חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2025-12-19T00:20:11Z

147.234.64.53: /* הרבה */ פסקה חדשה

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי/ארכיון 1|דף ארכיון 1]]}}

== הוספה לערך ==

אולי ראוי להוסיף לערך תמונה מ(המקום של לכל הפחות) הרבי שליט"א מלך המשיח לאחר שנת תשנ"ד ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 13:48, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(16 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:{{א|חב"דפדי פעיל}}, שמת לב מה כתבת? תמונה של הרבי לאחר שנת [[תשנ"ד]]? באורך פלא, אין תמונה כזו... {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 18:02, 20 באוגוסט 2023 (UTC)
::{{א|חילזון}} אתה זה שלא שואף לאובייקטיביות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, ג' באלול, ה'תשפ"ג)
:::{{א|חילזון}} הוא אומר שיש לו ושואל אם מנהלי האתר מסכימים להעלות אותה ולכן אין שום עניין שתערב --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ד' באלול ה'תשפ"ג - 11:53, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא כתבתי בשום מקום שאני שואף לאובייקטיביות. {{א|חיים כ}}, האם ל{{א|חב"דפדי פעיל}} יש גם תמונות של אליהו הנביא, אני אשמח לראות. ואגב, אני ממש {{בעד חזק}} שיעלה את התמונה הזו, ונראה מה היא... חוץ מזה, הוא לא אמר שיש לו אלא שכדאי להעלות לאתר. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:00, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::{{א|חילזון}} אנסח בשבילך יש לו תמונה שהוא (וכנראה עוד אנשים) טוען שזה הרבי. ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב"דפדיה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ד' באלול ה'תשפ"ג - 12:18, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::{{א|חיים כ}}, מקווה שהפנמת ותקיים סוף כל סוף את מה שכתבת: {{ציטוטון|ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב"דפדיה}}. {{סוף דיון}}, כי אני פשוט לא רוצה להיחסם... זה מה שקורה כשאני קצת "מתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לי". יש {{א|חיים כ|לך}} מזל שאני לא מתווכח איתך על כל ערך הזוי שכזה ו'''מחלל שם חב"ד שכזה!''' <צונזר> {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:23, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::{{א|חב"דפדי פעיל}} אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 13:14, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::{{בוצע}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 13:32, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::: אני {{נגד}}. לא קשור. העובדה שבערך לא מוזכר כלום על המעמדים, כי באמת זה נושא נפרד שאינו חלק מהערך. ושייך יותר לתפילות ב770 וכיוצא בזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:51, י"ג באלול, ה'תשפ"ג 13:51, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

== ראוי ==

ראוי להוסיף ב'ראו גם' את הדף 'חשבונו של עולם'

:{{א|מענדל סופר}} מה הקשר? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:04, 10 בינואר 2025 (IST)
::כמו שבדף שם יש הפני' לדף הזה--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 13:48, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה 13:48, 12 בינואר 2025 (IST)

==קטגוריה==
האם כדאי לשייך לקטגוריה ולפורטל של משיח וגאולה? מה דעתכם? אני חושב שכדאי כחלק מהרבי כמלך המשיח. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:26, ב' באדר, ה'תשפ"ה 00:26, 2 במרץ 2025 (IST)

== "מאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש" - מה המקור לזה? ==

אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים, אבל לא ראיתי מקור לכך שהרבי אומר שאי אפשר שהמלך המשיח יסתלק. הרבי ידע שהרבי הריי"ץ הסתלק, אבל הוא המשיך לעודד את האמונה בו כמלך המשיח. הרבי מסביר שכמו יעקב אבינו, נראה לעיני בשר שהוא נפטר, ולכן על פי ההלכה הוא נחשב כמי שנפטר, אבל במהותו הוא עדיין חי, נשמתו לא נפרדה מגופו הק׳. (אני לא מתיימר להיות מומחה בדברי הרבי, אבל זה מה שהבנתי). בקיצור, הרבי אמר שהרבי הריי"ץ יחזור בגוף גשמי בתחיית המתים ויגאל אותנו ויביא אותנו לארץ הקודש (ראה מאמר באתי לגני תשי"א, שיחת חגה"ש תש"י, ב' ניסן תשמ"ח) . אני לא רוצה להתווכח איך להבין את מה שהרבי אמר, אני רק מבהיר שהרבי לא שלל את הרעיון או האפשרות שמלך המשיח יסתלק ויחזור בתחיית המתים. המנהלים של אתר יכולים להחליט מהי השיטה שלהם, אבל בכלל הרבי לא שלל ענין ההסתלקות, ונראה ברור מהשיחות והמכתבים שהרבי לא ראה סתירה בין הסתלקות של צדיק לחיים נצחיים, אפילו לגבי מלך המשיח .

אין כוונתי לעשות מחלוקת עם אנשים מסוימים ודעותיהם. אני רוצה לדבר על נושא זה באהבת רעים ואחדות חסידי ללא מריבות ופוליטיקה. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 22:08, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:08, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:לכבוד המשתמש היקר והחשוב [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]]
:ישנו הבדל בין הרבי הריי"צ לרבי שליט"א מה"מ וההבדל הוא שהרבי כותב בשיחת שבת פרשת בא ה'תשנ"ב - מוגה '''"מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד גם הדור שלפנ"ז (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא הי' בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'); משא"כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר ח"ו במאורות הגדולים דגילוי תושב"כ ותושבע"פ, אלא אדרבה – נוספת בזה שלימות נעלית יותר [לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב", להיותו למעלה מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז שתיכף מגיע משיח צדקנו, "שלח נא ביד תשלח", וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאתי תצא".''' ולכן אצל נשיא הדור דדורנו לא תתכן אפשרות של הסתלקות הנשמה מן הגוף
:בברכת משיח נאו וגמר חתימה טובה [[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 00:49, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו 00:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)
::אני מקוה שילדיך כשיגדלו ויקלטו את עומק ההבלים שהם גודלים עליהם, לא יגידו "עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה" ויבעטו באמונה היהודית כולה. [[מיוחד:תרומות/185.182.70.37|185.182.70.37]] 22:44, 11 בנובמבר 2025 (IST)
::זה מה שמסביר הרבי "נדמה להם שהוא מת".
::אני רוצה להעיר, שהרבי אומר כמה פעמים ש״כל הדור ייכנס לחיים נצחיים ללא שום הפסק בינתיים״, ועדיין לא ראיתי שמישהו מוחה כאשר נאמר על אדם רגיל שהוא נפטר, ואומר ש'לא, יש להם חיים נצחיים". אני לא משפיע, אני לא בקי בחסידות, אבל כדאי לעיין יותר בזה. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 13:31, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 13:31, 15 בדצמבר 2025 (IST)

== הרבה ==

הגזמתם לחלוטין הוא חי???{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/147.234.64.53|147.234.64.53]] 02:20, 19 בדצמבר 2025 (IST)

תומכי תמימים קווינס

2024-08-26T20:06:06Z

147.234.64.53: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קווינס
|תמונה=תותל קווינס.jpg
|כתובית=תמונת מחזור ה-13 של תלמידי הישיבה בקווינס (תשפ"ג)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תש"ע]]
|מיקום=[[קווינס]], ניו יורק
|מייסד=הרב [[מנחם מענדל הענדל]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל שארף
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן זאנדהויז
|[[משפיע]] ראשי=הרב ישראל נח ליפסקר
|מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ברוך
|מספר תלמידים=90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=לאפשה לה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש סניף קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ופועלת כיום ב[[קווינס]]{{הערה|עד לשנת [[תשפ"ד]], וראה בהמשך הדף.}} עם למעלה מ90 תלמידים.

==וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הישן בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת [[תשע"ג]] הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס [[חנוכת הבית]] לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב [[מנחם מענדל שארף]] עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, [[מקווה]] פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] התקיימה [[חנוכת הבית]] של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת [[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבה גדולה]], ב[[סיגייט]] ([[ברוקלין]]), ובשנת הלימודים [[תשע"ה]] עברה הישיבה גדולה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

==קראון הייטס==
ביום [[ט"ו אלול]] [[תשפ"ג]], הוציא הבית משפט (בעקבות דרישתו של בעל הבית של הבנין (חסיד [[סאטמר|סאטמער]]), צו פינוי שמחייב את כל התמימים מהישיבה לצאת, ונכון להיום הישיבה שוכנת בשכונת המלך [[קראון הייטס]].

בשלהי חודש אדר ב' החליטה ההנהלה כללית של הישיבה שהיא מקימה ועד רוחני (ועד הפועל) חדש לישיבה בעקבות המצב הבלתי נסבל של הגשמיות והרוחניות של הישיבה, והם: הרב [[מנחם מענדל הנדל]], הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]], והרב [[מנחם מענדל דוב יוזביץ]].
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור. קירוב..JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
[[קובץ:ישיבת תות''ל קווינס תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנת [[תשפ"ד]]]]

==צוות הישיבה==
* '''מנהל כללי:''' הרב [[מנחם מענדל הענדל]].
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[דוד כהנוב]].
* '''[[משגיח]]ים:''' הרב [[דוד כהנוב]], הרב יואל בליניצקי, הרב יוסף הכהן הענדל.
* '''מנהל גשמי:''' הרב מנחם מענדל ברוך.
* '''וועד רוחני:''' הרב [[שניאור זלמן ליברוב]], הרב [[זאב קדנר]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקער]].
* '''וועד הפועל:''' הרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]], הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]], והרב [[מנחם מענדל דוב יוזביץ]].

'''[[משפיע]]ים''':
הרב [[ישראל נח וואגל]], הרב [[דוד כהנוב]], הרב [[לוי יצחק ליברוב]], והרב יוסי סובל.

'''[[ר"מ|רמי"ם]]''':
הרב שניאור זלמן מרגי, הרב בנימין קריגסמן, הרב מרדכי פרלו, הרב שטרוקס.

'''[[נושא ונותן|משיבים]]''':
הרב ישראל טעוועל, הרב שלמה נדטדשי.

===צוות הישיבה בעבר:===
* מנהל רוחני: הרב [[מנחם מענדל שארף]].
* [[משגיח]]: הרב שנ"ז זאנדהויז.
* [[משפיעים]]: הרב [[ישראל נח ליפסקער]]{{הערה|כיום [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]].}}, הרב [[שמעון דקסטר]]{{הערה|כיום [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]].}}, הרב אליהו שמעון סג"ל לנדא, הרב שמואל בריסקי, הרב שמואל ניומאן, הרב [[אהרן לייב רסקין]]{{הערה|כיום משמש כחבר מערכת [[אוצר החסידים]].}}, הרב אברהם משה הכהן סוסובר {{הערה|כיום מנהל בישיבת מאנסי}}, הרב פנחס יהודה פרנקל, הרב מנחם קדנר{{הערה|כיום שליח לקיובה.}}.
* [[ר"מ]]ים: הרב מנחם מענדל הכהן בראנשטיין, הרב יצחק לרמן, הרב מנחם מענדל גורדון, הרב שניאור מנחם מענדל ג'ייקובסון, הרב אליהו שמעון טננבוים, הרב שלום דובער נמנוב, הרב יהושע ברוך קגן, הרב חנני' וועכטער.
* [[נושא ונותן|משיבים]]: הרב שמאי איידלמאן, הרב אלחנן מאן.

==הוצאות לאור==
נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור כ"ט קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] מלאים בענייני גאולה ומשיח, תורתו של משיח, חסידות, נגלה, פשוטו של מקרא, וכן י"ל כו"כ יומנים ומענות קודש בפרסום ראשון{{הערה|הקובצים שיצאו לאור עד עתה: כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ב • שבת בראשית תשע"ג • י"א ניסן תשע"ג • ג' תמוז תשע"ג • י-י"א שבט תשע"ד • י"א ניסן תשע"ד • י' -י"א שבט תשע"ה • י"א ניסן תשע"ה • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י' -י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י'-י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ו • י'-י"א שבט תשע"ז • ר"ח כסלו תשע"ח - ארבעים שנה • יו"ד-י"א שבט תשע"ח • יו"ד-י"א שבט תשע"ט • יו"ד-י"א שבט תש"פ - שבעים שנה • כ"ח סיון – ג' תמוז ה'תש"פ • יו"ד-י"א שבט תשפ"א • יו"ד-י"א שבט תשפ"ב • י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה • כ"ף מנחם אב תשפ"ב • יו"ד י"א שבט שבט תשפ"ג - שנת הקהל • י"א ניסן תשפ"ג - שנת הקהל • כ' מנחם אב תשפ"ג - שנת הקהל. [https://drive.google.com/drive/folders/1gJUYFFdQczjAyDBzH2QCK9hEfeMgmbpL לצפייה בקובצים לחץ כאן].}}.

כמו כן בשנת [[תשע"ג]] הוציאה הישיבה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, ונכתב ונערך ע"י הת' אלחנן דוב גרליק.

==מפעיליות הישיבה==
===חידון גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[חידון גאולה ומשיח]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל בישיבה '''חידון גאולה ומשיח''' שבו החלו [[התלמידים השלוחים|השלוחים בישיבה]] מבצע בחודשי הקיץ בישיבה - ללימוד ושינון סוגיות מרכזיות בעניני גאולה ומשיח, שבסוף המבצע הגרילו פרסים לכל המשתתפים במבצע{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/469862/ ראה כאן] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ז]] נערכה חידון גאולה ומשיח לתלמידי [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] לבין [[ישיבת תות"ל קווינס]]{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/276327/ ראה כאן] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] החליטו המארגנים להגדיל את החידון לעוד [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] שב[[אמריקה]], ופתחו את: '''חידון גאולה ומשיח העולמי''', שזה פרוייקט ומיזם עולמי - שבה ישנה מבצע מיוחד מידי שנה מחודש [[אייר]] עד [[ג' תמוז]] - שבה צריכים הבחורים ללמוד ולשנן סוגיות מרכזיות ב[[עניני גאולה ומשיח]].

* [[מבצעים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/851697/ ניו יורק: התמימים מסכמים שנת 'מבצעים' ברובע קווינס]}}
* [[הקהלת קהילות]] {{הערה|מידי שבוע כובשים התמימים מישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] את מאות הבתי כנסת כדי לחזור שם דא"ח ושיחות על הרבי.}}
* [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1015301/ בהפקה מושקעת: שמחת בית השואבה המרכזית בקווינס]}}
* שיירת רכבים ב[[חנוכה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/879039/ שיירה של אור כבשה את קווינס]}}
* חתימת על [[יום החינוך]]{{הערה|[https://chabad.info/news/781282/ כובשים את ארה"ב: נשיא רובע קווינס חתם על "יום החינוך"]}}.
* [[תהלוכת ל"ג בעומר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/362026/ קווינס: מאות משתתפים בתהלוכה עוצמתית]}}

==ראו גם==
*'''[[קווינס]]'''
*[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|חדר אור מנחם]]
*[[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבת תות"ל פוקונוס]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshivalubavitch.com/ לכניסה לאתר הישיבה]
* [https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%a1/ תגית: ישיבת תות"ל קווינס] באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69246 הישיבה שמגדלת "נרות להאיר" ● גלריה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82575 תות"ל קווינס: סיום למבצע לימוד לג' תמוז] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 התמימים מקווינס נבחנו על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים: הרב ברוין והרב גבריאל צינר בשנת תשע"ב] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/news/1109501/ מיוחד: אחדות בין ישיבת תות"ל קווינס ובין ישיבת תות"ל ווסצ'סטר]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תות"ל קווינס]]

ביתר עילית

2024-08-26T19:59:53Z

147.234.64.53: /* חב"ד בעירייה */

{{לעריכה}}
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:ביתר כניסה.jpg|250px]]
|כתובית=כיתוב "עיר החסידות" בשלט הכניסה לעיר
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רבני הקהילה=הרב [[אשר לעמיל כהן]], הרב [[שאול רוזנבלט]], הרב [[בנימין לרר]], הרב [[יהושע שארף]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב דוד אופן, הרב שניאור הניג, הרב מ"מ הרשקוביץ, הרב יוסף יצחק מרנץ, הרב מרדכי שיינר.
|מוסדות בקהילה=גני ילדים לבנים ולבנות, שני תלמודי תורה לבנים, שני בתי ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות, ישיבה קטנה תומכי תמימים, כולל ללימוד הלכה וחסידות, כולל תורה אור, כולל לחסידות בשכונת הדס, כולל 'תורה שלמה', היכל מנחם, מוקד נש"ק.
|השליח ומנהל בית חב"ד הרב [[יעקב טורנהיים]]
|מספר בתי חב"ד=1
|מספר משפחות בקהילה=700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בביתר עילית|אישים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית|מוסדות וארגונים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ: ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מרכז בטש]][[קובץ: ביתר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מנחם"]]
'''ביתר עילית''' הינה עיר חרדית הממוקמת כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים. נוסדה כיישוב בשנת [[תשמ"ח]] (1988) והוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה כ-70,000 תושבים, מעל 800 מתוכם משפחות [[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]]. העיר מחולקת לגבעה A, גבעה B וגבעה C שהיא חדשה יותר.

==קהילת חב"ד בביתר==
{{להשלים}}
===כיכר השלוחים===
{{הפניה לערך מורחב|[[מרכז חב"ד ביתר עילית]]}}
[[קובץ:1623926203.7672.jpg|ממוזער|770 בכיכר השלוחים]]
[[קובץ:E9PUJwnWEAgs8og.jpg|ממוזער|המדינות הרשומות על המבנה]]
'''כיכר השלוחים''' היא כיכר בעיר ביתר עילית שבמרכזה עומד דגם מוקטן של [[770]] ועליו רשומות מדינות שבהם פועלים שלוחים.

בהכרזה על הקמת המונומנט אמר ראש העיר רובינשטיין: "כשאני רואה בעולם את מסירות הנפש של שלוחי [[חב"ד]] אני עומד נפעם. זוהי זכות לביתר עילית להעניק כבוד לפעילות הזו".

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד בהשתתפות אורח הכבוד מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], באירוע השתתפו ראש העיר, רבנים, עסקנים ואישי ציבור נוספים, האירוע התקיים בחזית הכיכר היחודית שהוקמה, כשמתנוסס במרכזה - בית ותבנית [[770]] ושמות המדינות בהן פועלים ה[[שלוחים]] בעולם, מונצחות על אבני הבית.

== רבני הקהילה ==
;גבעה A
* הרב [[אשר לעמיל כהן]] - מד"א קהילת חב"ד בעיר רב בית כנסת 'הקמפוס' - רחוב בעל התניא.
* הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד בית הכנסת הספריה החסידית - רחוב בעל התניא.
* הרב [[חיים גרינברג]]- משפיע ורב בית הכנסת אהל מנחם 770 בשכונת הדס
* הרב [[בנימין לרר]] - רב קהילת חב"ד שכונת הדקל וראש כולל מגיד שיעורים להפצת החסידות - רחוב זוועיהיל.
* הרב [[יהושע שארף]] - רב קהילת חב"ד בית כנסת 'היכלו של משיח' וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות - כף החיים.
* הרב [[שלום דב רבינוביץ']] - רב בית כנסת חב"ד, וראש כולל להוראה וחסידות ברחוב נדבורנא ביתר עילית

;גבעה B
* הרב [[עמנואל חביב]] - רב קהילת חב"ד בשכונת הגפן - רחוב מוצפי. וראש [[כולל אברכים|כולל]] "תורה אור".
* הרב [[דוד אופן]] - רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת הגפן - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[שניאור זלמן הניג]] - משפיע בית כנסת חב"ד 'יעקי שול' - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[יוסף מלכין]] - משפיע קהילת חב"ד - רחוב אוהב ישראל.
* הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]- רב קהילת חב"ד ברחוב אבא שאול.

;גבעה C
* הרב [[מרדכי שיינר]] - רב בית הכנסת.

==וועד קהילת חב"ד ביתר==
הוועד הוקם בשנת [[תש"פ]] אחר בחירת הרב [[משה כהנא]] לנציג חב"ד במועצת העיר, הוועד כולל את כל גבאי הקהילות ועומד אתם בקשר ישיר.

בחודש [[שבט]] [[תשפ"א]] הקים הוועד קרן צדקה בשם קרן 'עוזר ותומך' לקהילת חב"ד בעיר ע"י הרב גרשון פקטור.

הוועד דואג רבות לקהילות [[חב"ד]] בעיר. בין השאר מוציא הוועד מידי חודש עלון המסכם את פעילות קהילות חב"ד בעיר.

==חב"ד בעירייה==
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעיריית]] ביתר עילית, חסידי חב"ד מצביעים לנציגי חב"ד. היו מערכות בחירות בהן מפלגת חב"ד רצה עצמאית, והיו מערכות בהן נציגי חב"ד נכנסו לתוך מפלגות אחרות.

במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעירייה הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' [[יעקי הרשקופ]] ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' [[יעקב מיוחס]] שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.

לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.

לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' [[משה כהנא]] על הרשקופ.

כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.

באותם הבחירות בעיר הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד ברחוב בעל התניא שנבנה בהשתדלות נציג חב"ד בעיר ר' משה כהנא והרב חיים גרינברג מנהל היכל מנחם בעיר.

כמזכיר וועדת הבחירות הפנימיות משמש הרב נח ויספיש כממשיך את תפקידו של אביו.

בשנת [[תשפ"ג]] החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' [[מאיר ברלב]] כמתמודד לבחירות בעירייה מטעם חב"ד{{הערה|[[חב"ד אינפו]], פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' [[מאיר ברלב]], והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב [[שניאור אלפנביין]], וכתב כיכר השבת ר' [[ארי טננבוים]] [https://chabad.info/elections/1057935/ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית]{{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"ד]] זכה ברוב קולות ר' [[מאיר ברלב]] לנציג [[חב"ד]], וכסגן ראש העיר מאיר רובנשטיין.

