חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם יעקב ניימרק

2018-08-13T23:49:31Z

תקופה: /* קישורים חיצוניים */

{{אין תמונה}}הרב '''אברהם יעקב ניימרק''' הינו נכד של הגאון החב"די הרב [[זלמן ניימרק]].

למד בישיבות ליטאיות מובהקות, ונהג כליטאי לכל דבר, ולמרות זאת היה בקשר עם [[חב"ד]] ו[[רבותינו נשיאינו]].

ספרו, [[אשל אברהם]], עוסק רבות ב[[חסידות חב"ד]].

כיהן כרב ב[[תל אביב]], וחבר הרבנות הראשית תל אביב-יפו.

==לקריאה נוספת==

* [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג'.

==קישורים חיצוניים==

* [http://beta.hebrewbooks.org/20622 'אשל אברהם' על סדר זרעים].
* [http://beta.hebrewbooks.org/40759 'אשל אברהם' על ענינים שונים].

[[קטגוריה:רבנים|ניימרק אברהם יעקב]]

אברהם יעקב ניימרק

2018-08-13T23:45:17Z

תקופה:

{{אין תמונה}}הרב '''אברהם יעקב ניימרק''' הינו נכד של הגאון החב"די הרב [[זלמן ניימרק]].

למד בישיבות ליטאיות מובהקות, ונהג כליטאי לכל דבר, ולמרות זאת היה בקשר עם [[חב"ד]] ו[[רבותינו נשיאינו]].

ספרו, [[אשל אברהם]], עוסק רבות ב[[חסידות חב"ד]].

כיהן כרב ב[[תל אביב]], וחבר הרבנות הראשית תל אביב-יפו.

==לקריאה נוספת==

* [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג'.

==קישורים חיצוניים==

* [http://beta.hebrewbooks.org/40759 'אשל אברהם'], בהיברובוקס-בטא.

[[קטגוריה:רבנים|ניימרק אברהם יעקב]]

אברהם יעקב ניימרק

2018-08-13T23:39:03Z

תקופה:

{{אין תמונה}}הרב '''אברהם יעקב ניימרק''' הינו נכד של הגאון החב"די הרב [[זלמן ניימרק]].

למד בישיבות ליטאיות מובהקות, ונהג כליטאי לכל דבר, ולמרות זאת היה בקשר עם [[חב"ד]] ו[[רבותינו נשיאינו]].

ספרו, [[אשל אברהם]], עוסק רבות ב[[חסידות חב"ד]].

כיהן כרב ב[[תל אביב]], וחבר הרבנות הראשית תל אביב-יפו.

==לקריאה נוספת==

* [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג'.

[[קטגוריה:רבנים|ניימרק אברהם יעקב]]

שיחה:לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2018-08-13T22:59:50Z

תקופה:

יש צורך לציין בתרשים את היות אדמו"ר הרש"ב חתנו של רבי יוסף יצחק נ"ע. (אף כי הדבר אולי קשה טכנית, ניתן למצוא לכך פתרון)
[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 23:59, 13 באוגוסט 2018 (IST)

שיחה:לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2018-08-13T22:59:21Z

תקופה:

יש צורך לציין בתרשים את היות אדמו"ר הרש"ב חתנו של רבי יוסף יצחק נ"ע. (אף כי הדבר אולי קשה טכנית, ניתן למצוא לכך פתרון) 23:59, 13 באוגוסט 2018 (IST)

שיחה:שושני חן

2018-08-01T22:15:15Z

תקופה: /* טעות בקישור */ פסקה חדשה

{{בעבודה}}

== פרטים לערך (בעבודה) ==
במשפחת חן הרבניים נמצאים:

*[[אלחנן חן]] (אביו של הרב [[פרץ חן|פרץ]])
:*הרב [[פרץ חן]] רבה של [[צ'רניגוב]].
::*הרב [[מאיר חן]] (בן הרב פרץ).
::*הרב [[אברהם אהרון חן]] (בן הרב פרץ).
::*[[משה לייב ליין (חן)]] (בן הרב פרץ).
:::*הרב [[מאיר שמחה חן]] (בן הרב אברהם אהרון).
::::*ראה עוד ב[[מאיר שמחה חן#משפחתו|בפסקה 'משפחתו']].
::::*הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)]] (בן הרב מאיר שמחה חן) - מרת חנה פרידה דבורה.
:::::*הרב [[דוד לייב חן]] (בן הרב פרץ חן ברמ"ש)
:::::*הרב [[אברהם אהרון חן (בן פרץ נכד מאיר שמחה)]]
:::::*הרב [[דובער חן]] (בן הרב פרץ חן ברמ"ש) - מרת פייגא (בת [[שניאור זלמן קלמנסון]]).
::::::*הרב [[מרדכי חן]].
::::::* מרת חנה פרידה דבורה פרידמן (אשת הרב [[אליהו אריה פרידמן]] (צפת).
::*הרב [[דוד צבי הירש חן]] (הרד"צ - בן הרב פרץ).
:::*הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]] (בנו של הרד"צ).
:::*הרב [[אברהם יהודה חן]] (בן הרד"צ)

*[[דוד חן]]
:*הרב [[גרשון חן]] (בן הרב [[דוד חן]])

*הרב [[יהושע ליין]] - נצר למשפחה.

(ראו עוד: [[:קטגוריה:משפחת חן]], ובכל אחד מהערכים הנ"ל בפסקה 'משפחתו')

== על הערך ==
הערך אמור לפרט את משפחת חן (תולדותיה הולכים להתפרסם בקרוב בספר "אבני חן - תולדות משפחת חן". בסיס כבר נמצא בספר [[שו"ת אבני חן]] - בנפסחים) הרבניים (ואלו שאינם, אם יש די חומר עליהם) ולצרף עץ משפחתי (ניתן להיעזר בויקיפדיה).

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 19:19, 28 ביוני 2013 (UTC)
:כבר יש ספר בשם 'שושני חן' המלקט את תולדותיה. אם כבר עושים עץ (מה שלא נפגשתי עד היום, אבל אין לי התנגדות), אז צריך דבר ראשון לעשות למשפחת בית הרב. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 19:49, 28 ביוני 2013 (UTC)
::נושא העצים מקובל בויקיפדיה למשפחות (למשל,) מסוג זה. אלו ערכים יפים מאוד, אולי מהיותר אהובים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 20:01, 28 ביוני 2013 (UTC)
:::אז קדימה, למה שלא תשקיע בבית רבי? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 20:26, 28 ביוני 2013 (UTC)
::::למדתי את הנושא. נעשה סטאז' על 'חן' ובעז"ה נעבור ל'בית רבי'. אגב, הנושא קל מאוד ללימוד, ויעזור מאוד אם יהיה פה עוד משתמש שידע איך עובדים עם זה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 20:10, 30 ביוני 2013 (UTC)
:::::אשתדל לעקוב אחריך ולנסות ללמוד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג • 22:12, 30 ביוני 2013 (UTC)

== טעות בקישור ==

יש לקשר לערך אברהם אהרון חן את השני בשם זה ולא את הראשון.
[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 23:15, 1 באוגוסט 2018 (IST)

שיחה:בחירות תשמ"ט

2018-06-13T05:30:29Z

תקופה: /* אותו 'אחד' */

הוספתי כאן בפיסקה שמנהיגי ישראל הפני מנחם והלב שמחה מגור היו אלו שעמדו נגד האיש מבני ברק, שהמדרבן מאחורי הקלעים בגור לזה היה האדמו"ר הנוכחי מגור, כידוע לכל בר בי רב. בכל אופן, מישהו מחק את זה וחבל.
:עיין טוב בערך ותראה שזה מופיע. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:39, 29 בדצמבר 2009 (UTC)

יש פה איזה טעות מסוימת (למיטב הבנתי), הפלגים המרכזיים באגודת ישראל היו עד תשמ"ט: העירוניים (אגו"י) והכפריים (פא"י), אז הם התאחדו, החבדניקים תמיד היו יותר אוהדים של פא"י (ד), בין חברי פא"י וורדיגער ומקיטובסקי (כי טוב), הרבי שליט"א עשה 'טומל' גדול מהאיחוד ולראשונה הורה להגייס בעד 'אגודה', מצד זה שהתאחדו, אני לא זוכר כרגע אבל באותן שנים היו גם בחירות פנימיות באגו"י,שבההם הוגדרו הסיעה המרכזית שלומי אמונים וכו', מי שיודע זוכר שיתקן [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 04:07, 20 בינואר 2012 (UTC)

== לגבי הערך זקוק לעריכה ==

הפרטים בערך מדויקים מאוד--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:54, 15 בפברואר 2016 (UTC)

== אותו 'אחד' ==

מוזכר בשם משפחתו בצירוף תואר 'הרב' בספר של הרבי שהיה למראה עיני הרבי!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:29, 20 במרץ 2016 (UTC)
:איזה אחד? ואיזה ספר? אתה מתכוון כנראה לגרע"י, ולא עליו מדובר בערך -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י' באדר ב' ה'תשע"ו, 19:16 • '''יחי המלך המשיח!'''
::מתכוון ל'ההוא מבני ברק' שנזכר בסוף ההתוועדויות תש"נ חלק ב' (עמ' 503) בר"ד מחלוקת דולרים עם עודד בן עמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:23, 21 במרץ 2016 (UTC)
:::מנין לך שהי' למראה עיני הרבי? הכלל בסדרת התוועדויות, שעמוד שהי' למראה עיני הרבי שליט"א (גם אם לא הוגה) לא רושמים בו "בלתי מוגה". ומכלל לאו אתה שומע הן.
:::בכל אופן אם הכנסת דברי עודד בן עמי כלשונם לספר גוברת בעינך על הנהגתו של הרבי עצמו באופן קבוע - אתה מוזמן לשנות וגם 'להאדים' את שמו... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ו, 12:33 • '''יחי המלך המשיח!'''

האוכלוסיה החב"דית

2018-05-29T23:37:51Z

תקופה: /* האוכלוסיה החב"דית כיום */

'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.

==האוכלוסיה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסיה החב"דית כיום==
{{לעדכן}}
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

===שלוחי הרבי בעולם===
*'''[[אסיה]]''' - 50.
*'''[[אירופה]]''' - 1200.
*'''[[אפריקה]]''' - 50.
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 800.

=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===
{{טורים|מספר=4|תוכן=

===ארצות הברית===
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.
*'''בורו פארק''' - 250.
*'''מונסי''' - 100.
*'''פיטסבורג''' - 100
*'''מיאמי''' - 100
*''' דיטרויט''' - 100
*'''שיקגו''' - 100
*'''ניו ג'רזי''' - 100
*'''לוס אנג'לס - 100

===[[קנדה]]===
*'''[[מונטריאול]]''' - 500.
*'''[[טורונטו]]''' - 400.

===אוסטרליה===
*'''סידני''' - 100
*'''מלבורן''' - 200.

===אירופה===

===אנגליה===
*'''[[לונדון]]''' - 400.
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.

===איטליה===
*'''[[מילאנו]]''' - 50.
*'''[[רומא]]''' - 30.

===צרפת===
*'''[[פריז]]''' - 1,000.
*'''[[ברינוא]]''' - 100.
*'''[[יער]]''' - 50.

====בלגיה====
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.

====רוסיה====
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.

====אוקראינה====
*'''[[אודסה]]''' - 50.
*'''[[דונייצק]]''' - 50.
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' 50.

===דרום אפריקה===
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 300.
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.

===[[ארץ ישראל]]===
*'''[[אור יהודה]] - 50
*'''[[אלעד]] - 100.
*'''[[באר שבע]]''' - 130.
*'''[[בית שאן]]''' - 25.
*'''[[בית שמש]]''' - 200.
*'''[[ביתר]]''' - 400.
*'''[[בני ברק]]''' - 300.
*'''[[ברקת]]''' - 60.
*'''[[בת ים]]''' - 50.
*'''[[הרצליה]]''' - 100.
*'''[[חולון]]''' - 100.
*'''[[חיפה]]''' - 200.
*'''[[ירושלים]]''' - 1000
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.
*'''[[לוד]]''' - 500.
*'''[[מגדל העמק]]''' - 150.
*'''[[נהריה]]''' - 30.
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.
*'''[[נתניה]]''' - 300.
*'''[[עמנואל]]''' - 80.
*'''[[עפולה]]''' - 100.
*'''[[פתח תקוה]]''' - 200.
*'''[[צפת]]''' - 700.
*'''[[קריית אתא]]''' - 100.
*'''[[קריית ביאליק]]''' - 50.
*'''[[קריית גת]]''' - 120.
*'''[[קריית חיים]]''' -50.
*'''[[קרית ים]]''' - 50.
*'''[[קריית מוצקין]]''' - 100
*'''[[קריית מלאכי]]''' - 600.
*'''[[קריית שמואל]]''' - 150.
*'''[[ראש פינה]]''' - 20.
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120
*'''[[רחובות]]''' - 400.
*'''[[תל אביב]]''' - 100.

}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

מסכת כתובות

2018-05-29T23:32:45Z

תקופה: אין זו כתובת הרבי כי אם כתב ה"תנאים"

[[קובץ:כתובה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה משנים קודמות]]
[[קובץ:כתובה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה בימינו]]
ב'''מסכת כתובות''' יש 13 פרקים, ו111 דפים.

המסכת עוסקת בדיני נישואין, הכתובה, וגבייתה.

מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
==סוגיות נבחרות==
=== פנויה שאמרה לכשרה נבעלתי ===
בדף ט"ו במסכת, יש מחלוקת בין [[רבן גמליאל]] לשאר תנאים, האם האשה נאמנת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזקה במקום שמא{{הערת שוליים|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערת שוליים|מובא ב[[גיטין]] ב, ב.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1= שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו [[חזקה|חזקת איסור]] אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והבית שמואל., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק [[חלב]] ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים|כמו שכתב התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

=== דיני [[צדקה]] ===
במסכת נידונים כמה מדיני ה[[צדקה]].
ב[[ירושלמי]] פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוז'ין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת ה[[צדקה]] מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}.

== ביאורי הרבי ==
* '''יב, א.''' מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] כיצד מרקדין לפני הכלה. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=451 ח"ב].

*'''סז ב.''' המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&hilite=66c13a6d-0faa-43f6-bef8-293b3d21c2d5&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות חלק א' עמ' 170 (עמ' 184)]

*'''ק"י ב.''' כל העולה מבבל ל[[ארץ ישראל]] עובר בעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=כתובות לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 399 (עמ' 408)]

*'''קי"א א.''' תוס' ד"ה בבלה, יש לומר דב[[גלות]] שני נמי קפיד קרא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=410 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 401 (עמ' 410)]

== ביאורי הצמח צדק ==

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=188 פרק ראשון]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=191 פרק שני]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=199 פרק שלישי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=200 פרק חמישי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=206 פרק שישי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=206 פרק תשיעי]
==הערות שוליים==
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=2&format=pdf מסכת כתובות] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

צבי צאלער

2018-02-27T09:03:53Z

תקופה:

{{אין תמונה}}
הרב '''צבי צאלער''' הוא משפיע קהילת חב"ד בציריך שבשווייץ, ובעל משרה רבנית בצרפת. עסק בתרגום התניא לגרמנית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ה]] במשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד.

בעקבות מאורעות המלחמה התנתק ממשפחתו, ועם סיומה חבר לחסידי חב"ד במחנות המעבר, והפך בעצמו לחסיד חב"ד.

בצרפת התחבר עם ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] שהיה בן גילו, ובהמשך הצטרף בשנת [[תש"ט]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-770, שם גם למד שחיטה יחד עם קבוצת תמימים עליהם נמנו [[שלום דב אייכהורן]], [[צבי הירש חיטריק]], [[שלום חסקינד]], [[משה דוד ליברמן]], ועוד.

חתונתו התקיימה בחודש כסלו תשי"א ב[[פריז]], ולאחר החתונה התקבל לשמש במשרה רבנית.

בשנת [[תשי"ד]] קיבל הוראה מהרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2751.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תשנא].}} להעדיף להשיג נתינות של מדינת שווייץ על פני נתינות של מדינת צרפת, שטובה יותר מכמה טעמים.

בעקבות זאת אכן התאמץ להשיג נתינות ועבר להתגורר בשווייץ, שם משמש כמשפיע קהילת חב"ד המקומית, ואף זכה לעסוק בתרגום ספר התניא לגרמנית, שנדפס בשנת [[תשמ"ה]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

יחיאל מיכל גולדשמיד

2018-02-27T09:02:53Z

תקופה:

{{אין תמונה}}
ר' '''יחיאל מיכל גולשמיד''' ([[תרס"ז]]-[[תשנ"ג]]) היה ה[[שו"ב]] של קהילת חסידי חב"ד בגוש דן בשנים הראשונות להתיישבות החב"דית בארה"ק.

==תולדות חיים==
נולד לאביו, ה[[שוחט]] ר' [[יצחק גולדשמיד]] ולאשתו הראשונה שפרה ביום [[א' אדר]] [[תרס"ז]] בעיר [[יקטרינוסלב]]; בצעירותו למד ב[[חדר]] יחד עם [[הרבי מלך המשיח]] ואחיו ([[ישראל אריה לייב]] ו[[דובער]]) אצל ה[[מלמד]] ר' [[שניאור זלמן וילנקין]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ברחבי [[ברית המועצות]]; בתקופת המלחמה נדד ל[[סמרקנד]] עם אביו ר' יצחק ואחיו החורג ר' משה גולדשמיד.

לאחר מספר שנים עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]], לצד אחיו ר' [[נחום גולדשמיד]].

הוא שימש כ[[שוחט]], [[בודק]] ו[[חזן]] לקהילות [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[גוש דן]].

נפטר ב[[ח' מנחם אב]] ה'[[תשנ"ג]] ומנ"כ ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

{{מיון רגיל:גולשמיד, יחיאל מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]

יהושפט אלפרט

2018-02-27T09:02:19Z

תקופה:

{{אין תמונה}}
הרב '''יהושפט אלפרט''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936) היה איש חינוך, ששימש כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], ומזכיר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' שבט]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב משה אלפרט ולאמו מרת שרה זלדה.

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], והיה מראשי הפעילים בארגון צעירי חב"ד בעיר כבר בהיותו בחור.

בשנת [[תשי"ט]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת זהבה, והם קבעו את מגוריהם ב[[ירושלים]].

בעקבות מחלוקות פנימיות בארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]] ובעקבות הוראתו של הרבי לרב [[עזריאל זליג סלונים]] למנות הנהלה חדשה לארגון, מונה בשנת [[תשי"ט]] כחבר הנהלת הארגון לצד הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[צבי אייזנבך]].

בשנת [[תש"כ]] נקרא על ידי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] לשמש כמנהל בית הספר במושב ברוש, ושימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד שהתבקש למלא את מקומו של הרב [[יצחק גנזבורג]] בתפקיד מזכיר ה'רשת', ובעקבות כך עבר להתגורר ב[[בני ברק]] ושימש בתפקיד זה במשך 13 שנה.

כיום, מתגורר ב[[ירושלים]].

==ספרו==
*'''נגלות ונסתרות ביהדות''' - אסופת מאמרים במחשבת ישראל, [[ירושלים]] תשנ"ו

==משפחתו==
*אחיו, הרב מרדכי אלפרט - פתח תקוה (שימש כמורה בבתי הספר של הרשת)
*בנו, ר' משה אלפרט - בית שמש
*בנו, ר' צבי אלפרט - תל אביב
*בתו, מרת רבקה רוזמרין - ירושלים

{{מיון רגיל:אלפרט, יהושפט}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]

שיחה:אלימלך מליז'נסק

2018-01-31T21:19:46Z

תקופה: /* שושלת בית ליז'נסק ? */ פסקה חדשה

יש למישהו מכם הקהל הנכבד מידע מי הם בניו ונכדיו של הרה"ק ר' ר' אלימלך ??? {{שכח|QQQWWW}}
:הוספתי בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בחשוון ה'תשע"א 14:52, 14 באוקטובר 2010 (UTC)

== שושלת בית ליז'נסק ? ==

מה פתאום נקראת הנהגתו של הרבי מלובלין כ"שושלת בית ליז'נסק ? והלא ארבעה גדולי תלמידיו נקראים ממשכיי דרכו: הרבי מלובלין, האוהב ישראל מאפטא, המגיד מקוז'ניץ, ורבי מנחם מנדל מרימנוב. על כך המליצו חסידי פולין: ונהר (הרב המגיד) יוצא מעדן (הבעש"ט הק') להשקות את הגן (הרבי ר' אלימלך) ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.

