חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תשע"ח

2018-01-03T18:43:15Z

1234:

'''תשע"ח''' (5778) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם, והשלישית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''הכ"ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

==ציוני דרך==
*שנת ה-120 לייסוד ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]

== אירועים ==
* [[בשורת הגאולה|בשנה זו]] [[צפייה לגאולה|בוטחים]] אנו שיתגלה הרבי שליט"א [[מלך המשיח]] לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש{{הערה|1=ראה גם בשו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.

{{הערות שוליים}}
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}
מיזם מבורך: קהילת חב"ד בעיר לוד המונה כ-700 משפחות חב"ד, גדלה בקצב מסחרר - ויחד עם זה - הצורך בבתי כנסת חדשים • השבוע, לאחר מאמצים, השתדלויות והכנות רבות - נפתח בית כנסת חדש - עבור האברכים 'צעירי הצעירים' של הקהילה • בפנים: מדוע הוחלט לפתוח בית כנסת נוסף? וגם: מי התוועד עם המתפללים בשבת קודש? •

תשע"ח

2018-01-03T18:40:00Z

1234:

'''תשע"ח''' (5778) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם, והשלישית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''הכ"ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

==ציוני דרך==
*שנת ה-120 לייסוד ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]

==בלוד ובמרכז==

== אירועים ==
* [[בשורת הגאולה|בשנה זו]] [[צפייה לגאולה|בוטחים]] אנו שיתגלה הרבי שליט"א [[מלך המשיח]] לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש{{הערה|1=ראה גם בשו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.

{{הערות שוליים}}
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

שלום מרדכי רובשקין

2017-12-21T08:20:24Z

1234:

[[קובץ:שלום_מרדכי_רובשקין.jpg‏|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום מרדכי רובשקין]]
ר' '''שלום מרדכי הלוי רובשקין''' (נולד: כ"ח ב[[תשרי]] תש"כ) הינו [[חסיד חב"ד]], אשר ניהל את מפעל ה[[בשר]] הכשר הגדול בעולם. נתבע על ידי הרשויות של [[ארצות הברית]] על עבירות פליליות ונענש בעשרים ושבע שנות מאסר וקנס של 31 מליון דולר.
ב[[זאת חנוכה ב' טבת בערב]] [[תשע"ח]] חננו נשיא ארה"ב טראמפ והוא שוחרר ממאסרו.

==תולדות חיים==
רובשקין נולד ב[[כ"ח בתשרי]] [[תש"כ]] לר' אהרן ורבקה רובשקין. בשנת [[תשמ"א]] נשא לאשה את מרת לאה גולדמן. לאחר שנת לימודים ב[[כולל]] ב[[קראון הייטס]] עבד יחד עם אביו באיטליז כשר בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ניו יורק]]. לאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] לאטלנטה, ג'ורג'יה. שנה לאחר מכן עבר למיניסוטה בכדי לעזור לאביו, אשר רכש באותו זמן מפעל בשר באיווה שהיה על סף פשיטת רגל. אחר שלוש שנים עבר לפוסטוויל שבאיווה, שם מונה למנהל המפעל ובמשך השנים הפך המפעל להיות מפעל הבשר ה[[כשר]] הגדול בעולם.

מפעל הבשר העסיק מאות רבות של [[יהודי|יהודים]], רובם חסידי חב"ד. הרב רובשקין התפרסם רבות בזכות מעשי ה[[צדקה]] והחזקת מוסדות ה[[תורה]] באיזור מגוריו.

==המעצר==
[[קובץ:עצרת_ענק_למען_רובשקין.jpg‏‏|שמאל|ממוזער|250px|עצרת בבורו פארק למען רובשקין]]
ביום [[ז' באייר]] [[תשס"ח]] פשטה משטרת ההגירה על המשחטה הגדולה שבבעלותו של רובשקין. הפשיטה נערכה בכוחות גדולים של שוטרים ורכבי משטרה שהגיעו על מנת לעצור את העובדים אשר שהייתם ב[[ארה"ב]] בלתי חוקית לטענתם. הכוחות נעזרו במסוק משטרתי בכדי לוודא שאף אחד לא בורח. באותו יום נעצרו שבע מאות עובדים שהיוו מחצית מעובדי המפעל.

במהלך המשפט נוספו לכתב האישום גם סעיפים רבים בדבר הלבנת הון והונאת בנקים אך ההגנה הפריכה את רוב סעיפי האישום.

במהלך המשפט התלוננה הסנגוריה מספר פעמים על כך שחבר המושבעים ואף חלק מהשופטים הינם גויים אנטישמיים שמחפשים להצר את צעדיו של רובשקין, ושמחים על ההזדמנות לסגור את מפעלי הבשר הכשר.

יחד עם המשך הדיונים בבית המשפט, התגברו מיום ליום כנסי ההתעוררות והתפילות לזכותו של רובשקין בכל רחבי העולם. קהילות יהודיות רבות הצטרפו למאבק למען שחרורו. בין היתר היה ניתן לראות כנס תפילה ב[[ישיבת ליקווד]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55895 לייקווד: אלפים בעצרת למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}} וכינוסי התעוררות גדולים ב[[בורו פארק]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55509 בורו פארק: עצרת ענק למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, לוס אנג'לס{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55543 לוס אנג'לס תומכת ברובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, סידני{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62267 סידני התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, מלבורן שבאוסטרליה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62153 מלבורן התאחדה למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בפלורידה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55454 פלורידה התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונסי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55328 מונסי: אלפים בכנס למען רובשקין] {{אינפו}}}}, ב[[קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54997 אלפים בכנס התעוררות לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונרו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54734 קרית יואל: עצרת אלפים למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בשיקגו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54386 שיקאגו: הקהילות התאחדו למען רובשקין] {{אינפו}}}} ובמקומות נוספים. בחודשים האחרונים שלפני מתן פסק הדין קבעו מספר קהילות יהודיות [[תענית שעות]] לזכותו.

ביום [[ט' בתמוז]] [[תש"ע]] הודיעה השופטת על גזר הדין שינתן על ידה למחרת, ובו נפסקו לרובשקין 27 שנים בכלא וקנס של 31 מיליון דולרים שישולם באופן מיידי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55502 הלם: רובשקין ל- 27 שנים בכלא] {{אינפו}}}}.

לפסק דין זה הגיבו עורכי הדין שוב, כי מדובר בפסק אנטישימי, והם הגישו על כך ערעור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55719 הוגש הערעור במשפט רובשקין] {{אינפו}}}}.

רבים יצאו נגד הפסיקה של השופטת, ביניהם חבר הוועדה המשפטית של הקונגרס האמריקני, ביל דלנט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57489 חבר קונגרס אמריקאי: העונש של רובשקין חסר פשר] {{אינפו}}}}, וארבעה חברי קוננגרס נוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57673 שרשרת חברי קונגרס בדרישה: משפט צדק לרובשקין] {{אינפו}}}}.

לאחר שמסמכים חדשים גילו שהשופטת במשפט רובשקין, גב' לינדה רייד, היתה צריכה לפסול את עצמה מבחינה משפטית מלשפוט את רובשקין, פרקליטי רובשקין הגישו בקשה בבית משפט המחוזי של המחוז הצפוני של איווה, בו הם מבקשים משפט חוזר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56329 השופטת סייעה לתביעה; דרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}. לאחר כשלושה חודשים, השופטת לינדה רייד פסקה כי לאחר "שמיעת הצדדים" החליטה שלא לפסול את עצמה ולא לאפשר משפט חוזר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57782 אין הפתעות: השופטת דחתה הדרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}.
[[קובץ:ספרו של רובשקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
לאחר חודשים ספורים, הגישו עורכי דינו של רובשקין ערעור ארוך ומנומק לבית משפט על פסיקתה של השופטת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59092 ערעורו של רובשקין הוגש לבית המשפט] {{אינפו}}}}. ביום שישי [[י"ז באלול]] דחה בית משפט פדרלי לערעורים את בקשתו של רובשקין לפסול את משפטו הקודם ולהתחיל במשפט חדש, בטענה כי עורכי דינו לא הצליחו להוכיח שעל השופטת היה לפסול את עצמה מלשפוט בתיק{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63972 בית המשפט דחה הבקשה למשפט חוזר לרובשקין] {{אינפו}}}}.
==שחרורו==
בב' טבת תשע''ח העניק נשיא ארה''ב חנינה לשלום מרדכי

נס חנוכה בשחירורו התחילו ריקודים ב770 ושמחה אלפי אנשים תמימים שמחים רוקדים ממש שמחה גדולה.

==ספריו==
*'''inside out''' - התכתבויותיו עם תלמידי כיתה ו' בישיבת דרכי תורה בדטרויט, ועם מחנך הכיתה. ההתכתבויות מעוררות השראה, ועוסקות בנושא האמונה בבורא עולם, גם במצבים קשים ביותר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%FA%E9%F7%20%F8%E5%E1%F9%F7%E9%EF תיק רובשקין - הסיפור המלא] - סדרת כתבות ב[[חב"ד אינפו]].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2069 למעלה משלושים זמרים בקליפ אחדות למען ר' שלום מרדכי רובשקין]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2011 "אנחנו לא יכולים לשתוק עוד"] - קליפ למען רובשקין{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54306 למה שיהיה אכפת לי מרובשקין?]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55511 "אבא ישב בכלא עד גיל 80?!"] - בנו של רובשקין בראיון לקו החרדי 'כל בקול' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55069 פרשיית רובשקין - הסיפור המלא] - כתבה בעיתון 'המבשר' {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64314 קליפ לעידוד חתימה על עצומה לשחרורו]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ ספר חדש: מכתבי אמונה מאחורי הסורגים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ שלכם, שלום מרדכי] - אלי שניידר, עיתון 'כל ישראל' - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רובשקין שלום מרדכי]]

http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנות_המשקאות_עבערס_ליקערס_מחלקת_לחיים_בקינגסטון_•_וידאו_108304.html

שלום מרדכי רובשקין

2017-12-21T08:19:46Z

1234:

[[קובץ:שלום_מרדכי_רובשקין.jpg‏|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום מרדכי רובשקין]]
ר' '''שלום מרדכי הלוי רובשקין''' (נולד: כ"ח ב[[תשרי]] תש"כ) הינו [[חסיד חב"ד]], אשר ניהל את מפעל ה[[בשר]] הכשר הגדול בעולם. נתבע על ידי הרשויות של [[ארצות הברית]] על עבירות פליליות ונענש בעשרים ושבע שנות מאסר וקנס של 31 מליון דולר.
ב[[זאת חנוכה]] [[תשע"ח]] חננו נשיא ארה"ב טראמפ והוא שוחרר ממאסרו.

==תולדות חיים==
רובשקין נולד ב[[כ"ח בתשרי]] [[תש"כ]] לר' אהרן ורבקה רובשקין. בשנת [[תשמ"א]] נשא לאשה את מרת לאה גולדמן. לאחר שנת לימודים ב[[כולל]] ב[[קראון הייטס]] עבד יחד עם אביו באיטליז כשר בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ניו יורק]]. לאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] לאטלנטה, ג'ורג'יה. שנה לאחר מכן עבר למיניסוטה בכדי לעזור לאביו, אשר רכש באותו זמן מפעל בשר באיווה שהיה על סף פשיטת רגל. אחר שלוש שנים עבר לפוסטוויל שבאיווה, שם מונה למנהל המפעל ובמשך השנים הפך המפעל להיות מפעל הבשר ה[[כשר]] הגדול בעולם.

מפעל הבשר העסיק מאות רבות של [[יהודי|יהודים]], רובם חסידי חב"ד. הרב רובשקין התפרסם רבות בזכות מעשי ה[[צדקה]] והחזקת מוסדות ה[[תורה]] באיזור מגוריו.

==המעצר==
[[קובץ:עצרת_ענק_למען_רובשקין.jpg‏‏|שמאל|ממוזער|250px|עצרת בבורו פארק למען רובשקין]]
ביום [[ז' באייר]] [[תשס"ח]] פשטה משטרת ההגירה על המשחטה הגדולה שבבעלותו של רובשקין. הפשיטה נערכה בכוחות גדולים של שוטרים ורכבי משטרה שהגיעו על מנת לעצור את העובדים אשר שהייתם ב[[ארה"ב]] בלתי חוקית לטענתם. הכוחות נעזרו במסוק משטרתי בכדי לוודא שאף אחד לא בורח. באותו יום נעצרו שבע מאות עובדים שהיוו מחצית מעובדי המפעל.

במהלך המשפט נוספו לכתב האישום גם סעיפים רבים בדבר הלבנת הון והונאת בנקים אך ההגנה הפריכה את רוב סעיפי האישום.

במהלך המשפט התלוננה הסנגוריה מספר פעמים על כך שחבר המושבעים ואף חלק מהשופטים הינם גויים אנטישמיים שמחפשים להצר את צעדיו של רובשקין, ושמחים על ההזדמנות לסגור את מפעלי הבשר הכשר.

יחד עם המשך הדיונים בבית המשפט, התגברו מיום ליום כנסי ההתעוררות והתפילות לזכותו של רובשקין בכל רחבי העולם. קהילות יהודיות רבות הצטרפו למאבק למען שחרורו. בין היתר היה ניתן לראות כנס תפילה ב[[ישיבת ליקווד]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55895 לייקווד: אלפים בעצרת למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}} וכינוסי התעוררות גדולים ב[[בורו פארק]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55509 בורו פארק: עצרת ענק למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, לוס אנג'לס{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55543 לוס אנג'לס תומכת ברובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, סידני{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62267 סידני התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, מלבורן שבאוסטרליה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62153 מלבורן התאחדה למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בפלורידה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55454 פלורידה התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונסי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55328 מונסי: אלפים בכנס למען רובשקין] {{אינפו}}}}, ב[[קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54997 אלפים בכנס התעוררות לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונרו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54734 קרית יואל: עצרת אלפים למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בשיקגו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54386 שיקאגו: הקהילות התאחדו למען רובשקין] {{אינפו}}}} ובמקומות נוספים. בחודשים האחרונים שלפני מתן פסק הדין קבעו מספר קהילות יהודיות [[תענית שעות]] לזכותו.

ביום [[ט' בתמוז]] [[תש"ע]] הודיעה השופטת על גזר הדין שינתן על ידה למחרת, ובו נפסקו לרובשקין 27 שנים בכלא וקנס של 31 מיליון דולרים שישולם באופן מיידי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55502 הלם: רובשקין ל- 27 שנים בכלא] {{אינפו}}}}.

לפסק דין זה הגיבו עורכי הדין שוב, כי מדובר בפסק אנטישימי, והם הגישו על כך ערעור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55719 הוגש הערעור במשפט רובשקין] {{אינפו}}}}.

רבים יצאו נגד הפסיקה של השופטת, ביניהם חבר הוועדה המשפטית של הקונגרס האמריקני, ביל דלנט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57489 חבר קונגרס אמריקאי: העונש של רובשקין חסר פשר] {{אינפו}}}}, וארבעה חברי קוננגרס נוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57673 שרשרת חברי קונגרס בדרישה: משפט צדק לרובשקין] {{אינפו}}}}.

לאחר שמסמכים חדשים גילו שהשופטת במשפט רובשקין, גב' לינדה רייד, היתה צריכה לפסול את עצמה מבחינה משפטית מלשפוט את רובשקין, פרקליטי רובשקין הגישו בקשה בבית משפט המחוזי של המחוז הצפוני של איווה, בו הם מבקשים משפט חוזר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56329 השופטת סייעה לתביעה; דרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}. לאחר כשלושה חודשים, השופטת לינדה רייד פסקה כי לאחר "שמיעת הצדדים" החליטה שלא לפסול את עצמה ולא לאפשר משפט חוזר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57782 אין הפתעות: השופטת דחתה הדרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}.
[[קובץ:ספרו של רובשקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
לאחר חודשים ספורים, הגישו עורכי דינו של רובשקין ערעור ארוך ומנומק לבית משפט על פסיקתה של השופטת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59092 ערעורו של רובשקין הוגש לבית המשפט] {{אינפו}}}}. ביום שישי [[י"ז באלול]] דחה בית משפט פדרלי לערעורים את בקשתו של רובשקין לפסול את משפטו הקודם ולהתחיל במשפט חדש, בטענה כי עורכי דינו לא הצליחו להוכיח שעל השופטת היה לפסול את עצמה מלשפוט בתיק{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63972 בית המשפט דחה הבקשה למשפט חוזר לרובשקין] {{אינפו}}}}.
==שחרורו==
בב' טבת תשע''ח העניק נשיא ארה''ב חנינה לשלום מרדכי

נס חנוכה בשחירורו התחילו ריקודים ב770 ושמחה אלפי אנשים תמימים שמחים רוקדים ממש שמחה גדולה.

==ספריו==
*'''inside out''' - התכתבויותיו עם תלמידי כיתה ו' בישיבת דרכי תורה בדטרויט, ועם מחנך הכיתה. ההתכתבויות מעוררות השראה, ועוסקות בנושא האמונה בבורא עולם, גם במצבים קשים ביותר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%FA%E9%F7%20%F8%E5%E1%F9%F7%E9%EF תיק רובשקין - הסיפור המלא] - סדרת כתבות ב[[חב"ד אינפו]].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2069 למעלה משלושים זמרים בקליפ אחדות למען ר' שלום מרדכי רובשקין]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2011 "אנחנו לא יכולים לשתוק עוד"] - קליפ למען רובשקין{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54306 למה שיהיה אכפת לי מרובשקין?]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55511 "אבא ישב בכלא עד גיל 80?!"] - בנו של רובשקין בראיון לקו החרדי 'כל בקול' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55069 פרשיית רובשקין - הסיפור המלא] - כתבה בעיתון 'המבשר' {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64314 קליפ לעידוד חתימה על עצומה לשחרורו]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ ספר חדש: מכתבי אמונה מאחורי הסורגים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ שלכם, שלום מרדכי] - אלי שניידר, עיתון 'כל ישראל' - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רובשקין שלום מרדכי]]

http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנות_המשקאות_עבערס_ליקערס_מחלקת_לחיים_בקינגסטון_•_וידאו_108304.html

שלום מרדכי רובשקין

2017-12-21T08:15:14Z

1234:

[[קובץ:שלום_מרדכי_רובשקין.jpg‏|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום מרדכי רובשקין]]
ר' '''שלום מרדכי הלוי רובשקין''' (נולד: כ"ח ב[[תשרי]] תש"כ) הינו [[חסיד חב"ד]], אשר ניהל את מפעל ה[[בשר]] הכשר הגדול בעולם. נתבע על ידי הרשויות של [[ארצות הברית]] על עבירות פליליות ונענש בעשרים ושבע שנות מאסר וקנס של 31 מליון דולר.
ב[[זאת חנוכה]] [[תשע"ח]] חננו נשיא ארה"ב טראמפ והוא שוחרר ממאסרו.

