https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=138.89.186.18 2026-04-23T09:38:05Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=27750 2009-06-12T16:08:56Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' היה הרב הראשון של שכונת [[קראון הייטס]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ולאחר מכן עבר לעיר [[לנינגרד]] שם היה מראשי [[אנ&quot;ש]] בעיר, הביא אלפי חסידים לקבר ישראל בזמן [[השואה]].<br /> <br /> לאחר מכן נסע ל[[קראון הייטס]], שם התנה על ידי [[הרבי]] לרב השכונה. <br /> <br /> נפטר בחודש [[אדר]] [[תשמ&quot;ו]]. <br /> <br /> לאחר פטירתו התקיימו בחירות בהן נבחרו הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף הלוי העלער]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|דבורקין זלמן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|דבורקין זלמן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|דבורקין זלמן]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=27749 2009-06-12T16:07:29Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישיבת תורת אמת.jpg|left|thumb|250px|ישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> כבר בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף ממנה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון – בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע&quot;ד ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. <br /> <br /> התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> כיום שוכנת הישיבה ברחוב ירמיהו 16 על יד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה כיום==<br /> *'''ראש הישיבה''': <br /> הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> *'''מנהל''': <br /> הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> *'''משפיעים''':<br /> שיעור א': הרב [[זלמן נוטיק]].<br /> <br /> שיעור ב': הרב אברהם ברוך פעווזנער<br /> <br /> שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2&diff=27643 2009-06-11T20:27:35Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>ה'''משפיע''' הוא אחד החסידים - המשתייך בדרך-כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש חונך ומורה רוחני לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. <br /> <br /> לרוב מתייחס התואר &quot;משפיע&quot; לרב ב[[תומכי תמימים]] האחראי על לימודי השקפה ואמונה ב[[חסידות חב&quot;ד|חסידות]] אך לא בהכרח. [[הרבי]] הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - &quot;[[עשה לך רב]]&quot; - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה. <br /> <br /> המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל [[התוועדות]] החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור. <br /> <br /> לפי החסידות נשמת המשפיע כוללת את נשמת תלמידיו המושפעים ממנו.[http://www.chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=2704&amp;CategoryID=68]<br /> == משפיעים בעבר ==<br /> בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב&quot;ד מהדורות הקודמים:<br /> *הרב '''[[שמואל גרונם אסתרמן]]''' - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.<br /> *הרב '''[[משולם ידידיה קוראטין]]''', ידוע בכינוי &quot;'''ר' שילם'''&quot; - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה&quot;חוזרים&quot; (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, ב[[קרעמענטשוג]] בשנת [[תרע&quot;ט]]. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא כי בתלמידו זה הרויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.<br /> *הרב '''[[שמואל בצלאל שעפטיל]]''' - היה עוד מחסידי ה[[צמח צדק]] ומחנכו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת [[תרס&quot;ד]].<br /> *הרב '''שלמה זלמן הבלין''' - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת [[תרע&quot;ב]] שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כמנין תלמידים לפתוח את [[תורת אמת חברון]], ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה ל[[ירושלים]], ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> *הרב '''אלתר שימחוביץ''' - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין.<br /> *הרב '''חיים שאול ברוק''' - משפיע בישיבת &quot;אחי תמימים&quot; ב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב אברהם דריזין, הידוע בשמו '''ר' אברהם מאיור''' - משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב '''[[זלמן משה היצחקי]]''', כיהן כמשפיע בעיירה החסידית נעוול ולאחר מכן בתל אביב.<br /> *הרב '''[[שלמה חיים קסלמן]]''' - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מרוסיה בשנת [[תש&quot;ו]], וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה ב[[לוד]] (מכונה &quot;הפרדס&quot;), בשנת [[תש&quot;ז]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] עברה הישיבה ל[[כפר חב&quot;ד]]. נפטר בשנת [[תשל&quot;א]], לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.<br /> *הרב '''[[מנחם מענדל פוטרפס]]''', הידוע בשמו '''ר' מענדל''' - מונה על ידי [[הרבי]] למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.<br /> *הרב '''ניסן נמנוב''' - היה משפיע תחת שלטון האימים ברוסיה הקומוניסטית, ולאחר עזיבת רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את רוסיה בשנת תש&quot;ו, ופתח את סניף הישיבה בברינוא, [[צרפת]]. נפטר בשנת [[תשמ&quot;ג]]. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.<br /> <br /> == ממשפיעי ימינו ==<br /> בין המשפיעים בימינו:<br /> *הרב [[יואל כהן]], הידוע בשמו '''ר' יואל כאַהן''' - המשפיע הראשי בישיבת חב&quot;ד המרכזית בברוקלין (והעורך של סדרת [[ספר הערכים חב&quot;ד]], ו'''החוזר הראשי''' של הרבי מליובאוויטש). <br /> *הרב '''מענדל וועכטר''', נולד להורים המשתייכים ל[[סאטמר]], ואף הוא השתייך לחסידות זו עד גיל שלושים. התקרב לחב&quot;ד על ידי הרב [[יואל כהן]]. כיום הוא מתגורר ב[[קרית מלאכי]] ומידי שבוע מכנס עשרות תלמידים ללימוד והתוועדות.<br /> *הרב '''[[ישבעם סגל]]''' - בנו של הרב [[משה צבי סגל]], הידוע בכינויו &quot;התוקע מהכותל&quot;. משפיע בכפר חב&quot;ד. (מחבר ספר [[ערכים בחסידות (ספר)]])<br /> *הרב '''[[שניאור זלמן גופין]]''' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. מידי חודש מקיים כנסים בהם משתתפים מאות, ברובם לא מ[[חב&quot;ד]]. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות חב&quot;ד בירושלים ובצפת<br /> *הרב שלום פלדמן - משפיע (אנ&quot;ש) בכפר חב&quot;ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]]. <br /> *הרב יוסף יצחק גורביץ - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב '''עופר מיידובניק''' - חתנו של יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ז&quot;ל ואחיינו של [[אריאל שרון]]. משפיע בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] -[[צפת]].<br /> *הרב זושא אלפרוביץ - משפיע ב[[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תורת אמת]].<br /> *הרב דוד אבא זלמנוב - משפיע [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> [[איגוד המשפיעים]]<br /> {{ויקיפדיה}}<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=27630 2009-06-11T19:12:40Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> '''מחנה הנסתרים''' היווה את ההקדמה לתנועת החסידות שנוסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]]. הנסתרים היו עוסקים בסתר בתורה ובעבודת ה' - תוך שימת דגש על תורת הסוד.<br /> <br /> מידע רב על מחנה הנסתרים נמצא בשני כרכי [[ספר הזכרונות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==שורשיו== <br /> <br /> שורשיו של מחנה הנסתרים נעוצים בארצות ספרד ופורטוגל בהם לימוד הקבלה היה מצוי בין תלמידי-חכמים, מה שלא היה נהוג כל כך בארצות אשכנז בעת ההיא.<br /> <br /> כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. <br /> <br /> לדבר הזה מתנגדים רבים, בעיקר בקרב לומדי התורה.<br /> <br /> ==ייסוד מחנה הנסתרים==<br /> <br /> לצדיק רבי יוסף יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו.<br /> <br /> בשנת ה' אלפים ש&quot;נ התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא.<br /> <br /> אל רבי אליהו הגיעו מדוכאי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ&quot;הבעל שם מוורמייזא&quot;.<br /> <br /> כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את &quot;מחנה הצדיקים הנסתרים&quot;.<br /> <br /> <br /> ==מנהיגי מחנה הנסתרים==<br /> <br /> כאמור, מיסד [[מחנה הנסתרים]] היה [[רבי אליהו בעל שם]]. תלמידו וממשיך דרכו היה [[רבי יואל בעל שם]]. תלמידו וממשיך דרכו היה [[רבי אדם בעל שם]].<br /> <br /> ==פעולות מחנה הנסתרים בעולם היהודי== <br /> <br /> מדובר היה בקבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם היתה להפיץ את לימוד הקבלה בקהילות היהודיות השונות.<br /> <br /> הם סבלו גם רדיפות ממתנגדיהם, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד הקבלה במידה לא מבוטלת.<br /> <br /> בשנות נשיאותו האחרונות של [[רבי יואל בעל שם]] (וכן אצל תלמידו וממלא מקומו [[רבי אדם בעל שם]]) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה.<br /> <br /> ==המעמדות אז בעולם היהודי==<br /> <br /> אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת.<br /> <br /> הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים ע&quot;י תלמידי-חכמים היתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה.<br /> <br /> ==המעבר ממחנה הנסתרים ל[[חסידות הכללית]]==<br /> <br /> בשנת ה'תע&quot;ו (1716) הצטרף ל[[מחנה הנסתרים]] בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל [[בעל שם טוב]] מיסד שיטת ה[[חסידות הכללית]].<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידות הכללית]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=27629 2009-06-11T19:10:30Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ&quot;ש]] בכל העולם.<br /> <br /> בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> יחס מיוחד נודע מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=27626 2009-06-11T19:08:10Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בקרית גת]]<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים בעיר קרית גת הינה ישיבת חב&quot;ד בה יש ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br /> <br /> הנחת אבן הפינה לישיבה הונחה בשנת [[תש&quot;כ]]. בסביבות שנת תשכ”ב הושלם בנין היסודות והרצפה של הישיבה.<br /> <br /> את ניהול הישיבה בשנותיה הראשונות לקח הרב דוב טייכמן בברכת [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], פתח הרב טייכמן את הישיבה הגדולה. הוא הביא קבוצת תלמידים [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|מהישיבה בכפר חב”ד]] שתהווה את הגרעין ליסוד הישיבה גדולה. לרגל הפתיחה התקבל מברק ברכה מכ”ק אדמו”ר שליט”א שהוקרא בחגיגת הפתיחה שנערכה ברוב פאר והדר בבית הכנסת של הרומנים בהשתתפות רבנים והמון רב.<br /> <br /> בסיום אותה שנה, שנת תשכ”ז, הגיעה הוראה מכ”ק אדמו”ר שליט”א להרב [[אפרים וולף]] מנהל [[תומכי תמימים לוד]] וכפר חב&quot;ד לשלוח את התלמידים שסיימו את שנת לימודיהם בשיעור ג’ בלוד -לישיבה בקרית גת, שם ילמדו בשנה הבאה - שנת [[תשכ&quot;ח]]. <br /> <br /> באביב שנת [[תשכ&quot;ט]] הסתיימה בנית בניין הקומה הראשונה של הישיבה. לאחר עשר שנות טילטולים (תשי”ט-תשכ”ט) עברה הישיבה למשכן קבע חדש ומפואר. המבנה כלל: זאל, מטבח וחדר אוכל, משרדים, וחמשה חדרי שינה (הדירות בהם ישנו הבחורים עדיין נשארו). <br /> <br /> בכ”ה אלול תשכ”ט התקיימה חנוכת הבית.<br /> <br /> <br /> == הצוות הנוכחי ==<br /> <br /> *ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת.<br /> <br /> *ה[[משפיע]] הראשי בישיבה: הגאון החסיד הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].<br /> <br /> *משגיח הישיבה: הגאון החסיד הרב [[מנחם מענדל גרונר]].<br /> <br /> === צוות הישיבה הקטנה ===<br /> <br /> *ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> <br /> *משפיע: הרב [[מנחם מענדל אלישביץ]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ק]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=27625 2009-06-11T19:07:21Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הספר '''אמירה לנכרי''' מלקט את כל ההלכות ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] העוסקות ב[[אמירה לנכרי]] ב[[שבת]], עם ציונים והערות.<br /> <br /> חשיבות הספר היא כיון שהלכות אלו מפוזרות במקומות רבים בשו&quot;ע, ואף ישנם מקומות שבמשנה אחרונה חזר בו אדה&quot;ז מדעתו הק' במשנה ראשונה.<br /> <br /> ההלכות לוקטו על ידי עורכי המהדורה החדשה של שלוחן ערוך הרב - הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוולי]].<br /> <br /> הספר יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] על ידי הוצאת [[קרני הוד תורה]] ו[[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf לקריאת הספר]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]] [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ביאורים בנגלה]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=27624 2009-06-11T19:06:39Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הספר '''אמירה לנכרי''' מלקט את כל ההלכות ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] העוסקות ב[[אמירה לנכרי]] ב[[שבת]], עם ציונים והערות.<br /> <br /> חשיבות הספר היא כיון שהלכות אלו מפוזרות במקומות רבים בשו&quot;ע, ואף ישנם מקומות שבמשנה אחרונה חזר בו אדה&quot;ז מדעתו הק' במשנה ראשונה.<br /> <br /> ההלכות לוקטו על ידי עורכי המהדורה החדשה של שלוחן ערוך הרב - הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוולי]].<br /> <br /> הספר יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] על ידי הוצאת [[קרני הוד תורה]] ו[[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf לקריאה]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]] [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ביאורים בנגלה]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=27623 2009-06-11T19:05:25Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>האם מתאים לקטג' הספרים של אדמוה&quot;ז? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ברור. האם ביאורים לפרקי אבות זה ספר של הרבי? כן. למה? כי זה ליקוט של שיחות של הרבי. זה ספר של אדמו&quot;ר הזקן כי זה ליקוט של כל ההלכות משו&quot;ע אדה&quot;ז וריכוזם במקום אחד (למעט שינויים קלים של לשון).</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=27622 2009-06-11T19:04:24Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי&quot;ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?<br /> <br /> ::הוא מ&quot;בית רבי&quot;. נקודה. '''ועל &quot;בית רבי&quot; לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו&quot;רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו&quot;ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב&quot;ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו&quot;רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב&quot;ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> :::::&quot;משנה אחרונה&quot; היא שקובעת. בספרו &quot;סיפורי התגלות חסידיים&quot; הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב&quot;ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב&quot;די והציוני של סבו - האדמו&quot;ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב&quot;ד לתוך חב&quot;דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו&quot;רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.<br /> ::::::::פישל לא נלחם ברבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::::וכאן זה מחזיר את כולם לשאלה הבסיסית שעדיין נותרה ללא מענה: מהי מטרת החב&quot;דפדיה? כי אם המטרה היא לתת תשובה לכל שאלה אז צריך גם ערך על פישל שניאורסאהן וגם על בערי גוראריה. ואם המטרה היא פשוט לתת גישה קלה לחומר חסידי - אז אולי לא. ואפשר להמשיך כאן רבות אבל הדברים פשוטים וזועקים.