חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חיים מאיר היילמן

2026-04-12T16:02:11Z

147.235.221.29: הרב

[[קובץ:הרב הילמאן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים מאיר היילמן]]
הרב '''חיים מאיר היילמן''' (בכתיב [[אידיש|אידי]]: '''היילמאַן''', נכתב גם '''הילמן''') '''מליעפלי'''{{הערה|לפל (Lepel).}} (מכונה: '''מאיר ליעפליער'''; [[תרט"ו]], 1855 - [[י"ג בחשוון]] [[תרפ"ח]], 8 בנובמבר 1927) היה [[חסידות חב"ד-קאפוסט|חסיד חב"ד-קאפוסט]], ביוגרף, מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] ומוציא לאור של ספרי [[אדמו"רי חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליעפלי]] בשנת [[תרט"ו]], לאביו הרב אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' [[מנחם מענדל מליעפלי]].

היה חסיד של האדמו"ר הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] ואחיו הרב [[שמריה נח שניאורסון]] וכן לאדמו"רי [[חסידות ליאדי]], אך פעם אחת נסע ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|השערת עורכי הספר "רשימת ענינים וסיפורים", בהערה במבואם לספר.}}.

בין השנים [[תר"ס]] - [[תרס"ב]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק ב[[הוצאה לאור]] של ה[[ספר בית רבי]] והספר [[מגן אבות]], שיצאו לאור לבסוף בשנת [[תרס"ב]].

בשנת [[תרס"ז]] נסע ל[[ניו יורק]] והדפיס שם ספרון בשם 'בית ישראל' על ר' [[ישראל מרוז'ין]].

הוא לא השתקע ב[[אמריקה]] ובמשך זמן מה ישב בעיר רזיצ'א שבפלך [[ויטבסק]], ושימש שם כ[[משפיע]] ל[[אנ"ש]], וכנראה{{הערה|השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] במאמר הנ"ל.}} שהיה זה אחר שובו מ[[אמריקה]].

בשנים [[תרע"ב]]-[[תרע"ג]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק שם (בצוותא חדא עם הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]]) בהדפסת ספרי [[דא"ח]]: "[[אור התורה]]" (לבראשית), "[[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]]", "[[סידור מהרי"ד]]", "[[חנה אריאל]]" ו"[[פלח הרמון]]" על שיר-השירים.

ספר נוסף שלו, שהדפסתו נקטעה באותו מועד, הוא ספרו "אשכול רימנים" לתולדותיהם של צדיקי ה[[חסידות]]: פורת יוסף, תולדות הרה"ק ר' [[יעקב יוסף מפולנאה]]; פרי צדי"ק, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]]; פרי רמן, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].

בשנת [[תרע"ח]] שהה ב[[פולטבה]] והתעסק בהדפסת התהלים "[[יהל אור]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באותה השנה נפטר עליו אביו הרב אברהם שמואל.

במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]], עד פטירתו בשנת [[תרפ"ג]].

ידוע שהי' נוכח בכמה מן ה[[התוועדות|התוועדוית]] של [[י"ט כסלו]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. ישנה עדות מהימנה לכך שהיה נוכח ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] דשנת [[תרפ"ז]], וכן ידוע שהיה נוכח בהתוועדויות נוספות - אך לא ידוע בדיוק מתי.

הרב חיים מאיר היילמאן נפטר בתאריך [[י"ג בחשוון]], כנראה בשנת [[תרפ"ח]].

== משפחתו ==

* אחיו, הרב [[משה היילמאן]]

==קישורים חיצוניים==
* [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95-1/15241032 הספר 'בית רבי' ומחברו]''', באתר כרמים
* {{היברובוקס|הילמן, חיים מאיר, 1855-1927|'''בית רבי'''|3751|מהדורה=ברדיטשוב תרס"ב}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הילמן, חיים מאיר}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2026-04-12T14:10:55Z

