https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=141.226.232.41 2026-04-23T17:56:06Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=480090 2021-06-08T21:22:57Z

<p>141.226.232.41: /* קבוצה תשנ&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{תוכן שמאל}}<br /> דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תש&quot;כ]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.<br /> <br /> '''&quot;קְבוּצֶה&quot;''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.<br /> <br /> בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד &quot;שנה תמימה&quot; - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ&quot;ש]] - &quot;קבוצה&quot;.<br /> <br /> בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב&quot;דית]] בארץ הקודש, וכיום מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 300 תלמידים בכל שנה.<br /> <br /> ==שנת הלימודים==<br /> בשנים הראשונות לקיום ה&quot;קבוצה&quot; שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל&quot;ז]]-[[תשל&quot;ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל&quot;ט]] (ח&quot;י [[מנחם אב]] [[תשל&quot;ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש&quot;מ]]), החלו תלמידי ה&quot;קבוצה&quot; לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל&quot;קבוצה&quot;, וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' אפרים וולף (מנהל תומכי תמימים כפר חב&quot;ד דאז) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.<br /> <br /> כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט&quot;ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ב==<br /> יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן|אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | בנימין מזרחי | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ד==<br /> שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין &lt;small&gt;(מלמד בת&quot;ת כפר חב&quot;ד)&lt;/small&gt; | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | ברוך קפלן | שמעון שאער | שלום שירום<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ה==<br /> חנניה יוסף אייזנבך | יהודה אלחרר | עמנואל אלטהויז | נתן אשכנזי | שמואל יחזקאל הכהן | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל (מני) וולף]] | צבי ויגלר | [[משה שלמה לויטין]] | משה מזרחי | [[חיים יהודה רבינוביץ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ו==<br /> אברהם אייזנבך | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[אברהם אלתר הבר]] | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | [[נחום זוין]] | [[רפאל נחום כהן]] | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[עמרם מלכא]] | שרגא פייטל סודקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ז==<br /> יצחק אופנר | [[גרשון בורקיס]] | מנחם חבקוק בלוי | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[אלעזר גלבשטיין]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יעקב הורוביץ]] | שלום דובער כהן | [[יהושע מונדשיין]] | [[אליעזר מזרחי]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | שלום סגל |יששכר דוב קלויזנר<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ח==<br /> [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | נטע שלמה וילהלם | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ט==<br /> [[מאיר אהרן]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | [[אברהם גד דרוק]] | אברהם יהושע העשיל הגר | [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | שלמה רוזנברג | שמואל ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ל==<br /> [[משה מרדכי ארנשטיין]] | משה בלוי | חיים אברהם בליניצקי | חיים גדסי | [[יחיאל גולדברג]] | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | [[ישראל יוסף הנדל]] | שלמה ויגלר | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | מנשה חדד | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[ברוך לשס]] | [[שלמה זלמן מנדלסון]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] | תנחום פינסון (כפר חב&quot;ד) | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | [[קלונימוס קופצ'יק]] | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | רחמים קריספין | שלמה רוזנברג | מרדכי שטיינברג | שמואל שטרן (רחובות) | מנחם שמח<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;א==<br /> [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[זמרוני זליג ציק]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ב==<br /> [[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[משה דיקשטיין]] | [[מנחם וולפא]] | [[דובער וילנקין]] | [[צבי לידר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ג==<br /> [[יצחק גולדברג]] | [[אהרון דוב הלפרין]] | מרדכי דוד הלפרין | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | סעדיה מעטוף | ישי קלעצ'י | יהושע שארף<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ד==<br /> [[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[אברהם מנחם כהן]] | עזרא ערד<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ה==<br /> יקותיאל אלפרוביץ' | יצחק יהודה הולצמן | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | יואל ימיני | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | חיים מרדכי עקשטיין | זאב פרידמן | יהודה קליין<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ו==<br /> [[דוד אולידורט]] | [[אלעזר צבי בקשי]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | נח מעטוף | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ז==<br /> יעקב יהודה | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | אברהם סטינסלבסקי | [[הירש פרבר]] | [[יהודה פרידמן]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ט==<br /> [[יצחק אלישביץ]] | יוסף ליפא אלפרוביץ | שלמה אלפרוביץ | [[ישראל ברוך בוטמן]] | יעקב מאיר בלוי | ישכר דב בן שחר | משולם גדסי | אליעזר שלמה חסקינד | יקונט | ישראל מרדכי לישנר | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | יעקב מנדלזון | שמחה בונם פאביאן | משה שניאור | שלמה תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;מ==<br /> [[אריה גולדברג]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יצחק גרוזמן]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | צבי הלל | [[שמשון הלפרין]] | בני זכריה | שמשון ישראלי | אברהם כהן | אליהו כהן | [[ברוך לבקיבקר]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | דוד מפעי | אברהם משה | חנוך משה | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אברהם משה קוק | משה קלמן רייניץ<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;א==<br /> [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל מנחם מענדל גרוזמן | [[ישראל הרשקוביץ]] | אליעזר זלמנוב | [[משה זלמנוב]] | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | טוב מעטוף | יחזקאל מרקוביץ' | אריה פרקש | נתן נטע ציבין | אהרן קנייבסקי | מרדכי ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ב==<br /> אליצור אפרתי | מנחם מענדל גליצנשטיין | יצחק מאיר הלפרין | [[אליהו וילהלם]] | טוביה יעקובוביץ | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט | [[יעקב סינגאוי]] | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק | [[יוסף יצחק קירש]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ג==<br /> <br /> שבתאי אושקי (הרצליה) | [[אשר אייזנבך (כפר חב&quot;ד)]] | [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] | [[פרץ אוריאל בלוי]] | גולדשמיד (צפת) | שמעון גורליק (נהריה) | [[משה דב גינזבורג]] | שלום דוב גרוזמן (שליח בוינא) | צבי מאיר וינפלד | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | אלתר דובער חסקינד | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב&quot;ד) | [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב&quot;ד)|יחיאל יוסף ריבקין]] | [[חיים פרוס]] | דוד פרידמן | יוסף קוביטשעק | [[אליהו שדמי]]<br /> <br /> ==קבוצה תשד&quot;מ==<br /> <br /> פנחס טודרוס אלטהויז | [[שאול משה אליטוב]] | אברהם אלשווילי | [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | זלמן ברקוביץ | יצחק יעקב גלבשטיין | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | שמואל ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[ישראל לנדא]] | [[משה מרינובסקי]] | [[מאיר סויסא]] | [[יהושע סגל]] | [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]] | דוד משה ערנטריי | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | משה קורנט (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | [[יוסף אריה שימענוביץ]] | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ה==<br /> חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | שלום הלל | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] |חיים ויצמן| דוד ולס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ&quot;ץ | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | [[מנחם נוימן]] | יוסף יצחק נפרסטק | יצחק סבג | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | [[אליעזר פרסיה]] | יוסף יצחק קפלן | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | [[אליעזר שמולביץ]] | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ו==<br /> יוסף אולידורט | [[דוד אזולאי]] | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | יצחק גולדשמיד | [[שניאור זלמן גורליק]] | משולם זוסיא גרינברג | [[חיים צבי וולף]] | [[הרצל כהן]] | עזרא כפיף | [[מרדכי מישולובין]] | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | [[ברוך מרגליות]] | ברוך מרדכי סבאג | [[יגאל ציפורי]] | יעקב קורנט | מנחם רייניץ | [[יעקב שוויכה]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ז==<br /> [[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה איזנבך | שמעון אייזנבך | מאיר אליטוב | [[שאול אקסלרוד]] | רפאל בכר | מנחם מענדל בלוי | יוסי בקרמן | [[דוד גבאי]] | [[אשר דייטש]] | משה הלל | אברהם הרשקופ | חיים וולף | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | מנחם וייספיש | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | יעקב טורנהיים | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | יוסי ליפקין | [[אורי מרדכי ליפש]] | אברהם לוי | שמואל לוין | [[בנימין ליפשיץ]] | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | בנימין לרר | רפאל מוריאל | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | נחום ערנטרי | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | יונה פרוס | בנציון פרידמן | [[יוסף צבי צירקוס]] | שמואל קוט | יוסף קורנט | [[אלישיב קפלון]] | זאב קפלן | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | חיים שאלט | [[יעקב שוויכה]] | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ח==<br /> יוסף יצחק הכהן אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | יהודה בוטמן | ברוך יוסף בורושנסקי | שלום דובער בלוי | שאול בן שחר | שלמה בנישתי | [[שלום דובער גוטליב]] | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | אוריאל דונל | משה דובער הלוי הבר | משה הלל | שניאור זלמן וולף | [[פנחס וישצקי]] | שחר ולנר | חיים זבדי | נחשון זכריה | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | מנחם מענדל הלוי חפר | שניאור זלמן יוזביץ | אביעזר רפאל מור יוסף | [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] | [[חנן כוחונובסקי]] | [[יגאל כספי]] | גדליה הכהן כץ | ישראל לייב ליפש | שלמה ליפש | שלמה הכהן לרר | שבתאי מיכאלשווילי | [[אלחנן ישראל מישולובין]] | גד מישלי | משה מעטוף | יעקב נקי | מיכאל סויסא | [[יוסף יצחק סלונים]] | אלעזר סלמן | פנחס סלפושניק | שמואל סננס | מנחם הכהן ערנטרוי | שמואל ערנרטוי | יואל פורסט | אברהם אבא קורנט | שמואל מנחם קליין | מיכאל קריספין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אריה רחמים | אליעזר שניאורסאהן<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ט==<br /> זאב אופנהיימר | שמחה אופנר | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]] | יגאל יצחק אצרף | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | ינאם בן ארוש | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | אהרון גליס | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | חזי גרין | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | [[ישראל הלפרין (כפר חב&quot;ד)|ישראל הלפרין]] | שניאור הניג | שגיא הר שפר | צבי הרשקוביץ | שניאור זלמן וובר | שלמה וילהלם | שחר ולנר | מנחם זוהר | יעקב זילברמן | יוסף יצחק חנזין | יוסף חרבי | שמשון טל | ישראל ניסן מור יוסף | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | יוסף יצחק יפרח | אריה כהן | פנחס כהן | מנחם מענדל לבקיבקר | צבי ליפסקר | [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | משיח מוריאל | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | מנחם מינסקי | זאב מינצברג | אברהם דוד מנדלזון | [[זלמן נוטיק]] | חיים שאול נוישטט | ניסים נחמיאס | [[ברוך סלונים]] | שמעון עמר | אריאל פז | דוד פינסקי | מרדכי פינקוביץ | עוזרי צהלון | [[חיים ציק]] | [[עוזי קפלון]] | יוסף רבינוביץ | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | מאיר