חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד מאיר דרוקמן

2017-04-01T19:50:53Z

141.226.182.141: תקלדה

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רב קהילת חב"ד בקריות, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

===התמנותו לרב===
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק, קרית שמואל.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקרית שמואל.

בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג [[אלול]] ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו על ידי החניכים{{הערה|באמצעות מסרונים סלולריים}}, שחלקם אף מתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלימה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר ב[[ועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן,הוא מדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת.
בשנת, [[תשס"ה]] בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם (הידוע בשם [[תוכנית ההתנתקות]]) פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום [[השואה]] והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חב"ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.

ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה.
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק. מנהל מערכת 'לקראת שבת'.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].

;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
*הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח [[אהרון אליעזר צייטלין]] ע"ה).
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב"ד]], בעבר שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב [[תשרי]] התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf תמיהה גדולה על שאלתו]''' {{PDF}} הרב דרוקמן מספר על שנת ה'[[קבוצה]]' שלו אצל הרבי, בתוך [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]

שיחת משתמש:95.86.114.159

2017-04-01T19:49:19Z

141.226.182.141: יצירת דף עם התוכן "אני רוצה להזהיר אותך (שלא תחסם 'לפתע') שעריכותיך גובלות בהשחתה והפסק מיד!!--~~~~"

אני רוצה להזהיר אותך (שלא תחסם 'לפתע') שעריכותיך גובלות בהשחתה והפסק מיד!!--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 19:49, 1 באפריל 2017 (UTC)

ארגון הפנסאים

2017-04-01T19:48:07Z

141.226.182.141: שיחזור לעריכה הקודמת הנכונה

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מכון ממש]]|מכון ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:לוגו הפנסאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[#ביקורת|ביקורת]]}}, הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 30 סניפים, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור. דגש מיוחד בפעילותו מושם על עידוד הילדים ללימוד תורה. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. ממייסדי הארגון הוא יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שמעון רבינוביץ]].

==היסטוריה==
===שם הארגון===
שם הארגון שאוב מפתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] {{ציטוטון|חסיד הוא פנסאי}}{{הערה|פתגם זה התבאר באריכות על ידי הרבי ב[[התוועדות]] י"ב תמוז תשכ"ב.}}, והסלוגן המלווה את פעילותו הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

===כפר חב"ד===
הארגון הוקם ב[[חשוון]] [[תש"ע]] על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ופעל בשם 'צבאות השם' במתכונת שבועית עם ילדי כפר חב"ד. עיקר הפעילות היה לימוד ב[[חברותא|חברותות]] של ילדים עם בחורי ה[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|ישיבה]].

הארגון הוקם כחצי שנה לאחר הקמת ארגון לילדים בשם 'עוגן', שפעל גם הוא עם ילדי [[כפר חב"ד]] והיה בעל אוריינטציה משיחיסטית ברורה. פנסאים (שנקרא באותם ימים 'צבאות השם כפר חב"ד') נועד לתת מענה של פעילות לילדי [[כפר חב"ד]] ללא מאפיינים משיחסטים. פעילות שני הארגונים: 'עוגן' ו'צבאות ה' (פנסאים), עוררה מחלוקת ותחרותיות בין ילדי כפר חב"ד, שהתפרצה באופן פומבי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] תשע"א, ב-2 תהלוכות מתופפים ועוד. בעקבות כך הורה רבו של [[כפר חב"ד]] באותם ימים הרב מרדכי שמואל אשכנזי על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי [[כפר חב"ד]] שתנוהל על ידי ועד כפר חב"ד. בעקבות הדברים חדל ארגון 'עוגן' מלפעול ואילו ארגון 'צבאות ה'' המשיך לפעול במתכונת שונה. שם הארגון שונה לפנסאים וכעבור זמן הוא עבר לפעול באופן ארצי.

===פעילות ארצית ועולמית===
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת 'מועדוניות נוער חב"ד'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה של קבע בבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

==פעולות ומיזמים==
===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמא: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה.

=== רשת מחנות קיץ ===
לאחר הקמת [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות קיץ]] על ידי [[צבאות השם בישראל]] הוחלט בארגון הפנסאים בשנת [[תשע"ה]] על הקמת רשת נפרדת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם [[גן ישראל ארץ הקודש]] ו[[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. בדומה לרשת מחנות הקיץ המקבילה, מקבלים החיילים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

בשנת [[תשע"ו]] הוקמה 'קרן לילדי אנ"ש', במסגרתה כל אחד מהתורמים לקרן זכאי להנחות ברשת מחנות הקיץ שמטעם הארגון. לפי הפרסומים מטעם הקרן, בשנה הראשונה לפעילותה נאסף תקציב של למעלה מ-800,000 ש"ח, וקרוב לאלפיים ילדים קיבלו סיוע משמעותי של הנחות כספיות מטעמה.

===הפקות===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק''') והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע.

====מגזין מיוחד====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין שנתי בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}.

שבת פנסאים: לחברי הלימוד בסניף בעירם

לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

====פעילות ארצית עם ילדי חב"ד====
ארגון הפנסאים פועל ב-30 ערים (נכון לשנת [[תשע"ז]]). במהלך הפעילות הילדים לומדים את ספר הלימוד שהוציאו הפנסאים (ראה בהרחבה להלן), והפעילות מלווה במגוון פרסים יקרי ערך. במהלך הפעילות המתקיימת פעמיים בשבוע לומדים במשך 45 דקות את חומר הלימוד, ולאחר מכן מכן מקבלים חטיף ועשרות נקודות לקנייה בסניף יודאיקה כפר חב"ד.
במהלך שנת הלימוד מקיימים הפנסאים שלושה כנסים עיקריים, ב[[חנוכה]], [[י"א ניסן]] ו[[ג' תמוז]], לאחר הכנסים נפתחת חנות "יודאיקה" לציבור הילדים, הרוכשים מתנות ופרסים באמצעות הנקודות.