אלימלך מליז'נסק

2018-01-31T21:16:32Z

תקופה: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' (ה'תע"ז - כ"א באדר ה'[[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''הרבי רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.

==קורות חיים==

רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת [[תע"ז]]. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.

הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו. רבי אלימלך הוא זקן תלמידי המגיד שהרי הוא היה המבוגר מכולם בשנים.

ידוע היה [[ענווה|בעוונתנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}

קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למידים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}

הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.

;בנותיו
*מרת מירוש אלוביץ.
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.

;נכדיו
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.
*ר' נפתלי מליז'נסק.

== תלמידיו ==
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].
*[[המאור ושמש]].

== ספריו ==
*נועם אלימלך
*ליקוטי שושנה

== ראו גם ==

*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]

== קישורים חיצונים ==

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%A1%D7%A7 [[אדמו"ר הזקן]] ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}

י"ג בשבט

2018-01-31T21:06:39Z

תקופה: /* אירועים ביהדות */

{{חודש שבט}}
'''י"ג בשבט''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש שבט]].

ביום זה מוצאים את [[ספר תורה של משיח]] במנין של הרבי ב770 כשזה חל ביום הקריאה.

==אירועים ביהדות==
*[[תרע"ז]] - רבי ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז קליבלנד, נולד.
*[[תשל"ט]] - רבי ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז קליבלנד, נפטר.
*[[תק"ע]] - רבי מרדכי מלכוביץ', אבי שושלת לכוביץ'–קוברין–[[חסידות סלונים|סלונים]], נפטר.
*[[תרט"ו]] - רבי צבי אריה לודמיר, אב"ד לודמיר, נפטר.
*[[תש"ה]] - רבי יששכר שלמה טייכטל, אב"ד פישטיאן, נרצח על קידוש ה'.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תרצ"ב]] - הרב [[דוד גולדשטיין]], מזקני חסידי חב"ד, ומאנשי קהילת חב"ד ב[[צפת]].
*[[תשי"א]] - הרב [[יצחק אייזיק קניג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

=== נפטרו===
*[[תרצ"ב]] - הרב [[ברוך שלום כהן]], מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שפעל בשנותיו האחרונות במחתרת בהחייאת היהדות במוסקבה, ובניהול כספי המחתרת.
*'''[[תש"ב]] - הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'''.
*[[תשל"ו]] - הרב [[נחום גולדשמיד]], [[משפיע]] ו'[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]]' בחסידות, תושב [[תל אביב]].
*[[תשע"ד]] - הרב [[משה ליפא רבינוביץ]], [[חסיד חב"ד]] מ[[ירושלים]] שהקים את [[ישיבה|ישיבת]] חב"ד בויניצא, [[אוקראינה]].

{{להיום יום|י"ג|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב יג]]

י"ג בשבט

2018-01-31T21:04:25Z

תקופה: /* אירועים ביהדות */

{{חודש שבט}}
'''י"ג בשבט''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש שבט]].

ביום זה מוצאים את [[ספר תורה של משיח]] במנין של הרבי ב770 כשזה חל ביום הקריאה.

==אירועים ביהדות==
*[[תרע"ז]] - רבי ברוך סורצקין, ראש ישיבת טלז קליבלנד, נולד.
*[[תשל"ט]] - רבי ברוך סורצקין, ראש ישיבת טלז קליבלנד, נפטר.
*[[תק"ע]] - רבי מרדכי מלכוביץ', אבי שושלת לכוביץ'–קוברין–סלונים, נפטר.
*[[תרט"ו]] - רבי צבי אריה לודמיר, אב"ד לודמיר, נפטר.
*[[תש"ה]] - רבי יששכר שלמה טייכטל, אב"ד פישטיאן, נרצח על קידוש ה'.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תרצ"ב]] - הרב [[דוד גולדשטיין]], מזקני חסידי חב"ד, ומאנשי קהילת חב"ד ב[[צפת]].
*[[תשי"א]] - הרב [[יצחק אייזיק קניג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

=== נפטרו===
*[[תרצ"ב]] - הרב [[ברוך שלום כהן]], מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שפעל בשנותיו האחרונות במחתרת בהחייאת היהדות במוסקבה, ובניהול כספי המחתרת.
*'''[[תש"ב]] - הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'''.
*[[תשל"ו]] - הרב [[נחום גולדשמיד]], [[משפיע]] ו'[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]]' בחסידות, תושב [[תל אביב]].
*[[תשע"ד]] - הרב [[משה ליפא רבינוביץ]], [[חסיד חב"ד]] מ[[ירושלים]] שהקים את [[ישיבה|ישיבת]] חב"ד בויניצא, [[אוקראינה]].

{{להיום יום|י"ג|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב יג]]

כפר חב"ד ב'

2018-01-31T21:03:30Z

תקופה:

[[קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר (צילום: ישראל ברדוגו)]]
'''כפר חב"ד ב'''' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ו[[מקווה טהרה]] לנשים.

בשנת [[תשע"ג]] הוקם במקום אולם שמחות המשרת את קהילת חב"ד בארץ.

מאז שנת תשל"ט, פועל במקום [[מכון לוי יצחק]] העוסק בתרגום ועריכת שיחותיו של הרבי והנגשתם לציבור הרחב. המכון מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק ליברוב]]

==ראו גם==
*[[כפר חב"ד]]

[[קטגוריה:כפר חב"ד]]

כפר חב"ד

2018-01-31T21:01:59Z

תקופה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד. בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל.

הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==

===ייסוד הכפר===
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ל[[יחידות]] בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]].

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר.

====רעיון ההקמה====
בכ"ח [[סיוון]] [[תש"ד]] - חמש שנים לפני [[יציאת רוסיה תש"ו|העלייה המסיבית]] של חסידי חב"ד שנמלטו מרוסיה - הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] לרבי הריי"צ, במכתב שהופץ גם בין החסידים, להקים משק או קריה חב"דית.

כעבור כחצי שנה, בכ"ט אדר [[תש"ה]], פנה שוב אל הרבי הריי"צ, וכתב שבארץ הקודש ישנם עשרות חסידי חב"ד, אולם משום שהם מפוזרים יכולת השפעתם חלשה. ולכן כדאי להקים קרן חב"דית שמטרתה תהיה לסייע בסידור בוגרי ישיבות חב"ד בארץ הקודש, כשהמימון לקרן יגיע ממגביות שייערכו במקביל, הן בארץ והן ב[[ארצות הברית]].

כמו כן יש צורך לעבד תוכנית מפורטת מאופני הבניינים של בתי חרושת ומשקים וכדומה שיתאימו לסידור את כל הנצרכים מאנ"ש. אך לכל לראש, מציע הרב קרסיק, יש צורך ברכישת שטח קרקע שיתאים להתיישבות של מאות משפחות, ומקום זה יהיה מרכז למוסדות הרוחניים כמו ישיבה וגם בנייני בתי חרושת ראשונים.

הרב קרסיק כתב לרבי את הטעמים להצעתו:
א. אין אצלנו עדיין די כוחות אנושיים להתפשט בהרבה מקומות. ב. בריכוז של כוחותינו במקום מיוחד נהיה חופשיים מהשפעות וגורמי חוץ. ג. כשנתרכז במקום אחד נחזק איש את רעהו. ד. באופן כזה יוקטן באופן ניכר התקציב הכספי, ראשית מפני הריכוז, ושנית מפני הוזלת הקרקע הנצרכת לזה (כי ברכישת מקום בלתי מיושב עדיין, יעלה הקרקע לשליש ולרביע מהמחירים שבמקום מיושב). ה. בזה התבלט באופן ניכר אופני הפעולות שלנו בפנים הארץ ובחוץ לארץ".

את מכתבו מסיים הרב קרסיק, כי התנאי הראשון המובן מאליו להקמת הישוב החב"די הוא הסכמתו של הרבי.

זמן מה לאחר מכן נסתיימה מלחמת העולם הראשונה, וחסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. עובדה שזירזה את תוכניתו של הרב קרסיק, שפנה אל חברי [[תל אביב|קהילת חב"ד בתל אביב]] בבקשת סיוע.

בחודש תשרי ה'תש"ח נסע הרב קרסיק אל הרבי הריי"צ, ושטח בפניו את תוכניתו לפרטיה.
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים לישוב, כשהוא מצרף את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]

====ה[[יחידות]] של מר שז"ר====
[[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות]]

אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, היתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית.

ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות.

====ועד לסידור פליטים====
[[קובץ:עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות]]
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של ועד זה היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן".

ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען העולים ולמען ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור.

ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תש"ט]] בבית כנסת חב"ד בתל אביב השתתף מר שזר, וחברי הוועד ניצלו הזדמנות זו כדי לדבר עם האורח בעניין הקמת המושבה החב"דית בארץ ישראל, והוא הזמינם לפגישה מסודרת.

על ה[[התוועדות]] והפגישות שנולדו כתוצאה מהשיחה, סיפרו חברי הוועד במכתב שכתבו בכ' טבת אל אדמו"ר הריי"צ:

"בישיבתנו אתו (הרב [[שאול דובער זיסלין|זיסלין]], הרב [[חיים אליעזר קרסיק|קרסיק]], הרב [[פנחס אלטהויז]] והרב [[משה גוראריה]]) סיפר לנו שכבר פנה בנידון זה להראשים הממונים לחלוקת הקרקעות וסידור ההתיישבות והבטיחו לו להתעניין בזה במיוחד. מר שזר אמר לנו שכעת האפשרויות יותר גדולות מכמו בעבר, שקרקעות הקרן הקיימת היו מצומצמים, כעת יש אפשרות גדולה לבחירת מקומות מתאימים. גם בדירות מוכנות, הצריכות רק תיקון, וגם קרקעות מעובדים, אפשר לסדר אותם באופן שיתופי או שלכל אחד יקצו שטח במקום ויעבוד באופן נפרד. אפשר לסדר אותם בחקלאות או במשק מעורב, גם אפשר לשתף להמשקים עבודה על מכונות אריגה, טוויה וכדומה".

המקצוע האחרון הוצע מכיוון שרבים מחסידי חב"ד יוצאי ברית המועצות עסקו באריגה וטוויה בביתם, בכדי לא לחלל שבת.

מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה.

לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה היתה למר [[דוד בן גוריון]].

ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל.

אולם מר שזר "כפה" עליהם פגישה עם מר אברהם הרצפלד, שעמד במרכז הפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל ובמוקד הקמתם של ישובים חדשים.

מר הרצפלד הביע התעניינות בנושא, ודבריו היו כמעט זהים להסבריו של מר שזר. אבל הרצפלד לא הזכיר את הצורך במגבית. שינוי נוסף היה ליישב את החסידים מ[[רוסיה]] באזור [[ירושלים]], שם כבר מוכן המקום עם בתים ושדות. חברי הוועד הציעו מצידם להקים את המושב באיזור תל אביב, והרצפלד הגיב שזו הצעה לא מופרכת בכלל. העיקר הוא, כך אמר, שיבואו לכל הפחות חמישים משפחות, ושאחד מכל משפחה מסוגל לעבוד.

לסיכום כותבים חברי הוועד, כי הסיכום העומד על הפרק כרגע הוא הטוב ביותר שאפשר להשיג בתנאים הנוכחיים. לאחר ששטחו את כל השתלשלות העניינים, שואלים הם את פי הרבי לחוות דעתו הקדושה, ושאם התשובה מצד הרבי היא חיובית, צריך לסדר ועד שיהיה אחראי על זה, וכן לסדר מגבית.

====בקשות לעזרה====

בחודש טבת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש שלוש עשרה משפחות חב"דיות, ממחנה עקורים בגרמניה. ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד דאגו ליישבם בשטח הנושק לערים [[רמלה]] ו[[לוד]]. התיישבות שהיוותה את אבן היסוד ל[[שיכון חב"ד לוד|שיכון החב"די]] הגדול והתוסס בלוד. חברי ועד הפועל של אגו"ח פנו לרב [[בנימין גורודצקי]], שהיה אותה עת בפריז, וביקשו ממנו שישתדל אצל הג'וינט שיתרמו כספים עבור העולים המגיעים ארצה. ההיגיון היה כזה: מאחר שמעתה ואילך, ארגון הג'וינט שהחזיקם בפריז, מסיר את ידיו מעליהם, אם כן, יהיה זה סביר שהארגון ימשיך לפרוס את חסותו על העקורים לעוד זמן לא רב, כך שתחילת דרכם בארץ הקודש תצלח.

ובתקופה מאוחרת יותר, חברי ועד הפועל של אגו"ח אף שטחו בפני מנהל הג'וינט באירופה, ד"ר שוורץ, בקשה מיוחדת לקבל עזרה לסיוע בהקמת וביסוס כפר חב"ד.

אולם בפועל, התקציבים התמהמהו מלבוא, בעוד שמאידך גיסא העולים ממשיכים להגיע. באמצע [[חודש שבט]] הגיעו מפריז שלושים משפחות נוספות, שמנו יחדיו כמאה נפשות. בשלב זה, הפנו אותם מטעם הסוכנות למחנות עולים, בעוד חברי ועד הפועל מושיטים להם סיוע בכל המצטרך להם.

אל כוח הפעולה הזה, הצטרף מעבר לים הרב [[שמואל זלמנוב]] שנעשה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] לענייני פליטים. מתוקף תפקידו עמד הרב זלמנוב בקשר עם ראשי אגו"ח בנושא קליטת העולים, ועשה כל שביכולתו להצטרף למסייעים.

מפריז המשיכו להגיע עולים נוספים, ומספר הנפשות שעלו משם כבר הגיע למאתיים. הטיפול במשפחות מפריז היה עתה בראש סדר עדיפויות של חברי אגודת חב"ד. כל משאביהם הופנו לעברה של מטרה זו, והם עבדו ללא לאות כדי להגיש להם סיוע רב ככל שניתן.

====ועד מטעם הפליטים====
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
בשלהי [[חודש אדר]] תש"ט, נתן [[הרבי הריי"צ]] את הסכמתו הסופית לייסוד כפר חב"ד. במכתב לשניים מראשי אגודתחסידיחב"ד הרב זיסלין והרב משה גוראריה כתב הרבי הריי"צ:

'''"בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"'''

הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה.

כעת נבחר מקרב העולים החב"דיים '''ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה'''. ליושב ראש נבחר הרב '''[[זלמן פלדמן]]''', והיו בו חמישה חברים נוספים: ר' '''[[זלמן ברונשטיין]]''', ר' '''[[יצחק מאיר גרינברג]]''', ר' '''[[אברהם שמואל גרליק]]''', ר' '''[[דוד חן]]''' ור' '''[[זלמן סודקביץ']]'''.

בכוחות משותפים, חדשים גם ישנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הריי"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאות.

תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן, פנו אנשי '[[המזרחי]]' - יו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדבר, והוא: שהמתיישבים החב"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתם, מפלגת המזרחי. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם '[[ספריא]]' שננטש על ידי תושביו במהלך [[מלחמת השחרור]], ומיקומו היה נח בהיותו סמוך ל[[צריפין]] ול[[בית דגן]], לא רחוק מ[[רמלה]].

חברי אגודת חסידי חב"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגה, כלומר שאין שום מקום ל[[מחשבה]] לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודית, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של 'ספריא' אנשי המזרחי, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתים. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים.

====הפלישה לספריא====
אולם דבר לא התקדם. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החב"די לא נראה באופק. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.

במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, [[הרש"ג]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

====המאבק עם ה'מזרחי'====
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי רכב בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדה, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות בכפר חב"ד:

"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר".

החלוקה היתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.

הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.

הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:

"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע היתה משאבת מים, ממנה שאבנו [[מים]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים.
מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד".

כפר חב"ד נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרש"ג נטל חלק במסיבה.

הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרון, עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרט.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם]], בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

=== שכונות ורחובות===
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תשע"ז).

בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
* [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]" (הוקם בשנת [[תשמ"ו]] (1986))
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].
* משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]])

=== בתי כנסת ===
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*"המרכזי".
*נחום יצחק. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*ישראל אריה לייב. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. [[משפיע]] ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*רייטשיק שול. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
*יעקב אבינו.
*שערי אליהו.
*בית כנסת בבית משפחת גינדי.
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
* [[חדר ליובאוויטש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

=== מבני ציבור ===
* מזכירות כפר חב"ד
* המועצה האזורית עמק לוד
* מתנ"ס - מרכז יצירה
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית", מרפאת קופת "מאוחדת" ו"טיפת חלב".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]]) אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם המכריע של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].

===שונות===
* "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
* ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי
* מקוה בית מנחם
* מקוה נחום יצחק
* מקווה 'רייטשיק שול'

== כלכלה ==
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד|בגדים]], תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה בישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מ[[נחלת הר חב"ד]] לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.

=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. כיום ([[תשע"ז]]) מכהן כיו"ר הועד הרב [[שמעון רבינוביץ']], לאחר שהרב [[בנימין ליפשיץ]] התמנה לסגן יו"ר המועצה דוד יפרח, וע"פ החוק אי-אפשר לשמש בשני התפקידים כאחד.

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים.

== גלריית תמונות ==
<gallery>

קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
:::::::::::גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו

== ראו גם ==
* '''[kfar-chabadcom|https://kfar-chabad.com]''', האתר הרשמי של [[ועד כפר חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ כפר חב"ד]''', אתר הבית של ועד כפר חב"ד
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת [[תשכ"א]] - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר||כ"ג אדר תשע"ו}}

;כתבות היסטוריות
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ו
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

שיחה:אסתר

2018-01-30T02:51:38Z

תקופה:

"הייתה גיבורת סיפור" אין בכך שום גנות ולא דופי, אבל הנוסח "חילוני" מדאי כלפי אסתר המלכה, וכלפי המגילה.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 02:51, 30 בינואר 2018 (UTC)

שיחה:אסתר

2018-01-30T02:51:23Z

תקופה: יצירת דף עם התוכן ""הייתה גיבורת סיפור" אין בכך שום גנות ולא דופי, אבל הנוסח "חילוני" מדאי כלפי אסתר המלכה, וכ..."

"הייתה גיבורת סיפור" אין בכך שום גנות ולא דופי, אבל הנוסח "חילוני" מדאי כלפי אסתר המלכה, וכלפי המגילה.

שיחה:קריבוי רוג (עיר)

2018-01-30T02:44:09Z

תקופה: /* לא מובן מה שכתוב "(ברוסית: קריבי ריה)" */ פסקה חדשה

האם עיר זאת היא עיר אחרת מקריוואי ראג? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:25, 17 במאי 2017 (UTC)
:אין לי מושג איך נוצרה הטעות, אך מהשוואה ל[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] ולכתוב בערך, מוכח שאתה צודק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:31, א' בתמוז ה'תשע"ז

== לא מובן מה שכתוב "(ברוסית: קריבי ריה)" ==

--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 02:44, 30 בינואר 2018 (UTC)

מסכת עוקצים

2018-01-30T02:42:02Z

תקופה:

'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת ה[[מזון]] הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים ל[[מזון]] ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.

==ביאורי הרבי==
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רבן שמעון בן גמליאל]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

===ביאורים נוספים===
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כ"ג (עמ' 277)]

*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]

*'''פ"ג [[משניות]] י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]

*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

שיחה:חברת עדינו

2018-01-30T00:41:16Z

תקופה: יצירת דף עם התוכן "1. צריך לתת הסבר לשם החברה 2. האם שם הערך לא צריך להיות עדינו ?"

1. צריך לתת הסבר לשם החברה
2. האם שם הערך לא צריך להיות עדינו ?

ניגון אוּב ווָאדיֶע

2018-01-29T20:06:17Z

תקופה: /* שירתו לפני הרבי */

'''אִי ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ברית המועצות]] בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות [[מסירות נפש]] עזה ו[[ביטחון]] עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.