==בתי כנסת חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים 14 בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''[[מרכז חב"ד ביתר עילית]] - הקמפוס'''- הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. רב הקהילה הוא המד"א הרב [[אשר לעמיל הכהן]], המשפיע בקהילה הוא הרב [[נבות מיארה]], הגבאי הוא ר' יוסף רבינוביץ.
*'''בית כנסת רחוב זוועהיל''' - רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[בנימין לרר]], ה[[משפיע]] הוא הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]], וה[[גבאי]]ם הם הרב [[שניאור זלמן ויינפלד]] והרב מאיר למברוזו.
*'''בית כנסת אהל מנחם - [[770]]''' - נוסד על ידי הרב [[חיים גרינברג]] המכהן כרב ומשפיע בקהילה. הגבאים הם ר' יעקב רבינוביץ, ר' ברוך ליפשיץ, ר' שלום דובער סגל.
*'''בית כנסת [[770]] - היכל ישעיה''' - נוסד על ידי הרב [[יעקב שנור]]. על שם הרב ישעיה שנור. הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[דוד לייב אופן]], הגבאי הוא נחמן מנדלזון.
*'''בית כנסת הספרייה החסידית'''- בספרייה החסידית מתקיימים תפילות, וכן בספריה ישנם ספרים להשאלה, מקומות נוחים לקריאה ומכירת ספרי חסידות, ובמשך השבוע מתקיים בספרייה כולל חסידות. מנהל הספרייה הוא הרב [[פינחס צרפתי]], והרב של בית הכנסת הוא הרב [[שאול רוזנבלט]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/16zzMwf0AzHSjKy0EykOtxnz62mAy2BsY/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 433] עמוד 4.}}.
*'''בית כנסת מדרש שמואל - כולל להוראה וחסידות''' - רב הקהילה והמשפיע הוא הרב [[שלום דב רבינוביץ']], והגבאי הוא הרב שמעון גרינוולד.
*'''בית כנסת אוהב ישראל''' - על שם הרב [[ישראל יצחק פרישמן]]. רבני ומשפיעי הקהילה הם: הרב [[חיים שניאור זלמן אופן]], הרב יוסף מלכין, הרב אברהם לייכטער. הגבאי הוא ר' שניאור שטיינברג.
*'''בית כנסת יעקי שול''' - נוסד ע"י ר' [[יעקי הרשקופ]] המכהן כגבאי בית הכנסת. רב הקהילה הוא הרב [[שניאור זלמן הניג]].
*'''בית כנסת היכלו של משיח''' - בהיכלו של משיח מתקיימות תפילות, שיעורי הלכה עם רב הקהילה הרב [[יהושע שארף]], ישיבת בין הזמנים בבין הזמנים [[פסח]], וכן רבים מהפרוייקטים החב"דיים בעיר מרוכזים שם. גבאי בית-הכנסת: הרב שמואל שארף, הרב שניאור גמליאל.
*'''בית כנסת רחוב הרב מוצפי''' - רבני הקהילה הם הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]. הגבאי הוא הרב יוסף יצחק הכהן.
*'''בית כנסת רחוב הרב אבא שאול''' - הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]. הגבאים הם ר' מנחם רויטמן, ר' יוסף קרישבסקי.
*'''בית כנסת הנ"ץ - גבעה c''' - על שם הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. רב ומשפיע הקהילה הרב [[מרדכי שיינר]]. גבאי ר' יצחק שיינר.
*'''בית כנסת קהילת [[מעייני ישראל]]''' - רב הקהילה הרב [[מאיר דייטש]], המשפיע הרב יצחק קאופמן.
*'''בית כנסת לב ממתיהו''' - רב הקהילה והמשפיע הרב [[ישראל דייטש]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* 14 בתי כנסת.
* 5 [[מקווה|מקוואות טהרה]] בשיטת [[בור על גבי בור]].
* גני ילדים - גן 'חכמת מנחם' (בנים) בהנהלת הרב אבירם מגור וגן בנות בהנהלת גב' דרורה סירוצקי, גן בנות עטרת חיה מושקא בהנהלת הגב' נחמה שחר
* שני [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבנים - תלמוד תורה 'תפארת מנחם' בהנהלת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] וחיידר 'אוהלי מנחם' בהנהלת הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)|מנחם מענדל כהן]].
* שני בתי ספר יסודי לבנות - בית הספר 'בית חיה' בהנהלת גברת שרה הגר ובית הספר 'עטרת חיה מושקא' בהנהלת גברת נחמה שחר.
* בית ספר תיכון לבנות 'מעיינות בית רבקה' בהנהלת גב' בלומא רוט.
* מתיבתא ליובאוויטש ביתר עילית בליווי והכוונת הנהלת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ובניהול והכוונת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] והרב [[משה לידר]].
* [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[מרדכי מישולובין]].
* כולל ללימוד הלכה וחסידות - ללימוד מאמרי חסידות ושו"ע יורה דעה ואורח חיים, הכולל בראשותו של הרב [[שלום דב רבינוביץ]].
* כולל לחסידות בבית כנסת היכל פנחס, ראש הכולל הרב [[יהושע שארף]] הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות

* בית חב"ד מנוהל על ידי ר' [[יעקב טורנהיים]] נוסד בשנת [[תשנ"ב]] אחראי לפעילות העונתית בעיר ובסביבותיה,
* בית חב"ד ליישובי מטה יהודה בהנהלת השליח הרב [[יצחק יהודה ציטרון]].
* דוכני [[כתיבה לרבי]] שליט״א מלך ה[[משיח]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] הפעילים ע"י הרב יוסף לרנר (תושב העיר) והרב חלק מידי יום שישי במרכזי הקניות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/990713/ הדיווח באתר {{אינפו}}.}}.
* ארגון [[שפרה ופועה]] הדואג לכל משפחות אנ"ש בעיר.
* סניף [[נשי ובנות חב"ד]].
* פעילי חב"ד - מוקד נש"ק הפועל על ידי משפחת בלוך לקניית ולקבלת ערכות נש"ק לחלוקה למבצעים בימות השבוע ולפני החגים.

*[[ישיבת קיץ ליובאויטש ביתר עילית|ישיבת קיץ]] עבור ילדים ובחורים מקהילת חב"ד בעיר המנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]

===היכל מנחם מרכז להפצת מעיינות החסידות===
{{הפניה לערך מורחב|מרכז חב"ד ביתר עילית}}
"[[היכל מנחם]]" הינו מרכז ל[[הפצת המעיינות]]. המרכז פתוח בכל ימות השבוע, וממוקם בגבעה A. במקום נמכרים יודאיקה וספרי חב"ד ופועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן מתקיימים בו שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרויקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל [[התוועדויות]] הרבי, שיעורי חסידות, [[ניגוני חב"ד]], קטעי וידאו של [[הרבי]] וחב"ד בעולם. וכן פרוייקט "אור וחום ההתקשרות", עם שמונה מסכים, בהם ניתן לצפות באופן נינוח בהתוועדויות ושיחות מלאים של הרבי, בכל חודש לקט של שיחות שנאמרו באותו זמן.
הארגון מוציא לאור מדי שנה לוח שנה, ספר טלפונים קהילתי,עיתונים חודשיים על חדשות הקהילה ועוד. ומנוהל על ידי הרב [[חיים יהודה גרינברג]].

===אוצר החסידות===
מערכת [[אוצר החסידות]] מקיימת בעיר התוועדויות מעת לעת בתאריכים חסידים, שיעורים בתורת רבותינו נשאינו ושיעורים כללים בחסידות חב"ד עם מגוון רחב של מרצים, משפיעים, ורבנים. המיועדים לכל שכבות הציבור. וכן מפעילה קו טלפוני לשמיעת מאמרים ושיחות מהרבי, שיעורי חסידות, ניגונים והתוועדויות. את המערכת מנהל הרב [[מרדכי בלוך]].

===אור שושנה===
'אור שושנה' היא מחלקה לנשים לזכר ילדה שנרצחה בפיגוע. במקום יש שיעורים, לימוד בחברותות, [[התוועדות|התוועדויות]] ועוד. הקהל המשתתף בתוכניות מגוון גם משאר החוגים ובזמני קורונה בשנת [[תש"פ]] השיעורים התרחבו לשמיעה בשידור חי ב'[[קול החסידות]]'

===כולל תורת השליחות===
ב[[חודש אלול]] [[תשפ"ב]] נפתח [[כולל]] תורת ה[[שליחות]] תחת רשתות הכוללים 'תורה שלמה' שבניהול [[כולל חב"ד]] המקנה לימוד וידע מקדים לזוג קודם יצאתם לשליחות. בראש הכולל עומד הרב [[מנחם מענדל סגל]] שליח ורב הישוב משמר דוד.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadbeitar.com/ חב"ד ביתר] אתר 'היכל מנחם' בעיר (באנגלית)
* [https://chabad.info/news/990713/ לראשונה - דוכני אגרות קודש בביתר עילית ([[תשפ"ד]])] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63278 ביתר ממעוף הציפור]{{תמונה}} {{וידאו}} מאת הצלם ישראל ברדוגו - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42866 ביתר הוכרזה "עיר חסידית"] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60618b90d3514_1617005456.pdf עלון של קהילת חב"ד בעיר גיליון 3 - חודש ניסן]
*[https://col.org.il/news/50395 שיעורים בעיר ביתר בארגון אוצר החסידות]
*[https://col.org.il/news/131723 ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת ‘כיכר השלוחים’ בביתר עילית]
*[https://col.org.il/news/121027 'כינוסי תורה' בכל עשרת בתי הכנסת של חב"ד בביתר עילית]
*[https://chabad.info/news/683273/ ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת 'כיכר השלוחים' בביתר עילית], באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/131699 במעמד מפואר: נחנכה 'כיכר השלוחים' בעיר ביתר עילית], באתר {{COL}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102813 ביתר עילית: "כיכר השלוחים"] באתר {{שטורעם}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביתר עילית]]

ביתר עילית

2024-08-26T19:57:46Z

147.234.64.53: /* חב"ד בעירייה */

{{לעריכה}}
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:ביתר כניסה.jpg|250px]]
|כתובית=כיתוב "עיר החסידות" בשלט הכניסה לעיר
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רבני הקהילה=הרב [[אשר לעמיל כהן]], הרב [[שאול רוזנבלט]], הרב [[בנימין לרר]], הרב [[יהושע שארף]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב דוד אופן, הרב שניאור הניג, הרב מ"מ הרשקוביץ, הרב יוסף יצחק מרנץ, הרב מרדכי שיינר.
|מוסדות בקהילה=גני ילדים לבנים ולבנות, שני תלמודי תורה לבנים, שני בתי ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות, ישיבה קטנה תומכי תמימים, כולל ללימוד הלכה וחסידות, כולל תורה אור, כולל לחסידות בשכונת הדס, כולל 'תורה שלמה', היכל מנחם, מוקד נש"ק.
|השליח ומנהל בית חב"ד הרב [[יעקב טורנהיים]]
|מספר בתי חב"ד=1
|מספר משפחות בקהילה=700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בביתר עילית|אישים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית|מוסדות וארגונים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ: ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מרכז בטש]][[קובץ: ביתר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מנחם"]]
'''ביתר עילית''' הינה עיר חרדית הממוקמת כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים. נוסדה כיישוב בשנת [[תשמ"ח]] (1988) והוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה כ-70,000 תושבים, מעל 800 מתוכם משפחות [[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]]. העיר מחולקת לגבעה A, גבעה B וגבעה C שהיא חדשה יותר.

==קהילת חב"ד בביתר==
{{להשלים}}
===כיכר השלוחים===
{{הפניה לערך מורחב|[[מרכז חב"ד ביתר עילית]]}}
[[קובץ:1623926203.7672.jpg|ממוזער|770 בכיכר השלוחים]]
[[קובץ:E9PUJwnWEAgs8og.jpg|ממוזער|המדינות הרשומות על המבנה]]
'''כיכר השלוחים''' היא כיכר בעיר ביתר עילית שבמרכזה עומד דגם מוקטן של [[770]] ועליו רשומות מדינות שבהם פועלים שלוחים.

בהכרזה על הקמת המונומנט אמר ראש העיר רובינשטיין: "כשאני רואה בעולם את מסירות הנפש של שלוחי [[חב"ד]] אני עומד נפעם. זוהי זכות לביתר עילית להעניק כבוד לפעילות הזו".

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד בהשתתפות אורח הכבוד מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], באירוע השתתפו ראש העיר, רבנים, עסקנים ואישי ציבור נוספים, האירוע התקיים בחזית הכיכר היחודית שהוקמה, כשמתנוסס במרכזה - בית ותבנית [[770]] ושמות המדינות בהן פועלים ה[[שלוחים]] בעולם, מונצחות על אבני הבית.

== רבני הקהילה ==
;גבעה A
* הרב [[אשר לעמיל כהן]] - מד"א קהילת חב"ד בעיר רב בית כנסת 'הקמפוס' - רחוב בעל התניא.
* הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד בית הכנסת הספריה החסידית - רחוב בעל התניא.
* הרב [[חיים גרינברג]]- משפיע ורב בית הכנסת אהל מנחם 770 בשכונת הדס
* הרב [[בנימין לרר]] - רב קהילת חב"ד שכונת הדקל וראש כולל מגיד שיעורים להפצת החסידות - רחוב זוועיהיל.
* הרב [[יהושע שארף]] - רב קהילת חב"ד בית כנסת 'היכלו של משיח' וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות - כף החיים.
* הרב [[שלום דב רבינוביץ']] - רב בית כנסת חב"ד, וראש כולל להוראה וחסידות ברחוב נדבורנא ביתר עילית

;גבעה B
* הרב [[עמנואל חביב]] - רב קהילת חב"ד בשכונת הגפן - רחוב מוצפי. וראש [[כולל אברכים|כולל]] "תורה אור".
* הרב [[דוד אופן]] - רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת הגפן - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[שניאור זלמן הניג]] - משפיע בית כנסת חב"ד 'יעקי שול' - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[יוסף מלכין]] - משפיע קהילת חב"ד - רחוב אוהב ישראל.
* הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]- רב קהילת חב"ד ברחוב אבא שאול.

;גבעה C
* הרב [[מרדכי שיינר]] - רב בית הכנסת.

==וועד קהילת חב"ד ביתר==
הוועד הוקם בשנת [[תש"פ]] אחר בחירת הרב [[משה כהנא]] לנציג חב"ד במועצת העיר, הוועד כולל את כל גבאי הקהילות ועומד אתם בקשר ישיר.

בחודש [[שבט]] [[תשפ"א]] הקים הוועד קרן צדקה בשם קרן 'עוזר ותומך' לקהילת חב"ד בעיר ע"י הרב גרשון פקטור.

הוועד דואג רבות לקהילות [[חב"ד]] בעיר. בין השאר מוציא הוועד מידי חודש עלון המסכם את פעילות קהילות חב"ד בעיר.

==חב"ד בעירייה==
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעיריית]] ביתר עילית, חסידי חב"ד מצביעים לנציגי חב"ד. היו מערכות בחירות בהן מפלגת חב"ד רצה עצמאית, והיו מערכות בהן נציגי חב"ד נכנסו לתוך מפלגות אחרות.

במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעירייה הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' [[יעקי הרשקופ]] ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' [[יעקב מיוחס]] שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.

לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.

לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' [[משה כהנא]] על הרשקופ.

כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.

באותם הבחירות בעיר הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד ברחוב בעל התניא שנבנה בהשתדלות נציג חב"ד בעיר ר' משה כהנא והרב חיים גרינברג מנהל היכל מנחם בעיר.

כמזכיר וועדת הבחירות הפנימיות משמש הרב נח ויספיש כממשיך את תפקידו של אביו.

בשנת [[תשפ"ג]] החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' [[מאיר ברלב]] כמתמודד לבחירות בעירייה מטעם חב"ד{{הערה|[[חב"ד אינפו]], פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר ברלב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב [[שניאור אלפנביין]], וכתב כיכר השבת ר' [[ארי טננבוים]] [https://chabad.info/elections/1057935/ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית]{{אינפו}}}}.

בשנת <nowiki>[[תשפ"ד]]</nowiki>

==בתי כנסת חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים 14 בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''[[מרכז חב"ד ביתר עילית]] - הקמפוס'''- הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. רב הקהילה הוא המד"א הרב [[אשר לעמיל הכהן]], המשפיע בקהילה הוא הרב [[נבות מיארה]], הגבאי הוא ר' יוסף רבינוביץ.
*'''בית כנסת רחוב זוועהיל''' - רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[בנימין לרר]], ה[[משפיע]] הוא הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]], וה[[גבאי]]ם הם הרב [[שניאור זלמן ויינפלד]] והרב מאיר למברוזו.
*'''בית כנסת אהל מנחם - [[770]]''' - נוסד על ידי הרב [[חיים גרינברג]] המכהן כרב ומשפיע בקהילה. הגבאים הם ר' יעקב רבינוביץ, ר' ברוך ליפשיץ, ר' שלום דובער סגל.
*'''בית כנסת [[770]] - היכל ישעיה''' - נוסד על ידי הרב [[יעקב שנור]]. על שם הרב ישעיה שנור. הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[דוד לייב אופן]], הגבאי הוא נחמן מנדלזון.
*'''בית כנסת הספרייה החסידית'''- בספרייה החסידית מתקיימים תפילות, וכן בספריה ישנם ספרים להשאלה, מקומות נוחים לקריאה ומכירת ספרי חסידות, ובמשך השבוע מתקיים בספרייה כולל חסידות. מנהל הספרייה הוא הרב [[פינחס צרפתי]], והרב של בית הכנסת הוא הרב [[שאול רוזנבלט]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/16zzMwf0AzHSjKy0EykOtxnz62mAy2BsY/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 433] עמוד 4.}}.
*'''בית כנסת מדרש שמואל - כולל להוראה וחסידות''' - רב הקהילה והמשפיע הוא הרב [[שלום דב רבינוביץ']], והגבאי הוא הרב שמעון גרינוולד.
*'''בית כנסת אוהב ישראל''' - על שם הרב [[ישראל יצחק פרישמן]]. רבני ומשפיעי הקהילה הם: הרב [[חיים שניאור זלמן אופן]], הרב יוסף מלכין, הרב אברהם לייכטער. הגבאי הוא ר' שניאור שטיינברג.
*'''בית כנסת יעקי שול''' - נוסד ע"י ר' [[יעקי הרשקופ]] המכהן כגבאי בית הכנסת. רב הקהילה הוא הרב [[שניאור זלמן הניג]].
*'''בית כנסת היכלו של משיח''' - בהיכלו של משיח מתקיימות תפילות, שיעורי הלכה עם רב הקהילה הרב [[יהושע שארף]], ישיבת בין הזמנים בבין הזמנים [[פסח]], וכן רבים מהפרוייקטים החב"דיים בעיר מרוכזים שם. גבאי בית-הכנסת: הרב שמואל שארף, הרב שניאור גמליאל.
*'''בית כנסת רחוב הרב מוצפי''' - רבני הקהילה הם הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]. הגבאי הוא הרב יוסף יצחק הכהן.
*'''בית כנסת רחוב הרב אבא שאול''' - הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]. הגבאים הם ר' מנחם רויטמן, ר' יוסף קרישבסקי.
*'''בית כנסת הנ"ץ - גבעה c''' - על שם הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. רב ומשפיע הקהילה הרב [[מרדכי שיינר]]. גבאי ר' יצחק שיינר.
*'''בית כנסת קהילת [[מעייני ישראל]]''' - רב הקהילה הרב [[מאיר דייטש]], המשפיע הרב יצחק קאופמן.
*'''בית כנסת לב ממתיהו''' - רב הקהילה והמשפיע הרב [[ישראל דייטש]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* 14 בתי כנסת.
* 5 [[מקווה|מקוואות טהרה]] בשיטת [[בור על גבי בור]].
* גני ילדים - גן 'חכמת מנחם' (בנים) בהנהלת הרב אבירם מגור וגן בנות בהנהלת גב' דרורה סירוצקי, גן בנות עטרת חיה מושקא בהנהלת הגב' נחמה שחר
* שני [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבנים - תלמוד תורה 'תפארת מנחם' בהנהלת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] וחיידר 'אוהלי מנחם' בהנהלת הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)|מנחם מענדל כהן]].
* שני בתי ספר יסודי לבנות - בית הספר 'בית חיה' בהנהלת גברת שרה הגר ובית הספר 'עטרת חיה מושקא' בהנהלת גברת נחמה שחר.
* בית ספר תיכון לבנות 'מעיינות בית רבקה' בהנהלת גב' בלומא רוט.
* מתיבתא ליובאוויטש ביתר עילית בליווי והכוונת הנהלת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ובניהול והכוונת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] והרב [[משה לידר]].
* [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[מרדכי מישולובין]].
* כולל ללימוד הלכה וחסידות - ללימוד מאמרי חסידות ושו"ע יורה דעה ואורח חיים, הכולל בראשותו של הרב [[שלום דב רבינוביץ]].
* כולל לחסידות בבית כנסת היכל פנחס, ראש הכולל הרב [[יהושע שארף]] הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות

* בית חב"ד מנוהל על ידי ר' [[יעקב טורנהיים]] נוסד בשנת [[תשנ"ב]] אחראי לפעילות העונתית בעיר ובסביבותיה,
* בית חב"ד ליישובי מטה יהודה בהנהלת השליח הרב [[יצחק יהודה ציטרון]].
* דוכני [[כתיבה לרבי]] שליט״א מלך ה[[משיח]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] הפעילים ע"י הרב יוסף לרנר (תושב העיר) והרב חלק מידי יום שישי במרכזי הקניות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/990713/ הדיווח באתר {{אינפו}}.}}.
* ארגון [[שפרה ופועה]] הדואג לכל משפחות אנ"ש בעיר.
* סניף [[נשי ובנות חב"ד]].
* פעילי חב"ד - מוקד נש"ק הפועל על ידי משפחת בלוך לקניית ולקבלת ערכות נש"ק לחלוקה למבצעים בימות השבוע ולפני החגים.