<br /> <br /> אגב, כמדומני (ותקנו אותי אם אני טועה) שהוא היה גם &quot;ידיד&quot; של הרבי הריי&quot;צ שהיה מדבר איתו בענינים אישיים.<br /> :צודק במאה אחוז. עוד סיבה לתת לו ערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::חלק א' בספר חיים גראביצר, נקרא הנופל [[משתמש:פיני|פיני]] 09:25, 2 יוני 2009 (EDT)<br /> :::באמת דיון מעניין! על [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] בוודאי שאין אפילו הווה אמינא לשאלה. <br /> על בערי ועל פישל שניאורסון, בהחלט יש מקום לשאלה. בערי מצד אחד נלחם ברבי, וזאת אמורה להיות סיבה מספקת במאת האחוזים לא להכניס עליו ערך. לעומת זאת, אולי דווקא כאן המקום לכתוב עליו. מי שיחפש עליו חומר יגיע למקומות אחרים עם מידע שיכול להיות מוטעה. על פישל שניאורסון לא הייתי ממהר לכתוב ערך. גם אם יש מקום, זה בוודאי לא בוער. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:31, 2 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::אם זה אנציקלופדיה חב&quot;דית צריך ערך גם על פישל וגם על בערי. אין שום טעם בעידן האינטרנט שלא לכתוב. זה לא משרת את המטרה של אף אחד, להיפך. צריך לכתוב אבל בצורה נכונה.<br /> <br /> ::::: לידיעת המתדיינים: הרב שלום בער וולפא באחד מספריו, מכנה את פישל &quot;הרב פישל שניאורסון ז&quot;ל&quot; וכן מביא סיפור מאחד מספריו. ואולי זו אינה הוכחה, כי בספריו מביא הרב ו. גם את תולדות חייו של הרב עובדיה יוסף והרב מזוז שלא תמיד היו בשלום עם חב&quot;ד והרבי [[משתמש:פיני|פיני]] 03:21, 4 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::דבר נוסף: אמנם היה לו קפידא קשה מ[[הרבי]] על העניין הידוע, אך האם בגלל זה נמחק את הערכים על [[שמואל זלמנוב]] וכו'? האם נתעלפ מפעלם הגדול? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::נוסף לכך - למרות הקפידא, הרי [[הרבי]] כתב לו מכתב ידוע בשנת [[תשט&quot;ו]] בו הוא מתייחס לספריו וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> :::::::: לפניכם מתוך הספר במהדורתו הראשונה - ברלין 1922. בחלק הראשון של הספר עוסק הוא בחסידויות אחרות, ואילו בחלק השני הוא מבזה את חב&quot;ד. שני חלקי הספר נקראים חיים גראוויצער.<br /> <br /> להלן השער:<br /> <br /> פישל שניאורסאן<br /> חיים גראוויצער<br /> (די גשעכיטע פון דער געפאלענעם)<br /> פון דער חבדישער וועלט<br /> <br /> המשך הספר ידוע - במאה ושנים עשר עמודים, שופך המחבר אש וגופרית תוך ביזוי כל הקדוש לחב&quot;ד ולרבותנו נשיאינו, כאשר הוא מטיל את אשמת ירידתו מדרך היהדות, בחסידי חב&quot;ד המתוועדים ושותים לחיים, ומצד שני, מדגישים את ההערצה לאדמו&quot;ר.<br /> <br /> אין מילים בפי. אבל אין מה להתווכח, כי כאן כבר הוחלט כי ערך זה הוא נשגב [[משתמש:128.139.226.37|128.139.226.37]] 04:43, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :ומהי ה&quot;משנה אחרונה&quot;? סיפורי התגלות חסידיים וכוחה של סנגוריה - כמה אהבה והערצה יש בהם לחב&quot;ד...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ::אפיקורס וקטיגור שכותב גם סניגוריה. מתוק כמו חלב חמוץ [[משתמש:128.139.226.37|128.139.226.37]] 05:08, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :::צאצא בית רבי וסניגור שכתב גם קטגוריה, חמוץ כמו סוכריית לימון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::: הוא חזר בו, ביקש סליחה, או כתב ספרים משפילים וספרי תשבחות כי כך עלה ברצונו? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:07, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> :::::הוא לא בדיוק היה החסיד הקלאסי. על מה שהוא לא ראה בעין יפה - כתב ביקורת ועל מה שראה בעין יפה - כתב שבח. אבל השבח גדול לא&quot;ע על הביקורת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::::לא יודע מה אתם רוצים. אם זה אנציקלופדיה צריך לעשות ערך על כולם כולל עליו וגם על בערי. לא מתאים לכם - אל תעשו אנציקלופדיה. מה שכן, ניתן לערוך את הערך בצורה שיהיה ברור מה הוא היה. לעצם הספר, לא יודע למה אתם רואים את זה בצורה כזאת, אני קראתי את הספר כמה פעמים והיה לי הרבה מה ללמוד מזה איך להסתכל על עולם הפוילישר והמתנגדים. למיטב הבנתי סיום הספר (כשהוא חוזר לליובאוויטש ולא מסתדר) אמור להראות שלמרות שלא מצא את עצמו בחב&quot;ד - אם היה חוזר לדרך מסויימת בדת זה היה בודאי ליובאוויטש.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=27510 2009-06-10T21:52:12Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>'''&quot;התבוננות&quot; הוצאה לאור''' הוא מכון הוצאה לאור העוסק בעיון וביאור נושאים שונים בתורת חסידות [[חב&quot;ד]]. המכון הוקם בשנת [[ה'תשס&quot;ז]], על-ידי [[יחיאל הררי]].<br /> <br /> פרסומי &quot;התבוננות&quot; מתמקדים בהתבוננות במשמעות הפנימית של נושאים מחיי היומיום של הקורא בן זמננו, כגון: תקשורת, זוגיות, חלומות, התמודדות עם חרדות, מעלות התמימות, משמעות הזמן, טרדות הפרנסה, בניית מרחב עצמי ועוד.<br /> <br /> עם הקמתה הושקה סדרת ספרים בשם '[[עצות התניא]]'. <br /> <br /> האופי הייחודי המאפיין את &quot;התבוננות&quot; הוא שילוב בין עיון מעמיק ויסודי בכתבי החסידות, לצד הפשטה המאפשרת לכל אדם להכיר את המסרים החשובים העולים מספר ה[[תניא]].<br /> <br /> ==פרסומים==<br /> עד כה ראו אור במסגרת 'סדרת עצות התניא' החיבורים הבאים: <br /> <br /> *[[על זוגיות והתאמה]].<br /> *[[טרדות הפרנסה]].<br /> *[[יום הולדת]] – ראש השנה הפרטי לצמיחה רוחנית.<br /> *[[המשמעות הפנימית של הדיבור]].<br /> *[[חלומות ומשמעותם]].<br /> <br /> פרסומי המכון מופצים הן במגזר החרדי והדתי, והן ברשתות הספרים.<br /> <br /> &quot;התבוננות&quot; עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים חב&quot;דיים נוספים, ובעיקר עם עמותת '[[אחדות ישראל בהפצת המעיינות]]', המנוהלת על-ידי הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']] ממנהלי [[חמ&quot;ה]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hitbonenut.net אתר הוצאת התבוננות]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> [[ספר התניא]]<br /> <br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%97%22%D7%97&diff=27509 2009-06-10T21:32:35Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>'''ניח&quot;ח''' - ב[[ראשי תיבות]]: '''ניגוני ישראל חסידי חב&quot;ד''', הינה חברת ניגוני חב&quot;ד אותה הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בראש החברה עמד הרב [[שמואל זלמנוב]], שהיה [[בעל מנגן]] נפלא, מחונן בכשרון מוסיקלי. <br /> <br /> במסגרת תפקיד זה הפיק את [[ספר הניגונים]] וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל [[ניגוני חב&quot;ד]]. את עבודתו בניח&quot;ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ו[[הרבי]]. <br /> <br /> == מטרת הארגון ==<br /> תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'[[ספר הניגונים]]': <br /> <br /> &quot;...כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם [[חסיד]]י חב&quot;ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי&quot;ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב&quot;דית. <br /> <br /> &quot;למטרה זו נוסד - על פי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - חברת ניגוני חב&quot;ד בשם 'ניח&quot;ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב&quot;ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב&quot;ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה. <br /> <br /> &quot;והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה [[י&quot;א בתמוז תש&quot;ד]] מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש [[הריי&quot;צ]] וזה לשונו: <br /> <br /> &quot;'...בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב&quot;ד - ניח&quot;ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב&quot;ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...' <br /> <br /> &quot;נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א [[הריי&quot;צ]] איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך&quot;. <br /> <br /> ואכן, לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה בליובאוויטש]], והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], החזן ר' [[שמואל קנטרוף]] והרב [[שמעון לייב גרינברג]]. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב [[בנימין לויטין]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]] והרב [[מענדל טננבוים]]. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'. <br /> <br /> לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו ב[[התוועדות]] חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד. <br /> <br /> ==הפקת תקליטי ניח&quot;ח ==<br /> בתקופה בה יצא הכרך השני, עוררו [[הרבי]] להפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב&quot;ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים. <br /> <br /> הרבי לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'[[יחידות]]' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור. <br /> <br /> על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של '[[מבצע תפילין]]' בכותל המערבי על גבי עטיפה של הקלטת &quot;[[פרזות תשב ירושלים (קלטת)|פרזות תשב ירושלים]]&quot;. <br /> <br /> ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] מסופר כי לאחר ההוצאה האזין הרבי לאחד התקליטים ואף העיר מספר הערות.<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;כ]], במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב&quot;ד, אלא בכל העולם החסידי.<br /> <br /> לאחר מכן בשנת תשל&quot;ב, הוציא [[וועד ע&quot;א מוסדות]] תשעה תקליטים נוספים.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main1 להאזנה לניגונים]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]<br /> [[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%98%22%D7%96_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%98&diff=27508 2009-06-10T21:23:01Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>כדאי להעלות תמונות מהמעמד. יש גם וידאו.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%93_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%97&diff=27507 2009-06-10T21:20:54Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>בכ&quot;ד [[תשרי]] בשנת [[תרפ&quot;ח]] עזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא על פי הזמנת הקהילה היהודית לשמש כרב הקהילה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|א כד]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%90_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%93%D7%9C%D7%94%D7%99&diff=27506 2009-06-10T21:19:41Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>'''[[בית חב&quot;ד]] דלהי''' הוקם בשנת [[תשנ&quot;ה]] ע&quot;י הרב נחמן נחמנסון.<br /> <br /> עשרות אלפי ישראלים מתחילים את מסעם בהודו בעיר הבירה דלהי, אך רובם נמצאים בעיר לתקופות קצרות בלבד כתחנת ביניים, לכן פעילות בית חב&quot;ד מסתכמת בעיקר ביצירת קשר ראשוני והפניה לבתי חב&quot;ד בהמשך הטיול.<br /> <br /> השליח במקום הינו הרב שמואל שארף, כאשר בדרך כלל נמצאים במקום גם זוג תמימים.<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם|דלהי]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=27466 2009-06-10T17:25:34Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>==מחברו==<br /> <br /> הרב [[אברהם דוד לאווט]] עסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה. אך עיקר מלאכתו היה לסדר סידור שיקרא '''סידור תורה אור''', שיכלול את נוסח התפילה יחד עם [[דרך החיים]] ו[[שער הכולל]] - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות לנוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]] שחיבר.<br /> <br /> ==מהדורות הסידור==<br /> <br /> מהדורות שונות בשמות שונים יצאו לסידור זה, אולם המהדורה המרכזית והכוללת, יצאה לאור שש נשים אחר פטירתו - בשנת [[תרנ&quot;ו]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;א]] הדפיסו [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] ו[[קה&quot;ת]] את הסידור מחדש. מהדורה זו נתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במתנה ל[[הרבי שליט&quot;א|רבי]], בה השתמש הרבי בכל יום.<br /> <br /> מהדורות נוספות הודפסו ב[[תשמ&quot;ז]] וב[[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> על סידור זה רשם הרבי את [[הגהות לסידור תורה אור]].<br /> <br /> ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש&quot;א בה השתמש הרבי למהדורות שבאו אחר-כך.<br /> <br /> ניתן לומר כי הבולטת שבהם היא, שבסוף מהדורת תש&quot;א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש&quot;ץ לימים הנוראים שאינם באים בד&quot;כ בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.<br /> <br /> בסידור 'תורה אור' (וכן בסידור תהילת ה'), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודה לפני תיבות אלו.<br /> <br /> [[קטגוריה:סידורים]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=27465 2009-06-10T17:21:56Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הרב '''יוסף שמואל יהושע גרליצקי''' נולד ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]]. משמש כ[[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[צפת]] וב[[תשל&quot;ט]] עבר לשליחות קבועה בעיר [[תל אביב]], שם הוא מכהן כבוד כשליח בעיר תל אביב ומנהל את [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. בנוסף לזאת, מכהן כרב מרכז העיר וכרב בית הכנסת &quot;גאולת ישראל&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] הקים את [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ואת [[עמותת פיקוח נפש]] ארגונים שהוא עומד בראשם.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גרליצקי יוסף שמואל]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1&diff=27192 2009-06-09T15:23:18Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>המנהג של '''חלוקת ש&quot;ס''' ב[[י&quot;ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|שחרור אדמו&quot;ר הזקן ממאסרו]], נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[אגרת הקודש]] וחודשה על ידי הרבי בשנת [[תשי&quot;ג]].<br /> <br /> במסגרת החלוקה לומדים את הש&quot;ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.<br /> <br /> ב[[לוח היום יום]] נכתב ביום י&quot;ט בכסלו: &quot;נוהגים לסדר חלוקת הש&quot;ס, וע&quot;פ הסדר המבואר באגה&quot;ק ד&quot;ה &quot;הוכח תוכיח&quot;. בליובאוויטש משנת תרס&quot;ג ואילך היו מסדרים חלוקת הש&quot;ס כ&quot;ד בטבת - יום הלולא של רבינו הזקן - מפני אפס הפנאי ביט כסלו&quot;.<br /> <br /> במסגרת החלוקה מחולק הש&quot;ס בין [[אנ&quot;ש]] - כל אחד מסכת.<br /> <br /> הרבי היה נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדרין.<br /> <br /> על חלוקת ש&quot;ס הפקיד הרבי את הרב [[שלום מענדל סימפסון]], במסגרת [[מחנה ישראל]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91&diff=27191 2009-06-09T15:20:17Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הלב הינו מקום משכן ה[[מידות]] באדם.<br /> <br /> עיקר העבודה היא לעורר את המידות על ידי התבוננות. <br /> <br /> בחסידות מבוארות מדרגות שונות בלב המחולקות בכללות לפנימיות הלב וחיצוניות הלב, ובפנימיות הלב מחולק להארת נקודת הלב ועצמות נקודת הלב. <br /> <br /> מאמרי חסידות רבים עוסקים בעבודה על [[טמטום הלב]] (שעיקרה ביטוש) וכן בעבודה שיהיה ה[[מוח שליט על הלב]].<br /> <br /> אדם המשועבד לרצונות הלב דומה לכלב, כאשר המילה כלב מורכבת נשמעת כמו &quot;כולו לב&quot;.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1&diff=27187 2009-06-09T15:01:42Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>המנהג של '''חלוקת ש&quot;ס''' ב[[י&quot;ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|שחרור אדמו&quot;ר הזקן ממאסרו]], נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[אגרת הקודש]] וחודשה על ידי הרבי בשנת [[תשי&quot;ג]].