==תולדות חיים==
רובשקין נולד ב[[כ"ח בתשרי]] [[תש"כ]] לר' אהרן ורבקה רובשקין. בשנת [[תשמ"א]] נשא לאשה את מרת לאה גולדמן. לאחר שנת לימודים ב[[כולל]] ב[[קראון הייטס]] עבד יחד עם אביו באיטליז כשר בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ניו יורק]]. לאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] לאטלנטה, ג'ורג'יה. שנה לאחר מכן עבר למיניסוטה בכדי לעזור לאביו, אשר רכש באותו זמן מפעל בשר באיווה שהיה על סף פשיטת רגל. אחר שלוש שנים עבר לפוסטוויל שבאיווה, שם מונה למנהל המפעל ובמשך השנים הפך המפעל להיות מפעל הבשר ה[[כשר]] הגדול בעולם.

מפעל הבשר העסיק מאות רבות של [[יהודי|יהודים]], רובם חסידי חב"ד. הרב רובשקין התפרסם רבות בזכות מעשי ה[[צדקה]] והחזקת מוסדות ה[[תורה]] באיזור מגוריו.

==המעצר==
[[קובץ:עצרת_ענק_למען_רובשקין.jpg‏‏|שמאל|ממוזער|250px|עצרת בבורו פארק למען רובשקין]]
ביום [[ז' באייר]] [[תשס"ח]] פשטה משטרת ההגירה על המשחטה הגדולה שבבעלותו של רובשקין. הפשיטה נערכה בכוחות גדולים של שוטרים ורכבי משטרה שהגיעו על מנת לעצור את העובדים אשר שהייתם ב[[ארה"ב]] בלתי חוקית לטענתם. הכוחות נעזרו במסוק משטרתי בכדי לוודא שאף אחד לא בורח. באותו יום נעצרו שבע מאות עובדים שהיוו מחצית מעובדי המפעל.

במהלך המשפט נוספו לכתב האישום גם סעיפים רבים בדבר הלבנת הון והונאת בנקים אך ההגנה הפריכה את רוב סעיפי האישום.

במהלך המשפט התלוננה הסנגוריה מספר פעמים על כך שחבר המושבעים ואף חלק מהשופטים הינם גויים אנטישמיים שמחפשים להצר את צעדיו של רובשקין, ושמחים על ההזדמנות לסגור את מפעלי הבשר הכשר.

יחד עם המשך הדיונים בבית המשפט, התגברו מיום ליום כנסי ההתעוררות והתפילות לזכותו של רובשקין בכל רחבי העולם. קהילות יהודיות רבות הצטרפו למאבק למען שחרורו. בין היתר היה ניתן לראות כנס תפילה ב[[ישיבת ליקווד]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55895 לייקווד: אלפים בעצרת למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}} וכינוסי התעוררות גדולים ב[[בורו פארק]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55509 בורו פארק: עצרת ענק למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, לוס אנג'לס{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55543 לוס אנג'לס תומכת ברובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, סידני{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62267 סידני התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, מלבורן שבאוסטרליה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62153 מלבורן התאחדה למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בפלורידה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55454 פלורידה התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונסי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55328 מונסי: אלפים בכנס למען רובשקין] {{אינפו}}}}, ב[[קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54997 אלפים בכנס התעוררות לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונרו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54734 קרית יואל: עצרת אלפים למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בשיקגו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54386 שיקאגו: הקהילות התאחדו למען רובשקין] {{אינפו}}}} ובמקומות נוספים. בחודשים האחרונים שלפני מתן פסק הדין קבעו מספר קהילות יהודיות [[תענית שעות]] לזכותו.

ביום [[ט' בתמוז]] [[תש"ע]] הודיעה השופטת על גזר הדין שינתן על ידה למחרת, ובו נפסקו לרובשקין 27 שנים בכלא וקנס של 31 מיליון דולרים שישולם באופן מיידי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55502 הלם: רובשקין ל- 27 שנים בכלא] {{אינפו}}}}.

לפסק דין זה הגיבו עורכי הדין שוב, כי מדובר בפסק אנטישימי, והם הגישו על כך ערעור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55719 הוגש הערעור במשפט רובשקין] {{אינפו}}}}.

רבים יצאו נגד הפסיקה של השופטת, ביניהם חבר הוועדה המשפטית של הקונגרס האמריקני, ביל דלנט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57489 חבר קונגרס אמריקאי: העונש של רובשקין חסר פשר] {{אינפו}}}}, וארבעה חברי קוננגרס נוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57673 שרשרת חברי קונגרס בדרישה: משפט צדק לרובשקין] {{אינפו}}}}.

לאחר שמסמכים חדשים גילו שהשופטת במשפט רובשקין, גב' לינדה רייד, היתה צריכה לפסול את עצמה מבחינה משפטית מלשפוט את רובשקין, פרקליטי רובשקין הגישו בקשה בבית משפט המחוזי של המחוז הצפוני של איווה, בו הם מבקשים משפט חוזר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56329 השופטת סייעה לתביעה; דרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}. לאחר כשלושה חודשים, השופטת לינדה רייד פסקה כי לאחר "שמיעת הצדדים" החליטה שלא לפסול את עצמה ולא לאפשר משפט חוזר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57782 אין הפתעות: השופטת דחתה הדרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}.
[[קובץ:ספרו של רובשקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
לאחר חודשים ספורים, הגישו עורכי דינו של רובשקין ערעור ארוך ומנומק לבית משפט על פסיקתה של השופטת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59092 ערעורו של רובשקין הוגש לבית המשפט] {{אינפו}}}}. ביום שישי [[י"ז באלול]] דחה בית משפט פדרלי לערעורים את בקשתו של רובשקין לפסול את משפטו הקודם ולהתחיל במשפט חדש, בטענה כי עורכי דינו לא הצליחו להוכיח שעל השופטת היה לפסול את עצמה מלשפוט בתיק{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63972 בית המשפט דחה הבקשה למשפט חוזר לרובשקין] {{אינפו}}}}.
==שחרורו==
בב' טבת תשע''ח העניק נשיא ארה''ב חנינה לשלום מרדכי

נס חנוכה בשחירורו התחילו ריקודים ב770 ושמחה אלפי אנשים תמימים שמחים רוקדים ממש שמחה גדולה.

==ספריו==
*'''inside out''' - התכתבויותיו עם תלמידי כיתה ו' בישיבת דרכי תורה בדטרויט, ועם מחנך הכיתה. ההתכתבויות מעוררות השראה, ועוסקות בנושא האמונה בבורא עולם, גם במצבים קשים ביותר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%FA%E9%F7%20%F8%E5%E1%F9%F7%E9%EF תיק רובשקין - הסיפור המלא] - סדרת כתבות ב[[חב"ד אינפו]].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2069 למעלה משלושים זמרים בקליפ אחדות למען ר' שלום מרדכי רובשקין]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2011 "אנחנו לא יכולים לשתוק עוד"] - קליפ למען רובשקין{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54306 למה שיהיה אכפת לי מרובשקין?]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55511 "אבא ישב בכלא עד גיל 80?!"] - בנו של רובשקין בראיון לקו החרדי 'כל בקול' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55069 פרשיית רובשקין - הסיפור המלא] - כתבה בעיתון 'המבשר' {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64314 קליפ לעידוד חתימה על עצומה לשחרורו]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ ספר חדש: מכתבי אמונה מאחורי הסורגים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ שלכם, שלום מרדכי] - אלי שניידר, עיתון 'כל ישראל' - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רובשקין שלום מרדכי]]

לוד

2017-12-21T08:12:03Z

1234:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:שיכון חבד לוד11.jpg|מרכז|ממוזער|240px]]
|כתובית=שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
|עיר=לוד
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=שיכון חב"ד
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]]
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בסי"ס בנות, ישיבה קטנה, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יד ביד
|שלוחים מרכזיים= הרב מנחם מיכאלשווילי, הרב שבתאי מיכאלי, הרב אברהם חזן, הרב דב קוק
|מספר שלוחים=4
|מספר בתי חב"ד=4
|מספר משפחות בקהילה=כ-500
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]], ומתגוררים בה כ-75,000 תושבים.

==שיכון חב"ד==
[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]]

שיכון חב"ד בלוד הנו הריכוז ההתיישבותי החב"די הראשון שייסד [[הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] (קדם לו [[כפר חב"ד]] שנוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]), כאשר לאחריו נוסדו והתפתחו [[שיכון חב"ד]] בירושלים, [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], קריית חב"ד ב[[צפת]] ועוד.
בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר לוד. הוא פנה ליוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף.
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]]

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב וולף לרבי על [[מחשבה]] להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו הרבי שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את [[מנחם בגין]], את שר הדואר ישראל ישעיהו, וגם ראש העיר צבי איצקוביץ בא ונשא נאום נרגש.
[[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]]

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מארה"ב באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת [[תש"ל]], כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה.

== ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: מנחם זיגלבוים, ב[[שבועון בית משיח]]}}:
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת בלוד. הרבי יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו ללוד לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מירושלים, חברון, צפת, יפו, חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה הרבית שיינא חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את הצמח-צדק הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מליובאוויטש, את הדוד מהרי"ל, את הסבא מהרי"ן, ואת הסבא רבי יוסף יצחק, ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי".

==הקהילה כיום==
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]
קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-500 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונת נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד.

[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מידי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה".

בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

רבני הקהילה בעבר: הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[מנחם מענדל ריבקין]]. כיום: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].
[[משפיע]] הקהילה בעבר: הרב [[דב בעריש רוזנברג]]. כיום: הרב [[נחום קפלן]].

== חב"ד בעיריה ==
עירית לוד קראה רחובות הקשורים לחב"ד: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' הצמח צדק הנמצאים בשיכון חב"ד וכן בעיר ישנה כיכר בשם: כיכר הרבי מלובאוויטש הנמצאת קרוב לשיכון חב"ד. (כיכר ליד תחנת אוטובוס ויקטורי)

== בתי כנסת ==
בית אריה

==מוסדות חב"ד בעיר==
*[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]].
*[[תומכי תמימים לוד |ישיבה קטנה]].
*בית משיח.
*[[תלמוד תורה חב"ד לוד|תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר - בנות.
*בית הספר רסקו.
*ארגון נשי ובנות חב"ד.
*ארגון החסד - [[יד ביד]].

==בתי חב"ד בעיר==
*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.
*שכונת שערי עליה. מנהל: הרב אברהם חזן.
*שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד]{{PDF}} - ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש
*[http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50159 שמחת בית השואבה בשיכון] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת

2017-12-19T11:56:28Z

1234:

[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]
[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]" בעיר [[צפת]].

נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו על ידי המערכת קרוב ל-140 קבצי הערות, ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.

==היסטוריה==
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.

תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש"מ]] ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).

עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.

חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.

במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.

==המערכת לאורך השנים==
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ"ז-כ"ט).
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] (גליונות נ"ט-ס"ד).
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. (גליונות ס"ה-ע').
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
*'''[[תשס"ט]]''' - (גליונות פ"ה-צ"א).
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
*'''[[תשע"ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק ווילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
*'''[[תשע"ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, טוביה גינזבורג, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
*'''[[תשע"ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טובי' גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ"ו-ק"ל).
*תשע"ח - מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף סגל, שניאור זלמן אקסלרוד.(גליונות קל"ה-

==מערכת פלפולים==
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
*'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, על ידי חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמייה גריזמן]], שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע"ד]] - י"א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד]].
*'''שערי ישיבה - ט"ו''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
*'''שערי ישיבה - ט"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.
*"' שערי ישיבה - י"ז - "' - יצא לאור בשנת תשע"ז, חברי המערכת:

==הוצאות לאור נוספות==
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 קבצי הערות באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת

2017-12-19T11:53:45Z

1234:

[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]
[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]" בעיר [[צפת]].

נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו על ידי המערכת קרוב ל-140 קבצי הערות, ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.

==היסטוריה==
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.

תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש"מ]] ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).

עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.

חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.

במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.

==המערכת לאורך השנים==
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ"ז-כ"ט).
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] (גליונות נ"ט-ס"ד).
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. (גליונות ס"ה-ע').
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
*'''[[תשס"ט]]''' - (גליונות פ"ה-צ"א).
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
*'''[[תשע"ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק ווילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
*'''[[תשע"ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, טוביה גינזבורג, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
*'''[[תשע"ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טובי' גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ"ו-ק"ל).
*תשע"ח - מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף סגל, שניאור זלמן אקסלרוד.(גליונות קל"ה-

==מערכת פלפולים==
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
*'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, על ידי חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמייה גריזמן]], שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע"ד]] - י"א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד]].
*'''שערי ישיבה - ט"ו''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
*'''שערי ישיבה - ט"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.
* יצא עוד חלק שנה שעברה.

==הוצאות לאור נוספות==
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 קבצי הערות באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת

2017-12-19T11:51:29Z

1234:

[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]
[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]" בעיר [[צפת]].

נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו על ידי המערכת קרוב ל-140 קבצי הערות, ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.

==היסטוריה==
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.

תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש"מ]] ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).

עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.

חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.

במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.

==המערכת לאורך השנים==
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ"ז-כ"ט).
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] (גליונות נ"ט-ס"ד).
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. (גליונות ס"ה-ע').
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
*'''[[תשס"ט]]''' - (גליונות פ"ה-צ"א).
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
*'''[[תשע"ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק ווילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
*'''[[תשע"ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, טוביה גינזבורג, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
*'''[[תשע"ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טובי' גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ"ו-ק"ל).

==מערכת פלפולים==
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
*'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, על ידי חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמייה גריזמן]], שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע"ד]] - י"א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד]].
*'''שערי ישיבה - ט"ו''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
*'''שערי ישיבה - ט"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.
* יצא עוד חלק שנה שעברה.

==הוצאות לאור נוספות==
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 קבצי הערות באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

האוכלוסיה החב"דית

2017-12-19T06:49:39Z

1234:

'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-16,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.

==האוכלוסיה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסיה החב"דית כיום==
{{לעדכן}}
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

{{טורים|מספר=3|תוכן=
===שלוחי הרבי===
*'''[[אסיה]]''' - 100.
*'''[[אירופה]]''' - 1200.
*'''[[אפריקה]]''' - 20.
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 800.

===ארצות הברית===
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.
*'''בורו פארק''' - 220.
*'''מונסי''' - 70.
*'''פיטסבורג''' - 100
*'''מיאמי''' - 50
*''' דיטרויט''' - 50
*'''שיקגו''' - 50
*'''ניו ג'רזי''' - 100
*'''לוס אנג'לס - 80

===אוסטרליה===
*'''סידני''' - 100
*'''מלבורן''' - 200.

===אירופה===
====אנגליה====
*'''[[לונדון]]''' - 150.
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.

====צרפת====
*'''[[פריז]]''' - 1,000.
*'''[[ברינוא]]''' - 60.
*'''[[ניס]]''' - 50.
====בלגיה====
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.
====רוסיה====
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.
====אוקראינה====
*'''[[קייב]]''' - 80.
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' 50.

===[[ארץ ישראל]]===
אלעד - 100.
*'''[[באר שבע]]''' - 130.
*'''[[בית שאן]]''' - 25.
*'''[[בית שמש]]''' - 200.
*'''[[ביתר]]''' - 400.
*'''[[בני ברק]]''' - 300.
*'''[[ברקת]]''' - 60.
*'''[[בת ים]]''' - 30.
*'''[[הרצליה]]''' - 100.
*'''[[חולון]]''' - 80.
*'''[[חיפה]]''' - 120
*'''[[ירושלים]]''' - 1000

*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.
*'''[[לוד]]''' - 350.
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.
*'''[[נהריה]]''' - 30.
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.
*'''[[נתניה]]''' - 180.
*'''[[עמנואל]]''' - 80.
*'''[[עפולה]]''' - 100.
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.
*'''[[צפת]]''' - 400.
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.
*'''[[קרית גת]]''' - 120.
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120
*'''[[רחובות]]''' - 250.
*'''[[תל אביב]]''' - 100.

===דרום אפריקה===
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.

===[[קנדה]]===
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.
*'''[[טורונטו]]''' - 90.
}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

האוכלוסיה החב"דית

2017-12-19T06:46:36Z

1234:

'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.

==האוכלוסיה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסיה החב"דית כיום==
{{לעדכן}}
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

{{טורים|מספר=3|תוכן=
===שלוחי הרבי===
*'''[[אסיה]]''' - 100.
*'''[[אירופה]]''' - 1200.
*'''[[אפריקה]]''' - 20.
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 800.

===ארצות הברית===
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.
*'''בורו פארק''' - 220.
*'''מונסי''' - 70.
*'''פיטסבורג''' - 100
*'''מיאמי''' - 50
*''' דיטרויט''' - 50
*'''שיקגו''' - 50
*'''ניו ג'רזי''' - 100
*'''לוס אנג'לס - 80

===אוסטרליה===
*'''סידני''' - 100
*'''מלבורן''' - 200.

===אירופה===
====אנגליה====
*'''[[לונדון]]''' - 150.
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.

