חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית החיים

2025-04-28T07:19:46Z

141.226.232.71: /* אוהלי נשיאי החסידות */.

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].

הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.

==אוהל==
{{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.

הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}.

===אוהלי נשיאי החסידות===
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.

===קברי הרבניות===
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש.
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}.
* '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי

==תחיית המתים==
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}
ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.

==שיקום בתי קברות עתיקים==
'''בית החיים ליובאוויטש:'''

בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו.

===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.

הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.

לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.

{{פסקה חסרה}}

==קבורה בקומות==
{{פסקה חסרה}}

==חלקות חב"ד==
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
*ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).
*ירושלים - [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים]].
*צפת - [[בית העלמין צפת]].
*חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב"ד]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי עלמין]]

מנחם נחום גורלניק

2025-01-25T19:38:58Z

141.226.232.71: /* משפחתו */

[[קובץ:נחום גורלניק.jpg|ממוזער|הרב גורלניק נואם בבר מצווה של נכדו. לצידו נראים הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ור' [[מענדל פוטרפס]]]]
הרב '''מנחם נחום גורלניק'''{{הערה|במכתבי הרבי אליו, מאויית גם גורולניק.}} ([[א' אב]] [[תרנ"ט]] - [[ח' אייר]] [[תשנ"ב]]) היה מבחירי תלמידי התמימים בליובאוויטש, חתנו של הרב [[שניאור זלמן גורליק]] מנכבדי החסידים וראש המועצה הדתית בכפר חב"ד. גאון ועמקן, שהוציא לאור ספר להבנת הלכות קידוש החודש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אב]] [[תרנ"ט]] לאביו הרב שלמה גורלניק ולאמו מרת שרה בעיירה הוסטמלי שבמחוז קיוב שבאוקראינה. סבו מצד אביו, הרב מרדכי - שימש כמרא דאתרא של העיירה, ומשפחתו נמנתה על עדת החסידים והשתייכה לאחד מה'גוטער אידן'.

בהיתו בגיל 8 התייתם מאביו, ולאחר נידודים שונים הגיע עם אמו לכפר מייכילובקה, ובהמשך נישאה עם הרב [[אברהם אליהו ניימרק]] מחסידי חב"ד, שהפך לאביו החורג, ובעקבות כך נשלח ללמוד בישיבות חב"ד.

בשנת [[תר"ע]] בהיותו בגיל 10 נכנס לישיבתו של הגאון הרב [[מנחם מענדל חן]] רבה של ניעז'ין, בשנת [[תרע"ג]] עבר ללמוד בעיירה החסידית ב[[קרמנצ'וג]], ובשנת [[תרע"ה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונמנה על בחירי התלמידים{{הערה|במשך תקופה למד גם בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]].}}.

בזמן לימודיו בישיבה בניעז'ין ערכה הישיבה אירוע התרמה ב[[יקטרינוסלב]], והוא התבקש לחזור פלפול בפני הנוכחים - כשהיה עוד קודם גיל בר מצווה - ולאחר שסיים את דבריו, התפעל ממנו רב העיר הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] אביו של הרבי, העניק לו מטבע והזמין אותו לאכול ארוחת ערב בביתו, באומרו שברצונו להכיר לו את בנו בן ה-9, הרבי.

משהגיע לגיל חתונה, התחתן עם מרת זעלדא בתו הבכורה של הרב [[שניאור זלמן גרליק]]{{הערה|זכרונותיו של הרב גורלניק אודות השידוך, נדפסו ב'התמים הראשון' עמוד 46.}}, וזכה ממנה לבן ובת, אך היא חלתה ונפלה למשכב ונפטרה בצעירותה עוד קודם [[מלחמת העולם השנייה]].

כשפרצה המלחמה גוייס בשנת [[ת"ש]] לצבא, וילדיו הקטנים נמסרו על ידי השלטונות לבית יתומים, ולאחר סיום המלחמה שוחרר וחזר לרוסיה לחפש את ילדיו הקטנים.

בטשקנט, פגש את חמיו שאמר לו שמספיק לו שאיבד את בתו ואינו רוצה לאבד גם את חתנו והציע לו להשתדך עם בתו הצעירה יותר מרת צילה, ולאחר החתונה עלה עם משפחתו וילדיו לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד, שם נמנה על חשובי החסידים, שימש כיושב ראש המועצה הדתית המקומית{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf 'הכפר של הרבי' גליון 6 עמוד 11].}} התפרסם כידען ופיקח (היה בקי ב-13 שפות), ולצד זה היה למדן ועובד השם.

נפטר ב[[ח' אייר]] [[תשנ"ב]], בגיל 92.

==ספריו==
*'''תכונות השמים''' - הלכות קידוש החודש ומהלכי השמים לשיטת הרמב"ם ומפרשיו (מהדיר)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78691_he_1.pdf קובץ זכרונות סבא]''' - פרקי זכרונות מהתמים ר' נחום גורלניק, תלמיד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש, מזכרת משמחת הבר-מצוה של נכדו מנחם נחום אופנר, כ"ג חשון התשע"ד

==משפחתו==
*בנו שלמה{{הערה|מזיווג ראשון}}, חתן הרב לובנוב רבה של לנינגרד. נכדו הוא הרב אשר ברוצקי משלוחי הרבי בגדרה.
*בתו{{הערה|מזיווג שני}} מרת מינה זעלדא, רעיית הרב [[שמשון כהנא]] - סופר סת"ם, תושב קהילת חב"ד ב[[צפת]]
*נכדתו, רעיית הרב [[יחיאל אופנר]] - מחנך וצייר חסידי, כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71918 "משחק?", שאל ר' לויק - והראה כי לייבל בן החמש לומד מסכת מנחות]''', פרק מזכרונותיו, מיוחד לרגל היארצייט {{שטורעם}}
*'''[http://www.mylubavitch.org/%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/ זכרונות מהשנה האחרונה בליובאוויטש]'''
*[https://col.org.il/news/46794 הילד שהוזמן להכיר את הרבי בילדותו ביקטרנוסלב {{col}}]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78506 זכרונות מחיי הישיבה בליובאוויטש]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133228 "נסענו לרוסטוב עם כיכר לחם אחת": החסיד משחזר]''' {{אודיו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורלניק, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]

אריה קדם

2024-07-26T00:27:31Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */

[[קובץ:30-07-2021-21-10-36-IMG 5269-768x512.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב ארי קדם מוסר שיעור גאולה ומשיח ב770]]
הרב '''ארי קדם''' (יליד [[תשל"ה]]), הוא רב [[בית הכנסת]] "בית דוד ורפאל" לצעירים ב[[שיכון חב"ד לוד]], [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך השבועון "[[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מעניין ועכשווי]]".

==תולדות חיים==
הרב קדם נולד ב[[כ"ז מנחם אב]] [[תשל"ה]] ב[[חיפה]]. בהיותו בן שנה וחצי חזרה אמו בתשובה והתקרבה ל[[חב"ד]], ובעקבות כך שלחה את בנה להתחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]]. בבחרותו למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] בסיומם המשיך, בשנת [[תשנ"ה]], לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].

בשנת [[תשנ"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה, בתו של הרב [[חיים אשכנזי]]. לאחר נישואיו מונה ל[[משיב]] ב[[גירסא]] (לשיעור ב') בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך כ[[ר"מ]] ב[[עיונא]] (לשיעור א'), תפקיד בו הוא משמש עד היום.

בשנת [[תשע"ג]] מונה הרב קדם לרב [[בית הכנסת]] לצעירים "בית דוד ורפאל" ב[[שיכון חב"ד לוד]]. במסגרת תפקידו הוא מפקח על התנהלות בית הכנסת, מייעץ למתפלליו, מוסר שיעורים ב[[הלכה]] ו[[חסידות]] ומתוועד בו מידי [[שבת]].

עם הקמת העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" מונה הרב קדם לעורכו. במסגרת תפקידו כותב הרב קדם את המדור "נקודה למחשבה" ועורך את שאר המדורים. כמו כן, ערך הרב קדם את סדרת החוברות "התוודעות" בענייני [[גאולה ומשיח]] (בהוצאת [[מטה משיח בארץ הקודש]]).

הודות לכשרונו הרטורי ולידיעותיו הנרחבות הרב קדם הוא מרצה ומתוועד מבוקש בקהילות ו[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בארץ, בייחוד בענייני [[גאולה ומשיח]]. הוא שימש גם כמרצה בסמסטר הראשון של [[בית הספר לתורת הגאולה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל קדם, כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[ארי קדם]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 תחית המתים]''' - {{חב"ד בישראל}}

{{מיון רגיל:קדם, ארי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף הומינר

2024-07-21T09:01:17Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף הומינר''' (יליד שנת [[ת"ש]], 1940), הינו מוותיקי שכונת [[קראון הייטס]], מהתלמידים ב'[[קבוצה]]' הראשונה שנסעה באופן מאורגן מארץ הקודש ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי, ומהאחראים על אפיית המצות עבור הרבי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד תמוז]] [[ת"ש]], להוריו אליהו ונעכא הומינר{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/05_025.jpg ראו הכרטיס שלו בספר החסידים].}}(גיסו הרב חיים שטרסברג דודו של הרב [[יוסף מאיר שטרסברג]]) התייתם מאמו בגיל צעיר, כשנרצחה על ידי הלגיון הערבי - ימח שמם וזכרם - בקרב על ירושלים במלחמת תש"ח. בשנת [[תשי"ב]] נכנס ללמוד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] בירושלים, ומאוחר יותר למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל המשפיע רש"ח קסלמן.

בחודש אלול [[תשכ"א]], נמנה על ה'[[קבוצה]]' הראשונה שנשלחה מישיבות תומכי תמימים דארץ הקודש ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] שם נהיה לאחד מ"קני המנורה" שנבחרו להגיד פלפולים בנגלה ודא"ח בישיבה, מ[[קני]] הנגלה. שם קיבל סמיכת חכמים בד' חלקי השולחן ערוך.

התחתן בשנת [[תשכ"ה]] עם רעייתו מרת חיה סימא, בתו של מרת בת שבע לבית רבינוביץ מברדיטשוב ובעלה בזיוו"ר הרה"ח ר' [[משה רובינסון]] מ[[קרלביץ]] (נפטר בתש"ט ב[[ברינווא]]) ואומצה ע"י ר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]]. זכה להיכנס עם רעייתו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] בקשר עם החתונה. באחד מיומני התקופה מסופר, שכאשר קיבל - בתור חתן - את כיבוד הגבהת הספר תורה במניין רבינו, התבלבל מרוב התרגשות ורצה להתיישב עמו פתוח, כפי שנהוג בקהילות אחרות. הרבי התכופף מעט ותפס בידו, ומשך אותו חזרה להניח את ספר התורה על הבימה{{הערה|יומן סוסובר תשכ"ה-תשכ"ט, יום שני ט"ז אלול.}}.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שעל יד המזכירות]]. בתקופה מסויימת, נכנס לעבוד במאפיית המצות בקראון הייטס, המאפיה ממנה סיפקו מצות עבור הרבי. כיום, נמנה על זקני החסידים בשכונה ומנצח על המניין ב[[חדר שני]] של [[770]], שם נוהג לחזור על עניין מתורת רבו לפני קריאת התורה, מדי שבת בשבתו.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה הומינר - ברוקלין
*בנו, ר' יצחק הומינר - ברוקלין
*בנו, הרב שלמה הומינר - שליח המרכז לענייני חינוך במדינת פלורידה
*בתו מרת נחמה, רעיית הרב יוסף יצחק הארליג - שליח המל"ח במדינת פלורידה
*בנו, הרב מנחם מענדל הומינר - שליח המל"ח במדינת מסצ'וסטס
*בתו מרת חנה, רעיית ר' מנחם מענדל וואלאוויק - ברוקלין
*בתו מרת שרה, רעיית ר' לוי תגר - פארקלנד, פלורידה
*בנו, הרב אליהו הומינר, מנהל מפעל רשת עירובי חצרות של עיירת ברוקלין

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הומינר, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

מאסר וגאולת הרבי הריי"צ

2024-07-09T10:56:13Z

141.226.232.71:

[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]
'''מאסר וגאולת הרבי הריי"צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י"ב תמוז]]-[[י"ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.

==רקע==
הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו"ר הריי"צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.

השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).

לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ"ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.

==המאסר==
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]

בליל יום רביעי, [[ט"ו בסיוון]] שנת [[תרפ"ז]] שהה אדמו"ר הריי"צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו"ר הריי"צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב"ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ"ט (בתקופת ה"טיהורים הגדולים" של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ"ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי"צ. כפר חב"ד גליון 1991, י"ב טבת תשפ"ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו"ר הריי"צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו"ר הריי"צ: "הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר". הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו"ר הריי"צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.

אדמו"ר הריי"צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו"ר הריי"צ את בני ביתו ואמר: "מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע".

נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו"ר הריי"צ אמר לו: "אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי".

לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.

לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ"ח}}

עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.
דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'.

ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי"צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.

מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.

==מאמצים להצלת הרבי==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]

שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו"ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ"ז, ובו כתב: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות".

המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ"ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.

במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.

ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.
לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.

לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.

עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות".

כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.

==הרבי משתחרר==
גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.

כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.

==חגיגות הגאולה==
[[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל [[הקב"ה]] בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה".

גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ"ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י"ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות<ref>אשכבתא דרבי עמ' 110</ref>.

ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ"ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.

גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].

==ראו גם==
*[[רשימת המאסר]]
*[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]
*[[ט"ו סיון תרפ"ז]]
*[[ג' תמוז תרפ"ז]]
*[[י"ב תמוז תרפ"ז]]

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].
* מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י"ב תמוז.
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב"ד]].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]].
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".
*'''עשר עובדות על חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43
*'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 32
*'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ"ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}
*{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ"ב}}

==קישורים חיצוניים==
===קבצים===
*'''<nowiki>[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים]</nowiki>''' {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע"א.{{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע"ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד}}.
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב"ד בישראל}}.
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf "רשימות המאסר"] שכתב הרבי הריי"צ
*[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf סיכומים וביאורים במאמר "עשרה שיושבין" תשמ"ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}

===מדיה===
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 "בלתי נכנע"] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{COL}})
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62667]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים.{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי"צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י"ג תמוז]] [[תשכ"ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

===שונות===
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי"ב י"ג תמוז - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו"ר הריי"צ {{בית משיח}}
*ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32
*'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו"ר הריי"ץ]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]

מאסר וגאולת הרבי הריי"צ

2024-07-09T10:54:47Z

141.226.232.71:

[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]
'''מאסר וגאולת הרבי הריי"צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י"ב תמוז]]-[[י"ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.

==רקע==
הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו"ר הריי"צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.

השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).

לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ"ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.

==המאסר==
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]

בליל יום רביעי, [[ט"ו בסיוון]] שנת [[תרפ"ז]] שהה אדמו"ר הריי"צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו"ר הריי"צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב"ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ"ט (בתקופת ה"טיהורים הגדולים" של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ"ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי"צ. כפר חב"ד גליון 1991, י"ב טבת תשפ"ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו"ר הריי"צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו"ר הריי"צ: "הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר". הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו"ר הריי"צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.

אדמו"ר הריי"צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו"ר הריי"צ את בני ביתו ואמר: "מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע".

נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו"ר הריי"צ אמר לו: "אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי".

לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.

לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ"ח}}

עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.
דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'.

ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי"צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.

מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.

==מאמצים להצלת הרבי==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]

שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו"ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ"ז, ובו כתב: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות".

המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ"ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.

במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.

ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.
לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.

לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.

עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות".

כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.

==הרבי משתחרר==
גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.

כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.

==חגיגות הגאולה==
[[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל [[הקב"ה]] בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה".

גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ"ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י"ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות<ref>אשכבתא דרבי עמ' 110</ref>.

ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ"ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.

גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].

==ראו גם==
*[[רשימת המאסר]]
*[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]
*[[ט"ו סיון תרפ"ז]]
*[[ג' תמוז תרפ"ז]]
*[[י"ב תמוז תרפ"ז]]

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].
* מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י"ב תמוז.
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב"ד]].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]].
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".
*'''עשר עובדות על חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43
*'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 32
*'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ"ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}
*{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ"ב}}

==קישורים חיצוניים==
===קבצים===
*'''[old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf] הרבי שניצח את הקומניסטים''' {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע"א.{{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע"ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד}}.
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב"ד בישראל}}.
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf "רשימות המאסר"] שכתב הרבי הריי"צ
*[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf סיכומים וביאורים במאמר "עשרה שיושבין" תשמ"ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}

===מדיה===
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 "בלתי נכנע"] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{COL}})
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62667]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים.{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי"צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י"ג תמוז]] [[תשכ"ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

===שונות===
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי"ב י"ג תמוז - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו"ר הריי"צ {{בית משיח}}
*ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32
*'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו"ר הריי"ץ]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]

מאסר וגאולת הרבי הריי"צ

2024-07-09T10:53:23Z

141.226.232.71: /* קבצים */תיקון קישור

[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]
'''מאסר וגאולת הרבי הריי"צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י"ב תמוז]]-[[י"ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.

==רקע==
הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו"ר הריי"צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.

השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).

לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ"ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.

==המאסר==
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]

בליל יום רביעי, [[ט"ו בסיוון]] שנת [[תרפ"ז]] שהה אדמו"ר הריי"צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו"ר הריי"צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב"ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ"ט (בתקופת ה"טיהורים הגדולים" של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ"ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי"צ. כפר חב"ד גליון 1991, י"ב טבת תשפ"ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו"ר הריי"צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו"ר הריי"צ: "הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר". הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו"ר הריי"צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.

אדמו"ר הריי"צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו"ר הריי"צ את בני ביתו ואמר: "מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע".

נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו"ר הריי"צ אמר לו: "אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי".

לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.

לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ"ח}}

עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.
דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'.

ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי"צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.

מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.

==מאמצים להצלת הרבי==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]

שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו"ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ"ז, ובו כתב: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות".

המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ"ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.

במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.

ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.
לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.

לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.

עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות".

כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.

==הרבי משתחרר==
גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.

כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.

==חגיגות הגאולה==
[[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל [[הקב"ה]] בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה".

גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ"ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י"ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות<ref>אשכבתא דרבי עמ' 110</ref>.

ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ"ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.

גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].

==ראו גם==
*[[רשימת המאסר]]
*[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]
*[[ט"ו סיון תרפ"ז]]
*[[ג' תמוז תרפ"ז]]
*[[י"ב תמוז תרפ"ז]]

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].
* מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י"ב תמוז.
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב"ד]].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]].
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".
*'''עשר עובדות על חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43
*'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 32
*'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ"ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}
*{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ"ב}}

==קישורים חיצוניים==
===קבצים===
*'''[old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים]''' {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע"א.{{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע"ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד}}.
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב"ד בישראל}}.
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf "רשימות המאסר"] שכתב הרבי הריי"צ
*[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf סיכומים וביאורים במאמר "עשרה שיושבין" תשמ"ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}

===מדיה===
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 "בלתי נכנע"] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{COL}})
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62667 [[התוועדות]] עם הרבי - י"ב תמוז תשד"מ]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים.{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי"צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י"ג תמוז]] [[תשכ"ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

===שונות===
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי"ב י"ג תמוז - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו"ר הריי"צ {{בית משיח}}
*ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32
*'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו"ר הריי"ץ]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]

נפתלי בנט

2024-05-27T13:35:09Z

141.226.232.71:

[[קובץ:נפתלי בנט.jpg|ממוזער|שמאל|נפתלי בנט ראש ממשלת ישראל השלושה עשר]]
'''נפתלי בנט''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הוא איש עסקים, לשעבר ראש ממשלת ישראל ה-13 והחילופי ויו"ר מפלגת ימינה. ניהל בעבר חברת הייטק בשם "סאיוטה". כיהן בעבר כשר הביטחון, שר החינוך, שר הכלכלה ושר ההתישבות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בניסן]] [[תשל"ב]] לג'ים ולמירנה בנט ב[[חיפה]], למשפחה אמריקאית שאינה שומרת תורה ומצוות. לאחר מספר שנים חזרה משפחתו לסן פרנסיסקו שב[[ארצות הברית]], הוריו שלחו אותו ללמוד בגן [[חב"ד]], שם החל להתקרב לראשונה ל[[יהדות]], ובעקבות כך החלה משפחתו בתהליך של חזרה בתשובה{{הערה|שם=תשובה|[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/257377/ צפו: השר נפתלי בנט מספר איך חזר בתשובה] ב{{אינפו}}.}}, בשנת [[תשנ"ו]] לאחר ששירת בצבא למד משפטים באונברסיטה העברית ב[[ירושלים]], בשנת [[תשנ"ט]] הקים חברה בתחום אבטחת מידע בשם "סאיוטה" ועבר ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית הוא נחשף לפעילות של שלוחי חב"ד והתקרב בזכות כך יותר ליהדות{{הערה|[https://col.org.il/news/97987 שר החינוך חשף: חב"ד הצליחו לקרב את אשתי, יותר ממני] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}

===פעילות פוליטית===
בשנת [[תשע"ג]] מונה בבחירות פנימיות ליו"ר מפלגת "הבית היהודי" והתאחד עם מפלגת האיחוד הלאומי בבחירות לכנסת ה19, במהלך ה[[בחירות]] יצא הרב [[גדליה אקסלרוד]] במכתב בו הוא מורה שלא להצביע למפלגתו מכיוון שדעותיו מנוגדות לדעת הרבי{{הערה|שם=שמאל|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73881 הרב אקסלרוד במכתב חריף לקראת הבחירות באה"ק] ב{{אינפו}}.}}, לבסוף זכתה מפלגתו בבחירות ב12 מנדטים. לאחר הבחירות הוא סיכם עם [[יאיר לפיד]] יו"ר מפלגת "יש עתיד" על כך שאף אחד משתי המפלגות לא תכנס לקואליציה ללא השנייה, מה שגרם לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] להקים ממשלה עם בנט ולפיד ללא החרדים{{הערה|[https://col.org.il/news/74202 בנט כרת ברית עם לפיד, ולבני תנהל את המו"מ המדיני] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}, צעד שזכה לגינוי מאישים רבים. מונה בממשלה לשר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות, והשר לשירותי דת.

