https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=147.235.200.173 2026-04-14T15:16:37Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=580771 2023-02-07T21:14:44Z

<p>147.235.200.173: /* מפעולות הארגון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מעייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עלון היוצא על ידי הארגון]]<br /> '''ארגון מעייני ישראל''' הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד ה[[חסידות]], שנוסד על ידי הרב [[מרדכי לוסטיג]] הרב [[אהרן גרוס]] הרב [[מרדכי יואל שוורץ]], ההוגים בתורת [[חסידות חב&quot;ד]], בראש הרשת נמנים המשפיעים הרב [[זלמן גופין]] והרב ר' [[חיים שלום דייטש]]. בתמיכת הנגידים החסידים [[אליהו שלוסברג]] [[דוד פישר]] ו[[חיים יעקב לייבוביץ']], והוא על שמו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. לארגון סניפים ב[[אשדוד]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[חיפה]], ברכפלד [[קריית גת]] ו[[ביתר עילית]].<br /> <br /> == ראשית הארגון ==<br /> ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת [[כולל אברכים]] בירושלים בראשות הרב [[מנחם מענדל פויגל]], ללימוד תורת ה[[חסידות]] וה[[נגלה]] בשם &quot;צדקת ישראל&quot;. בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]].<br /> <br /> ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] ( חסיד וויזניץ) ראש &quot;מעייני ישראל&quot;. ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ישעי יוסף בעק]]. מנכ&quot;ל הארגון הוא הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] ואיתו עימו שותף לניהול הרב [[אהרן גרוס]].<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] [[תש&quot;ע]] הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי&quot;ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> הארגון גם הקים בשנת [[תש&quot;ע]] כולל ללימוד [[חסידות]] ברח' [[רש&quot;י]] 26 ב[[בני ברק]], בראשות הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל הרב פישל בידרמן הרב דובער בלינוב הרב יהושע גרינפלד כיום רה''כ הרב יואל פרידמן <br /> <br /> בחורף [[תשע&quot;ד]] הוקם בביהמ&quot;ד מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות ה[[משפיע]] ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ב נפתח בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי<br /> <br /> ==מפעולות הארגון==<br /> [[קובץ:מעייני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים (תש&quot;ע)]]<br /> הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב&quot;ד על ידי [[משפיע]] בית המדרש [[הרב]] [[חיים שלום דייטש]] (נוסח התפילה בנוסח חב&quot;ד). רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]. בבית הכנסת נערכות התוועדויות במועדים חסידיים כמו [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[י&quot;ב תמוז]] וכו'. וכן ב[[שבת מברכים]] בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים וכל שבת בהשתתפות משפיעים אורחים כגון הרב[[וולאברג]] <br /> .<br /> <br /> כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, בית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בתשפ&quot;ב הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים.<br /> אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים , ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].<br /> <br /> אנשי הארגון, יזמו מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. המארגנים הם הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35827 חב&quot;ד אינפו]}}<br /> וכן יש שיעורי נשים כל שבוע על ידי הרבנית זילברשטרום<br /> מידי שנה מארגן הארגון שבת התאחדות לכלל האברכים הרואים עצמם שייכים למעייני ישראל ומושפעים ממנו. המשפיעים הקבועים שם הם: הרב [[זלמן גופין]] הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן הרב [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]] ומשפיעים אורחים נוספים. מספר המשתתפים מגיע לפי האמדן בקרוב לכ-750 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.<br /> <br /> כמו כן, מידי שנה, הארגון מארגן קבוצה גדולה של כ-100 איש [[נסיעה לרבי|הטסה לרבי]] ל[[שמחת תורה]] ול[[ג' תמוז]].<br /> <br /> הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35696 אינפו].}}<br /> === התפתחות הארגון בשנים האחרונות ===<br /> עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב&quot;ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]] ו[[חיפה]] [[בני ברק]].בערב ראש השנה [[תשפ&quot;ג]] חנכו את הבניין החדש<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

147.235.200.173 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=580770 2023-02-07T21:07:15Z

