חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם דריזין (מאיור)

2024-07-15T20:37:12Z

147.235.212.86: הוספתי תוכן

{{עריכה}}
[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
'''הרב אברהם דריזין''' ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]], מנהל [[הישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]] וממנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה מעמודי התווך של הישוב [[כפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[שד"ר]] ו[[משפיע]] ב[[ארצות הברית]].

==תולדות חיים==
===בברית המועצות===
ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה]] לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [[זקן|זקן "שלם"]], והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה. בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[עבודה|הבחורים ה'עובדים']] מתפללים, ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[ליובאוויטש]].

בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש]] לעיר [[קרמנצ'וג]].

בשנת [[תר"פ]], שנת חייו האחרונה בעלמא דין של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת [[תרפ"ד]] נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, בתו של החסיד [[זלמן משה היצחקי|ר' זלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].

בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].

בשנת [[תרצ"ה]] התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר [[מוסקבה]] הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[חסידי חב"ד]] באזור.

באותה התקופה עצרה [[המשטרה החשאית]] חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' [[יעקב מאסקאליק]] הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח ל[[קזחסטן]], ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[סמרקנד]], כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], נוצרה הזדמנות לצאת מ[[ברית המועצות]] [[יציאת רוסיה תש"ו|באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב מחנה העקורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], ובזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת [[חסידות]].

===בארץ הקודש===

בשנת [[תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[ראש ישיבה|מנהל הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] ששכנה בעיר [[לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת [[כפר חב"ד]] היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

ב[[חג הסוכות]] היה ר' אברהם [[התוועדות|מתוועד]] כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[סוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[שמחת תורה]]. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

'''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"'''''

===בארצות הברית===
בשנת [[תשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|שכונת קראון הייטס]]. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ[[שד"ר|'שלוחא דרבנן']] של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[ארצות הברית]]. את מרבית שעות היום הקדיש ל[[תפילה]] ו[[לימוד תורה|ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת [[תשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]].

===פטירתו===
ר' אברהם נפטר ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]] ונטמן בסמיכות ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ|ציון הקדוש]] ב[[בית החיים מונטיפיורי|בית החיים מונטיפיורי בניו יורק]]

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:אנשים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - כפר חב"ד, תשס"ד
*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפר חב"ד תשס"ט
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* משה יוסף רובין '''A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[שלום בער דריזין]], קראון הייטס
*הרב ישראל דריזין - נפטר י' תמוז תשס"ד.
*הרב [[מענדל דריזין]], קראון הייטס
*הרב חיים יצחק דריזין - שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה

;חתניו:
* הרב [[מרדכי לוין]] - [[כפר חב"ד]]
* הרב [[ראובן קמינצקי]] - כפר חב"ד
* הרב [[יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס
* הרב [[חיים יצחק קוגל]] - קראון הייטס
* הרב [[יעקב קאפיל רובין]] - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - [[בורו פארק]]
* הרב [[נחום פינסון]] - קראון הייטס - זוגתו רחל נפטרה י"ב כסלו תשע"ב -, אביו של ר' [[דובער פינסון]]

==קישורים חיצוניים==
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post.html בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

דב אליעזר הבלין

2024-07-15T20:34:06Z

147.235.212.86: /* משפחתו */הוספתי תוכן

{{אין תמונה}}
הרב '''דב אליעזר הבלין''' ([[כ"ז בניסן]] [[תר"פ]] - [[ו' תמוז]] [[תנש"א]]) היה בעל תפילה ואיש חסד, שנמנה על צאצאי משפחת הבלין – שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[רוסטוב]] ב[[כ"ז ניסן]] [[תר"פ]] לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ולאמו מרת שיינא יפה רחל ונקרא על שם סבו ר' [[אליעזר הבלין]].

בהיותו בגיל שנתיים חזרו הוריו לארץ הקודש בשליחות רבותינו נשיאינו, ופתחו מחדש את ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] והעתיקו את מקומה מ[[חברון]] ל[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] שנוהלה על ידי אביו, ובהיותו בגיל 16 בלבד התייתם מהוריו.

בשנת [[תש"ג]] נישא עם רעייתו מרת עלקא{{הערה|נפטרה בכ"ד אלול תשמ"ח.}} בת ר' אברהם ברוך בלוי, ונינת הגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]].

לאורך שנותיו נודע כבעל חסד ומכניס אורחים, ושימש כבעל תפילה בבית הכנסת המרכזי בקטמון בו שימש ברבנות הגאון הרב זאב מינצברג, רבה של העיר העתיקה.

בשנותיו האחרונות סבל רבות מייסורים שונים, ואף לקה בשיתוק חלקי באברי גופו, ונפטר ב[[ו' תמוז]] [[תנש"א]].

נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.

לאחר פטירתו נוסד לזכרו מכון ההלכה 'דרך אליעזר'.

==משפחתו==
*בנו, הרב שלמה זלמן הבלין - רב בהר נוף וראש כולל 'דרך אליעזר'. רעייתו, מרת טויבא יונה יונית הבלין - נפטרה י"ח אדר א' תשס"ח. בנם, ישראל צבי הבלין - נפטר כ"ג אדר ב' תשע"ד.
*בנו, הרב [[משה הבלין]] - ראש [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבת חב"ד]] ורבה הראשי של [[קריית גת]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק הבלין]] - רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*בנו, הרב [[שמואל אהרן הבלין]] - רב ואב בית דין בעיר [[פאולו]], [[ברזיל]]
* בתו, מרת יוכבד דרוק רעייתו של הרב מרדכי דרוק ע"ה - נפטרה י' תמוז תש"ע.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין, דב אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]

דב אליעזר הבלין

2024-07-15T20:32:41Z

147.235.212.86: /* משפחתו */הוספתי תוכן

{{אין תמונה}}
הרב '''דב אליעזר הבלין''' ([[כ"ז בניסן]] [[תר"פ]] - [[ו' תמוז]] [[תנש"א]]) היה בעל תפילה ואיש חסד, שנמנה על צאצאי משפחת הבלין – שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[רוסטוב]] ב[[כ"ז ניסן]] [[תר"פ]] לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ולאמו מרת שיינא יפה רחל ונקרא על שם סבו ר' [[אליעזר הבלין]].

בהיותו בגיל שנתיים חזרו הוריו לארץ הקודש בשליחות רבותינו נשיאינו, ופתחו מחדש את ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] והעתיקו את מקומה מ[[חברון]] ל[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] שנוהלה על ידי אביו, ובהיותו בגיל 16 בלבד התייתם מהוריו.

בשנת [[תש"ג]] נישא עם רעייתו מרת עלקא{{הערה|נפטרה בכ"ד אלול תשמ"ח.}} בת ר' אברהם ברוך בלוי, ונינת הגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]].

לאורך שנותיו נודע כבעל חסד ומכניס אורחים, ושימש כבעל תפילה בבית הכנסת המרכזי בקטמון בו שימש ברבנות הגאון הרב זאב מינצברג, רבה של העיר העתיקה.

בשנותיו האחרונות סבל רבות מייסורים שונים, ואף לקה בשיתוק חלקי באברי גופו, ונפטר ב[[ו' תמוז]] [[תנש"א]].

נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.

לאחר פטירתו נוסד לזכרו מכון ההלכה 'דרך אליעזר'.

==משפחתו==
*בנו, הרב שלמה זלמן הבלין - רב בהר נוף וראש כולל 'דרך אליעזר'. רעייתו, מרת טויבא יונה יונית הבלין - נפטרה י"ח אדר א' תשס"ח. בנם, ישראל צבי הבלין - נפטר כ"ג אדר ב' תשע"ד.
*בנו, הרב [[משה הבלין]] - ראש [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבת חב"ד]] ורבה הראשי של [[קריית גת]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק הבלין]] - רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*בנו, הרב [[שמואל אהרן הבלין]] - רב ואב בית דין בעיר [[פאולו]], [[ברזיל]]
* בתו, מרת יוכבד דרוק אשת הרב מרדכי דרוק ע"ה - נפטרה י' תמוז תש"ע.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין, דב אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]

שלום דובער ליין

2024-07-15T09:28:04Z

147.235.212.86: /* משפחתו */הוספתי תוכן

[[קובץ:שלום בער ליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליין בתצלום משנותיו בארץ הקודש]]
הרב '''שלום דובער ליין''' ([[ה' אייר]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ח]]) היה איש חינוך תושב [[כפר חב"ד]] שפעל במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בין תפקידיו החינוכים שימש כחבר בוועדת החינוך של מוסדות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] וכמנהל בית הספר לבנות ביפו. נודע כבעל כשרון דיבור רהוט, וייצג את [[חסידות חב"ד]] פעמים רבות במסגרת [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ותכניות רדיו של 'קול ישראל'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תרפ"ה]] ברוסיה, לאביו הרב [[יהושע ליין]] ואמו הרבנית מרת רישא, כצאצא ל[[משפחת חן]] החב"דית.

כבר בגיל צעיר ביותר למד ב'[[חיידר]]' יחד עם התלמידים המבוגרים, ידע את התפילה בעל-פה והיה בקי בכתב [[רש"י]] ועוד.

עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים נוספים במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה]]' המפורסמת, והגיע למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם נישא ב[[חודש אלול]] תש"ו לרעייתו מרת פרידא בתו של הרב אלתר אליעזר רוקח{{הערה|נולדה ביום ב' דחג הפסח [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] יערוסלאב בגליציה ונפטרה בט' תמוז תש"ס.

