חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מרדכי שוסטרמן

2020-05-31T12:25:36Z

109.253.210.220: /* תולדות חייו */

[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]
הרב '''מרדכי שוסטרמן''' היה בעל קורא וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.

==תולדות חייו==
הרב '''מרדכי שוסטרמן''' נולד ב[[עיירה]] החסידית [[ז'לובין]] בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע"ד]]. בשנת הארבע עשר לחייו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות הקומוניסטים בניהולו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] רב ב[[ז'לובין]] וסוראז'.

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.

בנוסף היה מוסר מידי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביוזמת [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]].

==עם רבותינו נשיאנו==
הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] וכבעל קריאה דייקן זכה [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בפני [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]], ובשנת [[תש"י]] קרא בשביל ה[[רבי]] את קריאת התורה של [[תפילת מנחה|מנחת]] [[יום כיפור]] כדי שהרבי יוכל לקרוא את מפטיר יונה.

בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.

לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת|שבתות]] וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.

כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת|יום הולדתו]] בשנת [[תשכ"ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.

בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש"נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו ב[[חלוקת דולרים]], והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י"ב חשון]] [[תשנ"ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה}}.

נפטר ב[[יום שני]] [[כ"ב אייר]] [[תשנ"ה]].

== ספריו ==
*'''למען ידעו בנים יוולדו''' - '''מ[[ז'לובין]] ל[[ניו יורק]]''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ"ב]]. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת [[תשנ"ו]].

*'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]]. נדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ"ג]] ובפורמט מורחב בשנת [[תשנ"ו]] כהוספה לספר "למען ידעו בנים יוולדו".

==משפחתו==
;בנו
*הרב גרשון שוסטרמן

;חתניו
*הרב [[בנימין קליין]], חבר [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*הרב [[משה נמנוב]], חבר הנהלת דפוס עזרא - בלשן.
*הרב [[מני מנחם מענדל וולף]], מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*הרב [[שמואל גרייזמן]], מנהל מבצע אות בספר התורה. היה נשוי לביתו השליחה [[נחמה גרייזמן]].
*הרב אלעזר גורביץ.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.

*התקשרות גליון 881, מדור 'ניצוצי רבי'.

==קישורים חיצונים==
* [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{שמע}}
* [http://www.chabadinfo.com/php/audio.php?action=playsong&id=1584 הרב שוסטרמן בקריאת מגילת אסתר] {{שמע}} {{אינפו}}
* הספר [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=%2Farum%2Flemaan%2F2%2F1 'למען ידעו בנים יוולדו'] - לקריאה דיגיטלית באתר [[ספריית חב"ד]].
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/10/133014551367.html המדפיס של הרבי] מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוסטרמן, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

אליהו קוק

2020-05-31T12:22:03Z

109.253.210.220:

[[קובץ:19.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' אליהו קוק באמירת [[לחיים]]]]
המשפיע ר' '''אליהו (איילך) קוק''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1946), הינו משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ניהל בעבר את ישיבת אחי תמימים ראשון לציון 'הבוכרים'. ידוע כאחד מבעלי השמועה הגדולים שבדורנו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח כסלו]] [[תש"ז]] ב[[וינה]] [[אוסטריה]], בעת בריחת משפחתו מברית המועצות ביציאה המפורסמת ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', לאביו ר' [[דוד קוק]] ולאימו מרת פולה (פרלה) לבית משפחת סודקביץ (דודו הינו ר' [[זלמן סודקביץ]]).

בגיל שנתיים וחצי עלתה משפחתו לארץ הקודש, והוא היה מהילדים הראשונים של כפר חב"ד.

בגיל 11 נכנס לישיבה והתחנך אצל גדולי המשפיעים והיה לתלמיד מובהק של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]].

בשנת [[תשכ"ד]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל[[770]] וזכה להיכנס בשנה זו 2 פעמים ליחידות פרטית.

זכה בחול המועד פסח לומר פלפול בזאל הקטן בהוראת הרבי, כשוהרבי עצמו עמד כמה דקות והקשיב לפלפול{{הערה|מפי הרב [[מרדכי גוראריה]].}}.

לאחר שחזר מהרבי החל ללמד ילדים ובחורים שיצאו זה עתה מברית המועצות בשפה הרוסית. הלימוד מוקם במרכז הזאל של הישיבה בכפר חב"ד.

ב[[ט"ו באב]] [[תשל"ב]] התחתן עם בתו של הרב [[משה אקסלרוד]].