*[[ישיבת קיץ ליובאויטש ביתר עילית|ישיבת קיץ]] עבור ילדים ובחורים מקהילת חב"ד בעיר המנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]

===היכל מנחם מרכז להפצת מעיינות החסידות===
{{הפניה לערך מורחב|מרכז חב"ד ביתר עילית}}
"[[היכל מנחם]]" הינו מרכז ל[[הפצת המעיינות]]. המרכז פתוח בכל ימות השבוע, וממוקם בגבעה A. במקום נמכרים יודאיקה וספרי חב"ד ופועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן מתקיימים בו שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרויקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל [[התוועדויות]] הרבי, שיעורי חסידות, [[ניגוני חב"ד]], קטעי וידאו של [[הרבי]] וחב"ד בעולם. וכן פרוייקט "אור וחום ההתקשרות", עם שמונה מסכים, בהם ניתן לצפות באופן נינוח בהתוועדויות ושיחות מלאים של הרבי, בכל חודש לקט של שיחות שנאמרו באותו זמן.
הארגון מוציא לאור מדי שנה לוח שנה, ספר טלפונים קהילתי,עיתונים חודשיים על חדשות הקהילה ועוד. ומנוהל על ידי הרב [[חיים יהודה גרינברג]].

===אוצר החסידות===
מערכת [[אוצר החסידות]] מקיימת בעיר התוועדויות מעת לעת בתאריכים חסידים, שיעורים בתורת רבותינו נשאינו ושיעורים כללים בחסידות חב"ד עם מגוון רחב של מרצים, משפיעים, ורבנים. המיועדים לכל שכבות הציבור. וכן מפעילה קו טלפוני לשמיעת מאמרים ושיחות מהרבי, שיעורי חסידות, ניגונים והתוועדויות. את המערכת מנהל הרב [[מרדכי בלוך]].

===אור שושנה===
'אור שושנה' היא מחלקה לנשים לזכר ילדה שנרצחה בפיגוע. במקום יש שיעורים, לימוד בחברותות, [[התוועדות|התוועדויות]] ועוד. הקהל המשתתף בתוכניות מגוון גם משאר החוגים ובזמני קורונה בשנת [[תש"פ]] השיעורים התרחבו לשמיעה בשידור חי ב'[[קול החסידות]]'

===כולל תורת השליחות===
ב[[חודש אלול]] [[תשפ"ב]] נפתח [[כולל]] תורת ה[[שליחות]] תחת רשתות הכוללים 'תורה שלמה' שבניהול [[כולל חב"ד]] המקנה לימוד וידע מקדים לזוג קודם יצאתם לשליחות. בראש הכולל עומד הרב [[מנחם מענדל סגל]] שליח ורב הישוב משמר דוד.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadbeitar.com/ חב"ד ביתר] אתר 'היכל מנחם' בעיר (באנגלית)
* [https://chabad.info/news/990713/ לראשונה - דוכני אגרות קודש בביתר עילית ([[תשפ"ד]])] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63278 ביתר ממעוף הציפור]{{תמונה}} {{וידאו}} מאת הצלם ישראל ברדוגו - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42866 ביתר הוכרזה "עיר חסידית"] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60618b90d3514_1617005456.pdf עלון של קהילת חב"ד בעיר גיליון 3 - חודש ניסן]
*[https://col.org.il/news/50395 שיעורים בעיר ביתר בארגון אוצר החסידות]
*[https://col.org.il/news/131723 ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת ‘כיכר השלוחים’ בביתר עילית]
*[https://col.org.il/news/121027 'כינוסי תורה' בכל עשרת בתי הכנסת של חב"ד בביתר עילית]
*[https://chabad.info/news/683273/ ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת 'כיכר השלוחים' בביתר עילית], באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/131699 במעמד מפואר: נחנכה 'כיכר השלוחים' בעיר ביתר עילית], באתר {{COL}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102813 ביתר עילית: "כיכר השלוחים"] באתר {{שטורעם}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביתר עילית]]

ביתר עילית

2024-08-26T19:57:27Z

147.234.64.53: /* חב"ד בעירייה */

{{לעריכה}}
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:ביתר כניסה.jpg|250px]]
|כתובית=כיתוב "עיר החסידות" בשלט הכניסה לעיר
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רבני הקהילה=הרב [[אשר לעמיל כהן]], הרב [[שאול רוזנבלט]], הרב [[בנימין לרר]], הרב [[יהושע שארף]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב דוד אופן, הרב שניאור הניג, הרב מ"מ הרשקוביץ, הרב יוסף יצחק מרנץ, הרב מרדכי שיינר.
|מוסדות בקהילה=גני ילדים לבנים ולבנות, שני תלמודי תורה לבנים, שני בתי ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות, ישיבה קטנה תומכי תמימים, כולל ללימוד הלכה וחסידות, כולל תורה אור, כולל לחסידות בשכונת הדס, כולל 'תורה שלמה', היכל מנחם, מוקד נש"ק.
|השליח ומנהל בית חב"ד הרב [[יעקב טורנהיים]]
|מספר בתי חב"ד=1
|מספר משפחות בקהילה=700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בביתר עילית|אישים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית|מוסדות וארגונים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ: ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מרכז בטש]][[קובץ: ביתר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מנחם"]]
'''ביתר עילית''' הינה עיר חרדית הממוקמת כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים. נוסדה כיישוב בשנת [[תשמ"ח]] (1988) והוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה כ-70,000 תושבים, מעל 800 מתוכם משפחות [[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]]. העיר מחולקת לגבעה A, גבעה B וגבעה C שהיא חדשה יותר.

==קהילת חב"ד בביתר==
{{להשלים}}
===כיכר השלוחים===
{{הפניה לערך מורחב|[[מרכז חב"ד ביתר עילית]]}}
[[קובץ:1623926203.7672.jpg|ממוזער|770 בכיכר השלוחים]]
[[קובץ:E9PUJwnWEAgs8og.jpg|ממוזער|המדינות הרשומות על המבנה]]
'''כיכר השלוחים''' היא כיכר בעיר ביתר עילית שבמרכזה עומד דגם מוקטן של [[770]] ועליו רשומות מדינות שבהם פועלים שלוחים.

בהכרזה על הקמת המונומנט אמר ראש העיר רובינשטיין: "כשאני רואה בעולם את מסירות הנפש של שלוחי [[חב"ד]] אני עומד נפעם. זוהי זכות לביתר עילית להעניק כבוד לפעילות הזו".

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד בהשתתפות אורח הכבוד מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], באירוע השתתפו ראש העיר, רבנים, עסקנים ואישי ציבור נוספים, האירוע התקיים בחזית הכיכר היחודית שהוקמה, כשמתנוסס במרכזה - בית ותבנית [[770]] ושמות המדינות בהן פועלים ה[[שלוחים]] בעולם, מונצחות על אבני הבית.

== רבני הקהילה ==
;גבעה A
* הרב [[אשר לעמיל כהן]] - מד"א קהילת חב"ד בעיר רב בית כנסת 'הקמפוס' - רחוב בעל התניא.
* הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד בית הכנסת הספריה החסידית - רחוב בעל התניא.
* הרב [[חיים גרינברג]]- משפיע ורב בית הכנסת אהל מנחם 770 בשכונת הדס
* הרב [[בנימין לרר]] - רב קהילת חב"ד שכונת הדקל וראש כולל מגיד שיעורים להפצת החסידות - רחוב זוועיהיל.
* הרב [[יהושע שארף]] - רב קהילת חב"ד בית כנסת 'היכלו של משיח' וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות - כף החיים.
* הרב [[שלום דב רבינוביץ']] - רב בית כנסת חב"ד, וראש כולל להוראה וחסידות ברחוב נדבורנא ביתר עילית

;גבעה B
* הרב [[עמנואל חביב]] - רב קהילת חב"ד בשכונת הגפן - רחוב מוצפי. וראש [[כולל אברכים|כולל]] "תורה אור".
* הרב [[דוד אופן]] - רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת הגפן - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[שניאור זלמן הניג]] - משפיע בית כנסת חב"ד 'יעקי שול' - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[יוסף מלכין]] - משפיע קהילת חב"ד - רחוב אוהב ישראל.
* הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]- רב קהילת חב"ד ברחוב אבא שאול.

;גבעה C
* הרב [[מרדכי שיינר]] - רב בית הכנסת.

==וועד קהילת חב"ד ביתר==
הוועד הוקם בשנת [[תש"פ]] אחר בחירת הרב [[משה כהנא]] לנציג חב"ד במועצת העיר, הוועד כולל את כל גבאי הקהילות ועומד אתם בקשר ישיר.

בחודש [[שבט]] [[תשפ"א]] הקים הוועד קרן צדקה בשם קרן 'עוזר ותומך' לקהילת חב"ד בעיר ע"י הרב גרשון פקטור.

הוועד דואג רבות לקהילות [[חב"ד]] בעיר. בין השאר מוציא הוועד מידי חודש עלון המסכם את פעילות קהילות חב"ד בעיר.

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ:פריימריז_ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב"ד בעירייה (תשע"ג)]]
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעיריית]] ביתר עילית, חסידי חב"ד מצביעים לנציגי חב"ד. היו מערכות בחירות בהן מפלגת חב"ד רצה עצמאית, והיו מערכות בהן נציגי חב"ד נכנסו לתוך מפלגות אחרות.

במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעירייה הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' [[יעקי הרשקופ]] ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' [[יעקב מיוחס]] שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.

לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.

לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' [[משה כהנא]] על הרשקופ.

כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.

באותם הבחירות בעיר הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד ברחוב בעל התניא שנבנה בהשתדלות נציג חב"ד בעיר ר' משה כהנא והרב חיים גרינברג מנהל היכל מנחם בעיר.

כמזכיר וועדת הבחירות הפנימיות משמש הרב נח ויספיש כממשיך את תפקידו של אביו.

בשנת [[תשפ"ג]] החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' [[מאיר ברלב]] כמתמודד לבחירות בעירייה מטעם חב"ד{{הערה|[[חב"ד אינפו]], פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר ברלב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב [[שניאור אלפנביין]], וכתב כיכר השבת ר' [[ארי טננבוים]] [https://chabad.info/elections/1057935/ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית]{{אינפו}}}}.

בשנת <nowiki>[[תשפ"ד]]</nowiki>

==בתי כנסת חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים 14 בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''[[מרכז חב"ד ביתר עילית]] - הקמפוס'''- הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. רב הקהילה הוא המד"א הרב [[אשר לעמיל הכהן]], המשפיע בקהילה הוא הרב [[נבות מיארה]], הגבאי הוא ר' יוסף רבינוביץ.
*'''בית כנסת רחוב זוועהיל''' - רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[בנימין לרר]], ה[[משפיע]] הוא הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]], וה[[גבאי]]ם הם הרב [[שניאור זלמן ויינפלד]] והרב מאיר למברוזו.
*'''בית כנסת אהל מנחם - [[770]]''' - נוסד על ידי הרב [[חיים גרינברג]] המכהן כרב ומשפיע בקהילה. הגבאים הם ר' יעקב רבינוביץ, ר' ברוך ליפשיץ, ר' שלום דובער סגל.
*'''בית כנסת [[770]] - היכל ישעיה''' - נוסד על ידי הרב [[יעקב שנור]]. על שם הרב ישעיה שנור. הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[דוד לייב אופן]], הגבאי הוא נחמן מנדלזון.
*'''בית כנסת הספרייה החסידית'''- בספרייה החסידית מתקיימים תפילות, וכן בספריה ישנם ספרים להשאלה, מקומות נוחים לקריאה ומכירת ספרי חסידות, ובמשך השבוע מתקיים בספרייה כולל חסידות. מנהל הספרייה הוא הרב [[פינחס צרפתי]], והרב של בית הכנסת הוא הרב [[שאול רוזנבלט]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/16zzMwf0AzHSjKy0EykOtxnz62mAy2BsY/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 433] עמוד 4.}}.
*'''בית כנסת מדרש שמואל - כולל להוראה וחסידות''' - רב הקהילה והמשפיע הוא הרב [[שלום דב רבינוביץ']], והגבאי הוא הרב שמעון גרינוולד.
*'''בית כנסת אוהב ישראל''' - על שם הרב [[ישראל יצחק פרישמן]]. רבני ומשפיעי הקהילה הם: הרב [[חיים שניאור זלמן אופן]], הרב יוסף מלכין, הרב אברהם לייכטער. הגבאי הוא ר' שניאור שטיינברג.
*'''בית כנסת יעקי שול''' - נוסד ע"י ר' [[יעקי הרשקופ]] המכהן כגבאי בית הכנסת. רב הקהילה הוא הרב [[שניאור זלמן הניג]].
*'''בית כנסת היכלו של משיח''' - בהיכלו של משיח מתקיימות תפילות, שיעורי הלכה עם רב הקהילה הרב [[יהושע שארף]], ישיבת בין הזמנים בבין הזמנים [[פסח]], וכן רבים מהפרוייקטים החב"דיים בעיר מרוכזים שם. גבאי בית-הכנסת: הרב שמואל שארף, הרב שניאור גמליאל.
*'''בית כנסת רחוב הרב מוצפי''' - רבני הקהילה הם הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]. הגבאי הוא הרב יוסף יצחק הכהן.
*'''בית כנסת רחוב הרב אבא שאול''' - הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]. הגבאים הם ר' מנחם רויטמן, ר' יוסף קרישבסקי.
*'''בית כנסת הנ"ץ - גבעה c''' - על שם הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. רב ומשפיע הקהילה הרב [[מרדכי שיינר]]. גבאי ר' יצחק שיינר.
*'''בית כנסת קהילת [[מעייני ישראל]]''' - רב הקהילה הרב [[מאיר דייטש]], המשפיע הרב יצחק קאופמן.
*'''בית כנסת לב ממתיהו''' - רב הקהילה והמשפיע הרב [[ישראל דייטש]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* 14 בתי כנסת.
* 5 [[מקווה|מקוואות טהרה]] בשיטת [[בור על גבי בור]].
* גני ילדים - גן 'חכמת מנחם' (בנים) בהנהלת הרב אבירם מגור וגן בנות בהנהלת גב' דרורה סירוצקי, גן בנות עטרת חיה מושקא בהנהלת הגב' נחמה שחר
* שני [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבנים - תלמוד תורה 'תפארת מנחם' בהנהלת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] וחיידר 'אוהלי מנחם' בהנהלת הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)|מנחם מענדל כהן]].
* שני בתי ספר יסודי לבנות - בית הספר 'בית חיה' בהנהלת גברת שרה הגר ובית הספר 'עטרת חיה מושקא' בהנהלת גברת נחמה שחר.
* בית ספר תיכון לבנות 'מעיינות בית רבקה' בהנהלת גב' בלומא רוט.
* מתיבתא ליובאוויטש ביתר עילית בליווי והכוונת הנהלת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ובניהול והכוונת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] והרב [[משה לידר]].
* [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[מרדכי מישולובין]].
* כולל ללימוד הלכה וחסידות - ללימוד מאמרי חסידות ושו"ע יורה דעה ואורח חיים, הכולל בראשותו של הרב [[שלום דב רבינוביץ]].
* כולל לחסידות בבית כנסת היכל פנחס, ראש הכולל הרב [[יהושע שארף]] הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות

* בית חב"ד מנוהל על ידי ר' [[יעקב טורנהיים]] נוסד בשנת [[תשנ"ב]] אחראי לפעילות העונתית בעיר ובסביבותיה,
* בית חב"ד ליישובי מטה יהודה בהנהלת השליח הרב [[יצחק יהודה ציטרון]].
* דוכני [[כתיבה לרבי]] שליט״א מלך ה[[משיח]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] הפעילים ע"י הרב יוסף לרנר (תושב העיר) והרב חלק מידי יום שישי במרכזי הקניות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/990713/ הדיווח באתר {{אינפו}}.}}.
* ארגון [[שפרה ופועה]] הדואג לכל משפחות אנ"ש בעיר.
* סניף [[נשי ובנות חב"ד]].
* פעילי חב"ד - מוקד נש"ק הפועל על ידי משפחת בלוך לקניית ולקבלת ערכות נש"ק לחלוקה למבצעים בימות השבוע ולפני החגים.

*[[ישיבת קיץ ליובאויטש ביתר עילית|ישיבת קיץ]] עבור ילדים ובחורים מקהילת חב"ד בעיר המנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]

===היכל מנחם מרכז להפצת מעיינות החסידות===
{{הפניה לערך מורחב|מרכז חב"ד ביתר עילית}}
"[[היכל מנחם]]" הינו מרכז ל[[הפצת המעיינות]]. המרכז פתוח בכל ימות השבוע, וממוקם בגבעה A. במקום נמכרים יודאיקה וספרי חב"ד ופועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן מתקיימים בו שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרויקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל [[התוועדויות]] הרבי, שיעורי חסידות, [[ניגוני חב"ד]], קטעי וידאו של [[הרבי]] וחב"ד בעולם. וכן פרוייקט "אור וחום ההתקשרות", עם שמונה מסכים, בהם ניתן לצפות באופן נינוח בהתוועדויות ושיחות מלאים של הרבי, בכל חודש לקט של שיחות שנאמרו באותו זמן.
הארגון מוציא לאור מדי שנה לוח שנה, ספר טלפונים קהילתי,עיתונים חודשיים על חדשות הקהילה ועוד. ומנוהל על ידי הרב [[חיים יהודה גרינברג]].

===אוצר החסידות===
מערכת [[אוצר החסידות]] מקיימת בעיר התוועדויות מעת לעת בתאריכים חסידים, שיעורים בתורת רבותינו נשאינו ושיעורים כללים בחסידות חב"ד עם מגוון רחב של מרצים, משפיעים, ורבנים. המיועדים לכל שכבות הציבור. וכן מפעילה קו טלפוני לשמיעת מאמרים ושיחות מהרבי, שיעורי חסידות, ניגונים והתוועדויות. את המערכת מנהל הרב [[מרדכי בלוך]].

===אור שושנה===
'אור שושנה' היא מחלקה לנשים לזכר ילדה שנרצחה בפיגוע. במקום יש שיעורים, לימוד בחברותות, [[התוועדות|התוועדויות]] ועוד. הקהל המשתתף בתוכניות מגוון גם משאר החוגים ובזמני קורונה בשנת [[תש"פ]] השיעורים התרחבו לשמיעה בשידור חי ב'[[קול החסידות]]'

===כולל תורת השליחות===
ב[[חודש אלול]] [[תשפ"ב]] נפתח [[כולל]] תורת ה[[שליחות]] תחת רשתות הכוללים 'תורה שלמה' שבניהול [[כולל חב"ד]] המקנה לימוד וידע מקדים לזוג קודם יצאתם לשליחות. בראש הכולל עומד הרב [[מנחם מענדל סגל]] שליח ורב הישוב משמר דוד.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadbeitar.com/ חב"ד ביתר] אתר 'היכל מנחם' בעיר (באנגלית)
* [https://chabad.info/news/990713/ לראשונה - דוכני אגרות קודש בביתר עילית ([[תשפ"ד]])] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63278 ביתר ממעוף הציפור]{{תמונה}} {{וידאו}} מאת הצלם ישראל ברדוגו - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42866 ביתר הוכרזה "עיר חסידית"] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60618b90d3514_1617005456.pdf עלון של קהילת חב"ד בעיר גיליון 3 - חודש ניסן]
*[https://col.org.il/news/50395 שיעורים בעיר ביתר בארגון אוצר החסידות]
*[https://col.org.il/news/131723 ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת ‘כיכר השלוחים’ בביתר עילית]
*[https://col.org.il/news/121027 'כינוסי תורה' בכל עשרת בתי הכנסת של חב"ד בביתר עילית]
*[https://chabad.info/news/683273/ ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת 'כיכר השלוחים' בביתר עילית], באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/131699 במעמד מפואר: נחנכה 'כיכר השלוחים' בעיר ביתר עילית], באתר {{COL}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102813 ביתר עילית: "כיכר השלוחים"] באתר {{שטורעם}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביתר עילית]]

יהושע שארף

2024-01-07T09:56:21Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע שארף.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע שארף]]
הרב '''יהושע שארף''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]], וראש כולל ל[[חסידות]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אב]] [[תשי"ג]] לאביו הרב [[יצחק אהרן שארף]] ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי [[באבוב]] ועלה מגליציה ל[[ארץ ישראל]] בבחרותו לפני ה[[שואה]].

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת שנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של [[ספר התניא]], ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65376 ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא]. י"ב כסלו תשע"ב. {{*}} [https://chabad.info/news/776258/ ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות]. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת [[תשפ"א]], משמש כרב הקהילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
*אחיו, הרב [[אברהם שלמה שארף]] - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס{{הערה|נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]]. לאחר פטירתו, [[הרבי]] "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו}}.

* בנו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* בנו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ל[[מרכז דוברי עברית]] [[במונטריאול]]
* בנו, ר' [[שמואל שארף]] - ביתר עילית
* בנו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* בנו, הרב שלום דובער שארף - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* בנו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי [[ישיבת תומכי תמימים|בישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* בנו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* בנו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* בתו, מרת נחמה דינה שארף
* בתו, מרת שטערנא שארף

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

יהושע שארף

2024-01-07T09:55:24Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע שארף.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע שארף]]
הרב '''יהושע שארף''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]], וראש כולל ל[[חסידות]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אב]] [[תשי"ג]] לאביו הרב [[יצחק אהרן שארף]] ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי [[באבוב]] ועלה מגליציה ל[[ארץ ישראל]] בבחרותו לפני ה[[שואה]].

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת שנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של [[ספר התניא]], ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65376 ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא]. י"ב כסלו תשע"ב. {{*}} [https://chabad.info/news/776258/ ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות]. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת [[תשפ"א]], משמש כרב הקהילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
*אחיו, הרב [[אברהם שלמה שארף]] - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס{{הערה|נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]]. לאחר פטירתו, [[הרבי]] "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו}}.

* בנו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* בנו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ל[מרכז דוברי עברית] [במונטריאול]
* בנו, ר' [[שמואל שארף]] - ביתר עילית
* בנו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* בנו, הרב שלום דובער שארף - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* בנו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי [[ישיבת תומכי תמימים|בישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* בנו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* בנו, ר' לוי שארף - [ביתר עילית]
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף - [נחלת הר חב"ד]
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* בתו, מרת נחמה דינה שארף
* בתו, מרת שטערנא שארף

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

יהושע שארף

2023-11-12T20:37:26Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע שארף.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע שארף]]
הרב '''יהושע שארף''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]], וראש כולל ל[[חסידות]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אב]] [[תשי"ג]] לאביו הרב [[יצחק אהרן שארף]] ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי [[באבוב]] ועלה מגליציה ל[[ארץ ישראל]] בבחרותו לפני ה[[שואה]].