====מגזין לימודים====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם '''הכא במאי עסקינן''' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

==ביקורת==

====גאולה ומשיח====
פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מ[[בשורת הגאולה]] ומ[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של הרבי כמלך המשיח]].
====שימוש בשם ובסמל צבאות ה'====
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות ה' (ישראל)|צבאות ה' בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם ובסמל 'צבאות השם' ללא נטילת רשות מתנועת הנוער הארצית. ארגון צבאות ה' בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

לדעת ראשי הפנסאים{{הערה|טענה זו הועלתה על ידם לראשונה בשנת [[תשע"ו]]. לפני כן נטען על ידם (בעל פה ובאופן בלתי רשמי) כי הרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא הוא פעל בפעילות כזאת במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], אך בעצם כל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל, ואף במסגרת הפעילות של [[צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם".}}, מעולם הרבי לא הפקיד את הפעילות של [[צבאות ה']] בידיו של הרב נחשון. להיפך: הפעילות עם חיילי צבאות השם צריכה להיות מופקדת בידי ארגון הפנסאים בלבד, שכן הם פועלים בכפוף למוסד [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צא"ח]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

====מגזין וידאו====
בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם 'מ'זאגט לחיים' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים.

במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

====ספרים====
;ספרי לימוד
*ברכות הנהנין.
*להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח.
*הלכות שבת.
*הלכות פסח.
*הלכות תפילה.

;כללי
*שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים.
*סיפור למופת.
*כל השביעין חביבין.
*טועמים גאולה.
*ללמוד וללמד.

==הנהלת הארגון==
*ר' [[שמעון רבינוביץ]].
*ר' אפרים רבינוביץ.
*ר' שלמה אזימוב.

;חברי הועד הרוחני של מגזין הוידאו
*הרב [[זאב קפלן]] - מנהל תלמוד תורה חב"ד [[קרית מלאכי]].
*הרב [[מנחם הלפרין]] - מנהל 'אור החינוך'.
*הרב [[מנחם מינצברג]] - ר"מ ב[[ישיבת צעירי השלוחים]].
*הרב [[פנחס מרטון]] - משלוחי הרבי ב[[קרית ביאליק]], חיפה.
*הרב [[בנימין וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[רמת גן]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות השם בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|80665|news|"ונכבשה הארץ" - אלבום מרהיב מבית 'הפנסאים'. צפו|מערכת שטורעם|ז' בסיון תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|72907|news|מאה גיליונות מאירים: 'פנסאים צעירים' חוגג מאה ● לקריאה|מערכת שטורעם|כ"ב בסיון תשע"ד}}
*{{קישור שטורעם|71274|news|והגדת לבנך: האיש שחולל מהפכה בקרב ילדי אנ"ש|מאת יוסי כהן|י"ג ב[[ניסן]] תשע"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

משה שילת

2017-04-01T19:44:41Z

141.226.182.141: הקישור מופיע בערך שלו ואין צורך בכפילויות

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו', 'קרוב אליך' (שהיה בין המקימים שלו) ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]

משה שילת

2017-04-01T19:23:50Z

141.226.182.141:

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו', 'קרוב אליך' (שהיה בין המקימים שלו) ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.toratchabad.com/ אתר הבית - תורת חב"ד לבני הישיבות]'''
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]

תלמוד תורה מגדל העמק

2017-04-01T19:22:28Z

141.226.182.141: /* שינון משניות בעל-פה */

[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ - 300 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], יקנעם, קרית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.

==היסטוריית המוסד==
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.

לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].

עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.

המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב אברהם לידר, (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.

בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.

בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]
והרב [[יצחק גולדברג]].}}.

מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.

==צוות התלמוד תורה==
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.

סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).

רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].

{{טורים|מספר=2|תוכן=
'''אנשי צוות'''
:*מזכיר - הרב אליהו אוחיון.
:*יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.
:*רכז חינוכי - הרב ישראל ירון.
'''מחנכים'''
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].
:*כיתה א' 3 - הרב מיכאל קישון.
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].

'''מורים מקצועיים'''

:*הרב שניאור זלמן קעניג.
:*הרב שניאור זלמן גורי.
:*הרב פנחס אלטהויז.
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
:*הרב דניאל ברוידי.
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.
:*הרב [[חנניה זהר]]
'''גני חב"ד מגדל העמק'''
:*ר' לוי דרוקמן.
:*ר' מוטי ריבר.
:*ר' אבי חן.
:*ר' אלי טקטוק.
}}

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' [[נדב גולדשטיין]], ור' אביעד כלב.

==פעילויות ומבצעים==
===זיכויים לספרים===
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.

את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית.
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

===מבצעי חורף===
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.

בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
:*הלכות תפילה.
:*ברכות הנהנין.
:*לחיות משיח.
:*מבצע הקהל.
:*אהבת חסד.
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.
:*מתקשרים לרבי
:*עובד כארד
:*הקהל

===שינון [[משניות]] בעל-פה===
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

===הפסקה חסידית===
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]

*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע על פי גילאי הכיתות ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי הכיתות הבוגרות תחת [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]".
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]].
*'''סדר עיניני דיומא''' - פעמיים בשבוע בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים שיחה שבועית מתוך הספר "שולחן שבת".
*'''סדר אמירת תהילים''' - פעמיים בשבוע בשעת ההפסקה, במסגרתו אומרים התלמידים את הפרקים היומיים בתהילים.
*'''סדר לימוד רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה במסגרתו לומדים את הפרק אחד ליום ב[[רמב"ם]].

==שיפוצים והרחבה==
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.

בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.

המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.

לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.

בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.

בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד

==ספריית חמ"ש==
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.

ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.

מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.

במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.

הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.

==עלון שבועי==
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.

את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].

==בית כנסת לצעירים==
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]

שיחה:אפרים בוגרד

2017-04-01T19:15:07Z

141.226.182.141: יצירת דף עם התוכן "הוא לא למד בישיבת חח"ל צפת?? ראה קישור [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55847 התוועדות בוגרי צפת ב..."

הוא לא למד בישיבת חח"ל צפת??

ראה קישור [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55847 התוועדות בוגרי צפת בירושלים ● גלריה].--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 19:15, 1 באפריל 2017 (UTC)

יצחק אהרן אקסלרוד

2017-04-01T18:51:17Z

141.226.182.141: תיקון קישור

{{קובץ|הרב אקסלרוד}}
הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הינו ראש ישיבת [[תות"ל פתח תקווה]].