==כמשפיע==
{{להשלים}}
הרב קוק שימש כמשפיע במספר ישיבות חב"ד במשך שנים רבות, כיום משיב בחסידות ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בנוסף, מוסר שיעורי חסידות בשבת בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו 'נחום יצחק' ב[[כפר חב"ד]]

==משפחתו==
;בניו
* ר' משה - קרוי על שם סבו הגדול הרב [[משה אקסלרוד]] שהיה רב בעיירות [[ז'לובין]] סוראז' שברוסיה הלבנה(בלארוס).
* ר' נתן - קרוי על שם סבו הגדול הרב [[נתן קוק]] שנהרג על קידוש ה' בידי הק.ג.ב. במוסקבה.
* ר' דוב - שליח הרבי לדוברי רוסית בשכונת גני אביב לוד, ר"מ ב[[תומכי תמימים לוד]].
* ר' דוד.

;בנותיו
* מרת חנה אשת ר' אליעזר לבקובסקי - שלוחים בבאופולו [[ארה"ב]].
* מרת רחל אשת ר' מרדכי הניג.
* מרת נחמה דינה אשת ר' לוי יצחק קנלסקי.
* מרת דבורה אשת ר' אהליאב אבוטבול.
* מרת מושקא אשת ר' יוסף יצחק גולדשטיין - שליח הרבי בקריית ביאליק.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת קוק]]

אליהו פינקל

2020-05-31T12:16:25Z

109.253.210.220: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב אליהו פינקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו פינקל]]

הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, ב[[עיירה]] [[קעלצק]] שב[[פולין]].

בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.

בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים ל[[סיביר]] שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג ל[[עיירה]] הומיל, שם חיו מספר שנים.

עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם ל[[פולין]] נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.

===עלייתו לארץ===
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]].

מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.

הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], ה[[משפיע]] ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.

ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
גם בשנותיו האחרונות היה מעמודי התווך של הכולל זקנים ששכן בבית המדרש של חסידי [[בעלז]].

===מלאכת השחיטה===
[[קובץ:אליהו פינקל.PNG|שמאל|ממוזער|250px]]
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]]. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות.

בפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].

היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי [[בשר]] מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת.

הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.

בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.

נפטר ביום שני [[י' שבט]] [[תשע"ג]], דקות ספורות לפני השקיעה.

==משפחתו==
*חתנו הרב שלמה גרוס - שליח הרבי בשכונת 'נווה יוסף', חיפה
*בנו, ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]].
נכדיו;
*נכדתו מרת מינדי ושאול חבבו שלוחי הרבי מה"מ ב[[באברויסק]] שבבלרוס.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פינקל, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]

משה אקסלרוד

2020-05-31T12:01:45Z

109.253.210.220: /* בנותיו */

[[קובץ:משה אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אקסלרוד]]
[[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]
הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שב[[רוסיה הלבנה]] בלארוס. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]". אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את [[רוסיה]]".
והיה רב בעיירות שברוסיה הלבנה (בלארוס)(ז'לאבין סורא'ז והגלילות) וברוסיה ואוקראינה מטעם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ומוהריי"צ .

==תולדות חיים==
===תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש===
עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרב זלמן הבלין ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.

עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר מוהרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.

ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.

===רבנותו===
בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה"ג הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו עם ליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'תמים' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.

באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".

באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיא ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר הרבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.

כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין".

באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו"ר הריי"צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ"ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.

===פעולותיו ביהדות ברוסיה===
באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.

בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרה"ת [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.

בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הג.פ.או. והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.

בד בבד עם פעולות אלו היתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו.
[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד" (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו"ר הריי"צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.

במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה הרבה מאמץ להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה לארץ ישראל.

{{תבנית:מנין כריתת הברית}}

===בארץ הקודש===
בהגיעו לארץ התישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. כן הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעיר. בנוסף, על פי הוראת האדמו"ר הריי"ץ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.

בשנת [[תש"כ]] חלה וביום כ"ח שבט תש"כ נלב"ע.

===אחרי פטירתו===
[[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליה אקסלרוד]] יימלא את מקומו, וכך היה.

== משפחתו ==
*אשתו (הראשונה): רבקה, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]]
*אשתו (השניה): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.

=== בניו ===
*הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב"ד [[חיפה]].

=== בנותיו ===
*מלכה שרמן (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).
*צירה קירשטין.
*שרה נחשון (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).
*חנה שחור.
*נחמה נפתלין (אשת הרב חיים נפתלין ואמו של הרב משה נפתלין).
*דבורה סופר.
*יוכבד קורלנדסקי.
*זהבה קוק (אשת הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד).

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך ע"י נינו הת' דב בעריש קוק נכד המשפיע ר' [[אליהו קוק]].

{{מיון רגיל: אקסלרוד משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]