====צרפת====
*'''[[פריז]]''' - 1,000.
*'''[[ברינוא]]''' - 60.
*'''[[ניס]]''' - 50.
====בלגיה====
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.
====רוסיה====
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.
====אוקראינה====
*'''[[קייב]]''' - 80.
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' 50.

===[[ארץ ישראל]]===
אלעד - 100.
*'''[[באר שבע]]''' - 130.
*'''[[בית שאן]]''' - 25.
*'''[[בית שמש]]''' - 200.
*'''[[ביתר]]''' - 400.
*'''[[בני ברק]]''' - 300.
*'''[[ברקת]]''' - 60.
*'''[[בת ים]]''' - 30.
*'''[[הרצליה]]''' - 100.
*'''[[חולון]]''' - 80.
*'''[[חיפה]]''' - 120
*'''[[ירושלים]]''' - 1000

*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.
*'''[[לוד]]''' - 350.
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.
*'''[[נהריה]]''' - 30.
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.
*'''[[נתניה]]''' - 180.
*'''[[עמנואל]]''' - 80.
*'''[[עפולה]]''' - 100.
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.
*'''[[צפת]]''' - 400.
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.
*'''[[קרית גת]]''' - 120.
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120
*'''[[רחובות]]''' - 250.
*'''[[תל אביב]]''' - 100.

===דרום אפריקה===
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.

===[[קנדה]]===
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.
*'''[[טורונטו]]''' - 90.
}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

לוי יצחק הבלין

2017-11-26T02:03:43Z

1234:

[[קובץ:לוי יצחק הבלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי יצחק הבלין (קיצוני משמאל)]]
הרב '''לוי יצחק הבלין''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974) הוא מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרית גת]] ב[[י"ט ניסן]] [[תשל"ד]] לרב [[משה הבלין]], ראש [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבת חב"ד]] ב[[קריית גת]] ורב העיר, ולאמו מרת חיה ביילא (לבית רוזנטל).

לאחר סיום מסלול הלימודים החב"די, [[נישואין|נשא]] את רעייתו בתיה לבית ר' חיים מאיר וחוה חזן, ובשנת [[תשנ"ח]], מונה לשמש כמנכ"ל מוסדות חב"ד בקריית גת, הכוללים מתיבתא, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה ומכון סמיכה.

בתקופת כניסתו לתפקיד, המוסדות היו נתונים במצב כספי גרוע בעקבות משבר כלכלי, והיו על סף סגירה. כניסתו לתפקיד חיזקה את מערך הכספים של הישיבה, והביאה לביסוסם ושגשוגם הכלכלי של המוסדות.

תחת הנהלתו, שופצו בנייני המוסדות בעלות כוללת של מאות אלפי שקלים, ונרשמה תנופת פיתוח במוסדות, שהתבטאה בעיקר בשגשוגה הרוחני של הישיבה קטנה בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]].
*גיסו, הרב יעקב יוסף (JJ) קופרמן, מג"ש בישיבת תומכי תמימים ק. גת.
*אחיו, הרב מנחם מענדל הבלין, קרית מלאכי
*גיסו, הרב [[מנחם מענדל רייצעס]], קרית גת
*גיסו, הרב יוסף יצחק מרגליות, קרית גת

{{מיון רגיל:הבלין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

יצחק מירלשוילי

2017-11-26T01:57:28Z

1234:

[[קובץ:מירלשוילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנגיד ר' יצחק מירלאשוילי, עומד מאוחרי אביו, הנגיד ר' מיכאל (מיכו) מיראלשוילי]]
מר '''יצחק מירילשווילי''' (יליד שנת [[תשמ"ה]] - 1984) הוא פילנתרופ חב"די, המסייע רבות לציבור החרדי בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.

==תולדות חיים==
נולד ברוסיה בשנת [[תשמ"ה]] לאביו איש העסקים מיכאל (מיכו) מירילשוילי, ולאמו לאה. בשנת תשנ"ה עלה לארץ. מתגורר כיום בהרצליה.

לאחר נישואיו עם רעייתו ויקה החל בעזרתו של אביו לשלוח ידו בעסקים והחל להתעשר במהירות. בשנת תשע"א התפרסם ברשימת מאה האנשים העשירים ביותר בארץ . בשנת תש"ע הקים קרן תמיכה הממנת פרוייקטים של תורה וחסד בציבור החרדי ("קרן מרומים"), ומינה את הרב [[משה שילת]] לעמוד בראש הקרן.

מחזיק בשליטה בערוץ הטלוויזיה 20 העוסק בין השאר בהפצת תכנים יהודיים וביניהם גם רעיונות מתורת [[חסידות]] חב"ד, המופקים בשיתוף פעולה עם הארגון החב"די [[פרדס - במה לחכמה יהודית|פרדס]], במסגרת התוכנית 'דקה בפרשה', בה מרצי פרדס מעברים רעיון מ[[פרשת השבוע]] על פי [[לקוטי שיחות|שיחותיו]] של [[הרבי]], במשך דקה בדיוק.

עם השנים התקרב לחסידות חב"ד, ובין ידידיו הקרובים נמנים הרב בנצי ליפסקר והרב [[משה שילת]].

נחשב כיום לאחד מגדולי התורמים למוסדות חב"ד, כשבין השאר מממן את פעילותם של ארגונים ופרוייקטים חב"דים, ביניהם: [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] (ובמסגרתו גם את הכינוס המרכזי של י"ט כסלו בבנייני האומה, וסבסוד הדפסת ספרי חסידות המודפסים לרגל היריד), [[מחנה משותף]], [[חב"ד בקמפוס]], [[חב"ד בבתי הרפואה]], [[חב"ד לנוער]], [[פעילי חב"ד]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

{{מיון רגיל:מירילשוילי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2017-11-06T20:45:15Z

1234:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]]
על פי הוראת הרבי מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]] ("בומי").

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש מרחשוון תשע"ז.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור א'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת תשע''ז פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

לוי ביסטריצקי

2017-10-19T09:23:02Z

1234:

[[תמונה:3434342.jpg|left|thumb|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת [[חלוקת דולרים|דולר לברכה]] מ[[הרבי]]]]
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
הרב '''לוי ביסטריצקי''' ([[ח' אייר]] [[תש"ט]]-[[י"ט אב]] [[תשס"ב]]) מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]', שימש כרב קרית חב"ד בעיה"ק [[צפת]] וחבר [[ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ג]] נתמנה ל[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בצעירותו==
ר' לוי נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].

בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהיה בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה [[יחידות]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה.

בישיבה במונטריאול הספיק ר' לוי לללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] [[סמיכה]] לרבנות, לאחמ"כ הוא קיבל גם [[סמיכה]] לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]].

בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] דשכונת [[קראון הייטס]]. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כרב.

== חתונתו ==
התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ומרת חיה פייגל מירושלים. [[הרבנית חיה מושקא]] שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ראש השנה, וכן את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר' [= זה מאוד יקר אצלי].

לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]].

== שליחותו ורבנותו בעיר צפת ==
[[תמונה:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]]
בי"א [[שבט]] [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ונשלחו לצפת יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר ב[[התוועדות]] שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות, ר' לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.

בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת. ר' לוי ביסטריצקי החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.

בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות מורה הצדק בעירו. מכיון שר' לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח [[אלול]] התקשר [[חודוקוב|הרב חודקוב]] לשליח לצפת [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע ל[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת.

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי [[הרמב"ם]] על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך ב[[התוועדות]] שבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן [[משקה]] לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום [[הרמב"ם]] כל שנה, גם במצרים מקומו של [[הרמב"ם]] והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי [[הרמב"ם]] בטבריה על ציונו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ט]] בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב שמואל אליהו, והקים מערכת כשרות מפוארת.

בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסליו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.

בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת [[תשנ"ט]] התמודד כמועמד עצמאי על חברות במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונבחר במקום השישי.

בשנת [[תש"ס]] ביום [[שמחת תורה]] הותקף בפעם הראשונה על ידי מקורב של הרב ווילישאנסקי בשם בראנס, משיחיסט תושב צפת מעורער בנפשו. ב[[מוצאי שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]] בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת [[תשס"ב]] החל להתכונן לקראת בחירות ל{{ה|רבנות הראשית לישראל}} וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל.

ביום שלישי י"ד מנחם [[אב]] חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, אולם ביום ראשון י"ט [[מנחם אב]] בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב ביסטריצקי.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של ר' פנחס בן יאיר.

== ספריו ==
בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בשנת ה'תשל"ו - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.

פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת [[תשל"ז]] - בר"ח [[אייר]] יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת [[תשל"ח]] - בו' [[תשרי]] יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב גם כן את התאריך של הפתח דבר.

בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת [[תשמ"ו]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] יצא לאור ספרו השביעי [[הרמב"ם]] ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ב[[יחידות]] ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של [[אדמו"ר הזקן]] שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל [[אדמו"ר הזקן]] הם בדומה לכללי [[הרמב"ם]] בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד [[הרמב"ם]] ושו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שבו הוא משווה את פסקי הדינים של [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]] כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".

ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב'.

בשנת [[תשמ"ח]] - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות [[אדמו"ר הזקן]] הספר יצא לאור על פי הוראה מהרבי.

בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת [[תשס"א]] - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

[[תמונה:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|אנדרטה לזכרו בקרית חב"ד צפת]]
==ספר "הלב של צפת"==
הספר '''הלב של צפת''' כולל את תולדותיו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב הראשי ל[[צפת]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

הספר נכתב על ידי [[משה מרינובסקי]] ויוסי הלפרין והושק בשנת [[תשס"ד]] (2004) בהוצאת [[חסדי לב]].

==ארגון חסדי לב==
הארגון '''חסדי לב''' - '''ל'''וי '''ב'''יסטריצקי - הוקם בשנת [[תשס"ג]] על שם הרב לוי ביסטריצקי, כארגון חסד. הארגון מוציא ספרים, מחלק מזון, מוציא חומר הסברה להתמודדות עם המצב הכלכלי, מנהל חנויות חסד - במחירים זולים במיוחד ועוד.

הארגון הוציא לאור גם את הספר "הלב של צפת". בראש הארגון עומד ר' שניאור זלמן ביסטריצקי והוא ממוקם ב[[צפת]].

==משפחתו==
[[תמונה:מרדכי ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי ביסטריצקי ממלא מקום אביו ב[[סיום הרמב"ם]]]]

'''גיסיו:'''
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ומחבר 'פלגי מים' על הש"ס
*גיסו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - ממנהלי מוסדות חב"ד בפריז

'''בניו''':
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קריית [[חב"ד]] ב[[צפת]], ואחראי מחלקת ה[[כשרות]] ברבנות העיר.
*הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח אדמו"ר ורב העיר המבורג, גרמניה.
*הרב שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "חסדי לב".
*הרב יוסף יצחק ביסטריצקי - שליח אדמו"ר בלהבים.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] ומחבר הספר "המבצעים כהלכתם".
*ר' משה ביסטריצקי.
*ר' ישראל ביסטריצקי.

'''בתו''':
*מרת נחמה, רעייתו של ר' דוד קורץ - כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.rabbib.net/index.asp אתר הנצחה לזכרו של הרב ביסטריצקי]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38124 מענה הרבי לרב ביסטרצקי] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chasdeilev.com/ אתר העמותה 'חסדי לב']
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 כשהגר"ע הכריע: על כס ה'בית יוסף' ישב הרב ביסטריצקי] - {{אינפו|}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A6%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95_77064.html אישי ציבור מספרים על הרב ביסטריצקי] באתר [[col]].

{{מיון רגיל:ביסטריצקי, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]

יצחק מירלשוילי

2017-10-19T09:09:36Z

1234:

מר '''יצחק מירילשווילי''' (יליד שנת [[תשמ"ה]] - 1984) הוא פילנתרופ חב"די, המסייע רבות לציבור החרדי בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.

==תולדות חיים==
נולד ברוסיה בשנת [[תשמ"ה]] לאביו איש העסקים מיכאל (מיכו) מירילשוילי, ולאמו לאה. בשנת תשנ"ה עלה לארץ. מתגורר כיום בהרצליה.

לאחר נישואיו עם רעייתו ויקה החל בעזרתו של אביו לשלוח ידו בעסקים והחל להתעשר במהירות. כשבשנת 2011 הוא מוגדר כאחד האנשים העשירים בישראל. בשנת תש"ע הקים קרן תמיכה הממנת פרוייקטים של תורה וחסד בציבור החרדי ("קרן מרומים"), ומינה את הרב [[משה שילת]] לעמוד בראש הקרן.

עם השנים התקרב לחסידות חב"ד, בין השאר על ידי הרב בנצי ליפסקר והרב משה שילת .

נחשב כיום לאחד מגדולי התורמים למוסדות חב"ד, כשבין השאר מממן את פעילותם של ארגונים ופרוייקטים חב"דים, ביניהם: [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] (ובמסגרתו גם את הכינוס המרכזי של י"ט כסלו בבנייני האומה, וסבסוד הדפסת ספרי חסידות המודפסים לרגל היריד), [[מחנה משותף]], [[חב"ד בקמפוס]], [[חב"ד בבתי הרפואה]], [[חב"ד לנוער]], [[פעילי חב"ד]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

{{מיון רגיל:מירילשוילי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

יצחק מירלשוילי

2017-10-19T09:07:43Z

1234:

מר '''יצחק מירילשווילי''' (יליד שנת [[תשמ"ה]] - 1984) הוא פילנתרופ חב"די, המסייע רבות לציבור החרדי בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.

==תולדות חיים==
נולד ברוסיה בשנת [[תשמ"ה]] לאביו איש העסקים מיכאל (מיכו) מירילשוילי, ולאמו לאה. בשנת תשנ"ה עלה לארץ. מתגורר כיום בהרצליה.

לאחר נישואיו עם רעייתו ויקה החל בעזרתו של אביו לשלוח ידו בעסקים והחל להתעשר במהירות. כשבשנת 2011 הוא מוגדר כאחד האנשים העשירים בישראל. בשנת תש"ע הקים קרן תמיכה הממנת פרוייקטים של תורה וחסד בציבור החרדי ("קרן מרומים"), ומינה את הרב [[משה שילת]] לעמוד בראש הקרן.

עם השנים התקרב לחסידות חב"ד, בין השאר על ידי הרב אריק מלכיאלי והרב משה שילת .

נחשב כיום לאחד מגדולי התורמים למוסדות חב"ד, כשבין השאר מממן את פעילותם של ארגונים ופרוייקטים חב"דים, ביניהם: [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] (ובמסגרתו גם את הכינוס המרכזי של י"ט כסלו בבנייני האומה, וסבסוד הדפסת ספרי חסידות המודפסים לרגל היריד), [[מחנה משותף]], [[חב"ד בקמפוס]], [[חב"ד בבתי הרפואה]], [[חב"ד לנוער]], [[פעילי חב"ד]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

{{מיון רגיל:מירילשוילי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2017-10-19T07:14:37Z

1234:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]]
על פי הוראת הרבי מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]] ("בומי").

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש מרחשוון תשע"ז.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור א'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת תשע''ז פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

החלטה טובה

2017-10-15T16:01:42Z

1234:

'''החלטה טובה''' הינה סוג של התחייבות שהאדם מקבל על עצמו להוסיף בתורה ובמצוות ולימוד.

ישנה הוראה של [[הרבי]] לפרסם את ההחלטה טובה שמקבלים בין חברים וידידים, כדי שיזכירו על דבר קבלת ההחלטה. למשל:אהבת ישראל ,לימוד יומי 2 שיחות לקוטי שיחות.

את ההחלטות הטובות מקבלים בדרך כלל ב[[התוועדות|התוועדויות]], לפני כתיבה ל[[הרבי|רבי]], בכל תחילת שנה חדשה ותקופה חדשה, וב[[יום הולדת|יום ההולדת]].

ב[[שיחה]] של [[הרבי]] מיום אחרון של פסח בשנת [[תשמ"ח]] מובא: "לערוך [[התוועדות]] של שמחה ביום ההולדת (עם בני ביתו, חבריו וידידיו ודודו כו'), שעל ידי זה יתוסף יותר בקבלת החלטות טובות וקיומן במעשה בפועל, הן מצד ה[[התוועדות]] דכמה מישראל, כידוע ש"ההסכם אשר עושים שנים או רבים יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושה בפני עצמו", והן מצד השמחה שמוסיפה זירוז מרץ וחיות (עד לאופן דפריצת גדר(הוספה) בכל הענינים".

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]

מרדכי שמואל אשכנזי

2017-09-24T17:53:10Z

1234:

{{דמות|
nf_2918_279105.jpg (272.56 KiB)
שם=הרב מרדכי שמואל אשכנזי
|תמונה=[[קובץ:הרב אשכנזי ע''ה.PNG|left|thumb|250px|]]

|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשע"ה]]
|תאריך לידה=[[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]
|תאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' ([[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]-[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], 1943-2015) כיהן כרבו של [[כפר חב"ד]] והמועצה האזורית עמק לוד, וכחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]], ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בעיר, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[ניו יורק]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].

בהיותו בחור, הורה לו [[הרבי]] סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה הייתה לו גם קביעות יומית בלימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופה זו שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרב הכפר והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות ל[[התוועדות]] היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים ל[[סידור אדמו"ר הזקן]], ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

===פטירתו===
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נסע לצפון [[ארץ הקודש]] להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, להשתתף ב[[כינוס השלוחים]] לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מידי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, ל[[האדיטש]]. בדרכו לקה בליבו והובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

== ספריו ==
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''(שישה חלקים)
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[משפיע]] בישיבות חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד
;גיסיו
למשפחת אשכנזי:
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]
למשפחת וולפא:
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]
;בניו:
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות [[כפר חב"ד]] (בעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב [[בית הכנסת]] המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נתניה]].
*הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)]] - עורך סדרת "[[אוצר החסידים]]", [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - מנהל מיזם "חוכמת חיים" שמטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
;חתניו:
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]] - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב [[לימא וילהלם]].