147.235.221.29: לשון מכובדת

{{דמות
| שם = רבי שניאור זלמן מלאדי (בורוכוביץ')
| תמונה = רבי שניאור זלמן.jpg
| כינוי = אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך הרב
| תיאור = מייסד [[חסידות חב"ד]]
| תאריך לידה = [[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
| מקום לידה = [[ליאזנא]]
| תאריך פטירה = [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
| מקום פטירה = פיענא (נטמן ב[[האדיטש]])
| מקום פעילות = [[רוסיה]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = [[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מ[[ליובאוויטש]]
| תלמידיו =
| חיבוריו = [[תניא]], [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך הרב]], [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]
| השתייכות =
}}
[[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו"ר הזקן, מאת שלום פייגין]]
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי''' ([[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]) בקרב חסידי חב"ד מכונה '''אדמו"ר הזקן''' (דער אלטער רבי באידיש), גם מכונה כ'''המגיד מליוזנא, הגר"ז, בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}} או פשוט '''הרב'''{{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב בית דין בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהלים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] [[תספורת ראשונה|יגזור לו את שערותיו]]. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חברא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חברא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו לליובאוויטש, אמר רבי יששכר דב לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ו[[מינסק]]. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב (אמורא)|רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
אף על פי שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד - [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|ממוזער|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הוא '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|ממוזער|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|ממוזער|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב|כ"ט מנחם-אב]], ערב ראש חודש [[אלול]] [[תקע"ב]]. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|ממוזער|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|ממוזער|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן נראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים נראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אוהל אדמו"ר הזקן]], [[האדיטש]]}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ־300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב בית דין קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|ממוזער|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן עשר<ref>עשרה זכותים זה שהחסידים הראשונים יחסו לרבינו הזקן לקו"ד כרך ה<nowiki>' ע'תשי''</nowiki>ח</ref> תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|ממוזער|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), שבועון בית משיח 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן - "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{סדר הדורות מהמהר"ל עד אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

מרדכי בן דוד

2026-04-12T14:01:54Z

147.235.221.29: תיקון לשון

[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|ממוזער|מרדכי בן דוד]]
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|ממוזער|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|ממוזער|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]]
ר' '''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע [[מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.

אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".

בשנת [[תשל"ג]] הוציא את אלבומו הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.

בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.

בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]].

במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).

ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו בהפקת הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הרעיון.

ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.

"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/מוזיקה/shlager/פריד-ומב-ד-מגלים-סודות.html}}.
שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת "שמע בני", "משיח", "אין עוד מלבדו", ועוד רבים.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|ממוזער|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|ממוזער|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|ממוזער|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]]
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].

ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע ל"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.

זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.

בבוקר של ל"ג בעומר לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.

ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל"ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, ו[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] ל"ג בעומר המשיכה כרגיל.

ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...

כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב"ה]] יעזור לך"{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}.

כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.

פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/תענית_כב_א תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}.

ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור השליח הרב [[שלמה קונין]], וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מקישינב ששם היה רק 3000){{מקור}}.

לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.

ב[[ב' ניסן]] תשנ"ה, שר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך ביד אליהו ע"י הרב [[זמרוני ציק]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]] ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים.

על קירות הסטודיו החומים שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.

==ניגוני חב"ד==
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|ממוזער|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר הזקן)|צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות (ניגון אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון 'צמאה לך נפשי' של הרבי"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}.

אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.

כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.

שיר נוסף משיריו המוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.

==ישיבה בהפרדה==
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמן), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים מיוחדים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.

ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.
בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.

הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז הופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/מוזיקה/shlager/-לאיפה-נעלם-מרדכי-בן-דוד-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים]}}.

לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}.

== דיסקוגרפיה ==
===אלבומים===
{{טורים|תוכן=
* ניגונים חסידיים ([[תשל"ג]])
* הנני ([[תשל"ד]]) נשמה )פראו אנד סינג( תשל"ה
* משיח במהרה יבוא ([[תשל"ה]])
* אוהבי השם ([[תשל"ז]])
* הנני ([[תשל"ה]])
* איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].
* וכל מאמינים ([[תשל"ט]])
* לחיים בירושלים ([[תש"מ]])
* זכרונות ([[תשמ"א]])
* רק שבת אחת ([[תשמ"ג]])
* מהרה יבנה המקדש
* סימן טוב ([[תשמ"ד]])
* מעגל השנה 1 (תשמ"ד)
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)
* האלבום הכפול (1990)
* אני מאמין (1991)
* משיח (1992)
* תמיד בשמחה (1994)
* ניגוני בית אבא (1996)
* אין עוד מלבדו (1997)
* האוסף האנגלי (1998)
* כולנו יחד (1999)
* לולא תורתך (1999)
* מאמינים בני מאמינים (2001)
* קומזיץ (2003)
* נחמו עמי (2004)
* אפשר לתקן (2006)
* האוסף באידיש (2007)
* כולם אהובים (2009)
* כיסופים (2011)
* צעקה (2017)
* השפעות (2022)
}}

