https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=147.235.223.78חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T04:25:04Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=633364רפאל נחום כהן2023-09-10T19:07:57Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום כהן ולייבוב.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן באסיפה עם יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]]]]<br />
[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מעמד [[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רויטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל"ה)]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=רב '''נחום כהן''' חבר [[אגודת חסידי חב"ד]]|אחר=רב נחום כהן מראש העין|ראו=[[נחום כהן (ראש העין)]]}}<br />
הרב '''רפאל נחום כהן''' ([[כ"ב כסלו]] [[תש"ז]] – [[י"ג אייר]] [[תשע"ד]]) חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארה"ק, היה עסקן חב"די רב פעלים, יד ימינו של יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] שהקים בשנת [[תשמ"ז]] את אגף הסניפים של הארגון, והיה אחראי לכינונם של רוב בתי חב"ד ברחבי הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב בכסלו]] [[תש"ז]] לאביו הרב החסיד [[אברהם צבי כהן]] ולאימו רבקה מאטיל (לבית וויספיש).<br />
<br />
בילדותו למד ב[[חיידר]] הירושלמי הידוע עץ חיים, יחד עם הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועורך ספר 'המסורת' הרב חשין שהיו חברי כיתתו. בהמשך נכנס ללמוד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] כשעוד שכנה ב'פרדס', שם נקשר ל[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. עם מעבר הישיבה ל[[כפר חב"ד]] עלה ללמוד בישיבה המרכזית.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', והיה בין הבחורים אשר דאגו לקבלת אישור רשמי מהצבא (בפעם הראשונה) וכן לארגון הוויזות והפרטים הנצרכים לשהיית התמימים במסגרת הקבוצה. בזמן שהותו בחצר הרבי, פעל להאריך את שהותו לחצי שנה נוספת בתיאום עם הגורמים המתאימים ב[[צה"ל]]. בשנת [[תשכ"ז]] חזר לישיבה בכפר חב"ד ובמקביל החל להתעסק בפעולות צא"ח ב[[תל אביב]].<br />
<br />
===עסקנות ציבורית===<br />
[[קובץ:מבצע מצה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן מלווה קבוצת ילדים ביריד חוויות הפסח ב[[כפר חב"ד]] במסגרת [[מבצע מצה]]]]<br />
ב[[תשל"א]] התחתן עם זוגתו לאה רבקה (לבית יונגרייז) ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. בהוראת [[הרבי]] מייד לאחר חתונתו החל לעבוד באופן רישמי ב[[צא"ח]] ב[[תל אביב]] ועסק בעיקר בארגון הפעילות בשטח. בין נושאי העסקנות בשנותיו הראשונות למנות הפעילות עם יתומי ואלמנות [[צה"ל]], וארגון מסיבות [[בר מצווה]] לבני הגיבורים, (יחד עם הגברת שפרה מורזוב) [[מבצע מצה]], ארגון המבצעים ב[[סוכות]] ו[[חנוכה]] וכן היה אחראי על תיאום וחיבור שבין צה"ל וצא"ח.<br />
<br />
בעיקר זכור לאנ"ש הארגון של [[מבצע תפילין]] שהיה כרוך בהבאת אנ"ש מרכוזי חב"ד בארה"ק למדבר סיני במטוסים מיוחדים לשם כך, בתיאום ובעזרת גורמי הצבא והביטחון.<br />
<br />
בשנים הללו זכה להתמנות באישור הרבי כחבר הנהלת צא"ח, והיה הרוח החיה בהצלחה ובארגון הפעילויות והמבצעים.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי בשנת [[תשמ"א]] לארגן [[תהלוכות ל"ג בעומר]] בכל עיר ועיר, דאג לקיומם של תהלוכות רבות והיה הרוח החיה של המבצע ואף חיבר בקשר לכך את הסיסמה הידועה "יחד כל ילדי ישראל", וזכה שתתקבל על ידי הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] נכנס באופן מלא לצא"ח בתור אחראי ארגון המבצעים. בהוראת הרבי, הקים בשנת [[תשמ"ז]] את אגף הסניפים של צא"ח.<br />
<br />
מסירותו לשלוחים לא ידעה גבול בגשם וברוח כאשר נסע מדרום לצפון וביקר בכל הבתי חב"ד לפחות אחת לחודש. וזכה להקמת וביסוס עשרות סניפים של בתי חב"ד בארץ הקודש. הוא המשיך לעמוד בקשר עם שלוחי הרבי בכל ענייניהם גם בשנותיו האחרונות.<br />
<br />
מלבד פעולותיו בארגון, התעסק בתחומים נוספים ובענייני 'כרם חב"ד' בארה"ק ובביסוס צא"ח בכפר חב"ד.<br />
<br />
===שליח הרבי ל'פדיון הבן'===<br />
באחד מביקוריו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ו]], נשלח על ידי הרבי יחד עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד כמניין בחורים ל[[וושינגטון]], על מנת להשתתף בטקס [[פדיון הבן]] שערכה אחייניתו של הרבי מרת [[דליה רוטמן]] לבנה הבכור אריאל.<br />
<br />
לצורך הפדיון, הפקיד בידיהם הרבי חמש מטבעות מכסף טהור, כפי המנהג{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81735 הרב כהן בפדיון הבן לנכד אחיו של הרבי] {{אינפו}} י"ג [[אייר]] התשע"ד (13.05.2014)}}.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בעשור האחרון לחייו חלה במחלה קשה, ובעקבותיה עבר להתגורר ב[[ביתר עלית]] ליד בני משפחתו.<br />
<br />
ביום שני בלילה, ליל [[י"ג אייר]] [[תשע"ד]] נפטר, והלוויתו התקיימה למחרת ונטמן בהר המנוחות שבירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''אחיו'''<br />
*הרב [[אשר לעמיל כהן]], מרא דאתרא קהילת חב"ד [[ביתר עילית]]<br />
*הרב ישראל יצחק כהן <br />
- נפטר כ"ו תשרי תשע"ט - בית שמש <br />
*הרב [[שמואל יחזקאל כהן]] [[נחלת הר חב"ד]]<br />
*הרב [[שלום דובער כהן]] ראש ישיבת תות"ל בית הר"ם [[נחלת הר חב"ד]]<br />
*הרב [[יוסף עקיבא כהן]] ר"י חבד [[מנצ'סטר]]<br />
*הרב [[חיים שלמה כהן]] משלוחי הרבי [[מונטריאול]]<br />
*גיסו הרב [[יהושע שארף]] ראש כולל [[ביתר עלית]]<br />
<br />
'''בניו'''<br />
*אשתו מרת רבקה כהן תחי'<br />
*בנו, ר' מאיר כהן, ביתר עילית<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק כהן, פתח תקווה<br />
*בת, מרת חנה - אשת הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]], משלוחי הרבי ב[[נתניה]]<br />
*בנו, ר' אלחנן כהן, אלעד<br />
*בנו התמים מנחם אליעזר כהן, [[ירושלים]]<br />
*בתו שרה יהודית כהן<br />
*בנו הרב יהושע דוד כהן - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]]<br />
*בנו הרב [[שניאור זלמן כהן (ראש העין)|שניאור זלמן כהן]] - משלוחי הרבי ב[[ראש העין]]<br />
*בנו ר' שלום דובער כהן, ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 הוגה סיסמת התהלוכות 'יחד כל ילדי ישראל']''' - זכרון להולכים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 927 עמוד 28<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ישראל ברוד]]|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשמ"ז]] (מייסד) - [[תשנ"ו]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:כהן, רפאל נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא"ח]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=633279אליהו אריה פרידמן2023-09-10T12:19:35Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליהו אריה פרידמן.jpeg|ממוזער|הרב אליהו אריה פרידמן]]<br />
הרב '''אליהו אריה פרידמן''' ([[ט"ז בחשוון]] [[תש"ט]] - [[ט"ז אלול]] [[תשמ"ח]]) היה מראשוני המתיישבים בקהילה החב"דית המתחדשת ב[[צפת]], ומנהל ומייסד ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' ראובן פרידמן.<br />
<br />
כאשר הכריז [[הרבי]] על סיום [[ספר תורה של משיח]], יצא יחד עם הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] למכור אותיות בספר התורה בבתי הכנסת ובבתיהם של רבנים וראשי קהילות, ובין השאר ביקרו גם בביתו של [[הסטייפלר]], וזיכו אותו ברכישת אות.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה פרידה דבורה בת החסיד ר' [[בערקע חן]], כאשר הורה הרבי בשנת [[תשל"ג]] לרב [[אריה לייב קפלן]] לייסד מחדש את היישוב החב"די ב[[צפת]], נמנה על מניין האברכים שהצטרפו לרב קפלן לייסד את היישוב החב"די בעיר.<br />
<br />
בחודש אייר [[תשל"ז]] ייסד את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] - בית לוי יצחק - ושימש כמנהל הישיבה.<br />
<br />
נמנה על ראשי עסקני הקהילה החב"דית בעיר, ודאג להשגת תקציבים ולפעילות עם הציבור הכללי בצפת והמושבות הסמוכות לה.<br />
<br />
במקביל, עסק רבות בלימוד ועיון, ואף חיבר את אחד הקונטרסים הראשונים הדן לעומק בנושא [[שלימות הארץ]] שהתקבל בהסכמתם הנלהבת של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[פנחס הירשפונג]] ורבנים חשובים נוספים, אך עקב פטירתו בדמי ימיו יצא הקונטרס לאור רק לאחר חייו.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] נפל למשכב וחלה במחלה ממארת, וב[[ט"ז אלול]] [[תשמ"ח]] נפטר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''וכפר אדמתו עמו''' - קונטרס בנושא [[שלימות הארץ]], תשמ"ג<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יששכר דב פרידמן - נפטר כ"ט אייר תשנ"ו <br />
*בנו, ר' [[פרץ פרידמן]] - מייסד ומנהל קעמפ [[אורו של משיח]]<br />
*בתו מרת מנוחה אשת ר' משה מרווין<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן פרידמן<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק פרידמן<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - רב קהילת חב"ד הדר גנים פתח תקווה ומשפיע בישיבה, ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]]<br />
*בתו נחמה דינה אשת הרב רועי שי רוזנבוים, משלוחי הרבי בצפת<br />
*בנו, ר' ראובן פרידמן<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/133315 כשהרב קפלן והרב חיטריק סיפרו על מסירותו לייסוד ישיבת חב"ד]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, אליהו אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633162מאיר בורובסקי2023-09-10T06:56:33Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר ב.png|ממוזער|הרב מאיר בורובסקי]]<br />
הרב '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.<br />
<br />
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.<br />
<br />
בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.<br />
<br />
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.<br />
<br />
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.<br />
<br />
נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.<br />
<br />
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דעת מאיר''', סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.<br />
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי - נפטר ט שבט תשל"ב<br />
*אחותו מרת חיה רחל - נפטרה ד ניסן תש"מ , רעיית הרב [[משה צבי סגל]]<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]<br />
*בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.<br />
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בורובסקי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633161מאיר בורובסקי2023-09-10T06:56:02Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר ב.png|ממוזער|הרב מאיר בורובסקי]]<br />
הרב '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.<br />
<br />
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.<br />
<br />
בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.<br />
<br />
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.<br />
<br />
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.<br />
<br />
נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.<br />
<br />
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דעת מאיר''', סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.<br />
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי - נפטר ט שבט תשל"ב<br />
*אחותו מרת חיה [[רחל בורובסקי]] - נפטרה ד ניסן תש"מ , רעיית הרב [[משה צבי סגל]]<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]<br />
*בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.<br />
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בורובסקי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633160מאיר בורובסקי2023-09-10T06:51:53Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר ב.png|ממוזער|הרב מאיר בורובסקי]]<br />
הרב '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.<br />
<br />
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.<br />
<br />
בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.<br />
<br />
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.<br />
<br />
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.<br />
<br />
נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.<br />
