https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=109.63.196.111 2026-04-29T06:11:38Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A9&diff=759235 2025-04-18T14:12:30Z

<p>109.63.196.111: 75 שנה</p> <hr /> <div>{{מספר<br /> |תמונה=[[קובץ:מספר 75.png|150px]]<br /> }}<br /> ה'''מספר 75''' הוא מספר שמבטא התחלה של דבר חדש, והמתקה של הגבורות בחסדים.<br /> <br /> ==משמעות המספר{{הערה|ילקוט לוי יצחק על התורה חלק א', פרשת לך לך אותיות פג-פה.}}==<br /> מופיע בתורה במפורש בהקשר אחד בלבד, הגיל בו עזב אברהם את מקומו ב[[חרן]] על פי ציווי הקב&quot;ה ועלה לארץ ישראל: &quot;ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן&quot;{{הערה|בראשית יב, ד.}}.<br /> <br /> המדרש מבאר על כך, שהשכר שהקב&quot;ה נתן לו על קיום ציווי ה' בגיל 75, הוא העמדת גואל מבניו שיהיה בגיל 75, וזו היא [[אסתר המלכה]], שהיתה בגיל 75 כשזכה להיות השליחה להצלת בני ישראל, וזהו הטעם שבמגילה הכינוי שלה הוא 'הדסה', ב[[גימטריא]] 74, שאז נלקחה ל[[אחשורוש]], והיתה י&quot;ב חודש בתמרוקים עד שנלקחה אל אחשורוש בגיל 75{{הערה|בראשית רבה פרשה לט, יג. על פי פירוש מהרז&quot;ו.}}.<br /> <br /> המספר 75 חוזר על עצמו בסיפור המגילה, מספר ההרוגים שהצליחו היהודים להפיל משונאיהם{{הערה|אסתר ט, טז.}}.<br /> <br /> בתורת הסוד מבואר, ש'חרן' מורה על גבורות ומוחין דקטנות, ולכן גם 'חרן' הוא בגימטריא שלוש פעמים שם אלוקים (86), ואילו היציאה מחרן רמוזה במספר 75 כפי '''מספר האותיות''' (ולא הגימטריא שלה) כאשר כותבים את השמות הוי' אלוקים שלוש פעמים במלואם, יחד עם המספר 'הכולל' של השמות עצמם{{הערה|יו&quot;ד-ה״י-וי״ו-ה״י הם עשר אותיות (X3=30), אלף-למד-הא-יוד-מם הם 13 אותיות (X3=39), וביחד הם 69 אותיות, ויחד עם 6 השמות עצמם הם במספר 75.}}.<br /> <br /> בלשון של תורת החסידות, מבאר זאת אדמו&quot;ר הזקן שהמספר שבעים וחמש מורה על ההמשכה של המוחין במידות בחיצוניות ובפנימיות (7 פעמים עשר, ו[[ה' חסדים]]), שאז נמשך המוחין במידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370051 תורה אור פרשת לך לך יא, ד]. התבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/11200011086 שיחת י&quot;ט תמוז תשכ&quot;ח].}}.<br /> <br /> היבט נוסף של המתקת הגבורות שבא לידי ביטוי במספר ובאותיות אלו, הוא הגימטריא של 'כהן' שהוא איש החסד, ובכתבי האריז&quot;ל מבואר שה[[גרון]] הוא בחינת ה[[צמצום]] (מיצר הגרון), והאותיות שממוצא הגרון הם א-ח-ה-ע, כאשר האותיות א-ח מורות על בחינת הגבורות, והאותיות ע-ה פועלות את ההמתקה שלהן.<br /> <br /> == 75 [[שנה]] ל[[נשיאות]] ==<br /> '''ראו ערך מורחב [[75 שנה לנשיאות]]'''<br /> <br /> ב[[י' בשבט|י' שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]] התחיל השנה ה-75 לנשיאות [[הרבי]] [[נשיא הדור|נשיא]] [[דורינו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תהילים ע&quot;ה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlibrary.org/books/1200940025 ברכתו של הרבי ליהודי שחוגג יום הולדת 75]''', [[אגרות קודש]] חלק כ' אגרת ז'תסט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מספרים]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%90_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99&diff=755540 2025-04-09T11:46:50Z

<p>109.63.196.111: הגהה, ניסוח</p> <hr /> <div>הרב '''צבי הירש (גרישא) גרשוי''' ([[ז' ניסן]] [[תש&quot;ח]] - [[ח' ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]] ב[[רוסיה]], מקורבו של ה[[חיים זאנוויל אברמוביץ|'צדיק מריבניץ']], גבאי [[בית הכנסת מארינה רושצ'ה]] למעלה מ20 שנה, וממנהלי מרכז החסד 'שערי צדק'.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> הרב צבי הירש (גרישא) גרשוי נולד ביום [[ז' ניסן]] [[תש&quot;ח]] בעיירה ריבניץ שב[[מולדובה]].<br /> <br /> גדל בצל זקנו, ששימש בקודש את הרה&quot;ק רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ]] שנודע כ'צדיק מריבניץ', ומילדותו היה מסייע לרבי בעצמו. והיה עד למופתים הרבים שהתגלגלו בחצרו.<br /> <br /> בצעירותו עזב את עיירתו והתקדם בתפקידים חשובים ב[[מולדובה]], בין היתר, מונה לסגן שר התרבות בממשלה ולמינויים נוספים. עם [[נפילת המשטר הקומוניסטי]] מצא את עצמו ללא משרה וללא [[פרנסה]], וגלה ממקום למקום, עד שב[[השגחה פרטית]] עבר פעם ליד [[בית הכנסת מארינה רושצ'ה|בית הכנסת המרכזי במוסקבה]], ונקרא להשלים מניין. מאז נשאר ר' גרישא במקום, וחזר למקור חוצבתו. <br /> <br /> עקב כשרונותיו, החלו ה[[גבאים]] למנותו בתפקידים פשוטים, והוא בהתמדתו למד להתפלל, והשקיע רבות ב[[לימוד התורה]], עד שעלה במעלות התפקידים הרבים ב[[בית הכנסת]], ואף היה מוסר [[שיעורי תורה]] ברבים. וכן היה משתתף קבוע בשיעורי התורה שנמסרו בבית הכנסת.<br /> <br /> לאחר הקמתה מחדש של המרכז היהודי הקהילתי, ובית הכנסת [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינה רושצ'ה]], מונה לתפקיד ה[[שמש (פירושונים)|שמש]] הראשי בבית הכנסת.<br /> <br /> בשבת חגג את יום הולדתו ה77, וביום ראשון [[ח' בניסן]]&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/168807&lt;/ref&gt;נפטר.<br /> <br /> הלוויתו יצאה ביום שני [[ט' בניסן]] [[תשפ&quot;ה]]&lt;ref&gt;https://chabad.info/news/1198412&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> ר' גרישא לא הותיר אחריו צאצאים. מנוחתו כבוד בבית העלמין ווסטריאקובקי ב[[מוסקבה]].<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [https://col.org.il/news/168807 מוסקבה אבלה על פטירתו השמש האגדי 'גרישא' ז&quot;ל] {{col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרשוי, צבי הירש}}<br /> [https://chabad.info/news/1198412 אנ&quot;ש במוסקבה - ר' צבי הירש גרשוי ע&quot;ה] {{אינפו}} <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:גבאים]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=754965 2025-04-07T16:27:29Z

<p>109.63.196.111: הגהה וקישור</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק מרזל.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק מרזל]]<br /> הרב '''יוסף יצחק מרזל''' (יליד שנת [[תשל&quot;ח]], 1978) הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[רוסיה]], ראש הכולל המרכזי בעיר [[מוסקבה]], ורב ועד הכשרות של רוסיה.<br /> <br /> == תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] ב[[כ&quot;ב תמוז]] [[תשל&quot;ח]] לרב [[גבריאל מרזל]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ולשרה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> נישא לרעייתו מרת שרה, בתו של הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] (לשעבר שליח הרבי ב[[מינסק]]).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצאו בשליחות הרבי לעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. מיד לאחר יציאתו לשליחות החל לשמש כחבר ועד הכשרות הארצית ולאחר זמן מונה כרב הארגון. במהלך השנים פיתח והרחיב הרב מרזל את הארגון.<br /> <br /> בנוסף משמש הרב מרזל כראש [[כולל]] &quot;שערי מנחם&quot; בעיר [[מוסקבה]]. ה[[כולל אברכים|כולל]] מנחה ועוזר ל[[אברכים]] בתחילת התקרבותם ל[[יהדות]] עד יציאתם ל[[שליחות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' יוסף חיים פינקוביץ.<br /> *חתנו, ר' דובער פרידמן.<br /> {{קצרמר|שלוחים}}<br /> {{מיון רגיל:מרזל, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרזל]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=754446 2025-04-06T13:32:26Z

<p>109.63.196.111: /* נולדו */</p> <hr /> <div>{{חודש אלול}}<br /> '''ח' באלול''' הוא היום השמיני ב[[חודש אלול]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'תתקכ&quot;ח – חודש לאחר חורבן [[בית המקדש השני]], הרומאים כבשו והחריבו את העיר העליונה ב[[ירושלים]].<br /> *ה'ק&quot;ט – פרעות בקהילת וורמייזא שעל נהר הריין ב[[גרמניה]], במסגרת 'עלילות המגיפה השחורה'.<br /> *[[תקנ&quot;ט]] – רבי אברהם שמשון מראשקוב – טבריה, נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;ו]] – רבי אלטר אליקים שרגא שפירא, רבה של צ'רנוביץ', מחבר הספרים 'שם משמעון', 'אהלי צדיקים' ועוד, נפטר.<br /> *[[תשי&quot;ג]] – רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> <br /> * [[תשמ&quot;ט]] - ר' שמחה גרפונקל. משגיח בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשכ&quot;ח]] – הרב [[חנוך הענדל הבלין]], מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בין השנים [[תרצ&quot;ו]]-[[תשי&quot;ג]].<br /> *[[תש&quot;ע]] – הרב [[אברהם סקובלו]], מחסידי חב&quot;ד ב[[לוד]].<br /> <br /> {{להיום יום|ח'|אלול}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש אלול|ב ח]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=754443 2025-04-06T13:30:34Z

