חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=147.236.121.35 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-14T17:02:40Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=836220 אגרות קודש (הרבי) 2026-03-23T16:36:05Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br /> '''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים המכילים מכתבים של [[הרבי|הרבי שליט"א]], לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי, שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br /> <br /> האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).<br /> <br /> יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.<br /> <br /> ==עריכת ספרי האגרות==<br /> חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך כשבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ה]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ח]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).<br /> <br /> רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.<br /> <br /> המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.<br /> <br /> עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]], שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> <br /> בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים{{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]].}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.<br /> <br /> ==מטרת ההוצאה==<br /> בסוף המבוא לכרך י"ב{{הערה|שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"}} כתב המו"ל:<br /> <br /> מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:<br /> <br /> {{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.<br /> <br /> מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br /> <br /> [[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מכרכי האגרות קודש]]<br /> <br /> וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".<br /> <br /> == תוכן כרכי האגרות ==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].<br /> * כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת תשמ"ז.<br /> * כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].<br /> * כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].<br /> * כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת תשמ"ח.<br /> * כרך ו' - אגרות משנת תשי"ב - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].<br /> * כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת תשמ"ח.<br /> * כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].<br /> * כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת תשמ"ט.<br /> * כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].<br /> * כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת תשמ"ט, וחט"ו בשנת [[תש"נ]].<br /> * כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת תש"נ.<br /> * כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].<br /> * כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].<br /> * כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].<br /> * כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ', י"ל בשנת [[תשנ"ג]].<br /> * כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].<br /> * כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].<br /> * כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): הרב שלום דובער לוין, ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.<br /> <br /> בסדרה זו סדר הכרכים הוא:<br /> * כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.<br /> * כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].<br /> * כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].<br /> * כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].<br /> * כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].<br /> * כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].<br /> * כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].<br /> * כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].<br /> * כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]<br /> *כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ט]].<br /> * כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].<br /> * כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], י"ל בשנת תשנ"ט.<br /> * כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]].<br /> * כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]], י"ל בשנת [[תשס"ד]].<br /> * כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ה]].<br /> * כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]], י"ל בשנת [[תשע"ח]].<br /> * כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].