חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2023-05-14T04:28:18Z

147.235.213.22: /* ציור הבעל שם טוב */

[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאינו]]''' ישנה חשיבות גדולה ב[[חסידות חב"ד]] עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי [[תמונה]].

לחלק מ[[רבותינו נשיאינו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.

== ציור פני הרב ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}

'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות: להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}}, נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, להסיר פחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

=== הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו ===

למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ולידה שתי תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב [[הרבי]] מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש:"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד. בנוסף גם כתב לו הרבי שעליו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ולבקש ממנו [[סליחה]] וכפרה, ושילמד בקביעות עד ל[[ראש השנה]] במאמרי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מענות-נדירים-ביותר-בכתיק-נחשפים-בתשור/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}.}}.

כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול, ובכך יגרם ביזיון לתמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.

== ציור ה[[בעל שם טוב]] ==

[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הדיוקן המפורסם המיוחס בטעות להבעל שם טוב]]
לבעל שם טוב ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת [[תרס"ג]], אולם ישנו ספק אודות אמיתות ייחוסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד ([[גרמניה]]){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

הרבי נימק זאת במספר סיבות, מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, שהעיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער) - [[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה ב[[גרמניה]] ולאחר מכן ב[[לונדון]] בשם ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-[[תקמ"ב]]) שנחשד על ידי ר' [[יעקב עמדין]] בשבתאות{{הערה|שם=אהלי צדיקים|[https://zadikim.com/news/שתי-תמונות-זיוף-אחד/ שתי תמונות, זיוף אחד...] באתר אהלי צדיקים, מתוך גיליון [[המבשר]].}}. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" ([[ניו יורק]] [[תרפ"ז]]), אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה{{הערה|שם=אהלי צדיקים}}.

== תמונת [[המגיד ממזריטש]] ==

לא נמצאת בידנו תמונה מהמגיד ממזריטש{{הערה|בשנת תש"ה פרסם חוקר אודות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:939.jpg תמונה מסוימת] כי היא תמונתו של המגיד, אך התברר כי היא תמונתו של ר' שמואל סלנטר}}. [[הרבי]] התבטא ואמר{{הערה|שם=המלך במסיבו א|ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה למגיד ממזריטש.

== תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ==

{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}

[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:ציור אדמוה"ז נדיר.png|שמאל|ממוזער|200px|ציור של אדמו"ר הזקן, שנמצא בשנת תשס"ט]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' [[אהרן בליניטשער]] ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה החל עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובאוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

בשנת [[תרצ"ח]] התפרסמה בעיתון [[הארץ]] עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מ[[תרפ"ז]], לפיה הציור מזוייף{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew ציור תמונת אדמו"ר הזקן]''', באתר {{שטורעם}}.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] פרסם אז רשימת סיפורים בעיתון [[התמים (וורשא)|התמים]]{{הערה|[[כסלו]], [[תרצ"ח]].}} המעידים על אמיתות הציור.

בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] ציור חדש המיוחס לאדמו"ר הזקן, שנמצא אצל אדם שסיפר שהציור עובר אצלם במשפחה במשך דורות{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 בלעדי ל-COL: תצלום מהציור המשוייך לאדמו"ר הזקן] ב{{חב"ד און ליין|}}.}}.

== תמונת [[אדמו"ר האמצעי]] ==

אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|1== "גם בדמיון אין בנמצא"}}{{הערה|שם=המלך במסיבו א}}.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; הרבי גם הוסיף שגם אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אפשר לקיים זאת, מכיוון שצדיקים מכניסים את עצמם בתוך תורתם (וכמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו, בעיקר באופן של [[ראיה]], נחשב הדבר כאילו "בעל השמועה עמוד כנגדו", ולא רק באופן של "כאילו" אלא של "ממש" עומד כנגדו{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}.

== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|מרכז|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]
| [[קובץ:צמח_צדק.jpg|מרכז|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]
|}
על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי{{הערה|שם=תוכן קצר|הנחה בלתי מוגהת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. הצייר התחכם ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעיניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצויירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות אירעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי, הלך הצייר ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו וגרם לו לטעויות הללו. - דרוש מקור. וראו את השמועה בשם הרב שאול ברוק בהערה 28.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם (דרוש מקור.) שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה| ראו ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קיבל מכה מעמוד עץ, נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הנייר."}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת{{הערה|[https://col.org.il/news/47449 הסיפור שמאחורי התמונות ● מיוחד] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

בספריית ליובאוויטש בניו יורק שמור הדפס של תמונת הצמח צדק שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ.
מעבר לתמונה רשם אדמו"ר מוהריי"צ: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז (=אימי-זקנתי) הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות"{{הערה|/https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/15.htm}}

העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה "מבית הגנזים" מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק, העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.

== ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]] ==
לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כארבעה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
#צילום הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|על פי השמועה. אך ראו בהמשך את דברי הרבי בנושא בי' כסלו תשד"מ ומהם לא משמע שהרבי הוא שהורה על כך.}}

#בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]].
#ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסמה תמונה שיוחסה לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|כפר חב"ד, גליון 714, עמ' 73.}}. היו שפקפקו בכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=550 פתי יאמין? (גלריה)] באתר {{שטורעם}}}}.
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:ציור המהרש.jpg|מרכז|ממוזער|110px|{{כתב קטן|ציור אדמו"ר המהר"ש שהתפרסם בכפר חב"ד}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|מרכז|ממוזער|130px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסם בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", וצוייר על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|מרכז|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|מרכז|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה הוא ציור פני [[המהר"ש]]. לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש הייתה כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...

את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}

בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.
בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה.{{הערה| התוועדויות תשד"מ שבהערה הקודמת}}. בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מ[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}.

(ייתכן גם שהציורים המובאים לעיל והמיוחסים לרבי המהר"ש הם פשוט העתקים מתמונות של הרבי הריי"צ ואנשים ייחסו אותם בטעות לרבי המהר"ש.)

== תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה על ידי הרבנית]]
[[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] (מצד שמאל) לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]] (מצד ימין), המשוערת כתמונת הרש"ב]]
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו, ובדרך כלל בשעה שהיה יוצא מביתו היו מקיפים אותו בחורי ישיבה גבוהים, במטרה להסתיר את דמותו ולמנוע אפשרות שהוא יצולם נגד רצונו{{הערה|היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ג, מדור תגובות. ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 29 מסופר שבחורים גבוהי קומה היו מסתירים את הרבי הרש"ב כשהלך לתשליך בר"ה כי היו צלמים שבאו מוויטבסק לצלמו בהליכתו לתשליך ונעמדו עם "מכונות צילום" על הגגות ולכן היה צורך בבחורים הגבוהים שיסתירו את הרבי.}}.

כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגרם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.

[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד גליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}.

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה נכתב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה ב[[אייר]] [[תרס"ח]], אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]{{הערה|מקובל בשם ר' [[לייזר ננס]] שישנה [[תמונה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נ"ע]] שלא הגיעה לידינו, ואולי מדובר בתמונה זו {{מקור}}.}}{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

== תמונת [[הרבי הריי"צ]] ==
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|תמונת אדמו"ר הריי"צ שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
התמונה הראשונה של אדמו"ר הריי"צ היא מעט לפני חתונתו, בה הוא נראה לבוש בחליפה ו[[כובע קנייטש]]{{הערה|[[:קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|התמונה]].}}. בקיץ של שנת [[תנש"א]] נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת [[תר"פ]]. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}.

[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משתי זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנבהלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.

במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש]]ו, וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית]] שהתרחש בשנת [[תר"צ]] תועד אז בעיתונות ונשתמרו ממנו תמונות רבות{{הערה|'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תר"צ]''', אתר בית המכירות קדם.}} וכן ישנם סרטים (ללא פס קול) מביקור זה שפורסמו ע"י jem. ב[[בר מצווה]] של [[בערי גוראריה]] בשנת [[תרצ"ו]] העניק [[הרבי הריי"צ]] לבערי מצלמה במתנה. במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ, בעיקר מהתקופה שלאחר בואו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]]. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.

מבואו של הרבי הריי"צ בפעם השנייה לארה"ב, ישנם סרטים שצולמו אז (אך ללא פס קול) והם פורסמו ע"י jem.

קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"ט]] הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משתי הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שעוצמת ה"פלאש" לא תהיה גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעוני (אך ללא פס קול), דבר יקר באותם ימים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח בעצמו בהזדמנות את תמונתו לחסידים ששהו במחנות הפליטים{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"פ]], עמ' 50.}}.

=== יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ ===

הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, שאל הרבי אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.

==תמונות הרבי==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי. צולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]]]
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]

=== לאחר הנשיאות ===
בשנת [[תשי"א]] פורסמה תמונתו של [[הרבי]] ששימשה כתמונתו של הרבי בפרסומים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות. בשנת [[תש"ל]] הכין חסיד חב"ד מ[[לונדון]] אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שתי תמונות חדשות של הרבי{{הבהרה|האלבום הכיל 3 תמונות?}}, כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח חודוקוב לאותו חסיד ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי שליט"א אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 52.}}.

=== י' שבט תש"ל ===
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות וסרטי וידיאו שצולמו נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}.}}.

=== צילום הרבי בחתונות ===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעיני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו החסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ובמקדש מלך (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רביעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}.}}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.

=== שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום ===

בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הילד גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=מראי%20מקומות למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]"{{מקור}}.

כך גם באחת מהתוועדויות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}{{מקור}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון|כ' מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!

מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...

ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חיצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך].}}

כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשל%22ח_-_%22שיחות_קודש%22_(החדש)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}.

=== עידוד הרבי לצלמים ===

{{ערך מורחב|ערך=[[WLCC]], [[JEM]]}}
[[קובץ:הרבי-מחייך-לצלם.jpeg|×250|ממוזער|הרבי מחייך לעבר צלם]]
למרות היחס החריף של הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רחש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]], כשהם מקבלים את רשות והסכמת הרבי לצלמו.

אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשויות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.

בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בוידאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בוידאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.

החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד וידאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב [[הלל דוד קרינסקי]] שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].

מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: [[י"ט כסלו]], [[י' שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב תמוז]] ו[[כ' מנחם אב]]. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו ל[[ארץ ישראל]], [[אנגליה]], ועוד.

מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד]] ו[[סאטלייט|חנוכה לייב]]{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת ג'ם בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.

== ראו גם ==
* [[תמונה]]
* [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]
* [[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]
* [[JEM]]

== לקריאה נוספת ==
*'''יותר יפה מהאורגינל''', סיפורו של הצייר רפאל נוריאל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 55
*'''יותר מאלף מילים''', 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' צבי (הארי) טריינר, מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 52

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] – אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}
*'''[https://col.org.il/news/130601 הרב ביקש לתלות תמונת הרבי בביתו, וקיבל תשובה מפתיעה]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131703 כשהרבי הסביר: מדוע חסידים זקוקים לתמונות של הרבי?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132881 לצלם את הרבי? לא מובן מאליו. תלוי מי אתה ולמה אתה מצלם]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

ישעיהו הנביא

2023-05-13T20:56:32Z

147.235.213.22: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ספר ישעיה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מקטע מספר ישעיהו במגילות הגנוזות שנמצאו במערות קומראן שבמדבר יהודה]]
[[קובץ:ישעיה - מגילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקטע מספר ישעיהו במגילות הגנוזות]][[קובץ:המערות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|המערות שבהם התגלו כתבי יד של מגילות ישעיהו (ומגילות נוספות)]] '''ישעיהו בן אמוץ''' היה מגדולי ה[[נביאים]] עם השגות בלתי רגילות ב[[הקב"ה]], והיה מהיחידים שראו ב[[נבואה]] את ה[[מרכבה]]. נבואותיו מרוכזות ב'''ספר ישעיהו'''. על פי [[ברייתא]] המובאת בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, הועלה הספר על גבי הכתב על ידי חזקיה [[מלך]] יהודה וסיעתו.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד בשנת ג' אלפים ק"מ{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&st=&pgnum=140&hilite= סדר הדורות חלק א עמוד 117].}} לאביו אמוץ. היה אחיינו של [[אמציה]] [[מלך יהודה]]{{הערה|"אמר ר' לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים" - תלמוד בבלי מגילה י עמוד ב.}}. את תורתו קיבל מאת [[עמוס הנביא]]. ניבא נבואות במשך מלכותם של המלכים: [[עיזיהו]] בן אמציה, [[יותם]], [[אחז]] ו[[יחזקיה]]{{הערה|ספר ישעיהו פרק א פסוק א.}}.

