חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ח' סיוון תשל"ד (תאונה)

2024-10-29T17:09:32Z

147.235.216.59: /* הארבעה שנהרגו */

[[קובץ:התאונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב בו נסעו]]ב'''ח' [[סיון]] בשנת [[תשל"ד]]''' (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), התקיימה [[חתונה]] חסידית ב[[ירושלים]] בהשתתפות רבים מ[[חסידי חב"ד]]. בדרך חזור מהחתונה רכב ובו שישה חסידים התהפך, ארבעה מתוכם נהרגו במקום, ביניהם רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]].

== התאונה ==
מכונית עשתה את דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ובה ישבו באותה עת שישה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק ב[[נס]] נפצעו קל.

רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר' [[יוסף פרסיה]], ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]], שניהם תושבי [[שיכון חב"ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[שרגא מלך קפלן]], רב שכונת חב"ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלקם נאנקו בפצעי המוות וחלקם דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו{{הערה|הנוסע היחיד במונית שניצול היה הרב [[יעקב אופן]], שהעיד על התאונה: {{ציטוטון|רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר' ישעיה וייס. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד"א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר' [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר' יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו [[מחשבה]] שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר' יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר' יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר' בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו. לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] קבעו הרופאים את מותם}}.}}.

האסון התפרסם בכל ריכוזי חב"ד בארץ ישראל ובעולם עד לשעות הבוקר.

== הארבעה שנהרגו ==

דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון:

'''ר' [[ישעיה וייס]]''': מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב ישעיה וייס להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את ה[[רב]], גם ישתתף בשמחת חתן וכלה וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב [[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]], ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר.

'''הרב [[שניאור זלמן גרליק]]''': נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכם ל[[כפר חב"ד]] כדי לקחת את הרב גרליק. בכפר הצטרף גם ה[[תמים]] [[יעקב אופן]] שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב [[מיילך קפלן]]. כך נסעו שלושתם ל[[כותל המערבי]] ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן.

'''ר' [[יחיאל גולדברג]]''': גם ר' יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו הייתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב.

'''מרת נחמה רוזנברג''': נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, היתה באותה שעה משודכת בעצמה עם ר' [[שלום ברוכשטט]]. ועבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב"ד]]. היא הייתה עסוקה וטרודה, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]] לקראת חתונתה. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב לביתה. היא שמעה מגיסה ר' יחיאל גולדברג כי יש מכונית שיוצאת לכיוון [[לוד]], והיא הצטרפה לנסיעה.

== ההלוויה ==
למחרת בצהריים, ביום [[ח' בסיון]] [[תשל"ד]], התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק" הישן.

כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של [[ישראל אלתר|הבית ישראל]] מ[[גור]], יצא האדמו"ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. האדמו"ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא [[חזית דתית]] מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה'בית ישראל' ממקומו והגיש לו את כיסאו.

באותו יום נטמנו ארבעה הארונות ב[[הר הזיתים]] זה בסמוך לזה.

== התייחסות הרבי לאירוע ==
כבר ב[[שבת]] לאחר התאונה, י"א ב[[סיון]], הקדיש [[הרבי]] [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את [[הקדוש ברוך הוא]]. הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף ה[[אמונה]], והידיעה שרק מהשם יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות{{הערה|1= ניתן לעיין בדברי [[הרבי]] בהרחבה: י"א [[סיוון]] ה'תשל"ד ([[בלתי מוגה]]), ושיחת שבת פרשת קרח, ב' תמוז [[תשל"ד]] (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]].}}. לאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא) - הרבי הביא סימוכין מדברי ה[[גמרא]] במסכת [[יומא]]{{הערה|סט , ב}}.

לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי [[כפר חב"ד]] ו[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]]. המכתבים נושאים את התאריך - [[ג' תמוז]]. בתחילת האגרות כותב הרבי: {{ציטוטון|בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו' ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה ב[[שבת קודש]] זה}}.