==משפחתו==
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|ממוזער|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]
===דוד ורדיגר===
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע"ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד ב[[קרקוב]]. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי.

לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]).

בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.

===יידל ורדיגר===
בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "רק שבת אחת" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.

יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.

יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.

==קישורים חיצוניים==
===אצל הרבי===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], ל"ג בעומר [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]

===הופעות, ראיונות וסיפורים===
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד{{וידאו}} {{אינפו}}] {{קישור שבור}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר "אני מאמין" יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{צליל}}
*{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש"פ}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן דוד, מרדכי}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:חזנים]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2026-04-12T13:54:31Z

147.235.221.29: מקור

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" או "הרימניצער" [[תרנ"ח]]?<ref>שנת הולדתו אינה ידועה במדויק. ראו בספר הליכות חיים ("לקט סיפורים ועובדות, הליכות והנהגות מהרה"ק מרן אדמו"ר רבי חיים זנוויל זצוק"ל מריבניץ"),עמ' כא, הערה א: "השערות שונות נשמעו מפי מקורבי רבינו לפי היוצא להם משיחות שונות ששמעו מרבינו וקשה לקבוע בבירור, אולם מדברי כולם יוצא שנולד באחת משנות ה'תר"ן בין שנות תרנ"ג-תרנ"ט". </ref> - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו, ר' משה אברמוביץ (שהיה תלמידו של הרב אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט) ולאמו, יוטא ציפורה. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה ממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש" (="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]].

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום [[תהלים]] אחר תפילת שחרית. הריבניצער החשיב מאוד את הסידור שקיבל מהרבי{{הערה|"במחיצתו של... האדמו"ר.. מריבניץ", מאת אברהם הכהן, ברוקלין, ניו יורק, תשע"ח, עמ' 183.}} ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו סיון]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]. בית חיינו בקיץ תשל"ד (תשורה י"ד מנחם־אב (פלדמן) ע' 35.}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר". והוסיף: "ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

ביום ראשון, כ"ז ניסן תש"נ, הגיע חסיד פולין לרבי לחלוקת הדולרים לצדקה וסיפר: "הייתי אצל האדמו"ר מריבניץ בפסח, ובאחרון של פסח היה טיש מרטיט. כשניגנו את ה"כאשר זכינו לסדר אותו" [=מתוך "חסל סידור פסח"], הוא ממש בכה".

הרבי שאל: "ומה הייתה הנקודה?" [=תוכן הדיבורים].

החסיד הנ"ל לא השיב, והרבי אמר: "אין לך שום נקודות? יש לך רק דיבורים רבים" [=ללא תוכן].

והוסיף הרבי: "שהקדוש ברוך יעזור שתקוים ה'נקודה' של ההפטרה [=של אחרון של פסח], שמגיע "יצא חוטר מגזע ישי", ומגיעה מיד הגאולה האמיתית והשלמה".

החסיד הנ"ל ענה אמן, והרבי אמר: "ובפעם הבאה תדאגו לקחת משם נקודה בנוגע למעשה בפועל, מה התווסף אצלכם מההתוועדות של אחרון של פסח".

החסיד עשה בידו תנועה [של התפעלות]. והרבי אמר בחיוך: "לעשות תנועות עם הידיים... לא לזו הייתה הכוונה"...<ref>תרגום מאידיש מסרטון חלוקת הדולרים לצדקה, כ"ז ניסן תש"נ. [התרגום מתוך "לראות את מלכנו", תוכנית הוידיאו היומי, מס' 1449, כ' ניסן תשע"ט.]