רוחמקין | [[שלום בער רייכמן]] | דורון שאער | זלמן שיינברג | יוסף שיף | דובי שניאורסון<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;נ==<br /> אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | [[מנחם מענדל וילהלם]] | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | יוסף יצחק פינקוביץ | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | שמעון רבינוביץ | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;א==<br /> נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | שמעון אלמליח | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | לוי הענדל | פישל העניג | שמעון ויינר | מענדל וילהלם | עמנואל חביב | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | ברק כוכבי | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | בצלאל מזרחי | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | מרדכי מינצברג | אהרון מנגמי | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | יוסי נחשון | יוסף יצחק ניסילעוויטש | שלום דובער ניסילביץ' | אלחנן סגל | נחמן סגל | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | יעקב יוסף קופרמן | יצחק קורץ | מנחם מענדל קליין | נחמיה קפלון | מנחם מענדל קפלן | אהרן קרניאל | נועם רוט | נחום רוקח | אוריאל שחר | מרדכי שיינר | שלום שיינר<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ב==<br /> שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי |מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שלום גולדשמיד | [[זושא גורליק]] | דוד גליס | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יהודה דונין]] | מרדכי הגר | אלחנן ישראל הכהן | דב בעריש כהן הלפרין | [[מנחם מענדל הנדל]] | משה לייב ובר | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | [[נחמיה וילהלם]] | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | יהודה לייב זילברשטרום | רענן זיו | זאב זיילר | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]] | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לפקיבקר (ערד) | אברהם לרר | מענדי לויטין | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ |שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | צבי סלונים | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אהוד שמח | אשר אביעד<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ג==<br /> שמואל אייזנברג | [[יוסף יצחק אליטוב]] | ניסים אלמליח | זליג אשכנזי | משה בלוי (ערבה) | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | שמעון גופין | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | אשר גליס | [[דניאל גראבסקי]] | [[מענדי ג'רופי]] | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | [[זושא וולף]] | אלעזר וילהלם | [[נחמיה וילהלם]] | יוסף אורי וענונו | מנחם מענדל משי זהב | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | שלמה חיים ליסון | יוסף יצחק ליפסקר | בנימין לפקיבקר | אריאל מדר | משה מישולובין | שניאור זלמן ניימרק | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מענדי ג'רופימאיר סמדז'ה | שמואל הכהן סעידוב | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | נחשון פקטור | מנחם מענדל קוטנר | משה קוק (כפר-חב&quot;ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | משה אריאל הכהן רוט | מאיר רוטר | אביחי רוטשילד | איתמר שיינר<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ד==<br /> דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | [[דב אקסלרוד]] | שלום גופין | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שמואל דוידזון | [[לוי יצחק הבלין]] | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | זאב דוב הלפרין | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף |משה זלמן וילנקין | [[אריה לייב כהן]] (ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]) | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה&quot;ח) | חיים דוד לאופר | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | אעיל מנדלוביץ | פנחס מור | מאיר מור יוסף | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | אהרן נמירובסקי | [[יוסף יצחק סילברמן]] | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | [[שלמה רוזנבלט]] | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ה==<br /> חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | רפאל בטשוילי | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | אייל ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | אהרן כהן | אלירם כהן | אליהו לאסקר | לוי יצחק ליפש | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[נפתלי צבי מינצברג]] | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | מנחם מרדכי קעניג | דניאל קריצ'בסקי | גרשון שנור | [[שניאור שניאורסון]]<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ו==<br /> לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | יצחק לייב כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | יוסף מיירס | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | אליסף שגיב | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ז==<br /> [[גבריאל אביכזר]] | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | אהרן דרוק | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה)]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה יהודה ליצמן | גבריאל מדר | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל]] | יעקב ניימרק | נח סוליש | לוי יצחק צירקוס | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דוב בער קניג | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ח==<br /> מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס | חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | [[עזריאל זעליג וולפא]] | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | [[משה זילברשטרום]] | יוסף זליקוביץ' | [[שניאור זלמן חביב]] | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | [[מרדכי מנדלסון]] | מרדכי אריה לייב מנדלסון | לוי יצחק מעטוף | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קעניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ט==<br /> חיים מאיר בורגן | יעקב צבי בורובסקי | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דאברוסקין]] | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | איתמר חייקין | יהודה טויטו | יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | שניאור זלמן מחפוץ| נחמן מנדלזון | דן אלצפן מעטוף | מיכאל מאיר מעטוף | דוד עידה | נחום פינסון | יוסף יצחק פרידמן | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן]] | חיים אלימלך רבינוביץ | ניסן מענדל רופו | משה שארף | יהודה שלג | ישראל תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ס==<br /> שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גרליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | מנחם מענדל שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;א==<br /> אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה דוד אליהו רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצס | הראל שער | אסף שלמה שעתל<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ב==<br /> דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | [[מנחם מענדל זקלס]] | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | [[שי שמעון כהן (תל ציון)|שי שמעון כהן]] | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ&quot;ח) | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | [[יוסף יצחק רוך]] | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ג==<br /> אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב&quot;ר יצחק) | שמואל אופן (ב&quot;ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | שמואל ביסטריצקי | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | גיא ברגר | מנחם מענדל גבאי | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | יוסף יצחק ויינר | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | חיים יהושע זקלס | מנחם מענדל חרבי | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | חנן דניאל טרכטנברג | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | חנוך כהן | רונן לגטיוי | יפתח יעקב לוזיה | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | שניאור זלמן ליברמן | מנחם מענדל ליברמן | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | מנחם מענדל מרגולין | שרגא מרזל | ישעיה מרנץ | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | לוי יצחק נחשון | דוד ניימרק | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | דובער פרבר | אברהם יצחק פרודנשטסקי | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | אברהם פרקש | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | ישי קלי | יהושע קעניג | מנחם מענדל קעניג | יצחק קרומבי | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | שמואל שארף | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | צמח צדק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ד==<br /> דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | שלום דוב בער ברוד | דוד גבירץ | מנחם מענדל גודמן | יוסף גולדברג | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | חנוך גכטמן | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | דורון הגי | לוי הנאו | מנחם מענדל הרשקוביץ | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי חדד | מנחם מענדל חיות | שלמה טביב | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] | דניאל כלב | [[יואל כפלין]] | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | זבולון לויוב | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | שניאור זלמן לישנר | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | שמואל ג. מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | ישראל מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי |מנחם מנדל עזאדווי דוד פולק | יצחק פורש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | שמחה פרידמן | שמחה פרידמן (צפת) | שלמה פרישמן | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | דוד קירשנזפט | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל רוחמקין | זאב רויטמן | שניאור זלמן ריינץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | ינון ששון<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ה==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמציה הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | אריה ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן אריה מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק נחשון]] | [[לוי יצחק ניסילביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מנחם מענדל פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | אריה קירשנזפט | [[גיא קנטור]] | אריה לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל אריה רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון ישראל שוורץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | [[מנחם ישראל שרון]] <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש <br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים]]<br /> מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב<br /> <br /> ;בני ברק<br /> אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ו==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | [[חיים דוד וילהלם]] | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ&quot;ץ | [[יוסף יצחק טאוב]] | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | שמואל אהרן הגר | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | [[מאיר קבקוב]] | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אלישביץ | אליהו זאב קעניג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ז==<br /> אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן הכהן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | מענדי גודמן | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | בצלאל ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | [[יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | חיים שמריהו הלוי סגל | [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | אברהם יעקב קרוגליאק | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | [[בנימין גנדל]] | עזריאל פייגין | נחום לוין | אפרים בלוי | מנחם מענדל פעווזנער<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ח==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצ'ניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | [[דוד כפלין]] | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] | אשר יהונתן נוי | [[מנחם מענדל ניסלביץ']] | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | [[חנא חיים פרידמן]] | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב&quot;צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | [[רועי מרילי]] | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שמואל זלמנוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ע==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב&quot;ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ע'ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]<br /> יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ&quot;ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה<br /> <br /> ;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | [[שמעון מאיר פרבר]] | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | [[יוסף יצחק בן ציון]] | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצס | שמחה שטיינברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שמואל אדרעי | חיים זליג אלטהויז | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ב==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי | [[נחום נפתלי בורביץ]] | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | [[אליהו דוד סנגאוי]] | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אהרן אביוב | שלמה אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ג==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | מנחם מענדל אייזנבך | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | שמואל קירש | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה&quot;ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב&quot;ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל |[[מנחם מענדל מישולובין]] | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ד==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | [[שלום דובער מישולובין]] | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי&quot;צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר&quot;ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר&quot;ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי&quot;י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]<br /> בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br /> <br /> ;קריות<br /> יוסף יצחק פודורובסקי<br /> <br /> ;בריסל<br /> שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ה==<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | מרדכי חיים ביגיו | מנחם מענדל בן זכרי'ה | מ&quot;מ בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי&quot;צ ברדוגו | שד&quot;ב ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | שמואל גינזבורג | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | שמעון הרשקוביץ | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טיישידלער | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי&quot;צ כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שנ&quot;ז לרנר | חיים מאירי | יצחק איתן מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי&quot;צ רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי |שולם שניאור <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> שד&quot;ב אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | שמואל חיים סיימון | אברהם יוסף שוואב | יי&quot;צ שמלה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפא' חנני' שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נרי' רידי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> חביב חיים בן-אריה<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | נתנאל קטנוב<br /> <br /> ;מכון סמיכה בריסל<br /> מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי&quot;צ מיפעי<br /> <br /> ;מכון סמיכה ביתר<br /> ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | שניאור זלמן ברוד | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב&quot;ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שד&quot;ב ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב&quot;ר י&quot;ד זהר | מנחם מענדל ב&quot;ר יי&quot;צ זהר | לוי&quot;צ זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי&quot;צ כהנא | שד&quot;ב ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | ארי' מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שנ&quot;ז ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> '''שיעור ד' - טבריה'''<br /> ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדלי'ה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר<br /> <br /> '''שיעור ג' - מגדל העמק''' <br /> אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נריה אבל | שנ&quot;ז אופנר | שד&quot;ב אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שד&quot;ב גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שנ&quot;ז כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי&quot;צ רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ו==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ&quot;ז ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ&quot;ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שנ&quot;ז מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי&quot;צ נאמן | משה נבון | שנ&quot;ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | יוסף יצחק צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | יוסף רחימי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שד&quot;ב תמרי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יי&quot;צ עסיס | לוי&quot;צ פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יי&quot;צ שאער<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | אהרון אברהם קעניג | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יי&quot;צ טורין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צ&quot;צ מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> פנחס אלימלך | [[שמואל מישולובין]] | חיים קוט | מנחם מענדל אברהם (ינוב)|יעקב קנייבסקי |מנחם מענדל פינסקי|אברהם דוד קליין|אליעזר קליין|מנחם מענדל קופרמן |ברוך קרסיק| שמואל פינסון|מנחם מענדל מלכא|אליהו לוין|מנחם מענדל רבינוביץ |אריה רבינוביץ | יעקב בק| עמנואל ווייספיש<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> לוי הבר | מענדי הבר | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר&quot;א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב |מנחם מענדל סוקניק | הרשקופ | מנחם מרוזוב | רפאל שמואל שדמי | מענדי טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ז==<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל ארי' לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכרי'ה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | ישראל ברדה | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב&quot;ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל ארי' סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נרי' תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> קובי פרנקו<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדי' | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> נועם אלימלך בנימין | ישראל ארי' לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעי' שיינברגר | דובער דרמנקוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן גוזלי<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> יצחק לובאשבסקי<br /> <br /> ;כפר סבא<br /> דוד שוגר<br /> <br /> ;פרנקפורט<br /> שניאור זלמן שטראקס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעי' בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | ארי' זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעי' ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף ארי' שולמן | מנחם מענדל שטרסברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס |שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דובער ברונשטיין | ארי' גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | רפאל נחמן לבנוני | גור ארי' יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ח==<br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]<br /> יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלו משה גלילי | יצחק שפרא | מנחם מענדל שפירא <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | אברהם גולדשמיד | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | ארי'ה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | מנחם מענדל קורטס | ישראל ארי'ה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | אהרן יואל בייטש | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | שלום דובער אלישביץ | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | טוביה גינזבורג | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | שלמה יעקב וילהלם | חיים מאיר זלמנוב | חיים חלילי | עמרם חמו | מנחם מענדל חסקינד | רפאל נחמן טייכמן | שלום טל | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ&quot;ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> דן גולן | מיכאל גורביץ | מנחם מענדל זכריהו | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | שניאור זלמן אלפנביין | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | שמואל מישולובין | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר&quot;צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ&quot;צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא&quot;ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי<br /> <br /> ;[[אור שמחה]]<br /> ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון הכהן כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> דודי אורן | יוסף גיטלמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> דניאל עמר | שלום מורדכייב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]]<br /> בנימין הכהן סוחייק | מאיר שלמה גוטליב<br /> <br /> ;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מתיתיהו זאב אדרעי | מוישי גולדשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי | מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | אריה לייב פרידמן | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | ישראל מארק | שמעון אדג'יאשוילי | מיכאל טנג'י | מיכאל זאיאנץ | דובי סלפושניק | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | מוטי לפקיבקר | פרץ ריבקין | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | משל צדק איבגי | מנחם מענדל גולדשמיד | מנחם מענדל אופן | יוסי בק | חנניה יוסף רודרמן | מאיר רדזינר | נתי גרשוני | שרגא אורגד | אברימי ליפקין | אלקנה בית יעקב | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל הכהן כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | מנחם מענדל סלונים | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל לוי דברוסקין | אברהם הכהן דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבאום | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו<br /> <br /> ;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל | מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בן הרא&quot;ש | שניאור זלמן בן הרא&quot;ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]] <br /> שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נעם בנימין הכהן טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;פ==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל הכהן אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | מנחם מענדל בלוך | רפאל יצחק בלניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ&quot;ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסילעוויטש | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג |יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | לוי פארסט | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | מנחם מענדל ששון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שלמה בן עמי | מנחם מענדל רבינוביץ | אברהם ראס | יוסף יצחק עמר | יצחק פרץ אולידורט | חננאל טייטלבוים| אריה גלבשטיין| מנחם מענדל מרטון| שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | שניאור זלמן אדרעי | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב| יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מרדכי אליעזר מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | נתן ווגנר | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד בועז קאשי | יונתן ששון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אליאס | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל&quot;צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמאן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק הכהן בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרמר | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן| שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | יהונתן שלמה פישר | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | מאיר הבר | משה פקטור | שמואל וייס | מנחם מענדל פרוס |דניאל ויגלר | <br /> <br /> ;[[ישיבת דעת רחובות|דעת]]<br /> אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]<br /> שמואל קסטיאל<br /> <br /> ==קבוצה תשפ&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אדרי | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בלניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | לוי ינון בן שמואל | שמואל ברדה | מאור מנחם בצלאל | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | שניאור זלמן כלפון | ישראל אריה לייב ליפש | אפרים פישל מישולובין | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף יצחק פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן | מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל דונין | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד | שניאור זלמן פרלשטיין | שלום דובער גנדל | יהותן לביאני<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> שמעון גליצנשטיין | שלום דובער שרמן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | יהודה מזרחי | ישראל ספרונביץ | בריימן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | שלום דובער מלכיאלי | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר |ישראל בן ציון |שניאור יוסף פרטוש |מנחם מנדל קוטלר | מנחם מענדל גרוסמן | מנחם מענדל רחמים<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | שלום דובער בורנשטיין | מנחם יששכר בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פרסמו | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרמר | אריה שוקרון<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל בש | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br /> לוי יצחק גרוזמן | לוי יצחק ידגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ישראל אדרעי | דב אייזנבך | מנחם מנדל אייזנבך | שמואל אלטהויז | מנחם מנדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב בטקין | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור בלינוב | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מענדל גולדשמיד| יוסף משה גופין | מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ישראל גרובסקי | יוסף דמיכובסקי | יעקב הורביץ |הגר מנחם מענדל| שאול הרשקוביץ | משה ווינפלד | מענדל וינקלר | מנחם מענדל זילבר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | יוסף חיים חדד | שלום דוב בער טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור יעקובוביץ' | אריאל כהן סעידוב | חיים ליפקין | מענדל לפידות | מענדל לרנר | יעקב יקיר מיראלשווילי | יוסף לרר | שניאור משי זהב | שלום ניבין | מענדל סודקביץ' |שמשון עיני | יוסי עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב&quot;ד) | לוי פרידמן | שניאור פרידמן | שלמה זלמן צבי פרוס | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | דב בעריש קוק | אברהם דוד קוק | שואל משה קליין | אריה קרמר | דב רבינוביץ' | שלום דובער רבינוביץ'| מענדל רוזנברג | יהושע שטרסברג | אלעזר שדמי<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל אלפרוביץ' | ישראל אריה לייב באקמאן | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מענדל ברנד | גרשון שמעון הכהן יענקוביץ' | מנחם מענדל הכהן כהן | יוסף יצחק למדן | לוי יצחק לפידות | אלחנן הכהן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז | לוי קרלנשטיין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> מענדל דין בקשי | ישראל הרשמן | אליהו ליכשטיין | דין שרון <br /> <br /> ;[[מכון ר&quot;ן]]<br /> בער חיים ארקוסין | יוסף חיים פרץ | מנחם מענדל שיטרית | ברוך משה שמאילוב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770|*]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1&diff=449456 2021-01-26T10:07:32Z

<p>141.226.232.41: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יודי דוקס.png|250px|ממוזער|שמאל|הרב יודי דוקס]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן יהודה דוקס''' (מכונה '''יודי''') ([[כסלו]] [[תשמ&quot;ב]] - [[ח' שבט]] [[תשפ&quot;א]]) היה [[שליח]] ומנהל ארגון [[Jnet]] שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כסלו]] שנת [[תשמ&quot;ב]] למשפחה חב&quot;דית.<br /> <br /> התחתן עם מרת שרה, ושימש כשליח [[הרבי]] ב[[לונג איילנד]] ומנהל ארגון Jnet ללימודי יהדות שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;פ]] עם פרוץ [[מגפת הקורונה]], חלה בה הרב דוקס, ובעקבות סיבוכי הנגיף אושפז ב[[בית רפואה]], יהודים מכל העולם התפללו לרפואתו ונעשו יוזמות ופעולות לרפואתו, בחודש [[אלול]] שחורר הרב דוקס{{הערה|[https://col.org.il/news/126606 אחרי 155 ימים בבית הרפואה: ר' יודי דוקס הועבר למחלקת שיקום] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}, אולם לאחר זמן התפרצה המחלה ונפטר ב[[ח' שבט]] [[תשפ&quot;א]] כשהוא מותיר אחריו שישה יתומים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית: '''[https://chabad.info/tag/הרב-יודי-דוקס/ הרב יודי דוקס]''' באתר {{אינפו}}<br /> *תגית: '''[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%99%D7%95%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1 הרב יודי דוקס]''' באתר {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/128891 אבל כבד: הרב יודי דוקס נפטר] ב{{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|שלוחים}}<br /> {{מיון רגיל:דוקס, יודי}}<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=435470 2020-12-03T07:15:00Z

<p>141.226.232.41: /* משפחתו */תיקנתי איות שם</p> <hr /> <div>[[קובץ:בבב.jpeg|ממוזער|הרב ברוך גופין]]<br /> ר' '''ברוך גופין''' ([[כ&quot;ד תמוז]] [[תרפ&quot;ד]], 1924 - [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשע&quot;ט]], 2019) היה תושב [[כפר חב&quot;ד]], ששימש בעבר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. נמנה על ראשי הבונים והמתעסקים ביישוב הכפר, ושימש במספר תפקידי מפתח בעסקנות הציבורית בארץ הקודש, ביניהם ב[[ועד ע&quot;א מוסדות]] וב[[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ערב יוכפ.jpg|ממוזער|הרבי ב[[ערב יום כיפור]] לצד אחת מ[[קופת צדקה|קופות הצדקה]] שייצר הרב גופין]]<br /> נולד ב[[חרקוב]] שב[[אוקראינה]] ב[[כ&quot;ד תמוז]] [[תרפ&quot;ד]] לאביו ר' [[אהרן גופין]] ולאמו מרת ביילא.<br /> <br /> בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] עברה משפחתו להתגורר ב[[טשקנט]], ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]] הצליחו בני המשפחה להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים בבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]'. <br /> <br /> לאחר תקופת נדודים קבעו בני המשפחה את מגוריהם ב[[פריז]], שם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת גנעשא בת ר' משה זלמן קמינצקי, וכעבור שנה נולד בנם הבכור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכעבור תקופת מגורים קצרה במעברה בבאר יעקב הצטרף לקבוצת המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]], <br /> <br /> בהיותו בעל הרכב היחיד ב[[כפר חב&quot;ד]], עסק רבות בגמילות חסדים כגון הסעת יולדות לבתי רפואה, ואף נרתם לעזור במשימות ציבוריות כגון פינוי שקי האשפה מרחבי הכפר, ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] זכה לשמש כנהג הרכב שהסיע את ארונו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]] כאשר [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#העברת ארונו לארץ הקודש|העבירו את ארונו]] מאנגליה ל[[בית העלמין העתיק בצפת|בית העלמין בצפת]]. <br /> <br /> במשך תקופה ארוכה שימש כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] וקיבל לידיו את תחום הבינוי והפיתוח, אליו התמסר בכל מאודו, דאג להשגת תקציבים ואישורים ולניהול העבודה בפועל.<br /> בהתוועדות כ' שבט תש&quot;ל זכה שהרבי תיארו כ'שר השיכון של כפר חב&quot;ד'.<br /> <br /> בין הפרוייקטים שהוקמו ביוזמתו ובפיקוחו היו [[בית שז&quot;ר]], בית הספר היסודי לבנות, מעון העולים, ופרויקט 'השיכונים החדשים'.<br /> <br /> מתוקף תפקידו, זכה לעשרות הוראות והדרכות מהרבי בנוגע לעבודתו.<br /> <br /> היה הראשון שייצר את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הצהובות המוכרות, אותם בנה על פי קופסת תרופות שראה. הרב גופין ומשפחתו ייצרו למעלה משני מיליון קופות. כיום אחראית על ייצור הקופות בתו, מרת טייבע גורביץ.<br /> <br /> במשך שנים ניהל מפעל מצליח לייצור גרביים.<br /> <br /> זכה לראות נכדים, נינים ואף בני נינים ההולכים בדרך התורה והחסידות, ורבים מהם שלוחי המלך. נפטר בגיל 95 בליל [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אחיו הרב [[ישעיהו גופין]], כפר חב&quot;ד.<br /> *בנו הרב אברהם גופין, קראון הייטס.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל גופין, כפר חב&quot;ד.<br /> *בנו הרב יוסף יצחק גופין, כפר חב&quot;ד.<br /> *בנו הרב יהושע זעליג גופין, כפר חב&quot;ד.<br /> *בתו מרת הניה, אשת הרב [[נחמן שפירא]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ו[[ועד להפצת שיחות]], ומשפיע ראשי ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> *בתו מרת בתיה, אשת הרב [[אברהם מרדכי קסטל]], [[שליח הרבי]] ב[[רחובות]].<br /> *בתו מרת שטערנה, אשת הרב ישראל שכנא דוברוסקין, כפר חב&quot;ד.<br /> *בתו מרת טייבע צביה, אשת הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ']], כפר חב&quot;ד.<br /> *בתו מרת חיה רבקה, אשת הרב מנחם עמוס מושקוביץ, כפר חב&quot;ד.<br /> *בתו מרת ריישא, אשת הרב [[דובער וילנקין]], גבאי [[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית נחום יצחק]], כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;בין נכדיו הבולטים<br /> *הרב [[שלום דובער שפירא]].<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]].<br /> *ר' [[בני פרידמן]].<br /> *הרב [[דב מנחם דברוסקין]].<br /> *ר' [[מענדי גרוזמן]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93_9_-_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94.pdf אנטיביוטיקה לתרנגולים וקופות הצדקה]''', סקירה על הפקת [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הצהובות החב&quot;דיות שהפכו לסמל, על ידי הרב ברוך גופין, בטאון [[פעילי חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:גופין, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=427258 2020-10-29T23:15:44Z

<p>141.226.232.41: /* רקע */חסר מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את [[קונטרס דבר מלכות י&quot;ב]], בסיום חלוקת הקונטרס לחסידים]]<br /> {{מפנה|דבר מלכות|דבר מלכות (פירושונים)}} <br /> '''דבר מלכות''' הוא כינוי ל[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] ה[[מוגה]]ות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, החל משבת [[פרשת ויקרא]], [[א' בניסן]] [[תשנ&quot;א]] ועד לשבת [[פרשת ויקהל]], [[כ&quot;ה באדר א']] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> הכינוי בא בעקבות הדפסת השיחות בחוברת בשם זה על ידי הרב [[טוביה פלס]] מידי שבוע בשבוע, החל משיחת שבת [[פרשת ויחי]] [[י&quot;ב בטבת]] ו[[עשרה בטבת]] [[תנש&quot;א]].<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> כינוי שיחות [[נשיאי חב&quot;ד]] בשם &quot;דבר מלכות&quot; הוא בשיחות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|שיחות: [[פורים]] [[תש&quot;ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/20/index.htm אות א']; [[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/23/index.htm אות ב']; [[י&quot;ב תמוז]] [[תש&quot;ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/index.htm אות י&quot;א].}}. <br /> שבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] החל לקרוא למדור קבוע שבו הובאה [[תורת הרבי]] בשם זה, ומשם לקח הרב טוביה פלס את הכינוי.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם &quot;דבר מלכות&quot; ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי ב[[שבת]] האחרונה, בתוספת [[מאמר|מאמרים]], [[אגרות קודש]] ועוד.<br /> <br /> לאחר מספר שבועות שבהם יצא לאור הדבר מלכות צורה בה הודפסו השיחות בשבועון [[כפר חב&quot;ד]], ובהמשך לדו&quot;ח שהכניס הרב טוביה פלס לרבי, הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]] כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת [[אוצר החסידים]] &quot;שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי&quot;.<br /> <br /> היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת, והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה '[[קונטרס דבר מלכות י&quot;ב]]', אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט&quot;ו באייר]] [[תנש&quot;א]], שהייתה הדפסה שנייה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם &quot;[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]&quot;.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון &quot;אור החסידות&quot; בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.<br /> <br /> נחת רוחו הגדולה של [[הרבי]] מהחוברות באה לידי ביטוי בכמה וכמה התייחסויות מהרבי. במהלך [[חלוקת דולרים]] שונות, כשהרב פלס עבר לפני הרבי, העניק לו הרבי דולר נוסף &quot;בשביל הדבר מלכות&quot;. באחת השבתות{{הערה|שבת פרשת אמור תנש&quot;א.}} ירד הרבי להתוועדות עם חוברת 'דבר מלכות' בתוך סידורו.<br /> <br /> שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מביניהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש&quot;א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש&quot;א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ&quot;ב]] אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.<br /> <br /> חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי&quot;צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם &quot;התשובות על כל השאלות&quot;!(מקור?)