<p>109.63.196.111: הגהה</p> <hr /> <div>{{חודש אלול}}<br /> '''ט&quot;ו באלול''' הוא היום החמישה-עשר ב[[חודש אלול]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *קנ&quot;א – יהודי פלמה דה-מיורקה הספרדית, נטבחו על קידוש ה' במסגרת גזירות קנ&quot;א.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> '''* [[תרנ&quot;ז]] – [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב&quot;ד]] בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. היה זה בסעודת השבע ברכות של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].'''<br /> *[[תש&quot;ו]] – הוקמה ועדה מיוחדת לניהול חסידי חב&quot;ד במחנה המעבר ב[[פוקינג]] והתייסדה [[תומכי תמימים פאקינג|ישיבת חב&quot;ד במקום]].<br /> *[[תש&quot;ז]] – נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]].<br /> *[[תשנ&quot;ז]] – נערכו חגיגות המאה לייסוד ישיבת תומכי תמימים, הכינוס המרכזי נערך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרס&quot;ח]] – הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], ממקימי [[בית הכנסת]] 'המרכזי' ב[[כפר חב&quot;ד]], וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תרפ&quot;ז]] – הרב [[שלום חסקינד]], [[משפיע]] ו[[גבאי]] בבית כנסת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> *[[תשל&quot;ד]] – הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]], מרצה מבוקש וסופר חב&quot;די.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> [[מילון חסידי:כאדאראם]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * לקט שיחות אודות ט&quot;ו באלול, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71386 'לא היו ימים טובים לישראל כט&quot;ו באלול']<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/לערוך-חגיגות-גדולות-לתומכי-תמימים/ לערוך חגיגות גדולות לתומכי תמימים] משיחת ט&quot;ו אלול תשמ&quot;ט {{וידפו}}<br /> *אסי שפיגל, '''[https://col.org.il/news/126604 זו הייתה תנועה תמוהה, אך הרבי ציפה שנבין לבד]''' {{COL}} טור לט&quot;ו אלול ה'תש&quot;פ<br /> <br /> {{להיום יום|ט&quot;ו|אלול}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש אלול|ב יה]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=754441 2025-04-06T13:28:20Z

<p>109.63.196.111: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה לרמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' משה לרמן]]<br /> הרב '''משה לרמן''' (יליד [[תשנ&quot;ב]]) הוא ראש ישיבה קטנה [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' בטבת]] [[תשנ&quot;ב]] לר' [[יוסף לרמן]] שליח הרבי באטלנטה שב[[ארצות הברית]]. ולאימו מרת אסתר בת הרב ה[[משפיע]] [[יצחק מאיר גוראריה]].<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]]. ובישיבות גדולות ב[[ארגנטינה]] וטורנטו. זכה להיות מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[תומכי תמימים מלבורן]], אוסטרליה במשך שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] התחתן עם פראדי לרמן בת הרב [[בערל לאזאר]], השליח והרב הראשי ל[[רוסיה]].<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשע&quot;ז]] הגיע ל[[רוסיה]] והתמנה ל[[ראש ישיבה]] בעיר [[מלחובקה]] שעל יד [[מוסקבה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] לאחר עזיבתו של [[ראש הישיבה]] ב[[תות&quot;ל מוסקבה|ישיבה קטנה במוסקבה]] הרב [[מרדכי יונה קליין]], עזב את ישיבת [[מלחובקה]] והתמנה במקומו ל[[ראש הישיבה]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|מקום]]. <br /> <br /> ב[[פארבריינגען]] [[ט&quot;ו אלול]] [[תשפ&quot;ב]], יום שבו הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]], הרב משה לרמן סיים את ה[[ש&quot;ס]] לראשונה בחייו{{הערה|לאחר שבועות מספר - נכתב על מעמד זה בעיתון משפחה כחלק מראיון עם הרב [[בערל לאזאר]]}} {{הערה|[https://col.org.il/feed/in/155396 הרב משה לרמן מסיים את הש&quot;ס] {{COL}}}}. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לרמן, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] <br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=754427 2025-04-06T13:17:34Z

<p>109.63.196.111: הגהה, ניסוח, עריכה, עדכון, הוספת מקור</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם מרדכי ויסברג''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]]) הוא מנכ&quot;ל [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|המרכז הקהילתי &quot;מארינה רושצ'ה&quot; במוסקבה]], יו&quot;ר איגוד בתי חב&quot;ד ב[[מוסקבה]] ומשלוחי הרבי ל[[מוסקבה]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשל&quot;ב]]. <br /> <br /> למד בישיבות חב&quot;ד ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשנ&quot;ב]] למד בישיבה ב-770. בשנת [[תשנ&quot;ג]], אחר סיום מסלול הישיבות החב&quot;דיים, יצא לשליחות בעיר [[ריגא]] שב[[לטביה]]. <br /> <br /> נשא לבת הרב [[יעקב ברגמן]], והצטרף לאשתו שכבר אז הייתה חלק ממערכת השליחות ב[[מוסקבה]] עוד משנת [[תשנ&quot;א]]. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] הצטרף לצוות ההוגים ומקימי [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|המרכז הקהילתי היהודי 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה]], בשנת [[תש&quot;ס]] מונה לכהן כראש ה[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מרכז היהודי 'מארינה רושצה']], ביחד עם ניהול הקהילה היהודית ומוסדותיה. ומאז הוא פעיל ועומד לימין הקהילה בכל המצטרך.<br /> <br /> מנהל את המרכז היהודי ביד רמה, ועוסק מסביב לשעון בשליחות למען תושבי העיר [[מוסקבה]]. ידוע כמנחה מומחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אלימלך ויסברג, [[ירושלים]].<br /> *גיסו, הרב [[שמעון ברגמן]], [[ניז'ני נובגרוד]]. <br /> *גיסו, הרב [[יוסף סלמון]], [[בולגריה]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ויסברג, שליח לדוברי רוסית ב[[ניו יורק]]. <br /> *בנו, הרב יוסף משה ויסברג, שליח של הרבי ל'מוסקבה סיטי' ומנהל גשמי [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|ישיבה קטנה]], [[מוסקבה]]. <br /> *בנו, התמים אלי ויסברג.<br /> *חתנו, הרב [[בנימין מרקוביץ']], שליח של הרבי באולינובסק, [[רוסיה]]. <br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל קליינבערג, שליח של הרבי בזלנוגרד, [[מוסקבה]]. ומשגיח ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|ישיבה קטנה]], [[מוסקבה]].<br /> *חתנו, הרב משה וובר, [[מוסקבה]]&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/168744&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [https://chabad.info/?s=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92 תגית: מרדכי ויסברג] {{אינפו}}<br /> * זו ההפתעה שציפתה לישראלים שינחתו במוסקבה לפני השבת&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/121050&lt;/ref&gt;<br /> <br /> {{מיון רגיל:ויסברג, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברגמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=754104 2025-04-04T13:56:56Z

<p>109.63.196.111: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב דוד מונדשיין (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]] שברוסיה, מנכ&quot;ל ארגון החינוך העולמי [[אור אבנר]], חבר הנהלת איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועומד בראשות 'קרן לבייב'.<br /> <br /> <br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד בא' תמוז תש&quot;ל לאביו הרב [[יהושע מונדשיין]] ולאמו מרת רחל לאה. נקרא על שם סבו מצד אמו - הרב [[דוד ברוומן]].<br /> <br /> כבחור צעיר נסע ללמוד בישיבה במונטריאול ומאוחר יותר בישיבת [[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] בסמיכות לחצר הרבי. מכתביו לחבריו מאותה תקופה הודפסו בתשורה משבת אחדות האירופאית בשנת [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> בתקופת לימודיו ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]], נמנה על חברי מערכת הערות וביאורים היו&quot;ל על ידי הישיבה.<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]] בשנת [[תנש&quot;א|תשנ&quot;א]] נמנה על חברי מערכת '[[פאקס א שיחה]]', והיה שותף בעריכת היומן לצד חבריו [[משה מרינובסקי]] ומנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ===שליחות בחרסון===<br /> <br /> השתתף בשליחות במסגרת [[עזרת אחים]] ופעל יחד עם חברו ר' [[אברהם וולף]] בחרסון, עיר הולדתו של סבו [[הרב ברוומן]] על שמו הוא קרוי.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה חנה בת הרב [[שלום דובער חייקין]], שליח הרבי ורב [[אנ&quot;ש]] בקליבלנד, [[אוהיו]], וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי.<br /> <br /> לאחר נישואיו הצטרף למערך שלוחי הרבי ב[[מוסקבה]].<br /> <br /> ===מנכ&quot;ל [[אור אבנר]]===<br /> <br /> עם הקמת '[[קרן לבייב]]' וסניפי ארגון '[[אור אבנר]]' שהוקמו במטרה לחזק את החינוך היהודי בקרב יהודי יוצאי [[ברית המועצות]], התבקש ע״י הרב [[בערל לאזאר]] לשמש כמנכ&quot;ל, תפקיד בו משמש עד היום.<br /> <br /> מתוקף תפקידו וכאיש אמונו של הנגיד החסידי ר׳ [[לוי לבייב]], מפקח על הקמתם של סניפים חדשים המשתייכים לרשת '[[אור אבנר]]', על התנהלותם ופיתוחם, וכן יוזם ומלווה פרוייקטים שונים הקשורים ביוצאי ברית המועצות.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, ר' [[מנחם מענדל מונדשיין]], שליח [[הרבי]] ב[[מוסקבה]], [[רוסיה]]<br /> * בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב לוי יצחק גאלדמן, שליח הרבי בריו דה ז׳נירו ברזיל<br /> * בתו מרת צייטא, רעיית הרב לוי יצחק פרידמן, שליח הרבי בסטברופול, רוסיה<br /> * בתו מרת דרויזא, רעיית הרב חיים אריה לייב קאפלאן, שליח הרבי בטורונטו קנדה<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב יהושע זעליג פלדמן, ר״מ ב׳ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]]׳<br /> {{מיון רגיל:מונדשיין, דוד}}<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוומן]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=749570 2025-03-21T11:37:50Z