באותם ימים קרא הרבי ל[[חסידים]] להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה הייתה לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים ב[[קריית שמונה]] וב[[הפיגוע במעלות|מעלות]], בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות [[תורה]] ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה. הרבי אף הוסיף שמכיון שהחורבן [[בית המקדש]] היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם.

הרבי עורר על כך שבאותם מקומות בהם אירעו המאורעות, יש לעסוק בכל המבצעים - [[מבצע תורה]], [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] - ביתר שאת ויתר עז.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר].
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=88632 אתר שטורעם. נט "42 שנה לתאונה הקטלנית"] - קטעי עיתונות. {{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

י"ג בתמוז

2024-10-29T17:06:40Z

147.235.216.59: /* נפטרו */

{{חודש תמוז}}
'''י"ג בתמוז''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש תמוז]].

==אירועים ביהדות==
*[[תקל"א]] – רבי חיים רפפורט, אב"ד לבוב, נפטר.
*[[תש"י]] – רבי [[דוד טברסקי]] מרחמסטריווקא, נפטר.
*[[תשי"ח]] – החל המשבר הפוליטי סביב שאלת [[מיהו יהודי]].

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*'''[[תרפ"ז]] – [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבל תעודת שיחרור ויצא מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו]]'''.
*[[תשמ"ב]] – הושלמה כתיבתו של [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר התורה הראשון שנכתב בהוראת הרבי לזכות]] [[צה"ל|חיילי צה"ל]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תש"ל]] – הרב [[ברוך סלונים]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מודיעין]].
*[[תשל"ה]] – הרב [[שניאור זלמן אוירכמן]], שליח הרבי בטלהסי שבפלורידה ובאוניברסיטת Florida State University.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשל"ד]] – הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], ממייסדי קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], ומנהל החשבונות של [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תשל"ו]] – הרב [[אהרן פופאק]], משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשס"ה]] – הרב [[משה בנימין קפלן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[קראון הייטס]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
*[[תשפ"ג]] - הרב [[יעקב אופן]], מחשובי [[חסידי]] [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/12-13_tammuz לקוטי שיחות מועדים - י"ב - י"ג תמוז] {{מפתח}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=88 מאמרים על י"ב-י"ג בתמוז] – אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]

{{להיום יום|י"ג|תמוז}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תמוז|ב יג]]

י"ג בתמוז

2024-10-29T17:04:33Z

147.235.216.59: /* נפטרו */

{{חודש תמוז}}
'''י"ג בתמוז''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש תמוז]].

==אירועים ביהדות==
*[[תקל"א]] – רבי חיים רפפורט, אב"ד לבוב, נפטר.
*[[תש"י]] – רבי [[דוד טברסקי]] מרחמסטריווקא, נפטר.
*[[תשי"ח]] – החל המשבר הפוליטי סביב שאלת [[מיהו יהודי]].

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*'''[[תרפ"ז]] – [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבל תעודת שיחרור ויצא מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו]]'''.
*[[תשמ"ב]] – הושלמה כתיבתו של [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר התורה הראשון שנכתב בהוראת הרבי לזכות]] [[צה"ל|חיילי צה"ל]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תש"ל]] – הרב [[ברוך סלונים]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מודיעין]].
*[[תשל"ה]] – הרב [[שניאור זלמן אוירכמן]], שליח הרבי בטלהסי שבפלורידה ובאוניברסיטת Florida State University.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשל"ד]] – הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], ממייסדי קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], ומנהל החשבונות של [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תשל"ו]] – הרב [[אהרן פופאק]], משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשס"ה]] – הרב [[משה בנימין קפלן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[קראון הייטס]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
*[[תשפ״ג]] - הרב [[יעקב אופן]],
מחשובי [[חסידי]] [[חב״ד]] ב[[ירושלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/12-13_tammuz לקוטי שיחות מועדים - י"ב - י"ג תמוז] {{מפתח}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=88 מאמרים על י"ב-י"ג בתמוז] – אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]

{{להיום יום|י"ג|תמוז}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תמוז|ב יג]]

יעקב אופן

2024-10-29T16:54:28Z

147.235.216.59: /* משפחתו */

[[קובץ:יעקב אופן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב יעקב אופן]]
הרב '''יעקב אופן''' ([[י"ב שבט]] [[תשי"ד]]-[[י"ג תמוז]] [[תשפ"ב]]) היה מחשובי אנ"ש בקהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב שבט]] [[תשי"ד]] ב[[רמת גן]] לאביו הרב [[אהרן אופן]] ולאמו מרת בתיה.