<br /> * כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].<br /> * כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשמ"א]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ג]].<br /> * כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]], י"ל בשנת [[תשפ"ג]].<br /> * כרך ל"ה - אגרות משנת [[תשמ"ג]], י"ל לקראת [[כ"ח סיוון]] תשפ"ג{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}.<br /> * כרך ל"ו - אגרות משנת [[תשד"מ]], י"ל לקראת י"א ניסן [[תשפ"ד]].<br /> * כרך ל"ז - אגרות משנת [[תשמ"ה]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ה]].<br /> * כרך ל"ח - אגרות משנת [[תשמ"ו]], י"ל לקראת י"ט כסלו תשפ"ה.<br /> * כרך ל"ט - אגרות משנת [[תשמ"ז]], י"ל לקראת כ"ה אדר [[תשפ"ה]].<br /> * כרך מ' - אגרות משנת [[תשמ"ח]], י"ל בחודש תמוז תשפ"ה.<br /> *כרך מ"א - אגרות מהשנים [[תשמ"ט]]-[[תש"נ]], י"ל בחודש טבת [[תשפ"ו]].<br /> }}<br /> <br /> כרכים א-כב יצאו לאור ג"כ בהוצאת קה"ת בכפר חב"ד, לאחר שיצאו לאור בניו יורק.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] יצאו לאור הכרכים א-כג, וכן - בפורמט כיס - בשנת [[תשפ"א]]. כרכים כה-ל יצאו לאור ג"כ בפורמט כיס, בשנת [[תשע"ט]]. בשנת [[תשפ"ה]] יצאו לאור כרכים כד-מ בהוצאה חדשה ומתוקנת.<br /> <br /> ==ביטויים מיוחדים של הרבי==<br /> לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].<br /> <br /> בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==תרגומים==<br /> מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.<br /> <br /> === תרגום ללשון הקודש ===<br /> [[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]<br /> <br /> בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.<br /> <br /> סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].<br /> <br /> ===תרגום לאנגלית===<br /> [[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]<br /> <br /> סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.<br /> <br /> ==הוצאות נוספות==<br /> [[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]<br /> ===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}<br /> מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".<br /> <br /> האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' [[לוי יצחק ניסלביץ']] והת' [[גיא בצלאל קנטור]], בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.<br /> <br /> ===מורה לדור נבוך===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}<br /> סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.<br /> <br /> ===שו"ת מנחם משיב נפשי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}<br /> בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.<br /> ===אגרות קודש כיס===<br /> בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]].<br /> <br /> כמו כן, בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור החלקים י"א-י"ב במהדורת כיס מיוחדת עם תמונת [[הרבי]] על הכריכה.<br /> ===אוצר אגרות קודש===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===מרכז ליובאוויטש מירון===<br /> בשנת [[תשפ"א]] יצא לאור ע"י קה"ת חלק י"ז באגרות קודש במהדורת הפצה, עבור "מרכז ליובאוויטש מירון" המופעל ע"י התמימים מ[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור כרך ח' באגרות קודש במהדורת הפצה באלפי עותקים, בהוספת תרגום לאגרות מאידיש ללה"ק כהוספה לספר.<br /> <br /> ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br /> יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.<br /> <br /> להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי<br /> {{הערה|למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]], מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.<br /> <br /> מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.<br /> <br /> ==מכתבי הרבי באנגלית==<br /> בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:<br /> <br /> הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.<br /> <br /> הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי.<br /> <br /> בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''"סקירה אודות הדפסת סדרת האגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א"''', נדפס בהוספות לאגרות קודש חלק ל' ע' רנה ואילך{{הערה|משבועון "בית משיח" גליון 894 (ער"ה תשע"ד) ע' 28 ואילך).}}.<br /> *גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45.<br /> *[[עצת הרבי תנחני]]<br /> *לוי שמוטקין, '''Letters for Life (מכתבים לחיים)''', 12 עקרונות החוזרים על עצמם במכתביו של הרבי כהדרכה לחיים, הוצאת קה"ת{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-shares-the-rebbes-counseling-for-life/ דיווח באתר אנ"ש].