==דרגתו הרוחנית==
לנביא ישעיהו הייתה השגה ב[[נהי"ם]] של [[בריאה]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות [[חמץ]] ו[[מצה]].}}, ולכן בניגוד ליחזקאל שהבנתו הייתה ב[[עולם היצירה]] ונקרא בן כפר, הוא נקרא בן כרך.

ה[[בעל שם טוב]]{{הערה|ה[[בעל שם טוב]], [[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}} פירש את הפסוק "[[סור מרע ועשה טוב]]", שבניגוד לירמיה הנביא שנענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.

==נבואותיו==
ישעיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ה[[התבוננות]] בצבא השמים, הכוכבים המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבראם, ואמר: '''שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר''' (ישעיה מ, כו){{הערה|אדמו"ר [[הצמח צדק]] ספר החקירה דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים יד, א.}}.
===החילוק בין פרשת האזינו לנבואת ישעיהו===
פרשת האזינו פותחת במלים: {{ציטוטון|'''האזינו''' השמים ואדרבה, '''ותשמע''' הארץ אמרי פי}}". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים - כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק.

הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה - "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערה|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ".

הרבי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערה|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] - רחוקיים: "האזינו" - "השמים", ו"תשמע" - "הארץ".

משום כך אמר ישעיהו הנביא את הלשון: {{ציטוטון|שמעו שמים והאזיני ארץ}}, כי בזמנו כבר לא היה מצב של "כל יושביה עליה" - [[עשרת השבטים|עשרה שבטים]] כבר גלו מארץ ישראל, וממילא כבר נחסר בהקדושה המלאה של ישראל וארץ ישראל, ולכן אמר בדברי נבואתו לבני ישראל: "שמעו שמים", שכן הקדושה השמימית אינה קרובה כל כך.
===אודך ה' כי אנפת בי===
בנבואתו של נביא הנחמה - ישעיהו נאמר: "'''ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני'''".

זאת אומרת, שלעתיד לבא יודו בני ישראל לקב"ה על שכביכול [[כעס]] עלינו ושילח אותנו ל[[גלות]]. כי מלבד שעל ידי הגלות כופר עוננו וטהרנו לפני ה', הנה עוד זאת, על ידי הירידה לגלות והפיכת הגולה ל[[גאולה]], נעשית העלייה שלא בערך כלל לעבודת האדם.

והיינו, שהגאולה לא תהיה רק יציאה מהגלות והשעבוד, והעתקה אל החירות, אלא שהגלות עצמה והחומר הגשמי יתהפך לגאולה. ודוקא באופן זה נזכה ליעוד "ונגלה כבוד הוי'" - גילוי [[עצמותו]] יתברך - האל"ף שב"גאולה".

ומכל מקום הודאה זאת תהיה רק לעתיד לבא - ובדיעבד, וכמו שאיתא שם: "ואמרת ביום ההוא אודך וגו'", אבל בזמן הזה אין אנו מבינים שתיתכן הודאה כזאת, ומלכתחילה - אין אנו רוצים כלל את הגלות.

שהרי [[הקב"ה]] הוא כל-יכול, ובוודאי שביכולתו להביא את הגאולה עם העלייה הנפלאה שבה - גם בלי הצורך לרדת לגלות באופן של גבורות קשות כאלה - הן בגשמיות והן ברוחניות.

ובמיוחד שהקב"ה הוא "תכלית הטוב" ורוצה רק בטובתם של ישראל שהם בניו, עמו ונחלתו, ולא רק שרוצה את טובתם הרוחנית, אלא גם את טובתם בגשמיות עד הענינים הנמוכים ביותר.

ואם כן, אין שום הגיון והסבר שכלי בצורך להחזיק את ישראל בגלות, ואין בזה שום טעם - אפילו לא בשכל דקדושה.