ניגון זה הוא ניגון שכ"א ב[[ספר הניגונים]].

נוסחא נוספת לניגון זה, ללא המילים ברוסית ובשינויים קלים - נרשם מפי ר' [[שמריהו פלדמן]] (כפר חב"ד) - מופיע כניגון שכ"ב בספר הניגונים.

== מילות הניגון ==
;מילות הניגון:

אִי ווָאדיֶע{{ש}}
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,{{ש}}
אִי וו'אָגְניֶע{{ש}}
מִי ניֶע זְגַארִים.

;בתרגום לעברית:
בְּמַיִם{{ש}}
לֹא נִיטָבַע,{{ש}}
וּבָאֵשׁ{{ש}}
לֹא נִישָׂרֵף.

== שירתו לפני הרבי ==
הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל"מדים|שנות תש"ל}}, לאחר חסידים רבים הצליחו לצאת מ[[רוסיה]] והרבי ביקש ב[[התוועדות]] שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי [[רוסיה]] כאשר עדיין היו כלואים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.

הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, היתה ב[[שמחת תורה]] [[תש"ל]], כאשר ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו.

ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשל"ד]], הסביר הרבי את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל:

{{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}.

{{ציטוטון|ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי|עומד}} על ענין ה[[תורה]], "אין [[מים]] אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב"ה}}, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם [[מים]] טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם}}.

{{ציטוטון|ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו[[גמילות חסדים]]"}}.

{{ציטוטון|ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא [[מצוות]], {{מונחון|מארי עובדין טבין|}}, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות [[מים]] ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי [[ספירת הדעת|הדעת]] הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...}}.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm חסידים מנגנים את הניגון ב[[התוועדות]] עם הרבי] באתר [[חב"ד אורג]]
*[[מדיה:321_Uv_Vadeh_Ume'utonim.mp3 |לשמיעת ניגון שכ"א מפי ר' דוד הורביץ]]
*[[מדיה:322_Simchas_Torah,_Nevel.mp3|לשמיעת ניגון שכ"ב מפי ר' דוד הורביץ]]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: אִי ווָאדיֶע ניגון}}
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]]
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]
[[קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי]]

ו' באלול

2018-01-29T20:02:20Z

תקופה: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אלול}}
'''ו' באלול''' הוא היום השישי ב[[חודש אלול]].

==אירועים ביהדות==
*תי"ד - רבינו [[יום טוב ליפמן הלר]], רבה של קראקא, מחבר ספר 'תוספות יום טוב', נפטר.
*[[תקל"ט]] נפטר רבי שמשון חיים נחמני מחבר "זרע שמשון" על התורה מגילות ופרקי אבות.
*[[תרמ"א]] - רבי אברהם ברך מאני מ[[חברון]], מחבר ספר 'ברוך אברהם', נפטר.
*[[תרמ"ג]] - רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מ[[סיגעט]], מחבר ספר 'ייטב לב', נפטר.
*[[תשכ"ט]] - רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, נפטר.
*[[תשל"ב]] - רבי ישועה שמעון חיים עובדיה, רבה של צפרו - מרוקו, מחבר ספר 'שו"ת ישמח לבב', נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
* [[תשי"ז]] הרב [[יוסף יצחק לידר]]
*[[תשכ"ד]] - הרב [[יהושע (שייע) סגל]], חבר הנהלת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]], חבר [[ועד כפר חב"ד]] ומקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

===נפטרו===
*[[תשכ"ה]] - הרב [[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)]].
*[[תשנ"א]] - הרב [[יעקב נח קראנץ]], משלוחי הרבי ב[[דטרויט]] ובריצ'מונד שבוירג'יניא.

{{להיום יום|ו'|אלול}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ל ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב ו]]

ו' באלול

2018-01-29T19:59:58Z

תקופה:

{{חודש אלול}}
'''ו' באלול''' הוא היום השישי ב[[חודש אלול]].

==אירועים ביהדות==
*תי"ד - רבינו [[יום טוב ליפמן הלר]], רבה של קראקא, מחבר ספר 'תוספות יום טוב', נפטר.
*[[תקל"ט]] נפטר רבי שמשון חיים נחמני מחבר "זרע שמשון" על התורה מגילות ופרקי אבות.
*[[תקע"ט]] נפטר רבי יצחק ב"ר יששכר אבולעפיה, רבה של סופיה ושל טבריה, נפטר בירושלים.
*[[תרמ"א]] - רבי אברהם ברך מאני מ[[חברון]], מחבר ספר 'ברוך אברהם', נפטר.
*[[תרמ"ג]] - רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מ[[סיגעט]], מחבר ספר 'ייטב לב', נפטר.
*[[תשכ"ט]] - רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, נפטר.
*[[תשל"ב]] - רבי ישועה שמעון חיים עובדיה, רבה של צפרו - מרוקו, מחבר ספר 'שו"ת ישמח לבב', נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
* [[תשי"ז]] הרב [[יוסף יצחק לידר]]
*[[תשכ"ד]] - הרב [[יהושע (שייע) סגל]], חבר הנהלת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]], חבר [[ועד כפר חב"ד]] ומקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

===נפטרו===
*[[תשכ"ה]] - הרב [[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)]].
*[[תשנ"א]] - הרב [[יעקב נח קראנץ]], משלוחי הרבי ב[[דטרויט]] ובריצ'מונד שבוירג'יניא.

{{להיום יום|ו'|אלול}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ל ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב ו]]

יהודה שמוטקין

2018-01-29T19:42:35Z

תקופה:

{{אין תמונה}}
הרב '''יהודה שמוטקין''' (? - [[י"ד שבט]] [[תשמ"ב]]) היה חסידי חב"ד תושב [[תל אביב]] שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של [[הרבי הריי"צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] בארץ הקודש

==תולדות חיים==
נולד בוורשה שב[[פולין]] לאביו הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]], שהיה סוחר ספרים אמיד שניהל את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בצעירותו, עלה לארץ הקודש בשנת [[תר"פ]] יחד עם סבו הרב [[דובער משה שמוטקין]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כשלאחר מכן החל לעבוד לפרנסתו בפרדסים הסמוכים לתל אביב כשבאותה תקופה התאכסן אצל דודו ר' יוסף שמוטקין שהתגורר בתל אביב. מידי לילה אחרי שהיה חוזר מהעבודה היה מזדרז לישון, וקם בשעה שתיים בלילה ויושב בבית הכנסת בנחלת בנימין ללמוד חסידות עד שעת התפילה, ולאחר התפילה היה יוצא לעבודה.

===סוחר ספרים===
לאחר נישואיו עם רעייתו פייגא{{הערה|נפטרה ב[[י"ב סיון]] [[תשכ"ז]].}} בת הרב משה אריה לייב, התגורר תקופה קצרה ב[[פתח תקווה]] והחל להתעניין בתחום הספרים אותו ירש מאביו. באותם זמנים נוצר קשר קרוב בינו לבין החסיד ר' [[אברהם פריז]] שהיה מעביר לו כספים באמצעותם היה רוכש ספרי קודש עתיקים וכותרים נדירים של ספרים יהודיים, והיה שולח לספרייתו של אדמו"ר הריי"צ.

אדמו"ר הריי"צ מצידו העריך מאוד את מאמציו ברכישת הספרים ושילוחם, והודה לו באמצעות מכתבי תודה ארוכים ועשירים בתוכן. המכתבים שהיו ממוענים אליו הפכו לימים לאבן יסוד בהדרכה החסידית, וחלקם אף צוטטו על ידי [[הרבי]] בספרו [[לוח היום יום]]. כך לדוגמא הפתגם המופיע בתאריך כ"א שבט "חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל" הינו משפט מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ הממוען אליו, בו מחזק אותו הרבי בדבר איגוד בנות החסידים בארץ הקודש בכלל ובעיר מגוריו פתח תקווה בפרט, לקרוא את שיחות הקודש ואת סיפורי החסידים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=48 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתעג].}}.

בזמן מגוריו בפתח תקוה הורה לו אדמו"ר הריי"צ להיות חבר בחברא קדישא העירונית אך לא לקחת חלק בקבורה בפועל.

===תקופת תל אביב===
בשנת [[תרצ"ז]] עקר לתל אביב ופתח חנות ברחוב אלנבי כשבהמשך עבר אף הוא להתגורר בסמוך אליה באותו רחוב. במענה על הודעתו לאדמו"ר הריי"צ בקשר עם פתיחת החנות, שיגר אליו אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה בו הודה לו שוב על דאגתו לשלוח ספרים וכרוזים לספריית ליובאוויטש, ובירך אותו בפרנסה בהרחבה ובשפע רב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=73 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתפה].}}

בעקבות בקשתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"ח]] שהוצאת הספרים [[קה"ת]] תתעניין בהוצאה לאור מחדש של סדרת ה[[שדי חמד]], פנו אליו נציגי ההוצאה לאור בשם הרבי בתור מי שירש את זכויות ההוצאה לאור מאביו שרכש אותה בכסף מלא. משניתן האישור החלה מערכת קה"ת לעסוק בההדרת הסדרה, ועם סיומה קיבל הרב שמוטקין את תודת הרבי על הסכמתו והוא קיבל את זכויות ההפצה לאור בארץ הקודש כשמטעם הוצאת קה"ת הוענק לו סט שלם.

בשנת [[תשי"ב]] היה בין המתעסקים בהעברת גופתו של אחי הרבי הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] מליוורפול שבאנגליה לבית העלמין היהודי בצפת. לאחר השלמת הפרוייקט, הודה לו הרבי על חלקו, וביקש לדעת מהו הסכום הכספי שהוציא לצורך הענין כדי לשלם לו על טרחתו.

בשנים שלאחר מכן עודד אותו הרבי להרחיב ולפתח את עסקיו בתחום מסחר הספרים, וכתב לו: "לפלא שאינו מרחיב העסק מתאים להוראת מומחים"{{הערה|[[מקדש מלך]] כרך ג, עמוד סו.}}.

במקביל לעיסוקו במסחר, עסק רבות בהפצת מעיינות [[תורת החסידות]] ברחבי הארץ, וב[[בטאון חב"ד]] מופיעות ידיעות רבות על נסיעותיו ליישובים שונים וביקורו בהיכלי ישיבות ברחבי הארץ, שם התוועד והביא את רעיונות החסידות לקהל הרחב.

נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ב]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יוסף נטע שמוטקין]]
*בנו, הרב משה לייב ירחמיאל שמוטקין (נפטר בצעירותו)
*בנו, הרב [[ישראל שמוטקין]], שליח הרבי במילוואקי שבוויסקונסין, ארה"ב, ומנהל מוסדות חב"ד במקום
*בתו, מרת העניא ערנטריי (נפטרה בגיל צעיר)
*בתו מרת לאה, רעייתו של ר' [[ראובן הלמן]] - [[כפר חב"ד]]
*בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב [[אלעזר ליפש]], [[כפר חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמוטקין, יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]

שמעון וייצהנדלר

2018-01-29T18:55:13Z

תקופה: /* תולדות חיים */ מחיקת בדותא

[[תמונה:שמעון וייצהנדלר.jpg|left|thumb|250px|הרב שמעון וייצהנדלר]]
הרב '''שמעון וייצהנדלר''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מרצה ועורך ספרים. שימש בעבר כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]] ובספריית [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד למשפחה חסידי [[אמשינוב]], למד בישיבה קטנה של החסידות, לאח"מ עבר ללמוד בישיבה גדולה הליטאית "חברון-גאולה".

באותה זמן התקרב לחסידות חב"ד-ליובאוויטש. והיה מגיע הרבה להתוועדויות הנערכות ב"[[שיכון חב"ד בירושלים]]".

לאחר נישואיו עם בתו של ר' משה הורביץ מנחלת הר חב"ד, התיישב ב[[רמת גן]], והתמנה כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]].

בתקופת עבודתו בספריה, זכה לקרב אישים רבים לתורתו של הרבי, והחל לעסוק בליקוט ועריכת ספרים.

עם הקמתו של מכון [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], התמנה כעורך ראשי. ובמקביל סיים את עבודתו בספריית היכל מנחם.

לאחר הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מונה לעמוד בראשה.

בשנת [[תשע"ג]] הצטרף לצוות [[בית הספר לתורת הגאולה]], ובמסגרתו מוסר הרצאות עומק על עניני הגאולה כפי שהם מופיעים במקורות ובספרי היסוד של הספרייה התורנית.

נודע בבקיאותו העצומה ובסגנון הרצאותיו הייחודי.

==ספרים בעריכתו==
במשך זמן צאתו לאור של הירחון [[התמים (בית משיח)]] כתב מדור קבוע בשם "ממדף ספרי הישיבה".

* ספר המפענח את ה"הגדה של פסח" אותה כתב [[הרבי]].
* '''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ז]]
* '''[[השביעי (ספר)|השביעי]]''', סייע לפרופ' [[יצחק קראוס]] - ספר העוסק במחקר אודות מפעל חייו של הרבי כפי שמודגש בתורתו ובמשנתו.
* '''[[קהל גדול (ספר)|קהל גדול]]''', ליקוט תורתו של הרבי על [[שנת הקהל]], [[תשס"ט]].
* '''[[החמה וברכתה]]''', ליקוט דברי הרבי בנושא [[ברכת החמה]], [[תשס"ט]].
* '''[[הגדה בעברית מדוברת]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[תשע"א]].
* '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]", התכתבויות של גדולי ישראל עם הרבי בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]], סייע לעריכה, [[תשע"ב]].
* '''[[הקטר של הרבי]]''', סיפור חייו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בעריכת שלומי חסקי. סייע בעריכה, [[תשע"ג]].
* '''[[אגרת החינוך]]''', שיטתם של נשיאי חב"ד ובפרט [[הרבי|הרבי מלך המשיח]] בנושא ה[[חינוך]] בזמננו, [[תשע"ד]].

==קישורים חיצוניים==
;טורים וראיונות:
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/586.pdf נגד הזרם]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 586 עמוד 38
*'''[http://www.hageula.com/moshiach/essense/11253.html הבן השני על פי משנתו של הרבי]''' {{הגאולה}} י"ג [[ניסן]] [[תשע"ד]] (13.04.2014)
*'''[https://boruchmerkur.squarespace.com/katavot/2014/1/11/964446174117.html וארד להצילו]''' - לרגל הוצאתו לאור של ספר [[אגרת החינוך]], בתוך [[שבועון בית משיח]]

;הרצאות ונאומים:
*'''[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11336.html איך להמליך את המלך]''' {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס נשים כ"ח [[ניסן]] תש"ע
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3920 נקודת ההתקשרות - זה המלך שלי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77353 החידוש בקונטרס בית רבינו]''' {{אודיו}} {{אינפו}} ל' אב [[תשע"ג]] (06.08.2013)

{{מיון רגיל:וייצהנדלר, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון-גאולה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

מז'יבוז'

2018-01-26T05:37:44Z

תקופה: /* הסטוריה */

[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערת שוליים|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהיה.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).

==שמה==

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

==מיקומה==
מז'יבוז' שוכנת בין שני הערוצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה ב[[אוקראינה]].

==הסטוריה==

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'בוז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות [[פולין]] את העיר{{הערת שוליים|מסורות [[חסיד]]יות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת [[ת"ק]].}}. ובשנת [[תק"ו]] כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

[[קובץ:בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת (המשוחזר) של הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]

==יהודים==
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערת שוליים|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.

בשנת רס"ב הוקם [[בית הכנסת]] הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני [[בית הכנסת]] עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר{{הערת שוליים|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] ת"א.}}.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספרים{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.

[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי היה הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.

לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז{{הערת שוליים|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו"צ]] כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

==הבעל שם טוב==
[[קובץ:מעיין הבעל שם טוב במזי'בוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]
בשנת [[ת"ק]] חיפש [[הבעל שם טוב]] היכן לגור. תלמידו ר' [[נחמן מהורדנקא]] כתב על-כך לאחיו, [[מו"צ]] העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [[הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערת שוליים|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערת שוליים|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערת שוליים|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערת שוליים|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}}. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערת שוליים|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'[[בעל שם]]' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.

באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.

ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' [[סיוון]] תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי המשיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

==תקופת נכדי הבעש"ט==

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.

אמנם, כיוון שלא היה [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר{{הערת שוליים|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך{{הערת שוליים|על פי אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.}}.

==תקופת האוהב ישראל וצאצאיו==

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה ל[[אדמו"ר]] ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], שהה אז בעיר [[יאס]], בבקשה לבוא לכהן כ[[רב]] בקהילתם{{הערת שוליים|יחסי האוהב ישראל עם [[חסידות חב"ד]] היו מעט מתוחים.}}. הוא נעתר לבקשתם{{הערת שוליים|מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו ה[[דגל מחנה אפרים]]". ואכן, כך הי'.}} והגיע לכהן כרב בעיר.

הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת [[תקמ"ה]].

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל{{הערת שוליים|חתן ר' [[שלום יוסף פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]}}, חזר למז'יבוז' והנהיג שם [[חסידות]] משלו, נפטר בשנת [[תרמ"ח]]. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על [[בית הכנסת]] מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה.

===משפחת ביק===

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

==מזיבוז' בשואה==

בחודש [[אב]] [[תש"א]] נטש צבא [[רוסיה]] את [[מז'יבוז]], והיא נכבשה על-ידי הצבא ה[[גרמניה|גרמני]]. לאומים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של [[הבעש"ט]] נחרב עד-היסוד. בית-המדרש העומד כיום הוא שחזור של המקורי.

במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו ב[[גטו]] שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.

בתחילת שנת [[תש"ג]] שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' [[ניסן]] [[תש"ג]] נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטרנופול.

בודדים מ[[יהודי]] העיירה ניצלו.

==מזיבוז' כיום==

כיום אין [[שליח]] רשמי למז'יבוז', אך בעיר פועל השליח בחלמניצקי הסמוכה - הרב יהושע ראסקין.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה אבי"ש]], '''עיר מבצר''', תולדות העעירה מעז'יבוז', הוצאת מוסודת מזי'בוז, [[ניו יורק]], [[אלול]] [[תשס"ט]].
*חוברת '''אחד היה''', מוסף עיתון [[המבשר]] בנושא [[הבעל שם טוב]], [[חג השבועות]] [[תש"ע]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות ממז'יבוז'] {{אינפו}}
* קבר אחים של יהודי מז'יבוז שנרצחו בשואה באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B025'48.9%22N+27%C2%B022'58.3%22E/@49.43026,27.3850607,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוקראינה]]
[[קטגוריה:פולין]]

מז'יבוז'

2018-01-26T05:36:27Z

תקופה: /* הבעל שם טוב */

[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערת שוליים|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהיה.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).

==שמה==

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

==מיקומה==
מז'יבוז' שוכנת בין שני הערוצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה ב[[אוקראינה]].

==הסטוריה==

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'בוז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות [[פולין]] את העיר{{הערת שוליים|מסורות [[חסיד]]יות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת [[ת"ק]].}}. ובשנת [[תק"ו]] כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

[[קובץ:בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]

==יהודים==
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערת שוליים|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.

בשנת רס"ב הוקם [[בית הכנסת]] הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני [[בית הכנסת]] עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר{{הערת שוליים|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] ת"א.}}.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספרים{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.

[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי היה הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.

לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז{{הערת שוליים|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו"צ]] כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

==הבעל שם טוב==
[[קובץ:מעיין הבעל שם טוב במזי'בוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]
בשנת [[ת"ק]] חיפש [[הבעל שם טוב]] היכן לגור. תלמידו ר' [[נחמן מהורדנקא]] כתב על-כך לאחיו, [[מו"צ]] העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [[הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערת שוליים|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערת שוליים|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערת שוליים|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערת שוליים|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}}. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערת שוליים|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'[[בעל שם]]' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.

באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.

ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' [[סיוון]] תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי המשיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

==תקופת נכדי הבעש"ט==

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.