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת שנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של [[ספר התניא]], ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65376 ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא]. י"ב כסלו תשע"ב. {{*}} [https://chabad.info/news/776258/ ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות]. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת [[תשפ"א]], משמש כרב הקהילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
*אחיו, הרב [[אברהם שלמה שארף]] - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס{{הערה|נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]]. לאחר פטירתו, [[הרבי]] "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו}}.

* בנו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* בנו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* בנו, ר' [[שמואל שארף]] - ביתר עילית
* בנו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* בנו, הרב שלום דובער שארף - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* בנו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי [[ישיבת תומכי תמימים|בישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* בנו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* בנו, ר' לוי שארף - בחתר עילית
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף - נחלת הר חב"ד
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* בתו, מרת נחמה דינה שארף
* בתו, מרת שטערנא שארף

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

כ"ח במנחם אב

2023-11-12T20:11:41Z

147.234.64.53: /* נולדו */

{{חודש אב}}
'''כ"ח באב''' הוא היום העשרים ושמונה ב[[חודש מנחם אב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמח – [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] לאחר ארבעים יום.
*[[תרנ"ד]]- רבי [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] – הנצי"ב מוולוז'ין, מחבר ספר 'עמק דבר', נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תש"ד]] – הגיעה הידיעה על פטירתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בגלות ב[[קזחסטן]].
* תשל"ו - פורסם מכתב הרב שלמה זוין על הקמת בית דין רבני חב"ד כהוראת הרבי.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרצ"ה]] – הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], מרבני חב"ד בטורנטו, הוגה דעות ומחבר ספרים.
*[[תרח"צ]] – הרב [[חיים דוד נטע וויכנין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים – מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ורב קהילת חב"ד ב[[מונסי]].
*[[תשי"ג]] - הרב [[יהושע שארף]], [[ראש כולל לחסידות]], [[ורב קהילת]] "[[היכלו של משיח]]" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]].
*[[תשל"ט]] - הרב [[משה יעקב שארף]], [[שליח]] ויושב ראש המחלקה הרוחניות ב[[בית חב"ד]] [[מד"ע]][[מד"ע| (מרכז דוברי עברית)]] שב[[מונטריאול]] [[קנדה]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרנ"ג]] – הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק]], רבה של [[סטרדוב]] ו[[נעוועל]], ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[תרע"ח]] – הרב [[צבי הירש אזימוב]], '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ראמען]].
*[[תשס"ד]] – הרב [[דוד אריה פוגאטש]], מאנ"ש ב[[כפר חב"ד]].
*[[תשס"ו]] – הרב [[זאב דב הלפרין (סנהדריה)|זאב דב הלפרין]], משפיע קהילת חב"ד בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].

{{להיום יום|כ"ח|מנחם אב}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב כח]]

תומכי תמימים קווינס

2023-11-12T20:08:31Z

147.234.64.53: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קווינס
|תמונה=תותל קווינס.jpg
|כתובית=תמונת מחזור ה-13 של תלמידי הישיבה בקווינס (תשפ"ג)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תש"ע]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קווינס]], ניו יורק
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל שארף
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן זאנדהויז
|[[משפיע]] ראשי=הרב ישראל נח ליפסקר
|מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ברוך
|מספר תלמידים=90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=לאפשה לה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-70 תלמידים.

==וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת [[תשע"ג]] הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה]] ''חדר [[אור מנחם]]''.

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס [[חנוכת הבית]] לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, [[מקווה]] פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] התקיימה [[חנוכת הבית]] של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת [[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבה גדולה]], ב[[סיגייט]] ([[ברוקלין]]), ובשנת הלימודים [[תשע"ה]] עברה הישיבה גדולה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

בבוקר של ט"ו אלול [[תשפ"ג]], הבעל הבית של הבנין (חסיד [[סאטמר|סאטמער]]), העיף את כל התמימים מהישיבה, והישיבה עברה ללמוד בשכונת המלך- [[קראון הייטס]].

==צוות הישיבה==
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור. קירוב..JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
* מנהל רוחני: הרב מנחם מענדל שארף.
* מנהל ומשגיח: הרב שניאור זלמן זאנדהויז, והרב לוי יצחק גינזבורג.
*מנהל גשמי: הרב מנחם מענדל ברוך.
* וועד רוחני: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]]
* [[משפיע|המשפיעים הראשיים]]: הרב [[ישראל נח ליפסקער]], הרב אליהו שמעון סג"ל לנדא, הרב שמואל בריסקי, הת' יוסף יצחק פופר, והת'שמואל אייזיק רייצעס.
* [[ר"מ]]ים: הרב חנני' וועכטער, הרב שניאור זלמן מרגי, הרב בנימין קריגסמן, הרב מאיר שלמה פייפ, הרב שלמה נדטטשי.
* משיבים: הרב ישראל טעוועל, הרב אלחנן מאן.
צוות הישיבה בעבר:
הרב שמאי איידלמאן, הרב מנחם מענדל הכהן בראנשטיין, הרב מענדל גורדון, הרב שניאור מנחם מענדל ג'ייקובסון, הרב אליהו שמעון טננבוים, הרב יצחק לרמן, הרב שמואל ניומאן, הרב שלום דובער נמנוב, הרב אברהם משה הכהן סוסובר, הרב פנחס יהודה פרנקל, הרב יהושע ברוך קגן, הרב מנחם קדנר.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה לאור מזמן לזמן קובץ הערות וביאורים בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של [[הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחת ש"פ נשא נ"א:]] "שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה".

עד עתה יצאו לאור כ"ח קובצים מלאים ב: עניני גאולה ומשיח, תורתו של משיח, חסידות, נגלה, פשוטו של מקרא, וכן כו"כ יומנים ומענות בפרסום ראשון.

הקבצים שיצאו לאור עד עתה: כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ב • שבת בראשית תשע"ג • י"א ניסן תשע"ג • ג' תמוז תשע"ג • י-י"א שבט תשע"ד • י"א ניסן תשע"ד • י' -י"א שבט תשע"ה • י"א ניסן תשע"ה • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י' -י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י'-י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ו • י'-י"א שבט תשע"ז • ר"ח כסלו תשע"ח - ארבעים שנה • יו"ד-י"א שבט תשע"ח • יו"ד-י"א שבט תשע"ט • יו"ד-י"א שבט תש"פ - שבעים שנה • כ"ח סיון – ג' תמוז ה'תש"פ • יו"ד-י"א שבט תשפ"א • יו"ד-י"א שבט תשפ"ב • י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה • כ"ף מנחם אב תשפ"ב • יו"ד י"א שבט שבט תשפ"ג - שנת הקהל • י"א ניסן תשפ"ג - שנת הקהל • כ' מנחם אב תשפ"ג - שנת הקהל.

כמו כן בשנת [[תשע"ג]] הוציאה הישיבה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, ונכתב ונערך ע"י הת' אלחנן דוב גרליק.

לצפיה בכל הקובצים שיצאו לאור עד עתה: https://drive.google.com/drive/folders/1gJUYFFdQczjAyDBzH2QCK9hEfeMgmbpL

כמו"כ בישיבה פועלים "[[מטה משיח]]" ומרכז הפצה.

==קישורים חיצוניים==
* ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76742 תמימים בתורה ובהתקשרות]''', כתבת פרופיל על הישיבה וראיון חינוכי עם ראש הישיבה הרב מנחם מענדל שארף, [[שבועון בית משיח]], גליון 885 עמוד 44. כב תמוז התשע"ג (30.06.2013) {{תמונה}} {{אינפו}} הכתבה באתר [http://www.scribd.com/doc/150033040/885 scribd] {{PDF}}

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 [[התוועדות]] ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 [[התוועדות]] עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט [[תשע"ב]] - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ניו ג'רזי]]

תומכי תמימים קווינס

2023-11-12T20:07:34Z

147.234.64.53: /* הוצאות לאור */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קווינס
|תמונה=תותל קווינס.jpg
|כתובית=תמונת מחזור ה-13 של תלמידי הישיבה בקווינס (תשפ"ג)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תש"ע]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קווינס]], ניו יורק
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל שארף
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן זאנדהויז
|[[משפיע]] ראשי=הרב ישראל נח ליפסקר
|מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ברוך
|מספר תלמידים=90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=לאפשה לה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-70 תלמידים.

==וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת [[תשע"ג]] הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה]] ''חדר [[אור מנחם]]''.

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס [[חנוכת הבית]] לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, [[מקווה]] פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] התקיימה [[חנוכת הבית]] של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת [[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבה גדולה]], ב[[סיגייט]] ([[ברוקלין]]), ובשנת הלימודים [[תשע"ה]] עברה הישיבה גדולה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

בבוקר של ט"ו אלול [[תשפ"ג]], הבעל הבית של הבנין (חסיד [[סאטמר|סאטמער]]), העיף את כל התמימים מהישיבה, והישיבה עברה ללמוד בשכונת המלך- [[קראון הייטס]].

==צוות הישיבה==
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור. קירוב..JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
* מנהל רוחני: הרב מנחם מענדל שארף.
* מנהל ומשגיח: הרב שניאור זלמן זאנדהויז, והרב לוי יצחק גינזבורג.
*מנהל גשמי: הרב מנחם מענדל ברוך.
* וועד רוחני: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]]
* [[משפיע|המשפיעים הראשיים]]: הרב [[ישראל נח ליפסקער]], הרב אליהו שמעון סג"ל לנדא, הרב שמואל בריסקי, הת' יוסף יצחק פופר,והת'שמואל אייזיק רייצעס.
* [[ר"מ]]ים: הרב חנני' וועכטער, הרב שניאור זלמן מרגי, הרב בנימין קריגסמן, הרב מאיר שלמה פייפ, הרב שלמה נדטטשי.
* משיבים: הרב ישראל טעוועל, הרב אלחנן מאן.
צוות הישיבה בעבר:
הרב מנחם מענדל הכהן בראנשטיין, הרב מענדל גורדון, הרב שניאור מנחם מענדל ג'ייקובסון, הרב אליהו שמעון טננבוים, הרב יצחק לרמן, הרב שמואל ניומאן, הרב שלום דובער נמנוב, הרב אברהם משה הכהן סוסובר, הרב פנחס יהודה פרנקל, הרב יהושע ברוך קגן, הרב מנחם קדנר.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה לאור מזמן לזמן קובץ הערות וביאורים בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של [[הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחת ש"פ נשא נ"א:]] "שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה".

עד עתה יצאו לאור כ"ח קובצים מלאים ב: עניני גאולה ומשיח, תורתו של משיח, חסידות, נגלה, פשוטו של מקרא, וכן כו"כ יומנים ומענות בפרסום ראשון.

הקבצים שיצאו לאור עד עתה: כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ב • שבת בראשית תשע"ג • י"א ניסן תשע"ג • ג' תמוז תשע"ג • י-י"א שבט תשע"ד • י"א ניסן תשע"ד • י' -י"א שבט תשע"ה • י"א ניסן תשע"ה • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י' -י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י'-י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ו • י'-י"א שבט תשע"ז • ר"ח כסלו תשע"ח - ארבעים שנה • יו"ד-י"א שבט תשע"ח • יו"ד-י"א שבט תשע"ט • יו"ד-י"א שבט תש"פ - שבעים שנה • כ"ח סיון – ג' תמוז ה'תש"פ • יו"ד-י"א שבט תשפ"א • יו"ד-י"א שבט תשפ"ב • י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה • כ"ף מנחם אב תשפ"ב • יו"ד י"א שבט שבט תשפ"ג - שנת הקהל • י"א ניסן תשפ"ג - שנת הקהל • כ' מנחם אב תשפ"ג - שנת הקהל.

כמו כן בשנת [[תשע"ג]] הוציאה הישיבה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, ונכתב ונערך ע"י הת' אלחנן דוב גרליק.

לצפיה בכל הקובצים שיצאו לאור עד עתה: https://drive.google.com/drive/folders/1gJUYFFdQczjAyDBzH2QCK9hEfeMgmbpL

כמו"כ בישיבה פועלים "[[מטה משיח]]" ומרכז הפצה.

==קישורים חיצוניים==
* ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76742 תמימים בתורה ובהתקשרות]''', כתבת פרופיל על הישיבה וראיון חינוכי עם ראש הישיבה הרב מנחם מענדל שארף, [[שבועון בית משיח]], גליון 885 עמוד 44. כב תמוז התשע"ג (30.06.2013) {{תמונה}} {{אינפו}} הכתבה באתר [http://www.scribd.com/doc/150033040/885 scribd] {{PDF}}

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 [[התוועדות]] ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 [[התוועדות]] עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט [[תשע"ב]] - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ניו ג'רזי]]

תומכי תמימים קווינס

2023-11-12T20:06:00Z

147.234.64.53: /* קווינס */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קווינס
|תמונה=תותל קווינס.jpg
|כתובית=תמונת מחזור ה-13 של תלמידי הישיבה בקווינס (תשפ"ג)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תש"ע]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קווינס]], ניו יורק
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל שארף
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן זאנדהויז
|[[משפיע]] ראשי=הרב ישראל נח ליפסקר
|מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ברוך
|מספר תלמידים=90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=לאפשה לה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-70 תלמידים.

==וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת [[תשע"ג]] הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה]] ''חדר [[אור מנחם]]''.

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס [[חנוכת הבית]] לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, [[מקווה]] פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] התקיימה [[חנוכת הבית]] של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת [[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבה גדולה]], ב[[סיגייט]] ([[ברוקלין]]), ובשנת הלימודים [[תשע"ה]] עברה הישיבה גדולה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

בבוקר של ט"ו אלול [[תשפ"ג]], הבעל הבית של הבנין (חסיד [[סאטמר|סאטמער]]), העיף את כל התמימים מהישיבה, והישיבה עברה ללמוד בשכונת המלך- [[קראון הייטס]].

==צוות הישיבה==
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור. קירוב..JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
* מנהל רוחני: הרב מנחם מענדל שארף.
* מנהל ומשגיח: הרב שניאור זלמן זאנדהויז, והרב לוי יצחק גינזבורג.
*מנהל גשמי: הרב מנחם מענדל ברוך.
* וועד רוחני: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]]
* [[משפיע|המשפיעים הראשיים]]: הרב [[ישראל נח ליפסקער]], הרב אליהו שמעון סג"ל לנדא, הרב שמואל בריסקי, הת' יוסף יצחק פופר,והת'שמואל אייזיק רייצעס.
* [[ר"מ]]ים: הרב חנני' וועכטער, הרב שניאור זלמן מרגי, הרב בנימין קריגסמן, הרב מאיר שלמה פייפ, הרב שלמה נדטטשי.
* משיבים: הרב ישראל טעוועל, הרב אלחנן מאן.
צוות הישיבה בעבר:
הרב מנחם מענדל הכהן בראנשטיין, הרב מענדל גורדון, הרב שניאור מנחם מענדל ג'ייקובסון, הרב אליהו שמעון טננבוים, הרב יצחק לרמן, הרב שמואל ניומאן, הרב שלום דובער נמנוב, הרב אברהם משה הכהן סוסובר, הרב פנחס יהודה פרנקל, הרב יהושע ברוך קגן, הרב מנחם קדנר.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה לאור מזמן לזמן קובץ הערות וביאורים בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של [[הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחת ש"פ נשא נ"א:]] "שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה".

עד עתה יצאו לאור כ"ח קובצים מלאים ב: עניני גאולה ומשיח, תורתו של משיח, חסידות, נגלה, פשוטו של מקרא, וכן כו"כ יומנים ומענות בפרסום ראשון.

הקבצים שיצאו לאור עד עתה: כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ב • שבת בראשית תשע"ג • י"א ניסן תשע"ג • ג' תמוז תשע"ג • י-י"א שבט תשע"ד • י"א ניסן תשע"ד • י' -י"א שבט תשע"ה • י"א ניסן תשע"ה • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י' -י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י'-י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ו • י'-י"א שבט תשע"ז • ר"ח כסלו תשע"ח - ארבעים שנה • יו"ד-י"א שבט תשע"ח • יו"ד-י"א שבט תשע"ט • יו"ד-י"א שבט תש"פ - שבעים שנה • כ"ח סיון – ג' תמוז ה'תש"פ • יו"ד-י"א שבט תשפ"א • יו"ד-י"א שבט תשפ"ב • י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה • כ"ף מנחם אב תשפ"ב • יו"ד י"א שבט שבט תשפ"ג - שנת הקהל • י"א ניסן תשפ"ג - שנת הקהל • כ' מנחם אב תשפ"ג - שנת הקהל.

כמו כן בשנת [[תשע"ג]] הוציאה הישיבה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, ונכתב ונערך ע"י הת' אלחנן דוב גרליק.

לצפיה בכל הקובצים שיצאו לאור עד עתה: https://drive.google.com/drive/folders/1gJUYFFdQczjAyDBzH2QCK9hEfeMgmbpL

כמו"כ בישיבה פועלים "אתה", ומטה משיח.

==קישורים חיצוניים==
* ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76742 תמימים בתורה ובהתקשרות]''', כתבת פרופיל על הישיבה וראיון חינוכי עם ראש הישיבה הרב מנחם מענדל שארף, [[שבועון בית משיח]], גליון 885 עמוד 44. כב תמוז התשע"ג (30.06.2013) {{תמונה}} {{אינפו}} הכתבה באתר [http://www.scribd.com/doc/150033040/885 scribd] {{PDF}}

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 [[התוועדות]] ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 [[התוועדות]] עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט [[תשע"ב]] - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ניו ג'רזי]]

משה יעקב שארף

2023-11-11T22:18:26Z

147.234.64.53: יצירת דף עם התוכן "משה יעקב שארף (יליד שנת תשל"ט, 1979) הוא שליח בבית חב"ד מד"ע (מרכז דוברי עברית) == תולדות חיים ==..."

משה יעקב שארף (יליד שנת תשל"ט, 1979) הוא שליח בבית חב"ד מד"ע (מרכז דוברי עברית)

== תולדות חיים ==

הרב שארף נולד בכ"ח אב תשל"ט, ברמות לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - היכלו של משיח, וראש כולל [[חסידות|לחסידות]] [[ביתר עילית|בביתר עילית,]] ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן כהן]]ן.

== משפחתו ==

* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושע שיחי' שארף]], [[רב]] [[בית כנסת]] היכלו של משיח ב[[ביתר עילית|ביתר עילית,]] וראש כולל אהל פנחס בביתר.
* אמו, מרת חיה שארף

* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד גילה
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - [[נוף הגליל]]
* אחיו, ר' [[שמואל שארף]] - [[ביתר עילית]]
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* אחיו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* אחיו, ר' אלחנן שארף - [[קראון הייטס]]
* אחיו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] בישיבת תות"ל [[נוף הגליל]]
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

שמואל שארף

2023-11-11T22:12:13Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושע שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אמו, מרת חיה שארף

* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - [[שליח]] של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - [[נוף הגליל]]
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - [[משגיח]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* אחיו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* אחיו, ר' אלחנן שארף - [[קראון הייטס]]
* אחיו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* אחותו, מרת חנה אשת יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] בישיבת תות"ל [[נוף הגליל]]
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T22:10:19Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושע שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אמו, מרת חיה שארף

* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - [[שליח]] של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - [[נוף הגליל]]
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - [[משגיח]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* אחיו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* אחיו, ר' אלחנן שארף - [[קראון הייטס]]
* אחיו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* אחותו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] בישיבת תות"ל [[נוף הגליל]]
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T22:05:57Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושע שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אמו, מרת חיה שארף

* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - משפיע בישיבת תות"ל נוף הגליל
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T22:04:20Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושע שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אמו, מרת חיה שארף
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - משפיע בישיבת תות"ל נוף הגליל
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T22:03:55Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אמו, מרת חיה שארף
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - משפיע בישיבת תות"ל נוף הגליל
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

יהושע שארף

2023-11-11T21:54:11Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע שארף.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע שארף]]
הרב '''יהושע שארף''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]], וראש כולל ל[[חסידות]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אב]] [[תשי"ג]] לאביו הרב [[יצחק אהרן שארף]] ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי [[באבוב]] ועלה מגליציה ל[[ארץ ישראל]] בבחרותו לפני ה[[שואה]].

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת שנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של [[ספר התניא]], ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65376 ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא]. י"ב כסלו תשע"ב. {{*}} [https://chabad.info/news/776258/ ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות]. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת [[תשפ"א]], משמש כרב הקהילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
*אחיו, הרב [[אברהם שלמה שארף]] - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס{{הערה|נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]]. לאחר פטירתו, [[הרבי]] "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו}}.

* בנו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* בנו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* בנו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* בנו, ר' [[שמואל שארף]] - ביתר עילית
* בנו, הרב שלום דובער שארף - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* בנו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי [[ישיבת תומכי תמימים|בישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* בנו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* בנו, ר' לוי שארף - בחתר עילית
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף - נחלת הר חב"ד
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* בתו, מרת נחמה דינה שארף
* בתו, מרת שטערנא שארף

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

יהושע שארף

2023-11-11T21:50:52Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע שארף.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע שארף]]
הרב '''יהושע שארף''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]], וראש כולל ל[[חסידות]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אב]] [[תשי"ג]] לאביו הרב [[יצחק אהרן שארף]] ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי [[באבוב]] ועלה מגליציה ל[[ארץ ישראל]] בבחרותו לפני ה[[שואה]].

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת שנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של [[ספר התניא]], ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65376 ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא]. י"ב כסלו תשע"ב. {{*}} [https://chabad.info/news/776258/ ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות]. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת [[תשפ"א]], משמש כרב הקהילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
*אחיו, הרב [[אברהם שלמה שארף]] - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס{{הערה|נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]]. לאחר פטירתו, [[הרבי]] "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו}}.