אביה ר' אלתר אליעזר רוקח הוא בנו של האדמו"ר רבי ישעיה שלום רוקח מיענווא ונין של האדמו"רים לבית בעלזא ורופשיץ.}}.

במהלך השנה שלאחר החתונה למד כתלמיד מן המנין ב[[תומכי תמימים פאקינג|סניף תומכי תמימים שהוקם במחנה]], ובמקביל לימד קבוצת נערים בגיל צעיר יותר.

===העלייה לארץ הקודש===
מפוקינג נסעו ר' שלום בער ורעייתו לצרפת, ובשנת [[תש"ט]] קיבלו הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות לארץ ישראל, לשם הגיעו ב[[חודש סיון]] תש"ט, ולאחר תקופה קצרה בה התגוררו במעברה, התיישבו ב[[כפר חב"ד]], יחד עם קבוצת חסידים שהיו מראשוני התושבים במקום.

מול הבית בו התיישבו בני משפחת ליין, הייתה באר [[מים]] שעמדה בתוך מבנה נטוש, והמתיישבים החדשים החליטו להפוך את חלק המבנה בו נמצאת הבאר ל[[מקווה טהרה]], ולצורך כך שיפצו בית זה כשר' שלום בער מצטרף לעבודות על אף שלא היה לו נסיון קודם בכך, ובהמשך אף מונה לשמש כבלן ולתפעל את המקווה, ולצורך כך היה קם מידי בוקר בשעה מוקדמת על מנת להסיק את התנור כדי שהמים יספיקו להתחמם עד השעה בה מגיעים האנשים לטבול.

===בשדה החינוך===
לקראת פתיחת שנת הלימודים [[תשי"ג]], הוצע לו להצטרף לצוות החינוכי בבית הספר החדש בזרנוגה שנפתח באותם ימים במסגרת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]', ולאחר שקיבל את ברכתו של הרבי, העביר את הסכמתו לממונים ועבד בבית ספר זה במשך שנתיים, ולאחריהם עבר ללמד בבית ספר חב"ד לבנים ביפו, ובהמשך התבקש לנהל את בית הספר חב"ד לבנות בעיר ולקח את התפקיד על עצמו לאחר שקיבל את ברכתו של הרבי.

במקביל לימד באותן שנים בשעות הערב ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], והיה מעביר קורסים מזורזים בהוראה לתלמידי התמימים שהצטרפו לבתי הספר של הרשת ללא שהיה להם ידע מקדים בחינוך ובהוראה.

===תפקידים נוספים===
בשבתות, היה הרב ליין ממונה על אמירת [[מאמרי חסידות]] בשבתות בשעת [[רעוא דרעוין]].

במשך למעלה מעשר שנים היה ר' שלום בער עורך אחראי של [[בטאון חב"ד]], ומאז הגיליון השמיני, י"א [[ניסן]] [[תשט"ו]] מופיע שמו כעורך אחראי של הביטאון. בנוסף, היה גם חבר בועד החינוך של מוסדות החינוך לבנות בכפר חב"ד – [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]].

כאשר החל הרבי לדרוש מהחסידים לפעול תחת הסיסמא 'ופרצת' וקיומם של [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] - הצטרף הרב ליין לפעילות והיה נואם לעיתים קרובות בערבים אלו, ואף היה מוזמן מעת לעת להתראיין ברדיו 'קול ישראל'.

===פטירתו והנצחתו===
נפטר ב[[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ח]].

בקרן המחנכים שהוקמה לזכרם של עובדי הרשת, הוקמה קרן מיוחדת לעילוי נשמתו, ומכספי הקרן סייעו בהלוואות נוחות למורי הרשת שעורכים שמחות משפחתיות.

==משפחתו==
רעייתו, מרת פרידא ליין - נפטרה ט' תמוז תש"ס.
*בתו מרת רישא, אשת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] - מגבאי בית חיינו 770, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אלתר [[אליעזר ליין]] (זוגתו, מרת חי' דבורה לאה) - מעורכי הספר [[אבני חן (ספר)|אבני חן]] על תולדות משפחת חן, קראון הייטס
*בתו מרת שטערנא שרה, אשת הרב ברוך וילהלם
*בנו, הרב יוסף יצחק ליין (זוגתו, מרת רבקה נעמי) - מנהל שותף בבית הדפוס 'The Print House', קראון הייטס
*בתו מרת רבקה וואלבערג - נפטרה ט"ו תמוז תשנ"ה.
*בנו הרב יהושע ליין (זוגתו, מרת פייגא עטיל) - קראון הייטס

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Walberg-Schanowitz%20-%20Tishrei%2029%2C%205778.pdf מכתבי רבותינו נשיאינו לרב ליין]''' בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליין, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]

אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')

2024-07-14T17:34:41Z

147.235.212.86: /* תולדות חיים */תיקנתי טעות

{{מפנה|אהרון הלפרין}}
[[קובץ:הרב אהרן הלפרין כפר חב''ד ב'.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב הלפרין]]
הרב '''אהרון הלפרין''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959), יו"ר [[מכון לוי יצחק]] ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ראשון לציון]] בחול המועד סוכות, [[י"ט תשרי]] [[תש"כ]] לאביו הרב [[משה צבי הלפרין]] ולאמו מרת רחל.

שירת ב[[צה"ל]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רייזל שושנה בת הרב [[טוביה בלוי]].

לאחר נישואיו שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]].
בשנת [[תש"פ]] חדל מלשמש בתפקידו בתלמוד תורה ועבר ללמד כר"מ ב[[ישיבת אהלי תמימים (כפר חב"ד)|ישיבת אהלי תמימים]].

שימש כמתרגם ה[[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם רעייתו.

כיום משמש כרב ור"מ ב[[אהלי תמימים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]]. בנוסף משמש כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] ואחראי על תחזוקת ה[[מקוה]] במקום.

משמש גם כמדריך טיולים מקצועי.

רעייתו משמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילה בעריכת [[מסיבות שבת]] לילדי כפר חב"ד ב'.

==ראו גם==
*[[מכון לוי יצחק]]

==משפחתו==
*בנו, הרב [[לוי יצחק הלפרין (רמלה)]] משלוחי הרבי ברמלה וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] בישיבת [[תומכי תמימים דעת]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלפרין]] נושא ונותן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק שוורץ]] מרבני ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*בנו,משה צבי הלפרין, ראשון לציון.

{{מיון רגיל:הלפרין, אהרון}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תמימים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')

2024-07-14T17:33:46Z

147.235.212.86: /* משפחתו */תיקנתי טעות

{{מפנה|אהרון הלפרין}}
[[קובץ:הרב אהרן הלפרין כפר חב''ד ב'.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב הלפרין]]
הרב '''אהרון הלפרין''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959), יו"ר [[מכון לוי יצחק]] ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ראשון לציון]] בחול המועד סוכות, [[י"ט תשרי]] [[תש"כ]] לאביו הרב [[משה צבי הלפרין]] ולאמו מרת רחל.

שירת ב[[צה"ל]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רייזל שושנה בת הרב [[טוביה בלוי]].

לאחר נישואיו שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]].

לרב הלפרין שיטת חינוך בה הוא נוהג להתקשר לכל תלמיד מתלמידיו ביום הולדתו, כך הוא משמר קשר עם חניכיו ומצליח להשפיע עליהם בצורה מיטבית.

בשנת [[תש"פ]] חדל מלשמש בתפקידו בתלמוד תורה ועבר ללמד כר"מ ב[[ישיבת אהלי תמימים (כפר חב"ד)|ישיבת אהלי תמימים]].

שימש כמתרגם ה[[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם רעייתו.

כיום משמש כרב ור"מ ב[[אהלי תמימים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]]. בנוסף משמש כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] ואחראי על תחזוקת ה[[מקוה]] במקום.

משמש גם כמדריך טיולים מקצועי.

רעייתו משמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילה בעריכת [[מסיבות שבת]] לילדי כפר חב"ד ב'.

==ראו גם==
*[[מכון לוי יצחק]]

==משפחתו==
*בנו, הרב [[לוי יצחק הלפרין (רמלה)]] משלוחי הרבי ברמלה וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] בישיבת [[תומכי תמימים דעת]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלפרין]] נושא ונותן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק שוורץ]] מרבני ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*בנו,משה צבי הלפרין, ראשון לציון.

{{מיון רגיל:הלפרין, אהרון}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תמימים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

יוסף יצחק ליברוב

2024-07-14T17:32:33Z

147.235.212.86: /* תולדות חיים */תיקנתי טעות

[[קובץ:יוסי ליברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בראיון באולפני [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] (תשע"ד)]]
הרב '''יוסף יצחק ליברוב''' ('''ליבעראוו''', יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ומנהל [[מכון לוי יצחק]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[שביעי של פסח]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ולאמו דאברושא. מצד אימו, הוא נכדו הגדול של ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]].

בצעירותו, למד בישיבות [[תומכי תמימים ברינוא]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] ובשנת [[תשל"ד]] הגיע ללמוד בישיבה המרכזית ב-[[770]].

בשנת [[תשל"ח]] נכלל בקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחה באופן אישי על ידי הרבי לחזק את הפעילות החב"דית בארץ, ולאחר סיום מסלול לימודיו [[נישואין|נישא]] לרעייתו אידא, בתו של הרב [[מרדכי אליהו שניאור]].

