חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)

2026-04-09T23:31:12Z

141.226.232.65: כמה פרטים לא נכונים בתולדות חייו

{{מפנה|פנחס אלטהויז}}
[[קובץ:פנחס טודרוס אלטהויז (חולון).jpg|ממוזער|הרב אלטהויז (תשפ"ד)]]
הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (נולד ב[[ד' בתשרי]] [[תשכ"ד]], 1963) הוא רב שכונה וראש מחלקת נישואין ברבנות העיר [[חולון]] ומשלוחי הרבי בעיר וממלא מקום הרב הראשי של העיר [[ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' תשרי]] [[תשכ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לר' [[חיים זעליג אלטהויז (כפר חב"ד)|חיים זעליג אלטהויז]] ולטובה גיטל.

לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת תשמ"ו התמנה להיות ר<nowiki>''מ בישיבת בית הר''</nowiki>מ בנחלת הר חב"ד.

בשנת תשמ<nowiki>''</nowiki>ז התחתן עם חיה ביילא, בתו של הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].

לאחר החתונה קבע את מגוריו בירושלים והמשיך את עבודותו בנחלת הר חב"ד

בשנת תשמ"ט עבר לשמש הר<nowiki>''</nowiki>מ בישיבת תומכי תמימים בראשון לציון וכבר לגור בעיר

במקביל לעבודתו בישיבה שימש כחבר ב[[מכון אהלי שם]] בראשותו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]],

בשנת תשנ<nowiki>''</nowiki>ט התמנה לשמש כרב שכונת רסקו בעיר חולון וכחבר מועצת הרבנות המקומית , באותה שנה ניהל את מבצע חנוכה בעיר בהצלחה רבה.

במשך השנים התמנה למנהל מחלקת הנישואין בעיר במשך כמה שנים היה הרב של חברת התעופה ישייאיר ושימש גם כנציג הקהילות היהודיות ורבני חבר העמים בישראל.

לאורך השנים צבר נסיון רב בעריכת חופות, וערך את החופות של מאות ואלפי זוגות.

מלבד פעילותו בחולון, מקיים קשרים קרובים עם רבנים ואישי ציבור בעלי השפעה, ונחשב לאחד מעסקני חב"ד הבולטים ביותר בארץ הקודש ועוזר רבות לקהילות יהודיות ושלוחי הרבי מכל העולם.

במשך השנים יזם קורסים להכשרת שלוחים בעולם בסידור חופה וקידושין והכרה באופן רשמי ע<nowiki>''</nowiki>י הרבנות הראשית לישראל, במהלך השנים הכשיר מאות שלוחים בעולם (בצרפת, פלורידה, קנדה, קליפורניה, ובמדינות נוספות)

בהמשך השתתף בקורסים של מכון למען ילמדו בתחום

כיום משמש כממלא מקום הרב הראשי לעיר [[ראשון לציון]].

==משפחתו==
*בנו, ר' מנשה אלטהויז
*בנו, ר' [[חיים זעליג אלטהויז (דנייפר)]] - משפיע ישיבת חב"ד בדנייפרו, ומשלוחי הרבי בעיר{{הערה|רעייתו מרת לאה נפטרה בגיל 28 בלבד בט"ו אדר שני תשפ"ד.}}
*בנו, ר' מנחם בן ציון אלטהויז
*בנו, ר' שמואל בצלאל אלטהויז
*חתנו, הרב [[שמואל גליצינשטיין]] שליח הרבי לצור יצחק.
*חתנו, הרב שמוליק רייניץ מייסד ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]

פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)

2026-04-09T23:19:48Z

141.226.232.65: הוא ממלא מקום רב בעיר בראשון )אין היום גם אשכנזי וגם ספרדי ) דבר נוסף הוא גם משלוחי הרבי סעיר

{{מפנה|פנחס אלטהויז}}
[[קובץ:פנחס טודרוס אלטהויז (חולון).jpg|ממוזער|הרב אלטהויז (תשפ"ד)]]
הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (נולד ב[[ד' בתשרי]] [[תשכ"ד]], 1963) הוא רב שכונה וראש מחלקת נישואין ברבנות העיר [[חולון]] ומשלוחי הרבי בעיר וממלא מקום הרב הראשי של העיר [[ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' תשרי]] [[תשכ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[חיים זעליג אלטהויז (כפר חב"ד)|חיים זעליג אלטהויז]] ולטובה גיטל.

לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עםחיה ביילא, בתו של הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] והשלים את לימודי ההסמכה לרבנות במבחני [[הרבנות הראשית לישראל]], ובהמשך לכך החל לפעול ב[[חולון]] תחילה ב[[מכון אהלי שם]] בראשותו של רב העיר הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], ובמשך השנים התמנה לשמש כרב שכונת רסקו בעיר, כחבר מועצת הרבנות המקומית, ומנהל מחלקת הנישואין בעיר במשך כמה שנים היה הרב של חברת התעופה ישייאיר ושימש גם כנציג הקהילות היהודיות ורבני חבר העמים בישראל.

לאורך השנים צבר נסיון רב בעריכת חופות, וערך את החופות של מאות ואלפי זוגות.

מלבד פעילותו בחולון, מקיים קשרים קרובים עם רבנים ואישי ציבור בעלי השפעה, ונחשב לאחד מעסקני חב"ד הבולטים ביותר בארץ הקודש ועוזר רבות לקהילות יהודיות ושלוחי הרבי מכל העולם.

עם הקמת מסלול ללימודי עריכת חופה וקידושין במסגרת [[מכון למען ילמדו]], הצטרף לרבני המכון, ונמנה על סגל ההוראה של קורס זה וחבר בצוות הרבנים המסמיכים את בוגרי המכון.

כיום משמש כממלא מקום הרב הראשי האשכנזי לעיר [[ראשון לציון]].

==משפחתו==
*בנו, ר' מנשה אלטהויז
*בנו, ר' [[חיים זעליג אלטהויז (דנייפר)]] - משפיע ישיבת חב"ד בדנייפרו, ומשלוחי הרבי בעיר{{הערה|רעייתו מרת לאה נפטרה בגיל 28 בלבד בט"ו אדר שני תשפ"ד.}}
*בנו, ר' מנחם בן ציון אלטהויז
*בנו, ר' שמואל בצלאל אלטהויז
*חתנו, הרב [[שמואל גליצינשטיין]] שליח הרבי לצור יצחק.
*חתנו, הרב שמוליק רייניץ מייסד ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]

שיחה:דוד פישר

2025-12-21T16:54:02Z

141.226.232.65: /* בושה וחרפה! */ תגובה

למה הוא ראוי לערך אדם שנלחם ברבי שליט"א מלך המשיח??--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 15:12, 4 במאי 2016 (UTC)
:כמו שעל האדמו"ר מסטמאר יש ערך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:03, 4 במאי 2016 (UTC)
::לא מדויק להגדיר אותו כאדם שנלחם ברבי. מילא לומר 'בלשון הרב' שהוא צוחק לרבי בפרצוף (שגם על זה יש מחלוקת אם נאמר לו, או לנגיד החסידי שמממן את הכובע והחליפה שאתה לובש), וברור שלא גרם שביעות רצון, אבל בפירוש לא נלחם, אלא לקח את הרצון של הרבי להרחיב את השכונה צעד אחד קדימה, וניצל זאת לטובתו האישית. אם תרצה פירוט, אוכל להרחיב בהמשך, אבל הסיפור לא שחור ולבן. לא סתם נתנו דוקא לו לנהל את הנושא, ולא סתם במשך שנים ארוכות הרבי לא אמר מילה, עד שנשוא הערך זלזל בכבוד הרבנים. ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:01, 5 במאי 2016 (UTC)
:::{{א|להתראות}}, אשמח אם תרחיב על הסיפור, מכיוון שבאמת מעניין אותי הסיפור מהצד השני--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 04:20, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 04:20, 16 ביוני 2024 (IDT)
::::תוכל לפנות בפרטי וארחיב מה שידוע לי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:21, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 18:21, 16 ביוני 2024 (IDT)
הערך מזוויע. לא כתוב כאן כמעט כלום על תולדות חייו, במה הוא עוסק כיום, ומה הוא עושה חוץ מהפוליטיקה השכונתית הנושנה. בכלל נראה שהערך נכתב בשביל הפרשיה, ומה שבחוץ נזנח. זה לא הערך היחיד בסגנון, ולא קוראים לאתר "פוליטיפדיה". עכ"פ אשמח אם מישהו ירחיב לתועלת כלל המשתמשים. [[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 04:05, 9 בינואר 2018 (UTC)
== בירור ==
ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg מכתב] של הבי"ד כתוב שקוראים לו חיים שמואל דוד ולא שמואל חיים דוד כבתוך הערך. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], ב' בסיוון ה'תשפ"א

==תיקון טעות==
הוא לא לוי, משפחת פישר שהם לווים זה משפחה אחרת.--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 07:28, כ"ה באב, ה'תשפ"ד 07:28, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

== הבחירות לרבנים ==
בערך כתוב שהוא התנה את נתינת הכסף בבחירת המועמד שלו, מי היה המועמד שלו? ובמה התבטאו הפעולות שלו להפריע בבחירות? אשמח שמישהו ירחיב קצת--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 03:09, כ"ג בחשוון, ה'תשפ"ה 03:09, 24 בנובמבר 2024 (IST)
== לעדכן תמונה ==
צריך תמונה יותר מעודכנת שלו, התמונה שקיימת היא מצעירותו! [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 21:26, ג' בחשוון, ה'תשפ"ב 21:26, 9 באוקטובר 2021 (UTC)

== חורף תשמ"ז ==
{{א|חייל של המלך}}, בעריכתך האחרונה הוספת את הסיפור מתשמ"ז. לפי הנראה זה היה קשור לגבאים (בעקבות בקשה של אדם מסויים) שלא נתנו כבוד לא' מרבני השכונה ולא העלו אותו לעשרת הדיברות (כפי שנכתב במענה הנ"ל). ולא אליו. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], י"ח בתמוז ה'תשפ"ב 09:43, 17 ביולי 2022 (UTC)
:זה היה שתי סיפורים שהשתלבו יחדיו. יש מכתב של ד.פ. לגבאים מאז שמובן ממנו שהאסיםה הייתה נגדו על ביזויו את הבד"צ וכן שמודעות האסיפה פורסמו כבר בע"ש עוד קודם שאירע בכלל הסיפור עם העלייה. שים לו פה את המייל שלך ואשלח לך את החומר הזה.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:44, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ב 22:44, 17 ביולי 2022 (UTC)
::{{א|חייל של המלך}} אשמח לקבל את החומרים הנ"ל למייל שלי (המופיע בדף המשתמש שלי) --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:48, 19 בפברואר 2023 (UTC)

== בקשת תמונה ==

אפשר פליז לשים כאן תמונה עדכנית יותר? --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 20:04, 19 ביולי 2022 (UTC)

== האם מותר להנות היום מהכסף שלו? ==

האם מותר להנות משבועון כפר חב"ד, ג'ם, תלושים ותוכניות של הועד, ועד הנחות בלה"ק וכו'?
שמעתי שמועה שהרב קורנוויץ התיר אך לא בדקתי, מישהו יודע מה דעת רבני ומשפיעי אנ"ש?
--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] - [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]], 21:02, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:02, 16 באוגוסט 2023 (UTC)
:{{א|ברכת הגאולה}} ציטוט מהשיחה שנמצאת בהערות {{ציטוטון|כספים כאלו שניתנים לטובת הציבור, כביכול, בתנאי בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף - אינם אפילו מ"קליפת נוגה"...(ופשיטא שאינם מצד הקדושה) ובמילא, '''אסור להשתמש בכספים אלו עבור עניני קדושה!'''}} --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ב באדר א' 15:19, 21 בפברואר 2024 (UTC)
::{{א|חיים כ}} אכן, כך גם טענתי בויכוח עם חבר שטען בפניי שראה חסידים גדולים משתמשים בספרים עם תמיכה זו מהקליפה, אפילו ארע פעם ששאלו את אחד המשפיעים כיצד הוא עובר על דברי הרבי ועל החרם והוא נאלם דום... מעניין אם גם למידע שהועתק לחבדפדיה מספרים בתמיכתו (לא דברי הרבי אלא הערות של מו"ל], סיפורים של שבועון כפר חב"ד (בחגים, שאז כתוב שזה בתמיכתו), ג'ם וכו', יש השפעה מהקליפה...

:::אבל בכ"ז אני שואל - אולי אפשר למצוא לימוד זכות לאלו שכן נהנים מכספי הקליפה --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:25, 21 בפברואר 2024 (UTC)

::::נא לא לסלף. בשיחה נאמר: '''"כספים כאלו שניתנים לטובת הציבור, כביכול, בתנאי בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף"'''. לא מדובר על כל הכסף של האיש אלא על אותם כספים שהוא רצה לתת לטובת הציבור. (בדיוק כמו שהרבי התבטא שאסור להשתמש בכספים שקיבלו בתמורה לכך שלא יתוקן חוק מיהו יהודי: הכוונה לאותם הכספים, לא לכל הכסף שיש למדינת ישראל עד עולם). החרם, כמסופר בערך, בוטל על ידי הרב היחיד שנותר מההרכב שהטיל אותו, בתקופה בה בבית דין קראון הייטס בכל אופן לא היו חברים שלושה רבנים. (ובלי קשר, כידוע, הרבי התבטא ביחס לחרם הנ"ל: אבי היה רב ארבעים שנה ומעולם לא נידה אדם).
::::אכן, הטיעון הראשון של האנונימי נשמע משכנע, יישר כח. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חבדפדיה|אל תנסה להתחכם עם אלוקות! תרום להפצת המעיינות!]] 00:03, 10 באפריל 2024 (IDT)

הדברים השתלשלו כך שהוא {דוד פישר} נאלץ לעזוב את גבולות ארצות הברית ולקבוע את מגוריו בירושלים.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/68.199.152.24|68.199.152.24]] 03:54, 23 במאי 2025 (IDT)

== בושה וחרפה! ==

הייתכן שיש ערך על "איש" שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר עליו ער לאכט אין מיין פנים אריין
[בעברית: הוא צוחק בפנים שלי!], (בשעה שצעק מקירות ליבו על מצב השכונה וכו'), וכידוע כל מעלליו ואכמ"ל, עד שעזב את ליובאוויטש ועבר לאה"ק, ורק כו"כ שנים '''לאחרי''' ג' תמוז תשנ"ד, כמה אנשים שחשבו שעזב הוי' את הארץ, ואין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה ר"ל, החליטו מדעת עצמם ועשו "הסכם" איתו (הסכם חד צדדי כי לא קבלנו הכסף בחזרה...).
ויש להעיר שכשמחפשים "דוד פישר" בגוגל, כל מה שתמצא הוא על [[דודו פישר]], והדבר היחיד על נשוא הערך הוא מ[[חב"דפדיה]] - "שמטרתה העיקרית היא להפיץ ולהנגיש את תורת חסידות חב"ד לקהל הרחב" - !!. ואין להאריך בדבר המבהיל, וגם ע"ז שבכלל אתם נותנים נתינת מקום הכי גדול והכי מכובד לה"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים", בנשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א. ומסיימים בטוב. --[[משתמש:המשתמש|המשתמש]] - [[שיחת משתמש:המשתמש|שיחה]], 10:07, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ה 10:07, 24 ביולי 2025 (IDT)

:מצטרף [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 18:54, 21 בדצמבר 2025 (IST)

ילדי שלוחי הרבי (ארגון)

2025-12-18T16:42:59Z

141.226.232.65:

'''ילדי שלוחי הרבי''' הוא ארגון סיוע למשפחות שלוחי הרבי המתמודדים עם צרכים רפואיים ייחודיים של ילדיהם. הארגון מסונף להנהלת [[מרכז 302]] שתחת ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==היסטוריה==
בשנת [[תשס"ט]] יזם [[מרכז 302]] שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]] הקמת ארגון שמטרתו לסייע לשלוחי הרבי שיש להם במשפחה ילדים בעלי צרכים ייחודיים, כאשר הקושי במקרה כזה הוא כפול כיון שהם מגדלים את ילדיהם בנקודות יישוב מנותקות מקהילה פעילה, והאתגר גדול יותר כשאינם יכולים לקבל סיוע קהילתי.

במשך שבע שנים פעל הארגון בארצות הברית בלבד, ובין שאר הפעולות, קיים ימי נופש למשפחות השלוחים, במטרה להעניק להם למשפחות פסק זמן מהטיפול התובעני המתמיד ואפשרות להיפגש עם הורים נוספים המתמודדים עם אתגרים דומים, לקבל הדרכות ממוקדות מאנשי מקצוע, ולאגור כוחות להמשך השליחות.

בשנת תשע"ו יזם הרב [[אלי וולף]] הרחבה של פעילות הארגון גם לארץ הקודש ואירופה{{הערה|יוזמה זו, באה בהמשך לפעולות נוספות של הרב וולף בתחום זה, כולל הוצאה לאור של החוברת 'מבט מיוחד' המלקטת את התייחסויות הרבי בנושא, כאשר הוא עצמו נמנה על מעגל המשפחות המתמודדות עם האתגר.}}.

הנותן סייע למשפחות שלוחי חב"ד בישראל המתמודדים עם צרכים רפואיים ייחודיים של ילדיהם.

הארגון עומד תחת הנהלת הרב שאול וייזער, ובין חברי הדירקטריון של הארגון נמנה בעבר הרב [[גרשון סייבול]], עד לפטירתו.

נכון לשנת [[תשפ"ו]] מעניק הארגון תמיכה כספית, ייעוץ מקצועי ומענה אנושי לכל צורך, וקבוצות נופש לכ-350 משפחות שלוחים בכל רחבי העולם.