== קישורים חיצוניים ==
* {{2קישור חבד וידפו|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' [[ניסן]] תשנ"ה באולם יד אליהו
* {{2קישור חבד וידפו|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, [[ניסן]] תשנ"ה {{בית משיח}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)
* {{2קישור חבד וידפו|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}}
*{{קישור חבד און ליין|87683|לבקשת רבים: מוסף 'כפר חב"ד' על הרב אשכנזי - להורדה||כ"ה טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77743|news|הרב במחיצתו של הרבי,חסיד ומקושר בכל נימי נפשו|כתב שטורעם בארה"ב|כ"ד בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77927|news|'בקהילה' בכתבת ענק על הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77928|news|'משפחה' בכתבה מרגשת אחר מיטתו של רב כפר חב"ד|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77955|news|'שבעה' לרב אשכנזי: 'המבשר' בכתבת ענק|מערכת שטורעם|ג' בשבט תשע"ה}}
* בעין העדשה, '''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95/ הרב אשכנזי • מילדות ועד השנים האחרונות]''' {{תמונה}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|84845|news|רגעי חב"ד ■ צפו בסרט שהופק לרגל היארצייט הראשון של הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]

מרדכי שמואל אשכנזי

2017-09-24T17:52:39Z

1234:

{{דמות|
שם=הרב מרדכי שמואל אשכנזי
|תמונה=[[קובץ:הרב אשכנזי ע''ה.PNG|left|thumb|250px|]]

nf_2918_279105.jpg (272.56 KiB)

|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשע"ה]]
|תאריך לידה=[[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]
|תאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' ([[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]-[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], 1943-2015) כיהן כרבו של [[כפר חב"ד]] והמועצה האזורית עמק לוד, וכחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]], ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בעיר, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[ניו יורק]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].

בהיותו בחור, הורה לו [[הרבי]] סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה הייתה לו גם קביעות יומית בלימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופה זו שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרב הכפר והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות ל[[התוועדות]] היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים ל[[סידור אדמו"ר הזקן]], ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

===פטירתו===
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נסע לצפון [[ארץ הקודש]] להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, להשתתף ב[[כינוס השלוחים]] לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מידי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, ל[[האדיטש]]. בדרכו לקה בליבו והובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

== ספריו ==
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''(שישה חלקים)
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[משפיע]] בישיבות חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד
;גיסיו
למשפחת אשכנזי:
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]
למשפחת וולפא:
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]
;בניו:
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות [[כפר חב"ד]] (בעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב [[בית הכנסת]] המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נתניה]].
*הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)]] - עורך סדרת "[[אוצר החסידים]]", [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - מנהל מיזם "חוכמת חיים" שמטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
;חתניו:
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]] - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב [[לימא וילהלם]].

== קישורים חיצוניים ==
* {{2קישור חבד וידפו|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' [[ניסן]] תשנ"ה באולם יד אליהו
* {{2קישור חבד וידפו|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, [[ניסן]] תשנ"ה {{בית משיח}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)
* {{2קישור חבד וידפו|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}}
*{{קישור חבד און ליין|87683|לבקשת רבים: מוסף 'כפר חב"ד' על הרב אשכנזי - להורדה||כ"ה טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77743|news|הרב במחיצתו של הרבי,חסיד ומקושר בכל נימי נפשו|כתב שטורעם בארה"ב|כ"ד בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77927|news|'בקהילה' בכתבת ענק על הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77928|news|'משפחה' בכתבה מרגשת אחר מיטתו של רב כפר חב"ד|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77955|news|'שבעה' לרב אשכנזי: 'המבשר' בכתבת ענק|מערכת שטורעם|ג' בשבט תשע"ה}}
* בעין העדשה, '''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95/ הרב אשכנזי • מילדות ועד השנים האחרונות]''' {{תמונה}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|84845|news|רגעי חב"ד ■ צפו בסרט שהופק לרגל היארצייט הראשון של הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]

ברוך בועז יורקוביץ'

2017-09-24T17:47:32Z

1234:

{{דמות|
שם=הרב ברוך בועז יורקוביץ'
|תמונה= [[קובץ:הרב יורקוביץ נואם.jpg|250px]]
|תיאור= הרב ברוך בועז יורקוביץ' רבה של קהילת חב"ד [[לוד]]
|תאריך לידה=[[תשי"ב]]
|מקום לידה=[[מונטריאול]]
|מקום פעילות=[[לוד]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''הרב ברוך בועז יורקוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[רב]] [[שיכון חב"ד לוד|קהילת חב"ד לוד]] ואב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוך בועז יורקוביץ מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורקוביץ [[התוועדות|מתוועד]] ב[[770 כפר חב"ד]]]]
הרב יורקוביץ' נולד ב[[שבת זכור]] [[י"א באדר]] שנת [[תשי"ב]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה לרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ולאמו מרת עטיל. אמו היא בת החסיד ה[[שו"ב]] הרב [[נפתלי יוניק]].

בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד במונטריאול. בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] (הקבוצה השלישית), שם שהה עד שנת [[תשל"ג]]. באותה שנה עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ונמנה על אחד מ[[שבעת הקנים]] (תלמידים מובחרים).

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רסיא לבית הרב [[יהושע פינסון]] (הגבאי הראשי של 770). לאחר חתונתו התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]]. בשנת [[תשל"ח]], בעקבות סגירת הישיבה, עבר לכהן כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

בשנת [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי לשמש כרב ב[[ארץ ישראל]] והוא התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], שם שימש כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'בית הר"מ' ובמקביל כראש ישיבת תורת אמת. בשנת [[תשנ"א]] התחיל לכהן כרב קהילת חב"ד בלוד ובשנת [[תשנ"ב]] התמנה על ידי המועצה הדתית לרב השכונה{{הערה|באותו שנה זכה לקבל מענה מיוחד מהרבי בנוגע לפרסום משיח "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"}}. באותה שנה גם החל לכהן כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשנ"ו]] פתח מערכת כשרות בשם 'בד"ץ היכל ליובאוויטש'.

בשנת [[תשע"ו]] היה מראשי המקימים את '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.

==משפחתו==
[[קובץ:הרב יורקוביץ בביקור במשחטה באוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורוקביץ מפקח על המשחטה ב[[אוסטרליה]]]]
;בניו
*שמואל יורקוביץ'.
*לוי יצחק יורקוביץ'.
*הרב נחום יורקוביץ'.
*הרב אברהם אליהו יורקוביץ'.
*הרב דובער יורקוביץ.

;חתניו
*הרב יוסף ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]].
*ר' שמואל סופר.
*ר' אייל אונגר, [[רעננה]].
*הרב דובער גולדברג, רב האוניברסיטה היהודית במוסקבה, [[רוסיה]].
*הרב יצחק אייזנבך, שליח הרבי בפאפוס, [[קפריסין]].
*הרב מנחם מענדל הלוי סגל, שליח הרבי במשמר דוד אה"ק.
*הרב יאיר הלוי בייטש שליח הרבי ב[[לימסול]], [[קפריסין]].
*ר' נחום הלוי לבקובסקי.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44588 ראיון מיוחד עם הרב יורקוביץ'] - [[שבועון בית משיח]].
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/1505/150496.jpg טור של הרב יורקוביץ' על השיחה הידועה] - שבועון בית משיח {{תמונה}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69631 הרב יורקוביץ' נואם על חשיבות הכרזת "יחי אדוננו" גם אחרי ג' תמוז ([[שבט]] [[תשנ"ה]])]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יורקוביץ', ברוך בועז}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

אורו של משיח (קעמפ)

2017-09-24T17:43:57Z

1234:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|450px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[אנ"ש|חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שתי מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' ע"י [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי, מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק מג"ד שמחה גינזבורג.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת". בשנים האחרונות המנהג בוטל ומכריזים על "מלחמת ופרצת" בסוף יום הורים.
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - הרבי מלך המשיח שליט"א.
*'''גנרל''' - - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''ק.ל.''' - קצין לימודים.
*'''[[770]]''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ .
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המשמעת.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ ששה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשני חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה גדודים, ובכך הכל יש ששה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתות ז'.
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לישיבה קטנה.
:בשנת תשע"ו התחברו הגדודים 'קש"ת' ו'קב"ע', וכל החיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה התגבשו יחד בקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם" ===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל .הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד

;וידיאו
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ [[תשע"א]] - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/?s=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93+%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%99+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון [[שבת]] דבר מלכות, [[תשע"ה]] {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

אורו של משיח (קעמפ)

2017-09-24T17:38:59Z

1234:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|450px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[אנ"ש|חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שתי מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' ע"י [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי, מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק מג"ד שמחה גינזבורג.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת". בשנים האחרונות המנהג בוטל ומכריזים על "מלחמת ופרצת" בסוף יום הורים.
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - הרבי מלך המשיח שליט"א.
*'''גנרל''' - - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''ק.ל.''' - קצין לימודים.
*'''[[770]]''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ .
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המשמעת.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ ששה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשני חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה גדודים, ובכך הכל יש ששה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתות ז'.
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לישיבה קטנה.
:בשנת תשע"ו התחברו הגדודים 'קש"ת' ו'קב"ע', וכל החיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה התגבשו יחד בקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם" ===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל .הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד

;וידיאו
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ [[תשע"א]] - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/?s=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93+%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%99+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון [[שבת]] דבר מלכות, [[תשע"ה]] {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)

2017-09-24T17:29:21Z

1234:

[[קובץ:ארץ הקודש קעמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הקעמפ]]
קעמפ '''גן ישראל ארץ הקודש''' הוא מחנה קיץ - קעמפ הפועל ב[[ארץ ישראל]] בחסות [[אגודת קרית חב"ד צפת]] בראשות הרב [[חיים קפלן]].

'גן ישראל' הוקם בקיץ שנת [[תשס"ד]] על ידי הת' אברהם קירנברג ופנחס מרטון יחד עם קבוצת תמימים מישיבת תות"ל כפר חב"ד, כהמשך לקעמפ גן ישראל כפר חב"ד. הקעמפ מפעיל, בנוסף לתוכנית קעמפ לילדים, גם [[ישיבת קיץ]] ל[[בחורים]] וקעמפ לבנות. לקעמפ וועדה רוחנית בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==שלבי ההקמה==
בשנים תשס"ד-ס"ה הקעמפ פעל בעיה"ק צפת. בתשס"ו הקעמפ תוכנן להתקיים בכפר הנוער סיטרין אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו קיץ הקעמפ התקיים בקמפוס ישיבת תות"ל המרכזית לוד. החל משנת [[תשס"ז]] קעמפ גן ישראל מתקיים, בכפר אור אבנר (סיטרין), בנדבת הנגיד החסידי ר' לוי שי' לביוב.

כיום בראש המוסדות עומד הרב אברהם קירנברג שהיה מהמייסדים. את הקעמפ לבנים מנהל הרב ירמיה קירנברג. ובראשות הישיבת קיץ עומד הרב אליהו שוויכה.

במשך השנה יו"ל מפעם לפעם עיתון בשם "החייל" שנשלח לבתי החיילים.

ישיבת הקיץ נוסדה בשנת תשס"א על ידי מרכז חב"ד תל אביב, בשם ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש, ובשנת [[תש"ע]] הועבר הניהול לידי הנהלת הקעמפ.

==מושגי יסוד בקעמפ==
מספר מושגים בהוואי הקעמפ 'גן ישראל:

*'''אוגדה''' - במהלך היום, בטיולים ובפעילויות מתחלק הקעמפ לשלוש אוגדות, אוגדה א', אוגדה ב' ולעיתים גם אוגדה ג'.

*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.

*'''חייל''' - כל ילד בקעמפ הוא חייל ב[[צבאות ה']], הממלא את המשימות המוטלות עליו על-ידי הרמטכ"ל.

*'''מפקד''' - [[תמים מהישיבה ]] שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.

*'''מלמד''' - תמים שעוזר למפקד בפיקוד על הסיירת. המלמד, הוא זה שגם מעביר לחיילים את חומר הלימודים במשך זמן הקעמפ.

*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..

*'''מסדר''' - בכל בוקר וערב מתקיים מסדר, בו עומדים החיילים לפי סיירות, שרים המנונים ואומרים את [[12 הפסוקים]].

*'''עסן עסט זיך''' - חדר האוכל.

*'''שלאפן שלאפט זיך''' - הפנימיה.

*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי]].

*'''[[770]]''' - אולם התפילה.
"לערנען קלאב" - אחרי הלימודים כל ילד מקבל שאלון קצר על החומר הנלמד וע"י תשובה נכונה מקבלים פרס קטן

*'''לערנען לערנט זיך''' - חוברת הלימודים.

*'''מלחמת התקשרות''' - ליומיים שלימים נערכת בקעמפ מלחמה של ממש. הקעמפ כולו מתחלק לשתי פלוגות. כשלכל פלוגה ילווה מסר חסידי שאותו הוא יצטרך לייצג נאמנה. המלחמה תוכרע על-ידי תפילות בחיות, הנהגה חסידית ובעיקר לימוד [[תניא]] בעל-פה. בראש כל פלוגה יעמוד ה'קצין'.

[[קטגוריה:מחנות קיץ|א]] כהיום הקעמפ מתקיים בכפר סיטרין בכרמל

מיכאל טייב

2017-09-24T17:17:06Z

1234:

[[קובץ:טייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל טייב]]
הרב '''מיכאל טייב''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1973) הוא מנהל רוחני ומשפיע בישיבת [[אוהלי התמימים כפר חב"ד]]. מוסר שיעורים ב[[תניא]] גם ב[[כולל משכן מנחם]], הנודע בסגנון ההתוועדויות היחודי שלו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א תשרי]] [[תשל"ד]] ב[[צרפת]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה רות, התיישב ב[[נתניה]] ופעל עם קהיליית דוברי הצרפתית בעיר.

נודע כמרצה מאלף ומרתק בעל כושר דיבור יוצא דופן, ידוע בחוש ההומור שלו, בעל מרץ רב, ידוע בכישוריו בהסברת [[ניגונים]] עמוקים ופשרם, תוך כדי לקיחת מסרים לחיים האישיים.

בשנת תשס"ח הוקם גבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והוא מוסר בו שיעורים.

בשנת תשע"ה התחיל לכתוב טור ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובו הגיגים חסידיים משיחות הרבי.

==ספריו==
'''לחיים ולברכה''' - לקט התוועדוית ערוך ומחולק לנושאים, [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע"ג]]

==משפחתו==
*חתנו, ר' מאיר טויטו

{{מיון רגיל:טייב, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]

רשימת תלמידי הקבוצה

2017-08-23T15:33:21Z

1234:

דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש"כ]]-[[תשכ"א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.

==קבוצה תשכ"ב==

יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] הכהן | [[משה ליפש]] (ז"ל) | בנימין מזרחי |[[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |

==קבוצה תשכ"ד==
שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור) | ברוך קפלן | שלום שירום

==קבוצה תשכ"ה==
עמנואל אלטהויז | [[ישעיהו הרצל]] | [[ מני מנחם מענדל וולף]] | [[שמואל יחזקאל הכהן]] |

==קבוצה תשכ"ו==
אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] |רפאל נחום כהן | שרגא פייטל סודקביץ |

==קבוצה תשכ"ז==
[[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}
דניאל אליעזר ליפא קורצוייל

==קבוצה תשכ"ח==
[[שלום דובער וולפא]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |

==קבוצה תשכ"ט==
[[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | אברהם יהושע העשיל הגר |

==קבוצה תש"ל==
[[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] (ראש [[תומכי תמימים לוד|ישיבת לוד]]) | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות) | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | מנשה חדד | [[יחיאל גולדברג]] | [[אליהו פרידמן]] | זלמן פריז | רחמים קריספין | משה בלוי | מרדכי שטיינברג | שלמה רוזנברג | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[מנחם וולפא]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף לבקיבקר]] | [[חיים אברהם בליניצקי]] |

==קבוצה תשל"א==
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] |

==קבוצה תשל"ב==
[[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]]

==קבוצה תשל"ג==
[[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']]| [[אהרון דוב הלפרין]] |[[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ישי קלעצ׳י

==קבוצה תשל"ד==
[[עזרא ערד]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]

==קבוצה תשל"ה==
[[יצחק יהודה הולצמן ]] | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] | יהודה קליין > חיים מרדכי עקשטיין

==קבוצה תשל"ו==
[[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | בערל לבקובסקי | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר | אלעזר צבי בקשי

==קבוצה תשל"ז==
[[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]]

==קבוצה תשל"ט==
שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד ישראל ברוך בוטמן, ישכר דב בן שחר, משה שניאור, יעקב מאיר בלוי

==קבוצה תש"מ==
[[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]]|אברהם כהן|[[אריה גולדברג]]

==קבוצה תשמ"א==
[[יחזקאל מרקוביץ']] | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ']] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[מנשה אלטהויז]] | [[אוריאל לויוב]] | [[אריה פרקש]] | [[אליעזר זלמנוב]].