בשנת [[תשל"ט]] החל לנהל את [[מכון לוי יצחק]] הפועל להפצת תורתו של הרבי ב[[לשון הקודש]] באמצעות תרגום השיחות שנדפסו במקורן ב[[אידיש]] והפצתם בעברית, והחל בתרגום השיחות שב[[לקוטי שיחות]] לפי הסדר.

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], בשנת תשמ"ח, יזם את הוצאת סדרת הספרים [[מעין חי]] - שיחות של הרבי מעובדות באופן מתאים גם לילדים.
הרב ליבעראוו מתגורר ב[[כפר חב"ד ב']].

==משפחתו==
;בניו:
* הרב שניאור זלמן ליבעראוו - [[קראון הייטס]]
* ישראל אריה לייב (ארי) ליבעראוו - [[יפו]] - [[תל אביב]]
* הרב משה סעדי' ליבעראוו - מלמד ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] ב[[נתניה]], ומשפיע בישיבת [[תות"ל נתניה|תומכי תמימים נתניה]]
* ר' מאיר שלמה ליבעראוו - [[צוריאל]]
* ר' לוי ליבעראוו - [[לוד]] אחיסמך

;חתניו:
*הרב [[שלום דובער הנדל]] ראש ישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים]] ומשלוחי הרבי ב[[אור יהודה]]
*ר' שרגא מרזל [[לוד]]
*ר' אלחנן צייגר [[לוד]] אחיסמך
*ר' יהונתן הלוי בייץ' [[כפר חב"ד]]
*ר' יעקב מאיר אורבן, קריית אתא
* בתו, מריישא (מירי) כפר חב"ד ב'.
* בתו, רבקה כפר חב"ד ב'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79210 הרב ליברוב חונך את אולפן ה'ראלי' החדש] {{וידאו}} {{אינפו}} ה' טבת [[תשע"ד]] (08.12.2013) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:ליברוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:שלוחים בבית חב"ד נתב"ג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]

רמב"ם

2024-03-27T12:13:18Z

147.235.212.86: /* שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון|אחר=חיבורו ההלכתי|ראו=[[משנה תורה לרמב"ם]]}}
{{לעריכה|מועתק מויקי}}
[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם]]
רבי '''משה בן מימון''' (המכונה '''הרמב"ם''') ([[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} - [[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר [[משנה תורה]]. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "[[ממשה ועד משה|ממשה עד משה לא קם כמשה]]".

==תולדות חיים==
נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]] המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.

[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מורה הוראה|רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]]
הרמב"ם התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב ה[[קנאה|קנאות]] המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
בשנת ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה, אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.

===חייו במצרים===
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.

הרמב"ם שימש כמנהיג קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת ד'תתקל"ח לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.

בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח.

מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד.

השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.

עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".

===פטירתו ולאחריה===

הרמב"ם נפטר {{בפוּסטאט|מונחון=קהיר העתיקה}} שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.

בשנת [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.

=== התנגדות לחיבוריו ===
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עלי' מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

=== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ===

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב|יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי נסובות על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] את הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש, ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.

==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם==
[[הרבי]] התייחס בצורה מבולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}.
=== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ===

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}.
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}

=== תאריך לידתו של הרמב"ם ===
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם{{הערה|1=שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]}}.

[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]]

=== יום ההילולא של הרמב"ם ===
{{להשלים}}
כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.

בשנת [[תנש"א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}.

הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש"פ שמות - כ"א טבת תשנ"ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב"ם לגבי כך שהקב"ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום:
{{ציטוטון|ולהעיר שהרמב"ם חי ע' שנה פחות פ"ג יום (סה"ד שם, ממאור עינים ספכ"ה) - פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו על ידי הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ"ש הרמב"ם בסוף מנין המצוות ע"ס ההלכות שבהקדמת ספרו)}}

==תקנת לימוד הרמב"ם==
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
ב[[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב"ם: מסלול של שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל אחד עשר חודשים), של פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב"ם, הוא משום שבלימוד הרמב"ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים של [[מצווה|מצוות]] [[לימוד התורה]]: '''ידיעת התורה''' ו'''לימוד התורה''', משום שהרמב"ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.{{תקנות הרבי}}

{{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}
באותה שיחה{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]]}} הורה הרבי שלאחר סיום לימוד הרמב"ם יעשו סיום הרמב"ם בהשתתפות רבים מבני ישראל, לפני סיום הרמב"ם הראשון הורה הרבי לקיים סיומים בכל מקום, "ברב עם הדרת מלך", והוסיף שהסיום אינו שייך לחוג מסויים אלא שייך לכלל ישראל, ועל כן מוטל כל אחד ואחד להגיע אליו, בנוסף לכך דיבר הרבי על כמה מעלות שיש בקיום הסיום.
סיום הרמב"ם העולמי נערך מאז בכל שנה בשכונת [[קראון הייטס]], וסיום הרמב"ם בארץ ישראל נערך בטבריה על ציון הרמב"ם.

==תמונת הרמב"ם==
[[קובץ:הרמבם_מתוקן_חלקית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|הציור המתוקן חלקית של הרמב"ם, בו נפוץ לעשות שימוש בעניינים הקשורים ל[[תקנת הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] [[סיום הרמב"ם|וסיומו]]}}]]
===הפקפוק באמיתיות התמונה===
{{להשלים}}
במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]:
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המערב{{הבהרה}}, שם סגנון הלבוש היה שונה.

===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד [להעיר כי ניתן לראות בכך הוכחה לכך שהרבי לא קיבל את התמונה כאמיתית, שהרי באג"ק חח"י ע' רכו הרבי מסביר שמופרך לעשות בול עם תמונת אדמוה"ז כי בול הוא דבר שמתגלגל ברחובות וכך תתבזה ח"ו תמונת אדמוה"ז. ובנוגע לתמונת הרמב"ם ע"ג בול לא הזכיר זאת הרבי ואדרבה עודד את הענין].}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}.

== ראו גם ==
*[[י"ד בניסן#אירועים ביהדות|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[משנה תורה לרמב"ם]]
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]
*[[כ' בטבת#אירועים ביהדות|כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם] {{הב}}
*'''ממשה בן מיימון עד משיח בדורנו''', שבועון בית משיח י"ז טבת תשפ"א עמוד 34

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב"ם] {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf מדקדקים פרשת שמות עמ' 15] {{אינפו}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://col.org.il/news/143331 מורי הנבוכים: מאמר השוואתי בין תורת הרמב"ם לתורת הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-rambams-menorah-is-just-45-away-from-770/ תערוכת כתבי הרמב"ם, במנהטן]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]][[קטגוריה:ראשונים]]

רמב"ם

2024-03-27T12:06:04Z

147.235.212.86: /* חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון|אחר=חיבורו ההלכתי|ראו=[[משנה תורה לרמב"ם]]}}
{{לעריכה|מועתק מויקי}}
[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם]]
רבי '''משה בן מימון''' (המכונה '''הרמב"ם''') ([[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} - [[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר [[משנה תורה]]. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "[[ממשה ועד משה|ממשה עד משה לא קם כמשה]]".

==תולדות חיים==
נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]] המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.

[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מורה הוראה|רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]]
הרמב"ם התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב ה[[קנאה|קנאות]] המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
בשנת ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה, אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.

===חייו במצרים===
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.

הרמב"ם שימש כמנהיג קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת ד'תתקל"ח לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.

בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח.

מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד.

השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.

עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".

===פטירתו ולאחריה===

הרמב"ם נפטר {{בפוּסטאט|מונחון=קהיר העתיקה}} שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.

בשנת [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.

=== התנגדות לחיבוריו ===
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עלי' מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

=== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ===

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב|יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי נסובות על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] את הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש, ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.

==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם==
[[הרבי]] התייחס בצורה מבולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}.
=== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ===

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}.
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}

=== תאריך לידתו של הרמב"ם ===
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם{{הערה|1=שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]}}.

[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]]

=== יום ההילולא של הרמב"ם ===
{{להשלים}}
כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.

בשנת [[תנש"א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}.

הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש"פ שמות - כ"א טבת תשנ"ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב"ם לגבי כך שהקב"ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום:
{{ציטוטון|ולהעיר שהרמב"ם חי ע' שנה פחות פ"ג יום (סה"ד שם, ממאור עינים ספכ"ה) - פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו על ידי הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ"ש הרמב"ם בסוף מנין המצוות ע"ס ההלכות שבהקדמת ספרו)}}

==תקנת לימוד הרמב"ם==
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
ב[[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב"ם: מסלול של שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל אחד עשר חודשים), של פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב"ם, הוא משום שבלימוד הרמב"ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים של [[מצווה|מצוות]] [[לימוד התורה]]: '''ידיעת התורה''' ו'''לימוד התורה''', משום שהרמב"ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.{{תקנות הרבי}}

{{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}
באותה שיחה{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]]}} הורה הרבי שלאחר סיום לימוד הרמב"ם יעשו סיום הרמב"ם בהשתתפות רבים מבני ישראל, לפני סיום הרמב"ם הראשון הורה הרבי לקיים סיומים בכל מקום, "ברב עם הדרת מלך", והוסיף שהסיום אינו שייך לחוג מסויים אלא שייך לכלל ישראל, ועל כן מוטל כל אחד ואחד להגיע אליו, בנוסף לכך דיבר הרבי על כמה מעלות שיש בקיום הסיום.
סיום הרמב"ם העולמי נערך מאז בכל שנה בשכונת [[קראון הייטס]], וסיום הרמב"ם בארץ ישראל נערך בטבריה על ציון הרמב"ם.