ניתן לצפות ביוטיוב: "הרבי מליובאוויטש והאדמו"ר מריבניץ ריבניצער רבי".</ref>

בשנת [[תשנ"ב]] עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.
===משמשיו בקודש בארצות הברית וקנדה===
* הרב משה ברכואוויץ.
* הזמר החסידי ר' [[מרדכי בן דוד]] וורדיגר שהיה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר.
* הרב [[יואל (יואלי'ש) קרויס]] שזכה ועלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בירושלים והיה לו בית המדרש ובית הכנסת לתפילה ברחוב אביתר הכהן שכונת נווה צבי{{הערה|רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס ומרת שרה קרויס נפטר בחודש טבת שנת תשס"ז, תולדותיו בספר "מעשה אבות סימן לבנים" ב' חלקים (יצא לאור על ידי בנו הרה"ח רבי שמואל קרויס שליט"א, ירושלים ה'תשס"ח)}}.
* הרב יחזקיה הופמאן.
* הרב יצחק תהילים.
* הרב אברהם שעוונלד.
* הרב אברהם הערש גליק.
* הרב אריה געלדצעלער.
* הרב משה וועג.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28
*סיפורים על קשרי האדמו"ר מריבניץ עם הרבי - [https://teshura.com/Werner-Chazan%20-%2025%20Adar%202%2C%205779.pdf 'תשורה' וורנר, אדר שני תשע"ט], עמ' 23.

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328 עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

יונה זאב מנדלסון (הראשון)

2026-04-12T13:43:47Z

147.235.221.29: תיקון

{{פירוש נוסף|נוכחי=שד"ר בתקופת אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב|אחר=מנהל יקבי ירושלים, ומנכבדי קהילת חב"ד בעיר|ראו=[[יונה מנדלסון]]}}
הרב '''יונה זאב מנדלסון''' ([[תקפ"ז]] – [[כ"ז טבת]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי חב"ד בעיר הקודש [[חברון]], דיין, ו[[שד"ר]] כולל חב"ד ומוסדות החסד בחברון ברחבי העולם, בין היתר ערך מסעות לרוסיה, אוסטרליה, אנגליה וארצות הברית. נודע כעמקן גדול בתורת החסידות.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ז]] בעיר מוהילוב שברוסיה הלבנה, לר' מנחם מנדל וגנשא. על פי מסורת המשפחה, אמו הייתה מצאצאי המהרי"ח רבי [[יהודה לייב מיאנאוויטש]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אם כי לא התברר עד עתה באיזה אופן בדיוק.}}.

בילדותו עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בחברון.

התחתן עם חיה אסתר, בת ראובן וחיה גיטלין.

אף שלא ידועים לנו פרטים רבים אודות פעילותו בחברון, שמו מופיע רבות בפנקסי ה"חברה קדישא" בעיר, לעיתים בתוספת התואר "דיין", ועל פי עדותו של הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהכירו היטב בחברון, הוא היה ה"עמקן" הגדול ביותר בתורת החסידות מבין חסידי חברון בדורו.

קשר מיוחד היה לו עם הגה"ק רבי משה אהרן מבראד (תלמידו של החוזה מלובלין); לאחר שעלה רבי משה אהרן לארץ ישראל, חיפש מי שילמדו את תורת אדמו"ר הזקן, ומצא כי הרב יונה זאב הוא המתאים ביותר לכך וקבע עמו שיעור קבוע.

בא' בחשוון תרי"ז מונה לשמש כ"נאמן" של החברה קדישא, תחת הנהגת המרא דאתרא הרב שמעון מנשה חייקין והגבאי ר' יהודה לייב סלונים (בנה של הרבנית מנוחה רחל).

יצא למספר מסעות כשד"ר מטעם עדת חב"ד והיישוב היהודי בחברון. ככל הידוע, הנסיעה הראשונה שלו היתה בשנת [[תרל"ה]] למוסקבה, אז יצא בשליחות "כולל חב"ד" לערים המרכזיות מוסקבה ופטרבורג.