==תולדות חיים==
הרב אקסלרוד נולד ב[[ח' אב]] [[תש"ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. בישבה קטנה למד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן תקופה קצרה ב[[בית הר"מ]] ב[[נחל'ה]], בישיבה גדולה למד ב[[תורת אמת]] ב[[תשמ"ח]] הגיע לרבי ולמד ב[[אהלי תורה]] יצא עם קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבה בסידני, אוסטרליה. עד נישואיו ב[[תשנ"ג]] עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב"די הרב [[יהושע מונדשיין]].

לאחר נישואיו פתח את [[בית חב"ד]] למטייל ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], בו כיהן כמנהל וכ[[שליח]] עד לחזרתו ארצה.

במשך מספר שנים, כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]] ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].

בשנת [[תשע"ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת תומכי תמימים בעיר [[פתח תקווה]] לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]].

מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב"ד בעיר.
[[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]]]

התוועדויותיו של הרב [[אקסלרוד]] ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד. והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' [[בבתי חב"ד]] ובישיבות [[תות"ל]] ברחבי הארץ.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76667 הרב יצחק אקסלרוד התוועד בקרית גת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69517 תמונת ערב שבת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61521 התוועדות י"ג אייר ו'פסח שני' בצפת ● גלריה] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]

וכל קרני רשעים אגדע

2017-04-01T18:22:39Z

141.226.182.141:

ה[[ניגון]] '''וכל קרני רשעים''' הינו [[ניגון ריקוד]] בעל שני בתים, מושר על שני פסוקים בתהלים (האחד מפרק ע"ה פסוק י"א והשני מפרק קל"ב פסוק י"ח): "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק", "אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו".

באחד ההזדמנויות ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מא' המסובים ב[[התוועדות]] שבאם יש לו שיתחיל ניגון "אש לוהבת" ("פלאם פייערדיגען") וניגנו "וכל קרני" בהתלהבות גדולה.

[[הרבי]] אמר על ניגון זה שזה ניגון הרחוק מ[[עצבות]] ואפילו מ[[מרירות]]..{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] עמ' 145 (171).}}
ניגון זה הוא ניגון קס"א ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=101 לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]

יוסף יצחק פיקרסקי

2017-04-01T18:21:22Z

141.226.182.141: תמונה

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף יצחק פיקרסקי''' הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולאמו מרת רישא לבית בונין מ[[קלימוביץ']], אחות הרה"ח [[אלכסנדר בונין]]/בן-נון.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ו לרעייתו אסתר בת הרב [[צבי הירש חיטריק]] נבחר על ידי הרבי להימנות על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], וב[[כ"ז שבט]] [[תשל"ז]] הגיע יחד עם חברי הקבוצה{{הערה|[[שלום דובער ברוד]], [[יוסף הכט]], [[יוסף יצחק וולוסוב]], [[יוסף יצחק חיטריק]], [[יהודה ירמיה שילדקרויט]].}} ל[[צפת]] וכעבור זמן נשלח על ידי הרבי לעיר [[תל אביב]] והיה השליח הראשון בעיר (שם פעלו משפחת אשתו, נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]]).

עם הקמת '[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]', צורף כחבר הועדה לצד השלוחים הרב [[זושא אלפרוביץ']], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].

הרב פיקרסקי פועל יחד עם זוגתו בהפצת מעיינות החסידות ועוסק בקירוב תושבי העיר לשמירת תורה ומצוות. גברת פיקרסקי הקימה ומנהלת את מדרשיית "פנימיות" ברמת אביב, [[תל אביב]] המיועד לבנות חו"ל המעוניינות ללמוד בארץ ישראל.

לפרנסתו, מנהל את חברת 'סיטרה' העוסקת במסחר באבני חן.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל פיקרסקי.
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי.
*ר' אלכסנדר אהרון פיקרסקי.
*ר' שניאור זלמן פיקרסקי.
*ר' שלום דובער פיקרסקי.
*ר' אברהם אבא פיקרסקי.
;חתניו
*ר' יוחנן גולדמן, שליח בפילדלפיה.
*ר' ישראל סטאון, שליח במנהטן.
*הרב יוסף לוסטיג, ראש ישיבת חב"ד בניו הייבן.
;גיסיו
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - [[צפת]].
*הרב גבריאל מרזל, מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - [[צפת]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]

יוסף יצחק פיקרסקי

2017-04-01T18:17:47Z

141.226.182.141: עיצוב, תקלדה

הרב '''יוסף יצחק פיקרסקי''' הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולאמו מרת רישא לבית בונין מ[[קלימוביץ']], אחות הרה"ח [[אלכסנדר בונין]]/בן-נון.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ו לרעייתו אסתר בת הרב [[צבי הירש חיטריק]] נבחר על ידי הרבי להימנות על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], וב[[כ"ז שבט]] [[תשל"ז]] הגיע יחד עם חברי הקבוצה{{הערה|[[שלום דובער ברוד]], [[יוסף הכט]], [[יוסף יצחק וולוסוב]], [[יוסף יצחק חיטריק]], [[יהודה ירמיה שילדקרויט]].}} ל[[צפת]] וכעבור זמן נשלח על ידי הרבי לעיר [[תל אביב]] והיה השליח הראשון בעיר (שם פעלו משפחת אשתו, נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]]).

עם הקמת '[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]', צורף כחבר הועדה לצד השלוחים הרב [[זושא אלפרוביץ']], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].

הרב פיקרסקי פועל יחד עם זוגתו בהפצת מעיינות החסידות ועוסק בקירוב תושבי העיר לשמירת תורה ומצוות. גברת פיקרסקי הקימה ומנהלת את מדרשיית "פנימיות" ברמת אביב, [[תל אביב]] המיועד לבנות חו"ל המעוניינות ללמוד בארץ ישראל.