כתלמיד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], היה מתלמידיו הקרובים של המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].

לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

היה הניצול היחיד מ[[התאונה הטראגית באיסרו חג השבועות תשל"ד]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת הרב [[מרדכי אולידורט]], וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

לפרנסתו, עסק במשך השנים בניהול אדמיניסטרטיבי של מוסדות "תורה ויראה", ועל אף שנמנים על הזרם הקיצוני ביהדות החרדית, ברבות השנים הצליח להשפיע על אנשי המוסד והבאים בשעריו לגלות יחס אוהד יותר כלפי חסידות חב"ד.

סייע רבות לאנ"ש בגשמיות וברוחניות.

נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשפ"ב]] בגיל 68 לאחר שהתמודד במשך תקופה עם המחלה הידועה.

נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] בירושלים.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה, רעיית ר' יוסף דמיכובסקי
*בתו מרת נחמה דינה, רעיית ר' [[משה פיגדור]] - רופא חסידי, חבר קהילת אנ"ש ברמת שלמה
*בנו, ר' שמואל אופן
*בתו מרת שרה רעיית ר׳ עמית ליסטוונד
*בנו, ר' יוסף יצחק אופן
*בנו, ר' שניאור זלמן אופן
*בתו מרת דבורה לאה רעיית ר' לוי יצחק פלדמן
*בתו מרת חיה מושקא רעיית ר' אברהם פיקרסקי
*בנו, ר' אהרון אופן
*בתו מרת בתיה
*בתו מרת ליבא, רעיית ר' שלום (בן ר' בנימין) לרר
*בנו, ר' מנחם מענדל אופן
*בנו ר׳ ישראל אופן

{{מיון רגיל:אופן, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות וארגונים]]
[[קטגוריה:משפחת אולידורט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אופן]]

אלכסנדר דוד זושא קעניג

2024-03-19T17:08:35Z

147.235.216.59: /* משפחתו */הוספתי תוכן

[[קובץ:דוד זושא אלכסנדר קעניג .jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב אלכסנדר דוד זושא קעניג]]
[[קובץ:הרב דוד זושא אלכסנדר קעניג ע"ה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|]]
'''הרב אלכסנדר דוד זושא קעניג''' ([[תר"צ]] - [[ה' אייר]] [[תשפ"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים ==
נולד בשבט [[תר"צ]] להוריו ר' אלעזר מרדכי - נפטר ט"ז מנחם אב ת"ש - ואסתר פרומט - נפטרה כ"א אדר תשל"ה . בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו.

למד ב[[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ושם התקרב ונהיה לחסיד חב"ד. לאחר מכן, בשנת [[תש"י]] [[חתונה|התחתן]] עם רעיתו חנה (למשפחת גרינולד). בחודש [[טבת]] קיבל לחתונתו מכתב מ[[הרבי הריי"צ]]. בתקופה לאחר נישואיו התגורר במאה שערים. לאחר מכן עבר ל[[שיכון חב"ד בירושלים]].

למד בכולל שע"י ישיבת תורת אמת. התמנה למלמד בתלמוד תורה עץ חיים. מהמוסדות התורניים החשובים בירושלים. שימש כמחנך כיתה ח' במשך שמונה שנים. אחד מתלמידיו היה הרב [[חיים שלום דייטש]].