}}{{הערה|1=[https://www.chabad.org/generic_cdo/aid/6474056/jewish/Letters-for-Life.htm עמוד הספר באתר בית חב"ד] (אנגלית)}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מכתב כללי]]<br /> *[[מכתב כללי - פרטי]]<br /> *[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]<br /> *[[מכון אנכ"י]]<br /> *[[Rebbe responsa]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כרכי ה'אגרות קודש'<br /> * '''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כרכי ה'אגרות קודש' חלקים א' - ל"א, קבצי PDF בתיקיית דרייב] - לצפיה והורדה''' {{דרייב}}<br /> *[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].<br /> *[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}<br /> [[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|הספר אבנים יקרות לרבי]]<br /> * שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}<br /> <br /> ;אגרות קודש מתורגמות<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'] - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים י"ב - כ"ג בסט האורגינלי.<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד - ל"א בסט האורגינלי.<br /> * [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.<br /> * אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [https://www.hebrewbooks.org/15854 חלק א'] (כרכים א'–ו), [https://www.hebrewbooks.org/15897 חלק ב'] (כרכים ז'–ט"ו), [https://www.hebrewbooks.org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז–כ"ג), [https://www.hebrewbooks.org/58793 חלק ד'] (כרכים כ"ד-ל')<br /> <br /> ;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'<br /> *'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה (האתר מופעל בתשלום סימלי)]'''<br /> *'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]'''<br /> <br /> ;שונות<br /> *הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש] {{בית משיח}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.<br /> *'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב יוסף יצחק כצמן, '''[https://sinun770.org/אגרות-קודש-ערשטער-טייל-פון-א-סעריע-אן-א/ אגרות קודש, ערשטער טייל פון א סעריע – אן איבערבליק פון וועגן די אגרות קודש פון ליובאוויטשער רבין]''', '''[https://sinun770.org/אגרות-קודש-צווייטער-טייל-די-פליכט-פון/ אגרות קודש, צווייטער טייל – די פליכט פון יעדן חסיד צו שטיין אין שריפטלעכע פארבינדונג מיטן רבין]''', בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)<br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[en:Igros Kodesh (The Rebbe)]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש|5]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A6%D7%95_-_%D7%A8%D7%A0%22%D7%98&diff=834966 החלצו - רנ"ט 2026-03-18T21:03:32Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הודפס ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]] ע' נג.}} ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערה|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט. אמירת המאמר הייתה עד סעיף כ"ף, ועפ"י הוראת אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט - מסעיף כא עד הסוף העתיק [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אדמו"ר שליט"א]] מ[[גוף כתב יד קודש|גוף כתי"ק]] והדפיס.<br /> <br /> ==הרקע לאמירת המאמר==<br /> המאמר מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]], דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם". מאמר זה נאמר בשנת [[תקכ"ה]], כאשר אדמו"ר הזקן חזר מביקור ב[[מעזריטש]] ועבר דרך העיירה [[סמרגון]], שבה התחוללה באותה תקופה מחלוקת חריפה בין תושביה. הוויכוח נסב סביב מינוי רב לעיר – מאחר שתושביה, שהיו בוגרי ישיבה ולמדנים גדולים, היו חלוקים בדעותיהם ולא הצליחו להסכים על מועמד מוסכם. בתגובה למצב זה, אמר אדמו"ר הזקן את המאמר הנ"ל, אשר ממנו לקח אדמו"ר הרש"ב את היסודות למאמר "החלצו"{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18–19.}}.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.<br /> <br /> מספר שבועות אחר-כך, ב[[שבת]] פרשת [[נח]] [[תרנ"ט]], נכנס הרבי הרש"ב לביתו של [[הרבי הריי"צ]] בעת [[סעודת שבת|סעודת השבת]], ואמר את המאמר בפעם השניה.<br /> בסעודה נכח באותה עת רבי [[לייב מוועליז]] שהיה [[ירא שמים]] גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז [[מחלוקת]] גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה{{הערה|את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של [[שנאת חינם]]:<br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד נו<br /> |תוכן=שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.<br /> }}<br /> <br /> בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין [[עבודת השם|עובדי ה]]':<br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד סא<br /> |תוכן=כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו<br /> }}<br /> <br /> ==לימודו בעת מחלוקת==<br /> בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.<br /> <br /> .. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בוודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> [[קובץ:החלצו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרס]] 'החלצו' על ידי הרבי]]<br /> בשנת [[תשמ"ח]], ביום חמישי [[כ' חשוון]], יום ההולדת של [[אדמו"ר הרש"ב]] נסע [[הרבי]] ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. לאחר שחזר ל-[[770]] והתפללו [[תפילת ערבית]], עלה הרבי ל[[770#גן עדן העליון|חדרו]], אז יצאה הודעה מה[[770#מזכירות|מזכירות]] שהרבי עומד לחלק את קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל [[יום הולדת|יום ההולדת]] - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.<br /> <br /> לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד).<br /> <br /> לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של [[ועד להפצת שיחות]]{{הערה|מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]'. בה'[[תשמ"ג]] נשרף המשרד עם כל הציוד שבו.}}, ולמחרת, ביום שישי [[כ"א חשוון]] המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן [[התוועדות]]. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי [[ניו יורק]] ומחוצה לה.<br /> <br /> בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך [[אהבת ישראל]] בתוככי אנ"ש ובשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב ב{{ה|זאל הגדול}} שב-[[770]] ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' [[יואל כהן]].<br /> <br /> החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|נ. סופר|מאה שנה לאמירת מאמר 'החלצו' תרנ"ט|201|50-55|תשנ"ט}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קליפת מדין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/728321/ וידאו מחלוקת הקונטרס על ידי הרבי] {{וידפו}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?140968& סקירה על השתלשלות אמירת המאמר והדפסתו] - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], באתר [[אוצר החכמה]].<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט] ע' נג {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134350 הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_14.html סקירה מרתקת על 'קונטרס החלצו' של הרבי הרש"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%9A_%D7%91%D7%A0%D7%9A_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97&diff=834965 כי ישאלך בנך תשל"ח 2026-03-18T20:52:55Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''כי ישאלך בנך''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר]] חסידות אותו אמר [[הרבי]] לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת השבעים ושבע ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]] [[תשל"ח]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י"א בניסן [[תש"נ]] יום הולדת השמונים ושמונה של הרבי.<br /> המאמר המוגה הודפס במהדורה מיוחדת ‫ובכריכה צבעונית (תכלת), ובליל‬ ‫י"א ניסן לאחר [[תפילת ערבית]] ומעמד ברכת אנ"ש, שהתקיימו ב[[ביתו של הרבי]],‬ ‫חילק הרבי לכל אחד ואחת את הקונטרס בצירוף שטר של [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].‬<br /> <br /> המאמר מיוסד על שאלת הבן חכם והמענה שלה המתוארות בפסוקי התורה בפרשת ואתחנן (דברים ו, כ), ונקודת הביאור כי בהיות שהבן מבין בעומקן ומהותן של המצוות לאחרי מתן תורה שעיקרם [[מעשה|עשיה]] בפועל והם ממשיכות את ה[[עצמות]] להיותן ציווי ה'. תמה הבן החכם על חלוקת סוגי המצות ל[[עדות]], ל[[חוקים]] ול[[משפטים]] דבר השייך לכוונה ועבודה רוחנית שבמצוות ו"לגלוי" ההמשכות האלוקיות, דבר שלכאורה לא שייך לאחר מתן תורה שעניינה המשכת ה"[[עצם]]", והמענה שהכח שניתן במתן תורה שמעשה האדם וביטולו ימשיכו את העצמות ובגילוי.<br /> <br /> == תוכנו ==<br /> <br /> המאמר מיוסד על הפסוקים העוסקים בשאלת הבן שכפי המבואר בחז"ל הוא שאלת הבן החכם:<br /> {{ציטוט<br /> |תוכן=כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ. וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ. וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ.<br /> |מקור=ספר דברים ו כ-כה.<br /> }}<br /> שאלת הבן החכם בהגדה, כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, מה העדות החוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם.<br /> <br /> עם מספר שאלות ותמיהות על הבן הנקרא בהגדה 'חכם', ושאלותיו מגלות כאילו אינו יודע מה הם טעמי קיום המצוות '''וקיומם''' דוקא.<br /> <br /> במהלך המאמר הרבי מציע ג' הסברים להשאלה של בן החכם והתשובה על שאלתו.<br /> * שהחכם שואל: איך על ידי [[מעשה]], שאין לו שייכות ל[[גילויים]], ממשיכים אלוקות.<br /> <br /> ::התשובה היא עבדים היינו, במילים אחרות שאחרי [[יציאת מצרים]] ו[[מתן תורה]], יכולים להתקשר ל[[הקב"ה]] על ידי מעשה לבד. הביאור בזה: מעשה התחתונים מוגבלים, ויכולים רק להגיע לגילויים שלמדריגה זו יש שייכות לנבראים. ובכדי לעשות קשר עם הקב"ה (לא רק להגילויים) צריך לעשות ציווי הקב"ה. מכיון שכל הקשר עם הקב"ה, איננה בגלל פרטי המעשה של הנברא, רק מכיון שזה ציווי הקב"ה, לכן יכול להיות ההמשכה על ידי מעשה.