==לקריאה נוספת==
*'''A Lifeline for Shluchim Families''', מגזין COLive גליון 27 טבת ה'תשפ"ה עמוד 26

==קישורים חיצוניים==
*'''[yaldei.com/ אתר הבית של הארגון]'''
*'''[https://col.org.il/news/106061 נופש ראשון מסוגו למשפחות "ילדי שלוחי הרבי"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:שליחות]]

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג

2025-11-06T21:20:51Z

141.226.232.65: /* פסקת ביקורת על תלמידיו */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}

== פסקת "בקורת" ==

לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד. רבים-רבים מחסידי חב"ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב"ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת "תורת חיים" בירושלים (אחת מהקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י"א בכסלו, ה'תשפ"ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
:[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב"דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]?
::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב"א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב"דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב"דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש"הוועדה הרוחנית של חב"דפדיה" מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה.
:::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב"ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב"ד 'במובן המצומצם' - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי"ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם
:::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה "מחוללי הנפלאות" נמנים על קהל חסידי חב"ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ"ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט"א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי "הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''" היא ההגדרה המילונית למושג "מחלוקת במציאות". אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ"ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת"ר שליט"א – "מסתייגים" אנ"ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב"דפדיה?!
:::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::גוט יום טוב. אני מסכים איתך, אכן רבים וטובים בציבור החב"די על כל רבדיו לא יסתייגו ממנו לא בגלל שמסכימים עם האישיות הדמות והתופעה, ובטח לא בגלל שמאמינים במה שתלמידים שונים סביבו מאמינים (מה שהוא עצמו ככל הנראה לא מאמין, לפחות אני רוצה לדון אותו לכף זכות ולחשוב שהוא לא מאמין בשטויות האלו בעצמו...), אלא סתם מחוסר ידיעה. אבל האמת שכל הדיון הזה הוא סתם דמגוגיה, כי האמת לא נקבעת לפי הרוב. לא כל מי שקורא בחוברות הנפלאות (ואני מעת לעת בתוכם, ומה בכך?!...) מסכים עמהם. רוב מוחלט של חסידי חב"ד, ובטח ובטח בין רבני ומשפיעי חב"ד - מוקיעים באופן מוחלט את כל הסגנון המוזר של "הקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג", אם הוא חסיד - הוא צריך להיות בביטול מוחלט כלפי הרבי, והקהילות הם של הרבי ולא 'שלו', ואם היחס אליו מצד התלמידים הוא לצערנו כביכול ההשפעה עוברת דרכו, אזי רחמנא לישזבן מהאי דעתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ' בכסלו, ה'תשפ"ד 20:59, 3 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::מה שכתבת באופן כללי – יתכן וזכאי לדיון בפני עצמו. אך אחד הדברים שכתבת – בודאי לא נכון לגופו של דיון. הנאמר בתגובתך כי "אמת לא נקבעת לפי הרוב" – יתכן והוא נכון, אך הדיון בשיחה זו הוא על הרוב ולא על האמת. דווקא משום כך, ובפרט אחרי מה שכתבת – יש לשנות את מה שכתוב בפנים הערך. בברכת א פריילאכען חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:39, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ד 15:39, 11 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}{{א|נפלאות}} היקר, '''א':''' חסידיו של הרב גינזבורג משווים אותו לנשיא הדור, ובטוחים שהם נמצאים בדור השמיני, ומשווים את ספריו לספרי רבותינו נשיאנו עפ"ל - זה עובדה, מציאות. ואת המציאות הזאת צריך לשקול להוסיף לביקורת בערך. '''ב':''' צר לי לאכזב אותך אבל אם נלך לפי הרוב - הביקורת בערך תהיה מהגדולות בחב"דפדיה, ולא ההפך. ניכר מדברך שאתה לא חי אתנו אבל אם תקשיב קצת ליחס של אנ"ש (אנ"ש = מקושרים לרבי, לא לרבנים למיניהם וסוגיהם) כלפי הרב גינזבורג תגלה במקרה הטוב אדישות כלפיו ובמקרה הפחות טוב ביקורת, ונוקבת, מאוד.. מצחיק שצריך לכתוב את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:39, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
: ר' [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] היקר, כפי שכבר נכתב קודם על ידי [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] – הדבר נתון במחלוקת במציאות. הדברים שכתבת מתעלמים לחלוטין ממה שכתב [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]]. כדאי לא לחזור על דברים בדיון מספר פעמים.
:ולגופו של ענין – הדברים שכתבת בסעיף ב' בדבריך – לא הובררו בשום צורה שהיא. בשביל לכתוב את הנכתב בפסקת "בקורת" צריך מקורות מהימנים, שכן כך עובדת אנציקלופדיה. להחליט דברים מסוימים, ואחר כך להשתמש באותה החלטה נטולת-סימוכין כטיעון בשיחת הערך – זהו דבר מופרך מיסודו. צריך לשנות את פני הדברים: או שכותבים דברים עם סימוכין ומקורות (עריכת סקר וכו' כפי שהציע [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] יכולה להיות אולי אופציה אם תתנהל עם חוקים מהוגנים), או שלא כותבים אותם. כפי שזה כעת – זה לא בסדר. בברכת א פריילעכן חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:29, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:29, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
::בהשגחה פרטית שוחחתי כעת על הרב עם כמה ידידים מאנ"ש ומסקנת הדברים הייתה שהיחס עליו בקרב המיינסטרים של חב"ד נע בין התעלמות לבין ויכוח עם הדעות שלו, אבל בשום אופן לא זלזול. [[מיוחד:תרומות/109.253.163.5|109.253.163.5]] 23:38, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כפי שכתבתי לעיל, כדאי להבדיל בין הרב גינזבורג עצמו, שרובם ככולם של חסידי חב"ד לא מזלזלים בו ולא מתנגדים אליו, לבין היחס לתופעה המופרכת שקמה סביבו, שממנה כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה - באם הוא אכן חסיד '''חב"ד''', ובתנאי שהוא אכן יודע את הדברים - מסתייג, חולק, מזלזל, וכל רגש וחניכה המתלווים להנ"ל... עצם זה שרבים מתלמידיו של גינזבורג מסתירים את דעותיהם במפגש עם חסידי חב"ד, יכול להוכיח מה הם עצמם חושבים על הצורה בה דעה זו נתפסת בעיני חסידי חב"ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 09:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::אכן כנראה לא הובנתי, לא כתבתי שמזלזלים בו, כתבתי שמבקרים את חסידיו, ואותו עצמו מבקרים על ההתעלמות מהתופעה ההזויה. ו{{א|נפלאות מתורתך}} האם אתה חולק עליי שחסידיו מאמינים בו שהוא ה"דור השמיני"? שספריו הם (ה"י!) שווי ערך ללקוטי שיחות מאמרים של הרבי? שהוא עצמו שווה ערך לכל רבותינו נשיאנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:57, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::עורכים יקרים – אתם לא שמים לב על מה הדיון. הדיון הוא על מה שנכתב בערך כי "סגנונו ושיטתו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד", ודבר זה הוא אכן מופרך מיסודו ומעיקרו, וכפי שרואים מהתגובות של כולם כאן. ובנוגע לתלמידיו – אכן יתכן כי שיטת רבים מהם לא מקובלת אצלכם, אך גם לא נכון ש'''כל''' חסיד חב"ד סולד ומזלזל בשיטתם. ובנוגע למה שכתב ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] שי' – עד מתי אתה הופך את כל אלו שפגשת ל"רבים מתלמידיו"?! רבים-רבים מתלמידיו של הרב גינזבורג (ואני משער שאף רובם) ישמחו לפרש לפניך שיחתם ושיגם, ואין פה שום דבר להסתיר. העובדות פשוטות וברורות, ותלמידי הרב גינזבורג לא מנסים להסתיר אותם. בברכת חנוכה שמח, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 15:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::{{א|נפלאות}} אשמח אם גם אתה תענה על שאלתי הקודמת. בדרך אגב אני מסכים {{א|נפלאות|אתך}} בנושא שתלמידיו (לפחות חלקם) לא מסתירים את הדעות שלהם, רק לציין שרמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס כך שמצחיק שיש להם דעות בכלל בעניינים כאלה אבל זה כבר נושא לפורום ולא לחב"דפדיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:44, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::בשמחה רבה אענה לשאלותיך, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]: אכן רבים מחסידיו מגדירים את דורנו כ"דור השמיני", ויתכן שאף מחשיבים את כתביו (לא דברים שערכו מתורתו) ככתבי רבותינו נשיאנו.
:::::::::רק שאלה קטנה לי אליך: מאיפה הציון שלך ש"רמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס"?! אלו דברים שאינם נכונים כלל וכלל, ומוכיחים שאתה בכלל לא מכיר את תלמידיו וחסידיו של הרב גינזבורג. במקרה הטוב אתה מכיר כמה מתלמידיו שלומדים בישיבותיו שביצהר או המשתייכים לקהילות הדתיות-לאומיות שלו. לרב גינזבורג תלמידים וחסידים '''רבים''' שהינם חסידי חב"ד ללא ספק, ובקיאים היטב בתורת חב"ד (וכן, גם בהיסטוריה הענפה שלה; ולא אחטא לאמת אם אציין שיש כמה מתוכם שאף בקיאים בפרטים רבים שרבים-רבים מחסידים חב"ד ה"אמיתיים" לא יודעים אותם...). בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 19:00, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:00, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::הצדק עמך, לא טרחתי לקרוא את הערך ואת כל ההתפלספות. יש לי דברים חשובים ומועילים יותר. תתפלא לשמוע, אבל אני מכיר רבים רבים מתלמידיו. מבחינתי כשמדברים על האדם ועל שיטתו, לא מתכוונים למה שהוא חושב מצד האמת בסתר ליבו, אלא לשיטה כפי שהיא מתנהלת בפועל וכפי שמתייחסים אליה בציבור. ולאמיתו של דבר, הלימוד זכות היחיד על הרב גינזבורג, שהוא לא חושב שזה יעזור למחות בתלמידיו, אך אבוי לכזה לימוד זכות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:26, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:26, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|נפלאות}} אני מודה לך שהבהרת את העניין (המזעזע יש לציין) ואין צורך בהמשך. לאלה שלא מבינים מה נחיצות הביקורת - שיקראו את תגובתו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:36, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::ובנוגע לשאלך: מי שחושב שאדם - ולא משנה עד כמה הוא מיוחד (לדוגמה: הרב גינזבורג) הוא "רבי" (ראש בני ישראל, משה רבנו שבדור) לא רק שהוא לא בקי בתורת חב"ד, הוא לא מתחיל אפילו להבין מה זה בכלל המושג [[ראש בני ישראל]] שזה כל העניין של חב"ד. אז מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות. ואופק ידעתם מסתכם במינוס - לא אפס - כי מינוס זה אומר שהם חושבים שהם יודעים משהו אבל הם רק מתרחקים מהאפס כלפי מטה. זו תשובתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:46, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::'''א.''' לאחר הדיון – מדוע מה שכתוב בביקורת נכון? להיפך: יצא שמה שכתוב הוא לא נכון, וכל המחלוקת היא רק על אוהדיו וחסידיו.
::::::::::::::'''ב.''' {{א|חסיד של הרבי}} מדוע אתה כותב בצורה כה לא עניינית?! "מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות" – מה הקשר בין הסתכלות שונה (או לא שונה) על המושג התקשרות, לבין בקיאות בתורת חב"ד ובהיסטוריה שלה?! אז נכון שיש כאלו שיש להם אובססיה בכל מה שקשור להתקשרות, ושמבחינתם כל מי שהוא לא מקושר כמוהם הוא בכלל מינוס – אבל זה לא צריך להשפריץ בדיון ענייני... בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 23:16, א' בטבת, ה'תשפ"ד 23:16, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::{{ציטוטון|ידיעת המחלה - חצי תרופה}}. ניכר עליך שאתה בכלל לא מבין את הנקודה ועל כך רחמיי המרובים. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 23:23, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::אכן צדקו דבריך. רבים מתלמידיו רואים עין בעין את המושג התקשרות כמו חסידי חב"ד, אך אינם מקושרים לאותו רבי שחסידי חב"ד מקושרים, אלא לאחד מחסידיו, ומשכך, אינם חסידי חב"ד, אלא חסידי גינזבורג. וברי לכל בר (חכמה בינה ו)דעת ששיטת גינזבורג אינה שיטת חב"ד בשום צורה שמסתכלים עליה, ובוודאי שלא ניתן חס ושלום להשוות אותו כ'דור שמיני' (כפי שהוא עצמו יאמר לכל מי שיהיה מוכן להקשיב...), ומה תלונותיך על כך שבאנציקלופדיה חב"דית מסרבים להסכים לקבל אותו בשוויון נפש כחב"ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:17, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 06:17, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::אכן צדקו דבריכם כי יתכן שרבים מחסידות חב"ד מתנגדים לאמירה כי אנו בדור השמיני. אמנם - שוב אתם כותבים דברים שאינם קשורים לדיון על הערך. הערך הוא על הרב גינזבורג בעצמו (לא על החסידים שלו) – ומה שכתוב בערך לא נכון כלל וכלל. רבים-רבים מחסידי חב"ד מעריכים ומוקירים את הרב גינזבורג ואת פועליו בהפצת המעיינות חוצה שאין חוצה הימנו. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לשנות את מה שכתוב בפיסתק הביקורת בערך. בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:18, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 10:18, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::::לא רבים אלא '''כלל''' כמו שניסו להסביר לך אבל עזוב את זה עכשיו. בנוגע לביקורת: הביקורת היא על אופן (אי) תגובתו לתופעה, למרות שהוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו ואפשר בהחלט להוסיף את זה לביקורת. ובנוגע לדרכו - חשוב להדגיש שהיא אינה דרך חב"ד שאנשים לא יטעו, יש לו דרך ייחודית אך לאו דווקא של חב"ד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 12:41, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::::מנין האמירה כי "הוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו"? איפה טען כך? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 14:53, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 14:53, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}כך אומרת השמועה, ואי ואבוי אם זה לא כך, ואז בהחלט יש מקום לביקורת עליו ולא רק על חסידיו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:34, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
==פסקת ביקורת על תלמידיו==
מתוך הערה בערך - {{ציטוטון|ראה לדוגמה סרטון 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' (בתחילת הסרטון) בו נצפית בתו הקטנה של אחד מתלמידי הרב גינזבורג שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב (ה"י).}} - זו אמירה חמורה מאוד, אבל היא לא מפיו של הרב גינזבורג עצמו, אלא מפיו של אחד מתלמידיו, מה ממעורר אצלי תמיהה אם זה יכול לשמש כמקור (אם יוכרע שגם התבטאות של תלמיד יכולה לשמש מקור לדעת הרב, מן הראוי לתת לכל הפחות קישור לאותו סרטון). בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 00:11, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד 00:11, 29 בינואר 2024 (UTC)

:א"א לתת קישור ליוטיוב, (אולי לשים את כתובת הסרטון ביוטיוב ללא קישור), בדיונים הקודמים פה בערך דיברו על זה אם ביקורת היא עליו או על תלמידיו - וכך ערכו את זה, המקור היא לתאוריות של תלמידיו - ולא כמו שהיה כתוב לפני כן שתלמידיו חושבים עליו שהוא נשיא הדור בלי מקור, (לענ"ד ברור שזו לא דעתו של הרב גינזבורג, והמקור הוא לדעות תלמידיו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] 10:02, 29 בינואר 2024 (UTC)

::שלום וברכה, הערה בנוגע לנאמר המסוים כאן: יואילו נא המשתמשים היקרים להיכנס לסרטון המדובר ביוטיוב, להגביר את הסאונד עד המקסימום ולהיווכח כי התלמידה שואלת את אביה האם "זה *הרב*" ולא הרבי. מצפה מהוועדה העורכת שתסיר את ההערה המדוברת מהערך באשר היא פשוט שקרית! בברכה, [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 19:39, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 19:39, 6 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] שומעים במפורש שהיא אומרת הרבי, אינך שומע בקולה את סיומת ה'אי' הצמודה למילה הרב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 00:10, 7 ביוני 2024 (IDT)

::::בעקבות דברי ברכת הגאולה כאן, נמנעתי מלכתוב את מה כתב לעיל נפלאות מתורתך. פשוט שהיא אומרת רב ולא רבי. מדובר שם באדם שאין שיחו ושיגו בענייני רבי (לכל הפחות כפי במציירים זאת היום בחב"ד); מה ההיגיון שהבת שלו בגיל כה צעיר תשתמש בביטוי זה?! אך שוב, שיוון שתשובת ברכת הגאולה הייתה צפויה מראש – נמנעתי מלכתוב זאת... [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 22:21, 13 ביוני 2024 (IDT)

::::: תשובתי לא היתה צפויה מראש מכיוון שאין לי אינטרס להשחיר יהודים מסויימים ובשביל זאת להכניס להם מילים לפה וכדומה, במקרה זה אחרי הפעלות מרובות של הסרטון אני בטוח שהיא אומרת את המילה 'הרבי'! אינני מכיר את אביה של הנ"ל ואת ידיעותיהם ברבי, ובכלל: הטענה על החב"דיות של האב אינה נוגעת לנשמע בהקלטה משום שלא צריך להיות משכיל גדול, מספיק שכמה תלמידים מחליטים שהרב גינזבורג הוא רבי ומחדירים זאת בילדיהם... לגופו של עניין אדרבה, שמתמשים נוספים ישמעו את הנאמר בסרטון ויכתבו פה את מה ששומעות אזניהם.

אני מכירה את המשפחה.. הילדה היא לא ביתו של התלמיד (והוריה לא תלמידים של הרב יצחק גינזבורג) כך שאין לו קשר לזה שהיא לא ידעה להבדיל בין הרבי לרב יצחק גינזבורג, היא הפריעה למהלך השיעור אז התלמיד רצה להשתיק אותה והוא שמע שהיא שואלת האם זה הרב אז הוא ענה לה בחיוב וכדי להקשיב לשיעור לא התעמק בשאלתה.. כיום הילדה וילדיו יודעים טוב שהרב יצחק הוא לא הרבי.. מותר לדון לכף זכות!