* בנו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* בנו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* בנו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* בנו, ר' [[שמואל שארף]] - ביתר עילית
* בנו, הרב [[שלום דובער שארף]] - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* בנו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי [[ישיבת תומכי תמימים|בישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* בנו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* בנו, ר' לוי שארף
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף
* בתו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] [[נוף הגליל|בישיבת תות"ל נוף הגליל]]
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* בתו, מרת נחמה דינה שארף
* בתו, מרת שטערנא שארף

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

יהושע שארף

2023-11-11T21:47:55Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע שארף.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע שארף]]
הרב '''יהושע שארף''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רב בית הכנסת "היכלו של משיח" בשכונת הדס ב[[ביתר עילית]], וראש כולל ל[[חסידות]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אב]] [[תשי"ג]] לאביו הרב [[יצחק אהרן שארף]] ולאמו מרת שרה יהודית (למשפחת וובר). אביו היה מחסידי [[באבוב]] ועלה מגליציה ל[[ארץ ישראל]] בבחרותו לפני ה[[שואה]].

בשנות בחרותו התקרב ר' יהושע לחב"ד ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת שנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה יהודית בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].

עומד בראש כולל ללימוד תורת החסידות בביתר עלית. הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות. מדי כמה שנים מסיימים בכולל את לימוד ג"ן הפרקים של [[ספר התניא]], ונערך מעמד מכובד לרגל הסיום{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65376 ביתר עלית: האברכים ערכו סיום על ספר התניא]. י"ב כסלו תשע"ב. {{*}} [https://chabad.info/news/776258/ ביתר עילית: סיום התניא בכולל חסידות]. כ"ז אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

עם הקמתו של בית הכנסת "היכלו של משיח" בביתר עילית בשנת [[תשפ"א]], משמש כרב הקהילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב חיים זלמן ברוך שארף - מדריך חתנים, קראון הייטס.
*אחיו, הרב [[אברהם שלמה שארף]] - היה חסיד פעלתן בקראון הייטס{{הערה|נפטר בצעירותו לאחר מחלה קצרה ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]]. לאחר פטירתו, [[הרבי]] "לקח תחת חסותו" את ילדיו היתומים וגילה כלפיהם יחס נדיר כאב לבניו}}.

* בנו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* בנו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* בנו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* בנו, ר' שמואל שארף - ביתר עילית
* בנו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* בנו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* בנו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* בנו, ר' לוי שארף
* בנו, ר' יצחק אהרן שארף
* בתו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* בתו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - משפיע בישיבת תות"ל נוף הגליל
* בתו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* בתו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* בתו, מרת נחמה דינה שארף
* בתו, מרת שטערנא שארף

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T21:29:27Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - משפיע בישיבת תות"ל נוף הגליל
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T21:25:34Z

147.234.64.53: /* משפחתו */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - שליח של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T21:23:50Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) הכהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - ראש מכון סמיכה מרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T21:22:34Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[[[אברהם הערש כהן|אברהם צבי (הערש) כהן]]]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - ראש מכון סמיכה מרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

שמואל שארף

2023-11-11T21:21:45Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]
הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ"ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] והיה ממנהלי [[בית חב"ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי"ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב"ד]] במבצע "עמוד ענן" בשנת [[תשע"ג]].

==תולדות חיים==
הרב שארף נולד בשנת [[תשמ"ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם צבי (הערש) כהן]].

בבחרותו למד בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

==השליחות בהודו==
[[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי"ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]
[[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]

כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב"ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב"ד בו פעלו יחדיו.

בתחילת שנת [[תשע"ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר"ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.

לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב"ד.

לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר בביתר עילית.

==בתקשורת==
פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.

עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב"דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב"ד גילה
* אחיו, הרב משה יעקב שארף - ראש מכון סמיכה מרכז דוברי עברית במונטריאול
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
* אחיו, ר' [[חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש
* אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס
* אחיו, ר' לוי שארף
* אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''"אני אמשיך את השליחות של מירה"'''] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שארף, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

אלחנן דב מרוזוב

2023-08-20T13:37:29Z

147.234.64.53: /* משפחתו */ נפטר ממחלה ל"ע

[[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]
הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה "'''חוני'ע'''", וכינויו במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "'''אד"ם'''") ([[תרל"ח]]-[[תרח"צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו"ר הריי"צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.

==תולדות חיים==
ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל"ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.

הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.

על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ"ז]] פגש בחסיד חב"ד, השד"ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב"ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].

לאחר חודש תשרי [[תרס"ג]] לערך, הבחין [[אדמו"ר הרש"ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו"ר הריי"צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו".

בי"ט כסלו [[תרס"ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[אדמו"ר הרש"ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי"{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.

משנת [[תרע"ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].

===לאחר חתונתו===
ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ"ז]], קרוב לגיל מאה.

בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.

מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." הרבי אמר לו אז: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.

במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.

הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע.

בין השנים [[תרע"ח]] - [[תרפ"ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרפ"א]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].

בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]].

===מאסרו הראשון===
ב[[י"ד אדר א']] [[תרפ"ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].

באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].

===מאסרו השני ופטירתו===
בחורף [[תרח"צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח"צ הרגו אותו עצמו ביריות.

ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.

== תמונותיו ==
לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.

== משפחתו ==
'''גיסו:'''
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו"ר הרש"ב]].

'''ילדיו:'''

'''מנישאיו הראשונים'''

*ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ"ח]].
*ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.
*ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת [[תש"ד]]. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].
*מרת שרה טיבורסקי.
*רחל לאה בלכמן.

'''מנישואיו השניים'''
* [[צבי הירש]] - נפטר לפני גיל בר מצווה.
*ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע"ח]].
*ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע"א]]
*ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס"ו]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד"ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו
*'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ"ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]

יחי המלך (ספר)

2023-07-31T16:54:46Z

147.234.64.53: /* כתיבת הספר */ .

[[קובץ:יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יחי המלך]]
'''יחי המלך''' הינו ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם. הלכות מלכים לרמב"ם עוסק בגדר מלכות בית דוד ובעניין [[משיח]] צדקנו "המחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה". מטרת הספר לבאר בבהירות את שיטת [[הרמב"ם]] בעניין סדר התגלות משיח.

==כתיבת הספר==
בשנת [[תשד"מ]] החל הרב [[שלום דובער וולפא]] לכתוב חיבור על הלכות מלכים ב[[רמב"ם]] שהרעיון העומד בבסיסו הוא הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח בשעה שישנו כבר [[בחזקת משיח]] כשבחיבור לא הודגש שהדברים מכוונים כלפי [[הרבי]]. הרב וולפא שיגר אל הרבי את הקונטרס וכן שלח את ההסכמות שנתנו לו הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]] כשכל העת העת לא התקבלה מהרבי תגובה, לא שלילית ולא חיוביות{{הערה|מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב, ראיון הרב וולפא ל[[בית משיח]] 'זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר'.}}. הקונטרס כונה בשם "קול מבשר" והיה מוכן לדפוס לקראת קיץ [[תשד"מ]].

במהלך חודש [[סיון]] [[תשד"מ]] הוא קיבל טלפון מהרב חדקוב שהקריא באוזנו את תשובת [[הרבי]]: {{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן לחב"ד ולהפצת המעינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או '''באיזה קונץ שיהיה''', ובאיזה '''סגנון ואופן שיהיה'''. ואם '''ח"ו''' יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח וכל כיו"ב.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 86.}}.

[[קובץ:וולפא.png|ממוזער|הרבי מעניק לרב וולפא בקבוק [[משקה]] בסיום [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] כשאומר בחיוך: "'''במלאכיו ישים תהלה'''..."{{הבהרה|האם הדבר כבר היה במוצ''ש? אם לא - איך יש תמונה?}}]]
ב[[תמוז]] [[תשד"מ]] בעת ששהה ב[[770]], כתב הרב וולפא אל הרבי מכתב בו ביקש מחילה ושהעגמת נפש שגרם לא תזיק לו בגשמיות וברוחניות וכן טען שמצד אחד לא נכתבו בחיבור דברים מפורשים ומה שכן כתב זוהי ההלכה. על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורַי בכל הנ"ל לא הי' בזה '''כלל וכלל''' משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו ואין גם עתה ח"ו וח"ו. ב) שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר. ג) וראו בפועל שע"י פעולותיו (בדיבור, דפוס ומעשיו) – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל '''וכו' וכו''''. ד) ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו '''בהפצת המעינות'''. ה) הם מצפים לכל רמז שהוא שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. ו) בהגליונות שצירף – אין צריך '''לחפש רמזים''' – כי כולן חדורות רעיונות הנ"ל ובמילא – עלולות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח הי' לא תהי' וכו'. כל הנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך. כתבי לא הי' מפני חשש אולי כו' כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט '''וכו'''' – ע"י הדבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''. לשאלת "תם"! היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהי' סנהדרין – שהוא מקוה על זה יהי' הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתורתנו הקדושה אפי' באם יבקרו בערב ש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בלי נדר אענהו}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 118}}.

לאחר שבשיחת ליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמא חיה‎]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה, הגיעה התוועדות [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] בה נשא הרבי שיחה חריפה שנאמרה בהתרגשות ובצעקות על פעולותיהם של אי–אלו חסידים שמרחיקים יהודים מחב"ד ותורת החסידות ושעל ידי זה מרחיקים את בוא הגאולה ועיקר הדברים היו כלפי החיבור שכתב הרב וולפא. אמנם בסיום ה[[התוועדות]] החל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]], וכאשר הגיע הרב וולפא חייך אליו הרבי ואמר: {{ציטוטון|במלאכיו ישים תהלה}}{{הערה|איוב, ד, י"ח}}{{הערה|שם=וולפא|1=[https://chabad.info/magazine/496613/ הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר] ב{{אינפו}}.}}

ב[[קיץ]] [[תנש"א]] בעצתם של רבנים ועסקנים שאל הרב וולפא את הרבי האם הגיע הזמן לפרסום הספר, וזאת לאור שיחותיו הרבות של הרבי בהם רמז על היותו משיח, והמענה היה: {{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון}}. בעקבות הוראה זו הושמטו קטעים בודדים בספר כשהספר מקבל את השם 'יחי המלך' בעקבות שיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] שתואמת לתוכנן הספר. כשהוכנס הספר אל הרבי להתקבל המענה ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]] {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות, מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש}}. לגבי בקשת ברכה ובקשה שאם כעת הספר גורם נחת הרי שימחול הדבר על עגמת הנפש שבעבר השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ"ל}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשנ"ב ע' 32}}.

==תוכן הספר==
בספר מבואר עפ"י [[נגלה]] שביאת והתגלות המשיח היא עי"ז שהעם רואים שהנצר מ[[בית דוד]] שנמצא בדור שלהם, יש בו התכונות שמונה [[הרמב"ם]] ואז העם בטלים אליו באופן שיודעים ש[[בחזקת שהוא משיח]] כ[[רבי עקיבא]] שהכריז "דין הוא מלכא משיחא" [=זה המלך המשיח] ועי"ז מתגלה המשיח עד שנעשה משיח בודאי{{הערה|תימצות המחבר במדור 'מכתבים למערכת' של [[גליון בית חיינו]] מס' 116}}.

החיבור כולל 53 פרקים.

הספר זכה להסכמתם של גדולי ישראל, פוסק הדור הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[מנשה קליין]] (הקטן) הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[משה שטרן]] מדברעצין, הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]].

הספר מכיל 320 עמודים.

==חיבורי המשך לספר==
לאחר הוצאת הספר לאור הכין הרב וולפא קונטרס על סדר התגלות המשיח על פי הרמב"ם כתמצית מתוך הספר. בקונטרס זה נכללו בתחילה דברים וביטויים במשמעות אקטואלית יותר אולם כשהקונטרס הוכנס לרבי ע"י נשי חב"ד קראון הייטס כשהן מבקשות את הסכמת הרבי להדפסתו והפצתו כתב הרבי: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}. לרגל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב וולפא את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1dVxUmUjfpQoOZIwjBNay4DE9Mv43T7PX/view?usp=sharing קונטרס קבלת פני משיח צדקנו לקריאה] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]}}.

בחורף [[תשנ"ג]] הוציא הרב וולפא את הספר 'יחי המלך המשיח'.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]

יחי המלך (ספר)

2023-07-31T16:54:13Z

147.234.64.53: /* כתיבת הספר */ תקלדה

[[קובץ:יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יחי המלך]]
'''יחי המלך''' הינו ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם. הלכות מלכים לרמב"ם עוסק בגדר מלכות בית דוד ובעניין [[משיח]] צדקנו "המחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה". מטרת הספר לבאר בבהירות את שיטת [[הרמב"ם]] בעניין סדר התגלות משיח.

==כתיבת הספר==
בשנת [[תשד"מ]] החל הרב [[שלום דובער וולפא]] לכתוב חיבור על הלכות מלכים ב[[רמב"ם]] שהרעיון העומד בבסיסו הוא הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח בשעה שישנו כבר [[בחזקת משיח]] כשבחיבור לא הודגש שהדברים מכוונים כלפי [[הרבי]]. הרב וולפא שיגר אל הרבי את הקונטרס וכן שלח את ההסכמות שנתנו לו הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]] כשכל העת העת לא התקבלה מהרבי תגובה, לא שלילית ולא חיוביות{{הערה|מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב, ראיון הרב וולפא ל[[בית משיח]] 'זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר'.}}. הקונטרס כונה בשם "קול מבשר" והיה מוכן לדפוס לקראת קיץ [[תשד"מ]].

במהלך חודש [[סיון]] [[תשד"מ]] הוא קיבל טלפון מהרב חדקוב שהקריא באוזנו את תשובת [[הרבי]]: {{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן לחב"ד ולהפצת המעינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או '''באיזה קונץ שיהיה''', ובאיזה '''סגנון ואופן שיהיה'''. ואם '''ח"ו''' יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח וכל כיו"ב.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 86.}}.

[[קובץ:וולפא.png|ממוזער|הרבי מעניק לרב וולפא בקבוק [[משקה]] בסיום [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] כשאומר בחיוך: "'''במלאכיו ישים תהלה'''..."{{הבהרה|האם הדבר כבר היה במוצ"ש? אם לא - איך יש תמונה?}}]]
ב[[תמוז]] [[תשד"מ]] בעת ששהה ב[[770]], כתב הרב וולפא אל הרבי מכתב בו ביקש מחילה ושהעגמת נפש שגרם לא תזיק לו בגשמיות וברוחניות וכן טען שמצד אחד לא נכתבו בחיבור דברים מפורשים ומה שכן כתב זוהי ההלכה. על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורַי בכל הנ"ל לא הי' בזה '''כלל וכלל''' משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו ואין גם עתה ח"ו וח"ו. ב) שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר. ג) וראו בפועל שע"י פעולותיו (בדיבור, דפוס ומעשיו) – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל '''וכו' וכו''''. ד) ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו '''בהפצת המעינות'''. ה) הם מצפים לכל רמז שהוא שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. ו) בהגליונות שצירף – אין צריך '''לחפש רמזים''' – כי כולן חדורות רעיונות הנ"ל ובמילא – עלולות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח הי' לא תהי' וכו'. כל הנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך. כתבי לא הי' מפני חשש אולי כו' כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט '''וכו'''' – ע"י הדבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''. לשאלת "תם"! היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהי' סנהדרין – שהוא מקוה על זה יהי' הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתורתנו הקדושה אפי' באם יבקרו בערב ש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בלי נדר אענהו}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 118}}.

לאחר שבשיחת ליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמא חיה‎]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה, הגיעה התוועדות [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] בה נשא הרבי שיחה חריפה שנאמרה בהתרגשות ובצעקות על פעולותיהם של אי–אלו חסידים שמרחיקים יהודים מחב"ד ותורת החסידות ושעל ידי זה מרחיקים את בוא הגאולה ועיקר הדברים היו כלפי החיבור שכתב הרב וולפא. אמנם בסיום ה[[התוועדות]] החל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]], וכאשר הגיע הרב וולפא חייך אליו הרבי ואמר: {{ציטוטון|במלאכיו ישים תהלה}}{{הערה|איוב, ד, י"ח}}{{הערה|שם=וולפא|1=[https://chabad.info/magazine/496613/ הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר] ב{{אינפו}}.}}

ב[[קיץ]] [[תנש"א]] בעצתם של רבנים ועסקנים שאל הרב וולפא את הרבי האם הגיע הזמן לפרסום הספר, וזאת לאור שיחותיו הרבות של הרבי בהם רמז על היותו משיח, והמענה היה: {{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון}}. בעקבות הוראה זו הושמטו קטעים בודדים בספר כשהספר מקבל את השם 'יחי המלך' בעקבות שיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] שתואמת לתוכנן הספר. כשהוכנס הספר אל הרבי להתקבל המענה ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]] {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות, מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש}}. לגבי בקשת ברכה ובקשה שאם כעת הספר גורם נחת הרי שימחול הדבר על עגמת הנפש שבעבר השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ"ל}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשנ"ב ע' 32}}.

==תוכן הספר==
בספר מבואר עפ"י [[נגלה]] שביאת והתגלות המשיח היא עי"ז שהעם רואים שהנצר מ[[בית דוד]] שנמצא בדור שלהם, יש בו התכונות שמונה [[הרמב"ם]] ואז העם בטלים אליו באופן שיודעים ש[[בחזקת שהוא משיח]] כ[[רבי עקיבא]] שהכריז "דין הוא מלכא משיחא" [=זה המלך המשיח] ועי"ז מתגלה המשיח עד שנעשה משיח בודאי{{הערה|תימצות המחבר במדור 'מכתבים למערכת' של [[גליון בית חיינו]] מס' 116}}.

החיבור כולל 53 פרקים.

הספר זכה להסכמתם של גדולי ישראל, פוסק הדור הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[מנשה קליין]] (הקטן) הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[משה שטרן]] מדברעצין, הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]].

הספר מכיל 320 עמודים.

==חיבורי המשך לספר==
לאחר הוצאת הספר לאור הכין הרב וולפא קונטרס על סדר התגלות המשיח על פי הרמב"ם כתמצית מתוך הספר. בקונטרס זה נכללו בתחילה דברים וביטויים במשמעות אקטואלית יותר אולם כשהקונטרס הוכנס לרבי ע"י נשי חב"ד קראון הייטס כשהן מבקשות את הסכמת הרבי להדפסתו והפצתו כתב הרבי: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}. לרגל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב וולפא את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1dVxUmUjfpQoOZIwjBNay4DE9Mv43T7PX/view?usp=sharing קונטרס קבלת פני משיח צדקנו לקריאה] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]}}.

בחורף [[תשנ"ג]] הוציא הרב וולפא את הספר 'יחי המלך המשיח'.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]

יחי המלך (ספר)

2023-07-31T16:53:29Z

147.234.64.53: /* כתיבת הספר */ .

[[קובץ:יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יחי המלך]]
'''יחי המלך''' הינו ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם. הלכות מלכים לרמב"ם עוסק בגדר מלכות בית דוד ובעניין [[משיח]] צדקנו "המחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה". מטרת הספר לבאר בבהירות את שיטת [[הרמב"ם]] בעניין סדר התגלות משיח.

==כתיבת הספר==
בשנת [[תשד"מ]] החל הרב [[שלום דובער וולפא]] לכתוב חיבור על הלכות מלכים ב[[רמב"ם]] שהרעיון העומד בבסיסו הוא הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח בשעה שישנו כבר [[בחזקת משיח]] כשבחיבור לא הודגש שהדברים מכוונים כלפי [[הרבי]]. הרב וולפא שיגר אל הרבי את הקונטרס וכן שלח את ההסכמות שנתנו לו הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]] כשכל העת העת לא התקבלה מהרבי תגובה, לא שלילית ולא חיוביות{{הערה|מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב, ראיון הרב וולפא ל[[בית משיח]] 'זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר'.}}. הקונטרס כונה בשם "קול מבשר" והיה מוכן לדפוס לקראת קיץ [[תשד"מ]].

במהלך חודש [[סיון]] [[תשד"מ]] הוא קיבל טלפון מהרב חדקוב שהקריא באוזנו את תשובת [[הרבי]]: {{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן לחב"ד ולהפצת המעינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או '''באיזה קונץ שיהיה''', ובאיזה '''סגנון ואופן שיהיה'''. ואם '''ח"ו''' יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח וכל כיו"ב.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 86.}}.

[[קובץ:וולפא.png|ממוזער|הרבי מעניק לרב וולפא בקבוק [[משקה]] בסיום [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] כשאומר בחיוך: "'''במלאכיו ישים תהלה'''..."{{הבהרה|האם הדבר כבר היה במוצ"ש? אם לא - איך יש תמונה?]]
ב[[תמוז]] [[תשד"מ]] בעת ששהה ב[[770]], כתב הרב וולפא אל הרבי מכתב בו ביקש מחילה ושהעגמת נפש שגרם לא תזיק לו בגשמיות וברוחניות וכן טען שמצד אחד לא נכתבו בחיבור דברים מפורשים ומה שכן כתב זוהי ההלכה. על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורַי בכל הנ"ל לא הי' בזה '''כלל וכלל''' משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו ואין גם עתה ח"ו וח"ו. ב) שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר. ג) וראו בפועל שע"י פעולותיו (בדיבור, דפוס ומעשיו) – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל '''וכו' וכו''''. ד) ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו '''בהפצת המעינות'''. ה) הם מצפים לכל רמז שהוא שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. ו) בהגליונות שצירף – אין צריך '''לחפש רמזים''' – כי כולן חדורות רעיונות הנ"ל ובמילא – עלולות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח הי' לא תהי' וכו'. כל הנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך. כתבי לא הי' מפני חשש אולי כו' כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט '''וכו'''' – ע"י הדבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''. לשאלת "תם"! היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהי' סנהדרין – שהוא מקוה על זה יהי' הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתורתנו הקדושה אפי' באם יבקרו בערב ש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בלי נדר אענהו}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 118}}.