<br /> * שהחכם שואל: מאחר שהקשר לנו עם הקב"ה הוא מכיון שאנו עושים ציוויו, למה יש חילוקים בהמצוות.<br /> <br /> :שבכל המצוות{{הערה|בהמאמר הזה הרבי מדגיש שב'''כל''' מצווה יש שלש מדריגות וזה מדגיש שהחילוקים שבמצוות הם עניינים עיקרים בהמצוות.}} יש שלשה אופנים בקיומם: באופן של משפטים שזה בא (ומגיע ב[[ממלא כל עלמין|מדריגה שיכול לבוא]]) בגדרי הנבראים ([[שכל]] וטעם). באופן של חוקים, שתוכנו הוא, שמבטל גדרי הנבראים ופועל בהם ביטול{{הערה|דהיינו שזה לא רק שהם ציווי הקב"ה אלא יש להם תוכן בעצמם, שהאדם יכיר שהוא שפל לגבי הקב"ה.}}, וזה בא ממדריגה ש[[סובב כל עלמין|אין לו שייכות להנבראים]] אבל מכל מקום העלומות תופסים מקום לגביו. ובאופן של עדות, שהם רק ציווי הקב"ה ולא מוגבל בשום הגבולות, אף בההגבלות, שחוקים מוגבל בהם - של ביטול השכל. כי לגבי עצמות אין סוף לומר שהוא נעלה מהשכל אינו מגדיר אותו{{הערה|כמו שאם אומרים על שכל רמה ונפלאה שאי אפשר למששו בידיים (עיין [[שער היחוד והאמונה - פרק ט']]).}}, וגם שכל אינה הגבלה לגבי (שאינו מוגבל בהגבלות של בלי גבול וכיכול להתבטא גם בגבול).<br /> <br /> :יודע הבן חכם, שתכלית המצוות הוא לדבק בהקב"ה עצמו, ולא לפי הגדרת החוקים והמשפטים. לכן, יודע הוא, שקיום המצוות באופן של חוקים ומשפטים, הם (לא רק להמשכת האור המוגבל, אלא) להביא האור אין סוף שלא מוגבל ב'''גילוי''' כמו שהמצוות דחוקים ומשפטים הם בגילוי (אם בגילוי של רוממות האין סוף ([[ידיעת השלילה]]) או שבא בהתלבשות בשכל). לכן שואל הוא, שיודע שה' לא מוגבל לכן יכול להיות המשכת אלקות על ידי מעשה, אבל איך הבלי גבול יכול לבוא בגילוי? וגם שהאופן שמקבלים הגילוי הוא על ידי מעשה המצוות - לא על ידי [[התבוננות]] (שהתבוננות יש לו שייכות לגילוי).<br /> <br /> ::התשובה היא, שאחר מתן תורה נתגלה, שבלי גבול אמיתי אין הגבלות כלל, כולל שיכול לבוא לידי גילוי וגם על ידי דבר שאין שייכות להגילוי - מעשה.<br /> * כיון שהתורה קורא אותו בתואר חכם מובן שהוא יודע הכול, ואין דבר שהוא יכול לשאול, רק אם השאלה הוא שאלה תמידית.<br /> <br /> :ידוע שהגישה לתורה צריך להיות שבכל יום יהיו בעיניך (כ)חדשים{{הערה|"כחדשים" ראה [[שו"ע אדה"ז]] או"ח סי' סא סעיף ב (וש"נ). ספרי ופרש"י עה"פ ואתחנן ו, ו. "חדשים ממש" ראה פרש"י עה"פ יתרו יט, א. וראה גם פרש"י עה"פ עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}. הרבי מסביר שזה לא רק הגישה לקיום תורה ומצוות אלא ש (אם עובדים על זה) זה כן המציאות, שבכל יום יש מדריגה חדשה של תורה ומצוות שב[[אין ערוך]] לגמרי מהמדריגה הקודמת עד שהתורה של היום הוא (כחדשים או) חדשים ממש. ומוסבר שהטעם שהתורה מלמדת אותנו [[אבות#מצוות שקיימו האבות|העבודה של האבות]] שהעבודה שלהם היו כהכנה למתן תורה, (ולהאורה עכשיו אין צריכים את זה) הוא, שעבודה שלנו צריך להיות כהקדמה למתן תורה שמתרחש בכל יום. והשאלה של בן החכם הוא כדוגמת השאלה של האבות, אבל באופן נעלה יותר, שאיך על ידי מעשה ממשיכים דרגות הכי נעלות באלקות{{הערה| ר' [[יואל כהן]] בשיעוריו מדגיש שהדמיון להאבות איננה רק להקושיא של הבן חכם אלא בעיקר בנוגע להרגשתו ועבודה שבזה. כמו שעבודת האבות היה הקדמה למתן תורה כן השלימות בעבודה זו (שמביאה לידי ביטול שמרגיש איך שהוא אינו ראוי להמדריגות הכי נעלות (והוא כמו תינוק שנולד לגבי)) מהווה הכנה (תמידית) להגילויים שמקבלים בכל יום.}}. כמו כן הבן חכם, בדרגו הנוכחי, אינו מבין איך שעל ידי המעשיות של היום יביא גילוי אור שבאין ערוך. כיון, שאף לגבי מדריגתו, אין לו שייכות כלל להגילויים החדשים והוא כתינוק שנולד לגבי (שעבודתו לא קירב אותו להגילויים). השאלה הזה יכול להיות בכל יום מחדש.<br /> <br /> ::התשובה היא, שאחר יציאת מצרים אין הגבלות ויכולים לקבל גם הגילויים הכי נעלים{{הערה|גם שהוא יודע התשובה (ולכן נקרא בן חכם) א) התשובה היא בעין ערוך מדרגתו הקודמת לכן יכול לשאול בכל יום ב) השאלה והתשובה עיקרו בעבודה וברגש (עיין בהערה הקודם).}}. זה התירוץ יכול להיות גם להפשוט שבפשוטים מכיון שלגבי מדריגה זו הם שווים. התשובה זה אכן יהיה כשיבא [[משיח]] שכולנו, גם הפשוט בתכלית, יקבלו הגילויים הכי נעלים מיד.<br /> <br /> == חלוקתו על ידי הרבי ==<br /> ‫בליל י"א ניסן חזר הרבי ל[[בית אדמו"ר שליט"א|ביתו]] מה[[אוהל]] בשעה תשע, ומיד ירד להתפלל. בינתיים פשטה השמועה כי לאחר התפילה תתקיים [[חלוקת קונטרסים]], בעקבות כך החלו לנהור משפחות שלימות‬ ‫עם ילדיהם הקטנים לעבר ביתו של הרבי. מחמת חוסר מקום רובם של ההמונים שהגיעו המתינו בחוץ, ובתוך ביתו הורשו להיכנס בעיקר שלוחים ואורחים מיוחדים.‬ לאחר תפילת ערבית, בשעה תשע-וחצי לערך, ניגש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]‬ ‫לרבי וברכו לרגל יום ההולדת: "בשם כל אנ"ש והתמימים והידידים ונשי‬ ‫ובנות חב"ד.." לאחר כשסיים את ברכתו הודה הרבי על הברכות והוסיף לברך את המברכים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15957&st=&pgnum=32 תוכן השיחה] בספר התוועדויות תש"נ חלק ג עמוד 16.}}, ‫בסיום השיחה בירך הרב [[יצחק הכהן הענדל]] (מ[[מונטריאול]]) את הרבי ב[[ברכת‬ ‫כהנים]].<br /> <br /> ל‫אחר מכן חילק הרבי לכל הבאים אנשים, נשים וטף את "קונטרס י"א ניסן‬ ‫תש"נ" כריכתה תכולה ותוכנה המאמר "כי ישאלך בנך תשל"ח", לכל קובץ צורף דולר אחד. ומברך את המקבלים: "א כשר'ן און פריילאכען פסח". כמה פעמים ביקש‬ ‫להכריז אודות הדולר המצורף.