::::: מדאתינן להכי, בהשגחה פרטית מצאתי מקור אחר (בפתיחה אקראית, אינני מחפש בנרות לפסול יהודים כנ"ל): יש וידאו אחר של אחד מתלמידיו של הרב גינזבורג (הפעם מדובר באברך בעל חזות חב"דית כך שאין כל ניסיון לסנגר עליו שאינו מכיר ואינו חב"דניק), הוא מוסר שיעור בשיחה של הרבי ומתבטא לפני כן: {{ציטוטון|ניצלתי את ההזדמנות לתת איזה שיעור קצר באחד הדברים המענינים ביותר שקראתי אולי בשנה אחרונה מהרבי, '''והפלא הוא שכשלומדים את זה בלי ההסברים שהרב יצחק נתן במשך השנים באמת מרגישים שמשהו שם חסר'''...}}, אם אתם מעוניינים אתן פה את כתובת הסרטון ברשת.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:35, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 23:35, 13 ביוני 2024 (IDT)
::::::{{א|ברכת הגאולה}} אני מעוניין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
:::::::א. מצטרף לבקשת {{א|חב"ד בדרך לגאולה}}. ב. מה כזה גרוע באמירה הנ"ל? קשה להבין שהסברים של משפיע מועילים להבנת דברי הרבי? אתמהה! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 11:53, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:53, 14 ביוני 2024 (IDT)
::::::::לפני לנה לערך שאלו בחורות שלומדות במוסד של הרב דינזבורג שליט"א אם הוא עדין סובר שרבים שליט"א הוא מלך המשיח וחי וקיים וענה שכן!!!! [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 23:20, 6 בנובמבר 2025 (IST)

== תיקון פסקת הביקורת ==

הביקורת בערך מסתובבת סביב זוטות במקום לגעת בדברים באמת מהותיים, אפרט;
* סגנונו ושיטתו אינם מקובלים - זו טענה חסרת מקור, והערך גם לא מסביר במה הוא שונה ולא מקובל, בלבוש? בנוסח התפילה?
* מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום לרבי - מקור? סרטון של ילד קטן ששואל את אבא שלו (יהודי שעם כל הכבוד הוא עדיין לא חב"די) לא יכול לשמש מקור לכזה רעיון, יש מספיק ביקורת עניינית על הרב ולא צריך להיזקק ל"בן חמש למקרא".
* "תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו" - תמונה בסלון היא לא "התקשרות", אבוי לנו אם נסתפק בתליית תמונת הרבי ונחשוב שבזה אנו מקושרים... קריאה בשמו - זה פשוט לא נכון, ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר איניש, המשפט הזה מוריד את אמינות האתר כולו. הפצת תורתו ולימוד ניגוניו - נו שוין.
לדעתי ביקורת ענייינית היא משהו בסגנון אחר לגמרי;
* תלמידיו הולכים עם פאות ארוכות, שלא כדברי האריז"ל ([[פיאות הראש#אורך הפיאות]]), כמובן יש למצוא סימוכין לכך שתלמידיו נוהגים כך בעקבות הוראתו, אחרת הביקורת הזו נכונה, אבל לא לערך זה.
* שינוי נוסח חב"ד - הוא מורה לשיר זמירות שבת בנוסף למה שנדפס ע"י אדמוה"ז, ובהגדה של פסח שהדפיס ע"פ נוסח ההגדה של הרבי הדפיס בסוף פיוטים שמנהג חב"ד לא לאומרם (חד גדיא, אחד מי יודע, ויהי בחצי הלילה)
* לימוד ספרי אדמו"רי החסידות הכללית - בכל שנה הוא ותלמידיו נוהגים ללמוד ע"פ סדר הפרשיות ספר שהוא בדווקא לא ע"ד חב"ד (שנה שעברה קול שמחה, השנה אהבת שלום), כמו כן הוא מנגן בהתוועדויות שלו ניגונים של חסידויות אחרות, שלא כמנהג חסידים ללמוד רק בספרי רבותינו נשיאינו ולנגן רק ניגונים שחוברו ע"י רבותינו נשיאינו או חסידיהם.
יבואו היודעים ויוסיפו כאן דברים שהם עניניים ומהותיים ומגובים במקורות.
{{ש}}הוספות:{{ש}}
* ויכוחים מרומזים עם הרבי - כמה פעמים הוא ביאר דברים באופן קצת שונה מהרבי יש דוגמה משיעור שלו בפורים לפני כמה שנים ([pnimi.org.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf קישור]) ראו עמ' 18 הערה מט.
* כמובן שלצד הביקורת השלילית יש להדגיש גם את העניינים המופלאים שיש בו לטובה, כמו היחס של הרבי אליו, והפצת המעיינות בהפלגה, וע"כ שמוסדותיו הם מהמוסדות היחידים שהרבי לא הסיר מהם את הנשיאות, ועל מסירותו לרבי (הוא כנראה מהחסידים היחידים בזמננו שישבו במאסר על דבוקתם ברבי...)
מתייג גם את {{א|נפלאות}}. בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 16:12, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 16:12, 29 במאי 2024 (IDT)

:*פשיטא שהסגנון והשיטה שונים ואף מוזרים ביחס לשאר חסידי חב"ד (אם כי כדבריך זו לא הוכחה כי הם לא מקובלים ומושללים בקרב חסידי חב"ד), התופעה של תלמידים הרואים ברב גינזבורג כרבי הינה תופעה קיימת, (לא כל תלמידי הרב גינזבורג אלא '''חלק''', אך זו עובדה מספיקה כדי לקומם חסידי חב"ד מן המניין), הסרטון בהערה הינו דוגמה בלבד - כזו שתועדה בוידאו, מלבדה יש בשטח כאלו שטוענים זאת,

:הטענה כלפי הניסוח (לענ"ד) היא שהביקורת בפרט זה היא על התלמידים אך לא כלפי הרב,

:אפשר לשאול מדוע הרב גינזבורג אינו מוחה בתופעות שכאלו, הטעם להנהגתו לפי הבנתי הוא משום שהוא סובר שהם אומרים זאת רק מן השפה ולחוץ (ניתן ללמוד זאת מהסיפור הבא: בסעודת משיח (כמדומני) באחת מן השנים האחרונות הגישו תלמידים דרך אחד מנכדי הרב שני פתקים בהם היו כתובים השאלות הבאות: האם הרבי חי? האם אתה המשיח? הרב גינזבורג התייחס לפתקים בביטול ואמר לנכדו: "הם לא באמת מאמינים במה שהם אומרים"), ומשום טעם נוסף - אישיותו של הרב גינזבורג כאדם, שונה ומוזרה משאר האנשים ולא אכפת לו כלל מה אנשים אחרים אומרים עליו.

:כלפי הרב גינזבורג התגבשה קהילת תלמידים, דבר שמקומם חב"דניקים שהרי על התלמידים להפוך לחב"דניקים ולא להקהל סביבו, מה גם שנראה שהוא נותן לכך מקום (ואולי אף עידוד),

:יש להבהיר שהרב גינזבורג אומר בשיעוריו רבות שחייבים להתקשר לרבי, (אף כשלומד קטעים מספרי החסידות של רבותינו נשיאנו ושל החסידות הכללית הוא מלמד זאת בגישה חב"דית - (צריך להיות שוטה כדי לא להבין ממנו שהעיקר אצלו זה גישתה של חסידות חב"ד בעבודת ה'...))

:מקור אפשרי לביקורת הוא ממספר משפיעים (חלקם כבר לא בין החיים) (לכאורה לא כדאי לכתוב את שמותם ואת דבריהם במלואם פה...) הביעו הסתייגות מהרב גינזבורג, בזה גופא יש מקום לפרשנויות וייתכן שהם טענו זאת בשל סגנונו, ייתכן בשל הלימוד הכולל והחידושים שלו בלימוד, לענ"ד ההסתייגות היתה נקודתית למקרים מסויימים (כגון - המלצה של משפיע מסויים לא ללמוד עם/את שיעוריו של הרב גינזבורג, ולהתמקד בלימוד תורת הרבי), אך לא התנגדות עקרונית ופסילת הרב גינזבורג.

:אף לתלמידים הנורמלים שלא מחזיקים מהרב גינזבורג כאדמו"ר, הרי שהוא עצמו מתנהג בצורה המזכירה הנהגות אדמו"ריות, מאפשר שיכרכרו סביבו, בתמליל שיעוריו כתוב 'בלתי מוגה' או 'מוגה', מהשיעור עורכים חזרה, וכו' וכו'. אם כי ייתכן שהוא רואה בכך את קיום דברי הרבי 'נכון שיכתוב '''בצורת ספר''' השיעורים שלומד.

:חשוב גם להדגיש שהוא מצידו פועל על פי הוראות הרבי, הרבי הורה לו 'לפעול לא בשם חב"ד'{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה, פסקה פעילות לא בשם חב " ד]}} שבל כך הוא פתח את עמותת גל עיני, (את השם לעמותה בחר הרבי), הרבי הורה לו לפעול בריש גלי, שכל מוסדותיו עומדים בנשיאות{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}} , לא לחכות להוראות מפורשות (מצד הרבי), ביחידות בה אמר שהוא לומד לבד, אמר הרבי שבכלל הרי נאמר חרב אל הבדים, אך יש יוצא מן הכלל{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה}} (הואל לומד מכך יסוד מעבר לשאלה על החברותא), על חינוך (מוסדותיו) התבטא הרבי 'צביון ומטרה', הוא לומד מזאת לפעול בדרכו שלו ולא כחיקוי למוסדות חב"דיים{{הערה|שיעור ג' אב תשע"ו - יום הערכות צות יעלת-חן פסקה צביון ומטרה (פסקה אחת לפני אחרונה) [galeinai.org.il/lessons/toc_1_12_76/toc_h1_0], וראו גם בשיעור כ"א טבת תשע"ב, ובר מצוה ז"ך כסלו תשע"ז}} ועוד ועוד.

:*בקשר לדברי משתמש שמיה רבא בפסקה ביקורת עניינית:

:'''זמירות שבת''' [[משתמש:שמיה רבה]] אתה בטוח שהרב גינזבורג מורה לשיר [[זמירות שבת]]? למיטב ידיעתי הוא עושה זאת לפני שיעור וכיו"ב (כדרכו לנגן לפני כל שיעור), ייתגן שדברי אדמו"ר הזקן שלא לשיר זמירות שבת מוסבים דווקא על שעת הסעודה ולא על זמנים אחרים בשבת.

:'''לימוד ספרי החסידות הכללית''' - לענ"ד אין בדברים האמורים טעם לפסול מצד הטיעון שהבאת שחסידים לא נוהגים כך , שאדרבה הרב גינזבורג אינו היחיד שהוגה ומלמד את ספריהם, בראש ובראשונה הצ"צ מצטט באור התורה פעמים רבות מספרי פולין, מבין משפיעי חב"ד ניתן למנות את הרב פיצ'ע אופן שמרבה להביא בקובצי הלימוד שלו מקדושת לוי ומספרים נוספים של חסידי פולין, על ר' [[בעריש רוזנברג]] מסופר שלמד בשבתות את הספרים נועם אלימלך ותפארת שלמה רדומסק, הרב מענדל וועכטער מצטט רבות בשיעוריו מספרו של הדברי חיים מצאנז ומספרים נוספים. אם כבר טעם לפגם בהנהגותיהם של '''כל''' הנ"ל (השאלה אינה רק על הרב גינזבורג (אם כי עליו ביקר משום שהוא מייחד שיעורים לספרי החסידות הכללית)) הוא משיחת הרבי ש"פ ויחי תש"נ [https://drive.google.com/file/d/1aJdjLaP21lwongZaczfobRjyi-6r3a_j/view תו"מ התוועדויות 140],[https://drive.google.com/file/d/1ZoaN6VBoMBWsAEHdg0ZHBFu6cpc9wOpg/view שיחו"ק], דברי משיח ח"ב עמ' 144, ממנה משמע שחסידים לומדים את דברי רבותינו נשיאנו ומסתפקים בלימוד כל התורה כולה על ידי הרמב"ם (אמנם יל"ע מלשונו הק' "שכל העניינים שבספר זה השייכים ל'''עבודתם''' היום יומית (או לעבודה בזמנים מיוחדים), וב[[דבר מלכות לך לך]] מובא שיש ללמוד לשם מוחין בעצם ומצד לימוד זה ייתכן שכן יש ללמוד את שאר הספרים, ותן לחכם ויחכם עוד),

:ועוד וג"ז עיקר: 1. ייתכן שהרב גינזבורג לומד בצורה זאת כדי לקרב את המזרוחניקעס, כשהם רואים גם לימוד בספרי החסידות הכללית הם פחות נרתעים. 2. אף שהוא מלמד את החסידות הכללית הוא לומד זאת בגישה חב"דית ולעיתים מדגיש את המעלה שבספרי חסידות חב", עיין לדוגמה בדברי הרב גינזבורג מתוך הספר מבחר שיעורי התבוננות: "המדרגה הגבוהה ביותר שכנגד ה"יחידה" נקראת "הפצת המעינות". כאשר לומד התורה רוצה להיות "טופח על להטפיח" ו"נחל נובע מקור חכמה", שזאת בחינת משיח – '''יעסוק בעיקר בספרי חסידות חב"ד דוקא''', שיש בהם כדי לבנות אצלו כלים מדוע. הדבר היחיד שיש בספרות חב"ד, מאדמו"ר הזקן והלאה – זאת המסוגלות לבנות אצלך כלים להיות "נחל נובע מקור חכמה" המגלה רזין דאוריתא. ושוב, '''זהו הלימוד היחיד שבאמת בונה כלים בנפש כדי לאפשר כל הזמן ללומד להיות מפיץ המעינות'''." וראו גם: "כמו הם הזכרנו, אפילו בין גדולי הצדיקים של החסידות ישנו הבדל בין כל הצדיקים על חב"ד. כל הצדיקים הגדולים אמרו תורה מן השמים, אמרו בדרך מעבר – צינור פתוח, האור עובר דרכם. והנה '''חב"ד, החל מאדמו"ר הזקן. , היא דרך התלבשות בשכל – התלבשות בשכל שלו, וכך לימד את הכל כתוב שהגאולה תלויה בהפצת רזי תורה – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה"[קפז] – דווקא של "יתפרנסון מיניה"[קפח], שהדברים דווקא בדרך ההתלבשות נזכה כולם להיות נביאים וחוזים ולהתגייס את חזון הגאולה'''." שיעור "משה מפי עצמו", ז' אב תשע"ט.
:אם כבר צ"ע בנושא זה מהניגונים של חסידי פולין שהוא מנגן.

:נ.ב. משתמש:שמיה רבה, אל תשכח שהניסוח בערךך נקבע על ידי הבירוקרט, ייתכן שכל הדיון ובקשת מקורות לא תעזור במאומה... לי אישית הדברים גם צורמים (לזה כיוונתי בין היתר [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.91.D7.94.D7.A8.D7.94: בפסקה הבהרה בדף המשתמש שלי]). אשמח להתכתב איתך במייל. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 02:35, כ"ב באייר, ה'תשפ"ד 02:35, 30 במאי 2024 (IDT)

::אקדים כי שיחה זו מעט חסרת־סדר אך אשתדל לכתוב על ראשון – ראשון, ככל יכולתי.
::*'''סגנונו ושיטתו אינם מקובלים בקרב חסידי חב"ד.''' זהו ניסוח שכבר קבלתי עליו בעבר, ואף ערכתי בניסוח שהוסכם בשיחה למעלה – אך הניסוח הקודם חזר, ואין עם מי לדבר. כפי שכתב לי אחד מבחירי העורכים בדף השיחה, כאשר כתבתי לו שהאתר מחפש את מה שהקוראים מחפשים, ולא את מה שהעורכים מחפשים – "האינטואיציה שלי פועלת לפי חב"דפדיה".
::*'''ההתקשרות אליו.''' יתכן שזו ביקורת הראויה להיכנס לערך, שכן אכן יש המתקשרים אליו בריש גלי, אך בשביל כך יתכן וצריך מקור אמין ואיכותי.
::*'''סממני התקשרות.''' כפשוט, בדומה למה שכתב {{א|שמיה רבה}} אין שום משמעות לכך שתולים את תמונתו או מנגנים את נידונים בתור התקשרות. זו אינה ביקורת עניינית בשום צורה שהיא. קריאה בשמו – רחוקה מהמציאות (מלבד כך ששמו הראשון הוא '''יצחק''', שם שנפוץ מאוד בקרב חסידי חב"ד, ואף אחד לא טועה לחשוב שיש קשר כלשהו אליו...).
::*'''פאות ארוכות.''' לא מכיר שום הוראה מפורשת שלו ללכת עם פיאות ארוכות. הוא עצמו, כמובן, בעל חזות חב"דית מובהקת, ובעקבותיו הולכים כמובן רבים מתלמידיו (אל רבים מהם אף הורה לקצר את הפאות). אלו שלא – אין בכך כל הכרח שזה בגללו (הסבר שכלי מאוד מסתבר לכך הוא היותו בעל דעות פוליטיות המתדמות/מתקרבות לאלו של הציבור מתגורר־יו"ש, שם הנוהג אצל רבים הוא חזות חיצונית בעלת פאות).
::*'''נוסח חב"ד.''' זו אולי הביקורת העניינית הראשונה, והיא אכן יכולה להיות ביקורת מוכחת. הרב גינזבורג אכן מזמר את זמירות השבת בסעודות השבת, וגם אם את זה אין להוכיח כי אם בעזרת סיפורים – הרי שניתן לראות את התבטויותיו בנוגע לכך בכמה שיעורים (ראו שיעור ו' תשרי תש"פ ושבת בא תשפ"ג. בשיעור כ"ג אדר תש"ע (וכן בשיעור ב' מנחם־אב תשס"ז במקומות נוספים) אף התבטא [גם בהקשר של פיוטי ליל הסדר] כי הזמירות לא נכנסו לסידור משום שידעו אותם בעל פה).
::עוד בענין זה, בודאי שבנוסח חב"ד זמירות השבת לא 'נמחקו'. ישנם תיעודים על סעודות של רבותינו נשיאינו (עד כ"ק אדמו"ר) בהם ניגנו מזמירות השבת בפירוש. כמו כן, ובהקשר למה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} יש לחני חב"ד על כמה מזמירות השבת (מנוחה ושמחה, צמאה נפשי לאלקים, אמר ה' ליעקב) – כך שבודאי שאין איסור לנגן במהלך השנה זמירות שבת...
::*'''החסידות הכללית.''' העובדות נכונות ונכוחות. אם יש מה לבקר אותו בזה – יתכן ויש מה להסתפק. על כל פנים, מה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} בתחילת המשך דבריו בענין זה – אינו נכון כלל. הרב גינזבורג אינו עושה זאת כדי לקרב את המיזרוחניקעס בושם צורה שהיא. הוא לומד זאת לשמה, והוא רואה בכך תועלת גדולה. כך כתב באחד ממכתביו: "שנים רבות ההדרכה במוסדות שלנו היא שכדי לקבל נכון את האור והחיות שהנחיל לנו מורנו הבעל שם טוב, הלב החי של החסידות, יש לשלב באופן נכון בין הדרכים של כל תלמידיו... בזכות ההעמקה בחסידות חב"ד ניתן להבין לעומק את הכתוב בשאר ספרי הצדיקים, וגם אצל חסיד חב"ד האור המקיף שבספרים האלה מלהיב את הלב לעבוד את השי"ת בשמחה ובענוה".{{הערה|ממכתב ברכה שכתב לתלמידו הרב [[אפרים ארנברג]], ראש ישיבת תום ודעת, שכתב ספר הגות "חב"דית" על פרשיות השבוע בהשראת תורותיו של בעל "מי השלוח".}}
::*'''ויכוחים עם הרבי.''' לא מכיר כאלו. צריך מקורות. המקור אליו הפנה {{א|שמיה רבה}} לא אומר כלום, לענ"ד. להבנתי, המדובר שם הוא על טענה אודותיה התייחס הרבי בצורה שונה ממה שכתב שם הרב גינזבורג, אך כפי שכתב שם עורך מראי המקומות – '''אכמ"ל'''; שככל הנראה פירושו – צריך ליישב את הנאמר שם וכאן, אך אין המקום גרמא.
::*'''ביקורת חיובית.''' מסכים בנוגע למה שכתב בענין זה {{א|שמיה רבה}}. לא חסר דברים כאלו.
::בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 00:32, כ"ו באייר, ה'תשפ"ד 00:32, 3 ביוני 2024 (IDT)