בשנת [[תשע"ה]] קיבלה מפלגתו בבחירות 8 מנדטים, והוא מונה בממשלה לשר החינוך ושר התפוצות, בשנת [[תשע"ט]] פרש ממפלגת "הבית היהודי" יחד עם איילת שקד והקים את מפלגת "הימין החדש"{{הערה|[https://chabad.info/news/442144/ דרמה: בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש"] ב{{אינפו}}.}}, אולם המפלגה לא עברה בסוף את אחוז החסימה, בבחירות החוזרות שנערכו לאחר מכן הוא חבר לרפי פרץ ו[[בצלאל סמוטריץ']] תחת השם "ימינה"{{הערה|[https://chabad.info/news/571670/ סופית: בנט, פרץ וסמוטריץ ירוצו ביחד; בן גביר בחוץ] ב{{אינפו}}.}}, המפלגה קיבלה בבחירות 7 מנדטים, בבחירות נוספות שנערכו לאחר מכן קיבלה המפלגה 6 מנדטים.

בשנת [[תשפ"א]] התפצל בנט מרפי פרץ ו[[בצלאל סמוטריץ']] והתמודד תחת השם "ימינה", המפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, לאחר הבחירות חבר בנט ל[[יאיר לפיד]] ויחד איתו הקים ממשלת אחדות, כשהוא ראשון ברוטציה עם לפיד בראשות הממשלה{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ "עלה בידי": לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] ב{{אינפו}}.}}. למרות שהצהיר במפורש שלא ישב לעולם עם מפלגה ערבית או שמאלנית, הקים ממשלה עם מפלגה ערבית - שמאלנית, ובכך דרדר לתהום את היציבות הביטחונית בארץ הקודש, לאחר כשנה, בכ"א סיון תשפ"ב הודיעו בנט ולפיד על פירוק הממשלה והליכה לבחירות. ב[[כ"ט סיוון]] הודיע על פרישתו מהפוליטיקה וראשות הממשלה, לאחר הבחירות ב[[חשוון]] [[תשפ"ג]] וניצחון הימין בראשות [[בנימין נתניהו]] פרש בנט סופית מהמערכת הפוליטית כשהודיע שהוא מסיים את תפקידו בתור ראש הממשלה החלופי.

==ביקורת==
נפתלי בנט אוחז בדעה לא יציבה וסירב לפנות את המאחז הערבי חאן אל-אחמר, למרות שבעבר תקף רבות את ראש הממשלה הנוכחי [[בנימין נתניהו]], שלא פינה את המאחז. הקים ממשלת שמאל-קיצונית יחד עם מפלגות השמאל: יש עתיד, מרצ, העבודה, כחול-לבן, ואף הגדיל לעשות וצירף את מפלגת התנועה האסלאמית - רע"מ. הממשלה פגעה קשות בביטחון האזרחים ובאדמת ארץ ישראל, דברים שהרבי זעק עליהם רבות.

בעבר התנגד להקמת מדינה פלסטינית בשטחי ישראל{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73744 בנט בכפר חב"ד: נגד מדינה פלשתינית, בעד לומדי התורה] ב{{אינפו}}.}}, ולשחרור מחבלים, עם זאת בהזדמנות התבטא על מפלגתו: "אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74091 בנט: אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין] ב{{חב"ד אינפו}}.}}, פינה את המאחז הימני 'אביתר'. משנת תשפ"א שבה הקים ממשלת שמאל-קיצונית יחד עם יאיר לפיד, החל לשנות את עמדותיו לעמדות השמאל בישראל, דבר שהזיק רבות לארץ.

בעקבות תמיכתו של בנט ברפורמים נמתחה עליו ביקורות רבות מ[[יהודי]] [[ארץ ישראל]]. לאחר פגישתו עם נציגי הרפורמים, הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב מחאה חריף על כך, כשבסיום מכתבו מזכיר שאת כיפתו הוא חובש מסיבות פוליטיות ולא דתיות ושאין משמעות הלכתית לכיפה שנמצאת במורד הראש ולא במרכזה, שבאופן כזה אסור לו להתפלל, לעלות לתורה או להיכנס לבית כנסת{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/766763/ הרב אקסלרוד לבנט: "אין לכיפה שלך דין של כיסוי ראש"].}}.

==יחסו לחב"ד==

במהלך "יום הרצל" בשנת [[תשפ"ב]] הציג בנט בזילזול את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - במכתבו נגד הציונות, שאין אנו יכולים בכוחות עצמנו להביא את הגאולה, אלא רק על ידי [[הקב"ה]], ופירש את דבריו, שאל לנו לפעול לבוא הגאולה אלא רק להאמין ולהתפלל והיא תגיע מעצמה. בנט המשיך, שהוא מאמין בדרכו של הרצל "בדרך של פחות קיטורים ויותר פשוט לקום ולעשות ולקחת אחריות גם ברגעים מאוד קשים". בסוף נאומו אף השווה את הרצל ל[[משה רבינו]]{{הערה|[https://chabad.info/news/787526/ בנט הציג בזלזול את דברי אדמו"ר הרש"ב נגד 'הרצל']}}. דבריו אלו התקבלו בהתנגדות נרחבת בחסידות חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/special/787707/ אין רפואה למכתו], תגובת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] • [https://chabad.info/blogs/787771/ המשומד מתהפך בקברו], תגובת הרב [[שלום דובער וולפא]] • [https://chabad.info/blogs/787704/ מגיעה לך הפסקה?!] תגובת הרב [[יהודה גינזבורג]] • [https://chabad.info/blogs/787708/ דִבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ], תגובת הרב [[יעקב גלויברמן]].}} ומחוצה לה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1383983 בנט הציג בזלזול: כך ניצח 'חוזה המדינה' את האדמו"ר מחב"ד].}}.
למרות שהבין שעשה טעות ולמרות המחאה הציבורית האדירה גם מחוץ לציבור החרדי והחבדי - סירב בנט להתנצל על דבריו.
[[קובץ:30-12-2018-01-31-18-19-11-2018-13-23-42-5-740x448.jpg|ממוזער|נפתלי בנט ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]].]]
נפתלי בנט ביקר במוסדות חב"ד רבים. משפחתו חזרה ב[[תשובה]], על ידי שלוחי חב"ד{{הערה|שם=תשובה}}, ובתור ילד הוא השתתף בפעילות סניפי [[צבאות ה']] בעירו{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79058 השר נפתלי בנט בראיון לאתר 'חב"ד-שטורעם': "אני רוצה לומר לחסידי חב"ד שארץ ישראל עומדת בסכנה מידית"] באתר {{שטורעם}}.}}.

במסגרת תפקידו כשר התפוצות העביר תקציב גדול לפעילות שלוחי חב"ד, על אף ההתנגדות הגדולה מצד ארגונים רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/171208/ סערת התקצוב לחב"ד: השר בנט בעד, 'הארץ' תוקף] ב{{אינפו}}.}}. בהזדמנות הביע את התפעלותו מבית ספר חב"ד ב[[אופקים]] שמקשר ניסויים מדעיים עם [[תורת החסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/94931 שר החינוך צייץ: "ערכו ניסויים באש וקשרו לנושא בחסידות"] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע"ז]] השתתף ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], שר עם הילדים את המנון [[צבאות השם]] "[[אנו רוצים משיח עכשיו]]" וסיפר את סיפור התקרבותו והתקרבות משפחתו לחיי היהדות ע"י [[חסידות חב"ד]]{{הערה|שם=תשובה}}.

בשנת [[תשע"ח]] חתם לראשונה על [[יום החינוך]] ב[[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/110326 עשה היסטוריה: שר החינוך נפתלי בנט קבע יום חינוך לכבוד הרבי מלך המשיח] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

לאחר התבטאות יאיר לפיד שאם חב"ד תתמוך במפלגתו של [[בצלאל סמוטריץ']]: {{ציטוטון|נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב"ד בכל העולם}}, תקף בנט את לפיד והתבטא: {{ציטוטון|אני אסיר תודה לחב"ד. בזכות חב"ד במונטריאול אבא ז"ל ואמא שלי וכולנו התחברנו ליהדות... חב"ד מציל אינספור יהודים בכל העולם מזה עשרות שנים. הם לא לוקחים שקל ממדינת ישראל...על כל זה לפיד מעז לאיים בגלל פוליטיקה?! הוא היה מעז לומר כך לקבוצת טייסים שרוצים להצביע למר"צ?! על בית ברל היה מאיים?}}{{הערה|[https://col.org.il/news/129439 נפתלי בנט: "מאיימים על חב"ד? הם שם עבורנו. מביש"] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/73009 הסוד של נפתלי בנט ● יו"ר 'הבית היהודי' בראיון בלעדי ל-COL] {{חב"ד און ליין}}.

{{סדרה|הקודם=[[בנימין נתניהו]]|הבא=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תמוז]] [[תשפ"א]]- [[תמוז]] [[תשפ"ב]]}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בנט נפתלי}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]

בנימין נתניהו

2024-05-27T13:32:42Z

141.226.232.71:

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תנש"א]]–1990, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) 2006]]
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] המנוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית]]
'''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג"ל}} (מכונה '''ביבי נתניהו''', יליד שנת [[תש"י]], 1949), הוא [[ראש ממשלת ישראל]] ועומד בראשות תנועת הליכוד.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם לווים ושם המשפחה המקורי מיליקובסקי).

במשך השנים שימש כשגריר ישראל ב[[או"ם]], אז היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]] כמו שיורחב להלן. שימש גם כשר בממשלות ישראל השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].

את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב"די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב "יד בנימין" אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.

אך מנגד היו אלו שזעקו "נתניהו לא טוב ליהודים" כגון הרב [[זמרוני זליג ציק]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבורו (כפי שבאמת היה), וכן מכיוון שאסור לחב"ד להיות פוליטית.

זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי"){{הערה|[https://www.hageula.com/news/israel/16987.htm שביבי חובש כיפה צריך למחוא כפיים?!] // הרב [[טוביה דורון]] {{הגאולה}}}} ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר [[אריאל שרון]] מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]. בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע"ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש"פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי [[תשפ"א]] חתם הסכם עם סודן, ובטבת תשפ"א השיג הסכם נוסף עם מרוקו.
[[קובץ:ביבי עם תפילין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ביבי מניח תפילין.]]
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], ונתניהו עבר לכהן כיו"ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}. לאחר כשנה התפרקה הממשלה.

בבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"ג]] הוביל את הליכוד ל-32 מנדטים ואת גוש הימין כולו לניצחון אדיר של 64 מנדטים ובה' טבת תשפ"ג הושבע בפעם השישית כראש ממשלת ישראל וממשלת הימין בראשותו החלה את עבודתה.

נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שמכהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
[[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.

הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם. נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו שיחה ארוכה. במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו".{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏

ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם הרב [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=
[https://col.org.il/news/123179 נתניהו ב'ניחום אבלים' אצל הרבי: "כל עם ישראל אתך"{{אודיו}} {{col}}]}}, השיחה נסובה על השמחה האמיתית של בני ישראל בימות המשיח.

ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשפיע על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימשיך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. וגם נתניהו בתחילת התפקיד האחרון. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו "שתהיה נתינה של הקב"ה",{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}} ושעל ידי שיעמוד בתוקף לא יצטרכו לעניינים של מלחמה אלא "בשובה ונחת תושעון".

עם סיום תפקידו באו"ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו"ם ומברך את הרבי ב"שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה"{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו"ם?] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: "העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו"ם". במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד"}}.

נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי העניק לו ברכה "בכל העניינים". הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות "מתוך [[שמחה]] וטוב לבב" מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ"ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות החברי כנסת]].}}.

ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות [[ממשלת ישראל]] בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.

במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא "[[משיח]] חייב לבוא".
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]

לקראת הבחירות של שנת תשפ"ג יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של נתניהו, "ביבי - סיפור חיי", ובו נתניהו מספר בפירוט על ביקוריו אצל הרבי ועל הברכות והעידודים שזכה לקבל מהרבי. {{הערה| עיי' בספר "ביבי - סיפור חיי" בעמודים 161-160, ובעמ' 173. בטעות נכתב שם שהפגישה של נתניהו בה הרבי אמר לו שעליו יהיה לעמוד מול 119 איש, הייתה בהושענא רבה תשמ"ח. למעשה, פגישה זו הייתה בב' אייר תשמ"ח, כמוזכר לעיל.}} בספר מופיעה גם תמונתו עם הרבי בחלוקת הדולרים בשנת תנש"א. תוכן זה וכן התמונה מופיעים גם במהדורה האנגלית של הספר.

ביום [[ד' אייר]] [[תשפ"ד]] הניח תפילין לראשונה בפומבי, הודות לבקשתה של רוחמה, אימו של החייל מושיקו דוינו הי"ד, שנפל במהלך מבצע "צוק איתן", ושנתניהו הניח את התפילין שלו (סייע לכך הרב אור זיו - [[שליח הרבי]] בשכונת קטמון בירושלים){{הערה|1= [https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר] {{COL}}}}.

==משפחתו==
בשנת ה'[[תשל"ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה רוט (הנשואה לרב [[דניאל רוט]] עסקן ותלמיד חכם), לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס. גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים, יאיר ואבנר.

רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].

אחיו יונתן נתניהו, נהרג ב[[מבצע אנטבה]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו"ם ב{{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] ו[[ר"ח כסלו]] [[תנש"א]])] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}} (קישור שבור)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"ט]] - [[תשפ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] - מכהן}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:נשיאי מדינות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]

בנימין נתניהו

2024-05-27T13:31:15Z

141.226.232.71: דיוק

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תנש"א]]–1990, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) 2006]]
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] המנוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית]]
'''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג"ל}} (מכונה '''ביבי נתניהו''', יליד שנת [[תש"י]], 1949), הוא [[ראש ממשלת ישראל]] ועומד בראשות תנועת הליכוד.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם לווים ושם המשפחה המקורי מיליקובסקי).

במשך השנים שימש כשגריר ישראל ב[[או"ם]], אז היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]] כמו שיורחב להלן. שימש גם כשר בממשלות ישראל השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].

את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב"די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב "יד בנימין" אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.

אך מנגד היו אלו שזעקו "נתניהו לא טוב ליהודים" כגון הרב [[זמרוני זליג ציק]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבורו (כפי שבאמת היה), וכן מכיוון שאסור לחב"ד להיות פוליטית.

זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי"){{הערה|[https://www.hageula.com/news/israel/16987.htm שביבי חובש כיפה צריך למחוא כפיים?!] // הרב [[טוביה דורון]] {{הגאולה}}}} ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר [[אריאל שרון]] מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]. בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע"ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש"פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי [[תשפ"א]] חתם הסכם עם סודן, ובטבת תשפ"א השיג הסכם נוסף עם מרוקו.
[[קובץ:ביבי עם תפילין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ביבי מניח תפילין.]]
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], ונתניהו עבר לכהן כיו"ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}. לאחר כשנה התפרקה הממשלה.

בבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"ג]] הוביל את הליכוד ל-32 מנדטים ואת גוש הימין כולו לניצחון אדיר של 64 מנדטים ובה' טבת תשפ"ג הושבע בפעם השישית כראש ממשלת ישראל וממשלת הימין בראשותו החלה את עבודתה.

נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שמכהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
[[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.

הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם. נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו שיחה ארוכה. במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו".{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏

ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם הרב [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=
[https://col.org.il/news/123179 נתניהו ב'ניחום אבלים' אצל הרבי: "כל עם ישראל אתך"{{אודיו}} {{col}}]}}, השיחה נסובה על השמחה האמיתית של בני ישראל בימות המשיח.

ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשפיע על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימשיך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. וגם נתניהו בתחילת התפקיד האחרון. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו "שתהיה נתינה של הקב"ה",{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}} ושעל ידי שיעמוד בתוקף לא יצטרכו לעניינים של מלחמה אלא "בשובה ונחת תושעון".

עם סיום תפקידו באו"ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו"ם ומברך את הרבי ב"שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה"{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו"ם?] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: "העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו"ם". במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד"}}.

נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי העניק לו ברכה "בכל העניינים". הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות "מתוך [[שמחה]] וטוב לבב" מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ"ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות החברי כנסת]].}}.

ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות [[ממשלת ישראל]] בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.

במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא "[[משיח]] חייב לבוא".
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]

לקראת הבחירות של שנת תשפ"ג יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של נתניהו, "ביבי - סיפור חיי", ובו נתניהו מספר בפירוט על ביקוריו אצל הרבי ועל הברכות והעידודים שזכה לקבל מהרבי. {{הערה| עיי' בספר "ביבי - סיפור חיי" בעמודים 161-160, ובעמ' 173. בטעות נכתב שם שהפגישה של נתניהו בה הרבי אמר לו שעליו יהיה לעמוד מול 119 איש, הייתה בהושענא רבה תשמ"ח. למעשה, פגישה זו הייתה בב' אייר תשמ"ח, כמוזכר לעיל.}} בספר מופיעה גם תמונתו עם הרבי בחלוקת הדולרים בשנת תנש"א. תוכן זה וכן התמונה מופיעים גם במהדורה האנגלית של הספר.

ביום [[ד' אייר]] [[תשפ"ד]] הניח תפילין לראשונה בפומבי, הודות לבקשתה של רוחמה, אימו של החייל מושיקו דוינו הי"ד, שנפל במהלך מבצע "צוק איתן" שנתניהו הניח את התפילין שלו (סייע לכך הרב אור זיו - [[שליח הרבי]] בשכונת קטמון בירושלים{{הערה|1= [https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר] {{COL}}}}.

==משפחתו==
בשנת ה'[[תשל"ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה רוט (הנשואה לרב [[דניאל רוט]] עסקן ותלמיד חכם), לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס. גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים, יאיר ואבנר.

רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].

אחיו יונתן נתניהו, נהרג ב[[מבצע אנטבה]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו"ם ב{{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] ו[[ר"ח כסלו]] [[תנש"א]])] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}} (קישור שבור)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"ט]] - [[תשפ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] - מכהן}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:נשיאי מדינות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]

אריה דרעי

2024-05-27T13:21:16Z

141.226.232.71: תקון

[[קובץ:אריהדרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי בפניה לחסידי חב"ד לקראת הבחירות]]
[[קובץ:דרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי (במרכז) במעמד הוקרה ל[[כולל חב"ד]]]]
'''אריה דרעי''' (יליד [[תשי"ט]], 1959) הוא ח"כ ויו"ר מפלגת ש"ס. בעבר כיהן כשר הפנים, הבריאות, הכלכלה וכשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.
לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניינו אשר קבע כי אינו יכול לכהן כשר התפטר מתפקידו כשר הפנים והבריאות ומתפקיד המשנה לראש הממשלה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' אדר א']] [[תשי"ט]] לאליהו ולאסתר דרעי במקנס שב[[מרוקו]]. בשנת [[תשכ"ח]] עלתה משפחתו לארץ ישראל.

בתחילת דרכו שימש כמזכיר היישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון, ולאחר מכן בשנת [[תשמ"ד]] החל לשמש כמזכיר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. בשנת [[תשמ"ה]] מונה למזכ"ל תנועת ש"ס. בשנת [[תשמ"ו]] מונה בתור מנכ"ל משרד הפנים, ובשנת [[תשמ"ט]] נבחר בתור חבר כנסת מטעם ש"ס ומונה לשר הפנים, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תשנ"ג]] אז התפטר מתפקידו בשל החלטת בג"ץ, שקבעה שדרעי אינו יכול להמשיך ולכהן כשר כיוון שהוגש נגדו כתב אישום. בעקבות קביעה זו התפטר דרעי מתפקידו כשר הפנים.