==קבוצה תשמ"ב==
מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק |[[טוביה יעקובוביץ]] | [[אליהו וילהלם]] | [[יעקב סנגאוי]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] |יצחק מאיר הלפרין

==קבוצה תשמ"ג==

[[שמעון גורליק]] (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] |
[[שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | [[שלום דוב גרוזמן]] (שליח בוינא) | [[צבי מאיר וינפלד]]

==קבוצה תשד"מ==

פנחס טודרוס אלטהויז | שאול משה אליטוב | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום| ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | מאיר סויסא | יצחק יעקב גלבשטיין

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | אברהם הרוניין | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] | משה וייס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ"ץ| אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | [[זלמן נוב]] | [[מנחם נוימן (אבן יהודה)]] | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | [[יוסף יצחק קפלן]] | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] |משה ששונקין| אבינועם תעיזי | אריה צבי גרינברג

==קבוצה תשמ"ו==
יוסף אולידורט | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן

==קבוצה תשמ"ז==
[[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | אשר דייטש | שלמה איזנבך יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי|[[מנחם טל]] | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | [[שאול רוזנבלט]] | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] | חיים וולף | [[אלישיב קפלון]]

==קבוצה תשמ"ח==
[[שלום דובער בלוי]] | [[פנחס וישצקי]] | יוסף משי זהב | [[שניאור זלמן וולף]] | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט|שמואל סננס /דוד אלמליח/אלעזר סלמן / שלמה בנישתי / גד מישלי / יקותיאל אלנקווה/

==קבוצה תשמ"ט==
שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינאם בן ארוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ

==קבוצה תש"נ==
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי |שמעון רבינוביץ מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תשנ"א==

נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | יעקב הבר | אסף אמיתי |נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | שמריהו לרנר | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]| נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | משה גרוזמן | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ מרדכי מינצברג

==קבוצה תשנ"ב==
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג] | אפרים יהושע גרינברג | יהודה דונין| מנחם מענדל הנדל| שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | לוי יצחק ספרנוביץ | שלמה חיים פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | יחיאל קוצר | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג |צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) |

==קבוצה תשנ"ג==
זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה משולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |

==קבוצה תשנ"ד==
[[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]](ר"מ בישיבת חב"ד נתניה) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח) |

==קבוצה תשנ"ה==
מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל ברק | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסי ויפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | אליהו לאסקר | צמח דוד שלום מזרחי | יואל שמחה מן | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | [[חיים פוזן ]]| משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | מנחם מרדכי קעניג | שניאור שניאורסון | ראובן קופצ'יק | [[מרדכי ביסטריצקי]] | חגי אוריאן | גרשון שנור | יוסף יצחק וינפלד | [[יצחק מאיר סגל]] | חיים פוזן | אביעד דישראלי | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | [[אורי למברג]] | יוסף יצחק דרוק | [[אברהם חיים מזרחי]] | אריה מלכיאלי |

==קבוצה תשנ"ו==
יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | רפי קורנט | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז==

אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל ]] | נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין

==קבוצה תשנ"ח==
מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום |איתמר חייקין| יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן ]]| חיים אלימלך רבינוביץ | משה שארף | יהודה שלג |

==קבוצה תש"ס==
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצעס]] | עקיבא שי ריפקין | יוסף מנחם שאולזון | אסי שאולזון | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי

==קבוצה תשס"א==
אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | חיים ברוך אוירכמן | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | מוטי פרידמן | מענדל'ה פרידמן | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | מנחם מענדל פלג | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
אריאל אביעד
| ישראל אדלר
| שמואל מנחם מענדל אוליבר
| אייל אונגר
| שמואל אופן (ב"ר יצחק)
| שמואל אופן (ב"ר דוד)
| שמואל אזיזה
| דוד אסרף
| לוי יצחק ארנשטיין
| דניאל אש
| יוסף יצחק בוארון
| מנחם מענדל בורגן
| מנחם מענדל בייזר
| [[שמואל ביסטריצקי]]
| יואל בליניצקי
| מנחם מענדל בקשי
| גיא ברגר
| שמואל גבירץ
| אליהו גוילי
| אברהם משה גולדברג
| יוסף יצחק ג'ייקובס
| יוסף יצחק דגן
| משה מרדכי דהן
| מרדכי דוקטורוביץ'
| משה דרוקמן
| יוסף היימן עורב
| מנחם מענדל הלפרין
| יניב הרשקוביץ נחשון
| יוסף יצחק ויינר
| מתן לוי ויצמן
| מנחם מענדל ועקנין
| מנחם מענדל חרבי
| יהודה טויטו
| יוסף יצחק טורקוב
| חנן דניאל טרכטנברג
| מנחם מענדל כהן
| מנחם מענדל כהן (רחובות)
| חנוך כהן
| רונן לגטיוי
| יפתח יעקב לוזיה
| מנחם לוי
| יוסף יצחק לוי
| יוסף יצחק לוי (פילפינים)
| אביאל לוי
| מנחם מענדל ליברמן
| מנחם מענדל לייכטער
| אליהו לנדו
| אליעד לנקין
| שמעון מאייר
| יעקב ישראל מזרחי
| יואל מיפעי
| שלום ממו
| מתתיהו מעטוף
| חגי מפעי
| מנחם מענדל מרגולין
| שרגא מרזל
| ישעיה מרנץ
| יוסף מרקוביץ
| אליהו נחום
| ישראל נחמני
| לוי יצחק נחשון
| שלמה יהודה סגל
| זאב סנדרוי
| מאיר שמואל סעיד
| מנחם עקיבא
| בנימין ערד
| דוד שלמה פיין
| דניאל פיש
| דובער פרבר
| אברהם יצחק פרודנשטסקי
| ראובן פרידמן
| בן ציון פרישמן
| דוד פרקש
| אברהם פרקש
| אהוד מרדכי צייזלר
| שלום דובער קארף
| יוסף יצחק קדוש
| דוד יהודה קולטיניוק
| שניאור זלמן קופצ'יק
| שי דוד קורס
| אריה לייב קישון
| ישי קלי
| יהושע קעניג
| מנחם מענדל קעניג
| יצחק קרומבי
| אברהם רבינשטיין
| לירון רחמים רווח
| הראל רחימי
| שמואל שארף
| מנחם ניסים שהינו
| יהושע שוורצבורויט
| אריה לייב שור
| אוהד שחר
| שמעון שניאורסון
| צמח צדק תעיזי

==קבוצה תשס"ד==
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן
| נתנאל בן מעש
| שאול בן שחר
| שלום דובער בנימיני
| צבי בס
| מרדכי בק
| ישראל מאיר בקשי
| יאיר בר
| עזריאל ברגר
| שלום דוב בער ברוד
| דוד גבירץ
| מנחם מענדל גודמן
| יוסף גולדברג
| שניאור זלמן גולדמיץ
| יוסף יצחק גולשטיין
| מ. גולשמיד
| אהרון גופין
| חנוך גכטמן
| מנחם מענדל גלויברמן
| גרשון גרצמן
| מאיר יהודה דוד
| יעקב דן
| יחזקאל דערען
| לוי הנאו
| מנחם מענדל הרשקוביץ
| יוסף ווגובסקי
| שלום דוב בער ויינר
| לוי יצחק וילנקין
| חיים ווייס
| [[חנניה זהר]]
| יהושע זיגמן
| שמחה זאיאנץ
| פנחס זכרי
| משה חדד
| צבי חדד
| מנחם מענדל חיות
| שלמה טביב
| רועי טולדנו
| דוד טורנהיים
| נחום טננבוים
| דוד טרעגער
| מנחם מענדל יהושע
| מנחם ישעיהו
| ישראל כהן
| יצחק כהן
| אלעד כהן
| מאור כהן
| דניאל כלב
| יואל כפלין
| דוד כץ
| אסף כרמי
| שמעיה לוי
| שאול לוין
| יהושע ליפשיץ
| חיים ליפשיץ
| שניאור זלמן לישנר
| ברוך זאב לנקין
| עידן מגור
| נריה מזרחי
| שמואל ג. מנדלזון
| שמואל גרונם מנדלזון
| ישראל מנדלזון
| שמואל מנדלסון
| דוד מעטוף
| מנחם מעטוף
| ישראל מעטוף
| אברהם מקוביצקי
| אליעזר מקובצקי
| ישראל נתנאלוב
| אהרון סגל
| נתן סורגובט
| שמואל סיטבון
| מנחם מענדל סמדר
| מנחם עומר
| מנחם עמרם
| מנחם מענדל עמרן
| לוי ערנטרוי
| דוד פולק
| יצחק פורש
| דב בער פנחס פיזם
| אברהם שמחה פיין
| אהרן פינסאן
| אייל פלג
| מנחם מענדל פלדמן
| משה פלס
| שמחה פרידמן
| שמחה פרידמן(צפת)
| שלמה פרישמן
| ראובן קוניק
| יוסף יצחק קורנט
| יחזקאל קירשנבוים
| דוד קירשנזפט
| הישל קליין
| דובער קלמן קליין
| גרשון רובין
| נתן רוז
| שניאור זלמן רוזן
| ישראל רוחמקין
| זאב רויטמן
| שניאור זלמן ריינץ
| צבי שוקטי
| לוי יצחק שמואלי
| מנחם מענדל שפירו
| ינון ששון

==קבוצה תשס"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי|
קרית גת:
אליהו זאב קעניג
כפר חבד:
פנחס צבי וולס
יעקב לנדא
מתתיהו ברגמן

==קבוצה תשס"ז==
אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא |[[יעקב לנדא (צפת)]] |שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו |חיים שמריהו הלוי סגל עקיבא סודרי | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] בנימין גנדל עזריאל פייגין נחום לוין.

כפר חבד: שמואל וולס
נוטע גערליצקי

==קבוצה תשס"ח==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מנחם מענדל גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין

==קבוצה תשס"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[תומכי תמימים נצרת עלית|נצרת עלית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שמואל זלמנוב

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב"ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה

;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב | שמואל שמעון חנונו | יוסף יצחק קסטיאל

==קבוצה תשע"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (גבעת אולגה) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה"ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | [[שלמה אזימאוו]] | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | [[שאול גולדברג]] | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | [[לוי מנדלזון]] | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | [[שמריהו קוביטשעק]] | [[אפרים רבינוביץ]] | יוסף יצחק רבינוביץ

==קבוצה תשע"ג==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר"ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון

;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]
בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שנ"ז ליפשיץ | מ"מ לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אוריאל משה אזולאי
| דוד אזולאי
| מ"מ אלקיים
| מ"מ אקסלרוד
| יוסף יצחק בוטבול
| יוסף חיים בורוכוב
| מרדכי חיים ביגיו
| מ"מ בן זכרי'
| פינחס בר-מוחא
| לוי"צ ברדוגו
| שד"ב ברוצקי
| ישעיהו בריל
| מ"מ ברנשטיין
| שמואל גינזבורג
| מרדכי גרוזמן
| מ"מ גרומך
| עידו דאוס
| מ"מ דודאוויץ
| מ"מ דרורי
| אליעזר דרמון
| מ"מ הלוי
| יצחק הלל
| מנחם מענדל הלל
| מ"מ הלפרין
| שמעון הרשקוביץ
| יהוסף וולפא
| שמואל זלמנוב
| ישראל אריה לייב זלצמן
| שבתי זקהיים
| שמואל ברוך חביב
| עזרא ינון חיים
| מ"מ חלק
| דניאל יהונתן חממי
| יוחאי טוויטו
| יעקב שלום טויטו
| מנחם מענדל טולידנו
| מ"מ טל
| משה יהודה
| אברהם צבי כהן
| יונתן כהן
| מ"מ כהן (ירושלים)
| מנחם מענדל כהן (תפוח)
| שלום דב כהן
| לוי"צ כוחונובסקי
| דוד כלפון
| מ"מ כספי
| אברהם לוי
| בועז לוי
| דוד ינון לנג
| שנ"ז לרנר
| חיים מאירי
| יצחק איתן מזרחי
| מ"מ מיידנציק
| שי שמואל י. מרקוביץ
| דב ברק משה
| ישראל נבון
| צמח דוד נוטיק
| ברוך נתנוב
| מאור עמר
| משה פוגאטש
| לוי פורט
| מנחם מענדל פישר
| ישראל פרוס
| יחמלך פרידמן
| שרגא פייבל פרידמן
| מ"מ פש
| אבשלום צוברי
| מ"מ קורנט
| יעקב יוסף קריאף
| אריאל רוזנבוים
| מ"מ רוזנפלד
| לוי"צ רוחמקין
| מנשה רוכוורגר
| מ"מ רחימי
| לוי שארף
| יוסף יצחק שושן
| יונה שיפרין
| מ"מ שיקלי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]
שד"ב אלימי
| לוי מימון טובול
| מענדל דוד טובול
| לוי יצחק כהן
| מ"מ כהן
| אליהו לדיוב
| אביחי משה סעיד
| אברהם יוסף שוואב
| יי"צ שמלה

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מ"מ אמיתי
| רפא' חנני' שרגא הירץ
| יוסף לייבמן
| שמואל נוטיק
| שניאור זלמן ציק
| נרי' רידי

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
חביב חיים בן-אריה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
אריאל אוהב ציון
| מ"מ אייזנבאך
| מ"מ יוזביץ
| מ"מ נאבול

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מ"מ אמיר
| נועם אברהם בן-חמו
| מ"מ גבאי
| יוסף יצחק גרינברג
| מ"מ טייכמן
| אליהו יצחקוב
| מ"מ ממן
| דניאל סימן טוב
| שמואל ערד
| יצחק קורנט
| מ"מ רייכמן
| מ"מ שוואב

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
מנחם מענדל אלגריסי
| ישראל אלמליח
| סעדיה הלל
| מנחם מענדל יוסף
| יוסי לנדו
| שלמה סויסה
| נתנאל קטנוב

;'''מכון סמיכה בריסל'''
מ"מ אג'יאשוילי
| לוי"צ מיפעי

;'''מכון סמיכה ביתר'''
ירחמיאל בנסעיד
| דן זרדון
| לוי יצחק קטן

;'''[[מכון תורני טכנולוגי]]'''
רפאל בן לולו
| אוהד זכריה
| מיכאל לסטר
| צבי שמעון ריבק

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מ"מ אופנר
| מ"מ אורנשטיין
| עמנואל אלדין
| לוי אלפרוביץ
| מ"מ אנגלסמן
| נהוראי ביטון
| נחמן ביטון
| יעקב ביינדמן
| מענדי ביר
| שמחה בונים בירנהאק
| שניאור זלמן ברוד
| אשר ברוצקי
| יוסף יצחק דוברוסקין
| מנחם מענדל הניג
| מ"מ הרשקוביץ
| מ"מ ב"ר צבי הרשקוביץ
| אלחנן וובר
| שד"ב ווייספיש
| יחיאל מיכל וולס
| שמעון וולס
| אשר וילהלם
| מנחם מענדל וילהלם
| מ"מ וינקרט
| מ"מ ב"ר י"ד זהר
| מ"מ ב"ר יי"צ זהר
| לוי"צ זילברשטרום
| לוי יצחק זלמנוביץ
| מנחם מענדל חנונו
| יהושע העשיל יארמוש
| לוי"צ כהנא
| שד"ב ליפסקער
| שמואל לפקיבקר
| שניאור מוזס
| ארי' מייערס
| אברהם אליעזר מרינובסקי
| שמעיה יהודה מרינובסקי
| אליסף נזירי
| מ"מ נפתלין
| מ"מ סויסא
| מנחם סוסובר
| מ"מ סלפושניק
| יוסף יצחק עידה
| מנחם מענדל ערנטרוי
| לוי פלדמן
| מרדכי אהרן פרידמן
| מ"מ פריימן
| שנ"ז ציקוושוילי
| מנחם מענדל קולסקי
| מ"מ קעניג
| יחיאל מיכל רודרמן
| מאיר רוזנברג
| שמואל שצקי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
'''שיעור ד' - טבריה'''
ישראל אלבז
| מ"מ אשכנזי
| אליעזר בורובסקי
| ראובן בטקין
| מאיר בליזינסקי
| יוסף חנניה ברוד
| אוריה ג'ורי
| דוד אבא זלמנוב
| לוי חדד
| מ"מ חמו
| מ"מ חסין
| יוחאי מדלי'ה
| יהודה מורי
| שניאור זלמן מקמל
| מ"מ פילדסטיל
| דוד לייב ריינהולד
| ישראל שוחט
| לוי יצחק שכטר

'''שיעור ג' - מגדל העמק'''
אורן בן-עמר
| יעקב הלוי
| משה צבי הלפרין
| אלון יעקובוביץ
| ברוך יעקובוביץ
| לוי יצחק לאטר
| משה זאב ליפשיץ
| ישראל מדר
| לוי מושקוביץ
| אביחי סקעת
| מ"מ קופרמן
| יהושע תנחום קסטל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נרי' אבל
| שנ"ז אופנר
| שד"ב אלפרוביץ
| חיים אורי בלוי
| מנחם מענדל בליא
| חיים בנימין ברוד
| בנימין גולדשמיד
| מנחם מענדל גולדשמיד
| שד"ב גורביץ
| נחום גערליצקי
| מנחם מענדל גרינברג
| אברהם מנחם גרשוני
| יעקב דוברבסקי
| לוי יצחק הניג
| משה שמחה וואלף
| שמעון וינפלד
| יונה אלימלך זילברשטרום
| יוסף טייטלבוים
| חנניה יוסף יעקובוביץ
| אברהם ליב כהן
| שניאור זלמן כהן
| שנ"ז כהנא
| יוסף יצחק סוסול
| מ"מ פרידמן
| משה אהרן קוט
| לוי"צ רבינוביץ
| מנחם רודרמן
| נפתלי רייניץ
| מנחם מענדל שייקביץ

==קבוצה תשע"ו==
[[צפת]]

לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (ינוב ) | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | מ"מ אורנשטיין | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | שניאור זלמן אליאס | אביעד אליהו | פנחס אלימלך | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ"ז ארבוב | מ"מ בטוניאשווילי | לוי בלמו | מ"מ בלשניקוב | מ"מ בן חמו | מ"מ בן שמואל | שניאור בקשי | מ"מ בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מ"מ גרוזמן | שניאור גרוזמן | מ"מ גרינוולד | מ"מ גרנשטט | מ"מ דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | ברוך דקל | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | מ"מ הרצל | יוסף יצחק וילהלם | מ"מ וייסמן | שלום דב בער וישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | יעקב זאסלאווסקי | מנחם זטלוף | יוני זנגולסז | שמואל זרביב | מ"מ חבר | מ"מ חורושוכין | מ"מ חורי | שמעון חי חכמוב | מ"מ חמו | דניאל חן | מ"מ חסון | מ"מ חרמ"ץ | שמואל חי חתן | שניאור זלמן טאלער | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יי"צ טורין | שמעון יגודייב | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | יאיר כהן | אהרון כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | מ"מ מאור | שנ"ז מוריס | שלמה מוריסון | צ"צ מזרחי | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מ"מ מישולובין | משה ישראל מלכה | מ"מ מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי"צ נאמן | משה נבון | שנ"ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | ברוך שניאור נחשון | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | יוחאי עטר | שלמה עטר | שמואל עמית | יי"צ עסיס | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | לוי"צ פקטור | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מ"מ צייטקין | מ"מ צנעני | י"י צרפתי | מ"מ קאליפא | נחשון קדם | מ"מ קונסטנטיני | מ"מ קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | צבי קירש | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מ"מ קלפמן | מנחם קמרי | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מ"מ רוזנברג | מנחם רום | יוסף רחימי | אליהו רטובסקי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מ"מ רייכמן | יי"צ שאער | דוד דרור שוורץ | מ"מ שוורץ | מתנאל שורקי | מ"מ שטיינברג | מ"מ שטיינמץ | מ"מ שמי | שמואל שניאור | מ"מ שניאורסאהן (צפת) | מ"מ שניאורסאהן (אור יהודה) | חן שראבני | מ"מ שרוגו | שד"ב תמרי | מ"מ תמרין | איתמר תקתוק

[[ראשון לציון]]

אהרון אברהם קעניג | מנחם מענדל חורי | מנחם מענדל הרצל | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יוסף קלימיאן | שמעון סויסה

[[כפר חב"ד]]

שמואל מישולבין

[[מגדל העמק]]

שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מ"מ ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד

'''מגדל העמק - טבריה''' שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון

{{הערות שוליים}}

רשימת תלמידי הקבוצה

2017-08-23T15:32:59Z

1234:

דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש"כ]]-[[תשכ"א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.