::: הערה כללית (ללא קשר לפסקה זו דווקא אלא לכללות הדיון בדף שיחה זה), [https://bshch.blogspot.com/2014/03/blog-post_13.html באדר תשע"ד] הוציא הרב גינזבורג מכתב הבהרה נגד התנהגות התלמידים המתייחסים אליו כרבי --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:16, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:16, 7 ביוני 2024 (IDT)

{{הערות שוליים}}

לא נכון לכתוב:
"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי"
אין אף אחד שמתקשר אליו במקום לרבי, אולי בנוסף אבל לא במקום

== ביקורת??? ==

האם "ביקורת ללא מקור היא כביקורת אישית של הכותב"? וע"כ בפסקאות ביקורת מוכרח להי' מקור. את זה אני מצטט מתוך הכללים של חב"דפדיה.--[[משתמש:מחק|מחק]] - [[שיחת משתמש:מחק|שיחה]], 18:02, י"ח באדר, ה'תשפ"ה 18:02, 18 במרץ 2025 (IST)
:{{א|מחק}} יש לזה מקור.[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:06, 18 במרץ 2025 (IST)
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אשמח לקבל אותו. מדוע א"כ זה לא מצוין בגוף הערך?--[[משתמש:מחק|מחק]] - [[שיחת משתמש:מחק|שיחה]], 18:15, י"ח באדר, ה'תשפ"ה 18:15, 18 במרץ 2025 (IST)
:::יש בהערת השוליים שם מקור, אמנם ללא קישור כי איננו מקשרים ליוטיוב, אך חיפוש אחר שם הוידאו המצויין יוביל אל המקור. אגב עניין קריאת השמות ידוע לכל ואינו צריך ראיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"ה 20:08, 19 במרץ 2025 (IST)
::::תודה רבה! מדוע המקור "מוחבא" כך שאפשר לטעות בדבר?--[[משתמש:מחק|מחק]] - [[שיחת משתמש:מחק|שיחה]], 16:46, כ' באדר, ה'תשפ"ה 16:46, 20 במרץ 2025 (IST)
:::::אפשר גם להוריד את הסרטון מהיוטיוב ולעלות אותו לכאן. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:02, 23 במרץ 2025 (IST)

== הערה אובייקטיבית על הערך ר' יצחק גינזבורג ==

הערה אובייקטיבית:

על הערה 13: ". . וידאו 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' בו נצפית (בתחילת הסרטון) בתו הקטנה של אחד מהתלמידים מצביעה לעבר הרב ושואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב. צריך לתקן: והוא - אביה - משיב לה בחיוב.

אגב, זה מגוחך לראות בעובדה הזו הוכחה לאמונה כזו אצלם, כי בקרב אותם חוגים שאודותם אנו מדברים לא נהוגה השפה כמו אצלנו - חסידי חב"ד. ישנם קהילות בקרב ישראל שקוראים למלמד בחיידר או לרב מפורסם "רבי", המושג "רבי" כפי שהוא אצל חסידי חב"ד לא ממש קיים אצלם.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.44.44|37.60.44.44]] 17:43, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחה:שי הרמתי

2025-11-06T20:45:45Z

141.226.232.65: /* מקום מגורים */ תגובה

אני מזמין את כולם לשיחה. באם לא ייענו (כפי שנהוג כאן), אפעל כשיקול דעתי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:הנה, אני עונה. למה דחוף לך למחוק אותו? הבעיה היא שהערך די ריק, צריך למלא אותו. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]], 11:07, כ"ז באדר ב', ה'תשע"ט 11:07, 3 באפריל 2019 (IST)
::גם אני סבור שערכים מסוג זה עדיף שיישארו. אמנם המידע דל, אך הוא כלשעצמו עשוי להועיל ולספק את המבוקש למחפשים מסויימים. בנוסף ברגע שהערך קיים בדרך כלל נוספים פרטים עם השנים. קודם נכנסים קרובי משפחה וכיו"ב ומוסיפים תאריך לידה קרובי משפחה וכו'. אח"כ כשהוא מו"ל משהו או עושה פעולה כלשהי זה נוסף לערך, וכל זה לא קורה אם אין בכלל ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באדר ב' ה'תשע"ט 21:36, 3 באפריל 2019 (IST)
:::לא דחוף לי למחוק אותו ספציפית (על אף שאינני רואה את גודל החשיבות שלו), כן דחוף לי שכשלוחצים [[מיוחד:אקראי|ערך אקראי]] יעלה ערך חצי נורמלי. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::עם זה אני מסכים, גם לי זה מציק. השאלה היא אם אפשר להגדיר שערך אקראי יהיה באורך מינימלי מסויים. ואגב, כאן הוכח שאיומים עוזרים... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]], 12:30, כ"ח באדר ב', ה'תשע"ט 12:30, 4 באפריל 2019 (IST)
:::::מאז מענדל/מנדל, הבנתי שזו הדרך היחידה. לעורר דיונים לא עוזר, ואם משנים לבד נהיה א הימל געשריי... -- '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:52, 7 באפריל 2019 (IST)

== האם למד בישיבות ציונות הדתית לפני תורת אמת ותומכי תמימים? ==

נפק"מ להכנסתו לקטגוריה בוגרי הציונות הדתית --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] 14:54, 5 בפברואר 2024 (UTC)

== מקום מגורים ==

איפה הוא גר כיום, ביצהר או בנתניה? [[משתמש:חבדניק 111|חבדניק 111]] - [[שיחת משתמש:חבדניק 111|שיחה]], 21:18, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו 21:18, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

:יצהר [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 22:45, 6 בנובמבר 2025 (IST)

שיחה:ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי

2025-11-05T21:32:03Z

141.226.232.65: /* ראש ישיבה??? */ פסקה חדשה

אני לא חושב שהוא שווה ערך, אך זו רק דעתי ולא אני הקובע... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 12:00, 27 באפריל 2014 (UTC)
:הייתי משפר עוד קצת את הערך, אבל לדעתי הוא דורש מחיקה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 14:35, 27 באפריל 2014 (UTC)
::'''בוא לא נתחיל עם הצעירים'''. זה לא מכבד ולא מכובד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 14:35, 27 באפריל 2014 (UTC)

:::אם הייתי יכול למחוק ערכים.... יש לי כבר כמה שהייתי רוצה למחוק מאותו סיבה שאינם מוסיפים כבוד לאתר... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 14:53, 27 באפריל 2014 (UTC)
::::נראה שיש הסכמה על מחיקה ואין מתנגדים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 15:06, 27 באפריל 2014 (UTC)
::::: לא למחוק.--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 15:11, 27 באפריל 2014 (UTC)

::::::ר' חצקל, תוכל ליידע אותנו בהם, ונשתדל לעזור.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 15:57, 27 באפריל 2014 (UTC)
:::::::::שלימער, למה לא למחוק? אולי כדאי שתעתיק את המידע לארגז חול שלך, וכך אולי בעתיד כשאולי תהיה לו חשיבות אנציקלופדית יותר תכניס את הערך. אולי ימנו אותו למשהו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:43, 27 באפריל 2014 (UTC)
::::::::::בלי מחטפים בבקשה. אתם צודקים ברמת העיקרון, אבל לא אנשים כמוהו. הוא ראש ישיבה של הישיבה הכי מצליחה כיום בארה"ק. אבא שלו הוא בובת קש לצורך הענין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:21, 27 באפריל 2014 (UTC)
תרגיע היא לא הכי מצליחה והוא לא הראש ישיבה

הצבעה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח בניסן ה'תשע"ד 22:13, 28 באפריל 2014 (UTC)

כן!--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 12:30, 29 באפריל 2014 (UTC)
:אם הוא דמות משמעותית בישיבה, מעבר לר"מ רגיל, לדעתי להשאיר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ד 07:39, 18 במאי 2014 (UTC)
::לדעתי לא על כל אדם צריך להיות ערך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 09:13, 2 במאי 2016 (UTC)
:::למה לעורר דיון ישן? הוא מנהל את הישיבה ביד רמה יחד עם פרידמן, והישיבה הזו בהחלט ישיבה מצליחה שהולכת וגדלה משנה לשנה וקונה לעצמה שם של כבוד. לכשעצמי אין לי ספק שהוא זכאי לערך יותר מאשר מענדי ג'רופי... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:43, 2 במאי 2016 (UTC)
::::נכון לא התכונתי לעורר דיון דוקא עליו אלא בכללות לעצם הנושא --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 11:05, 3 במאי 2016 (UTC)
האם להוסיף שהוא (רשמית לפחות) נמנה על העורכים (הראשיים) של גיליון [[התמים]]? [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]

== דיון ==

אני מבקש מ[[משתמש:יעקב בן שמואל]], [[משתמש:שף ויתיב]], [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]], [[משתמש:שיע.ק]], [[משתמש:להתראות]] ושאר העורכים המסורים של חבדפדיה הדואגים לניכוש הקוצים בה - להביע את דעתם במחיקה מהירה של ערך זה. בברכה. [[מיוחד:תרומות/209.140.45.159|209.140.45.159]] 23:09, 17 באוגוסט 2017 (UTC)
:יחד עם [[איסר שפרינגר]], [[לוי יצחק ניסלביץ']], [[נחמן לרנר]], [[שמעיה הכט]], [[לוי סגל]], [[משה לידר]], [[מנחם מענדל זלמנוב]], [[משה זלמנוב]] וכו' וכו' וכו'
::על פי המדיניות - הנ"ל אינם זכאים לערך. ייתכן שיש להחריג את [[משה לידר]] כראש ישיבה, ואת [[משה זלמנוב]] (שאינו שייך לרשימה הנ"ל ואיני יודע למה הכללתו בה). ייתכן גם שיטענו שיש להחריג ערך זה מהמדיניות כי משמש כראש ישיבה (דה פקטו), וישיבה חשובה. מלבד זאת כל טענה נגד מחיקה היא טענה נגד המדיניות, ולכן אין לה מקום אא"כ יפתחו הצבעה לשינוי המדיניות.
::על כל פנים, אתה מוזמן לפתוח הצבעות על מחיקת כל הנ"ל (מלבד השלושה שהזכרתי), וכדי שלא אצטרך לטרוח - אתה יכול להעתיק מכאן את הצבעתי {{בעד}} מחיקה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:55, כ"ו באב ה'תשע"ז
:::היה בזמנו דיון על זה, והוחלט למחוק. לא יודע למה זה לא בוצע. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 04:06, 18 באוגוסט 2017 (UTC)
גם לוי ניסלביץ.הוא מו"ל של כמה ספרים.--[[מיוחד:תרומות/212.76.100.232|212.76.100.232]] 08:07, 18 באוגוסט 2017 (UTC)
::::שמעיה הכט - ניהל מכון הוצאה לאור, ומשפיע בישיבה. לענ"ד ראוי לערך. איסר שפרינגער - מלבד תפקידו כר"מ - חבר מערכת התמים. מנחם מענדל זלמנוב - סופר, מנהל רוחני בישיבה, ואחראי מתיבתא בעבר בלוד. לדעתי ראוי לער. מוישי לידר והרב למנוב לדעתי אין על מה לדון בכלל, ברור שראויים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:43, 18 באוגוסט 2017 (UTC)
:::::::ככלל אני לא בעד כתיבת ערכים על אישים אלא אם כן הם עונים על 2 תנאים א. תפקיד משמעותי ב. למשך זמן משמעותי. יחד עם זאת אם נכתב ערך, אפילו אם הוא ברף הגבולי, אני בעד להשאיר, מה שמכונה בלע"ז לא אוכל לא שותה. (כמובן בתנאי שהערך כתוב היטב) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באב ה'תשע"ז 18:19, 19 באוגוסט 2017 (UTC)
::::::::והנה מבלי משים הצטרפת לדעת {{א|שלום}}, שויקיפדיה הינה עבודה זרה... [בלע"ז = בלשון עבודה זרה... שהרי ודאי שאינך סובר שהם עם זר, כיון שישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, ואינו "עם זר"...] {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:41, 20 באוגוסט 2017 (UTC)
:::::::::לפי דעתי ערך על אדם ב[[חב"דפדיה]] נקבע לפי תנאי אחד: האם היו כאלו שיחפשו את הערך עליו כדי לדעת עליו עוד פרטים או לא. וכל הרבנים המוזכרים לעיל הם מוכרים וכפי הנראה יחפשו את שמותם בעתיד--[[משתמש:חסיד חי|חסיד חי]] - [[שיחת משתמש:חסיד חי|שיחה]], 21:28, א' בטבת, ה'תשפ"א 21:28, 16 בדצמבר 2020 (UTC)

== החלפת תמונה ==

כפשוט שהתמונה הנוכחית כמעט ואינה מזכירה את הבן - אדם היום... מי שיש לו תמונה מעודכנת - שיחליף בבקשה. --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:04, י' באדר, ה'תשפ"א 18:04, 22 בפברואר 2021 (UTC)
:הוספתי תמונה עדכנית. לא ידעתי שהוא הזדקן כ"כ עד שראיתי את התמונה העכשווית שלו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:03 • כ"ח באדר ה'תשפ"א

== תאריך לידה ==

{{א|פדיונר}} מה הטעם ששינת בחזרה בשורה הראשונה את תאריך לידתו ל"יליד שנת [[תשד"מ]]" ולא השארת את תאריך לידתו המדויק "[[ח"י אלול]] [[תשד"מ]]"--[[משתמש:חסיד חי|חסיד חי]] - [[שיחת משתמש:חסיד חי|שיחה]], 21:37, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א 21:37, 3 ביוני 2021 (UTC)
:ככה חלוקת אמר לי שעושים. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ג בסיוון ה'תשפ"א 21:59

== ראש ישיבה??? ==

הוא אוסר לעבור בדולרים רחל [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 23:32, 5 בנובמבר 2025 (IST)

צעירי אגודת חב"ד בישראל

2025-05-04T18:39:52Z

141.226.232.65: /* ספרים וחוברות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל|אחר=ארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק - המרכזית|ראו=[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]}}
[[קובץ:צעירי אגודת חב"ד.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:כינוס השלוחים בישראל.png|ממוזער|כינוס השלוחים - מנהלי בתי חב"ד בישראל]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' (שמו בקיצור; '''צעירי חב"ד'''. מכונה גם בראשי תיבות; '''צא"ח''') הוא הארגון המנהל את פעילות [[הפצת היהדות]] של [[חסידות חב"ד|תנועת חב"ד]] ב[[ישראל]]. נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
==היסטוריה==
ב[[אגרות-קודש|איגרת]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] כתב: {{ציטוטון|לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד}}. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. צעירי אגודת חב"ד הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א{{הערה|והוכרה רשמית במשרדי הממשלה ב[[תשרי]] [[תשי"ב]]}}, ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}} . כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד{{הערה|אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.}}.

בשנים הבאות צעירי חב"ד פעלו במגוון תחומים של הפצת היהדות והמעיינות ובמהלך השנים הוקמו סניפים בערי ארץ הקודש.

בשנות המ' הרבי דיבר על הקמת בתי חב"ד ויציאת השלוחים, ובעידוד הרבי החלה התפתחות אדירה בהיקף פתיחת בתי חב"ד, כאשר כל בית חב"ד וכל מנהל בית חב"ד, מתחילים פעילות רק לאחר שמקבלים מענה מפורש מהרבי. וכך בעידוד הרבי נפתחו מאות בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, וצעירי חב"ד אחראים על פתיחת בתי חב"ד וסיוע להם בייעוץ ומכירת עזרים להפצת היהדות בכלל ולמבצעים עונתיים בפרט.

במהלך השנים צעירי חב"ד העניקו לבתי חב"ד אוטונומיה מליאה, כאשר הפעילות הניהול וגם הצד הכלכלי, מנוהל על ידי מנהל בית חב"ד, וצעירי חב"ד מעניקים הכוונה ומוכרים מוצרים עונתיים לבתי חב"ד.

==הוראות הרבי==

את מטרת צא"ח קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: {{ציטוטון|חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמים}}.

הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך [[אהבת ישראל]]{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.}}. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי הפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות{{הערה|אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.}}.