<br /> <br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ&quot;ד<br /> |תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב&quot;ד|אנ&quot;ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש&quot;י|השי&quot;ת]] והשנה שקדמה לה<br /> }}<br /> <br /> ==דבר מלכות עם פיענוחים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות - פיענוחים]]}}<br /> [[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]<br /> סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]], שנאמרו בשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים. <br /> <br /> שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.<br /> <br /> על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם אלפי מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עיניים. <br /> <br /> בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב&quot;ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, דף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה. <br /> <br /> הסט יצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.<br /> <br /> ==הוצאות נוספות==<br /> עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:<br /> <br /> * '''דבר מלכות''' - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.<br /> <br /> * '''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס&quot;ח.<br /> <br /> * '''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי&quot;ל על ידי [[מרכז ההפצה ממש]].<br /> <br /> * '''[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תנש&quot;א-תשנ&quot;ב - מהדורת כיס''' - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה&quot;ק, במהדורת כיס. הוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> * '''[[שיחות קודש תנש&quot;א - תשנ&quot;ב]]''' - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.<br /> <br /> * '''[[דבר מלכות לנוער]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].<br /> <br /> * '''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.<br /> <br /> * '''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.<br /> <br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דבי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> * '''דבש מלכות''' - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).<br /> <br /> * '''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה&quot;דבר מלכות&quot; מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].<br /> <br /> * '''תקע בשופר גדול''' - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי [[ועד שיחות באנגלית]], במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי [[מכון ממ&quot;ש]].<br /> <br /> * '''דבר מלכות לעם''' - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.<br /> <br /> * '''דבר מלכות מבואר''' - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ&quot;ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.<br /> <br /> * '''דבר מלכות לטף''' - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תנש&quot;א]]. ו'''מרדף אמיץ''' על דבר מלכות משפטים.<br /> <br /> *'''&quot;דבר מלכות&quot;''' (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת [[נחייג ונשמע]].<br /> <br /> {{גלריה דבר מלכות}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> לגבי קובץ החת&quot;ת והמאמרים הקרוי גם 'דבר מלכות' - עיין בערך [[חת&quot;ת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מטה הפצת הדבר מלכות, '''[https://chabad.info/moshiach/613193/ סדר עולמי חדש]'''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c&amp;usp=sharing&amp;tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].<br /> * [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אפליקציה ללימוד הדבר מלכות], בגוגל-פליי.<br /> *[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' - בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע&quot;ה<br /> *[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י&quot;ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=48364 דבר מלכות עם פיענוחים - מהדורת חתנים] - {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:דבר מלכות|*]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=427223 2020-10-29T20:06:31Z

<p>141.226.232.41: /* רקע */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את [[קונטרס דבר מלכות י&quot;ב]], בסיום חלוקת הקונטרס לחסידים]]<br /> {{מפנה|דבר מלכות|דבר מלכות (פירושונים)}} <br /> '''דבר מלכות''' הוא כינוי ל[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] ה[[מוגה]]ות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, החל משבת [[פרשת ויקרא]], [[א' בניסן]] [[תשנ&quot;א]] ועד לשבת [[פרשת ויקהל]], [[כ&quot;ה באדר א']] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> הכינוי בא בעקבות הדפסת השיחות בחוברת בשם זה על ידי הרב [[טוביה פלס]] מידי שבוע בשבוע, החל משיחת שבת [[פרשת ויחי]] [[י&quot;ב בטבת]] ו[[עשרה בטבת]] [[תנש&quot;א]].<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> כינוי שיחות [[נשיאי חב&quot;ד]] בשם &quot;דבר מלכות&quot; הוא בשיחות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|שיחות: [[פורים]] [[תש&quot;ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/20/index.htm אות א']; [[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/23/index.htm אות ב']; [[י&quot;ב תמוז]] [[תש&quot;ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/index.htm אות י&quot;א].}}. <br /> שבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] החל לקרוא למדור קבוע שבו הובאה [[תורת הרבי]] בשם זה, ומשם לקח הרב טוביה פלס את הכינוי.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם &quot;דבר מלכות&quot; ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי ב[[שבת]] האחרונה, בתוספת [[מאמר|מאמרים]], [[אגרות קודש]] ועוד.<br /> <br /> לאחר מספר שבועות שבהם יצא לאור הדבר מלכות צורה בה הודפסו השיחות בשבועון [[כפר חב&quot;ד]], ובהמשך לדו&quot;ח שהכניס הרב טוביה פלס לרבי, הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]] כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת [[אוצר החסידים]] &quot;שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי&quot;.<br /> <br /> היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת, והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה '[[קונטרס דבר מלכות י&quot;ב]]', אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט&quot;ו באייר]] [[תנש&quot;א]], שהייתה הדפסה שנייה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם &quot;[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]&quot;.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון &quot;אור החסידות&quot; בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.<br /> <br /> נחת רוחו הגדולה של [[הרבי]] מהחוברות באה לידי ביטוי בכמה וכמה התייחסויות מהרבי. במהלך [[חלוקת דולרים]] שונות, כשהרב פלס עבר לפני הרבי, העניק לו הרבי דולר נוסף &quot;בשביל הדבר מלכות&quot;. באחת השבתות{{הערה|שבת פרשת אמור תנש&quot;א.}} ירד הרבי להתוועדות עם חוברת 'דבר מלכות' בתוך סידורו.<br /> <br /> שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מביניהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש&quot;א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש&quot;א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ&quot;ב]] אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.<br /> <br /> חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי&quot;צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם &quot;התשובות על כל השאלות&quot;(מקור?) !<br /> <br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ&quot;ד<br /> |תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב&quot;ד|אנ&quot;ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש&quot;י|השי&quot;ת]] והשנה שקדמה לה<br /> }}<br /> <br /> ==דבר מלכות עם פיענוחים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות - פיענוחים]]}}<br /> [[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]<br /> סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]], שנאמרו בשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים. <br /> <br /> שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.<br /> <br /> על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם אלפי מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עיניים. <br /> <br /> בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב&quot;ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, דף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה. <br /> <br /> הסט יצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.<br /> <br /> ==הוצאות נוספות==<br /> עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:<br /> <br /> * '''דבר מלכות''' - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.<br /> <br /> * '''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס&quot;ח.<br /> <br /> * '''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי&quot;ל על ידי [[מרכז ההפצה ממש]].<br /> <br /> * '''[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תנש&quot;א-תשנ&quot;ב - מהדורת כיס''' - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה&quot;ק, במהדורת כיס. הוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> * '''[[שיחות קודש תנש&quot;א - תשנ&quot;ב]]''' - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.<br /> <br /> * '''[[דבר מלכות לנוער]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].<br /> <br /> * '''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.<br /> <br /> * '''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.<br /> <br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דבי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> * '''דבש מלכות''' - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).<br /> <br /> * '''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה&quot;דבר מלכות&quot; מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].<br /> <br /> * '''תקע בשופר גדול''' - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי [[ועד שיחות באנגלית]], במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי [[מכון ממ&quot;ש]].<br /> <br /> * '''דבר מלכות לעם''' - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.<br /> <br /> * '''דבר מלכות מבואר''' - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ&quot;ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.<br /> <br /> * '''דבר מלכות לטף''' - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תנש&quot;א]]. ו'''מרדף אמיץ''' על דבר מלכות משפטים.<br /> <br /> *'''&quot;דבר מלכות&quot;''' (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת [[נחייג ונשמע]].<br /> <br /> {{גלריה דבר מלכות}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> לגבי קובץ החת&quot;ת והמאמרים הקרוי גם 'דבר מלכות' - עיין בערך [[חת&quot;ת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מטה הפצת הדבר מלכות, '''[https://chabad.info/moshiach/613193/ סדר עולמי חדש]'''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c&amp;usp=sharing&amp;tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].<br /> * [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אפליקציה ללימוד הדבר מלכות], בגוגל-פליי.<br /> *[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' - בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע&quot;ה<br /> *[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י&quot;ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=48364 דבר מלכות עם פיענוחים - מהדורת חתנים] - {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:דבר מלכות|*]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=341477 2020-05-26T20:40:15Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב הנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הענדל]]<br /> הרב '''ישראל יוסף הכהן הנדל''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1952) הינו מקבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]] בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב הנדל נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ו' חשוון]] [[תשי&quot;ב]], לאביו הרב [[יצחק הנדל]] ולאמו מרת שיינא חוה. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו טויבא פרידא, לבית ר' [[שמואל אייזיק פופאק]], ובשנת [[תשל&quot;ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] לצפת שב[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]].<br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ח]] עבר לגור ב[[מגדל העמק]], שם התמנה ל[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ולרב הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התמנה לחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב&quot;ד], כסלו תש&quot;פ {{COL}}}}.<br /> <br /> == פסקיו ==<br /> הרב הנדל אסר את מוצרי חברת &quot;פריגת&quot;{{הערה|כיום חלק ממוצריה הינם תחת כשרותו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא|לנדא]], ואינם בכלל זה.