לפרנסתו, מנהל את חברת 'סיטרה' העוסקת במסחר באבני חן.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל פיקרסקי.
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי.
*ר' אלכסנדר אהרון פיקרסקי.
*ר' שניאור זלמן פיקרסקי.
*ר' שלום דובער פיקרסקי.
*ר' אברהם אבא פיקרסקי.
;חתניו
*ר' יוחנן גולדמן, שליח בפילדלפיה.
*ר' ישראל סטאון, שליח במנהטן.
*הרב יוסף לוסטיג, ראש ישיבת חב"ד בניו הייבן.
;גיסיו
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - [[צפת]].
*הרב גבריאל מרזל, מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - [[צפת]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]

שיחה:אברהם אזדבא

2017-04-01T18:14:50Z

141.226.182.141:

מעניין. לא ידעתי אודות שבדיה. יישר כח. [[משתמש:חסיד|חסיד]] יש לך עוד מידע עליו? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:לא זכור לי כרגע. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

== פוליטקה ==

מתנצל, אך לא ידעתי על פוליטקה, והמקור היחיד ממנו ידעתי הי' הערך המקביל. מתנצל. --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[מנחם צבי ריבקין|מכירים את 'הגאון והעגיל'?]]

הוא ר"מ הישיבה המרכזית או חבר הנהלה או שניהם או (מה שאני שמתי לב..) כלל לא..??--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:14, 1 באפריל 2017 (UTC)

יצחק הנדל

2017-04-01T18:12:57Z

141.226.182.141: קישורים פנימיים

[[תמונה:הנדל.jpg|left|thumb|250px|הרב יצחק הכהן הנדל]]
הרב '''יצחק הכהן הנדל''' ([[ח' בכסלו]] [[תרע"ז]] - [[י"ב באדר]] [[תשס"ז]]) מתלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] בפולין, אב"ד מונטריאול, רב קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]] וממייסדי וראשי ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

==קורות חייו==
הרב הנדל נולד ב[[ח' כסלו]] [[תרע"ז]] בעיר חלם שבפולין, לאביו ר' ישראל יוסף, למשפחה המיוחסת עד ל[[עלי הכהן]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ו[[תומכי תמימים אוטבוצק]].

בהיותו בישיבה, הוא היה אחד מה[[חוזר|חוזרים]] של הרבי הריי"צ. באחת הפעמים, הרבי אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לו לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

כמו כן, הוא קיבל רשות להתפלל ב"עבודה", והוא היה מתפלל בכל יום עד השעה 2 בצהריים. ואף כאשר עבד בישיבה, התפלל ב[[שבת]] באריכות.

בשנת [[תרצ"ט]] כאשר ר' [[זלמן גורארי]] השתדך, ה[[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לו, והורה לו למלאות את מקומו כמגיד שיעור במכינה שהיתה בעיר ורשה. כל הלילה הוא בכה על כך שהוא עוזב את תומכי תמימים.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח - על-פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] - יחד עם עשרות תלמידי התמימים ל[[וילנה]] ומשם ל[[שנחאי]]. [[הרבי הריי"צ]] עשה מאמצים רבים בכדי להצילם. הרב הענדל היה בין התלמידים שנסעו בשנת [[תש"ב]] משנחאי למונטריאל ובהוראת [[הרבי הריי"צ]] הקימו את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. שהרב הנדל היה מראשיה.

לאחר שנים ספורות מינה [[הרבי הריי"צ]] את הרב הנדל לרב קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. בתפקיד זה כיהן למעלה משישים שנה. נוסף לזה כיהן כיו"ר ועד אגודת חסידי חב"ד דקנדה, ואף בסוכות [[תשל"א]] כשהקים הרבי את האו"ם החסידי קיבל את תואר בעל הבית על מדינה זו.

לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, עמד הרב הנדל בראש משלחת החסידים ממונטריאל שהפצירו ב[[הרבי]] שיאות לקבל על עצמו את הנשיאות.

בשנים האחרונות כאשר יצא הרבי עם הכרזת [[בשורת הגאולה]], זכה הרב הנדל להיות מראשי העומדים והמעודדים בהפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל. אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]], היה הרב הנדל מראשי רבני [[אנ"ש]] שעודד את אלפי אנ"ש ו[[תמים|התמימים]] בחיזוק האמונה ובהפצת בשורת הגאולה.

נפטר בעיר [[מונטריאול]] ב[[י"ב באדר]] [[תשס"ז]].

==משפחתו==

;בניו
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב הקהילה ב[[מגדל העמק]].
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], מנכ"ל [[מוסדות אור מנחם (צפת)|מוסדות אור מנחם]] ב[[צפת]].

;חתניו
*הרב [[אברהם לויטינסקי]], [[שליח]] ב[[שמחה מוניקה]].
*הרב [[נתן גוראריה (מונסי)|נתן גוראריה]] (בנו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]) - [[נישואין|נשא]] את מרת צביה מרים נפטרה בשנת [[תשס"ז]], שליח ב'מרכז ניו יורק' ו'באפאלו', כיום - מונסי.
*הרב [[חיים שלמה כהן]] - מרכז דוברי עברית, מונטריאול.
*הרב וולינסקי, מונטריאול.
*הרב ברקוביץ, מונטאריאל.
*הרב [[מאיר פלוטקין]], מונטריאל.

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל: הנדל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת הנדל]]

שיחה:שיר מזמור לדוד (ניגון)

2017-04-01T18:07:36Z

141.226.182.141: האומנם?

באמת מתאים שלכל ניגון שנבחר על פרקו של אד"ש - יהיה ערך בפ"ע??

א"כ, אשמח להתחיל לפתוח על כולם..--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:07, 1 באפריל 2017 (UTC)

שיחה:ניגונים על פרקי הרבי

2017-04-01T18:05:10Z

141.226.182.141: /* הורדה */

אולי צריך למצוא לזה שם יותר לענין. וגם צריך למקם במקום הראוי, בינתיים זה נמצא כא' מניגוני חב"ד.--[[משתמש:בני|בני]]

חב"דניק עשה עריכה ואני בטעות בגלל שהוספתי את הקישורים לשמיעה ביטלתי את העריכה שלו. בבקשה שיעבור שוב ויראה מה מהתיקונים שלו אבד. --[[משתמש:שניאור|שניאור]] 23:43, 16 יוני 2007 (EDT)

== מקור ==

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)]]” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ג, וכיו”ב.