<p>109.63.196.111: הרב דוד</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) הוא יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב&quot;ד [[נוף הגליל]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש&quot;ח]], לאביו הרב [[מרדכי נחשון]] ולאמו מרת חיה שרה רלה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]]. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב&quot;ד]] [[נוף הגליל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.<br /> <br /> לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי שלח תשובה דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]]<br /> שבענינים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות באה&quot;ק.<br /> <br /> בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובמהלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב&quot;ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ז]]-[[תש&quot;נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי &quot;מדוע נחשון לא מדבר?!&quot; גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ&quot;ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת כינוס השלוחים{{מקור}}.<br /> <br /> מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש&quot;א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: &quot;ישר כח, ישר כח&quot;. הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש&quot;א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב&quot;ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ&quot;ב].}}.<br /> [[קובץ:דוד נחשון מתוועד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דוד נחשון מתוועד בסוכת [[770]] ([[תשרי]] [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] כ17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש&quot;נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.<br /> <br /> היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.<br /> <br /> הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הילד יוסף יצחק{{הערה|נפטר כ&quot;ו שבט תשל&quot;ו - בהיותו בן ל&quot;ב חודש}}.<br /> * הרב שלום דובער נחשון, שליח הרבי בדנייפרופרוטרובסק, אוקראינה.<br /> * הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל.<br /> * הרב שמואל נחשון - רב הנח&quot;ל החרדי, יו&quot;ש.<br /> * הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב&quot;ד נוף הגליל ומנכ&quot;ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה&quot;ק]].<br /> * הרב משה נחשון - מנהל גשמי מוסדות חב&quot;ד נוף הגליל.<br /> * הרב ברוך שניאור נחשון, ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד נוף הגליל<br /> <br /> ;בנותיו וחתניו<br /> * מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי]] ב[[כפר תבור]].<br /> * מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ&quot;ל [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארה&quot;ק.<br /> * מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ&quot;ז ניסן תשפ&quot;א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.<br /> *'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ&quot;א ע' 22-25.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;חדשות:<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון ידיעות על הרב נחשון בחב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון '''תגית: הרב דוד נחשון'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57415 בפגישה עם יו&quot;ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}<br /> <br /> ;ראיונות:<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1aWNoU60jv3wi1DCs_uRaU6QyWUmCUxiL/view '''הרבי מלך המשיח שליט&quot;א חי וקיים - רב שיח'''] עיתון בית משיח גליון 85 עמוד 20<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44782&amp;ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת &quot;פעילות הטנקים רק תתרחב&quot;] {{אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע&quot;ו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע&quot;ז<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;נאומים וסרטי וידאו:<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/12/blog-post_25.html צפו בראיון סוער עם הרב דוד נחשון: חסיד חב&quot;ד מאריך בתפילה - אי אפשר אחרת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס&quot;ד]<br /> * [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ&quot;ח ניסן תש&quot;פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: &quot;דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך&quot; • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/04/blog-post_66.html הרב נחשון: מי שמתפלל באריכות - 'קבלת המלכות' שלו חזקה יותר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחשון, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נחשון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A7%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7)&diff=749568 2025-03-21T11:31:05Z