בשנת [[תש"ס]] נאסר ונכלא לשלוש שנים בעוון לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והוטל עליו קלון. בפועל ריצה כשנתיים וזאת לאחר ניכוי שליש.

בשנת [[תשע"ב]] חזר לפוליטיקה והתמנה כמס' 2 במפלגת ש"ס, ולאחר פטירת הרב [[עובדיה יוסף]], ועם פרישתו של אלי ישי מונה בתור ראש המפלגה. החל מאז שימש בכנסת כשר הפנים, הרווחה ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר. בשנת [[תשפ"ב]] לאחר שהואשם בביצוע עסקאות נדל"ן אסורות, חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו פרש מהכנסת {{הערה|[https://col.org.il/news/136398 בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם יו"ר ש"ס דרעי] {{חב"ד און ליין}}}}, בבחירות שלאחר מכן חזר שוב לראשות מפלגת ש"ס.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוביל את תנועת ש"ס להישג של 11 מנדטים בבחירות, ועם ניצחון גוש הימין בראשות נתניהו מונה לאחר הקמת הממשלה למשנה לראש הממשלה, לשר הפנים, לשר הבריאות ולחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

בכ"ה טבת תשפ"ג קבע בית המשפט העליון ברוב מוחץ כי המינוי של דרעי לשר אינו חוקי זאת מכיוון שהמינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בשל עברו הפלילי של דרעי ובשל המצג שהציג בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס, ובכ"ט בטבת תשפ"ג פוטר דרעי מתפקידיו המיניסטריאליים ע"י נתניהו.{{הערה| חב"ד אינפו. טלטלה במערכת הפוליטית: בג״ץ פסל את מינוי דרעי לשר בממשלה. כ"ה טבת ה׳תשפ״ג 18.01.2023. - עכשיו זה סופי: בתום ישיבת הממשלה – נתניהו פיטר את דרעי; לפיד תקף, JDN -כ״ט בטבת ה׳תשפ״ג, 22 בינואר 2023.}}

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה דרעי מקבל את הספר [[חב"ד במרוקו]] מידי העסקנים החב"דיים הרב [[יענקל'ה גלויברמן]] והרב [[שמעון רבינוביץ]]]]
לפני ביקורו של אחיו עורך הדין שלמה דרעי אצל [[הרבי]], ביקש ממנו אריה דרעי שימסור לרבי "שכל מה שעשה הוא עשה למען כלל ישראל" ושהרבי יברך אותו. כאשר עבר שלמה דרעי אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ז' אייר]] [[תשנ"א]] ומסר לו את דבריו של אחיו אריה דרעי, בירך אותו הרבי ואמר: "יהי רצון שהשם יתברך ינחהו בדרך הישר ובדרך [ה]פנימיות. כיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך לילך בדרך הפנימיות, ויהיה בהצלחה רבה ובשורות טובות", ולבסוף מסר הרבי לשלמה דרעי דולר ואמר "זה בשביל האח"{{הערה|[https://col.org.il/news/94611 בחלוקת דולרים: מה הרבי דרש מאריה דרעי? ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בכ"ו אדר תשנ"ג (בתקופת ממשלת רבין כשש"ס ישבה בממשלה) שאל ר' יוסף יצחק גוטניק את הרבי, האם להיפגש עם דרעי. תשובת הרבי הייתה: "להשתמט" (=מפגישה עם דרעי){{הערה| ליקוט מענות קודש - תשנ"ג, מענה פד, עמ' 57}}.

בחשוון [[תשע"ג]] הגיע דרעי ל[[כפר חב"ד]] ונפגש עם [[הרב אשכנזי]] ו[[הרב ירוסלבסקי]]. בפגישה טען כי לא היה שותף להסכם אוסלו כיוון שנמנע בהצבעה{{הערה|http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=59765 דרעי לרבני חב"ד: "נמנעתי בהצבעה על אוסלו"] באתר {{שטורעם}}}}. דבריו עוררו סערה תקשורתית, לאחר שנטען שדרעי היה מיוזמי ההסכם{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72502 תזכורת: אריה דרעי לא תמך באוסלו - הוא רקח את אוסלו] באתר {{אינפו}}}}.

כמעט כל חברי מפלגת ש"ס - מפלגתו של דרעי התנגדו לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] בזמן שהרב [[מאיר כהנא]] העלה את הצעת תיקון החוק להצבעה בכנסת{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/17159.htm מפלגת ש"ס נגד תיקון מיהו יהודי] {{הגאולה}}}}.

דרעי עומד בקשרים עם חסידי חב"ד רבים, שבראשם העסקן החבד"י ר' [[יעקב גלויברמן]]. לקראת ה[[בחירות לכנסת]] פרסמה מפלגת ש"ס שבראשותו מכתב התחייבות לחסידי חב"ד, כי הם יפעלו לשמירה על [[שלושת השלמויות]] כרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/123305 מסמך ההתחייבות ההיסטורי של ש"ס לחסידי חב"ד נחשף] {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ו]], כתב דרעי [[פ"נ]] לרבי שנשלח על ידי ידידו גלויברמן{{הערה|[https://chabad.info/news/60831/ שר הכלכלה אריה דרעי כתב פ"נ לרבי] {{אינפו}}}}. לדרעי [[חברותא]] קבועה ב[[תניא]] בשילוב עם ספרי ה[[מהר"ל מפראג]] עם הרב [[חיים שלום דייטש]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/129944 השר דרעי: "מקווה שחסידי חב"ד יבינו שהבית שלהם זה ש"ס"], ראיון עם אריה דרעי באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://chabad.info/news/583588/ "השלמויות": יצא לאור המגזין של ש"ס שיופץ בריכוזי חב"ד] באתר {{חב"ד אינפו}}.
*[https://col.org.il/news/137965 דרעי חשף את החברותא בתניא שלו: "רגעים שמרוממים הנפש"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרעי, אריה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

שמעון אלהרר

2024-05-09T00:15:56Z

141.226.232.71:

הרב '''שמעון אלהרר''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1968) הוא שליח הרבי באתר מצדה וים המלח, חבר קהילת חב"ד ב[[ערד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[איטליה]] ב[[ז' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[יהודה אלחרר]] (כיום רב קהילת חב"ד ומייסד ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[עמנואל]]), ולאמו מרת סימה, שם שימשו הוריו כשלוחי [[הרבי]] ב[[מילאנו]] שבאיטליה{{הערה|לאחר 18 שנים של פעילות במילאנו, [[עלייה לארץ הקודש|עלו לארץ]] בשנת [[תשמ"ה]] וקבעו את מגוריהם ב[[עמנואל]] שם מכהן אביו כמנהל בית חב"ד בעיר.}}.

למד ב[[איטליה]] ובישיבות חב"ד בארץ הקודש, ולקראת שנת הלימודים [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

הוסמך לרבנות ע"י [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רינה בת הרב הצבאי רס"ר הרב [[יוסף זהבי]].

כיהן כמנכ"ל מוסדות [[אוהל לוי יצחק]] בראשות רב העיר [[ערד]] הרב [[בן ציון ליפסקר]].

בשנת [[תשס"ד]], בעקבות המדור הקבוע של '[[חב"ד בעולם|חב"ד]]' ב[[שבועון כפר חב"ד]], החליט להצטרף למערך שלוחי הרבי, והחל לפעול באתר מצדה ואתרי התיירות ב[[ים המלח]].

בין האירועים הבולטים שעורך במסגרת הפעילות, הם טקסי בר מצווה על פסגת המצדה, הדלקת חנוכיה במקום הנמוך בעולם, ודוכן תפילין במרתון השנתי הנערך לאורך חופי ים המלח.

בשנת [[תש"ע]] יזם פרוייקט תיירותי, של כתיבת ספר תורה בתוך חדר שקוף במרומי ההר, באופן שימשוך צופים ומבקרים להתבונן בעבודתו של סופר הסת"ם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/51863 דיווח באתר COL].}}.

רעייתו, בוגרת מכללת בית רבקה בכפר חב"ד, מחזיקה בתואר BA לחינוך מיוחד.

==מנהל [[בית חב"ד]] [[ים המלח]]==
{{ערך מורחב|ים המלח}}

בשנת תשנ"ה הגיע לים המלח הרב שמעון אלהרר, כשעבד בתור משגיח במלון 'נירוונה'. הוא גילה את הפוטנציאל הגדול שהיה במקום, יחד עם זאת שלא פעל שם עדיין שליח, ובעקבות תשובת הרבי אליו באגרות קודש.

לאחר פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]], יזם את פתיחת בית הספר הראשון לילדי המפונים מאזורי קו העימות, ויצר שיתוף פעולה בין רשת חינוך [[חב"ד]] ומשרד החינוך{{הערה|בים המוות בוחרים בחיים: ביקור בעיר המפונים במקום הנמוך העולם, עיתון ישראל היום 7/12/2023.}}.

משמש כמשגיח כשרות במלונות [[ים המלח]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[יענקי אלהרר]] - צלם וידאו, במאי ויוצר תוכן דיגיטלי.

*בנו, ר' [[מענדי אלהרר]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.deadsea-chabad.com/ אתר בית חב"ד בהנהלתו]'''
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A8/ תגית: שמעון אלהרר]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלהרר, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בערד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

אלישע אבני

2024-04-24T12:01:24Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אלישע אבני.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אלישע אבני]]
הרב '''אלישע אבני''' ([[ט"ו תשרי]] [[תשי"א]] - [[י' ניסן]] [[תשע"ב]]), היה [[שליח הרבי]] בישוב מבוא חורון, שימש כמחנך בישיבה התיכונית ב[[בית שמש]] 'שעלי תורה'. מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו תשרי]] [[תשי"ד]] בכפר הרא"ה לאביו ר' ישעיהו אבני ולאמו מרת יפה, גדל בבית דתי לאומי. בזמן לימודיו בישיבת כפר הרא"ה, התוודע לכך שהוא דור שמיני ל"[[אדמו"ר הזקן]]" מייסד [[חסידות חב"ד]]. הוא שלח ל[[רבי]] מכתב בו הוא שואל האם הוא אכן מהצאצאים, והרבי אישר זאת. מאז חלם להקים את ביתו על [[דרך החסידות]].

אחרי לימודיו בתיכון למד בישיבת "מרכז הרב".

בשנת [[תשל"ח]] [[התחתן]] עם מרת רותי למשפחת כהן, קבעו את מקום מגורם במבוא חורון והחליטו שיקימו בית בדרך חסידות חב"ד.

בשנת [[תשמ"ב]] - כהכנה למעבר לחסידות חב"ד - עברו להתגורר לשכונת כנען ב[[צפת]], לחוות ולספוג אורח חיים חבד"ים בצל קהילה חסידית גדולה. בהיותם שם ספגו את "דרכי החסידות" ו"דרכי החסידים".

לאחר כחצי שנה חזרו לגור במבוא חורון. כאשר כתב לרבי האם לקבוע את מקומם במבוא חורון או לגור בצפת - ענה הרבי: ..."וימשיכו לגור במקומם עתה..." - כלומר, שימשיכו לגור במבוא חורון. מאז התחיל לשמש כ[[שליח]] רשמיים של הרבי עד יומו האחרון. במשך שלושים שנה, היה שליח הרבי.

בשנת [[תשס"ט]] גילו אצלו את ה'מחלה הארורה' ובמשך כשלוש שנים עמד בגבורה בטיפולים הקשים והזדכך ביסורים. נפטר ב[[י' ניסן]] [[תשע"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67957# הודעה על פטירתו.] {{COL}}}}.

לאחר פטירתו, קבע בנו ישעיהו את מקום מגוריו ב'מבוא חורון' והתמנה לשליח בישוב.

==ביחד עם הרבי==

הרב אבני נסע לרבי שלוש פעמים. פעם ראשונה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תשמ"א]]. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות פרטית]]{{הערה|בדיעבד התברר שזו הייתה אחת מהיחידויות הפרטיות האחרונות שהרבי ערך}}.

בפעם השניה ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] לכבוד יום ההולדת השמונים של הרבי.

בפעם השלישית ב[[חנוכה]] [[תשנ"א]] ביחד עם בתו אבישג{{הערה|בנסיעתו בפעם השלישית ראה אותו הרב [[טוביה זילברשטרום]], ושאלו מדוע נסע לפה עם בתו ולא עם בנו. השיב לו ר' אלישע שלשמחתו יש לו חמש בנות, אך בן-אין. אמר לו הרב זילברשטרום: "בקש ברכה מהרבי". ואכן כך היה. ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ו' בטבת]] עבר הרב אבני וביקש ברכה מהרבי לבן זכר. כעבור פחות משנה ב[[י"א כסלו]] [[תשנ"ב]] נולד בנו [[ישעיהו אבני]] כיום שליח הרבי במבוא חורון}}.

==פעילותו==
[[קובץ:סבאי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אבני בהלוכת ל"ג בעומר שארגן בישוב.]]

היה עורך כל שבת אמירת 'פסוקים' בבית כנסת המרכזי שבישוב.

ב[[ל"ג בעומר]] היה עורך תהלוכת ל"ג בעומר גדולה.

היה עורך בישוב שיעור [[תניא]].

ב'[[יומא דפגרא]]' היה עורך [[התוועדויות]].

בנוסף לשליחותו בישוב, היה מורה בישיבה התיכונית "שעלי תורה" שב[[בית שמש]].

==משפחתו==
*אשתו, מרת רותי אבני.
*בתו, מרת אבישג - אשת הרב מאיר כהן. שלוחי הרבי בישוב 'צורן'.
*בתו, מרת צביה - אשת הרב ישראל ליפשיץ. משלוחי הרבי ב[[אופקים]].
*בתו, מרת רננה - אשת הרב [[אברהם רוזנבלט]]. משלוחי הרבי ב[[חיפה]].
*בתו, מרת בתיה - אשת הרב יוסף ישראל סלומון משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].
*בתו, מרת דבורה לאה - אשת הרב שמואל פיש. מהישוב 'בית יצחק'.
*בנו, הרב [[ישעיהו אבני]] - שלוחי הרבי לישוב 'מבוא חורון'.
*בתו, מרת אסתר - אשת הרב שניאור זלמן טל. שלוחי הרבי לישוב 'בת שלמה'.

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/68006# "חסיד אמיתי שפעל להפצת יהדות במרץ רב ובמסירות" ● פרידה.]
*[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3076&CategoryID=77# ספריית חסידות נחנכה במבוא חורון לזכר השליח.] {{חב"ד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבני, אלישע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

תענית אסתר

2024-03-21T13:20:29Z

141.226.232.71: /* סיבת התענית */תיקון עברית

{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}}
[[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]]
'''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], הנקרא על שם [[אסתר המלכה]]. בשנים שבהם חלה התענית ב[[שבת]], מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]. תענית זו אינה [[מדרבנן]] ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות.

==סיבת התענית==
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר.

הרבי מביא שבשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה, והאדם היחיד שהצום היה לא היה מסוכן בשבילו - הייתה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}.

==מנהגי תענית אסתר==
חולה (אפילו שאין בו סכנה){{הערה|רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עיניים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו).
}}, מעוברת ומניקה{{הערה|רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).}}, ויולדת כל ל' יום{{הערה|דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.}} - פטורים מהתענית{{הערה|לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל [[נישואין]] חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.}}.

מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.}}. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני ה[[שינה]] שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}}.

הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (ב[[חזרת הש"ץ]]) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח, עיי"ש. ואף ב[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהות הרבי ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (הובא בלוח זה להיום) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}}. ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'{{הערה|משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.}}.

===[[סליחות]]===

אומרים{{הערה|סידור תהילת ה' עמ' 359. ובהוצאת קה"ת אה"ק שלהי [[תשס"ב]] עמ' 394.}} אותן בעמידה{{הערה|מובא מס' קיצור של"ה.}}, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. מנהגנו לאומרן אחרי אמירת תחנון, 'והוא רחום' ו'שומר ישראל'{{הערה|כך נהגו תמיד במניין של הרבי בתענית ציבור שחלה בימי שני וחמישי (ואינו דומה לסדר הסליחות דצום-גדליה, כי שם נכלל 'שומר ישראל' בנוסח ה'סליחות').}}, בסדר דלהלן{{הערה|על פי לוח כולל-חב"ד, ספר-המנהגים עמ' 53, ו'ליקוט טעמים ומקורות' של הרבי שבסוף ה'סליחות - מנהג חב"ד'. כשהיה הרבי מתפלל עם הציבור (כגון בעברו לפני התיבה בשנות האבלות [[תשכ"ה]] ותשמ"ח), לא היה אומר 'אשמנו', כיוון שכבר אמרו בסדר התפילה, אך בשנת [[תשכ"ו]] יצא אל הציבור רק לאמירת ה'סליחות', ואז אמר 'אשמנו' מפני שלא היה זה אצלו בסדר התפילה ('אוצר' עמ' רנ).
}}:

קווה קיווינו / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אדם בקום / א-ל מלך{{הערה|בהקלטות מתפילת הרבי ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת", כנדפס בסידורי תהלת ה' הישנים, ולא "כהודעת", כנדפס בכל מקום במחזור השלם וב'סליחות - מנהג חב"ד'. וראה ב'לוח השבוע' בגיליון תרמ"ט הערה 12.}}, ויעבור / כי עמך / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אתה הא-ל / א-ל מלך, ויעבור / במתי מספר{{הערה|פיוט מסוג 'פזמון'. במראות-קודש מתענית אסתר [[תשמ"ח]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון גם בין כל בית ובית.}} / א-ל מלך, ויעבור / זכור רחמיך{{הערה|סידור תהילת ה' עמ' 347. בהוצאת קה"ת אה"ק שלהי [[תשס"ב]] עמ' 406. וצ"ל 'פקדנו בישועתך', ללא וא"ו, כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, [[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל, ואחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / (הרשענו ופשענו){{הערה|מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו...", כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה. י"א שהרבי דילג גם "הרשענו ופשענו". הערה: בסליחות עשרה בטבת תשכ"ה, שומעים בקלטת איך שהרבי אומר הרשענו.}} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך{{הערה|הרבי כשעובר לפני התיבה אומר "למען אמיתָך... בריתָך" וכו' עד גמירא, כמו בניקוד הנדפס בסידור ב'הושענא' ליום הראשון.}} / עננו ה' עננו{{הערה|"רך לרצות" - ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמ' קסג מסיק שהעיקר לנקד "לִרְצות", ויש לברר איך נוהג הרבי כש"ץ.}} / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך{{הערה|במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). אין מנהגנו לומר חלק מ'אבינו מלכנו' פסוק בפסוק קהל וחזן, אלא אומרים כולו יחדיו מתחילה ועד סוף ('אוצר' אלול-[[תשרי]] עמ' קב). בסידורי תורה-אור ותהילת-ה', והחל משנת [[תשמ"ט]] גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וזאת על פי לוח התיקון לסידור [[תורה אור]] (נ. י. תש"א) - 'אוצר' שם עמ' קא.}}, ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר'{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 45.}}] / ואנחנו לא נדע / חצי קדיש.

===קריאת התורה===

קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|ספר-המנהגים שם.}}.

מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה{{הערה|שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער-המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת [[תשנ"ד]] או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת הצמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).}}. ואם קראוהו ב[[שחרית]] - יעלה{{הערה|לוח כולל-חב"ד.}}.

את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק אחר שסיימו, אומרם הקורא בתורה{{הערה|שערי-אפרים שער ח סעיף קז}}. הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור{{הערה|וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.}}.

בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'"{{הערה|לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. במג"א (תקס"ח ס"ק ה, בשם אבודרהם) כ' זאת על האמירה בתפילה. ומש"כ זאת בלוח רק בקשר לקרה"ת, י"ל כיוון ששם חייבים לקרוא דווקא כפי הטעמים (ליקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572. ומשמעם - שה' קרא, כפי' רשב"ם וראב"ע, וכ"פ הרא"ם בדעת רש"י), אבל בתפילה ייתכן לפרש שמשה קרא (כפי' האברבנאל, וכ"פ הגו"א והדברי דוד בדעת רש"י. גם בדרז"ל יש מקום לב' הדעות, ראה תורה-שלמה שם [[אותיות]] מח-נה). לפי הנהוג, וכן נהג הרבי, כשאומרים 'א-ל מלך' מפסיקים בין התיבות הללו (כיוון שאז מצטטים את הפסוק ממש), מה שאין כן כשאומרים 'א-ל ארך אפים'. וע"ע.}} יש להפסיק מעט בין "בשם" ל-"ה'", כי בפסוק מופיע תחת המילה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'.