‬<br /> במהלך החלוקה ‫עברו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] ומסרו לרבי מפתחות של [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]], שזה עתה סיימו לשפצו. הרבי הודה להם ב"ישר כח", ואחז את‬ ‫המפתחות בידו כל משך החלוקה.‬‫ במשך החלוקה עברו גם כמה שמסרו מתנות וספרים לרבי לכבוד [[י"א ניסן]]. <br /> ‫<br /> בסיום החלוקה הכניס הרבי קונטרס לסידורו (הקונטרס היה בתוך הסידור‬ ‫עד לחלוקה הבאה ב[[ח' תמוז]] באותה השנה, והרבי היה מעיין בו מפעם לפעם לעיני כולם) והניף‬ ‫בידיו הקדושות לעודד את השירה, ועלה לחדרו שבקומה השניה. החלוקה‬ ‫הסתיימה בשעה אחת-עשרה וחמישים בלילה.‬<br /> ‫הקהל עזב את הבית והלך ל-770 בתחילה לימד ר' [[יואל כהן]] את‬ ‫הקונטרס, אחר כך ישבו קבוצות והתוועדו עד אור הבוקר.‬<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרבי, '''מאמר "[http://w3.chabad.org/media/pdf/910/fUqf9106961.pdf כי ישאלך בנך תשל"ח]"''' מתוך ספר המאמרים מלוקט הוצאת תשס"ה באתר ועד הנחות בלה"ק.<br /> ==ראו גם==<br /> *[[ביום עשתי עשר תשל"א]]<br /> *[[תפלה למשה תשכ"ט]]<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834374 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:59:48Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות הישיבה (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = [[ישיבה גדולה]]<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' שניאור סנדרוי<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = <br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]], חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה. היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> == צוות הישיבה ==<br /> *ר' איציק סנדרוי - ראש הישיבה ומנהל גשמי.<br /> *ר' מענדל ויניג - משגיח ומנהל גשמי.<br /> *ר' שניאור סנדרוי - משפיע.<br /> *ר' נתן ביסברג - ר"מ.<br /> *ר' בועז לוי - ר"מ.<br /> *ר' מענדי אוחנונה - עו"ס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834373 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:59:21Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות הישיבה (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = [[ישיבה גדולה]]<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' שניאור סנדרוי<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = <br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]], חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה. היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> == צוות הישיבה ==<br /> *ר' איציק סנדרוי - ראש הישיבה ומנהל גשמי.<br /> *ר' מענדל ויניג - משגיח ומנהל גשמי.<br /> *ר' שניאור סנדרוי - משפיע.<br /> *ר' נתן ביסברג - ר"מ.<br /> *ר' בועז לוי - ר"מ.<br /> *ר' מענדי אוחנונה - עו"ס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834372 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:58:27Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות הישיבה (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = [[ישיבה גדולה]]<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' שניאור סנדרוי<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = <br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.<br /> היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *ר' איציק סנדרוי - ראש הישיבה ומנהל גשמי.<br /> *ר' מענדל ויניג - משגיח ומנהל גשמי.<br /> *ר' שניאור סנדרוי - משפיע.<br /> *ר' נתן ביסברג - ר"מ.<br /> *ר' בועז לוי - ר"מ.<br /> *ר' מענדי אוחנונה - עו"ס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834371 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:58:11Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות הישיבה (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = [[ישיבה גדולה]]<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' שניאור סנדרוי<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = <br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.<br /> היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> '''הנהלה רוחנית:'''<br /> *ר' איציק סנדרוי - ראש הישיבה ומנהל גשמי.<br /> *ר' מענדל ויניג - משגיח ומנהל גשמי.<br /> *ר' שניאור סנדרוי - משפיע.<br /> *ר' נתן ביסברג - ר"מ.<br /> *ר' בועז לוי - ר"מ.<br /> *ר' מענדי אוחנונה - עו"ס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834369 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:52:55Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות הישיבה (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = [[ישיבה גדולה]]<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' שניאור סנדרוי<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = <br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.