אמנם, כיוון שלא היה [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר{{הערת שוליים|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך{{הערת שוליים|על פי אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.}}.

==תקופת האוהב ישראל וצאצאיו==

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה ל[[אדמו"ר]] ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], שהה אז בעיר [[יאס]], בבקשה לבוא לכהן כ[[רב]] בקהילתם{{הערת שוליים|יחסי האוהב ישראל עם [[חסידות חב"ד]] היו מעט מתוחים.}}. הוא נעתר לבקשתם{{הערת שוליים|מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו ה[[דגל מחנה אפרים]]". ואכן, כך הי'.}} והגיע לכהן כרב בעיר.

הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת [[תקמ"ה]].

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל{{הערת שוליים|חתן ר' [[שלום יוסף פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]}}, חזר למז'יבוז' והנהיג שם [[חסידות]] משלו, נפטר בשנת [[תרמ"ח]]. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על [[בית הכנסת]] מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה.

===משפחת ביק===

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

==מזיבוז' בשואה==

בחודש [[אב]] [[תש"א]] נטש צבא [[רוסיה]] את [[מז'יבוז]], והיא נכבשה על-ידי הצבא ה[[גרמניה|גרמני]]. לאומים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של [[הבעש"ט]] נחרב עד-היסוד. בית-המדרש העומד כיום הוא שחזור של המקורי.

במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו ב[[גטו]] שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.

בתחילת שנת [[תש"ג]] שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' [[ניסן]] [[תש"ג]] נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטרנופול.

בודדים מ[[יהודי]] העיירה ניצלו.

==מזיבוז' כיום==

כיום אין [[שליח]] רשמי למז'יבוז', אך בעיר פועל השליח בחלמניצקי הסמוכה - הרב יהושע ראסקין.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה אבי"ש]], '''עיר מבצר''', תולדות העעירה מעז'יבוז', הוצאת מוסודת מזי'בוז, [[ניו יורק]], [[אלול]] [[תשס"ט]].
*חוברת '''אחד היה''', מוסף עיתון [[המבשר]] בנושא [[הבעל שם טוב]], [[חג השבועות]] [[תש"ע]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות ממז'יבוז'] {{אינפו}}
* קבר אחים של יהודי מז'יבוז שנרצחו בשואה באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B025'48.9%22N+27%C2%B022'58.3%22E/@49.43026,27.3850607,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוקראינה]]
[[קטגוריה:פולין]]

מז'יבוז'

2018-01-26T05:27:17Z

תקופה: /* מזיבוז' בשואה */

[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערת שוליים|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהיה.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).

==שמה==

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

==מיקומה==
מז'יבוז' שוכנת בין שני הערוצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה ב[[אוקראינה]].

==הסטוריה==

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'בוז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות [[פולין]] את העיר{{הערת שוליים|מסורות [[חסיד]]יות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת [[ת"ק]].}}. ובשנת [[תק"ו]] כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

[[קובץ:בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]

==יהודים==
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערת שוליים|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.

בשנת רס"ב הוקם [[בית הכנסת]] הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני [[בית הכנסת]] עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר{{הערת שוליים|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] ת"א.}}.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספרים{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.

[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי היה הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.

לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז{{הערת שוליים|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו"צ]] כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

==הבעל שם טוב==
[[קובץ:מעיין הבעל שם טוב במזי'בוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]
בשנת [[ת"ק]] חיפש [[הבעל שם טוב]] היכן לגור. תלמידו ר' [[נחמן מהורדנקא]] כתב על-כך לאחיו, [[מו"צ]] העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [[הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערת שוליים|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערת שוליים|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערת שוליים|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערת שוליים|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}}. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערת שוליים|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'[[בעל שם]]' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.

באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.

ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' [[סיוון]] תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

==תקופת נכדי הבעש"ט==

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.

אמנם, כיוון שלא היה [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר{{הערת שוליים|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך{{הערת שוליים|על פי אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.}}.

==תקופת האוהב ישראל וצאצאיו==

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה ל[[אדמו"ר]] ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], שהה אז בעיר [[יאס]], בבקשה לבוא לכהן כ[[רב]] בקהילתם{{הערת שוליים|יחסי האוהב ישראל עם [[חסידות חב"ד]] היו מעט מתוחים.}}. הוא נעתר לבקשתם{{הערת שוליים|מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו ה[[דגל מחנה אפרים]]". ואכן, כך הי'.}} והגיע לכהן כרב בעיר.

הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת [[תקמ"ה]].

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל{{הערת שוליים|חתן ר' [[שלום יוסף פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]}}, חזר למז'יבוז' והנהיג שם [[חסידות]] משלו, נפטר בשנת [[תרמ"ח]]. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על [[בית הכנסת]] מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה.

===משפחת ביק===

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

==מזיבוז' בשואה==

בחודש [[אב]] [[תש"א]] נטש צבא [[רוסיה]] את [[מז'יבוז]], והיא נכבשה על-ידי הצבא ה[[גרמניה|גרמני]]. לאומים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של [[הבעש"ט]] נחרב עד-היסוד. בית-המדרש העומד כיום הוא שחזור של המקורי.

במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו ב[[גטו]] שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.

בתחילת שנת [[תש"ג]] שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' [[ניסן]] [[תש"ג]] נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטרנופול.

בודדים מ[[יהודי]] העיירה ניצלו.

==מזיבוז' כיום==

כיום אין [[שליח]] רשמי למז'יבוז', אך בעיר פועל השליח בחלמניצקי הסמוכה - הרב יהושע ראסקין.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה אבי"ש]], '''עיר מבצר''', תולדות העעירה מעז'יבוז', הוצאת מוסודת מזי'בוז, [[ניו יורק]], [[אלול]] [[תשס"ט]].
*חוברת '''אחד היה''', מוסף עיתון [[המבשר]] בנושא [[הבעל שם טוב]], [[חג השבועות]] [[תש"ע]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות ממז'יבוז'] {{אינפו}}
* קבר אחים של יהודי מז'יבוז שנרצחו בשואה באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B025'48.9%22N+27%C2%B022'58.3%22E/@49.43026,27.3850607,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוקראינה]]
[[קטגוריה:פולין]]

עשרת השבטים

2018-01-26T05:16:29Z

תקופה:

{{לעריכה|}}'''עשרת השבטים''' גלו ואין ידוע היכן הם. חוקרים שונים חוקרים בניסיון למצוא את עקבותם, וספרים רבי חומר נכתבו על מקומות הימצאם. מדרש המופיע בפרקי דרבי אליעזר {{הערה|פרק י"ז.}} אומר: "הקב"ה.. עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".

== שבט מנשה ==
הרב אליהו אביחיל, יו"ר אגודת עמישב, חוקר את מקום הימצאם של שבט מנשה.

במדינת מיזורם שבצפון מזרח [[הודו]], שוכן שבט גדול בשם שינלונג המונה קרוב לשני מליון נפש, ולפי המסורת שבידם הם מצאצאי שבט מנשה. בני השבט התגלו לפני יותר ממאה שנה על ידי מסיונרים נוצריים, ובמשך תקופה של כשבעים שנה התנצרו רוב אנשי השבט. אולם לפני שלושים שנה החלו רבים מהם בתהליך שיבה ליהדות.

היום מקיימים כמה אלפים מבני השבט אורח חיים יהודי וחלקם אף שולחים את בניהם ללמוד בבית הספר היהודי בבומביי, מרחק של 1000 ק"מ!

העובדה המרתקת ביותר היא, שלא מדובר על כפר נחשל, אלא מדינה שלימה. זאת תופעה מדהימה שרוב תושבי המדינה, מדינה תקינה ומסודרת עם פרלמנט וממשלה עצמאיים, רואים עצמם חלק מעם ישראל, כצאצאי שבט מנשה.

דיעה זו רווחת לא רק אצל המוני העם, אלא גם אצל ראשי השלטון. כאשר הגיע הרב אביחייל לאזור בפעם הראשונה, ציפתה לו קבלת פנים ממלכתית. הוא התרשם שיש להם קשר נפשי בלתי רגיל אל מה שקשור ליהדות, ורצונם עז להגיע לארץ ישראל ולחיות כמו יהודיים באמת. רצונם לעלות לארץ אינו מונע מסיבות כלכליות, מכיוון שתנאי החיים במיזורם טובים ביותר, ומדינתם היא המדינה היחידה בהודו שאינה מוגדרת כענייה.

== תשובות הרבי בנושא ==

בשנת [[תשל"ח]] זכה הרב אביחייל לתשובת הרבי בכתב יד קודש "בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה"{{מקור}}.

בשנת [[תשמ"ב]] שלח הרב אביחייל לרבי את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת "תשואות חן", והעיר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני [[ארץ הקודש]] שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'{{מקור}}}}.

התפנית הגדולה החלה בתחילת שנות הנו"נים, בתקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל -קבוצה גדולה מבני השבט הגיעה לגוש קטיף והתיישבה שם. הרב אביחייל, שלא היה שלם לחלוטין עם ההחלטה, פנה שוב לרבי בשאלה האם להביא קבוצות נוספות לארץ, אם לגיירם בארץ או בחו"ל וכן אם להביא רווקים או משפחות. המענה שקיבל הדהים אותו: {{ציטוטון|להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש}}. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|ברכה להצלחה}}.

[[אלי יונה]] שעמד לימין אביחייל, שמע את כל הפרטים הללו, ושוב לא היה לו ספק שהרבי מסכים לכל העניין. הוא החליט לעשות את מסעו יחד עם הרב אביחייל, והציע לו להצטרף אליו. הרב אביחייל הסכים, ואלי חזר לניו-יורק עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה. שם השיגה אותו הידיעה כי כמה רבנים עוררו שאלה על כל העניין. אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות, וכעבור כמה שעות הודיעו לו מהמזכירות שיש ברכה מהרבי. יומיים אחר-כך עדכן אותו הרב אביחייל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה.

== סימני יהדות ==

זמן קצר אחר-כך יצאו סוף סוף למסע, כשאיתם חוקר השבטים הרב יהונתן סגל. גם לאחר שהגיעו לבומביי שבהודו, היו קשיים גדולים בכניסה לאזור ההוא - שם נלחמו חיילי הצבא ההודי בטרוריסטים. סופה רצינית שהתחוללה במקום עיכבה אותם שעות נוספות, ורק בזכות ברכתו של הרבי הצליחו להגיע למחוז חפצם.

בהגיעם למקום נערכה לכבודם קבלת פנים חגיגית בהשתתפות המוני ילדים מכל כפרי האיזור. אלי הסתובב בין הנאספים, חילק תמונות של הרבי וניסה ללמד אותם את הלהיט של אותן שנים '[[משיח]] משיח'. לקבלת הפנים הגיעה גם נערה בשנות העשרה שהייתה ידועה עד אז כאילמת. אלי ניגש גם אליה, נתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים ב... עברית. לא חלף זמן רב ובעיתון המקומי פורסמה בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.

תקופה ארוכה שהה אלי בין בני השבט, וזיהה עשרות עדויות למוצאם היהודי. בני השבט נוהגים לקדש אשה על ידי טבעת תחת [[חופה]]; [[מסכת יבמות|מצוות ייבום וחליצה]] אף היא מתקיימת לכל פרטיה ודקדוקיה, כמו גם... בן סורר ומורה, שלאחר שלוש התראות מסולק מהשבט. [[מזוזה|מזוזות]] בפתחי הבתים, בתי כנסת עם ציורי מנורת המקדש (באלכסון, כשיטת ה[[רמב"ם]]!), ועוד עדויות חותכות שאי אפשר להתעלם מהן.

הוא הופתע להיווכח שהגברים הולכים עם חוטים דמויי [[ציצית]] בארבע כנפות בגדיהם, ה[[נשים]] מכסות את ראשן ומקפידות להדליק נר בכל יום שישי לפני שקיעת השמש. הוא פגש גם כמה מבני השבט שנשאו קמיעים גדולים שבתוכם כתובות המלים היהודיות הנצחיות [[שמע ישראל]]. בני השבט התייחסו לקמיע כאל סוד שמיימי ולא ידעו את משמעות המילים. ראש השבט היה רוחץ את ידיו לפני שהעלה על הכתב את המלים על הקמע העשוי מקלף.

משך אלפי שנים הקפידו בני השבט להנשא רק בינם לבין עצמם. אך בתקופות הגלות שעברו עליהם, נמכרו חלק גדול מהם לעבדים והוכרחו להטמע בעמים זרים. כאמור, לפני מאה שנה גילו אותם מסיונרים נוצריים ועשו בהם שמות. המסיונרים שרפו את רוב תשמישי הקדושה שהיו להם, ותקופה ארוכה נותרו עם זכרונות בלבד, ועם שיר על "מנשה אבינו הקדמון" ש"לקח אותנו דרך הנהרות הגדולים מעבר להרים והביאנו לארץ נוכריה". במקביל המשיכו רבים מהם להתפלל לכיוון ירושלים, ושמרו על כללי היהדות כפי שקיבלו מזקניהם.

בשיחות שניהל עם זקני השבט סיפרו לו על התקופות הטובות שלפני השתלטות המסיונרים, כאשר בכל כפר היה [[כהן]] ושמו "אהרן", ששימש כמנהיג הכפר. הכהונה עברה בירושה, ובגדיו של הכהן כללו אפוד בד, מעיל רקום ומעליו חגורה.

שבט מנשה מונה כשני מליון איש, והם נהנים מאוטונומיה מלאה. אלי יונה שנפגש עם המושל, אמר לתומו תוך שהוא מצביע לעבר כמה מבני השבט שהגיעו לפגישה, "אתה רואה את היהודים שלנו". המושל תיקן אותו מיד ואמר: "רק הם יהודים?", ותוך שהוא מצביע על רעייתו, אמר: "היא יהודייה וגם אני יהודי. כל הארץ הזאת יהודים!"...

אפילו הכומר המקומי, בן השבט שהוכשר על ידי המסיונרים להפיץ את הנצרות, ביקש להצטרף לתפילות והחל לחזור למקורות היהודיים.

כיום יש בכל כפר בית כנסת, בו מתאספים בני השבט ב[[שבת]]ות וחגים אותם, אגב, הם שומרים בצורה כמעט זהה למקובל אצלנו. בתי כנסיות אלו מלאים בסממנים יהודיים, למרות שאין בהם תשמישי קדושה ואף לא [[ספר תורה]], לאחר שאלו נלקחו בכוח הזרוע על ידי המסיונרים.

במסעו זה ביקר אלי גם בדרום הודו, שם גילה שבט נוסף הטוען שהוא מבני אפרים. בני השבט קידמו אותם בשירה על יציאת מצרים. זהו שיר שלדבריהם ליווה אותם בשנות הגלות, והוא מושר במקהלה בפתיחת כל אסיפה ציבורית של בני השבט. מילות השיר מאזכרות את חג הפסח וקריעת יום סוף, עמוד האש והענן, טביעת המצרים בים, והמים שיצאו מהסלע.

כשחזר ממסעו בהודו, ישב עם הרב אלימלך שחר שהעלה את הכל על הכתב, ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הפקס הוקרא לפני הרבי, וכפי שסיפר לו המזכיר אחר-כך, חיוך של שביעות רצון נראה על פניו של הרבי.

== שבט מנשה תחילה ==

ב[[תשרי]] [[תשס"ז]] יצאה משלחת רבנים לביקור בן שבוע בהודו, בו ניסו להתחקות אחר הרקע היהודי של שבט "בני המנשה" בצפון מזרח הודו. בראש המשלחת, שיצאה מטעמו של הרב הראשי הספרדי, הרה"ג [[שלמה עמאר]], עמד אב בית הדין של [[פתח תקווה]], הרב ציון בוארון.

אחד הרבנים שהשתתף במשלחת, הרב אליהו בירנבוים מאגודת "עמי שב", סיפר כי המשלחת ביקרה במזורם ומניפור, בהם מרוכזים בין 5,000 ל-6,000 איש הרואים עצמם כצאצאי יהודים, והמעוניינים לעלות ארצה.

לדבריו, "אין ספק שהם חייבים גיור. אין מסמכים היסטוריים המעידים על יהדותם, אבל זאת מכיוון שבהודו זה עובר מדור לדור במסורת שבעל פה. לכן חקרנו את זקני העדה, שמענו סיפורים, מסורות ומנהגים, ובדקנו עשרות אנשים. חקרנו גם את התושבים הגרים מסביב ושאינם משתייכים לבני המנשה. בשבועות הקרובים נגיש לרב עמאר את המסקנות{{הערת שוליים|1=תוכן הערך מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24313 גליון 'בית משיח' מס' 478].}}

==קישורים חיצוניים==
;מאמרים באתר {{חב}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5581 ובאו האובדים מארץ אשור]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5574 גורל עשרת השבטים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5550 מה עם עשרת השבטים?]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]

אלתר בצלאל קופצ'יק

2018-01-26T05:14:26Z

תקופה:

[[תמונה:בצלאל קופצ'יק.jpg|left|thumb|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים לאסיה ([[ניסן]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]]]]
הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לפונה שב[[הודו]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי"ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].

בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו. לאחר סיום מסלול הלימודים הרגיל בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על קבוצת השלוחים הראשונה שנשלחה מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] על מנת לפתוח את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב"ד. כמו כן התחיל לראשונה את הפעילות החבדי"ת ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת, מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת, תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד העברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.

===השליחות בהודו===
בשנת [[תשנ"ו]] נסע לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים מסיבת [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב"ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש"ס]], שהופעל על ידי הרב שימי גולדשטיין ומשפחתו במשך כשנה. ב[[תשס"א]], יצא הרב קופצי'ק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז מתגורר שם.

מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכים אנשים רבים מכל הקהלים.

==משפחתו ==
*אחיו הרב [[קלונימוס קופצ'יק]], [[שליח]] הרבי ב[[חדרה]].
*גיסו הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קרית אתא]].
;ילדיו
*בנו יחיאל יהודה, מנהל תלמוד תורה חב"ד בבית שמש ושליח הרבי בבית כנסת חב"ד ולקהילה החרדית בבית שמש.
*בנו שניאור זלמן שליח בניו דלהי, [[הודו]].
*בנו יוסף יצחק שליח בבוליביה.
*חתנו, שולם לבקיבקר, מנהל חינוכי בישיבת [[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]] ב[[צפת]].
*בתו יהודית לבקבקר, מחנכת בבית הספר התיכון בית חנה בצפת.
*בנו מנחם מענדל מחנך ב{{ה|מכון הטכנולוגי}}.
* בנו שלמה דידן נצח, מחנך במכון הטכנולוגי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadpuneindia.com אתר בית חב"ד פונה]
;כתבות וראיונות עם הרב קופצ'יק
*'''[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=03f765a99 משיח מתקבל בכל שכבות הציבור]''' - נאומו באמפי תיאטרון ב[[בת ים]] ב[[התוועדות]] ארצית לרגל ג' תמוז {{וידאו}} {{הגאולה}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53010 אני מפחד?! אני שליח של הרבי!]''' - בראיון לאתר 'בחדרי חרדים' בעקבות פיגוע שהתרחש בסמוך לבית חב"ד בפונה {{אינפו}} א' אדר [[תש"ע]] (15.02.2010)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52990 הרב קופצ'יק משחזר את רגעי הפיצוץ]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ל' שבט [[תש"ע]] (14.02.2010)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52144 בית חב"ד בהודו הינו המקום הבטוח ביותר]''' - כתבת פרופיל בעיתון הנפוץ ביותר בהודו {{אינפו}} י"ז טבת [[תש"ע]] (03.01.2010)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51405 שליחות נוסח הודו]''' - עיתון 'ידיעות אמריקה' מסקר את פעילות בית חב"ד פונה בהנהלת הרב קופצ'יק {{אינפו}} י"ד כסלו [[תש"ע]] (01.12.2009)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51098 שנה לטבח: אנו לקראת הכפלת הפעילות {{*}} ראיון מקיף]''' {{אינפו}} כ"ו חשון [[תש"ע]] (13.11.2009)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42699 רק חיים. אין מוות]''' - ראיון לעיתון 'מעריב' {{אינפו}} ח' כסלו [[תשס"ט]] (05.12.2008)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82276 אם הרבי אמר - כך יהיה!]''' - נאומו בעצרת גאולה ומשיח בג' תמוז [[תשס"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קופצ'יק אלתר בצלאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]

שיחה:חיים מאיר יחיאל שפירא

2018-01-26T05:13:20Z

תקופה: /* מה זה משכנו קבוע בב"ב. */ פסקה חדשה

יש למחוק את הערך הישן "[[חיים מאיר שפירא מנאראל]]". לא שמתי לב לכפילות. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:14, 29 בינואר 2010 (UTC)

== מה זה משכנו קבוע בב"ב. ==

שיניתי קצת.
אבל כאשר רק בשנותיו האחרונות בחיי חיתו גר בב"ב, מה טעם המשפט הזה ?!