==תמונת הרמב"ם==
[[קובץ:הרמבם_מתוקן_חלקית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|הציור המתוקן חלקית של הרמב"ם, בו נפוץ לעשות שימוש בעניינים הקשורים ל[[תקנת הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] [[סיום הרמב"ם|וסיומו]]}}]]
===הפקפוק באמיתיות התמונה===
{{להשלים}}
במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]:
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המערב{{הבהרה}}, שם סגנון הלבוש היה שונה.

===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}.

== ראו גם ==
*[[י"ד בניסן#אירועים ביהדות|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[משנה תורה לרמב"ם]]
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]
*[[כ' בטבת#אירועים ביהדות|כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם] {{הב}}
*'''ממשה בן מיימון עד משיח בדורנו''', שבועון בית משיח י"ז טבת תשפ"א עמוד 34

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב"ם] {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf מדקדקים פרשת שמות עמ' 15] {{אינפו}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://col.org.il/news/143331 מורי הנבוכים: מאמר השוואתי בין תורת הרמב"ם לתורת הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-rambams-menorah-is-just-45-away-from-770/ תערוכת כתבי הרמב"ם, במנהטן]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]][[קטגוריה:ראשונים]]

רמב"ם

2024-03-27T12:01:38Z

147.235.212.86: /* התנגדות לחיבוריו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון|אחר=חיבורו ההלכתי|ראו=[[משנה תורה לרמב"ם]]}}
{{לעריכה|מועתק מויקי}}
[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם]]
רבי '''משה בן מימון''' (המכונה '''הרמב"ם''') ([[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} - [[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר [[משנה תורה]]. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "[[ממשה ועד משה|ממשה עד משה לא קם כמשה]]".

==תולדות חיים==
נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]] המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.

[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מורה הוראה|רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]]
הרמב"ם התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב ה[[קנאה|קנאות]] המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
בשנת ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה, אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.

===חייו במצרים===
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.

הרמב"ם שימש כמנהיג קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת ד'תתקל"ח לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.

בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח.

מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד.

השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.

עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".

===פטירתו ולאחריה===

הרמב"ם נפטר {{בפוּסטאט|מונחון=קהיר העתיקה}} שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.

בשנת [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.

=== התנגדות לחיבוריו ===
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עלי' מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

=== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ===

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.

==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם==
[[הרבי]] התייחס בצורה מבולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}.
=== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ===

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}.
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}

=== תאריך לידתו של הרמב"ם ===
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם{{הערה|1=שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]}}.

[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]]

=== יום ההילולא של הרמב"ם ===
{{להשלים}}
כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.

בשנת [[תנש"א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}.

הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש"פ שמות - כ"א טבת תשנ"ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב"ם לגבי כך שהקב"ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום:
{{ציטוטון|ולהעיר שהרמב"ם חי ע' שנה פחות פ"ג יום (סה"ד שם, ממאור עינים ספכ"ה) - פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו על ידי הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ"ש הרמב"ם בסוף מנין המצוות ע"ס ההלכות שבהקדמת ספרו)}}

==תקנת לימוד הרמב"ם==
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
ב[[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב"ם: מסלול של שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל אחד עשר חודשים), של פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב"ם, הוא משום שבלימוד הרמב"ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים של [[מצווה|מצוות]] [[לימוד התורה]]: '''ידיעת התורה''' ו'''לימוד התורה''', משום שהרמב"ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.{{תקנות הרבי}}

{{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}
באותה שיחה{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]]}} הורה הרבי שלאחר סיום לימוד הרמב"ם יעשו סיום הרמב"ם בהשתתפות רבים מבני ישראל, לפני סיום הרמב"ם הראשון הורה הרבי לקיים סיומים בכל מקום, "ברב עם הדרת מלך", והוסיף שהסיום אינו שייך לחוג מסויים אלא שייך לכלל ישראל, ועל כן מוטל כל אחד ואחד להגיע אליו, בנוסף לכך דיבר הרבי על כמה מעלות שיש בקיום הסיום.
סיום הרמב"ם העולמי נערך מאז בכל שנה בשכונת [[קראון הייטס]], וסיום הרמב"ם בארץ ישראל נערך בטבריה על ציון הרמב"ם.

==תמונת הרמב"ם==
[[קובץ:הרמבם_מתוקן_חלקית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|הציור המתוקן חלקית של הרמב"ם, בו נפוץ לעשות שימוש בעניינים הקשורים ל[[תקנת הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] [[סיום הרמב"ם|וסיומו]]}}]]
===הפקפוק באמיתיות התמונה===
{{להשלים}}
במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]:
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המערב{{הבהרה}}, שם סגנון הלבוש היה שונה.

===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}.

== ראו גם ==
*[[י"ד בניסן#אירועים ביהדות|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[משנה תורה לרמב"ם]]
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]
*[[כ' בטבת#אירועים ביהדות|כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם] {{הב}}
*'''ממשה בן מיימון עד משיח בדורנו''', שבועון בית משיח י"ז טבת תשפ"א עמוד 34

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב"ם] {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf מדקדקים פרשת שמות עמ' 15] {{אינפו}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://col.org.il/news/143331 מורי הנבוכים: מאמר השוואתי בין תורת הרמב"ם לתורת הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-rambams-menorah-is-just-45-away-from-770/ תערוכת כתבי הרמב"ם, במנהטן]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]][[קטגוריה:ראשונים]]

שיחה:שושנת יעקב (פיוט)

2024-03-26T12:09:48Z

147.235.212.86: יצירת דף עם התוכן "==מה זה הלחן של הרב חודקוב?== יוסי כהן הוציא השנה (פ"ד) לפורים לחן של הרב חודקוב. מה הסיפור?~~~~"

==מה זה הלחן של הרב חודקוב?==
יוסי כהן הוציא השנה (פ"ד) לפורים לחן של הרב חודקוב. מה הסיפור?[[מיוחד:תרומות/147.235.212.86|147.235.212.86]] 12:09, 26 במרץ 2024 (UTC)

בתי חב"ד בארץ הקודש

2024-02-22T15:41:44Z

147.235.212.86: /* א */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]]. נכון לשנת [[תשפ"ג]] קיימים מעל ל-740 סניפים ב[[ארץ ישראל]].
* לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו '''[http://www.chabad.org.il/Branchs/Index.asp?CategoryID=146 אלפון בתי חב"ד]'''

==בתי חב"ד לפי שם היישוב==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - ביישוב [[בית חב"ד]] נוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.
*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תנש"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''[[מנחם נוימן]]''' ופתח בית חב"ד במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''[[חנוך קליין]]''' ומאוחר יותר הרב '''זלמן זלמנוביץ''''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.
*'''[[אדרת (ישוב)|אדרת]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''[[מיכאל מויאל]]''' - הגיע ל[[אדרת]] בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. ב[[חודש שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.
*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''[[ישראל הרשקוביץ]]''' - הגיע לאופקים בשנת [[תשמ"ד]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'. [[ישיבת חנוך לנער]] המסונפת למוסדות [['חנוך לנער']] צפת.
*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב [[טוביה בולטון]]. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח [[שלום בער הנדל]]. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב [[שלמה כץ]] ובשכונת 'נווה רבין' - הרב [[שלום דובער הנדל]].
*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''[[אליעזר שמולביץ]]''' - הגיע לאור עקיבא בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''[[יואל מן]]'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד]]ים יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.
*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן הרוש'''. הגיע לאורנית בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''[[שמעון ירדני]]'''. הגיע לאזור בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מדי שבוע.

[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה [[התוועדות]] לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב אחוזת ברק לכבוד יום הולדת של הרבי.
*'''[[אילת]]''' - רב העיר: הרב [[יוסף הכט]]. מנהל: הרב '''[[שמואל מנחם קליין]]'''. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב הכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר 'אור אבנר' חב"ד (בהנהלת הרבנית טילה הכט), בית תמחוי גדול וישיבה לבעלי תשובה. בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר" לנזקקים, הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב ארז בנדטוביץ', בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''[[ארז בנדטוביץ]]'''. בנמל התעופה פועל הרב לוי ליפש.
*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''[[יהודה רובין]]''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב איתמר פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.
*'''אלונה''' - מנהל: הרב '''אריה לייב רובין'''. הגיע למעוצה בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת ביישוביים שתחת המועצה: עמיקם, גבעת נילי ואביאל.
*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''[[יהודה רובין]]'''ע"ה. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''[[יצחק סנדרוי]]''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], יצהר, [[איתמר]], הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. ב[[חג החנוכה]] פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.
*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק סילברמן]]'''. הגיע לאלעד בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר אלעד פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)|אברהם אשר בלינוב]]. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.
*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''[[יצחק שטינמיץ]]'''. הגיע לאלפי מנשה בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע לאלקנה בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]
*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של [[הרבי הריי"צ]] מהכלא הסובייטי.
*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''[[ניסן חסדיאל נחשון]]'''. הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.
*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל הרצל]]'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.
*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מושקוביץ'''. הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל בהנהלת הרב '''ששון כרמל''' שהחל את פעילותו שנת [[תשס"ד]] (עוד בימי היותה "מכללת אריאל בשומרון").
*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גודמן]]'''. הגיע לאשדוד בשנת [[תשמ"א]]. בעיר שני בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, בית הספר חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים וחמישה בתי חב"ד בשכונות:
:'''אשדוד - מפעל אלת"א''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק זקלס]]'''.
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע ח'''' - מנהל: הרב '''[[שלום אברהם מגידמן]]'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''[[מרדכי מנשה לאופר]]'''.
:'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.
:'''אשדוד - רובע י"ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישולובין'''.
:'''אשדוד - רובע י"ז''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל עמאר]]'''.
*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל ליברמן'''. הגיע לאשקלון בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב '''אברהם קוסקס'''.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב '''אורי כהן'''.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב '''שניאור ליברמן'''.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל גורליק'''.
*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''[[אבנר אקוע]]'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר [[בית שמש]] השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב [[חג השבועות]] לקריאת [[עשרת הדברות]].