לאחר שבשיחת ליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמא חיה‎]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה, הגיעה התוועדות [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] בה נשא הרבי שיחה חריפה שנאמרה בהתרגשות ובצעקות על פעולותיהם של אי–אלו חסידים שמרחיקים יהודים מחב"ד ותורת החסידות ושעל ידי זה מרחיקים את בוא הגאולה ועיקר הדברים היו כלפי החיבור שכתב הרב וולפא. אמנם בסיום ה[[התוועדות]] החל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]], וכאשר הגיע הרב וולפא חייך אליו הרבי ואמר: {{ציטוטון|במלאכיו ישים תהלה}}{{הערה|איוב, ד, י"ח}}{{הערה|שם=וולפא|1=[https://chabad.info/magazine/496613/ הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר] ב{{אינפו}}.}}

ב[[קיץ]] [[תנש"א]] בעצתם של רבנים ועסקנים שאל הרב וולפא את הרבי האם הגיע הזמן לפרסום הספר, וזאת לאור שיחותיו הרבות של הרבי בהם רמז על היותו משיח, והמענה היה: {{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון}}. בעקבות הוראה זו הושמטו קטעים בודדים בספר כשהספר מקבל את השם 'יחי המלך' בעקבות שיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] שתואמת לתוכנן הספר. כשהוכנס הספר אל הרבי להתקבל המענה ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]] {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות, מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש}}. לגבי בקשת ברכה ובקשה שאם כעת הספר גורם נחת הרי שימחול הדבר על עגמת הנפש שבעבר השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ"ל}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשנ"ב ע' 32}}.

==תוכן הספר==
בספר מבואר עפ"י [[נגלה]] שביאת והתגלות המשיח היא עי"ז שהעם רואים שהנצר מ[[בית דוד]] שנמצא בדור שלהם, יש בו התכונות שמונה [[הרמב"ם]] ואז העם בטלים אליו באופן שיודעים ש[[בחזקת שהוא משיח]] כ[[רבי עקיבא]] שהכריז "דין הוא מלכא משיחא" [=זה המלך המשיח] ועי"ז מתגלה המשיח עד שנעשה משיח בודאי{{הערה|תימצות המחבר במדור 'מכתבים למערכת' של [[גליון בית חיינו]] מס' 116}}.

החיבור כולל 53 פרקים.

הספר זכה להסכמתם של גדולי ישראל, פוסק הדור הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[מנשה קליין]] (הקטן) הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[משה שטרן]] מדברעצין, הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]].

הספר מכיל 320 עמודים.

==חיבורי המשך לספר==
לאחר הוצאת הספר לאור הכין הרב וולפא קונטרס על סדר התגלות המשיח על פי הרמב"ם כתמצית מתוך הספר. בקונטרס זה נכללו בתחילה דברים וביטויים במשמעות אקטואלית יותר אולם כשהקונטרס הוכנס לרבי ע"י נשי חב"ד קראון הייטס כשהן מבקשות את הסכמת הרבי להדפסתו והפצתו כתב הרבי: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}. לרגל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב וולפא את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1dVxUmUjfpQoOZIwjBNay4DE9Mv43T7PX/view?usp=sharing קונטרס קבלת פני משיח צדקנו לקריאה] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]}}.

בחורף [[תשנ"ג]] הוציא הרב וולפא את הספר 'יחי המלך המשיח'.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]

ישראל מרדכי טברסקי

2023-07-16T08:01:53Z

147.234.64.53: אין שום מקור, וחבל

{{מקורות}}[[קובץ:טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]

רבי '''ישראל מרדכי טברסקי''' ([[ז' סיון]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] בארץ ישראל.

==תולדות חיים==

נולד לאביו רבי [[יוחנן טברסקי]] מרחמסטריבקה ב[[ז' סיון]] [[תרפ"ט]].

לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]] לצד אחיו הרב [[חי יצחק טברסקי]] שהנהיג את החסידים בארצות הברית.

מאות חסידים הסתופפו בצילו. הוא נודע כמתמיד עצום וכעובד ה' מופלג.

==קשריו עם חב"ד והרבי==
הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[ירושלים]], נפגש הרבי הריי"צ שלוש פעמים עם אב סבו הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר הרבי הריי"צ החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט הרבי הריי"צ על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי...

לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה.

האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]].

אהדתו ל{{ה|רבי}} הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.}}: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו}}.

בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה מחסידיו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] ויש להתרחק מהם. ה[[אדמו"ר]] התבטא: "מחותני ר' [[משה אשכנזי]] חושב כי הרבי הוא מלך המשיח, ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך...".

נפטר ב[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר.

== ביקורו אצל הרבי בחתונת בנו ==
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]], נסע רבי ישראל מרדכי לחתונת בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] ב[[ניו יורק]], נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".

ב[[התוועדות]] יו"ד שבט נתן לו הרבי את הצלחת עם המזונות שיחלק לקהל.

כשנכנס האדמו"ר לחדרו של הרבי לא רצה לשבת ונותר על עומדו, ואמר לו הרבי בפליאה: '''"מ'זעצט זיך ניט ביי מחותנים''' [=לא יושבים אצל מחותנים]'''?!"''' {{הערה|כידוע הקשר המשפחתי בין בית הרב לאדמו"רי בית טשערנוביל, כאשר רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] בן רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] נשא את הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]] לאשה, ב[[החתונה הגדולה בז'לובין|חתונה הגדולה בז'לובין]]. יש המסבירים את האמירה בכך שהרבי החזיק את האדמו"ר רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו החתן ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] נהיה לחסיד חב"ד, ואזי הרי הוא תלמידו כבנו של הרבי.}}.

בתוך הדברים התעניין הרבי בשלום אביו הרב רבי יוחנן, ענה שאינו בקו הבריאות. מיד הוציא אדמו"ר נייר וכתב את שמו ושם אמו, ואמר שיזכירהו על הציון הקדוש. כאשר הגיעו החתן והמחותנים לקבל את הסידור ל[[תפילת מנחה]] מהרבי, התנצל הרבי שאינו מכניס את ה"מחותנים" לחדרו...

בזמן ה"קבלת פנים" הגיע ה[[משב"ק]] ר' [[יהודה לייב גרונר]] עם מכתב מיוחד מהרבי לאדמו"ר, ואמר שהרבי ביקש שהאדמו"ר יקריא את המכתב לפני החופה. במכתב מכנה הרבי את האדמו"ר בשם "מחותני", בנוסף לשאר התוארים.

==משפחתו==
* אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] - האדמו"ר מרחמסטריבקא [[ארצות הברית]].
* בנו בכורו ר' [[דוד טברסקי]] - האדמו"ר מרחמסטריבקא [[ארץ הקודש]].
* בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] וחתן הרב [[משה אשכנזי]].

== קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&hilite=84278d99-7fe9-4159-9b6d-4c25d49fba8a&st=טברסקי&pgnum=150 תשובה מהרבי על מכתב בו כותב אביו - רבי יוחנן מרחמסטריבקא - לרבי על חתונת בנו רבי ישראל מרדכי] {{הב|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 קשרי רחמסטריבקא וחב"ד], [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 הרבי אמר: "אני טרוד עם היארצייט"] {{אינפו|}}
*רבי ישראל מרדכי בביקור אצל הרבי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc&st=רבי&pgnum=700 שיחות קודש תשל"ז עמ' 6 (עמ' 700)] {{הב}}
{{סדרה|הקודם=רבי [[יוחנן טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]-[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]|הבא=רבי [[דוד טברסקי]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, ישראל מרדכי}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

ישראל מרדכי טברסקי

2023-07-16T07:59:20Z

147.234.64.53: החזרת תמונה שנמחקה ללא נימוק

[[קובץ:טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''ישראל מרדכי טברסקי''' ([[ז' סיון]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] בארץ ישראל.

==תולדות חיים==

נולד לאביו רבי [[יוחנן טברסקי]] מרחמסטריבקה ב[[ז' סיון]] [[תרפ"ט]].

לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]] לצד אחיו הרב [[חי יצחק טברסקי]] שהנהיג את החסידים בארצות הברית.

מאות חסידים הסתופפו בצילו. הוא נודע כמתמיד עצום וכעובד ה' מופלג.

==קשריו עם חב"ד והרבי==
הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[ירושלים]], נפגש הרבי הריי"צ שלוש פעמים עם אב סבו הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר הרבי הריי"צ החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט הרבי הריי"צ על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי...

לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה.

האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]].

אהדתו ל{{ה|רבי}} הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.}}: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו}}.

בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה מחסידיו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] ויש להתרחק מהם. ה[[אדמו"ר]] התבטא: "מחותני ר' [[משה אשכנזי]] חושב כי הרבי הוא מלך המשיח, ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך...".

נפטר ב[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר.

== ביקורו אצל הרבי בחתונת בנו ==
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]], נסע רבי ישראל מרדכי לחתונת בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] ב[[ניו יורק]], נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".

ב[[התוועדות]] יו"ד שבט נתן לו הרבי את הצלחת עם המזונות שיחלק לקהל.

כשנכנס האדמו"ר לחדרו של הרבי לא רצה לשבת ונותר על עומדו, ואמר לו הרבי בפליאה: '''"מ'זעצט זיך ניט ביי מחותנים''' [=לא יושבים אצל מחותנים]'''?!"''' {{הערה|כידוע הקשר המשפחתי בין בית הרב לאדמו"רי בית טשערנוביל, כאשר רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] בן רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] נשא את הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]] לאשה, ב[[החתונה הגדולה בז'לובין|חתונה הגדולה בז'לובין]]. יש המסבירים את האמירה בכך שהרבי החזיק את האדמו"ר רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו החתן ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] נהיה לחסיד חב"ד, ואזי הרי הוא תלמידו כבנו של הרבי.}}.

בתוך הדברים התעניין הרבי בשלום אביו הרב רבי יוחנן, ענה שאינו בקו הבריאות. מיד הוציא אדמו"ר נייר וכתב את שמו ושם אמו, ואמר שיזכירהו על הציון הקדוש. כאשר הגיעו החתן והמחותנים לקבל את הסידור ל[[תפילת מנחה]] מהרבי, התנצל הרבי שאינו מכניס את ה"מחותנים" לחדרו...

בזמן ה"קבלת פנים" הגיע ה[[משב"ק]] ר' [[יהודה לייב גרונר]] עם מכתב מיוחד מהרבי לאדמו"ר, ואמר שהרבי ביקש שהאדמו"ר יקריא את המכתב לפני החופה. במכתב מכנה הרבי את האדמו"ר בשם "מחותני", בנוסף לשאר התוארים.

==משפחתו==
* אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] - האדמו"ר מרחמסטריבקא [[ארצות הברית]].
* בנו בכורו ר' [[דוד טברסקי]] - האדמו"ר מרחמסטריבקא [[ארץ הקודש]].
* בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] וחתן הרב [[משה אשכנזי]].

== קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&hilite=84278d99-7fe9-4159-9b6d-4c25d49fba8a&st=טברסקי&pgnum=150 תשובה מהרבי על מכתב בו כותב אביו - רבי יוחנן מרחמסטריבקא - לרבי על חתונת בנו רבי ישראל מרדכי] {{הב|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 קשרי רחמסטריבקא וחב"ד], [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 הרבי אמר: "אני טרוד עם היארצייט"] {{אינפו|}}
*רבי ישראל מרדכי בביקור אצל הרבי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc&st=רבי&pgnum=700 שיחות קודש תשל"ז עמ' 6 (עמ' 700)] {{הב}}
{{סדרה|הקודם=רבי [[יוחנן טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]-[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]|הבא=רבי [[דוד טברסקי]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, ישראל מרדכי}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

יעקב יהודה הכט

2023-07-10T13:39:45Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ג'יי ג'יי העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט מנחה כינוס לילדים ליד הרבי]]
[[קובץ:הרבי וג'יי ג'יי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב הכט ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ד]])]]
הרב '''יעקב יהודה הכט''', (מכונה '''ג'יי ג'יי''' (J.J.)), (כ"ד חשון [[תרפ"ד]]{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 10.}} - [[ט"ו מנחם אב]] [[תש"נ]]) מנחה כנסי ה[[ראלי]] לילדים במחיצת הרבי, ועסקן ציבורי פעלתן שהיה חבר ב[[אגו"ח העולמית]] ה[[מל"ח]] מנכ"ל [[של"ה]] ומנהל ישיבת [[הדר התורה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הרב [[יהושע הכט]] ובצעירותו התקרב ל[[ליובאוויטש]] יחד עם חמשת אחיו, והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית]].

בחורף של שנת תש"ה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חוה לסקר{{הערה|קובץ ליובאוויטש שנה א' גליון ה', שלום אחים.}}.

לאחר נישואיו שימש כרב בית הכנסת מאיר שמחה הכהן איסט פלטבוש. בשנותיו הראשונות בתור רב, היה מגיע לרבי (עוד קודם הנשיאות) והרבי היה מנחה אותו איך ומה לדרוש ולדבר בבית הכנסת.

הוא מונה על ידי [[רבותינו נשיאנו]] לתפקידים מרכזיים: חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וב[[מרכז לענייני חינוך]], חבר ב[[מחנה ישראל]] ומנכ"ל [[של"ה]].

במשך שנים רבות, הנחה את כינוסי הילדים ב-[[770]] (את ה[[ראלי]] וה[[פאראד]]).

בשנת [[תשי"ג]] הקים בהוראת [[הרבי]]{{הערה|יש לציין כי בשיחה שאמר הרבי לאחר פטירתו התבטא הרבי באופן נדיר כי "ובפרט אלה שנפטרו לפני זמן קצר, ועד שנמצאים בתוך שלושים ובתוך שבעה לפטירתם - הרב וכו' ר' יעקב יהודה (הכט), שנתמנה על ידי נשיא דורנו לעסוק בהפצת התורה והיהדות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה, ובפרט בחינוך בני ובנות ישראל (במחנה "אמונה")"... ([[שבת]] [[פרשת עקב]] [[תש"נ]] הערה 146.}}, [[מחנה קיץ]] לבנות. השם שניתן למחנה בהסכמת הרבי הוא '[[מחנה אמונה]]'.

פעם הרבי התבטא עליו: כי יש לו חסיד שמה שהוא עושה זה מה שהרבי רוצה.

היה מתרגם את השיחות של הרבי מאידיש לאנגלית בשעת ההתוועדות, נוסף על מה שהיה מתרגם את השיחות שנאמרו לילדים.

נפטר ביום [[ט"ו מנחם אב]] [[תש"נ]], וזכה ש[[הרבי]] ידבר עליו בשיחה{{הערה|השיחה נדפסה בספר [[תורת מנחם התוועדויות]] [[תש"נ]] חלק ד' - שבת פרשת עקב תש"נ.}}, בה גם ביאר הרבי את שמו ואמר ש"יעקב יהודה" בגימטריא "רבי" היות ופעל בענייני נשיא הדור בחינוך ילדי ישראל.
בשעת הלווייתו הרבי היה באהל וכאשר הרבי סיים להתפלל באהל הרבי הלך לחלקת הקבר בה הוא נטמן באותו היום ושהה שם זמן ארוך.

הרב הכט כתב ב' ספרים בשם Brimstone and Fire and Essays on Judaism

לזכרו, הונצחה [[ישיבת הדר התורה]] שעמדה תחת הנהלתו על שמו וקיבלה את השם "ישיבת קול יעקב יהודה - הדר התורה".

==עסקנות ציבורית==
*מנהל ישיבת [[הדר התורה]]
*מנהל גשמי [[מכון חנה]]
*מנהל ארגון [[של"ה]] - שיעורי למוד הדת הנקרא רליס טיים
* סגן נשיא [[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]
*מנהל [[קעמפ אמונה]]
*קרן הילדים היהודיים של אירן

==משפחתו==
[[קובץ:הרבי הכט רוממתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בסיום ה[[פאראד]] ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]], הביע הרבי את שביעות רצונו מהאירוע, ושאל את הרב הכט "מה בנוגע ל[[מרה שחורה]] שלו?" הרב הכט ענה: "הרבי משך אותי מזה", והרבי הגיב - והניף בידיו הקדושות: "רוממתי אותך מזה"...]]

;אשתו
מרת חווה, נפטרה בשנת תשפ"ב

;בניו
*הרב שלום בער הכט שליח הרבי בקווינס נ.י.
*הרב [[שמעון הכט]] שליח הרבי בשכונת פארק סלופ בברוקלין נ.י.
*הרב [[יהושע הכט (קנארסי)|יהושע הכט]].
*הרב יוסף יצחק הכט, שליח הרבי בדרום אפריקה.
*הרב לוי הכט - קראון הייטס.
;חתניו
*ר' בנציון רסקין - קראון הייטס.
*ר' מנחם מענדל דוכמן - לוס אנג'לס.
*ר' אלתר טננבוים, שליח הרבי באירוויין קליפורניה.
*ר' שלמה לייב אברמוביץ, מראשי המוסד של"ה.
*ר' דוד סייבאל.

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי, אבא והפאראד''', שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 57

Rabbi jj hecht. . - סיפור חייו באנגלית, מאת נכדתו, מרת E.l. tennebaum. הוצאת Jonah press
2022.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2003 נאום חוצב להבות של הרב הכט: ההתקשרות בדורנו] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56112 גלריית תמונות נדירה מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2373 הרב הכט מברך את הרבי בשם הילדים, בכינוס ה'[[ראלי]]' ושירת "[[ווי וונט משיח נאו]]" בסיום הכינוס]''' {{וידאו}} {{אינפו}} [[ראש חודש סיון]] [[תשמ"ה]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Abramowitz-%20Kislev%2010%2C%205768.pdf לקט אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2017/12/Teves-5778-Preview.pdf?utm_source=A+Chassidisher+Derher&utm_campaign=c0b8f2b1a7-EMAIL_CAMPAIGN_2017_12_20&utm_medium=email&utm_term=0_79baf4fc48-c0b8f2b1a7-113576933 A Staunch soldier]''' {{PDF}}בתוך 'א חסידישע דערהער' טבת תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%90%D7%9C.pdf התכתבויותיו עם הרבי בקשר למכון חנה]''', בתוך תשורה משמחת הנישואין של משפחת סייבל, כ"א חשון תשפ"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הכט, יעקב יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

מנחם מענדל פלר

2023-07-10T13:36:50Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */ תקלדה

[[קובץ:מענדל פעלער.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל פעלער]]
הרב '''מנחם מענדל פעלער''' הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ל'ערי התאומים' (סיינט פול, ומיניאפוליס) במניסוטה.

==תולדות חיים==
נולד לאביו השליח הוותיק הרב [[משה פעלער]] ולאמו מרת מינדל (לבית לו, אחות השליח הרב [[שמואל לו]] מלונדון).

כילד גדל באווירת חיי השליחות במניסוטה עם הוריו השלוחים. אביו הרב משה במסגרת שליחותו פעל להקמת [[מכון חנה]], מוסד לבנות בעלות תשובה בקראון הייטס. בשנים מסויימות לקראת [[חג הפסח]] היו משפחת פלר נוסעים לקראון הייטס על מנת לערוך את [[ליל הסדר|לילות הסדר]] עם הבנות במכון חנה. הסדר באותם שנים היה שהרבי [[ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים|ביקר בסדרים הציבוריים שמוסדות הלימוד ערכו בשכונה]]. בשנת [[תשל"ח]] לקראת סיום הביקור במכון חנה התעניין הרבי מי יאמר את [[ארבעת הקושיות]], וכשאמרו לרבי שהילד מענדל פלר יאמר מה נשתנה הרבי שאלו אם הוא יודע את השאלות בעל פה, הילד השיב בהנהון ראש לחיוב ומייד שאל הרבי את אביו אם הוא יודע את התשובות.. כל הנוכחים צחקו ובכך תם הביקור. למחרת קרא הרבי לרב פלר והסביר לו שכוונתו הייתה ברצינות שיש לענות לילד ולבאר לו את החידוש ביציאת מצרים בכל דור דור ובכל יום ויום{{הערה|'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1491018 ארבע תשובות]''' בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שם שימש כחבר מערכת [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת נחמה דינה בתו של הרב [[משה לאזאר]], יצאו לשליחות למקום הולדתו במניסוטה לסייע לאביו בשליחות. במשך תקופה ניהל את בית הספר החב"די המקומי ובהמשך נטל על עצמו את ניהול בית ליובאוויטש - בית חב"ד במניסוטה.

==משפחתו==
*בנו ר' צמח פעלער - קראון הייטס
*בנו ר' יוסף יצחק פעלער - קראון הייטס
*חתנו ר' מנחם מענדל לזרוב - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/tishrei-with-the-rebbe/ תשרי עם הרבי]''' הרב מענדל פלר מתאר {{אנש}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

מנחם מענדל פלר

2023-07-10T13:31:35Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */ תקלדה

[[קובץ:מענדל פעלער.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל פעלער]]
הרב '''מנחם מענדל פעלער''' הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ל'ערי התאומים' (סיינט פול, ומיניאפוליס) במניסוטה.

==תולדות חיים==
נולד לאביו השליח הוותיק הרב [[משה פעלער]] ולאמו מרת מינדל (לבית לו, אחות השליח הרב [[שמואל לו]] מלונדון).

כילד גדל באווירת חיי השליחות במניסוטה עם הוריו השלוחים. אביו הרב משה במסגרת שליחותו פעל להקמת [[מכון חנה]], מוסד לבנות בעלות תשובה בקראון הייטס. בשנים מסויימות לקראת [[חג הפסח]] היו משפחת פלר נוסעים לקראון הייטס על מנת לערוך את [[ליל הסדר|לילות הסדר]] עם הבנות במכון חנה. הסדר באותם שנים היה שהרבי [[ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים|ביקר בסדרים הציבוריים שמוסדות הלימוד ערכו בשכונה]]. בשנת [[תשל"ח]] לקראת סיום הביקור במכון חנה התעניין הרבי מי יאמר את [[ארבעת הקושיות]], וכאמרו לרבי שהילד מענדל פלר יאמר מה נשתנה הרבי שאלו אם הוא יודע את השאלות בעל פה, הילד השיב בהנהון ראש לחיוב ומייד שאל הרבי את אביו אם הוא יודע את התשובות.. כל הנוכחים צחקו ובכך תם הביקור. למחרת קרא הרבי לרב פלר והסביר לו שכוונתו הייתה ברצינות שיש לענות לילד ולבאר לו את החידוש ביציאת מצרים בכל דור דור ובכל יום ויום{{הערה|'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1491018 ארבע תשובות]''' בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שם שימש כחבר מערכת [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת נחמה דינה בתו של הרב [[משה לאזאר]], יצאו לשליחות למקום הולדתו במניסוטה לסייע לאביו בשליחות. במשך תקופה ניהל את בית הספר החב"די המקומי ובהמשך נטל על עצמו את ניהול בית ליובאוויטש - בית חב"ד במניסוטה.