הרבי הורה שכל ה[[בתי חב"ד]] בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד{{הערה|צא"ח בארה"ק, עמ' 108.}}. בשנת [[תשמ"ט]] דרש [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] שניהול ה[[בתי חב"ד]] יעבור אליו. [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של ה[[בתי חב"ד]] נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הנהלת [[ארגון הגג]] הגישה ערעור על כך, ובית הדין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת [[ארגון הגג]], ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בעקבות המאורעות האלו, בית דין רבני חב"ד הוציא מכתב ברור כי כל הפעילות של חב"ד בארץ הקודש היא רק תחת צעירי חב"ד. מכתב נוסף שיצא מעניק סמכויות בלעדיות לרב [[דוד נחשון]] מנהל [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם בארץ הקודש]] והוא מצד הבית דין, פועל עצמאית וללא קשר לצעירי חב"ד. בקיץ [[תשנ"ב]] שאל את הרבי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.

הרבי עודד רבות [[אברכים]] ו[[תמימים|בחורים]] רבים להשתתף בפעולות הארגון{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 39.}}.

==בית שז"ר==
[[קובץ:Kkkkkk.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בחנוכת בית שז"ר ב[[כפר חב"ד]]]]
לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, בו היתה קיימת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בשנים הבאות נבנה [[בית שז"ר]] - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, בתרומת סר [[אייזיק וולפסון]], בשתדלנות ר' [[זושא וילימובסקי]] והבניין נקרא על שם [[זלמן שזר]] אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82782 הנחת אבן הפינה לבית שז"ר{{אינפו}}]}}.
הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] פרק כב}}. הבניין הוקם ושייך ל[[ועד כפר חב"ד]] ומספר שנים לאחר הקמתו ועד כפר חב"ד איפשר ל[[צעירי אגודת חב"ד]] להשתמש בבניין ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.

בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.

== מחלקות צא"ח ==
=== אגף הסניפים ===

[[קובץ:צאח ישראל.png|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.

יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ. מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת [[בתי חב"ד בישראל|בתי חב"ד בארץ]] ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך. בשנים הבאות מונה לתפקיד הרב [[ישראל ברוד]].

האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]] כשלצידו הרב [[דוד קורץ]], שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.

===אגף עליה וקליטה - חב"ד בעליה===

{{ערך מורחב|אגף עליה בצעירי חב"ד}}

להקת כלייזמרים מטעם צעירי חב"ד הופיעה בפני עולים בישראל. על פעילות הלהקה והאגף ניצח הרב [[מאיר ורזוב]] במשך כמעט עשרים שנה. הרב ורזוב שר עם העולים והרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד.

משנת [[תשמ"ד]] מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה) התאום הבלתי זהה של [[שיחת השבוע]].

בשנת [[תשפ"ב]] עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל האגף בעזרה גשמית ורוחנית לעולים.

כיום, האגף מפעיל למעלה מ־25 בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי הארץ. בשנת [[תשע"ה]] ניהול האגף עבר לידי הרב [[לוי יצחק וגנר]].

=== הוועדה לעניני גאולה ומשיח ===

לאור קריאתו של הרבי בשנת [[תנש"א]] לעסוק ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] בפרט, ולהגביר את העיסוק בעניני הגאולה ככלל, הוקמה ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ב]] הוועדה לעניני גאולה ומשיח שתפקידה לעורר ולסייע בהגברת המודעות והעיסוק בנושא בין השלוחים.

חברי הוועדה הם השליח הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[משה גרוזמן]], הרב [[יהודה דונין]], הרב [[אריאל גורן]] [[מנחם ברוד|והרב מנחם ברוד]].

מנהל הפרוייקטים של הוועדה כיום הוא הרב [[שמואל אהרונסון]].

הוועדה מוציאה לאור מדי פעם חוברות לימוד ועיון בענייני משיח וגאולה.

===מטה חב"ד לשלום העם והארץ===
{{הפניה לערך מורחב|מטה חב"ד לשלום העם והארץ}}
{{לעדכן|פסקה}}
נוסד בשנת [[תשנ"ג]] בראשות הרב [[ישראל הלפרין]], במסגרת צעירי חב"ד, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות הארץ]].

=== חב"ד בקמפוס ===

{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף (בניהולו של הרב [[דוד קורץ]]) כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.

במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.

כיום האגף מנוהל על ידי הרב יחיאל קפלן והרב [[משה שילת]].

=== חב"ד למען נפגעי הטרור ===

{{ערך מורחב|ערך=[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור]]}}
בשנת תשס"ב בזמן האינתיפאדיה השניה, על מנת לרתום את פעילות השלוחים וסניפי צעירי אגודת חב"ד לסיוע לנפגעים, ולחיזוק החוסן בקרב המשפחות והציבור, הקימו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש את האגף 'מטה חב"ד למען נפגעי הטרור'.

עם הקמת האגף, נקרא לעמוד בראשו הרב [[מנחם קוטנר]], הפועל בתיאום ובהכוונת המומחים הסוציאליים של הביטוח הלאומי, ויוצרים קשר קרוב עם המשפחות והנפגעים, ומשתדלים לסייע להם הן בטווח הקרוב בתמיכה פיזית ובתמיכה רגשית ורוחנית, והן בטווח הרחוק בשימור הקשר וליווי המשפחות גם לאחר תקופת ההחלמה והשיקום.

בין פעולות הארגון: סיוע בארגון ימי שבעה וטקסי אזכרה, כולל הדרכה צמודה במנהגי האבלות, מתן תמיכה רגשית לנפגעי פעולות איבה, ארגון קייטנות וימי כיף למשפחות נפגעות פעולות איבה, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור, כולל ביקורי בית בחגים, סיוע כלכלי בהתאם לצרכים של כל משפחה, לאחר המלצה של עובדי הרווחה והשיקום ועוד.

=== ילדי צ'רנוביל ===

{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
בשנת [[תש"ן]] נפתח פרויקט [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד למען ילדי צ'רנוביל]] במסגרתו נקלטו בישראל ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל, בתחילה נוהל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ובשנים הבאות על ידי צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. ולפני מספר שנים הפרויקט הסתיים.

פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר הדליפה הקטלנית בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.

בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה וקצב העלאה נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה. בשנים האחרונות הופסקה הפעילות בקרב ילדים אלו.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.

=== לב חב"ד - חסד ומרפא ===

{{ערך מורחב|ערך=[[לב חב"ד – חסד ומרפא]]}}
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות ההצלחה במיזם פעילי חב"ד, יזם הרב [[משה שילת]] מינוי של שלוחים ייעודיים לבתי הרפואה ברחבי הארץ, לצד הקמת מעטפת תומכת המשרתת את אופי הפעילות הייחודי בבתי הרפואה.

עם השלמת מערך מינוי השלוחים במרכזי הרפואה השונים, התמנה לעמוד בראש האגף הרב לוי מנדלזון, המשמש לצד זאת כשליח הרבי בבית הרפואה וולפסון בחולון.

בין השירותים שמעניקים שלוחי הרבי במרכזים הרפואיים נמנים: הפצת יהדות וחלוקת עלוני מידע לקראת שבתות וחגי ומועדי ישראל, סעודות שבת וחג, מרכזי אירוח למשפחות המלוות של המאושפזים, עגלות ריענון למלווים, אספקת מזון כשר, מערך תמיכה וליווי, מעגלי תמיכה לחולים אונקולוגיים, קייטנות לילדים מאושפזים, ועוד.

=== מטה הרמב"ם היומי ===

מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]].

=== מכון ליובאוויטש ===

מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צעירי חב"ד, בראשות הרב [[מנחם ברוד]].

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]', 'ממעייני החסידות' ואת סדרת הספרים '[[שולחן שבת]]'. הוא אף מוציא לאור את העלון השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.

וראה להלן בפסקה ; הוצאה לאור

=== מצה לתלמיד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע מצה לתלמיד|מצה לתלמיד]]}}
[[קובץ:מצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.

=== מרכז חינוכי חסידותי ===

{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חינוכי חסידותי]]}}
[[קובץ:מחנך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה קבוצתית של המחנכים המשתתפים ב'כנס המחנכים' השנתי של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת "צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש", ובאישור ה[[מרכז לענייני חינוך]].

בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.

המרכז מקיים מדי שנה את 'כינוס המחנכים השנתי', בשיתוף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש.

=== פעילי חב"ד ===

האגף הוקם בשנת [[תשע"ג]] בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בישראל כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.

המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:
*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.
*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.
*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.

המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.

===מרכז לעזרי שליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[המרכז לעזרי שליחות]]}}
[[המרכז לעזרי שליחות]] (נקרא בראשי תיבות: המל"ש) עוסק בהוצאה לאור, הפקה ושיווק תמורת תשלום של מוצרי תוכן, ועזרים הנצרכים עבור פעילות שוטפת של בתי חב"ד, סביב מעגל השנה.

פעילות האגף מתבצעת מול בתי חב"ד וחסידי חב"ד הפועלים להפצת יהדות וחסידות, אך הוא מעניק שירות גם לשלוחים הפועלים בחוץ לארץ בקרב דוברי עברית.

=== שבת עם חב"ד ===

[[שבת]] עם [[חב"ד]] היה פרויקט שקם בשנת [[תשל"ב]] לכבוד שנת השבעים ל{{ה|רבי}} - והסדר היה כך:

קבוצת חסידים היו נוסעים לקיבוצים (בתיאום עם מזכירות הקיבוץ) או לעיירות (בתיאום עם המועצה), עורכים תפילה מרכזית, ולאחר התפילה נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ניגונים ודברי תורה.

רבים התקרבו ליהדות ולחסידות על ידי שבתות אלו{{מקור}}.

=== מבחנים פומביים בנגלה ===
{{עריכה|פסקה=כן}}
בשנות הנ' ערכו צעירי אגודת חב"ד אחת לכמה שנים חידונים נושאי פרסים ב[[תורת הנגלה]] לבחורי ישיבות [[תומכי תמימים]], חלק מהפרסים שהוענקו היו השתפות בנסיעה לקברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|ידיעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] מהשנים [[תשנ"ז]] - [[תשנ"ח]], ראו לדוגמה גליון מס' 778 [[ט"ז אלול]] [[תשנ"ז]]. ראו בגליון שבועון כפר חב"ד מחודש [[מנחם אב]] תשנ"ז על המסע לקברי רבותינו נשיאנו.}}.

===מבחנים בספר המצוות ===
בשנות הנ' ערכו צעירי חב"ד מבחנים ב[[ספר המצוות]] לכלל תלמידי תלמודי התורה החרדים הוכתרו חתנים חתן תפוצות סגנים וכו' והוענקו פרסים יקרי ערך{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] [[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]], גליון מס' 409.}}.

=== אגף מבצע תורה ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בשנת [[תש"פ]] ערך האגף בשיתוף [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] שיעורים והתוועדויות במסגרת שכונתה אולפן השידורים חב"ד ON AIR{{הערה|תגית חב"ד ON AIR באתר [[חב"ד און ליין]]}}.

== מערך החירום הארצי ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
בשנת [[תשפ"ד]] עם פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]], פתחו צעירי אגודת חב"ד מערך חירום ארצי הכולל שישה אגפים וביניהם אגף מיוחד לנפגעי הטרור.

== אתר צעירי אגודת חב"ד ==

'''אתר צעירי חב"ד (chabad.org.il)''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן דיווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.

באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

כיום רוב מדורי האתר אינם מתחדשים , מלבד עדכוני זמנים יומיים, עלונים שבועיים ותשובות הלכתיות אך כל החומר דלעיל זמין לצפיה .

באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

עורך האתר: הרב [[שרון גושן]]. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].

הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].

== הנהלת הארגון ==
=== חברי הנהלת צעירי חב"ד לפני הפירוק ===
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים בצעירי אגודת חב"ד
*הרב [[נפתלי רוט]] - יו"ר מרכז חינוכי חסידותי שע"י צעירי חב"ד
*הרב [[מוני אנדר]] - ראש אגף הדוברות בצעירי אגודת חב"ד
*הרב [[יהודה בוטמן]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד ושליח הרבי ברמת השרון
*הרב דב לוויטין - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד

=== חברי הנהלת צעירי חב"ד כיום (תשפ"ד) ===

בגין בעיות שהתגלו בהתנהלות ארגון צעירי אגודת חב"ד, הורו הרשויות על פירוק צעירי אגודת חב"ד
וכעבור מספר שנים בהסכמת אנשי חב"ד הוקמה הנהלה חדשה לצעירי חב"ד והחברים הם חסידי חב"ד לצד נציגי רשם העמותות ועוד נציגים מהרשויות.

חברי ועד:

*הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] – עסקן, רחובות
*הרב [[גרשון חנוך שנור]], מנהל בית חב"ד, גני תקוה
*הרב מיכאל יוסף דור, איש חינוך

קציני ציות ופיקוח:

*אורי ישראל קידר
*אורי כהנא שילוני

רואי חשבון ומבקרים:

*דורון שיטרוק
*מרדכי רמז
*עירן סוליצר

=== יושבי הראש בעבר ===
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תש"נ]]

=== חברי הנהלת צא"ח במשך השנים ===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[אברהם גודין]] - מזכיר צעירי אגודת חב"ד
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חסידות חב"ד בארץ הקודש
*[[ישראל יצחק זלמנוב]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[יוסף יצחק רייטשיק]] - סגן יו"ר צעירי אגודת חב"ד
*[[משה זעליג ליטווין]] - מנהל מטה צעירי חב"ד לסיוע לקרבנות הטרור
*[[מאיר פרידמן]] - מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד
*[[יצחק גנזבורג]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[שמעון בקרמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[טוביה בלוי]] - מנהל אגף הפעילות בצעירי אגודת חב"ד
*[[נחום כהן]] - מנהל אגף הסניפים וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[ישראל ברוך בוטמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[מנחם ברוד]] - דובר צעירי אגודת חב"ד

== הוצאה לאור ==
===עלונים===
==== צעירי חב"ד בפעולה ====
הינו ידיעון שהחל לצאת ב[[אלול]] [[תשנ"ב]] במטרה לסקר את פעולות [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מוסד זה זכה בראשית דרכו לספק צרורות ידיעות לעיתוני חב"ד, אך לבסוף חרגו מספר מדורים בו מהשיטה החב"דית ונסגר הידיעון

העלון יצא עם נייר ותמונות צבעוניות, ולא נועד רק לקהל [[אנ"ש]], אלא גם - ובעיקר - לאנשים שאינם חסידי חב"ד.

הגליון הראשון יצא בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]], והאחרון ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], סך הכל יצאו אחת עשר גליונות.

את הגליונות ערך הרב [[זלמן רודרמן]].

==== שיחת השבוע ====
{{הפניה לערך מורחב|שיחת השבוע}}
עלון שבועי לפרשת השבוע.

==== גיליון התקשרות ====
{{הפניה לערך מורחב|גיליון התקשרות}}
שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.

* '''תורתך שעשועי''' - שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בעריכת הרב [[נפתלי רוט]] עד שנת [[תשע"ב]]. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני. במקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שיצא לאור על ידי בית חב"ד בבאר שבע.
*'''[[ממתק לשבת (עלון)|ממתק לשבת]]''' - שבועון המופץ בקהילות חב"ד ובתי חב"ד ברחבי הארץ. הוקם על ידי בית חב"ד באר שבע בשנת [[תשס"ז]]. לאחר שעיתון הילדים תורתך שעשועי נסגר, העיתון ממתק לשבת החליפו והוצא בפריסה ארצית.
בשנת [[תשפ"ב]] פסק העלון לצאת בנפרד והתאחד יחד עם עלון [[שיחת השבוע]].

===ספרים וחוברות ===
* ''' שולחן שבת '''
שיחות ורעיונות לפרשת שבוע מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של [[ הרבי מליובאוויטש ]]
מהדורת 5 כרכים על חמישה חומשי תורה
(13 שיחות לפרשה )
[[ מכון ליובאוויטש ]] [[ תשנ"ט ]] - [[ תשס"א ]]
מהדורת כרך א' על חמשה חומשי תורה ( 3 שיחות לפרשה )
[[ מכון ליובאוויטש]] תשס"ז

* ''' שולחן חג '''
שיחות ורעיונות לחגי ישראל ומועדיו מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של [[ הרבי מליובאוויטש ]] [[מכון ליובאוויטש ]] [[ תשע"א ]]

* ''' [[ הפצת היהדות ]] '''
לקרב יהודים ואיך עושים זאת
[[ מכון ליובאוויטש ]]
[[ תשע"ב ]]

* '''צעירי אגודת חב"ד '''
האגרות השיחות והוראות הרבי ל[[צעירי אגודת חב"ד ]] בארץ הקודש
[[ מכון ליובאוויטש ]] [[ תשס"ה ]]

* ''' בן י"ג למצוות '''
[[ בר מצווה ]] לאור [[ חסידות חב"ד ]]
[[ מכון ליובאוויטש ]] [[תשנ"ט ]]

* ''' התורה שלי '''
בראשית - דברים
חב"ד בית מלא ספרים של [[ צעירי אגודת חב"ד ]] ומעיינותיך לילדים תשע"ו - תש"פ

* ''' תהילים שלי ''' מבוארים ומאויירים לילדי ישראל מרכז לעזרי שליחות של [[ צעירי אגודת חב"ד ]] תשע<nowiki>''</nowiki>ה

* ''' גיבורי העם שלנו אנשי המופת של עם ישראל מספרי נביאים וכתובים
[[ תשפ"א ]] - [[ תשפ"ג ]]

=== אלבומים ===

"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים המתעדים את פעילות צא"ח ובהם:
* '''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

=== הפקות נוספות ===
* '''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
* '''המהפכה הצעירה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 8 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 10
*'''שליחות מסביב לשעון''' תיעוד פעילות צא"ח בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 76)

== קישורים חיצונים ==
* '''[http://www.chabad.org.il/ דף הבית של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]'''

* [https://col.org.il/news/162996 כפר חב"ד: צא"ח מכניס ספר תורה לזכות שלוחי הרבי] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

תלמוד תורה חב"ד בני ברק

2025-04-02T13:05:32Z

141.226.232.65: /* צוות התלמוד תורה */

{{תלמוד תורה|
|שם=בני מנחם
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון=
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
|מנהל=הרב משה סבינר
|סגן מנהל= הרב משה סבינר
|מספר תלמידים= 105
|מפה=בני ברק רשי 26}}
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]

[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב יוסף דוד הלל]]
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי נשי<nowiki>''</nowiki>ד שאף התבטא עליו "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק" [שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בו כ-105 תלמידים.