===ב===
'''באר גנים''' ישוב לחלק ממגורשי גוש קטיף שבנו את בית הקבע, מנהל: הרב שמואל כהן.
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב [[שמואל בקרמן]]. ביישוב באר יעקב פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
:* [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]
*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[משה דיקשטיין]], הרב [[מאיר קריצ'בסקי]] והרב [[ירמיהו קאליפא]]. בעיר באר שבע פועלים כשלושים בתי חב"ד. בעיר מוסדות לכל הגילאים - מעון, גנים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים.
*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב שמואל שחר. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].
*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.
*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב [[נחום שטרסברג]].
*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב [[שמואל גרומך]].
*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.
*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[שלום בער שמולביץ]].
:'''[[בית שאן - עמק]]''' - מנהל: הרב [[רועי תור]].
*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ויינר]]. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר בית שמש פועלים עשרה בתי כנסת חב"דיים, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות.
*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב [[יעקב טורנהיים]].
*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב [[נועם בר טוב]].
*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.
*'''[[בני עטרות]]''' - מנהל: הרב [[זאב דב הלפרין]].
*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב [[אהרון קרניאל]].
*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב [[יהושע אדוט]]. שלוחים נוספים: הרב [[מנחם מענדל לרנר]].
*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב [[סעדיה מעטוף]]. במושב ברקת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
:* [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]
*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[[בת ים]]''' - עיר במרכז הארץ בה מתגוררים כ127,000 תושבים{{הערה|נתוני הלמ"ס}}. בעיר ישנן כמה קהילות: חרדים ספרדים, [[חב"ד]], חסידות [[באבוב]] וחסידות [[ברסלב]]. את בית חב"ד בעיר הקים הרב [[זמרוני ציק]] והוא מנוהל כיום בידי בנו, הרב [[חיים ציק]]. בעיר מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות, וישנם מספר בתי חב"ד. שלוחים נוספים בבת ים: הרב מאיר אבוטבול (חב"ד דרום בת ים), הרב [[אלעד קנטור]] (שכונת רמת יוסף), הרב [[יצחק רחימי]] (בית כנסת במרכז העיר), ועוד.
*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב [[רמיאל מאור]]. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב [[יצחק יהונתן כהן]].

===ג===
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.
*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]. פועל לצידו חתנו הרב משה יצחק העכט.
*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.
*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות [[תרפ"ט]] פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.
*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.
'''[[רמת גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ניימרק.
*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.
*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל לויטין]].
*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב [[שבתאי פישר]]. הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תנש"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.
*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. בעיר גבעתיים פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב [[בנימין קרניאל]].
*'''[[גמזו]]''' - מנהל: הרב [[עמי ברעם]].
*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט ולצידו הרב מנחם מענדל מנגמי.
*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב [[אבשלום קיל]]. הגיע לגן נר בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית הספר יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, [[מקווה]] טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]
*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].
*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]].
*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב [[גרשון שנור]]. ביישוב גני תקווה פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי, שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים על ילדי היישוב.
*'''[[דולב]]''' - מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' יוסף יצחק אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח.
*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל גליס]]. מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח הרב אורי שחר, שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש - הרב מנחם מענדל גליס ורעייתו, שכונת ממשית - הרב ניתאי פש ורעייתו, שכונת השחר - הרב בנימין גליס ורעייתו.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב [[שמשון טל]]. בעיר הוד השרון פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''הר אדר''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פרידמן.
*'''[[הרצליה]]''' - מייסד: הרב [[ישראל הלפרין]]. מנהל הבית חב"ד: הרב [[תמיר קסטיאל]]. בעיר הרצליה פועלים שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''זיתן''' - מנהל: הרב [[שאול יוסף הרשקוביץ]].
*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק פריימן]]. הגיע לזכרון יעקב בשנת [[תשנ"ז]].
** [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''זנוח''' - מנהל: הרב יניב כהן.

===ח===
*'''[[חברון]] - [[קריית ארבע]]''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקריית ארבע: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר חברון - [[קריית ארבע]] פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע]
*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]. בנוסף פועל בעיר הרב טוביה כשדן. הרב כשדן הגיע לחדרה בשנת [[תשס"ה]]. בעיר חדרה פועל בית כנסת חב"ד, מעון ילדים, גן ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, ספריה, בית תמוי,
בשנת תשע"ד הגיע הרב ישראל קטורזה והחל לפעול בשכונה החדשה עין הים - חופים
*'''[[חולון]]''' -שליח ראשי ומנכ"ל המוסדות הרב [[דוד גוראריה]] מנהל: הרב [[ירחמיאל גורליק]]. הגיע לחולון בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קריית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קריית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.
*'''חיספין''' - מנהל: הרב ישראל הבר.
*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב [[משה דב גינזבורג]]. הגיע לחיפה בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]].
:'''חיפה - שכונת הדר''' - מנהל: הרב [[שאול דוד בורשטיין]] בית חב״ד לעולי ברית המועצות(דוברי רוסית) משנת תשס״ד פועל כיום עם בית תמחוי , גן ילדים ובית-ספר תלמוד תורה.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילשאנסקי.
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קריית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב [[אורי למברג]].
*'''חצור הגלילית''' - מנהל: הרב [[ניסן מור יוסף]].
*'''[[חריש]]''' - מנהל: הרב דוד כהן.
:'''חריש - בצוותא''' - מנהל: הרב שכטר.
:'''חריש - צרפתים''' - מנהל: הרב דוד פאכרט.
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב [[ברק כוכבי]]. ביישוב חשמונאים פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קרמר]].
**'''טבריה - שכונת האמהות''' - מנהל: הרב שניאור זלמן טורקוב.
**'''טבריה - שיכון ג'''' - מנהל: הרב שניאור זלמן בלוי.
**'''טבריה - נוף פוריה''' - מנהל: הרב [[רפאל נחמן לבנוני]].
**'''טבריה - בית חב"ד המרכזי''' - מנהל: הרב ראובן גול.
**'''טבריה - מרכז היר''' - מנהל: הרב יאיר פרדני.
**'''טבריה - מרכז התיירות''' - מנהל: הרב יונה זילברשטרום.
**'''טבריה - שכונת קריית שמואל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליפשיץ.
**'''טבריה - שכונת פלוס 200''' - מנהל: הרב מנחם מענדל רייניץ.
**'''טבריה - שכונת מיכאלאנגלו''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ביטון.
**'''טבריה - טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.
*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב [[יחזקאל מרקוביץ]], הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.
**'''טירת כרמל - שכונת גלי כרמל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרברצ'יק.
*'''טנא - עומרים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניאורסון, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר).
*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק לרר]]. בעיר יבנה פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]
*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.
*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.
*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קריית הסביונים''' - מנהל: הרב [[שמואל וולף]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]
*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב [[שמעון אלהרר]]. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/[[בת מצווה]] על המצדה', כתיבת [[ספר תורה]] על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''[[ינוב]]''' - מנהל: [[הרב צמח אברהם]].
*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב [[יעקב רייצס]].
*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב [[מיכאל קלמן]].
*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן. ביישוב, המונה למעלה מ2,000 תושבים, מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. בישוב ישנו גן חב"ד (מנוהל על ידי הרב אלי איתן), בית כנסת חב"ד (הגבאי הוא ר' יאיר סלמי), וישיבת חב"ד (בראשות הרב [[איציק סנדרוי]]).

