להיות ספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] - אוסף [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח}}.<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.<br /> למחרת פורים [[תשמ&quot;ז]] קיבל הוראה מהרבי שהועברה ע&quot;י המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת אגרות קודש של כ&quot;ק אדמו'ר נשיא דורנו כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון כשעד ג' תמוז יצאו לאור 22 כרכים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב&quot;דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו&quot;ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב&quot;ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשמ&quot;ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ&quot;ב [[שבט]] [[תשמ&quot;ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש&quot;א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ&quot;ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> *'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]], [[ח&quot;י אלול]] [[תשס&quot;ג]].<br /> *'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם[[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש&quot;א]]-[[תשט&quot;ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]], [[תשרי]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''ארגון חב&quot;ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ&quot;ט]]. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]].<br /> *'''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. <br /> *'''זכרונותיי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב&quot;ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תש&quot;ט]] - [[תשכ&quot;ד]]. יצא לאור ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ&quot;ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.<br /> *'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות &quot;פתקים&quot; ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב&quot;ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> *'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש&quot;ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בשנת [[תשל&quot;ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל&quot;ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.<br /> *'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.<br /> *'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על במצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי להסברת [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל&quot;ה]] - [[תשל&quot;ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].<br /> *'''מבית הגנזים''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע&quot;א.<br /> *'''מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו&quot;ר האמצעי, [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''[[פרקים בתולדות חב&quot;ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב&quot;ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''[[שארית יהודה]]''', שו&quot;ת בשו&quot;ע מהמהרי&quot;ל מיאנוביץ - אחי אדמו&quot;ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס&quot;א]].<br /> *'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]]''', תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ&quot;ט]].<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]''', [[תש&quot;ע]]<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביא]]''', [[תשע&quot;א]]<br /> *'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק&quot;נ]]-[[תקנ&quot;ח]], [[תשע&quot;ד]].<br /> * ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו.<br /> * ערך את ה'''[[שלחן ערוך]]''' דרבינו הזקן.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=69069&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> ===ספריו===<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש&quot;ז גורארי']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו&quot;ח']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/sample2.pdf חלקים מהספר 'מבית הגנזים']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']{{PDF}}<br /> [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב']{{PDF}}<br /> <br /> ===וידאו===<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב&quot;ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9CCOL_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A6%D7%94_%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י&quot;ח [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (16.06.2014)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוין שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=304965 2018-01-08T04:04:47Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]<br /> הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש&quot;ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע&quot;ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב&quot;ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש&quot;ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת [[מאמרי האדמו&quot;ר האמצעי]] ועוד.<br /> <br /> לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ&quot;דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.<br /> <br /> לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב&quot;די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס &quot;יתבררו ויתלבנו&quot;}}. החל משנת [[תשס&quot;ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.<br /> <br /> ביום [[ב' טבת]] &quot;[[זאת חנוכה]]&quot; [[ה'תשע&quot;ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו &quot;לפרוך&quot; ו&quot;לתקן&quot; דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשאינו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע&quot;ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב&quot;דיים.<br /> <br /> כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.<br /> <br /> באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] ע&quot;מ להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]<br /> *בטאון '''[[כרם חב&quot;ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ&quot;ז]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס&quot;א]].<br /> *'''[[אוצר מנהגי חב&quot;ד]], כרך א' - [[תשנ&quot;ה]], כרך ב' - [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש&quot;מ]].<br /> *'''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ&quot;ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ([[תשמ&quot;ד]]).<br /> *מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.<br /> *'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש&quot;ע]].<br /> *'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.<br /> *'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ&quot;ז]].<br /> *''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ&quot;ד כסלו]] [[תשנ&quot;ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו&quot;ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י&quot;ז כסלו]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[שו&quot;ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ===ספרים שערך וההדיר===<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ&quot;ח]]).<br /> *'''[[שבחי הבעש&quot;ט]]''' כת&quot;י.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]<br /> * גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] <br /> *גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]<br /> ===בניו===<br /> *הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ&quot;ל [[אור אבנר - חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].<br /> *הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]]. <br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב&quot;ד ב[[פתח תקוה]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&amp;id=29&amp;oldlang=english &quot;סיפורים וגלגוליהם&quot;] באתר '[[שטורעם]]' <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב&quot;ד און ליין.<br /> *{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב&quot;די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}<br /> *אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע&quot;ה<br /> *{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ&quot;ג טבת תשע&quot;ה}}<br /> <br /> ;כתביו:<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;blogauthor_id=316&amp;lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע&quot;ה<br /> *'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב&quot;ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע&quot;ו<br /> <br /> ;טורי פרידה<br /> *{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: &quot;כשרון עצום להפצת המעיינות&quot;|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77266|news|&quot;בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע&quot; ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: &quot;גדול חוקרי [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו&quot;||ב' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י&quot;ג בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע&quot;ח}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=304964 2018-01-08T03:43:07Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראובן מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז) ב[[התוועדות]] עם ה[[תמימים]] ב-[[1414]] ([[חג הסוכות]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> הרב '''ראובן מטוסוב''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] השוכנת בפאריז צרפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ראובן מטוסוב מבצע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב ב[[מבצע תפילין]] ב[[קראון הייטס]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> נולד ביום [[י&quot;ז בטבת]] שנת [[תשי&quot;ח]] בעיר קזבלנקה שב[[מרוקו]] לרב [[שלמה מטוסוב|שלמה ופעסיא מטוסוב]], שלוחי הרבי במרוקו. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[מרוקו]] ובשנת [[תשכ&quot;ט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, עבר ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]], שם למד במשך שלש שנים. מפאת המרחק הרב, הוריו לא היו נוכחים במעמד חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[770]]. בתקופה זו היה אחד מה[[חוזרים]] על ה[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. דבר זה השפיע עליו רבות שרגיל להשמע ממנו דיוקים בלשונות ויוקר של כל מילה של [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו (לבית הרב [[דניאל אליהו זקס]]). לפני חתונתו פנה הרבי לרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ואמר לו שבנו של השליח ר' שלמה מטוסוב ממרוקו עומד להתחתן, והיות שהוא בעל מרץ וחיות - ראוי שיעבוד ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. מספר חודשים לאחר חתונתו יצא הרב מטוסוב לשליחות ב[[צרפת]] והחל לעבוד בלשכת ליובאוויטש האירופאית.<br /> <br /> בד בבד עם פעולתו בלשכה מתעסק ב[[הפצת המעיינות]], ומסר שיעורים ב[[חסידות]] בישיבה בברינוא ובקרטיי, מתוועד עם [[אנ&quot;ש]] ב[[פריז]] וסביבותיה. היה מהפעילים בהפעלת השידור מה[[התוועדויות]] של הרבי שנערכו בימי החול. וארגן התוועדויות ענק לכבוד &quot;ר&quot;ח כסלו&quot; בפריז.<br /> <br /> משנת [[תנש&quot;א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] החל הרב מטוסוב לשאת הרצאות ב[[הדרך הישרה|ענייני גאולה ומשיח]] ואף התראיין לעיתונים יהודיים ב[[צרפת]] בנושא הגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ט]] הפעיל הרב מטוסוב מרכז &quot;בית משיח&quot; שהתעסק בהפצת והסברת נושא הגאולה ומלך המשיח בפריז. &quot;בית משיח&quot; היה מרכז חסידי לתפילות ב[[שבת]] ויום טוב והתוועדויות חסידיות בשבתות וביומא דפגרא שאליהם נשאבו ומהם הושפעה קהילת חב&quot;ד בפריז וגלילותיה. &quot;בית משיח&quot; היה מקור החיות והפעילות בכל נושא משיח גאולה והתקשרות שתוצאותיה מורגשים ופועלים עד היום.<br /> <br /> כיום הרב ראובן מטוסוב בנוסף לפעילותו הברוכה ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] מוסר שיעורי משיח וגאולה בכל רחבי פריז והפרוורים.<br /> <br /> התוועדויותיו מושכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ&quot;ש. התוועדויותיו מלאים ברגש [[אהבה]] וגעגועים לרבי מלך המשיח כבן לאביו. והתקשרות והתמסרות עד הקצה האחרון לרבי ולרצונותיו הקדושים. התוועדויות של הרב מטוסוב מבוקשות ביותר בכל העולם ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במיוחד עם תלמידי ה[[תמימים]]. <br /> <br /> לקראת חג הסוכות כל שנה נוסע הרב מטוסוב לקלאבריה להשגיח על קטיף האתרוגים הבלתי מורכבים שעליהם חסידי חב&quot;ד מקפידים לברך. אתרוגים אלו נמכרים ב[[צרפת]] באירופה ובכל העולם. עבודה זו קיבל מר' [[ישראל נח בליניצקי]] שבערוב ימיו העביר אליו תפקיד זה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> *הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] [[שליח]] הרבי לטולוז [[צרפת]].<br /> *הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] [[שליח]] הרבי לקאן [[צרפת]].<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]] [[קראון הייטס]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[יונה מטוסוב]] [[שליח]] הרבי למעדיסאן [[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[שמריהו מטוסוב]] [[משפיע]] ראשי ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]], פנסליבניה.<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] [[שליח]] באלברטה קנדה.<br /> <br /> '''גיסיו:'''<br /> *ר' דוד אבא נעמענוב [[קראון הייטס]].<br /> *ר' עמנואל פאלאטינסקי בוסטון.<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב מנחם מענדל זלצמן [[שליח]] הרבי בטורונטו קנדה.<br /> *הרב שניאור זלמן זלצמן [[שליח]] הרבי בנייאגרא פולס קנדה.<br /> *הרב שמואל אלעזר ניסילעוויטש [[מרכז רבני אירופה]] [[בריסל]] בלגיה.<br /> *הרב אליעזר אשכנזי, [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב&quot;ד [[צפת]].<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *ר' מנחם מענדל שליח בבית חב&quot;ד נוה צדק [[תל אביב]] לדוברי צרפתית.<br /> *ר' לוי יצחק - צרפת.<br /> *הרב שניאור זלמן [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51590 [[התוועדות]] עם הרב ראובן מטוסוב בישיבת חב&quot;ד ברמת אביב] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50054 הרב מטוסוב בבחירת אתרוגים עבור חסידי חב&quot;ד בצרפת] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.lichkalubavitch.org אתר לשכה ליובאוויטש פרצת (אתר)]<br /> <br /> {{מיון רגיל:מטוסוב, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=304963 2018-01-08T03:40:23Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div><br /> [[תמונה:מטוסוב.jpg|left|thumb|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br /> הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע&quot;ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס&quot;ח]]) היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], בשנת [[תרע&quot;ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ&quot;ז]] עד [[תש&quot;י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (לבית הרב [[יהודה לייב קרסיק]]). בשנת [[תרצ&quot;ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ&quot;ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות. עד שנת [[תש&quot;ד]] היה במאסר וגלות. בשנת [[תש&quot;ו]] יצא מרוסיה. בשנת [[תשי&quot;א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תשנ&quot;א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר לקראון הייטס.