===מחצית-השקל===

נותנים 'מחצית-השקל' ל[[צדקה]] [ובפרט לבית-הכנסת ובית-המדרש, שהם בדוגמת המשכן והמקדש{{הערה|משיחות שבת פרשת שקלים [[תשכ"ד]] ותשמ"ב. אך אין בזה ח"ו שלילת נתינת [[צדקה]] זו לעניים כפשוטה, ראה [[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 303 ([[ליקוטי שיחות]]חלק א' עמ' 182, וספר השיחות [[תנש"א]] חלק א' עמ' 320) - 'אוצר' עמ' רנג. וכשמניחים הגבאים קערה, רצוי לציין בה במפורש לאיזו מטרה נותנים.}}] ביום התענית{{הערה|ספר-המנהגים - מנהגי פורים. ומלשון זו נראה שאין זה רק קדימת הנתינה לפני פורים, אלא שיש לזה קשר ענייני עם התענית, כמו שכתוב במקור הדברים (מהרי"ל עמ' תכא, הובא בד"מ סימן תרצ"ד). ובכף-החיים שם ס"ק כה מבאר "כדי שיהא [[צדקה]] עם התענית לכפר". ומסיים, שמטעם זה יש לתיתו אז גם כשחל [[פורים]] במוצש"ק. וכ"כ בלוח כולל-חב"ד. ולכאורה עפ"ז צריך לתיתו אז גם בירושלים ת"ו, וכמו שאיתא בלוח עץ-חיים, ולא כמו שכתוב בלוח כולל-חב"ד לתיתו שם במנחת פורים-דפרזים. וע"ע.}} לפני מנחה{{הערה|לוח כולל-חב"ד, על פי הרמ"א תרצד ס"א ממהרי"ל.}}, זכר למחצית-השקל שקשורה לנס פורים, "הקדים שקליהן לשקליו"{{הערה|ספר-השיחות תש"נ חלק א' עמ' 299.}}.

כל אחד נותן שלוש{{הערה|בזמן המקדש נתנו מחצית אחת (וכן מנהג הגר"א, כף החיים ס"ק כג), והרמ"א כתב על פי המרדכי לתת ג', כיוון דג"פ תרומה [במקור: ג"פ מחצית] כתוב בפ' שקלים. אבל אין מקור (ואין מקום) לתת יותר ממניין זה (וכש"כ ג"פ ג').}} מטבעות של 'מחצית' מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן{{הערה|רמ"א סימן תרצ"ד ס"א (ומזה ברור שאין עניין כיום "להדר" לתת מטבעות של דולר. וגם לדעות אחרות - כיוון שאין בתוכן מתכת כסף, ראה פסקי תשובות כאן הערות 21–25). עניינה: נתינה בבת-אחת סכום השווה לכל, דהיינו עבודה שלמעלה מגדרי האדם - 'התוועדויות' תש"נ חלק ב' עמ' 311. ומהטעמים לזה: א) ברמ"א או"ח ר"ס תרצ"ד - כנגד ג' פעמים שכתוב 'תרומה' בפ' שקלים. ב) רמז לשלושת ימים שהתענו בימי אסתר, כדאיתא בספרים (מטה-משה סימן תשנ"ו, א"ר סימן תקס"ו ס"ק ב) שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו היום אכן יעלה לקדושה ממש - שערי-המועדים, אדר, עמ' קמה. ג) על דבר "אוריין תליתאי לעם תליתאי" רמז למתן-תורה בפורים "קיימו מה שקיבלו כבר", 'התוועדויות' [[תנש"א]] חלק ב' עמ' 332.}}, ומנהג זה כולל את כל ישראל, ועל-כל-פנים - כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה, או החל מי"ג שנה. ומה טוב ומה נעים - שיחנכו גם קטנים לתת ג' מחצית-השקל מכספם [ו"מפורסם המנהג לתת גם עבור כל בני הבית"{{הערה|מג"א תרצ"ד ס"ק ג מהגהות מיימוניות, כף-החיים שם ס"ק כז, דרכי-חיים-ושלום סימן תתמג, שיחת תענית אסתר [[תשמ"ט]] - 'אוצר' עמ' רנג. - ולכאורה כאשר הם נותנים בעצמם, אין האב צריך לתת עבורם.}}], ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם, כך שלא יחסר להם כלום{{הערה|שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 787. ובספר-המנהגים שם, שהאדמו"ר נותן מחצית-השקל גם בעד הרבנית ובנים ובנות קטנים, ע"כ. וכמו ששנינו (שקלים פ"א מ"ה) "אם שקלו - מקבלים מהם". אגב, מהלשון 'מחצית-השקל' (שהיא לשון הרבי עצמו) מוכח שאין צריך להיזהר ולומר "זכר למחצית-השקל". (ולא כמנהג העולם שנזהרים בזה, וכ"ה בלוח כולל-חב"ד, על פי מסכת סופרים פכ"א ה"ד, סידור רע"ג, שו"ת גאוני מזרח ומערב סימן מ, שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן עד ועוד. וע' בפסקי תשובות שם הערה 27). והטעם נתבאר בשיחות-קודש [[תשכ"ו]] עמ' 219, כיוון שמוכח מהגמ' ב"ב ט, א ופירש"י ותוס' שם, וכן מהלימוד מהפסוק "כי באמונה הם עושים" שנאמר במחצית-השקל, לענייני [[צדקה]] - שגם עניינה של מחצית-השקל עצמה הוא צדקה, עיי"ש. וראה גם ליקוטי-שיחות כרך כא עמ' 469. [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 287.
}}.

===מנחה===

התפילה - "בשעה מאוחרת"{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה - על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל [[מנחה]] רק "סמוך לשקיעת החמה".}}. וידבר וקטורת, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כבשחרית, לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו", ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש{{הערה|במראות-קודש נראה, ש(גם) כאשר היה הרבי ש"ץ, התחיל את החצי-קדיש במנחת ת"צ מייד לאחר סיום ברכות-ההפטרה (כדי למנוע הפסק, על דבר מנהגנו במנחת ש"ק), ותוך-כדי אמירתו אמרו 'יהללו' והחזירו את הס"ת לארה"ק.}}.

מי שאינו מתענה וקראוהו לעלות לתורה, וצר לו להודיע זאת מפני חילול השם - יעלה{{הערה|לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד.}}.

גם היחיד אומר 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע", ואם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה) אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור' קודם 'יהיו לרצון' האחרון, והש"ץ אומרו כב[[שחרית]] בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיים בתפילה זו{{הערה|'לוח כולל חב"ד' בצו"ג, עשרה בטבת וכו', ובתענית זו נשמט. ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח. וראה ילקוט-יוסף חלק ה' עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ).}}, וכשאין נושאים כפיים אומר ה[[שליח ציבור]] [[ברכת כוהנים]].

באם התענית נדחה, אומרים תחנון, ו'אבינו מלכנו'{{הערה|לוח כולל-חב"ד (כיוון שאין זה ערב פורים).}}.

הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהלים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו ב[[מחשבה]] עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' - הרי 'מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה'"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.}}.

==בחסידות==
[[הרבי]] מדגיש כמה פעמים את מעלתה של תענית אסתר שלא נקבעה בעקבות מאורע מצער, ולכן היותה "יום רצון לה'"{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} הוא בתוקף גדול יותר מבשאר הצומות. מכיוון שכך, מסיק הרבי{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695.}} גם שאפילו בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שיתבטל ואדרבה. עם זאת יהיה יום זה גם כן יום של שמחה, ואדרבה, ההפיכה לשמחה מודגשת בו במיוחד - שהרי הוא הכנה ל[[חג הפורים]], שכל ענינו הוא "ונהפוך הוא"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695, וראה בשיחת תענית אסתר תשמ"ח בכותרת, ועוד.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/דיני-תענית-אסתר-לחולים/ דיני תענית אסתר לחולים] מאת הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{וידפו|}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16042&CategoryID=2479 הסוד שמסתתר בתענית אסתר]''', שיחה מעובדת של הרבי בקשר לתענית אסתר {{בית חב"ד|}}
*'''[https://anash.org/new-video-of-taanis-esther-5751-released/ תענית אסתר תשנ"א]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://www.rebbedrive.com/taanis-esther תענית אסתר במחיצת הרבי]''', ארכיון סרטוני וידאו, באתר 'רבי דרייב' {{רבי דרייב}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_62.html הרבי מסביר: האם 'תענית אסתר' תישאר בגאולה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חגים וזמנים|}}
{{פורים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:פורים]]

ירחמיאל גלייזר

2024-03-18T20:52:53Z

141.226.232.71:

[[קובץ:גלזר.jpg|ממוזער|הרב ירחמיאל גלזר בשיחה עם שליח הרבי בזמביה]]
הרב '''ירחמיאל גלייזר''' הוא מוותיקי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]]. בעבר פעל בשליחות הרבי בזמביה{{הערה|במכתבי הרבי: זאמביע.}} שב[[דרום אפריקה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ז]] בדרום אפריקה לאמו מרת שיינה לאה, ובשנות היו"ד היגרו הוריו לעיר נדולה שבזמביה לצורך מסחר ופתחו חנות למכונות כתיבה.

כשהיה בגיל 18 נסע בשנת [[תשכ"ה]] לביקור בארץ ישראל, וכאשר ביקש במהלך המסע להתנדב באחד הקיבוצים שובץ לקיבוץ הדתי עין צורים, ובתקופת מגוריו בקיבוץ רצה להכיר בצורה מלאה יותר את היהדות וביקש להתקבל לישיבה, ובאמצעות איש הקשר [[אברהם ליסון]] ובעקבות כך נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר שנתיים וחצי של לימודים בישיבה, נסע אל הרבי לקראת חודש תשרי של שנת [[תשכ"ט]], ובסיומו של החודש נכנס ל[[יחידות]] במהלכה אמר לו הרבי שעליו לחזור לארץ ישראל כדי להמשיך את לימודיו בכפר חב"ד, אך במקביל ליצור קשר באמצעות מכתבים עם הקהילות היהודיות בזמביה ולעורר אותם על עניני יהדות.

לקראת חג הפסח תשכ"ט התבקש על ידי אביו לחזור לזמביה ולעזור לו בעסקיו, והרבי אישר את הנסיעה והורה לנצל אותה להפצת יהדות, וזכה לקבל סיוע מהשליח הנודד הרב [[יוסף ויינברג]].

כעבור שנה של פעילות, בעקבות התערערות של המצב הפוליטי במדינה, העביר אביו את עסקיו מהמקום.

לאחר נישואיו, התיישב ב[[קראון הייטס]] (בשנת [[תשפ"ב]] יצאו בני הזוג למשפחת הרצל לפעול בזמביה).

==משפחתו==
*אחיו, ר' אלון חיים
*בתו מרת שפרה, רעיית ר' יוסף רפאל געלער

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/5707391/jewish/Rich-in-Jewish-Tradition-Zambia-Welcomes-First-Rabbi-in-Over-75-Years.htm עשירה במסורת יהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלייזר, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

קובץ:גלזר.jpg

2024-03-18T20:51:41Z

141.226.232.71:

מקור: אתר בית חב"ד {{בית חב"ד}} https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/5707391/jewish/Rich-in-Jewish-Tradition-Zambia-Welcomes-First-Rabbi-in-Over-75-Years.htm

הרב ירחמיאל גלזר בשיחה עם שליח הרבי בזמביה

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2024-03-08T06:00:51Z

141.226.232.71:

{{לעריכה|לא אינצקלופדי מספיק. בפרט בהתנגדות שמבוססת על פרשנות ולא על עובדות}}
{{דמות|
שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]].
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות=
|רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ"ז]], 11 ביולי 1937 - [[י"ז אב]] [[תש"פ]]) היה [[רב]] [[חסיד חב"ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי ה[[אדמו"ר]] הראשון מסלונים.

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים.

את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם ה[[רב]] [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]
בערב שבת עקב, [[י"ז באב]] [[תש"פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה.

רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:

{{ציטוטון|: אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..
אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..
אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..
אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}

==עם הרבי==
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

באגרת משנת תשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי הסתייגות מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"

סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

===רב בית כנסת צמח צדק===
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]

הרב אבן ישראל מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].

===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]===
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.

===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].

הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

==גמרא שטיינזלץ==
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]

==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.

ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ.
אותו ראש ישיבה רע מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}.
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

==ספרי ביאורים==

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת [[תשע"ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ"ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ"ך כולו, הן את המשניות, והן את הש"ס.

סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.

===מספריו===
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020).
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]]
*בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים
*בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=שטיינזלץ אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהילים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2024-03-08T05:47:59Z

141.226.232.71:

{{לעריכה|לא אינצקלופדי מספיק. בפרט בהתנגדות שמבוססת על פרשנות ולא על עובדות}}
{{דמות|
שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]].
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות=
|רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ"ז]], 11 ביולי 1937 - [[י"ז אב]] [[תש"פ]]) היה [[רב]] [[חסיד חב"ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי ה[[אדמו"ר]] הראשון מסלונים.

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים.

את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם ה[[רב]] [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]
בערב שבת עקב, [[י"ז באב]] [[תש"פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה.

רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:

{{ציטוטון|: אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..
אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..
אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..
אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}

==עם הרבי==
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

באגרת משנת תשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי הסתייגות מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"

סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

===רב בית כנסת צמח צדק===
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]

הרב אבן ישראל מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].

===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]===
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.

===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].

הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

==גמרא שטיינזלץ==
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]

==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.

ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בטוב את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ.
אותו ראש ישיבה רב מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרברב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}.
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

==ספרי ביאורים==

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת [[תשע"ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ"ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ"ך כולו, הן את המשניות, והן את הש"ס.

סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.

===מספריו===
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020).
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]]
*בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים
*בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=שטיינזלץ אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהילים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2024-03-07T17:18:47Z

141.226.232.71: /* אהרון חריטונוב */ פסקה חדשה

{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}
{{/פתיח}}
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}

.

== [[מרדכי אנדר]] ==
{{/מצב|טופל}}
פרלינים ספר לשלוחים לרגל פורים ה' תשפ"ד {{אנונימי}}
:לא מובנת כוונתך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:09, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד)
::הבנתי והוספתי {{אנונימי}}
:::ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:10, כ"ה באדר א', ה'תשפ"ד)

== [[נתן גוראריה (מונטריאול)]] ==
{{/מצב|טופל}}
התמונה היא מר' משה, אביו של ר' נתן, עם אחיו ר' שמריהו ור' שנ"ז.

יש להוסיף בנו ר' שלום גוראריה, ברזיל, ובתו חי' נשואה לר' יעקב ווינער, מלבורן אוסטרליה {{אנונימי}}
:תוקן ונוסף, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:16, י"ד באדר א', ה'תשפ"ד)

== [[מבצע הקהלת קהילות]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
לכאורה ישנו כאן טעות דמוכח: הקהלת קהילות זה מבצע שיסד הרבי בשנת תש”נ. בשנת תשי”ב הי’ ענין שבאמת התחיל בזה כבר הרבי הריי”צ, והוא חזרת דא”ח בבתי כנסת. שתי דברים שונים, ואת”ל ע"ש לעיין מה החידוש של תש”נ לגבי השנים הראשונות בנושא (כמובן לכל מעיין בשיחות דתש”נ שמדובר בענין חדש לגמרי). {{אנונימי}}
:ישר כח על הדברים, אשמח ליותר פירוט בעניין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:09, כ"ה באדר א', ה'תשפ"ד)

== [[שגב פרידמן]] ==
{{/מצב|טופל}}
יליד נתני'ה, הוריו התקרבו לחב"ד בהיותו ילד קטן {{אנונימי}}
:טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:06, כ"ה באדר א', ה'תשפ"ד)

== [[ישראל יוסף גרוזמן]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
שום טעות, לאיזה כתובת אמייל אני יכול לשלוח כתבה על מנת שיעלו לזכרו ? [[מיוחד:תרומות/95.86.72.220|95.86.72.220]] 07:23, 27 בפברואר 2024 (UTC)
:לא מובנת כוונתך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:04, כ"ה באדר א', ה'תשפ"ד)

== [[אהרון חריטונוב]] ==

מה המקור לתאריך פטירתו המצויין כאן?

במשפחתו מטילים ספק בכך

שרגא דהן

2024-03-05T20:00:15Z

141.226.232.71:

[[קובץ:שרגא דהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שרגא דהן נושא [[ספר תורה]] ב'מצעד החיים' השנתי באושוויץ (תשע"ג)]]
הרב '''שרגא נתן דהן''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1978) הוא [[דיין]] ו[[פוסק הלכה]] רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] המרכזי [[אור צבי ומנוחה]] ברמת [[בית שמש]] א'
רב סרן במיל. מקצונת הרבנות הצבאית ב[[צה"ל]].
התחיל את שליחותו בגיל צעיר ובגיל 14.5 זכה לקבל מהרבי בקבוק משקה וברכה אישית להצלחה בשליחות. משליחי חב"ד ב[[בית שמש]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[ל' שבט]] [[תשל"ח]] להוריו הרב דוד וגולדה דהן. הוריו היגרו מ[[צרפת]] שלוש שנים קודם לכן, בשנת [[תשל"ה]], והתיישבו בקיבוץ שעלבים.

בצעירותו למד בירושלים אצל רבה של שכונת גילה הרב משה בן אבו, בישיבות חב"ד, ובמצפה יריחו אצל הרב שבתי סבתו.

למד אצל הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], ואצל הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], ובחברותא עם הראשון לציון הרב בקשי דורון, והוסמך על ידיהם לרבנות ולדיינות [[סמיכה לרבנות|יורה יורה - ידין ידין]].

נישא עם רעייתו מרת ציפורה.

בצעירותו התגייס ל[[צה"ל]], ושירת ביחידת טכנולוגיה שעסקה בפיתוח אמצעי הדרכה אופטיים ממוחשבים, וניהול פיתוח ופיקוח פרויקטי אמל"ח. צוין לשבח בשנת ה'תשנ"ח על ידי אלוף הפיקוד והרמטכ"ל.

שירת בבית הספר לקצינים, בתפקידי ניהול והנדסה.

למד תואר ראשון לניהול ושיווק טכנולוגיה במכון לב, שימש במשך שנה כסגן יו"ר אגודת הסטודנטים בבית ספר הגבוה לטכנולוגיה, ולאחר מכן במשך שנתיים שימש כיו"ר האגודה ודובר התאחדות הסטודנטים הארצית. במשך שנות לימודיו במכון האקדמי, הקים [[מקווה טהרה]] בקמפוס. כמו כן, שימש ר"מ בבית המדרש וסגן מנהל תוכנית חינוכית ייעודית לעולים, וכן היה ר"מ בקרית נוער ומנהל פנימיה ומחנך בפרויקט נעל"ה לנערים מצרפת.

בשנת 2004 הוענק לו פרס ליפשיץ על פועלו, הישגיו ואישיותו.

בהמשך, למד לתואר שני באוניברסיטת 'פוליטכניק' ניו יורק לניהול טכנולוגיות ותפעול משאבי אנוש. הוסמך על ידי הטכניון למנמ"ר בכיר, וקיבל [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] כרב עיר ול[[דיינות]].

בעקבות בקשתו של הרב הראשי ל[[צה"ל]] הרב וייס, הצטרף בשנת [[תשס"ב]] למערך הרבנות הצבאית, ושימש כרב האוגדות באיזור [[אילת]]. בהמשך, שימש בתפקידים מגוונים, ביניהם רב הבסיס הצבאי בתל השומר, רב בית הספר להגנה האווירית וראש מדור ההלכה וראש בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית. בתפקידיו אלה הוציא לאור מאמרים תורניים רבים וספרי הלכה.

בשנת [[תשע"ז]] במסגרת הסקר השנתי אותו מבצע [[חיל האוויר]] בקרב כלל משרתיו, קיבל הרב דהן על ידי מפקד חיל האוויר וראש להק כוח האדם את פרס מגן 'איכות השירות' לאחר שזכה במקום הראשון מבין כל יחידות החיל בשירות ובתפקוד משרדו במסגרת תפקידו כרב ההגנה האווירית. בדברי ההוקרה של בכירי מפקדי חיל האוויר צוין כי לראשונה בהיסטוריית חיל האוויר האיכות והשירות של תפקיד הרב גברו על איכות השירות הגבוהה הקיימת בטייסות.

בשנת ה'[[תשע"ט]] שוגרה לירח החללית הישראלית הראשונה בשם 'בראשית'. הרב דהן היה שותף בתחום ההלכתי ובהיבטים הטכנולוגיים הקשורים לפן ההלכתי בפרויקט ושימש כיועץ ההלכתי של חברת SpaceIL.

במסגרת תוכנית השיגור ניתן מענה לסוגיות השבת במגוון פתרונות הלכתיים וטכנולוגים פורצי דרך כולל התכתבויות ענפות עם גדולי הפוסקים.

הרב דהן מתגורר ב[[בית שמש]], משמש כרב משיב בקהילות השונות בעיר ונמנה על שלוחי הרבי בעיר ורב קהילת חב"ד המרכזית 'אור צבי ומנוחה' ברמת בית שמש א'.

הרב דהן משמש בתפקיד הרב הפוסק והמלווה של ארגון התקשרות זוגית מיסודו של הרב עמי ברעם.