?מהו המקור לקטע זה?
: מראיון עם הר' שלום ברוכשטט שהתפרסם בקובץ 'התמים' (החדש) גליון מס' 27 (אדר ניסן תשס"ג).--- [[משתמש:בני|בני]] 20:26, 25 יוני 2007 (EDT)
:[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=106 לקריאת הראיון]--[[משתמש:בני|בני]]

== ניגוני שנת החמשים ==

באותו יו"ד שבט הייתי ב770. בליל י' שבט תש"ס הלחין הרב סילברמן את הניגון ובימים הבאים הניגון הושר בקביעות ב770 ואח"כ גם בארץ הקודש. כמה ימים אחרי י' שבט שר ר'שלום ברוכשטט את ניגונו (אני נסעתי לארץ כמה ימים אחרי י' שבט ואת ניגונו שמעתי מא' שנסע לארץ אחרי). מאז לא שמעתי ששרים בצבור את ניגונו לא בארץ ולא ב770 (בתשרי ס"א). אינני יודע אם אפשר לקרוא לניגונו של ברוכשטט ניגון שהתקבל ע"י חסידים (שיחת ש"פ וישב תשנ"ב), אבל ודאי שניגונו של הרב סילברמן צריך להופיע ראשון--[[משתמש:M&n|M&n]] 08:43, 13 יולי 2007 (EDT)
:הערך לא נעול, אתה מוזמן לשנות מה שידוע ונראה לך.. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:59, 15 יולי 2007 (EDT)
הניגון דשנת תשס"ד
יש טעות בקישור להאזנה אליו, שומעים את 'אך לא-לקים',מי שיש לו הקלטה נכונה מוזמן להעלות אותה

מי שיכול להעלות את ההקלטה של הניגון דסילברמן (ולא ברוכשטט - המושמע בקישור), אשמח.

== שם מעצבן ==
אף אחד לא מחפש את הערך הזה עם השם הזה. למה אין דפי הפניה לשמות "ניגונים על פרקי הרבי" ניגונים לי"א ניסן" ועוד
:בוצעו הפניות. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:26, 28 במרץ 2010 (UTC)

==הועבר מהערך לצורך דיון==
בשנים ה'תשנ"ה-ה'תשס"ג לא התקיימה הועדה וחזר קביעת הניגון למצב דכל דאלים וחזק קולו גבר.

בשנת ה'תשס"ד אירגן הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר ועדה(שבשנה הקודמת (ה'תשס"ג) הלחין ניגון ולא התקבל כלל)וחברי הועדה בחרו בניגונו, אך בפועל לא ניגנו את ניגונו מכיון שהבחינו שבחרו רק לצאת י"ח ובחרו בו מכיון שטרח לארגן את הועדה.

בשנת ה'תשס"ה עשה הת' הנ"ל כבשנה הקודמת ובחרו בו שוב כנ"ל ושוב לא ניגנו את ניגונו (אולם הפעם הצליח הת' הנ"ל לסחוף כמה מהבחורים אשר צריכים לשיר את הניגון שלו הואיל ובחרו בה כנ"ל וניגנו גם את ניגונו כמה פעמים בהתוועדיוית).

בשנת ה'תשס"ו ארגן הת' הנ"ל שוב את הועדה אך הפעם לא היה מוצלח כלל (כפי שכל אחד יכול לשמוע בעצמו) ובחרו בניגונו של ר' דוד כהנוב שהושר בשנה שעברה (יש אומרים שבכוונה תחילה הלחין ניגון לא מוצלח כדי לומר שלא בכל פעם שהוא אירגן את הועדה נבחר וכדלקמן).

בשנת ה'[[תשס"ו]] קיבל מארגן ועדת הניגונים הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם בהועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה שמארגן הת' הנ"ל "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]".

בשנת ה'תשס"ז עשה הת' הנ"ל כבשלוש שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו והפעם רוב הבחורים אכן נסחפו שועדה היא ועדה ואין מה לעשות.

בשנת ה'תשס"ח עשה הת' הנ"ל כבארבע שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו (בפעם הרביעית!) אולם הפעם נזעקו כמעט כל הבחורים אשר יש כאן משהו חשוד, והפכו עולמות ובסוף אף הודו כמה מחברי הועדה שבכוונה תחילה בוחרים בו ואירגנו כמה תמימים מחדש את הועדה ובראשם היה הת' שמריהו שיחי' סגל ובחרו בניגונו של יוסף שיחי' גרייזמן.

בשנת ה'תשס"ט אירגנו הת' שמריהו שיחי' סגל ושמואל שיחי' אלישביץ תחת פיקוחו של יו"ר מרכז משיח העולמי לקבלת פני משיח צדקנו הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל את הועדה ובחרו בניגונו של הת' ברוך שיחי' פרבר.

בשנת ה'תש"ע החליט הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר לארגן ועדה לקראת יו"ד שבט ובחרו בניגון שחיבר תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון - יוסף שיחי' שמואלי - שאכן שר את רוב הניגון בהקלטה המקורית, אולם בסיום התוועדות המרכזית ב770 ניגן הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר. לקראת י"א ניסן מסר הת' הנ"ל לתמימים שאירגנו את הועדה בשנתיים האחרונות שהוא מארגן את הועדה ולבד ושאסיפת חברי הועדה לא תתקיים במשרדי בית משיח תחת פיקוחו של הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל כבשנתיים האחרונות אלא במקום אחר.ודאג שיגיע רד שלושה חברי ועדה כשאחד מהם משתתף בועדה לראשונה.ושוב בחרו בניגון שחיבר שוב תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון כנ"ל כשהפעם הגדיל לעשות שבכלל הת' יוסף שיחי' שמואלי לא שר אלא הת' מנחם מענדל שיחי' צוקער שמנגן לת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בשנים האחרונות שר ובקטע א' שר הת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בעצמו!וגם בחרו בעוד ניגון של' ר' פייטל שיחי' לוין (שבחר בו א' מחברי הועדה שהוא חברו הטוב). וגם אז נחלצו הבחורים ובחרו בניגון אחר.