שלוש שנים מאוחר יותר, נשלח בשנת תרל"ח בשנית, הפעם לאוסטרליה וניו זילנד. הוא הגיע למלבורן בחודש כסלו תרל"ח כשליח קהילות האשכנזים והספרדים בחברון. באותה עת שרר רעב כבד בארץ הקודש עקב מלחמת רוסיה-טורקיה שקטעה את זרם הכספים. הוא המשיך לבלאראט, אדלייד וסידני, וכן באוקלנד שבניו זילנד. בזמן שהותו באדלייד פעל בשיתוף פעולה עם אישי ציבור מקומיים ואף השתתף בבית דין לצורך גירות. תמונתו המפורסמת, בה הוא לבוש בבגדי מזרח מסורתיים כנהוג אצל השד"רים, צולמה בעיר זו.

זמן קצר לאחר שחזר, נשלח כשד"ר לאנגליה בשנת תרמ"א, כשהיעוד העיקרי לנסיעתו היה ללונדון כדי לגייס כספים להקמת מרפאה ומימון רופא קבוע לקהילה היהודית בחברון.

בשנת תרמ"ד יצא שוב בשליחות הרב חייקין, הרב שניאור זלמן פונדמינסקי והרב לוי יצחק סלונים לגייס כספים עבור בית החולים "ביקור חולים" בחברון. הוא עבר בפריז ומשם המשיך לארה"ב, שם פעל בפילדלפיה, בולטימור וניו יורק. מסופר כי יהודי פילדלפיה (מהקהילה הספרדית) השתוממו לראות חסיד המתפלל ב"עבודה" כשהטלית מכסה את פניו.

בעיצומה של השליחות במסעו כשד"ר בניו יורק, חלה ונפל למשכב. הוא התגורר בדחקות רבה, לן על הארץ והסתפק בלחם ומים כדי שכל הכספים יועברו למטרת השליחות. לאחר שלושה שבועות של מחלה בבית הרפואה "הר סיני", נפטר ביום ראשון [[כ"ז טבת]] [[תרמ"ז]], בהיותו כבן שישים, כשהוא רחוק ממשפחתו.

הלווייתו יצאה מבית המדרש הגדול בניו יורק והוא נטמן בבית העלמין יוניון פילד (Union Field Cemetery), רידג'ווד, ניו יורק. בהספדים שנשאו עליו רבני ניו יורק, תואר כירא שמים מרבים, בעל מידות נאצלות, למדן מופלג ובקי בש"ס.

רבים מצאצאיו נמנים כיום על משפחות חסידי חב"ד, ביניהם משפחת מנדלסון הירושלמית.

==משפחתו==
*בתו שרה רבקה, רעיית ר' מאיר צבי הרשלר - ירושלים
*בנו, ר' פנחס צבי מנדלסון
**בנו, ר' [[חיים מנחם מנדלזון]] (בנו, ר’ [[פנחס צבי מנדלזון]] (בנו, ר’ נחמיה מנדלזון (אבי [[יעקב משה מנדלזון]]) (בנו, ר’ [[יצחק יונה מנדלזון]] (אבי ר’ [[דובער מנדלזון]]) בתו, דובה שרה רוחמקין (בנה ר’ [[אברהם רוחמקין]]))
**בתו ינטא רייזל, רעיית יצחק יוסף הלוי וולפא (השען)
**בנו, ר' נחמן מנדלסון
***בנו{{הערה|של ר' נחמן.}}., ר' [[יונה מנדלסון]] - מנהל יקבי ירושלים
***בנו{{הערה|של ר' נחמן.}}, ר' [[אברהם דב מנדלסון]]
****בנו, ר' [[מרדכי נח מנדלסון]] - ממייסדי קהילת חב"ד בית שמש
**בנו, ר' יצחק מנדלסון
*בתו חנה רחל, רעיית משה בנג'מין
*בתו חוה לאה, רעיית ר' ברוך יהודה בלוי
*בנו, משה נחום מנדלסון
*בנו, דובער מנדלזון
*בתו, גיטל מנדלסון

==קישורים חיצוניים==
*שמואל סופער, '''[https://anash.org/the-untold-story-of-chabads-first-shluchim-down-under/ הסיפור שלא סופר על השלוחים הראשונים של חב"ד בדרום אפריקה]''', משולי תולדות חב"ד {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלסון, יונה זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ז]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2026-04-12T13:37:54Z

147.235.221.29: תרגום מאידיש מדברי הרבי בחלוקת הדולרים לצדקה, כ"ז ניסן תש"נ.