זו אם-כן משמעות הביטוי "אודך ה' כי אנפת בי", בחינת הודאה דוקא, כי הודאה היא הסכמה לדבר המנוגד לסברתו של אדם, ושייך רק לדבר פלא שלמעלה משכל האדם, על דרך מה שכתוב: "אודה שמך כי עשית פלא"{{הערה|ישעיהו כה א}}, והכונה בזה לאריכות הגלות שהוא דבר פלא ו"אינו מושג בשכל כלל, זהו מכלל במופלא ממך אל תדרוש"

לפיכך מקבלים אנו זאת רק באמונה פשוטה בלבד ש"טוב וישר הוי'" אבל ביחד עם זה אנו זועקים ומתחננים לקב"ה ש"ישב אפך ותנחמני" - שישוב ה' מכעסו ויגאלנו מהגלות הנוראה הזאת, וכל העליות שבגאולה השלימה תהיינה ב"[[ספירת החסד|חסד]] וברחמים", ולא על ידי [[יסורים]] וחלאים רעים.

ואף על פי שהאמונה בטוב האלקי, ולעומתה - הזעקה נגד הגלות שהגלנו ה', הרי זה דבר והיפוכו - כנ"ל, מכל מקום מכיון שזה נדרש מכל יהודי, הרי זו עצמה הוכחה שזה אפשרי, ואדרבה ככל שהאמונה גדולה יותר - גם הזעקה גדולה יותר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבה]] תשד"מ.[[ספר השיחות]] ה'[[תנש"א]] עמ' 526.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נביאים]]

אוזן

2023-05-13T20:55:20Z

147.235.213.22: /* שני בחינות שבאוזן */

{{איברים}}
'''אוזן''' היא אבר בראש המשמש כלי לחוש ה[[שמיעה]]. בתורת הקבלה האוזן היא אור רוחני גבוה המשמש כתחילת יציאת אורות [[עולם העקודים]], בהעלם גדול כל כך עד שכל הספירות נכללות בה באות [[ה]] אחת.

האוזן של [[אדם קדמון]] היא בחינת השורש של [[שם ס"ג]] (אך באופן שרק הה' נתגלתה וכדלעיל), ומשמשת גם כמקור ושורש ל[[שם מ"ה]]{{הערה|שיצא מיחוד ע"ב דע"ב וע"ב דס"ג, וע"ב דס"ג הוא אורות האוזנים כמובא ב[[אוצרות חיים]] שער העקודים}}.

בלשון השאלה האוזן משמשת כביטוי ל"איזון", כמו למשל "מאזנים". הסיבה לכך היא כי תפקידם הרוחני של האזנים, דהיינו חוש השמיעה וההבנה, הוא לאזן בין הכוחות השונים הרוחניים, כמו ה[[אור מקיף]] וה[[אור פנימי]] (ששרשם באוזן ימיני ואוזן שמאל){{הערה|כמובא ב[[אוצרות חיים]] שער העקודים}}, ובין ה[[חסדים]] הנקראים בחינת ימין ל[[גבורות]] הנקראים צד שמאל, שזה ענין עולם התיקון, בניגוד ל[[עינים]] שהם שורש עולם התוהו, ואין בהם הפרדה בין הצד הימיני לשמאלי, בבחינת הפרדה בין משפיע למקבל, שהרי בעולם התוהו לא התגלה כראוי ההפרדה בין משפיע למקבל, וכל אחד אמר "אני אמלוך".

מכך נשתשלשל בגשמיות, שכאשר חסר לאדם חלק מסויים בפנימיות האוזן, חסר באיזון הגוף שילך באופן ישר.

האוזן משמשת גם בלשון השאלה כבית אחיזה לכלי, כמובא במסכת שבת{{הערה|יד, ב}} כי שלמה המלך עשה אזנים לתורה, והם הסייגים והגזירות של התורה שנמשכים מבחינת האוזן.

==שני בחינות שבאוזן==

אנו מוצאים בפרשת האזינו כי יש שני בחינות של שמיעה באוזן: {{ציטוטון|'''האזינו''' השמים ואדרבה, '''ותשמע''' הארץ אמרי פי}}". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים - כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק.

הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה - "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל [[ישעיהו הנביא]] את הלשון{{הערה|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ".