באם מישהו יוכל לערוך ולאמת הנתונים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:29, 9 באפריל 2010 (UTC)

:אוקיי, בתור העד הכמעט יחיד (אחד מתוך שניים) לוועדה הרשמית. הייתי ב[[מרכז שיעורי תורה חב”ד]] בזמן שהתכנסה בבניין הוועדה של לבקיבקר. אמנם נראה שוועדה זו לא התקיימה ביושר עד הסוף, אך היות ואם הוועדה הייתה בוחרת את הניגון של סילברמן אז היו מפרסמים את זה כדבר הועדה וזה היה מתקבל, לכן איך שהוא היה תוקף ליושבים שם. שיקולי הוועדה היו עניינים אע"פ שהיא לא הייתה מאורגנת כמו שצריך. החלטת הוועדה אמנם לא ניתנה בישוב הדעת מופלג, אך ביושר. הניגון הנ"ל של שמואלי לא קשור בשום קשר משפחתי ללבקיבקר, והת' הנ"ל היה בעצמו די בשוק מהבחירה. ניתן לציין שבעניין אחד שיקולי הועדה לא היו ענייניים (וכאן הבעיה) שאחד מחברי הוועדה לא רצה שיהיה יחי בניגון. מאוחר יותר משפורסמו הניגונים הבחורים התעצבנו ועשו ועדה בפני עצמם בפינת החי (בניהולו של ש.ג. שם נבחר הניגון של סילברמן. סתם לידע כללי אחד משלושת הניגונים שעלו ל'גמר' אצל הבחורים היה זה של שמואלי מה שמוכיח וד"ל. בהצלחה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:56, 22 באפריל 2010 (UTC)

כיון ריבוי הניגונים שנבחרים ע"י וועדות או בחורים, לענ"ד יש להיכתב את הניגונים שהתקבלו (שהם הקריטריון, כמו שאני רואה בערך שניגון שנבחר ע"י הבחורים הוא זה שמופיע - למרות שהוועדה בחרה אחר). לדוג' השנה צריך לציין ל: לוין, שמואלי, סילברמן (הבחורים ד-770) וניגון של דעטראיט (נתקבל ברבים מישיבות ליובאוויטש ו[[אנ"ש]] שיחיו). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

ברצוני לתקן כמה פרטים:

א. בשנת תשס"ב הוקמה הועדה לראשונה מאז שנת תשנ"ג, ואז בחרו את הניגון "לדוד מזמור" של ר' דוד כהנוב.

ב. גם בשנת תשס"ד הוקמה הועדה, אך היא לא אורגנה ע"י לבקביקר, והועדה גם לא בחרה בניגון שלו. ממקור ראשון ידוע לי שמתוך חמשת חברי הועדה, שניים בחרו בניגון של ר' דוד כהנוב במקום ראשון ובניגון של ר' אלאור ולנר במקום שני, שניים בחרו להיפך - בניגונו של כהנוב במקום הראשון ובניגונו של ולנר במקום השני, וארבעתם בחרו בניגון של גרנובטר במקום השלישי. החבר החמישי (ר' מ.ש.) לא הספיק לבחור לפני י"א ניסן, ובמילא לא התפרסמה תוצאה. בעת ההתוועדות הגדולה של י"א ניסן השמיעו הקלטות של ניגוניהם של לבקביקר, גרנובטר ועוד א' - של הת' אורן קפלן. בש"ק י"ב ניסן היו שתי קבוצות ששרו בהתוועדות של הרבי שני ניגונים שונים בבת אחת - את של לבקביקר ואת של גרנובטר, ו"קול דאלים גבר" - הקבוצה השניה, וזה נקבע לניגון השנה.

ג. בתשס"ה הקים לבקביקר את הועדה לראשונה, ואז בחרו את הניגון שלו. הרוב באמת שרו את הניגון שלו (כגון בארץ הקודש, וכן חלק מהקהל ב-770), אך אחרים טענו שזה אינו הוגן ושרו ניגון אחר ("יהי כבוד ה' לעולם" שחובר ע"י האחים קראוס), ואת הניגון הזה שרו בהתוועדות של הרבי מדי שבת בשבתו (ולכן לכאורה כדאי להוסיפו לרשימת הניגונים בערך זה).

ד. בערך זה נרשם הניגון לפרק צ"ג (י"א ניסן תשנ"ד) כ"ה' מלך גאות לבש" של ברוכשטט. ככל הידוע לי, מעולם לא שרו את הניגון הזה, והניגון ששרו היה "נכון כסאך" שחובר ע"י כמה בחורים מהישיבה במוריסטאון, ולכן כדאי לתקן. [[א' התמימים]]

== פרק ק"י ==

לכאורה הניגון שייך לרשימת הניגונים שהותאמו ולא שהולחנו במיוחד --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום רביעי י' אייר ה'תשע"ב, 07:15pm.

ראשית, יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש
2 - די קשה למצוא את הדף הזה. אולי אפשר לעשות לינק לכאן מהערך 'ניגוני הרבי'
3 - נאמר בפנים: 'הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין'. והרי ידוע שהתואר 'תמים' נשאר תמיד, לכאורה מתאים לכתוב הרה"ח הרה"ת ואפשר להוסיף במאמר המוסגר שהיה אז מהתמימים שלמדו ב-770 וכדומה.--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:27, 10 ביוני 2014 (UTC)

== לינקים שבורים ==

מכיון שהחליפו את האתר של חב"ד אינפו הלינקים לניגונים מובילים לשגיאה.
:צריך להוסיף את הקידומת old2.ih. ללינקים בכדי שיעבדו טוב.