==משפחתו==
*בנו ר' צמח פעלער - קראון הייטס
*בנו ר' יוסף יצחק פעלער - קראון הייטס
*חתנו ר' מנחם מענדל לזרוב - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/tishrei-with-the-rebbe/ תשרי עם הרבי]''' הרב מענדל פלר מתאר {{אנש}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

שמעון יעקובוביץ

2023-07-04T14:00:23Z

147.234.64.53: /* פעילותו */ תיקון קישור

{{לעריכה|נראה ככתבה}}
[[קובץ:שמעון יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון יעקובוביץ]]
'''הרב שמעון יעקובוביץ''' ([[י"ג חשוון]] [[תר"צ]] – [[כ"ה חשוון]] [[תשע"ג]]) כיהן כ[[משפיע]] בית כנסת בעל התניא בשכונת 'מאה שערים' ב[[ירושלים]], ומחנך בתלמוד תורה 'מאה שערים'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יעקובוביץ שמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באירוע עם הרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
[[קובץ:אלישיב2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו, נכדו ודודו הרב אלישיב]]
נולד בירושלים בשנת תר"צ, לאביו הרב אהרן יעקובוביץ, ראש "מכון אוצר הפוסקים" ולאמו שהייתה בתו של הצדיק רבי [[אריה לוין]]. בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, בחר ללמוד בישיבת '[[אחי תמימים]]' בתל אביב, שם הושפע רבות מה[[משפיע]] הנודע הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, בה ספג חסידות מהמשפיעים הרב [[משה יהודה רייכמן]], הרב [[דוד גולדברג]] והרב [[משה וובר]].

בתקופה זו למדו ב'[[תורת אמת]]' בחורים רבים שאינם מבתים חב"דיים. ר' שמעון וכמה מידידיו פעלו רבות כדי לשמר את צביונה החב"די של הישיבה ועל כך קיבל עידוד מיוחד מ[[הרבי]].

כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של הרב אליהו צבי קרויזר, שנהג במנהגי [[הגר"א מוילנא]]. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנודע לו על דבר לימודו בישיבת [[תומכי תמימים]], התלבט ושאל על כך את רבה של [[ירושלים]] הרב בענגיס, שהורה להמשיך ב[[שידוך]].

בסוף ימיו סבל מהמחלה הנוראה. למגינת לב בני משפחתו, שומעי לקחו ומכריו, כוחותיו לא עמדו לו עוד, וב[[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשע"ג]] השיב את נשמתו לבוראה. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב 'חיי אדם' בשכונת בתי ויטנברג לעבר הר המנוחות, שם מקום מנוחתו.

==פעילותו==
מספר חודשים לאחר חתונתם, ייסד בעידוד הרבי בית כנסת חב"ד בשכונת "שערי חסד". שם מסר שיעורי חסידות בפני צמאי תורה וחסידות שנמנו על כל החוגים והעדות. בין שומעי לקחו שהגיעו בזכותו לחסידות חב"ד: הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[צבי גרינוולד]].

במקביל מסר שיעור בשיחות [[הרבי הריי"צ]]. השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות. השיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם: הרב [[אברהם לידר]], הרב [[אלעזר ערנטרוי]] והרב [[יצחק מאיר ערנטרוי]].

באותם ימים הוקם בירושלים סניף של "[[צעירי אגודת חב"ד]]" והרב יעקובוביץ מונה כחבר הנהלה לצד החברים החשובים: הרב [[זושא וילימובסקי]] (הפרטיזן), הרב [[אלעזר ערנטרוי]], הרב [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]], הרב [[זאב דוב סלונים]], הרב [[הלל רבינוביץ]], ושני האחים היילפרין: הרב שמואל אלעזר והרב לוי יצחק.

בשנים אלו השתוקק מאוד להגיע אל הרבי, אלא שבקשותיו נדחו שוב ושוב על ידי הרבי עצמו, שתמה על כך שמבקש את תועלת היחיד מול תועלת הרבים - הפצת [[חסידות חב"ד]]. רק לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ח]] קיבל אישור מהרבי להגיע ל-[[770]]. באופן חריג סידר [[הרש"ג]] בעבורו אשרת כניסה לארצות הברית.

במהלך החודש נכנס מספר פעמים ל'[[יחידות]]', כאשר בסך הכול שהה בקודש פנימה במשך אותו חודש כחמש שעות! ביחידויות אלו הורה לו הרבי להוסיף בפעילות של הפצת החסידות הן במסגרת [[צעירי חב"ד]] והן בדרכים אחרות.

במשך השנים קירב רבים לחסידות. אחד הבחורים שהתקרבו על ידו לתורת החסידות, היה הרב [[טוביה בלוי]]{{הערה|למחרת ההלוויה סיפר הרב בלוי בראיון לעיתון "בית משיח": "אחרי שהתחלתי ללמוד [[חסידות חב"ד]], הגעתי בקביעות לישיבת 'תורת אמת' כדי לשמוע את שיעורי החסידות של ה[[משפיע]] הרב משה יהודה רייכמן. בתום השיעור הייתה לי קביעות עם הרב שמעון יעקובוביץ, לחזור ולשנן את תוכן השיעור. תוך כדי חזרת הדברים שאלתי שאלות רבות שניקרו במוחי בכל מה שקשור לדרכי חסידות חב"ד, וקיבלתי תשובות מרתקות ומחכימות, מה שגרם לי להתקרב יותר ויותר לחב"ד. לאחר מספר חודשים הצליח לשכנע אותי לכתוב לראשונה לרבי. ואכן כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהכריעה אצלי את הכף להפוך לחסיד חב"ד של ממש.
"בשנים הבאות המשכתי ללמוד חסידות בביתו, וקיבלתי ממנו הסברים ותשובות לכל שאלותיי, מה שבהחלט מביא אותי לכנותו 'מורי ורבי' לחסידות".}}.

הוא היה מסור ונתון למבצעיו והוראותיו של [[הרבי]]. בתחילה פעל כחבר הנהלת צעירי חב"ד. גם כאשר כבר לא נשא בתפקיד הרשמי, המשיך לפעול בכל מבצע עליו הכריז הרבי במסירות אמיתית.

הוא היה מדמויות ההוד של בית כנסת חב"ד הוותיק "בעל התניא" בשכונת "מאה שערים", ועם פטירת המשפיעים הקודמים ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ור' [[משה וובר]], התמנה ל[[משפיע]] [[בית הכנסת]] יחד עם ר' [[פנחס לייבוש הרצל]]. לאורך השנים מסר שיעורי חסידות ודברי תורה רבים. בשיעורי החסידות הרבים שמסר, השתתפו צעירים ומבוגרים תושבי השכונות החרדיות שבאו לשמוע את השיעורים. בדרכו שלו הצליח לקרב רבים לאורה של חב"ד.

לאורך השנים שאל את הרבי בכל נושא, ולא זז כמלוא נימה מהוראותיו של הרבי.

את פרנסתו מצא במשך השנים בתפקידו כ'מלמד דרדקי' בתלמוד תורה 'מאה שערים' בירושלים, והעדיף להצניע את גדולתו התורנית תחת איצטלא של תפקיד זה.
גאונותו הייתה לשם דבר, על אף שעשה כל מאמץ כדי להחביא זאת מעיני הבריות. הוא היה בקי מופלג בכל הש"ס, בתלמוד ירושלמי, במדרשים, רמב"ם, כמו גם ספרי [[קבלה]] וחסידות ביניהם ספר הזוהר, ספרי תורה אור לקוטי תורה ועוד רבים. כבר מגיל צעיר ידע את כל חמישה חומשי תורה בניקודם ובטעמיהם בעל פה ובדיוק נמרץ. הוא היה בקי בתחום הדקדוק, וידע לנקד ארמית בשיטתיות.

כשמהדיר אחד מספרי הביאורים על ספר ה[[זוהר]] ביקש לקבל הסכמה מהבד"ץ של [[העדה החרדית]] בירושלים, סירב הבד"ץ להעניק הסכמה בחשד שהוא נוקד בשיטה מודרנית. הם הסכימו לתת את הסכמתם רק לאחר שהרב יעקובוביץ קיבל על עצמו לערוך הגהת ניקוד.

==בירור מנהגי חב"ד==
כשייסד את [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש מנהגי חב"ד בכל נושא. והוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של [[הרבי]] כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד{{הערה|הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' יעקב חיים יעקובוביץ מצפת.}}.

בנוסף נודעו מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי [[חנוכה]] בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה ל[[ל"ג בעומר]], ועוד. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנ"ל היוו מאוחר יותר בסיס ל[[ספר המנהגים]].

בענינים מסויימים אחז ב[[מנהג]] אבותיו. בתקופה בה הייתה ישיבת [[תורת אמת]] בשכונת מאה שערים, היה עורך בה [[סעודה שלישית]] מידי [[שבת]]. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה ב[[חב"ד]], כתב לו [[הרבי]] שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה.

== משפחתו ==
אחיו ר' [[אלחנן יעקובוביץ']], נחלת הר חב"ד.
;בנים
*ר' יעקב חיים יעקובוביץ, [[צפת]].
*ר' טוביה יעקובוביץ, [[כפר חב"ד]].
*ר' יצחק אריה לייב יעקובוביץ, [[ירושלים]].
*ר' מרדכי יהושע יעקובוביץ, [[ביתר עילית]].
*ר' אלחנן יעקובוביץ, [[נחלת הר חב"ד]], חתן [[הרב ירוסלבסקי]].

;חתנים
*ר' אליהו עזריאל (בר"מ) אייזנבך [[ירושלים]]
*ר' אליהו עזריאל (בר"י) אייזנבך, ירושלים.
*ר' יצחק אהרן שיינפלד, [[בית שמש]].

==מקורות==
*[[שבועון בית משיח]], גליון 856.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יעקובוביץ, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]

יצחק רייטפורט

2023-07-04T13:57:25Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */ .

[[קובץ:04-05-2020-10-18-30-25-01-2020-17-21-43-7-758x505-740x493-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט מוסר שיעור בישיבת 'אוהלי תורה']]
הרב '''יצחק רייטפורט''' (יליד [[תרצ"ז]]), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות [[צדקה]] וחסד.

[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ז'יטומיר]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]{{הערה|https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg{{תבנית:תמונה}}}} לאביו רבי חיים . בשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר [[פלפול]] בפני כל תלמידי הישיבה.

בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר{{הערה|במכתב לרגל הוצאת ספרו הראשון, שיצא לאור לרגל נישואיו}}: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".

הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו.

מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.

הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם.

בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת [[קראון הייטס]] בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.

בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.

== ספריו ==
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
*'''בדבר המלך''' - חידושים על הרמב"ם, 8 כרכים.
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}.
==משפחתו==
'''בניו:'''
*הרב חיים שו"ב - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום ב[[ניו ג'רזי]]
*הרב מנחם מענדל - [[קראון הייטס]]
*הרב שלמה זלמן צבי שו"ב - שליח בדרום אפריקה
*הרב יוסף - [[קראון הייטס]]
*הרב עזריאל לעמל שו"ב - [[קראון הייטס]]
*הרב משה - [[קראון הייטס]]

'''חתניו:'''
*הרב בנימין קפלן - [[בורו פארק]]
*הרב אברהם אליהו דוד וקסמן - לייקווד
*הרב משה רוטברג - מד"א דקהל זכרון יחזקאל, ומורה הוראה בהצלה דליקווד - טומס ריבר, [[ניו ג'רזי]]
*הרב משה שטרנבוך - לייקווד
*הרב שמואל הס - לייקווד
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*'''דורון דרשה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 116

==קישורים חיצוניים{{הבהרה|כדאי להוסיף את הריאיון שנערך עמו בעיתון משפחה, פסח תשע''ו}}==
*[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), {{תבנית:הב}}.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Raitport%20-%20Shevat%2030%2C%20RC%20Adar%205781.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]{{תבנית:PDF}}''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}

{{מיון רגיל:רייטפורט, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]

יצחק רייטפורט

2023-07-04T13:54:24Z

147.234.64.53: /* קישורים חיצוניים{{הבהרה|כדאי להוסיף את הריאיון שנערך עמו בעיתון משפחה, פסח תשע"ו}} */ .

[[קובץ:04-05-2020-10-18-30-25-01-2020-17-21-43-7-758x505-740x493-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט מוסר שיעור בישיבת 'אוהלי תורה']]
הרב '''יצחק רייטפורט''' (יליד [[תרצ"ז]]), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות [[צדקה]] וחסד.

[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ז'יטומיר]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]{{הערה|https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg{{תבנית:תמונה}}}} לאביו רבי חיים . בשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר [[פלפול]] בפני כל תלמידי הישיבה.

בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר{{הבהרה|היכן זה מודפס?}}: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".

הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו.

מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.

הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם.

בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת [[קראון הייטס]] בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.

בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.

== ספריו ==
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
*'''בדבר המלך''' - חידושים על הרמב"ם, 8 כרכים.
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}.
==משפחתו==
'''בניו:'''
*הרב חיים שו"ב - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום ב[[ניו ג'רזי]]
*הרב מנחם מענדל - [[קראון הייטס]]
*הרב שלמה זלמן צבי שו"ב - שליח בדרום אפריקה
*הרב יוסף - [[קראון הייטס]]
*הרב עזריאל לעמל שו"ב - [[קראון הייטס]]
*הרב משה - [[קראון הייטס]]

'''חתניו:'''
*הרב בנימין קפלן - [[בורו פארק]]
*הרב אברהם אליהו דוד וקסמן - לייקווד
*הרב משה רוטברג - מד"א דקהל זכרון יחזקאל, ומורה הוראה בהצלה דליקווד - טומס ריבר, [[ניו ג'רזי]]
*הרב משה שטרנבוך - לייקווד
*הרב שמואל הס - לייקווד
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*'''דורון דרשה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 116

==קישורים חיצוניים{{הבהרה|כדאי להוסיף את הריאיון שנערך עמו בעיתון משפחה, פסח תשע''ו}}==
*[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), {{תבנית:הב}}.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Raitport%20-%20Shevat%2030%2C%20RC%20Adar%205781.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]{{תבנית:PDF}}''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}

{{מיון רגיל:רייטפורט, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]

יצחק רייטפורט

2023-07-04T13:53:42Z

147.234.64.53: /* קישורים חיצוניים */ .

[[קובץ:04-05-2020-10-18-30-25-01-2020-17-21-43-7-758x505-740x493-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט מוסר שיעור בישיבת 'אוהלי תורה']]
הרב '''יצחק רייטפורט''' (יליד [[תרצ"ז]]), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות [[צדקה]] וחסד.

[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ז'יטומיר]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]{{הערה|https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg{{תבנית:תמונה}}}} לאביו רבי חיים . בשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר [[פלפול]] בפני כל תלמידי הישיבה.

בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר{{הבהרה|היכן זה מודפס?}}: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".

הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו.

מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.

הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם.

בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת [[קראון הייטס]] בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.

בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.

== ספריו ==
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
*'''בדבר המלך''' - חידושים על הרמב"ם, 8 כרכים.
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}.
==משפחתו==
'''בניו:'''
*הרב חיים שו"ב - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום ב[[ניו ג'רזי]]
*הרב מנחם מענדל - [[קראון הייטס]]
*הרב שלמה זלמן צבי שו"ב - שליח בדרום אפריקה
*הרב יוסף - [[קראון הייטס]]
*הרב עזריאל לעמל שו"ב - [[קראון הייטס]]
*הרב משה - [[קראון הייטס]]

'''חתניו:'''
*הרב בנימין קפלן - [[בורו פארק]]
*הרב אברהם אליהו דוד וקסמן - לייקווד
*הרב משה רוטברג - מד"א דקהל זכרון יחזקאל, ומורה הוראה בהצלה דליקווד - טומס ריבר, [[ניו ג'רזי]]
*הרב משה שטרנבוך - לייקווד
*הרב שמואל הס - לייקווד
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*'''דורון דרשה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 116

==קישורים חיצוניים{{הבהרה|כדאי להוסיף את הריאיון שנערך עמו בעיתון משפחה, פסח תשע"ו}}==
*[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), {{תבנית:הב}}.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Raitport%20-%20Shevat%2030%2C%20RC%20Adar%205781.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]{{תבנית:PDF}}''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}

{{מיון רגיל:רייטפורט, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]

יצחק רייטפורט

2023-07-04T13:51:04Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */ .

[[קובץ:04-05-2020-10-18-30-25-01-2020-17-21-43-7-758x505-740x493-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט מוסר שיעור בישיבת 'אוהלי תורה']]
הרב '''יצחק רייטפורט''' (יליד [[תרצ"ז]]), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות [[צדקה]] וחסד.

[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ז'יטומיר]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]{{הערה|https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg{{תבנית:תמונה}}}} לאביו רבי חיים . בשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר [[פלפול]] בפני כל תלמידי הישיבה.

בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר{{הבהרה|היכן זה מודפס?}}: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".

הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו.

מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.

הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם.

בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת [[קראון הייטס]] בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.

בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.

== ספריו ==
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
*'''בדבר המלך''' - חידושים על הרמב"ם, 8 כרכים.
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}.
==משפחתו==
'''בניו:'''
*הרב חיים שו"ב - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום ב[[ניו ג'רזי]]
*הרב מנחם מענדל - [[קראון הייטס]]
*הרב שלמה זלמן צבי שו"ב - שליח בדרום אפריקה
*הרב יוסף - [[קראון הייטס]]
*הרב עזריאל לעמל שו"ב - [[קראון הייטס]]
*הרב משה - [[קראון הייטס]]

'''חתניו:'''
*הרב בנימין קפלן - [[בורו פארק]]
*הרב אברהם אליהו דוד וקסמן - לייקווד
*הרב משה רוטברג - מד"א דקהל זכרון יחזקאל, ומורה הוראה בהצלה דליקווד - טומס ריבר, [[ניו ג'רזי]]
*הרב משה שטרנבוך - לייקווד
*הרב שמואל הס - לייקווד
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*'''דורון דרשה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 116

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), {{תבנית:הב}}.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Raitport%20-%20Shevat%2030%2C%20RC%20Adar%205781.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]{{תבנית:PDF}}''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}

{{מיון רגיל:רייטפורט, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]

יצחק הוטנר

2023-07-02T11:57:53Z

147.234.64.53: /* מכתביו לרבי */

{{דמות
|שם=יצחק הוטנר
|כינוי=הרב הוטנר
|תמונה=מממממממממ.jpg
|תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין
|תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]]
|מקום לידה= ורשה
|תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]]
|חיבוריו=
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}

הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים. נחשב לאחד מהמנהיגים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות בעולם הלימוד וההשקפה החרדית.

==תולדות חיים==
נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות.

ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.

ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות.

הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו.

בסוף שנות ה-60 (בין [[תשכ"ה]] ל[[תש"ל]]) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעיתים תדירות. בשנת ה'תש"ל, בדרכו לארץ, נחטף המטוס עליו שהה עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור, והוא הונחת בעל כורחו בירדן, עד לשחרורו. בשנת ‏‏ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, כאשר הוקמה בשכונת הר נוף שבעיר, ישיבה המבוססת על הגותו בשם "ישיבת פחד יצחק" וכן [[כולל אברכים]] בשם אור אליהו. בהיותו בארץ ישראל שימש גם כנשיא מכון [[ירושלים]] והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד. בחשוון [[תשמ"א]] לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו ב[[ליל שישי]] כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות ב[[הר הזיתים]] בירושלים.

==קשריו עם חסידות חב"ד==
[[קובץ:מכתב הרב הוטנר.png|ממוזער|מכתבו של הרב הוטנר לרבי]]
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין שנעשת על ידי [[מבצע תפילין]], כשעליו עקרי תשובתו של הרבי [[כתב יד קודש|כתב ידו]]]]
במכתב ששיגר לרבי בשנת תשל"ז כתודה על אחד מספרי [[הרבי הצמח צדק]] ששלח לו, כתב:
{{ציטוט|תוכן=ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג 'התעניינות' אינו הולך את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג 'התעניינות' הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד, אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלוא הווייתי}}
=== עם [[הרבי הריי"צ]] ===

הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי {{הערה| ימי בראשית, עמ' 83, הערה 40, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. עיי' גם ימי מלך, חלק ב, עמ' 610, ובהערה 128* שם.}}.

===עם הרבי===
בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בתעניות באותה תקופה.}}.

הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]]. ימי בראשית, עמ' 83, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. וראו גם שם עמ' 293 מה שסיפר הרבי בכ"ב חשוון תשי"א על ביקור הרב הוטנר אצלו.}}.

הקשר בינו לרבי הִתמיד לאחר קבלת הנשיאוּת, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת [[מיהו יהודי]] ו[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|נסיעת האוניות הישראליות בשבת]].

לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}}

=== מכתביו לרבי ===
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, והוא הפנה לרבי שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות.

רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו.

הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים מאוחרות, שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפרסומים כאילו התבטא נגד ליובאוויטש. במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטויים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב{{הערה| ראו: מבית הגנזים, https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm.}}. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו.

=== הרבי דואג לשלומו ===
הרב הוטנר הרבה לעסוק בתורת [[המהר"ל מפראג]].