}} ו&quot;ספרינג&quot; מחשש ערלה. התיר מצות שנעשו בעבודת יד, אך המערוך מחובר ואינו כפי שנהגו עד עתה במערוך פשוט. בנוסף, פסק שבחור ישיבה מחו&quot;ל הלומד בארץ חייב לחגוג יום טוב שני של גלויות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש הנדל - [[שליח]] [[הרבי]] ברובע ריקולטה שב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> *הרב מנחם מענדל הנדל - שליח הרבי ב[[אתונה]], [[יוון]].<br /> *הרב אברהם הנדל - מנהל בית חב&quot;ד 'בית לוי' לדוברי [[אנגלית]] בשכונת בקעה - ירושלים.<br /> *הרב שניאור זלמן הנדל - [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב שלום דובער הנדל - חבר הנהלת [[ארגון הכשרות OK]].<br /> *הרב נתן נטע הנדל - [[שליח]] [[הרבי]] ביוון.<br /> *הת' [[לוי הנדל]] נהרג ב[[תאונת התמימים בחנוכה תשס&quot;ז|תאונת דרכים בחנוכה תשס&quot;ז]] במהלכה קיפדו שלושה תמימים את חייהם בדרכם לפעילות להפצת יהדות באילת.<br /> *הרב אליהו נחמיה הנדל - מלמד ב[[תלמוד תורה תורת אמת (ירושלים)|תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב לוי איידלמן - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי סגל (ברב&quot;ז) - [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד ב[[חרקוב]].<br /> *הרב מרדכי שלמה מרקוביץ - מעסקני קהילת חב&quot;ד במגדל העמק. <br /> *הרב חיים שלום הלוי סגל (ברב&quot;ז) - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מלטה]].<br /> *הרב יעקב יוסף רסקין (ברב&quot;צ) - משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].<br /> *הרב אברהם אלפרוביץ - מגדל העמק. <br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[מדריך לטהרת המשפחה - על פי שיטת חב&quot;ד]]''' - ישראל [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''ממלכת כהנים''' - פסקים וחידושי תורה משלושה דורות למשפת הנדל: אביו הרב [[יצחק הכהן הנדל]], מעצמו, ושיעורים ששמע בנו הת' לוי על [[מסכת גיטין]] בהיותו ב[[תומכי תמימים לוד]] מהר&quot;מ הר' [[אריה קדם]]. ישראל תשע&quot;ד.<br /> *'''שלחן כהנים''' - הלכות הנוגעות לברכת כהנים, קדושתם וטהרתם. ישראל, תשע&quot;ח.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: הנדל, ישראל יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פופאק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=338113 2020-05-17T05:00:59Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ידידים מבינים.PNG|ממוזער|במענה לשאלותיו: א) סדר בלימוד ותפלה וכו' – כעצת הרה&quot;ח וכו' וכו' [[ניסן נמנוב|הר&quot;נ שי' נעמאנאוו]]. ב) בנוגע לשידוך – כעצת ידידים יראי שמים שעל אתר. ג) עבודת &quot;ופרצת&quot; – כהנהגתו עד עתה, לפי הוראות בהתייעצות עם הרב שמואל שי' אזימאוו. וה' יצליחו.]]<br /> '''ידידים מבינים''' הוא מינוח אותו הטביע הרבי כמענה כללי לכל השאלות של החסידים בעניני פרנסה והסתדרות גשמית כגון מעבר דירה, השתלמות מקצועית, אפיקי השקעה, הוצאת כספית משמעותית, [[שלום בית]], ועוד.<br /> <br /> על פי הדרכת הרבי, בכל ספק שמתעורר אצל חסיד, במקום לשאול את הרבי הוא צריך לפרט את השאלה בפני 2 ידידים המכירים אותו היטב ומתמחים בתחום בה נשאלת השאלה (או שיכולים לברר על כך באופן אובייקטיבי), שיתנו לו עצה מה לעשות – והקב&quot;ה מסייע שישבו את העצה הנכונה ויכוונו לאותה תשובה שהרבי בעצמו היה עונה.<br /> <br /> על פי דברי הרבי{{הערה|שיחת ליל ג' אדר תשמ&quot;ח.}}, הוראה זו שייכת במיוחד לתקופה שלנו.<br /> <br /> ==הרקע לנתינת ההדרכה==<br /> ===קבלה מהבעל שם טוב===<br /> אצל חסידי חב&quot;ד מקובל בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ג' עמוד קצד: ידוע משם כ&quot;ק אבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה, וכמדומה שהוא מהבעש&quot;ט ז&quot;ל.}} שיש לשלושה יהודים כח גדול, ועל כן הורו להתייעץ עם ג' אנשים במקרה של ספק, וכן נהגו בעצמם.<br /> <br /> כך מסופר לדוגמא על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שבזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כשהתלבט האם לעזוב את [[ליובאוויטש]] קרא לשלושה מאנ&quot;ש ונהג על פי הצעתם{{הערה|ליקוט מקיף על הוראות אלו נדפסו על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]] בקובץ [[היכל הבעל שם טוב]] גליון לד עמוד קפח ואילך.}}.<br /> <br /> בזה עצמו מצינו הסתייגויות והערות שונות מרבותינו נשיאינו, כגון &quot;שיהיו אוהבים נאמנים בתנאי שלא תהיה להם פניה&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הצמח צדק חלק ב' עמוד קב.}}, שיהיו &quot;בני חמישים שנה&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד לד.}} ושיהיו בני המקום{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, שם.}}, ועוד.<br /> <br /> ===בדור השביעי===<br /> כבר מאז [[קבלת הנשיאות]] הזכיר הרבי הוראה זו במכתבים שונים{{הערה|1=לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6643.htm חלק י&quot;ח ו'תרמג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6418.htm חלק י&quot;ז ו'תיח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3635.htm חלק י&quot;א ג'תרלה].}}, אך היה זה כהוראות פרטיות מפני סיבות שונות{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gellis-Rivkin%20-%20Sivan%207%205771.pdf תשורה עמוד 57], שהרבי מציין במפורש ששולח להתייעץ עם ידידים מפני שלא כתבו לו את כל הפרטים בשאלה הנידונה.}}, אך לא כהוראה כללית לכלל החסידים.<br /> <br /> לאחר האירוע הבריאותי בשנת תשל&quot;ח, החל הרבי למעט בקבלת אנשים ל[[יחידות]] פרטית, ועם הזמן הדבר הלך והתמעט עד שפסק כליל.<br /> <br /> במקביל, גם התשובות והמענות הלכו והתקצרו באותן שנים, כאשר הגורם העיקרי לכך היה הזרם הגובר של מכתבים ודו&quot;חות שנשלחו לרבי, והתרחבותה של חסידות חב&quot;ד והשפעתה באמצעות מפעל השליחות, עד שבשנת תשמ&quot;ח{{הערה|גם קודם לכן הזכיר זאת הרבי מספר פעמים, אך לא בתדירות וכהוראה כוללת. ראו לדוגמא התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 2173. תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 87 וחלק ד' עמוד 308.}} הכריז הרבי באופן ברור כהוראה כללית לכל החסידים שהיות וכעת אין את האפשרות להשיב לכל אחד בהדרכה פרטית על כל המכתבים, הרי שהמענה הכללי הוא שבנוגע לעניני רפואה יתייעצו עם רופא מומחה ידיד{{הערה|ובמידת האפשר 2 רופאים, ואם יש חילוק ביניהם יתייעצו גם עם רופא שלישי ויעשו כדעת הרוב.}}, בעניני [[יראת שמים]]עם ה[[עשה לך רב]], ובעניני פרנסה והסתדרות – עם ידידים מבינים{{הערה|שם=יסוד|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 240.}}..<br /> <br /> ==פרטי ההדרכה==<br /> את ההוראה ביסס הרבי על הפסוק &quot;ותשועה ברוב יועץ&quot;{{הערה|משלי יא, יד. כד, ו.}}, שכדי שיוכל לייעץ הוא צריך להבין בתחום בו הוא מייעץ, וכיון שהפסוק כותב &quot;'''ברוב''' יועץ&quot;{{הערה|'מיעוט רבים - שניים', היות שהפסוק נוקט בלשון של 'רוב', מוכח שלא מספיקה התייעצות עם אדם אחד, וצריך לכל הפחות 2.}}, הרי שצריך להתייעץ עם 2 ידידים{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> הסיבה שההתייעצות צריכה להיות דווקא עם '''ידידים''', כיון שצריך לקבל עצה דווקא מכאלו שחפצים בטובתו, ויהיו מוכנים לשם כך להתבונן בשאלה כדרוש ולהעניק לו עצה הוגנת{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף, שלמרות שזו עצה מחסיד, הרי כיון שעושים זאת על פי הוראת הרבי זה נחשב כעצה '''מהרבי עצמו''', ולא רק שבכך לא נגרע מהמעלה של קבלת עצה מהרבי, אלא אדרבה, בכך מתווספת מעלת הציבור, וכאשר הזמן יהיה פנוי מלענות לכל אחד בפרטיות, יהיה זמן להוסיף ולהתפנות לענות בפרטיות על הענינים המיוחדים הדורשים התייחסות{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> על השאלה כיצד ניתן לקבל עצה נכונה גם מחסיד 'רגיל' ולא מהרבי בעצמו, השיב הרבי שהדבר נובע מהעובדה שכיום כבר הופצו המעיינות, וכל אחד שלומד ומתייגע בתורת נשיא הדור ועוסק בהפצה שלה, נעשים חושי התלמיד כמו החושים של הרב, והוא זוכה לכוון לדעת הרב{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> לאחר שהרבי הניח את היסוד, הזכיר הרבי את ההוראה הכללית פעמים רבות.<br /> <br /> כאשר אחד העסקנים כתב לרבי שהוא רוצה תשובה באופן ברור, כתב לו הרבי: &quot;התייעצות בידידים מבינים - בסגנוני זהו באופן ברור&quot;{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מענה לרב וולפא, תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 60].}}.<br /> <br /> עם זאת התבטא הרבי, שעל ידי [[התקשרות]] אמיתית לנשיא הדור, מגיעים למצב כזה שהקב&quot;ה בעצמו נותן במחשבה את העצה הנכונה, כך שלא צריך להתייעץ עם ידידים מבינים כלל, היות שברור מה צריך לעשות{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> == אופן ההתייעצות עם ידידים מבינים==<br /> *לפני ההתייעצות צריך האדם לחשוב בעצמו בנוגע לשאלה ולפרטיה{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק ג' עמוד 206.}}.<br /> *ההתייעצות צריכה להיות על מנת שיתחשב בדעתם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10111.htm מכתב י&quot;ב אדר תשל&quot;א].}}.<br /> *ידידים מבינים פירושו – שמבינים את המצב{{הערה|1=השליחות לארץ הקודש, סד.}}, ועדיף עם ידידים שמומחים בתחום, ועל כל פנים ידידים שמבינים, או שיכולים לברר את הנושא בצורה אובייקטיבית ולהעניק עצה הוגנת{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ד עמוד קעז.}}.<br /> *הידידים צריכים להיות ידידים המתנהגים על פי תורת חיים{{הערה|1=מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 44. לקו&quot;ש חי&quot;ח ע' 444. חלק כ&quot;א עמוד 390.}}, ועדיף עם ידידים יראי שמים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2375hit1288.pdf מענה מהרבי, נדפס בגליון 'התקשרות' פרשת שמיני תשע&quot;ט].}}.<br /> *יש מעלה להתייעץ דווקא עם ידידים מבינים שעל אתר{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ה עמוד ריב, אגרת ט'תקמז. עמוד רא אגרת ט'תקלז}}, ובפרט בעניני פרנסה{{הערה|1=מכתב ב' שבט תשל&quot;ג.}} שאז צריך גם להתייעץ עם ידידים שמכירים אותו ואת המצב{{הערה|1=מכתב ז' חשון תשל&quot;ב. מורה לדור נבוך חלק א' עמוד 86.}}.<br /> *לאחר קבלת העצה, לא צריך לבטל את דעתו מכל וכל, אלא שצריך לזכור שהוא דעת מיעוט שנוגע בדבר{{הערה|1=התוועדויות תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 87.}}.<br /> *בנוגע ל[[שלום בית]], כתב הרבי שהיות ובבני אדם אין דיעותיהם שוות – צריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים{{הערה|1=לקוטי שיחות חל&quot;ח עמוד 189.}}, ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל{{הערה|1=בתבונה בונה ביתה עמוד 91.}}.<br /> <br /> ==ארגון ידידים מבינים==<br /> [[קובץ:ידידים מבינים02.jpg|ממוזער|סמל הארגון החב&quot;די 'ידידים מבינים', הפועל תחת חסות [[כולל חב&quot;ד]] ו[[קרן מרומים]]]]<br /> בשנת תשע&quot;ז הקים [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]] בשיתוף עם [[קרן מרומים]] את ארגון 'ידידם מבינים' המבוסס על הוראתו של הרבי, ומאגד אנשי חסד מקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ המסייעים לאנ&quot;ש במגוון תחומים של הסתדרות והתנהלות כלכלית נכונה, תיאום מול הרשויות הממשלתיות, ופרוייקטים נוספים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[[היכל הבעל שם טוב]] - [[קובץ:עצת_ידידים.pdf|גליון לד''', עמוד קפח ואילך]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:דור השביעי]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%94_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=329331 2020-03-09T12:17:55Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית הספר לדפוס.gif|שמאל|ממוזער|250px|מחלקת הדפוס בבית הספר למלאכה]]<br /> '''בית הספר למלאכה''' ב[[כפר חב&quot;ד]] היה מוסד חינוכי שפעל בין השנים [[תשט&quot;ו]]-[[תשס&quot;ו]] עם ילדי העולים, ושילב לימודי קודש עם לימודי מקצוע. במשך השנים למדו במוסד עשרות אלפי תלמידים, שבזכות הלימוד במסגרת בית הספר נשארו שומרי תורה ומצוות, וחלקם אף הפכו לחסידי חב&quot;ד מן השורה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשע&quot;ו הוקמה מחדש במתחם מסגרת חינוכית בשם 'אהלי תמימים' בהנהלת הרב שמואל רייניץ ובראשות הרב אליהו וילהלם. המוסד מהווה המשך לבית הספר למלאכה בכך שמשלב לימוד תורה והקניית מקצוע.<br /> <br /> ==התייסדות בית הספר==<br /> נוסד בשנת [[תשט&quot;ו]] בעקבות הוראה של [[הרבי]], על מנת שגם תלמידים שאין להם מקום במסגרת הרגילה ישהו במסגרת חסידית. רוב התלמידים היו מבתים שלא מאנ&quot;ש.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] חנך בית הספר את המבנה הראשון, והרבי שלח באופן אישי את הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] כנציגו בחגיגת [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> לאורך שנותיו, בית הספר נוהל על ידי הרב [[ישעיהו גופין]] עד לפטירתו בשנת [[תשמ&quot;א]], ועמד תחת הנהלת [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] בניהולו של הרב [[אפרים וולף]]. כמנהל הקרן לתמיכת המוסד, עמד הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] שיגרו תלמידי מגמת נגרות מתנה לרבי סטענדר.<br /> <br /> ===הפיגוע בבית הספר===<br /> {{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}<br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] חדרו זוג מחבלים לבית הספר למלאכה וירו בתלמידים, באירוע נהרג המדריך [[שמחה זילברשטרום]] ותלמידים, שעל שמם נקרא לאחר מכן המגמה לדפוס - יד החמישה.<br /> הרבי שלח [[שליחות|שלוחים]] מיוחדים לחזק את תושבי [[כפר חב&quot;ד]] בכלל ותלמידי בית הספר למלאכה בפרט.