ביצהר וסביבותיה פועל הרב שלום כלפון עם [[חיילי צה"ל]], יחד עם תלמידים מהישיבה ביצהר.
*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב [[נועם דקל]]. הגיע ליקנעם בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]
*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב [[חיים וולף]].
*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב דב גרינברג.
*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.
*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.
*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב [[שלמה ליפש]].
*'''[[כפר בילו]]''' - מנהל: הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']].
*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב [[אריה זבולון וועג]].
*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר גבירץ]].
*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב [[משה מרינובסקי]].
*'''[[כפר הנשיא]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר וילהלם]]
*'''[[כפר וויתקין]]''' - מנהל: [[חיים דוד וילהלם]]
*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב [[יוסף הרטמן]].
*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
** [http://www.chabad.org.il// לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: [[הרב דוד לסלבוים]].
בית חב"ד כפר חב"ד בהנהלת הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']].
*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב [[נחמיה שמרלינג]].
*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע [[שי צ'רבינסקי]].
*'''[[כפר נטר]]''' - מנהל: הרב [[נפתלי מינצברג]].
*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב [[יואל ימיני]]. מנהל פעילות: הרב אלעזר אוריאן.
:'''כפר סבא''' - מנהל: הרב [[אהרון קנייבסקי]]. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:'''כפר סבא - שכונות מזרחיות''' - מנהל: הרב שי עזיזה.
:* [http://www.chabadks.co.il/ לאתר חב"ד כפר סבא]
*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב [[שלום דובער פריימן]].
*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ברוד]].
*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]].
*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ריבקין]]. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
:* [http://www.karmiel.co.il/ לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ביסטריצקי]].
*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
** [http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
:לוד - יהודי גרוזיה - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב [[ישעיהו אבני]].
*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה חב"דית בפתח היישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב [[שמואל גרוזמן]]. במקום נערכות מסיבות [[חנוכה]] לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}
*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
:'''מגדל העמק - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט, הרב יעקב יוסף רסקין והרב מנחם מענדל רוזנשיין.
*'''[[מודיעין]]''' - מנהל: הרב [[ברוך סלונים]].
*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]].
מודיעין עילית - גרין פארק - מנהל: הרב מנחם טרבניק.
*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב [[אריה גרינברג]]. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב [[משה ששונקין]].
*'''[[מיטב]]''' - מנהל: רעיית הרב [[אברהם דונין]].
*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קורץ]].
*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב [[נתנאל יעקב בן מעש]].
*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב [[דוד ועקנין]].
*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב [[אברהם שמלה]].
:* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ לאתר חב"ד מעלה אדומים]
*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]], בעיר פועלים בית הכנסת, [[מקווה]] חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.
*'''[[ישוב מעלות|מעלות]]''' - מנהל: הרב [[יגאל כספי]].
*'''[[מעגלים]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[ליאור מלכה]].
*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.
*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב [[שמואל ונקרט]].
*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב [[צבי הירש חיים סלונים]].
*'''מרחביה''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].
*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות בשנת תשס"ה מיד לאחר חתונתו.
:* [http://www.chabadmerchavim.com/ לאתר חב"ד מרחבים]
* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.
*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.
*'''מתן וירחיב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה.
*'''[[נהריה]]''' - מנהל:
* '''נווה זיו''' - מנהל: הרב שמואל חי חתן
*'''נוה ירק''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.
*'''נווה מונסון''' - מנהל: הרב יעקב סגל.
*'''[[נוף הגליל]]''' - מנהל: הרב [[שמשון הלפרין]].
*'''נופית''' - מנהל: הרב [[מיכאל קישון]].
*'''נורדיה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.
*'''[[ניצן]] - [[גוש קטיף]] - [[נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב [[יגאל קירשנזפט]], הרב פנחס קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]
*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.
*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.
*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב [[שגיא הר שפר]]. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
:* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד נס ציונה].
*'''[[נעלה]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[יוסף נחום קליימן]].
:* [http://www.chabadelit.com/ לאתר חב"ד נצרת עילית]
*'''[[נשר]]''' - מנהל: הרב [[משה קורנט]].
*'''[[נמל התעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].
*'''קריית נמל התעופה''' - מנהל: הרב [[נחום סטולין]].
*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.
*'''[[נתניה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב [[נח סוליש]].
** [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ לאתר חב"ד נתניה]
:'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
:'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב [[צבי וילהלם]].
:'''נתניה - מרכז''' - מנהל:בית משיח מרכז ממש (הרב [[יוסי טאוב]], הרב [[אלעזר פרץ]]).
:'''נתניה - מזרח (קריית השרון)''' - מנהל: הרב [[יצחק טייכטל]].
:'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' בקריית השרון - מנהל: הרב רפאל דבי.
:'''נתניה - אזור תעשיה קריית אליעזר''' - מנהל: הרב שלום אברהמסון.
:'''נתניה - גבעת האירוסים''' - מנהל: הרב [[אליסף לויוב]].
:'''נתניה - מרכז העיר''' - מנהל: הרב יוסי לויוב, הרב אריאל לויוב.
:'''נתניה - לב נתניה''' - מנהל: הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]]
:'''נתניה - דוברי רוסית''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל טייכמן]].
:'''נתניה - עיר ימים - רמת פולג''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - אזור התעשיה קריית ספיר''' - מנהל: הרב יוסי ולפא.
:'''נתניה - מכללת נתניה''' - מנהל: הרב שניאור לנדא.
:'''נתניה - נת 600''' - מנהל: הרב כתריאל אלפרוביץ.
:'''נתניה - גלי ים''' - מנהל: הרב אשר רבינוביץ.
:'''נתניה - קריית נורדאו''' - מנהל: הרב משיח מוריאל.
:'''נתניה - אגמים''' - מנהל: הרב רפאל לויוב.
:'''נתניה - ניצה''' - מנהל: הרב מאיר שלמה גליצנשטיין.
:'''נתניה - רמת חן''' - מנהל: הרב שלמה חיים דרורי.
:'''נתניה - חב"ד לנוער''' - מנהל: הרב חן סודר הרב מוטי אהרונסון.
:'''נתניה - חב"ד לנוער הצרפתי''' - מנהל: הרב יוני ספר.
:'''נתניה - אזורים''' - מנהל: הרב מנחם מגידיש.
:'''נתניה - נווה אביבים''' - מנהל: הרב מענדי פלדמן.
:'''נתניה - נווה איתמר''' - מנהל: הרב אברימי וולס.
:'''נתניה - כוכב הצפון''' - מנהל: הרב אהרון חיים לאיינס.
:'''נתניה - דוברי צרפתית עיר ימים - פולג''' - מנהל: הרב ראובן בלאיש.
:'''נתניה - דוברי צרפתית נת 600''' - מנהל: הרב אלכסנדר סעדון.
:'''נתניה - מערב מרכז העיר''' - מנהל: הרב מוטי גלבשטיין.
:'''נתניה - מכללת וינגט''' - מנהל: הרב אריאל רוזנטל.
:'''נתניה - חסד בקהילה''' - מנהל: הרב [[לוי סגל]].
:'''נתניה - בן ציון''' - מנהל: הרב שלום אטל.
:'''נתניה - אגמים ג''' - מנהל: הרב יוסי וולפא.

===ס===
*'''[[סביון]]''' - מנהל: הרב [[שמואל ביסטריצקי]]. בנוסף, פועל ביישוב השליח הרב יוסף מאיר הכהן{{הערה|https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%94%D7%9F/}}.
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב [[זיו שרעבי]].
*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.
*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.
*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קפלן]].