כמו כן, הינו מרצה בסמינר אור חיה ובסמינר 'בנות חיה מושקא'. מתעסק בין השאר בהוראת והדרכת בני נוער וילדים, מגשר מוסמך על ידי משרד המשפטים ויועץ זוגי. בנוסף, הוא משמש כרב מורה צדק ומגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי הדתי-לאומי בבית שמש ודיין בבית דין לענייני ממונות.

הרב דהן מרצה ומייעץ בארץ ובחו"ל, בין השאר בשיתוף פעולה עם משרד התפוצות וארגונים נוספים. בשנת ה'תשפ"ב הצטרף לצוות המרצים כמרצה אורח באוניברסיטת בר אילן במסלול תואר שני ודוקטורנטים בנושא הלכה ומדע וכחלק מסגל ההוראה החינוכית והתורנית בתיכון למצויינים אמית בר אילן לתורה ומדע שעל יד אוניברסיטת [[בר-אילן]].

בשנת ה'תשע"ט זכה בפרס [[מחנך השנה]] על ידי שר החינוך ונשיא המדינה במסגרת פעילותו בקרב ילדים ובני נוער.

משמש כחבר הנהלת בית הכנסת 'אור ליובאוויטש' במתחם החינוכי של ישיבת 'שעלי תורה' ברמה א', ומפרסם טור שבועי בנושאי הלכה, תורה ואתגרי הזמן בעיתון היומי 'ישראל היום', וטור חודשי בבטאון 'נשמה' ובסדרת הסרטונים 'רגע של חכמה' בנושאים תורה ומדע בעברית ובצרפתית.

לרב מרכז ייעוץ ייחודי המלווה בהתנדבות ממתינים לפרי בטן בנושאי טהרה, פוריות ורפואה על פי ההלכה.

==ספריו==
חיבר ספרים בנושא שבת, חושן משפט, איסור והיתר. ספרו האחרון 'נר מצווה' הנו שו"ת העוסק בכל ד' חלקי השולחן ערוך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/666880/ הרב של החללית {{*}} פרופיל]''', ערוץ 7, ל' ניסן תשפ"א {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דהן, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

שרגא דהן

2024-03-05T19:59:49Z

141.226.232.71:

[[קובץ:שרגא דהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שרגא דהן נושא [[ספר תורה]] ב'מצעד החיים' השנתי באושוויץ (תשע"ג)]]
הרב '''שרגא נתן דהן''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1978) הוא [[דיין]] ו[[פוסק הלכה]] רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] המרכזי [[אור צבי ומנוחה]] ברמת [[בית שמש]] א'
רב סרן במיל. מקצונת הרבנות הצבאית ב[[צה"ל]]
התחיל את שליחותו בגיל צעיר ובגיל 14.5 זכה לקבל מהרבי בקבוק משקה וברכה אישית להצלחה בשליחות. משליחי חב"ד ב[[בית שמש]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[ל' שבט]] [[תשל"ח]] להוריו הרב דוד וגולדה דהן. הוריו היגרו מ[[צרפת]] שלוש שנים קודם לכן, בשנת [[תשל"ה]], והתיישבו בקיבוץ שעלבים.

בצעירותו למד בירושלים אצל רבה של שכונת גילה הרב משה בן אבו, בישיבות חב"ד, ובמצפה יריחו אצל הרב שבתי סבתו.

למד אצל הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], ואצל הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], ובחברותא עם הראשון לציון הרב בקשי דורון, והוסמך על ידיהם לרבנות ולדיינות [[סמיכה לרבנות|יורה יורה - ידין ידין]].

נישא עם רעייתו מרת ציפורה.

בצעירותו התגייס ל[[צה"ל]], ושירת ביחידת טכנולוגיה שעסקה בפיתוח אמצעי הדרכה אופטיים ממוחשבים, וניהול פיתוח ופיקוח פרויקטי אמל"ח. צוין לשבח בשנת ה'תשנ"ח על ידי אלוף הפיקוד והרמטכ"ל.

שירת בבית הספר לקצינים, בתפקידי ניהול והנדסה.

למד תואר ראשון לניהול ושיווק טכנולוגיה במכון לב, שימש במשך שנה כסגן יו"ר אגודת הסטודנטים בבית ספר הגבוה לטכנולוגיה, ולאחר מכן במשך שנתיים שימש כיו"ר האגודה ודובר התאחדות הסטודנטים הארצית. במשך שנות לימודיו במכון האקדמי, הקים [[מקווה טהרה]] בקמפוס. כמו כן, שימש ר"מ בבית המדרש וסגן מנהל תוכנית חינוכית ייעודית לעולים, וכן היה ר"מ בקרית נוער ומנהל פנימיה ומחנך בפרויקט נעל"ה לנערים מצרפת.

בשנת 2004 הוענק לו פרס ליפשיץ על פועלו, הישגיו ואישיותו.

בהמשך, למד לתואר שני באוניברסיטת 'פוליטכניק' ניו יורק לניהול טכנולוגיות ותפעול משאבי אנוש. הוסמך על ידי הטכניון למנמ"ר בכיר, וקיבל [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] כרב עיר ול[[דיינות]].

בעקבות בקשתו של הרב הראשי ל[[צה"ל]] הרב וייס, הצטרף בשנת [[תשס"ב]] למערך הרבנות הצבאית, ושימש כרב האוגדות באיזור [[אילת]]. בהמשך, שימש בתפקידים מגוונים, ביניהם רב הבסיס הצבאי בתל השומר, רב בית הספר להגנה האווירית וראש מדור ההלכה וראש בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית. בתפקידיו אלה הוציא לאור מאמרים תורניים רבים וספרי הלכה.

בשנת [[תשע"ז]] במסגרת הסקר השנתי אותו מבצע [[חיל האוויר]] בקרב כלל משרתיו, קיבל הרב דהן על ידי מפקד חיל האוויר וראש להק כוח האדם את פרס מגן 'איכות השירות' לאחר שזכה במקום הראשון מבין כל יחידות החיל בשירות ובתפקוד משרדו במסגרת תפקידו כרב ההגנה האווירית. בדברי ההוקרה של בכירי מפקדי חיל האוויר צוין כי לראשונה בהיסטוריית חיל האוויר האיכות והשירות של תפקיד הרב גברו על איכות השירות הגבוהה הקיימת בטייסות.

בשנת ה'[[תשע"ט]] שוגרה לירח החללית הישראלית הראשונה בשם 'בראשית'. הרב דהן היה שותף בתחום ההלכתי ובהיבטים הטכנולוגיים הקשורים לפן ההלכתי בפרויקט ושימש כיועץ ההלכתי של חברת SpaceIL.

במסגרת תוכנית השיגור ניתן מענה לסוגיות השבת במגוון פתרונות הלכתיים וטכנולוגים פורצי דרך כולל התכתבויות ענפות עם גדולי הפוסקים.

הרב דהן מתגורר ב[[בית שמש]], משמש כרב משיב בקהילות השונות בעיר ונמנה על שלוחי הרבי בעיר ורב קהילת חב"ד המרכזית 'אור צבי ומנוחה' ברמת בית שמש א'.

הרב דהן משמש בתפקיד הרב הפוסק והמלווה של ארגון התקשרות זוגית מיסודו של הרב עמי ברעם.

כמו כן, הינו מרצה בסמינר אור חיה ובסמינר 'בנות חיה מושקא'. מתעסק בין השאר בהוראת והדרכת בני נוער וילדים, מגשר מוסמך על ידי משרד המשפטים ויועץ זוגי. בנוסף, הוא משמש כרב מורה צדק ומגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי הדתי-לאומי בבית שמש ודיין בבית דין לענייני ממונות.

הרב דהן מרצה ומייעץ בארץ ובחו"ל, בין השאר בשיתוף פעולה עם משרד התפוצות וארגונים נוספים. בשנת ה'תשפ"ב הצטרף לצוות המרצים כמרצה אורח באוניברסיטת בר אילן במסלול תואר שני ודוקטורנטים בנושא הלכה ומדע וכחלק מסגל ההוראה החינוכית והתורנית בתיכון למצויינים אמית בר אילן לתורה ומדע שעל יד אוניברסיטת [[בר-אילן]].

בשנת ה'תשע"ט זכה בפרס [[מחנך השנה]] על ידי שר החינוך ונשיא המדינה במסגרת פעילותו בקרב ילדים ובני נוער.

משמש כחבר הנהלת בית הכנסת 'אור ליובאוויטש' במתחם החינוכי של ישיבת 'שעלי תורה' ברמה א', ומפרסם טור שבועי בנושאי הלכה, תורה ואתגרי הזמן בעיתון היומי 'ישראל היום', וטור חודשי בבטאון 'נשמה' ובסדרת הסרטונים 'רגע של חכמה' בנושאים תורה ומדע בעברית ובצרפתית.

לרב מרכז ייעוץ ייחודי המלווה בהתנדבות ממתינים לפרי בטן בנושאי טהרה, פוריות ורפואה על פי ההלכה.

==ספריו==
חיבר ספרים בנושא שבת, חושן משפט, איסור והיתר. ספרו האחרון 'נר מצווה' הנו שו"ת העוסק בכל ד' חלקי השולחן ערוך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/666880/ הרב של החללית {{*}} פרופיל]''', ערוץ 7, ל' ניסן תשפ"א {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דהן, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

שרגא דהן

2024-03-05T19:59:21Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */תיקוני עברית

[[קובץ:שרגא דהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שרגא דהן נושא [[ספר תורה]] ב'מצעד החיים' השנתי באושוויץ (תשע"ג)]]
הרב '''שרגא נתן דהן''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1978) הוא [[דיין]] ו[[פוסק הלכה]] רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] המרכזי [[אור צבי ומנוחה]] ברמת [[בית שמש]] א'
רב סרן במיל. מקצונת הרבנות הצבאית ב[[צה"ל]]
התחיל את שליחותו בגיל צעיר ובגיל 14.5 זכה לקבל מהרבי בקבוק משקה וברכה אישית להצלחה בשליחות. משליחי חב"ד ב[[בית שמש]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[ל' שבט]] [[תשל"ח]] להוריו הרב דוד וגולדה דהן. הוריו היגרו מ[[צרפת]] שלוש שנים קודם לכן, בשנת [[תשל"ה]], והתיישבו בקיבוץ שעלבים.

בצעירותו למד בירושלים אצל רבה של שכונת גילה הרב משה בן אבו, בישיבות חב"ד, ובמצפה יריחו אצל הרב שבתי סבתו.

למד אצל הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], ואצל הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], ובחברותא עם הראשון לציון הרב בקשי דורון, והוסמך על ידיהם לרבנות ולדיינות [[סמיכה לרבנות|יורה יורה - ידין ידין]].

נישא עם רעייתו מרת ציפורה.

בצעירותו התגייס ל[[צה"ל]], ושירת ביחידת טכנולוגיה שעסקה בפיתוח אמצעי הדרכה אופטיים ממוחשבים, וניהול פיתוח ופיקוח פרויקטי אמל"ח. צוין לשבח בשנת ה'תשנ"ח על ידי אלוף הפיקוד והרמטכ"ל.

שירת בבית הספר לקצינים, בתפקידי ניהול והנדסה.

למד תואר ראשון לניהול ושיווק טכנולוגיה במכון לב, שימש במשך שנה כסגן יו"ר אגודת הסטודנטים בבית ספר הגבוה לטכנולוגיה, ולאחר מכן במשך שנתיים שימש כיו"ר האגודה ודובר התאחדות הסטודנטים הארצית. במשך שנות לימודיו במכון האקדמי, הקים [[מקווה טהרה]] בקמפוס. כמו כן, שימש ר"מ בבית המדרש וסגן מנהל תוכנית חינוכית ייעודית לעולים, וכן היה ר"מ בקרית נוער ומנהל פנימיה ומחנך בפרויקט נעל"ה לנערים מצרפת.

בשנת 2004 הוענק לו פרס ליפשיץ על פועלו, הישגיו ואישיותו.

בהמשך, למד לתואר שני באוניברסיטת 'פוליטכניק' ניו יורק לניהול טכנולוגיות ותפעול משאבי אנוש. הוסמך על ידי הטכניון למנמ"ר בכיר, וקיבל [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] כרב עיר ול[[דיינות]].

בעקבות בקשתו של הרב הראשי ל[[צה"ל]] הרב וייס, הצטרף בשנת [[תשס"ב]] למערך הרבנות הצבאית, ושימש כרב האוגדות באיזור [[אילת]]. בהמשך, שימש בתפקידים מגוונים, ביניהם רב הבסיס הצבאי בתל השומר, רב בית הספר להגנה האווירית וראש מדור ההלכה וראש בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית. בתפקידיו אלה הוציא לאור מאמרים תורניים רבים וספרי הלכה.

בשנת [[תשע"ז]] במסגרת הסקר השנתי אותו מבצע [[חיל האוויר]] בקרב כלל משרתיו, קיבל הרב דהן על ידי מפקד חיל האוויר וראש להק כוח האדם את פרס מגן 'איכות השירות' לאחר שזכה במקום הראשון מבין כל יחידות החיל בשירות ובתפקוד משרדו במסגרת תפקידו כרב ההגנה האווירית. בדברי ההוקרה של בכירי מפקדי חיל האוויר צוין כי לראשונה בהיסטוריית חיל האוויר האיכות והשירות של תפקיד הרב גברו על איכות השירות הגבוהה הקיימת בטייסות.

בשנת ה'[[תשע"ט]] שוגרה לירח החללית הישראלית הראשונה בשם 'בראשית'. הרב דהן היה שותף בתחום ההלכתי ובהיבטים הטכנולוגיים הקשורים לפן ההלכתי בפרויקט ושימש כיועץ ההלכתי של חברת SpaceIL.

במסגרת תוכנית השיגור ניתן מענה לסוגיות השבת במגוון פתרונות הלכתיים וטכנולוגים פורצי דרך כולל התכתבויות ענפות עם גדולי הפוסקים.

הרב דהן מתגורר ב[[בית שמש]], משמש כרב משיב בקהילות השונות בעיר ונמנה על שלוחי הרבי בעיר ורב קהילת חב"ד המרכזית 'אור צבי ומנוחה' ברמת בית שמש א'.

הרב דהן משמש בתפקיד הרב הפוסק והמלווה של ארגון התקשרות זוגית מיסודו של הרב עמי ברעם.

כמו כן, הינו מרצה בסמינר אור חיה ובסמינר 'בנות חיה מושקא'. מתעסק בין השאר בהוראת והדרכת בני נוער וילדים, מגשר מוסמך על ידי משרד המשפטים ויועץ זוגי. בנוסף, הוא משמש כרב מורה צדק ומגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי הדתי-לאומי בבית שמש ודיין בבית דין לענייני ממונות.

הרב דהן מרצה ומייעץ בארץ ובחו"ל, בין השאר בשיתוף פעולה עם משרד התפוצות וארגונים נוספים. בשנת ה'תשפ"ב הצטרף לצוות המרצים כמרצה אורח באוניברסיטת בר אילן במסלול תואר שני ודוקטורנטים בנושא הלכה ומדע וכחלק מסגל ההוראה החינוכית והתורנית בתיכון למצויינים אמית בר אילן לתורה ומדע שעל יד אוניברסיטת [[בר-אילן]].

בשנת ה'תשע"ט זכה בפרס [[מחנך השנה]] על ידי שר החינוך ונשיא המדינה במסגרת פעילותו בקרב ילדים ובני נוער.

משמש כחבר הנהלת בית הכנסת 'אור ליובאוויטש' במתחם החינוכי של ישיבת 'שעלי תורה' ברמה א', ומפרסם טור שבועי בנושאי הלכה, תורה ואתגרי הזמן בעיתון היומי 'ישראל היום', וטור חודשי בבטאון 'נשמה' ובסדרת הסרטונים 'רגע של חכמה' בנושאים תורה ומדע בעברית ובצרפתית.

לרב מרכז ייעוץ ייחודי המלווה בהתנדבות ממתינים לפרי בטן בנושאי טהרה, פוריות ורפואה על פי ההלכה.

==ספריו==
חיבר ספרים בנושא שבת, חושן משפט, איסור והיתר. ספרו האחרון 'נר מצווה' הנו שו"ת העוסק בכל ד' חלקי השולחן ערוך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/666880/ הרב של החללית {{*}} פרופיל]''', ערוך 7, ל' ניסן תשפ"א {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דהן, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

דרך אמונה - ספר החקירה

2024-03-04T22:26:13Z

141.226.232.71:

[[קובץ:דרך אמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה השלישית]]
'''ספר החקירה''' (נקרא גם 'דרך אמונה') הינו ספר העוסק בשאלות יסודיות בעניני אמונה, שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לקראת [[אסיפת הרבנים תר"ג]].

==הרקע לכתיבת הספר==
בשנת תר"ג התקיימה ב[[פטרבורג]] אסיפת רבנים במהלכה ניסו ה[[משכילים]] להכריח את היהדות החרדית להכניס תיקונים ושינויים בדת ישראל.

הספר נכתב בצורה של מענה על שאלות מסוג מסויים, בסגנון השאלות והקנטורים שהיו נוהגים להציג באותה תקופה הנציגים של תנועת ההשכלה.

==הקדמת הספר==
הקדמת הספר נכתבה על ידי [[הרבי]], ובה מפורטים תולדות ומבנה הספר.

==תוכן הספר==
הספר כולל 'עשרה מופתים על חידוש העולם', ומובאות בו הוכחות שכליות על חידוש העולם ובריאתו על ידי הקדוש ברוך הוא, ושלילת דעת הטועים בזה ומדמים שהעולם נברא מעצמו.

בגוף הספר מביא מספרי בעלי החקירה הידועים, כגון [[הכוזרי]], [[הרמב"ם]], והסמ"ג, ודן בדבריהם.

הצמח צדק בחר לחתום את ספרו במשפט: {{ציטוטון|הרי נתבארו גם לפי קט שכלי עשרה מופתים על חידוש העולם, ועם כל זה - העיקר היא האמונה הפשוטה. ועיקר חיזוק האמונה הוא על ידי עסק התורה, שהתורה נקראת אמת והוא מקור האמונה}}.

==הוצאתו לאור==
לאחר שחזר מפטרבורג, הוסיף ה'צמח צדק' על הדברים שכתב מספר ענינים נוספים, והספר נשאר בכתב יד עד לשנת [[תרע"ב|תער"ב]] אז נדפס לראשונה בפולטובה, והמוציאים לאור נתנו לו את השם 'דרך אמונה'{{הערה|1=בכתבי היד של רבותינו נשיאינו נקרא ספר זה בשם 'ספר החקירה' ולא בשם 'דרך אמונה'.}}.

שנה לאחר מכן נדפס הספר פעם נוספת ב[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תשט"ו]] נדפס בפעם השלישית על ידי הוצאת [[קה"ת]]. בשנת [[תשס"ג]] הופיעה מהדורה מתוקנת באותיות מרובעות, שהופיעה שוב, עם תיקונים, בשנת [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|דרך אמונה - ספר החקירה|מהדורת תשט"ו|21246}}
* {{HebrewBooks|ספר החקירה (דרך אמונה)|מהדורת תשס"ג|16063}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]

רבי יהודה הלוי

2024-03-04T22:25:32Z

141.226.232.71:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{מקורות}}
[[קובץ:רבי יהודה הלוי 2.png|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יהודה הלוי]]
ר' '''יהודה הלוי''' (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת ה[[ראשונים]] בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

==תולדות חיים==

נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.
עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום.
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.
בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.

'''ימי נדודים'''

עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א.

==הכוזרי==
'''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו {{הערה|
ראו: ספר החקירה - דרך אמונה מח, א. https://chabadlibrary.org/books/3000730393 }}.

בלוח "היום יום" (יט סיון) מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.

[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג להתנועע בעת התפילה (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן"{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}.

[[קטגוריה:ראשונים]]

רבי יהודה הלוי

2024-03-04T22:23:05Z

141.226.232.71: /* הכוזרי */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{מקורות}}
[[קובץ:רבי יהודה הלוי 2.png|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יהודה הלוי]]
ר' '''יהודה הלוי''' (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת ה[[ראשונים]] בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

==תולדות חיים==

נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.
עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום.
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.
בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.

'''ימי נדודים'''

עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א.

==הכוזרי==
'''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו {{הערה|
ראו: ספר החקירה - דרך אמונה מח, א. https://chabadlibrary.org/books/3000730393 }}.

בלוח "היום יום" (יט סיון) מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.

[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג להתנועע בעת התפילה (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן".
{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}

[[קטגוריה:ראשונים]]

רבי יהודה הלוי

2024-03-04T22:19:06Z

141.226.232.71: /* הכוזרי */הציטוט שהיה פה לא היה מהכוזרי אלא הערה של הצמח צדק על דבריו - וגם ההסבר שהיה כאן שהצמח צדק כתב זאת בגלל שרצו שהלימוד יהיה ברוסית לא היה נכון. ולכן שיניתי ותיקנתי על פי הכתוב בספר החקירה להצמח צדק וציינתי מראה מקום

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{מקורות}}
[[קובץ:רבי יהודה הלוי 2.png|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יהודה הלוי]]
ר' '''יהודה הלוי''' (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת ה[[ראשונים]] בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

==תולדות חיים==

נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.
עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום.
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.
בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.