הרבי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערה|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] - רחוקיים: "האזינו" - "השמים", ו"תשמע" - "הארץ".

משום כך אמר [[ישעיהו הנביא]] את הלשון: {{ציטוטון|שמעו שמים והאזיני ארץ}}, כי בזמנו כבר לא היה מצב של "כל יושביה עליה" - [[עשרת השבטים|עשרה שבטים]] כבר גלו מארץ ישראל, וממילא כבר נחסר בהקדושה המלאה של ישראל וארץ ישראל, ולכן אמר בדברי נבואתו לבני ישראל: "שמעו שמים", שכן הקדושה השמימית אינה קרובה כל כך.
{{הערות שוליים}}

{{אדם}}
[[קטגוריה:אברי הגוף]]

מרדכי צבי אלפנביין

2023-05-12T14:59:27Z

147.235.213.22: /* משפחתו */

[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]

הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]] (כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.

לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח {{דרוש מקור}} שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.

הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]] על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.
[[קובץ:הרב מרדכי צבי אלפנביין לומד בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין לומד בכולל בצעירותו]]
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.

==הפטירה==
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב {{דרוש מקור}}. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.

== משפחתו ==
*בנו, ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]]
*בנו, ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]]
*בנו, ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]]
*בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עלית]]
*בתו רבקה יעקובוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]]
*בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]]
*בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי, [[קרית גת]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[קובץ:העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 .pdf|העקשן ינצח''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 65]] {{שבועון כפר חב"ד}}
*'''אבא, שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} משנת [[תשע"א]] לאחר פטירתו עמוד 32.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

מרדכי צבי אלפנביין

2023-05-12T14:57:32Z

147.235.213.22: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]

הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]] (כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.

לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח {{דרוש מקור}} שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.

הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]] על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.
[[קובץ:הרב מרדכי צבי אלפנביין לומד בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין לומד בכולל בצעירותו]]
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.

==הפטירה==
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב {{דרוש מקור}}. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.

== משפחתו ==
*בנו, ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]]
*בנו, ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]]
*בנו, ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]]
*בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עלית]]
*בתו רבקה יעקוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]]
*בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]]
*בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי, [[קרית גת]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[קובץ:העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 .pdf|העקשן ינצח''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 65]] {{שבועון כפר חב"ד}}
*'''אבא, שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} משנת [[תשע"א]] לאחר פטירתו עמוד 32.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

מרדכי צבי אלפנביין

2023-05-12T14:57:11Z

147.235.213.22: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]

הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל] (כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.

לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח {{דרוש מקור}} שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.

הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]] על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.
[[קובץ:הרב מרדכי צבי אלפנביין לומד בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין לומד בכולל בצעירותו]]
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.

==הפטירה==
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב {{דרוש מקור}}. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.

== משפחתו ==
*בנו, ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]]
*בנו, ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]]
*בנו, ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]]
*בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עלית]]
*בתו רבקה יעקוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]]
*בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]]
*בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי, [[קרית גת]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[קובץ:העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 .pdf|העקשן ינצח''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 65]] {{שבועון כפר חב"ד}}
*'''אבא, שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} משנת [[תשע"א]] לאחר פטירתו עמוד 32.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

משה אורנשטיין

2023-05-12T10:08:52Z

147.235.213.22: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב' - ?.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]], מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט על בוריים במהלך שיעור ב' (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים היה מקבל דולר של הרבי). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].
[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]]

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

==משפחתו==
אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]]

* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל (ארי) - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]

משה אורנשטיין

2023-05-12T10:06:31Z

147.235.213.22: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]], מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט על בוריים במהלך שיעור ב' (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים היה מקבל דולר של הרבי). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].
[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]]

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

==משפחתו==
אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]]

* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל (ארי) - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]