בהמשך עסק בכתיבת [[סת"ם]] וזכה למכור למזכירות הרבי מזוזות שכתב אחד מחבריו הסופרים בירושלים. בהמשך שימש כשד"ר לאיסוף כספים עבור ישיבה חסידית בירושלים, ובמסגרת השליחות ביקר רבות בקהילות חב"ד באמריקה ואוסטרליה.

בירושלים היה נחשב לאחד מחשובי החזנים בקהילת חב"ד, היה מתפלל בנוסח מדויק ובקול ערב.

ב[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]] נפטרה אשתו מרת חנה.

ב[[ד' אייר]] [[תשפ"ג]] נפטר בנו הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] מנוף הגליל.

לאחר כ-16 שעות מפטירת בנו, ב[[ה' אייר]] [[תשפ"ג]] בשעה 2 לפנות בוקר החזיר את נשמתו ליוצרה.

לאחר פטירתו נקראו כמה מניניו בשם 'אלכסנדר דוד זושא'.

==משפחתו==
*אחיו, הרב יוסף הלל קעניג - נפטר ב' מרחשון תשכ"ט. זוגתו, פרומא רבקה (בת הרב צבי בלויא ע"ה, אחיו של הרב משה והרב עמרם בלויא) - נפטרה כ"ג כסלו תשל"א. בנו, ישעיה ידידיה - נפטר כ"ג אלול תשע"ה. בנו, יהודה יצחק שלמה - נפטר כ' סיון תשע"ז. בנו, אלעזר מרדכי - נפטר כ"ה ניסן תשס"ד.
*אחיו, הרב [[ירחמיאל משה קניג]]
*אחיו, הרב גדליהו אהרן קעניג - נפטר כ"ג תמוז תש"מ -.בנו הרב אלעזר מרדכי - נפטר כ"ג טבת תשע"ט.
*אחיו, הרב יעקב גרשון קעניג - נפטר י"ב טבת תשס"ט. בנו, ישראל צבי - נפטר כ"ג כסלו תשע"ו.
*אחיו, הרב [[חיים יצחק קעניג]].
*בנו, הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*בנו, הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - שליח ב[[נוף הגליל]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המקומית.
*בנו, הרב [[אפרים קעניג]] - מלמד בתלמוד תורה [[תורת אמת ירושלים]] ובחיידר [[אור ליובאוויטש]] כפר חב"ד.
*בנו, הרב [[יעקב קעניג]] - משפיע וסופר סת"ם בכפר חב"ד.
*חתנו, הרב שמואל גולדברג - [[ביתר עילית]].
*חתנו, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] - שליח הרבי ב[[עפולה]].
*חתנו, הרב [[גרשון צבי פרידמן]] - [[ביתר עילית]]. נפטר עשרה בטבת תשפ"ד
*חתנו, הרב יעקב רבינוביץ - [[ביתר עילית]].

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]], גיליון 1358, עמוד 21

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/bdh/931573/ בחייהם ובמותם לא נפרדו: הרב דוד זושא אלכסנדר קעניג ע"ה]''' - {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/145111 קול נדיר שנדם: הסופר החב"די בנימין ליפקין נפרד מגיבור ילדותו''' {{col}}]

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל: קעניג, דוד זושא אלכסנדר}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

צבי רוטנברג

2023-08-02T19:57:57Z

147.235.216.59: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן

[[קובץ:צבי רוטנברג.jpeg|ממוזער|הרב צבי רוטנברג]]
הרב '''צבי רוטנברג''' (יליד שנת [[תרצ"ז]], 1937) הוא איש חינוך, ששימש בתפקידים שונים בעסקנות הכלל בכפר חב"ד ובארץ הקודש לאורך השנים, ושימש עשרות שנים כמזכיר המוסד החינוכי [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]].

==תולדות חיים==
נולד בעיירה רודניק שבגליציה (פולין) ב[[כ"ג אדר]] [[תרצ"ז]] לאביו ר' ישעיה ולאמו מרת חנה רוטנברג.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברחה כל המשפחה המורחבת, כשהוא בן שלוש בלבד, ובאמצעות שוחד לקצין גרמני שסייע להם, היגרו לרוסיה, שם הוגלו לסיביר והועבדו בעבודת פרך.