'''ימי נדודים'''

עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א.

==הכוזרי==
'''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו {{הערה|
https://chabadlibrary.org/books/3000730019}}.

בלוח "היום יום" (יט סיון) מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.

[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג להתנועע בעת התפילה (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן".
{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}

[[קטגוריה:ראשונים]]

רבי יהודה הלוי

2024-03-04T21:55:10Z

141.226.232.71:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{מקורות}}
[[קובץ:רבי יהודה הלוי 2.png|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יהודה הלוי]]
ר' '''יהודה הלוי''' (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת ה[[ראשונים]] בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

==תולדות חיים==

נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.
עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום.
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.
בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.

'''ימי נדודים'''

עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א.

==הכוזרי==
'''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]].

בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)]], כשרצו לשנות את שפת הלימוד לרוסית, ציטט אדמו"ר הצמח הצדק את דבר הכוזרי נגד דבר זה:

{{ציטוט|תוכן=גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל|מירכאות=כן|מקור=ספר הכוזרי}}

בלוח "היום יום" (יט סיון) מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.

[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג להתנועע בעת התפילה (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן".
{{ציטוט|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}

[[קטגוריה:ראשונים]]

רבי יהודה הלוי

2024-03-04T21:47:06Z

141.226.232.71: /* הכוזרי */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{מקורות}}
[[קובץ:רבי יהודה הלוי 2.png|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יהודה הלוי]]
ר' '''יהודה הלוי''' (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת ה[[ראשונים]] בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

==תולדות חיים==

נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.
עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום.
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.
בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.

'''ימי נדודים'''

עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א.

==הכוזרי==
'''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]].

בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)]], כשרצו לשנות את שפת הלימוד לרוסית, ציטט אדמו"ר הצמח הצדק את דבר הכוזרי נגד דבר זה:

{{ציטוט|תוכן=גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל|מירכאות=כן|מקור=ספר הכוזרי}}

[[הרבי]] מתייחס אודות עניין שמזכיר הכוזרי בצורך לעשות תנועות בעת התפילה (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, משא"כ בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן". https://chabadlibrary.org/books/1200930001

{{ראשונים}}

[[קטגוריה:ראשונים]]

איסר זלמן מלצר

2024-03-04T19:13:38Z

141.226.232.71:

{{דמות
|שם=איסר זלמן מלצר
|כינוי=האבן האזל
|תמונה=מלצר.JPG
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= מיר
|תאריך פטירה=[[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת עץ חיים
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו= אבן האזל על ה[[רמב"ם]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', ([[ה' אדר]] [[תר"ל]] - [[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]].

==תולדות חיים==

רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל]] בעיר מיר שבפלך [[מינסק]], לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים.

בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]].

שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, [[תרמ"ד]]-[[תרנ"ב]] בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.

בשנת [[תרנ"ב]] (1892) [[נישואין|נשא לאישה]] את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר.

בשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.

רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" ב[[ווילנה]], יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.

הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס.

== תקופת סלוצק ==

במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו,
וב-[[תרפ"ג]] נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, [[עיירה]] ששכנה על ידי הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים".

רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים{{הערה|1=הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת].}}.

למרות היותה של ה[[עיירה]] [[סלוצק]] [[עיירה]] [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] [[מוסקבה]] כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] חלק א' עמ' קכ"א}}.

==למד את תורת [[הקבלה]]==

בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] עם חברותא. במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] היה מן הראוי לציין פרט זה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=ראיתי+ההוספה+בנוגע+להרב+מלצר&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]:

"... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר על דרך זה במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרב הרב הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כל כך במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל."}}.

==פרשת הילדים הפליטים==

בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. ב[[פרשת הילדים הפליטים]] פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים.

ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו אדמו"ר הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערה|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}.

בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיהו קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}.

המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה היה ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של [[אגודת ישראל]] לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.

לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של [[אגודת ישראל]]. בספרי ההסטוריה החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה{{הערה|ללא איזכור חלקו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה לדוגמה: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.}}.

==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ==
בי"ג תמוז תש"ה נערכה בירושלים חגיגה גדולה במלאות חמישים שנה לעבודת הכלל של [[הרבי הריי"צ]]. בחגיגה השתתף הרב מלצר ובדבריו הגדיר את הרבי הריי"צ כ"עמוד התורה" בהיותו מייסד ישיבות ובתי חינוך בכל אתר ואתר ושעליו ניתן לומר כמו שכתוב על [[שמואל הנביא]]: "כי שם ביתו"{{הערה|שמואל א', ז יז}} שבכל מקום שמגיע אליו אינו מרגיש עצמו זר כי אם ניגש מיד למלאכת הרבצת התורה והקדושה{{הערה|קובץ ליובאוויטש - נדפס בכתר מלכות ע' קמד}}.

ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת חגיגות לכבוד [[אדמו"ר הריי"צ]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"צ ול[[רבנית נחמה דינה]] נחת רוח. על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערה|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], נציג [[העדה החרדית]], הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - הרב מלצר{{הערה|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}.

==ברכה לקבלת הנשיאות==

עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערה|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:

"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן"{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}}.

==באגודת ישראל==

רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"ב]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנותיו האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]].

בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערה|ביניהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}} להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערה|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.

==יחס לחסידות==

במכתב מ[[י"ב כסלו]] [[תשט"ו]] כותב הרבי : {{ציטוטון|בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת . . ואם דברו בזה עם בנו הרב הגאון וכו' הרב איסר זלמן מלצר ע"ה שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, ש[אביו, הרב איסר זלמן מלצר] היה ב[[רוסטוב]] וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' ע' קלט, אגרת ג'ק - הושלם על פי [[ימי מלך]] חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*}}.

== ספריו ==
הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]}}.

== תלמידיו ==
* הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].
* ה[[אדמו"ר]] מרחמסטריבקא [[חי יצחק טברסקי]].
* הרב [[יונה מנדלסון]]
* הרב [[חיים שלום סגל]]
* הרב [[דב בער אליעזרוב]]
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלצר, איסר זלמן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]

אפרת

2024-03-03T21:47:20Z

141.226.232.71:

[[קובץ:הרב ניסן נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ניסן נחשון]]'''אפרת''' (ובשמה הרשמי '''אפרתה''') היא מועצה מקומית המצויה באזור יהודה. היישוב אפרת הוקם בשנת [[תשמ"ג]]. אפרת ממוקמת בתוך שטחו המוניציפלי של גוש עציון, אך היא אינה חלק מהמועצה האזורית של הגוש. היישוב הוקם על מנת להגן על הכביש הראשי מחברון לירושלים (כביש 60). נכון לשנת [[תש"ע]] מונה היישוב 8,300 תושבים.

הרב לשעבר של אפרת - הרב שלמה ריסקין, היה ב[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תשכ"ד]], ומאז הוא נמצא בקשר עם חב"ד.

== בית חב"ד ==
המנהל של בית חב"ד במקום, הרב [[ניסן נחשון]], הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד. בית חב"ד עוסק, בסיוע ליהודים לחיות כיהודים מתוך חיי רווחה. בית חב"ד אפרת, עובד בכדי לאתר את המשפחות הנזקקות ומעוטי היכולת. במסגרת הסיוע שניתן, מחולקים שוברי קנייה למוצרי הלבשה והנעלה לילדים עניים, מצרכי [[מזון]] עבור משפחות נזקקות המכילים מצרכי יסוד בסיסיים.
בית חב"ד מקיים רשת שיעורי תורה בחסידות וגמרא. במשך החגים פועל בית חב"ד ברחבי ישובי גוש עציון. הפעילות היא לאפרת וסביבותיה, לחיילים, לכוחות הבטחון וגם לעוד יהודים רבים שנקלעים בדרכם.

בחודש [[אלול]] [[תשס"ו]], חנך בית חב"ד [[מקווה]] מפואר בשיטת חב"ד.

בחול המועד פסח [[תשס"ז]], נערכה [[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד הפועל ביישוב, על ידי משפחת לב לזכר בנם החייל חגי חיים לב.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

בטאון חב"ד

2024-03-03T11:56:20Z

141.226.232.71: /* סגירת הגליון */כבנוסח שבערך מונדשיין

[[קובץ:בטאון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הגליון ה-29 שיצא לאור לקרא [[י' שבט]] [[תשכ"ז]]]]
'''בטאון חב"ד''' הינו רבעון חב"די שיצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ושימש במה לפירסום פעולות אנ"ש והתמימים ברחבי הארץ. הגליון הופיע בין השנים [[תשי"ב]]-[[תשל"ג]].

==ייסוד הגליון==
הבטאון נוסד בשנת [[תשי"ב]] כבמה לדיווח הפעילות החב"דית ברחבי הארץ, ופרסום חדשות מחצרו של הרבי והפצת תורתו והגותו.

המוציאים לאור ראו את עצמם כממשיכי הדרך של בטאון '[[התמים]]' שיצא לאור ב[[ורשה]] על ידי מזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ופעלו מתוך אותם מטרות וקווים מנחים של אנ"ש שהוציאו לאור ב[[ארצות הברית]] את '[[קובץ ליובאוויטש]]'. הוצאת הבטאון לוותה בעידוד רב מהרבי, ופעמים רבות שלח הרבי 'דמי השתתפות' בהוצאות הכספיות של המוציאים לאור.

ההדפסה וההוצאה לאור נמשכו שבע שנים עד שנת [[תשי"ט]] במהלכם הודפסו תשע עשרה גליונות, ולאחר מכן מסיבות שונות פסקה הדפסתו. רק ארבע שנים לאחר הגליון של י' שבט תשי"ט, חודשה ההוצאה לאור כשהקובץ עובר מספר מתיחות פנים ושינויי תוכן.

הוצאתו לאור של הגליון נמשכה עשר שנים נוספות עד לסגירתו הסופית בהוראתו הישירה של הרבי.

===סגירת הגליון===
הגליונות שהתפרסמו בשנת תשל"ב, היו גדושים בתוכן, וכללו כשמונים עד מאה עמודים כל אחד. מטבע הדברים, ריבוי החומר גרע מהאיכות הקפדנית שנשמרה עד אז על ידי חברי המערכת, והרבי לא היה שבע רצון מכך. במכתב שנשלח על חברי המערכת, כתב הרבי במילים חריפות "שכנראה אין המערכת עורכת כלל את החומר", והורה במילים ברורות שאין להמשיך בהוצאה לאור עד שימצאו אדם שיהיה אחראי על העריכה של החומר המתפרסם בבטאון, ועד אז - יפסיקו את ההוצאה לאור{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק כז, עמוד תצג.}}.

חברי המערכת הזדרזו לקיים את הוראתו של הרבי ומינו עליהם אדם נוסף שייקח אחריות על עריכת החומר והגהתו בצורה קפדנית, אלא ששנה וחצי לאחר מכן בגליון ה-40 שהתפרסם ב[[חודש ניסן]] תשל"ג, נדפס סיפור לא מבוסס על [[הש"ך]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=20 הסיפור כפי שנדפס בבטאון] {{PDF}}}}.

כאשר הגליון הגיע לידיו של הרבי, הביע הרבי את תמיהתו שהעורך ראה לנכון לאשר את פרסומו של סיפור זה שהינו מופרך ובלתי מתקבל על הדעת{{הערה|לימים נחשף כי מקורו של הסיפור היה בכתבי הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] שבאותה שעה חסידי חב"ד בארץ הצליחו להניח את ידם על הארכיון שהיה שייך אליו, ונדפס בספר 'כתבי הרח"א ביחובסקי' בעמוד צח.}}, וציין מספר נקודות בהם הסיפור נוגד את ההגיון הפשוט.

בנוסף לסיפור, הרבי ציין שכל אופן העריכה של הגליון סותר את מה שחברי המערכת הבטיחו שכל החומר יעבור הגהה מדוקדקת{{הערה|1=המכתב נדפס ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10817 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כח אגרת יא'תתיז].}}.

בעקבות מכתבו החריף של הרבי, ניסו חברי המערכת לתקן את המעוות, ופרסמו תשובה ותיקון אפשרי למה שנכתב בגליון הקודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&st=&pgnum=46 התגובה כפי שנדפסה בגליון 41].}}, אולם הרבי כתב להם שגם תשובה זו מופרכת, והורה להם בצורה הברורה ביותר להפסיק את הוצאת הגליון עד שיימצא אדם מתאים שיכהן כעורך ומבקר ויהיה אפשר לסמוך על עבודתו{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק כט, עמוד יט.}}.

לאחר קבלת מכתבו של הרבי, הוצע על ידי חברי [[מזכירות הרבי]] לרב [[ישראל לייבוב]] להציע את התפקיד לרב [[יהושע מונדשיין]], אלא שהרב מונדשיין טען שמכיוון והוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, ממילא אינו מתאים כלל לתפקיד.

בעקבות סיפור זה, הופסקה הוצאתו לאור של הבטאון, כשבסך הכל יצאו לאור 41 עלונים{{הערה|1=סקירת השתלשלות המאורעות שהובילו לסגירת הבטאון, התפרסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה מחגיגת בר המצווה של הת' מנחם מענדל מונדשיין] עמוד 48 ואילך.}}.

==מדורים==
שיחה אגרת מהרבי, יומן מבית חיינו, תירוגמים לפרסומיים חבדיים באידיש (חלק גדול מלקוטי דיבורים, ספר הזכרונות חלק א' ועוד), סקירת מוסדות חב"ד בארץ מפעולות המוסדות החב"דיים ובמיוחד [[צעירי אגודת חב"ד]] ועוד.
*על נגינת - סקירת ניגוני חב"ד בליווי תווים
*ימי האור והקדושה - זכרונות חב"דיים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

==כתבים==
*הרב [[טוביה בלוי]] - עריכה, תרגומים, ליקוטים, וסקירת ספרות חב"דית
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]] - עריכת הבטאון, ופרקים בתולדות החסידות
*הרב [[אוריאל צימר]] - חדשות ודיווחים מחצר הרבי
*הרב [[מאיר צבי שטיינמיץ]] (צבי יאיר) - פזמונים
*הרב [[יוסף יהודה מרטון]] - סקירת ניגוני חב"ד
*הרב [[עדין שטיינזלץ]] (אבן ישראל) - מאמרי הגות
*הרב [[זאב דב סלונים]] - מושגים ומוסדות חב"דיים
*הרב [[אורי בן שחר]] - מהעורכי הביטאון ועורך מדור "חסידי חב"ד ותפקידם"
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - זכרונות מה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]

==קישורים חיצוניים==
'''הגליונות באתר היברובוקס''':

'''תשט"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 (י) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25102&pgnum=1 (יא) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25103&pgnum=1 (יב) ח"י אלול].
'''תשי"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25104&pgnum=1 (יג) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&pgnum=1 (יד) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25106&pgnum=1 (טו) ח"י אלול].
'''תשי"ח''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25107&pgnum=1 (טז) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26170&pgnum=1 (יז) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26169&pgnum=1 (יח) ח"י אלול].
'''תשי"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&pgnum=1 (יט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25109&pgnum=1 (כ) כ"ד טבת] • (כא) י"א-י"ג [[ניסן]] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25110&pgnum=1 (כב) חג השבועות] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25111&pgnum=1 (כג) ח"י אלול].
'''תשכ"ד''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25112&pgnum=1 (כד) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&pgnum=1 (כה) ח"י אלול].
'''תשכ"ה''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25114&pgnum=1 (כו) ח"י אלול].
'''תשכ"ו''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25115&pgnum=1 (כז) י"א-י"ג ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25116&pgnum=1 (כח) ח"י אלול].
'''תשכ"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25117&pgnum=1 (כט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25119&pgnum=1 (ל) ח"י אלול].
'''תש"ל''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25120&pgnum=1 (לא) ח"י אלול].
'''תשל"א''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&pgnum=1 (לב) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&pgnum=1 (לג) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&pgnum=1 (לד-לה) מנחם אב, גליון מוגדל].
'''תשל"ב''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&pgnum=1 (לו-לז) י"א ניסן, גליון מוגדל].
'''תשל"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26267&pgnum=1 (לח-לט) יו"ד שבט, גליון מוגדל] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=1 (מ) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&pgnum=1 (מא) י"ב-י"ג תמוז].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

הבחירות לכנסת

2024-02-29T11:03:18Z

141.226.232.71:

[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]
'''הבחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.
==הצבעה בבחירות==
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות]]}}
===ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות===
[[קובץ:גילוי דעת בעניין הבחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גילוי דעת של רבני חב"ד בעניין ההצבעה בבחירות]]
רובם של גדולי ישראל ובראשם [[אהרן רוקח|רבי אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "קול קורא"{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.

זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי [[אברהם יצחק קאהן]] אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'[[תשי"א]] הצטרף לאוסרים רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]].

הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, [[הרבי]] אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".[[ הרבי]] גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:{{ציטוטון|ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.}}{{הערה|שם=אגרות|מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|שם=אגרות}}.

===דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור===
הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}.

[[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]]), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,}}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}.

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב[[כ"ו בתמוז]] [[תשי"א]] אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק [[גיוס נשים]]. באגרת להרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=מ[[כ' באדר ראשון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/925 חלק ד', אגרת תתקכה]).}} כתב [[הרבי]] ש{{ציטוטון|השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות}}, כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי{{הערה|1=אגרת מ[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1064 חלק ד', אגרת א'סד]).}}: {{ציטוטון|אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד}}.

לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"א]], כתב הרבי: {{ציטוטון|יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם}}{{הערה|מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.}}, ולא הזכיר תנאי נוסף.

==חב"ד בפוליטיקה הארצית==
===פעילות הרבי למען חזית דתית===
[[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ]]ים מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]]

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, [[אגודת ישראל]], פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת [[תש"ט]] (שנת היבחרה) עד לשנת [[תשי"א]], אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת [[תשט"ו]], אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו ב[[ב' חשוון]] [[תש"כ]], השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").}}, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:
{{ציטוט|תוכן=זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא|מרכאות=כן|מקור=[[איגרות קודש]] כרך י"ח עמוד תקנ"ד}}

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת [[תשכ"ו]], יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל{{הערה|בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"א עמוד .424}}. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת [[יום הכיפורים]] תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם{{הערה|הובא שם בין עמודים 424-427.}}. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.}}.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.}}.

===בחירות תשמ"ט===
[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}
הבחירות שנערכו ב[[כ"א חשוון]] בשנת [[תשמ"ט]] היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה [[הרבי]] באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעקבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של [[אחדות]] ו[[אהבת ישראל]], וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום{{הערה|1=[[התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=373 תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338]}}.

המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]]. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.

לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.

===התרגיל המסריח===
{{ערך מורחב|התרגיל המסריח}}
בשנת [[תש"נ]] ניסה [[שמעון פרס]] להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]. [[הרבי]] כתוצאה מכך פרסם את דעתו הברורה בנושא: '''''עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים - וגם נתפרסם כו"כ פעמים במשך שנים אלה שמטעמי פקו"נ (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת מו"מ עם הערבים ע"ד החזרת שטחים מאה"ק (יש"ע - יהודה, שומרון, עזה) להערבים במפלגה בעת בחירות, ואיסור תמיכה במנהיגי' בנוגע לארגון והקמת ממשלה, כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים? החזרת השטחים - יש"ע - ועוד - פקו"נ דבנ"י שליט"א ועמדתי לא נשתנתה כלל וכלל. (יום חמישי י"ז ניסן תש"נ)''''''' והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות [[יצחק שמיר|מר שמיר]]. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

כאשר שאלו את הרבי אז אם רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.

בעקבות כך נעדרו שני חברי כנסת מהאגודה, [[אליעזר מזרחי]] ו[[אברהם ורדיגר]] והניסיון כשל.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] במאמצים להקמת ממשלת ימין כרצונו של [[הרבי]]

===עמדת הרבי היא השו"ע ===
{{ערך מורחב | עמדת הרבי היא השו"ע}}
התרגיל המסריח, גילה הבדל תהומי בין יחסו של [[הרבי]] לבחירות בארה"ק לבין כל שאר העולם שומרי תורה ומצוות.

חודש סיון תש"נ אמר הרבי למר יצחק נחשוני מעורכי עיתון יום השישי "''מה שאני אומר שיש ללכת עם מפלגה פלונית זה מכיון שהם החליטו עתה שיש לעשות כך וכך באופן הכתוב ב[[שולחן ערוך]].''" דעתו של הרבי מבוססת על השו"ע ולא שום הזדהות פוליטית.