שדי חמד

2023-05-12T09:58:44Z

147.235.213.22: /* הדפסת הספר */

{{ספר
|שם=
|תמונה=[[קובץ:ספר שדי חמד.jpg|250px]]
|כיתוב=שער הספר בהוצאת ה'תרנ"ו
|סוג=[[אנציקלופדיה]]
|מאת=רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] מכונה החח"מ{{הערה|וככה חותם במכתבו}}
|הוצאה=
|שנת הוצאה=[[ה'תרנ"ה]]
|מהדורות נוספות=[[ה'תרנ"ו]], [[ה'תש"ח]] ועוד
|מספר כרכים=
|מהדורה מוערת=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|הספרייה הלאומית=
}}
[[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המחבר - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]]]]
הספר '''"שדי חמד"''' הוא ספר ערכים לנושאים הלכתיים ואקטואליים שנידונו בספרות ה[[שו"ת]]. הספר נכתב על ידי רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] ([[ז' בחשוון]] [[תקצ"ג]], 1833 - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]], 1905), רבם של יהודי חצי האי קרים ושל העיר [[חברון]]. הספר זכה להערכה רבה בקרב [[רבותינו נשיאנו]] ונדפס על ידי הוצאת [[קה"ת]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תוכן ומבנה הספר==
הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכים בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. מבנה הספר מתבסס על מבנה אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן.

==הדפסת הספר==

בחודש [[אדר]] [[תש"ח]] הביע [[אדמו"ר הריי"צ]] את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב [[דוד ברוורמן]]{{הערה|יושב ראש ועד כפר חב"ד}}, שניהל אז את הדפסת ספרי [[קה"ת]] ב[[אירופה]], וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה.

לאחר קבלת אישור מהרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור, במהדורה מפוארת ומשובחת{{הערה|בספר [[נלכה באורחותיו]] עמ' 254 הורה הרבי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם בשדי חמד הוצאת קה"ת}}. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים.

הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזר{{הערה|במכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש"ח]] כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים.

כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספר, והדפיסו אותו ב[[פולין]] בתרצ"ט-ת"ש. אבל יחד עם מליוני הקרבנות הקדושים, שנספו על ידי הרוצחים ימ"ש, הושמד גם ספר זה, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאד}}.}}, ואת המימון העיקרי יותר העניק ה[[חסיד]] ר' [[יוסף רובינסון]]{{הערה|בהשתדלות ר' [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] ור' [[יעקב כ"ץ]] מ[[שיקגו]].}}.

הדפסת הסדרה הושלמה ב[[תשי"ב]] והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שונים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את ה'שדי חמד' ללא רשות מ[[קה"ת]], שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם.

ב[[ראש חודש]] [[סיוון]] [[תש"י]] [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] ב-[[770]]. התוועדות זו ציינה את סיום תשלום המשכנתא על 770, בנדבת ר' יוסף רובינסון. בערב ראש חודש התלווה מר רובינסון לרבי ל[[האוהל|אוהל]], שם, על פי הצעת ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת שדי חמד. בהתוועדות עצמה הסב רובינסון ליד הרבי, ובמהלכה פנה אל הרבי וביקש "לבאר עניין בשדי חמד".

הרבי הגיב כי "עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך התוועדות מיוחדת", ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד{{הערה|הרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לרב [[יהודה לייב גרונר]]. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה "איזה כרך?", השיב הרבי, "איזה שיעלה בידך"...}} משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב"מערכת ד' מינים") בנוגע לתשלום מיידי עבור [[אתרוג]]. הרבי הזכיר את מנהג [[אדמו"ר הריי"צ]] שלא לשלם מיד, וביארו{{הערה|קישור לשיחה: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311]}}.