חיים מאיר יחיאל שפירא

2018-01-26T05:11:51Z

תקופה:

{{אין תמונה}}
[[קובץ:אדמו"ר מנאראל.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנאראל]]
'''רבי חיים מאיר יחיאל שפירא''' ([[אלול]] [[תרס"ז]] - [[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]]) [[אדמו"ר]] וגאב"ד נאראל, מזקני חסידי [[בעלזא]]. היה מקורב ביותר אל רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] ואל האדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]]. משכנו הקבוע היה ב[[בני ברק]] (ברח' רש"י).

בילדותו אימץ אותו הצדיק הקדוש רבי [[אהרון רוקח מבעלזא]] לבן. בזמן [[השואה]] נכחדה כל משפחתו, חוץ ממנו ומבנו ר' בעריש. ב[[תש"ז]] נסע ל[[פוקינג]], שם שלח את בנו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], שם למד אצל ה[[חסיד]] ר' [[ישראל יהודה לוין]]. במשך כל ימי חייו הכיר לו טובה האדמו"ר מנאראל על התקופה ההיא וכשר' ישראל לוין היה מגיע לשהות ב[[תשרי]] אצל [[הרבי]], היה מתאכסן אצל האדמו"ר מנאראל, שגר באותה תקופה בשידרת איסטרן פארקוויי (922).

בשנת [[תש"י]] התיישב ב[[קראון הייטס]] ובינו לבין [[הרבי]] נוצרו קשרים חמים. הרבי היה שולח אליו שאלות בהלכה, והוא ביקר רבות ב-[[770]].

בשנת [[תש"ל]] עבר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר בעיר [[בני ברק]], אך מידי שנה היה מבקר ב[[ארצות הברית]] אצל [[הרבי]].

ר' חיים נפטר ב[[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]] והוא כמעט בן 100 שנים.
[[קטגוריה:גאב"דים|שפירא חיים מאיר יחיאל]]

חיים מאיר יחיאל שפירא

2018-01-26T05:11:19Z

תקופה:

{{אין תמונה}}
[[קובץ:אדמו"ר מנאראל.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנאראל]]
'''רבי חיים מאיר יחיאל שפירא''' ([[אלול]] [[תרס"ז]] - [[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]]) [[אדמו"ר]] וגאב"ד נאראל, מזקני חסידי [[בעלזא]]. היה מקורב ביותר אל רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] ואל האדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]]. משכנו קבוע ב[[בני ברק]] (רח' רש"י).

בילדותו אימץ אותו הצדיק הקדוש רבי [[אהרון רוקח מבעלזא]] לבן. בזמן [[השואה]] נכחדה כל משפחתו, חוץ ממנו ומבנו ר' בעריש. ב[[תש"ז]] נסע ל[[פוקינג]], שם שלח את בנו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], שם למד אצל ה[[חסיד]] ר' [[ישראל יהודה לוין]]. במשך כל ימי חייו הכיר לו טובה האדמו"ר מנאראל על התקופה ההיא וכשר' ישראל לוין היה מגיע לשהות ב[[תשרי]] אצל [[הרבי]], היה מתאכסן אצל האדמו"ר מנאראל, שגר באותה תקופה בשידרת איסטרן פארקוויי (922).

בשנת [[תש"י]] התיישב ב[[קראון הייטס]] ובינו לבין [[הרבי]] נוצרו קשרים חמים. הרבי היה שולח אליו שאלות בהלכה, והוא ביקר רבות ב-[[770]].

בשנת [[תש"ל]] עבר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר בעיר [[בני ברק]], אך מידי שנה היה מבקר ב[[ארצות הברית]] אצל [[הרבי]].

ר' חיים נפטר ב[[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]] והוא כמעט בן 100 שנים.
[[קטגוריה:גאב"דים|שפירא חיים מאיר יחיאל]]

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-01-26T05:10:18Z

תקופה: /* עוד */

{{/פתיח}}


== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז
:::ל2 אני דואג. ל1 - בהמשך--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בכסלו ה'תשע"ח, 17:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::{{א|Men770}} אשריך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:27, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, תוכל בבקשה לשלוח גם לי את האקסל?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ו' בכסלו ה'תשע"ח, 13:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::שלחתי. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ח 18:24, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

== דפים למחיקה מהירה ==

חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו.

זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.

לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

== הערה ==
שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה"באם ברצונכם..." מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)

== פרסום משיח ==

בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)
:צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)

== החלפותיך ==

בהחלפותיך יש מספר בעיות:
א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.
ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.
ג. בתקציר קישרת לערך על האו"ם בפסקה "האו"ם החסידי" וזה נראה שהערך הוא האו"ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע"ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם "בהרחה" במקום "בהרחבה". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע"ח
::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::MEN לפעמים כשאני עושה החלפה שאינה מגיעה לעשרות אירועים אני עושה אותה בלי להטריח עצמי להכנס לחשבון בוט, התקציר נקבע אוטומטית על ידי הבוט והוא לא באמת משנה, קרייזי ושלום יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:20, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:43, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== ה[[קובץ:אל מול פני המדרגות.pdf]] ==

הועלה ברשיון? ב.ה[[קובץ:צוואה גורלית המאבקים על הירושה של.pdf]] הוא פשוט חלק ממנו... ג.אם בכל זאת ישאירו את הקובץ - להוי ידוע כי מכיל תמונות נשים. ואני לא באתי כי אם להעיר.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:51, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
:א. הועלה תוך ציון המקור. נראה שמפורסם באינטרנט ללא הגבלה. ב. צודק, טופלו שני העניינים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בחשוון ה'תשע"ח 20:27, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. יש"כ. איך חותכים עמודים ב-pdf? ב.לא הבנתי: אז לנו יש {{מונחון|אישור בכתב מהמו"ל|ציטוט מתוך:אל מול פני המדרגות, סיפורו המופלא של הרב דוד צבי אריה שניאורסון, גואל אדמות בארץ ישראל ופודה קברי הסנהדרין, הוצאת כרטא תשע"ו (2016), עמוד 2}} או אין? ג.לא מובהר לי מספיק מה פשר הערכים [[נתן אדלר]] ו[[ישראלים מוסקבה]]... ד.איך אני מכניס לחתימה שלי תאריך עברי ולא את המשוקץ? ה.הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] שוכב כבר הרבה זמן מבלי שנראה שמשהוא מתכון לשנות/להוסיף בו משהוא. הייתי שמח אם אתה (או כל אחד אחר) יעבור עליו מבחינת סגנון וניסוח ויאשר את העברתו למרחב הציבורי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:34, 19 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א. בתוכנת ADOBE ACROBAT (לא גירסת הרידר החינמית) ובטח יש אחרות דומות. ב. אין אישור אך יש סיבה טובה להניח שאין בכך בעיה - היות שהמו"ל מפיץ אותו ללא תשלום באינטרנט. אם תהיה תלונות נמחק אותו. ג. לגבי אדלר, זה באמת קצת גבולי, אך כל עוד יש איזו תוספת חב"דית אני בעד להשאיר. לגבי ישראלים במוסקבה, אם אתה רואה עוד פעם כזה ערך דל אתה יכול להניח תבנית [[:תבנית:למחיקה מהירה]]. ד. זה נמצא ב'העדפות' שמופיע בראש כל עמוד בחב"דפדיה. תחפש את הכותרת חתימה, ותעתיק את הרובריקה הבאה לשם. '''<nowiki>[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!||קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח</nowiki>'''. יש גם לסמן את תיבת הסימון שליד המשפט "פירוש החתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)". ה. אעשה זאת בקרוב בל"נ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח 18:42, 20 בנובמבר 2017 (UTC)
::::א.לענ"ד בחב"דפדיה אינה שייכת גישת'''<nowiki> [[לא אוכל לא שותה]]</nowiki>''', שכן אם כך, אנחנו יוצאים מההגדרה של "'''חב"ד'''פדיה". וכיוון שבכל זאת יש צורך לפרט על האישיות - אפשר לעשות זאת בהערת שוליים (גם אם ארוכה במיוחד) ולא בערך שלם (שאגב, מזכיר ביותר את הערך כפי שמופיע באתר הסיטרא-אחרא-פדיה).ב.לא התכוונתי שיהיה זה אתה דווקא - אלא פשוט משהוא שאינו אני, משום שאם סיגננתי את דברי בצורה שגויה אז - איני רואה סיבה שאבחין בכך עכשיו. בכל אופן, תודה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ג' כסלו]] [[תשע"ח]] 16:42, 21 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::היכן תופיע אותה הערת שוליים שאתה מציע? יש בערך משפט על הקשר לחב"ד, זה אמנם מועט ביותר, אך אם הערך ימחק המידע הזה לא יהיה זמין יותר לציבור. ומכיון שמטרתנו הנגשת כל המידע הקשור לחב"ד אני בעד השארה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בכסלו ה'תשע"ח 20:35, 22 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::מה זה זאת אומרת איפה?? אחרי המלים:'''מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי נתן אדלר''' בערך [[חת"ם סופר]]! בנוגע ל'מידע' שיעבד עם מחיקת הערך - רמזתי כבר לפני כן בעדינות:הסיגנון, הקישורים, הפרטים (לדוגמה:'''[[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]''' - איפה תמצא אצלינו פירוט שכזה???) מעידים כי החומר נובע מאתר הסט"א-פדיה. וכמו מאות אלפי הערכים שיש שם ואן אין כי פשוט אין בהם חשיבות מיוחדת - כך גם ערך זה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ה' כסלו]] [[תשע"ח]] 14:56, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::::::א. זאת אומרת שמי שיחפש נתן אדלר בהקשר לחב"ד, יהיה לו יותר קשה למצוא. ב. כפשוט אכפת לי רק מהפסקה הקטנה העוסקת בהקשר החב"די. אבל כדי שהיא תהיה כתובה צריך גם מידע כללי בערך. ג. ההעתקה מויקיפדיה אינה בעייתית כל עוד עושים את ההתאמות הנדרשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:25, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לאיבוד החומר ולכן הרגעתי אותך שכבר נמצא באתר הסט"א-פדיה ואף הועתק משם (אין לי בעיה בלהעתיק משם - יש לי בעיה עם כניסה לשם...), אז אם כך - ניתן לעשות את מה שעשו בערכים [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ו[[ברוך אהרן טייטלבוים]] - התעלמו מכל 70 שנות חייהם וסיכמו זאת בפיסקה בערך [[חסידות סאטמר]] שעוסקת רק בקשריהם לרבי ולחב"ד מבלי להתעסק בהם עצמם - ופשוט ליצור הפניה לאותה פיסקה קצרצרה (שאם לא שמת לב, גם היא עצמה הייתה קיימת והועתקה מהערך [[חת"ם סופר]]!)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]]
צודק. לא חשבתי על זה. אתה מתנדב לעשות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בכסלו ה'תשע"ח 22:25, 26 בנובמבר 2017 (UTC)

:א.הריני ממחה על העיכוב הגדול שבמחיקת {{מונחון|הערך הבעייתי|ומובן לאיזה ערך כוונתי...}} - ובפרט שלאחר מכן נפתח שוב פעמיים בשמות שונים! ב.אז הבנתי שבכל זאת משארים את הערך במקום להסתפק בפסקה עם הפניה או הערת שוליים... ב.לא התכוונתי אל ערכים אלו דווקא (למרות שאין זה פוטר ממחויבות לשפרם...), אלא להנחה הכללית בחב"דפדיה, כי על כל שיחה או מאמר יש לפתוח ערך, מה שגורם צורך לתור אחר מקורות לפסוקים לשיחות ולמאמרים כאחד (ראה כדוגמה בערכים [[ענן]] [[דקל]] ו[[סלמנדרא]] ובדף השיחה שם), לו רק היו טורחים לקשר למקורות מהם שאבו את המידע - היו חוסכים הרבה טירחה. ואחתום בדוגמה מזעזעת: הערך אהרן רוקח הינו מספר 26 בצפייה בחב"דפדיה - 121,926 צפיות! ובכל זאת, הוא נראה כפי שנראה, ולפני זמן לא רב היה גרוע מכך! ואכן, אין בררה אלא להחל במתקפת עריכת ערכים... ג.לגבי סאטמר באופן ספציפי - קיבלת תשובה....--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:23, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. מצטער לא מבין. ב. לא, צריך רק מישהו שיעביר את התוכן לערך המתאים ולהניח תבנית למחיקה על הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בכסלו ה'תשע"ח 18:37, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א.מה לא מובן? ערך [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9A זה]!! ב.אז אתה בעד מחיקת הערך או לא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:55, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
{{א|קער אַ וועלט היינט!}} אני בעד מחיקה, לאחר שהתוכן הרלוונטי יועבר למקום הנכון. כמו"כ לכאורה יש להפוך את הדף לדף הפניה ולא למוחקו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:35, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== אי נטרליות ==

אני נכנסתי לאתרכם בזמן האחרון עד עתה הכרתי את האתר ויקפדיה לתומי חשבתי שזוהי הגירסא החבדית שלו ושמחתי למראה עיני

חשבתי שכמו באתר ההוא הניטרליות וההגונות הינם נר לרגליכם ולא תטיחו כל דבר שלא נראה לכם

נדהמתי לראות שהינכם מדגישים רק צד אחד תוך התעלמות ודחיקת עד חסימת הצד האחר

לפחות אל תשקרו ואל תציגו עצמכם כאתר ניטרלי ואביקטיבי

ברצוני להפוך האתר לאמין ואני רוצה לגייס לשם כך את הויקיפדים תרצה לסייע בכך?

נ.ב. אין לנו מה לצנזר ולהפך כשמצנזרים נראה שמפחדים שידעו האמת אם האמת היא אצלנו נכתוב ויראה הציבור וישפוט
::בשונה מויקיפדיה - שמצהירה על נייטרליות, ובפועל אין בה ולו שמץ ממנה, כפי שיודע כל מי שמכיר אותה קלות - אנחנו מודיעים כבר בראש האתר כי '''"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח"'''. אנחנו חב"דניקים, ולא ניטרליים. מי שקשה לו עם זה - מומלץ לו להתמקד רק בערכים שאין לו בעיה איתם, ואם אינו יכול - בעיה שלו.
::זו רק דעתי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:07, 1 בדצמבר 2017 (UTC)
:::ראשית ויקיפדיה לא מתיימרת להיות ניטרליות אלא להציג את המציאות והדיעות השונות אודתיה מתוך 'נקודת מבט ניטרלית' ואני כותב 'מתיימרת' כי צודק יוסי ידידי שזו יומרה שבמקרים רבות לא ממומשת. ההבדל ביננו הוא שאקסיומות הבסיס שלנו שונות מאלו של ויקיפדיה. האמת שלנו נובעת מהאמת המוחלטת של בורא העולם, כפי שהוא גילה אותה בתורה הקדושה ועל ידי עבדיו הנביאים, עד לרבי שליט"א נביא דורנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בכסלו ה'תשע"ח 19:41, 2 בדצמבר 2017 (UTC)
נכון, וזוהי גם האקסיומה של "הצד השני". למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:52, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
:וודאי גם אני מסכים שזו אנציקלופדיה חבדי"ת רק לתומי חשבתי שאין פירושו של דבר לסלף דברים ולהביא חצאי אמתיות כי אין זה ספר השקפה חבד"י אלא אנציקלופדיה חבדית
:ובתור אנציקלופדיה אחד הכללים הבסיסים בה צריכים להיות הוגנות וניטרליות ולא, הרי היא ספר חבד"י אבל לא אנציקלופדיה.
:אביא רק דוגמא אחת לאי ניטרליות ונטישת כל כלל אנציקלופדי בסיסי מהערך אוהל הרבי הריי"צ בו לא כתוב מילה אפי' ע"כ שיש חסידים החושבים שאחרי ג' תמוז זה המקום בו כותבים ונכסים לרבי
:שבוודאי ידוע לכם שחסידים אלו רבים הם ומתוכם ריבוי משפיעים לאו דווקא הנמנים על מחנה ה'אנטים' (לדוגמא הרב פיצ'ע אופן משפיע בחח"ל צפת שהולך לאוהל בכל יום חול כשהוא נמצא בנ.י. וכהנא רבות)
:לו יהי כדבריך שאנציקלופדיה זו נובעת מ"האמת המוחלטת של בורא העולם כפי שגילת אותה בתורה הקדושה" מי שמך להחליט מהי אותה אמת מוחלטת
:ואולי רק אולי עשרות המשפיעים מכל הצדדים שהולכים לאוהל הק' ע"מ להיכנס לרבי ליחידות הם המגלים האמת המוחלטת
:ובשורה התחתונה מיהו מפרשה של האמת המוחלטת הלזו?
:נ.ב. בנוגע ל'מתימרת' ויקיפדיה לפחות מנסה להיות ניטרלית ואדרבה משפרת עצמה בכיון זה אבל כאן אין גם הרצון הלזו יקרא אנציקלופדיה אתמה?
::מה שנתת זה לא 'דוגמה אחת' אלא עניין עיקרי וייחודי מתוך כלל הערכים בחב"דפדיה. זאת לעומת ערכים אחרים כגון צבאות אגו"ח וכו' בהם מובאים טענות שני הצדדים. יש צדק לפחות בחלק מדבריך על מה שצריך להכתב ב'אוהל הריי"צ'. היו על זה דיונים שונים בעבר ויתכן שזה ישתנה, תוכל לראות בארכיון של אולם הדיונים ובדף השיחה הערך... אגב גם בכל הערכים האחרים הכתיבה לא תמיד נייטרלית אבל זה נובע מכך שעיקר הכותבים כאן משתייכים לצד אחד של המפה, ומכך שנדרש הרבה יותר כח אדם ממה שיש לנו כדי להפוך את חב"דפדיה למיזם רהוט ואחיד שעומד בכללים שהוא עצמו מציב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ח 16:09, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}}, יש לעיין מדוע רוב העורכים משתייכים לצד אחד של המפה. האם שייך שעורכים מ"הצד השני" אינם מרגישים מוזמנים כאן? או אולי מפני שאין הם רואים אפשרות לשיפור כאן? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:16, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

== דניאל גראבסקי ==

נא למחוק את ההוספה ולנעול. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/81.218.117.141|81.218.117.141]] 09:33, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
:{{טופל}}, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ח 18:21, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
::א.במה חטא נשוא הערך שערכו צריך להחסם? חטא המשחית שלא נחסם כלל! ב.האם אפשר לחסום את [[מיוחד:תרומות/רבי שאלתיאל|רבי שאלתיאל]]? הוא משחית פעם אחר פעם את הערך על [[הגר"א]] באיחולי "מזל טוב לשלמה זלמן", ואתמול אף כתב שם דברי בלע על אדמו"ר הזקן! ג.אדם שבשם משפחתו ישנם כשני שמות - בשם הערך יש להכניס מקף או שלא? ד.תוכל להגיב לדברי בקשר לנתן אדלר?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 14:40, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:::{{א|קער אַ וועלט היינט!}} א. הוא לא חטא ולא מפסיד כלום מהחסימה. מקסימום חב"דפדיה מפסידה מידע שאיזשהו אנונימי היה מוסיף בתקופה בה הערך חסום. (שים לב שזו חסימה מוגבלת בזמן והיא אינה חלה על משתמשים ותיקים. ב. הוא לא פעל מאז. ג. לדעתי לא להכניס מקו. ד. הגבתי. ה. מתנצל על העיכוב בתגובה ... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:37, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== בקשה להסרת סירבול ==

כאשר ניסית למצוא דף הפניה (כדי לעשות בו פירושונים. עדיין אינני יודע כיצד בדיוק הייתי יכול לעשות זאת), מצאתי דבר זה לקשה ומסורבל עד מאד.
האם כאן באמת פונים אליך ? (אין לי מסרונים). --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:17, 17 בינואר 2018 (UTC)

ואם אני כבר כאן, מה דעתך להוסיף לערכים של תאריכים בשנה מ"מ לאגר"ק שנכתבו בתאריכים אלו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:11, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכמו"כ להוסיף את המ"מ לשיעור תניא לאותו יום. (או אפשר גם קישור לספר).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:25, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכן לשיחות / יחידיות שנאמרו בתאריכים אלו.
:א. כאן המקום בו פונים לשיע בד"כ. ב. בדפי הפניה לא שמים פירושונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,א' בשבט ה'תשע"ח, 15:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::שלום וברכה. 1. לא הבנתי, האם ביקשת למצוא דף הפניה כלשהו - לא משנה איזה, או רצית למצוא דף הפניה ספציפי. אם כוונתך שניסית להגיע לדף ההפניה והדף הפנה אותך מיידית לערך. שים לב שבמקרה כזה, מתחת לשם הערך אליו הגעת, כתוב בקטן "(הופנה מהדף [[קישור לדף ההפניה]])". וכך מגיעים בקלות לדף ההפניה. 2. לגבי הוספת מ"מ לאגרות בערכי תאריכים לדעתי זה לא נכון. האג"ק זה עניין כללי מידי, וברוב המקרים אין קשר גלוי בין המכתב לבין היום שבו הוא נכתב. 3. לעניין התניא נשים לא נכנסים לערכים אלו כדי לומר חת"ת, זו רק דעתי וכמובן אם תעלה את זה באולם הדיונים, אולי יהיו דעות אחרות. 4. כאן אכן פונים אלי, אך לפעמים לוקח זמן עד שאני מגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשע"ח 20:04, 17 בינואר 2018 (UTC).
:::שלום, ר' שיע. (ו'''ש'''לום '''ע'''ל '''י'''שראל).