<br /> <br /> נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> ===השליחות למרסיי===<br /> על פי המסופר ב&quot;יומנים&quot;, השליח השני ששלח הרבי מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך למרוקו. בעוד ושליחותו של השליח הראשון, הר&quot;מ ליפסקר, היתה על-פי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפני [[הסתלקות]]ו, כאשר הרבי רק מביא את השליחות לידי פועל, הרי ששליחותו של הר&quot;ש מטוסוב היתה למעשה השליחות הראשונה של הרבי עצמו. הר&quot;ש מטוסוב שהה אז בצרפת, ולאחר כל הסבל והעינויים שסבל ב[[רוסיה]] הסובייטית, בה &quot;זכה&quot; לשבת בשני המאסרים: הראשון במשך שלושה חדשים, והשני במשך שבע וחצי שנים{{הערה|כמסופר בארוכה בספרו &quot;פרקי זכרונות&quot; (ברוקלין, תשנ&quot;ח).}} - רצה סוף סוף להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. תוכניתו היתה לעלות לארץ הקודש, אך הרבי שינה את כל תכניותיו{{הערה|כפי שהוא מספר בזכרונותיו ('כפר חב&quot;ד' גליון 632).}}.<br /> <br /> באחד מימי החורף של [[תש&quot;י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ יעבוד &quot;רק חודשיים&quot; בהפצת תורה בין פליטי מצרים, מרוקו, תוניס ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ. הרב גורודצקי הסביר שמדובר בהקמת תלמודי-תורה עבור ילדיהם, על כל הכרוך בכך - שיחות עם ההורים, גיוס מורים, ניהול כספי ותיאום עם הנהלת המחנות. כיוון שביקש &quot;רק חודשיים&quot;, הסכים הרב מטוסוב אך הדגיש שלאחר שיארגן את תלמודי התורה ייאלץ הרב גורודצקי למצוא לו ממלא-מקום, והלה הסכים מחוסר ברירה.<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תש&quot;י]] לקח הרב מטוסוב את העניינים לידיים. הוא זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. ר' בנימין השיב בצער &quot;מה לעשות, דיבור זה דיבור&quot; וניסה להביא פעילים אחרים. הרב מטוסוב חזר לפריס והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br /> <br /> כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו את שכתב לו הרבי באיגרת מיום [[כ&quot;ד באדר]] [[תש&quot;י]]{{מקור}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני יודע בפרטיות מצב הר&quot;ש שי' מאטוסאוו, (עפמש&quot;כ שהבטיח לו שלא תהי' התערבות והשתדלות מכאן לעכבו, לא כתבתי לו בענין הנ&quot;ל) - אבל תמיה היא בעיני, שאף אם התנה מראש שפטור הוא מזה, אבל בשביל מה ולמה עזב את משמרתו, שכנראה כר נרחב הוא והצליח בזה, ועתה הלוך ילך לחפש ולגשש בארץ אחרת ובעבודה אחרת, ועוזב כלי מחזיק וממשיך ברכות כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ, אשר גם עתה מטה האלקים בידו להמשיך מן באר וענני הכבוד, הן בגשמיות והן ברוחניות, לכל אלו המחזקים התקשרותם וההליכה בדרכיו אשר הורה ביתר שאת ויתר עז}}.<br /> <br /> בתקופה זו הרבי טרם קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ועדיין לא נתן הוראות לאנ&quot;ש כמו בשנים הבאות, אבל העבודה שנעשתה הייתה באחריות ה&quot;מרכז לענייני חינוך&quot; והרבי היה יו&quot;ר המרכז. הרב מטוסוב לא ידע מה לעשות אודות הוראות הרבי ששיבשה את כל תוכניותיו, בפרט שהיתה קשה עליו המגורים הארעיים בצרפת, ורצה להתיישב בבניין קבע בארה&quot;ב או בארץ. מצד אחד ידע את הוראת הרבי, ומצד שני רצה לבוא כבר אל המנוחה... אך חשש שמא הרבי מקפיד עליו, ולכן כתב אליו מכתב מעין התנצלות שבה הסביר את החלטותיו ומניעיו. לאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ&quot;ה ניסן.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ראשונה הנני לכתוב, אשר אין כאן ענין של קפידא ח&quot;ו וזכין ומחייבין שלא בפניו וכיו&quot;ב שמזכיר במכתבו, ובפרט שאינני מכירו. ומה שכתבתי להרה&quot;ח וכו' מהורב&quot;ג שי' - לא כתבתי אלא בלשון תמי', כי לא הבנתי הענין. ושנית שלא עלה בדעתי לדרוש ממנו להפקיר את עצמו וכו' ובכלל אין כאן ענין של הכרח וכפי' כלל. והענין הוא שבגשמיות אמרז&quot;ל.. אין אדם יודע במה משתכר ובמילא מובן אשר כן הוא גם בפרנסה רוחנית, כי הא בהא תליא, ובפרט בזמן האחרון שלא יש סדר והדרגה בההנהגה ובהבירורים.. ואנו אין לנו אלא להשתדל להבין על נכון את הקורות אותנו וללמוד מזה מה עלינו לעשות עתה ולמחר ולאחר זמן, ולהתפלל שנכוון בזה אל האמת. ומה שסיפרו לי מה שקרה אצלו בחורף זה ועוד הוסיף על זה במכתבו עתה, הוא: כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כתב לו שיתעכב לעת עתה באירופא.. בכסליו שאל עוד הפעם אם לנסוע ל[[ארץ הקודש]] ולא קיבל מענה על זה, אף שנתקבלו מכתביו, בנתיים נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות, ובטח יש לסדר גם כןהתנאים הגשמיים שם באופן המתאים... ואחרי כל זה כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה&quot;ק, תמהתי על אופן פירושו את המאורעות שלו. פשוט שבכל מקום שיהיה צריך להסתדר באופן שיהיה בריא וחזק, ויהיה בתנאים המתאימים לבריאותו אבל איני רואה שייכות שאלה זו לשאלת מארסעל ואה&quot;ק, ואדרבה, ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו&quot;ר וישמיע בשו&quot;ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים}}.<br /> <br /> המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, מצד תוכנו למרות שלא הכיר את הרבי, והוא החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות.<br /> <br /> ===השליחות לקזבלנקה===<br /> <br /> בסוף הקיץ הורה הרבי לר' שלמה מטוסוב לצאת לשליחות למרוקו. וכך כתב לו ביום [[כ&quot;ו באב|כ&quot;ו מנחם אב]]: {{ציטוטון|אחרי הרצאת הרה&quot;ח והרה&quot;ג וכו' מהורב&quot;ג שי' אודות הענינים באפריקא, הנה לפי דעתי, נכון הדבר אשר יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב&quot;ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים}}.<br /> <br /> עם קבלת ההוראה התחיל הר&quot;ש מטוסוב להשתדל לקבל ויזה למרוקו, והרבי זירזו על כך באיגרת מיום י&quot;ב אלול: &quot;במענה על הודעתו כי ניגש הוא להשתדל בענין התעודות הנדרשות להנסיעה למרוקו, הנה בטח יזדרז בזה, ויהי רצון שיהיה הכל בהצלחה ויהיה כלי ראוי להמשכת וקבלת ברכות כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ&quot;.<br /> <br /> קבלת הויזה למרוקו היית כרוכה בקשיים, ובמשך הזמן המשיך הרבי לעודד אותו על כך, ואף הורה לו ששליחותו היא &quot;להביא המעיינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם&quot;. וכך כתב אליו באחת האיגרות, והיא מיום ח' כסלו תשי&quot;א: &quot;לפי דעתי חזק יעמוד בדעתו אשר הוא הוא אחד מאלו שזכו להשתתף באחד מסניפי עבודת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ ובפרט סניף כזה אשר הוא משמש להפצת המעינות חוצה במלוא מובן המלה. ופירושו כמשמעו, להביא המעינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם, גם בין החוגים שלעת עתה עדיין יש לקראותם בשם &quot;חוצה&quot;, וזה יהיה אחד מתפקידיו להכניסם ולהעמידם בקרן אורה של אור תורה עם המאור שבה הוא פנימיות התורה, דהיינו תורת החסידות&quot;.<br /> <br /> קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי&quot;א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים ואשר שימשה כמרכז לכל יהדות מרוקו. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה היתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים יחד עם עמיתיו השלוחים את התשתית הגדולה של רשת &quot;[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot; בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו לומדים בכל שנה עשרות אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו''':<br /> * מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד (פטרבורג) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע&quot;א]]. <br /> '''בניו''':<br /> * הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br /> * הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br /> * הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br /> * הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br /> * הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br /> * הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br /> * הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br /> '''בנותיו''':<br /> * מרת איידלא נמנוב - [[קראון הייטס]].<br /> * מרת ביילא פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י&quot;ב כסלו תשס&quot;ח<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=304962 2018-01-08T03:38:48Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:83296.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שמריהו מטוסוב]]<br /> הרב '''שמריהו מטוסוב''' ('''שמערל''', יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1960) הינו [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס|תומכי תמימים ליובאוויטש בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז טבת]] [[תש&quot;כ]] ב[[מרוקו]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]] ואמו מרת פעסיא - [[שלוחי]] [[הרבי]] ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינוא]] ב[[צרפת]], ולאחר מכן כבר בגיל צעיר, עבר ללמוד בד' אמותיו של רבי, תחילה בישיבת [[אוהלי תורה]], ואחר כך ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. בתקופה זו היה בין העורכים של סדרת הספרים [[ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק]] שיצאה לאור על פי הוראת הרבי, וזכתה לריבוי הוראות, מענות ופתקים בכתי&quot;ק - במענה לשאלות העורכים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התחתן עם רעייתו מרת גיטל, בתו של הרב [[יואל איידלמן]]. לאחר חתונתו שימש למשך זמן כשליח הרבי בעיירות הקטנות שבמדינת [[וויסקונסין]], ארה&quot;ב. לאחר זמן החל לעבוד עם הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] בבית ספר לבנות חוזרות בתשובה [[מכון חנה]].<br /> <br /> נמנה בשעתו על חברי &quot;[[ועד מימוש הוראות הרבי]]&quot;, ומאוחר יותר גם חבר &quot;[[המטה העולמי להבאת המשיח]]&quot;. תקופה מסויימת סייע ביד ה[[חוזרים]] ואף היה חבר ב[[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> עם תחילת הוצאתם לאור של גליונות [[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]] מידי שבוע, נמנה הרב מטוסוב משך זמן על הגהת תוכן הגליון.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הגיע בשליחות [[הרבי]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], שם שימש כ[[משפיע]], ואחר כך שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] מונה למשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים הרי הפוקונוס]].<br /> <br /> התוועדויותיו של הרב מטוסוב ידועות בשל היותן מעוררות האהבה וההתקשרות לרבי, והתמסרות מוחלטת לעניניו הקדושים ובמיוחד בהשליחות לקבלת פני משיח צדקנו.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/29/858152111663.html ראש השנה לקבלת המלכות]''', מאמר לרגל י' שבט ה'תשע&quot;ה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 959<br /> <br /> {{מיון רגיל:מטוסוב, שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=304757 2017-12-31T08:43:17Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצעס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע&quot;א]])]]<br /> '''ניגונים על פרקי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י&quot;א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:<br /> <br /> א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים &quot;[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]&quot; שבפרק ס&quot;א; הניגון על המילים &quot;[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)|אך לאלוקים דומי נפשי]]&quot; שבפרק ס&quot;ב; הניגון על המילים &quot;[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]&quot; שבפרק ס&quot;ג, וכיו&quot;ב.<br /> <br /> ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו&quot;להלביש&quot; עליהם מנגינה חבדי&quot;ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]] מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: &quot;[[כי אלקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלקים יושיע ציון]]&quot; בפרק ס&quot;ט; &quot;[[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]]&quot; בפרק ע&quot;א; ו&quot;[[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]]&quot; בפרק ע&quot;ד, וכיו&quot;ב. <br /> <br /> כך היה הסדר מפרק ס&quot;ט עד לפרק פ' (משנת [[תש&quot;ל]] עד שנת [[תשמ&quot;א]] (ועד בכלל)). <br /> <br /> בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע&quot;א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב&quot;ד ישנים על פסוקים שונים.<br /> <br /> ג. לקראת [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשמ&quot;ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים &quot;[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'&quot;; &quot;שאו זמרה גו'&quot;; &quot;ויאכילהו מחלב חטה גו'&quot;, שבפרק פ&quot;א. <br /> <br /> הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי. <br /> <br /> אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו. <br /> <br /> ==איזה ניגון נבחר?==<br /> [[File:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|thumbnail|שיטת בחירת הניגונים]]<br /> בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת &quot;כל דקולו אלים וחזק - גבר&quot;. היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.<br /> <br /> התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני [[הרבי]] במשך כל השנה. <br /> <br /> אך משראו &quot;מחברי הניגונים וחבר המנגנים&quot; שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם &quot;[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]&quot;. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. <br /> <br /> חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.<br /> <br /> ==התערבות הרבי==<br /> <br /> אמנם באופן כללי היה נראה ש[[הרבי]] לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו'. ראו כאן במוחש את ה[[אהבת ישראל]] העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה). <br /> <br /> יחד עם זה, ראו בבירור שאת &quot;המילה האחרונה&quot; אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו', הם בהסכמתו ובעידודו וכו'), אלא שראו זאת גם במוחש.<br /> <br /> ולדוגמא: בניגון לפרק פ&quot;ח ([[תשמ&quot;ט]]) [[בעל מנגן]] אחד (ר' שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים &quot;[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]] גו'&quot;; &quot;תבוא לפניך תפלתי גו'&quot;; &quot;ואני אליך ה' שועתי גו'&quot;, והלחין עליהם ניגון. <br /> <br /> בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר. <br /> <br /> כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת]] הגדול, ערב י&quot;א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט&quot;א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה. <br /> <br /> ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים &quot;תבא לפניך תפילתי&quot;. <br /> <br /> והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: &quot;שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי&quot;. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון. <br /> <br /> וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה&quot;מכה בפטיש&quot; להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).<br /> <br /> ==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==<br /> <br /> ===ניגונים שהותאמו לפסוקים===<br /> <br /> *שנת [[תש&quot;ל]] - פרק סט: [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמימים [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ו[[שניאור זלמן חאנין]]. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=691 להאזנה].<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] - פרק ע: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע ליפקין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=692 להאזנה]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] - פרק עא: <br /> ::1. [[ניגון בך ה' חסיתי|בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי ר' משה טלישבסקי - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשנסקי - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::3. [[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::4. [[תרננה שפתי (ניגון)|תרננה שפתי]] - הותאם על ידי רשב&quot;צ אלטהויז - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] - פרק עב: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=697 להאזנה]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] - פרק עג: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.]<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] - פרק עד: [[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] - פרק עה: [[וכל קרני רשעים אגדע (ניגון)|וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] - פרק עו: [[נודע ביהודה אלקים (ניגון)|נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] - פרק עז: [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)|אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] - פרק עח: <br /> <br /> ::1. [[וינחם לבטח (ניגון)|וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::2. [[ויבחר בדוד (ניגון)|ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תש&quot;מ]] - פרק עט: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך (ניגון)|ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=704 להאזנה]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] - פרק פ: [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל האזינה]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=705 להאזנה]<br /> <br /> ===ניגונים שהולחנו במיוחד===<br /> <br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] - פרק פא: [[הרנינו לאלקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] - פרק פב: [[אני אמרתי אלקים אתם (ניגון)|אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] - פרק פג: [[וידעו כי אתה (ניגון)|וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] - פרק פד: [[ילכו מחיל אל חיל (ניגון)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] - פרק פה: [[רצית ה' (ניגון)|רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] - פרק פו: [[אודך ה' (ניגון)|אודך ה']] - הולחן על ידי ר' יוסף יצחק ליפסקר. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] - פרק פז: [[אוהב ה' (ניגון)|אוהב ה']] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=712 להאזנה].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] - פרק פח: [[שיר מזמור (ניגון)|שיר מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] - פרק פט: [[כרתי ברית (ניגון)|כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תנש&quot;א]] - פרק צ: [[שובה ה' (ניגון)|שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] - פרק צא: [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] - פרק צב: [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] - פרק צג: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות&quot;ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ה]] - פרק צד: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ו]] - פרק צה: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ז]] - פרק צו: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ח]] - פרק צז: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ט]] - פרק צח: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תש&quot;ס]] - פרק צט: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשס&quot;א]] - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשס&quot;ב]] - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ג]] - פרק קב: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ד]] - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ה]] - פרק קד: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - הניגון שנבחר על ידי הועדה - [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ו]] - פרק קה: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ז]] - פרק קו: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ח]] - פרק קז: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ט]] - פרק קח: [[ניגון שיר מזמור לדוד|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תש&quot;ע]] - פרק קט: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב יוסף יצחק שיחי' סילברמן. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;א]] - פרק קי: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60902 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] ב-[[770]]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]] - פרק קיא: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]] - פרק קיב: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער.- [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ד]] - פרק קיג: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ה]] - פרק קיד: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ו]] - פרק קטו: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' [[אברהם חריטונוב]]. - [http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92/ להאזנה].<br /> *שנת [[תשע&quot;ז]] - פרק קטז: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]], ונבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|הוועדה]]. - [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], והתקבל בעיקר אצל אנ&quot;ש והתמימים. - [http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה]{{הערה|{{קישור הגאולה|||כוס ישועות אשא • הניגון שהתמימים בחרו לי&quot;א ניסן}}}}<br /> <br /> בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י&quot;א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.<br /> <br /> ואלו הם:<br /> <br /> *לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסליו]]'.<br /> <br /> *לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ&quot;ז]]) הולחן מארש - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]<br /> <br /> *לכבוד [[י' שבט]] [[תש&quot;נ]], - [[שנת הארבעים]] הולחן הניגון &quot;ויתן בפי שיר חדש&quot; על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76393 להאזנה])<br /> <br /> *לכבוד י' שבט תש&quot;ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון &quot;וקדשתם את שנת החמישים&quot; על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון &quot;תשמיעני ששון ושמחה&quot; על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.[[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]''', ראיון עם ר’ שלום שי’ הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים<br /> * {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י&quot;א בניסן תשס&quot;ז}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=304756 2017-12-31T08:42:17Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצעס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע&quot;א]])]]<br /> '''ניגונים על פרקי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י&quot;א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:<br /> <br /> א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים &quot;[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]&quot; שבפרק ס&quot;א; הניגון על המילים &quot;[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)|אך לאלוקים דומי נפשי]]&quot; שבפרק ס&quot;ב; הניגון על המילים &quot;[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]&quot; שבפרק ס&quot;ג, וכיו&quot;ב.<br /> <br /> ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו&quot;להלביש&quot; עליהם מנגינה חבדי&quot;ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]] מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: &quot;[[כי אלקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלקים יושיע ציון]]&quot; בפרק ס&quot;ט; &quot;[[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]]&quot; בפרק ע&quot;א; ו&quot;[[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]]&quot; בפרק ע&quot;ד, וכיו&quot;ב. <br /> <br /> כך היה הסדר מפרק ס&quot;ט עד לפרק פ' (משנת [[תש&quot;ל]] עד שנת [[תשמ&quot;א]] (ועד בכלל)). <br /> <br /> בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע&quot;א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב&quot;ד ישנים על פסוקים שונים.<br /> <br /> ג. לקראת [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשמ&quot;ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים &quot;[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'&quot;; &quot;שאו זמרה גו'&quot;; &quot;ויאכילהו מחלב חטה גו'&quot;, שבפרק פ&quot;א. <br /> <br /> הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי. <br /> <br /> אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו. <br /> <br /> ==איזה ניגון נבחר?==<br /> [[File:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|thumbnail|שיטת בחירת הניגונים]]<br /> בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת &quot;כל דקולו אלים וחזק - גבר&quot;. היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.<br /> <br /> התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני [[הרבי]] במשך כל השנה. <br /> <br /> אך משראו &quot;מחברי הניגונים וחבר המנגנים&quot; שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם &quot;[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]&quot;. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. <br /> <br /> חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.<br /> <br /> ==התערבות הרבי==<br /> <br /> אמנם באופן כללי היה נראה ש[[הרבי]] לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו'. ראו כאן במוחש את ה[[אהבת ישראל]] העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה). <br /> <br /> יחד עם זה, ראו בבירור שאת &quot;המילה האחרונה&quot; אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו', הם בהסכמתו ובעידודו וכו'), אלא שראו זאת גם במוחש.<br /> <br /> ולדוגמא: בניגון לפרק פ&quot;ח ([[תשמ&quot;ט]]) [[בעל מנגן]] אחד (ר' שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים &quot;[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]] גו'&quot;; &quot;תבוא לפניך תפלתי גו'&quot;; &quot;ואני אליך ה' שועתי גו'&quot;, והלחין עליהם ניגון. <br /> <br /> בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר. <br /> <br /> כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת]] הגדול, ערב י&quot;א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט&quot;א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה. <br /> <br /> ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים &quot;תבא לפניך תפילתי&quot;. <br /> <br /> והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: &quot;שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי&quot;. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון. <br /> <br /> וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה&quot;מכה בפטיש&quot; להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).<br /> <br /> ==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==<br /> <br /> ===ניגונים שהותאמו לפסוקים===<br /> <br /> *שנת [[תש&quot;ל]] - פרק סט: [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמימים [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ו[[שניאור זלמן חאנין]]. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=691 להאזנה].<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] - פרק ע: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע ליפקין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=692 להאזנה]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] - פרק עא: <br /> ::1. [[ניגון בך ה' חסיתי|בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי ר' משה טלישבסקי - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשנסקי - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::3. [[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::4. [[תרננה שפתי (ניגון)|תרננה שפתי]] - הותאם על ידי רשב&quot;צ אלטהויז - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] - פרק עב: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=697 להאזנה]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] - פרק עג: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.]<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] - פרק עד: [[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] - פרק עה: [[וכל קרני רשעים אגדע (ניגון)|וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] - פרק עו: [[נודע ביהודה אלקים (ניגון)|נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] - פרק עז: [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)|אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] - פרק עח: <br /> <br /> ::1. [[וינחם לבטח (ניגון)|וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]]. <br /> <br /> ::2. [[ויבחר בדוד (ניגון)|ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תש&quot;מ]] - פרק עט: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך (ניגון)|ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=704 להאזנה]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] - פרק פ: [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל האזינה]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=705 להאזנה]<br /> <br /> ===ניגונים שהולחנו במיוחד===<br /> <br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] - פרק פא: [[הרנינו לאלקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] - פרק פב: [[אני אמרתי אלקים אתם (ניגון)|אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] - פרק פג: [[וידעו כי אתה (ניגון)|וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] - פרק פד: [[ילכו מחיל אל חיל (ניגון)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] - פרק פה: [[רצית ה' (ניגון)|רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] - פרק פו: [[אודך ה' (ניגון)|אודך ה']] - הולחן על ידי ר' יוסף יצחק ליפסקר. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] - פרק פז: [[אוהב ה' (ניגון)|אוהב ה']] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=712 להאזנה].