<br /> היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> '''הנהלה רוחנית:'''<br /> *הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - [[ר"מ]].<br /> *ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].<br /> *ר' בועז לוי - [[ר"מ]].<br /> *ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.<br /> *ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.<br /> <br /> '''הנהלה גשמית:'''<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.<br /> <br /> '''צוות הישיבה בעבר:'''<br /> *הרב [[שי הרמתי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב [[יחזקאל נואמה]] - ראש הישיבה ומשפיע.<br /> *הרב [[אליעזר איתן|אלי איתן]] - מגיד שיעור.<br /> *ר' דוד שניאורסון - משפיע.<br /> *ר' משה גורביץ' - ר"מ.<br /> *ר' משה חביב - משפיע.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834366 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:51:37Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות ישיבת חב"ד מצפה (משיח) יצהר (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = [[ישיבה גדולה]]<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' [[שניאור סנדרוי]]<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = <br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.<br /> היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> '''הנהלה רוחנית:'''<br /> *הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - [[ר"מ]].<br /> *ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].<br /> *ר' בועז לוי - [[ר"מ]].<br /> *ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.<br /> *ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.<br /> <br /> '''הנהלה גשמית:'''<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.<br /> <br /> '''צוות הישיבה בעבר:'''<br /> *הרב [[שי הרמתי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב [[יחזקאל נואמה]] - ראש הישיבה ומשפיע.<br /> *הרב [[אליעזר איתן|אלי איתן]] - מגיד שיעור.<br /> *ר' דוד שניאורסון - משפיע.<br /> *ר' משה גורביץ' - ר"מ.<br /> *ר' משה חביב - משפיע.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=834364 תומכי תמימים יצהר 2026-03-16T18:50:31Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> | שם = תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> | תמונה = ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> | כתובית = חלק מתלמידי וצוות ישיבת חב"ד מצפה (משיח) יצהר (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> | אפיון = ישיבה גדולה<br /> | תאריך יסוד = [[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> | תאריך סגירה = <br /> | מיקום = [[מצפה יצהר]]<br /> | מייסד = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | משגיח ראשי = <br /> | משפיע ראשי = ר' [[שניאור סנדרוי]]<br /> | מנהל גשמי = ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> | מספר תלמידים = 30<br /> | ספר פלפולים = <br /> | קובץ הערות = <br /> | אתר אינטרנט = theshomron770.org {{קישור שבור|}}<br /> | מפה = <br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.<br /> היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> '''הנהלה רוחנית:'''<br /> *הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - [[ר"מ]].<br /> *ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].<br /> *ר' בועז לוי - [[ר"מ]].<br /> *ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.<br /> *ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.<br /> <br /> '''הנהלה גשמית:'''<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.<br /> <br /> '''צוות הישיבה בעבר:'''<br /> *הרב [[שי הרמתי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב [[יחזקאל נואמה]] - ראש הישיבה ומשפיע.<br /> *הרב [[אליעזר איתן|אלי איתן]] - מגיד שיעור.<br /> *ר' דוד שניאורסון - משפיע.<br /> *ר' משה גורביץ' - ר"מ.<br /> *ר' משה חביב - משפיע.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&diff=826635 תומכי תמימים יצהר 2026-02-19T10:44:34Z

<p>147.236.121.35: תפקידי הצוות. היה בלבול גדול בתפקידים ובשמות</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מצפה יצהר<br /> |תמונה=ישיבת מצפה יצהר.jpeg<br /> |כתובית=תלמידי ישיבת מצפה (משיח) יצהר (קיץ [[תשפ"ד]])<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[מצפה יצהר]]<br /> |מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[שניאור סנדרוי]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב יוסף יצחק ויינר<br /> |מנהל גשמי=ר' [[איציק סנדרוי]]<br /> |מספר תלמידים=40<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=theshomron770.org {{קישור שבור|}}<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].<br /> הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> == הקמת הישיבה ==<br /> [[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].