== ניגוני יא ניסן שנת תשנ"ז ==

ניגוני יא ניסן דשנת תשנ"ז

בערך כתוב סתם שבשנת תשנ"ז התקבל הניגון "שירו לה'" שהלחין הרב שלום ברוכשטאט. אך יצויין שכל חודש אדר וכן בתחילת חודש ניסן עד ליל יא ניסן בשעה 12:00 בלילה רק שרו ב770 ניגון אחר שהלחין הת' יוסף יצחק סילברמן .
ולא רק זה , אלא גם בהתוועדות הרשמית שהתקיימה בליל יא ניסן ב770 , הזמין המנחה (כמדומני הרה"ח דוד פייפ שיחי') את הת' הנ"ל בערך ב10:30 בערב לשיר את השיר שהלחין לכבוד יא ניסן לפני כל המשתתפים בפארבריינגען . והוא אכן עלה לבמה ושר ביחד עם כל הקהל את השיר שהוא הלחין.
רק בסוף ההתוועדות הרשמית ב770 לערך ב12:00 בלילה , שוב הכריז המנחה שיש עוד ניגון שהלחין הרב שלום ברוכשטאט .ואז לראשונה שמעו ב770 על הניגון שלו, דבר שמעולם לא היה קורה באם היה וועדה מסודרת , אך לא היה וועדה באותם שנים ...
אחרי שהוא לימד את הניגון שלו בהתוועדות , התמימים ישבו אתו אל תוך הלילה כאשר הוא המשיך ללמד את השיר לכולם.ואז במוצאי יא ניסן וכן בכל ההתוועדויות שהתקיימו לאחרי זה , רק שרו את השיר של שלום ברוכשטאט ואילו הניגון של סילברמן נשאר כשיר "פנימי" אצל חבריו לספסל הלימודים ב770 , וכן בכמה התוועדויות של הבחורים וכן אצל הקהל שנכחו בתחילת התוועדות ב770 בליל יא ניסן.....
{{משוב}} [[משתמש:Beischabadelad@012.net.il|Beischabadelad@012.net.il]] - [[שיחת משתמש:Beischabadelad@012.net.il|שיחה]] 11:14, 13 במרץ 2016 (UTC)

==ניגון יא ניסן תשס"ה==

הניגון שנבחר ע"י הועדה באותה שנה וכן שרו אותו בהתוועדויות של הרבי הוא "ברכי נפשי..ויין ישמח לבב אנוש.."!!
מדוע אינו נמצא ברשימה???
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:44, 13 במרץ 2016 (UTC)

== הורדה ==

משהו יכול לדאוג לאפשרות להורדת הניגונים?{{אנונימי|}}
:לתשומת ליבך, ניתן לשמור את הניגונים בלחיצה במקש הימני של העכבר על המילה "להאזנה", ולבחור בתפריט הנפתח: '''"שמור קישור בשם"'''. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:50, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

יש למישהו את הניגון 'וקדשתם את שנת החמישים' של סילברמן?

האודיו המצורף הוא של ברוכשטט (אע"פ שכתוב שהניגון של סילברמן הוא זה שנבחר..)--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:05, 1 באפריל 2017 (UTC)

שיחה:ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2017-04-01T18:01:13Z

141.226.182.141:

למה הערך הזה הוא ישיבת חח"ל נ"ע (קטנה) ובישיבה גדולה זה חח"ל (נ"ע)?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 15:29, 13 באפריל 2016 (UTC)
:תוקן. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:25, 23 במאי 2016 (UTC)

קיי כבר לא רב שם

הישיבה לא מסונפת ל[[ישיבת חח"ל צפת]]??? ולכן נקראת '''חח"ל''' (ולא תות"ל)??--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:01, 1 באפריל 2017 (UTC)

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2017-04-01T18:00:07Z

141.226.182.141: שחזור לעריכה הקודמת

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|[[משגיח]] ראשי=הרב בנימין זאב גנדל
|מנהל גשמי= הרב צבי פרידמן
|מספר תלמידים=כחמישים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נצרת עילית]], ומסונפת ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה המקומית]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מנדל נחשון]] העומד בראשה.

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נכון לשנת [[תשע"ז]] הישיבה מונה כ-40 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת [[תשע"ג]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|1 [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות שיעור ב' תשע"ו]}}.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

=צוות הישיבה=
*הרב מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משגיח]] ראשי.
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משפיע]] ומנהל רוחני.

שיעור א':
*[[משפיע]] - הרב שמואל ליסון.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.

שיעור ב':
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - התמים שניאור זלמן מיפעי.

שיעור ג':
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק אהרן.

=הנהלה גשמית=
*הרב צבי פרידמן - מנהל כללי.
*הרב מרדכי קיי - מנהל גשמי.
*הרב אהרון מאיר קיי - מנהל גשמי.

==הצוות בעבר==
*הרב [[ישראל ראובן בורנשטיין]] - משגיח ראשי (כיום מנהל חינוכי בישיבת '[[חנוך לנער]]' באופקים).
*הרב שמעון שוורץ - משפיע בישיבה (כיום מחנך בת"ת ב[[נצרת עילית]]).
*הרב [[יואל נפרסטק]] - משפיע בישיבה (כיום משפיע בישיבה קטנה בצפת).
*הרב שמואל לבקיבקר - ר"מ בישיבה (כיום מחנך בת"ת ב[[נצרת עילית]]).

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית:מוסדות]]

שיחת משתמש:37.142.100.15

2017-04-01T17:58:39Z

141.226.182.141: יצירת דף עם התוכן "אני רוצה להזהיר אותך (שלא תחסם 'לפתע') שעריכותיך גובלות בהשחתה והפסק מיד!!"

אני רוצה להזהיר אותך (שלא תחסם 'לפתע') שעריכותיך גובלות בהשחתה והפסק מיד!!

שיחת משתמש:שלום/ארכיון 14

2017-04-01T17:56:09Z

141.226.182.141: ציון

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}
<div style="position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;"><div style="width: auto;"> <div style="padding: .5em 1em;">[[File:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link=ציפור המדברת]]</div></div></div>

{{משתמש - מפעיל מערכת}}
{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 7|ז]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 8|ח]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 9|ט]] - [[משתמש:שלום/ארכיון 10|י]] - [[משתמש:שלום/ארכיון 11|יא]] - [[משתמש:שלום/ארכיון 12|יב]] - [[משתמש:שלום/ארכיון 13|יג]]}}

[[קובץ:שמחה 4.gif|שמאל|]]