===ע===
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.
*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.
*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם טל]].
*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב [[נתן אוירכמן]].
*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org/ לאתר חב"ד עלי]
*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב [[יהודה אלחרר]].
*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.
*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה סגל]].
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.
*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.
*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]].
*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קורנט]]. כיום פועל במקום גם בנו, הרב מענדי קורנט.
**'''פרדסיה''' - מנהל: הרב [[מאיר מור יוסף]].
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד פרדסיה]
*'''פרוד''' - מנהל: הרב אהרון שיפמן.
*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב [[אשר זאב דייטש]].
:פתח תקווה - אם המושבות - מנהל: הרב מרדכי גרליק.
:פתח תקוה - עין גנים - מנהל: הרבה טוביה גינזבורג.
כן פועלים ברחבי העיר: הרב חיים מרטון ועוד שלוחים.
* [http://www.chabadpt.org/ לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.
*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קירש]].
*'''[[צור יצחק]]''' - מנהל: הרב [[שמואל גליצנשטיין]].
**[https://www.chabad-ty.com לאתר בית חב"ד צור יצחק]
*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע לצורן בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
:'''צפת''' - איבקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
:'''צפת''' - מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
:'''צפת''' - מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
:'''צפת''' - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
:'''צפת''' - נוף כינרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
:'''צפת''' - עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
:'''צפת''' - רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטרוי]].
:'''צפת''' - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב אליהו סקורי.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.
*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.
*'''[[קוממיות]]''' - מנהל: משפחת לוי.
*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע לקיסריה בשנת [[תשס"ב]]. חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו [[בית הכנסת]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.
*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.
*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.
*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה ב[[פרשת השבוע]], [[תניא]], [[פנימיות התורה]] ועוד. מענה לכל צורך יהודי [[תפילין]], [[מזוזות]], [[בר מצוה]] ועוד.
*'''[[קריית ארבע]] (חברון)''' - מנהל: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ו[[בתי כנסת]] [[חב"ד]].
:* [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*'''[[קריית אתא]]''' - מנהל: הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
:*'''[[קריית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
:* [http://www.chabadka.org/ לאתר חב"ד קריית אתא]
*'''[[קריית ביאליק]]'''- מנהל הרב נחום יצחק.
:*[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קריית ביאליק]
*'''[[קריית גת]]''' - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].
*'''[[קריית טבעון]]''' - מנהל: הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]].
:'''[[קריית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קריית טבעון - קריית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל]].
:'''[[קריית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קריית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
*'''[[קריית מלאכי]]''' - מנהל הרב [[דניאל אליעזר ליפא קורצוויל]]. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב [[אלימלך הרצל]], באיזור המרכז המסחרי פועל "בית משיח" בהנהלת הרב [[שלום פש]]. בשכונת "בר יהודה" פועל הרב [[אהרון מנגמי]]. בשכונת '''כרמי הנדיב''' פועל בית חב"ד על ידי השליח הרב [[מנחם ליצמן]].
*'''[[קריית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.
*'''קריית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.
*'''[[קריית שמונה]]''' - מנהל: הרב [[יגאל ציפורי]].
*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע לקרני שומרון בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא.
'''ראש העין- נצבא''' לוזר קניג
:* [http://www.chabadrh.org.il/ לאתר חב"ד ראש העין]
*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. הגיע לעיר לאחר נישואיו עם ערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את [[בית הכנסת]] העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה. לצידו פועל בשליחות הרב יוסף שמחה גינזבורג.
*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב [[יצחק גרוזמן]].
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]].
:* [http://www.rishonlezion.org/ לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות השלים''' - מנהל: הרב [[אריאל גורן]].
:'''ראשון לציון - נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנהל: הרב [[ינון ששון]].
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב [[אהרון יואל בייטש]] שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב [[חנן כוחונובסקי]].
:הרב שניאור רייניץ - חב"ד בעליה - ראשון לציון
:* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]
:'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.
*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. מנהל פעילות: הרב [[מיכאל רייניץ]].
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קריית משה''' - מנהל: הרב [[שמעון שעאר]].
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב [[משה טברדוביץ]].
:'''רחובות - מזרח''' מנהל: הרב [[נחמיה קפלון]].
:'''רחובות - פארק המדע''' - מנהל: הרב [[יחיאל גלוכובסקי]].
:* [http://www.chabadrehovot.co.il/ לאתר חב"ד רחובות]
*'''[[רינתיה]]''' - מנהל: הרב חיים וויספיש.
*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.
*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.
*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]].
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב [[חגי הלוי]].
:'''רמת גן - אוניברסיטת בר-אילן '''הרב שי שור.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.
:* [http://www.chabadmaromnave.com/ לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.
:'''רמת גן - מרכז מודעות''' - יו"ר: הרב [[אסף סימון]]. מנהלת: הרבנית [[פרומה ויצהנדלר]] אשת הרב [[שמעון ויצהנדלר]].
*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב [[יהודה בוטמן]].
:* [http://www.chabad-rh.co.il/ לאתר חב"ד רמת השרון]
*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן וולסוב]].
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ לאתר חב"ד רמת ישי]
*'''רמת נפתלי''' - מנהל: הרב מנחם מענדל חורי.
*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: [[הרב יוסף יצחק נוימן]].
*'''[[רעננה]]''' - שליח ראשי: הרב [[אליהו שדמי]].
:* [http://www.chabadraanana.com/ לאתר חב"ד רעננה]
:'''רעננה - דוברי צרפתית''' - הרב מנחם מענדל מימון
:'''רעננה - שכונת לב הפארק''' - הרב יוסף יצחק וינקרט.
:'''רעננה - שכונת הפרחים''' - הרב הרב דוד אבא זלמנוב
:'''רעננה - שכונת נווה זמר''' - הרב רפאל ברבי
:'''רעננה - [[חב"ד לנוער]]''' - הרב לירן רוזנווסר
:'''רעננה - קניון רננים''' - מנהל: הרב ברוך שנהב
:'''בית משיח''' - הרב משה כהן והרב [[שלמה זלמן לנדא]].

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב [[משה זאב פיזם]].
:* [http://www.chabadsderot.com/ לאתר חב"ד שדרות]
*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גרינברג]].
*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.
*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב [[בני נחום]].
*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], אחריו ניהל אותו הרב [[יצחק קניג]], (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org/ בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.
*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.
*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב [[זבולון נתנוב]].
*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
:* [http://www.chabadtlv.org/ לאתר חב"ד תל אביב]
*'''[[תל אביב]]'''-מנהל: הרב עדי אלפנט [[בית חב"ד לצעירים וסטודנטים]]
:'''תל אביב - בית חדש למדרש''' - מנהל: הרב דוד עזיזה.
:'''תל אביב - [[ממעל ממש]]''' - מנהלים: הרב [[טל זיו]], הרב יובל ברנס, הרב חנוך וינר.
:'''תל אביב - נווה צדק''' - מנהל: הרב אבי קלי.
:'''תל אביב - נווה עופר''' - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
:'''תל אביב - התקווה''' - מנהל: הרב [[אפרים דגן]]. תפילות, שיעורי תורה, חנות לתשמישי קדושה. וכן במקום פועלת [[תומכי תמימים תל אביב|ישיבה גדולה]].
:'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל.
:'''[[תל אביב - קריית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
:'''תל אביב - פארק צמרת''' - מנהל: הרב חיים אלימלך.
:'''תל אביב - שכונת צהלה''' - מנהל: הרב לוי גערליצקי.
:'''תל אביב - שכונת סי אן סן''' - מנהל: הרב מנדי גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת גינדי''' - מנהל: הרב ישראל גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת תל חיים''' - מנהל: הרב דוד זוהר
:* [http://www.kshalom.com/ לאתר חב"ד תל אביב - קריית שלום]
:'''[[תל אביב - רמת אביב]]''' - מנהל: הרב [[דוד אושקי]]. הרב [[יהודה ליפש]].
:* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב [[שלום גליצנשטיין]].
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
:* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]
*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].
*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.
*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב [[דוד טל]].
*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.
*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב [[דוד דהן]].

==ראו גם==
*[[בתי חב"ד בעולם]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אתר חב"ד בעולם]
* [http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Index.asp?CategoryID=60 אתר צעירי חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

משה פיינשטיין

2024-02-22T13:33:29Z

147.235.212.86: /* קבוצות אצל הרב פיינשטיין */

{{דמות
|שם=הרב משה פיינשטיין
|כינוי=
|תמונה=פיינשטיין.jpg
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]]
|מקום לידה=[[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין
|תלמידיו=
|חיבוריו=ראו [[משה פיינשטיין#ספריו|בהמשך]]
|השתייכות=[[ליטא]]
}}

הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]
נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות - [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.

בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.

הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.

בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.

בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]
סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזנא]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד{{הערה|הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל"אגרות משה", חלק ח, עמ' 5.}}.

בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.}}.

הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערה|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}.

כש[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ראו גם מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ששלח לו במתנה ומברכו.}} ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות{{הערה|ראו: מבוא לאגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' 20.}}.
בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}.
בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}.

בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר{{הערה|1=[https://anash.org/how-reb-moshe-feinstein-almost-became-rosh-yeshiva-of-770/ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770]''' {{וידאו}}{{אנש}}}}.

בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.

במוצאי [[ראש חודש]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם הרב [[שמחה עלברג]] והרב [[צבי הירש גאנזבורג]]{{הערה|נוכחות הרב גאנזבורג בביקור - עפ"י שבועון כפר חב"ד גל' 416 ע' 16}}, במשך למעלה משעה. עקב היחידות הממושכת נתאחרה תפילת ערבית במניינו של הרבי עד לשעה 10:30. לאחר תום השיחה ליווה הרבי את הרב פיינשטין בדרך יציאתו חוצה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתונה|חתן]] פטור מ[[קריאת שמע]]". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערה|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.

בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.

גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 252 מאת חתנו, הרב טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. ב[[ערב שבת]] פרשת שקלים [[תש"מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערה|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'. וראה את מענה הרבי לר' משה פיינשטיין, שנדפס ב"שולחן מנחם", או"ח, חלק א, עמ' סו-סז.}}.

הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערה|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}.

צאצאיו של הרב פיינשטיין כותבים{{הערה|במבוא לאגרות משה, חלק ח, ירושלים תשנ"ו, עמ' 127}}: "אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש היה מקורב במיוחד לרבינו [=רבי משה פיינשטיין] והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה".

במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערה|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערה|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}

במענה משנת תשל"ד, מפנה הרבי אשה שהייתה לה שאלה הלכתית בעניין גט, לרבי משה פיינשטיין, ומציין: "...והרב פיינשטיין שי' עונה לכל השואלים - גם כשאינו מכירם (ולפעמים גם ע"י טליפון) ונשאר בסוד, כמובן". (אג"ק חלק כט, עמ' רסט, אגרת יא'רסא.)

במכתב לרב משה דוד ליברמן (ראו בערכו), כותב הרבי: "מכתבו הגיעני... ונהניתי לשמוע כי קיבל סמיכה מהרה"ג וכו' הר"מ פיינשטיין שי'"{{הערה|איגרת מז' תשרי תשי"א, נדפסה בתשורה חיטריק תשע"א.}}.

ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ח]] לקראת חנוכת בית כנסת "[[בית מנחם]]" ב[[כפר חב"ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.

באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ"ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:

"....הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט"א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.

כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל".

בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערה|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.

הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.

בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהילים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.

==קבוצות אצל הרב פיינשטיין==
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.

כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה.

באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}.

בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.