<br />
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דעת מאיר''', סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.<br />
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי - נפטר ט שבט תשל"ב<br />
*אחותו מרת חיה [[רחל בורובסקי]], רעיית הרב [[משה צבי סגל]]<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]<br />
*בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.<br />
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בורובסקי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633159מאיר בורובסקי2023-09-10T06:51:29Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר ב.png|ממוזער|הרב מאיר בורובסקי]]<br />
הרב '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.<br />
<br />
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.<br />
<br />
בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.<br />
<br />
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.<br />
<br />
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.<br />
<br />
נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.<br />
<br />
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דעת מאיר''', סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.<br />
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי - נפטר ט שבט תשל"ב -.<br />
*אחותו מרת חיה [[רחל בורובסקי]], רעיית הרב [[משה צבי סגל]]<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]<br />
*בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.<br />
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בורובסקי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633157מאיר בורובסקי2023-09-10T06:50:01Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר ב.png|ממוזער|הרב מאיר בורובסקי]]<br />
הרב '''מאיר בורובסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרע"ד]]-[[ד' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.<br />
<br />
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.<br />
<br />
בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.<br />
<br />
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.<br />
<br />
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.<br />
<br />
נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.<br />
<br />
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דעת מאיר''', סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' משה בורובסקי - נפטר ז תמוז תשס"א-.<br />
*אחיו, הרב יוסף בורובסקי<br />
*אחותו מרת חיה [[רחל בורובסקי]], רעיית הרב [[משה צבי סגל]]<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]]<br />
*בתו, מרת שולמית לבית פריצקר - נפטרה א' תמוז תשע"ט.<br />
* בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בורובסקי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633042חיים זושא וילימובסקי2023-09-09T19:18:09Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:זושא_וילימובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' זושא בתנועת עידוד אופיינת ב[[מטוס]] בעיצומה של [[נסיעה לרבי]]]]<br />
<br />
הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''" [[ג' בניסן]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בתשרי]] [[תשמ"ז]]) - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].<br />
<br />
[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: פעל ביעילות ובחכמה להקמת מוסדות - [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], ובד בבד היה פועל בכל שיטה נדרשת, בתיחכום ולעיתים בסגנון עצמאי, בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]<br />
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק א}}.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]]. כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ב}}.<br />
<br />
===פרטיזן===<br />
בימי המלחמה נדד ל[[ביילורוסיה]], שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ידידו ר' [[דוד גרשוביץ]], וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים בראשות המפקד טוביה ביילסקי. יחידת ביילסקי, הייתה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, וכללה גם משפחות רבות כי מטרת ביילסקי הייתה הצלת נפשות{{הערה|[https://col.org.il/news/19567 זושא פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת השואה]}}.<br />
<br />
ר' זושא, השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון ואף היה נכנס אל הגטו, והבריח משם יהודים והביאם ליער אל יחידת ביילסקי. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. בתקופת שהותו עם הפרטיזנים, שמר במסירות נפש על אורח חיים חרדי. מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו, אך לא סיפר מעולם כיצד נפצע{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ג}}.<br />
<br />
===התקרבותו לחב"ד===<br />
<br />
לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד.<br />
<br />
לאחר שעלה ארצה{{הערה| תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ו}}.<br />
<br />
בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.<br />
<br />
הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם בכפר חב"ד ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
===מקים [[תומכי תמימים לוד]]===<br />
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], שלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מאירופה. יום אחד הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הוא נכנס לבניין נעל במנעול את הדלת הראשית וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת "תומכי תמימים"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה עמודים 64-66. וראה [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br />
<br />
כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.<br />
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.<br />
<br />
ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br />
<br />
===מייסד [[רשת אהלי יוסף יצחק]]===<br />
<br />
ר' זושא פעל בקרב העולים החדשים וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי וביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו [[הרבי]] על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה"ק]]":<br />
<br />
{{ציטוטון|כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו ב[[מרוקו]] ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה}}.<br />
<br />
הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב"ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, אך הרבי כתב לאחד העסקנים, כי ר' זושא כנראה בעל מרץ ועומד בקשר מכתבים עם הרבי וכבר התקבלו ממנו הצעות אודות הקמת מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש{{הערה|בטח ידוע לכת"ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}. בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב{{הערה|ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים}}.<br />
<br />
ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.<br />
<br />
הרבי דרש בתוקף מכל עסקני חב"ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי לשייך את מוסדות הרשת ל"זרם בלתי זרמי". באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי, והרבי ביקש שבתי ספר חב"ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת ובפתיחת שנת הלימודים תשי"ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש ובשנים הבאות הוקמו ברחבי ארץ הקודש עשרות בתי ספר וגנים{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק ט}}.<br />
<br />
בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.<br />
<br />
===מייסד [[נשי חב"ד]]===<br />
הרבי הורה לר' זושא לעסוק בהקמת ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'רא, ותוך זמן קצר אירגן כינוס נשים, ופעילות של נשי חב"ד}}. <br />
<br />
הרבי שלח לר' זושא הוראות מפורטות לגבי פעילות נשי חב"ד וגם הורה לפרסם את הפעילות באופן מתאים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'שפב: נהניתי לקרות בהמצורפים למכ' מכ"ב חשון, ע"ד מה שהי' בהעתון בנוגע להתועדות דשמחת בית השואבה, וכן בנוגע להתועדות דנשי חב"ד והשייכות אליהן, ובטח גם להבא יתאמצו בכגון זה, ונוסף על העבודה עצמה, להשתדל בפרסום, ובאופן המתאים דוקא, היינו בלא פרסום זולה, וכידוע מתשובת הרשב"א שמצוה לפרסם עושי מצוה כיון שעי"ז אפשר להמשיך עוד אחרים וכהענין דקנאת סופרים תרבה חכמה}}<br />
<br />
בתקופה הבאה הרבי הורה לו{{הערה|[[לוי וילימובסקי]], תשורה, [[תשע"ב]], עמוד 13,אגרת ב שבט [[תשט"ו]]}} שנשים ינהלו את הארגון, ור' זושא העביר את הניהול לרבנית [[דבורה אשכנזי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יא}}. <br />
<br />
===מפיץ ספרי [[קה"ת]]===<br />
בעידוד [[הרבי]], הפיץ ספרי חסידות מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש.<br />
<br />
אלפי ספרי חסידות הגיעו מ[[קה"ת]] ב[[ניו יורק]] ל[[כפר חב"ד]] והיו תחת אחריות [[מרכז לענייני חינוך]] סניף [[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], פורסמו מודעות שישנם ספרים למכירה, אך הרכישות היו מעטות, והרבי עודד והפציר לעסוק בהפצת הספרים, עד שר' זושא החל להפיץ את ספרי החסידות בישיבות מכל החוגים והעדות בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1360}} <br />
<br />
היה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יג. בגיליונות [[ביטאון חב"ד]] ישנם דיווחים רבים על העשיה של ר' זושא בפעילות צא"ח}}.<br />
<br />
===מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]===<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית במוסדות הרשת ובמעורבות בפיתוח כפר חב"ד ומוסדותיו, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יט}}.<br />
<br />
הוראות רבות קיבל מהרבי אודות כפר חב"ד, מוסדותיו והתנהלות הועד והתושבים. לדוגמא - ר' זושא הוא שקיבל את ההוראה הידועה לא לבנות בתים פרטיים גבוהים משתי קומות{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת ר"ח סיון תשכ"ב]}}.<br />
<br />
ר' זושא פעל למען פיתוח והרחבת כפר חב"ד ומוסדותיו, לפי הוראות שקיבל מהרבי וכפי שהסביר בראיון לקול ישראל:<br />
"בדרך כלל, כל העניינים שאתה רואה בכפר זה לפי ההוראות של הרבי. אבל יש לפעמים שהצעה הייתה מהתושבים והרבי הסכים לזה. הפירוש של הדבר: כל דבר עובר דרך הרבי, או בדרך ישר – שהרבי אומר לעשות דבר כזה, או שזה בא ביוזמה של המשתתפים ושואלים את דעתו של הרבי והרבי נותן הסכמתו. בכל אופן, בלי הסכמתו של הרבי – אין דבר כזה. לא רק בכפר חב"ד, בכל מקום שנמצאים חסידי חב"ד – בלי הסכמתו של הרבי אין דבר כזה"{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב"ד]]}}.<br />
<br />
פעל רבות להקמת כפר חב"ד ב' ובכללו מוסדות [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]], על פגישות של ר' זושא עם אישי ציבור במסגרת שתדלנות להקמת כפר חב"ד ב', סיפר מנהל בית רבקה, הרב [[שמואל חפר]] בספר [[הקטר של הרבי]]{{הערה|שלומי חסקי, [[הקטר של הרבי]], עמוד 82}}<br />
<br />
==='מבקר'===<br />
<br />
החל משלהי שנת תשי"א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב בהרחבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות כ"ז תמוז תשט"ו, כ' כסלו תשט"ז]}}, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב"ד. יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יד}}.<br />
<br />
מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br />
<br />
בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, ובשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!". היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כו}}.<br />
<br />
===לימין השלוחים===<br />
<br />
"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה,פרק כז}}. ר' זושא היה באופן טבעי וכמעט אוטומטי לחבר הנהלות רוב או כל מוסדות ומפעלי חב"ד והתאמץ תמיד ליצור קשר עם כל פעיל חב"די, עם כל בית חב"ד עם כל מוסד חב"די עם כל סניף של צא"ח לעודד לחזק לדרבן ולסייע ולעזור לכל מקום הגיע והביא אתו את הניחוח החסירי של חיוניות והתלהבות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}. <br />
<br />
מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח' עמוד 76 - הרב [[אפרים וולף]] מדווח לרבי על חלוקת המצות בשנת תשמ"א, על ידי ר' זושא וילימובסקי: "המצות מכ"ק אד"ש לאנ"ש באה"ק נתקבלו ביום א' יחלק רח"ז שי וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ"ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכאו"א"}}.<br />
<br />
הרבי הורה לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.<br />
<br />
קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כט}}.<br />
<br />
ר' זושא ליווה וסייע לשלוחי הרבי לארץ הקודש{{הערה|על חלקו בקבלת פנים לשלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו ראה: [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ז' עמוד 13}} ולקבוצות התמימים השלוחים שהיו מגיעים לארץ הקודש או עוברים דרך ארץ הקודש{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כח}}<br />
<br />
===חבר [[ארגון הגג]]===<br />
ר' זושא כיהן כחבר הנהלת [[ארגון הגג]] של מוסדות חב"ד. הארגון בו היו חברים ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הוקם על ידי הרבי בשנת [[תשל"ג]] והיה למעשה הגוף שניווט ותיאם את כלל פעולות מוסדות חב"ד בארץ הקודש, כאשר תחומי פעילותו כללו את כל ענפי העסקנות הציבורית החב"דית. ארגון הגג עסק בין השאר בתיאום בין המוסדות ייצוג כלפי הממשלה לצורך השגת תקציבים ועוד, שתדלנות למינוי רבנים חב"דיים למשרות רבני שכונות ורבני ערים, החלטה ותיאום על הקמת מוסדות חדשים הקמת בתי כנסת ובתי חב"ד, קשר עם חוגים חרדיים שונים, ארגון אירועים ארציים ועוד.<br />
<br />
חברי הנהלת ארגון הגג היו ראשי המוסדות המרכזיים של חב"ד בארץ באותם ימים הרב [[אפרים וולף]] כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[וועד כפר חב"ד]] הרב [[אריה לייב קפלן]] כשליח ל[[צפת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, הרב [[שמואל חפר]] כמנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]]. ארבעה עסקנים אלו היו מתאספים לעתים קבועות בדרך כלל במשרד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ודנים בנושאים העומדים על הפרק. <br />
<br />
בי"ח טבת תשמ"ב, צורף ר' זושא וילימובסקי להנהלת הארגון וזאת לאחר שקיבל מענה מ[[הרבי]] שיכול לעבוד באופן חלקי בארגון גג (היינו במשרה חלקית, בעודו עובד גם בתפקידים אחרים).<br />
תפקידו של ר' זושא וילימובסקי בארגון הגג – תיאום בין הארגון למוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח, עמוד 38}}.<br />
<br />
==הפרטיזן של הרבי==<br />
ר' זושא היה סמל להתקשרות לרבי, וכל שיחו וסיגו היו בנושא אחד: כיצד לבצע הוראות הרבי וכפי שהסביר בראיון לרדיו קול ישראל:<br />
<br />
"אני מאמין באמונה שלימה, שהנשמה שלי שירדה לעולם – אי אפשר למלאות את השליחות שלה בעולם הזה, בלי הוראתו של הרבי. שורש הנשמה של כל חסיד קשור לרבי, מה שהרבי אומר לו הוא צריך לקיים וזה השליחות של נשמתו"{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב"ד]]}}, <br />
[[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br />
במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה ב[[חודש תשרי]] מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו וכאשר הרבי לא ראהו, חיפשו ומצאו ואז עודדו להתחיל ניגון{{הערה|רישומה של שנה תשד"מ: "חול המועד סוכות תשד"מ... טרם צאתו חיפש הרבי במבטו את ר"ז וילימובסקי הנוהג בדרך כלל להתחיל לשיר עם סיום התפילות והשיחות והפעם בגלל שינוי הסדר כתוצאה מחלוקת הדולרים לצדקה לא נמצא במקומו הקבוע לאחר שהרבי מצא אותו והוא התחיל ושמחת יצא הרבי את ביהכנ"ס כשהוא מניף ידו בעוז להגברת השירה"}}. [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים.<br />
<br />
<br />
אל הרבי הגיע לראשונה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"א. ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום "פרטיזן", בבארו את עבודת הפרטיזן:<br />
<br />
''"ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה".<br />
<br />
באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות [[לימוד התורה]] בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. <br />
<br />
הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: "תלך ישר, אני שומר עליך". זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל "וואו איז מיין פרטיזן?" [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן.<br />
<br />
דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. במקומות רבים הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב"ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם.<br />
<br />
מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרקים טו-טז}}.<br />
<br />
==פרסום משיח==<br />
[[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]<br />
ר' זושא היה מתבטא כלפי הרבי תדיר במושגי מלכות, ובמכתביו לרבי היה פותח "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א".<br />
<br />
ב[[י' שבט תש"ל]], לקראת מעמד סיום [[ספר התורה של משיח]], ניסח מכתב מיוחד עליו החתים את גדולי החסידים, בו כותב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א<br />
<br />
מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] וכופה כל ישראל לחזק בדקה ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}<br />
<br />
פעם התבטא: {{ציטוטון|למה צריכים משיח, והרי יש לנו רבי? אלא שהרבי רוצה משיח!... כשיבוא משיח, לא כולם יבינו בפעם אחת שמשיח בא, אלא בהדרגה. יהיו חלק שיכירו בשלב מסויים, ואחר כך עוד חלק, עד שכל העולם יכירו כי משיח בא. יש כאלו שכבר מכירים כי הרבי משיח, וזה חלק מהתגלותו של המשיח}}{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, עמ' 329}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בליל [[ט"ז תשרי|יום טוב שני של חג הסוכות]] [[תשמ"ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש"ל הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]], לאחר חזרתו המוקדמת משמחת בית השואבה. בקשר למקום פטירתו, הזכירו החסידים את התבטאותו ביחס לרב [[חיים שמריהו גוראריה#פטירתו|שמריהו גוראריה]] שנפטר בתוך [[בית הכנסת]] בשעת כל נדרי ב770, ליד [[הרבי]]: "אני לא אהיה מפונק כמוהו... אסתפק בחצר המלוכה". <br />
מעניין לציין שבימיו האחרונים, בערב חג הסוכות עבר ר' זושא הפרטיזן אצל הרבי עם ד' מינים שקיבל מהרבי, והרבי התעלם ממנו ולא בירך אותו בברכה הרגילה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק לד}}. <br />
<br />
==הנצחתו==<br />
*הפרטיזן - לקט מאמרים - יצא אחרי פטירתו על ידי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בעריכת הרב [[אורי בן שחר]].<br />
*בשנת [[תשפ"א]] יצא קומיקס [https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A8-%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F 'מעבר לקוי האויב'] ע"י הוצאת [[אורות]] ובו פועלו של ר' זושא הפרטיזן בתקופת הפרטיזנים.<br />
*במאמרים שפורסמו בכתבי עת חב"דיים וכלי תקשורת חב"דיים וגם בתשורות משפחתיות שיצאו במשך השנים, התפרסמו סיפורים ואגרות הקשורים לתולדותיו ועסקנותו.<br />
<br />
==ספר הפרטיזן==<br />
ספר הפרטיזן - תולדות ר' זושא וילימובסקי - בשנת [[תשס"ה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/10986 ספר הפרטיזן ירד לדפוס]}} ראה אור ספר תולדותיו בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויצא לאור על ידי הרב [[לוי וילימובסקי]], בנו של ר' זושא.<br />
[[קובץ:הפרטיזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר הפרטיזן]] בספר 384 עמודים המכילים תיאורים וזכרונות לצד אגרות מענות יחידויות, מסמכים ומאות תמונות, חלקם הגדול התפרסמו לראשונה בספר. הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.<br />
בספר יש תיאורים מפורטים כולל חומר רב בפרסום ראשון אודות ראשית דרכו תחנות חייו ותפקידיו:<br />
<br />
*פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת ה[[שואה]]<br />
<br />
*מתקרב לחב"ד במחנות העקורים על ידי הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br />
<br />
*מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br />
<br />
*מייסד ומנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] <br />
<br />
*מייסד ומנהל ארגון [[נשי ובנות חב"ד]]<br />
<br />
*מפיץ ספרי חב"ד מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש<br />
<br />
*מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]<br />
<br />
*חבר מטה [[ע"א מוסדות]]<br />
<br />
*מבקר חב"ד ב[[ארץ הקודש]]<br />
<br />
*עסקנות משותפת עם ר' [[יונה איידלקופ]] <br />
<br />
*שתדלנות לשחרור - [[שלום שטרקס]] שנאסר בגין [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].<br />
<br />
*הקמת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|בית שזר]]<br />
<br />
*שתדלנות למינוי רבני חב"ד{{הערה|וביניהם הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יוחנן גוראריה]]}} כרבני שכונות וערים בארץ הקודש<br />
<br />
*מעודד שירה ושמחה ב[[770]] <br />
<br />
*פטירתו בסוכת האורחים בחצר [[770]]<br />
<br />
*חי עם [[משיח]]<br />
<br />
*אגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] אל ר' זושא וילימובסקי<br />
<br />
*אגרות [[הרבי]] אל ר' זושא וילימובסקי<br />
<br />
===תוכנית ר' זושא להוצאת תולדותיו===<br />
<br />
ר' זושא שקל להוציא ספר אודות תקופת המסירות-נפש בימי השואה, ופעילותו הרב גונית לאור הוראות הרבי כדי שיהיה דוגמא לצעירים, את תוכניתו פרש בפני הרבי:<br />
<br />
"זה כמה שנים שאנשים מעוררים אותי לכתוב ספר קורות חיים, ומהעניינים שאני יודע שנעשו בשטחים שונים. כגון:<br />
<br />
*א) מזמני המלחמה והפרטיזנים, מחנה ריכוז ועבודה והמסירות נפש שהייתה אז בקשר לזה.<br />
<br />
*ב) ארגון והתפתחות ענייני חב"ד בארץ הקודש<br />
<br />
*ג) עניינים שונים הקשורים לזה והוראות שונות.<br />
<br />
חשבתי לעצמי מאחר וצריך אני להשקיע עמל רב, ומאמץ וארגון וכן להיזכר בכל, וכן להשקיע סכומים, ואין הזמן והיכולת לדבר כזה, ובפרט שיש עבודה ממשית לפי דרישת השעה ושכ"ק אדמו"ר שליט"א מעורר וכו' לפעול ולהפעיל לאחרים. ומצד שני מאחר וכעת יכולים ויש אנשים שאפשר לברר אצלם מהעניינים הנ"ל, יש לנצל הזמן. וכן אולי תהיה גם תועלת הרבים בזה, לכן אמרתי לעצמי שאברר זה לעצם העניין אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, מבוא}}<br />
<br />
===הפרטיזן באנגלית===<br />
בשנת תשע"ט יצא לאור ספר הפרטיזן מתורגם לאנגלית על ידי נכדתו חיה וילימובסקי. <br />
הספר מכיל 335 עמודים, הכוללים זכרונות, אגרות קודש, מסמכים ותמונות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אשתו, פייגא - נפטרה י סיון תשנ"ח -{{הערה|תולדות רעייתו ב-הפרטיזן תשס"ה, פרק יב}}. <br />
* בנו ר' יעקב וילימובסקי.<br />
* בנו ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]] - מהצוות הגשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לשעבר, ומשפיע הראשי בבית כנסת געצל שול.<br />
* בנו ר' [[לוי וילימובסקי]] - כפר חב"ד. מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* בתו מרת מרים אשת ר' גרשון פריז ז"ל , לוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות הרבי לר' זושא וילימובסקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/215502/ ר' זושא משמח. גלריית תמונות] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82581 פרטיזן במשימה להבאת הגאולה]''' - פרק מהספר הפרטיזן באתר {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23562 האדמו"ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי] {{לפ|, ג' סיוון ה'תשפ"ב}}<br />
*[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב"ד בנס ציונה]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=13649 [[עיתון הצופה]] על פטירת ר' זושא]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64399 הפרטיזן]{{תמונה}}<br />
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דוד חנזין]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= מייסד - תשי"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:וילימובסקי זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:יו"רי נשי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633041חיים זושא וילימובסקי2023-09-09T19:13:48Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:זושא_וילימובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' זושא בתנועת עידוד אופיינת ב[[מטוס]] בעיצומה של [[נסיעה לרבי]]]]<br />