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] - פרק פח: [[שיר מזמור (ניגון)|שיר מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] - פרק פט: [[כרתי ברית (ניגון)|כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תנש&quot;א]] - פרק צ: [[שובה ה' (ניגון)|שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] - פרק צא: [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] - פרק צב: [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] - פרק צג: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות&quot;ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ה]] - פרק צד: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ו]] - פרק צה: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ז]] - פרק צו: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ח]] - פרק צז: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. <br /> *שנת [[תשנ&quot;ט]] - פרק צח: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תש&quot;ס]] - פרק צט: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשס&quot;א]] - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]]. <br /> *שנת [[תשס&quot;ב]] - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ג]] - פרק קב: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ד]] - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ה]] - פרק קד: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - הניגון שנבחר על ידי הועדה - [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ו]] - פרק קה: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ז]] - פרק קו: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ח]] - פרק קז: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ט]] - פרק קח: [[ניגון שיר מזמור לדוד|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תש&quot;ע]] - פרק קט: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב יוסף יצחק שיחי' סילברמן. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;א]] - פרק קי: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60902 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] ב-[[770]]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]] - פרק קיא: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]] - פרק קיב: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער.- [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ד]] - פרק קיג: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ה]] - פרק קיד: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].<br /> *שנת [[תשע&quot;ו]] - פרק קטו: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' [[אברהם חריטונוב]]. - [http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92/ להאזנה].<br /> *שנת [[תשע&quot;ז]] - פרק קטז: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]], ונבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|הוועדה]]. - [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], והתקבל בעיקר אצל אנ&quot;ש והתמימים. - [http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה]{{הערה|{{קישור הגאולה|||כוס ישועות אשא • הניגון שהתמימים בחרו לי&quot;א ניסן}}}}<br /> <br /> בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י&quot;א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.<br /> <br /> ואלו הם:<br /> <br /> *לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסליו]]'.<br /> <br /> *לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ&quot;ז]]) הולחן מארש - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]<br /> <br /> *לכבוד [[י' שבט]] [[תש&quot;נ]], - [[שנת הארבעים]] הולחן הניגון &quot;ויתן בפי שיר חדש&quot; על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76393 להאזנה])<br /> <br /> *לכבוד י' שבט תש&quot;ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון &quot;וקדשתם את שנת החמישים&quot; על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון &quot;תשמיעני ששון ושמחה&quot; על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.[[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]''', ראיון עם ר’ שלום שי’ הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים<br /> * {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י&quot;א בניסן תשס&quot;ז}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=304668 2017-12-26T06:04:20Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[האוהל]] - בית החיים &quot;מונטיפיורי&quot; בקווינס<br /> *[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br /> *[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br /> *[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br /> *[[אוהל מועד (המשכן)]]<br /> *[[אוהל מועד (בנפש)]]<br /> }}</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%90&diff=304667 2017-12-26T06:03:19Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''דוד מלכא''' ([[תשי&quot;ג]]-[[תשע&quot;ב]]), מחסידי חב&quot;ד ואיש חסד ב[[קראון הייטס]], זכה לבשל אוכל עבור [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד נולד ב[[חג הסוכות]] [[תשי&quot;ג]] למשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו שלמה ומסעודה מלכא (אחיו הוא ר' [[עמרם מלכא]]). הוריו עלו מקזבלנקה שבמרוקו שנים מועטות לפני שנולד, בשנת [[תש&quot;י]] והתיישבו במעברת העולים ב[[פרדס חנה]]. משפחתו שמרה על חיי תורה ומצוות מלאים, ולאחר העליה אביו התעקש להעניק לילדיו [[חינוך]] יהודי על ברכי המסורת, למרות הקשיים והמהמורות שנערמו כנגדם. אביו תמך וסייע בדרך קבע ל[[חסידי חב&quot;ד]] שהגיעו למעברות לפעול עם העולים. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] שם היה קל יותר לדאוג לחינוך הילדים.<br /> <br /> בבחרותו התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] בעקבות אחיו הגדול, [[עמרם מלכא|עמרם]], ותמיכת המשפחה. עם השנים הפך ל[[חסיד חב&quot;ד]] מן המניין וכאשר היה בחור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] זכה לעזור במטבח ביתו של הרבי.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת חנה (לבית גולדשמידט) התגורר ב[[קראון הייטס]] ופתח קייטרינג לפרנסתו, ובשנת [[תשמ&quot;ב]] החל לבשל באופן רשמי עבור [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], ומאוחר יותר בישל גם עבור [[מתיבתא אהלי תורה]].<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו בתשרי]] [[תשע&quot;ב]] לאחר מחלה קשה. הלוויתו עברה ב[[רחוב פרזידנט]] ליד ביתו של הרבי וליד [[770]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמוך ל[[אוהל]].<br /> <br /> לר' דוד בן וארבע בנות.<br /> <br /> {{מיון רגיל: מלכא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%98&diff=304549 2017-12-20T07:18:41Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שנת תשמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ט. מחזיק את [[ספר תורה|ספר התורה]] שניתן לו מהרב [[משה אשכנזי]]]]<br /> ראשי התיבות של שנת ה''''תשמ&quot;ט''' (1989) הינם: &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''מ'''עשים '''ט'''ובים&quot; ו&quot;השנה '''ת'''הא '''ש'''נת '''מ'''שיח '''ט'''ובה&quot;{{הערה|התועדויות תשמ&quot;ט חלק א' עמ' 56}}.<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> <br /> ב[[ו' אדר תשמ&quot;ט|ו' אדר א' תשמ&quot;ט]] נפטר הרב [[שמריהו גוראריה]] - גיסו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], וחתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[הרבי]] מכריז שהשנה היא &quot;[[שנת הבנין]]&quot; ו&quot;[[שנת הילד והילדה]]&quot;. וכמו כן מכריז ששם השנה היא &quot;השנה תהא שנת [[מעשים טובים]]&quot;, &quot;השנה תהא שנת משיח טובה&quot;. <br /> <br /> *הרבי מורה - בתור הוראת שעה - לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (ג). <br /> <br /> *הרבי מציע שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. <br /> <br /> *הרבי מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. <br /> <br /> *הרבי מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל&quot;ד|יו&quot;ד כסלו]]). <br /> <br /> *הרבי מעורר (ב[[י&quot;ט כסלו]]) על דבר לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. <br /> <br /> *הרבי מעורר לערוך &quot;[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]]&quot; ביום ההילולא שלו (כ' טבת). <br /> <br /> *הרבי מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]]. <br /> <br /> *הרבי מעורר לערוך סיום &quot;ברוב עם&quot; אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב&quot;ם. <br /> <br /> *הרבי נואם בענינא דיומא לפני צאת ה&quot;[[תהלוכה]]&quot; (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. <br /> <br /> *הרבי מעורר שיערכו &quot;[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב&quot;אסרו חג&quot;. <br /> <br /> *הרבי מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. <br /> <br /> *ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק הוקמה &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> ==ציוני דרך==<br /> *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר &quot;[[קיצורים והערות לספר התניא]]&quot; לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור ל[[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|ערב ראש השנה]] - מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).<br /> *הרבי מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה &quot;לב לדעת ועיניים לראות ואזנים לשמוע&quot; ואז &quot;קאי איניש אדעתי' דרבי'&quot;. <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה &quot;זרעה בחיים&quot; (שאז &quot;היא בחיים&quot;) על ידי שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. <br /> <br /> <br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%97&diff=304548 2017-12-20T07:17:54Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ח. מעודד במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]]<br /> <br /> ראשי התיבות של שנת '''תשמ&quot;ח''' (1987-8) הינם: '''ת'''הא '''ש'''נת '''ח'''ירות (על ידי) '''מ'''שיח.<br /> <br /> שנת [[תשמ&quot;ח]] היא [[שנת הקהל]] והשנה ה3300 ל[[יציאת מצרים]]{{הערה|1=ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&amp;st=&amp;pgnum=289 שיחת ז' אדר ה'תשמ&quot;ח].}}<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> <br /> *ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] - נסתלקה הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא]] נ&quot;ע זי&quot;ע.<br /> *ב[[י' תשרי]] - האדמו&quot;ר ממכנובקא הרב [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]].<br /> *ב[[י&quot;ב כסלו]] - הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], רב שכונת בית ישראל בירושלים.<br /> *ב[[י&quot;ז תשרי]] - הרב רפאל נחמן (פול'ע) כהן, בעל שמועה ומחבר ספרים רבים על תולדות החסידות.<br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[הרבי]] פותח בהכרזה שהשנה היא תהא שנת חירות (על ידי) משיח. <br /> <br /> *הרבי מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות &quot;[[שנת הקהל]]&quot; במשך שנה זו (שנת הקהל) על ידי שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. <br /> <br /> *הרבי מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו&quot;ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. <br /> <br /> *הרבי מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. <br /> <br /> *הרבי מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת &quot;תשמח&quot;) שתהיינה כל השנה כולה. <br /> <br /> *הרבי מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ&quot;א]]). <br /> <br /> *במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י&quot;ב שנה וילדות מבת י&quot;א שנה ומעלה) מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;. <br /> <br /> *ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot; ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של [[שבת קודש]] הסמוך. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח|ר&quot;ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. <br /> *[[ב' בכסלו]] - [[פרשת הספרים|הספרים שנגנבו]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] חזרו ל-[[770]], לאחר פסק הדין מיום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]].<br /> *הרבי מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות [[חנוכה]] בפתח חדרו (&quot;בית מקדש&quot; פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת &quot;דמי חנוכה&quot; בכל ימי [[חנוכה]] ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. <br /> <br /> *בתור &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; נואם הרבי בכל הלילות של [[חנוכה]] על דבר פרשת קריאת היום - נשיא המקריב באותו היום. <br /> <br /> *הרבי מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה ו[[צדקה]] וכיוצא בזה - יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]&quot;, שבכל מקצועות התורה. <br /> <br /> *הרבי יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור תשורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב&quot;ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד - לתרמם לספריה הנ&quot;ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. <br /> <br /> *הרבי מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום - שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות [[צדקה]] על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. <br /> <br /> *הרבי מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד - הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> *הרבי מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. <br /> <br /> *הרבי מייסד &quot;[[קרן חמ&quot;ש]]&quot; על שם [[הרבנית חיה מושקא]]. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה. <br /> <br /> *הרבי מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. <br /> <br /> *הרבי מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. <br /> <br /> *הרבי מורה לעשות [[התוועדות]] גדולה &quot;ברוב עם&quot; בימי ה[[פורים]]. <br /> <br /> *אחר ה&quot;שלשים&quot; להסתלקות הרבנית הצדקנית - מתחיל [[התוועדות]] בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ה[[התוועדות]] מדי שבוע). <br /> <br /> *הרבי יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה [[צדקה]] והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת [[התוועדות]] של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. <br /> <br /> *ב[[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] ביאר הרבי מלך ה[[משיח]] בשיחה מיוחדת כי הדרך בה יכול העם להוסיף חיים במלך היא על ידי ההכרזה &quot;[[יחי המלך]]&quot;, הכרזה המבטאת את קבלת מלכותו כמלך ה[[משיח]], ובכוחה לפעול את ביאת המשיח בפועל ממש. <br /> <br /> *הרבי מעורר שביום [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו|י&quot;ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ויוסיף בנתינת הצדקה. <br /> <br /> *הרבי מעורר לנצל יום י&quot;ד ניסן - יום הולדת [[הרמב&quot;ם]] - מתוך &quot;רעש&quot; דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד - בנוגע ללימוד תורתו של [[הרמב&quot;ם]] על ידי עריכת &quot;כינוסי הקהל&quot; בזמן האפשרי. <br /> <br /> *הרבי אומר שיחה בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא&quot;ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> *הרבי מתחיל לבאר בכל [[התוועדות]] של שבת קודש, פירוש [[רש&quot;י]] הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ה[[התוועדות]] על פי הוראת התורה &quot;והחי יתן אל לבו&quot;. <br /> <br /> *הרבי מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) [[לימוד התורה]] באופן ד&quot;תורתו אומנתו&quot;. ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד&quot;ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פרשת יתרו). <br /> <br /> *הרבי מעורר שהנשים תעשינה [[התוועדות]] בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. <br /> <br /> *הרבי יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. <br /> <br /> *הרבי מעורר על דבר הכנות מתאימות - בימים שלפני זה - ל[[ימי הגאולה יב י&quot;ג תמוז]].