<br /> <br /> במסגרת החלוקה לומדים את הש&quot;ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.<br /> <br /> ב[[לוח היום יום]] נכתב כי מפני אפס הפנאי בי&quot;ט כסלו עברה החלוקה ל[[כ&quot;ד טבת]].<br /> <br /> במסגרת החלוקה מחולק הש&quot;ס בין [[אנ&quot;ש]] - כל אחד מסכת.<br /> <br /> הרבי היה נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדרין.<br /> <br /> על חלוקת ש&quot;ס הפקיד הרבי את הרב [[שלום מענדל סימפסון]], במסגרת [[מחנה ישראל]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=27014 2009-06-08T17:38:58Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>מחנה הנסתרים היוה את ההקדמה לתנועת החסידות שנוסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]].<br /> <br /> שורשיו של מחנה הנסתרים מגיע מארצות ספרד ופורטוגל בהם לימוד הקבלה היה מצוי בין תלמידי-חכמים, משא&quot;כ בארצות אשכנז בעת ההיא.<br /> <br /> כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. <br /> <br /> היו לזה מתנגדים, אף בקרב לומדי התורה.<br /> <br /> לרבי יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו.<br /> <br /> בשנת ה' אלפים ש&quot;נ (שנת 1590 למניינם) התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא.<br /> <br /> אל רבי אליהו הגיעו מדוכאי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ&quot;הבעל שם מוורמייזא&quot;.<br /> <br /> כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את &quot;מחנה הצדיקים הנסתרים&quot;.<br /> <br /> קבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם היתה להפיץ את לימוד הקבלה בקהילות היהודיות השונות.<br /> <br /> הם סבלו גם רדיפות מהמתנגדים, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד הקבלה במידה לא מבוטלת.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של רבי אליהו בעל שם, התמנה ליורשו וממלא מקומו רבי יואל בעל שם.<br /> <br /> בשנות נשיאותו האחרונות של רבי יואל בעל שם (וכן אצל תלמידו רבי אדם בעל שם) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה.<br /> <br /> אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת.<br /> <br /> הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים ע&quot;י תלמידי-חכמים היתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה.<br /> <br /> בשנת ה'תע&quot;ו (1716) הצטרף ל[[מחנה הנסתרים]] בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל [[בעל שם טוב]].<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידות הכללית]]<br /> [[קטגוריה: ימי חב&quot;ד]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=26856 2009-06-05T20:12:03Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ==קופת רבינו==<br /> אולי תוכלו לאזור מותניים ולמלא את הערכים הקשורים (והלא קשורים) לקופת רבינו?<br /> <br /> [[קופת רבינו]], [[דמי מעמד]], [[קרן השנה]], דמי פ&quot;נ, וכיו&quot;ב?<br /> <br /> אני מאמין שיש רבים שיודעים הרבה על זה<br /> <br /> - מי נתן את זה ומתי<br /> <br /> - לאן מה היו עושים עם הכסף<br /> <br /> וכיו&quot;ב. אני מאמין שרבים רוצים לדעת על נושא זה.<br /> <br /> בעז&quot;ה אטפל, כדאי שגם אתה תתרום הידוע לך [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> ==סדר (ב)ניגונים==<br /> הגיע הזמן לעשות סדר בקטגוריה '[[:קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]'.<br /> <br /> אבקש מהמשתמשים שליט&quot;א שיכתבו את השגותיהם/תמיכותיהם בהצעה דלהלן:<br /> <br /> הקטגוריה 'ניגוני חב&quot;ד' תכלול חמשה קטגוריות משנה:<br /> #הניגונים המכוונים.<br /> #ניגוני הרביים. (שמא מקומן של שתי הקטגוריות הנ&quot;ל הוא בתור תת-קטגוריות ב&quot;לפי נושאים&quot;. גם בעניין זה אבקש את דעתכם).<br /> #לפי ספר הניגונים (ובו יסודרו כל הניגונים לפי הסדר המופיע ב[[ספר הניגונים]]).<br /> #לפי נושאים (ובו יהיו תת-קטגוריות: ניגוני התוועדויות, ניגוני שבת ויום טוב וכו' וכו').<br /> #לפי סדר א' ב' (ובו יסודרו כל הניגונים מכל הקטגוריות - לפי סדר אלפביתי).<br /> <br /> בקטגוריה הכללית ניגוני חב&quot;ד - לא יופיעו דפים (כך נראה יותר טוב, לדעתי).<br /> <br /> *נ.ב. בהמשך ייעשה סדר, אי&quot;ה, גם בשאר הקטגוריות.<br /> <br /> --[[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]] 23:08, 14 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :כאמור כבר כמ&quot;פ, כרגע משקיעים בעיקר בהוספת הניגונים, קישורים לשמיעה, תמונות תווי הניגונים, כאשר כשייסתיים הפרוייקט (בשבועות הקרובים) יהיה ניתן בצורה בהירה יותר לחלק את הניגונים לקטגוריות לפי הצורך וליצור הפניות ג&quot;כ לפי הצרכים.<br /> : בכללות התוכנית היא לחלק את הניגונים; '''א'''. לפי שערים המופיעים בספר הניגונים ו'''ב'''. לפי סדרם האל&quot;ף בי&quot;תי כפי שהוא מופיע בספר הניגונים. זהו לכאורה הסדר הנגיש ביותר, כנראה לע&quot;ע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:50, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::אני בעד הקו של [[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]]. דעתי שכבר עכשיו - למען הסדר - כדאי לפתוח את הקטגוריות הנ&quot;ל ולהתחיל לשייך את הערכים אליהם. קטגוריות המשנה שהוא ציין נשמעות פחות או יותר מתאימות. רוב האנשים לא יחפשו את הניגון לפי השער, או הסדר שהוא מופיע ב[[ספר הניגונים]], אלא לפי התוכן שלו (נגיון מכוון, ניגון לשבת וכו').<br /> ::הקטגוריות לדעתי:<br /> ::#הניגונים המכוונים.<br /> ::#ניגוני [[רבותינו נשיאנו]].<br /> ::#ניגוני שבת ויום טוב.<br /> ::#ניגונים שונות.<br /> ::# וכו'<br /> ::כדאי לזכור שאי אפשר לקרוא לניגון אחד בשני שמות. ממילא, סידור הניגונים לפי מספרם בספר הניגונים לא ממש יעיל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:23, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :::כשאני אומר שערים אני מתכוון לדוגמא; ניגוני שמחה, ניגוני התוועדות, ניגוני געגועים וכיו&quot;ב. דבר שני אפשר כן לקרוא לערך בשני שמות, או יותר נכון לציין בהפניה שיופיע גם בשם ההפניה (לדוגמא: הניגון [[ארבע בבות]] יכול להפיע גם כ[[ניגון א']] בקטגוריה שנפתח על הניגון ע&quot;פ סדר אל&quot;ף בי&quot;ת). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 02:10, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :::למה לא כתוב שום הסבר על &quot;ניגוני חב&quot;ד&quot;????<br /> :::בימים הקרובים יתווסף ערך בנושא ניגוני חב&quot;ד. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:11, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::::לדעתי, צריך גם את הסדר שלפי [[ספר הניגונים]]. אגב, גם ב'ולנר' זה מסודר לפי אותו סדר, כך שזה קצת יותר יעיל. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::::::לא קראת, לא מה שכתוב לפני ולא מה שכתוב אחרי! והעיקר לא ענית על מה שאתה באמת אמור לטפל בו הגדרת ה&quot;אולם דיונים&quot; (ראה למטה).<br /> <br /> '''מענה לכל המתעניינים ניתן לראות ב[[:שיחת קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד|דף זה]].<br /> <br /> ==הגדרת מטרה==<br /> <br /> כל הדיבורים דלעיל מקומם בדף השיחה של [[:קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד]], לא כאן! בכדי שתבוא תועלת מרעיון ה&quot;אולם דיונים&quot; צריך להגדיר את מטרתו באופן ברור שלא ייהפך המקום פה לערימות של שיחות על כל הנושאים שמקומם הוא בתוך דפי שיחה של ערכים \ קטגוריות פרטיים ושצריכים להשמר במקומם בכדי לחסוך ביקורות חוזרות ונשנות (שלכן נועדו דפי שיחה).<br /> <br /> לדעתי, המקום פה צריך לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות עניין האינפופדיה. לדוגמא: מהו התואר האחיד לרבי שליט&quot;א? שהרי וודאי שמתישהו יהיו חייבים לסדר את זה, אין זה נורמאלי שאחד כותב שליט&quot;א מה&quot;מ, השני כותב מה&quot;מ שיל&quot;ו והשלישי בכלל כותב נשי&quot;ד. שאלה נוספת הנוגעת יותר בין מפעילי מערכת, אך בהחלט יש לכל אחד זכות דיבור בו: כיצד להתייחס \ להגיב למשתמשים בעלי דעות שונות, בהיות שהמקום פה הוא אינציקלופדיה '''פתוחה''' וצריכים להתחשב בכל מאן דאמר? וכן על זה הדרך.<br /> <br /> המלצתי למחוק את היסטוריית ה&quot;אולם דיונים&quot; ולהגדיר בראשו את הדברים דלעיל ולעבור למתכונת המוגדרת. בהצלחה [[משתמש:ישראל|ישראל]]! <br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:40, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :המלצות כגון אלו, מיועדות לכאורה ל[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] ולא אלי. בכל אופן, אני חושב שאכן זה המקום לדון בדברים כגון אלו, כיון שלא מדובר באנציקלופדיה כל-כך גדולה, ובינתיים אלו הם הנושאים היחידים שיידונו כאן. בהמשך יהיה ניתן להעביר את הדיונים למקומם, וכאן יהיה קישור אליהם. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::נו, אם אתה אומר, כנראה שזה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:34, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :::נראה לי שחיים נהר צודק בהגדרתו. אמנם האולם כאן לא מספיק תוסס בשביל שנצטרך למחוק את היסטוריית ה&quot;אולם דיונים&quot; ולשבת ולקבוע את הגדרים המדויקים של המקום, אבל בהחלט כדאי שדיון על נושא מסוים, כמו על קטגורית הניגונים, יעשה בדף השיחה שלו, ולא כאן. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:52, 16 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ==דפי הפניות==<br /> לדעתי, צריך להתחיל מדיניות של כמה שיותר &quot;דפי הפניות&quot;. כך שבכל וריאציה שמישהו יחליט לכתוב בשורת החיפוש - הוא יגיע לערך. כמובן, לא מדובר בטעויות של אנשים - אלא בוריאציות חוקיות. למשל אדם שיכתוב בשורת החיפוש: &quot;הרבי מליובאוויטש&quot;, כפי שהמצב כעת - הוא לא יגיע לדף של [[הרבי]], אלא לחיפוש של המילים האלו. וזה לא טוב.<br /> <br /> בשביל שהמצב ישתנה, צריך כבר כעת כשיוצרים ערך '''חדש''', לחשוב על כל האפשרויות החוקיות שאדם יוכל לקרוא לערך הזה וליצור לכל אחד מהם דף הפניה לערך. כי לחזור אחורה ולהוסיף דפי הפניות לכל הערכים זה הרבה יותר קשה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:30, 16 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::וכמו שחב&quot;דניק אוהב להגיב: בנוגע לערכים הקיימים אתה מוזמן בשמחה לעשות את זה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:34, 16 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ==בוט ההחלפות נכנס לפעולה==<br /> לפרטים כנסו ל[[משתמש:ישראל - בוט/בוט ההחלפות|דף המשתמש]] של '''בוט ההחלפות'''. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:55, 17 יולי 2007 (EDT)<br /> :יפה מאד. כדאי עכשיו להחליף את כל הגרשיים הבעיתיים ולפתוח ראשי תיבות (ע&quot;י למשל). הצלחה רבה. זהירות מופלגה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:16, 17 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ==מקורות==<br /> לעניות דעתי כדאי ורצוי לאפשר להכניס מקורות לערכים. אפשר לעשות את זה בצורה של הלקוטי שיחות למשל, מספרים שמשקשרים למקור, כדי שזה לא יפריע לקריאה השוטפת. {{שכח|[[משתמש:66.250.99.188|66.250.99.188]]}}<br /> <br /> :במילים אחרות, כוונתך ל'''הערות שוליים'''. דיון על זה תוכל לראות [[שיחת משתמש:Chabadnik/ארכיון 1#הערת שוליים|כאן]]. בהצלחה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:23, 30 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ==[[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]]==<br /> שימו לב, ישנה קטגוריה חדשה בשם [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]], עיינו בה מידי פעם ותקנו את הדרוש תיקון.<br /> <br /> גם אתם יכולים להכניס ערך לקטגוריה זו, ע&quot;י הוספה בראש הערך את התחביר: &lt;nowiki&gt;{{לעריכה}}&lt;/nowiki&gt;. בהצלחה! --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:29, 13 אוגוסט 2007 (EDT)<br /> <br /> == כמה הערות לכותבים המוכשרים ==<br /> <br /> וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -<br /> * א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.<br /> <br /> * ב. כאשר כותבים את שמות האדמו&quot;רים, חייבים להקדים את התואר &quot;הרבי&quot; או &quot;האדמו&quot;ר&quot;.<br /> <br /> * ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש&quot;ב העבירו בת&quot;ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ&quot;ט).<br /> <br /> * ד. עד כמה שאני מבין את מטרת &quot;חב&quot;ד פדיה&quot;, עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו&quot;רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה. <br /> <br /> ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את &quot;חב&quot;דפדיה&quot;, ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב&quot;דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה. <br /> <br /> [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == שאלה: ==<br /> <br /> אשמח לשעת איך אני מקשר דף שערכתי לתוך [[קטגוריה]] מסויימת. לדוגמא: הוספתי שם של [[חסיד]] מסויים, ואני מעוניין להוסיף אותו לקטגוריה &quot;[[חסידים בדורו של הרבי שליט&quot;א]]&quot;. איך אני עושה את זה?<br /> <br /> באופן כללי זהו לא המקום המתאים לשאלות אלו. בנתיים אין ממש דף שכן מתאים ולכן נשאיר את זה כאן. על השאלה עניתי לך ב[[שיחת משתמש:yossi|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:40, 29 אוקטובר 2007 (EST)<br /> == שאלות טכניות ==<br /> <br /> ייתכן שאין זה המקום לשאלותי אלו, אבל אין מקום יותר מתאים.<br /> א) בויקיפדיה קיימת תבנית הפניה לערך מורחב - כגון אם רוצים לעשות הפניה בערך כללי '[[משקה]]' לערך פרטי '[[גזירת המשקה]]'. ניסיתי להשתמש בתבנית זו או ליצור אותה כאן ולא הצלחתי. <br /> ב) האם ניתן ליצור קישור פנימי שיפנה לפיסקה באמצע ערך מסויים מערך '''אחר'''? לפי המשתמע מההסברים [[איך ליצור קישור]] - לא, אבל אולי בכל זאת יש פטנט כלשהו.<br /> בתודה מראש ובברכת יחי המלך --[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 16:47, 22 נובמבר 2007 (EST).<br /> <br /> :באמת לא בטוח שזהו המקום לשאלות, אבל אני לא חושב על מקום טוב יותר.. כל אופן, אתה יכול ליצור את ההפניה לערך מורחב גם ללא תבנית. תכתוב את הפקדוה כך: &lt;nowiki&gt;[[::לערך המורחב [[גזירת המשקה]]]]&lt;/nowiki&gt;, או כל נוסח אחר שמתאים.<br /> בנוגע לב', ישנה אפשרות לקישור לפיסקה שבאמצע ערך, והסבר איך יוצרים דבר כזה מופיע גם בערך [[איך ליצור קישור]], [[איך ליצור קישור#קישורים לפסקאות|כאן]]. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:35, 25 נובמבר 2007 (EST)<br /> <br /> <br /> == חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ==<br /> למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע&quot;ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה. --[[משתמש:אברהםן|אברהםן]] 10:27, 19 מאי 2008 (EDT)<br /> :זה רעיון. בע&quot;ה נעשה את זה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:26, 20 מאי 2008 (EDT)<br /> <br /> == חסר ערכים בסיסים, להתעורר ==<br /> במקום לפתח עד לרמות מושלמות ערכים חשובים ולא שאני מזלזל, אסור לשכוח שחב&quot;ד פדיה אמור להיות מקום שבאם ארצה מידע חסידי מסודר עבור נושא מסוים שיהיה ערוך ומוכן, והנה נושאים בסיסים בצורה שלא תאמן חסרים: כמו בית רבינו שבבבל ועוד רבים, רק עם תחשבו אודות ביטוים שונים שאנו מגלגלים בינינו וכבר תחטפו הלם עד כמה שח-ס-ר, כמובן שאבקש בבקשת ערכים, אך הכוונה לא לערך ספציפי אלא לצורת ההתנהגות שלנו, כלומר להתמקד בדברים חשובים ופחות בדברים חשובים פחות.<br /> קדימה להגדיל ראש.--[[משתמש:אדג|אדג]] 10:19, 25 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> :אתה צודק, רק שאתה צריך להבין ש[[חב&quot;דפדיה]] לא מתנהלת על ידי אדם אחד אלא על ידי קהילה. כל אחד מוסיף ערכים וכך האנציקלופדיה גודלת. זאת אומרת שזה תלוי בך כמו בכל אחד אחר. ביחד בע&quot;ה נצליח! הצלחה בהמשך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:16, 25 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> <br /> == ערך על בנימין נתניהו ==<br /> האם יש מקום לערך על בנימין נתניהו? בערך יובאו הקשר שלו עם [[הרבי]] וזה יכנס ל[[קטגוריה|קטגורית]] &quot;ידידי חב&quot;ד&quot; (אם יש מקום לערך עליו, נכניס עוד דמויות כאלה ונפתח קטגוריה מתאימה להם יותר). או שאולי יהיה מי שיחשוב שערך עליו עכשיו הגיע בעקבות הבחירות שמתקרבות... :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:37, 10 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> ערך על ביבי? <br /> <br /> לפי מה שראיתי פעם כאן באתר, יש כאן וועדה רוחנית, אם היא חושבת שערך כזה מתאים - (הרי יש את הסכם וואי וכו') אז כן.