==היסטוריה==
קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.

בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב מנחם מענדל גרינפלד שימש כמזכיר החיידר.

ובשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

==צוות התלמוד תורה==
*מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]].
*סגן מנהל - משה סבינר
;מחנכים
*הרב [[משה דב זילברשטרום]].
* הרב מנחם מענדל קפלן.
*הרב נתנאל קופרשמידט.
*הרב [[מנחם מענדל בכר]].
*הרב יקותיאל פישר.
*שולם זלמנוביץ.

;צוות בעבר:
* מנהלים:
* הרב [[שלמה גרברצ'יק]].
* הרב [[מרדכי אנגלסמן]].
* הרב [[אורי בן שחר]].
* הרב [[שלמה רוזנברג]].
* הרב [[לוי יצחק אפשטיין]].
* הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
* הרב ירחמיאל בלינוב.
* הרב דוד הלל.
כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

תלמוד תורה חב"ד בני ברק

2025-04-02T13:04:46Z

141.226.232.65: /* צוות התלמוד תורה */

{{תלמוד תורה|
|שם=בני מנחם
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון=
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
|מנהל=הרב משה סבינר
|סגן מנהל= הרב משה סבינר
|מספר תלמידים= 105
|מפה=בני ברק רשי 26}}
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]

[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב יוסף דוד הלל]]
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי נשי<nowiki>''</nowiki>ד שאף התבטא עליו "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק" [שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בו כ-105 תלמידים.

==היסטוריה==
קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.

בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב מנחם מענדל גרינפלד שימש כמזכיר החיידר.

ובשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

==צוות התלמוד תורה==
*מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]].
*סגן מנהל - משה סבינר

* לוין
* הרטמן
* אנוש
*
;מחנכים
*הרב [[משה דב זילברשטרום]].
* הרב מנחם מענדל קפלן.
*הרב נתנאל קופרשמידט.
*הרב [[מנחם מענדל בכר]].
*הרב יקותיאל פישר.
*שולם זלמנוביץ.

;צוות בעבר:
* מנהלים:
* הרב [[שלמה גרברצ'יק]].
* הרב [[מרדכי אנגלסמן]].
* הרב [[אורי בן שחר]].
* הרב [[שלמה רוזנברג]].
* הרב [[לוי יצחק אפשטיין]].
* הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
* הרב ירחמיאל בלינוב.
* הרב דוד הלל.
כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

ישראל הלפרין

2025-03-20T12:39:54Z

141.226.232.65:

{{דמות
|שם=הרב ישראל הלפרין
|כינוי=רלי הלפרין
|תמונה=ישראל הלפרין.jpg
|תיאור=[[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]]
|תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]]
|תאריך פטירה=[[ה' אלול]] [[תשפ"ב]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
|מקום פעילות=[[הרצליה]]
}}
הרב '''ישראל הלפרין''' (מכונה גם '''רלי הלפרין'''), ([[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] - [[ה' אלול]] [[תשפ"ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]] מגדולי מפיצי [[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל. יקיר העיר הרצליה לשנת [[תש"ע]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:רלי.jpg|ממוזער|עובר ב'חלוקת דולרים' אצל הרבי]]
[[קובץ:רלי הלפרין.jpg|ממוזער|הרב ישראל מקבל 'לקח' מהרבי]]
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה מסורתית{{הערה|אביו תמיד חקק בו שהוא צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.}}.

את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר ובעקבות חיוב גילוח הזקן עבר לסיירת מטכ"ל{{הערה|סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל}}.

התקרב בצעירותו לחסידות [[חב"ד]] בין השאר בהשראתו של הרב [[ישבעם סגל]] שהיה למשפיע שלו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. קודם [[חתונה|חתונתו]] פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו ([[נתניה]]). אחר [[נישואים|נישואיו]] עם זוגתו אסתר התגורר ב[[כפר חב"ד]], שם למד ב[[כולל]] שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], בניהול הרב [[אברהם צבי כהן]] שקירבו. ע"פ הוראת [[הרבי]] אליו ישב בכולל כמה שנים, שם למד הוראה לרבנות, וקיבל תעודת סמיכה מהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

בשנים בהם התגורר בכפר חב"ד היה פעיל מרכזי בארגון '[[צעירי אגודת חב"ד]]', כחלק מפעילותו בארגון בשנים ההם ארגן על פי הוראת הרבי בקיץ [[תש"מ]] את '[[תהלוכות ל"ג בעומר]]' בלמעלה משישים מוקדים ברחבי הארץ.

ב-[[כ"ה מנחם אב]] [[תשל"ז]] היה מעורב בתאונת דרכים קשה, שבה נהרגו מרת חנה בת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]] ומרת יוספה אחותו של הרב הלפרין, והוא ורעייתו נפגעו קשות, באופן שהשפיע על כל חייהם.

מיד אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים]], בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. וכן בכינוסים נוספים שאורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. היה ממקימי [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב הלפרין חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

חלה מספר פעמים במחלה הידועה. למרות זאת שהיה מגיע לבית הכנסת לתפילה/שיעור תורה/התוועדות היה מתגבר על עצמו בפתאומיות כדי להסתיר על מכאוביו אף שסבל מאוד.

ביום [[כ' אב]] תשפ"ב, שבועיים לפני פטירתו הגיע במסירות נפש ממש להתוועד בפעם האחרונה בבית חב"ד הרצליה ובה הצהיר ש"יש רק ברירה אחת, ללכת עם הרבי שליט"א מלך המשיח עד הסוף!".

הרב הלפרין ורעייתו לא זכו לפרי בטן.

ביום חמישי [[ה' אלול]] (אותו יום בו יצא לשליחות בהרצליה) [[תשפ"ב]], לאחר שנים ארוכות של יסורים נלב"ע והותיר אבל כבד בחסידות חב"ד. בהלוויתו השתתפו מאות חסידים ובעלי תשובה שזכו להכיר אותו ואת פועלו, נטמן בבית החיים הישן בעיר שליחותו - הרצליה.

במהלך הלוויתו הוכרז כי הרב [[תמיר קסטיאל]] שעד אז פעל כשליח בשכונת קטמון בירושלים, ימלא את מקומו בשליחות על פי בקשתו של הרב הלפרין.

מספר ימים לאחר פטירתו, הוכרז על בניית 770 בהרצליה, לעילוי נשמתו - חלומו ושאיפתו של הרב הלפרין במשך שנים ארוכות. בשל כך נפתח קמפיין צ'רידי רב עוצמה ליעד של 10,000,000 ש"ח{{הערה|"הרב הלפרין התחיל, אנחנו נשלים את המלאכה" https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/835160/}}.

במלאות שנתיים לפטירתו, ביום ראשון ה' אלול תשפ"ד התקיימה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו. הספר הוכנס לבית חב"ד הרצליה.

[[קובץ:ראלי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין נואם בכנס של '[[מכון הלכה חב"ד]]'.]]

== פעילותו בהרצליה ==
בראשית שנות המ' החל בפעילות ה'שליחות' בעיר הרצליה מטעם ארגון צעירי אגודת חב"ד, ב[[פורים קטן]] [[תשד"מ]] הדפיס ע"פ הוראת הרבי בעיר הרצליה את ספר התניא. בהמשך אותה שנה, ביום ה' באלול הוא עבר להתגורר בעיר הרצליה, בה פעל עד לפטירתו.

עם בואו התמנה לרב בבית הכנסת המרכזי בשכונת נווה עמל בעיר.

בתחילת פעילותו היה אחראי גם על הפעילות החב"דית ב[[רמת השרון]] ו[[רעננה]] הסמוכות להרצליה, בהמשך הזמן העביר את הסמכות לשליחים הרב [[אליהו שדמי]] והרב [[יהודה בוטמן]]. הפעילות בכפר שמריהו המנוהלת על ידי הרב [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] עדיין תחתיו והפעילות בהרצליה פיתוח מנוהלת על ידי הרב אריק שופט.

=== רשת המוסדות ===

הקהילה החב"דית בהרצליה מונה כמאה חמישים משפחות, ששה בתי כנסת חב"ד, שניים במרכז העיר ברח' העצמאות וברח' הרב קוק, אחד בשכונת יד התשעה, אחד בהרצליה פיתוח, אחד באזור התעשייה, ואחד נוסף בנוף ים.

תחתיו נוהלו כ15 סניפים לבית חב"ד פזורים בתוככי הרצליה, ששימשו בהם 25 שליחים.

הפעילות השוטפת היתה מסירת שיעורי תורה בגמרא, בחסידות ובתורת הרבי '[[דבר מלכות]]'. השיעורים נמסרו הן לבני הקהילה, והן למתקרבים. כמובן בנוסף לפעילות הקשורה במועדי ישראל, סוכות, חנוכה, פורים. וגם פעילות היום-יומית כמצוות תפילין, הדלקת נרות שבת, כשרות, וטהרת המשפחה.

הפעיל פעילות חב"דית לסטודנטים מהאוניברסיטה הבינתחומי בהרצליה, תחת 'בית חב"ד בקמפוס'.

'''כעשרה גני ילדים ומעונות''' - פזורים בכל רחבי הרצליה, הממומנים בהשתתפות עיריית הרצליה, והם תחת הרשת הארצית של '[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]' באה"ק.

'''תלמוד תורה לילדים''' - על טהרת הקודש, המשמש את בני הקהילה החב"דית בעיר. מוסד זה מונחה על ידי צוות מיומן ומושקע. אבל לפני כמה שנים נסגר על פי הוראת העיריה{{הבהרה|מתי נסגר? מדוע?}}.

''''בית צבאות השם'''' - מארגן פעילות חוויתית לילדי ישראל, ומהווה סניף ברשת תנועת הילדים העולמית צבאות השם. הפעילות מגוונת ומותאמת לתוכנית הכללית של הארגון.

'''ישיבת תומכי תמימים''' – הוקמה בסוף שנות הנו"נים עבור בעלי תשובה, המקום היה פעיל אך עם הזמן הידלדל ונסגר. אחרי עבור למעלה מעשור הוקם שוב בתשע"ג בהרצליה פיתוח ובסוף תשע"ו נסגרה מחוסר מימון.

'''בית תבשיל''' – בית תמחוי למעוטי יכולת, קבלת אוכל אינה מותנית בשום תנאי והיא ללא כל תשלום. בהתקרב מועדי ישראל נעשית חלוקת מזון לאלפי נזקקים, ללא כל פרוטה. בפסח נערך ליל סדר ציבורי ברוב הדר.

'''נשי ובנות חב"ד''' – ארגון נשי העוסק בגיבוש בנות הקהילה בפעילות השוטפת של הקהילה, והן אף מארגנות ערבים חברתיים והתוועדויות. המטה מנהל מדרשה לנשים ובוגרות לא דתיות ומסורתיות, בהן פעילות נשות הקהילה במסירת שיעורי תורה, הרצאות סביב מעגל החיים וטהרת המשפחה.

בשנת תש"ע קיבל את תואר "יקיר העיר" לשנת 2010 בטקס חגיגי במוזיאון "בית ראשונים" בעיר. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}.

== פעילות ארצית ==
[[קובץ:עצרת סה.jpg|ממוזער|הרב הלפרין נואם בעצרת גאולה ומשיח (תשס"ה)]]
בכללות הרבי הורה לרב הלפרין להתמקד בפעילות בהרצליה ולא לעסוק יתר על המידה בפעילות ארצית אולם היו מספר פעמים בהם על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עסק הרב הלפרין גם בפעילות כלל ארצית.

עם סיום המחזור הראשון בשנת [[תשמ"ה]] של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] הוקם [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בארגון [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] והרב הלפרין ששימש כחבר פעיל בארגון היה מראשי העסקנים בארגון סיומי הרמב"ם הארציים.

בשנת [[תשנ"ג]] הוקם '[[מטה חב"ד לשלום העם והארץ]]' תחת ארגון צא"ח כמטה האחראי על ריכוז הפעילות החב"דית בנושא [[שלימות הארץ]] ובברכת הרבי שימש הרב הלפרין כמנהל המטה. במסגרת תפקיד זה ריכז את פעילות המטה כנגד הסכמי אוסלו שנחתמו באותה תקופה. בהמשך בבחירות [[תשנ"ו]] יצא בפעילות לבחירת [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה. בזמן [[ההתנתקות]] ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]].

הרב הלפרין היה היה מראשי המעודדים ל[[פרסום גאולה ומשיח|פרסום בשורת הגאולה]] וזהותו של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] ואת אמונת החסידים שהרבי "[[נצחיות חייו של הרבי|חי וקיים כפשוטו ממש בגוף גשמי]]".

ב[[ג' תמוז תשנ"ד]] כתב לכל אחיו השלוחים מכתב נוקב על חיזוק האמונה הפשוטה בדבריו של הרבי. ימים אחדים לאחר מכן כתב ב[[עיתון הגאולה]] בנושא וקרא לא להתפעל מהנסיון ולהאמין ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים]] ועומד להתגלות בכל רגע. בשנת תשנ"ה הקים יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] מטה הקהל למען [[פרסום גאולה ומשיח|פרסום בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]]. המטה קיים מספר כינוסים אזוריים ולאחריהם את [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי ההקהל הגדולים]] שנערכו בשנת [[תשנ"ה]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני משיח צדקנו]] שהביאו לתנופה אדירה בפרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל, יחד עם הדגשה על [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]]. הרב הלפרין גם נאם נאום חוצב להבות בכינוס שנערך ביד אליהו תחת מטה ההקהל ובהמשך בכינוסים שערכה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. היה ממקימי [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב הלפרין היה פעיל ונמרץ בחסידות חב"ד. היה תומך נלהב במוסד [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*ספר '''[[יצא בשליחות]]''' - התוועדויות נאומים מאמרים מכתבים ואמרות מאת הרב הלפרין. יו"ל בתחילת שנת תשפ"ד.
*מנחם זיגלבוים, חייל שליח אבא ואיש אמונה, {{שבועון בית משיח|}} מס' 1327 ע' 22-58 (רצף כתבות אודותיו)
*{{שבועון כפר חב"ד|}}, גליון 1975, י"ב אלול תשפ"ב (עמ' 24. עמ' 38-27 [קורות חייו בהרחבה], עמ' 50-45).
*'''הרבי מלך המשיח שיל"ו חי חיים נצחיים נשמה בגוף גשמי,''' {{שבועון בית משיח}} גליון 91 עמוד 27

==קישורים חיצונים==
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F '''תגית: הרב ישראל הלפרין'''] באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/israel_hags/3_tamuz/23232.htm '''הרבי חי וקיים - כפשוטו ממש!'''] באתר {{הגאולה}}
* [https://drive.google.com/file/d/1SLh0klHYzrRNZFqGsAx1GuLcGH3KyjVp/view?t=61 '''מופרך שמשיח לא יבוא בלילה זה!'''] נאומו של הרב הלפרין בכינוס [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
* [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1SLh0klHYzrRNZFqGsAx1GuLcGH3KyjVp נאומו של הרב הלפרין] ח"י אלול תשנ"ט
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}
* [http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/415209408442.html פרשת השבוע באור הקבלה והחסידות {{*}} פרשת שלח] - שיעור וידאו {{וידאו}} {{בית משיח}} י"ד [[סיוון]] [[תשע"ד]] {{קישור שבור|ו' אלול תשפ"ב}}
* [https://chabad.info/blogs/829837/ מ'סיירת מטכ"ל' ל'סיירת' הרבי מה"מ • טור פרידה] {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1xv5WPKuhd5L2CCxW1gINWdl5OMw-dEoB/view?t=3 '''אנחנו ההוכחה הרבי חי וקיים!'''] נאומו המלהיב של הרב הלפרין ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] ביד אליהו בשנת תשנ<nowiki>''</nowiki>ה.
* [https://chabad.info/bdh/829219/ אבל בחב"ד: השליח הרב ישראל הלפרין ע"ה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/140655 רלי שאני הכרתי: הרב לאופר סופד לרב הלפרין ע"ה] {{חב"ד און ליין}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post.html נאום סוחף ומעורר של הרב הלפרין על 'קבלת המלכות']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* [https://col.org.il/news/147386 "לוחמה בשטח בנוי": הרב רלי הלפרין מלהיב בהפגנת ענק{{וידאו}}{{col}}]
* [https://chabad.info/video/1101836/ מה ההבדל בין ב' תמוז לג' תמוז? • הרב הלפרין ע"ה] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/958225/ צפו: הרב הלפרין בנאום מלהיב על האמונה ברבי מלך המשיח] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/867297/ הרב הלפרין: "והוא יגאלנו" ולא 'יחי אדוננו'?! • צפו] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/23723.htm הרב הלפרין בכינוס השלוחים: המסר שלנו זה "יחי אדוננו"] באתר {{הגאולה}}

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בהרצליה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

תלמוד תורה חב"ד בני ברק

2024-11-19T14:14:23Z

141.226.232.65: /* צוות התלמוד תורה */הוספתי תוכן

{{תלמוד תורה|
|שם=בני מנחם
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון=
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
|מנהל גשמי= הרב לוי רוזנברג
|סגן מנהל= הרב משה סבינר
|מספר תלמידים= 200
}}
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]

[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] למדו בו כ-200 תלמידים. בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

==היסטוריה==
קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.

בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

==צוות התלמוד תורה==

מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]]

סגן מנהל - הרב משה סבינר

מזכיר - הרב מאיר רובינשטיין

;מחנכים
*הרב [[משה דב זילברשטרום]]
* הרב מענדי קפלן
*הרב נתנאל קופרשמידט
*הרב מנחם בכר
*הרב יקותיאל פישר
הרב שולם זלמנוביץ

;
;<nowiki>בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:</nowiki>:
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], הרב ירחמיאל בלינוב, הרב דוד הלל. כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

שבע מצוות בני נח

2024-11-18T19:36:13Z

141.226.232.65: תיקנתי שגיאה ניסוחית חמורה!! היה כתוב " מכיוון שלפי התנך .... זה ניסוח שלא מתאים לאדם מאמין! מה זה לפי התנך בני האדם אחרי המבול הם צאצאי נח? ולפי מי לא??? לפי חוקרי האבולוציה?? התורה זאת אמת מוחלטת ולא "לפי התנך..." בדקו נא מי ניסח כך שסביר שהוא חבדניק שהעתיק לפי תומו מויקיפדיה ו: א. תבקשו ממנו לא להעתיק שוב מויקיפדיה. ב. תעברו על התרומות שלו ותבדקו מה נלקח מויקיפדיה ושם לתת למישהו צוסמך וחד עין לערוך.

[[קובץ:טנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טנקים עם כיתוביות הקוראות לקיים את שבע מצוות בני נח]]
[[קובץ:שבע מצוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בועז קלי]] עם מנהיגים דרוזים בכפר בית ג'אן]]
'''שבע מצוות בני נח''' הן שבעה ציוויים תנ"כיים מוסריים, אשר על פי ציווי הבורא תוקפם אוניברסאלי וחייבים בהם כל בני האדם. מצוות אלה קרויות בשם זה מכיוון שמאז המבול כל בני האדם הם צאצאיו של נח.

== בספר בראשית ==
בגרסתן הראשונה, שבע מצוות בני נח הן המצוות שניתנו לבני האדם קודם להופעתו של אברהם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. אַךְ בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ, אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ בָהּ.|מקור=ספר בראשית, פרק ט}}

המצוות המנויות כאן הן:
# [[פריה ורביה]].
# מלאו את הארץ: כלומר על בני האדם להתפזר בכל העולם, ולא לשבת במקום אחד.
# שליטה של האדם על בעלי החיים באמצעות כוח (באמצעות החרב, מסמלת שהאדם יצטרך להיאבק בחיות על מנת לשלוט בהן).
# התרת אכילתם של בעלי חיים.
# איסור לאכול את הבשר יחד עם הדם.
# [[שפיכות דמים|איסור רצח]].
# איסור אכילת איבר מן החי (תוספת של חז"ל).

== בתלמוד ==
בתלמוד (ה[[תורה שבעל פה]]), מופיעה רשימה שונה של שבע מצוות בני נח, והיא המשמעות המקובלת למושג זה בימינו.

ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|דף נו ע"א.}} מתקיים דיון מקיף בסוגיה זו, ובתחילתו נאמר:

{{ציטוטון|תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי.}}

ברשימה זו שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים וציווי אקטיבי אחד:
# [[עבודה זרה]]: איסור עבודת אלילים.
# ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם השם.
# [[שפיכות דמים]]: איסור רצח.
# איסור [[גילוי עריות]].
# איסור גזל.
# איסור אכילת אבר מן החי (יש להרוג את בעל החיים לפני שאוכלים אותו).
# מצוות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.
ישנו סימן לזכירת שבע המצוות לפי ה"אלף בית": '''א'''בר מן החי, '''ב'''רכת ה', '''ג'''זל, ו'''ד'''ינים, ובנוסף: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

ה[[רמב"ם]] בי"ד החזקה{{הערה|הלכות מלכים, פרק ט, הלכה א.}}, גורס לפי הגרסה התלמודית ומציין כי שש מתוך מצוות אלה ניתנו כבר ל[[אדם הראשון]], ואחת - אבר מן החי - ניתנה לנח, לאחר שהותר לו לאכול גם מן החי, ולא רק מן הצומח.

באותו עניין פוסק [[הרמב"ם]]{{הערה|ראו גם דיון בפסיקתו זו.}}:

{{ציטוט|תוכן=כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן [[הקדוש ברוך הוא]] בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.|מקור=משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ח}}

המשותף ל[[עשרת הדברות|עשרת הדיברות]] ולשבע מצוות בני נח הם בעיקר שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - [[עבודה זרה]], [[שפיכות דמים]] ו[[גילוי עריות]].

ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם בני נח מוזהרים על השיתוף; ישנם הסוברים שהם מוזהרים{{הערה|תשובות ושב הכהן סימן ל"ח, תשובות שער אפרים סימן כ"ד.}}, כיון שאין הבדל בין שיתוף לע"ז ממש, לעומת מי שסובר שאינם מוזהרים על כך{{הערה|רמ"א או"ח סוף סימן קנ"ו, תוספות בבכורות דף ב, סע"א, ד"ה שמא יתחייב לו עכו"ם שבועה, ר"ן ספ"ק דעכו"ם, רבינו ירוחם נתיב י"ז ח"ה, ועוד.}}.
להלכה נפסק שבני נח אינם מוזהרים על השיתוף, וענין זה מוסבר בתורת החסידות בהרחבה{{הערה|ראה דרך מצוותיך מצות מילה, ד"ה מי כמוכה תרכ"ו-תרכ"ט, ד"ה וספרתם לכם תשל"ו, ועוד.}}.

== הוראת הרבי לפרסום שבע מצוות בני נח ==
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
[[קובץ:7 מצוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון 'דבר', [[תשמ"ה]]: [[הרבי]] מוציא "[[שולחן ערוך]]" לגויים]]
[[הרבי]] קרא לכל [[יהודי]] להפיץ את רעיון שבע המצוות בקרב [[אומות העולם]], וזאת על פי פסק ההלכה שכתב [[הרמב"ם]] ש"צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי עולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח". הרבי ביאר כי אין הכוונה לכפייה בכח, אלא בהסברה נאותה וראויה, להסביר לכל אחד כי שבע מצוות אלו הם ערכי היסוד לקיום אנושות בריאה וצודקת, שתאפשר רבגוניות ותרבויות שונות יחד עם אחדות סביב האמונה בבורא העולם.

ב[[התוועדות]] משנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי כי תקופה זו היא שעת הכושר:

{{ציטוטון|"בדורות שלפנינו, כל נסיון לפעול על אומות העולם בעניני אמונה, היה כרוך עם סכנת נפשות ממש, ולכן לא הייתה אפשרות לקיים ציווי זה. מה שאין כן בדורנו - לא זו בלבד שאין כל סכנה בדבר, אלא אדרבה, פעולה כזו מוסיפה בכבודם של ישראל בעיני כל העמים, בראותם שבני ישראל דואגים לא רק לעצמם, אלא גם ליישובו של העולם כולו, על ידי זה שיתנהג על פי צדק ויושר"{{הערה|[[ספר ההתוועדויות]] תשמ"ז, כרך ג' עמוד 67.}}}}

כהוכחה לדבר, מביא הרבי את הסכמתו הנלהבת של נשיא [[ארצות הברית]] דאז, מר רונלד רייגן, להכריז לכל אזרחי [[ארצות הברית]] להתאחד סביב קיום שבע מצוות בני נח, וכן הצהרת שני בתי הנבחרים, הקונגרס והסנאט, לקיום שבע המצוות.

מכך הסיק הרבי: "עצם העובדה שנשיא המדינה יוצא בהכרזה גלויה על קיום שבע מצוות בני נח, צריכה להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בפעולתם של ישראל על כל באי העולם".

ואכן, הצהרות ופעולות אלו ברחבי [[ארצות הברית]] והעולם הביאו מליוני אזרחים להשתתף במבצעים השונים במהלכם קיבלו על עצמם לקיים את שבע המצוות ולהכין את העולם לקראת עידן חדש בו לא יהיו מלחמות, רעב, [[קנאה]] ותחרות - זהו עידן הגאולה.

פעולות אלה הן חוליה נוספת מפעולותיו של [[מלך המשיח]] להכנת העולם לקראת ה[[גאולה]].

==לקריאה נוספת==
*'''הללו את ה' כל גויים''' - לקט כתבי יד מהרבי בקשר ל-7 מצוות, בתוך גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]], ערב פסח ה'תשע"ח
*'''לתקן את העולם ולמנוע מלחמה גרעינית''', התייחסויות מהרבי למבצע שבע מצוות בני נח, בבמדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1928 עמוד 34 {{*}} גליון 1929 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.7for70.com/ אתר בשפות שונות, שמטרתו הנחלת שבע המצוות לשבעים אומות]
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/724328/ רבי יומי: להתעסק עם גויים וללמדם שבע מצוות בני נח]''' {{וידפו}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2087 החסיד הגוי של הרבי]''', סיפורו של פרופסור וונדל ג'ונס מיסד ארגון 'אגודת כרם בני נח' - [[אתר חב"ד בישראל]]
* הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9961&CategoryID=1785 שבע מצוות בימינו]''' בעלון [[שיחת השבוע]]
* {{קישור חבד אינפו ישן|81314|מתנה לרבי: קובץ הלכתי בנוגע לשבע מצוות בני נח}} {{PDF}} י"א [[ניסן]] התשע"ד (11.04.2014)
* {{קישור חבד אינפו ישן|84920|זהו לא אברך חב"די - זהו בן נח||{{תע|11/27/2014}}}}
*{{קישור שטורעם|91853|news|הווידאו היומי: חשיבות שבע מצוות בני נח ■ וידאו|מערכת שטורעם|ג' בחשוון תשע"ז}}
* [https://drive.google.com/open?id=0B3kQ3jUmHJWIVDdLV25sel9NTmoyaG9XRDJKeVpKQ2hhRTJV מענה]
* [http://hageula.com/news/chabad/19918.htm שידור חוזר מהתוועדות בנושא בני נח]
*ברק גרוסברג, '''[https://chabad.info/musicnews/651657/ Keep The Order (שמור על הסדר)]''', קליפ גיטרה על שבע מצוות {{וידפו}}
* הרב [[טוביה דורון]], [https://www.hageula.com/news/noachide/21273.htm מהפך בברזיל: הגויים מקבלים את שבע המצוות], ב[[אתר הגאולה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

שיחת משתמש:ב. שורה

2024-09-12T21:32:31Z

141.226.232.65: /* זיהוי תמים מקבוצה תשנז */ פסקה חדשה

{{בה}}

== אתה מוזמן ==

להצביע [[שיחה:ברגע האמת (ספר)|כאן]] בדחיפות! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''דף השיחה שלי'''}}]]{{*}} 09:00, 15 באוגוסט 2023 (UTC)
== חממה ==
מומלץ להיכנס לדף [[חב"דפדיה:חממה]] ולבחור שם חונך שיעזור לך בצעדיך הראשוניים באתר תודה. [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 11:43, ל' באב, ה'תשפ"ג 11:43, 17 באוגוסט 2023 (UTC)
==בנוגע לחתימתך==
כיון שחתימתך ארוכה, תפתח דף במרחב האישי [[משתמש:ב. שור/חתימה]], אליו את תעביר את החתימה. בהעדפות תוסיף את הדף [[משתמש:ב. שור/חתימה]] לחתימה. בהצלחה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:02, ה' באלול, ה'תשפ"ג)
:ישר כח. תוסיף גם קישור לדף השיחה שלך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:24, ה' באלול, ה'תשפ"ג)
==קטגוריות==
ישר כח על יצירת הקטגוריות! שים לב שקטגוריה חייבת להיות בעלת 5 דפים ומעלה, בהצלחה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:27, כ"ב באלול, ה'תשפ"ג)
==תבנית:אין תמונה==
ישר כח על הוספתיך הרבות!

שים לב! בנוגע לתבנית:אין תמונה יש להכניס תבנית זו '''רק''' לערכי אישים שתתכן ויש להם תמונה. לא על מושגים או אישים מתקופות קודמות שבוודאות אין להם תמונה. בהצלחה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:07, ז' בתשרי, ה'תשפ"ד)

:{{א| יוסף בן מלמד}} יש"כ על תיקון הטעות ב[[ישראל קאזיק (גיס אדמו"ר הזקן)]], אכן פליטת קולמוס (אף שלרבים מהאישים מתקופות קודמות יש תמונה של מצבתם וכדו').

:אך בנוגע ליתר, אינם נכללים ב"בוודאות אין להם תמונה", ואפרש את כוונתי:

:* ראה עריכתי ב[[תומכי תמימים הוד השרון]].

:*ב[[פרשיית הממזרים]] לדעתי יכולה להיות תמונה (של פסק הדין\הרב גורן\הרבנות הראשית לישראל\תמונות מהמחאה ועוד רבות. וראה לדוגמה תמונות הערכים [[פרשת הספרים]], ו[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].

:*ב[[צירי לבנוני]] לדעתי יכולה להיות תמונה (של אחד מהכותרים שלה. וראה לדוגמה תמונות הערכים [[טלי אברהמי]], ו[[מלכה חנוכה]]).

:*ב[[שתיקה]] לדעתי יכולה להיות תמונה או איור או אף כתי"ק של המושג (וראה לדוגמה תמונות הערכים [[ביקורת]], ו[[תוכחה]]).

:אך מה שהיה היה.

:ובאם כוותך היית '''רק''' לערכי אישים ולא מושגים אף שתתכן ויש להם תמונה - אשמח שתפנה אותי למקור הכלל (אף שאכן התלבטתי - ראיתי ב[[מפת בית המקדש]], [[קרית טבעון]], [[אחי תמימים שיקגו]], [[בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)]], [[ישיבת חב"ד ליאון]] ועוד ועוד...)

:מאת: [[משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שור''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 18:37, 22 בספטמבר 2023 (UTC)
::קודם כל מוסכם שעל אישים שלא מדור קודם והלאה אין להניח את התבנית.

::לגבי מוסדות, אכן הנך צודק שהרי למוסדות יש תמונה.

::לגבי נשים, אין תמונה לנשים אחרות, זה שיש תמונה לא אומר בהכרח שצריכה להיות. לכן אין להניח את התבנית אצל נשים (אצל הנשים שכתבת אני שמתי את התמונות ללא התבנית, כך שאין צורך בכזו).

::גם לגבי מושגים כך, אפשרי אמנם להוסיף תמונה אך לא נצרך כמו אצל אישים, כך שהתבנית לא תצטרך אצל מושגים.

::לא ראיתי מקור לדבריי, אך כך אני חושב מהגיון. אשמח להסבר ממך אם אתה עדיין חושב אחרת.

::ישר כח על הוספת התבנית! כבר הוספתי 5 תמונות (מה שאתה יכול לעשות בעצמך בקלות).

::. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:09, ט' בתשרי, ה'תשפ"ד)

:::{{א| יוסף בן מלמד}} באם אין מקור היה כדאי לרשום פחות בנחרצות (- "שים לב! יש להכניס תבנית זו...") ולהוסיף דעתי\הגיוני וכו'. אמנם ישנו הגיון בדבריך, ואכן יש לברר האם תבנית זו חלה על כלל הערכים "'''שתתכן''' ויש להם תמונה", או שחלה על ערכים ש"'''נצרך''' כמו אצל אישים", וחבל שאין מדיניות ברורה לתבנית כמו לדוגמה [[תבנית:ערך יתום|כאן]].

:::"מה שאתה יכול לעשות בעצמך בקלות" - איך בדיוק? מאת: [[משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שור''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 12:43, 24 בספטמבר 2023 (UTC)
::::צודק, הייתי בלהט הדברים. כמו שהעלת את תמונתו של הרב סגל כך תוכל להעלות תמונות נוספות באמצעות חיפוש גוגל פשוט. (אגב, כשאתה מעלה תמונה תוסיף קישור בדף הקובץ למקור התמונה). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:57, ט' בתשרי, ה'תשפ"ד)
==תבנית:בעבודה==
אפשר להוריד את התבנית לאחר שבוע מאז הצבתה (ראה [[:תבנית:בעבודה|כאן]]). להבא, אין צורך לשאול בכמה דפים את אותה שאלה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:55, ט' בתשרי, ה'תשפ"ד)

== חתימתך ==

אנא שנה בדחיפות את חתימתך. לא שייך שכל שינוי קטן שלך בדף שיחה מכביד על הדפים במראה ובמשקל ותופס נפח של אלפיים תווים ללא שום הצדקה. תעבור בבקשה גם אחורה על דפי השיחה בהם כתבת עם החתימה הארוכה והמשונה ותתקן את החתימה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:24, י"ב באייר, ה'תשפ"ד 16:24, 20 במאי 2024 (IDT)

: מחילה. [[משתמש:ב. שורה|ב. שורה]] - [[שיחת משתמש:ב. שורה|שיחה]], 17:26, י"ב באייר, ה'תשפ"ד 17:26, 20 במאי 2024 (IDT)
==@==
אשמח ליצור איתך קשר דרך המייל. עם לא נוח לך לכתוב פה אז אשלח לך את המייל שלי. תוכל? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 18:46, 20 במאי 2024 (IDT)
:{{א|ב. שורה}} אשמח שתיצור איתי קשר דרך המייל הזה:yosikenig770@gmail.com‬‏ בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 19:09, 30 במאי 2024 (IDT)
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} איני מעוניין. [[משתמש:ב. שורה|ב. שורה]] - [[שיחת משתמש:ב. שורה|שיחה]], 19:11, כ"ב באייר, ה'תשפ"ד 19:11, 30 במאי 2024 (IDT)

:::בסדר[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 19:17, 30 במאי 2024 (IDT)

==יישר כוח עצום==
שאתה מרחיב את חב"דפדיה לנחת רוח הרבי! ירבו כמותך בישראל! בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 18:39, 23 במאי 2024 (IDT)

==חשבון משתמש==
ישר כח גדול על עריכותיך והוספותיך הרבות בחב"דפדיה {{לייק}}. ברצוני לשאול מה העניין של פתיחת חשבון חדש? הרי אתה משתמש כמעט באותו ניק ובכך 'הפסדת' 1300 עריכות וותק של עשרה חודשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:03, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
:{{א| יוסף בן מלמד}} אכן חבל.. בהשגח"פ נשתכחה ממני הסיסמא (אבל הבנתי שבכל זאת יש אפשרות לאחד את התרומות והוותק) [[משתמש:ב. שורה|ב. שורה]] - [[שיחת משתמש:ב. שורה|שיחה]], 06:09, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 06:09, 29 במאי 2024 (IDT)
::אפשרי בהחלט לאחד את התרומות, לא את הוותק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:30, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
==הועבר למרחב האישי==
{{הועבר לארגז חול|ר' ארי עבאד}}. בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ו באייר]] [[ה'תשפ"ד]]16:02, 3 ביוני 2024 (IDT)
:{{א|תמים של הרבי}} הערך הוא לא שלי. נא לא להעביר לי סתם דברים. אולי זה של {{א|אליהו בן אמוץ}}. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:20, 3 ביוני 2024 (IDT)

