https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=104.28.55.166חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-21T20:45:57Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94&diff=725152ראובן סירוטה2024-12-19T04:36:03Z<p>104.28.55.166: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ראובןסירוטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ראובן סירוטה]]<br />
ר' '''ראובן סירוטה''' ([[תרצ"א]] – [[י"ח בתמוז]] [[תשע"ה]]) היה חסיד חב"ד תושב שכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, שעסק באפיית [[מצות]], וזכה במשך שנים רבות לאפות את המצות ש[[הרבי]] אכל בשולחן [[ליל הסדר]] ובמשך כל ימי [[חג הפסח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"א]] ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן במשפחה ברוכת ילדים שמנתה כשנים-עשר נפשות, לאביו הרב [[מרדכי סירוטה]] שהיה מעמודי התווך של הקהילה החב"דית המקומית.<br />
<br />
בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] שניהל הרב [[אהרן חזן]], ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים טשקנט|תומכי תמימים המקומית]], שם קיבל מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
כאשר הגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל קזובסקי מ[[הומיל]], וקבע את מגוריו ב[[טשקנט]].<br />
<br />
בכל שנה עסקו בני משפחת סירוטה המורחבת במשך חודשים ארוכים באפיית מצות לאלפי יהודים בכל אזור טשקנט, כאשר חלק מהמצות נאפו בעזרת מכונה, וחלקם נאפו בהידור בעבודת יד עבור חסידי חב"ד שביקשו לאכול מצות מהודרות בלבד. בחודשים בהם לא התקיימה אפיית מצות, התפרנס מעבודה במפעל לייצור שמיכות ומפות בניהולו של החסיד ר' משה גולדשמיד, ובהמשך עבד במפעל לייצור לוחות [[ברזל]] לתעשייה, שם התמנה גם כמנהל עבודה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] קיבל אישור עלייה לארץ הקודש, אך כשהגיע לארץ לא מצא מקור פרנסה מתאים. לאחר שחלפו כמה חודשים, מצא עבודה מסודרת במאפיית המצות בכפר חב"ד, אך מנהלי המאפייה רצו שיחתום על חוזה קבע והוא לא היה מעוניין כי הוא רצה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], ואכן הוא עזב את העבודה במאפייה ועבר לעבוד במפעל לייצור כריות ושמיכות, ועבד שם עד [[חודש תשרי]] [[תשל"ג]] אז נסע לרבי למשך כל חודש תשרי.<br />
<br />
===אופה המצות של הרבי===<br />
בסיום החודש הציעו לו ידידים מ[[רוסיה]] שיישאר ב[[קראון הייטס]] למשך תקופה נוספת ויעבוד במאפיית המצות המקומית, וכשביקש את אישורו של הרבי להשאיר את המשפחה בארץ ולעבוד בקראון הייטס, התנה הרבי את הדבר בכך שהאשה תסכים לכך. לאחר שקיבל את הסכמתה של רעייתו, נשאר עד חג הפסח והתפרנס מאפיית המצות. כך נמשך הדבר במשך חמש שנים, בחודש כסלו היה נוסע קראון הייטס, עובד שם עד לפני פסח במאפיית המצות המקומית, וחוזר לארץ בסיום עונת האפייה.<br />
<br />
כשהדבר חזר על עצמו מספר פעמים, רצה כבר לקבוע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] במקום להתנתק בכל שנה מהמשפחה לתקופה ארוכה, אך הוא לא הצליח להשיג אשרות שהיה בניו-יורק עד שקיבל את הוראתו של הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס, ובאורח פלא קיבל תוך זמן קצר את האישורים הדרושים.<br />
<br />
בזכות תפקידו כאחראי על הכנסת והוצאת המצות מתנור האפייה, זכה להיות זה שאפה את המצות מהם אכל הרבי בליל הסדר, והרבי אף הכיר לו טובה על כך כאשר באחת השנים במוצאי אחרון של פסח העניק לו בקבוק [[יין]] כאות תודה על המצות שאפה עבורו.<br />
<br />
===שנותיו האחרונות===<br />
ביתו נודע כבית [[הכנסת אורחים]], והוא נהג תמיד לארח בסבר פנים יפות ובהתמסרות גדולה.<br />
<br />
כאשר ביקש לעזוב את עבודתו כאופה ולעלות לארץ הקודש, הורה לו הרבי שלא לעשות זאת כדי שיוכל להיות סמוך לנכדים ולצאצאים שלו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות, פרש מעבודתו כאופה, קבע שיעורים ללימוד במסגרת [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]], והתמיד בשיעורים אלו עד לפטירתו בליל [[י"ח כסלו]] [[תשע"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' אהרן סירוטה - שליח הרבי בדנוור קולרדו<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל סירוטה - קראון הייטס<br />
*בנו, ר' יצחק סירוטה - קראון הייטס<br />
*בתו, מרת שרה גייסינסקי - קראון הייטס<br />
*בתו, מרת ציפא דלפין - באלטימור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|86976|האופה של הרבי ● רסיסי דמע||כ"ד כסלו תשע"ה}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סירוטה, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>104.28.55.166https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%9C&diff=720513נוול2024-11-13T03:22:41Z<p>104.28.55.166: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:העיירה נעוועל כיום.jpg|ממוזער|העיירה נעוול]]<br />
ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים ב[[דרכי החסידות]] בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "[[עבודת השם#עבודה והשכלה|עובדים]]" לעומת [[קרמנצ'וג]] שהייתה עיירה של "[[משכיל|משכילים]]".<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]], בהגיע [[יום שישי]] אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.<br />