<br /> *[[י&quot;ז באלול]] - [[הרבי]] הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש [[770]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=304547 2017-12-20T06:55:20Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אני מקווה שתנצל את שהותך בחממה התורנית המוגנת של [[חב&quot;דפדיה]] לתועלת המיזם, קרי: עריכת והוספת ערכים בחסידות ובנגלה, ולא בהתקוטטות אווילית שמקומה בויקי-קליפה. {{כתב קטן|(להעיר, שאף שאין מי שימנע בעדך מלהתווכח וכדו' על דפי האתר על נושאים השקפתיים, מומלץ להמנע מכך ולהתמקד בתוכן, אם זה לא נוגע לערך ספציפי, עדיף אולי שתשלח מכתב דרך שירות יונות הדואר המלכותיות השוכן בין הכלים המשובחים של אתר זה!)}}.<br /> <br /> בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, ושתזכה יחד עם כל בני ישראל לצפות ולייחל לגאולה (ולא רק בדמיון...)• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:08, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :תודה על הקבלת פנים החמה... אך מדוע נראה לך שבאתי להתקוטט אם כתבתי בפירוש שאין בכוונתי לבקר כלל בערכים אלו--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 07:12, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::ראשית כל, על פי כתיבתך ב[[שיחת משתמש:5778#ציונות]]. שנית, נהוג בדפי שיחה להזיח בכל תגובה את השורה פעם אחת באמצעות נקודותיים (:), ובתגובה שנייה פעמיים וכן הלאה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:31, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :::ייש&quot;כ על העצה. אגב, מהו יונת הדואר ואיך משתמשים בזה?--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 12:10, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::::יונת הדואר המכונה בלע&quot;ז &quot;אימייל&quot; הוא קישור בצד הימני של הדף בלשונית &quot;כלים&quot;, שכאשר נמצאים בדף שיחה או משתמש של מישהו - ניתן לשלוח לו אימייל באופן אישי ללא הטרדת כל העולם (בעוד שינוי...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == ברוכים הבאים ==<br /> <br /> ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' {{קריצה}}). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :תודה על הקבלת פנים החמה! השם שבחרתי לניק שלי הוא בגדר הררים התלויים בשערה והרבה סודות התורה מרומזים בה. אך הנסתרות לה' אלוקינו ומה שניתן לגלות הוא ש'''א.''' &quot;שף&quot; הוא ר&quot;ת של שמי הקדוש ושם משפחתי (אם אתה אכן מי שאני חושב שאתה אז תדע שאני זה מי שאתה חושב שאני...). '''ב.''' לרמז אשר אינני מסוגל לשבת במקום אחד אלא כלשון המדרש &quot;קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל&quot;. '''ג.''' כפי ששיערת זה רכן רומז שאני תושב השכונה. '''ד.''' לרמז אשר אני נמנה על נאמני בית חיינו. ועוד הרבה הרבה טעמים.<br /> <br /> :בנוגע למה שכתבתי על הציונות אז ככה, הדיעה הרווחת כיום בחב&quot;ד שזה שיש מדינה זהו ענין של בדיעבד והצלת נפשות ולא ענין של לכתחילה (ולהרבה, אף החזרת שטחים אסורה רק מטעם פקו&quot;נ). אולם מעיון קל בדברי רבינו נראה שלא כך הם פני הדברים וזה שהארץ היא בידי ישראלים הוא ענין טוב, ויתירה מזו אף ענין של אתחלתא דגאולה. ישנו סיפור שא' (שכחתי מי, אבדוק זאת) שאל את אדמו&quot;ר הקודם בזמן קום המדינה אם זהו ענין של גאולה, ואמר אחרי מחשבה &quot;רעדן טאר מען ניט, אבער טראכטן מעג מען&quot;. ולענ&quot;ד הביאור הוא שאם מסתכלים על זה כהגאולה, היינו שכל הגאולה היא גאולה &quot;טכנית&quot; הרי בודאי שח&quot;ו לומר כן, אך אם מסתכלים על הגאולה ככלל ושכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגח&quot;פ (היינו שמסתכלים על הגאולה ע&quot;פ אחו&quot;ק תנש&quot;א ובכלל שיחות נ&quot;א-נ&quot;ב) הרי שבודאי ש'''כל''' מאורע שקורה בעולם הוא בגדר &quot;אתחלתא דגאולה&quot; ובודאי אירוע כה משמעותי כהקמת ממשלה יהודית בארץ ישראל.<br /> <br /> :כן הדבר גם בנוגע למנהיגי המדינה, אשר בחב&quot;ד מקובל לחשוב עליהם כעל בעלי תפקיד 'טכני' בלבד, אך לכאורה דעת הרבי היא שהם (סוג של) מנהיגי עם ישראל וע&quot;ד 'נשיא שבט' וד&quot;ל. זו רק דעתי, ואשמח לשמוע דיעות אחרות.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:51, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::אצטרף בזאת למברכים מקרב הלב ולמצפים לפעילותך המשמעותית באזורנו.<br /> ::להעיר, שבכתיבה אנציקלופדית יש לכתוב בכתיב התקני של שפת הציונים, וכיון שאתה מזדהה במידת מה עם הציונות, בטח לא יקשה עליך הדבר {{קריצה}}. דוגמאות: הערך מוטל ליפשיץ הנחמד שבנית, ייקרא &quot;מרדכי ליפשיץ&quot; וגם בפתיח ייכתב מרדכי ובסוגריים (מוטל). ובכך עניתי על שאלתך ב[[שיחת חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]] (אם כי לענ&quot;ד השם מענדל יוצא מהכלל מהסיבה שכתבת).<br /> ::הרבה הצלחה בפעילות ובפולמוסים מרתקים בענינים העומדים ברומו של עולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:06, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::עוד, לא אתאפק מלשאול היכן מצאת רמז בדברי מלכנו משיחנו לכך שיש ענין יהודי-רוחני כלשהו במנהיגי המדינה הציונית (אני מניח שהשיחה על כך ששז&quot;ר עלה לגדולה ונמחלו עוונותיו, אינה מהווה מקור מספק לדעה הזו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:32, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::הגדרת הציונות היא - יצירת לאום יהודי, שיחליף את הזיהוי של המשתייך לעם ישראל כשומר תורה ומצוות, ויחליפו בפולקלור יהודי המשתמש בשפה עברית וקשור לחלקת אדמה 'ישראלית'. זה ערש הציונות וזה הרס הציונות. בשל כך - חס ושלום להוציא לעז שהרבי לא מתנגד לציונות. שאר הענינים, זהו חבל דק שרק הרבי יכול לאחוז בשני קצותיו. הרי כל הענינים כמדינה וכו' הם הם כלי המשחית של הצורר הציוני, ולהשתמש בהם בחכמה ולראות בהם ענין אלוקי, זה אפשרי רק בכוחו של מי שרואה בעשיו וקורח והמקושש וכו' וכו' - אנשים צדיקים בעלי רצון מופלא להוסיף בשמירת תומ&quot;צ אצל כלל ישראל...<br /> ::::בקשר לרמזים שפיזרת, הרי שאין עיתותי בידי לנחש, אבל אני רואה שריבוי משתמשים אחרים כן הצליחו לזהותך, ואולי אתה או אחד מהם יכתוב לי בפרטי את זהותך, וכך - אם &quot;אם אני זה מי שאתה חושב שאני&quot;, הרי שבלאו הכי לא תחשוף את זהותך, ואם זה לא אני, אזי שלא יוודע לי מזהותך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :::::ובנוגע לציונות, אני התכוונתי נגד תבנית משתמש עם הכיתובית &quot;משתמש זה מתנגד לרעיון הציוני על כל מונחיו, זרמיו ושיטותיו, ולכל השלכותיו המעשיות והרעיוניות&quot;, עם קישורים ל[[אתחלתא דגאולה]], [[יום העצמאות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אשר לאלה (מלבד האחרון) אינני בטוח שהרבי מתנגד. לרעיון הלאומי ודאי שהרבי מתנגד, אך אם כך היה צריך לכתוב &quot;השכלה בלבוש ציוני&quot; ולא &quot;ציונות&quot;. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]], אכן לא טעית, התכוונתי בין היתר לאותה שיחה. אך אם לדעתך אין היא מהווית ראיה מספקת אשמח להמציא לידך עוד הרבה מראי מקומות. ואגב [[משתמש:להתראות|להתראות]], איך שלא תרצה להסתכל על זה, השימוש בביטוי &quot;הצורר הציוני&quot; ודאי שאינו הולם. אגב, כנראה ידוע לכם שהרבי לא היה מתנגד כ&quot;כ חריף לשירת 'התקוה' ואף שר קטע ממנו לאחד מחסידיו שבמקרה הינו אביו של סבי שיחי'. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] 10:36, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::::::תמחל לי שמחקתי את שמך, וקבל בזה את ברכותיי הכפולות והמכופלות לרגל בואך בקשרי השידוכין עם חב&quot;דפדיה. באמת רוח רעננה וצעירה, עתירת הידע וברוכת הכשרונות. ברוכים הבאים!<br /> ::::::בנוגע לציונות, נמצנו חולקים על הגדרת המושג 'ציונות' ולא על יחסו של הרבי. ניחא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:04, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :::::::מצחיק לחשוב על מנהיג חילוני של תנועה פוליטית כנשיא שבט. הענין של נשיא שבט הוא מנהיג רוחני, וכל קבוצה התארגונית אחרת אינה קשורה למושג הזה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ז, למניינם 17:59, 28 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == חיים אברהם דובער לוין ==<br /> <br /> ע&quot;פ הצהרתך בדף המשתמש שאין לחטט בנבכי הצארסקי פאמיליע, ערכתי את הערך [[חיים אברהם דובער לוין]]. בתקוה שיניח דעתך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:02, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :קרייזי, בפעם האחרונה שערכת משהו שכתבתי... וע&quot;ע [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]]... ובנוגע לעניננו, כוונתי בעניני הצארסקי פאמיליע לא היתה בנוגע למידת דתיותם אלא לידע להודיע ולהיוודע אשר צידקותם אינה נובעת ממעשיהם אלא מעצם עובדת היותם צארסקי פאמיליע. כוונתי היתה בנוגע למחלוקות פנימיות בתוך המשפחה כגון פרשת [[חסידות קפוסט|בני הצ&quot;צ]], [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]], וגם המתחים שבין הרבי נ&quot;ע לרבי הקודם בעקבות פרשת [[חיים אברהם דובער לוין|האיליער]] ועוד ועוד אשר אין כדאי לפורטם. אולם מפאת שאני חולק לך כבוד השארתי את הערך כפי שכתבתו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 00:02, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::אני מקוה שחוץ מהכבוד אלי - תגלה גם הבנה לדעות אחרות (ונפוצות), הסוברות שאין לפרסם ענינים כאלו בנוגע להצארסקי פאמיליע]... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:21, י&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == תבנית משתמש ==<br /> <br /> מה אתה אומר על [[תבנית:משתמש - איפכא מסתברא'ניק|התבנית המיוחדת]] שהקדשתי לך? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:26, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :יישר כח! קצת מקובל מידי, אך נסתדר עם זה.{{שכח|שף ויתיב}}<br /> ::שתי הצעות לי אליך: א. סדר את התבניות בסדר הגיוני יותר, היינו קודם הדעות ובסוף המגורים, או להיפך. ב. קצר אותם קצת, כי האורך מאבד את האפקט שבתבנית משתמש (כי הרי באמת גם ערכים ארוכים לא יצליחו להוות משכן לדעותיך הק'...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == ערכים שבכוונתו הק' לערוך ==<br /> <br /> כיון שראיתי שבדעתך לערוך על [[סימון יעקובשוילי]], הריני להוסיף לינק ל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&amp;st=&amp;pgnum=196&amp;hilite= מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע] על מה שסיפר פקיד הק.ג.ב., אשר שמעתי מבנו שי' שהמכתב עוסק בו. עוד אמר לי הנ&quot;ל, שמכתב זה נכתב ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ בכוונה שלא ידעו מי הוא הכותב, ולכן מופיע בו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; עליו (וגם בהקדמה לקונטרס כתוב שנכתב ע&quot;י &quot;אחד הרבנים&quot;). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:25, י&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :אני לא בטוח שאתם מדברים על אותו בן אדם, כי יעקובשוילי ש&quot;שף&quot; מדבר עליו לכאורה לא נולד לפני הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;ז באלול ה'תשע&quot;ו<br /> ::טעית. אתה מדבר על [[סימון ג'ייקובסון]] (שעליו יש ערך), ואני והוא מדברים על [[סימון יעקובשוילי]] שליח הרבי הריי&quot;צ לגרוזיה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::ופה בדיוק הנקודה. אני שאלתי אותו פא&quot;פ, והוא אמר לי שכוונתו לסימון ג'ייקובסון. אכן יש עליו ערך? מוזר לי. כנראה אני או הוא התבלבלנו. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;ז באלול ה'תשע&quot;ו<br /> ::::המכתב ידוע, וייש&quot;כ בכ&quot;ז. בנוגע למחלוקת למי התכוונתי אלו ואלו דא&quot;ח, התכוונתי לסימון יעקבשוילי אשר החליף את שמו לג'ייקובסון... סימון ג'ייקובסון דהיום הוא נכדו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 03:53, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == אידיש ==<br /> <br /> כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת ה[[אידיש]], ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == ספר החינוך ==<br /> <br /> האם אוכל נא לבקש מכבודו לכתוב את הערך [[ספר החינוך]]. ערך שלענ&quot;ד מאוד חשוב, ואם תוכל, תוסיף שנית ידיך גם על [[ספר המצוות להרמב&quot;ם]].<br /> <br /> בכתיבתך תוכל להעזר במבוא של [http://hebrewbooks.org/40631 מהדורת שעוועל], וכן באופן הכתיבה שבערך המקביל בויקיקליפה.<br /> <br /> הרבי כותב באיזהו מקומן בלקו&quot;ש שדרכו היא דרך הרמב&quot;ם.<br /> <br /> כמו כן יש את עניין ה[[שש מצוות תמידיות]] שמובאות בהקדמתו - שחובתן תמיד.<br /> <br /> בהצלחה, ו{{ישר כוח|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:21, 27 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == קו? ==<br /> <br /> רבינו שף, באיזה קו היית מגדיר את עצמך? קו השמאל (ביקורת) או קו הימין (השפעה והוספה בטוב)? אני חושב שאם יש לך משהו לתקן, אז פשוט תתקן, מההערות בדף השיחה לא תועיל הרבה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע&quot;ז, למניינם 19:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> :[[משתמש:שלום]] - אני מצטרף לדבריך. אני חייב לציין שאמרתי את הנל פא&quot;פ להנ&quot;ל. יהא רעווא מן שמיא הוא אכן יתחיל לבצע בפועל.<br /> :וכמו&quot;כ בנוגע לעניינים אחרים שהוא צריך להועיל בהם, ואין כאן המקום. {{תבנית:קריצה}} '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע&quot;ז<br /> ::אבל למען ההגינות י&quot;ל שהוא אכן כן תורם גם בפועל. רק נעשה רושם כזה, כיון שכשהוא רושם הערות בדפי שיחת הוא רושם אותם באופן של נתינת ביקורת ופקודות. חבל. מהיכרותי איתו - עם קצת השקעה הוא יכול להפוך פה את חב&quot;דפדיה. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע&quot;ז<br /> :::באשר לשאלתך [[משתמש:שלום|שלום]], המקובל האלוקי [[באבא אמזגלו]] זיעכויו&quot;א אמר לי פעם ששורש נשמתי מקו השמאל, מה לעשות ככה נולדתי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::העבודה היא להצמד לקו האמצעי ככל האפשר... --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע&quot;ז, למניינם 22:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> :::::מהיכרותי, עם יותר מידי מחמאות הוא בסוף יעזוב פה. נשמתו מקו השמאל וצריך גם 'לתת לו בראש', שהרי זהו המזון הרוחני שלו {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:05, 11 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> ::::::ובנימה רצינית, [[משתמש:שלום|שלום]] אני מאמין ש(עכ&quot;פ חלק מ)ביקורתך היא בעקבות הערתי [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כאן]], אולם זהו ממש שלא באשמתי כי הערך נעול... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> :::::::אני חייב להגיד שבנוגע להערה הנ&quot;ל - אתה צודק. ידידנו קרייזי העי&quot;ר ע&quot;ז ג&quot;כ כבר כמ&quot;פ. אז אולי תפתח דף משתמש ושם תכתוב מחדש, ואח&quot;ז תבקש לשלב אותו בערך הקיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ז<br /> ::::::::בנתיים ההגנה הוסרה. עכשיו אתה מוזמן לערוך... '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ז, למניינם 17:19, 13 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> נושא התאריך בחתימה שלך - בכוונה? '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ט' בתשרי ה'תשע&quot;ז<br /> :סתם מעצבן, לא? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::אבל מאפשר לך ולאחרים לדעת מתי נכתבו הדברים (למשל במקרה זה, האם אני מעורר דיון מעלה אבק, או סתם מתערב בשיחה מעודכנת). ובהזדמנות זו אשגר ברכת ברוך הבא לבבית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע&quot;ז 20:48, 12 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> :::לזה הינך יכול להסתכל במגיב שלפני ושלאחריי... ואגב כך אעיר, שאחת הסיבות שאינני חותם בתאריך הוא כי אינני רוצה ש'''כ-ו-ל-ם''' יראו שאני גולש ב[[יום הכיפורים|י' תשרי]] {{קריצה|}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::ולאחר כל הקריצה והצחוק, כרונולוגיה היא עניין מהותי בשיחות ודיונים. ניתן להסתכל אצל המגיבים שלפני ואחרי (למרות שלפעמים עוברים ימים ואף חודשים בין מגיב למגיב) ניתן גם להסתכל בהיסטוריה, אך עדיין זה מוסיף מורכבות שאינה נחוצה. <br /> ::::כשעובדים במיזם קהילתי כגון חב&quot;דפדיה, מן הראוי לכבד את כללי הכתיבה המקובלים, גם אם לא מדובר בכלל מחייב. א גוט מועד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ז 17:36, 20 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == שינה בסוכה ==<br /> <br /> בחיל ורעדה אני מתכבד להזמינך להביע דעתך לתקן ולשפר בערך [[שינה בסוכה]] לקדמה למומלצות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:23, 12 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == ברכות והודאות ==<br /> <br /> כמשתמש צעיר אך רב פעלים, הרשה לי להביע את הערכתי לפועלך הרב, המתבטא לא רק [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D במספר העריכות הגבוה שלך], אלא גם ובעיקר בתוספת האיכותית שלהם לחב&quot;דפדיה. <br /> <br /> {{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בתשרי ה'תשע&quot;ז 23:16, 26 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> :היינו, ברצונך לכפר על מעשיך הנבזים בדברי חנופה {{קריצה}}... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:43, 27 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> ::הוא התכוין לכסות על מעשיך הנוראים והתנהגותך הבוטה, בהדגשת הצד הטוב שבך, מה שלא כ&quot;כ הצליח לו כי התגובה שלך הרסה הכל {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ה בתשרי ה'תשע&quot;ז, למניינם 03:05, 27 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> :::כל הכבוד על פעלך הרב וידיעותיך הנפלאות, המשך בעבודה ופחות בתלונות (פשוט אם תתחיל לכתוב תלונות על הנעשה בחב&quot;דפדיה - תוכל בקלות למלא על זה יותר מ-6,658 ערכים)... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:40, כ&quot;ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == חמדת ימים ==<br /> <br /> היות וכבר הבטחתי שלא להגיב בדף השיחה שם אודות הערך, אני נמנע מלכתוב שם באופן ענייני (מהסיבות שפירטתי שם וד&quot;ל). אך ברצוני לשבח את עריכותיך המעולות האחרונות.<br /> <br /> מכיון שאתה מקו השמאל, ייתכן שמחמאות עלולות לעצבן אותך. א&quot;כ ממ&quot;נ: אם תהנה מהמחמאות - סימן שנגזר משמים שתהנה, ואם תתעצבן - גם כן טוב, הכל בהשגחה פרטית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בחשוון ה'תשע&quot;ז, למניינם 00:24, 11 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> :ראה תגובתי ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעיל. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 13 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == בעניין לגופו של אדם ועניין ==<br /> <br /> שף ויתיב, בהמשך לאמור ב'חמדת ימים' המטרה של כולנו היא לכתוב פה מידע אמין ומדויק, וחבל להסיט דיונים לפסים אישיים (למרות שמהיכרותי רבת השנים עם שלום, אני משוכנע שזה לא ילך לכיוון הזה, למענך הקפד על תרבות דיון נאותה). <br /> <br /> גם במקרה קיצוני בו נפגשת במשתמש שהבעיה היא אכן בו ולא רק בעניין הנידון - כאשר לדעתך המשתמש עורך בצורה בעייתית באופן עקבי, ויש צורך לתקן אותו ולא רק את העניין הנידון, יש לעשות זאת כפשוט על פי הלכה ומצד אנושיות ותועלתיות בפורום פרטי, מייל וכדו'. <br /> <br /> בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בחשוון ה'תשע&quot;ז 07:27, 14 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == הקריאה והקדושה ==<br /> {{בעבודה מתיישנת|הקריאה והקדושה}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, י&quot;ד בחשוון, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(15 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :{{בוצע}} '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:40, 17 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> == שלמה מולכו ==<br /> הייתי מאוד רוצה להכין ערך על [[שלמה מולכו]] במיוחד לאור הפרשנות היחסית די שלילית שהוא מקבל בעולם ולאור התמיכה המוחלטת בו אצל גדולי עולם וברבותינו נשאינו בפרט. אין לי את הכח והידע והכלים המתאימים תרצה לעזור לי בנושא? אם כן תשאיר לי הודעה בדף שיחה שלי --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 08:03, 17 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> :עניתי ב[[שיחת משתמש:מענדי ר.|דף השיחה שלך]] כבקשתך. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:13, 17 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבניות למחיקה וחשיבות ==<br /> אבקש ממך אם תוכל לנמק בדף שיחה של ערכים שאתה שם בהם תבנית חשיבות. הנימוק אמור להיות מדוע ערך זה חסר חשיבות עבור חב&quot;דפדיה כאנציקלופדיה חבדי&quot;ת. תודה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ז, למניינם 04:13, 18 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבניות ==<br /> אולי אינך מודע לכך, שלפי הכללים מפעילי מערכת הם האחראים הבלעדיים{{מקור}} להורדת / השארת תבניות מחיקה / חשיבות על ערכים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע&quot;ז, למניינם 06:27, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> :בקיצור, אני החזק ואתה החלש. בחב&quot;דפיליה הקומוניסטית מי שלא ייכנע לתכתיבי החזקים (אף אם הם [[שיחה:כשרות ‏EK|‎סותרים את עצמם]]) ייחסם מיידית! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:36, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> ::מדובר בנוהל שמקורו מויקיפדיה, והסברה פשוטה: מכיון שדיונים על מחיקת ערכים זקוקים לכובד ראש ונסיון, מסרו זאת ליד מפעילים שהם לרוב המשתמשים הותיקים ובקיאים בכללים. כמו כן תבניות חשיבות שהם בעצם בקשות מחיקה, נמסרו למפעילי מערכת שנדרשים לבדוק אם הובהרה החשיבות בדף השיחה על ידי משתמש ותיק. במקרה דידן למשל ראית בעצמך, כי הכללים כנראה אינם ידועים לך, ולמרות שהיתה הבהרה בדף השיחה ביקשת למחוק את הערך בניגוד לכללים. לכן הינך מתבקש שלא להתעקש על החזרת תבניות, ולהשאיר בחב&quot;דפדיה איזו היררכיה כל שהיא שתמנע מלחמות עריכה אין סופיות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע&quot;ז, למניינם 06:42, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> :::ההבדל ביני לבינך, שלי יש (אולי זה בעיה, אך זה כבר דיון אחר) גישה לויקיפדיה, ולך אין. לידיעתך כתוב שם בפירוש וכך נהוג בפועל שמפעילים אין להם דיעה יותר קובעת מאחרים, והולכים לפי דעת הרוב. וכיצד הינך יכול להיות בקי בכללים אם אפילו בכלל שאתה בעצמך קבעת הינך מכופף כרצונך? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:50, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> ::::בויקיפדיה (היתה לי גישה לשם עד לפני כמה שנים, ואף שימשתי בה לבושתי בתפקיד בכיר ואכמ&quot;ל) נהוג ומקובל בהחלט שרק מפעילים מסירים /משאירים תבניות חשיבות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע&quot;ז, למניינם 07:15, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> :::::ובלייקוואוד נהוג לשים דם של חסידים במצות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:26, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> ::::::#אי אפשר לכתוב &quot;לפי הכללים&quot; ולטעון שמשתמש כלשהו הפר את הכללים, כי זה פשוט לא נכון. אין כאלו כללים. בחב&quot;דפדיה מעט מאוד דפים העוסקים בכללים, ובאף אחד מהם אין התייחסות להנ&quot;ל. אז מניין צץ פתאום כזה כלל? (ואגב, גם בויקיפדיה הכלל לא כזה. ציטוט [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%9F מכאן]: &quot;ויקיפדים בעלי זכות הצבעה יכולים להניח את תבנית:חשיבותודה או את תבנית:חשיבות על פי שיקול דעתם&quot;).<br /> ::::::#אם ירצה מישהו להמציא כזה כלל, אתנגד בכל התוקף. הכלל ש&quot;רק מפעילים זכאים&quot; יוצא מתוך הנחה שלמפעילים (או יותר נכון למפעיל, נראה לי שאף פעם לא היה כאן יותר מאחד פעיל) יש זמן לעבור על כל הערכים כאן ולמצוא את הטעונים מחיקה. מה שכמובן הוא שטות גמורה, יש כאן להערכתי לא פחות מ-500 ערכים כאלה, והלואי שיהיו כאן מספיק משתמשים למצוא את כולם כדי למחוק/לאחד אותם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:48, א' בכסלו ה'תשע&quot;ז<br /> :::::::::קרייזי, אני מסכים עם כל מילה שכתבת. אבל הויכוח כאן הוא לא על הזכות להניח תבנית חשיבות, ברור שלכל אחד מותר לשים. השאלה היא לאחר שבוע, כשצריך להכריע אם למחוק את הערך או להסיר את התבנית, שפעולה זו היא פעולה הקשורה למפעיל, שצריך לבדוק אם ניתן למחוק את הערך או שיש תומך בהשארותו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע&quot;ז, למניינם 20:14, 1 בדצמבר 2016 (UTC)‎<br /> ::::::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, מדבריך משמע שלו היה מפעיל פעיל אז היה לכלל הדיקטטורי הזה (שמפעילים יכולים לפעול בניגוד לדעת הרוב) איזה שהוא הגיון, ולא היא כפשוט. {{א|שלום}}, בעבר נהגתי לשים תבניות למחיקה ואז ביקשת שאעבור לתבניות חשיבות שהיא בעצם תבנית למחיקה עם אפשרות לדיון, באם אין דיון אז אם אין רצונך למחוק תשאיר את התבנית, ולפחות תודיע (במיוחד במקרה שכן היה דיון עם רוב דיעות למחיקת הערך) שבאם לא יהיו יותר משתתפים בדיון יורד התבנית בעוד שבוע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:18, 4 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> :::::::::::כדאי שתקרא שוב ושוב מילים אלו המופיעים בתבנית החשיבות: &quot;מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).&quot;. כלומר לאחר שבוע, נופלת ההכרעה לאחת מהשניים: הובעה תמיכה בערך - הערך ישאר (בויקיפדיה מקובל ש1 מספיק). לא הובעה תמיכה - הערך ימחק. מה שברור הוא שאין משאירים תבניות חשיבות לאחר שבוע וכמו שנוהגים בפועל באתר הנ&quot;ל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בכסלו ה'תשע&quot;ז, למניינם 17:27, 4 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == כבוד ==<br /> <br /> כפשוט לא יתכן שבמפעל הנושא את שם חב&quot;ד, יכתבו דברים שעלול אפילו להשתמע מהם זלזלול ברב או מנהיג של עדה בישראל. אבקשך שסגנון הכתיבה ב[[שיחה:אליהו שמואל שמרלר]] לא יחזור על עצמו. מחקתי את המילים הבוטות, אך גם הכתיבה אודות האדמו&quot;ר מבעלז עשויה להתפרש כלא מכבדת, אבקשך להזהר בדבריך, ולשוות לנגד עיניך האם הרבי היה מאשר פרסום כזה, וידוע גודל החשיבות של המילה הכתובה... ויש להוסיף בדורנו, של זו הכתובה ברשת ונגישה לכל מחפש... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בכסלו ה'תשע&quot;ז 18:51, 3 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == הרב ויסמנדל ==<br /> <br /> בהתאם לעבודתי למחוק בתאריכים את פטירתם של רבנים שלא יהיה עליהם ערך, מחקתי את פטירתו של הרב חיים מיכאל דב וויסמאנדל בו' בכסלו. אך ליבי נוקפני, שמא זו בורות מצידי והיו לו קשרים חב&quot;דיים שאינם ידועים לי. מה דעתך? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:07, ז' בכסלו ה'תשע&quot;ז<br /> :לא ידוע לי, מלבד ההתנגדות המשותפת לועד ההצלה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:33, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> ::שוחזר, בהתאם לאמור ב[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח#הרב ויסמנדל]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:04, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == יחסה של חב&quot;דפדיה למגוון הדעות בחב&quot;ד ==<br /> במחילת המשתתפים, ולמען הסדר והתקינות, הדיון הנוגע בעניין כה עקרוני ומשמעותי הועבר ל[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#יחסה של חב&quot;דפדיה למגוון הדעות בחב&quot;ד|אולם הדיונים]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;ז 22:42, 19 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == דער רבי זאגט אנדערש ==<br /> והיכן? כדאי לציין, בפרט שנראה דבר שנוי במחלוקת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:08, 22 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> :אינני זוכר כרגע היכן (אחפש כשאהיה ליד מחשב), אולם בטוח אני אשר הרבי אומר שהורי הבעש&quot;ט '''לא''' היה בעיירה אקופ, אלא שהם התגוררו בtrenches‏ (אאל&quot;ט) שברוסית או אוקראינית קוראים לזה 'אקופי'. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:06, 23 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> ::ראה בהמצויין בערך [[הבעל שם טוב]] הערה 6. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:29, 23 בדצמבר 2016 (UTC)<br /> :::אינני בטוח על מה הדיון, אך [[זלמן הרצל]] כותב על מקורו של הבעש&quot;ט באריכות בספרו - [[נישואי הנשיאים]].. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:55, כ&quot;ג בכסלו, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == פרשת הספרים ==<br /> <br /> בטח ראית את מה שכתבתי בשיחת הדף מה דעתך בעניין?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:28, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == עשר ==<br /> <br /> [[קובץ:10 לאתר.png|מרכז|200px]]<br /> --[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] [[י&quot;ג בטבת]] [[ה'תשע&quot;ז]]<br /> <br /> == קישור ==<br /> <br /> [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ שבטח יעניין את כת&quot;ר] ואולי יבוא לידי שימוש בערך שייכתב אי&quot;ה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:06, י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == קטגוריה חסידות ==<br /> מצפה להבעת דעתך... (אולם דיונים)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:48, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> :אתה גם חייב לי משהו ב[[משפט הספרים]]..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:34, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::לגבי חסידות, מכיון שאיני פעיל בערכים התורניים, איני מרגיש שיש לי זכות הבעת דיעה. יתירה מזו, מכיון שאינני מעיין בד&quot;כ בערכים אלו, אין לי שמץ של רעיון כיצד עובדים שם הקטגוריות וכו' אז אפילו אם דעתי משנה - אין לי דיעה.<br /> ::בנוגע לענין השני, כשיהיה בידי מידע מפורט ואמין - ארשום. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:18, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == אם תוכל לעזור ==<br /> <br /> ב[[:קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]] יש תבנית להשלמה. מכיוון שאתה מבין בזה יותר ממני אולי תוכל לעזור שם. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 03:21, כ&quot;ה בטבת, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == [[נסיעה לרבי]] לפני [[חתונה]] ==<br /> בקשר ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%92&amp;diff=prev&amp;oldid=283455 עריכתך], תמהני מהי כוונתך. הענין ידוע ומפורסם, וכל [[חסיד חב&quot;ד]] [[נסיעה לרבי|נוסע]] ל[[רבי מלך המשיח]] [[שליט&quot;א]] לפני ה[[חתונה]] (אא&quot;כ הוא נמצא כבר ב-[[770 בית משיח]]). וכנכתב בערך [[אויפרופעניש (שבת חתן)]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=אצל חסידי חב&quot;ד נהוג במידת האפשר להשתדל שהעלייה לתורה תהיה במנין התפילה של הרבי ב770, וכן מקשרים את העלייה לתורה עם עריכת התוועדות חסידית במהלכה חוזר החתן דברי חסידות.|מרכאות=כן}}<br /> אם כוונתך באיזו חסידות נהוג, היית מוסיף המילים 'בחסידות חב&quot;ד' וכד', במקום להציב הבהרה. (אם אתה שואל על עצם הענין, מקומו לא בערך זה). [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 02:55, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :ע&quot;פ הידוע לי, בזמן לפני החתונה משתדלים שהחתן והכלה יימצאו בריחוק מקום זה מזה. אצל הרבה חתנים (כן ירבו) המקום הכי נוח זה אצל הרבי (וכי לאיפה ילך חסיד?), אצל הרבה חתנים אחרים זה לא כך. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:26, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::ולא אתייחס בכלל לשאלת האויפרושעניש, שישנם הרבה חסידי חב&quot;ד שמהדרים באופן אחר. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:28, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::להעיר, כל הנ&quot;ל אינו החלטי, ואם יש מקור ברור שכך צריך לנהוג '''או''' שכך נוהגים בפועל, דעתי בטלה ומבוטלת. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:31, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::אמנם להתוכח על זה זה ממש שטותי. אפשר פשוט להוריד את ה'כנהוג' ולא ייגרע מאומה מהערך (הרי לא מדובר על ערך על מנהגי חתונה...). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:39, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::בקיצור, אתה מדבר על עצם ה'מנהג'. וא&quot;כ מקומו בערכים הקשורים לחתונה (כפי שכבר כתבתי). לדעתי כן להשאיר את ה'כנהוג', שהרי מנהג זה ידוע ומפורסם (ו&quot;כך נוהגים בפועל&quot;! אם שאלת), אם בכ&quot;ז אתה מחפש מקור למנהג, זה כבר ענין אחר ואינו קשור לכאן. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 04:02, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::באם המנהג אכן ידוע אזי לא הוספת שום דבר בכנהוג (כמו שלא תכתוב 'התחיל לומר חת&quot;ת כנהוג'). ואם אינו מנהג ידוע שוב נדרשנו למקור. מה נגרע כשמורידים הכנהוג? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:09, 25 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == ענווה ==<br /> <br /> ראה פנייתי לכלל המשתמשים ב[[שיחה:ענווה]]. ואליך בקשתי, שכאשר אתה מוחק תוכן כגון דא (כלומר תוכן שלדעתך מעניין כשלעצמו אך אינו מתאים לגוף הערך), מומלץ מאוד להעבירו לדף השיחה כך שישתמר ויהיה מצוי למחפש תוכן נוסף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט בטבת ה'תשע&quot;ז 01:42, 27 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> <br /> אני בסה&quot;כ החזרתי לעריכה קודמת. לא שיניתי. ע&quot;פ הכללים '''המשנה''' - צריך להתדיין. בהצלחה! --[[מיוחד:תרומות/37.46.39.86|37.46.39.86]] 15:25, 8 בפברואר 2017 (UTC)<br /> :באם כן גם העורך רק החזיר לעריכה קודמת, ובאמת נמאס לי מדיונים עם אנונימיים על ערכי משפחת זלמנוב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:48, 9 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == להעיר ==<br /> <br /> נראה לי קצת מוזר לצטט יחד עם קדושי עליון ובבת אחת איש שפל ומגושם... אתה יכול להוסיף לפחות את זה:<br /> [[קובץ:500px-Decorative text divider 3.svg.png|250px|מרכז]].<br /> --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:38, 9 בפברואר 2017 (UTC)<br /> :דא&quot;ג ה(מרא שחורה שב)תבנית משתמש שלך לא כ&quot;כ מתאימות עם היום יום..{{קריצה}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:45, 9 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::הרב {{א|הנחה}}, מכיון שאין עיתותיי בידי כרגע, הנני נותן לך ייפוי כח מלא לסדר את הפתגמים כרצונך. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:41, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == קוזקים ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|קוזקים}}<br /> ואולי היה כדאי שתניחהו לע&quot;ע בדף המשתמש? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:12, כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ז<br /> :א. בכוונה שמתי בעבודה מתמשכת. ב. אין לי שום רצון לאכסן דברים אצלי. ג. הערך שמסביר אותם מלא, מכאן יש רק להוסיף משלי קוזקים ואולי עוד פרטים על ת&quot;ח ות&quot;ט. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:43, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::אם אכן זהו כל מה שיש לכתוב עליהם, נראה שהערך זכאי ביושר לתבנית חשיבות...<br /> ::- אני מקוה שלא תקפיד עלי, ומי כמוך לוחם בגבורה נגד קצרמרים ו/או בעלי הקשר חב&quot;די זניח. {{קטן|ועכשיו - הגיע הזמן לישון, כדי שניפגש מחר...}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:27, ח' באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :::א. לא אתנגד אם תשים תבנית חשיבות. ב. כתבתי כבר שאפשר למלא די והותר במשלי קוזקים. [[מיוחד:תרומות/63.143.192.201|63.143.192.201]]<br /> <br /> == צפתי ==<br /> <br /> : הכיצד שאינך גאה בכך שלמדת '''בישיבה הכי טובה בעולם'''? וששהית בעיר המקובלים עיה&quot;ק צפת תובב&quot;א?<br /> :: מצטרף לחברי. הכיצד?! הייתכן '''שבאמת''' אינך גאה בכך!? --[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 14:27, 27 בפברואר 2017 (UTC)<br /> :::כבר נענתה שאלה זו בתבנית השכנה 'איפכא'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע&quot;ז 21:52, 7 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::לא הייתי נדרש לשאלה זו לולא נדרש לה הרב שיע, אולם משנדרש אין מנוס מלכתוב דעתי:<br /> ::::בצפת - כמו כל ישיבה אחרת - ישנם מעלות רבות ונפלאות, וגם חסרונות. אולם לא בגלל חסרונות אלו איני מתגאה על שנות שהותי שם, אלא מפאת החיסרון הכי גדול שישנו דוקא אצל בוגרי צפת.<br /> ::::כאמור בכל ישיבה ישנם מעלות וחסרונות, אולם צפת היא הישיבה '''היחידה''' (אני כותב מהכירותי האישי, בענין זה איני ניזון משמועות) שבה הבחורים '''משוכנעים''' אשר כל מי שאינו &quot;צפתי&quot; אינו יכול להיות חסיד (ע&quot;ע הספר &quot;דרכים&quot;), כל מי שאינו צפתי מיד מוגדר כ&quot;חיצון&quot;, &quot;פוזאיסט&quot;, &quot;מתוסבך&quot; וכדומה; בעוד שהצפתים עצמם מוכרים כ&quot;בעלי אהבת ישראל&quot; (תואר שהצפתים הצליחו לשכנע את עצמם וכל העולם שהוא נכון), &quot;אמיתי&quot; וכו'. גישה זו של &quot;אני ואפסי עוד&quot; זרה היא עד מאוד לתורת החסידות.<br /> ::::(זאת מלבד בעיית המפלגתיות שכמעט כל הישיבות שבארץ אוכלת יושביה (אולי במידה מסויימת מלבד ק&quot;ג ואור יהודה) לוקים בה).<br /> ::::אינני מתכחש לכל המעלות הנפלאים של צפת, ואף אני הקטן קיבלתי שם הרבה, אולם איני מסוגל להתגאות במה שלמדתי בישיבה כזאת.<br /> ::::בשולי הדברים יש להעיר, שדברי שיע צדקו במקצתם, ואי יכולתי להתגאות בזה שלמדתי בצפת נובע מזה שאחרים כן מתגאים בזה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:41, 8 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == נכדים ==<br /> <br /> למה לא לכתוב בערך על נכדים בעלי תפקיד או חשיבות כל שהיא. אני כותב בקשר לעריכה זו [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&amp;diff=next&amp;oldid=284379]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשע&quot;ז 22:51, 6 במרץ 2017 (UTC)<br /> :איך שלא יוכרע באולם דיונים, יש להעיר שרוב הנכדים כאן אינם בעלי תפקיד או חשיבות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:40, 8 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == רמת העריכות ==<br /> <br /> לאחרונה נראה שהינך משועמם.. וע&quot;כ אתה מבלבל והורס את החומר שקיים באתרנו!! ללא שום דיון וע&quot;פ הרגשותיך בלבד ('מגוחך לחלוטין' ועוד..).<br /> <br /> מינימום תחשוב פעמיים (רק..!) לפני עריכה כלשהיא.<br /> <br /> בהצלחה לחשיבה ישרה..--[[משתמש:יעקובל&amp;#39;ה|יעקובל&amp;#39;ה]] - [[שיחת משתמש:יעקובל&amp;#39;ה|שיחה]] 18:40, 16 במרץ 2017 (UTC)‎<br /> :אין לי שום כוונה או רצון לדון איתך, ואני קורא לחסימתך המיידית. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:58, 16 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::[[משתמש:יעקובל&amp;#39;ה|יעקובל&amp;#39;ה]], אני חושב שראוי שתמחק בהקדם את הדברים המבחילים שכתבת כלפי אחד מחשובי המשתמשים, אשר בניגוד לבני משפחת XXXX נמצא כאן כדי לתרום לאתר.<br /> ::בין כך ובין כך, {{מצטרף}} לבקשת החסימה, ובודאי למפעילי המערכת יש אפשרות לוודא שבני המשפחה הנכבדים לא יקפצו מחשבון לחשבון כל שבת חופשה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:51, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :::{{קטן|אגב, רבינו {{א|שף ויתיב|שף}}, מה עם אירכוב דף זה? אני חושב שמכיון שהוא לא שייך למשפחת XXXX וגם באורך המתאים, אפשר כבר לארכבו {{קריצה}}}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:21, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ז</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=304546 2017-12-20T06:50:49Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה &quot;המלאך&quot;|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}}<br /> ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם '''המלאך''') היה [[חסיד]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומלמד ב[[ליובאוויטש]]. בעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]], נסע ל[[ארצות הברית]] והקים קהילה שכונתה [[המלאכים]].<br /> <br /> ==הפולמוס==<br /> <br /> ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מוניסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעוה&quot;ז והביע את ביקורתו בפניו. בתגובה, התלונן ר' אברהם דובער על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לאחר [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תרס&quot;ב]], על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין. בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]{{הערה|בין היתר נפגש עם ר' [[חיים מבריסק]]. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ&quot;א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: &quot;איהר זענט אן עילוי&quot; (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו&quot;ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל &quot;איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!}}. <br /> <br /> == בארצות הברית ==<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא&quot;ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר&quot;י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב&quot;ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]] כאשר ראו אשר &quot;הגולם קם על יוצרו&quot; ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.<br /> <br /> היה גר בברונקס. שימש כחבר אגו&quot;ח בארה&quot;ב.<br /> <br /> בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> זוגתו בזיווג שני, היתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר).<br /> <br /> נלב&quot;ע ב[[חג השבועות]] [[תרח&quot;צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב&quot;ד]] (משפחת בלסופסקי), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.<br /> <br /> לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה &quot;א שטיק פייער&quot; (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע&quot;ו, ע' שב}}. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[המלאכים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=304541 2017-12-19T22:40:31Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, [[לוי טלזנר]], אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - ישראל ירמק, מנחם מענדל אינגליס, מרדכי שלמה ווילהעלם.<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - מ&quot;מ שטרסברג, שמואל בערקאוויטש, י&quot;י מהפור, יסי ליפסקר, מ&quot;מ גאנזברג, מ&quot;מ ווייספיש, מ&quot;מ בערגשטיין<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וואלאוויק, מנחם מענדל ראטנברג, שמואל בראנשטיין, לוי יצחק פעווזנער, הבנש&quot;ק מנחם מענדל בראנדוויין, מנחם מענדל פרידמן<br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - הבנש&quot;ק מנחם מענדל בראנדוויין, אהרן אייזיק בראנשטיין, דובער גראסבוים, חנן טייכטל, חיים שובאוו, משה שפירא<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=304540 2017-12-19T22:39:28Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל [[ניסן]] בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - ישראל שי' ירמק, מנחם מענדל שי' אינגליס, מרדכי שלמה שי' ווילהעלם.<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - מ&quot;מ שטרסברג, שמואל בערקאוויטש, י&quot;י מהפור, יסי ליפסקר, מ&quot;מ גאנזברג, מ&quot;מ ווייספיש, מ&quot;מ בערגשטיין<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וואלאוויק, מנחם מענדל ראטנברג, שמואל בראנשטיין, לוי יצחק פעווזנער, הבנש&quot;ק מנחם מענדל בראנדוויין, מנחם מענדל פרידמן<br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - הבנש&quot;ק מנחם מענדל בראנדוויין, אהרן אייזיק בראנשטיין, דובער גראסבוים, חנן טייכטל, חיים שובאוו, משה שפירא<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=304537 2017-12-19T22:37:12Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל [[ניסן]] בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - הת' ישראל שי' ירמק, הת' מנחם מענדל שי' אינגליס, הת' מרדכי שלמה שי' ווילהעלם.<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - הת' מ&quot;מ שי' שטרסברג, הת' שמואל שי' בערקאוויטש, הת' י&quot;י שי' מהפור, הת' יסי שי' ליפסקר, הת' מ&quot;מ שי' גאנזברג, הת' מ&quot;מ שי' ווייספיש, הת' מ&quot;מ שי' בערגשטיין<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - הת' מנחם מענדל שי' וואלאוויק, הת' מנחם מענדל שי' ראטנברג, הת' שמואל שי' בראנשטיין, הת' לוי יצחק שי' פעווזנער, הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' מנחם מענדל שי' פרידמן<br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' אהרן אייזיק שי' בראנשטיין, הת' דובער שי' גראסבוים, הת' חנן שי' טייכטל, הת' חיים שי' שובאוו, הת' משה שי' שפירא<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=304536 2017-12-19T22:36:49Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל [[ניסן]] בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - הת' ישראל שי' ירמק, הת' מנחם מענדל שי' אינגליס, הת' מרדכי שלמה שי' ווילהעלם.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הת' מ&quot;מ שי' שטרסברג, הת' שמואל שי' בערקאוויטש, הת' י&quot;י שי' מהפור, הת' יסי שי' ליפסקר, הת' מ&quot;מ שי' גאנזברג, הת' מ&quot;מ שי' ווייספיש, הת' מ&quot;מ שי' בערגשטיין<br /> *[[תשע&quot;ו]] - הת' מנחם מענדל שי' וואלאוויק, הת' מנחם מענדל שי' ראטנברג, הת' שמואל שי' בראנשטיין, הת' לוי יצחק שי' פעווזנער, הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' מנחם מענדל שי' פרידמן<br /> *[[תשע&quot;ז]] - הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' אהרן אייזיק שי' בראנשטיין, הת' דובער שי' גראסבוים, הת' חנן שי' טייכטל, הת' חיים שי' שובאוו, הת' משה שי' שפירא<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=304535 2017-12-19T22:36:11Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל [[ניסן]] בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'&quot;[[תשע&quot;ד]]'&quot; - הת' ישראל שי' ירמק, הת' מנחם מענדל שי' אינגליס, הת' מרדכי שלמה שי' ווילהעלם.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הת' מ&quot;מ שי' שטרסברג, הת' שמואל שי' בערקאוויטש, הת' י&quot;י שי' מהפור, הת' יסי שי' ליפסקר, הת' מ&quot;מ שי' גאנזברג, הת' מ&quot;מ שי' ווייספיש, הת' מ&quot;מ שי' בערגשטיין<br /> *[[תשע&quot;ו]] - הת' מנחם מענדל שי' וואלאוויק, הת' מנחם מענדל שי' ראטנברג, הת' שמואל שי' בראנשטיין, הת' לוי יצחק שי' פעווזנער, הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' מנחם מענדל שי' פרידמן<br /> *[[תשע&quot;ז]] - הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' אהרן אייזיק שי' בראנשטיין, הת' דובער שי' גראסבוים, הת' חנן שי' טייכטל, הת' חיים שי' שובאוו, הת' משה שי' שפירא<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=304533 2017-12-19T22:35:30Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל [[ניסן]] בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'&quot;[[תשע&quot;ד]]'&quot; - הת' ישראל שי' ירמק, הת' מנחם מענדל שי' אינגליס, הת' מרדכי שלמה שי' ווילהעלם.<br /> *'&quot;[[תשע&quot;ה]]&quot;' - הת' מ&quot;מ שי' שטרסברג, הת' שמואל שי' בערקאוויטש, הת' י&quot;י שי' מהפור, הת' יסי שי' ליפסקר, הת' מ&quot;מ שי' גאנזברג, הת' מ&quot;מ שי' ווייספיש, הת' מ&quot;מ שי' בערגשטיין<br /> *'&quot;[[תשע&quot;ו]]'&quot; - הת' מנחם מענדל שי' וואלאוויק, הת' מנחם מענדל שי' ראטנברג, הת' שמואל שי' בראנשטיין, הת' לוי יצחק שי' פעווזנער, הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' מנחם מענדל שי' פרידמן<br /> *'&quot;[[תשע&quot;ז]]&quot;' - הבנש&quot;ק הת' מנחם מענדל שי' בראנדוויין, הת' אהרן אייזיק שי' בראנשטיין, הת' דובער שי' גראסבוים, הת' חנן שי' טייכטל, הת' חיים שי' שובאוו, הת' משה שי' שפירא<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=304211 2017-12-10T04:04:01Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע ור&quot;מ ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|אחר=עסקן ודובר [[חסידות חב&quot;ד]] תושב קריית מלאכי|ראו=שלום דובער וולף}}<br /> [[קובץ:בערלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף מוסר [[שיעור גאולה ומשיח]]]]<br /> הרב '''שלום בער וולף''' ('''בערלה''', יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987), [[משפיע]], [[ר&quot;מ]] ומשיב ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]], מחבר ספרים בענייני [[גאולה ומשיח]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[קרית מלאכי]] ב[[כ&quot;ג חשוון]] [[תשמ&quot;ז]], והוא הבן התשיעי לאביו הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]], ולאמו מרת פייגא.