----

==ניתל==
נראה הדבר, כי מעלתו אינו מחוששי הוספת חיות בקליפה זו, והפליאני במאוד.. ובין כך, אולי יחפוץ כת"ר שליט"א להשית ידו על הערך [[גזירת אנטיוכוס]] או על [[מרד החשמונאים]].. בברכת א פריילאכן חנוכה און הצלחה רבה ומופלגה ומשיח נאו • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:06, כ"ה בכסלו, ה'תשע"ז ''(25 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אפשר לדון לכף זכות בכמה אופנים ואשאיר זאת לכבודו, כן גם את שאר המטלות הנכבדות {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ה בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 03:28, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

== גירסא יציבה ==

הגירסא היציבה בערך שהגנת היא עם תבנית חשיבות, הינך מתבקש להחזירה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:22, 24 בינואר 2017 (UTC)
:טעות בידך. תבנית חשיבות יש לה כללים משלה. היא עומדת בערך שבוע ואחר כך אם יש תומך אחד היא מוסרת. אם הענין חשוב לך כ"כ, תשיג הסכמות של עורכים נוספים למחיקה, ואם יהיה לך רוב בולט אני אמחוק את הערך. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ו בטבת ה'תשע"ז, למניינם 15:24, 24 בינואר 2017 (UTC)
::אין לי עניין כלל בערך ההוא, אבל באמת מפליא אותי איפה ראית את הכלל הזה בנוגע לתבנית חשיבות, כלל שבעיני לא הגיוני, אם ישנם כמה/רוב שלא השתכנעו שהערך חשוב, מדוע שאחד(!) יהיה נגד רבים להוריד את התבנית?? ואם לדעתך כך אמור להיות יש לפתוח על כך דיון ב[[תבנית:חשיבות]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:28, 24 בינואר 2017 (UTC)
:::מעולם לא התקיים דיון אם להטמיע כאן את תבנית החשיבות וכלליה. אבל אם כבר לוקחים את הכללים מויקיפדיה, אז עד הסוף. לא אמרתי ש1 מספיק כנגד רבים, רק שצריך רוב בולט למחוק ערך, כל עוד יש 1 התומך בערך. רוב של 3 כנגד 2 בדיון מעולם לא היווה רוב כדי למחוק ערך, לא בויקיפדיה ולא בחב"דפדיה אלא אם כן התקיימה הצבעה רשמית. אגב בנידון דידן יש 3 מול 3. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ו בטבת ה'תשע"ז, למניינם 15:31, 24 בינואר 2017 (UTC)

אינך יכול לצפות ליותר מזה כאשר יש רק 5 משתמשים פעילים!‏ '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:38, 24 בינואר 2017 (UTC)

אתה זה שהחלטת לקחת את הכללים מויקיפדיה. עכ"פ הניסיון הראה שגם [[כשרות ‏EK‏|במקום שכן התקיימה הצבעה]] אינך רואה את עצמך מחוייב לדעת הרוב. חב"דפדיה אינה שלך, היא של כולנו. אינך יכול להשתמש בכלים שניתנו לך על מנת לכפות את דעתך על כולם ('קבלו דעתי'). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:09, 24 בינואר 2017 (UTC)
:היכן ההצבעה? הדיון בדף השיחה?'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ו בטבת ה'תשע"ז, למניינם 17:28, 24 בינואר 2017 (UTC)

== ארכוב ==

ראשית כל יישר כח על מחיקת הערך. הייתי באמצע להעביר הדיונים שבאמצע אלא שמטלפון נוקיה 208 הכל עובד באופן איטי יותר (בעיקרון הייתי שמח לו אתה תארכב, לי זה פשוט ‏pain in the neck‏ באתי רק לבאר את מעשיי). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:36, 26 בינואר 2017 (UTC)
:הדרך לארכב היא על ידי גזירת הקטעים הישנים לארכיון, ולא על ידי העברת הדף, מכיון שאז עובר אוטומטית כל התבניות של אולם הדיונים וגם כל הדיונים כולל החדשים. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ח בטבת ה'תשע"ז, למניינם 12:49, 26 בינואר 2017 (UTC)

אין שום מניעה להעביר גם את התבניות (הייתי באמצע לעשות זאת אך כנ"ל הטלפון שלי איטי). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:57, 26 בינואר 2017 (UTC)

== בקשה קלה ==

האפשר לבקש החלפת "איראן" ב"[[איראן]]"? (ואלי גם "אירן")? יישר כח. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:14, כ"ו בשבט ה'תשע"ז
:{{בוצע}} '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' באדר ה'תשע"ז, למניינם 04:19, 28 בפברואר 2017 (UTC)
== הבוטים ==

אם אפשר להוסיף בבקשה את {{[[תבנית:בוט]]}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:07, 27 בפברואר 2017 (UTC)
:תודה על הרעיון. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' באדר ה'תשע"ז, למניינם 04:19, 28 בפברואר 2017 (UTC)

== אישורי ספאם ==

אנא במטותא וברחמיך הרבים אשר נא לי בבקשה את תחנוני למפעילי מערכת...{{קריצה}} יא ניסן קרב ובא ועדיין אין הקישורים הראויים לתת לה מבית המלך.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:34, 29 במרץ 2017 (UTC)
:פתחתי את המסנן למספר שעות מוגבל. אנא הודיע לי כשאתה מסיים להכניס את כל הקישורים שברצונך. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 17:16, 29 במרץ 2017 (UTC)
::התכוונתי סה"כ לבקשתי בדף הבקשות, בכל אופן ''עתה'' סיימתי, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:12, 30 במרץ 2017 (UTC)

== בובות קש??!! ==

בקשר להחלטותיך הנחרצות בקשר ל'בובות קש' ע"פ דרכים "מאחורי הקלעים":

ישנם דברים שאני מוכרח לומר לך. אם מספר משתמשים, משתמשים באותו מחשב\אינטרנט - '''זה ממש לא אומר שהם בובות קש!'''

ייתכן שהם מספר אנשים שונים (ואולי חברים\קרובים), אך לכל אחד יש את דמותו ואת דעותיו ו'''זכותו המליאה''' להגיב ולערוך באתר זה!!

מחכה לתשובה כנה.--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 17:55, 1 באפריל 2017 (UTC)

(הנ"ל הוא בקשר להצבעה בערך סניף צ"ה מגדל העמק)

שיחת משתמש:שלום/ארכיון 14

2017-04-01T17:55:15Z

141.226.182.141: /* בובות קש??!! */ פסקה חדשה