<br />
מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]],החסיד ר׳[[יצחק יעקב מינקוביץ]],ורבים אחרים.<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר '[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]] {{*}} [[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]}}<br />
<br />
בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]]. <br />
<br />
בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".<br />
<br />
במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]], שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.<br />
<br />
== דמויות בולטות בעיירה ==<br />
*הרב מיכל - [[מו"צ]] בעיר בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] (מוזכר ב[[ספר צמח צדק|שו"ת הצמח צדק]] יו"ד סימן עד).<br />
* רב העיר, הרב [[פרץ חן]]. מגדולי זקני החסידים, אשר זכה לראות שישה מ'רבותינו נשיאנו'. (אדמוה"ז - הרבי הריי"ץ).<br />
*רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.<br />
*רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] (תרמ"ז - תרנ"ג)<br />
*רב העיר, הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק]] ([[תרנ"ג]] - [[תרפ"ב]]).<br />
*רב העיר{{הערה|נבחר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]]}}, הרב [[רפאל כהן]] ([[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]])<br />
*[[משפיע]] הקהילה, הרב [[יהודה לייב קרסיק]].<br />
*ר' [[מיכאל דער אלטער]]/ר' מיכאל נעוולער - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], יליד העיירה.<br />
*[[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]].<br />
*ר' [[ישראל נעוולער]].<br />
*ר' [[זלמן לוין]] - [[בעל מנגן]].<br />
*ר' [[שניאור זלמן משה היצחקי]] - [[שוחט ובודק]] ו[[משפיע]].<br />
*ר׳ לימא מינקוביץ.<br />
*ר׳[[יצחק יעקב מינקוביץ]].<br />
<br />
== הנגינה החסידית בנעוועל ==<br />
העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: '''"הללוהו בנבל (נעוועל)''' '''וכינור"'''.<br />
<br />
כמה מהניגונים:<br />
{{טורים|<br />
*[[ניגון הרנינו גוים]]<br />
*[[ניגון כל עצמותי]] <br />
*[[ניגון שטעהט אויף אידעלעך]]<br />
*ניגון ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYkEyZWY2ZUd0Smc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-CIZr5uibutX8YIAqVXR-aw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה ב']]<br />
*ניגון שמחה והתלהבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/15ZPZpaejE9_TdUTsBwwxktvH1CeRYi6T/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*ניגון התוועדות לר' [[גרשון פייגין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHZaeVpqVWJvU2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-w-gSrj6QAtr_tvEzDynwfw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRFdwY083a2tuclk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-rPZ50Gr3asLzVhWDOJZgJg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}<br />
*[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]]<br />
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}<br />
*[[ניגון עך טי דודא]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*[[שהשלום שלו]]<br />
*[[בנה ביתך (ניגון)]]<br />
*[[ניגון רצ"ו]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMmV2TVNPdFlCRVk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-tVXxqBvf5q1uaOicQH6mhg לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*[[ניגון ברוך הוא אלקינו]]<br />
*[[אתה בחרתנו (רוסית)]]<br />
*[[ישמחו במלכותך (ניגון)]]<br />
*[[שישו ושמחו (ב)]]<br />
*[[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br />
*ניגון אסדר לסעודתא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaElxQTR6WUtpcVE/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-T6VbKPdeYELo7Ws6DeYyDQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}<br />
*[[ניגון אנה אמצאך]]<br />
*[[ניגון אדון עולם]]<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view הללוהו בנעוול]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 46 - 53<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2867 בית משיח - סדרת חב"ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר {{קישור שבור|ו' שבט תשפ"א}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מחתונת%20קאהן%20לנציצקי.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג <br />
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQUEszaHZ3UnFULWc?resourcekey=0-KCYn7puKZ2b76fZ5QrlAeA לשמיעת ניגונים מהעיירה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>104.28.55.166https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%9C&diff=720511נוול2024-11-13T03:18:58Z<p>104.28.55.166: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:העיירה נעוועל כיום.jpg|ממוזער|העיירה נעוול]]<br />
ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים ב[[דרכי החסידות]] בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "[[עבודת השם#עבודה והשכלה|עובדים]]" לעומת [[קרמנצ'וג]] שהייתה עיירה של "[[משכיל|משכילים]]".<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]], בהגיע [[יום שישי]] אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.<br />
<br />
מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]],החסיד ר׳[[יצחק יעקב מינקוביץ]],ורבים אחרים.<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר '[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]] {{*}} [[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]}}<br />
<br />
בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]]. <br />
<br />
בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".<br />
<br />
במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]], שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.<br />
<br />
== דמויות בולטות בעיירה ==<br />
*הרב מיכל - [[מו"צ]] בעיר בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] (מוזכר ב[[ספר צמח צדק|שו"ת הצמח צדק]] יו"ד סימן עד).<br />
* רב העיר, הרב [[פרץ חן]]. מגדולי זקני החסידים, אשר זכה לראות שישה מ'רבותינו נשיאנו'. (אדמוה"ז - הרבי הריי"ץ).<br />
*רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.<br />
*רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] (תרמ"ז - תרנ"ג)<br />
*רב העיר, הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק]] ([[תרנ"ג]] - [[תרפ"ב]]).<br />
*רב העיר{{הערה|נבחר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]]}}, הרב [[רפאל כהן]] ([[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]])<br />
*[[משפיע]] הקהילה, הרב [[יהודה לייב קרסיק]].<br />
*ר' [[מיכאל דער אלטער]]/ר' מיכאל נעוולער - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], יליד העיירה.<br />
*[[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]].<br />
*ר' [[ישראל נעוולער]].<br />
*ר' [[זלמן לוין]] - [[בעל מנגן]].<br />
*ר' [[שניאור זלמן משה היצחקי]] - [[שוחט ובודק]] ו[[משפיע]].<br />
<br />
== הנגינה החסידית בנעוועל ==<br />
העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: '''"הללוהו בנבל (נעוועל)''' '''וכינור"'''.<br />
<br />
כמה מהניגונים:<br />
{{טורים|<br />
*[[ניגון הרנינו גוים]]<br />
*[[ניגון כל עצמותי]] <br />
*[[ניגון שטעהט אויף אידעלעך]]<br />
*ניגון ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYkEyZWY2ZUd0Smc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-CIZr5uibutX8YIAqVXR-aw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה ב']]<br />
*ניגון שמחה והתלהבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/15ZPZpaejE9_TdUTsBwwxktvH1CeRYi6T/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*ניגון התוועדות לר' [[גרשון פייגין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHZaeVpqVWJvU2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-w-gSrj6QAtr_tvEzDynwfw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRFdwY083a2tuclk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-rPZ50Gr3asLzVhWDOJZgJg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}<br />
*[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]]<br />
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}<br />
*[[ניגון עך טי דודא]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*[[שהשלום שלו]]<br />
*[[בנה ביתך (ניגון)]]<br />
*[[ניגון רצ"ו]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMmV2TVNPdFlCRVk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-tVXxqBvf5q1uaOicQH6mhg לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}<br />
*[[ניגון ברוך הוא אלקינו]]<br />
*[[אתה בחרתנו (רוסית)]]<br />
*[[ישמחו במלכותך (ניגון)]]<br />
*[[שישו ושמחו (ב)]]<br />
*[[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br />
*ניגון אסדר לסעודתא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaElxQTR6WUtpcVE/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-T6VbKPdeYELo7Ws6DeYyDQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}<br />
*[[ניגון אנה אמצאך]]<br />
*[[ניגון אדון עולם]]<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view הללוהו בנעוול]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 46 - 53<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2867 בית משיח - סדרת חב"ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר {{קישור שבור|ו' שבט תשפ"א}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מחתונת%20קאהן%20לנציצקי.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג <br />
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQUEszaHZ3UnFULWc?resourcekey=0-KCYn7puKZ2b76fZ5QrlAeA לשמיעת ניגונים מהעיירה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>104.28.55.166