<br /> <br /> בקשר לבחירות - אפשר פשוט להכניס גם ערך על [[אריאל שרון]],על מנת שיהיה שוויון....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> נו??<br /> אפשר לצרף לקטגוריה החדשה: [[מיכאל בן ארי]], [[מאיר פרוש]], [[אבנר חי שאקי]] וליצור על [[אליעזר מזרחי]] וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בערך על נתניהו אפש' להכניס גם את התמונה בקישור הזה: http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46178. [[משתמש:חסיד|חסיד]] * [[חב&quot;ד]] * [[שיחת משתמש:חסיד|דף השיחה שלי]].<br /> <br /> == עריכת שמות ערכים ==<br /> <br /> אם אוכל לשאול במטותא מינייכו איך אפשר לשנות שמות של ערכים?לדוגמא, שמו של ערך שנתקלתי בו והוא כתוב ממש בצורה מעוותת &quot;הרב שמעון וייצהנדלר&quot; (זה לא כתוב כך אלא ממש אחרת, ועיין במקומו).<br /> <br /> מי שיודע שישנה בבקשה. פשוט זלזול בכבודו של הרב.<br /> :למה זה מעוות?<br /> ::תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר<br /> :::א. הענין תוקן. ב. לשנות שם של ערך יש לבקש מ[[מפעיל מערכת]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:08, 18 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> <br /> == חשוב: ערך &quot;בית רבינו שבבבל&quot; ==<br /> <br /> ראיתי שמישהו כתב כאן שאין ערך &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, רציתי להעיר למפעיל המערכת, שהיות שיש ערך &quot;[[770]]&quot; כדאי פשוט ליצור לו כמו שם נוסף וכדו' (אם יש כזו אפשרות) - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ולהוסיף קישור לערך &quot;[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]&quot;.<br /> <br /> בהצלחה. יחי המלך!<br /> <br /> == חשוב מאוד: ערך על שבע מצוות בני נח ==<br /> ראיתי כי הערך &quot;שבע מצוות בני נח&quot; מאדים ומסמיק נוכח הצבע שניתן לו בחב&quot;דפדיה. סבורני כי נושא כה מרכזי בתורת הרבי כמו המבצעים הרבים והעולמיים שנעשים על ידי החסידים ברחבי תבל אינם אמורים לספק כזו מציאות עגומה... [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :חשוב מאד ודחוף מאד - נאו! כדאי להסתייע בכתבות שהתפרסמו על כך ב[[שבועון בית משיח]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::ויש הרבה ;) [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> <br /> == הבהרת תפקידו וחשיבותו של חב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> היות ורק רבותינו נשיאנו אדמו&quot;רי חב&quot;ד הם הקובעים מה זה חב&quot;ד, לכן נראה לי שכל מה שמביאים בחב&quot;ד-פדיה חייב להיות עם מקור בתורת רבותינו נשיאנו או לכל הפחות של זקני החסידים ורבניה. (אברהם).<br /> <br /> דומני כי העיסוק בנושא זה מעל גבי דפי השיחות של אישים כאלו ואחרים אינו מכובד, ובחרתי באולם הדיונים לפרוש את השאלה המציקה לי כל כך, אחרי שיטוט מעמיק בדפי החב&quot;דפדיה: מהו תפקידו של חב&quot;דפדיה? מהי חשיבותו? אלו יעדים הציב לעצמו? באלו קריטוריונים על הכותבים בו לעמוד? אלו נושאים מוגדרים כמרכזיים, ואלו כנושאי משנה? מי הוא קהל היעד של אתר זה?<br /> אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר - תשובה שטחית בלבד לא תתקבל.... [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :'''מטרת החב&quot;דפדיה:'''<br /> <br /> א.&quot;החב&quot;דפדיה הוקמה במטרה להוות &quot;ספר ערכים&quot; חב&quot;די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב&quot;ד, יקבל ערך בחב&quot;דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב&quot; מתוך הערך [[חב&quot;דפדיה:אודות]].<br /> <br /> ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב&quot;ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.<br /> <br /> ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב&quot;ד בכל נושא שהוא.<br /> <br /> [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> '''מהי חשיבותו?'''<br /> <br /> א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב&quot;דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא &quot;חב&quot;דפדיה&quot; ולא &quot;אינפופדיה&quot; כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב&quot;דית מרכזית לכל חב&quot;ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ&quot;ל). <br /> <br /> ב. בעיני הציבור הכללי - מעין &quot;דוברות&quot; חב&quot;דית רשמית על כל נושא שהוא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> :אני לא רואה הרבה טעם להסביר את המטרה, החשיבות והשאיפות של חב&quot;דפדיה - משהו שכל חסיד חב&quot;ד מן הסתם מבין לבד. מה שנכתב ב[[שיחה:נתן אברהם|דף השיחה של נתן אברהם]], בנוגע לרמה ולצורך לשתכב ערכים רבים בחב&quot;דפדיה, הוא נכון מאד, והלוואי וזה היה משתנה. אבל כפי שכבר נכתב ברחבי המיזם עשרות פעמים - זה תלוי בכל אחד שירתום את עצמו לעניין. אין תקציב שאפשר לשלם למישהו בשביל שיעבור על ערך ערך וישכתב אותו. מה שכן, מי שמכניס ערכים, כדאי שישתדל כמה שיותר שהערך יכתב נכון, ומתאים גם לאנשים שאינם חב&quot;דניקים. [[משתמש:יואל|יואל]] אתה עושה עבודה נהדרת, והלוואי ותמשיך כך, אבל מביקורת (גם ביקורת בונה) ללא מעשים, לא יזוז שום דבר, כי אין למי לבוא בתלונות. זה שייך אלי בדיוק כמו שזה שייך אליך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:26, 5 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> ==חובה למקד את התפקיד של המיזם==<br /> <br /> לדעתי זאת טעות קריטית להתייחס כך למיזם הזה. יתירה מזה, המשך קו כזה יכול להכשיל את המיזם, ואסביר את דבריי:<br /> <br /> בתור אחד שעובד שנים רבות באינטרנט, אני מודע היטב לבעיה של חוסר מיקוד. דוקא מכיון שהאינטרנט הוא בעצם אין סופי ומכיל הכל, מתבלבלים בעלי אתרים רבים ומחטיאים את המטרה. אתן דוגמא אחת לדבריי: מנהל בית חב&quot;ד נחשף לאינטרנט והוא מבין שהוא צריך להיות כאן, הוא מחפש לפתוח אתר ואז פתאום חושב לעשות שם גם שיעורי תורה, מאמרים, וידאו ועוד עשרות כלים. כולם רעיונות טובים ומועילים אבל המקורב שלו יחפש אותם במקום אחר. האתר שהוא צריך זה בעצם אתר מידע בו יוכלו למצוא את שמו, כתובתו, טלפון, אימייל ואולי גם פרטים על הפעילות. אם הוא ירחיב את זה למדור חדשות זה עדיין נחמד כי יתכן שחברי הקהילה יכנסו לראות את עצמם וכו', אבל כמעט כל שאר החומר לא נצרך באתר שלו. ואם תאמר, אז מה? מה הפסדנו מזה שיש שם גם שיעור בקבלה? התשובה פשוטה: מרוב עצים לא רואים את היער. המקורב שבסך הכל חיפש ליצור קשר עם מנהל בית חב&quot;ד בסוף לא מוצא את מבוקשו.<br /> <br /> במיזם ענק שכזה (חב&quot;ד פדיה) הבעיה מורכבת יותר. כאשר לא מגדירים את המטרה ניתן להגיע לעשרות אלפי ערכים אבל עדיין להחטיא את המטרה, כיון שרובם יהיו לא שימושיים ובודאי לא בשבילם נוצרה האנציקלופדיה. כמובן שבאם היה צוות ענק של כותבים מוכשרים היינו יכולים להחליט ש&quot;הולכים על כל הקופה&quot; וממש מקדישים זמן וערך לכל דבר שזז כך שכל מי שמחפש משהו בחב&quot;ד ימצא את זה כאן, אבל זה לא המצב.<br /> <br /> כעת נשאלת השאלה: עבור מי (יותר מכולם) מיועדת האנציקלופדיה? אם עבור חסידי חב&quot;ד המחפשים מידע על אבות אבותיהם, אזי נשקיע בחסידי חב&quot;ד. אם עבור מתקרבים המעונינים לקבל מבט על תורת החסידות - נשקיע בקטגוריה שונה לגמרי. למשל היום המצב בשטח זה הוא עגום, מעלעול ב&quot;חב&quot;דפדיה&quot; שמעליי הוגדרה כ&quot;דוברות חב&quot;דית רשמית&quot; נראה כי חב&quot;ד הינה שטחית, כמעט ללא תורה ועומק משלה, וזאת מכיון שהערכים הללו לא מושקעים.<br /> <br /> אם הכוונה היתה ליצור מקום בו יוכלו לחפש את תולדות רבותינו נשיאינו - הצלחנו.<br /> <br /> אפשר להמשיך הלאה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.<br /> <br /> ראשית כל צריך (כל אחד מהעובדים כאן) להחליט מה חשוב לו, מה המטרה בעיניו. לא בהכרח ששני מפעילים יראו את הדברים אותו דבר, ויש מעלה בכך. כעת נשקיע בצורה נכונה, נפתח נושאים וקטגוריות ונהיה ממוקדים וכמובן בסיום נושא אפשר להמשיך הלאה. דוגמא מעולה לכך היא הניגונים שחיים נהר לקח כפרוייקט עד סיומו.<br /> <br /> ואקצר במקום שאמרו להאריך מפני אפס הפנאי והבחירות במחוזותינו וד&quot;ל.<br /> <br /> <br /> ==פעילות נכונה==<br /> האמת הוא, כי לא הייתי נדרש לכל הנ&quot;ל אילולא שמתי ליבי לעובדה כי אנו משקיעים בעיקר בערכים ששייכים למעגל היותר קרוב אלינו - היינו תולדות ימי החסידים, בדורות קודמים או בדור הנוכחי - מאשר לרכז מאמצים ולבאר את הערכים הבסיסיים (לכל הפחות) בחסידות שיהיו נגישים לכל גולש. נקודה למחשבה. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :יואל, אתה צודק במאת האחוזים! הדבר עלה בדעתי, ותכננתי לאחר חג השבועות הבעל&quot;ט, לצאת ב&quot;מתקפה&quot; של הקטגוריות של &quot;לימוד החסידות&quot; ו&quot;מבט החסידות&quot;. בהצלחה גם ך! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> <br /> ==תאריך עברי==<br /> ראיתי בויקישיבה שהתאריכים של השינויים אחרונים וכו' הם תאריכים יהודיים. היה כדאי מאוד לשנות את זה גם כאן כיאה לאנציקלופדיה חב&quot;דית.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=26855 2009-06-05T20:08:10Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים]]<br /> '''משפט הספרים''' הינו השם הכוללני לפרשיה שהתרחשה בחסידות חב&quot;ד משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי התייחס לעניין ברצינות רבה, וראה במשפט קיטרוג על חסידות חב&quot;ד בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה התסיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> <br /> משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מ[[ספרית ליובאוויטש]]. בחורף [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ&quot;ך, נעלמו מן המדפים. <br /> <br /> כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של בערי גוראריה - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ&quot;ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים. <br /> <br /> כשהנ&quot;ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. <br /> <br /> בינתיים נתברר שהנ&quot;ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96.000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מוכר את ההגדה לסוחר עתיקות שמוכן לשלם 150,00$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב&quot;ד שהנ&quot;ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב&quot;ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ&quot;ל לסייע לסחור בספרים. <br /> <br /> לאחר שהנ&quot;ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות אגו&quot;ח באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל&quot;[[דידן נצח]]&quot; הסופי.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> <br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> === עורכי הדין ===<br /> <br /> צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> <br /> שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: &quot;תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]&quot;. <br /> <br /> במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ביחידות עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב&quot;ד על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי&quot;צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מאדר ראשון תש&quot;ו, בו כותב בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד . . כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר התבוננות במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> ברגע שהודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה&quot;דידן נצח&quot; בה' טבת, ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ תשמ&quot;ז, ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. <br /> <br /> הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ז]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]] את הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;, ולמוכרו במחיר של דולר 1.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=26854 2009-06-05T15:33:00Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס&quot;ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון. <br /> <br /> רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.<br /> <br /> [[ח' כסלו תרע&quot;ו]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב&quot;ד נוספים. <br /> <br /> השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה. <br /> <br /> למרות האיסור החמור, התגוררו ברוסטוב יהודים מעטים, בעיקר בעלי תארים אקדמאיים מיוחדים או בעלי מקצוע שהוחלט כי העיר זקוקה להם במיוחד. היו גם יהודים שהתגוררו בעיר עוד לפני הוצאת האיסור, להם ולבניהם הותר להמשיך לשהות ברוסטוב. <br /> <br /> אלא שעד אז נהגו יהודי רוסטוב להביא מלמדים וכלי קודש מערי ליטא, ובגין הגזירה אפשרות זו ירדה מעל הפרק. <br /> <br /> ==העתקת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרוסטוב==<br /> <br /> בגין מצב בריאותו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם הראשונה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים. <br /> <br /> בני הקהילה הרוסטובית הזמינו את הרבי לבוא אליהם, ואף הודיעו כי יש דירה ניאותה מוכנה עבור הרבי ובני ביתו. <br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב, בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובני ביתם יצאו מאריאל והגיעו לרוסטוב ביום שני ח' ב[[כסלו]]. <br /> <br /> במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש&quot;ב תמך כלכלית בחדר זה. <br /> <br /> באותה תקופה הגיעו לעיר חסידי חב&quot;ד נוספים, וכן פליטים מערי פולין. <br /> <br /> בשנה [[תרע&quot;ח]], רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב [[יעקב לנדא]], ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו. <br /> <br /> לקראת ראש השנה [[תרע&quot;ט]] נכנס הרבי להתגורר בבנין זה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת [[תר&quot;פ]].<br /> <br /> ==מלחמת העולם הראשונה==<br /> <br /> בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה. <br /> <br /> המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ&quot;ב במר חשוון תרע&quot;ח, הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ&quot;א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> =='תומכי תמימים' ברוסטוב ==<br /> <br /> בעקבות עזיבת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר&quot;פ]]. <br /> <br /> על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק ע&quot;ה מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו: <br /> <br /> בסוף חורף תרפ&quot;א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב&quot;ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החרימו רכוש רב , הטילו על הרבי הריי&quot;צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש&quot;ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרפ&quot;ד]], החליט אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. <br /> <br /> תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות. <br /> <br /> [[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב&quot;ד בניהולו של שליח [[הרבי]] מה&quot;מ הרב חיים פרידמן. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בעיר, והתלמידים עברו ללמוד בישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות. <br /> <br /> רק לאחר כחמש שנים - בשנת [[תר&quot;צ]] - שוב הוקמה ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, בה למדו מספר קטן של תלמידים. <br /> <br /> במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב לבירתה של חסידות ליובאוויטש. <br /> <br /> ==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> לאחר עזיבת הרבי הריי&quot;צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב&quot;דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה&quot;מניין החב&quot;די&quot; בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרה&quot;ח ר' [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב&quot;ד ברוסטוב. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב&quot;די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי הקנטוניסטים, ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה&quot;ח [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]]. <br /> <br /> בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ&quot;ד]] שלח לשם הרבי הריי&quot;צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. <br /> <br /> מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב&quot;ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום. <br /> <br /> ==המקווה נסגר== <br /> <br /> ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ&quot;א, הרבי הריי&quot;צ הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי&quot;צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: &quot;אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ&quot;ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש...&quot; כתב לרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> לא עלה בידינו לברר האם, איפה וכיצד נבנתה מקווה חדש. <br /> <br /> ==גל מעצרים ==<br /> <br /> בימים הראשונים של שנת [[תרצ&quot;ו]], ספגה קהילת חב&quot;ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב&quot;ק אצל הרבי הריי&quot;צ ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ&quot;ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[לייזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]]. <br /> <br /> (כמה מהעצורים נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב). <br /> <br /> ==העברת 'ציון' הרבי הרש&quot;ב== <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא. <br /> <br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד. <br /> <br /> <br /> ==20.000 נרצחו ==<br /> <br /> בשבת פרשת עקב, י&quot;ח ב[[מנחם אב]] [[תש&quot;ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד&quot;ר לוריא ליו&quot;ר היודנראט, והוא שפרסם בכ&quot;ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול. <br /> <br /> בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ&quot;ח ובכ&quot;ט מנחם אב תש&quot;ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום. <br /> <br /> רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים. . <br /> <br /> לאחר נפילתה של ברית המועצות, חזרו חסידי חב&quot;ד לפקוד את ה'ציון' של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב אלישיב קפלון, וכיום פועל בו השליח הרב חיים זנצינגר. <br /> <br /> לימים נגאל ביתם של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ על-יד [[אגודת חסידי חב&quot;ד - רוסיה|אגו&quot;ח שברוסיה]], ובו התקיימה במשך מספר שנים כיום ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' לתפארת. בחודש חשון תשס&quot;ח גורשו התלמידים וצוות הישיבה על ידי השלטונות בעילה שלשהיה בלתי חוקית, ובעולם החב&quot;די נעשה רעש גדול סביב השאלה האם גורמים חב&quot;דיים שונים יכלו למנוע את המעשה.<br /> <br /> מקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס. <br /> <br /> ==דמויות חסידיות== <br /> <br /> כמה מחשובי חסידי חב&quot;ד התגוררו ברוסטוב, גם לאחר עזיבתו של הרבי הריי&quot;צ. ביניהם: הרב [[משה וולף לאבאק]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[אברהם אליהו ניימרק]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[שמאי וויגאן]]. <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=26649 2009-06-03T19:06:18Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הגה&quot;ח הרב '''חיים אשכנזי''' הינו בנם של הרב [[משה אשכנזי]] ורעיתו [[דבורה אשכנזי]], הרב משה אשכנזי שימש רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]]. <br /> <br /> נולד בתל אביב לפני כשישים שנה, למד ב'חדר בני תמימים' בתל אביב, המשיך בישיבות חב&quot;ד בארץ, ובשנת ה'קבוצה' בין פסח תשכ&quot;ט לפסח תש&quot;ל, הוסמך לרבנות על ידי הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]], ראש ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית ב-‏770. <br /> <br /> כיהן כמשגיח ראשי בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בלוד, כעשרים שנה, והעמיד אלפי תלמידים לתורה ולהנהגה חסידית. <br /> <br /> עוד טרם פטירת אביו, החל לפעול בעיר וסייע רבות להרחבת שיעורי תורה ופעילות סביב בית כנסת 'נחלת בנימין'. בתקופה האחרונה מתקיימות פעילויות רבות, הן בימים שבשגרה, והן בשבתות וחגים, ובית הכנסת ההיסטורי חוזר להיות שוקק חיים בזכות פעילותו הרבה של הרב חיים אשכנזי יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן. <br /> <br /> מיד לאחר פטירת אביו בחודש [[טבת]] ה'[[תשס&quot;ז]], מונה הרב חיים אשכנזי למלא את מקום אביו על כס הרבנות.<br /> <br /> כותב טור פופולארי ב[[שבועון בית משיח]] ומשמש כממלא מקום אביו ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב]<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב אשכנזי]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אשכנזי חיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|אשכנזי חיים]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7&diff=26647 2009-06-03T19:04:27Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]הרב '''אליעזר קרסיק''', מחשובי [[רבני חב&quot;ד]], היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו&quot;רים: [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת תרנ&quot;ח ובבחורתו למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. <br /> <br /> בפי מכריו נודע בכינוי &quot;לייזר&quot;.<br /> <br /> חתונת הרב קרסיק התקיימה בי&quot;ב תשרי תרפ&quot;ב, ברוסטוב. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי&quot;צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר קידושין.<br /> <br /> כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת תרצ&quot;ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב.<br /> <br /> ==מייסד ומנהל חדר וישיבת חב&quot;ד בתל אביב==<br /> <br /> ייסד וניהל את &quot;חדר&quot; [[בני תמימים תל אביב]], ייסד וניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> ==רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב==<br /> <br /> כיהן כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. <br /> <br /> בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב&quot;ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב&quot;די מפואר כהוראת הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> <br /> במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב&quot;דיים, והיה ממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==רוטשילד 82 מרכז לפעילות חב&quot;ד==<br /> <br /> ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב&quot;ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב&quot;ד וקהילת חב&quot;ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש&quot;כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים שי' (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) &quot;עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא&quot;. לאחר שסיים לומר &quot;שניים מקרא ואחד תרגום&quot; עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה. <br /> <br /> ==בני משפחתו==<br /> <br /> * רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב שמר'ל גוראריה, הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> <br /> * בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> * בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]] ע&quot;ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> * בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> <br /> * הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון ועוד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי&quot;ב]] ב[[ביטאון חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3107 רוטשילד 82 מרכז חב&quot;ד בארץ בימים ההם]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=at_&amp;status=goto_id&amp;id=177 בנות הרב קרסיק מספרות על אביהן בימי הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|קרסיק אליעזר]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=26642 2009-06-03T19:00:26Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]<br /> הרב '''שלמה יוסף זווין''' נולד בעיירה קזמירוב ב[[חודש כסלו]] בשנת [[תר&quot;נ]]. הרב זווין היה גאון עצום ועורכה של האנצקלופדיה התלמודית.<br /> <br /> למד בילדותו אצל אביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] - רב קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[קזמירוב]], ואצל ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[קאפוסט]] - [[בברויסק]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]].<br /> <br /> בהיותו ב[[רוסיה]] היה חבר במחתרת החסידית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שעניינה היה לדאוג לכל ענייני היהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה &quot;שיר השירים&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> כיהן תקופה קצרה כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב. בתקופת התייסדות בית כנסת חב&quot;ד ברחוב מוניטיפיורי מונה לרב הקהילה ומאז במשך למעלה משנתיים הנהיג את הקהילה החב&quot;דית, שהיתה בשלבי התפתחות של ממש, שכן באותה תקופה הגיעו לתל אביב בזה אחר זה כמה מחשובי החסידים שהצליחו לצאת מברית המועצות.<br /> <br /> עסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. <br /> <br /> בחודש מנחם אב תרצ&quot;ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי&quot;צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון. <br /> <br /> עמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]], ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט&quot;ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא [[שז&quot;ר]]. <br /> <br /> נפטר בכ&quot;א [[אדר שני]] בשנת [[תשל&quot;ח]]. <br /> <br /> == ספריו ==<br /> *סופרים וספרים<br /> *אישים ושיטות<br /> *המועדים בהלכה<br /> *לאור ההלכה<br /> *סיפורי חסידים<br /> *לתורה ולמועדים<br /> *אנצקלופדיה תלמודית<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|זוין שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|זוין שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|זוין שלמה]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%98%D7%A7%D7%A5&diff=26639 2009-06-03T18:57:56Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>הרב דובער טקץ כיהן כרב בתי כנסת 'קונטרוביץ' ו'אהבת ציון' בתל אביב. <br /> <br /> הרב טקץ נולד בפולין, ובארץ כיהן כרב בתי כנסת. השתתף באופן פעיל בהתוועדויות ואסיפות של ארגוני ומוסדות חב&quot;ד בתל אביב, ואף הרחיק נדוד לארצות הברית, בהסכמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכדי לגייס כספים עבור ישיבת חב&quot;ד בתל אביב. <br /> <br /> חיבר ספר &quot;קונטרס השמות החדש&quot;, עבור כותבי גיטין וכתובות. בספרו כלל שמות בשפות שונות ומשונות, וגם שמות מודרניים עכשוויים, בדגש מיוחד על שמות מעוברתים, כיון שבאותן שנים רבים עברתו את שמם ובכך נוצרה בעיה כיצד לכתוב את השם בגט או בכתובה. החלק הראשון של הספר יצא בשנת תשט&quot;ו ובמשך ארבע השנים הבאות יצאו עוד שמונה חלקים.<br /> <br /> על הספר מתנוססות הסכמות ראב&quot;ד העדה החרדית הרב פנחס עפשטיין, רבני תל אביב, רמת גן וירושלים.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%97&diff=26562 2009-06-02T16:18:43Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>'''התרגיל המסריח''' הוא כינוי לנסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה משותפת לשמאל ולציבור החרדי בשנת [[תש&quot;נ]]. <br /> <br /> במהלך הנסיונות להקים ממשלת שמאל פנה פרס ל[[ארגון הגג]] שהיה פעיל באותה עת, ביקש מהם תמיכה במהלך ואף קיבל. הבקשה באה על מנת שחה&quot;כ ר' [[אליעזר מזרחי]] ישלים את הרוב הדרוש להקמת ממשלת השמאל.<br /> <br /> בעקבות דברים נחרצים שאמר באותם ימים הרבי לנציג חסידות גור בעת חלוקת דולרים, התברר כי הרבי מתנגד נחרצות להקמת ממשלת שמאל ובעקבות כך נמנעו חברי הכנסת הרב אליעזר מזרחי והרב ארהם ורדיגר מתמיכה בפרס ותחת כך הוקמה ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר.<br /> <br /> האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב&quot;ד עם מועצת גדולי התורה שטענו כי הוטעו בכוונה על ידי מספר עסקנים חב&quot;דיים וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו&quot;רים.<br /> <br /> כמו כן השפיע האירוע באופן עצום על מפת העסקנות החב&quot;דית בארץ הקודש, כאשר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד ביטל את ארגון הגג ובכנס מיוחד בבית מנחם הוקיעו הרבנים את העסקנים שהיו שותפים למהלך, ומאז עבר מרכז הכובד בעסקנות לידי הנהלת צא&quot;ח בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> <br /> מאז האירוע בוטלה גם משרת דובר חב&quot;ד שהיתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=26556 2009-06-02T16:06:42Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי&quot;ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?<br /> <br /> ::הוא מ&quot;בית רבי&quot;. נקודה. '''ועל &quot;בית רבי&quot; לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו&quot;רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו&quot;ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב&quot;ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו&quot;רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב&quot;ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> :::::&quot;משנה אחרונה&quot; היא שקובעת. בספרו &quot;סיפורי התגלות חסידיים&quot; הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב&quot;ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב&quot;די והציוני של סבו - האדמו&quot;ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב&quot;ד לתוך חב&quot;דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו&quot;רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.<br /> ::::::::פישל לא נלחם ברבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::::וכאן זה מחזיר את כולם לשאלה הבסיסית שעדיין נותרה ללא מענה: מהי מטרת החב&quot;דפדיה? כי אם המטרה היא לתת תשובה לכל שאלה אז צריך גם ערך על פישל שניאורסאהן וגם על בערי גוראריה. ואם המטרה היא פשוט לתת גישה קלה לחומר חסידי - אז אולי לא. ואפשר להמשיך כאן רבות אבל הדברים פשוטים וזועקים.<br /> <br /> אגב, כמדומני (ותקנו אותי אם אני טועה) שהוא היה גם &quot;ידיד&quot; של הרבי הריי&quot;צ שהיה מדבר איתו בענינים אישיים.<br /> :צודק במאה אחוז. עוד סיבה לתת לו ערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::חלק א' בספר חיים גראביצר, נקרא הנופל [[משתמש:פיני|פיני]] 09:25, 2 יוני 2009 (EDT)<br /> :::באמת דיון מעניין! על [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] בוודאי שאין אפילו הווה אמינא לשאלה. <br /> על בערי ועל פישל שניאורסון, בהחלט יש מקום לשאלה. בערי מצד אחד נלחם ברבי, וזאת אמורה להיות סיבה מספקת במאת האחוזים לא להכניס עליו ערך. לעומת זאת, אולי דווקא כאן המקום לכתוב עליו. מי שיחפש עליו חומר יגיע למקומות אחרים עם מידע שיכול להיות מוטעה. על פישל שניאורסון לא הייתי ממהר לכתוב ערך. גם אם יש מקום, זה בוודאי לא בוער. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:31, 2 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::אם זה אנציקלופדיה חב&quot;דית צריך ערך גם על פישל וגם על בערי. אין שום טעם בעידן האינטרנט שלא לכתוב. זה לא משרת את המטרה של אף אחד, להיפך. צריך לכתוב אבל בצורה נכונה.