==קבוצה תשכ"ב==

יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] הכהן | [[משה ליפש]] (ז"ל) | בנימין מזרחי |[[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |

==קבוצה תשכ"ד==
שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור) | ברוך קפלן | שלום שירום

==קבוצה תשכ"ה==
עמנואל אלטהויז | [[ישעיהו הרצל]] | [[ מני מנחם מענדל וולף]] | [[שמואל יחזקאל הכהן]] |

==קבוצה תשכ"ו==
אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] |רפאל נחום כהן | שרגא פייטל סודקביץ |

==קבוצה תשכ"ז==
[[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}
דניאל אליעזר ליפא קורצוייל

==קבוצה תשכ"ח==
[[שלום דובער וולפא]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |

==קבוצה תשכ"ט==
[[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | אברהם יהושע העשיל הגר |

==קבוצה תש"ל==
[[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] (ראש [[תומכי תמימים לוד|ישיבת לוד]]) | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות) | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | מנשה חדד | [[יחיאל גולדברג]] | [[אליהו פרידמן]] | זלמן פריז | רחמים קריספין | משה בלוי | מרדכי שטיינברג | שלמה רוזנברג | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[מנחם וולפא]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף לבקיבקר]] | [[חיים אברהם בליניצקי]] |

==קבוצה תשל"א==
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] |

==קבוצה תשל"ב==
[[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]]

==קבוצה תשל"ג==
[[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']]| [[אהרון דוב הלפרין]] |[[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ישי קלעצ׳י

==קבוצה תשל"ד==
[[עזרא ערד]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]

==קבוצה תשל"ה==
[[יצחק יהודה הולצמן ]] | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] | יהודה קליין > חיים מרדכי עקשטיין

==קבוצה תשל"ו==
[[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | בערל לבקובסקי | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר | אלעזר צבי בקשי

==קבוצה תשל"ז==
[[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]]

==קבוצה תשל"ט==
שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד ישראל ברוך בוטמן, ישכר דב בן שחר, משה שניאור, יעקב מאיר בלוי

==קבוצה תש"מ==
[[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]]|אברהם כהן|[[אריה גולדברג]]

==קבוצה תשמ"א==
[[יחזקאל מרקוביץ']] | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ']] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[מנשה אלטהויז]] | [[אוריאל לויוב]] | [[אריה פרקש]] | [[אליעזר זלמנוב]].

==קבוצה תשמ"ב==
מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק |[[טוביה יעקובוביץ]] | [[אליהו וילהלם]] | [[יעקב סנגאוי]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] |יצחק מאיר הלפרין

==קבוצה תשמ"ג==

[[שמעון גורליק]] (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] |
[[שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | [[שלום דוב גרוזמן]] (שליח בוינא) | [[צבי מאיר וינפלד]]

==קבוצה תשד"מ==

פנחס טודרוס אלטהויז | שאול משה אליטוב | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום| ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | מאיר סויסא | יצחק יעקב גלבשטיין

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | אברהם הרוניין | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] | משה וייס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ"ץ| אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | [[זלמן נוב]] | [[מנחם נוימן (אבן יהודה)]] | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | [[יוסף יצחק קפלן]] | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] |משה ששונקין| אבינועם תעיזי | אריה צבי גרינברג

==קבוצה תשמ"ו==
יוסף אולידורט | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן

==קבוצה תשמ"ז==
[[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | אשר דייטש | שלמה איזנבך יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי|[[מנחם טל]] | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | [[שאול רוזנבלט]] | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] | חיים וולף | [[אלישיב קפלון]]

==קבוצה תשמ"ח==
[[שלום דובער בלוי]] | [[פנחס וישצקי]] | יוסף משי זהב | [[שניאור זלמן וולף]] | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט|שמואל סננס /דוד אלמליח/אלעזר סלמן / שלמה בנישתי / גד מישלי / יקותיאל אלנקווה/

==קבוצה תשמ"ט==
שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינאם בן ארוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ

==קבוצה תש"נ==
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי |שמעון רבינוביץ מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תשנ"א==

נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | יעקב הבר | אסף אמיתי |נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | שמריהו לרנר | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]| נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | משה גרוזמן | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ מרדכי מינצברג

==קבוצה תשנ"ב==
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג] | אפרים יהושע גרינברג | יהודה דונין| מנחם מענדל הנדל| שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | לוי יצחק ספרנוביץ | שלמה חיים פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | יחיאל קוצר | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג |צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) |

==קבוצה תשנ"ג==
זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה משולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |

==קבוצה תשנ"ד==
[[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]](ר"מ בישיבת חב"ד נתניה) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח) |

==קבוצה תשנ"ה==
מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל ברק | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסי ויפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | אליהו לאסקר | צמח דוד שלום מזרחי | יואל שמחה מן | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | [[חיים פוזן ]]| משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | מנחם מרדכי קעניג | שניאור שניאורסון | ראובן קופצ'יק | [[מרדכי ביסטריצקי]] | חגי אוריאן | גרשון שנור | יוסף יצחק וינפלד | [[יצחק מאיר סגל]] | חיים פוזן | אביעד דישראלי | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | [[אורי למברג]] | יוסף יצחק דרוק | [[אברהם חיים מזרחי]] | אריה יצחק מלכיאלי |

==קבוצה תשנ"ו==
יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | רפי קורנט | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז==

אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל ]] | נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין

==קבוצה תשנ"ח==
מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום |איתמר חייקין| יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן ]]| חיים אלימלך רבינוביץ | משה שארף | יהודה שלג |

==קבוצה תש"ס==
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצעס]] | עקיבא שי ריפקין | יוסף מנחם שאולזון | אסי שאולזון | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי

==קבוצה תשס"א==
אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | חיים ברוך אוירכמן | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | מוטי פרידמן | מענדל'ה פרידמן | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | מנחם מענדל פלג | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
אריאל אביעד
| ישראל אדלר
| שמואל מנחם מענדל אוליבר
| אייל אונגר
| שמואל אופן (ב"ר יצחק)
| שמואל אופן (ב"ר דוד)
| שמואל אזיזה
| דוד אסרף
| לוי יצחק ארנשטיין
| דניאל אש
| יוסף יצחק בוארון
| מנחם מענדל בורגן
| מנחם מענדל בייזר
| [[שמואל ביסטריצקי]]
| יואל בליניצקי
| מנחם מענדל בקשי
| גיא ברגר
| שמואל גבירץ
| אליהו גוילי
| אברהם משה גולדברג
| יוסף יצחק ג'ייקובס
| יוסף יצחק דגן
| משה מרדכי דהן
| מרדכי דוקטורוביץ'
| משה דרוקמן
| יוסף היימן עורב
| מנחם מענדל הלפרין
| יניב הרשקוביץ נחשון
| יוסף יצחק ויינר
| מתן לוי ויצמן
| מנחם מענדל ועקנין
| מנחם מענדל חרבי
| יהודה טויטו
| יוסף יצחק טורקוב
| חנן דניאל טרכטנברג
| מנחם מענדל כהן
| מנחם מענדל כהן (רחובות)
| חנוך כהן
| רונן לגטיוי
| יפתח יעקב לוזיה
| מנחם לוי
| יוסף יצחק לוי
| יוסף יצחק לוי (פילפינים)
| אביאל לוי
| מנחם מענדל ליברמן
| מנחם מענדל לייכטער
| אליהו לנדו
| אליעד לנקין
| שמעון מאייר
| יעקב ישראל מזרחי
| יואל מיפעי
| שלום ממו
| מתתיהו מעטוף
| חגי מפעי
| מנחם מענדל מרגולין
| שרגא מרזל
| ישעיה מרנץ
| יוסף מרקוביץ
| אליהו נחום
| ישראל נחמני
| לוי יצחק נחשון
| שלמה יהודה סגל
| זאב סנדרוי
| מאיר שמואל סעיד
| מנחם עקיבא
| בנימין ערד
| דוד שלמה פיין
| דניאל פיש
| דובער פרבר
| אברהם יצחק פרודנשטסקי
| ראובן פרידמן
| בן ציון פרישמן
| דוד פרקש
| אברהם פרקש
| אהוד מרדכי צייזלר
| שלום דובער קארף
| יוסף יצחק קדוש
| דוד יהודה קולטיניוק
| שניאור זלמן קופצ'יק
| שי דוד קורס
| אריה לייב קישון
| ישי קלי
| יהושע קעניג
| מנחם מענדל קעניג
| יצחק קרומבי
| אברהם רבינשטיין
| לירון רחמים רווח
| הראל רחימי
| שמואל שארף
| מנחם ניסים שהינו
| יהושע שוורצבורויט
| אריה לייב שור
| אוהד שחר
| שמעון שניאורסון
| צמח צדק תעיזי

==קבוצה תשס"ד==
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן
| נתנאל בן מעש
| שאול בן שחר
| שלום דובער בנימיני
| צבי בס
| מרדכי בק
| ישראל מאיר בקשי
| יאיר בר
| עזריאל ברגר
| שלום דוב בער ברוד
| דוד גבירץ
| מנחם מענדל גודמן
| יוסף גולדברג
| שניאור זלמן גולדמיץ
| יוסף יצחק גולשטיין
| מ. גולשמיד
| אהרון גופין
| חנוך גכטמן
| מנחם מענדל גלויברמן
| גרשון גרצמן
| מאיר יהודה דוד
| יעקב דן
| יחזקאל דערען
| לוי הנאו
| מנחם מענדל הרשקוביץ
| יוסף ווגובסקי
| שלום דוב בער ויינר
| לוי יצחק וילנקין
| חיים ווייס
| [[חנניה זהר]]
| יהושע זיגמן
| שמחה זאיאנץ
| פנחס זכרי
| משה חדד
| צבי חדד
| מנחם מענדל חיות
| שלמה טביב
| רועי טולדנו
| דוד טורנהיים
| נחום טננבוים
| דוד טרעגער
| מנחם מענדל יהושע
| מנחם ישעיהו
| ישראל כהן
| יצחק כהן
| אלעד כהן
| מאור כהן
| דניאל כלב
| יואל כפלין
| דוד כץ
| אסף כרמי
| שמעיה לוי
| שאול לוין
| יהושע ליפשיץ
| חיים ליפשיץ
| שניאור זלמן לישנר
| ברוך זאב לנקין
| עידן מגור
| נריה מזרחי
| שמואל ג. מנדלזון
| שמואל גרונם מנדלזון
| ישראל מנדלזון
| שמואל מנדלסון
| דוד מעטוף
| מנחם מעטוף
| ישראל מעטוף
| אברהם מקוביצקי
| אליעזר מקובצקי
| ישראל נתנאלוב
| אהרון סגל
| נתן סורגובט
| שמואל סיטבון
| מנחם מענדל סמדר
| מנחם עומר
| מנחם עמרם
| מנחם מענדל עמרן
| לוי ערנטרוי
| דוד פולק
| יצחק פורש
| דב בער פנחס פיזם
| אברהם שמחה פיין
| אהרן פינסאן
| אייל פלג
| מנחם מענדל פלדמן
| משה פלס
| שמחה פרידמן
| שמחה פרידמן(צפת)
| שלמה פרישמן
| ראובן קוניק
| יוסף יצחק קורנט
| יחזקאל קירשנבוים
| דוד קירשנזפט
| הישל קליין
| דובער קלמן קליין
| גרשון רובין
| נתן רוז
| שניאור זלמן רוזן
| ישראל רוחמקין
| זאב רויטמן
| שניאור זלמן ריינץ
| צבי שוקטי
| לוי יצחק שמואלי
| מנחם מענדל שפירו
| ינון ששון

==קבוצה תשס"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי|
קרית גת:
אליהו זאב קעניג
כפר חבד:
פנחס צבי וולס
יעקב לנדא
מתתיהו ברגמן

==קבוצה תשס"ז==
אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא |[[יעקב לנדא (צפת)]] |שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו |חיים שמריהו הלוי סגל עקיבא סודרי | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] בנימין גנדל עזריאל פייגין נחום לוין.

כפר חבד: שמואל וולס
נוטע גערליצקי

==קבוצה תשס"ח==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מנחם מענדל גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין

==קבוצה תשס"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[תומכי תמימים נצרת עלית|נצרת עלית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שמואל זלמנוב

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב"ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה

;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב | שמואל שמעון חנונו | יוסף יצחק קסטיאל

==קבוצה תשע"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (גבעת אולגה) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה"ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | [[שלמה אזימאוו]] | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | [[שאול גולדברג]] | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | [[לוי מנדלזון]] | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | [[שמריהו קוביטשעק]] | [[אפרים רבינוביץ]] | יוסף יצחק רבינוביץ

==קבוצה תשע"ג==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר"ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון

;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]
בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שנ"ז ליפשיץ | מ"מ לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אוריאל משה אזולאי
| דוד אזולאי
| מ"מ אלקיים
| מ"מ אקסלרוד
| יוסף יצחק בוטבול
| יוסף חיים בורוכוב
| מרדכי חיים ביגיו
| מ"מ בן זכרי'
| פינחס בר-מוחא
| לוי"צ ברדוגו
| שד"ב ברוצקי
| ישעיהו בריל
| מ"מ ברנשטיין
| שמואל גינזבורג
| מרדכי גרוזמן
| מ"מ גרומך
| עידו דאוס
| מ"מ דודאוויץ
| מ"מ דרורי
| אליעזר דרמון
| מ"מ הלוי
| יצחק הלל
| מנחם מענדל הלל
| מ"מ הלפרין
| שמעון הרשקוביץ
| יהוסף וולפא
| שמואל זלמנוב
| ישראל אריה לייב זלצמן
| שבתי זקהיים
| שמואל ברוך חביב
| עזרא ינון חיים
| מ"מ חלק
| דניאל יהונתן חממי
| יוחאי טוויטו
| יעקב שלום טויטו
| מנחם מענדל טולידנו
| מ"מ טל
| משה יהודה
| אברהם צבי כהן
| יונתן כהן
| מ"מ כהן (ירושלים)
| מנחם מענדל כהן (תפוח)
| שלום דב כהן
| לוי"צ כוחונובסקי
| דוד כלפון
| מ"מ כספי
| אברהם לוי
| בועז לוי
| דוד ינון לנג
| שנ"ז לרנר
| חיים מאירי
| יצחק איתן מזרחי
| מ"מ מיידנציק
| שי שמואל י. מרקוביץ
| דב ברק משה
| ישראל נבון
| צמח דוד נוטיק
| ברוך נתנוב
| מאור עמר
| משה פוגאטש
| לוי פורט
| מנחם מענדל פישר
| ישראל פרוס
| יחמלך פרידמן
| שרגא פייבל פרידמן
| מ"מ פש
| אבשלום צוברי
| מ"מ קורנט
| יעקב יוסף קריאף
| אריאל רוזנבוים
| מ"מ רוזנפלד
| לוי"צ רוחמקין
| מנשה רוכוורגר
| מ"מ רחימי
| לוי שארף
| יוסף יצחק שושן
| יונה שיפרין
| מ"מ שיקלי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]
שד"ב אלימי
| לוי מימון טובול
| מענדל דוד טובול
| לוי יצחק כהן
| מ"מ כהן
| אליהו לדיוב
| אביחי משה סעיד
| אברהם יוסף שוואב
| יי"צ שמלה

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מ"מ אמיתי
| רפא' חנני' שרגא הירץ
| יוסף לייבמן
| שמואל נוטיק
| שניאור זלמן ציק
| נרי' רידי

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
חביב חיים בן-אריה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
אריאל אוהב ציון
| מ"מ אייזנבאך
| מ"מ יוזביץ
| מ"מ נאבול

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מ"מ אמיר
| נועם אברהם בן-חמו
| מ"מ גבאי
| יוסף יצחק גרינברג
| מ"מ טייכמן
| אליהו יצחקוב
| מ"מ ממן
| דניאל סימן טוב
| שמואל ערד
| יצחק קורנט
| מ"מ רייכמן
| מ"מ שוואב

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
מנחם מענדל אלגריסי
| ישראל אלמליח
| סעדיה הלל
| מנחם מענדל יוסף
| יוסי לנדו
| שלמה סויסה
| נתנאל קטנוב