כעבור שנתיים שהיוו הוכחה שהמהגרים נאמנים למדינת רוסיה, הורשו להיכנס אל עומק רוסיה, והחלו לנדוד כשהם בורחים כל העת מהחזית.

לבסוף הגיעו לגבול מונגוליה-סין, וכשהסתיימה המלחמה התאפשר להם לחזור לפולין, משם המשיכו למחנות העקורים בגרמניה, ולבסוף בעצת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שההורים נמנו על חסידיו עלו לארץ הקודש.

לאחר תקופה במעברה, התיישבה המשפחה בשכונת נווה צדק בגבול תל-אביב יפו.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/8671 כתבה על תלאות משפחתו במלחמה ותמונה משנות בחרותו].}}.

שירת ב[[צה"ל]] ברמת הגולן, וכן בחזית המצרית.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שושנה בת ר' אברהם אבא וגיטל רבקה דיאמנט, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], והחל לעבוד כמזכיר [[בית רבקה כפר חב"ד]], ובמשך השנים זכה לנסוע כמעט מידי שנה לרבי לחודש החגים, וכשנכנס ליחידות, התעניין אצלו הרבי בהרחבה בכל הנעשה במוסד{{הערה|1=זכה גם להיות מהבודדים שעברו לפני הרבי בחודש החגים תשנ"ג, [https://col.org.il/news/82107 י"א ניסן: י"א חסידים משתפים ברגע אישי עם הרבי ● מיוחד].}}.

כאשר הכריז הרבי על סיום [[ספר תורה של משיח]] לקראת [[יו"ד שבט הגדול]], הוקמה ועדה בארץ הקודש לרישום יהודים לספר התורה, כאשר הרב רוטנברג מונה לשמש כגזבר הועדה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/40967_news_25012010_4031.pdf קובץ שישים שנה עמוד 44].}}.

לרגל חגיגות שנת ה-70 להולדת הרבי, שימש כחבר בוועד הארצי שהוקם בארץ הקודש לעידוד וסיוע בהקמת ה[[ע"א מוסדות]] לצד האחראי הרב [[ברוך גופין]], הרב [[אפרים וולף]], והרב [[זושא פוזנר]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=468 סקירה מיוחדת על ע"א מוסדות] {{שטורעם}}}}.

שימש כחבר ועדת הביקורת של [[ועד כפר חב"ד]] יחד עם ר' יוסף בארנס, וכן שימש במשך השנים כחבר ועדת הקלפי של הבחירות לועד כפר חב"ד.

מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת נחום יצחק.

הרב רוטנברג משמש כחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש{{הערה|לאחר פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]], ביוזמת עסקני חב"ד לקח על עצמו הר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] את הטיפול בגרעונות העצומים של רשת אהלי יוסף יצחק, ו[https://col.org.il/files/old/files/0.29413571357_375413.pdf גייס את הרב רוטנברג שיגיע להסדרי תשלומים עם הנושים].}}.

רעייתו מרת שושנה, משמשת כיו"ר ארגון [[שפרה ופועה]] בכפר חב"ד.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[דוד זאב רוטנברג]] - חוקר, עיתונאי וסופר חסידי, מודיעין עלית
*בתו מרת רלה, רעיית [[שמעון גורליק]] - משלוחות הרבי ב[[נהריה]]
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[שגיא הר שפר]] - שלוחי הרבי בנס ציונה
* בתו אשת ר' יעקב לבנהרץ
*בתו מרת שרה וייסברג

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]

צבי רוטנברג

2023-08-02T19:56:43Z

147.235.216.59: תיקנתי טעות

[[קובץ:צבי רוטנברג.jpeg|ממוזער|הרב צבי רוטנברג]]
הרב '''צבי רוטנברג''' (יליד שנת [[תרצ"ז]], 1937) הוא איש חינוך, ששימש בתפקידים שונים בעסקנות הכלל בכפר חב"ד ובארץ הקודש לאורך השנים, ושימש עשרות שנים כמזכיר המוסד החינוכי [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]].