<br />
הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''" [[ג' בניסן]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בתשרי]] [[תשמ"ז]]) - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].<br />
<br />
[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: פעל ביעילות ובחכמה להקמת מוסדות - [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], ובד בבד היה פועל בכל שיטה נדרשת, בתיחכום ולעיתים בסגנון עצמאי, בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]<br />
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק א}}.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]]. כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ב}}.<br />
<br />
===פרטיזן===<br />
בימי המלחמה נדד ל[[ביילורוסיה]], שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ידידו ר' [[דוד גרשוביץ]], וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים בראשות המפקד טוביה ביילסקי. יחידת ביילסקי, הייתה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, וכללה גם משפחות רבות כי מטרת ביילסקי הייתה הצלת נפשות{{הערה|[https://col.org.il/news/19567 זושא פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת השואה]}}.<br />
<br />
ר' זושא, השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון ואף היה נכנס אל הגטו, והבריח משם יהודים והביאם ליער אל יחידת ביילסקי. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. בתקופת שהותו עם הפרטיזנים, שמר במסירות נפש על אורח חיים חרדי. מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו, אך לא סיפר מעולם כיצד נפצע{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ג}}.<br />
<br />
===התקרבותו לחב"ד===<br />
<br />
לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד.<br />
<br />
לאחר שעלה ארצה{{הערה| תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ו}}.<br />
<br />
בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.<br />
<br />
הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם בכפר חב"ד ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
===מקים [[תומכי תמימים לוד]]===<br />
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], שלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מאירופה. יום אחד הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הוא נכנס לבניין נעל במנעול את הדלת הראשית וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת "תומכי תמימים"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה עמודים 64-66. וראה [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br />
<br />
כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.<br />
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.<br />
<br />
ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br />
<br />
===מייסד [[רשת אהלי יוסף יצחק]]===<br />
<br />
ר' זושא פעל בקרב העולים החדשים וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי וביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו [[הרבי]] על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה"ק]]":<br />
<br />
{{ציטוטון|כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו ב[[מרוקו]] ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה}}.<br />
<br />
הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב"ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, אך הרבי כתב לאחד העסקנים, כי ר' זושא כנראה בעל מרץ ועומד בקשר מכתבים עם הרבי וכבר התקבלו ממנו הצעות אודות הקמת מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש{{הערה|בטח ידוע לכת"ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}. בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב{{הערה|ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים}}.<br />
<br />
ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.<br />
<br />
הרבי דרש בתוקף מכל עסקני חב"ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי לשייך את מוסדות הרשת ל"זרם בלתי זרמי". באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי, והרבי ביקש שבתי ספר חב"ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת ובפתיחת שנת הלימודים תשי"ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש ובשנים הבאות הוקמו ברחבי ארץ הקודש עשרות בתי ספר וגנים{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק ט}}.<br />
<br />
בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.<br />
<br />
===מייסד [[נשי חב"ד]]===<br />
הרבי הורה לר' זושא לעסוק בהקמת ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'רא, ותוך זמן קצר אירגן כינוס נשים, ופעילות של נשי חב"ד}}. <br />
<br />
הרבי שלח לר' זושא הוראות מפורטות לגבי פעילות נשי חב"ד וגם הורה לפרסם את הפעילות באופן מתאים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'שפב: נהניתי לקרות בהמצורפים למכ' מכ"ב חשון, ע"ד מה שהי' בהעתון בנוגע להתועדות דשמחת בית השואבה, וכן בנוגע להתועדות דנשי חב"ד והשייכות אליהן, ובטח גם להבא יתאמצו בכגון זה, ונוסף על העבודה עצמה, להשתדל בפרסום, ובאופן המתאים דוקא, היינו בלא פרסום זולה, וכידוע מתשובת הרשב"א שמצוה לפרסם עושי מצוה כיון שעי"ז אפשר להמשיך עוד אחרים וכהענין דקנאת סופרים תרבה חכמה}}<br />
<br />
בתקופה הבאה הרבי הורה לו{{הערה|[[לוי וילימובסקי]], תשורה, [[תשע"ב]], עמוד 13,אגרת ב שבט [[תשט"ו]]}} שנשים ינהלו את הארגון, ור' זושא העביר את הניהול לרבנית [[דבורה אשכנזי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יא}}. <br />
<br />
===מפיץ ספרי [[קה"ת]]===<br />
בעידוד [[הרבי]], הפיץ ספרי חסידות מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש.<br />
<br />
אלפי ספרי חסידות הגיעו מ[[קה"ת]] ב[[ניו יורק]] ל[[כפר חב"ד]] והיו תחת אחריות [[מרכז לענייני חינוך]] סניף [[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], פורסמו מודעות שישנם ספרים למכירה, אך הרכישות היו מעטות, והרבי עודד והפציר לעסוק בהפצת הספרים, עד שר' זושא החל להפיץ את ספרי החסידות בישיבות מכל החוגים והעדות בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1360}} <br />
<br />
היה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יג. בגיליונות [[ביטאון חב"ד]] ישנם דיווחים רבים על העשיה של ר' זושא בפעילות צא"ח}}.<br />
<br />
===מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]===<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית במוסדות הרשת ובמעורבות בפיתוח כפר חב"ד ומוסדותיו, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יט}}.<br />
<br />
הוראות רבות קיבל מהרבי אודות כפר חב"ד, מוסדותיו והתנהלות הועד והתושבים. לדוגמא - ר' זושא הוא שקיבל את ההוראה הידועה לא לבנות בתים פרטיים גבוהים משתי קומות{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת ר"ח סיון תשכ"ב]}}.<br />
<br />
ר' זושא פעל למען פיתוח והרחבת כפר חב"ד ומוסדותיו, לפי הוראות שקיבל מהרבי וכפי שהסביר בראיון לקול ישראל:<br />
"בדרך כלל, כל העניינים שאתה רואה בכפר זה לפי ההוראות של הרבי. אבל יש לפעמים שהצעה הייתה מהתושבים והרבי הסכים לזה. הפירוש של הדבר: כל דבר עובר דרך הרבי, או בדרך ישר – שהרבי אומר לעשות דבר כזה, או שזה בא ביוזמה של המשתתפים ושואלים את דעתו של הרבי והרבי נותן הסכמתו. בכל אופן, בלי הסכמתו של הרבי – אין דבר כזה. לא רק בכפר חב"ד, בכל מקום שנמצאים חסידי חב"ד – בלי הסכמתו של הרבי אין דבר כזה"{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב"ד]]}}.<br />
<br />
פעל רבות להקמת כפר חב"ד ב' ובכללו מוסדות [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]], על פגישות של ר' זושא עם אישי ציבור במסגרת שתדלנות להקמת כפר חב"ד ב', סיפר מנהל בית רבקה, הרב [[שמואל חפר]] בספר [[הקטר של הרבי]]{{הערה|שלומי חסקי, [[הקטר של הרבי]], עמוד 82}}<br />
<br />
==='מבקר'===<br />
<br />
החל משלהי שנת תשי"א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב בהרחבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות כ"ז תמוז תשט"ו, כ' כסלו תשט"ז]}}, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב"ד. יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יד}}.<br />
<br />
מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br />
<br />
בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, ובשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!". היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כו}}.<br />
<br />
===לימין השלוחים===<br />
<br />
"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה,פרק כז}}. ר' זושא היה באופן טבעי וכמעט אוטומטי לחבר הנהלות רוב או כל מוסדות ומפעלי חב"ד והתאמץ תמיד ליצור קשר עם כל פעיל חב"די, עם כל בית חב"ד עם כל מוסד חב"די עם כל סניף של צא"ח לעודד לחזק לדרבן ולסייע ולעזור לכל מקום הגיע והביא אתו את הניחוח החסירי של חיוניות והתלהבות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}. <br />
<br />
מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח' עמוד 76 - הרב [[אפרים וולף]] מדווח לרבי על חלוקת המצות בשנת תשמ"א, על ידי ר' זושא וילימובסקי: "המצות מכ"ק אד"ש לאנ"ש באה"ק נתקבלו ביום א' יחלק רח"ז שי וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ"ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכאו"א"}}.<br />
<br />
הרבי הורה לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.<br />
<br />
קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כט}}.<br />
<br />
ר' זושא ליווה וסייע לשלוחי הרבי לארץ הקודש{{הערה|על חלקו בקבלת פנים לשלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו ראה: [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ז' עמוד 13}} ולקבוצות התמימים השלוחים שהיו מגיעים לארץ הקודש או עוברים דרך ארץ הקודש{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כח}}<br />
<br />
===חבר [[ארגון הגג]]===<br />
ר' זושא כיהן כחבר הנהלת [[ארגון הגג]] של מוסדות חב"ד. הארגון בו היו חברים ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הוקם על ידי הרבי בשנת [[תשל"ג]] והיה למעשה הגוף שניווט ותיאם את כלל פעולות מוסדות חב"ד בארץ הקודש, כאשר תחומי פעילותו כללו את כל ענפי העסקנות הציבורית החב"דית. ארגון הגג עסק בין השאר בתיאום בין המוסדות ייצוג כלפי הממשלה לצורך השגת תקציבים ועוד, שתדלנות למינוי רבנים חב"דיים למשרות רבני שכונות ורבני ערים, החלטה ותיאום על הקמת מוסדות חדשים הקמת בתי כנסת ובתי חב"ד, קשר עם חוגים חרדיים שונים, ארגון אירועים ארציים ועוד.<br />
<br />
חברי הנהלת ארגון הגג היו ראשי המוסדות המרכזיים של חב"ד בארץ באותם ימים הרב [[אפרים וולף]] כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[וועד כפר חב"ד]] הרב [[אריה לייב קפלן]] כשליח ל[[צפת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, הרב [[שמואל חפר]] כמנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]]. ארבעה עסקנים אלו היו מתאספים לעתים קבועות בדרך כלל במשרד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ודנים בנושאים העומדים על הפרק. <br />
<br />
בי"ח טבת תשמ"ב, צורף ר' זושא וילימובסקי להנהלת הארגון וזאת לאחר שקיבל מענה מ[[הרבי]] שיכול לעבוד באופן חלקי בארגון גג (היינו במשרה חלקית, בעודו עובד גם בתפקידים אחרים).<br />
תפקידו של ר' זושא וילימובסקי בארגון הגג – תיאום בין הארגון למוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח, עמוד 38}}.<br />
<br />
==הפרטיזן של הרבי==<br />
ר' זושא היה סמל להתקשרות לרבי, וכל שיחו וסיגו היו בנושא אחד: כיצד לבצע הוראות הרבי וכפי שהסביר בראיון לרדיו קול ישראל:<br />
<br />
"אני מאמין באמונה שלימה, שהנשמה שלי שירדה לעולם – אי אפשר למלאות את השליחות שלה בעולם הזה, בלי הוראתו של הרבי. שורש הנשמה של כל חסיד קשור לרבי, מה שהרבי אומר לו הוא צריך לקיים וזה השליחות של נשמתו"{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב"ד]]}}, <br />
[[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br />
במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה ב[[חודש תשרי]] מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו וכאשר הרבי לא ראהו, חיפשו ומצאו ואז עודדו להתחיל ניגון{{הערה|רישומה של שנה תשד"מ: "חול המועד סוכות תשד"מ... טרם צאתו חיפש הרבי במבטו את ר"ז וילימובסקי הנוהג בדרך כלל להתחיל לשיר עם סיום התפילות והשיחות והפעם בגלל שינוי הסדר כתוצאה מחלוקת הדולרים לצדקה לא נמצא במקומו הקבוע לאחר שהרבי מצא אותו והוא התחיל ושמחת יצא הרבי את ביהכנ"ס כשהוא מניף ידו בעוז להגברת השירה"}}. [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים.<br />
<br />
<br />
אל הרבי הגיע לראשונה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"א. ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום "פרטיזן", בבארו את עבודת הפרטיזן:<br />
<br />
''"ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה".<br />
<br />
באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות [[לימוד התורה]] בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. <br />
<br />
הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: "תלך ישר, אני שומר עליך". זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל "וואו איז מיין פרטיזן?" [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן.<br />
<br />
דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. במקומות רבים הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב"ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם.<br />
<br />
מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרקים טו-טז}}.<br />
<br />
==פרסום משיח==<br />
[[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]<br />
ר' זושא היה מתבטא כלפי הרבי תדיר במושגי מלכות, ובמכתביו לרבי היה פותח "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א".<br />
<br />
ב[[י' שבט תש"ל]], לקראת מעמד סיום [[ספר התורה של משיח]], ניסח מכתב מיוחד עליו החתים את גדולי החסידים, בו כותב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א<br />
<br />
מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] וכופה כל ישראל לחזק בדקה ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}<br />
<br />
פעם התבטא: {{ציטוטון|למה צריכים משיח, והרי יש לנו רבי? אלא שהרבי רוצה משיח!... כשיבוא משיח, לא כולם יבינו בפעם אחת שמשיח בא, אלא בהדרגה. יהיו חלק שיכירו בשלב מסויים, ואחר כך עוד חלק, עד שכל העולם יכירו כי משיח בא. יש כאלו שכבר מכירים כי הרבי משיח, וזה חלק מהתגלותו של המשיח}}{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, עמ' 329}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בליל [[ט"ז תשרי|יום טוב שני של חג הסוכות]] [[תשמ"ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש"ל הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]], לאחר חזרתו המוקדמת משמחת בית השואבה. בקשר למקום פטירתו, הזכירו החסידים את התבטאותו ביחס לרב [[חיים שמריהו גוראריה#פטירתו|שמריהו גוראריה]] שנפטר בתוך [[בית הכנסת]] בשעת כל נדרי ב770, ליד [[הרבי]]: "אני לא אהיה מפונק כמוהו... אסתפק בחצר המלוכה". <br />
מעניין לציין שבימיו האחרונים, בערב חג הסוכות עבר ר' זושא הפרטיזן אצל הרבי עם ד' מינים שקיבל מהרבי, והרבי התעלם ממנו ולא בירך אותו בברכה הרגילה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק לד}}. <br />
<br />
==הנצחתו==<br />
*הפרטיזן - לקט מאמרים - יצא אחרי פטירתו על ידי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בעריכת הרב [[אורי בן שחר]].<br />
*בשנת [[תשפ"א]] יצא קומיקס [https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A8-%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F 'מעבר לקוי האויב'] ע"י הוצאת [[אורות]] ובו פועלו של ר' זושא הפרטיזן בתקופת הפרטיזנים.<br />
*במאמרים שפורסמו בכתבי עת חב"דיים וכלי תקשורת חב"דיים וגם בתשורות משפחתיות שיצאו במשך השנים, התפרסמו סיפורים ואגרות הקשורים לתולדותיו ועסקנותו.<br />
<br />
==ספר הפרטיזן==<br />
ספר הפרטיזן - תולדות ר' זושא וילימובסקי - בשנת [[תשס"ה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/10986 ספר הפרטיזן ירד לדפוס]}} ראה אור ספר תולדותיו בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויצא לאור על ידי הרב [[לוי וילימובסקי]], בנו של ר' זושא.<br />
[[קובץ:הפרטיזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר הפרטיזן]] בספר 384 עמודים המכילים תיאורים וזכרונות לצד אגרות מענות יחידויות, מסמכים ומאות תמונות, חלקם הגדול התפרסמו לראשונה בספר. הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.<br />
בספר יש תיאורים מפורטים כולל חומר רב בפרסום ראשון אודות ראשית דרכו תחנות חייו ותפקידיו:<br />
<br />
*פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת ה[[שואה]]<br />
<br />
*מתקרב לחב"ד במחנות העקורים על ידי הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br />
<br />
*מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br />
<br />
*מייסד ומנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] <br />
<br />
*מייסד ומנהל ארגון [[נשי ובנות חב"ד]]<br />
<br />
*מפיץ ספרי חב"ד מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש<br />
<br />
*מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]<br />
<br />
*חבר מטה [[ע"א מוסדות]]<br />
<br />
*מבקר חב"ד ב[[ארץ הקודש]]<br />
<br />
*עסקנות משותפת עם ר' [[יונה איידלקופ]] <br />
<br />
*שתדלנות לשחרור - [[שלום שטרקס]] שנאסר בגין [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].<br />
<br />
*הקמת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|בית שזר]]<br />
<br />
*שתדלנות למינוי רבני חב"ד{{הערה|וביניהם הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יוחנן גוראריה]]}} כרבני שכונות וערים בארץ הקודש<br />
<br />
*מעודד שירה ושמחה ב[[770]] <br />
<br />
*פטירתו בסוכת האורחים בחצר [[770]]<br />
<br />
*חי עם [[משיח]]<br />
<br />
*אגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] אל ר' זושא וילימובסקי<br />
<br />
*אגרות [[הרבי]] אל ר' זושא וילימובסקי<br />
<br />
===תוכנית ר' זושא להוצאת תולדותיו===<br />
<br />
ר' זושא שקל להוציא ספר אודות תקופת המסירות-נפש בימי השואה, ופעילותו הרב גונית לאור הוראות הרבי כדי שיהיה דוגמא לצעירים, את תוכניתו פרש בפני הרבי:<br />
<br />
"זה כמה שנים שאנשים מעוררים אותי לכתוב ספר קורות חיים, ומהעניינים שאני יודע שנעשו בשטחים שונים. כגון:<br />
<br />
*א) מזמני המלחמה והפרטיזנים, מחנה ריכוז ועבודה והמסירות נפש שהייתה אז בקשר לזה.<br />
<br />
*ב) ארגון והתפתחות ענייני חב"ד בארץ הקודש<br />
<br />
*ג) עניינים שונים הקשורים לזה והוראות שונות.<br />
<br />
חשבתי לעצמי מאחר וצריך אני להשקיע עמל רב, ומאמץ וארגון וכן להיזכר בכל, וכן להשקיע סכומים, ואין הזמן והיכולת לדבר כזה, ובפרט שיש עבודה ממשית לפי דרישת השעה ושכ"ק אדמו"ר שליט"א מעורר וכו' לפעול ולהפעיל לאחרים. ומצד שני מאחר וכעת יכולים ויש אנשים שאפשר לברר אצלם מהעניינים הנ"ל, יש לנצל הזמן. וכן אולי תהיה גם תועלת הרבים בזה, לכן אמרתי לעצמי שאברר זה לעצם העניין אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, מבוא}}<br />
<br />
===הפרטיזן באנגלית===<br />
בשנת תשע"ט יצא לאור ספר הפרטיזן מתורגם לאנגלית על ידי נכדתו חיה וילימובסקי. <br />
הספר מכיל 335 עמודים, הכוללים זכרונות, אגרות קודש, מסמכים ותמונות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אשתו, פייגא{{הערה|תולדות רעייתו ב-הפרטיזן תשס"ה, פרק יב}}. <br />
* בנו ר' יעקב וילימובסקי.<br />
* בנו ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]] - מהצוות הגשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לשעבר, ומשפיע הראשי בבית כנסת געצל שול.<br />
* בנו ר' [[לוי וילימובסקי]] - כפר חב"ד. מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* בתו מרת מרים אשת ר' גרשון פריז ז"ל , לוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות הרבי לר' זושא וילימובסקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/215502/ ר' זושא משמח. גלריית תמונות] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82581 פרטיזן במשימה להבאת הגאולה]''' - פרק מהספר הפרטיזן באתר {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23562 האדמו"ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי] {{לפ|, ג' סיוון ה'תשפ"ב}}<br />
*[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב"ד בנס ציונה]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=13649 [[עיתון הצופה]] על פטירת ר' זושא]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64399 הפרטיזן]{{תמונה}}<br />
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דוד חנזין]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= מייסד - תשי"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:וילימובסקי זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:יו"רי נשי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=632512שמעון גליצנשטיין2023-09-07T05:35:33Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין (יושב מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]<br />
הרב '''שמעון גליצנשטיין''' (? - [[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]) היה סופר חב"די, מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו האישי של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שמעון גליצנשטיין.jpg|ממוזער|הרב גליצנשטיין במשרדו]]<br />
נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]].<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נסגרה הישיבה, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה שהיו נתיני [[רוסיה]] גורשו מהארץ, וגם הוא עצמו החל לברוח מאימת המלחמה ונסע בתחילה ל[[מצרים]], ומשם המשיך במסעו ל[[לונדון]].<br />
<br />
בתקופה זו קיבל הרב [[אברהם יצחק קוק]] (שהיה לימים [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]]) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.<br />
<br />
לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נכנס בקשרי השידוכין והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]].<br />
<br />
כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}.<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב [[מכתב כללי|מכתביים כלליים]] שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת ה[[אידיש]] ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב [[אוריאל צימר]] או הרב [[טוביה בלוי]] לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.<br />
<br />
במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים ב[[בטאון חב"ד]] ב[[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]] ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.<br />
<br />
כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב צבי פסח פרנק, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]].<br />
<br />
לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"ב עמוד תסג.}} מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168849& יומן רשמי ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל]''', ירושלים תרפ"ט<br />
*'''הרב - חייו תולדות ומפעליו של רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן''', ירושלים תש"ה<br />
*'''רבי דובער שניאורי - הנשיא השני של חב"ד''', הוצאת 'ביתן הספר' תל אביב, תש"י<br />
*'''מזכיר הרב''', זכרונות מתקופת כהונתו כמזכירו של הרב קוק, ירושלים תשל"ג<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] - סופר ועסקן חב"די, ירושלים<br />
*בנו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]] - ירושלים<br />
* בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה. <br />
<br />
;נכדיו:<br />
*הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים ובקעת הירדן<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - כיהן בעבר כשליח הרבי ב[[אילת]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=632325שלמה יהודה סגל (ירושלים)2023-09-06T14:39:25Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מאבות משפחת סגל החב"דית|ראו=[[שלמה יהודה סגל (פירושונים)]]}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלמה יהודה הלוי סגל''' ([[תרנ"ה]]-[[תשי"ח]]) נולד לאביו הרב שלום הלוי סגל מפודהייץ, התחתן עם מרת יוכבד לבית פינסקי, דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בשנת [[תרנ"ה]] לערך.<br />
<br />