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=26418 2009-06-01T17:43:24Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי&quot;ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?<br /> <br /> ::הוא מ&quot;בית רבי&quot;. נקודה. '''ועל &quot;בית רבי&quot; לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו&quot;רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו&quot;ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב&quot;ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו&quot;רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב&quot;ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> :::::&quot;משנה אחרונה&quot; היא שקובעת. בספרו &quot;סיפורי התגלות חסידיים&quot; הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב&quot;ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב&quot;די והציוני של סבו - האדמו&quot;ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב&quot;ד לתוך חב&quot;דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו&quot;רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.<br /> ::::::::פישל לא נלחם ברבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::::וכאן זה מחזיר את כולם לשאלה הבסיסית שעדיין נותרה ללא מענה: מהי מטרת החב&quot;דפדיה? כי אם המטרה היא לתת תשובה לכל שאלה אז צריך גם ערך על פישל שניאורסאהן וגם על בערי גוראריה. ואם המטרה היא פשוט לתת גישה קלה לחומר חסידי - אז אולי לא. ואפשר להמשיך כאן רבות אבל הדברים פשוטים וזועקים.<br /> <br /> אגב, כמדומני (ותקנו אותי אם אני טועה) שהוא היה גם &quot;ידיד&quot; של הרבי הריי&quot;צ שהיה מדבר איתו בענינים אישיים.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=26417 2009-06-01T17:40:47Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי&quot;ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?<br /> <br /> ::הוא מ&quot;בית רבי&quot;. נקודה. '''ועל &quot;בית רבי&quot; לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו&quot;רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו&quot;ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב&quot;ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו&quot;רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב&quot;ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> :::::&quot;משנה אחרונה&quot; היא שקובעת. בספרו &quot;סיפורי התגלות חסידיים&quot; הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב&quot;ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב&quot;די והציוני של סבו - האדמו&quot;ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב&quot;ד לתוך חב&quot;דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו&quot;רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.<br /> ::::::::פישל לא נלחם ברבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::::וכאן זה מחזיר את כולם לשאלה הבסיסית שעדיין נותרה ללא מענה: מהי מטרת החב&quot;דפדיה? כי אם המטרה היא לתת תשובה לכל שאלה אז צריך גם ערך על פישל שניאורסאהן וגם על בערי גוראריה. ואם המטרה היא פשוט לתת גישה קלה לחומר חסידי - אז אולי לא. ואפשר להמשיך כאן רבות אבל הדברים פשוטים וזועקים.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=26407 2009-06-01T15:45:41Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]]<br /> &quot;הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים&quot; של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ&quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם. <br /> <br /> ידועה התבטאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש&quot;ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי&quot;צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ואמר לחתנו: &quot;אבא (כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא&quot;. <br /> <br /> ==התפתחות ההגדה==<br /> <br /> כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש&quot;ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)). <br /> <br /> רק בשנת [[תשל&quot;ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. <br /> <br /> ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה &quot;לקוטי מנהגים וטעמים&quot; ואח&quot;כ בסדר הפוך &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot;. <br /> <br /> מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.<br /> <br /> =הגדת רב לתלמיד=<br /> <br /> ההגדה של הרבי שליט&quot;א ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. <br /> <br /> וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב&quot;ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות. <br /> <br /> זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.<br /> <br /> ==מטרת ההגדה==<br /> <br /> מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. אם קטע זה זקוק לאימרת החתם-סופר, יהי כן (עמ' נ), וכאן חובה לתמוה על הגר&quot;א (עמ' כא), או על בעל ה'[[שער הכולל]]' (ריבוי פעמים), והנה רעיון פשטני-לבבי מאוהבם של ישראל (עמ' יד), או ציון להגדת הנצי&quot;ב (עמ' כו) ואפילו פנינה מהגדת 'מאיר עין'. ו'המלקט' עצמו ממלא אף הוא את ההגדה בפירושיו, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאו אלי' (דו&quot;ק ותשכח!), אך בראש ובראשונה, כאמור, נוטלים חלק מפרשי ההגדה ומאמרי חז&quot;ל הבסיסיים והם: הגמרא בפרק י' בפסחים, מכילתא בא, ופירושים מקיפים על ההגדה - שבלי הלקט לרבי צדקיה, 'זבח פסח' לאברבנאל, אבודרהם, רשב&quot;ץ, 'מעשה ניסים', 'שמחת הרגל' ועוד. <br /> <br /> וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. <br /> <br /> ==שמה של ההגדה==<br /> <br /> &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot; - לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד. <br /> <br /> ==מרכיבי ההגדה==<br /> <br /> כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי&quot;ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד&quot;י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.<br /> <br /> לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן. <br /> <br /> ===ההגדה:===<br /> <br /> 'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב&quot;משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם&quot; [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות (ראה פיסקא &quot;ויעבידו . . וימררו&quot; עמ' לו). <br /> <br /> מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים (עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד). לפנינו א&quot;כ דור שני של שינויים. <br /> <br /> לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - &quot;סידור ר' עמרם גאון, סי' רס&quot;ג, ברמב&quot;ם, מחזור ויטרי ועוד&quot; (עמ' ח') - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה. <br /> <br /> ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות (כדברי ה&quot;[[בית רבי (ספר)]]&quot;). והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות. <br /> <br /> ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות (הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב&quot;ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד ועוד). <br /> <br /> אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות. <br /> <br /> ===ביאורים ופירושים===<br /> <br /> לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.<br /> <br /> ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז&quot;ל וביאורי מילים (ובלשון הרבי: &quot;כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר&quot; עמ' לו). יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז&quot;ל.<br /> <br /> ===דינים ומנהגים===<br /> <br /> אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה. <br /> <br /> לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא &quot;משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ&quot;ק&quot;. שהרי &quot;מוכח במשנה ובירושלמי&quot; שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.<br /> <br /> ==הגדת רבינו הזקן==<br /> <br /> בליל הסדר של שנת [[תש&quot;ד]] אצל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי&quot;צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: &quot;הוד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אאמו&quot;ר הרה&quot;ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דררף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]&quot;. כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים. <br /> <br /> כידוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה היתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות. <br /> <br /> ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה (&quot;משנה שבירושלמי רי&quot;ף ורא&quot;ש . . בסי' רע&quot;ג, בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, טור, אבודרהם . . זבח פסח למהר&quot;י אברבנל, פע&quot;ח, סי' האריז&quot;ל, מ&quot;ח ועוד..&quot;) וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה &quot;מתאים לסדרם בליל זה&quot; ואף ל&quot;סדר העולמות מלמטה למעלה..&quot;. אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה. <br /> <br /> זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדמו&quot;ר הזקן (ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח&quot;ו, אבודרהם, של&quot;ה, יעבץ קו&quot;י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, מהר&quot;ל, סי' הרש&quot;ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]&quot;). <br /> <br /> =='לקוטי מנהגים'==<br /> <br /> אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב&quot;ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד. <br /> <br /> הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החבדיי&quot;ם באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים (ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב') ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: &quot;אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב&quot;. הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב&quot;ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא (ברכות ה, ב): &quot;בתר גנבא גנוב וטעמא טעים&quot; אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת... <br /> <br /> == קישורים ==<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp לקריאת ליקוטי הטעמים והמנהגים באתר של] [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> <br /> [[קטגוריה: ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=26406 2009-06-01T15:38:44Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי&quot;ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?<br /> <br /> ::הוא מ&quot;בית רבי&quot;. נקודה. '''ועל &quot;בית רבי&quot; לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו&quot;רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו&quot;ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב&quot;ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו&quot;רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב&quot;ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> :::::&quot;משנה אחרונה&quot; היא שקובעת. בספרו &quot;סיפורי התגלות חסידיים&quot; הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב&quot;ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב&quot;די והציוני של סבו - האדמו&quot;ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב&quot;ד לתוך חב&quot;דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו&quot;רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=25239 2009-05-15T15:40:53Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרבי באוהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי בכניסה לאוהל הק']]<br /> '''אוהל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' הוא המקום בו נטמן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] נמצא בבית החיים &quot;מונטיפיורי&quot; שברובע קווינס, [[ניו יורק]].<br /> <br /> == האוהל ==<br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בימי שני וחמישי), בערבי [[ראש חודש]] וב[[יום הילולא|ימי הההילולא]] של [[רבותינו נשיאינו]], שם היה קורא הרבי מלך המשיח את ה[[פ&quot;נ]]ים ורבים מהמכתבים שקיבל.<br /> <br /> האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם [[כהן|כוהנים]] יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br /> <br /> במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את כ&quot;ק אדמו&quot;ר בעת ששהה במקום, החדר נשרף ב[[חודש אדר שני]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מנהל את המקום ר' אבא רפסון, שהקים במקום את ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ו'חדר' בניהול ר' [[כתריאל שם טוב]].<br /> <br /> אלפים מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]] וב[[ערב ראש השנה]].<br /> <br /> <br /> == דברי [[הרבי שליט&quot;א]] על האוהל ==<br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א דיבר פעמים רבות על מעלתו של האוהל הק' וה[[השתטחות]] בו, ומהם: ב[[שיחה|שיחת]] יו&quot;ד שבט [[תשי&quot;ד]] ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש&quot;יש לו פת בסלו&quot;.<br /> באחת השיחות אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כי &quot;האוהל של הרבי הוא ב[[קו השמחה]]&quot;.<br /> <br /> הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.<br /> <br /> הרבי אמר לרב שלמה גורן, כי, האוהל הוא כמו חלק מ[[770]], כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'. <br /> <br /> <br /> == מנהגי ההשתטחות ==<br /> את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br /> <br /> א: באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].<br /> <br /> ב: נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.<br /> <br /> ג: אלו שזכו לראות את הרבי בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך &quot;אז דא איז ער&quot; (שכאן הוא).<br /> <br /> ד: נהוג לקרוע את המכתב או הפ&quot;נ ולהניחו על הציון.<br /> <br /> ה: אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, אך שותים (בדווקא).<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[השתטחות]]<br /> *[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

138.89.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Chabadnik&diff=24968 2009-05-11T18:02:41Z