:::1. בקשתי להגיע לדף הפניה ספציפי, והגעתי לפי הדרכתך. וייש"כ. שאֵלתי: נניח שדף ההפניה מפנה מ-X ל-Y. ולענ"ד בין מבקשי X ישנם שהתכוונו ל-Z, אלא ש(עדיין) לא קיים כאן ערך Z. במצב כזה עורכים את דף ההפניה ? ומה כותבים בו ?.

:::2. אמנם אין קשר גלוי בין התאריכים לאג"ק, אבל יש בכך הזדמנות לתת קישור לאג"ק שונים, שלא היו מגיעים אליהם כ"כ מהר בפעם אחרת, הרוצה יבחר, והחדל יחדול.

:::3. לגבי התניא, לאחר מחשבה שניה אני מסכים שעדיף שהתניא לא ילמד מע"ג מסך המחשב. אבל ציון המ"מ אפשרי.

:::4. במונחים שלי הגבת מהר.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:38, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::5. באיזו תבנית משתמשים כאשר מוסיפים ביאור לטקסט, המופיע ע"י ריחוף בעכבר ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:41, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::6. האם יש הגיון בחוסר האחידות בין הערכים העוסקים בניגונים. ישנם ערכים שהשם שלהם הוא "ניגון פלוני", וישנם שהשם שלהם הוא "פלוני (ניגון)". אם אין הגיון האם אין צורך לתקן זאת. לגבי שמות ספרים, חוץ ממקרים מיוחדים, בדר"כ שם הערך הוא "פלוני (ספר)".--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:47, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::7. ערכים אודות אישים, שבשם הערך מופיע שמם המלא, אך בציבור הם נקראים בסתם, בשם אחד מתוך שמותיהם (דוגמא אחרונה שפגשתי: [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]]). האם אין לתת לכך ביטוי אם לא בשם הערך, לפחות בתחלת הטקסט של הערך?

:::8. האם קיימת אפשרות לשבור שורה ולעבור לשורה הבאה, מבלי לעשות קטע חדש (רווח בין השורות).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:51, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::9. לערך רבי [[יהונתן אייבשיץ]], אם תוכל להעלות תמונה מויקיפדיה.

:::10. בערכי תאריכים, כותבים על גדולי ישראל שנפטרו (בדר"כ) בימים אלו. מה הם הקריטריונים לאזכור שמות, והאם ישנו הבדל אם מדובר בכאלו שכהנו כאדמו"רים בתנועת החסידות (שמהם יוזכרו גם פחות מפורסמים) ?

:::11. האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים, באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
{{ש}} 1. יש להוסיף דף פירושונים כמוסבר ב[[עזרה:פירושונים]].
{{ש}} 2. מלבד הדיון על בעצם השאלה האם מתאים או לא להכניס את הנ"ל לערכי תאריכים. יש את הצד הפרקטי והטכני של הדברים, פרוייקט כזה לוקח זמן רב, אם הוא יבוצע רק באופן חלקי, הרי שהוא פוגע באחידות וברצינות של חב"דפדיה. ואם יש לך את האפשרות להשקיע את השעות הנחוצות לפרוייקט זה, הרי בקשתי שטוחה אליך להשלים פרוייקטים חיוניים ונחוצים לא פחות, למשל פרוייקט התמונה היומית שצריך להופיע בדף הראשי שלנו. ורק רבע ממנו הושלם. או למשל סעיף 6 שלהלן.
{{ש}} 4. התגובה הזו כבר לא כל כך מהירה אבל האמת היא כשראיתי את הרשימה הארוכה פחדתי להתחיל עם זה ודחיתי {{קריצה}}
{{ש}} 5. ב[[:תבנית:מונחון]], אבל היות שיש עם התבנית הזו בעיות במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות שונות שקוראים את התוכן בעזרת עזרים שונים, עדיף לא להשתמש בה.
{{ש}} 6. הכלל הוא אחיד הן בניגון והן בספר, שם הערך צריך להיות כשמו ללא סוגריים, היוצאים מן הכלל הם ניגונים וספרים ששמם הרגיל תפוס, או צריך להיות תפוס על ידי ערך אחר, וכדי להבדיל ביניהם אנו מוסיפים בשם הערך את הסוגריים (ספר) או (ניגון). מן הסתם שכבר הבחנת שלא כל הערכים פה כתובים כראוי, וגם השמות לא כולם אחידים, זאת בשל העובדה הפשוטה שיצרו אותם מתנדבים שונים, עם ידיעות משתנות אודות הכללים הרצויים. כמובן שצריך וראוי לתקן זאת, זאת על ידי מתנדב שיקח על עצמו את העניין כפרוייקט.
{{ש}} 7. המדיניות שלנו היא ששם הערך יהיה כפי שהם המוכר בציבור. לדוגמה [[רמב"ם]], כנ"ל סעיף 6 הענין דורש תיקון. (את נוטיק כבר תיקנתי, יש"כ.
{{ש}} 8. כן, באמצעות [[:תבנית:ש]]. {{ש}} כך.
{{ש}} 9. בוצע. ובהזדמנות זו '''יש"כ גדול על ערך זה ושלל עריכותיך בחב"דפדיה.
{{ש}} 10. לצערי עדיין לא נקבעו קריטריונים כאלו.
{{ש}} 11. לדעתי לא. אפשר להעלות לדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים]] ולשמוע דעות נוספות.
בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשע"ח 21:03, 24 בינואר 2018 (UTC)
====עוד====
{{גודל|2|(כך הגענו מהר יותר לכאן, וקל יותר לערוך. ו"גם לי גם לך {{מחוק|לא}} יהיה")}}
:5. כאשר האלטרנטיבה היא לא לכתוב בכלל, ג"כ עדיף? כלומר השאלה היא האם באותם מכשירים/עזרים תבנית כזאת מקשה גם על קריאת "גוף הטקסט"?, שאם לא, הרי עדיף מכלום.
:7. בהתאם לכך, יש לתקן את שם הערך שכתבתי על מהרי"ל. '''ואז''', גם בהפניה אליו מדף הפירושונים [[מהרי"ל]].

:'''חדשות'''
:12. בערך [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)]] נכתב "ולכן לא נדפס הספר זה תשעים שנה". מקובל ניסוח כזה, שמשמעותו משתנית מידי שנה או מספר שנים ?
:13. ואגב, תקנתי בערך הנ"ל את "מקומות אחרונות" ל-"מקומות אחרונים" אולי כדאי לתת באיזשהו מקום בולט כללי דקדוק מסוימים. וביניהם הכלל שאין קשר בין צורת הריבוי של התואר (לפי זכר או נקבה) לצורת הריבוי של השם, כי השם פעמים שהוא מתרבה בצורה הנגדית למה שהוא באמת, אבל תוארו מתרבה לפי מה שהוא. אולי גם רשימת השמות הללו. ישנה רשימה מוגבלת (אף שהיא מסתמא אינה קצרה כ"כ) של שמות המתרבים כזכרים והמה נקבות, וכן להפך.{{ש}}שגיאה נוספת שתקנתי עתה בערך אחר כתבו "גודל" במשמעות "ווערט גרעסער", בעוד שלאמתו של דבר הנכון הוא "גדל", ואילו "גודל" הוא מי שעושה גדילים.
:14. מה עלי לעשות כאשר אני פוגש כגון מה שפגשתי בערך [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], "בנו הוא ר' אורי אורנשטיין", כשהשם מעוצב כהפניה לערך בשם הנ"ל, בעוד הערך בשם הנ"ל שייך לאדם אחר (מאותה משפחה) בעל שם זה. האם פשוט להסיר את עיצוב ההפניה, ובזה תם הענין לע"ע ?.
:15. איך יתכן שבערך על חדש [[תשרי]] לא מוזכר בו כלום על הימים טובים החלים בו ? הארועים מתחילים בשנת תק"ז. ומה עם הארוע שהיה בשנת ב' לבריאת עולם (למנין שאנו מונים משנת תוהו) ?
:16. מקובל מה שראיתי (למשל בערך [[לקח טוב]]) שימוש במינוח "המאה ה-11" (כשהכוונה היא למאה ה-48 או ה-49) ?
:17. כשעושים "חיפוש" למציאת מחרוזת בת יותר ממילה אחת מתקבלת רשימת ערכים בהם אפשר למצוא גם חלק מהמחרוזת. א"א להגדיר חיפוש שימצא רק המחרוזת בשלמותה ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 08:56, 25 בינואר 2018 (UTC)
:: 15. שנת התוהו היא שנת האפס. שנת הא' התחילה בראש השנה עם בריאת האדם (כאילו חלפה שנה מאז שנברא..).
:: 16. עדיף לתקן בשנים עבריות, לא בניסוח של המאה ה45...
:: בהצלחה רבה ומופלגה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:24, ט' בשבט, ה'תשע"ח ''(25 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::15. שנת התוהו היא שנת האפס למנין שמנו חז"ל, הוא המנין הישן הכתוב בספרים שמתן תורה הי' בשנת ב' תמ"ח וכו', אבל מנין שאנו מונים כיום הוא ששנת תוהו היא שנת א'. ומנהג שנוהגים כל ישראל אימת היא שנת השמיטה (המחושבת ע"פ שנת חורבן ביהמ"ק) - יוכיח שזו האמת. צא וחשוב. (יש על זה סוגיא בע"ז וברמב"ם הל' שמיטה ויובל). רק דעת הגר"א אינה כן, ולפי דעתו שנת השמיטה מוקדמת בשנה למה שנהוג בכל ישראל.{{ש}}עצם השאלה מחכה לתשובה. "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה".
:::16. לא התכוונתי לכתוב המאה ה45, רק להראות מבט אמיתי על הענין.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 09:00, 25 בינואר 2018 (UTC)
:18. עשיתי קישור לספר בהיברובוקס (בערך [[מרדכי מנשה לאופר]]), ומשום מה מתקבלת הודעת 404, אבל בכניסה ישירה לאתר הדף עולה רגיל. ניסיתי לעשות את הקישור לגירסת בטא של היברובוקס (ובינתיים נשאר כך), וגם שם אותה בעיה. בעיה מוכרת ? ופתרונה ?

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-01-26T05:08:22Z

תקופה: /* עוד */

{{/פתיח}}


== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז
:::ל2 אני דואג. ל1 - בהמשך--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בכסלו ה'תשע"ח, 17:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::{{א|Men770}} אשריך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:27, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, תוכל בבקשה לשלוח גם לי את האקסל?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ו' בכסלו ה'תשע"ח, 13:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::שלחתי. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ח 18:24, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

== דפים למחיקה מהירה ==

חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו.

זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.

לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

== הערה ==
שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה"באם ברצונכם..." מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)

== פרסום משיח ==

בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)
:צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)

== החלפותיך ==

בהחלפותיך יש מספר בעיות:
א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.
ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.
ג. בתקציר קישרת לערך על האו"ם בפסקה "האו"ם החסידי" וזה נראה שהערך הוא האו"ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע"ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם "בהרחה" במקום "בהרחבה". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע"ח
::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::MEN לפעמים כשאני עושה החלפה שאינה מגיעה לעשרות אירועים אני עושה אותה בלי להטריח עצמי להכנס לחשבון בוט, התקציר נקבע אוטומטית על ידי הבוט והוא לא באמת משנה, קרייזי ושלום יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:20, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:43, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== ה[[קובץ:אל מול פני המדרגות.pdf]] ==

הועלה ברשיון? ב.ה[[קובץ:צוואה גורלית המאבקים על הירושה של.pdf]] הוא פשוט חלק ממנו... ג.אם בכל זאת ישאירו את הקובץ - להוי ידוע כי מכיל תמונות נשים. ואני לא באתי כי אם להעיר.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:51, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
:א. הועלה תוך ציון המקור. נראה שמפורסם באינטרנט ללא הגבלה. ב. צודק, טופלו שני העניינים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בחשוון ה'תשע"ח 20:27, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. יש"כ. איך חותכים עמודים ב-pdf? ב.לא הבנתי: אז לנו יש {{מונחון|אישור בכתב מהמו"ל|ציטוט מתוך:אל מול פני המדרגות, סיפורו המופלא של הרב דוד צבי אריה שניאורסון, גואל אדמות בארץ ישראל ופודה קברי הסנהדרין, הוצאת כרטא תשע"ו (2016), עמוד 2}} או אין? ג.לא מובהר לי מספיק מה פשר הערכים [[נתן אדלר]] ו[[ישראלים מוסקבה]]... ד.איך אני מכניס לחתימה שלי תאריך עברי ולא את המשוקץ? ה.הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] שוכב כבר הרבה זמן מבלי שנראה שמשהוא מתכון לשנות/להוסיף בו משהוא. הייתי שמח אם אתה (או כל אחד אחר) יעבור עליו מבחינת סגנון וניסוח ויאשר את העברתו למרחב הציבורי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:34, 19 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א. בתוכנת ADOBE ACROBAT (לא גירסת הרידר החינמית) ובטח יש אחרות דומות. ב. אין אישור אך יש סיבה טובה להניח שאין בכך בעיה - היות שהמו"ל מפיץ אותו ללא תשלום באינטרנט. אם תהיה תלונות נמחק אותו. ג. לגבי אדלר, זה באמת קצת גבולי, אך כל עוד יש איזו תוספת חב"דית אני בעד להשאיר. לגבי ישראלים במוסקבה, אם אתה רואה עוד פעם כזה ערך דל אתה יכול להניח תבנית [[:תבנית:למחיקה מהירה]]. ד. זה נמצא ב'העדפות' שמופיע בראש כל עמוד בחב"דפדיה. תחפש את הכותרת חתימה, ותעתיק את הרובריקה הבאה לשם. '''<nowiki>[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!||קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח</nowiki>'''. יש גם לסמן את תיבת הסימון שליד המשפט "פירוש החתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)". ה. אעשה זאת בקרוב בל"נ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח 18:42, 20 בנובמבר 2017 (UTC)
::::א.לענ"ד בחב"דפדיה אינה שייכת גישת'''<nowiki> [[לא אוכל לא שותה]]</nowiki>''', שכן אם כך, אנחנו יוצאים מההגדרה של "'''חב"ד'''פדיה". וכיוון שבכל זאת יש צורך לפרט על האישיות - אפשר לעשות זאת בהערת שוליים (גם אם ארוכה במיוחד) ולא בערך שלם (שאגב, מזכיר ביותר את הערך כפי שמופיע באתר הסיטרא-אחרא-פדיה).ב.לא התכוונתי שיהיה זה אתה דווקא - אלא פשוט משהוא שאינו אני, משום שאם סיגננתי את דברי בצורה שגויה אז - איני רואה סיבה שאבחין בכך עכשיו. בכל אופן, תודה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ג' כסלו]] [[תשע"ח]] 16:42, 21 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::היכן תופיע אותה הערת שוליים שאתה מציע? יש בערך משפט על הקשר לחב"ד, זה אמנם מועט ביותר, אך אם הערך ימחק המידע הזה לא יהיה זמין יותר לציבור. ומכיון שמטרתנו הנגשת כל המידע הקשור לחב"ד אני בעד השארה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בכסלו ה'תשע"ח 20:35, 22 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::מה זה זאת אומרת איפה?? אחרי המלים:'''מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי נתן אדלר''' בערך [[חת"ם סופר]]! בנוגע ל'מידע' שיעבד עם מחיקת הערך - רמזתי כבר לפני כן בעדינות:הסיגנון, הקישורים, הפרטים (לדוגמה:'''[[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]''' - איפה תמצא אצלינו פירוט שכזה???) מעידים כי החומר נובע מאתר הסט"א-פדיה. וכמו מאות אלפי הערכים שיש שם ואן אין כי פשוט אין בהם חשיבות מיוחדת - כך גם ערך זה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ה' כסלו]] [[תשע"ח]] 14:56, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::::::א. זאת אומרת שמי שיחפש נתן אדלר בהקשר לחב"ד, יהיה לו יותר קשה למצוא. ב. כפשוט אכפת לי רק מהפסקה הקטנה העוסקת בהקשר החב"די. אבל כדי שהיא תהיה כתובה צריך גם מידע כללי בערך. ג. ההעתקה מויקיפדיה אינה בעייתית כל עוד עושים את ההתאמות הנדרשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:25, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לאיבוד החומר ולכן הרגעתי אותך שכבר נמצא באתר הסט"א-פדיה ואף הועתק משם (אין לי בעיה בלהעתיק משם - יש לי בעיה עם כניסה לשם...), אז אם כך - ניתן לעשות את מה שעשו בערכים [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ו[[ברוך אהרן טייטלבוים]] - התעלמו מכל 70 שנות חייהם וסיכמו זאת בפיסקה בערך [[חסידות סאטמר]] שעוסקת רק בקשריהם לרבי ולחב"ד מבלי להתעסק בהם עצמם - ופשוט ליצור הפניה לאותה פיסקה קצרצרה (שאם לא שמת לב, גם היא עצמה הייתה קיימת והועתקה מהערך [[חת"ם סופר]]!)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]]
צודק. לא חשבתי על זה. אתה מתנדב לעשות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בכסלו ה'תשע"ח 22:25, 26 בנובמבר 2017 (UTC)

:א.הריני ממחה על העיכוב הגדול שבמחיקת {{מונחון|הערך הבעייתי|ומובן לאיזה ערך כוונתי...}} - ובפרט שלאחר מכן נפתח שוב פעמיים בשמות שונים! ב.אז הבנתי שבכל זאת משארים את הערך במקום להסתפק בפסקה עם הפניה או הערת שוליים... ב.לא התכוונתי אל ערכים אלו דווקא (למרות שאין זה פוטר ממחויבות לשפרם...), אלא להנחה הכללית בחב"דפדיה, כי על כל שיחה או מאמר יש לפתוח ערך, מה שגורם צורך לתור אחר מקורות לפסוקים לשיחות ולמאמרים כאחד (ראה כדוגמה בערכים [[ענן]] [[דקל]] ו[[סלמנדרא]] ובדף השיחה שם), לו רק היו טורחים לקשר למקורות מהם שאבו את המידע - היו חוסכים הרבה טירחה. ואחתום בדוגמה מזעזעת: הערך אהרן רוקח הינו מספר 26 בצפייה בחב"דפדיה - 121,926 צפיות! ובכל זאת, הוא נראה כפי שנראה, ולפני זמן לא רב היה גרוע מכך! ואכן, אין בררה אלא להחל במתקפת עריכת ערכים... ג.לגבי סאטמר באופן ספציפי - קיבלת תשובה....--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:23, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. מצטער לא מבין. ב. לא, צריך רק מישהו שיעביר את התוכן לערך המתאים ולהניח תבנית למחיקה על הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בכסלו ה'תשע"ח 18:37, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א.מה לא מובן? ערך [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9A זה]!! ב.אז אתה בעד מחיקת הערך או לא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:55, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
{{א|קער אַ וועלט היינט!}} אני בעד מחיקה, לאחר שהתוכן הרלוונטי יועבר למקום הנכון. כמו"כ לכאורה יש להפוך את הדף לדף הפניה ולא למוחקו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:35, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== אי נטרליות ==

אני נכנסתי לאתרכם בזמן האחרון עד עתה הכרתי את האתר ויקפדיה לתומי חשבתי שזוהי הגירסא החבדית שלו ושמחתי למראה עיני

חשבתי שכמו באתר ההוא הניטרליות וההגונות הינם נר לרגליכם ולא תטיחו כל דבר שלא נראה לכם

נדהמתי לראות שהינכם מדגישים רק צד אחד תוך התעלמות ודחיקת עד חסימת הצד האחר

לפחות אל תשקרו ואל תציגו עצמכם כאתר ניטרלי ואביקטיבי

ברצוני להפוך האתר לאמין ואני רוצה לגייס לשם כך את הויקיפדים תרצה לסייע בכך?