;'''מכון סמיכה בריסל'''
מ"מ אג'יאשוילי
| לוי"צ מיפעי

;'''מכון סמיכה ביתר'''
ירחמיאל בנסעיד
| דן זרדון
| לוי יצחק קטן

;'''[[מכון תורני טכנולוגי]]'''
רפאל בן לולו
| אוהד זכריה
| מיכאל לסטר
| צבי שמעון ריבק

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מ"מ אופנר
| מ"מ אורנשטיין
| עמנואל אלדין
| לוי אלפרוביץ
| מ"מ אנגלסמן
| נהוראי ביטון
| נחמן ביטון
| יעקב ביינדמן
| מענדי ביר
| שמחה בונים בירנהאק
| שניאור זלמן ברוד
| אשר ברוצקי
| יוסף יצחק דוברוסקין
| מנחם מענדל הניג
| מ"מ הרשקוביץ
| מ"מ ב"ר צבי הרשקוביץ
| אלחנן וובר
| שד"ב ווייספיש
| יחיאל מיכל וולס
| שמעון וולס
| אשר וילהלם
| מנחם מענדל וילהלם
| מ"מ וינקרט
| מ"מ ב"ר י"ד זהר
| מ"מ ב"ר יי"צ זהר
| לוי"צ זילברשטרום
| לוי יצחק זלמנוביץ
| מנחם מענדל חנונו
| יהושע העשיל יארמוש
| לוי"צ כהנא
| שד"ב ליפסקער
| שמואל לפקיבקר
| שניאור מוזס
| ארי' מייערס
| אברהם אליעזר מרינובסקי
| שמעיה יהודה מרינובסקי
| אליסף נזירי
| מ"מ נפתלין
| מ"מ סויסא
| מנחם סוסובר
| מ"מ סלפושניק
| יוסף יצחק עידה
| מנחם מענדל ערנטרוי
| לוי פלדמן
| מרדכי אהרן פרידמן
| מ"מ פריימן
| שנ"ז ציקוושוילי
| מנחם מענדל קולסקי
| מ"מ קעניג
| יחיאל מיכל רודרמן
| מאיר רוזנברג
| שמואל שצקי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
'''שיעור ד' - טבריה'''
ישראל אלבז
| מ"מ אשכנזי
| אליעזר בורובסקי
| ראובן בטקין
| מאיר בליזינסקי
| יוסף חנניה ברוד
| אוריה ג'ורי
| דוד אבא זלמנוב
| לוי חדד
| מ"מ חמו
| מ"מ חסין
| יוחאי מדלי'ה
| יהודה מורי
| שניאור זלמן מקמל
| מ"מ פילדסטיל
| דוד לייב ריינהולד
| ישראל שוחט
| לוי יצחק שכטר

'''שיעור ג' - מגדל העמק'''
אורן בן-עמר
| יעקב הלוי
| משה צבי הלפרין
| אלון יעקובוביץ
| ברוך יעקובוביץ
| לוי יצחק לאטר
| משה זאב ליפשיץ
| ישראל מדר
| לוי מושקוביץ
| אביחי סקעת
| מ"מ קופרמן
| יהושע תנחום קסטל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נרי' אבל
| שנ"ז אופנר
| שד"ב אלפרוביץ
| חיים אורי בלוי
| מנחם מענדל בליא
| חיים בנימין ברוד
| בנימין גולדשמיד
| מנחם מענדל גולדשמיד
| שד"ב גורביץ
| נחום גערליצקי
| מנחם מענדל גרינברג
| אברהם מנחם גרשוני
| יעקב דוברבסקי
| לוי יצחק הניג
| משה שמחה וואלף
| שמעון וינפלד
| יונה אלימלך זילברשטרום
| יוסף טייטלבוים
| חנניה יוסף יעקובוביץ
| אברהם ליב כהן
| שניאור זלמן כהן
| שנ"ז כהנא
| יוסף יצחק סוסול
| מ"מ פרידמן
| משה אהרן קוט
| לוי"צ רבינוביץ
| מנחם רודרמן
| נפתלי רייניץ
| מנחם מענדל שייקביץ

==קבוצה תשע"ו==
[[צפת]]

לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (ינוב ) | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | מ"מ אורנשטיין | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | שניאור זלמן אליאס | אביעד אליהו | פנחס אלימלך | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ"ז ארבוב | מ"מ בטוניאשווילי | לוי בלמו | מ"מ בלשניקוב | מ"מ בן חמו | מ"מ בן שמואל | שניאור בקשי | מ"מ בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מ"מ גרוזמן | שניאור גרוזמן | מ"מ גרינוולד | מ"מ גרנשטט | מ"מ דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | ברוך דקל | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | מ"מ הרצל | יוסף יצחק וילהלם | מ"מ וייסמן | שלום דב בער וישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | יעקב זאסלאווסקי | מנחם זטלוף | יוני זנגולסז | שמואל זרביב | מ"מ חבר | מ"מ חורושוכין | מ"מ חורי | שמעון חי חכמוב | מ"מ חמו | דניאל חן | מ"מ חסון | מ"מ חרמ"ץ | שמואל חי חתן | שניאור זלמן טאלער | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יי"צ טורין | שמעון יגודייב | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | יאיר כהן | אהרון כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | מ"מ מאור | שנ"ז מוריס | שלמה מוריסון | צ"צ מזרחי | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מ"מ מישולובין | משה ישראל מלכה | מ"מ מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי"צ נאמן | משה נבון | שנ"ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | ברוך שניאור נחשון | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | יוחאי עטר | שלמה עטר | שמואל עמית | יי"צ עסיס | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | לוי"צ פקטור | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מ"מ צייטקין | מ"מ צנעני | י"י צרפתי | מ"מ קאליפא | נחשון קדם | מ"מ קונסטנטיני | מ"מ קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | צבי קירש | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מ"מ קלפמן | מנחם קמרי | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מ"מ רוזנברג | מנחם רום | יוסף רחימי | אליהו רטובסקי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מ"מ רייכמן | יי"צ שאער | דוד דרור שוורץ | מ"מ שוורץ | מתנאל שורקי | מ"מ שטיינברג | מ"מ שטיינמץ | מ"מ שמי | שמואל שניאור | מ"מ שניאורסאהן (צפת) | מ"מ שניאורסאהן (אור יהודה) | חן שראבני | מ"מ שרוגו | שד"ב תמרי | מ"מ תמרין | איתמר תקתוק

[[ראשון לציון]]

אהרון אברהם קעניג | מנחם מענדל חורי | מנחם מענדל הרצל | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יוסף קלימיאן | שמעון סויסה

[[כפר חב"ד]]

שמואל מישולבין

[[מגדל העמק]]

שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מ"מ ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד

'''מגדל העמק - טבריה''' שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון

{{הערות שוליים}}

צעירי אגודת חב"ד המרכזית

2017-08-19T18:13:18Z

1234:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב"ד המרכזית - ניו יורק|אחר=ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|ראו=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)]]}}
[[תמונה:צאגוח.jpg|left|thumb|250px|הכנס השנתי של צא"ח בניו יורק]]'''צעירי אגודת חב"ד המרכזית''' משמש בתואר כאחראי כללי על פעילות [[חב"ד]] בעולם. בפועל הוא מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] ובאוהיו וחולש גם על סניפים מסויימים ב[[לונדון]] וב[[פריז]].
הארגון הוקם‏‏{{הערת שוליים|‏הקמת ההוראה להקמת הארגון: [[תורת מנחם]], חלק י"ד [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/63.htm ע' 63] (בסוף העמוד) ו[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/64.htm ע' 64]}} על ידי [[אדמו"ר מלך המשיח]] בסוף חודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] {{הערת שוליים|תאריך ההקמה מצויין כ[[ב' אייר]], יום ההולדת של [[אדמו"ר המהר"ש]]}}, בעקבות הקמת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערת שוליים|הרבי אמר כי בעצם היה צריך הרעין לבוא מניו יורק, ופלא שדווקא "אלה שרחוקים מכאן" החלו בכך...}}. הרבי התווה את פעילות הארגון{{הערת שוליים|אגרת לאסיפת היסוד של הארגון [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"א, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3429.htm אגרת ג'תכט]}}. לארגון העביר [[הרבי]] את הוראותיו החדשות בנושאי [[הפצת המעיינות]],{{הערה|1=‏דוגמה מהוראות הרבי לחסידיו דרך צעירי חב"ד: [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9420.htm פרטים ובקשות למבצע תפילין] - [[אגרות קודש]] חכ"ה, אגרת ט'תכ.‏}}, והוא היה מפיצם לכלל [[אנ"ש]] ב[[עולם]]{{הערה|1=עד היום מפרסם הארגון מפעם לפעם 'תזכורות' אודות הוראות הרבי השייכות לאותו זמן}}.

==בניינים בבעלות הארגון==
הארגון מחזיק בבעלותו מספר בניינים ומשרדים, המשמשים לאגפים השונים של הפעילות.

הבניין המרכזי השוכן ב[[רחוב קינגסטון]] ומשתרע על רוב הבלאק שבין [[יוניון]] ל[[איסטערן פארקווי]], נרכש על ידי הארגון מידי ארגון יהודי אחר בתקופת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]. מנהלי הארגון רצו למכור את הבניין לגויים, אך העסקנים החב"דיים התערבו ודרשו מהם למכור את הבנין ליהודים. מנהלי הבניין לא היו מעוניינים למכור את הבנין לחסידי חב"ד, מכיון שהם היו בטוחים שגם הם יאלצו לעזוב את השכונה במוקדם או במאוחר, והם ירוויחו את כספי המכירה, ועל מנת להבטיח להם שהדבר לא יקרה, חתמו העסקנים החב"דיים על הצהרה בהם התחייבו להעביר לאותו ארגון כל רווח שיתקבל ממכירה עתידית של הבניין.

במרתף בניין זה, שוכנים משרדי הפעילות השוטפת של הארגון, כאשר הקומה שמול הרחוב מושכרת לחנויות ולבעלי עסקים, ובקומה העליונה פועל [[כולל מנחם]]. בנוסף, פועלת בקומת המרתף [[ספריית לוי יצחק|ספריית יהדות]] שהוקמה על ידי הארגון.

בנין נוסף השייך לארגון, נמצא על פינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ממול ל[[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בה פועלים המשרדים המופקדים על עידוד הפעילות של תושבי השכונה ב[[מבצעי הרבי]].

בנוסף, מפוזרים ברחבי השכונה מספר משרדים המסונפים לארגון, ביניהם משרד הטנקים, הממוקם ברחוב קינגסטון מעל לחנות "עולם היהדות".

==פעולות==

מידי [[יום שישי]] מפעיל צא"ח [[תמימים]] ל[[מבצעים]]. לקראת החגים הוא מוציא [[תמימים]] למבצעים הקשורים לחג {{הערת שוליים|[[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע סוכה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]] וכו'}}, ולמעשה הוא מרכז את כלל פעולות המבצעים ב[[ניו יורק]].

בנוסף לכך מו"ל צא"ח מידי שבוע עלון שבועי בנושאי [[יהדות]] בשם "לחיים", ולקראת החגים הוא מוציא עלוני הסברה.

ב[[חג הסוכות]] מפעיל הארגון [[סוכה]] מול בניין ה[[או"ם]]. ב[[חנוכה]] הם מפעילים את [[החנוכיה הגדולה בעולם]]{{הערת שוליים|1=ספר הגינס: [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=16710 "המנורה הגדולה בתבל"]}}, המודלקת באמצעות מנוף {{הערה|1=שתי ההדלקות ‏בשנת [[תשס"ז]] [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25894] ו[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25621].}} על ידי אישי ציבור{{הערה|1=ראש עיירית [[ניו יורק]], מייקל בלומבערג [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=222 1 בשנת תשס"ג].}}.

מידי [[י"א ניסן]] מארגן הארגון ב[[סנאט]] של [[ניו יורק]] [[התוועדות חסידית]].

פעילות מיוחדת היא תיפעולו הקבוע של [[בית חב"ד בנמל התעופה קנדי]], שנוסד על ידי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] ומנוהל כיום על ידי בנו.

==ספריית לוי יצחק==
{{ערך מורחב|ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)}}
בשנת [[תשל"ו]] ייסד צא"ח בהוראת [[הרבי]] ספריית קריאה פתוחה לציבור הרחב בשם "[[ספריית לוי יצחק]]", ע"ש [[רבי לוי יצחק]], אבי [[הרבי]]. הספרייה ממוקמת ברחוב [[קינגסטון]] שבשכונת [[קראון הייטס]]. מנהלה הראשון היה הרב [[נחמיה יום טוב קסלר]].

==וועידות==

על פי הוראת הרבי מכנסת צא"ח שני וועידות מידי שנה -

א. 'הוועידה השנתית', בה נואמים פעילים מכל העולם, בה מוסרים דו"חות מפעילות השנה החולפת ומתכננים פעילות לשנה שתבוא. בראש הועידה עמד הרב [[שניאור זלמן גרליק]], וכיום עומד בראשה הרב [[שמואל בוטמן]]. הועידה מתקיימת ב[[770]]{{הערה|1=הועידה השנתית החמישים וארבע, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50291 תש"ע]}}.

ב. '[[התוועדות]] חברים' שנערכת ביום ייסוד צא"ח, ב' אייר, ב[[התוועדות]] מועלים זכרונות מימי הבראשית ומסכים את פעילות סניפי צא"ח ב[[ניו יורק]]. הועידה מתקיימת בספריית לוי יצחק, וראשה הוא הרב [[פסח משה גולדמן]]{{הערה|1=[[התוועדות]] ב' [[אייר]] תשס"ח, [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=38065&print=save חב"ד אינפו].}}.

==צוות==
{{לעדכן}}
*יו"ר: הרב [[דוד רסקין]]

*מנהל: הרב [[שמואל בוטמן]]

*מזכיר: הרב [[פסח משה גולדמן]]

*מרכז פעילות: הרב [[כתריאל ברוך קסטל]].

*יו"ר הועד לדוברי עברית: הרב [[שרגא זלמנוב]].

*יו"ר ועדת שיעורי תורה: הרב פרץ פייגינסון.

== ראו גם ==
*[[ועידת צעירי אגודת חב"ד]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

צעירי אגודת חב"ד

2017-08-19T18:09:47Z

1234:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מידע כללי על הארגון}}
'''צעירי אגודת חב"ד''' הינו הזרוע המבצעת של [[חסידות חב"ד]] ברחבי העולם, ומטרתו המרכזית היא להגשים את חזון [[הפצת המעיינות]].

מטרת הארגון היא להציג בפני [[יהודים]] רבים ככל האפשר את היהדות על פי מורשתו של [[הרבי]]. הארגון הוקם על ידי הרבי בשנת [[תשי"ב]].

==ארץ ישראל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]}}

ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי"א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי אגו"ח כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי.

בחודש [[תשרי]] [[תשי"ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.

==ארצות הברית==
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]}}
צעירי אגודת חב"ד המרכזית משמש בתואר כאחראי כללי על פעילות [[חב"ד]] בעולם. בפועל הוא מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] וחולש גם על סניפים מסויימים ב[[לונדון]] וב[[פריז]].

הארגון הוקם‏‏{{הערת שוליים|‏הקמת ההוראה להקמת הארגון: [[תורת מנחם]], חלק י"ד [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/63.htm ע' 63] (בסוף העמוד) ו[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/64.htm ע' 64]}} על ידי [[אדמו"ר מלך המשיח]] בסוף חודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] {{הערת שוליים|תאריך ההקמה מצויין כ[[ב' אייר]], יום ההולדת של [[אדמו"ר המהר"ש]]}}, בעקבות הקמת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערת שוליים|הרבי אמר כי בעצם היה צריך הרעיון לבוא מניו יורק, ופלא שדווקא "אלה שרחוקים מכאן" החלו בכך...}}. הרבי התווה את פעילות הארגון{{הערת שוליים|אגרת לאסיפת היסוד של הארגון [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"א, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3429.htm אגרת ג'תכט]}}. לארגון העביר [[הרבי]] את הוראותיו החדשות בנושאי [[הפצת המעיינות]],{{הערה|1=‏דוגמה מהוראות הרבי לחסידיו דרך צעירי חב"ד: [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9420.htm פרטים ובקשות למבצע תפילין] - [[אגרות קודש]] חכ"ה, אגרת ט'תכ.‏}}, והוא היה מפיצם לכלל [[אנ"ש]] ב[[עולם]]{{הערה|1=עד היום מפרסם הארגון מפעם לפעם 'תזכורות' אודות הוראות הרבי השייכות לאותו זמן}}.

==צרפת==
[[תמונה:צרפת.jpg|left|thumb|250px|כלל השלוחים וההנהלה המורחבת]]
'''צעירי אגודת חב"ד צרפת''' ממוקמת בעיר [[פאריס]]. הארגון מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברובעי העיר פאריס. מרכז הארגון נמצא ב"בית ליובאוויטש".

*מנהל פועל: הרב [[מענדי אזימוב]].
*דובר: הרב [[חיים ניסנבוים]].
*חברי ההנהלה: הרבנים [[מענדל דנאוו]], [[יונה חסקי]], [[יוסף יצחק עמאר]], [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]], [[יוסף יצחק מטוסוב]], [[גדליה ניסמבוים]], [[שלום כהן]], [[שלום דוב בער עמרם]], [[דובער גולדברג]], [[שמואל לוין]], [[לוי פרנקל]], [[חיים סודרי]], [[בנימין מרגי]], [[דניאל אוזן]], יוסף יצחק פבזנר, [[לוי יצחק פבזנר]], [[אליהו אסולין]], [[לוי אוזן]] ו[[מנחם מענדל מרגי]].

==קנדה==
'''צעירי אגודת חב"ד קנדה''' ממוקם בעיר [[מונטריאול]]. הארגון מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במחוז קוויבק בקנדה.

*יו"ר: הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].