לאחר חתונתו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]].<br />
<br />
זכה לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] בחו"ל שעודדו להפיץ חסידות בעת נסיעותיו הרבות ל[[ניו יורק]] בסביבות הימים הנוראים{{הערה|ר' שלמה יהודא נודע בקולו הערב, והוא נסע לארה"ב שנים רבות ע"מ לשמש אז בעל תפילה בבתי הכנסיות שבעיר}}, באמרו: "וואס טראכסטו, האסט געקומען קיין אמעריקע צו קלייבען געלט?! האסט געקומען צוליעב זאגן חסידות!" (= מה הנך חושב, שהגעת לאמריקה ע"מ לקבץ כספים?! הגעת ע"מ לחזור חסידות! (הלשון אינו מדויק)). בעקבות זאת, כאשר חזר ל[[אה"ק]], ישב ולמד עם בנו ר' [[יוסף צבי סגל]] את הלקוטי תורה עד שהיה שגור על לשונו.<br />
<br />
נפטר ב[[ארצות הברית]] בחודש [[תשרי]] [[תשח"י]]. [[הרבי]] ביקש ממזכירו לסייע בהעברת הארון לקבורה בארץ הקודש. <br />
<br />
אביו שלום הלוי סגל נקבר אף הוא בצפת בבית העלמין הישן. (בכניסה לבית העלמין הישן עולים 30 מדרגות, ואז פונים שמאלה כ-30 מטר)<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים שלום סגל]].<br />
*בנו, הרב [[יעקב אלחנן סגל]].<br />
*בנו, הרב [[מרדכי זלמן סגל]].<br />
*בנו, הרב [[אברהם אלעזר סגל]].<br />
*בנו, הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]].<br />
*בנו, הרב [[יוסף צבי סגל]] - ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br />
*בתו, מרת דבורה גולדא אשת הרב אברהם אליעזר אורבך.<br />
*בתו, מרת מרים - נפטרה י"ט שבט תשס"ז - אשת הרב יוסף אליהו דייטש.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל, שלמה יהודה}}<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8)&diff=631856אברהם דריזין (מאיור)2023-09-04T20:23:32Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]<br />
הרב '''אברהם דריזין''' '''(מאיור)''' ([[ל' בתשרי]] [[תרס"א]] - [[י' בניסן]] [[תנש"א]]), היה מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי [[משפיעים|המשפיעים]] ב[[רוסיה]], ב[[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]]. היה המנהל הראשי של [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה]] ולאחר עלייתו לארץ הקודש, היה ממייסדי וממנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===ילדותו=== <br />
ר' אברהם נולד וגדל בעיירה מיור (Miory) שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. במיור התגוררו כשבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד. היהודים כולם היו חסידים, ואפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השנייה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.<br />
<br />
במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל [[מלמד]] שלימדו [[גמרא]].<br />
<br />
בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - שהיה בתחילה [[מתנגד]], אך התקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, והוא זה שדאג לנערים שלמדו עמו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. הוריו התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם את מצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
===בליובאוויטש=== <br />
[[קובץ:אברהם דרייזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דריזין]]<br />
ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד אתו הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. ההרשמה לישיבה סדרי הקבלה היו קשים ומחמירים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.<br />
<br />
ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].<br />
<br />
לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ[[משגיח]].<br />
<br />
מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח ל[[פולין]], מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטש.<br />
<br />
מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל בער בוריסוב]].<br />
<br />
עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והייתה אפשרות לבקר במיור).<br />
<br />
לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל ה[[משפיע]] ר' [[שאול דב זיסלין]].<br />
<br />
עם פרוץ [[קומוניסטים|המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], ירדה הישיבה למחתרת, והוא עבר יחד איתה לעיירה [[קרמנצ'וג]].<br />
<br />
===עסקנות===<br />
[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור (דריזין) נראה במרכז בהתוועדות]]<br />
שש שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם [[נישואין|נשא]] את בתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן משה היצחקי]]. במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורית, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דריזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיו.<br />
<br />
בתפקידו זה המשיך ב[[מסירות נפש]] עד לעלייתו לארץ הקודש בשנת [[תש"ח]], שם התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]], בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]].<br />
<br />
לאחר אחת עשרה שנים בהם היה מעמודי התווך של הישיבה, בשנת [[תשי"ט]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל{{ה|רבי}}, שם עסק בעבודת התפילה, ושימש כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכ[[משפיע]] בקהילה וב[[ישיבת הדר התורה]], עד לפטירתו ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]].<br />
<br />
לאחר פטירתו, הקים בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דריזין]] מספר מפעלים על שמו ולעילוי נשמתו, ביניהם '[[קרן חסדי אברהם]]' ובנין [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה']],<br />
<br />
== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש ==<br />
לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית - כאשר ב[[רוסיה]] השתוללו הכנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעי חוק, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]]. לימים סיפר: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]]. נסעתי בדרך-לא-דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==[[משפיע]] בשכונת קראון הייטס==<br />
{{ערך מורחב|שלשת הרועים}}<br />
בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]] והרב דריזין, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:אנשים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]<br />
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - כפר חב"ד, תשס"ד<br />
*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט<br />
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפר חב"ד תשס"ט<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
* משה יוסף רובין '''A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע<br />
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב [[שלום בער דריזין]], קראון הייטס<br />
*הרב ישראל דריזין.<br />
*הרב [[מענדל דריזין]], קראון הייטס<br />
*הרב חיים יצחק דריזין - שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה<br />
<br />
;חתניו:<br />
* הרב [[מרדכי לוין]] - [[כפר חב"ד]]<br />
* הרב [[ראובן קמינצקי]] - כפר חב"ד<br />
* הרב [[יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס<br />
* הרב [[חיים יצחק קוגל]] - קראון הייטס<br />
* הרב [[יעקב קאפיל רובין]] - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - [[בורו פארק]]<br />
* הרב [[נחום פינסון]] - קראון הייטס - זוגתו רחל נפטרה י"ב כסלו תשע"ב -, אביו של ר' [[דובער פינסון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post.html בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=631782אהרן סרברנסקי2023-09-04T05:37:51Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרן סרברנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סרברנסקי יושב בשורה הראשונה בתמונה הקבוצתית המסורתית של [[כינוס השלוחים העולמי]]]]<br />
הרב '''אהרן סרברנסקי''' ([[ח' תמוז]] [[תרצ"ב]] – [[ט' ניסן]] [[תשע"ט]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל ה[[מל"ח]], ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], ומחשובי השלוחים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ב]] ב[[חרקוב]] שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] ולאמו מרת ברכה.<br />
<br />
בשנות ילדותו שעברו בצילה של [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] והתחנך ב'חדרים' המחתרתיים, ובגיל בר מצוה הצטרף עם משפחתו ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה מרוסיה]], והמשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים שהוקמה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] נשלח אביו ל[[אוסטרליה]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם קבוצת חסידים, מתוך מטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית ולהפיץ את אור התורה והחסידות בכל היבשת, כאשר הוא ואחיו נבחרו לשמש כגרעין היסודי של ישיבת תומכי תמימים שהקומה בשפרטון, שם התגורר החסיד ר' [[משה זלמן פייגלין]] ראש המתיישבים החב"דיים ביבשת, ישיבה שהוקמה חודשיים לאחר בואם בט"ז חשון תש"י.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, ביקש מהרבי מספר פעמים לעבור וללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב-770, אך הרבי השיב לו שעליו להמשיך ללמוד בישיבה באוסטרליה שם זקוקים לו, ולצד זאת החל הרבי לקרב אותו ולהעניק לו עצות והדרכות אישיות, עודד אותו ללמוד [[אנגלית]] כדי שיוכל ליצור קשר עם חבריו ואנשים עמם בא בקשר.<br />
<br />
לצד לימודיו, הקדיש את זמני החופש לארגון מחנות קיץ ותוכניות הווי נוספות לנוער היהודי המקומי.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] התחתן עם מרת זלטה - נפטרה י"ז אלול תשפ"ג - למשפחת סקולניק, ובמשך מספר שנים התגורר בקראון הייטס ושימש כמורה בבית הספר היסודי החב"די בברונקס. בתקופה זו זכה לשמש מספר פעמים כ[[בעל קורא]] במנין של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] חזר לאוסטרליה בהוראתו הישירה של הרבי, ונבחר לשמש כשליח הראשון ונציג [[המרכז לעניני חינוך]] ב[[מלבורן]], כאשר במסגרת הפעילות דאג להפצת תורת החסידות, ספרי חב"ד, הקמת קרן גמ"ח, גיוס כספים והקמת מקוואות טהרה, פיקוח על תרגום ספר התניא ועוד.<br />
<br />
במקביל לעסקנותו המסועפת, מסר באופן קבוע שיעורים תורניים, ונודע במסירותו ללימוד.<br />
<br />
נמנה על חשובי שלוחי הרבי ברחבי תבל, ומספר פעמים התכבד לקרוא את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של השלוחים במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
נפטר בשיבה טובה בגיל 86 ב[[ט' ניסן]] [[תשע"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* זוגתו, זלטה - נפטרה י"ז אלול תשפ"ג.<br />
*בנו, ר' זאב סרברנסקי<br />
*בנו, ר' לוי יצחק סרברנסקי<br />
*בנו, הרב יוסף סרברנסקי<br />
*בתו, מרת רחל לאה ליפסקר<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל סרברנסקי<br />
*בנו, ר' הענדל סרברנסקי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4358620/jewish/Rabbi-Aharon-Serebryanski-86-Humble-Builder-of-Judaism-in-Australia.htm בונה צנוע של היהדות באוסטרליה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/10/385.-Noach-5783.pdf כך אבד המחזור שלי]''', גליון 'המפגש שלי' פרשת נחת תשפ"ג<br />
{{מיון רגיל:סרברנסקי, אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=631781אהרן סרברנסקי2023-09-04T05:37:00Z<p>147.235.223.78: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרן סרברנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סרברנסקי יושב בשורה הראשונה בתמונה הקבוצתית המסורתית של [[כינוס השלוחים העולמי]]]]<br />
הרב '''אהרן סרברנסקי''' ([[ח' תמוז]] [[תרצ"ב]] – [[ט' ניסן]] [[תשע"ט]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל ה[[מל"ח]], ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], ומחשובי השלוחים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ב]] ב[[חרקוב]] שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] ולאמו מרת ברכה.<br />
<br />