<br /> <br /> במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.<br /> <br /> לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.<br /> <br /> בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.<br /> <br /> באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.<br /> <br /> בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.<br /> המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה ==<br /> בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].<br /> בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.<br /> <br /> בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].<br /> <br /> המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.<br /> <br /> ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.<br /> <br /> בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.<br /> לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".<br /> <br /> == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==<br /> [[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]<br /> ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}<br /> ובבסיסי [[צה"ל]].<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.<br /> <br /> ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].<br /> <br /> ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.<br /> <br /> בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.<br /> <br /> ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br /> <br /> יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> <br /> == פיגועי טרור ==<br /> * ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.<br /> * בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.<br /> היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> '''הנהלה רוחנית:'''<br /> *הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - מטפל ב N.L.P.<br /> *ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].<br /> *ר' בועז לוי - [[קבלן|קבלן שיפוצים]].<br /> *ר' מנחם מענדל אוחנונה - יחצ״ן.<br /> *ר' אסף ויאר - מנהל תחום מיונז.<br /> <br /> '''הנהלה גשמית:'''<br /> *ר' [[איציק סנדרוי]] - רכז תחום N.L.P.<br /> <br /> '''צוות הישיבה בעבר:'''<br /> *הרב [[שי הרמתי]] - דיקן הפקולטה למדעי הקונספירציה.<br /> *הרב [[יחזקאל נואמה]] - ראש הישיבה ומשפיע.<br /> *הרב [[אליעזר איתן|אלי איתן]] - מחלק חמצוצים.<br /> *ר' דוד שניאורסון - מסנג׳ר כסף לדלק.<br /> *ר' משה גורביץ' - דמות חסידית יר״ש.<br /> *ר' משה חביב - משפיע.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]<br /> [[קטגוריה:יצהר|י]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

147.236.121.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%95_%D7%A2%D7%9C%D7%99_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=814508 יוונים נקבצו עלי (ניגון) 2025-12-17T15:08:05Z

<p>147.236.121.35: </p> <hr /> <div>'''ניגון יוונים נקבצו עלי''' הוא [[ניגון]] שמחה לימי ה[[חנוכה]], הולחן על ידי הרב [[אהרון חריטונוב]] השוחט ובודק מ[[ניקולייב]] בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]. הניגון מושר על הבית 'יוונים' מתוך הפזמון 'מעוז צור'.<br /> <br /> הפזמון אמנם לא נאמר ב[[חב"ד]], אבל כיוון שזהו ניגון "ערב", מנגנים אותו בקהילות אנ"ש.<br /> <br /> הניגון נרשם מפי החסיד רבי [[שמואל בצלאל אלטהויז]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון נ"א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|תוכן= יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים<br /> <br /> וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים<br /> <br /> וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים<br /> <br /> בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים|מקור = פזמון 'מעוז צור'}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a1/יוונים_נקבצו.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' שלום הורביץ {{צליל}}<br /> *'''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-29-Yevanim-Nikbetzu-Alai-Reb-Avrohom-Charitonow-The-Shochat-of-Nikolayev.htm לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז - באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}<br /> *'''[https://chabad.info/musicnews/560372/ "יוונים נקבצו": גירסה מקפיצה לניגון החב"די]''' מאת אהרון פרוכטמן, דובער בלשניקוב ויצחק ליובאשסקי. {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/musicnews/432319/ ארז לב ארי שר: "יוונים נקבצו עלי"]''' מתוך פרויקט [[צמאה (אלבום)|צמאה]]. {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4384138/jewish/Yevanim-Nikbetzu-Olay.htm לשמיעת הניגון]''' בביצוע הרב [[מנחם מענדל עמאר]] מתוך [[געגועים (אלבום)|סדרת געגועים]]. {{צליל}}<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חנוכה]]</div>

147.236.121.35