::ראיתי שאחרי שהוא יצר את זה אני העברתי לו למרחב האישי, ואז אתה כתבת מחדש את הערך. בכל מקרה אני לא מצליח שוב להעביר את זה למרחב האישי של המשתמש אליהו בן אמוץ אז תבקש מ{{א|יוסף בן מלמד}} שימחק אצלך את הדף. בברכה[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ו באייר]] [[ה'תשפ"ד]]16:22, 3 ביוני 2024 (IDT)
==ישיבת חב"ד בית שמש (קטנה)==
איך אתה יודע פרטים על הישיבה? אתה לומד שם?... אשמח אם תיצור איתי קשר דרך המייל שלי: shk05320@gmail.com. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 17:56, 1 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|תמים של הרבי}} לא למדתי שם אך אני בהכרות טובה עם הצוות. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 10:11, 2 ביולי 2024 (IDT)
{{א|ב. שורה}} אה, יפה מאוד. את מי אתה מכיר שם? -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 14:19, 2 ביולי 2024 (IDT)
==הסרת קטגוריות==
למה אתה מסיר קטגוריות נצרכות מערכים של שלוחים? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 16:22, 7 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אשמח להסביר את עצמי על עריכה ספציפית. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:25, 7 ביולי 2024 (IDT)
::בעריכה שלך בערך [[ישראל דניאל לוי]] הורדת את הקטגוריה שלוחים. למה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 16:47, 7 ביולי 2024 (IDT)
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} ראה הסבר עריכתי - יש כבר קטגוריה שלוחים בארגנטינה. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:48, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::אבל לכל שליח צריך שיהיה גם את הקטגוריה שלוחים. לא? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 16:50, 7 ביולי 2024 (IDT)
::::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אתה מוזמן לראות שהקטגוריה נקייה מערכים והיא מכילה אך ורק קטגוריות משנה. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:56, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::::אה. אם ככה אז מצטער. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:39, 7 ביולי 2024 (IDT)
==[[אורי אלטבוים]]==
{{א|ב. שורה}} למה כתבת בערך זה שהערך הוא יתום? בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 18:35, 29 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|תמים של הרבי}} אני מצטט ומדגיש: "ערך זה הוא "יתום", כלומר אין '''ערכים''' בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מ'''ערכים קשורים'''." (נ. ב. אין צורך לתייג בדף השיחה את המשתמש..). מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 23:28, 29 ביולי 2024 (IDT)
:::טוב. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 00:07, 30 ביולי 2024 (IDT)
==פייגין==
יש לך איזה קשר מיוחד למשפחה עם אפשר לשאול? פשוט אני רואה שאתה משקיע את כל "נשמתך" בהם. 😉😉 בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 22:36, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
:לא ידוע לי.
==יום הולדת!==
{{מזל טוב}} לרגל יום הולדתך החב"דפדית. ציטוט מדף המשתמש שלך: {{ציטוטון|נוצרתי בכ"ח במנחם אב תשפ"ג, בשם המשתמש ב. שור.}} מזל טוב!! בברכה [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 21:01, 1 בספטמבר 2024 (IDT)

== מנדי בלוי : ==

מחקת את משפחתו מחוסר חשיבות ? בברכה [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 15:50, ו' באלול, ה'תשפ"ד 15:50, 9 בספטמבר 2024 (IDT)
:איני יודע מה אתה סח... תכוון אותי מקום הספציפי הבעייתי. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 10:05, 10 בספטמבר 2024 (IDT)
הערך מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד) למה מחקת את משפחתו מחוסר חשיבות ? בברכה: [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 22:23, ז' באלול, ה'תשפ"ד 22:23, 10 בספטמבר 2024 (IDT)
:הוסכם שכותבים בני משפחה נשואים בלבד. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 03:32, 11 בספטמבר 2024 (IDT)

== זיהוי תמים מקבוצה תשנז ==

הבחור השישי מימין בשורה העליונה הוא יוסף יצחק בר כוכבא [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 00:32, 13 בספטמבר 2024 (IDT)

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-03-02T23:59:24Z

141.226.232.65: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=110 (נכון לשנת תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות,
באורח מופלא קיבלו מנהלי הישיבה את התקציבים ביום בו התקיימה התוועדות היסוד{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת בסרטון 'ראש הישיבה - הרב נחמן לרנר, כשרואים איך שהרבי מלווה אותנו, אין בכלל שאלה' דקה 1:34 בערוץ היוטיוב קוסטה - מדיה מחוץ לקופסה.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים [[תשפ"ד]] באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחד"א, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם באופן של "ופרצת".

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמינסטרטיבי
*ר' שלום שישא - מנהל מטבח
*הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה
===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] ע"ה, - [[משפיע]]

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בבית שמש]]

מצות מכונה

2024-02-23T13:22:12Z

141.226.232.65: /* מצות מכונה בהלכה */

{{שכתוב|הערך עצמו דל וקצר, מכיל עניינים שונים ובצורה לא אנציקלופדית}}
[[קובץ:מצות מכונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצות מכונה]]
'''מצות מכונה''', הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. ברוב קהילות ישראל, אסרו מצות אלו מפני חששות שונות, וכן פסקו [[רבותינו נשיאנו]].

==מצות מכונה בהלכה==
===דעת השוללים===
מעט פוסקים בדור הקודם צידדו להימנע מאכילת מצות מכונה בשל מספר חששות הלכתיים הנובעים מכך:
*חסרון הכוונה הנדרשת באפייה, שהמצה תהיה לשם מצת מצווה
*קושי בניקוי המכונה בשלימות כראוי
*אין אפשרות להחליף את המשטח שבא במגע עם הבצק בכל 18 דקות
*שאריות הבצק שנחתכות מהריבוע של המצה ומחמיצות
*החום ממהר את תהליך החימוץ, ובמצות מכונה המצות מונחות על גבי מסוע חם עוד לפני שמגיעה לחום התנור עצמו, וחום התנור לא מספיק גבוה, והמצה עלולה להחמיץ{{הערה|בשונה ממצות עבודת יד שהמצב לא עוברת על מסוע חם, אלא מונחת על מקל, ומקבלת בבת אחת את החום.}}
*שימוש בברזל{{הערה|הטעם שציין אדמו"ר הרש"ב, שייתכן והברזל מעורר תגובה כימית המזרזת את תהליך החימוץ.}}

בחסידות צאנז והחסידויות שהסתעפו ממנה, נוהגים להכריז מידי שנה בשבת הגדול כי דינם של מצות מכונה הינם כחמץ גמור, וכך מתייחסים אליהם בפועל.

===דעת המתירים===
היו רבנים בולטים שצידדו שדווקא במצות מכונה ייתכנו מספר הידורים:
*מהירות התהליך כולו מהיר יותר
*המצות נאפות באופן אחיד וישר, ולא נוצרות מצות 'כפולות' שיש בהם חשש חימוץ
*ניתן להגיע לניקיון סטרילי יותר

==היחס בחב"ד==
בקרב חסידי חב"ד ישנה הקפדה מיוחדת על אכילת מצות יד בלבד והתנזרות מוחלטת ממצות מכונה, על יסוד דברי רבותינו נשיאינו שהתבטאו על כך בחריפות{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שיז: "בדבר המאַשין [=המכונה] לאפיית מצה . . אני איני מסכים על-זה בשום אופן, ואין לנו לחדש דברים כי-אם לילך בדרך הישרה שהניחו לנו רבותינו הק' זצוקללה"ה..." (וכן בחלק ד' עמוד רכ"ו). וב"רשימות דברים" חלק ב' עמוד צ"ה העיד שהורה בפועל לאחד הרבנים שאסור לאוכלן. וכן באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד שפח: "על דבר המצות מאשינאווע... בכללות עניין מצה זו אין אני חפץ לדבר והוא כבר ידוע לכל... הוודאי ישנה במדינתם שמורה מהודרה... אפיה בתנור כנהוג אצלנו ונאפות בידיים... כי האפשר הדבר אשר לא יהיה מצת שמורה כחק". וראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א (חלק י"א עמוד רחצ) שאף שבשעת הדחק הסכים על ציציות עבודת מכונה, שלל לחלוטין מצות מכונה.}}.

הרבי אף הורה שעדיף לתת לילדים קטנים לאכול [[קטניות]] ולא מצות מכונה כיון שהמצה היא סגולה לאמונה ובזה אין להקל.

(יחד עם זאת, פעלו רבותינו נשיאינו בשנים עברו בצורה הרחבה ביותר גם לחלוקת מצות מכונה, דוגמת פעולות אדמו"ר הרש"ב למשלוח מצות לחיילים בחזית ב[[מלחמת העולם הראשונה]], הכשרות שהעניק אביו של הרבי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] על מצות לכל רחבי אוקראינה, ופעולותיו של אדמו"ר הריי"צ לשליחת מצות בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ולאחריה לכל רחבי רוסיה).

==הפולמוס על הגדרת מצות מכונה בקרב רבני חב"ד==
בשנת [[תשס"ט]] התעורר פולמוס בקרב [[רב]]ני [[חב"ד]] סביב הגדרת מצות שנמכרו תחת השגחתו של רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]]. המצות מרודדות באופן ידני בין שני גלילים המחוברים למערכת גלגלי שיניים המונעית בעזרת ידית, והמחלוקת שהתעוררה הייתה האם 'מכונה' היא דוקא אוטומטית או שכל מה שאינו עבודת יד ישירה - דינו כמצת מכונה.

הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], כתבו מכתב חריף המזהיר מפני מצות מכונה הנמכרות תחת המותג 'עבודת יד'. הפולמוס נמשך גם בשנים הבאות.

בשנת [[תשע"א]] הוציא הרב [[מנחם מענדל נחשון]], ראש ישיבות חב"ד בנצרת עלית, קונטרס ארוך המבאר את שיטתו כי מצות אלו הנן מצות מכונה לכל דבר, וכי אלו בדיוק המצות שדובר עליהן בכל הדורות. בין הרב נחשון לרב הנדל התקיימה חליפת תגובות הדדית{{הערה|ראה פירוט הפולמוס ב'קישורים חיצוניים'}}. הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] הפיץ מכתב בו תמך ברב הנדל. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]] הוציאו מכתבים ובהם צידדו במסקנות הקונטרס של הרב נחשון שהמצות הנן מצות מכונה.

===תוכן מכתבו של הרב אשכנזי משנת תש"ע===

לאור הפולמוס בנוגע ל"מצות המכונה" של הרב הנדל, ידוע שמצות המכונה המקוריות היו בדיוק כפי שהם כיום במאפיית בהכשר הרב הנדל.

[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=ב[[אגרות קודש]] חלק ד' עמוד רכ"ו. ובעוד מקומות.}} מצטט את דברי השדי חמד שמתאר בדיוק כיצד נעשו מצות מכונה, והרי הם בדיוק כפי שהם נעשים כיום באותה מאפיה.

וכך מתוארת המכונה דאז (מ[[ברלין]] בשנת [[תרי"ח]]) בשדי-חמד{{הערה|1=אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה יג, יב.}} לאחר הבאת דברי האוסרים את מצות המכונה וביניהם הרבי הרש"ב: "במכונה הזאת הלא עינינו רואות כי הכל נעשה על ידי אדם. ואנשים העושים במלאכה - אחד לש העיסה על ידי העץ המוכן לזה, ואחר כך מושיט בידו לבין הואלצין (קנים מרדדים), ואחד או שניים מעגלין בגלגל. ואחר כך כשיוצא כמו מצה ארוכה כפי אורך השלחן הסמוך להואלצין ומחופה בטס מתכת (בלעך), לוקח ביד כמו שבעה או שמונה רעדליך מחוברים יחד קרובים זה לזה, ועובר על המצה הארוכה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ונמצאת כולה מנוקבת. ואחר כך חותך בכלי עגול כמידת המצה. ואחר כך נותן בתנור שיש בו שני פיות - אחד נותן המצה מצד מזרח, דרך משל, והשני רודה מן התנור מצד דרום. ואם אחד יסלק ידו אף רגע, לא נעשית מלאכתו בידו. והכל במהירות ונקיות מופלאה. שיערתי בדעתי, כי בין הכל ישתהה ערך חמשה או ששה מינוט".

מי שקורא את התיאור על מצות המכונה האורגנליות שאותם אסר הרש"ב, מבין שהבעיה היא לא ה'כח גברא', שגם במצות מכונה המקוריות הכל היה כח גברא, אלא עניין שברובו זה על פי סוד, ואין לנו אלא דברי בן עמרם.

בטוחני שדברים אלו יעורר את [[אנ"ש]] לא לסטות כמלוא הנימה מדבריו הק' של הרבי.

===תגובתו של הרב הנדל===
הרב הנדל השיב במכתב ארוך ובו כותב כי הרב אשכנזי נוגע בדבר ולכן אינו יכול לפסוק בענין על פי ההלכה:

לגופו של ענין משיב הרב: אותה "מכונה" שמשתמשים בה במאפיית המצות שבהשגחתי, היא בדיוק כמו הפינרים שמשתמשים בהם לצורך הכנת המצות בכפר חב"ד. כל מי שיראה את הפינרים (מוטות ה[[ברזל]] הארוכות שבעזרתן לשים את הבצק ומרדדים אותו) יראה שזה פשוט אותו דבר: יש אדם שמסובב ידית עם שני גלגלים, כאשר מפאת הכח שהאדם הפעיל על המוט, נוצרה המצה. אם זו "מכונה", גם בכפר חב"ד המצות הן מצות מכונה".

מלבד זאת טוען הרב הנדל, שאף אחד מהרבנים שחתמו לא ביקר במאפייה ולא ראה מעולם במו עיניו כיצד מתבצעים הדברים, כי אם אכן היה רואה, לא היה מסוגל לכתוב כך. הדבר דומה לסיפור שסיפרו לגר"א שהחסידים אוכלים בתשעה באב, אלא שלא סיפרו לו שהיה מדובר בשבת".

הרב טוען, במכתבו עוד: כל המושג "ריחיים של יד" עובדים בדיוק באופן כזה. אם ההגדרה "מכונה" נופלת על המצות שבהשגחתי, הרי שמוכרחים לבטל את כל המושג "ריחיים של יד". כמו כן לפי שיטה זו אין מושג של עבודת גברא בציצית, [[תפילין]] ועוד מצוות רבות, כי גם ה[[ציצית]] נעשית בסיוע מכונה. אני מדגיש: לפי הגישה של הרב אשכנזי, אין מצב של [[ציצית]] שלא נעשית באמצעות מכונה".

דבר נוסף: המקום היחיד שנאמר בש"ס ובפוסקים שצריך להיות כח גברא הוא בנושא שחיטה, ושם יש הלכה שאם שמים סכין על גלגל והוא הולך ומסתובב ושוחט בכח גברא, השחיטה כשרה. כל שכן וקל וחומר במצות, שבה אין חיוב בש"ס ופוסקים על כח גברא אלא רק שיהיה לשמה.

הרב הנדל אומר, כי לפני שהחל לעסוק בעניין, התייעץ עם אביו, הרב [[יצחק הענדל]], ואמר לי שמדובר במפורש ב"כח גברא" למהדרין, על אף שאין צורך בכך בעניין זה של מצה.

===תגובת הרב אשכנזי===
בעקבות טענת הרב הענדל כי הרבנים האוסרים לא ראו מעולם את המאפייה, הוציאו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|ירוסלבסקי]] מכתב נוסף בו הם מבהירים כי שלחו צלם מיוחד שצילם את כל התהליך ורק אחרי כך אסרו את המצות.

==ראו גם==

* [[מצה]] - מצה בעבודת יד

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2.pdf מצה עגולה או מרובעת?]''' {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב עמוד 18

=== דין מצות מכונה ===
* הרב מנחם מענדל אייזנברג, [https://hebrewbooks.org/55427 "מחמצת שאסרה תורה - מהי?"] - צות המכונה החדשות ודינם לאור ההלכה - אתר היברובוקס.
* אחד השלוחים [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מצות_עבודת_יד_דוקא_מדוע_10997.html פניה לאנ"ש חסידי חב"ד בדבר "מצות מכונה"] (מובאים אגרות הרבי ו[[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא) - אתר הגאולה

=== הפולמוס על הגדרת מצות מכונה בקרב רבני חב"ד ===
'''תשס"ט'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45419 האם ידית הרידוד נחשבת מכונה?] צילום מכתבו הראשון של [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]], אליו הצטרף גם [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] ותגובתו הראשונה של [[ישראל יוסף הנדל|הרב הנדל]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45463 מה הם מצות מכונה? ● בעקבות הסערה] תגובת רב אנונימי המצדד ברב אשכנזי - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45464 פולמוס המצות ● הרבנים מגיבים] תגובות שניות של הרבנים אשכזני והנדל - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45474 ארבעת הקושיות של הרב הענדל] תגובה שנייה של הרב הנדל - {{אינפו}}
'''תשע"א'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60672 מכונות המצה החדשות ● פולמוס] קונטרס הרואה במצות הללו מצות מכונה, נערך על ידי ראש ישיבות חב"ד בנצרת עלית הרב [[מנחם מענדל נחשון]]{{PDF}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60738 הרב נחשון: הרבנים אסרו המצות - אני רק מבאר] תגובה למכתבו של הרב הנדל - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60773 הפולמוס נמשך: הרב גינזבורג מכשיר, הרב הענדל מגיב] הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] תומך ברב הנדל, הרב הנדל מגיב לדברי הרב נחשון - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60863 הרב אקסלרוד: מחזק את קונטרס "ושמרתם את המצות"] הרב אקסלרוד תומך בקונטרס של הרב נחשון - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60780 הרב אשכנזי: מסכים עם הרב נחשון - המצות הם מכונה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60785 הרב הענדל לרב אשכנזי: מהיכן דנתוני?] תגובת הרב הענדל תמהה על הרב אשכנזי - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{פסח}}

[[קטגוריה:מצה|מכונה]]