כאמור, בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים היהודיים.

בסמוך לאותו אירוע, בהתוועדות שבת פרשת [[כי תבוא]] [[ח"י אלול]] - יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים ב-[[770]] ולאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין [[ספר התניא]] לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הרב הוטנר וכה אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ה[[הסתלקות]] של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן לרב הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת כי תבא, ח"י [[אלול]] תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול.

==לקריאה נוספת==
* הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. חלק א, ערך הרב יצחק הוטנר.
* שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153.
* שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך.
*[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm ההתכתבות בין הרבי והרב הוטנר בענין מבצע תפילין]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 122-126.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65500 גילוי האמת על יחסו של הרב הוטנר לחב"ד] {{שטורעם}}
*[https://anash.org/exploring-the-correspondence-between-rav-hutner-and-the-rebbe/ תשורה על התכתבות של הרבי עם הרב הוטנר על מבצע תפלין] {{אנש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חיים ברלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

משה מרדכי בידרמן

2023-06-30T00:02:29Z

147.234.64.53: /* תולדות חיים */ .

[[קובץ:רבי משה מרדכי בידרמן מחלק שיריים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה מרדכי מלעלוב, מחלק שיריים]]
[[קובץ:האדמור מללוב בהבדלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהבדלה]]
'''רבי משה מרדכי מלעלוב''' (ה'[[תרס"ג]] – [[כ"ד בטבת]] ה'[[תשמ"ז]]) היה האדמו"ר מ[[לעלוב]], ומ[[תשכ"ב]] אף האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב-קרלין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]]. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. [[רוח הקודש]] שלו הייתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.

רבי משה מרדכי, זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקור [[תרפ"ט]] ב[[ארץ הקודש]] וסיפר כי אף שמע ממנו אז [[מאמר]] [[חסידות]]. לאחר [[הסתלקות]] ה[[אדמו"ר הריי"צ]] עם קבלת ה[[נשיאות]] על ידי [[הרבי]] התבטא בעת עריכת שולחנו "יש רבי חדש באמריקה והוא יהפוך את העולם"{{הערה|1= מפי בנו האדמו"ר רבי אלתר בידרמן{{הבהרה|זה הודפס היכן-שהוא?}}}}. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון ב[[מבצע תפילין]], [[אות בספר תורה]] ועוד. ידוע כי היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.

== התקשרותו לרבי ==
[[קובץ:האדמור מללוב בשמחת בית השואבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחת בית השואבה]]
[[קובץ:אדמור מללוב רוקד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בריקוד]]
מסופר כי אחד מ[[חסיד]]יו שהיה גם מקורב ל[[חב"ד]] עמד לפני קשרי שידוכין, אך המיועדת התנתה זאת בכך שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובאויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן עצתו כי עליה לשמוע את הרבי מנגן [[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]], וזה יהיה לה סגולה ל[[יראת שמים]].

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}

בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]] בעת שביקר אצלו בנימין רבינוביץ' מ[[פתח תקווה]] שאלו האדמו"ר לעיסוקו וכשהשיב שעוסק בענייני חב"ד אמר לו: אצל משה רבינו ע"ה כתוב שכינה מדברת מתוך גרונו, מהרבי שומעים את קול השכינה. הרבי הוא היחידי הממשיך את ענייני הבעש"ט בשלימות. כוחותיו של הרבי הם למעלה מדרך הטבע לגמרי{{הערה|שבועון כפר חב"ד גל' 119 ע' 24}}.

עם ייסוד [[תקנת הרמב"ם]] היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי [[הרמב"ם]] היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.

בחשון [[תשמ"ה]] הגיעו שנים מבני רבי משה מרדכי מלעלוב בשליחותו לרבי. בתחילת ה[[יחידות]] שואלם הרבי: בוודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר [[יראת שמים]] ו[[חסידות]] בלבם של ישראל. (ראה היחידות המוגהת בהערה).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=682 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 675-693]}}.

נפטר במוצאי שבת כ"ד [[טבת]] [[תשמ"ז]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]. הלוויתו התקיימה ביום פטירתו{{הערה|כאשר אצל הרבי עדיין הי' שבת ובאותו שבת הרבי סיים מנחה והגבאי הכריז על תפילת ערבית וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יצא מהתפילה ונשאר עומד מבלי לעשות כלום למשך זמן, לאחר זמן מסויים הרבי יצא, החסידים לא הבינו למה הרבי יוצא, ובמוצ"ש אצל הרבי התברר שהזמן שהרבי הי' למטה ולא עלה למעלה הי' הזמן של הלווי' ובדעת תחתון כנראה הרבי השתתף בלוויה מ770{{מקור}}}}.

== צאצאיו ==
לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב:
*בנו רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, ירושלים.
*בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, שיכון ה', בני ברק.
*בנו רבי [[אלתר אלעזר מנחם בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, מרכז בני ברק. ובנו ממלא מקומו הרה"צ ר' דוד שליט"א מארה"ב.

*בנו רבי [[דוד צבי ישראל בידרמן]] - נפטר בז' חשון ה'תשנ"ד
*בנו רבי [[פנחס יצחק בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, ירושלים.
*בנו רבי [[ישכר דוב בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב-פייטרקוב, ירושלים.
*בנו רבי [[שמואל שמעלקא בידרמן]] - ירושלים
*חתנו רבי שמואל עוזר קאפ
*חתנו רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
*חתנו רבי שמואל צבי רוזנפלד

משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן.

= לקריאה נוספת =
*שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 142 ואילך.
* משה איש האלוקים, ב' כרכים, "פרקים נבחרים מתולדות אדמו"ר הקדוש והטהור רבינו משה מרדכי זיע"א.. מלעלוב", מאת שמואל הניג, ירושלים תשס"ב (בחלק ב', בפרק שלושים ותשעה מסופר על קשריו עם הרבי).
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 74=77.
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1372 שליח אדמו"ר מלעלוב בשליחות לרבי (14:29-52)]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 אחד ממשפחת אדמו"ר מלעלוב אצל הרבי (39:30)]

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)]] מלעלוב|רשימה=אדמו"רי [[לעלוב]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע בידרמן (השני)]] מלעלוב}}
{{סדרה|הקודם=[[חסידות קרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בידרמן, משה מרדכי}}
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]]
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]]

אהרון רוקח

2023-06-21T23:07:18Z

147.234.64.53: /* פגישותיו עם הרבי */ .

{{עריכה}}
[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן מבעלז]]
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה האדמו"ר הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

==תולדות חיים==
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]].

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

===פרישותו מחיי עולם וקדושתו===
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}.

==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של בן אחותו]]
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] ===
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד דושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}}

===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז ===

כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון ב[[פולין]]. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=400חלק ה' עמוד שכ"ו]}} כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת {{ציטוטון|באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות}}.

במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ז]}} במכתב אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מ[[אירופה]] ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]].

הרבי הריי"צ פנה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ח]}} במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה {{ציטוטון|"ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"}}. מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ט]}} יושב ראש [[אגודת ישראל]], אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=404 חלק ה' עמוד ש"ל]}}, ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד {{הערה|אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.}}.

הרב אלימלך אשכנזי, [[אב בית דין]] "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"{{הערה|חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...}}.

לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך|מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ב[[יום ראשון]] [[י"ט שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין|יצחק אורנשטיין]], והרב [[יהודה לייב סלונים]].

=== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ===
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ב[[כ' שבט]], הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=344 חלק ח' איגרת ב'שצט]}}.

ביום [[ו' אדר]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא,
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו}}.

אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא}}.

ב[[כ"ג סיון]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=360 איגרת ב'תיג]}} כותב אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוטון|על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם}}.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]:{{ציטוטון|שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א}}.

אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}.

כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם")
.

===שליח אישי להתוועדות===
ל[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה ב[[זאל]] של ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת [[תש"ה]], שלח רבי אהרן את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] כשלוחו האישי.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25455&st=&pgnum=22 גליון 9 עמוד 70]}} שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה}}.

כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=648 חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד]}} באיגרת מ[[כ"ג אייר]].

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

==קשריו עם הרבי==
=== פגישותיו עם הרבי ===
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות{{הערה|ראו ספר 'השביעי' עמ' 64, בשם [[רבי יואל כהן]].}}.

הרב [[יחזקאל בסר]] סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו [[יחידות]] עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]], נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש{{הערה|ראו 'יפה שיחתן של עבדי אבות' חלק ב אות שנב}}.

==="משחק באש"===
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט {{הערה|מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.}}.

===יחס הרבי אליו===
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל "שיריים" ממנו.

בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך בכ"ג מנ"א. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).
(שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור).

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}.

==משפחתו==
*'''סבו הגדול''' - רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלז]]
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].

*[[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 בגד הגלות מתגלה]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/ראיתי-שהוא-צורה-בלי-חומר-מופשט-מהגוף/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65238 מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה] {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65274 מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66973 בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח] {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]

רבי יואל כהן

2023-06-21T23:06:02Z

147.234.64.53: הפניה לדף יואל כהן

#הפניה [[יואל כהן]]

אהרון רוקח

2023-06-21T23:04:55Z

147.234.64.53: /* פגישותיו עם הרבי */ הוספת מקור

{{עריכה}}
[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן מבעלז]]
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה האדמו"ר הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

==תולדות חיים==
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]].

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

===פרישותו מחיי עולם וקדושתו===
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}.

==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של בן אחותו]]
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] ===
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד דושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}}

===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז ===

כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון ב[[פולין]]. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=400חלק ה' עמוד שכ"ו]}} כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת {{ציטוטון|באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות}}.

במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ז]}} במכתב אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מ[[אירופה]] ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]].

הרבי הריי"צ פנה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ח]}} במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה {{ציטוטון|"ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"}}. מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ט]}} יושב ראש [[אגודת ישראל]], אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=404 חלק ה' עמוד ש"ל]}}, ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד {{הערה|אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.}}.

הרב אלימלך אשכנזי, [[אב בית דין]] "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"{{הערה|חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...}}.

לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך|מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ב[[יום ראשון]] [[י"ט שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין|יצחק אורנשטיין]], והרב [[יהודה לייב סלונים]].

=== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ===
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ב[[כ' שבט]], הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=344 חלק ח' איגרת ב'שצט]}}.

ביום [[ו' אדר]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא,
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו}}.

אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא}}.

ב[[כ"ג סיון]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=360 איגרת ב'תיג]}} כותב אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוטון|על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם}}.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]:{{ציטוטון|שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א}}.

אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}.

כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם")
.

===שליח אישי להתוועדות===
ל[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה ב[[זאל]] של ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת [[תש"ה]], שלח רבי אהרן את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] כשלוחו האישי.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25455&st=&pgnum=22 גליון 9 עמוד 70]}} שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה}}.

כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=648 חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד]}} באיגרת מ[[כ"ג אייר]].

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

==קשריו עם הרבי==
=== פגישותיו עם הרבי ===
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות{{הערה|ספר 'השביעי' עמ' 64, בשם [[רבי יואל כהן]].}}.

הרב [[יחזקאל בסר]] סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו [[יחידות]] עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]], נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש{{הערה|ראו 'יפה שיחתן של עבדי אבות' חלק ב אות שנב}}.

==="משחק באש"===
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט {{הערה|מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.}}.

===יחס הרבי אליו===
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל "שיריים" ממנו.

בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך בכ"ג מנ"א. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).
(שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור).

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}.

==משפחתו==
*'''סבו הגדול''' - רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלז]]
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].

*[[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 בגד הגלות מתגלה]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/ראיתי-שהוא-צורה-בלי-חומר-מופשט-מהגוף/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65238 מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה] {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65274 מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66973 בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח] {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]

אהרון רוקח

2023-06-21T22:50:56Z

147.234.64.53: /* פגישותיו עם הרבי */ הוספת מקור

{{עריכה}}
[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן מבעלז]]
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה האדמו"ר הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

==תולדות חיים==
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]].

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

===פרישותו מחיי עולם וקדושתו===
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}.

==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של בן אחותו]]
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] ===
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד דושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}}

===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז ===

כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון ב[[פולין]]. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=400חלק ה' עמוד שכ"ו]}} כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת {{ציטוטון|באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות}}.

במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ז]}} במכתב אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מ[[אירופה]] ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]].

הרבי הריי"צ פנה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ח]}} במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה {{ציטוטון|"ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"}}. מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ט]}} יושב ראש [[אגודת ישראל]], אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=404 חלק ה' עמוד ש"ל]}}, ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד {{הערה|אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.}}.

הרב אלימלך אשכנזי, [[אב בית דין]] "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"{{הערה|חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...}}.

לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך|מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ב[[יום ראשון]] [[י"ט שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין|יצחק אורנשטיין]], והרב [[יהודה לייב סלונים]].

=== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ===
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ב[[כ' שבט]], הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=344 חלק ח' איגרת ב'שצט]}}.

ביום [[ו' אדר]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא,
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו}}.

אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא}}.

ב[[כ"ג סיון]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=360 איגרת ב'תיג]}} כותב אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוטון|על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם}}.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]:{{ציטוטון|שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א}}.

אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}.

כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם")
.

===שליח אישי להתוועדות===
ל[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה ב[[זאל]] של ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת [[תש"ה]], שלח רבי אהרן את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] כשלוחו האישי.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25455&st=&pgnum=22 גליון 9 עמוד 70]}} שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה}}.

כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=648 חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד]}} באיגרת מ[[כ"ג אייר]].

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

==קשריו עם הרבי==
=== פגישותיו עם הרבי ===
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות{{מקור}}.

הרב [[יחזקאל בסר]] סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו [[יחידות]] עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]], נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש{{הערה|ראו 'יפה שיחתן של עבדי אבות' חלק ב אות שנב}}.

==="משחק באש"===
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט {{הערה|מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.}}.

===יחס הרבי אליו===
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל "שיריים" ממנו.

בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך בכ"ג מנ"א. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).
(שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור).

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}.

==משפחתו==
*'''סבו הגדול''' - רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלז]]
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].

*[[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 בגד הגלות מתגלה]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/ראיתי-שהוא-צורה-בלי-חומר-מופשט-מהגוף/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65238 מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה] {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65274 מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66973 בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח] {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]

אהרון רוקח

2023-06-21T22:39:18Z

147.234.64.53: /* קשריו עם הרבי הריי"צ */ תיקון

{{עריכה}}
[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן מבעלז]]
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה האדמו"ר הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

==תולדות חיים==
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]].

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

===פרישותו מחיי עולם וקדושתו===
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}.

==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של בן אחותו]]
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] ===
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד דושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}}

===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז ===

כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון ב[[פולין]]. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=400חלק ה' עמוד שכ"ו]}} כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת {{ציטוטון|באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות}}.

במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ז]}} במכתב אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מ[[אירופה]] ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]].

הרבי הריי"צ פנה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ח]}} במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה {{ציטוטון|"ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"}}. מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ט]}} יושב ראש [[אגודת ישראל]], אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=404 חלק ה' עמוד ש"ל]}}, ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד {{הערה|אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.}}.

הרב אלימלך אשכנזי, [[אב בית דין]] "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"{{הערה|חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...}}.

לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך|מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ב[[יום ראשון]] [[י"ט שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין|יצחק אורנשטיין]], והרב [[יהודה לייב סלונים]].

=== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ===
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ב[[כ' שבט]], הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=344 חלק ח' איגרת ב'שצט]}}.

ביום [[ו' אדר]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא,
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו}}.

אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא}}.

ב[[כ"ג סיון]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=360 איגרת ב'תיג]}} כותב אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוטון|על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם}}.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]:{{ציטוטון|שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א}}.

אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}.

כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם")
.

===שליח אישי להתוועדות===
ל[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה ב[[זאל]] של ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת [[תש"ה]], שלח רבי אהרן את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] כשלוחו האישי.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25455&st=&pgnum=22 גליון 9 עמוד 70]}} שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה}}.

כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=648 חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד]}} באיגרת מ[[כ"ג אייר]].

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

==קשריו עם הרבי==
=== פגישותיו עם הרבי ===
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות{{מקור}}.

הרב [[יחזקאל בסר]] סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו [[יחידות]] עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]], נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.

==="משחק באש"===
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט {{הערה|מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.}}.

===יחס הרבי אליו===
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל "שיריים" ממנו.

בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך בכ"ג מנ"א. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).
(שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור).

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}.

==משפחתו==
*'''סבו הגדול''' - רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלז]]
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].

*[[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 בגד הגלות מתגלה]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/ראיתי-שהוא-צורה-בלי-חומר-מופשט-מהגוף/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65238 מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה] {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65274 מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66973 בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח] {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]

אהרון רוקח

2023-06-21T22:36:59Z

147.234.64.53: /* פגישותיו עם הרבי */ .

{{עריכה}}
[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן מבעלז]]
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה האדמו"ר הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

==תולדות חיים==
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]].

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

===פרישותו מחיי עולם וקדושתו===
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}.

==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של אחד מ[[חסיד]]יו]]
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] ===
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד דושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}}

===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז ===

כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון ב[[פולין]]. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=400חלק ה' עמוד שכ"ו]}} כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת {{ציטוטון|באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות}}.

במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ז]}} במכתב אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מ[[אירופה]] ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]].

הרבי הריי"צ פנה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ח]}} במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה {{ציטוטון|"ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"}}. מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ט]}} יושב ראש [[אגודת ישראל]], אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=404 חלק ה' עמוד ש"ל]}}, ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד {{הערה|אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.}}.

הרב אלימלך אשכנזי, [[אב בית דין]] "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"{{הערה|חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...}}.

לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך|מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ב[[יום ראשון]] [[י"ט שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין|יצחק אורנשטיין]], והרב [[יהודה לייב סלונים]].

=== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ===
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ב[[כ' שבט]], הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=344 חלק ח' איגרת ב'שצט]}}.

ביום [[ו' אדר]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא,
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו}}.

אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא}}.

ב[[כ"ג סיון]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=360 איגרת ב'תיג]}} כותב אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוטון|על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם}}.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]:{{ציטוטון|שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א}}.

אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}.

כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם")
.

===שליח אישי להתוועדות===
ל[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה ב[[זאל]] של ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת [[תש"ה]], שלח רבי אהרן את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] כשלוחו האישי.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25455&st=&pgnum=22 גליון 9 עמוד 70]}} שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה}}.

כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=648 חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד]}} באיגרת מ[[כ"ג אייר]].

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

==קשריו עם הרבי==
=== פגישותיו עם הרבי ===
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות{{מקור}}.

הרב [[יחזקאל בסר]] סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו [[יחידות]] עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]], נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.

==="משחק באש"===
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט {{הערה|מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.}}.

===יחס הרבי אליו===
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל "שיריים" ממנו.

בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך בכ"ג מנ"א. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).
(שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור).

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}.

==משפחתו==
*'''סבו הגדול''' - רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלז]]
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].

*[[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 בגד הגלות מתגלה]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/ראיתי-שהוא-צורה-בלי-חומר-מופשט-מהגוף/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65238 מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה] {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65274 מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66973 בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח] {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]

שיחה:חיים קניבסקי

2021-03-03T00:19:31Z

147.234.64.53: /* תגובה */

== תגובה ==

:בושה וחרפה למדת חצי ממנו שאתה מדבר. [[משתמש:ראב''ד 27|ראב''ד 27]] - [[שיחת משתמש:ראב''ד 27|שיחה]], 12:36, ג' באב, ה'תש"ף 12:36, 24 ביולי 2020 (UTC)

== תגובה למגיב ==
א. השיקול העיקרי של חב"דפדיה זה האם הערך יתרום להפצת המעיינות בנידון דידן הדבר ברור שכן.
ב. ישנם מקרים יוצאי דופן ממש בהם על אף התועלת העצומה בהפצת המעיינות נוותר על הערך מפאת ההתקשרות לרבי איש זה באופן ספציפי לא הגיע לרמה הזו כיוון שהטענה שאתה מעלה על השתתפותו בכנסי המפלגה שחרטה על דגלה היא מגוחכת שאם כל מי שהשתתף בכינוסים האלה מחוץ לחב"דפדיה נצטרך למחוק אינספור ערכים דומים. גם ידוע ומפורסם שראש המחלוקת והישיבה מב"ב פעל בדרכים אלימות של טרור הוא ועושי דברו כשמי שלא 'זרם' איתו היה סובל קשות ואא"פ לדון אף אחד (ידוע ומפורסם שאת הרב שטיינמן הוא ממש הכריח להגיע לכינוסים כשהוא רצה לחמוק מכך). לטענה השניה שכתבת אין הרבה מה להגיב מהטעם שככל הנראה היא מומצאת מהאצבע. הבאמת נראה לך שהוא מורה להוציא ספרים בהיותו בגילו המבוגר ומצבו הבריאותי?
--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 19:25, ז' בניסן, ה'תש"ף 19:25, 1 באפריל 2020 (IST)

== מחיקת דף שיחה ==

מסכים עם חייל של המלך ומאותה סיבה של הפצת המעיינות ממליץ למחוק את דף שיחה זה. ההתבטאויות בחלק הראשון של דף השיחה לא תורמות כלל וכלל להפצת המעיינות ולהיפך ממש ויכולים לרחק יהודים (וכבר נתקלתי ביהודים שנתרחקו מכך ששמעו ביטויים מזלזלים בגדול"י)
[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:14, ז' באייר, ה'תש"ף 13:14, 1 במאי 2020 (IST)

== לימוד הרמבם בקורונה ==

בענין הלימוד בספר הרמבם בתקופת הקורונה, ההוראה היתה ללמוד 2 הלכות ביום מהל' שמיטה ויובל , כך לפי הפרסומים בחוצות.