כעבור שנה וחצי כאשר ממשלת שמיר החלה לדבר אודות אוטונומיה שוב התערב הרבי ובי' שבט תשנ"ב בעת חלוקת דולרים אמר הרבי לשר קצב על כוונתו להלחם בכל התוקף נגד מר שמיר עד למפלתו באם ימשיך במלחמתו נגד ה' ונגד תורתו. למחרת 16 בינואר (י"א שבט תשנ"ב) ספגה ממשלת שמיר הצבעת אי אמון, כשפרשו מפלגות מולדת והתחייה כמחאה נגד דיבורי האוטונומיה. ובכך החלה מלחמתו, מלחמת השם נגד ממשלה המחללת שם שמיים ומסכנת מליוני יהודים. כעבור כמה שבועות ביום כ"ו אדר ראשון הגיע נציגות מפלגת ג' ה[[רב]] שמואל הלפרט לבקשת ברכה עבור הצלחת המפלגה בבחירות. על עניין הבחירות הרבי לא הסכים לברך ואף ענה: "''עד הבחירות צריך לבחור במשה עבדו יחד עם תורת משה ויחד עם מצוות משה אז יחסכו הרבה דאגות.''"

===בחירות תשנ"ו===
[[קובץ:5c2e030babaf2 1546519307 news main gallery.jpg|ממוזער|קמפיין "נתניהו טוב ליהודים"]]
בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות הישירות לראשות הממשלה, בעקבות החשש שלתפקיד יבחר [[שמעון פרס]] מיוזמי [[הסכמי אוסלו]] סברו חלקים מעסקני חב"ד כי הפעם יש להתערב בפומבי למענו של נתניהו.

מנגד, עסקנים אחרים בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] טענו כי אין לחרוג מהכרעת הרבי שלא להתערב בפוליטיקה.

הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי הארגון עומד מאחורי הקמפיין.

הרב אהרונוב הסתמך על החלטת בית דין רבני [[חב"ד]]{{הערה|עסקנים חב"דיים אחרים מעידים כי לא התקבל אישור מאף רב להשתמש בשם חב"ד לעניין זה. עד היום לא התפרסמה הבהרה כתובה מהרבנים{{מקור}}}}.

הקמפיין נחל הצלחה ואכן נתניהו ניצח, אולם בסופו של דבר הפר נתניהו את הבטחתו ולא עצר את [[הסכמי אוסלו]].

== בחירות תשנ"ט ==
{{ערך מורחב|בחירות תשנ"ט}}

בבחירות תשנ"ט, יצאו הודעות מרבני חב"ד ומאישים חב"דיים, כי החובה להצביע כדי להשפיע, כפי הוראות הרבי.

מנגד ובאופן חריג, הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] חוברת בשם: דרך אמונה בחרתי, המסבירה על פי שיחותיו הקדושות של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח שכשכל המפלגות תומכות במשא ומתן עם הערבים אסור לבחור באף אחת מהן בגלל שהבחירה תמיד תהווה תמיכה בפיקוח נפש ואם כן אין להצביע לאף מפלגה.

כיום כלל רבני חב"ד מורים להצביע בבחירות לכנסת. אמנם ישנם חסידים בודדים אשר מביעים דעה השוללת לחלוטין להשתתף בבחירות, זאת בניגוד לעמדתו הידועה של הרבי{{הערה|[https://www.hageula.com/sichat_hageula/royal_wine/19024.htm אסור להצביע להם!], באתר [[הגאולה]].}}.

==ראו גם==
*[[בחירות]]
*[[בחירות תשמ"ט]]
*[[אגודת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ויילחם מלחמות השם''', פעילותו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

==קישורים חיצוניים==
;התייחסויות הרבי
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf חב"ד - בלתי מפלגתית]''' - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה {{קישור שבור|}}
*הרב מרדכי-מנשה לאופר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43988 דעת הרבי בנוגע לבחירות], מתוך אתר צעירי חב"ד - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72247 המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת] {{חב"ד אינפו}}
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/לראות-את-מלכנו/הרבי-על-הלימוד-מהבחירות-מה-יותר-טוב-בש/ הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?]''''
*{{קישור חבד און ליין|117537|"בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי|[[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]]|ג' ניסן תשע"ט}}

;התייחסויות נוספות:
*'''[https://chabad.info/blogs/584889/ הרב נחשון ב"מכתב לחבר" לקראת הבחירות]''' {{אינפו}}, אדר תש"פ
*{{קישור חבד וידפו ישן|4405|בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד?}}
*{{קישור שטורעם|77737|news|עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר'|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|61423|news|"מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת"|מערכת שטורעם|י' בשבט תשע"ג}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117286 בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

יעקב הלפרין

2024-02-29T09:58:09Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */תיקון לשון

[[קובץ:הרב יעקב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב הלפרין (תשפ"ד)]]

הרב '''יעקב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הוא נציג חב"ד בעיריית ירושלים, ששימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, ונציג תנועת 'שלומי אמונים' בעירייה. בעבר שימש כשליח הרבי ומנהל בית חב"ד במגדל העמק, ולאחר מכן בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשוון]] [[תשי"ח]] ב[[בני ברק]] להוריו ר' משה ושושנה הלפרין, במשפחה המשתייכת לציבור הליטאי ונמנית על צאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו התחנך במוסדות הציבור הליטאי, ובעת לימודו בישיבת 'קול תורה' התוודע לשורשיו החסידיים והחל להגות בתורת [[רבותינו נשיאינו]] ואף השתתף בארגון שיעורים קבועים בספר התניא.

כאשר נודע להנהלת הישיבה על פעילותו והשתייכותו לחסידות חב"ד, רצו לסלקו מהישיבה, אך לבסוף נותר ללמוד בישיבה לאחר שהרב [[שלמה זלמן אויערבך]] התערב לטובתו.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת קול תורה עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והתחתן עם רעייתו דישקה בת ר' משה נח ומרת דבורה רייזל הרשקופ.

לאחר נישואיו, הקים את בית חב"ד הראשון ב[[מגדל העמק]], וכעבור מספר שנים עבר בברכת הרבי לפעול בשליחות ב[[ירושלים]] והקים את בית חב"ד בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בעיר.

לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, החל לפעול לרווחת חסידי חב"ד וביסוס מוסדות חב"ד בעיר, וכן הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף
לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים, שימש כנציג ציבור בחברת
'מוריה' וממלא מקום יו"ר החברה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר פה אחד על ידי רבני קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בירושלים כנציג חב"ד בעירייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41787 דיווח באתר COL].}}.

שימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, עד לפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה.

בבחירות לעיריית ירושלים בשנת תשע"ט, זכתה מפלגת אגודת ישראל לשלושה מושבים בלבד, והרב הלפרין ששובץ במקום הרביעי לא נכנס לעירייה לאור התוצאות{{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/114171&ved=2ahUKEwioltDDo9CEAxXIgf0HHcwwDJEQFnoECBIQAQ&usg=AOvVaw0wTxMtZVYMznaqnZTIIUc7 }}. אך לפני הבחירות נחתם הסכם רוטציה עם ר' יוסי דייטש, לפיו במידה ואגודת ישראל תכניס למועצת העיר רק שלושה נציגים – דייטש יפרוש כעבור שנתיים וחצי, ויעביר את כל תפקידיו בעירייה לנציג חב”ד {{הערה|https://ch10.co.il/news/467841/}}. ואכן לאחר שנתיים וחצי, הרב הלפרין נכנס לתפקידו כמשנה לראש העיר {{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/132568&ved=2ahUKEwjDsbjXoNCEAxWthP0HHRCFBW4QFnoECA4QAQ&usg=AOvVaw146NwrfeAgdHepPV_sqNSr}}.

בבחירות לעיריית ירושלים באדר א' תשפ"ד, שובץ הרב הלפרין במקום הרביעי באגודת ישראל, אך לא נכנס לעירייה, מכיוון שהרשימה קיבלה רק שלושה מנדטים{{הערה|https://col.org.il/news/160853
}}.

הרב הלפרין ידוע כאיש ציבור נגיש המסייע במאור פנים לכל פונה, ולשכתו טיפלה במשך השנים בעשרות אלפי פניות ממגוון המגזרים בעיר, כשבראש פעילותו עוסק בחיזוק וביסוס מוסדות חב"ד ופעילות שלוחי הרבי בעיר.

לרב הלפרין ורעייתו 12 ילדים, והוא חבר קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת דבורה אלטע
*בנו, ר' שלמה ישראל הלפרין
*בנו, ר' יוסף מנחם הלפרין
*בנו, ר' שניאור זלמן הלפרין
*בתו מרת חיה מושקא
*בתו מרת הדסה פעשא
*בתו מרת מנוחה רחל
*בתו מרת נחמה לאה אשירה
*בתו מרת בלומה חנה
*בנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' זאב דוב הלפרין
*בתו מרת אודל איילה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F תגית: הרב יעקב הלפרין]''', ידיעות וחדשות באתר חב"ד {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

יעקב הלפרין

2024-02-29T09:56:20Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */תיקון

[[קובץ:הרב יעקב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב הלפרין (תשפ"ד)]]

הרב '''יעקב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הוא נציג חב"ד בעיריית ירושלים, ששימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, ונציג תנועת 'שלומי אמונים' בעירייה. בעבר שימש כשליח הרבי ומנהל בית חב"ד במגדל העמק, ולאחר מכן בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשוון]] [[תשי"ח]] ב[[בני ברק]] להוריו ר' משה ושושנה הלפרין, במשפחה המשתייכת לציבור הליטאי ונמנית על צאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו התחנך במוסדות הציבור הליטאי, ובעת לימודו בישיבת 'קול תורה' התוודע לשורשיו החסידיים והחל להגות בתורת [[רבותינו נשיאינו]] ואף השתתף בארגון שיעורים קבועים בספר התניא.

כאשר נודע להנהלת הישיבה על פעילותו והשתייכותו לחסידות חב"ד, רצו לסלקו מהישיבה, אך לבסוף נותר ללמוד בישיבה לאחר שהרב [[שלמה זלמן אויערבך]] התערב לטובתו.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת קול תורה עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והתחתן עם רעייתו דישקה בת ר' משה נח ומרת דבורה רייזל הרשקופ.

לאחר נישואיו, הקים את בית חב"ד הראשון ב[[מגדל העמק]], וכעבור מספר שנים עבר בברכת הרבי לפעול בשליחות ב[[ירושלים]] והקים את בית חב"ד בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בעיר.

לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, החל לפעול לרווחת חסידי חב"ד וביסוס מוסדות חב"ד בעיר, וכן הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף
לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים, שימש כנציג ציבור בחברת
'מוריה' וממלא מקום יו"ר החברה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר פה אחד על ידי רבני קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בירושלים כנציג חב"ד בעירייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41787 דיווח באתר COL].}}.

שימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, עד לפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה.

בבחירות לעיריית ירושלים בשנת תשע"ט, זכתה מפלגת אגודת ישראל לשלושה מושבים בלבד, והרב הלפרין ששובץ במקום הרביעי לא נכנס לעירייה לאור התוצאות{{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/114171&ved=2ahUKEwioltDDo9CEAxXIgf0HHcwwDJEQFnoECBIQAQ&usg=AOvVaw0wTxMtZVYMznaqnZTIIUc7 }}. אך לפני הבחירות נחתם הסכם רוטציה עם ר' יוסי דייטש, לפיו במידה ואגודת ישראל תכניס למועצת העיר רק שלושה נציגים – דייטש יפרוש כעבור שנתיים וחצי, ויעביר את כל תפקידיו בעירייה לנציג חב”ד {{הערה|https://ch10.co.il/news/467841/}}. ואכן לאחר שנתיים וחצי, הרב הלפרין נכנס לתפקידו כמשנה לראש העיר {{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/132568&ved=2ahUKEwjDsbjXoNCEAxWthP0HHRCFBW4QFnoECA4QAQ&usg=AOvVaw146NwrfeAgdHepPV_sqNSr}}.

בבחירות לעיריית ירושלים באדר א' תשפ"ד, שובץ הרב הלפרין במקום הרביעי באגודת ישראל, אך לא נכנס למועצת העיר, מכיוון שהרשימה קיבלה רק שלושה מנדטים{{הערה|https://col.org.il/news/160853
}}.

הרב הלפרין ידוע כאיש ציבור נגיש המסייע במאור פנים לכל פונה, ולשכתו טיפלה במשך השנים בעשרות אלפי פניות ממגוון המגזרים בעיר, כשבראש פעילותו עוסק בחיזוק וביסוס מוסדות חב"ד ופעילות שלוחי הרבי בעיר.

לרב הלפרין ורעייתו 12 ילדים, והוא חבר קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת דבורה אלטע
*בנו, ר' שלמה ישראל הלפרין
*בנו, ר' יוסף מנחם הלפרין
*בנו, ר' שניאור זלמן הלפרין
*בתו מרת חיה מושקא
*בתו מרת הדסה פעשא
*בתו מרת מנוחה רחל
*בתו מרת נחמה לאה אשירה
*בתו מרת בלומה חנה
*בנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' זאב דוב הלפרין
*בתו מרת אודל איילה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F תגית: הרב יעקב הלפרין]''', ידיעות וחדשות באתר חב"ד {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

יעקב הלפרין

2024-02-29T09:54:27Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */עדכון ומראי מקום

[[קובץ:הרב יעקב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב הלפרין (תשפ"ד)]]

הרב '''יעקב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הוא נציג חב"ד בעיריית ירושלים, ששימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, ונציג תנועת 'שלומי אמונים' בעירייה. בעבר שימש כשליח הרבי ומנהל בית חב"ד במגדל העמק, ולאחר מכן בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשוון]] [[תשי"ח]] ב[[בני ברק]] להוריו ר' משה ושושנה הלפרין, במשפחה המשתייכת לציבור הליטאי ונמנית על צאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו התחנך במוסדות הציבור הליטאי, ובעת לימודו בישיבת 'קול תורה' התוודע לשורשיו החסידיים והחל להגות בתורת [[רבותינו נשיאינו]] ואף השתתף בארגון שיעורים קבועים בספר התניא.

כאשר נודע להנהלת הישיבה על פעילותו והשתייכותו לחסידות חב"ד, רצו לסלקו מהישיבה, אך לבסוף נותר ללמוד בישיבה לאחר שהרב [[שלמה זלמן אויערבך]] התערב לטובתו.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת קול תורה עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והתחתן עם רעייתו דישקה בת ר' משה נח ומרת דבורה רייזל הרשקופ.

לאחר נישואיו, הקים את בית חב"ד הראשון ב[[מגדל העמק]], וכעבור מספר שנים עבר בברכת הרבי לפעול בשליחות ב[[ירושלים]] והקים את בית חב"ד בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בעיר.

לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, החל לפעול לרווחת חסידי חב"ד וביסוס מוסדות חב"ד בעיר, וכן הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף
לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים, שימש כנציג ציבור בחברת
'מוריה' וממלא מקום יו"ר החברה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר פה אחד על ידי רבני קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בירושלים כנציג חב"ד בעירייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41787 דיווח באתר COL].}}.

שימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, עד לפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה.

בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט, זכתה מפלגת אגודת ישראל לשלושה מושבים בלבד, והרב הלפרין ששובץ במקום הרביעי לא נכנס לעירייה לאור התוצאות{{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/114171&ved=2ahUKEwioltDDo9CEAxXIgf0HHcwwDJEQFnoECBIQAQ&usg=AOvVaw0wTxMtZVYMznaqnZTIIUc7 }}. אך לפני הבחירות נחתם הסכם רוטציה עם ר' יוסי דייטש, לפיו במידה ואגודת ישראל תכניס למועצת העיר רק שלושה נציגים – דייטש יפרוש כעבור שנתיים וחצי, ויעביר את כל תפקידיו בעירייה לנציג חב”ד {{הערה|https://ch10.co.il/news/467841/}}. ואכן לאחר שנתיים וחצי, הרב הלפרין נכנס לתפקידו כמשנה לראש העיר {{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/132568&ved=2ahUKEwjDsbjXoNCEAxWthP0HHRCFBW4QFnoECA4QAQ&usg=AOvVaw146NwrfeAgdHepPV_sqNSr}}.

בבחירות לעירייה באדר א' תשפ"ד, שובץ הרב הלפרין במקום הרביעי באגודת ישראל, ולא נכנס למועצה, כשהרשימה קיבלה רק שלושה מנדטים {{הערה|https://col.org.il/news/160853
}}.

הרב הלפרין ידוע כאיש ציבור נגיש המסייע במאור פנים לכל פונה, ולשכתו טיפלה במשך השנים בעשרות אלפי פניות ממגוון המגזרים בעיר, כשבראש פעילותו עוסק בחיזוק וביסוס מוסדות חב"ד ופעילות שלוחי הרבי בעיר.

לרב הלפרין ורעייתו 12 ילדים, והוא חבר קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת דבורה אלטע
*בנו, ר' שלמה ישראל הלפרין
*בנו, ר' יוסף מנחם הלפרין
*בנו, ר' שניאור זלמן הלפרין
*בתו מרת חיה מושקא
*בתו מרת הדסה פעשא
*בתו מרת מנוחה רחל
*בתו מרת נחמה לאה אשירה
*בתו מרת בלומה חנה
*בנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' זאב דוב הלפרין
*בתו מרת אודל איילה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F תגית: הרב יעקב הלפרין]''', ידיעות וחדשות באתר חב"ד {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

יעקב הלפרין

2024-02-29T09:46:22Z

141.226.232.71: /* תולדות חיים */עדכון

[[קובץ:הרב יעקב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב הלפרין (תשפ"ד)]]

הרב '''יעקב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הוא נציג חב"ד בעיריית ירושלים, ששימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, ונציג תנועת 'שלומי אמונים' בעירייה. בעבר שימש כשליח הרבי ומנהל בית חב"ד במגדל העמק, ולאחר מכן בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשוון]] [[תשי"ח]] ב[[בני ברק]] להוריו ר' משה ושושנה הלפרין, במשפחה המשתייכת לציבור הליטאי ונמנית על צאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו התחנך במוסדות הציבור הליטאי, ובעת לימודו בישיבת 'קול תורה' התוודע לשורשיו החסידיים והחל להגות בתורת [[רבותינו נשיאינו]] ואף השתתף בארגון שיעורים קבועים בספר התניא.

כאשר נודע להנהלת הישיבה על פעילותו והשתייכותו לחסידות חב"ד, רצו לסלקו מהישיבה, אך לבסוף נותר ללמוד בישיבה לאחר שהרב [[שלמה זלמן אויערבך]] התערב לטובתו.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת קול תורה עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והתחתן עם רעייתו דישקה בת ר' משה נח ומרת דבורה רייזל הרשקופ.

לאחר נישואיו, הקים את בית חב"ד הראשון ב[[מגדל העמק]], וכעבור מספר שנים עבר בברכת הרבי לפעול בשליחות ב[[ירושלים]] והקים את בית חב"ד בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בעיר.

לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, החל לפעול לרווחת חסידי חב"ד וביסוס מוסדות חב"ד בעיר, וכן הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף
לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים, שימש כנציג ציבור בחברת
'מוריה' וממלא מקום יו"ר החברה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר פה אחד על ידי רבני קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בירושלים כנציג חב"ד בעירייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41787 דיווח באתר COL].}}.

שימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, עד לפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה.

בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט, זכתה מפלגת אגודת ישראל לשלושה מושבים בלבד, והרב הלפרין ששובץ במקום הרביעי לא נכנס לעירייה לאור התוצאות{{הערה|javascript:void()}}. לפני הבחירות נחתם הסכם רוטציה עם ר' יוסי דייטש, לפיו במידה ואגודת ישראל תכניס למועצת העיר רק שלושה נציגים – דייטש יפרוש כעבור שנתיים וחצי, ויעביר את כל תפקידיו בעירייה לנציג חב”ד {{הערה|https://ch10.co.il/news/467841/}}. ואכן לאחר שנתיים וחצי, הרב הלפרין נכנס לתפקידו כמשנה לראש העיר וכיהן בתפקיד זה עד אדר א' תשפ"ד {{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/132568&ved=2ahUKEwjDsbjXoNCEAxWthP0HHRCFBW4QFnoECA4QAQ&usg=AOvVaw146NwrfeAgdHepPV_sqNSr}}.

בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד, שובץ הרב הלפרין במקום הרביעי באגודת ישראל, ולא נכנס למועצה, כשהרשימה קיבלה רק שלושה מנדטים{{הערה|javascript:void(0)
}}.

הרב הלפרים ידוע כאיש ציבור נגיש המסייע במאור פנים לכל פונה, ולשכתו טיפלה במשך השנים בעשרות אלפי פניות ממגוון המגזרים בעיר, כשבראש פעילותו עוסק בחיזוק וביסוס מוסדות חב"ד ופעילות שלוחי הרבי בעיר.