<p>109.63.196.111: אוהל</p> <hr /> <div>[[קובץ:בדרך לאוהל.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] בדרכו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], כשבידו חבילת [[פדיון נפש|פ&quot;נים]]. ניתן לראות את נעלי הבד שנועל הרבי בעת הנסיעה לאוהל]]<br /> {{מפנה|אוהל|אוהל (פירושונים)}}<br /> <br /> '''אוהל''' הינו מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.<br /> <br /> האוהל מוקדש לתפילה ובקשות רחמים בעת ה&quot;השתטחות&quot; על קבר הצדיק, והוא מקום סגולה להתעוררות רחמים רבים.<br /> <br /> ==ההשתטחות בספרות ההלכתית==<br /> בתורה נאמר &quot;לא ימצא בך . . דורש אל המתים&quot;{{הערה|דברים יח, יא.}}, וכן נפסק להלכה ברמב&quot;ם &quot;ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש (=מצבה) על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות&quot;{{הערה|רמב&quot;ם הלכות אבל פרק ד' הלכה ד'. אבל עיינו בשו&quot;ת הריב&quot;ש (סימן תכא) שרוצה לומר שישנה טעות סופרים בדבריו של הרמב&quot;ם ובמקום לומר &quot;ולא יפנה אדם לבקר הקברות&quot;, צריך לומר, &quot;ולא ימנע אדם לבקר הקברות&quot;. לפי זה מבאר הריב&quot;ש, שכל האיסור של הליכה לבית הקברות, כוונתו &quot;שאין להביט אל בית הקברות ולבנין שעל קבריהם (ולעשותם עיקר), כי אם למעשיהם (של הצדיקים&quot;).}}.<br /> <br /> אמנם למעשה נהוג לבנות נפש (מצבה) על קברים וגם על קברי צדיקים (וראו הסבר לכך בהערה){{הערה|בשו&quot;ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן נז) הביא את המקור להקמת מצבה על קבר: &quot;והנה מצינו ענין המצבה בתורה אצל יעקב אבינו שהקים מצבה על קבורת רחל כדכתיב בפרשת וישלח (לה, כ) ויצב יעקב מצבה על קבורתה. ואף שלא הוזכר בקרא זה שהיה זה ציווי השי&quot;ת בנבואה, ודאי היה זה על פי ציווי השי&quot;ת ולא עשה (=יעקב זאת) מאליו&quot;. ועיינו שם (עמ' רפו) בעניין מצבות על קברי צדיקים שנוהגים לעשות כן. ובכתב סופר (יורה דעה סימן קעח) כתב: &quot;כי תועלת בבנין ציון על הקבר הוא לשני דברים. שלא ישכח ויאבד זכרו, ובזכרון יש בו תועלת לנפש שעי&quot;ז לא ישכחו מלהתפלל בעד נשמתו ומלעשות לו תיקונים... עוד יש תועלת לחיים כי מתפללים על קברי הצדיקים יודעים מקום קבורת הצדיק, ולציון יאמר איש צדיק כבודו במקומו מונח במקום הזה, ואמר רשב&quot;ג דאין עושים נפשות לצדיקים, היינו אין בנין נפשות לתועלת הצדיקים עצמן כדי שלא ישכחו מן הלב וכדי שיתפללו בעדם - אין צריכים לזה, כי דבריהם הם זכרונם ורחושי מרחשן שפתותיהם, יישבו עולם לפני אלוקים, ואין בניין זה שבונין להם נפשות לתועלת נפשם, והיינו אין עושין נפשות לצדיקים בשביל צדיקים אלא בונין ציון שיהיה מצוין לתועלת החיים שיבקשו ויתפללו על קבריהם בעד עצמן&quot;, וסיים שם: &quot;ומיושב מנהגן של ישראל שבונין נפש לצדיקים ותלמידי חכמים ומרביצים תורה לתועלת החיים, והוא לתועלת ישראל לבקש על נפשם קומי נא התעוררי נא לבקש חנינה משוכן מעונה&quot;. ולפי כתבי האר&quot;י, חובה להקים מצבה, כי בהקמת מצבה יש תיקון לנשמת הנפטר (עיינו שער המצוות להאריז&quot;ל פ' ויחי שהמצבה היא צורך גדול, ויש בה תיקון לנפש).}}. וכן לעלות לבית העלמין במועדים שונים כמו יארצייט ועוד, ולהשתטח על קברי צדיקים (וכפי שיבואר להלן).<br /> <br /> מסופר במדרש רבה שיעקב אבינו לא רצה להיקבר במצרים, כדי שהמצרים לא יעשו ממנו עבודה זרה. ובלשון המדרש: מפני מה ביקש יעקב אבינו שלא ייקבר במצרים? שלא יעשו אותו עבודת כוכבים{{הערה|ב&quot;ר צו, ב.}}. איסור זה לדרוש אל המתים, משיק לציווי לבקש רק מה' כל מה שהאדם צריך (אבל עיינו לקמן שתפילה על קברי צדיקים אינה דרישה אל המתים כלל).<br /> <br /> בדברי חז&quot;ל ישנם מקורות למנהגי ההליכה לבית הקברות (כגון בעת עצירת גשמים): &quot;כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים&quot;{{הערה|תענית טז, א.}}, וכן בספרות ההלכתית{{הערה|בנוגע לערב ראש השנה,כותב הרמ&quot;א בהלכות ראש השנה, סימן תקפ&quot;א, סעיף ד: &quot;ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות, ונותנים צדקה לעניים&quot;. בנוגע לערב יום הכיפורים, כתוב בשו&quot;ע אדה&quot;ז, הל' ערב יום הכיפורים, סימן תר&quot;ה, סעיף ה: &quot;ויש מקומות שנהגו לילך על הקברות להרבות שם בצדקה ומנהג יפה הוא&quot;. (ועיינו גם ברמ&quot;א שם). בנוגע לתשעה באב כותב הרמ&quot;א באורח חיים סימן תקנ&quot;ט, סעיף י: &quot;והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת&quot;.}}.<br /> <br /> על כלב בן יפונה, מובא בדברי חז&quot;ל: &quot;ויבוא עד חברון, כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם&quot;{{הערה|מסכת סוטה לד, ב. הובא בפרש&quot;י עה&quot;ת שלח יג, כב.}}.<br /> <br /> הפוסקים כתבו שבהשתטחות על קברי צדיקים אין משום &quot;ודורש אל המתים&quot;.<br /> <br /> בשו&quot;ת מנחת אליעזר {{הערה|חלק א, סס&quot;ח.}} כתב שיש מצווה להתפלל בקברות צדיקים ולבקש מהם שיתפללו וימליצו טוב עלינו והוכיח מהזוהר הקדוש (פרשת אחרי מות) שאין בזה דורש אל המתים, וכן כתב בשו&quot;ת מנחת יצחק {{הערה|חלק א, סכ&quot;ט.}}: &quot;והוא צורך גדול ותיקון לנפש… ולפי המנהג אף בצדיקים בונין נפש (=מצבה, ציון) והכל מתקבצין אצלה להתפלל…&quot; וכן הזכיר בעוד מקומות {{הערה|חלק ח, סנ&quot;ג.}} בשבחם של הנוהגים כן.<br /> <br /> הב&quot;ח, כתב בנוגע למנהג השתטחות על הקברים{{הערה|בית חדש לטור יורה דעה סוף סימן ריז}}: &quot;מיהו (=אבל) כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה, ויש לזה סמך בספר הזוהר, ודווקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא בזה, וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה&quot;.<br /> <br /> באגרת קודש מקיץ תש&quot;י, כותב הרבי לאדם שביקש ממנו שיזכירו על להשתטחות על הציון של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, אך העלה כמה קושיות בנושא:<br /> <br /> &quot;מה שביקש להזכירו על ציון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ אעשה כבקשתו, ומה שכותב שאין לו הבנה בזה, הנה גם כשאוכל ושותה וישן בטח אינו מתבונן מקודם איך זה פועל על הגוף והנשמה שלו, ועושה כל זה גם אם אינו מבין באיזה אופן נעשית הפעולה. וגם בענין זה כן הוא.<br /> <br /> ומה שכותב שנראה כמדברים למתים ח&quot;ו ומכוונים מחשבה לזולת ח&quot;ו, הנה בוודאי מבין בעצמו שאין הדבר כן, כיון שמוסכם שכלב בן יפונה וכמה תנאים ואמוראים וצדיקים בכל הדורות עשו כן.<br /> <br /> ובקצרה לבאר קושייתו, הנה גם כשהיו באים להרבי לבקש ברכה, לא היו באים אליו מפני מעלת הגוף שלו אלא מפני מעלת נשמתו. כל ענין המיתה אינו שייך כי אם בגוף, כי הנשמה היא נצחית, ובפרט נשמת צדיק שאינה שייכה כלל וכלל לגיהינום, כף הקלע וכו', הרי ענין המיתה בה היינו הסתלקות, פירושה עלייה למדריגה נעלית יותר ואינו קרוי ח&quot;ו מת. וכמו שכתוב בזוהר (חלק ג, דף ע&quot;א).<br /> <br /> ומה שכותב שמכוין מחשבתו לזולתו, הנה, בקצרה, אין הדבר כן, כי: (א) הבקשה היא שהצדיק ברוב צדקתו ימליץ טוב על המבקש לפני מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה, (ב) כוונה שנייה בזה, אשר כל חסיד ומקושר הנה נשמתו היא פרט מנשמת הצדיק שהיא כלל גדול, ונמשלה לראש ביחס להנשמות פרטיות שלה, כמבואר בתניא פרק ב'. וכמו שכל אבר ואבר אף שהוא מקבל חיותו מהנשמה, הנה תחילה הנשמה מתלבשת בראש ומוח, ומהראש ומוח מתחלק אח&quot;כ החיות לכל אבר ואבר לפי ענינו, כך הוא גם כן בחסיד ורבי, אשר הראש כיון שהוא בריא וחזק יש בו כל החיות השונות של כל אבר ואבר, וכדי שיהיה גם כן האבר בריא, צריך שתהיה ההתקשרות שלו עם הראש שלימה, היינו הגידים והנערוון (=העצבים) המקשרים הראש עם האברים יהיו פתוחים, אשר אז יומשך אל האבר החיות השייך אליו.<br /> <br /> וזהו בכללות ענין ההתקשרות של חסיד לרבי, אשר על ידי זה מקבל החסיד כל המצטרך לו הן בגשמיות והן ברוחניות&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ג, עמ' תנח.}}.<br /> <br /> לאורך השנים התקבלו מספר מנהגים הקשורים בהשתטחות על קברי הצדיקים, כשרבים מהם התחדשו בתקופת האריז&quot;ל שמצא וציין קברי תנאים ואמוראים הפזורים בגליל, וייסד את מנהג העלייה לציונו של רבי שמעון בר יוחאי בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> עם התפשטות תנועת החסידות שביארה את מעלת הצדיק כממוצע המחבר ומקשר בין האדם הפשוט להקב&quot;ה, ומסייע לו לדבוק בקב&quot;ה בצורה נעלית יותר, החל גם להתפשט הנוהג לפקוד את ציוניהם של הצדיקים (גם בארצות המזרח בהשפעת תורת הקבלה, היה מקובל מאוד להתפלל על קברי צדיקים).<br /> <br /> בנוגע לאופי התפילה, ישנם פוסקים שכתבו כי מותר לבקש מהצדיק להמליץ טוב בעבורנו, אך חלקם מחמירים ומתירים רק לבקש מה' ולבקש שישמע לתפילתנו בזכות הצדיק, ובפרט שבמקום בו טמון הצדיק התפילה נאמרת בכוונה גדולה יותר{{הערה|קונטרס ההשתטחות לאדמו&quot;ר האמצעי ס&quot;א-ס&quot;ד. שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב יורה דעה סימן ל&quot;א. אגרות משה אורח חיים חלק ה' סימן מ&quot;ג. שיחת ליל ב' אייר תש&quot;י.}}.<br /> <br /> המנהג התפשט עד כדי כך, שיש פוסקי הלכה רבים {{הערה| החיד&quot;א בברכי יוסף (או&quot;ח סי' תקס&quot;ח אות יא) הביא מתשובה כתב יד של מהר&quot;ם מזרחי בס' פרי הארץ (ח&quot;ג יו&quot;ד סי' ז) שכתב, שהמתגורר בארץ ישראל, ונפשו איוותה להשתטח על קברי הצדיקים בחו&quot;ל, מותר ללכת על דעת לחזור. הרב חיים חזקיהו מדיני, בעל ה'שדי חמד' (מערכת ארץ ישראל אות א) המביא כמה פוסקים שהתירו לצאת מא&quot;י כדי להשתטח על קברי צדיקים בחו&quot;ל. וכן דעת הרבי, בשערי הלכה ומנהג, חלק ד, עמ' רכד. (וראו גם בהערה הבאה). וכן פסק הרב חיים דוד הלוי בשו&quot;ת עשה לך רב (ח&quot;ב ס' נד) ובספר מקור חיים השלם (ח&quot;ב עמ' 230–232). ועיינו בספר נטעי גבריאל להרב גבריאל ציננער (אבלות ח&quot;ב פרק צ הערה ו). הרב יוסף ליברמן בשו&quot;ת משנת יוסף (ח&quot;א ס' נז אות ב).<br /> וראו גם בתורת מנחם, חלק יא עמ' 30 ואילך (שיחת יום ה' פ' בשלח, יו&quot;ד שבט ה'תשי&quot;ד, סעיפים טו-כא.) ושם מבאר הרבי שקברי צדיקים בחו&quot;ל נחשבים כא&quot;י, כיון שבתחיית המתים הצדיקים הקבורים בחו&quot;ל מתגלגלים לארץ במחילות. וכיוון שפתחיהן של המחילות בא&quot;י, גם המחילות עצמן דינן כא&quot;י.}} שפסקו שהשתטחות על קברי צדיקים היא מצווה של ממש, והתירו לצורך כך אף יציאה מגבולות ארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים בחוץ לארץ, למרות האיסור לצאת מהארץ מלבד לצורך דבר מצווה, נשיאת אישה, תלמוד תורה, רפואה או פרנסה.<br /> <br /> הרבי כותב שמותר ליהודי לצאת מארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים, ובפרט בצדיק שאותו יהודי היה קרוב אליו, לומד תורתו ומתנהג על פי הוראותיו והדרכתו, או על כל פנים מקבל עליו לעשות כל מכאן ולהבא{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, עמ' תיד. הרבי מציין באיגרת לעיין בעניין זה בשד&quot;ח חלק אסיפת דינים בתחילתו ובאסיפת דינים לשם. ראו גם בהערה הקודמת.}}.<br /> <br /> ==מעלתה==<br /> כתוב בזוהר הקדוש, &quot;צדיקא ד[[פטירה|אתפטר]] אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי&quot;. (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא:<br /> <br /> במילי דשמיא - השפעתו הרוחנית בבחינת חיזוק האמונה, [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']], הנה, מאחר שנשמתו עלתה מגופו בפטירתו, ואינו מוגבל במגבלותיו הגשמיים, יכולה להיות גם השפעתו על תלמידיו ומקושריו - בעבודת ה', באופן לא מוגבל כפי שהיה לפני כן.<br /> <br /> במילי דעלמא - בהצלתם ורוחתם של ישראל, [[לחם]] לאכול ובגד ללבוש וכו', הנה, בפירוש נאמר בזוהר הקדוש; &quot;דצדיקייא מגינין על עלמא, ובמתתהון יתיר מבחייהון, ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא, לא אתקיים עלמא רגעא חדא&quot; (הצדיקים מגינים על העולם, ובמתתם - יותר מבחייהם, ואלמלא תפילת הצדיקים בעולם העליון - אין העולם מתקיים אפילו רגע אחד).<br /> <br /> קבלת ההשפעה -הגשמית והרוחנית- מנשמת הצדיק, מותנה ב[[התקשרות]] לנשמתו, הבאה לידי ביטוי באמונה השלימה שמאמינים בו, וכמו שכתוב: &quot;ויאמינו בה' ובמשה עבדו&quot;, וכן ב[[אהבה]] רבה שאוהבים אותו ובהליכה בדרכיו הטובים - על פי הוראותיו.<br /> <br /> לפיכך הכניסה לאוהל וההשתטחות על קבר הצדיק, מחזקת את ההתקשרות אליו ומאפשרת את קבלת השפע הגשמי והרוחני מנשמתו. כי נשמת הצדיק אינה עוזבת לגמרי את גופו הקדוש שבו עבדה את ה' וזככה והעלתה אותו למדריגות עליונות.<br /> <br /> ולכן בנוסף לעובדה שמקום משכן הצדיק הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מתקבלת שם יותר, וגם התפילה במקום זה מכוונת בנפש האדם בכונה הרצויה ובלב נשבר, הנה, העיקר הוא האמונה הגדולה בה' המתחזקת על ידי האמונה הגדולה בצדיק, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל שישנו בויאמינו במשה ישנו בויאמינו בה', וההתקשרות וההתבטלות לצדיק בבחינת התדבקות רוחא ברוחא המביאה לידי ביטול אל ה' בתכלית.<br /> <br /> וכל זה נעשה על ידי ההשתטחות באוהל על קבר הצדיק וההתיחדות עמו.<br /> <br /> ישנם סוגים שונים באהלי הצדיקים; ישנם אהלים שסגולתם לפעול בבאים להשתטח - קו המרירות והכיווץ, וישנם שפועלים בקו השמחה וההתעלות.<br /> <br /> כאשר מתמלאים בקשותיו של אדם בתפילתו באהל הצדיק, הרי זה מחייב - לימוד תורתו והליכה בדרכיו ביתר שאת מכפי שהיה עד עתה.<br /> <br /> == אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> <br /> [[הרבי]] נהג לפקוד את אוהל ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בימי שני וחמישי), בערבי ר&quot;ח ובימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ&quot;נים ורבים מהמכתבים שקיבל.<br /> <br /> האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום, כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br /> <br /> == מנהגי ההשתטחות ==<br /> את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br /> <br /> # באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].<br /> # נהוג שלא לנעול נעלי [[עור]] בעת השהות באוהל.<br /> # אלו שזכו לראות את הרבי בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך &quot;אז דא איז ער&quot; (שכאן הוא).<br /> # נהוג לקרוע את המכתב או הפ&quot;נ ולהניחו על הציון.<br /> # אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, אך שותים (בדווקא).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *[[ניגון ההשתטחות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp%3FArticleID%3D745%26CategoryID%3D68&amp;ved=2ahUKEwinuvPp16n9AhXf9rsIHdeGDMwQFnoECAsQAQ&amp;usg=AOvVaw3laANU8VhyJU7BzhqG2DRG שאלות לרב | תפלה בקברי צדיקים - צעירי חב&quot;ד.]<br /> *ספר ההשתטחות, מאמרים, שיחות, אגרות קודש ותשובות אודות השתטחות על קברי הצדיקים, קה&quot;ת, תשס&quot;ח.<br /> *זכר צדיק לברכה. מאת משה חיים חנונו, מעלת ההליכה לקברי צדיקים, הלכות, עיונים, סדר תפילה. כולל מנהגי חב&quot;ד. תשע&quot;ז.<br /> *'''של נעליך מעל רגליך''', מנהג חליצת הנעליים באוהלי רבותינו נשיאינו, במדור 'הליכות ומנהגים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 76.<br /> *'''וישאירום שם ברשותו''', סקירה על הביטוי השגור אצל הרבי 'אזכיר על הציון', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1911 עמוד 37.<br /> *'''&quot;אזכיר על הציון&quot;''' - אגרות, סיפורים והנהגות הרבי ב'אוהל'. ליקוט ועריכה: שניאור זלמן ריטרמן. הוצאת תורה אור, תשע&quot;ב.<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הסתלקות]]<br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&diff=749567 2025-03-21T11:28:57Z