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, וב[[ישיבה קטנה]] [[בית הר&quot;ם]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ב[[ישיבה גדולה]] למד והתחנך בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן נסע ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|ישיבת חב&quot;ד בחיפה]].<br /> <br /> [[קובץ:בערלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> בזמן לימודו בצפת החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בעניני גאולה ומשיח, ופירסם חקירות הגותיות וחידושי תורה בעניני הקשורים לנושא זה, ורכש בקיאות רחבה בנושא. בשיעור ב' בישיבה התמנה כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|הערות]], והחל בכתיבת ה[[דבר מלכות לנוער]], שהתפרסם באותם שנים כדפים שבועיים שחולקו בסניפים של ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]].<br /> <br /> בשנת ה'קבוצה' ב-[[770]] החל לערוך את ה'[[דף עזר ללימוד הדבר מלכות]]', והמשיך לרכוש ידע מקיף בשיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> נודע כמקור מוצק לפסוק &quot;להוציא יקר מזולל&quot;. וק&quot;ל וד&quot;ל.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תש&quot;ע]] התחתן עם מרת חיה מושקא, בת [[שליח]] [[הרבי]] ב[[כפר גדעון]] הרב [[אליעזר גבירץ]], והתחיל לשמש בישיבה בצפת כ'[[משיב]]' ב'[[נגלה]]' וכ[[ר&quot;מ]] בשיעורי [[גאולה ומשיח]], ולאחר מכן גם כר&quot;מ בשיעורי [[נגלה]] .<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] היה שותף לארגון פרוייקט ההתעוררות הפנימי בין חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש שנשא את הכותרת 'איכה?', ואיחד את כלל חסידי חב&quot;ד בלימוד עניני גאולה ומשיח ובהתוועדויות אחדות משותפות.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] התמנה כ[[משפיע]] לכיתת תלמידים בשיעור א'.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''[[ענינו של משיח]]''' - סיכום שיטתי של שיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח, צפת תשע&quot;ו. [[קובץ:הספר-ענינו-של-משיח-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר &quot;עניינו של משיח&quot;]]<br /> *'''[[דבר מלכות לנוער]]''' (חמש כרכים) - הוצאת [[צבאות ה' ארץ הקודש]], תשס&quot;ח.<br /> *'''כתר מלכות''' - סיכום שיטת [[הרבי]] בענין מלכות בית דוד, תשורה מחתונתו, תש&quot;ע.<br /> *'''נס [[פורים]] 5751''' - ניסי מלחמת המפרץ לאור נבואות הרבי, הוצאת [[התאחדות החסידים]], כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> <br /> ;חוברות הערות וביאורים על שיחות הדבר מלכות:<br /> *'''עצם הנשמה''' - על שיחת שבת פרשת תולדות.<br /> *'''אני מוסר את הענין אליכם''' - על שיחת כ&quot;ח ניסן{{הערה|יצא לאור במסגרת פרוייקט 'אייכה' בשנת [[תשע&quot;א]].}}.<br /> *'''לחיות עם משיח''' - על שיחת שבת פרשת בלק.<br /> *'''[[סף הגאולה]]''' - על שיחת שבת פרשת בלק.<br /> ;חוברות בעריכתו:<br /> *'''הלכתא למשיחא''' - לקט הוראות והדרכות מתוך שיחות ה[[דבר מלכות (ספר)|דבר מלכות]], תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/31/773068960917.html לחנך ילד לאמונה במשיח זה צורך והכרח]''' {{בית משיח}} מנחם אב תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97)&diff=304210 2017-12-10T04:01:01Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[תמונה:התמים.jpg|left|thumb|160px|דף השער לגיליון המצורף ל[[שבועון בית משיח]]]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=מוסף [[שבועון בית משיח]]|אחר=עלון התמים שיצא לאור בשנים תרצ&quot;ה - תרח&quot;ץ בוורשה|ראו=התמים (ורשה)}}<br /> '''התמים''' הינו בטאון עונתי היוצא לאור על ידי מערכת [[שבועון בית משיח]] ומיועד עבור [[תמימים|תלמידי התמימים]] ברחבי העולם. העלון מופץ למנויי העלון בית משיח, ונמכר בישיבות על ידי נציגי ארגון [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;א]] החל [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] ובהמשך [[את&quot;ה העולמי]], בשיתוף עם [[שבועון בית משיח]], להוציא לאור ביטאון בשם 'התמים' - כהמשך ל[[התמים (ורשה)|ביטאון בשם זה שיצא לאור לפני]] [[השואה]] - בביטאון ובמה פנימית לתלמידי [[תמימים|התמימים]].<br /> <br /> הביטאון יצא לאור במתכונת חודשית, הופץ בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם וצורף כמתנה מידי חודש למנויי [[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> את הביטאון ערך הרב [[שניאור זלמן הרצל]], בסיוע הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי והרה&quot;ת ישי קלי.<br /> <br /> כיום עורך את הבטאון הרב [[לוי טלזנר]].<br /> <br /> ===מדוריו בשנים הראשונות===<br /> בין המדורים שהיו כלולים בגליון בשנותיו הראשונות:<br /> *'''[[שיחה|דבר מלכות]]''' - מתורת [[הרבי]] לתלמידי התמימים.<br /> *'''אשכילה בדרך תמים''' - הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *'''א ציור פון חסיד''' - מאת [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *'''תומכי תמימים בכל מקום''' - מאת יוסף יצחק קעלער ואביעד דישראלי<br /> *'''חסידים מספרים''' - מאת הרב [[שלום בער רייכמן]]<br /> *'''ממדף ספרי הישיבה''' - הרב [[שמעון וויצהנדלר]]<br /> *'''[[התוועדות חסידית]]''' - כותבים מתחלפים<br /> *'''תורת ה[[גאולה]]''' - עיונים בתורת הרבי על הלכות מלכים - הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]].<br /> *'''נשמות נבחרות''' - כותבים מתחלפים.<br /> *'''מדור חדשות מתומכי תמימים'''.<br /> <br /> ==ההוצאה לאור ==<br /> בין השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תשס&quot;ה]] החל הגליון להופיע בתדירות נמוכה ביותר, ולעיתים יצאו אף רק גליון או שניים בשנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופסקה הוצאת הביטאון, בשל סיבות שונות.<br /> <br /> ===התחדשות ההוצאה לאור===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;ע]] החל לצאת הגליון מחדש על ידי [[את&quot;ה]], כשהגליון הראשון במתכונת החדשה הוא גליון ל&quot;א, שחולק ב[[כינוס התמימים העולמי]] - [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> העורך הראשי היה הרב [[שניאור זלמן הרצל]]. ועורכי המשנה היו הרב חיים שמריהו סגל והמנהל הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.<br /> <br /> החוברת יצאה לאור מידי חודשיים, וההוצאה המחודשת נמשכה כשנה נוספת.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ה]] יצא לאור גליון נוסף, ולקראת גליון האלף של [[שבועון בית משיח]] מונה מנהל מערכת חדש לגליון, יצא לאור גליון הל&quot;ח, והחלה הוצאה לאור מחודשת שלו (כמידי חודשיים).<br /> <br /> העורך הראשי הוא הרב [[לוי טלזנר]].<br /> <br /> ==מדורי העיתון כיום==<br /> *'''[[שיחה|דבר מלכות]]''' - מתורת [[הרבי]] לתלמידי התמימים.<br /> *'''אשכילה בדרך תמים''' - הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *'''[[:קטגוריה:בוגרי ישיבות תומכי תמימים|ליובאוויטש וחיליה]]''' - הת' שלום יהודה לייב גינזבורג<br /> *'''חסידים מספרים''' - מאת הרב [[שלום בער רייכמן]]<br /> *'''ממדף ספרי הישיבה''' - הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]]<br /> *'''[[התוועדות חסידית]]''' - כותבים מתחלפים<br /> *'''תורת ה[[גאולה]]''' - עיונים בגאולה ומשיח, מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]]<br /> *'''נשמות נבחרות''' - אברהם בער<br /> *'''פנים בפנים''' - רשימות מיחידויות אישיות של חסידים אצל הרבי.<br /> *'''שערי תורה''' - הרב [[איסר שפרינגר]]{{הערה|בעבר נכתב מדור זה על ידי הרב יהושע נויהויזר, ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].}}<br /> *'''שערי חסידות''' - הרב [[מיכאל חנוך גולומב]]<br /> *'''מדור חדשות מהנעשה תומכי תמימים'''.<br /> <br /> ==אבינו מלכנו==<br /> בחודש טבת [[תשע&quot;ב]] הוציאה לאור המערכת ליקוט מתוך הגליונות שיצאו לאור העוסקות בקשר המיוחד בין הרבי לתלמידי התמימים והוראות שונות מהרבי שקיבלו הדגשה מיוחדת בנוגע אליהם.<br /> <br /> הספר נקרא בשם 'אבינו מלכנו' בהתאם לכך שהרבי התייחס לתמימים כבניו, דבר שהתבטא בין השאר ב[[ברכת התמימים]], ובהתבטאויות של הרבי שהתמימים נקראים &quot;דעם רבינ'ס קינדער&quot; (בנים של הרבי).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/49865_he_1.pdf גליון ל&quot;א]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br /> [[קטגוריה:שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>

148.75.247.137 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8&diff=304209 2017-12-10T03:59:11Z

<p>148.75.247.137: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאמר מבואר.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הספר &quot;מאמר מבואר&quot; בו אוגדו שבעת החוברות הראשונות]]<br /> מערכת '''מאמר מבואר''' נוסדה בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770]], על מנת לבאר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שנאמרו על ידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], מתוך סדרת &quot;[[ספר המאמרים (מלוקט)]]&quot;.<br /> <br /> ==אופן העריכה==<br /> כהקדמה לכל חוברת, מופיע מבוא מרתק, הסוקר ביסודיות את המאורעות הקשורים לזמן אמירתו של המאמר, הגהתו, והוצאתו לאור עולם, תוך הדגשת ייחודו של מאמר זה.<br /> <br /> בחוברות מופיע גוף המאמר המקורי בשלימותו כפי שיצא לאור בשעתו, ותחתיו מופיע ביאור המשלב את לשון הרבי יחד עם דברי הביאור וההסבר על המאמר.<br /> <br /> בתחילת המאמר מופיע סיכום יסודי, וכהקדמה לכל אות מופיעים מספר פסקאות המבארות את המושגים המוזכרים בסעיף.<br /> <br /> כהוספה לחוברות מצורפים מילואים הקשורים עם המאמר, כגון השיחות שנאמרו בקשר אליו, צילומים מהגהותיו הק' של [[הרבי]] על המאמר, ועוד.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> *הרב [[אסף פרומר]] - עורך ראשי.<br /> * הרב [[לוי טלזנר]] - רכז מערכת.<br /> *הרב [[אורי למברג]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן הכט]].<br /> בחלק מהחוברות השתתף בעריכה הרב יהונתן דוד רייניץ.<br /> <br /> ==רשימת המאמרים שיצאו לאור עד כה==<br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] יצאו לאור 16 חוברות. 7 החוברות הראשונות נאגדו בספר &quot;מאמרים מבוארים&quot; בהוצאת את&quot;ה העולמי.<br /> <br /> *מאמר &quot;יהי ה' אלוקינו עמנו&quot;, [[תשכ&quot;ד]] - קונטרס [[ג' תמוז]] [[תש&quot;נ]]. (יצא לאור לרגל [[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ג]]).<br /> *מאמר &quot;אני לדודי ודודי לי&quot;, [[תשכ&quot;ו]] - קונטרס [[א' אלול|ר&quot;ח אלול]] [[תש&quot;נ]]. (יצא לאור לרגל חודש [[אלול]] [[תשס&quot;ג]]). <br /> *מאמר &quot;זאת חוקת התורה&quot;, [[תשכ&quot;ט]] - קונטרס [[חג הגאולה]] [[י&quot;ב תמוז|י&quot;ב]]-[[י&quot;ג תמוז]] [[ה'תנש&quot;א]]. (יצא לאור לרגל י&quot;ב-י&quot;ג תמוז [[תשס&quot;ד]]).<br /> *מאמר &quot;ביום השמיני שלח&quot;, [[תשמ&quot;א]] - קונטרס [[שמיני עצרת]]-[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ח]]. (יצא לאור לרגל [[תשרי|חודש החגים]] [[תשס&quot;ה]]).<br /> *מאמר &quot;[[באתי לגני]]&quot; - נאמר במעמד [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], [[יו&quot;ד שבט]] [[תשי&quot;א]]. (יצא לאור לרגל יום הבהיר [[י' שבט|י']]-[[י&quot;א שבט]] [[תשס&quot;ה]] ובמהדורה מתוקנת לקראת &quot;יובל השישים&quot; [[י' שבט|י']]-[[י&quot;א שבט]] [[תשע&quot;א]]).<br /> *מאמר &quot;להבין ענין כתיבת ספר תורה&quot;, נאמר במעמד סיום והכנסת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], [[תש&quot;ל]] - קונטרס [[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ו]]. (יצא לאור לרגל [[ב' אייר]] [[תשס&quot;ו]]).<br /> *מאמר &quot;שובה ישראל&quot;, [[תשל&quot;ז]] (א) - קונטרס [[ו' תשרי]] [[תש&quot;נ]]. (יצא לאור לרגל [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ז]]). <br /> *מאמר &quot;לכה דודי&quot;, [[תשי&quot;ד]] - [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] [[י&quot;ד כסלו]] [[תשנ&quot;ב]]. (יצא לאור לרגל חודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]]).<br /> *מאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים&quot;, [[תשי&quot;ב]] - קונטרס [[אחרון של פסח]] [[תש&quot;נ|ה'תש&quot;נ]]. (יצא לאור לרגל [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]]).<br /> *מאמר &quot;אשרי תבחר ותקרב&quot;, [[תשט&quot;ז]] - קונטרס [[י&quot;ח ניסן|ח&quot;י ניסן]] [[תשנ&quot;א|ה'תנש&quot;א]]. (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ח]]).<br /> *מאמר &quot;להבין ענין נרות חנוכה&quot;, [[תשכ&quot;ו]] - קונטרס [[חנוכה|חג החנוכה]] [[תשנ&quot;ב]]. (יצא לאור לרגל [[חג החנוכה]] [[תשע&quot;ב]]).<br /> *מאמר &quot;גדול יהיה כבוד הבית הזה&quot;, [[תשכ&quot;ב]] - קונטרס 'שבת נחמו' [[תש&quot;נ]]. (יצא לאור לרגל ימי [[בין המצרים]] [[תשע&quot;ב]]).<br /> *מאמר &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, [[תשכ&quot;ח]] - קונטרס [[י&quot;ט תמוז]]{{הערה|יום הכנסתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ברית]].}} [[תשמ&quot;ט]]. (יצא לאור לרגל [[חודש תמוז]] [[תשע&quot;ג]]).<br /> *מאמר &quot;אשר ברא&quot;, [[תשל&quot;ט]] - קונטרס י&quot;ד כסלו תש&quot;נ. (יצא לאור לרגל כ&quot;ה אדר שני תשע&quot;ד).<br /> *מאמר &quot;ואתה תצוה&quot;, [[תשמ&quot;א]] - קונטרס פורים קטן תשנ&quot;ב. (יצא לאור לרגל ג' תמוז תשע&quot;ד).<br /> *מאמר &quot;ונחה עליו רוח הוי'&quot;, [[תשכ&quot;ה]] - קונטרס אחרון של פסח תשמ&quot;ז. (יצא לאור לרגל אחרון של פסח תשע&quot;ו).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/77464_he_1.pdf חוברת ב - מאמר 'אני לדודי', תשכ&quot;ו] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf חוברת ה - מאמר 'באתי לגני', תשי&quot;א - מהדורה מתוקנת] {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwZFNlUnpXdzVQbDJJTF9VSDZJZEFkZGpFUTNv/view?pref=2&amp;pli=1 חוברת ו - מאמר 'להבין ענין כתיבת ס&quot;ת', תש&quot;ל] {{PDF}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/77898_he_1.pdf חוברת ז - מאמר 'שובה ישראל', תשל&quot;ז] {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7Ewba8FIEtQMEUtTi1nYWZvSlU/view חוברת ח - מאמר 'לכה דודי', תשי&quot;ד] {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwYVVhTERSd01CUG8/view?pref=2&amp;pli=1 חוברת ט - מאמר 'כימי צאתך', תשי&quot;ב] {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwNXpMX2VyWFFvX0k/view?pref=2&amp;pli=1 חוברת יא - מאמר 'להבין ענין נרות חנוכה', תשכ&quot;ו] {{PDF}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/70114_he_2.pdf חוברת יב - מאמר 'גדול יהיה כבוד הבית', תשכ&quot;ב] {{PDF}}<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/82878_he_1.pdf חוברת יג - מאמר 'וחזקת והיית לאיש', תשכ&quot;ח] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82633_he_1.pdf חוברת טו - מאמר 'ואתה תצוה', תשמ&quot;א] {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B3l9Zc9qGowpRU83ZjhFODk1RjQ/view?pref=2&amp;pli=1 חוברת טז - מאמר 'ונחה עליו רוח השם', תשכ&quot;ה] {{PDF}}<br /> *[[אסף פרומר]], '''[http://www.scribd.com/doc/148727151/884 קיימו מבצע תפילין ומעלה אני עליכם]''', פרקי מבוא למאמר 'וחזקת והיית לאיש', מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 884 עמוד 38 ואילך.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>

148.75.247.137