<br /> <br /> ==מחלקות==<br /> *נגריה<br /> *דפוס יד החמישה<br /> *מכונאות רכב<br /> *אלקטרוניקה<br /> *מכאניקה<br /> *פלסטיקה<br /> <br /> ==בית הספר כיום==<br /> כיום בית הספר לא פעיל. אך מנהלו החינוכי בעבר הרב [[משה אדרעי]] מקיים קשר רצוף עם הבוגרים, ואף מידי שנה לכבוד [[י' שבט]] עורך התוועדות כנס בוגרים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשע&quot;ו הוקמה במתחם בית הספר למלאכה, מסגרת המיועדת לתלמידים בגילאי ישיבה קטנה, ומשלבת תורה ומלאכה. המסגרת מנוהלת על ידי הרב שמואל רייניץ, ומסונפת לרשת 'עתיד', כאשר מבני הכיתות והמגמות שופצו בהשקעה מרובה. נכון לשנת תשע&quot;ח לומדים כ-90 תלמידים במגמות חשמל, מכונאות, אלקטרוניקה, מחשבים, ולוגיסטיקה ממחושבת.<br /> <br /> ==סניפים נוספים==<br /> לאחר ההצלחה הרבה שנחל בית הספר בגידול עשרות נערים שומרי תורה ומצוות ומקורבים לחסידות, כשחלקם אף המשיכו את דרכם בישיבות חב&quot;ד והפכו לחסידים מן המנין, הרבי ביקש מספר פעמים לפתוח סניפים נוספים של בית הספר.<br /> <br /> יחד עם זאת, כאשר עסקן מסויים ביקש לפתוח סניף בדוגמת בית הספר למלאכה בארצות הברית, שלל זאת הרבי שמוסד כזה הוא &quot;לא בשביל ליובאוויטש בארצות הברית&quot;{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.<br /> <br /> ===הסניף בנחלת הר חב&quot;ד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב&quot;ד)]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;א]] הוקם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] סניף של בית הספר ביוזמתו של הרב [[אפרים וולף]] ובניהולו של הרב [[יוסף הרטמן]]. תוך ארבע שנים התפתח בית הספר, עבר למבנה חדש, ולמדו בו מעל לשמונים תלמידים.<br /> <br /> כיום מנוהל בית הספר על ידי הרב [[מרדכי ליפסקר]].<br /> <br /> ==צוות בית הספר לשעבר==<br /> *הרב [[מרדכי צבי גרינוולד]]<br /> *הרב [[שמואל קטן]]<br /> *הרב [[אברהם אבא ברוק]] - מנהל<br /> *הרב [[אברהם אלתר הבר]]<br /> *הרב [[מאיר בוסטומסקי]]<br /> *הרב [[שלמה גלעדי]]<br /> *הרב [[יוסף בלוי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/379539933510.html יסוד בית ספר למלאכה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> *{{קישור שטורעם|3203|artdays|תורה שיש עמה מלאכה ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|א' באדר תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|29247|news|כשתלמידי ביה&quot;ס למלאכה העניקו סטנדר לרבי|זלמן רודרמן, 'כפר חב&quot;ד'|ג' באלול תשס&quot;ח}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=73024 הווה עם הפנים לעתיד ...בבה&quot;ס למלאכה]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בית הספר למלאכה כפר חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329217 2020-03-03T13:02:26Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> ==התארגנות ליציאה מרוסיה==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]].<br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש כסוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> ==ט' כסלו תש&quot;ז==<br /> הנה לפננו תיאור מאת סימה סודקביץ גיסתו של ר' דוד קוק בשעת היציאה מרוסיה: <br /> &quot;...לאחר מספר שנים בהם שהינו בימי המלחמה בטשקנט, שם פתח בעלי ר' זלמן ע&quot;ה מפעל שהעסיק רבים מאנ&quot;ש שהצליחו אודותיו להתפרנס ולשמור את השבת ואף השיג פטור מגיוס לאחר ששיכנע את הרשות הצבאית בנחיצות התוצרת שלו למאמץ המלחמתי,עברנו לגור בפאתי מוסקבה.<br /> בעתץ שהתחלנו להתבסס במקום, היה זה בקיץ תש&quot;ה מצאנו להפתעתנו בתיבת הדואר גלויות דואר מפראג הממוענה אלינו שתוכנה ההממה אותנו ושיבשה את שיגרת חיינו (בתרגום מרוסית) &quot;לסודקביץ' זלמן, הסבא מזדקן הוא מבקש מהנכדים להשתדל לראות אותו .בברכה הרב ג'ייקובסון&quot; ועל הגלויה התנוססה לתפארת חותמת הצנזורה הרוסית.<br /> הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי&quot;צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה.<br /> בערב ר&quot;ה נולד לנו במז&quot;ט בננו גרשון ומיד לאחר הלידה התחלנו בהכנות ליציאה. את הבית מכרנו לר' פרץ חן ולקראת היציאה לכיוון לבוב ספרנו לשכנים התוהים על מעברנו לעיר אודסה. בתוך כדי הדברים ניגש אלנו אחד השכנים השקטים שהוכר כאיש טוב ולחש לנו &quot;אל תספרו לי סיפורים אני עובד בצנזורה ואישרתי בעצמי את הגלויה שקיבלתם אני יודע בדיוק לאיפה אתם נוסעים....&quot;<br /> .....לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש&quot;ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול.<br /> ....בהגיענו לגבול המתח טיפס לשיאים חדשים הגברים הורדו אל הקור הנורא בחוץ, והנשים נשארו בתוך הקרון. כל גבר שנקרא שמו ע&quot;פ רשימת שמות הנוסעים ניגש אל השולחן של הפקידים והציג ניירותיו והמשיך לכיוון הקרונות. בעלי עמד בתור והוא אובד עצות כיצד יוכל לחצות את המחסום אל הרכבת.<br /> בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה.<br /> לאחר שהגברים עברו ואף הנשים הציגו את ניירותיהם בתוך הקרונות. בקשו מגיסתי מרת פערל אשת ר' דוד (קוק) שהייתה בהריון והיא התחמקה באומרה שבעלי מחזיק אותם . אנשי הבהביקורת הבטיחו לחזור .<br /> בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו התחפרו מאחורי כל המזוודות., ועליהם התיישבו הנער זעליג אלטהויז, ור' מענדל דייטש שהיה בגיל יותר מבוגר ככה שלא יחשדו.<br /> ...המתח שוב גבר כר' בערל גורביץ' נלקח למאמסר מחוסר ניירות והחיפוש אחרי בעלי ואחותון מרת םערל שלפי הניירות נרשמהנ כזוגתו (כזוגתו של אחיה ר' זלמן סודקביץ)גברו. ברשימת הנוסעים התנוסס שמו של בעלי ר' זלמן ובפועל הוא לא הציג ניירותיו.השוטרים הזועמים עברו מקרון לקרון ואייו כי לא יאשרו את הנסיעה אם בעלי לא יסגיר אותו להם.<br /> בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו...וחפצו לאסרני. גיסי ר' דוד קוק עמד בתוכף על כך שאני אשתו ואנירשומה בניירותיו ואין שום שייכות עם האדם אותו הם מחפשים.... ובסוף לא מצאו ויצאנו.<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329216 2020-03-03T13:00:47Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == היציאה הגדולה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]].<br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש כסוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> ==ט' כסלו תש&quot;ז==<br /> הנה לפננו תיאור מאת סימה סודקביץ גיסתו של ר' דוד קוק בשעת היציאה מרוסיה: <br /> &quot;...לאחר מספר שנים בהם שהינו בימי המלחמה בטשקנט, שם פתח בעלי ר' זלמן ע&quot;ה מפעל שהעסיק רבים מאנ&quot;ש שהצליחו אודותיו להתפרנס ולשמור את השבת ואף השיג פטור מגיוס לאחר ששיכנע את הרשות הצבאית בנחיצות התוצרת שלו למאמץ המלחמתי,עברנו לגור בפאתי מוסקבה.<br /> בעתץ שהתחלנו להתבסס במקום, היה זה בקיץ תש&quot;ה מצאנו להפתעתנו בתיבת הדואר גלויות דואר מפראג הממוענה אלינו שתוכנה ההממה אותנו ושיבשה את שיגרת חיינו (בתרגום מרוסית) &quot;לסודקביץ' זלמן, הסבא מזדקן הוא מבקש מהנכדים להשתדל לראות אותו .בברכה הרב ג'ייקובסון&quot; ועל הגלויה התנוססה לתפארת חותמת הצנזורה הרוסית.<br /> הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי&quot;צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה.<br /> בערב ר&quot;ה נולד לנו במז&quot;ט בננו גרשון ומיד לאחר הלידה התחלנו בהכנות ליציאה. את הבית מכרנו לר' פרץ חן ולקראת היציאה לכיוון לבוב ספרנו לשכנים התוהים על מעברנו לעיר אודסה. בתוך כדי הדברים ניגש אלנו אחד השכנים השקטים שהוכר כאיש טוב ולחש לנו &quot;אל תספרו לי סיפורים אני עובד בצנזורה ואישרתי בעצמי את הגלויה שקיבלתם אני יודע בדיוק לאיפה אתם נוסעים....&quot;<br /> .....לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש&quot;ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול.<br /> ....בהגיענו לגבול המתח טיפס לשיאים חדשים הגברים הורדו אל הקור הנורא בחוץ, והנשים נשארו בתוך הקרון. כל גבר שנקרא שמו ע&quot;פ רשימת שמות הנוסעים ניגש אל השולחן של הפקידים והציג ניירותיו והמשיך לכיוון הקרונות. בעלי עמד בתור והוא אובד עצות כיצד יוכל לחצות את המחסום אל הרכבת.<br /> בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה.<br /> לאחר שהגברים עברו ואף הנשים הציגו את ניירותיהם בתוך הקרונות. בקשו מגיסתי מרת פערל אשת ר' דוד (קוק) שהייתה בהריון והיא התחמקה באומרה שבעלי מחזיק אותם . אנשי הבהביקורת הבטיחו לחזור .<br /> בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו התחפרו מאחורי כל המזוודות., ועליהם התיישבו הנער זעליג אלטהויז, ור' מענדל דייטש שהיה בגיל יותר מבוגר ככה שלא יחשדו.<br /> ...המתח שוב גבר כר' בערל גורביץ' נלקח למאמסר מחוסר ניירות והחיפוש אחרי בעלי ואחותון מרת םערל שלפי הניירות נרשמהנ כזוגתו (כזוגתו של אחיה ר' זלמן סודקביץ)גברו. ברשימת הנוסעים התנוסס שמו של בעלי ר' זלמן ובפועל הוא לא הציג ניירותיו.השוטרים הזועמים עברו מקרון לקרון ואייו כי לא יאשרו את הנסיעה אם בעלי לא יסגיר אותו להם.<br /> בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו...וחפצו לאסרני. גיסי ר' דוד קוק עמד בתוכף על כך שאני אשתו ואנירשומה בניירותיו ואין שום שייכות עם האדם אותו הם מחפשים.... ובסוף לא מצאו ויצאנו.<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329215 2020-03-03T12:52:15Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == היציאה הגדולה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]].<br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש כסוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329214 2020-03-03T12:49:56Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]].<br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש כסוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329208 2020-03-03T08:32:54Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]].<br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש כסוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329207 2020-03-03T08:31:46Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]].<br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329206 2020-03-03T08:30:33Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329205 2020-03-03T08:29:26Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329204 2020-03-03T08:28:25Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.<br /> הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים, ור' דוד נחקר כמה פעמים ובאחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר:<br /> Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> וגם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט...<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329203 2020-03-03T08:23:31Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והותיר בת קטנה בבריה&quot;מ).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329202 2020-03-03T08:22:53Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.(עלה ארצה בשנות הלמ&quot;ד ללא בני משפחתו שנותרו עד היום ברחבי בריה&quot;מ.)<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329201 2020-03-03T08:21:55Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה אז באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329200 2020-03-03T08:20:34Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין שם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> ובהיות משפחת לאש(קוק) בפולין במטרה לברוח לשם אז באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. ובשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329199 2020-03-03T08:17:33Z

<p>141.226.232.41: /* בריחה מרוסיה לפולין */</p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתהרשהצליח להשיג בדרכים לא דרכים מדי נ.ק.וו.ד ובכך התחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. <br /> <br /> מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתים ושבעים(!) אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329198 2020-03-03T08:15:01Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואף היא יחד משפחתה, ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329197 2020-03-03T08:12:33Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329196 2020-03-03T08:11:57Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דודכעם משפחתו כמו חסידים רבים ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטאן הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329195 2020-03-03T08:10:48Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329194 2020-03-03T08:09:41Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. <br /> <br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> <br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> <br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329193 2020-03-03T08:09:00Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]].<br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329192 2020-03-03T08:08:44Z

<p>141.226.232.41: /* העלמו של אביו */</p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]].<br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329191 2020-03-03T08:08:24Z