==תמיכה במבצעי הרבי==
[[קובץ:אסיפת רבני ארהב בעניין מיהו יהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא [[מיהו יהודי]]]]
[[קובץ:מכתב עידוד פיינשטיין קליפורניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[קליפורניה]]]]
[[קובץ:הקדשה דברות משה בבא בתרא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת [[בבא בתרא]], אותו העניק לרבי.]]
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.

בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערה|במכתב אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.

בשנת [[תשל"ו]] הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערה|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.

בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערה|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל"ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}.

בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".

בשנת [[תשמ"ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב"ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערה|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר, הובאו דבריו בספר החגיגה העולמית לסיום ספר משנה תורה - מחזור ו עמ' 23}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח [[פלפול]] תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], בהנהגת הרבי{{הערה|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו [[אלול]] שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמו"רי חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערה|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובוודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב [[שבת קודש]] כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערה|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבוודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.

באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערה|היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה}}.

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:הקדשה דברות משה שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת שבת]], אותה העניק לרבי]]
[[קובץ:הקדשה דברות משה יבמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת יבמות]], אותה העניק לרבי]]
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]]
|תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[יהדות|דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}

לקראת [[י"א בניסן]] שנת [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור="ויהי בישורון מלך", [[תשמ"ב]]
|תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין ב[[תורת הנגלה]] ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.}}

שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}

ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:

על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}}

==ספריו==
[[קובץ:אגרות משה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "אגרות משה"]]
*'''אגרות משה''' (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, [[תשי"ט]]-[[תשנ"ו]].
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס.
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
*'''דרש משה'''.
*בדי משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער
* טהרת משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31–48.
*[https://anash.org/newspaper-describes-rav-moshes-historic-meeting-with-the-rebbe עיתון המתאר היחידות בתשל"ד.]

==קישורים חיצוניים==
;ספריו
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס

;כתבות ופרסומים אודתיו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו
*[http://www.alysefer.com/דרכו-הפסיקתית-של-רבי-משה-פיינשטיין-שיח/ פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב"ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80394 תיעוד נדיר > פוסק הדור הגר"מ פיינשטיין יוצא מ'יחידות' אצל הרבי] {{שטורעם}}
* [https://col.org.il/news/30383 תמימים מתארחים בביתו של הרב פיינשטיין]
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/358.-Acharon-Shel-Pesach-5782.pdf הילד שנדרש להיעלם]''', הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] מספר על פגישתו עם הרב פיינשטיין, גליון 'הסיפור שלי' מס' 358, ערב חג הפסח תשפ"ב {{PDF}}
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/418.-Shelach-5783_הסיפור_שלי.pdf בין ענקי הרוח]''', הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין ל[[רבי]], גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ"ז סיון תשפ"ג {{PDF}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-008L.pdf כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי]''', מגזין {{אנש}} גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ"ד (אנגלית)
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]

משה פיינשטיין

2024-02-22T13:21:57Z

147.235.212.86: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=הרב משה פיינשטיין
|כינוי=
|תמונה=פיינשטיין.jpg
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]]
|מקום לידה=[[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין
|תלמידיו=
|חיבוריו=ראו [[משה פיינשטיין#ספריו|בהמשך]]
|השתייכות=[[ליטא]]
}}

הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]
נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות - [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.

בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.

הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.

בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.

בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]
סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזנא]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד{{הערה|הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל"אגרות משה", חלק ח, עמ' 5.}}.

בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.}}.

הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערה|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}.

כש[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ראו גם מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ששלח לו במתנה ומברכו.}} ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות{{הערה|ראו: מבוא לאגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' 20.}}.
בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}.
בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}.

בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר{{הערה|1=[https://anash.org/how-reb-moshe-feinstein-almost-became-rosh-yeshiva-of-770/ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770]''' {{וידאו}}{{אנש}}}}.

בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.

במוצאי [[ראש חודש]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם הרב [[שמחה עלברג]] והרב [[צבי הירש גאנזבורג]]{{הערה|נוכחות הרב גאנזבורג בביקור - עפ"י שבועון כפר חב"ד גל' 416 ע' 16}}, במשך למעלה משעה. עקב היחידות הממושכת נתאחרה תפילת ערבית במניינו של הרבי עד לשעה 10:30. לאחר תום השיחה ליווה הרבי את הרב פיינשטין בדרך יציאתו חוצה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתונה|חתן]] פטור מ[[קריאת שמע]]". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערה|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.

בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.

גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 252 מאת חתנו, הרב טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. ב[[ערב שבת]] פרשת שקלים [[תש"מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערה|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'. וראה את מענה הרבי לר' משה פיינשטיין, שנדפס ב"שולחן מנחם", או"ח, חלק א, עמ' סו-סז.}}.

הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערה|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}.

צאצאיו של הרב פיינשטיין כותבים{{הערה|במבוא לאגרות משה, חלק ח, ירושלים תשנ"ו, עמ' 127}}: "אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש היה מקורב במיוחד לרבינו [=רבי משה פיינשטיין] והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה".

במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערה|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערה|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}

במענה משנת תשל"ד, מפנה הרבי אשה שהייתה לה שאלה הלכתית בעניין גט, לרבי משה פיינשטיין, ומציין: "...והרב פיינשטיין שי' עונה לכל השואלים - גם כשאינו מכירם (ולפעמים גם ע"י טליפון) ונשאר בסוד, כמובן". (אג"ק חלק כט, עמ' רסט, אגרת יא'רסא.)

במכתב לרב משה דוד ליברמן (ראו בערכו), כותב הרבי: "מכתבו הגיעני... ונהניתי לשמוע כי קיבל סמיכה מהרה"ג וכו' הר"מ פיינשטיין שי'"{{הערה|איגרת מז' תשרי תשי"א, נדפסה בתשורה חיטריק תשע"א.}}.

ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ח]] לקראת חנוכת בית כנסת "[[בית מנחם]]" ב[[כפר חב"ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.

באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ"ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:

"....הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט"א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.

כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל".

בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערה|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.

הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.

בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהילים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.

==קבוצות אצל הרב פיינשטיין==
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.

באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהם, ועימם נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]] לא פחות מבחור בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}.

כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת הקומניסטים התפעל עמוקות, ושאל איך יכלתם להתחנך לתורה ומצוות שם? הבחורים ענו: 'היה לנו ברירה?', הרב פיישנטיין התפעל מאוד.

בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.

==תמיכה במבצעי הרבי==
[[קובץ:אסיפת רבני ארהב בעניין מיהו יהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא [[מיהו יהודי]]]]
[[קובץ:מכתב עידוד פיינשטיין קליפורניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[קליפורניה]]]]
[[קובץ:הקדשה דברות משה בבא בתרא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת [[בבא בתרא]], אותו העניק לרבי.]]
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.

בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערה|במכתב אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.

בשנת [[תשל"ו]] הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערה|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.

בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערה|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל"ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}.

בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".

בשנת [[תשמ"ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב"ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערה|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר, הובאו דבריו בספר החגיגה העולמית לסיום ספר משנה תורה - מחזור ו עמ' 23}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח [[פלפול]] תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], בהנהגת הרבי{{הערה|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו [[אלול]] שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמו"רי חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערה|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובוודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב [[שבת קודש]] כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערה|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבוודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.

באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערה|היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה}}.

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:הקדשה דברות משה שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת שבת]], אותה העניק לרבי]]
[[קובץ:הקדשה דברות משה יבמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת יבמות]], אותה העניק לרבי]]
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]]
|תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[יהדות|דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}

לקראת [[י"א בניסן]] שנת [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור="ויהי בישורון מלך", [[תשמ"ב]]
|תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין ב[[תורת הנגלה]] ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.}}

שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}

ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:

על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}}

==ספריו==
[[קובץ:אגרות משה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "אגרות משה"]]
*'''אגרות משה''' (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, [[תשי"ט]]-[[תשנ"ו]].
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס.
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
*'''דרש משה'''.
*בדי משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער
* טהרת משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31–48.
*[https://anash.org/newspaper-describes-rav-moshes-historic-meeting-with-the-rebbe עיתון המתאר היחידות בתשל"ד.]

==קישורים חיצוניים==
;ספריו
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס

;כתבות ופרסומים אודתיו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו
*[http://www.alysefer.com/דרכו-הפסיקתית-של-רבי-משה-פיינשטיין-שיח/ פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב"ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80394 תיעוד נדיר > פוסק הדור הגר"מ פיינשטיין יוצא מ'יחידות' אצל הרבי] {{שטורעם}}
* [https://col.org.il/news/30383 תמימים מתארחים בביתו של הרב פיינשטיין]
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/358.-Acharon-Shel-Pesach-5782.pdf הילד שנדרש להיעלם]''', הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] מספר על פגישתו עם הרב פיינשטיין, גליון 'הסיפור שלי' מס' 358, ערב חג הפסח תשפ"ב {{PDF}}
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/418.-Shelach-5783_הסיפור_שלי.pdf בין ענקי הרוח]''', הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין ל[[רבי]], גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ"ז סיון תשפ"ג {{PDF}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-008L.pdf כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי]''', מגזין {{אנש}} גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ"ד (אנגלית)
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]