במהלך הכנת הספרים במהדורתם המחודשת ע"י הוצאת קה"ת הגיעה אל הרבי ידיעה שגורמים שונים במחנות הפליטים של גרמניה החליטו ליזום את הדפסת ה'שדי חמד' במתכונת המהדורה הישנה. באותה תקופה שוחח הרבי עם הרב יצחק דוד גרונר על הדפסת ה'שדי חמד' ותוך כדי הדברים הרבי התבטא בפניו בכאב ובצער על כל "השווייס און בלוט" [=זיעה ודמים] שהשקיע ב"שדי חמד". בכ"ו טבת תש"ט {{הערה|אגרות קודש, כרך ג, עמ' עט.}} כתב הרבי אגרת לר' דוד ברוורמן הממונה על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה: "יצא פה קול שמדפיסים בקעמפס [=מחנות הפליטים בגרמניה] את ה"שדי חמד", ומטובו להודיעני אם כן הוא, ולפרסם באופן אופיציאלי [=רשמי], שרשות ההדפסה שלנו הוא, וש"קהת" כבר מדפיסו".
לאחר תקופה התברר התברר שאכן כן הוא והרבי {{הערה|אג"ק שם, שם עמ' קסב}} כותב כי "מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי-חמד כמו שנדפס מאז". הדפסה זו גרמה להפסד כספי ניכר לאחר שדמים מרובים הושקעו בהדפסה. תקופה מסוימת לאחר מכן, שוב נדפסו הספרים ללא רשות, והיו שהעלו סברא להגיש תביעה משפטית כנגד משיגי הגבול, אולם כאשר הרבי נשאל על כך הגיב בכתב יד קודשו בשולי אגרת מז' אדר שני תשי"א: "לנהל משפט ע"ד [=על דבר] השד"ח השדי חמד עם... לדעתי אין כדאי". {{הערה| קונטרס אוצר החסידים, סקירה מקיפה אודות זכויות היוצרים של הוצאת קה"ת על ספרי רבותינו נשיאינו, עמ' 7-6, ושם צילומי כתי"ק ממכתבי הרבי. וראו גם בהתקשרות גליון 512, במדור "ניצוצי רבי".}}. יש אומרים שמכיוון שהרבי שמע שהרב [[משה שטרן]] מדברצן [ראה בערכו] היה שותף לדבר (המהדורה נדפסה ע"י המדפיס פרידמן, יהודי הונגרי מניו יורק, אך הרב שטערן ערך את המהדורה והתקין לה מפתחות), הורה להימנע מכך משום כבודו של הרב שטרן {{הערה|המכלול, ערך שדי חמד}}.

בשנת [[תשנ"ח]] מכר הרב [[ישראל שמוטקין]] בנו של הרב יהודה שמוטקין את זכות ההדפסה לר' עזרא הלוי חטאבי{{הערה|ספר שדי חמד בתחילתו ירושלים תשנ"ח.}}.

===התייחסות לספר בחב"ד===
בתחילת הספר (בהוצאת קה"ת) הקדיש [[הרבי]] מספר שורות לתולדותיו ולדמותו של המחבר. בין היתר מתאר הרבי את המחבר בשלל ביטויים נדירים: "עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו. בילדותו יצק [[מים]] על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו".

עוד כותב הרבי כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".

====התבטאויות של הרבי על המחבר====
*"המחבר של הספר 'שדי חמד' היה יהודי ספרדי, צדיק גדול", דברי הרבי בראש-חודש סיוון תש"י{{הערה|לפי גירסה נוספת הוסיף הרבי גם את התארים "גאון, צדיק וכו'" - 'ימי בראשית' עמ' 162.}}.
*"פרק בפני עצמו הם מידותיו התרומיות, ענוותנותו וצדקתו - ומקצת מהם יש לראות בצוואתו שנדפסה בסוף ספרי שדי-חמד"{{הערה|הרבי ציין כך בראשי-פרקים ל"תולדות המחבר".}}.
*הרבי מציין את ספרו 'אור לי', שהודפס על ידי הרב מדיני בשנת תרכ"ח תוך העלמת שמו כמחבר - "לגודל ענוותנותו", ואומר שהספר "כולל תשובות ופלפולי דאורייתא בסגנונו הצח". ובהמשך כותב: "ויאצל מרוחו עליהם - על יהודי קרים שאצלם שימש ברבנות ל"ג שנים - וישרש גם מידות טובות בלבותם".
*בנוגע לאישיותו המיוחדת ("ואופייני הוא") כותב הרבי: "אשר את שלוש בנותיו השיא לתלמידיו מופלגי תורה בעלי מלאכה. האחד - סנדלר, השני - חייט, השלישי - עושה כובעים".

==לקריאה נוספת==

*התקשרות גליון 510 | רבי חיים-חזקיהו מדיני וסדרת ספריו - 'שדי חמד'.
התקשרות גליון 512 | 'שדי חמד' - "אנציקלופדיה חשובה ביותר".

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים תורניים]]