<p>138.89.186.18: </p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 1|ארכיון 1]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 2|ארכיון 2]]}}<br /> '''שלום וברוכים הבאים.'''<br /> <br /> אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == ברוכים הבאים ==<br /> :העברתי את השאלה ל[[שיחה:ברוכים הבאים|דף השיחה של הערך]] (כדאי שנתחיל להקפיד לעשות את הדיונים הללו בדפי השיחה). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:29, 13 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> <br /> ::ואיך תדע שישנה הערה, שמופנית אליך, בדף ההוא? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:50, 2 נובמבר 2008 (EST)<br /> :::א. אם הנושא יעניין אותי, אדאג לעקוב אחריו. ב. תמיד אפשר לכתוב בדף שיחה של משתמש על תגובה שהגבת על דבריו באחד הערכים. את ההגיון בלדון על ערך בדף השיחה שלו אתה מן הסתם מבין. אם לא -אשמח להסביר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:01, 2 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> == חג שמח ==<br /> חג שמח [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :חג שמח גם לך. הצלחה בהמשך --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:33, 13 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> אולי כדאי להחזיר ל[[עמוד ראשי]] את [[תבנית:הידעת?]]? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> נ.ב. אבקש ממך בשונה מן הרגיל לענות לי בדף השיחה שלי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> == א גוטע נאכט ==<br /> <br /> נראה לי שהספקנו פה הלילה יותר ערכים מכמה שבועות...:). <br /> <br /> אני פורש עכשיו בל&quot;נ עד הצהריים של מחר. <br /> <br /> לילה טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> == מז&quot;ט מז&quot;ט לנו! ==<br /> <br /> ב&quot;ה בתוך פחות מחודש עשינו 100 ערכים! בקצב הזה תוך שנה נגיע ליותר מ3000 ערכים! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :מצטער שלא הגבתי עד עכשיו, לא הייתי כאן. אכן, הספקנו - ובעיקר הספקת - ממש יפה, בקצב הזה נגיע ל 3,000 הרבה לפני [[תש&quot;ע]]... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:55, 29 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> <br /> בעזרת השם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> ושוב פעם מז&quot;ט - עוד מאה ערכים בתוך פחות מחצי חודש - אנו בדרך המלך!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> מז&quot;ט מז&quot;ט, '''&quot;מי שיש לו מנה רוצה מאתיים&quot;'''. --[[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 15:32, 19 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> ונאך א מזל טוב! עוד מאה - 2300!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].<br /> ::עבר חודש מאז המאה הקודמים? אם כן, נכניס ידיעה נוספת ל[[חב&quot;ד אינפו]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:49, 20 דצמבר 2008 (EST)<br /> <br /> &quot;טוב מאוחר מלעולם לא&quot; - 403!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* 14:06, 17 פברואר 2009 (EST)<br /> :והרבה יותר &quot;טוב מאוחר&quot; - 2521! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::יפה מאד! הפעם אפשר להגיד שזה רק בזכותך :)--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:54, 21 אפריל 2009 (EDT)<br /> :::באמת מדוע אינך נראה פה כ&quot;כ לאחרונה? אני צריך עזרה :). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::::החיים דורשים את שלהם :) אבל אשתדל יותר --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:02, 21 אפריל 2009 (EDT)<br /> <br /> == שוב פעם ==<br /> <br /> 69.114.216.58 ממשיכה לההשחית!<br /> <br /> אנא לחסמה זמנית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :שבוע טוב גם לך.<br /> :המדיניות היא להשתדל כמה שפחות לחסום משתמשים. ההשחתות שלו עדיין לא עברו את הגבול בשביל שנחסום אותו. לפעמים הרווח בלחסום IP לא שווה את ההפסד (יכול להיות שממספר ה IP הזה כותבים עוד חבר'ה). הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:29, 1 נובמבר 2008 (EDT)<br /> <br /> ::אוקיי. (אגב, אפשר לדעת מאיזה מחשב '''בדיוק''' הוא כותב ולשלוח לו בקשה באיי-מל?). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :::לשלוח לו אימייל לא תוכל מכיון שהוא לא נרשם כאן עם כתובת אימייל. תוכל אבל לשלוח הודעה למספר ה-IP איתו הוא גולש, וברגע שהוא יכנס ל[[חב&quot;דפדיה]], הוא יראה את ההודעה (בדיוק כמו שאתה רואה הודעות חדשות בפס כתום, כאשר מישהו רשם לך הודעה בדף השיחה שלך). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:35, 1 נובמבר 2008 (EDT)<br /> :::תודה רבה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> == השבוע בימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> למה הורדת אותו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :כי לא מצאתי מאורעות שהתרחשו השבוע בתולדות חב&quot;ד... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:34, 1 נובמבר 2008 (EDT)<br /> <br /> אז אולי תכניס תאריכים של חסידים: <br /> *הרב [[חיים משה יהודה בלוי]] נולד בד' חשוון [[תרע&quot;ג]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל קפלן]] נפטר בו' חשוון [[תרפ&quot;א]].<br /> *הרב [[חיים בן ציון רסקין]] נפטר בז' חשוון [[תרצ&quot;ט]].<br /> * הרב [[אברהם דרייזין]] נולד בי' חשוון [[תרס&quot;א]].<br /> :רעיון. אעשה זאת. תודה רבה :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:50, 1 נובמבר 2008 (EDT)<br /> <br /> == נשים בחב&quot;ד ==<br /> <br /> כדאי לעשות קטגוריה על נשים בתולדות החסידות, אני אכניס כמה ערכים כאלה.<br /> <br /> וכן היו ערכים שמחקת כי אין קטגוריה לנשים - אפשר לשחזר אותם (כדוגמת [[רוזה נייהוז]]). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אין בעיה. אתה יכול בשמחה לפתוח [[קטגוריה]] כזו. תקרא לה אולי &quot;נשות החסידים&quot;. אגב, בדקתי, ולא היה ערך עם השם &quot;רוזה נייהוז&quot;. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:03, 4 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> ברצוני לעשות ערך (במסגרת &quot;אירועים בחסידות&quot;) על הסדר שעשה [[הרבי]] ב[[תש&quot;נ]] במוסדות חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שאלתי: תחת איזה שם לכותבו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אני לא יודע בדיוק מה אתה רוצה להכניס בערך, וכנראה ויש מקום לכמה ערכים כאלה. אם אני מבין נכון מהשאלה שלך, שם שיתאים לך זה &quot;מאורעות תש&quot;נ&quot;. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:47, 6 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> ::כן, אבל &quot;מאורעות תש&quot;נ&quot; זה גם &quot;התרגיל&quot; והאירוע עם ר' [[אפרים וולף]] וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :::אני לא יודע על מה מדובר. תכניס את הכל לערך &quot;מאורעות תש&quot;נ בארה&quot;ב&quot; ונעשה סדר ביחד, לפי מה שיתאים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:51, 6 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> == כל הכבוד! ==<br /> <br /> אני מעריך את תגובתך המכובדת על שטויות שביצעתי בעריכה,<br /> בעז&quot;ה דבר כזה לא יישנה.<br /> :אני שמח לשמוע ומקווה שנראה אותך פעיל כאן לטובה :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:07, 10 נובמבר 2008 (EST)<br /> <br /> <br /> == הכנסה נורמלית לקטגוריה ==<br /> <br /> כתבתי ערך (מותחל) בשם ר' שמואל זלמנוב (קורסקער) ובהמשך ארחיב אותו בל&quot;נ. בנתיים הנ&quot;ל לא נכנס בסדר השמות בקטגוריות החסידים אלא לפני האות אל&quot;ף, משום מה, ולכאורה צריך לסדר את זה. כמו כן אם זה ייכנס בדף פירושונים (לשם שמואל זלמנוב) זה יהיה מצויין. יישר כח.<br /> <br /> == אולי כדאי ==<br /> <br /> ראיתי שעשו פה פעם פרויקט להגיע ל2000 ערכים עד [[ה' טבת]], יתכן שכדאי להכריז על פרויקט כזה (להגיע ל3000) גם השנה.<br /> <br /> אשמח אם תענה לי בדף השיחה שלי, על מנת שאוכל לשים לב (אני קצת עייף היום).<br /> <br /> בברכה להצלחה בניצול האינטרנט לקדושה,[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> נ.ב. עלה בזכרוני שגם בסי או אל היה פעם משהו דומה ל[[חב&quot;דפדיה]], יש קשר בין זה לזה?.[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> ==שאלה והצעה==<br /> שאלה: מדוע ב[[עמוד ראשי]] אין את הלוגו של חב&quot;דפדיה? חבל.<br /> <br /> הצעה: מפרסמים לרוב באינפו אודות חב&quot;דפדיה ומבקשים להצטרף ולעזור וכו',גם כאן (לעיל) הציעו להכריז על פרויקט 3000 עד ה' טבת. לדעתי, לתועלת הציבור כדאי ליצור איזשהם משימות מוגדרות ורעיונות על מה אפשר וכדאי לעבוד.<br /> <br /> כמה רעיונות:<br /> <br /> 1.בעמוד הראשי ישנו אמנם קישור לדף [[בקשת ערכים]], אבל לא ראיתי אותו במבט ראשון (וגם לא במבט שני). אפשר לעשות תבנית בעמוד הראשי (כמו שיש ערך מומלץ והשבוע בימי חב&quot;ד) של בקשת ערכים כמובן עם שם יותר אטרקטיבי ומי שילחץ על זה יגיע לדף הנ&quot;ל.<br /> <br /> 2.כדאי אולי לעבור על הקטגוריות ולראות באיזה מהם חסרים הרבה ערכים ולרשום את שמות הקטגוריות ו\או הערכים בדף הנ&quot;ל. (אפשר גם לרשום בקטגוריה את הערכים שחסרים שיופיעו כמובן באדום (כמדומני שראיתי כזה דבר בויקיפדיה) וממילא כשבן אדם ילחץ על הקטגוריה בדף בקשת ערכים יראה מיד מה חסר). <br /> <br /> 3.בדף בקשת ערכים אפשר לשים קישור לערך [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages דפים מבוקשים] (לא יודע איך לקשר לשם) ולדפי [[עזרה]].<br /> <br /> 4.(לא יודע בדיוק איך אפשר לעשות זאת בפועל) 'להחיות' את הדף הנ&quot;ל – אולי לחלק אותו לנושאים (יש כזה דבר בויקיפדיה , עיי&quot;ש), לכתוב הצעות מעשיות מהיכן אפשר לקחת חומר לכתיבה (למשל, ניגונים – ספר הניגונים, מנהגים – ס' המנהגים וכד').--[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 17:31, 22 נובמבר 2008 (EST)<br /> :הלוגו בראש כל עמוד באמת חסר, וזה נשלח לטיפול. בתקווה שזה יסודר בהקדם.<br /> :בקשר להצעות שהעלת, בכללות כולם נשמעות טובות ונכונות. לשים תבנית עם &quot;ערכים מבוקשים&quot; בעמוד הראשי לא היה נראה לי כדאי לעשות עד היום, מכיוון שאם לא יכינו את הערכים האלה, זה יראה לא טוב בעמוד הראשי... <br /> :בפועל, כל הצעה שהעלת ואתה מוכן לקחת על עצמך את הביצוע שלה, שתהיה לך הצלחה רבה. אני מוכן לעזור במה שאוכל. אם יש לך - או למישהו אחר - רעיונות גם איך בכלל להחיות יותר את העמוד הראשי, אתה מוזמן להציע ג&quot;כ. הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:01, 23 נובמבר 2008 (EST)<br /> ::בשעה טובה הלוגו סודר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:54, 7 דצמבר 2008 (EST)<br /> :::ישר כח גדול. אגב אשתדל לסדר את בקשת ערכים אבל בטוח שזה יקח לי זמן. --[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 14:16, 7 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::::נתן [[אני|לי]] הרגשה טובה לראות את הלוגו יפה בראש העמוד, תודה רבה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].<br /> :::::אם הייתי יודע שזה יעשה לכם כ&quot;כ טוב, הייתי משתדל שזה יהיה קודם... :). סתם, האמת היא שהרבה זמן אני מבקש ממי ששייך לעשות את זה שידאג לזה. היום בשעה טובה הוא התפנה לזה (מסתבר). הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:48, 7 דצמבר 2008 (EST)<br /> <br /> == כיוון שי&quot;ט כסלו בפתח ==<br /> <br /> כדאי יהיה שיכניסו על הערך של[[תניא מהדורא קמא]] ב[[חב&quot;ד אינפו]], הרבה אנשים לא יודעים מה סיפורו של הספר הזה, לכן גם הכנסתי אותו כמומלץ. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].<br /> :רעיון יפה. אציע אותו בהמשך לאתר.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:12, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> <br /> == ערך רשימות ==<br /> <br /> אולי כדאי שיחזור לגרסתו הקודמת וכה&quot;ג? לא חושב ללמוד את זה צריך לדעת את התוכן.<br /> :נראה לי שכל זמן שלא מובאים בערך הכתבים עצמם, אין סיבה לשחזר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:30, 13 דצמבר 2008 (EST)<br /> <br /> <br /> == ציטוט בשפת הפדיה ==<br /> <br /> אשמח לדעת איך עושים &quot;ציטוט&quot; בשפת הפדיה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]<br /> :אני לא בטוח שהבנתי מה אתה מחפש. אם תוכל להביא כאן לינק לעמוד בויקיפדיה העברית, ששם דוגמא למה שאתה מתכוון, זה יעזור. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:45, 23 ינואר 2009 (EST)<br /> <br /> == דחוף - דחוף - דחוף! ==<br /> <br /> אני מבין שאין לך כ&quot;כ זמן בשביל ה[[חב&quot;דפדיה]] - במיוחד [http://chabad.info/php/wishes.php?id=12476_he_he&amp;color=C3DEF3&amp;type=1 עכשיו]... :)<br /> <br /> אבל בכל זאת, הרי המצב כאן הוא לא הכי מחמיא - שטויות כל הזמן מעשרות מחשבים (איך זה קורה?) ואחוז אחד עריכות אמיתיות ממה שהיינו רגילים.<br /> <br /> חשבתי שאולי כדאי להכנסי לתפקיד מפעיל המערכת עוד אחד או שניים - שיוכלו להיכנס לכאן יותר ולייצב את המצב.<br /> <br /> ל'ידע אם אני מתאים כי גם לי אין כ&quot;כ הרבה זמן....<br /> <br /> אגב, כשאין הרבה עריכות אין לי כ&quot;כ חשק לכתוב.<br /> <br /> מצפה לתשובה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :אתה לגמרי צודק. בכלל לא כ&quot;כ יצא לי לשבת ולעבוד ב[[חב&quot;דפדיה]] כבר תקופה, ועכשיו הזמן הצטמצם עוד יותר. אני מקווה לחזור במהרה לפעילות שוטפת. עד אז, גם אני חשבתי שנכון יהיה להכניס עוד [[מפעיל מערכת]] אחראי. אני דווקא כן חשבתי שאתה מתאים לעניין, בעיקר בגלל הרצינות שאתה מקרין. אם תהיה מוכן לעניין, אתן לך את ההרשאה. <br /> :אני מכיר את המציאות שכשיש הרבה כותבים ועריכות, יש יותר חשק לכתוב. אני מצטער שלא יוצא לי להיות חלק פעיל בממשק, אבל שוב - מקווה שזה ישתנה בקרוב.<br /> :הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:20, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> ::בסדר גמור ואגרויסע דאנק, אך כדאי לעורר גם אחרים לכתוב, ושוב תודה על האמון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :::אגב, יצא לי לפני מספר ימים תשובה נפלאה מהרבי כששאלתי על [[חב&quot;דפדיה]] ומצבה, אשתתדל להעלותה בקרוב, ושוב תודה על האמון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::::נו, מעניין. על מה כתבת, ומה הייתה התשובה? בכל אופן, שתהיה הצלחה רבה, גם בהבאת ועידוד כותבים חדשים וישנים. אגב, אתה יכול להכין גם ידיעות לאתר החדשות [[חב&quot;ד אינפו]], ונכניס אותם. זה מביא הרבה צפיות, עריכות וכותבים. שוב - הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:49, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> :::::להיכן לשלוח אותם - ל&quot;שלח ידיעה&quot;?. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::::::ואוו, נאלמתי דומיה לרגע שראיתי את סימני הקריאה בשינויים אחרונים:). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::::::עדיף שלא תשלח אותם ל&quot;שלח ידיעה&quot;. תשאיר אותם בדף השיחה שלי, או שהכי טוב שתשלח לי אותם לאימייל. בהצלחה :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:55, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> :::::::תשובה ראשונה - [[אגרות קודש]] חי&quot;ב עמ' קמח. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == תודה על ההעברה ==<br /> <br /> יברכך השם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :בכיף :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:22, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> <br /> == האם יש מקום ==<br /> <br /> לערכים כמו &quot;[[אביגדור המלשין]]&quot; [[הירש בן דוד]] או [[איציק בריזק]] ובאיזה קטג'? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :אני לא יודע מה להגיד לך. בוא נגיד, שלא נזדרז לכתוב את הערכים האלה :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:25, 12 פברואר 2009 (EST)<br /> :: :):). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :::אולי עכשיו הזמן לחשוב (יש מקום גם לערך על [[איצ'ה דוד דער מוסר]]). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == דחוף ==<br /> <br /> אבקש ממך לעבור להביא משתמשים שיעברו יתקנו וישפצו את החומר [[כולל חב&quot;ד|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == הצעת ידיעה לאינפו ==<br /> <br /> מי היה החסיד רבי [[אליעזר פנחס וויילער]]?<br /> מהם תולדותיה של הקהילה החב&quot;דית ב[[רמת גן]]?<br /> מהו [[אור ישראל]]?<br /> מה מקור הניגון [[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]?<br /> <br /> על זאת ועוד - באנצקלופדיה החב&quot;דית היחידה והגדולה ברשת האינטרנט - [[חב&quot;דפדיה]]. <br /> <br /> [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> <br /> == הודעה חוזרת ממשהו ששלחת לו הודעה ולא יודע איך להחזיר ==<br /> <br /> <br /> את האמת שאני לא יודע איך מגיבים פה להודעות. אבל אם אתה רוצה שאנשים יבואו ויערכו לך ערכים וכו' (אני התחלתי קצת)<br /> <br /> אתה צריך לעניין איזה קהל יעד. אנחנו משיחסיטים רובנו בוגרי צפת או מזדהים עם הקו שלה תכתוב ערכים שלא אהודים עלינו. למה שנבוא ונערוך?<br /> <br /> היית אולי כותב על אגו&quot;ח בתור אהרונוב??<br /> <br /> מעוניין לדבר על זה? תשלח לי שוב הודעה ואיך אפשר לדבר נורמאלי.<br /> <br /> <br /> (המשמש ש&quot;התעסק&quot; עם הערך 'קעמפיותר')<br /> <br /> [[חב&quot;דפדיה]] זה &quot;חב&quot;ד&quot; פדיה ולא &quot;משיחיסטפדיה&quot; או &quot;אמת פדיה&quot;. נקודה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> :אוי יהודים, אולי לא להתעצבן?... בסך הכל הוא רוצה לעזור לחב&quot;דפדיה, ופשוט הוא לא מרגיש בנוח לעזור למה שהוא חושב שזה לא נכון. אז אפשר להגיד לו יפה שיעזור לערכים שהוא יכול לעזור להם ולפתח אותם, ואם לא - מוחל טובות, אין צורך, ושיהיה לו בהצלחה ובשורות טובות מתוך שפע ובהרחבה וכו' וכו'. אבל אין צורך להתעצבן... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> ::סליחה. :)[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> קיבלתי. הבנתי. תודה!!!!!!<br /> נהיה בקשר ואעזור בעז&quot;ה להמשך הפיתוח.<br /> <br /> :נו באמת, אתה יודע שלא הכוונה לקיצוניות הפוכה... [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> טוב אני לא ישגע אותך יותר מידי בסה&quot;כ כולנו רוצים לקדם את המאגר האדיר הזה.<br /> שאלה קטנה יש וועדה רוחנית לאתר? אם התשובה כן. מי הם חבריה? (אם אנחנו באמת אנציקלופדיה חופשית אנחנו גם אמורים לפרסם את זה? לא.. לפחות את הרשמיים שעומדים מאוחרי זה) הקוו (הפוליטי..) בהשראתם??<br /> הצלחה רבה! (אחד שגם מכיר אותך בפנים ומעריך אותך...)<br /> <br /> ::דבר ראשון, יותר נוח יהיה אם תכתוב תחת שם כל שהוא, ולא עם מספר IP. <br /> ::דבר שני, &quot;חב&quot;דפדיה&quot; מתיימרת להיות אנציקלופדיה חב&quot;דית חופשית, מהימנה. כל זמן שאתה נצמד לעובדות (ולא עובדות פוליטיות) אין עם זה בעיה. אם יש לך ערך ספציפי, שאתה חושב שהעובדות בו הן פוליטיות ולא נכונות, אתה יכול לפתוח על זה דיון ב[[דף השיחה]] של הערך, ולדון על זה עם שאר החברים. <br /> ::באופן כללי, הועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה זוהי אותה ועדה רוחנית של האתר [[חב&quot;ד אינפו]]. <br /> ::הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:37, 2 מרץ 2009 (EST)<br /> <br /> :::קצת הצחקת אותי כי עובדות זה דבר יחסי ואם אני משיחיסט אז אני יודע את העובדות שהם (לטענתי) ע&quot;פ תורה וכו' ואם להפך כו' ח&quot;ו <br /> לדוגמא [[מרכז לעניני חינוך]] מסכים איתי??? אשמח להענות.<br /> :::????? אתמהה השאלה כפולה מי הוועדה הרוחנית של חב&quot;ד אינפו (למיטב זכרוני יש שם קצת פוליטיקות...) נו ומה זה פוטר את אנשי חב&quot;דפדיה???<br /> כידוע שרבנו שליט&quot;א מאוד מקפיד בדברים אלו אשמח מאוד לקבל תשובה<br /> <br /> ::::שוב אבקש ממך לכתוב עם שם, ולא עם מספר, זה יותר נוח. <br /> ::::את התגובות שלך בבקשה תכניס בסוף הפיסקה, ולא באמצע, למען הסדר.<br /> ::::רוב העובדות בחב&quot;דפדיה לא קשורות ל&quot;עובדות על פי תורה&quot; וכדומה, אלא קשורות לעובדות שהתחרשו במציאות. רוב הערכים הם היסטוריה חב&quot;דית, או מידע על ערכים חב&quot;דים. אמנם יש ערכים שיש בהם ויכוחים מהם העובדות הנכונות, ובזה יש את הקו של הועדה הרוחנית של האתר, שהם: הרב יעקב חזן, הרב זלמן הרצל והרב שמואל קסלמן. <br /> ::::הקו של המיזם הוא לא לנגוע בפוליטיקה, אלא להשתדל כמה שיותר שהמידע בו יהיה נכון ואמיתי.<br /> ::::הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:21, 2 מרץ 2009 (EST)<br /> <br /> :::::לכבוד הרב שלא נוקב בתואר או שם: לא הבנתי מה שכתבת בקשר ל&quot;מרכז לענייני חינוך&quot;. בכלל, אשמח שתסביר יותר מה אתה רוצה לפני שאתה מבקש תשובות, וגם - כמו שביקש חב&quot;דניק, שתזדהה בשם או תואר מסויים להקלת השיחה. בהצלחה בכתיבת ערכים נוספים, ובמיוחד בפורטל &quot;[[פורטל:הקהל|הקהל]]&quot;... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> <br /> == מספר שאלות? ==<br /> <br /> א. מה זה פורטל? (סליחה על הבורות אני אפילו לא מבין את המשמעות בעברית..) ומה ההבדל בינו לבין ערך.<br /> <br /> ב. איפה אני יכול לראות ערכים שנפתחו וזקוקים לעזרתי בעריכה.<br /> <br /> ג. איך אני בונה תפריט כמו בערכים הגדולים (לדוג' אני רוצה לערוך את הערך ק&quot;ק [[צפת]] וזה עלול לגדול נוראות)<br /> <br /> ד. בהמשך לסעיף ג' מהם באמת ההגבלות על גודל ערך וכו' בוויקפדיה יש איזהו הגבלה לדוג' הם עשו פרוייקט של קצרצרים ביהדות ונראה לי שהערכים שם קצרים בכוונה.<br /> <br /> אשמח לקבל תשובות על כל שאלות אלו.<br /> <br /> איך אני חותם על שיחה?<br /> <br /> נ.ב המשך השאלות שלי וכו' גם אמור להיות כך או שיש דרך יותר נורמאלית?<br /> <br /> [[שיחת משתמש:שמחון|שמחון]]<br /> :א. 'פורטל' הינו מבוא. כמו שיש מבוא לספר, יש מבוא לנושא. &quot;[[ניגוני חב&quot;ד]]&quot; למשל זה נושא שלם, וחוץ מהערכים עצמם, על הניגונים, יש מבוא כללי לעניין. עוד דוגמא: [[נשיאי חב&quot;ד]] - יש את הערכים עצמם על כל [[אדמו&quot;ר]], ויש את המבוא הכללי לעניין, שזה ה[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד]].<br /> :ב. באופן כללי ישנה [[קטגוריה]]: [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]], אבל בכלל, אתה יכול להיכנס לכל ערך שיש לך מידע עליו ולערוך ולהוסיף את הידוע לך. לא חסרים (בנתיים:)) ערכים בחב&quot;דפדיה שאפשר לערוך אותם. <br /> :ג. התפריט בערכים הגדולים נבנים באופן אוטומטי, בכל ערך שיש בו לפחות ארבעה חלקים. <br /> :ד. בנוגע לויקיפדיה, אני חושב שאתה טועה והם עשו פרוייקט בדיוק הפוך, להפוך את הערכים הקצרים לארוכים.<br /> :בנוגע למדיניות אצלנו, אין הגבלה לגודל הערך. מה שכן יש, זה הגבלה מה נכנס בערך (ללא סיפרים וכדומ').<br /> :ה. איך אתה מוסיף את החתימה אתה יכול לראות בערך [[איך לערוך דף#לחצני עריכה]], לחצן מספר 10.<br /> :ו. המשך השאלות שלך, עד שתכיר יותר טוב את הממשק, הן בסדר גמור :).<br /> :הצלחה רבה בהמשך! אשמח לעזור לך, ויש כאן עוד שישמחו לעזור, בעוד שאלות אם יהיו לך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:49, 2 מרץ 2009 (EST)<br /> <br /> ==שמחון התחיל לעבוד וצריך עזרה..==<br /> <br /> בדפים על זמרוני ציק ועופר מיודובניק העלתי תמונה דהיינו שההעתקתי את הקוד מהדף של הישיבה בצפת נא להעלות את התמונות שלהם שישלחו במייל למייל חבדפדיה.גימיל.קום<br /> <br /> תודה רבה [[משתמש:שמחון|שמחון]]<br /> <br /> == חברים! עוד פחות מחודש י&quot;א ניסן! ==<br /> <br /> מה עם [[פורטל:הקהל]]?????. (במנגינת &quot;מה עם הארמון&quot;).....<br /> <br /> [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* 08:59, 8 מרץ 2009 (EDT)<br /> <br /> :על כך כבר נצטוינו: &quot;מכם ובכם הדבר תלוי&quot;... יישר כח על הכניסה במרץ לעבודה ובהצלחה בהמשך :) [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> <br /> == סתם מעניין אותי... ==<br /> <br /> מי הי' המשתמש הראשון שנרשם לחב&quot;דפדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :מאותה סיבה - מה ההבדל בין ביוקרט, בט, ושאר סוגי ההרשאות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :מצטער על האיחור בתגובה :) <br /> :המשתמש הראשון שנרשם לפרוייקט (עוד בשמו הקודם &quot;אינפופדיה&quot;) היה משתמש Elchanan. לביוקרט יש את אותן סמכויות כמו ל[[מפעיל מערכת]], פלוס סמכויות להעניק סמכויות למשתמשים. הרשאות בוט הינם הרשאות תיכנות באתר (משהו כזה, גם לי לא ברור איך זה עובד). בוט יכול למשל לסדר שמילים מסויומות יתחלפו במילים אחרות וכדומ'. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:00, 21 אפריל 2009 (EDT)<br /> <br /> == איך אפשר להכין טבלה? ==<br /> <br /> איך אפשר להכין טבלה?<br /> [[משתמש:דוד|דוד]]<br /> :בויקפדיה העברית יש הוראות ברורות איך לבנות. אתה יכול אבל לכתוב כאן מה אתה רוצה בדיוק לעשות, ואולי נוכל לעזור לך לבנות. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:00, 21 אפריל 2009 (EDT)<br /> <br /> == חב&quot;דטקסט? ==<br /> <br /> עלה לי רעיון לעשות משהו בסגנון של &quot;ויקיטקסט&quot; - &quot;חב&quot;דטקסט&quot;. לאמור: טקסטים מכל ספרי חב&quot;ד וכו' במהדורה אינטרנטית.<br /> <br /> מה דעתך? (כמובן אם הרעיון טוב צריך לבקשר רשות מאינפו ולבנות מערכת טכנית לזה וכו').<br /> <br /> אני מוכן להשקיע בזה, עכ&quot;פ בשלבים הראשוניים. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> :הרעיון עצמו יפה מאד, אבל קשה מאד לביצוע. בוא נגיד שכרגע נראה לי שעדיף להשקיע את כוחות כאן :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:08, 2 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> == צנזורה חמורה בחב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> מועתק בזה דברים שכתבתי לחיים נהר, רוב הדברים הם טענות המופנות אליך ןלכן מומלץ שתקרא גם אתה אותם ילמדנו רבינו מדוע אין מקום להזכיר את צמד התיבות &quot;אוהל הק'&quot; בחב&quot;דפדיה שעה שרוב מוחלט ממניין ובניין חסידי חב&quot;ד נוהג לפקוד את המקום (ומהם: '''כל''' רבני בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק '''כל''' חברי בי&quot;ד קראון הייטס ואף משפיעים המשתייכים לאנשי הפלג המשיחי כגון הרב יוסף יציק ווילשאנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, הרב שלום דב וולפא, '''הרב שלמה זלמן לבקיבקר''' ועוד, כיצד אתם מתיימרים להיות האנציקלופדיה החב&quot;דית הגדולה בזמן שכאנציקלופדיה מייצגת מיעוט שולי של כמה בחורים (פלוס זמרוני ונחשון) שברובם אף לא יודעים להסביר בעצמם מדוע חל איסור ללכת לאוהל פניתי אליך כי אני מעריך אותך ומאמין שאתה מסוגל להתעלות מעל לדיעותיך האישיות --[[משתמש:מנחם ציון|מנחם ציון]] 03:37, 3 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :שלום לך מנחם ציון!<br /> <br /> :זה זמן רב שאינני נוכח הלום ואת העובדה שרשמת לי, קיבלתי לתוך תיבת האימייל. ולעניין: ראשית, עלינו לברר האם מדובר בצנזורה אנושית או אוטומאטית? ובכל-אופן אני מאמין שהצנוזה היא רק במקרה שהמושג שהזכרת היא בקונוטציה שלילית.. כמובן וגם פשוט שהמילה &quot;אוהל&quot; כשלעצמה, ראויה לערך כבוד בפני עצמו. (כשאני עכשיו בודק, אני אכן נוכח שאין ערך הולם למושג &quot;אוהל&quot; אליו אתה מתכוון). ואולי כוונתך שהצמדת המילה הק' ל&quot;אוהל&quot; היא הבעתית? אנא הרחב ונדון.<br /> <br /> :באם תוכל לציין באיזה מקרה &quot;צינזור חמור&quot; (רח&quot;ל) נתקלת וננסה יחד להבין את המניעים ולדון, באם צריך, לכף זכות. . נקודה נוספת: ישנו העניין של &quot;והיינו בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם&quot;... ואין כאן מקומו להאריך ואם אתה כ&quot;כ מאריך אותי, אולי אוכל לדעת ממי לי הכבוד?...--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:35, 5 מאי 2009 (EDT)<br /> ::אני לא בדיוק מבין את כוונתך כשאתה כותב שהצנזורה היא רק במקרים שהאוהל מוזכר &quot;בקונוטציה שלילית&quot; האם הישתטחות על ציונו הק' של הרבי היא לשיטתך ח&quot;ו שלילית? (גם אם התכוונת לצחוק, יש דברים שלא ראוי לעשות מהם בדיחה ובפרט כשמדובר באמונתם התמימה של רבים מבנ&quot;י וביניהם - כפי שציינתי לעיל - גם כו&quot;כ מהקרובים אליו, המאמינים, כי האוהל הק' הוא מקום מסוגל לתפילות &quot;און דא איז ער&quot;) בכל אופן לשאלתך, כתבתי ערך על האוהל הק' ובכוונה לא הזכרתי שם תארי הסתלקות, (למרות שלדעתי עצם הזכרת שמו הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר, במקום רשמי, ללא התארים המתאימים לאחר ההסתלקות הוא חילול ה' עצום וכפי שרואים במוחש היחס לעניין זה בקרב רבים מבנ&quot;י ובפרט בחוגי החרדיים) ע&quot;מ שלא תהיה עילה למחקו, בערך הופיעו עובדות בלבד, דהיינו, העובדה כי באוהל הק' טמונים כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר, כמו כן, הופיעה העובדה, כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר נהג לפקוד את המקום מס' פעמים בשבוע למשך שעות רבות, בנוסף הופיע תיאור המבנה (והחדר ששימש את כ&quot;ק אדמו&quot;ר) והעובדה כי לאחר ג' תמוז ה'תשנ&quot;ד הוקם מבנה ע&quot;י הציון ובית חב&quot;ד בהנהלת ר' אבא שי' רעפסון, לצערי הצנזור הראשי chabadnik מחק את הערך, תוך התעלמות מרוב מוחלט של חסידי חב&quot;ד ומכל רבני אנ&quot;ש ללא יוצא מן הכלל, הצנזור הנ&quot;ל אף לא ניסה לערוך את הערך בצורה שונה שתתאים גם למיעוט הקיצוני שלצערינו מחרים לע&quot;ע את האוהל הק', התנהגות זו מצד הצנזור המדובר היא שיטתית ונעשית כבר לאורך שנים לסיכום טענותיי, הבדיחה המכונה &quot;חב&quot;דפדיה, פוסחת על שתי הסעיפים, ואינה מוכנה לכתוב על האוהל הק' בשום אופן, גם לא בצורה שמחרימי האוהל מתייחסים אליו (כנראה שבכל זאת המיזם מעוניין להשאר בלב הקונצנזוס והמנהלים יודעים שאם יכתבו כנ&quot;ל על האוהל, הם יתוייגו מייד כקיצונים) למרות גישה זו שכנ&quot;ל מייצגת מיעוט שולי עד זניח בחב&quot;ד, נוטלת לעצמה ה&quot;חב&quot;דפדיה&quot; את השם חב&quot;ד ללא סמכות וללא אישור, כא' ממפעילי המיזם נדרש ממך לעשות משהו לתיקון העוול (לצערי הצנזור chabadnik מתחמק לע&quot;ע מהסבר ובמקום להגיב הוא מוחק את הדברים שאני כותב וחוסם אותי כל פעם למספר ימים (דבר שלע&quot;ע לא הועיל לו), תקוותי שתואיל לעשות משהו בנדון--[[משתמש:מנחם ציון|מנחם ציון]] 23:21 7 מאי 2009--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 23:28, 7 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> <br /> אגב, רציתי להעיר לך מר chabadnik שכדאי שתשאל את השווער שלך מה דעתו על החרמת האוהל הק' רח&quot;ל, אני הק' זכיתי לפגשו באהל פעמים רבות, ואין החייכול להכחיש את החי--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:12, 8 מאי 2009 (EDT)<br /> ::כתבתי לך, הערך בזמנו נמחק בגלל שאתה הוא שכתב אותו. אם היית מגיע עם כוונות טובות, בלי כוונה להרוס והלשחית, הערך היה נשאר, ונערך בצורה מתאימה. אנחו לא צריכים לשבת ולהתווכח איתך מה צריך להיות הקו של חב&quot;דפדיה, ולא מה צריך להיות השם של חב&quot;דפדיה. נכנסת לכאן, הכנסת מה שרצית, והמשכת בזה לאחר שניסינו לדבר איתך בצורה יפה. אני אישית התאכזבתי ממך, חשבתי שלאחר שדיברנו איתך יפה, תבין ותחדול, אבל אתה המשכת. <br /> ::לא נוגע לעניין מה השווער שלי עושה, בדיוק כפי שלא נוגע מה אני באופן אישי עושה. <br /> ::בשורה התחתונה, אני שמח שחזרת עם כוונות טובות, בתקווה שתמשיך כך, ואז כמובן, גם העריכות שלך יבדקו ולא ימחקו. הצלחה בהמשך --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:38, 8 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> :::תגיד לי מה היית עושה לי, לו הייתי עושה מעין דמעין מה שעשה [[משתמש:מתקן|מתקן]] לערך על האוהל הק' אני מעריך שהייתי נחסם אוטומטית לצמיתות --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 23:00, 10 מאי 2009 (EDT)<br /> ::::אותך כנראה והייתי חוסם לתקופה ארוכה (אני לא זוכר כרגע מה הוא בדיוק כתב, אבל אני סומך עליך שזה עבר בצורה חריגה את הקו) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:31, 11 מאי 2009 (EDT)<br /> ::::::הוא בס&quot;ה תיקן מ&quot;אדמו&quot;ר&quot; ל&quot;רבי מלך המשיח&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == נדהמתי ==<br /> <br /> עכשיו נכנסתי לאתר &quot;ויקישיבה&quot; ונדהמתי - האתר הזה התחיל שנתיים אחרי חב&quot;דפדיה - הרבה אחרי שנכנסתי לעבוד כאן - וכבר יש שם למעלה מ5000 ערכים. חייבים לעשות משהו!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> :מה הפלא שבבדיחב&quot;דפדיה המייצגת בסה&quot;כ כ30 - 40 בחורים (פלוס זמרוני ודוד נחשון) יהיה כזה מעט ערכים וגם אלו שיש, ברובם עוסקים בכל מיני משפיעים\עסקנים קיקיוניים דוגמת [[שמעון רבינוביץ]] וכדומה...--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> <br /> == כתבה מכפישה ב&quot;שטורעם&quot; - דחוף ==<br /> <br /> מה עושים?<br /> <br /> איך מגיבים?<br /> <br /> אצפה לתשובה מהירה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :זה באמת מלחיץ אותך? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:28, 11 מאי 2009 (EDT)<br /> מלחיץ אותי שכמה שאנחנו מנסים להיות אוביקטיבים - מאשימים אותנו.<br /> <br /> מלחיץ אותי ש[[אנ&quot;ש]] מתהלכים וליבם לינו (אמנם כמה ששוחחתי (גם &quot;אנטים&quot;) ציטטו לי את המשנה בקשר לדברים שמוציאים את האדם מן העולם.., אבל היו גם תגובות אחרות.<br /> <br /> אם אתה לא לחוץ - מקבל את דבריך. אבל לי עדיין זה מציק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::אכתוב לך מה אני חושב על כל זה ב&quot;אודות:חב&quot;דפדיה]]&quot; בהמשך בל&quot;נ. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:33, 11 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> אתה צריך להיות שמח מהכתבה הזאת. הרי אף אחד לא כותב נגד מיזמים קטנים וחסרי חשיבות. אם כל כך כואב להם המצב זה רק בגלל שגם הם רואים את ההצלחה של זה.<br /> <br /> על השאלה מה עושים ואיך מגיבים יש תשובה פשוטה: 3000 ערכים עד ג' תמוז. אם נצליח - אין תשובה יותר טובה מזו.<br /> <br /> אגב, אני בטוח שהיום יש הרבה יותר גולשים במיזם בזכות הכתבה הזאת.</div>

138.89.186.18