בשנות ילדותו שעברו בצילה של [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] והתחנך ב'חדרים' המחתרתיים, ובגיל בר מצוה הצטרף עם משפחתו ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה מרוסיה]], והמשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים שהוקמה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] נשלח אביו ל[[אוסטרליה]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם קבוצת חסידים, מתוך מטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית ולהפיץ את אור התורה והחסידות בכל היבשת, כאשר הוא ואחיו נבחרו לשמש כגרעין היסודי של ישיבת תומכי תמימים שהקומה בשפרטון, שם התגורר החסיד ר' [[משה זלמן פייגלין]] ראש המתיישבים החב"דיים ביבשת, ישיבה שהוקמה חודשיים לאחר בואם בט"ז חשון תש"י.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, ביקש מהרבי מספר פעמים לעבור וללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב-770, אך הרבי השיב לו שעליו להמשיך ללמוד בישיבה באוסטרליה שם זקוקים לו, ולצד זאת החל הרבי לקרב אותו ולהעניק לו עצות והדרכות אישיות, עודד אותו ללמוד [[אנגלית]] כדי שיוכל ליצור קשר עם חבריו ואנשים עמם בא בקשר.<br />
<br />
לצד לימודיו, הקדיש את זמני החופש לארגון מחנות קיץ ותוכניות הווי נוספות לנוער היהודי המקומי.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] התחתן עם מרת זלטה - נפטרה י"ז אלול תשפ"ג - למשפחת סקולניק, ובמשך מספר שנים התגורר בקראון הייטס ושימש כמורה בבית הספר היסודי החב"די בברונקס. בתקופה זו זכה לשמש מספר פעמים כ[[בעל קורא]] במנין של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] חזר לאוסטרליה בהוראתו הישירה של הרבי, ונבחר לשמש כשליח הראשון ונציג [[המרכז לעניני חינוך]] ב[[מלבורן]], כאשר במסגרת הפעילות דאג להפצת תורת החסידות, ספרי חב"ד, הקמת קרן גמ"ח, גיוס כספים והקמת מקוואות טהרה, פיקוח על תרגום ספר התניא ועוד.<br />
<br />
במקביל לעסקנותו המסועפת, מסר באופן קבוע שיעורים תורניים, ונודע במסירותו ללימוד.<br />
<br />
נמנה על חשובי שלוחי הרבי ברחבי תבל, ומספר פעמים התכבד לקרוא את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של השלוחים במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
נפטר בשיבה טובה בגיל 86 ב[[ט' ניסן]] [[תשע"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' זאב סרברנסקי<br />
*בנו, ר' לוי יצחק סרברנסקי<br />
*בנו, הרב יוסף סרברנסקי<br />
*בתו, מרת רחל לאה ליפסקר<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל סרברנסקי<br />
*בנו, ר' הענדל סרברנסקי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4358620/jewish/Rabbi-Aharon-Serebryanski-86-Humble-Builder-of-Judaism-in-Australia.htm בונה צנוע של היהדות באוסטרליה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/10/385.-Noach-5783.pdf כך אבד המחזור שלי]''', גליון 'המפגש שלי' פרשת נחת תשפ"ג<br />
{{מיון רגיל:סרברנסקי, אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=631625אברהם אליהו פלוטקין2023-09-03T14:42:29Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם אליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]<br />
ר' '''אברהם אליהו פלוטקין''' ([[י' בתשרי]] [[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[תש"ט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] וכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]<br />
ר' אברהם אליהו נולד ב[[יום כיפור]] [[תרמ"ט]] בעיר [[רוגצ'וב]] לאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.<br />
<br />
מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
<br />
בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה '{{מונחון|מהות|אישיות}}']. <br />
<br />
ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.<br />
<br />
פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב. <br />
<br />
לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ ל[[הקפות]] אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[לחיים]]. <br />
<br />
באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'. <br />
<br />
במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.<br />
<br />
===נישואין ורבנות===<br />
<br />
נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.<br />
<br />
זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]]. <br />
<br />
בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".<br />
<br />
לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}<br />
<br />
כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו. <br />
<br />
בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר ב[[פושקינה]] בפרוורי העיר [[לנינגרד]], שם היה עד שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.<br />
<br />
===מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===<br />
<br />
למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות. <br />
<br />
===במלחמת העולם השנייה=== <br />
<br />
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].<br />
<br />
בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד. <br />
<br />
השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]], ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].<br />
<br />
גיסו, ר' [[ישראל מגידסון]] נרצח.<br />
<br />
===היציאה מרוסיה=== <br />
ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]]. <br />
<br />
מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[צרפת]]. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]<br />
כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[שמואל פלוטקין]]<br />
*בתו מרת ליבא - נפטרה בגיל 100 בתאריך י"ז אלול תשפ"ג , רעיית הרב [[יהושע פינסון]]<br />
*ר' [[שניאור זלמן שגלוב]] (גדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)<br />
<br />
== לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397] (הקישור לא תקין)<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.<br />
* '''[https://chabad.info/magazine/600036/ עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…]'''{{אינפו}}<br />
* '''[https://col.org.il/news/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}<br />
*הרב [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''' - על פעילותו ב[[פוקינג]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פלוטקין, אברהם אליהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה: אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=631624יהושע פינסון2023-09-03T14:40:50Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע פינסון.png|ממוזער|שמאל|200px|החסיד יהושע פינסון]]<br />
ר' '''יהושע פינסון''' (תער"ב - ח' תמוז תשס"א) היה [[חסיד]] [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]], הקים את "{{קישור אם קיים|בית רבקה פריז|בית רבקה}}" ב[[פריז]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[גבאי בית הכנסת 770|גבאי]] ב[[בית הכנסת ובית המדרש 770]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יהושע נולד בשנת [[תרע"ב]] ב[[סטרדוב]] לאביו ר' [[נחום יצחק פינסון|נחום יצחק]] ולאמו מרת חיה צערע. התחתן עם מרת לאה (לובה) - נפטרה י"ז אלול תשפ"ג בגיל 100 - בתו של הגה"ח ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
היה מהמקימים של בית הספר "בית רבקה" באירופה, ועל פי מינוי [[הרבי הריי"צ]] היה חבר ההנהלה. בנוסף היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וב[[לשכת עזרת אחים]].<br />
<br />
בשנת תשל"א נבחר להיות [[גבאי בית הכנסת 770]], וניהל את כל עניני [[בית הכנסת]] במסירות. קריאת ה[[היום יום]] לאחר [[תפילת שחרית]] ב-[[770]] היה מהמנהגים שהוא השריש.<br />
<br />
בקיץ [[תשכ"ו]] נסע עבור צרכים שונים ל[[ארץ הקודש]]. בדרכו הלוך עבר ב[[מילאנו]] ובדרכו חזור דרך [[לונדון]]. בסיום הביקור כתב דו"ח מפורט לרבי על מצב המוסדות בכל מקום בו היה, ובפרט על המוסדות והמצב הכללי ב[[כפר חב"ד]] ושם חב"ד בארץ. אחרי שהכניס את הדו"ח לרבי הוציא הרבי מענה ב[[כתב יד קודש]] {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן על הבשורות טובות. כדאי היה שימסור כל הנ"ל ל[[אנ"ש]] שי' דכאן – למען ידעו שגם לאחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] יש מקומות אשר תלמידיו שי' פועלים ועושים בעניניו והולכים מחיל אל חיל}}.<br />
<br />
לפי מענה הרבי ש[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] הוא תחת הגבאים, צורף להיות חבר בנהלת הכולל, בתור בא כח הגבאים. ובתפקיד זה כתב לרבי דו"חות וזכה למענות.<br />
<br />
נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשס"א]], ונטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] הוכנס [[ספר תורה]] ל[[בית הכנסת]] ב-[[770]] [[נשמה|לעילוי נשמתו]]. כשנה לאחר מכן פרסמו בני המשפחה כי ספר התורה נעלם.{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=22845 תעלומה: ספר התורה נעלם מ-770] {{שטורעם}}}}<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ר' [[נחום יצחק פינסון|נחום יצחק]] וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' [[יחזקאל פינסון|יחזקאל]], ר' [[ניסן פינסון|ניסן]], מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' [[תנחום פינסון|תנחום]] ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* זוגתו, לובה - נפטרה בגיל 100 בתאריך י"ז אלול תשפ"ג.<br />
*בנו, הרב נחום יצחק פינסון - קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב יעקב צבי פינסון - קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב אברהם אליהו פינסון - קראון הייטס.<br />
*חתנו, הרב שמואל לייט - קראון הייטס.<br />
*חתנו, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רבה של קהילת חב"ד בלוד אה"ק.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=67017 תשובת הרבי על הדו"ח ממילאנו, [[כפר חב"ד]] ולונדון] באתר [[שטורעם.נט]]<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות שקיבל מהרבי לאורך השנים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: פינסון יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:גבאי 770]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=631623יהושע פינסון2023-09-03T14:39:44Z<p>147.235.223.78: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע פינסון.png|ממוזער|שמאל|200px|החסיד יהושע פינסון]]<br />
ר' '''יהושע פינסון''' (תער"ב - ח' תמוז תשס"א) היה [[חסיד]] [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]], הקים את "{{קישור אם קיים|בית רבקה פריז|בית רבקה}}" ב[[פריז]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[גבאי בית הכנסת 770|גבאי]] ב[[בית הכנסת ובית המדרש 770]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יהושע נולד בשנת [[תרע"ב]] ב[[סטרדוב]] לאביו ר' [[נחום יצחק פינסון|נחום יצחק]] ולאמו מרת חיה צערע. התחתן עם מרת לאה (לובה) - נפטרה י"ז אלול תשפ"ג בגיל 100 - בתו של הגה"ח ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
היה מהמקימים של בית הספר "בית רבקה" באירופה, ועל פי מינוי [[הרבי הריי"צ]] היה חבר ההנהלה. בנוסף היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וב[[לשכת עזרת אחים]].<br />
<br />
בשנת תשל"א נבחר להיות [[גבאי בית הכנסת 770]], וניהל את כל עניני [[בית הכנסת]] במסירות. קריאת ה[[היום יום]] לאחר [[תפילת שחרית]] ב-[[770]] היה מהמנהגים שהוא השריש.<br />
<br />
בקיץ [[תשכ"ו]] נסע עבור צרכים שונים ל[[ארץ הקודש]]. בדרכו הלוך עבר ב[[מילאנו]] ובדרכו חזור דרך [[לונדון]]. בסיום הביקור כתב דו"ח מפורט לרבי על מצב המוסדות בכל מקום בו היה, ובפרט על המוסדות והמצב הכללי ב[[כפר חב"ד]] ושם חב"ד בארץ. אחרי שהכניס את הדו"ח לרבי הוציא הרבי מענה ב[[כתב יד קודש]] {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן על הבשורות טובות. כדאי היה שימסור כל הנ"ל ל[[אנ"ש]] שי' דכאן – למען ידעו שגם לאחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] יש מקומות אשר תלמידיו שי' פועלים ועושים בעניניו והולכים מחיל אל חיל}}.<br />
<br />
לפי מענה הרבי ש[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] הוא תחת הגבאים, צורף להיות חבר בנהלת הכולל, בתור בא כח הגבאים. ובתפקיד זה כתב לרבי דו"חות וזכה למענות.<br />
<br />
נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשס"א]], ונטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] הוכנס [[ספר תורה]] ל[[בית הכנסת]] ב-[[770]] [[נשמה|לעילוי נשמתו]]. כשנה לאחר מכן פרסמו בני המשפחה כי ספר התורה נעלם.{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=22845 תעלומה: ספר התורה נעלם מ-770] {{שטורעם}}}}<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ר' [[נחום יצחק פינסון|נחום יצחק]] וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' [[יחזקאל פינסון|יחזקאל]], ר' [[ניסן פינסון|ניסן]], מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' [[תנחום פינסון|תנחום]] ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, הרב נחום יצחק פינסון - קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב יעקב צבי פינסון - קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב אברהם אליהו פינסון - קראון הייטס.<br />
*חתנו, הרב שמואל לייט - קראון הייטס.<br />
*חתנו, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רבה של קהילת חב"ד בלוד אה"ק.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=67017 תשובת הרבי על הדו"ח ממילאנו, [[כפר חב"ד]] ולונדון] באתר [[שטורעם.נט]]<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות שקיבל מהרבי לאורך השנים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: פינסון יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:גבאי 770]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=631432אהרן אליעזר צייטלין2023-09-03T08:52:48Z<p>147.235.223.78: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהרן לייזר צייטלין]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנפטר ברוסיה|אחר=יו"ר רשת גני חב"ד בצפת|ראו=[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]]}}<br />
<br />
הרב '''אהרן לייזר צייטלין''' ([[כ"ד אב]] [[תרנ"ו]] – [[א' במנחם אב]] [[תרח"צ]]) היה חסיד בעל מסירות נפש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב יהודה ליב צייטלין ב[[כ"ד אב]] [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] ז'וראוויץ שב[[רוסיה]] הלבנה.<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרס"ח]] - [[תרע"ה]]. <br />
<br />
נשא את רעייתו מרת אלטא (רבקה) - נפטרה י"ז אלול תשכ"ג -, לאחרי נישואיו בשנת [[תרע"ז]] (לערך) עבר להתגורר בעיר [[הומיל]].<br />
<br />
באמצע שנת [[תרפ"ו]] עזב ר' אהרן לייזר את [[הומיל]] - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה קאמינקא שב[[פולין]] שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. התעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עבר ר' אהרן אליעזר לעיר מאזייסק שבפרברי [[מוסקבה]] שם שימש כ[[שו"ב]] המקומי. גם בעיר זו פעל למען היהדות במקום.<br />
<br />
בשנת תרצ"ח עקב הלשנה, הוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מה[[נ.ק.וו.ד.]] שהגיעו לביתו לעיתים תכופות כדי לתופסו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות [[תרח"צ]], פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו.<br />
<br />
ובאותו זמן אסרו עוד כ10 חסידים בהם ר' [[נתן קוק]] שהוצא להורג ביריה בטענה 'שהמניינים היו אצלו בבית'.<br />
<br />
הידיעה הראשונה ממנו הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, ב[[חודש אדר]] ראשון תרח"צ. אל אשתו הגיע מכתב מבעלה בו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר כאבראווסק, שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר' אהרן צייטלין לוולדיווסטוק.<br />
<br />
במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת "גרודנל זעקע" (מחלה בה היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.<br />
<br />
כשנודע הדבר לגיסו הרב [[יחזקאל פייגין]] הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אך מכיוון שהיה ידוע שכוחותיו לא יעמדו בעבודת הפרך נעשו מאמצים לשחרורו, במיוחד ע"י גיסו הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהתגורר אז בארצה"ב), וגיסו הרב יחזקאל פייגין.<br />
<br />
ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תרח"צ]] נפטר בגלות.<br />
<br />
הרב [[בצלאל שיף]] הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה בו הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".<br />
<br />
ולכן - "על פי החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [=[[ט"ז טבת]] [[תרח"צ]], שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית ב[[סיביר]]".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהרן לייזר ובניו]]<br />
בניו:<br />
*[[יהושע העשיל צייטלין]] - אשר למד ב[[ברדיטשוב]] בין תלמידי התמימים אשר ברוסיא. יהושע העשיל נאסר יחד עם קבוצת נערים בעת שלמדו תורה בברדיטשוב.<br />
*[[לייבל צייטלין]].<br />
גיסיו:<br />
*הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br />
*הרב [[יחזקאל פייגין]].<br />
*הרב [[שלום פוזנר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[מנחם זיגלבוים]], '''חסידים ואנשי אמת'''. ביוגרפיה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1403 כתבה על הרב צייטלין בבית משיח]<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 13 - 14.<br />
{{מיון רגיל:צייטלין אהרן לייזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=631276צבי לייב לוין2023-09-01T12:22:53Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] - [[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[נעוועל]] ב[[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] לאביו הרב [[פייטל לוין]].<br />
<br />
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.<br />
<br />
היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]].<br />
<br />
התמחה כ[[סופר סת"ם]], ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.<br />
<br />
עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], התבקש על ידי שליח הרבי הרב [[מיכאל ליפסקר]] להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]]. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב [[מיכאל ליפסקר]] וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.<br />
<br />
לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו ב[[פריז]] והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.<br />
<br />
שימש גם כ[[בעל תפילה]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית".<br />
<br />
נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד.<br />
* בתו, אידלה בלום - נפטרה ב מנחם אב תשפ"ג.<br />
* בנו, פייטל - קראון הייטס.<br />
*גיסו, הרב [[מאיר אבצן]]<br />
*גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''השליח שגורש ממרוקו וחולל 'מהפכה צרפתית' יהודית''', [[שבועון בית משיח]], מס' 1249<br />
{{מיון רגיל:לוין, לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=631274צבי לייב לוין2023-09-01T12:14:58Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] - [[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[נעוועל]] ב[[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] לאביו הרב [[פייטל לוין]].<br />
<br />
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.<br />
<br />
היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]].<br />
<br />
התמחה כ[[סופר סת"ם]], ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.<br />
<br />
עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], התבקש על ידי שליח הרבי הרב [[מיכאל ליפסקר]] להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]]. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב [[מיכאל ליפסקר]] וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.<br />
<br />
לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו ב[[פריז]] והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.<br />
<br />
שימש גם כ[[בעל תפילה]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית".<br />
<br />
נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד.<br />
*גיסו, הרב [[מאיר אבצן]]<br />
*גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''השליח שגורש ממרוקו וחולל 'מהפכה צרפתית' יהודית''', [[שבועון בית משיח]], מס' 1249<br />
{{מיון רגיל:לוין, לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=630592זאב דב הלפרין (ירושלים)2023-08-30T19:52:10Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{מפנה|זאב דוב הלפרין}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' [= בערל החלבן]; [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] - [[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב [[צבי הירש הלפרין|צבי הירש]] ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].<br />
<br />
בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בריינדל לבית משפחת הרב משה גדליה אייזן, ובשמחת החתונה השתתפו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יעקב מאיר]].<br />
<br />
לאחר החתונה התיישב בירושלים, והחל לעסוק לפרנסתו בניהול חלוקת החלב של חברת 'תנובה' בעיר, כאשר ניצל את מעמדו על מנת לדאוג לאברכים בני תורה לפרנסה מכובדת.<br />
<br />
במשך שנים ארוכות סבל מחוליים שונים, ובעת [[אדמו"ר הריי"צ#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ בישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ל[[יחידות]] וקיבל את ברכתו, והרבי אף ייעץ לו לנסוע לווינה ולהתרפא שם. כחצי שנה לאחר מכן נסע לווינה ושהה בה במשך שנתיים וחצי במהלכם פגש שוב את [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל את ברכתו, וכן זכה להתברך מפי האדמו"ר מצ'ורטקוב.<br />
<br />
בימי החגים, היה נוהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת של חסידי בויאן בשכונת קטמון שבירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.<br />
<br />
נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 99 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' צבי הלפרין, היה חזן חסידי במונטריאול - נפטר י"ג אלול תשע"ב -{{הערה|ניגן את ה"מי יאדיר" בחופת הר' [[יהודה לייב גרונר]], בנוכחות הרבי}}.<br />
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין - נפטר כ"ו תשרי תשנ"ח -.<br />
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין.<br />
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין.<br />
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]</div>147.235.223.78https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=630591זאב דב הלפרין (ירושלים)2023-08-30T19:48:36Z<p>147.235.223.78: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{מפנה|זאב דוב הלפרין}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' [= בערל החלבן]; [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] - [[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב [[צבי הירש הלפרין|צבי הירש]] ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].<br />
<br />
בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בריינדל לבית משפחת הרב משה גדליה אייזן, ובשמחת החתונה השתתפו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יעקב מאיר]].<br />
<br />
לאחר החתונה התיישב בירושלים, והחל לעסוק לפרנסתו בניהול חלוקת החלב של חברת 'תנובה' בעיר, כאשר ניצל את מעמדו על מנת לדאוג לאברכים בני תורה לפרנסה מכובדת.<br />
<br />
במשך שנים ארוכות סבל מחוליים שונים, ובעת [[אדמו"ר הריי"צ#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ בישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ל[[יחידות]] וקיבל את ברכתו, והרבי אף ייעץ לו לנסוע לווינה ולהתרפא שם. כחצי שנה לאחר מכן נסע לווינה ושהה בה במשך שנתיים וחצי במהלכם פגש שוב את [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל את ברכתו, וכן זכה להתברך מפי האדמו"ר מצ'ורטקוב.<br />
<br />
בימי החגים, היה נוהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת של חסידי בויאן בשכונת קטמון שבירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.<br />
<br />
נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 99 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' צבי הלפרין, היה חזן חסידי במונטריאול - נפטר י"ג אלול תשע"ב -{{הערה|ניגן את ה"מי יאדיר" בחופת הר' [[יהודה לייב גרונר]], בנוכחות הרבי}}.<br />
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין.<br />
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין.<br />
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין.<br />
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]</div>147.235.223.78