==תולדות חיים==
נולד בעיירה רודניק שבגליציה (פולין) ב[[כ"ג אדר]] [[תרצ"ז]] לאביו ר' ישעיה ולאמו מרת חנה רוטנברג.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברחה כל המשפחה המורחבת, כשהוא בן שלוש בלבד, ובאמצעות שוחד לקצין גרמני שסייע להם, היגרו לרוסיה, שם הוגלו לסיביר והועבדו בעבודת פרך.

כעבור שנתיים שהיוו הוכחה שהמהגרים נאמנים למדינת רוסיה, הורשו להיכנס אל עומק רוסיה, והחלו לנדוד כשהם בורחים כל העת מהחזית.

לבסוף הגיעו לגבול מונגוליה-סין, וכשהסתיימה המלחמה התאפשר להם לחזור לפולין, משם המשיכו למחנות העקורים בגרמניה, ולבסוף בעצת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שההורים נמנו על חסידיו עלו לארץ הקודש.

לאחר תקופה במעברה, התיישבה המשפחה בשכונת נווה צדק בגבול תל-אביב יפו.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/8671 כתבה על תלאות משפחתו במלחמה ותמונה משנות בחרותו].}}.

שירת ב[[צה"ל]] ברמת הגולן, וכן בחזית המצרית.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שושנה בת ר' אברהם אבא וגיטל רבקה דיאמנט, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], והחל לעבוד כמזכיר [[בית רבקה כפר חב"ד]], ובמשך השנים זכה לנסוע כמעט מידי שנה לרבי לחודש החגים, וכשנכנס ליחידות, התעניין אצלו הרבי בהרחבה בכל הנעשה במוסד{{הערה|1=זכה גם להיות מהבודדים שעברו לפני הרבי בחודש החגים תשנ"ג, [https://col.org.il/news/82107 י"א ניסן: י"א חסידים משתפים ברגע אישי עם הרבי ● מיוחד].}}.

כאשר הכריז הרבי על סיום [[ספר תורה של משיח]] לקראת [[יו"ד שבט הגדול]], הוקמה ועדה בארץ הקודש לרישום יהודים לספר התורה, כאשר הרב רוטנברג מונה לשמש כגזבר הועדה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/40967_news_25012010_4031.pdf קובץ שישים שנה עמוד 44].}}.

לרגל חגיגות שנת ה-70 להולדת הרבי, שימש כחבר בוועד הארצי שהוקם בארץ הקודש לעידוד וסיוע בהקמת ה[[ע"א מוסדות]] לצד האחראי הרב [[ברוך גופין]], הרב [[אפרים וולף]], והרב [[זושא פוזנר]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=468 סקירה מיוחדת על ע"א מוסדות] {{שטורעם}}}}.

שימש כחבר ועדת הביקורת של [[ועד כפר חב"ד]] יחד עם ר' יוסף בארנס, וכן שימש במשך השנים כחבר ועדת הקלפי של הבחירות לועד כפר חב"ד.

מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת נחום יצחק.

הרב רוטנברג הינו מנכבדי החסידים בכפר חב"ד, ומשמש כחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש{{הערה|לאחר פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]], ביוזמת עסקני חב"ד לקח על עצמו הר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] את הטיפול בגרעונות העצומים של רשת אהלי יוסף יצחק, ו[https://col.org.il/files/old/files/0.29413571357_375413.pdf גייס את הרב רוטנברג שיגיע להסדרי תשלומים עם הנושים].}}.

רעייתו מרת שושנה, משמשת כיו"ר ארגון [[שפרה ופועה]] בכפר חב"ד.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[דוד זאב רוטנברג]] - חוקר, עיתונאי וסופר חסידי, מודיעין עלית
*בתו מרת רלה, רעיית [[שמעון גורליק]] - משלוחות הרבי ב[[נהריה]]
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[שגיא הר שפר]] - שלוחי הרבי בנס ציונה
* בתו אשת ר' יעקב לבנהרץ
*בתו מרת שרה וייסברג

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]