<p>141.226.232.41: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]].<br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329190 2020-03-03T08:08:07Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירע (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כשהיה ר' דוד בן שש-עשרה התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד והחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]].<br /> משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק (איזור מוסקבה) גם עליהם לא פסח השטן ונעצר אביהם הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. <br /> מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.<br /> מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר, עקבותיו נעלמו.<br /> בשנות הכפ&quot;ים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו.<br /> כיום,(בשנת תשע&quot;ג) לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה של אביה ושם נאמר שהוא הוצא להורג חודש לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329189 2020-03-03T07:53:53Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> <br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חייל החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירע (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> מאותו מקרה האב לא חזר. ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. כיום, לאחר שביתו מרת פירע (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה ויודעים שהוא הוצא להורג 3 חודשים לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329188 2020-03-03T07:53:15Z

<p>141.226.232.41: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו עזבה את אוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות כדלקמן.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (שבאיזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו 'קצבים' ומחלקים בשר ברוסיה והם ניהלו מפעל בראשות אביהם ר' נתן הי&quot;ד במאז'ייעסק.<br /> והיו ידועים (בהיותם ברוסיה ואח&quot;כ בארץ ישראל) כמשפחה של אנשים גיבורים בריונים בעלי כח פיזי ואנשי חיילהחל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו(אחרי הכל הם היו 'קצבים'). (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) .<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירע (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> מאותו מקרה האב לא חזר. ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. כיום, לאחר שביתו מרת פירע (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה ויודעים שהוא הוצא להורג 3 חודשים לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=329187 2020-03-03T07:46:58Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>'''ר' אברהם דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ&quot;ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ממבריחי היהודים מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] -תש&quot;ז , עסקן וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ונקרא בפי אנ&quot;ש דכפ&quot;ח &quot;שר החסד&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' דוד קוק נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[מינסק מזובייצקי]] שבפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. משפחתו ברחה מאוקריאנה וחזרה אח&quot;כ שוב לברית המועצות.<br /> <br /> אביו ר' נתן נולד באודסה ואח&quot;כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לרוסיה למאז'ייעסק (איזור [[מוסקווה]]) מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|ע&quot;פ מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.<br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br /> <br /> בני משפחת קוק (לאש) היו ידועים עוד בהיותם ברוסיה כמשפחה של אנשים גיבורים בעלי כח פיזי ואנשי חייל (ומספרים עליהם סיפורים מהתקופה ברוסיה שהשתמשו עם כוחם לעניני יהדות ברוסיה וד.ל.) החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו.<br /> <br /> בני המשפחה:<br /> *ר' ישראל (לאש).<br /> *ר' דוד.<br /> *ר' אלעזר.<br /> *ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).<br /> *גברת פירע (אסתר) ברגשטיין.<br /> *גברת סוניא (רייזל) גרודקא.<br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט) ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> מאותו מקרה האב לא חזר. ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. כיום, לאחר שביתו מרת פירע (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה ויודעים שהוא הוצא להורג 3 חודשים לאחר שנעצר ע&quot;י הנ.ק.וו.ד. בי&quot;ז אדר תרצ&quot;ח הי&quot;ד ונקבר בקבר אחים באזור.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה) אחות ר' [[זלמן סודקביץ]]. <br /> <br /> באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי &quot;בוועד הצלה&quot; של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.<br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[ק.ג.ב.]] <br /> <br /> כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק &quot;תפסו אותו&quot; וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נלמט... <br /> <br /> ר' דוד נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר: Не угрожай мне ('על קוק לא מאיימים'...)<br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. <br /> <br /> ==משפחתו== <br /> ;בניו:<br /> *ר' גרשון שנולד ב[[ברית המועצות]].<br /> *ר' [[אליהו קוק]] שנולד ב[[אוסטריה]].<br /> *ר' אליעזר.<br /> *ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת מלכה יקונט.<br /> *מרת שרה קליין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%9F&diff=322666 2019-07-08T09:53:56Z

<p>141.226.232.41: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''דוד לייב חן''' היה מחסידי חב&quot;ד ב[[לבוב]] שסייע לוועד הבריחה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', ואף נאסר בשל כך על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלח לגלות למשך עשר שנים. לאחר יציאתו מרוסיה התיישב ב[[ירושלים]], עד פטירתו ב[[יא מר-חשוון]] [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[נעוועל]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו ריבה התיישב ב[[לבוב]]. עם התארגנותם של החסידים ב'יציאת רוסיה תש&quot;ו' הוא הפך את ביתו לבסיס כללי לאנ&quot;ש שעברו דרך העיר על אף הסכנה שהייתה כרוכה בדבר, הוא איפשר להם להתאכסן בביתו ולערוך שם התוועדויות ומניני תפילה.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תשי&quot;א]] נעצר בלבוב יחד עם אחיו [[אברהם אהרן חן|אהרן]] על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] בחשד שהשתתף בארגון הבריחה ההמונית ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', ובאשמת הפצת יהדות וחתירה תחת השלטון.<br /> <br /> מאסרו נמשך עשר שנים, ולאחריו הצליח לצאת את גבולות ברית המועצות והתיישב בירושלים.<br /> <br /> נפטר ב[[יא מר-חשוון]] [[תשס&quot;א]] ונטמן בחלקת חב&quot;ד הר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:חן, דוד לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%9F&diff=322665 2019-07-08T09:52:44Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''דוד לייב חן''' היה מחסידי חב&quot;ד ב[[לבוב]] שסייע לוועד הבריחה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', ואף נאסר בשל כך על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלח לגלות למשך עשר שנים. לאחר יציאתו מרוסיה התיישב ב[[ירושלים]], עד פטירתו ב[[יא מר-חשוון]] [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[נעוועל]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו ריבה התיישב ב[[לבוב]]. עם התארגנותם של החסידים ב'יציאת רוסיה תש&quot;ו' הוא הפך את ביתו לבסיס כללי לאנ&quot;ש שעברו דרך העיר על אף הסכנה שהייתה כרוכה בדבר, הוא איפשר להם להתאכסן בביתו ולערוך שם התוועדויות ומניני תפילה.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תשי&quot;א]] נעצר בלבוב יחד עם אחיו [[אברהם אהרן חן|אהרן]] על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] בחשד שהשתתף בארגון הבריחה ההמונית ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', ובאשמת הפצת יהדות וחתירה תחת השלטון.<br /> <br /> מאסרו נמשך עשר שנים, ולאחריו הצליח לצאת את גבולות ברית המועצות והתיישב בירושלים.<br /> <br /> נפטר ב[[א' סיון]] [[תשנ&quot;א]] ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:חן, דוד לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=322398 2019-06-23T08:57:44Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג]]<br /> הרב '''יצחק גולדברג''' הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומגדולי מכווני הדרך והמשפיעים בחב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גולדברג [[יום הולדת|נולד]] ב[[ג' אייר]] [[תשי&quot;א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו ר' [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] הגיעו לצרפת. בילדותו התחנך במוסדות חב&quot;ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].<br /> <br /> כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש&quot;ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] ר' [[שמואל אזימוב]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל&quot;ג]], נסע ל[[רבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב&quot;ד במגדל העמק. בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה הוא גם עבר לגור שם. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב&quot;ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] על גלגוליה השונים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] תמך ברעיון להוסיף שנת לימודים (שיעור ד') לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו &quot;ישיבות שיעור ד'&quot; בטבריה ובחדרה, וכיום קיימת הישיבה בטבריה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב מנחם מענדל גולדברג - [[ראש ישיבה]] גדולה [[מוסקבה]].<br /> *הרב ישראל גולדברג - [[שליח]] [[הרבי]] לשכונת פרוסטיג, [[קרית אתא]].<br /> *הרב חיים מאיר גולדברג - [[ר&quot;מ]] ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]], ישיבת החוזרים בתשובה.<br /> *הרב יעקב קאפל גולדברג - [[ראשון לציון]].<br /> *הרב יוסף גולדברג - [[לוד]].<br /> *הרב שניאור זלמן גולדברג - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי גולדברג - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי בעיר.<br /> *הרב מנחם מענדל רוזנשיין - [[משפיע]] בישיבת [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.<br /> *הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] ב[[חיפה]].<br /> *הרב יוסף דובער קסטל - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל [[בני ברק]].<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדברג]]</div>

141.226.232.41 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=322397 2019-06-23T08:57:11Z

<p>141.226.232.41: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג]]<br /> הרב '''יצחק גולדברג''' הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומגדולי מכווני הדרך והמשפיעים בחב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גולדברג [[יום הולדת|נולד]] ב[[ג' אייר]] [[תשי&quot;א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו ר' [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] הגיעו לצרפת. בילדותו התחנך במוסדות חב&quot;ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].<br /> <br /> כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש&quot;ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] ר' [[שמואל אזימוב]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל&quot;ג]], נסע ל[[רבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב&quot;ד במגדל העמק. בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה הוא גם עבר לגור שם. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב&quot;ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] על גלגוליה השונים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] תמך ברעיון להוסיף שנת לימודים (שיעור ד') לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו &quot;ישיבות שיעור ד'&quot; בטבריה ובחדרה, וכיום קיימת הישיבה בטבריה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב מנחם מענדל גולדברג - [[ראש ישיבה]] גדולה [[מוסקבה]].<br /> *הרב ישראל גולדברג - [[שליח]] [[הרבי]] לשכונת פרוסטיג, [[קרית אתא]].<br /> *הרב חיים מאיר גולדברג - [[ר&quot;מ]] ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]], ישיבת החוזרים בתשובה.<br /> *הרב יעקב קאפל גולדברג - [[ראשון לציון]].<br /> *הרב יוסף גולדברג - [[לוד]].<br /> *הרב שניאור זלמן גולדברג - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי גולדברג - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי בעיר.<br /> *הרב מנחם מענדל רוזנשיין - [[משפיע]] בישיבת [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.<br /> *הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] ב[[חיפה]].<br /> *הרב יוסף דובער קסטל - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל [[בני ברק]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29418 &quot;ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן&quot; - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]. {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69566 נאום הרב גולדברג בעניין האמונה ברבי כמלך המשיח (ניסן תשנ&quot;ד)]. {{וידאו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדברג]]</div>

141.226.232.41