נ.ב. אין לנו מה לצנזר ולהפך כשמצנזרים נראה שמפחדים שידעו האמת אם האמת היא אצלנו נכתוב ויראה הציבור וישפוט
::בשונה מויקיפדיה - שמצהירה על נייטרליות, ובפועל אין בה ולו שמץ ממנה, כפי שיודע כל מי שמכיר אותה קלות - אנחנו מודיעים כבר בראש האתר כי '''"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח"'''. אנחנו חב"דניקים, ולא ניטרליים. מי שקשה לו עם זה - מומלץ לו להתמקד רק בערכים שאין לו בעיה איתם, ואם אינו יכול - בעיה שלו.
::זו רק דעתי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:07, 1 בדצמבר 2017 (UTC)
:::ראשית ויקיפדיה לא מתיימרת להיות ניטרליות אלא להציג את המציאות והדיעות השונות אודתיה מתוך 'נקודת מבט ניטרלית' ואני כותב 'מתיימרת' כי צודק יוסי ידידי שזו יומרה שבמקרים רבות לא ממומשת. ההבדל ביננו הוא שאקסיומות הבסיס שלנו שונות מאלו של ויקיפדיה. האמת שלנו נובעת מהאמת המוחלטת של בורא העולם, כפי שהוא גילה אותה בתורה הקדושה ועל ידי עבדיו הנביאים, עד לרבי שליט"א נביא דורנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בכסלו ה'תשע"ח 19:41, 2 בדצמבר 2017 (UTC)
נכון, וזוהי גם האקסיומה של "הצד השני". למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:52, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
:וודאי גם אני מסכים שזו אנציקלופדיה חבדי"ת רק לתומי חשבתי שאין פירושו של דבר לסלף דברים ולהביא חצאי אמתיות כי אין זה ספר השקפה חבד"י אלא אנציקלופדיה חבדית
:ובתור אנציקלופדיה אחד הכללים הבסיסים בה צריכים להיות הוגנות וניטרליות ולא, הרי היא ספר חבד"י אבל לא אנציקלופדיה.
:אביא רק דוגמא אחת לאי ניטרליות ונטישת כל כלל אנציקלופדי בסיסי מהערך אוהל הרבי הריי"צ בו לא כתוב מילה אפי' ע"כ שיש חסידים החושבים שאחרי ג' תמוז זה המקום בו כותבים ונכסים לרבי
:שבוודאי ידוע לכם שחסידים אלו רבים הם ומתוכם ריבוי משפיעים לאו דווקא הנמנים על מחנה ה'אנטים' (לדוגמא הרב פיצ'ע אופן משפיע בחח"ל צפת שהולך לאוהל בכל יום חול כשהוא נמצא בנ.י. וכהנא רבות)
:לו יהי כדבריך שאנציקלופדיה זו נובעת מ"האמת המוחלטת של בורא העולם כפי שגילת אותה בתורה הקדושה" מי שמך להחליט מהי אותה אמת מוחלטת
:ואולי רק אולי עשרות המשפיעים מכל הצדדים שהולכים לאוהל הק' ע"מ להיכנס לרבי ליחידות הם המגלים האמת המוחלטת
:ובשורה התחתונה מיהו מפרשה של האמת המוחלטת הלזו?
:נ.ב. בנוגע ל'מתימרת' ויקיפדיה לפחות מנסה להיות ניטרלית ואדרבה משפרת עצמה בכיון זה אבל כאן אין גם הרצון הלזו יקרא אנציקלופדיה אתמה?
::מה שנתת זה לא 'דוגמה אחת' אלא עניין עיקרי וייחודי מתוך כלל הערכים בחב"דפדיה. זאת לעומת ערכים אחרים כגון צבאות אגו"ח וכו' בהם מובאים טענות שני הצדדים. יש צדק לפחות בחלק מדבריך על מה שצריך להכתב ב'אוהל הריי"צ'. היו על זה דיונים שונים בעבר ויתכן שזה ישתנה, תוכל לראות בארכיון של אולם הדיונים ובדף השיחה הערך... אגב גם בכל הערכים האחרים הכתיבה לא תמיד נייטרלית אבל זה נובע מכך שעיקר הכותבים כאן משתייכים לצד אחד של המפה, ומכך שנדרש הרבה יותר כח אדם ממה שיש לנו כדי להפוך את חב"דפדיה למיזם רהוט ואחיד שעומד בכללים שהוא עצמו מציב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ח 16:09, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}}, יש לעיין מדוע רוב העורכים משתייכים לצד אחד של המפה. האם שייך שעורכים מ"הצד השני" אינם מרגישים מוזמנים כאן? או אולי מפני שאין הם רואים אפשרות לשיפור כאן? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:16, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

== דניאל גראבסקי ==

נא למחוק את ההוספה ולנעול. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/81.218.117.141|81.218.117.141]] 09:33, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
:{{טופל}}, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ח 18:21, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
::א.במה חטא נשוא הערך שערכו צריך להחסם? חטא המשחית שלא נחסם כלל! ב.האם אפשר לחסום את [[מיוחד:תרומות/רבי שאלתיאל|רבי שאלתיאל]]? הוא משחית פעם אחר פעם את הערך על [[הגר"א]] באיחולי "מזל טוב לשלמה זלמן", ואתמול אף כתב שם דברי בלע על אדמו"ר הזקן! ג.אדם שבשם משפחתו ישנם כשני שמות - בשם הערך יש להכניס מקף או שלא? ד.תוכל להגיב לדברי בקשר לנתן אדלר?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 14:40, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:::{{א|קער אַ וועלט היינט!}} א. הוא לא חטא ולא מפסיד כלום מהחסימה. מקסימום חב"דפדיה מפסידה מידע שאיזשהו אנונימי היה מוסיף בתקופה בה הערך חסום. (שים לב שזו חסימה מוגבלת בזמן והיא אינה חלה על משתמשים ותיקים. ב. הוא לא פעל מאז. ג. לדעתי לא להכניס מקו. ד. הגבתי. ה. מתנצל על העיכוב בתגובה ... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:37, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== בקשה להסרת סירבול ==

כאשר ניסית למצוא דף הפניה (כדי לעשות בו פירושונים. עדיין אינני יודע כיצד בדיוק הייתי יכול לעשות זאת), מצאתי דבר זה לקשה ומסורבל עד מאד.
האם כאן באמת פונים אליך ? (אין לי מסרונים). --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:17, 17 בינואר 2018 (UTC)

ואם אני כבר כאן, מה דעתך להוסיף לערכים של תאריכים בשנה מ"מ לאגר"ק שנכתבו בתאריכים אלו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:11, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכמו"כ להוסיף את המ"מ לשיעור תניא לאותו יום. (או אפשר גם קישור לספר).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:25, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכן לשיחות / יחידיות שנאמרו בתאריכים אלו.
:א. כאן המקום בו פונים לשיע בד"כ. ב. בדפי הפניה לא שמים פירושונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,א' בשבט ה'תשע"ח, 15:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::שלום וברכה. 1. לא הבנתי, האם ביקשת למצוא דף הפניה כלשהו - לא משנה איזה, או רצית למצוא דף הפניה ספציפי. אם כוונתך שניסית להגיע לדף ההפניה והדף הפנה אותך מיידית לערך. שים לב שבמקרה כזה, מתחת לשם הערך אליו הגעת, כתוב בקטן "(הופנה מהדף [[קישור לדף ההפניה]])". וכך מגיעים בקלות לדף ההפניה. 2. לגבי הוספת מ"מ לאגרות בערכי תאריכים לדעתי זה לא נכון. האג"ק זה עניין כללי מידי, וברוב המקרים אין קשר גלוי בין המכתב לבין היום שבו הוא נכתב. 3. לעניין התניא נשים לא נכנסים לערכים אלו כדי לומר חת"ת, זו רק דעתי וכמובן אם תעלה את זה באולם הדיונים, אולי יהיו דעות אחרות. 4. כאן אכן פונים אלי, אך לפעמים לוקח זמן עד שאני מגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשע"ח 20:04, 17 בינואר 2018 (UTC).
:::שלום, ר' שיע. (ו'''ש'''לום '''ע'''ל '''י'''שראל).

:::1. בקשתי להגיע לדף הפניה ספציפי, והגעתי לפי הדרכתך. וייש"כ. שאֵלתי: נניח שדף ההפניה מפנה מ-X ל-Y. ולענ"ד בין מבקשי X ישנם שהתכוונו ל-Z, אלא ש(עדיין) לא קיים כאן ערך Z. במצב כזה עורכים את דף ההפניה ? ומה כותבים בו ?.

:::2. אמנם אין קשר גלוי בין התאריכים לאג"ק, אבל יש בכך הזדמנות לתת קישור לאג"ק שונים, שלא היו מגיעים אליהם כ"כ מהר בפעם אחרת, הרוצה יבחר, והחדל יחדול.

:::3. לגבי התניא, לאחר מחשבה שניה אני מסכים שעדיף שהתניא לא ילמד מע"ג מסך המחשב. אבל ציון המ"מ אפשרי.

:::4. במונחים שלי הגבת מהר.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:38, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::5. באיזו תבנית משתמשים כאשר מוסיפים ביאור לטקסט, המופיע ע"י ריחוף בעכבר ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:41, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::6. האם יש הגיון בחוסר האחידות בין הערכים העוסקים בניגונים. ישנם ערכים שהשם שלהם הוא "ניגון פלוני", וישנם שהשם שלהם הוא "פלוני (ניגון)". אם אין הגיון האם אין צורך לתקן זאת. לגבי שמות ספרים, חוץ ממקרים מיוחדים, בדר"כ שם הערך הוא "פלוני (ספר)".--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:47, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::7. ערכים אודות אישים, שבשם הערך מופיע שמם המלא, אך בציבור הם נקראים בסתם, בשם אחד מתוך שמותיהם (דוגמא אחרונה שפגשתי: [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]]). האם אין לתת לכך ביטוי אם לא בשם הערך, לפחות בתחלת הטקסט של הערך?

:::8. האם קיימת אפשרות לשבור שורה ולעבור לשורה הבאה, מבלי לעשות קטע חדש (רווח בין השורות).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:51, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::9. לערך רבי [[יהונתן אייבשיץ]], אם תוכל להעלות תמונה מויקיפדיה.

:::10. בערכי תאריכים, כותבים על גדולי ישראל שנפטרו (בדר"כ) בימים אלו. מה הם הקריטריונים לאזכור שמות, והאם ישנו הבדל אם מדובר בכאלו שכהנו כאדמו"רים בתנועת החסידות (שמהם יוזכרו גם פחות מפורסמים) ?

:::11. האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים, באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
{{ש}} 1. יש להוסיף דף פירושונים כמוסבר ב[[עזרה:פירושונים]].
{{ש}} 2. מלבד הדיון על בעצם השאלה האם מתאים או לא להכניס את הנ"ל לערכי תאריכים. יש את הצד הפרקטי והטכני של הדברים, פרוייקט כזה לוקח זמן רב, אם הוא יבוצע רק באופן חלקי, הרי שהוא פוגע באחידות וברצינות של חב"דפדיה. ואם יש לך את האפשרות להשקיע את השעות הנחוצות לפרוייקט זה, הרי בקשתי שטוחה אליך להשלים פרוייקטים חיוניים ונחוצים לא פחות, למשל פרוייקט התמונה היומית שצריך להופיע בדף הראשי שלנו. ורק רבע ממנו הושלם. או למשל סעיף 6 שלהלן.
{{ש}} 4. התגובה הזו כבר לא כל כך מהירה אבל האמת היא כשראיתי את הרשימה הארוכה פחדתי להתחיל עם זה ודחיתי {{קריצה}}
{{ש}} 5. ב[[:תבנית:מונחון]], אבל היות שיש עם התבנית הזו בעיות במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות שונות שקוראים את התוכן בעזרת עזרים שונים, עדיף לא להשתמש בה.
{{ש}} 6. הכלל הוא אחיד הן בניגון והן בספר, שם הערך צריך להיות כשמו ללא סוגריים, היוצאים מן הכלל הם ניגונים וספרים ששמם הרגיל תפוס, או צריך להיות תפוס על ידי ערך אחר, וכדי להבדיל ביניהם אנו מוסיפים בשם הערך את הסוגריים (ספר) או (ניגון). מן הסתם שכבר הבחנת שלא כל הערכים פה כתובים כראוי, וגם השמות לא כולם אחידים, זאת בשל העובדה הפשוטה שיצרו אותם מתנדבים שונים, עם ידיעות משתנות אודות הכללים הרצויים. כמובן שצריך וראוי לתקן זאת, זאת על ידי מתנדב שיקח על עצמו את העניין כפרוייקט.
{{ש}} 7. המדיניות שלנו היא ששם הערך יהיה כפי שהם המוכר בציבור. לדוגמה [[רמב"ם]], כנ"ל סעיף 6 הענין דורש תיקון. (את נוטיק כבר תיקנתי, יש"כ.
{{ש}} 8. כן, באמצעות [[:תבנית:ש]]. {{ש}} כך.
{{ש}} 9. בוצע. ובהזדמנות זו '''יש"כ גדול על ערך זה ושלל עריכותיך בחב"דפדיה.
{{ש}} 10. לצערי עדיין לא נקבעו קריטריונים כאלו.
{{ש}} 11. לדעתי לא. אפשר להעלות לדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים]] ולשמוע דעות נוספות.
בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשע"ח 21:03, 24 בינואר 2018 (UTC)
====עוד====
{{גודל|2|(כך הגענו מהר יותר לכאן, וקל יותר לערוך. ו"גם לי גם לך {{מחוק|לא}} יהיה")}}
:5. כאשר האלטרנטיבה היא לא לכתוב בכלל, ג"כ עדיף? כלומר השאלה היא האם באותם מכשירים/עזרים תבנית כזאת מקשה גם על קריאת "גוף הטקסט"?, שאם לא, הרי עדיף מכלום.
:7. בהתאם לכך, יש לתקן את שם הערך שכתבתי על מהרי"ל. '''ואז''', גם בהפניה אליו מדף הפירושונים [[מהרי"ל]].

:'''חדשות'''
:12. בערך [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)]] נכתב "ולכן לא נדפס הספר זה תשעים שנה". מקובל ניסוח כזה, שמשמעותו משתנית מידי שנה או מספר שנים ?
:13. ואגב, תקנתי בערך הנ"ל את "מקומות אחרונות" ל-"מקומות אחרונים" אולי כדאי לתת באיזשהו מקום בולט כללי דקדוק מסוימים. וביניהם הכלל שאין קשר בין צורת הריבוי של התואר (לפי זכר או נקבה) לצורת הריבוי של השם, כי השם פעמים שהוא מתרבה בצורה הנגדית למה שהוא באמת, אבל תוארו מתרבה לפי מה שהוא. אולי גם רשימת השמות הללו. ישנה רשימה מוגבלת (אף שהיא מסתמא אינה קצרה כ"כ) של שמות המתרבים כזכרים והמה נקבות, וכן להפך.{{ש}}שגיאה נוספת שתקנתי עתה בערך אחר כתבו "גודל" במשמעות "ווערט גרעסער", בעוד שלאמתו של דבר הנכון הוא "גדל", ואילו "גודל" הוא מי שעושה גדילים.
:14. מה עלי לעשות כאשר אני פוגש כגון מה שפגשתי בערך [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], "בנו הוא ר' אורי אורנשטיין", כשהשם מעוצב כהפניה לערך בשם הנ"ל, בעוד הערך בשם הנ"ל שייך לאדם אחר (מאותה משפחה) בעל שם זה. האם פשוט להסיר את עיצוב ההפניה, ובזה תם הענין לע"ע ?.
:15. איך יתכן שבערך על חדש [[תשרי]] לא מוזכר בו כלום על הימים טובים החלים בו ? הארועים מתחילים בשנת תק"ז. ומה עם הארוע שהיה בשנת ב' לבריאת עולם (למנין שאנו מונים משנת תוהו) ?
:16. מקובל מה שראיתי (למשל בערך [[לקח טוב]]) שימוש במינוח "המאה ה-11" (כשהכוונה היא למאה ה-48 או ה-49) ?
:17. כשעושים "חיפוש" למציאת מחרוזת בת יותר ממילה אחת מתקבלת רשימת ערכים בהם אפשר למצוא גם חלק מהמחרוזת. א"א להגדיר חיפוש שימצא רק המחרוזת בשלמותה ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 08:56, 25 בינואר 2018 (UTC)
:: 15. שנת התוהו היא שנת האפס. שנת הא' התחילה בראש השנה עם בריאת האדם (כאילו חלפה שנה מאז שנברא..).
:: 16. עדיף לתקן בשנים עבריות, לא בניסוח של המאה ה45...
:: בהצלחה רבה ומופלגה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:24, ט' בשבט, ה'תשע"ח ''(25 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::15. שנת התוהו היא שנת האפס למנין שמנו חז"ל, הוא המנין הישן הכתוב בספרים שמתן תורה הי' בשנת ב' תמ"ח וכו', אבל מנין שאנו מונים כיום הוא ששנת תוהו היא שנת א'. ומנהג שנוהגים כל ישראל אימת היא שנת השמיטה (המחושבת ע"פ שנת חורבן ביהמ"ק) - יוכיח שזו האמת. צא וחשוב. (יש על זה סוגיא בע"ז וברמב"ם הל' שמיטה ויובל). רק דעת הגר"א אינה כן, ולפי דעתו שנת השמיטה מוקדמת בשנה למה שנהוג בכל ישראל.{{ש}}עצם השאלה מחכה לתשובה. "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה".
:::16. לא התכוונתי לכתוב המאה ה45, רק להראות מבט אמיתי על הענין.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 09:00, 25 בינואר 2018 (UTC)
:18. עשיתי קישור לספר בהיברובוקס, ומשום מה מתקבלת הודעת 404, אבל בכניסה ישירה לאתר הדף עולה רגיל. ניסיתי לעשות את הקישור לגירסת בטא של היברובוקס (ובינתיים נשאר כך), וגם שם אותה בעיה. בעיה מוכרת ? ופתרונה ?

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:59:49Z

תקופה: /* קשרים חיצוניים */

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.

{{ערך חסר}}

==קשרים חיצוניים==
* [http://beta.hebrewbooks.org/15817= צדי"ק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס

{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:58:12Z

תקופה: /* קשרים חיצוניים */

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.

{{ערך חסר}}

==קשרים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/15817= צדי"ק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס

{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:56:58Z

תקופה:

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.