==איטליה==
'''צעירי אגודת חב"ד איטליה''' ממוקם בעיר [[מילאנו]].

*יושב ראש: הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
*סמנכ"ל: הרב [[משה שייקביץ]].

==ברזיל==
'''צעירי אגודת חב"ד ברזיל''' הוא ה[[גוף]] המרכז את פעילות ה[[יהדות]] בברזיל. הוקם על-ידי ר' [[לייבל זאיאנץ]] ומרכזו בעיר ס. פאולו. בין היתר פועל הארגון למלחמה למען [[גיור כהלכה]] הן במדינה והן בכל העולם. הארגון התפרסם כאשר יצא למלחמה במליונר גומא אגייר.

הארגון אינו פועל במסגרת השלוחים הרשמיים במקום ובמסגרת [[מרכז לענייני חינוך]] במדינה ועל-כן טוענים רבים כי הוא אינו מוסמך לטפל בענייני [[ליובאוויטש]]. הנושא בדיון ב[[בית דין]].

את הארגון מנהל בפועל הרב לייבל זאיאנץ. בראש הועדה הרבנית המפקחת על הארגון עומד הגאון ר' אליעזר שטרן.

==טורקיה==
צעירי אגודת חב"ד בטורקיה מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל חיטריק ולו משרדים בערים איסטנבול ואנקרה.

==אנגליה==

'''צעירי אגודת חב"ד באנגליה''' מרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. בראש הארגון עומד כיום ה[[שליח]] הראשי, הרב [[ שמואל לו ]].

הארגון הוקם על-ידי הרב [[שלום בער בוטמן]] בשנת [[תשי"ז]], בשליחותו הישירה של [[הרבי מלך המשיח]].

הרב [[בן ציון שם טוב]] כינס את כל [[אנ"ש]] ב[[לונדון]], ויחד עם הרב [[שלום בער בוטמן]] הקימו ובחרו הנהלה לארגון. המנהל הנבחר הראשון היה הרב [[שמואל מנחם מענדל ליברוב]].

במשך השנים סייע מאד לפעילות, ותיפעל את הארגון הרב [[זלמן יפה]], בסיוע חתנו הרב [[שמואל לו]], וה[[שליח]] הראשי הרב סודאק.

מרכז הארגון הוא [[בלונדון]], ומכונה 'בית ליבואוויטש'. את הסניף מנהל הרב פייביש וואגעל. לארגון זרועות בכל רחבי אנגליה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1357 הרבי על בית חב"ד בברזיל (17:45-18:45)] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2017-08-19T18:06:19Z

1234:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]]
על פי הוראת הרבי מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]] ("בומי").

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן (ג'יי ג'יי){{הערה מכונה כך על שם ראשי התיבות של שמו הפרטי באנגלית J.J.)}}.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' והוא מכהן כר"מ לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].
===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2017-08-19T17:56:57Z

1234:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]] ("בומי").

בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן (ג'יי ג'יי){{הערה|מכונה כך על שם ראשי התיבות של שמו הפרטי באנגלית J.J.)}}.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כמג"ש בנגלה בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' והוא יכהן כר"מ לצד הר"מים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].
===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

יצחק מירלשוילי

2017-08-03T20:10:45Z

1234:

מר '''יצחק מירלשוילי''' (יליד שנת [[תשמ"ה]] - 1984) הוא פילנתרופ חב"די, המסייע רבות לציבור החרדי בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.

==תולדות חיים==
נולד ברוסיה בשנת [[תשמ"ה]] לאביו איש העסקים מיכאל (מיכו) מירילשוילי, ולאמו לאה. בשנת תשנ"ה עלה לארץ. מתגורר כיום בהרצליה.

לאחר נישואיו עם רעייתו ויקה החל בעזרתו של אביו לשלוח ידו בעסקים והחל להתעשר במהירות. כשבשנת 2011 הוא מוגדר כאחד האנשים העשירים בישראל. בשנת תש"ע הקים קרן תמיכה הממנת פרוייקטים של תורה וחסד בציבור החרדי ("קרן מרומים"), ומינה את הרב [[משה שילת]] לעמוד בראש הקרן.

עם השנים התקרב לחסידות חב"ד, בין השאר על ידי הרב אריק מלכיאלי והרב משה שילת .

נחשב כיום לאחד מגדולי התורמים למוסדות חב"ד, כשבין השאר מממן את פעילותם של ארגונים ופרוייקטים חב"דים, ביניהם: [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] (ובמסגרתו גם את הכינוס המרכזי של י"ט כסלו בבנייני האומה, וסבסוד הדפסת ספרי חסידות המודפסים לרגל היריד), [[מחנה משותף]], [[חב"ד בקמפוס]], [[חב"ד בבתי הרפואה]], [[חב"ד לנוער]], [[פעילי חב"ד]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

{{מיון רגיל:מירילשוילי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

חסידות בעלז

2017-06-12T00:07:12Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם חסידות חב"ד ==

מסופר על הרבי מהר"ש שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ לליובאוויטש נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך ממני לא מתחבאים" כשחזר לליובאוויטש וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! .
בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מבעלז בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו אך.כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה)

הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

לאדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז .

בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגיה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-12T00:06:46Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם חסידות חב"ד ==

מסופר על הרבי מהר"ש שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ לליובאוויטש נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך ממני לא מתחבאים" כשחזר לליובאוויטש וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! .

בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מבעלז בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו אך.כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה)

הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

לאדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז .

בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגיה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-12T00:06:21Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם חסידות חב"ד ==

מסופר על הרבי מהר"ש שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ לליובאוויטש נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך ממני לא מתחבאים" כשחזר לליובאוויטש וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! .

בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מבעלז בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו אך.כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה)

הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

לאדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז .

בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגיה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

בחירות תשמ"ט

2017-06-11T19:39:04Z

1234:

בקייץ [[תשמ"ח]], החלו ההכנות לקראת '''הבחירות לכנסת של שנת [[תשמ"ט]]''' שב[[ארץ ישראל]].

== מערכת הבחירות==

מפלגת אגודת ישראל המייצגת רבים מהציבור החרדי בארץ מורכבת בעיקר משני פלגים, הציבור החסידי והציבור הליטאי, באותה עת בהמשך למלחמתו במשך השנים ברבי ובחב"ד נעמד אחד ממנהיגי הציבור הליטאי בארץ, וביקש לנדות את חסידי חב"ד (ובכלל זה שלא יוזכרו שיחותיו והוראותיו של הרבי בעיתון "המודיע" שיצא מטעם מפלגת "אגודת ישראל"). בעקבות אי קבלת דרישתו על ידי הנהגת הציבור החסידי החבר במפלגה (למעט חסידות בעלז שפרשה מהכלל והתייצבה לצידו) מימש את איומו וייסד מפלגה חדשה בשם "דגל התורה".
לקראת אותה מערכת בחירות בערב הושענא רבא תשמ"ט הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" (ג').
בעקבות הוראתו של הרבי התגייסו חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ למערכת הבחירות וכתוצאה מכך זכתה המפלגה לחמשה מנדטים (בעוד שלפני כן לפי הסקרים היו צפויים לקבל בקושי שני מנדטים) ואילו המפלגה היריבה קיבלה שתי מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי כי הייתה זו הוראת שעה וכי חב"ד אינה מתערבת בפוליטיקה.

.

== קישורים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי [[גור]] מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

בחירות תשמ"ט

2017-06-11T19:35:52Z

1234:

בקייץ [[תשמ"ח]], החלו ההכנות לקראת '''הבחירות לכנסת של שנת [[תשמ"ט]]''' שב[[ארץ ישראל]].

== מערכת הבחירות==

מפלגת אגודת ישראל המייצגת רבים מהציבור החרדי בארץ מורכבת בעיקר משני פלגים, הציבור החסידי והציבור הליטאי, באותה עת בהמשך למלחמתו במשך השנים ברבי ובחב"ד נעמד אחד ממנהיגי הציבור הליטאי בארץ, וביקש לנדות את חסידי חב"ד ובכלל זה שלא יוזכרו שיחותיו של הרבי בעיתון "המודיע" שיצא מטעם מפלגת "אגודת ישראל". בעקבות אי קבלת דרישתו (על ידי הנהגת הציבור החסידי החבר במפלגה) מימש את איומו וייסד מפלגה חדשה בשם דגל התורה.
לקראת אותה מערכת בחירות בערב הושענא רבא תשמ"ט הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" (ג').
בעקבות הוראתו של הרבי התגייסו חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ למערכת הבחירות וכתוצאה מכך זכתה המפלגה לחמשה מנדטים (ואף הייתה על סף המנדט השישי) בעוד שלפני כן לפי הסקרים היו צפויים לקבל בקושי שני מנדטים ואילו המפלגה היריבה קיבלה שתי מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי כי הייתה זו הוראת שעה וכי חב"ד אינה מתערבת בפוליטיקה.

.

== קישורים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי [[גור]] מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:24:33Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נכנס ליחידות עם הרבי בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל
- עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שחב"ד כביכול התפייסו וסלחו לבעלז על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא לכך התכוין כנפגש עם האדמו"ר. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:21:31Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נפגש עם הרבי ביחידות בשנת תשמ"א באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל
- עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו בבניני האומה ונענה בחיוב, בעיתונות נוצר רושם שחב"ד כביכול התפייסו וסלחו לבעלז על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא לכך התכוין כנפגש עם האדמו"ר. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:16:19Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נפגש עם הרבי ביחידות בשנת תשמ"א באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל
- עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בעיתונות נוצר רושם שחב"ד כביכול התפייסו וסלחו לבעלז ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:12:03Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נפגש עם הרבי ביחידות בשנת תשמ"א ובין היתר דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות צריכות ללמוד תורה וכן עורר הרבי על הדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות שבה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, העיתונות דיברה על כך שחב"ד התפייסו עם בעלז ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:10:43Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נפגש עם הרבי ביחידות בשנת תשמ"א ובין היתר דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות צריכות ללמוד תורה וכן עורר הרבי על הדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות שבה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, העיתונות דיברה על כך שחב"ד התפייסו עם בעלז ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:09:27Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:

:::''"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש". האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נפגש עם הרבי ביחידות בשנת תשמ"א ובין היתר דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות צריכות ללמוד תורה וכן עורר הרבי על הדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות שבה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, העיתונות דיברה על כך שחב"ד התפייסו עם בעלז ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בעלז

2017-06-11T19:08:51Z

1234:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== חסידות בעלז והרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:

:::''"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש". האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח נפגש עם הרבי ביחידות בשנת תשמ"א ובין היתר דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות צריכות ללמוד תורה וכן עורר הרבי על הדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות שבה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, העיתונות דיברה על כך שחב"ד התפייסו עם בעלז ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)

2017-05-28T10:26:43Z

1234:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים אור יהודה
|תמונה=[[קובץ:שיעור אור יהודה.jpg|250px]]
|כתובית=שיעור בזאל הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה, ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=שנה"ל [[תשס"ד]] (ישי"ק), שנה"ל [[תשס"ט]] (ישי"ג)
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[אור יהודה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[שלום בער הנדל]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב לוי שמח (ישי"ק), הרב משה רוזנבלט (ישי"ג)
|מנהל גשמי=הרב יחזקאל חנונו
|מספר תלמידים=כ 48 (ישי"ק), כ 28 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=אור התמימים (ישי"ק), שערי אור (ישי"ג)
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:סמל ישיבת אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] אור יהודה''' נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס"ד]], כמסגרת לישיבה קטנה (מונה נכון לשנת [[תשע"ז]] כ-75 תלמידים). בשנת [[תשס"ט]], נפתחה גם מסגרת לישיבה גדולה (מונה נכון לשנת [[תשע"ז]] כ60 תלמידים).

בנוסף, מפעילה הישיבה [[מכון סמיכה]] לבוגרי הישיבה, בראשו עומד הרב יעקב טייב.

בשנת [[תשע"ו]] כחלק ממאמץ הרישום לישיבה - קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים וגם לימוד בשקידה והתמדה, עם מבחנים על החומר הנלמד מסגרת הישיבה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד הרגילים כהפסקות וכו' כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] אליו הצטרפו (כמעט) כל תלמידי הישיבה קטנה וגדולה יחד וכן אנשי הצוות הרוחני והגשמי, דבר שהיווה מנוף ללימוד ותוספת חסידישקייט אצל התמימים עם פעולה נמשכת.

==ישיבה גדולה==
===הצוות הרוחני===
*[[הרב]] [[שלום בער הנדל]] - מנהל הישיבה.
*הרב [[משה רוזנבלט]] - מנהל רוחני ו[[משגיח]] כללי.
*הרב זאב רויטמן - [[משגיח]] ומשיב.

;[[ר"מ|ר"מים]]
*הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.
*הרב שלום דב בער כץ- שיעור ג'.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א'.
*הרב משה רוזנבלט - שיעור ב'.
*הרב [[אורי למברג]] - שיעור ג'.
*הרב [[משה הלל]] - משיב שיעור ג' ומשפיע ראשי

== ישיבה קטנה==
===הצוות רוחני===
* מנהל הישיבה: הרב [[שלום בער הנדל]].
* מנהל אדמניסטרטיבי: הרב עמנואל מזרחי.
*[[משגיח]] ראשי - הרב לוי יצחק שמח.
*מנהל רוחני הרב שמואל ביטון.

;[[ר"מ|ר"מים]]
* שיעור א': הרב צמח תעיזי.
* שיעור ב': הרב שמואל קליינמן.
* שיעור ג': הרב מנחם מענדל גורליק.

;[[משפיע|משפיעים]]
* שיעור א': הרב יוסף יצחק שוורץ,הרב מנחם מענדל גורליק.
* שיעור ב': הרב יוסף יצחק בקשי.
* שיעור ג': הרב נחמיה סגל.
;[[נו''נ]]
*הרב שרגא מרזל.
*הרב שמואל סינגאווי.
הרב נחום רוטינבורד

==הוצאה לאור==
בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ"ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%94/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20%282%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf ד]'''}}.

הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ"ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות"ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).

עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אור יהודה]]

אפרים וולף

2017-04-25T20:56:26Z

1234:

[[תמונה:אפרים_וולף.jpg|left|thumb|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]
הרב '''אפרים וולף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]), היה יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] בישראל.

==תולדתו חייו==
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.

בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ועוד אישים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד.

===בישיבה===
בשנת תרצ"ג, עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.

לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ.

בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה.

===בארץ ישראל===
מאטווצק נסע ר' אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.

כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, ניכר כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.

===נישואיו===
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.

בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה.. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו.

===פרנסתו===
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]].

כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.

===פטירתו===
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים' לוד.

הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.

==עסקנות ציבורית==
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על-ידי הרבי.

מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]].

ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.

במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.
במשך כשלושים שנה כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד.

==ילדיו==
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד

*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק

*בנו [[מנחם(מני) וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק

*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון (ולשעבר ממנהלי ישיבת תות"ל המרכזית לוד - כפר חב"ד)

*בנו בנימין וולף -מנהל קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה" בקראון הייטס

*חתנו הרב מנחם מענדל דערען - משפיע קהילת חב"ד בלוד

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג").

*[[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]].
{{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

אפרים וולף

2017-04-25T20:55:48Z

1234:

[[תמונה:אפרים_וולף.jpg|left|thumb|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]
הרב '''אפרים וולף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]), היה יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] בישראל.

==תולדתו חייו==
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.

בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ועוד אישים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד.

===בישיבה===
בשנת תרצ"ג, עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.

לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ.

בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה.

===בארץ ישראל===
מאטווצק נסע ר' אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.

כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, ניכר כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.

===נישואיו===
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.

בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה.. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו.

===פרנסתו===
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]].

כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.

===פטירתו===
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים' לוד.

הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.

==עסקנות ציבורית==
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על-ידי הרבי.

מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]].

ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.

במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.
במשך כשלושים שנה כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד.

==ילדיו==
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד
*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק

*בנו [[מנחם(מני) וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק

*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון (ולשעבר ממנהלי ישיבת תות"ל המרכזית לוד - כפר חב"ד)

*בנו בנימין -מנהל קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה" בקראון הייטס

*חתנו הרב מנחם מענדל דערען - משפיע קהילת חב"ד בלוד

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג").

*[[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]].
{{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

אפרים וולף

2017-04-25T20:55:15Z

1234:

[[תמונה:אפרים_וולף.jpg|left|thumb|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]
הרב '''אפרים וולף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]), היה יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] בישראל.

==תולדתו חייו==
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.

בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ועוד אישים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד.

===בישיבה===
בשנת תרצ"ג, עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.

לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ.

בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה.

===בארץ ישראל===
מאטווצק נסע ר' אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.

כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, ניכר כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.

===נישואיו===
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.

בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה.. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו.

===פרנסתו===
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]].

כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.

===פטירתו===
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים' לוד.

הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.

==עסקנות ציבורית==
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על-ידי הרבי.

מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]].

ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.

במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.
במשך כשלושים שנה כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד.

==ילדיו==
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד
*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק
*בנו [[מנחם(מני) וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק
*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון (ולשעבר ממנהלי ישיבת תות"ל המרכזית לוד - כפר חב"ד)
*בנו בנימין -מנהל קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה" בקראון הייטס
*חתנו הרב מנחם מענדל דערען - משפיע קהילת חב"ד בלוד

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג").

*[[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]].
{{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2017-04-25T20:47:03Z

1234:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ואברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד.

בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס .

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח , עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות,(ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות) והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס (משגיח בחסידות) והרב שניאור זלמן מושקוביץ (משגיח בנגלה).

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום (כמשפיע בשיעור א') והרב יעקב בלינוב (כמג"ש בנגלה בשיעור א').

עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.

אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס, צרפת, רוסיה, וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).
=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]