https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=147.234.38.24חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-25T02:11:04Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=333197יחזקאל פינסון2020-04-28T06:09:28Z<p>147.234.38.24: יצירת דף עם התוכן "הרה"ח ר' יחזקאל פינסון מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד זוית על חייו סיפר החסיד נמרוד חפץ מכפ..."</p>
<hr />
<div>הרה"ח ר' יחזקאל פינסון<br />
<br />
מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד<br />
<br />
זוית על חייו<br />
<br />
סיפר החסיד נמרוד חפץ מכפ"ח<br />
[בתום שיעור חסידות בשבת בבוקר ב'בית מנחם' באחד מפרקי המאמר החלצו]<br />
<br />
רצונכם לשמוע מהי "אהבת ישראל" של כפר חב"ד?<br />
<br />
ובכן, בראשית דרכי בכפ"ח, גרתי עם אשתי ובתי הקטנה בשכירות במעון העליון שבבית ר' יחזקאל וזוגתו פינסון ע"ה.<br />
<br />
כשנולד לי בני הראשון, ירדתי בשמחה לבשר למשכיריי על המז"ט.<br />
<br />
לאחר ברכת המז"ט הלבבית מפי הגברת, שאלתי מה עכשיו?<br />
<br />
(שכן כבעל תשובה וכתושב בת ים לשעבר וכמי שמעולם לא השתתף ובטח לא ערך ברית לא ידעתי דבר וחצי דבר על כך),<br />
<br />
היכן בית הכנסת המרכזי, אתה יודע? שאלה,<br />
כן! עניתי,<br />
<br />
"בעוד שבוע בדיוק בשעה 10.00 בבוקר תבואו לשם עם התינוק" אמרה.<br />
<br />
כשהגעתי (וכמובן הודעתי לכמה ידידים מבת ים שגם יבואו),<br />
<br />
ראיתי שולחנות ערוכים והמוהל רבי חיים מרינובסקי ע"ה קדמני במאור פנים: אני המוהל, אמר ולחץ את ידי למזל טוב.<br />
<br />
הגברת פינסון הפעילה את נשות הכפר שארגנו את כל הברית.<br />
<br />
בשובי הביתה חבילת בגדים לביתינו חיכתה ליד הדלת והפתעה נוספת ציפתה לי בהיכנסי פנימה - מעטפה עם 1500 שקלים עבור התינוק החדש שנדחפה מתחת לדלת.<br />
<br />
זוהי אהבת ישראל של כפר חב"ד סיים נמרוד.</div>147.234.38.24https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=333186פנחס טודרוס אלטהויז2020-04-28T05:38:51Z<p>147.234.38.24: /* קישורים חיצוניים */הוספתי כוכבית למקור</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב פנחס טורודוס אלטהויז<br />
|תמונה=[[תמונה:פינייע.jpg|280px]]<br />
|כינוי= פינייע אלטהויז<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=[[ד כסלו]] [[תרנ"ח]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]]<br />
|תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"ט]]<br />
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]<br />
|מקום פעילות=<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''' ד' [[כסלו]] [[תרנ"ח]] - ט' [[אייר]] [[תשכ"ג]]) היה [[חסיד]] מקושר לאדמו"ר הריי"צ ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה"ח בנימין. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br />
<br />
ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הריי"צ==<br />
<br />
היה גבאי במניין שהתקיים בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד. בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו. <br />
<br />
לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו"ר הריי"צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד"ר ראזין.<br />
<br />
בעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו"ר הריי"צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br />
<br />
לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה". <br />
<br />
ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.<br />
<br />
==היתר יציאה מרוסיה==<br />
<br />
יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה. <br />
<br />
הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br />
<br />
==בארץ ישראל==<br />
<br />
ר' פינייע הגיע באוניה לחיפה בט"ז חשון תרצ"ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד|בגדים]] ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות. <br />
<br />
כמה שנים אחר כך בשנת [[תש"א]] [[הרבי הריי"צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש"ד כתב אדמו"ר הריי"צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו"ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש"ח]].<br />
<br />
(*) בשנת תש"ג הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות, הוא ערך את אותיותיו בסדר חדש <br />
השמועה אומרת שדעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ"ש) לא היתה נוחה מהחלטה זו.<br />
<br />
בביקורו בשנת תש"י בבית חיינו, שאלו הרבי / הרמ"ש: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר' !<br />
<br />
כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br />
<br />
השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!<br />
<br />
==מבוני כפר חב"ד==<br />
<br />
כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. <br />
<br />
עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br />
<br />
היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב"די. <br />
<br />
היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב"ד היו גדולים יותר. <br />
<br />
מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז"ר לא הרפה ממנו. <br />
<br />
מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר [[קדיש]] לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br />
<br />
נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים ‘לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*שניאור ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]''' <br />
<br />
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br />
<br />
(*) שבועון "בית משיח" גליון 1210 ז' אייר ה' תש"פ (עמוד 22)</div>147.234.38.24https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=333185פנחס טודרוס אלטהויז2020-04-28T05:38:02Z<p>147.234.38.24: /* קישורים חיצוניים */הוספתי מקור להטספה הקודמת</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב פנחס טורודוס אלטהויז<br />
|תמונה=[[תמונה:פינייע.jpg|280px]]<br />
|כינוי= פינייע אלטהויז<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=[[ד כסלו]] [[תרנ"ח]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]]<br />
|תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"ט]]<br />
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]<br />
|מקום פעילות=<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''' ד' [[כסלו]] [[תרנ"ח]] - ט' [[אייר]] [[תשכ"ג]]) היה [[חסיד]] מקושר לאדמו"ר הריי"צ ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה"ח בנימין. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br />
<br />
ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הריי"צ==<br />
<br />
היה גבאי במניין שהתקיים בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד. בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו. <br />
<br />
לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו"ר הריי"צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד"ר ראזין.<br />
<br />
בעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו"ר הריי"צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br />
<br />
לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה". <br />
<br />
ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.<br />
<br />
==היתר יציאה מרוסיה==<br />
<br />
יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה. <br />
<br />
הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br />
<br />
==בארץ ישראל==<br />
<br />
ר' פינייע הגיע באוניה לחיפה בט"ז חשון תרצ"ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד|בגדים]] ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות. <br />
<br />
כמה שנים אחר כך בשנת [[תש"א]] [[הרבי הריי"צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש"ד כתב אדמו"ר הריי"צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו"ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש"ח]].<br />
<br />
(*) בשנת תש"ג הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות, הוא ערך את אותיותיו בסדר חדש <br />
השמועה אומרת שדעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ"ש) לא היתה נוחה מהחלטה זו.<br />
<br />
בביקורו בשנת תש"י בבית חיינו, שאלו הרבי / הרמ"ש: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר' !<br />
<br />
כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br />
<br />
השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!<br />
<br />
==מבוני כפר חב"ד==<br />
<br />
כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. <br />
<br />
עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br />
<br />
היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב"די. <br />
<br />
היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב"ד היו גדולים יותר. <br />
<br />
מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז"ר לא הרפה ממנו. <br />
<br />
מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר [[קדיש]] לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br />
<br />
נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים ‘לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*שניאור ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]''' <br />
<br />
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br />
<br />
שבועון "בית משיח" גליון 1210 ז' אייר ה' תש"פ (עמוד 22)</div>147.234.38.24https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=333184פנחס טודרוס אלטהויז2020-04-28T05:36:11Z<p>147.234.38.24: /* בארץ ישראל */הוספתי קטע מעניין מפועלו המלמד גם עוד מעט על אופיו</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב פנחס טורודוס אלטהויז<br />
|תמונה=[[תמונה:פינייע.jpg|280px]]<br />
|כינוי= פינייע אלטהויז<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=[[ד כסלו]] [[תרנ"ח]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]]<br />
|תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"ט]]<br />
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]<br />
|מקום פעילות=<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''' ד' [[כסלו]] [[תרנ"ח]] - ט' [[אייר]] [[תשכ"ג]]) היה [[חסיד]] מקושר לאדמו"ר הריי"צ ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה"ח בנימין. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br />
<br />
ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הריי"צ==<br />
<br />
היה גבאי במניין שהתקיים בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד. בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו. <br />
<br />
לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו"ר הריי"צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד"ר ראזין.<br />
<br />
בעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו"ר הריי"צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br />
<br />
לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה". <br />
<br />
ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.<br />
<br />
==היתר יציאה מרוסיה==<br />
<br />
יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה. <br />
<br />
הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br />
<br />
==בארץ ישראל==<br />
<br />
ר' פינייע הגיע באוניה לחיפה בט"ז חשון תרצ"ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד|בגדים]] ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות. <br />
<br />
כמה שנים אחר כך בשנת [[תש"א]] [[הרבי הריי"צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש"ד כתב אדמו"ר הריי"צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו"ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש"ח]].<br />
<br />
(*) בשנת תש"ג הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות, הוא ערך את אותיותיו בסדר חדש <br />
השמועה אומרת שדעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ"ש) לא היתה נוחה מהחלטה זו.<br />
<br />
בביקורו בשנת תש"י בבית חיינו, שאלו הרבי / הרמ"ש: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר' !<br />
<br />
כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br />
<br />
השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!<br />
<br />
==מבוני כפר חב"ד==<br />
<br />
כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. <br />
<br />
עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br />
<br />
היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב"די. <br />
<br />
היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב"ד היו גדולים יותר. <br />
<br />
מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז"ר לא הרפה ממנו. <br />
<br />
מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר [[קדיש]] לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br />
<br />
נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים ‘לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*שניאור ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]''' <br />
<br />
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]</div>147.234.38.24