<p>147.235.200.173: /* ראשית הארגון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מעייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עלון היוצא על ידי הארגון]]<br /> '''ארגון מעייני ישראל''' הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד ה[[חסידות]], שנוסד על ידי הרב [[מרדכי לוסטיג]] הרב [[אהרן גרוס]] הרב [[מרדכי יואל שוורץ]], ההוגים בתורת [[חסידות חב&quot;ד]], בראש הרשת נמנים המשפיעים הרב [[זלמן גופין]] והרב ר' [[חיים שלום דייטש]]. בתמיכת הנגידים החסידים [[אליהו שלוסברג]] [[דוד פישר]] ו[[חיים יעקב לייבוביץ']], והוא על שמו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. לארגון סניפים ב[[אשדוד]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[חיפה]], ברכפלד [[קריית גת]] ו[[ביתר עילית]].<br /> <br /> == ראשית הארגון ==<br /> ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת [[כולל אברכים]] בירושלים בראשות הרב [[מנחם מענדל פויגל]], ללימוד תורת ה[[חסידות]] וה[[נגלה]] בשם &quot;צדקת ישראל&quot;. בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]].<br /> <br /> ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] ( חסיד וויזניץ) ראש &quot;מעייני ישראל&quot;. ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ישעי יוסף בעק]]. מנכ&quot;ל הארגון הוא הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] ואיתו עימו שותף לניהול הרב [[אהרן גרוס]].<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] [[תש&quot;ע]] הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי&quot;ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> הארגון גם הקים בשנת [[תש&quot;ע]] כולל ללימוד [[חסידות]] ברח' [[רש&quot;י]] 26 ב[[בני ברק]], בראשות הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל הרב פישל בידרמן הרב דובער בלינוב הרב יהושע גרינפלד כיום רה''כ הרב יואל פרידמן <br /> <br /> בחורף [[תשע&quot;ד]] הוקם בביהמ&quot;ד מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות ה[[משפיע]] ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ב נפתח בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי<br /> <br /> ==מפעולות הארגון==<br /> [[קובץ:מעייני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים (תש&quot;ע)]]<br /> הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב&quot;ד על ידי [[משפיע]] בית המדרש [[הרב]] [[חיים שלום דייטש]] (נוסח התפילה בנוסח חב&quot;ד). רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]. בבית הכנסת נערכות התוועדויות בכל המועדים החסידיים כמו [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[י&quot;ב תמוז]] וכן הלאה. וכן בכל [[שבת מברכים]], בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים.<br /> <br /> כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, בית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בשנה האחרונה הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים.<br /> אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים בירושלים, ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].<br /> <br /> אנשי הארגון, יזמו מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. המארגנים הם הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35827 חב&quot;ד אינפו]}}<br /> <br /> מידי שנה מארגן הארגון שבת התאחדות לכלל האברכים הרואים עצמם שייכים לארגון ומושפעים ממנו. המשפיעים הקבועים שם הם: הרב [[זלמן גופין]] הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן הרב [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]] ומשפיעים אורחים נוספים. מספר המשתתפים מגיע לפי האמדן בקרוב לכ-750 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.<br /> <br /> כמו כן, מידי שנה, הארגון מארגן קבוצה גדולה של כ-100 איש [[נסיעה לרבי|הטסה לרבי]] ל[[שמחת תורה]] ול[[ג' תמוז]].<br /> <br /> הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35696 אינפו].}}<br /> === התפתחות הארגון בשנים האחרונות ===<br /> עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב&quot;ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]] ו[[חיפה]] [[בני ברק]]. הבניין הענק ישמש גם כמבנה הקבע לבית מדרש שכזכור שוכן היום ברח' [[אוהלי יוסף]]. הבניין הנרכש נמצא בצפון העיר ועובר בימים אלו שיפוצים מאסיביים לקראת כניסה לבניין עד סוף [[תשפ&quot;ב]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

147.235.200.173 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=580616 2023-02-06T10:47:12Z

<p>147.235.200.173: /* ענינו */</p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב&quot;ה]] ביחס ל[[נבראים]].<br /> <br /> ==ענינו==<br /> הביטול של הנבראים להקב&quot;ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.<br /> <br /> באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו<br /> (וגם בביטול של אפס בלתך- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני)<br /> <br /> ==בקדושה==<br /> בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס ל[[שם הקב&quot;ה]], משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לשם הקב&quot;ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

147.235.200.173 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=580615 2023-02-06T10:46:14Z

<p>147.235.200.173: /* ענינו */הוספתי ביאור</p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב&quot;ה]] ביחס ל[[נבראים]].<br /> <br /> ==ענינו==<br /> הביטול של הנביאים להקב&quot;ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלא שבכל הבריאה.<br /> <br /> באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו<br /> (וגם בביטול של אפס בלתך- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני)<br /> <br /> ==בקדושה==<br /> בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס ל[[שם הקב&quot;ה]], משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לשם הקב&quot;ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

147.235.200.173 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=580609 2023-02-06T10:35:41Z

<p>147.235.200.173: /* ענינו */תיקנתי טעויות שאסור לכתוב ככה ובטח לציבור הרחב</p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב&quot;ה]] ביחס ל[[נבראים]].<br /> <br /> ==ענינו==<br /> הביטול של הנביאים להקב&quot;ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלא שבכל הבריאה.<br /> <br /> ==בקדושה==<br /> בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס ל[[שם הקב&quot;ה]], משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לשם הקב&quot;ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

147.235.200.173 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=580607 2023-02-06T10:30:57Z

<p>147.235.200.173: תיקנתי</p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב&quot;ה]] ביחס ל[[נבראים]].<br /> <br /> ==ענינו==<br /> ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב&quot;ה]] הוא בבחינת &quot;אין ערוך&quot;, אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. <br /> <br /> כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב&quot;ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב&quot;ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא &quot;חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו&quot;ר הזקן הוסיף את המילה &quot;ממש&quot; לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב&quot;ה.}}&quot;. <br /> <br /> ==בקדושה==<br /> בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס ל[[שם הקב&quot;ה]], משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לשם הקב&quot;ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

147.235.200.173