<p>109.63.196.111: כ&quot;ז אדר</p> <hr /> <div>'''הסתלקות צדיק''' מהעולם הוא שלב בחייו הרוחניים של הצדיק, בה ה[[נפש האלוקית]] נפרדת מה[[גוף]], ומותירה בה רשימו דק בלבד בבחינת [[הבל דגרמי]] (קדושה מועטת שנשארה ב[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] מכח הקדושה של העבודה שנעשתה על ידי הגוף), שעתיד לצאת מהכח אל הפועל ב[[תחיית המתים]] כשהנשמה חוזרת לגוף.<br /> <br /> ההסתלקות נקראת לרוב בתואר '''פטירה'''. טעם הענין מבאר הבעל שם טוב &quot;כי לצדיק לשמחה יחשב לו שנפטר מזה העולם, שלכך נקרא מיתת הצדיק פטירה, שנפטר מצער עוה&quot;ז מעלמא דשקרא, ובבואו לעוה&quot;ב לשמחה יחשב לו&quot;. מסיבה זאת כינוי זה אינו מתאים למיתת רשע, &quot;ששם יראה פנקסו פתוח והחשבון ערוך ליתן דין וחשבון&quot;{{הערה|כש&quot;ט ח&quot;א קנ&quot;א}}.<br /> <br /> בשעת הפטירה יש כח מיוחד לצאצאים ולבנים של הצדיק לקנות את הכוחות הרוחניים של הצדיק, שנתלבשו ב[[נר&quot;ן]] שלו, ובמידה מסויימת בכל ימי השבעה שבהם [[רוח]]ו של הצדיק עדיין שייכת לעוה&quot;ז על ידי שבעת המקיפים של הנשמה. גם לאחר מכן יש כח בתלמידיו וחסידיו הדבקים בו לקנות את רוחו על ידי דביקות אמיתית בדרכיו.<br /> <br /> ==הכינוי הסתלקות==<br /> הכינוי &quot;הסתלקות&quot; הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל&quot;הסתלקות&quot; האדם מה[[עולם]] הזה ה[[גשמי]] לעולם הבא. בדרך כלל הביטוי &quot;הסתלקות&quot; ניתן רק לאנשים [[צדיק|צדיקים]] שנפטרו.<br /> <br /> במאמרי [[חסידות]] מבואר כי הסתלקותו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, &quot;באתי לגני&quot; ה'[[תשי&quot;א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח&quot;ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו.<br /> <br /> ==ההארה המתגלה בשעת הפטירה==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|סיבה=כתוב בסגנון של מאמר}}<br /> ב[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ח]] מבואר כי בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] מאיר בחינת [[אבא עילאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון &quot;ונוצר&quot;, אותיות &quot;רצון&quot;, והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] דמחכמה נפקא) ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון &quot;[[ונוצר חסד]]&quot;, והם הם המאירים בבחינת גילוי בהסתלקותם, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. <br /> <br /> והנה, על ידי גילוי הארת תיקון &quot;ונוצר חסד&quot; ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד&quot;נוצר&quot; מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא ד[[שבירת הכלים]] לנהורא ד[[עולם התיקון]].<br /> <br /> ==הסתלקות רבותינו נשיאינו==<br /> ===אדמו&quot;ר הזקן===<br /> [[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ&quot;ד]])]]<br /> [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבפנים]]<br /> ב[[יום חמישי]] [[כ&quot;א בטבת]] שנת [[תקע&quot;ג]] התפלל [[אדמו&quot;ר הזקן]] את תפילת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו&quot;ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. לפני הסתלקותו אמר: &quot;זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] [[תרצ&quot;ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; ומביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}: &quot;ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המוות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: &quot;נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית&quot;{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> <br /> ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] [[תקפ&quot;ח]] התחיל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק &quot;אחרי ה' תלכו&quot;. לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot; והסתלק בהיותו בן 54.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> <br /> בתחילת [[חודש ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] נחלש מאד והזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם &quot;מאיר&quot;. לקראת ערבו של [[י&quot;ב בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ושמע שאומר &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. <br /> <br /> בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו&quot;ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י&quot;ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> לאחר הסתלקותו אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב&quot;ד]], ניסן תשמ&quot;ז, עמ' 68.}}.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר מהר&quot;ש===<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) הסתלק, בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> <br /> למחרת, יום השבת האחרונה לחייו הגשמיים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], החריף משעה לשעה מצבו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת. <br /> <br /> בנו יחידו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו. ב[[מוצאי שבת]] בשעה עשר, פקח לפתע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את עיניו והביט באדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה חד וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד&quot;{{הערה|אגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע חלק א'עמוד קיג.}}. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: &quot;[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{הערה|[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]] עמ' 96.}}!&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא ב[[מוצאי שבת]] קודש.<br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו לצאת על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במשך כל תקופת מחלתו, היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.<br /> <br /> ביום [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]], שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערה|לאחר זמן כתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, וה[[נשמה]] הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש&quot;י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון [[י&quot;א שבט]], התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, ששופץ ושוכלל במהלך השנים.<br /> <br /> '''&lt;big&gt;הרבי&lt;/big&gt;'''<br /> <br /> בכ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב הרבי עבר ארוע מוחי. במשך למעלה משנתיים יתפללו החסידים בתפילות ובתחנונים. אך לדאבון לב במוצאי שבת אור לג' תמוז תשנ&quot;ד, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש. פנים האוהל עבר התאמה וארונו של הרבי נטמן סמוך לרבי הריי&quot;צ<br /> <br /> ==אוהל הצדיק==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל]]}}<br /> אוהל הינו מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.<br /> <br /> האוהל מוקדש לתפילה ובקשות [[רחמים]] בעת ה&quot;השתטחות&quot; על קבר הצדיק, והוא מקום סגולה להתעוררות רחמים רבים.<br /> <br /> כתוב בזוהר הקדוש, &quot;צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי&quot;, הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא (צדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו, הן בענייני שמים והן בענייני העולם).<br /> <br /> ==תוארי הסתלקות==<br /> [[קובץ:להוסיף זי&quot;ע.png|250px|ממוזער|כתב יד הרבי על תיאור פעולותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשלשלת היחס: &quot;להוסיף זי&quot;ע&quot;]]<br /> לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לשמו תוארי כבוד, זצוקללה&quot;ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג&quot;מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי&quot;ע (= זכותו יגן עלינו), נ&quot;ע (=נשמתו עדן) או אחרים.<br /> <br /> [[הרבי]] נוהג להצמיד לשמו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכתיבה את הכינוי &quot;זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע&quot;, ועל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] &quot;נ&quot;ע&quot;. הרבי הסביר פעם כי משמעות הביטוי הוא, כי מה שפעל הצדיק בזיכוך בעולם - זכות זו תגן עלינו{{הערה<br /> |[https://drive.google.com/file/d/1yPaYdFHJvh5SDXIUefcshwD_b51AOKC2/view שיחת ב' ניסן תש&quot;ז], שיחות קודם קודם הנשיאות, עמ' 115.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר ל[[צדיק]] מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי &quot;זללה&quot;ה&quot; אפשר לומר על כל צדיק, אולם &quot;זי&quot;ע&quot; יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.<br /> <br /> במקום אחר אמר [[הרבי]] שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, כח}} &quot;אדוני משה&quot; ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ו כרך א, עמ' 572}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הוא לא אומר נ&quot;ע, מפני שאביו לא הסתלק ונקל יותר לומר עליו &quot;נשמתו בי&quot;{{הערה|ביידיש: ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע&quot;ב ואילך, בלה&quot;ק: ליקוטי דיברים, חלק ה', עמוד 1016.}}. בשנת [[תשי&quot;א]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם הוא לא אומר עליו נ&quot;ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי&quot;א (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}}.<br /> <br /> ב[[אחרון של פסח]] [[תש&quot;י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון &quot;נבג&quot;מ&quot; בנוגע לאדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, שכן &quot;גנזי מרומים&quot; הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] וגילוי בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;שליט&quot;א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה&quot;{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש&quot;י (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח&quot;א ע' 106)}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view חילוקי דרגות בהסתלקות הצדיקים]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י&quot;א ניסן תשפ&quot;ד (גליון ד') עמוד 311<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הסתלקות]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=749162 2025-03-19T17:18:25Z