לרב הלפרין ורעייתו 12 ילדים, והוא חבר קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת דבורה אלטע
*בנו, ר' שלמה ישראל הלפרין
*בנו, ר' יוסף מנחם הלפרין
*בנו, ר' שניאור זלמן הלפרין
*בתו מרת חיה מושקא
*בתו מרת הדסה פעשא
*בתו מרת מנוחה רחל
*בתו מרת נחמה לאה אשירה
*בתו מרת בלומה חנה
*בנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' זאב דוב הלפרין
*בתו מרת אודל איילה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F תגית: הרב יעקב הלפרין]''', ידיעות וחדשות באתר חב"ד {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

צרפתית

2024-02-27T14:25:58Z

141.226.232.71:

השפה ה'''צרפתית''' (בשפת המקור: Français, פְרָאנְסֶה) היא שפה לטינית-רומאנית המשמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, לצד כ-140 מליון איש נוספים הדוברים את השפה, ובסך הכל משתמשים בה כ-220 מיליון בני אדם.

השפה הצרפתית משמשת כשפה רשמית במבחר קהילות וארגונים דוגמת האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי, ובעבר נחשבה לשפה בינלאומית וידיעתה הקנתה שייכות למעמד הגבוה, ובשל כך הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם, אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 הלך מקומה ונדחק על ידי השפה האנגלית.

==היסטוריה==
השפה החלה להתפתח מתוך השפה הרומאית, בינשויי ניב ובהפשטה של השפה הלטינית.

התיעוד הכתוב הראשון של השפה הצרפתית הוא משנת ד'תר"ב, ובשנת ה'רצ"ט הוכרזה כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

במהלך השנים הבאות הלכה השפה הצרפתית והתפשטה והחליפה את מקומה של הלטינית במוסדות ה[[אקדמיה]], ובחוגי המדע וההגות.

עם התפשטות האימפריה הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה ובאסיה.

החל משנת ה'תר"מ ואילך, בעקבות חוק חינוך חובה שנחקק בצרפת, התפשטה הצרפתית בכל רחבי צרפת גם כשפת דיבור שימושית במהלך חיי היום יום.

עד למלחמת העולם הראשונה מעל 50% מתושבי צרפת לא דברו צרפתית אלא שפות אחרות המהוות חלק מהנוף הלשוני של המדינה: שפות רומאניות כמו האוקסיטנית או פרובנסלית, על גרסאותיה, ביארנית, אוברנית, גסקונית וכו', ושפות שאינן רומאניות כמו ברטונית, פלמית, גרמנית אלזסית, בסקית, איטלקית, קורסיקאית וכו', דבר שהוביל לכך שבשנה שפרצה המלחמה, תרע"ד, מחצית מהחיילים עדיין לא הבינו היטב את פקודות הקצינים. הצבא היווה במידה רבה כור היתוך לשוני בקרב האוכלוסייה הגברית. בהמשך גם מערכת החינוך והמדיה - הרדיו והטלוויזיה תרמו להפצתה בקרב העם.

מלבד התפשטות השפה בצרפת עצמה, התפשטה השפה במדינות אליה היגרו תושבי צרפת, כגון בלגיה, שווייץ, פרובינציית קוויבק בקנדה, ומדינת שונות בארצות הברית כגון לואיזיאנה, מיין, וניו המפשייר.

הצרפתית השפיעה במידה רבה על השפה האנגלית, ומספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים בשפה האנגלית - מקורם בצרפתית עתיקה, או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.

==בחסידות חב"ד==

על השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל. {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן, תרח"צ, עמ' שצט.}}

הרבי מעיד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב כ"ג כסלו תשנ"ב, הערה 31.}} שכמה מרבותינו נשיאינו דיברו בשפה הצרפתית, ובאחת ההזדמנויות שאדמו"ר הרש"ב ביקר בצרפת עם אדמו"ר הריי"צ, דיבר במשך ארבע שעות רצופות בשפה הצרפתית{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמוד רמו.}}, וקישר זאת לכך שרבותינו נשיאינו התלבשו בלבושי המתברר של צרפת כדי לזכך ולברר אותה ולהעלות אותה לקדושה.

בתקופת אדמו"ר הריי"צ, כאשר ר' [[הלל זלטפולסקי]] רצה לתרגם להפיץ דברי חסידות בשפה הצרפתית, הסתייג מכך אדמו"ר הריי"צ{{הערה|נסקר בהרחבה באדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 142. וראו מכתב הרבי לרב חיים יעקב שלאמע על תרגום קונטרס אהבת ישראל לצרפתית, אגרות קודש חלק ל"ב אגרת יב'צג.}}, ובהזדמנות יחידה העניק הוראה פרטית לר' [[דוד ברוומן]] ללמוד צרפתית{{הערה|תשורה אלראי תשנ"ט עמוד 13.}}.

הרבי כתב פעמים רבות לאנשים דוברי צרפתית, שעל אף שהמזכירים אינם מבינים שפה זו, הרבי עצמו כן מבין אותה, ולכן יכולים להמשיך לכתוב לו בצרפתית, למרות שהמענה שיקבלו (שיוקלד ע"י המזכירים) יהיה בלשון הקודש {{הערה|על פי עדותו של מאיר שוחטמן בספר 'הרבי בפריז' עמוד 101, הרבי לא ידע את השפה הצרפתית על בוריה לפני כניסתו לאוניברסיטה בצרפת, ורק לאחר מכן רכש בקיאות בשפה זו. אך בוודאות שידע את השפה כבר קודם לכן, כיון שאת השתדלנות לשחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו הידוע בשנת תרפ"ז, ניהל הרבי באמצעות קשרי מכתבים עם צפנים מוסווים בשפה הצרפתית ששוגרו לחסידי חב"ד בארצות הברית (הרבניות חלק ב' עמוד 65).}}, והם יכולים להמשיך לכתוב אליו בצרפתית, אף שהמענה על המכתבים מגיע בשפות אחרות.

בהתוועדות שבת פרשת חוקת-בלק תשמ"ט נכחה קבוצת אורחים מצרפת, ובמהלך ההתוועדות ייחד הרבי שיחה קצרה אליהם באופן נדיר, בשפה הצרפתית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Mbf_yjkXmFtxgqDNJC_UaonwpxBr2m5v/view התוועדויות תשמ"ט עמוד 724]. בנוסף, לפי היומנים גם ב[https://drive.google.com/file/d/1rhc2fuWS-C6kf6T_A8h0ZVDG1ezv5roB/view שיחת בראשית - המשך לשמחת תורה - תשל"ד], דיבר הרבי בצרפתית.}}, וכך היה גם בשיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTdjJ5YWJtUlJQZHM/view?resourcekey=0-_tJH6QUjBg_clTmajkcdqg התיאור שצורף לתצלום ההגהות משיחת שבת זו].}}.

מלבד זאת, אירע מספר פעמים ב[[יחידות כללית]] לאורחים צרפת שהרבי דיבר בפניהם בצרפתית, ויש מכך אף תיעוד{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://ashreinu.app/player?parentEvent=4205&event=4206 יחידות ט"ז תמוז תשמ"ג].}}, זאת בנוסף לעשרות ומאות אנשים ששוחחו עם הרבי בשפה זו ביחידויות ובחלוקות דולרים.

ספרי הרבי שתורגמו לשפה הצרפתית, תורגמו ברובם על ידי ר' [[חיים מלול]] ויצאו לאור בהוצאת [[בית ליובאוויטש פריז]]{{הערה|קדם לכך הדפסת חוברות וספרונים על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בתרגום הרב [[רפאל וילשנסקי]], ספר זכרון גורודצקי עמוד 111.}}.

{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:צרפת]]

רוסית

2024-02-27T14:22:40Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] ידעו רוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}
אדמו"ר הצמח צדק הבין רוסית, כי הוא היה קורא את כתבי-העת (שנכתבו בשפה זו) לפני אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן ידע פולנית רוסית וגרמנית, אלא שלא רצה להוציא שפות אלו בדיבור. (על השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל). {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן, תרח"צ, עמ' שצט.}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו. ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וכן טעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן (צרפתית וכו'). {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T14:19:44Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] ידעו רוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}
אדמו"ר הצמח צדק הבין רוסית, כי הוא היה קורא את כתבי-העת (שנכתבו בשפה זו) לפני אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן ידע פולנית רוסית וגרמנית, אלא שלא רצה להוציא שפות אלו בדיבור. (על השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל). {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן, תרח"צ, עמ' שצט.}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T14:19:06Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] ידעו רוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}
אדמו"ר הצמח צדק הבין רוסית, כי הוא היה קורא את כתבי-העת (שנכתבו בשפה זו) לפני אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן ידע פולנית רוסית וגרמנית, אלא שלא רצה להוציא שפות אלו בדיבור. על השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל. {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן, תרח"צ, עמ' שצט.}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T14:18:43Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] ידעו רוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}
אדמו"ר הצמח צדק הבין רוסית, כי הוא היה קורא את כתבי-העת (שנכתבו בשפה זו) לפני אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן ידע פולנית רוסית וגרמנית, אלא שלא רצה להוציא שפות אלו בדיבור. על השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל. {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן, תרח"צ, עמ' שצט.}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T14:17:35Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}
אדמו"ר הצמח צדק הבין רוסית, כי הוא היה קורא את כתבי-העת (שנכתבו בשפה זו) לפני אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן ידע פולנית רוסית וגרמנית, אלא שלא רצה להוציא שפות אלו בדיבור. על השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל. {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן, תרח"צ, עמ' שצט.}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:19:40Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:18:12Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".}}

הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:05:24Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הריי"צ כותב, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.
בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:04:12Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הריי"צ כותב, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים}}.

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:03:19Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הריי"צ כותב, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.

בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}.

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:02:10Z

141.226.232.71:

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הריי"צ כותב, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.

הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית. בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}.

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

רוסית

2024-02-27T13:00:55Z

141.226.232.71: /* השפה אצל רבותינו נשיאנו */מידע חדש מאג"ק הרבי הריי"צ

'''רוסית''' (ברוסית: '''Русский''' - רוסקי) היא השפה הרשמית ב[[רוסיה]], והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת [[ברית המועצות]]. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

מכיוון ש[[רבותינו נשיאינו]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף [[ניגוני חב"ד]] רבים בשפה זו.

השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות [[שלוחי הרבי]] ו[[בתי חב"ד]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים [[יהודים]] שהגיעו ל[[ארץ ישראל]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.

==רוסית ויהודים==
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר [[נפילת מסך הברזל]]. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), ב[[ארצות הברית]] חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, וב[[גרמניה]] חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית{{הערה|יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)}}. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[אנגליה]] ועוד.

==השפה אצל רבותינו נשיאנו==
{{להשלים|סיבה=איזה מהרביים דיברו רוסית? צריך גם להוסיף עוד פרטים}}
רוב [[נשיאי חב"ד]] דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות [[רוסיה]] והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.{{ש}}
בעת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר הזקן]] ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.{{ש}}

הרבי הריי"צ כותב, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.
הרבי הריי"צ מספר שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית. בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.}}.

ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.}}.

[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[ספר התניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}}
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.

==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית==
קייימים לא מעט [[ניגוני חב"ד]] ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל [[הרבי]] ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]] וחלקם הם:
{{טורים|#[[ניגון אוּו ווָאדיֶע]]
#[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
#[[דודלה]]
#[[זאיגריי מנה קזצ'נקה]]
#[[יעדים יעדים (ניגון)]]
#[[ליובא בראצי ליובא]]
#[[מכתב לרבי (ניגון)]]
#[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]
#[[ניגון דונאי]]
#[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
#[[ניגון לר' פסח ממלסטובקע]]
#[[ניגון מי ארמיא אדמורא]]
#[[ניגון נאשי קראמקי]]
#[[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י]]
#[[נייעט נייעט ניקאווא]]
#[[ניע חודיטי]]
#[[ניגון עך טי זיעמליאק]]
#[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|ניגון צמאה לך נפשי]]
#[[ניגון סטאוו יא פיטו]]}}

==ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית==
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
{{ערך מורחב|ערך=[[חבורת מזכי הרבים]]}} '''חמ"ה''', - ([[ראשי תיבות]] - '''ח'''בורת '''מ'''זכי '''ה'''רבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]] והוא מפעיל גם את ארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[אגף עלייה בצעירי חב"ד]]}} '''חב"ד בעליה''', הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מ[[ברית המועצות]].
{{ערך מורחב|ערך=[[שמי"ר]]}} '''שמי"ר''', ([[ראשי תיבות]]: '''א'''גודת '''ש'''ומרי [[מצוות|'''מ'''צוות]] '''י'''וצאי [[רוסיה|'''ר'''וסיה]]) היא אגודה שתפקידה לסייע ל[[יהודי]]ם יוצאי מדינות חבר העמים ב[[גשמי]]ות וב[[רוחני]]ות. האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] בקיץ שנת [[תשל"ב]].

==הוצאה לאור ברוסית==
[[קובץ:חמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרים ברוסית, "הלכות [[תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]" והספר "להיות יהודי" בהוצאת [[חמ"ה]].]]
[[קובץ:מודעות.png|250px|שמאל|ממוזער|הספר "[[מודעות יהודית]]" של הרב [[נדב כהן]] מתורגם לרוסית.]]
בשנת [[תש"ע]] הוציא לאור ארגון "[[חמ"ה]]" את הספר "[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה ה[[עברית]] מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

כמו כן יצא לאור על ידי "[[שמי"ר|הוצאה לאור שמיר]]" ב[[ירושלים]], הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב [[עמנואל שוחט]] בשפה ה[[אנגלית]], שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "[[מיהו יהודי]]".

כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס [[יהדות|אידישקייט]] ב"דלת האחורית". [[הרבי]] לקח אותו מספר פעמים ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]].

גם הספר [[אגרות קודש]] - מכתביו של [[הרבי]] - יצא לאור ברוסית.{{הערה|[https://chabad.info/news/111064/ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית] ב{{אינפו}}}}

===[[ספר התניא]] ברוסית===
{{פסקה חסרה}}
[[ספר התניא]] נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]]. תחילה נדפס ספר ה[[תניא]] ברוסית בחוברות קצרות (משנת [[תשל"ו]] ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מה[[תניא]] כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם וה[[תניא]] נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת [[תשמ"ד]] ואילך). מאז נדפס ספר ה[[תניא]] פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]].
גם הספר "[[שיעורים בספר התניא]]" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת [[תש"פ]].

יצא לאור גם הספר "[[מודעות יהודית]]" מאת [[נדב כהן]], שמגיש רעיונות מרכזיים ב[[ספר התניא]] בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]

צרפתית

2024-02-27T12:06:56Z

141.226.232.71: /* בחסידות חב"ד */תיקון מ"מ

השפה ה'''צרפתית''' (בשפת המקור: Français, פְרָאנְסֶה) היא שפה לטינית-רומאנית המשמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, לצד כ-140 מליון איש נוספים הדוברים את השפה, ובסך הכל משתמשים בה כ-220 מיליון בני אדם.

השפה הצרפתית משמשת כשפה רשמית במבחר קהילות וארגונים דוגמת האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי, ובעבר נחשבה לשפה בינלאומית וידיעתה הקנתה שייכות למעמד הגבוה, ובשל כך הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם, אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 הלך מקומה ונדחק על ידי השפה האנגלית.

==היסטוריה==
השפה החלה להתפתח מתוך השפה הרומאית, בינשויי ניב ובהפשטה של השפה הלטינית.

התיעוד הכתוב הראשון של השפה הצרפתית הוא משנת ד'תר"ב, ובשנת ה'רצ"ט הוכרזה כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

במהלך השנים הבאות הלכה השפה הצרפתית והתפשטה והחליפה את מקומה של הלטינית במוסדות ה[[אקדמיה]], ובחוגי המדע וההגות.

עם התפשטות האימפריה הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה ובאסיה.

החל משנת ה'תר"מ ואילך, בעקבות חוק חינוך חובה שנחקק בצרפת, התפשטה הצרפתית בכל רחבי צרפת גם כשפת דיבור שימושית במהלך חיי היום יום.

עד למלחמת העולם הראשונה מעל 50% מתושבי צרפת לא דברו צרפתית אלא שפות אחרות המהוות חלק מהנוף הלשוני של המדינה: שפות רומאניות כמו האוקסיטנית או פרובנסלית, על גרסאותיה, ביארנית, אוברנית, גסקונית וכו', ושפות שאינן רומאניות כמו ברטונית, פלמית, גרמנית אלזסית, בסקית, איטלקית, קורסיקאית וכו', דבר שהוביל לכך שבשנה שפרצה המלחמה, תרע"ד, מחצית מהחיילים עדיין לא הבינו היטב את פקודות הקצינים. הצבא היווה במידה רבה כור היתוך לשוני בקרב האוכלוסייה הגברית. בהמשך גם מערכת החינוך והמדיה - הרדיו והטלוויזיה תרמו להפצתה בקרב העם.

מלבד התפשטות השפה בצרפת עצמה, התפשטה השפה במדינות אליה היגרו תושבי צרפת, כגון בלגיה, שווייץ, פרובינציית קוויבק בקנדה, ומדינת שונות בארצות הברית כגון לואיזיאנה, מיין, וניו המפשייר.

הצרפתית השפיעה במידה רבה על השפה האנגלית, ומספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים בשפה האנגלית - מקורם בצרפתית עתיקה, או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.

==בחסידות חב"ד==
הרבי מעיד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב כ"ג כסלו תשנ"ב, הערה 31.}} שכמה מרבותינו נשיאינו דיברו בשפה הצרפתית, ובאחת ההזדמנויות שאדמו"ר הרש"ב ביקר בצרפת עם אדמו"ר הריי"צ, דיבר במשך ארבע שעות רצופות בשפה הצרפתית{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמוד רמו.}}, וקישר זאת לכך שרבותינו נשיאינו התלבשו בלבושי המתברר של צרפת כדי לזכך ולברר אותה ולהעלות אותה לקדושה.

בתקופת אדמו"ר הריי"צ, כאשר ר' [[הלל זלטפולסקי]] רצה לתרגם להפיץ דברי חסידות בשפה הצרפתית, הסתייג מכך אדמו"ר הריי"צ{{הערה|נסקר בהרחבה באדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 142. וראו מכתב הרבי לרב חיים יעקב שלאמע על תרגום קונטרס אהבת ישראל לצרפתית, אגרות קודש חלק ל"ב אגרת יב'צג.}}, ובהזדמנות יחידה העניק הוראה פרטית לר' [[דוד ברוומן]] ללמוד צרפתית{{הערה|תשורה אלראי תשנ"ט עמוד 13.}}.

הרבי כתב פעמים רבות לאנשים דוברי צרפתית, שעל אף שהמזכירות אינה מבינה שפה זו, הרבי עצמו כן מבין אותה{{הערה|על פי עדותו של מאיר שוחטמן בספר 'הרבי בפריז' עמוד 101, הרבי לא ידע את השפה הצרפתית על בוריה לפני כניסתו לאוניברסיטה בצרפת, ורק לאחר מכן רכש בקיאות בשפה זו. אך בוודאות שידע את השפה כבר קודם לכן, כיון שאת השתדלנות לשחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו הידוע בשנת תרפ"ז, ניהל הרבי באמצעות קשרי מכתבים עם צפנים מוסווים בשפה הצרפתית ששוגרו לחסידי חב"ד בארצות הברית (הרבניות חלק ב' עמוד 65).}}, והם יכולים להמשיך לכתוב אליו בצרפתית, אף שהמענה על המכתבים מגיע בשפות אחרות.

בהתוועדות שבת פרשת חוקת-בלק תשמ"ט נכחה קבוצת אורחים מצרפת, ובמהלך ההתוועדות ייחד הרבי שיחה קצרה אליהם באופן נדיר, בשפה הצרפתית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Mbf_yjkXmFtxgqDNJC_UaonwpxBr2m5v/view התוועדויות תשמ"ט עמוד 724]. בנוסף, לפי היומנים גם ב[https://drive.google.com/file/d/1rhc2fuWS-C6kf6T_A8h0ZVDG1ezv5roB/view שיחת בראשית - המשך לשמחת תורה - תשל"ד], דיבר הרבי בצרפתית.}}, וכך היה גם בשיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTdjJ5YWJtUlJQZHM/view?resourcekey=0-_tJH6QUjBg_clTmajkcdqg התיאור שצורף לתצלום ההגהות משיחת שבת זו].}}.

מלבד זאת, אירע מספר פעמים ב[[יחידות כללית]] לאורחים צרפת שהרבי דיבר בפניהם בצרפתית, ויש מכך אף תיעוד{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://ashreinu.app/player?parentEvent=4205&event=4206 יחידות ט"ז תמוז תשמ"ג].}}, זאת בנוסף לעשרות ומאות אנשים ששוחחו עם הרבי בשפה זו ביחידויות ובחלוקות דולרים.

ספרי הרבי שתורגמו לשפה הצרפתית, תורגמו ברובם על ידי ר' [[חיים מלול]] ויצאו לאור בהוצאת [[בית ליובאוויטש פריז]]{{הערה|קדם לכך הדפסת חוברות וספרונים על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בתרגום הרב [[רפאל וילשנסקי]], ספר זכרון גורודצקי עמוד 111.}}.

{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:צרפת]]