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" או "הרימניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו, ר' משה אברמוביץ (שהיה תלמידו של הרב אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט) ולאמו, יוטא ציפורה. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה ממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש" (="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]].

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום [[תהלים]] אחר תפילת שחרית. הריבניצער החשיב מאוד את הסידור שקיבל מהרבי{{הערה|"במחיצתו של... האדמו"ר.. מריבניץ", מאת אברהם הכהן, ברוקלין, ניו יורק, תשע"ח, עמ' 183.}} ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו סיון]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]. בית חיינו בקיץ תשל"ד (תשורה י"ד מנחם־אב (פלדמן) ע' 35.}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר". והוסיף: "ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

ביום ראשון, כ"ז ניסן תש"נ, הגיע חסיד פולין לרבי לחלוקת הדולרים לצדקה וסיפר: "הייתי אצל האדמו"ר מריבניץ בפסח, ובאחרון של פסח היה טיש מרטיט. כשניגנו את ה"כאשר זכינו לסדר אותו" [=מתוך "חסל סידור פסח"], הוא ממש בכה".

הרבי שאל: "ומה הייתה הנקודה?" [=תוכן הדיבורים].

החסיד הנ"ל לא השיב, והרבי אמר: "אין לך שום נקודות? יש לך רק דיבורים רבים" [=ללא תוכן].

והוסיף הרבי: "שהקדוש ברוך יעזור שתקוים ה'נקודה' של ההפטרה [=של אחרון של פסח], שמגיע "יצא חוטר מגזע ישי", ומגיעה מיד הגאולה האמיתית והשלמה".

החסיד הנ"ל ענה אמן, והרבי אמר: "ובפעם הבאה תדאגו לקחת משם נקודה בנוגע למעשה בפועל, מה התווסף אצלכם מההתוועדות של אחרון של פסח".

החסיד עשה בידו תנועה [של התפעלות]. והרבי אמר בחיוך: "לעשות תנועות עם הידיים... לא לזו הייתה הכוונה"...<ref>תרגום מאידיש מסרטון חלוקת הדולרים לצדקה, כ"ז ניסן תש"נ. [התרגום מתוך "לראות את מלכנו", תוכנית הוידיאו היומי, מס' 1449, כ' ניסן תשע"ט.]

ניתן לצפות ביוטיוב: "הרבי מליובאוויטש והאדמו"ר מריבניץ ריבניצער רבי".</ref>

בשנת [[תשנ"ב]] עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.
===משמשיו בקודש בארצות הברית וקנדה===
* הרב משה ברכואוויץ.
* הזמר החסידי ר' [[מרדכי בן דוד]] וורדיגר שהיה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר.
* הרב [[יואל (יואלי'ש) קרויס]] שזכה ועלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בירושלים והיה לו בית המדרש ובית הכנסת לתפילה ברחוב אביתר הכהן שכונת נווה צבי{{הערה|רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס ומרת שרה קרויס נפטר בחודש טבת שנת תשס"ז, תולדותיו בספר "מעשה אבות סימן לבנים" ב' חלקים (יצא לאור על ידי בנו הרה"ח רבי שמואל קרויס שליט"א, ירושלים ה'תשס"ח)}}.
* הרב יחזקיה הופמאן.
* הרב יצחק תהילים.
* הרב אברהם שעוונלד.
* הרב אברהם הערש גליק.
* הרב אריה געלדצעלער.
* הרב משה וועג.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28
*סיפורים על קשרי האדמו"ר מריבניץ עם הרבי - [https://teshura.com/Werner-Chazan%20-%2025%20Adar%202%2C%205779.pdf 'תשורה' וורנר, אדר שני תשע"ט], עמ' 23.

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328 עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

מסכת אבות

2026-04-12T12:58:19Z

147.235.221.29: הוספה משיחות הרבי

[[קובץ:חנניא_בן_עקשיא.JPG|ממוזער|ציונו של רבי חנניא בן עקשיא, את אמרתו אומרים לאחר כל פרק מפרקי אבות]]
'''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.

מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לפני כל פרק אומרים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" וכו', ולאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי חנניה בן עקשיא]]: "רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות|מצוות"]] וכו'. (בשבתות שאומרים בהן את הפרקים א' וב' ביחד/פרק ג' וד' ביחד, אומרים משנת "רבי חנניה בן עקשיא" ו"כל ישראל" פעם אחת בלבד.<ref>התוועדויות תש"נ, חלק ד, עמ' 259 הערה 104 ובשולי הגיליון.</ref> בשבתות בהן אומרים פרקים ה' ו-ו' ביחד, אומרים משנת "רבי חנניה בן עקשיא" ו"כל ישראל" גם בין הפרקים<ref>התוועדויות תשמ"ז, חלק ד, עמ' 400.</ref>.)

בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]].

==אודות המסכת==
===שם המסכת===
לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:

א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם '''אבות''' ל[[מצווה|מצוות]], דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.

ב. "מפני שנסדרו הנה דברי '''אבות''' הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה".

ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב ב[[תורה]], ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה{{הערה|בשם [[הגר"א]].}}.

ד. "קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע 'אבי אבי' על אליהו ז"ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'", כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה{{הערה|פירוש התוספות יום טוב.}}.

בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע).

===חשיבות המסכת===
לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש"ס.

הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור ("אבות") לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש"ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות{{הערה|1=הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם
ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16197&CategoryID=2493 המסכת שמגדירה את הש"ס כולו]).}}.

==לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ==
'''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג [[חב"ד]] (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה{{הערה|בעדות אחרות המסכת נאמרת מ[[פסח]] ועד [[חג]] ה[[שבועות]] בלבד}}, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים.

שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.

טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.

הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': '''נ'''שא, '''פ'''נחס, '''ש'''ופטים{{הערה|ספר התודעה. הובא והתבאר בהתוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 461.}}{{הערה|[[שנה|בשנה]] [[מעוברת]] הסדר אינו כך}}.

בנוגע לאמירת פרקי אבות בקביעות שחלה [[שבת אסרו חג פסח]] ויוצרת הפרש בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, התפשט המנהג בין חסידי חב"ד להשתוות עם בני חו"ל{{הערה|ראו בהרחבה בפיסקה [[שבת אסרו חג פסח#פרקי אבות]].}}.

===הוראות הרבי===
[[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א]]]]
לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג:
א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט ל[[תמימים]]{{הערה|שם=נשא נא|ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.}}.

ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ו'''לידו''' להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר [[תוספות יום טוב]] ו[[רבינו עובדיה מברטנורא]]{{הערה|שם=נשא נא}}.

ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.}}, וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות{{הערה|כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.}}.

ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע{{הערה|שם=נשא נא}}.

ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.}}.

הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה{{הערה|שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.}}.

==ראו גם==
*[[ביאורים לפרקי אבות]] - מאת [[הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים
| חב"דציטוט = מסכת אבות
| חב"דטקסט = משנה/אבות
}}
* הרב מנחם מענדל הראל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68353 הקשר בין פרקי אבות לגאולה], ל [[ניסן]] ה'תשע"ב - {{אינפו}}
*'''[https://collive.com/rabbi-hodakovs-clever-tactic-that-worked-wonders/ המשמעות של פרקי אבות]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)

===ביאורי הרבי===
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&hilite=83c9c731-a3c7-40a6-868c-8acabfe44ee8&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי] - {{הב}}
*'''פ"א מי"ב:''' אוהב את הבריות - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=41&hilite= לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 315 (עמ' 31)] - {{הב}}
*'''פ"ב מ"ט:''' חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=214 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214)] - {{הב}}
*'''פ"ג מ"ח:''' כל השוכח דבר אחד..." [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=36 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36)] - {{הב}}
*'''פ"ד מ"ו:''' "כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=52 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52)] - {{הב}}
*'''פ"ו מ"ב:''' "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - [[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592] - {{הב}}
*[[משה שילת]], '''שווה לכל נפש - ביאורים מעובדים מהרבי על מסכת אבות: [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkeyhakdama.pdf הקדמה] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayA.pdf פרק א'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayB.pdf פרק ב'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayC.pdf פרק ג'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayD.pdf פרק ד'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayE.pdf פרק ה'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayF.pdf פרק ו']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] {{PDF}}

{{שס}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[en:Avot]]
[[קטגוריה:סדר נזיקין]]