<p>109.63.196.111: </p> <hr /> <div>הניגון &quot;'''כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה'''&quot; חובר בחודש אלול שנת [[תשמ&quot;ח]], בעקבות שעוד מ[[ט&quot;ו מנחם אב]]: &quot;ולהעיר גם מהידוע ש&quot;חמשה עשר באב&quot; עולה מכוון כמנין &quot;כתיבה וחתימה טובה&quot;&quot;{{הערה| המראה מקום בשיחה הוא: דרכי חיים ושלום סימן תרפ&quot;ד. ובספר השיחות תשמ&quot;ז (ט&quot;ו אב הערה 82) מוסיף לציין גם לשער ישכר ענין יום תבר מגל דרוש ב'.}},<br /> <br /> אולם השיחה שגרמה ליצירתו של הניגון הייתה מראש חודש אלול תשמ&quot;ח, שכללה הוראה למעשה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו, וילדה לחברתה), לכאו&quot;א בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בע&quot;פ, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים{{הערה|מטה אפרים (להרה&quot;ג אפרים זלמן מרגליות) סימן תקפ&quot;א סעיף ט'. ומקורו במנהגי מהרי&quot;ל ימים נוראים, בשם מהר&quot;ש – רבינו שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי&quot;ל}}, ש&quot;נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר&quot;ח אלול עד יום הכפורים רומז לו . . שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים&quot;, אשר, ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' — מוסיפה בברכתו של הקב&quot;ה למלא משאלותיהם של כאו&quot;א מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד.}}<br /> <br /> שני מדריכים קעמפים 'גן ישראל' בדטרויט, הת' ישראל (יוסף יצחק) חודקוב והת' [[ברוך טאלער]] שבעקבות שיחה זו חיברו את הניגון, שהקבל באהבה לא רק על ילדי הקעמפ אלא גם על הרבי!<br /> <br /> ילדי הקעמפ שחזרו מדטרויט לביתם בניו יורק בג' אלול. קבוצה מתוכם הלכו להתפלל תפילת מעריב יחד עם הרבי (בביתו של הרבי ברחוב פרזידנט, אשר באותה שנה הרבי היה מתפלל בביתו אחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא נ&quot;ע כידוע). אחרי מעריב, הילדים הכריזו כדרכם &quot;יחי&quot; והחלו לנגן את ניגונם החדש, &quot;כתיבה וחתימה טובה&quot;. הרבי הביט בהם במבט זוהר.<br /> <br /> הרבי עלה באיטיות, מחזיק את סידורו בידו הימנית, וידו השמאלית על המעקה. בערך במחצית המדרגות, הרבי עצר ועודד את השירה בידו השמאלית. זה חזר על עצמו כמה פעמים תוך כדי שהרבי ממשיך לעלות למעלה.<br /> <br /> כאשר הרבי שמע את הניגון הוא פנה לאחור ועשה כזה חיוך גדול, - הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] אמר שמאז כ&quot;ב שבט (יום הסתלקות הרבנית באותה שנה) הרבי לא חייך ככה, ואחרי כמה דקות מזכיר הרבי הרב [[לייבל גרונר]] ירד ושאל איפה המנהל, ואמר שהרבי תיכף יחזור, אז שאאסוף את כל הילדים יחד. מה שהיה הוא שהילדים היו כבר בדרך לצאת להורים שלהם שחיכו להם בחוץ, ר' ברוך טיילור קרא לכל הילדים חזרה, ושרנו שוב ושוב את הניגון כ-10 15 דקות עד שהרבי ירד חזרה למטה, והרבי הפתיע עם שיחה, שהוגה ונדפסה תחת הכותרת: &quot;שיחת מוצאי יום ג' פ' שופטים, ג' אלול ה'תשמ&quot;ח, לילדי מחנה קיץ &quot;גן ישראל&quot; (דעטרויט, מישיגען) שיחיו – בבית הכנסת{{הערה|אף שהשיחה נאמרה בביתו הקדוש, כתוב &quot;בבית הכנסת&quot;, לכאורה בגלל שהרבי עשה את הקומה הראשונה בית הכנסת}}, אחרי תפילת ערבית&quot;.<br /> <br /> הרבי גם חילוק דולרים לצדקה לילדים.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קצ&quot;ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> ==היסטוריית הניגון==<br /> הלחן עצמו, נראה שזהו ניגון &quot;כללי&quot;, שמקורו לאו דווקא בחב&quot;ד, וייתכן שהוא ניגון ישן מסורתי, שכן החזנים משלבים אותו לעיתים בסוף קדיש על &quot;תתקבל&quot; בימים נוראים, וכן הילדים משלבים אותו בסוף ברכת המזון על הקטע &quot;יראו את ה' קדושיו&quot; עד &quot;ברוך הגבר&quot;.<br /> עד למאורע הנ&quot;ל, היה 'ניגון שמחה' זה מושר מזמן לזמן ללא מילים, בהתוועדויות של הרבי ובמעמד בכוס של ברכה.<br /> <br /> בהתוועדויות תשמ&quot;ח כינו את הניגון בשם &quot;ניגון של שמחת תורה&quot;, ומספרים שעם הניגון הזה הרבי היה נכנס להקפות! שלא כמו ניגון &quot;רחמנא דעני&quot; המושר בימי הסליחות, שגם אותו מנגנים מהר בהתגברות הקצב, אולם התנועה שלו (הסולם שלו) הוא בשברון לב, הרי שהניגון של &quot;כתיבה וחתימה טובה&quot; במהותו הוא בתנועה של שמחה (סולם מז'ור). זה לא רק תחינה ותפילה ל&quot;כתיבה וחתימה טובה&quot;, אלא פסק דין כמו שמבואר בטור, שלמרות שראש השנה הוא יום דין אבל אנחנו בטוחים מראש בניצחון ובחתימה טובה ולכן אנחנו ניגשים לראש השנה מתוך שמחה, בפרט כפי שהרבי הדגיש את עבודת השמחה הגלויה בחודש אלול{{הערה|במאמר &quot;שוש אשיש&quot; תשמ&quot;ג בסופו.}}, ובי&quot;ד אלול תשמ&quot;ח, ימים ספורים אחרי המאורע הנ&quot;ל, הרבי אמר את השיחה המפורסמת של &quot;[[שמחה בטהרתה]]&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/NSH_192_Simchah_-11_-_Ksivah_Vachasimah_Tova.mp3 הניגון (בלי המילים) בביצוע ר' דוד הורביץ]''' {{צליל}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/548438/jewish/Ksiva-Vchasima-Tova.htm שרים את הניגון אצל הרבי ב'ראלי' י&quot;א אלול תשמ&quot;ח]''' {{וידפו}}<br /> * הרב לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2019/09/blog-post.html ניגון 'כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה']''' באתר קיר הניגונים<br /> *'''[https://col.org.il/news/133443 המשב&quot;ק העיד: &quot;החיוך הרחב הראשון מאז הסתלקות הרבנית!&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=748206 2025-03-16T17:47:07Z

<p>109.63.196.111: קישור</p> <hr /> <div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br /> {{מפנה|770}}<br /> {{מבנה<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי]]<br /> |סוג=<br /> |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br /> |התחלת הבנייה=<br /> |סיום הבנייה=<br /> |חומרי בניה=<br /> |גובה=<br /> |גובה פנימי=<br /> |שטח=<br /> |קומות=3 ומרתף<br /> |אדריכל=<br /> |בעלים=<br /> |שימוש=<br /> |עלות=<br /> |קיבולת=<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |נוסח תפילה=<br /> }}<br /> [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]<br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכז [[חסידות חב&quot;ד]] <br /> <br /> ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> הרבי מכנה את המקום '''&quot;בית משולש&quot;''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} &quot;בית [[תורה]]&quot; &quot;בית [[עבודה]]&quot; ו&quot;בית [[גמילות חסדים]]&quot;. עם היכנסו של [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לבניין יסד בו את [[[[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ&quot;ח]]. ובעת [[חנוכת הבית]] אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז&quot;ל]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br /> [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br /> [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br /> <br /> הבנײן נבנה בשנת [[תרצ&quot;ג]], ע&quot;י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br /> <br /> הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים הובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br /> <br /> במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br /> <br /> רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע&quot;י בנק נאס&quot;ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br /> <br /> [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז [[ליובאווויטש]]]<br /> <br /> ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת&quot;ש]] הגיע ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע&quot;י הנאצים בבואו לארה&quot;ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> חברי הועד היו:<br /> <br /> הרב [[ניסן טלושקין]] יו&quot;ר נכבד של אגו&quot;ח.<br /> <br /> ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו&quot;ר הוועד.<br /> <br /> ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br /> <br /> ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br /> <br /> וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br /> <br /> הרב [[משה דובער ריבקין]],<br /> <br /> הרב [[אליהו סימפסון]], <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br /> <br /> והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br /> <br /> בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br /> <br /> אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br /> <br /> רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה&quot;ב.<br /> <br /> [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] התבטא באזני האדמו&quot;ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br /> <br /> בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע&quot;י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br /> <br /> לשם הרכישה פנה הוועד לאנ&quot;ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י&quot;ב מנחם אב]] [[ת&quot;ש]] נקנה הבניין.<br /> <br /> חלק גדול מהסכום ניתן ע&quot;י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון ומתומכי חב&quot;ד העיקריים אז.<br /> <br /> באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ&quot;ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד&quot;ה על שלשה דברים.<br /> <br /> בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש&quot;א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br /> <br /> בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br /> <br /> בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו&quot;ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br /> <br /> באגרת מתאריך י&quot;ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס&quot;ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br /> <br /> בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי&quot;ת]] הסתיים הפירעון ע&quot;י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br /> <br /> מיום הכניסה ל770 עברה &quot;חצר ליובאוויטש&quot;, כחלק מ&quot;[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br /> <br /> הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br /> <br /> הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו.<br /> <br /> הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==מספר הבית==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br /> [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, שמבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר &quot;770&quot; הוא בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot;, ועוד.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot; (פרש&quot;י ותוס' סוכה מא, סע&quot;א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב&quot;770&quot; - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br /> קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב&quot;ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br /> <br /> כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br /> <br /> בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> {{ערך מורחב|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב-770}}<br /> <br /> הקומה השנייה נועדה משנת [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]] זמן הסתלקות הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br /> [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> בקומה זו קיים גם חדר עבור &quot;[[מערכת אוצר החסידים]]&quot;, שמכינים את כתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדפוס.<br /> <br /> ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br /> {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;[[זאל הקטן]]&quot; שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;[[שאלאש]]&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br /> <br /> ===ספרי תורה בבית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br /> [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br /> ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br /> <br /> ===ניהול בית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> <br /> בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br /> <br /> הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br /> <br /> ===התפילה ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br /> [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;פ]]]]<br /> מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב&quot;ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי&quot;צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום &quot;תפילה מתוך פנימיות&quot;.<br /> <br /> התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע <br /> <br /> ===חומת אנ&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|חומת אנ&quot;ש}}<br /> 'חומת אנ&quot;ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ&quot;ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ&quot;ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ===ועד סעודת שלמה===<br /> {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br /> 'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br /> רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br /> ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב&quot;דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ==תשרי==<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br /> [[קובץ:התוועדות סוכות אש&quot;ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים]]<br /> לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב&quot;ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.<br /> <br /> סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי ל-770==<br /> ===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br /> [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו &quot;בית רבינו שבבבל&quot; - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br /> <br /> פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב&quot;ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא &quot;בית משיח&quot; דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br /> <br /> מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br /> <br /> ===כינויו על ידי הרבי===<br /> [[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;}}<br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ&quot;ח [[סיוון]] תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;.}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון &quot;פרצת עליך פרץ&quot;}}להעיר.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד.<br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br /> *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==העתקים==<br /> {{ערך מורחב|770 כפר חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br /> #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br /> #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br /> #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br /> # כפר תפוח - בית פרטי.<br /> #[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br /> #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.<br /> #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br /> # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br /> # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> <br /> '''מבנים בתהליכי בניה''':<br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[יבניאל]].<br /> #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br /> #[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה<br /> #[[חריש]] <br /> #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.<br /> #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע&quot;י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}<br /> {{תבנית:גלריה בתי חב&quot;ד בארץ בצורת 770}}<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br /> #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br /> #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].<br /> #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br /> #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br /> #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סורען, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br /> #אל פאסו, טקסס - בית חב&quot;ד<br /> #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br /> #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב&quot;ד.<br /> #דוביל, צרפת<br /> {{גלריה בתי חב&quot;ד בעולם בצורת 770|}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש&quot;פ]].<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1770.<br /> *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br /> {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע&quot;י אתר [[770live]])<br /> * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]<br /> *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;opi=89978449&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&amp;ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&amp;usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי&quot;ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=748204 2025-03-16T17:45:07Z

<p>109.63.196.111: קישור לדפים אחרים</p> <hr /> <div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br /> {{מפנה|770}}<br /> {{מבנה<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי]]<br /> |סוג=<br /> |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br /> |התחלת הבנייה=<br /> |סיום הבנייה=<br /> |חומרי בניה=<br /> |גובה=<br /> |גובה פנימי=<br /> |שטח=<br /> |קומות=3 ומרתף<br /> |אדריכל=<br /> |בעלים=<br /> |שימוש=<br /> |עלות=<br /> |קיבולת=<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |נוסח תפילה=<br /> }}<br /> [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]<br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכז [[חסידות חב&quot;ד]] <br /> <br /> ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> הרבי מכנה את המקום '''&quot;בית משולש&quot;''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} &quot;בית [[תורה]]&quot; &quot;בית [[עבודה]]&quot; ו&quot;בית [[גמילות חסדים]]&quot;. עם היכנסו של [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לבניין יסד בו את [[[[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ&quot;ח]]. ובעת [[חנוכת הבית]] אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז&quot;ל]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br /> [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br /> [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br /> <br /> הבנײן נבנה בשנת [[תרצ&quot;ג]], ע&quot;י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br /> <br /> הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים הובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br /> <br /> במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br /> <br /> רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע&quot;י בנק נאס&quot;ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br /> <br /> [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז [[ליובאווויטש]]]<br /> <br /> ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת&quot;ש]] הגיע ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע&quot;י הנאצים בבואו לארה&quot;ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> חברי הועד היו:<br /> <br /> הרב [[ניסן טלושקין]] יו&quot;ר נכבד של אגו&quot;ח.<br /> <br /> ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו&quot;ר הוועד.<br /> <br /> ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br /> <br /> ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br /> <br /> וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br /> <br /> הרב [[משה דובער ריבקין]],<br /> <br /> הרב [[אליהו סימפסון]], <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br /> <br /> והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br /> <br /> בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br /> <br /> אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br /> <br /> רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה&quot;ב.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;ץ התבטא באזני האדמו&quot;ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br /> <br /> בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע&quot;י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br /> <br /> לשם הרכישה פנה הוועד לאנ&quot;ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י&quot;ב מנחם אב]] [[ת&quot;ש]] נקנה הבניין.<br /> <br /> חלק גדול מהסכום ניתן ע&quot;י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון ומתומכי חב&quot;ד העיקריים אז.<br /> <br /> באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ&quot;ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד&quot;ה על שלשה דברים.<br /> <br /> בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש&quot;א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br /> <br /> בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br /> <br /> בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו&quot;ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br /> <br /> באגרת מתאריך י&quot;ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס&quot;ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br /> <br /> בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי&quot;ת]] הסתיים הפירעון ע&quot;י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br /> <br /> מיום הכניסה ל770 עברה &quot;חצר ליובאוויטש&quot;, כחלק מ&quot;[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br /> <br /> הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br /> <br /> הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו.<br /> <br /> הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==מספר הבית==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br /> [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, שמבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר &quot;770&quot; הוא בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot;, ועוד.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot; (פרש&quot;י ותוס' סוכה מא, סע&quot;א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב&quot;770&quot; - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br /> קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב&quot;ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br /> <br /> כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br /> <br /> בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> {{ערך מורחב|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב-770}}<br /> <br /> הקומה השנייה נועדה משנת [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]] זמן הסתלקות הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br /> [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> בקומה זו קיים גם חדר עבור &quot;[[מערכת אוצר החסידים]]&quot;, שמכינים את כתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדפוס.<br /> <br /> ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br /> {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;[[זאל הקטן]]&quot; שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;[[שאלאש]]&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br /> <br /> ===ספרי תורה בבית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br /> [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br /> ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br /> <br /> ===ניהול בית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> <br /> בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br /> <br /> הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br /> <br /> ===התפילה ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br /> [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;פ]]]]<br /> מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב&quot;ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי&quot;צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום &quot;תפילה מתוך פנימיות&quot;.<br /> <br /> התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע <br /> <br /> ===חומת אנ&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|חומת אנ&quot;ש}}<br /> 'חומת אנ&quot;ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ&quot;ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ&quot;ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ===ועד סעודת שלמה===<br /> {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br /> 'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br /> רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br /> ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב&quot;דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ==תשרי==<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br /> [[קובץ:התוועדות סוכות אש&quot;ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים]]<br /> לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב&quot;ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.<br /> <br /> סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי ל-770==<br /> ===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br /> [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו &quot;בית רבינו שבבבל&quot; - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br /> <br /> פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב&quot;ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא &quot;בית משיח&quot; דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br /> <br /> מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br /> <br /> ===כינויו על ידי הרבי===<br /> [[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;}}<br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ&quot;ח [[סיוון]] תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;.}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון &quot;פרצת עליך פרץ&quot;}}להעיר.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד.<br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br /> *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==העתקים==<br /> {{ערך מורחב|770 כפר חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br /> #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br /> #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br /> #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br /> # כפר תפוח - בית פרטי.<br /> #[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br /> #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.<br /> #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br /> # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br /> # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> <br /> '''מבנים בתהליכי בניה''':<br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[יבניאל]].<br /> #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br /> #[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה<br /> #[[חריש]] <br /> #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.<br /> #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע&quot;י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}<br /> {{תבנית:גלריה בתי חב&quot;ד בארץ בצורת 770}}<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br /> #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br /> #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].<br /> #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br /> #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br /> #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סורען, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br /> #אל פאסו, טקסס - בית חב&quot;ד<br /> #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br /> #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב&quot;ד.<br /> #דוביל, צרפת<br /> {{גלריה בתי חב&quot;ד בעולם בצורת 770|}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש&quot;פ]].<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1770.<br /> *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br /> {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע&quot;י אתר [[770live]])<br /> * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]<br /> *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;opi=89978449&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&amp;ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&amp;usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי&quot;ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>

109.63.196.111 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=748201 2025-03-16T17:40:31Z

<p>109.63.196.111: הובאו</p> <hr /> <div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br /> {{מפנה|770}}<br /> {{מבנה<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של הרבי<br /> |סוג=<br /> |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br /> |התחלת הבנייה=<br /> |סיום הבנייה=<br /> |חומרי בניה=<br /> |גובה=<br /> |גובה פנימי=<br /> |שטח=<br /> |קומות=3 ומרתף<br /> |אדריכל=<br /> |בעלים=<br /> |שימוש=<br /> |עלות=<br /> |קיבולת=<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |נוסח תפילה=<br /> }}<br /> [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]<br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> הרבי מכנה את המקום '''&quot;בית משולש&quot;''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} &quot;בית [[תורה]]&quot; &quot;בית [[עבודה]]&quot; ו&quot;בית [[גמילות חסדים]]&quot;. עם היכנסו של [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לבניין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ&quot;ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז&quot;ל]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br /> [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br /> [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br /> <br /> הבנײן נבנה בשנת [[תרצ&quot;ג]], ע&quot;י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br /> <br /> הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים הובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br /> <br /> במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br /> <br /> רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע&quot;י בנק נאס&quot;ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br /> <br /> [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]<br /> <br /> ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת&quot;ש]] הגיע ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע&quot;י הנאצים בבואו לארה&quot;ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> חברי הועד היו:<br /> <br /> הרב [[ניסן טלושקין]] יו&quot;ר נכבד של אגו&quot;ח.<br /> <br /> ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו&quot;ר הוועד.<br /> <br /> ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br /> <br /> ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br /> <br /> וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br /> <br /> הרב [[משה דובער ריבקין]],<br /> <br /> הרב [[אליהו סימפסון]], <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br /> <br /> והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br /> <br /> בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br /> <br /> אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br /> <br /> רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה&quot;ב.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;ץ התבטא באזני האדמו&quot;ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br /> <br /> בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע&quot;י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br /> <br /> לשם הרכישה פנה הוועד לאנ&quot;ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י&quot;ב מנחם אב]] [[ת&quot;ש]] נקנה הבניין.<br /> <br /> חלק גדול מהסכום ניתן ע&quot;י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון ומתומכי חב&quot;ד העיקריים אז.<br /> <br /> באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ&quot;ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד&quot;ה על שלשה דברים.<br /> <br /> בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש&quot;א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br /> <br /> בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br /> <br /> בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו&quot;ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br /> <br /> באגרת מתאריך י&quot;ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס&quot;ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br /> <br /> בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי&quot;ת]] הסתיים הפירעון ע&quot;י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br /> <br /> מיום הכניסה ל770 עברה &quot;חצר ליובאוויטש&quot;, כחלק מ&quot;[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br /> <br /> הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br /> <br /> הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו.<br /> <br /> הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==מספר הבית==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br /> [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, שמבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר &quot;770&quot; הוא בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot;, ועוד.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot; (פרש&quot;י ותוס' סוכה מא, סע&quot;א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב&quot;770&quot; - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br /> קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב&quot;ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br /> <br /> כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br /> <br /> בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> {{ערך מורחב|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב-770}}<br /> <br /> הקומה השנייה נועדה משנת [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]] זמן הסתלקות הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br /> [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> בקומה זו קיים גם חדר עבור &quot;[[מערכת אוצר החסידים]]&quot;, שמכינים את כתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדפוס.<br /> <br /> ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br /> {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;[[זאל הקטן]]&quot; שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;[[שאלאש]]&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br /> <br /> ===ספרי תורה בבית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br /> [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br /> ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br /> <br /> ===ניהול בית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> <br /> בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br /> <br /> הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br /> <br /> ===התפילה ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br /> [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;פ]]]]<br /> מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב&quot;ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי&quot;צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום &quot;תפילה מתוך פנימיות&quot;.<br /> <br /> התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע <br /> <br /> ===חומת אנ&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|חומת אנ&quot;ש}}<br /> 'חומת אנ&quot;ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ&quot;ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ&quot;ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ===ועד סעודת שלמה===<br /> {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br /> 'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br /> רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br /> ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב&quot;דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ==תשרי==<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br /> [[קובץ:התוועדות סוכות אש&quot;ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים]]<br /> לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב&quot;ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.<br /> <br /> סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי ל-770==<br /> ===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br /> [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו &quot;בית רבינו שבבבל&quot; - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br /> <br /> פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב&quot;ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא &quot;בית משיח&quot; דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br /> <br /> מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br /> <br /> ===כינויו על ידי הרבי===<br /> [[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;}}<br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ&quot;ח [[סיוון]] תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;.}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון &quot;פרצת עליך פרץ&quot;}}להעיר.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד.<br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br /> *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==העתקים==<br /> {{ערך מורחב|770 כפר חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br /> #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br /> #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br /> #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br /> # כפר תפוח - בית פרטי.<br /> #[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br /> #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.<br /> #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br /> # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br /> # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> <br /> '''מבנים בתהליכי בניה''':<br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[יבניאל]].<br /> #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br /> #[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה<br /> #[[חריש]] <br /> #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.<br /> #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע&quot;י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}<br /> {{תבנית:גלריה בתי חב&quot;ד בארץ בצורת 770}}<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br /> #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br /> #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].<br /> #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br /> #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br /> #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סורען, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br /> #אל פאסו, טקסס - בית חב&quot;ד<br /> #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br /> #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב&quot;ד.<br /> #דוביל, צרפת<br /> {{גלריה בתי חב&quot;ד בעולם בצורת 770|}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש&quot;פ]].<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1770.<br /> *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br /> {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע&quot;י אתר [[770live]])<br /> * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]<br /> *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;opi=89978449&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&amp;ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&amp;usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי&quot;ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>

109.63.196.111