{{ערך חסר}}

==קשרים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/home.aspx= צדי"ק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס

{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:56:19Z

תקופה:

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.
==קשרים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/home.aspx= צדי"ק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:55:33Z

תקופה: /* קשרים חיצוניים */

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.
==קשרים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/home.aspx= צדי"ק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:54:51Z

תקופה: /* קשרים חיצוניים */

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.
==קשרים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/home.aspx=צדיק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:52:08Z

תקופה:

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.
==קשרים חיצוניים==

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

מרדכי מנשה לאופר

2018-01-26T04:45:06Z

תקופה:

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]'''.
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-01-25T09:01:38Z

תקופה: /* עוד */

{{/פתיח}}


== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז
:::ל2 אני דואג. ל1 - בהמשך--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בכסלו ה'תשע"ח, 17:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::{{א|Men770}} אשריך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:27, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, תוכל בבקשה לשלוח גם לי את האקסל?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ו' בכסלו ה'תשע"ח, 13:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::שלחתי. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ח 18:24, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

== דפים למחיקה מהירה ==

חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו.

זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.

לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

== הערה ==
שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה"באם ברצונכם..." מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)

== פרסום משיח ==

בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)
:צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)

== החלפותיך ==

בהחלפותיך יש מספר בעיות:
א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.
ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.
ג. בתקציר קישרת לערך על האו"ם בפסקה "האו"ם החסידי" וזה נראה שהערך הוא האו"ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע"ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם "בהרחה" במקום "בהרחבה". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע"ח
::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::MEN לפעמים כשאני עושה החלפה שאינה מגיעה לעשרות אירועים אני עושה אותה בלי להטריח עצמי להכנס לחשבון בוט, התקציר נקבע אוטומטית על ידי הבוט והוא לא באמת משנה, קרייזי ושלום יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:20, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:43, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== ה[[קובץ:אל מול פני המדרגות.pdf]] ==

הועלה ברשיון? ב.ה[[קובץ:צוואה גורלית המאבקים על הירושה של.pdf]] הוא פשוט חלק ממנו... ג.אם בכל זאת ישאירו את הקובץ - להוי ידוע כי מכיל תמונות נשים. ואני לא באתי כי אם להעיר.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:51, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
:א. הועלה תוך ציון המקור. נראה שמפורסם באינטרנט ללא הגבלה. ב. צודק, טופלו שני העניינים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בחשוון ה'תשע"ח 20:27, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. יש"כ. איך חותכים עמודים ב-pdf? ב.לא הבנתי: אז לנו יש {{מונחון|אישור בכתב מהמו"ל|ציטוט מתוך:אל מול פני המדרגות, סיפורו המופלא של הרב דוד צבי אריה שניאורסון, גואל אדמות בארץ ישראל ופודה קברי הסנהדרין, הוצאת כרטא תשע"ו (2016), עמוד 2}} או אין? ג.לא מובהר לי מספיק מה פשר הערכים [[נתן אדלר]] ו[[ישראלים מוסקבה]]... ד.איך אני מכניס לחתימה שלי תאריך עברי ולא את המשוקץ? ה.הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] שוכב כבר הרבה זמן מבלי שנראה שמשהוא מתכון לשנות/להוסיף בו משהוא. הייתי שמח אם אתה (או כל אחד אחר) יעבור עליו מבחינת סגנון וניסוח ויאשר את העברתו למרחב הציבורי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:34, 19 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א. בתוכנת ADOBE ACROBAT (לא גירסת הרידר החינמית) ובטח יש אחרות דומות. ב. אין אישור אך יש סיבה טובה להניח שאין בכך בעיה - היות שהמו"ל מפיץ אותו ללא תשלום באינטרנט. אם תהיה תלונות נמחק אותו. ג. לגבי אדלר, זה באמת קצת גבולי, אך כל עוד יש איזו תוספת חב"דית אני בעד להשאיר. לגבי ישראלים במוסקבה, אם אתה רואה עוד פעם כזה ערך דל אתה יכול להניח תבנית [[:תבנית:למחיקה מהירה]]. ד. זה נמצא ב'העדפות' שמופיע בראש כל עמוד בחב"דפדיה. תחפש את הכותרת חתימה, ותעתיק את הרובריקה הבאה לשם. '''<nowiki>[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!||קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח</nowiki>'''. יש גם לסמן את תיבת הסימון שליד המשפט "פירוש החתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)". ה. אעשה זאת בקרוב בל"נ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח 18:42, 20 בנובמבר 2017 (UTC)
::::א.לענ"ד בחב"דפדיה אינה שייכת גישת'''<nowiki> [[לא אוכל לא שותה]]</nowiki>''', שכן אם כך, אנחנו יוצאים מההגדרה של "'''חב"ד'''פדיה". וכיוון שבכל זאת יש צורך לפרט על האישיות - אפשר לעשות זאת בהערת שוליים (גם אם ארוכה במיוחד) ולא בערך שלם (שאגב, מזכיר ביותר את הערך כפי שמופיע באתר הסיטרא-אחרא-פדיה).ב.לא התכוונתי שיהיה זה אתה דווקא - אלא פשוט משהוא שאינו אני, משום שאם סיגננתי את דברי בצורה שגויה אז - איני רואה סיבה שאבחין בכך עכשיו. בכל אופן, תודה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ג' כסלו]] [[תשע"ח]] 16:42, 21 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::היכן תופיע אותה הערת שוליים שאתה מציע? יש בערך משפט על הקשר לחב"ד, זה אמנם מועט ביותר, אך אם הערך ימחק המידע הזה לא יהיה זמין יותר לציבור. ומכיון שמטרתנו הנגשת כל המידע הקשור לחב"ד אני בעד השארה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בכסלו ה'תשע"ח 20:35, 22 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::מה זה זאת אומרת איפה?? אחרי המלים:'''מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי נתן אדלר''' בערך [[חת"ם סופר]]! בנוגע ל'מידע' שיעבד עם מחיקת הערך - רמזתי כבר לפני כן בעדינות:הסיגנון, הקישורים, הפרטים (לדוגמה:'''[[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]''' - איפה תמצא אצלינו פירוט שכזה???) מעידים כי החומר נובע מאתר הסט"א-פדיה. וכמו מאות אלפי הערכים שיש שם ואן אין כי פשוט אין בהם חשיבות מיוחדת - כך גם ערך זה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ה' כסלו]] [[תשע"ח]] 14:56, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::::::א. זאת אומרת שמי שיחפש נתן אדלר בהקשר לחב"ד, יהיה לו יותר קשה למצוא. ב. כפשוט אכפת לי רק מהפסקה הקטנה העוסקת בהקשר החב"די. אבל כדי שהיא תהיה כתובה צריך גם מידע כללי בערך. ג. ההעתקה מויקיפדיה אינה בעייתית כל עוד עושים את ההתאמות הנדרשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:25, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לאיבוד החומר ולכן הרגעתי אותך שכבר נמצא באתר הסט"א-פדיה ואף הועתק משם (אין לי בעיה בלהעתיק משם - יש לי בעיה עם כניסה לשם...), אז אם כך - ניתן לעשות את מה שעשו בערכים [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ו[[ברוך אהרן טייטלבוים]] - התעלמו מכל 70 שנות חייהם וסיכמו זאת בפיסקה בערך [[חסידות סאטמר]] שעוסקת רק בקשריהם לרבי ולחב"ד מבלי להתעסק בהם עצמם - ופשוט ליצור הפניה לאותה פיסקה קצרצרה (שאם לא שמת לב, גם היא עצמה הייתה קיימת והועתקה מהערך [[חת"ם סופר]]!)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]]
צודק. לא חשבתי על זה. אתה מתנדב לעשות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בכסלו ה'תשע"ח 22:25, 26 בנובמבר 2017 (UTC)

:א.הריני ממחה על העיכוב הגדול שבמחיקת {{מונחון|הערך הבעייתי|ומובן לאיזה ערך כוונתי...}} - ובפרט שלאחר מכן נפתח שוב פעמיים בשמות שונים! ב.אז הבנתי שבכל זאת משארים את הערך במקום להסתפק בפסקה עם הפניה או הערת שוליים... ב.לא התכוונתי אל ערכים אלו דווקא (למרות שאין זה פוטר ממחויבות לשפרם...), אלא להנחה הכללית בחב"דפדיה, כי על כל שיחה או מאמר יש לפתוח ערך, מה שגורם צורך לתור אחר מקורות לפסוקים לשיחות ולמאמרים כאחד (ראה כדוגמה בערכים [[ענן]] [[דקל]] ו[[סלמנדרא]] ובדף השיחה שם), לו רק היו טורחים לקשר למקורות מהם שאבו את המידע - היו חוסכים הרבה טירחה. ואחתום בדוגמה מזעזעת: הערך אהרן רוקח הינו מספר 26 בצפייה בחב"דפדיה - 121,926 צפיות! ובכל זאת, הוא נראה כפי שנראה, ולפני זמן לא רב היה גרוע מכך! ואכן, אין בררה אלא להחל במתקפת עריכת ערכים... ג.לגבי סאטמר באופן ספציפי - קיבלת תשובה....--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:23, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. מצטער לא מבין. ב. לא, צריך רק מישהו שיעביר את התוכן לערך המתאים ולהניח תבנית למחיקה על הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בכסלו ה'תשע"ח 18:37, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א.מה לא מובן? ערך [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9A זה]!! ב.אז אתה בעד מחיקת הערך או לא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:55, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
{{א|קער אַ וועלט היינט!}} אני בעד מחיקה, לאחר שהתוכן הרלוונטי יועבר למקום הנכון. כמו"כ לכאורה יש להפוך את הדף לדף הפניה ולא למוחקו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:35, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== אי נטרליות ==

אני נכנסתי לאתרכם בזמן האחרון עד עתה הכרתי את האתר ויקפדיה לתומי חשבתי שזוהי הגירסא החבדית שלו ושמחתי למראה עיני

חשבתי שכמו באתר ההוא הניטרליות וההגונות הינם נר לרגליכם ולא תטיחו כל דבר שלא נראה לכם

נדהמתי לראות שהינכם מדגישים רק צד אחד תוך התעלמות ודחיקת עד חסימת הצד האחר

לפחות אל תשקרו ואל תציגו עצמכם כאתר ניטרלי ואביקטיבי

ברצוני להפוך האתר לאמין ואני רוצה לגייס לשם כך את הויקיפדים תרצה לסייע בכך?

נ.ב. אין לנו מה לצנזר ולהפך כשמצנזרים נראה שמפחדים שידעו האמת אם האמת היא אצלנו נכתוב ויראה הציבור וישפוט
::בשונה מויקיפדיה - שמצהירה על נייטרליות, ובפועל אין בה ולו שמץ ממנה, כפי שיודע כל מי שמכיר אותה קלות - אנחנו מודיעים כבר בראש האתר כי '''"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח"'''. אנחנו חב"דניקים, ולא ניטרליים. מי שקשה לו עם זה - מומלץ לו להתמקד רק בערכים שאין לו בעיה איתם, ואם אינו יכול - בעיה שלו.
::זו רק דעתי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:07, 1 בדצמבר 2017 (UTC)
:::ראשית ויקיפדיה לא מתיימרת להיות ניטרליות אלא להציג את המציאות והדיעות השונות אודתיה מתוך 'נקודת מבט ניטרלית' ואני כותב 'מתיימרת' כי צודק יוסי ידידי שזו יומרה שבמקרים רבות לא ממומשת. ההבדל ביננו הוא שאקסיומות הבסיס שלנו שונות מאלו של ויקיפדיה. האמת שלנו נובעת מהאמת המוחלטת של בורא העולם, כפי שהוא גילה אותה בתורה הקדושה ועל ידי עבדיו הנביאים, עד לרבי שליט"א נביא דורנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בכסלו ה'תשע"ח 19:41, 2 בדצמבר 2017 (UTC)
נכון, וזוהי גם האקסיומה של "הצד השני". למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:52, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
:וודאי גם אני מסכים שזו אנציקלופדיה חבדי"ת רק לתומי חשבתי שאין פירושו של דבר לסלף דברים ולהביא חצאי אמתיות כי אין זה ספר השקפה חבד"י אלא אנציקלופדיה חבדית
:ובתור אנציקלופדיה אחד הכללים הבסיסים בה צריכים להיות הוגנות וניטרליות ולא, הרי היא ספר חבד"י אבל לא אנציקלופדיה.
:אביא רק דוגמא אחת לאי ניטרליות ונטישת כל כלל אנציקלופדי בסיסי מהערך אוהל הרבי הריי"צ בו לא כתוב מילה אפי' ע"כ שיש חסידים החושבים שאחרי ג' תמוז זה המקום בו כותבים ונכסים לרבי
:שבוודאי ידוע לכם שחסידים אלו רבים הם ומתוכם ריבוי משפיעים לאו דווקא הנמנים על מחנה ה'אנטים' (לדוגמא הרב פיצ'ע אופן משפיע בחח"ל צפת שהולך לאוהל בכל יום חול כשהוא נמצא בנ.י. וכהנא רבות)
:לו יהי כדבריך שאנציקלופדיה זו נובעת מ"האמת המוחלטת של בורא העולם כפי שגילת אותה בתורה הקדושה" מי שמך להחליט מהי אותה אמת מוחלטת
:ואולי רק אולי עשרות המשפיעים מכל הצדדים שהולכים לאוהל הק' ע"מ להיכנס לרבי ליחידות הם המגלים האמת המוחלטת
:ובשורה התחתונה מיהו מפרשה של האמת המוחלטת הלזו?
:נ.ב. בנוגע ל'מתימרת' ויקיפדיה לפחות מנסה להיות ניטרלית ואדרבה משפרת עצמה בכיון זה אבל כאן אין גם הרצון הלזו יקרא אנציקלופדיה אתמה?
::מה שנתת זה לא 'דוגמה אחת' אלא עניין עיקרי וייחודי מתוך כלל הערכים בחב"דפדיה. זאת לעומת ערכים אחרים כגון צבאות אגו"ח וכו' בהם מובאים טענות שני הצדדים. יש צדק לפחות בחלק מדבריך על מה שצריך להכתב ב'אוהל הריי"צ'. היו על זה דיונים שונים בעבר ויתכן שזה ישתנה, תוכל לראות בארכיון של אולם הדיונים ובדף השיחה הערך... אגב גם בכל הערכים האחרים הכתיבה לא תמיד נייטרלית אבל זה נובע מכך שעיקר הכותבים כאן משתייכים לצד אחד של המפה, ומכך שנדרש הרבה יותר כח אדם ממה שיש לנו כדי להפוך את חב"דפדיה למיזם רהוט ואחיד שעומד בכללים שהוא עצמו מציב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ח 16:09, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}}, יש לעיין מדוע רוב העורכים משתייכים לצד אחד של המפה. האם שייך שעורכים מ"הצד השני" אינם מרגישים מוזמנים כאן? או אולי מפני שאין הם רואים אפשרות לשיפור כאן? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:16, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

== דניאל גראבסקי ==

נא למחוק את ההוספה ולנעול. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/81.218.117.141|81.218.117.141]] 09:33, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
:{{טופל}}, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ח 18:21, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
::א.במה חטא נשוא הערך שערכו צריך להחסם? חטא המשחית שלא נחסם כלל! ב.האם אפשר לחסום את [[מיוחד:תרומות/רבי שאלתיאל|רבי שאלתיאל]]? הוא משחית פעם אחר פעם את הערך על [[הגר"א]] באיחולי "מזל טוב לשלמה זלמן", ואתמול אף כתב שם דברי בלע על אדמו"ר הזקן! ג.אדם שבשם משפחתו ישנם כשני שמות - בשם הערך יש להכניס מקף או שלא? ד.תוכל להגיב לדברי בקשר לנתן אדלר?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 14:40, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:::{{א|קער אַ וועלט היינט!}} א. הוא לא חטא ולא מפסיד כלום מהחסימה. מקסימום חב"דפדיה מפסידה מידע שאיזשהו אנונימי היה מוסיף בתקופה בה הערך חסום. (שים לב שזו חסימה מוגבלת בזמן והיא אינה חלה על משתמשים ותיקים. ב. הוא לא פעל מאז. ג. לדעתי לא להכניס מקו. ד. הגבתי. ה. מתנצל על העיכוב בתגובה ... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:37, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== בקשה להסרת סירבול ==

כאשר ניסית למצוא דף הפניה (כדי לעשות בו פירושונים. עדיין אינני יודע כיצד בדיוק הייתי יכול לעשות זאת), מצאתי דבר זה לקשה ומסורבל עד מאד.
האם כאן באמת פונים אליך ? (אין לי מסרונים). --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:17, 17 בינואר 2018 (UTC)

ואם אני כבר כאן, מה דעתך להוסיף לערכים של תאריכים בשנה מ"מ לאגר"ק שנכתבו בתאריכים אלו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:11, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכמו"כ להוסיף את המ"מ לשיעור תניא לאותו יום. (או אפשר גם קישור לספר).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:25, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכן לשיחות / יחידיות שנאמרו בתאריכים אלו.
:א. כאן המקום בו פונים לשיע בד"כ. ב. בדפי הפניה לא שמים פירושונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,א' בשבט ה'תשע"ח, 15:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::שלום וברכה. 1. לא הבנתי, האם ביקשת למצוא דף הפניה כלשהו - לא משנה איזה, או רצית למצוא דף הפניה ספציפי. אם כוונתך שניסית להגיע לדף ההפניה והדף הפנה אותך מיידית לערך. שים לב שבמקרה כזה, מתחת לשם הערך אליו הגעת, כתוב בקטן "(הופנה מהדף [[קישור לדף ההפניה]])". וכך מגיעים בקלות לדף ההפניה. 2. לגבי הוספת מ"מ לאגרות בערכי תאריכים לדעתי זה לא נכון. האג"ק זה עניין כללי מידי, וברוב המקרים אין קשר גלוי בין המכתב לבין היום שבו הוא נכתב. 3. לעניין התניא נשים לא נכנסים לערכים אלו כדי לומר חת"ת, זו רק דעתי וכמובן אם תעלה את זה באולם הדיונים, אולי יהיו דעות אחרות. 4. כאן אכן פונים אלי, אך לפעמים לוקח זמן עד שאני מגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשע"ח 20:04, 17 בינואר 2018 (UTC).
:::שלום, ר' שיע. (ו'''ש'''לום '''ע'''ל '''י'''שראל).

:::1. בקשתי להגיע לדף הפניה ספציפי, והגעתי לפי הדרכתך. וייש"כ. שאֵלתי: נניח שדף ההפניה מפנה מ-X ל-Y. ולענ"ד בין מבקשי X ישנם שהתכוונו ל-Z, אלא ש(עדיין) לא קיים כאן ערך Z. במצב כזה עורכים את דף ההפניה ? ומה כותבים בו ?.

:::2. אמנם אין קשר גלוי בין התאריכים לאג"ק, אבל יש בכך הזדמנות לתת קישור לאג"ק שונים, שלא היו מגיעים אליהם כ"כ מהר בפעם אחרת, הרוצה יבחר, והחדל יחדול.

:::3. לגבי התניא, לאחר מחשבה שניה אני מסכים שעדיף שהתניא לא ילמד מע"ג מסך המחשב. אבל ציון המ"מ אפשרי.

:::4. במונחים שלי הגבת מהר.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:38, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::5. באיזו תבנית משתמשים כאשר מוסיפים ביאור לטקסט, המופיע ע"י ריחוף בעכבר ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:41, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::6. האם יש הגיון בחוסר האחידות בין הערכים העוסקים בניגונים. ישנם ערכים שהשם שלהם הוא "ניגון פלוני", וישנם שהשם שלהם הוא "פלוני (ניגון)". אם אין הגיון האם אין צורך לתקן זאת. לגבי שמות ספרים, חוץ ממקרים מיוחדים, בדר"כ שם הערך הוא "פלוני (ספר)".--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:47, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::7. ערכים אודות אישים, שבשם הערך מופיע שמם המלא, אך בציבור הם נקראים בסתם, בשם אחד מתוך שמותיהם (דוגמא אחרונה שפגשתי: [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]]). האם אין לתת לכך ביטוי אם לא בשם הערך, לפחות בתחלת הטקסט של הערך?

:::8. האם קיימת אפשרות לשבור שורה ולעבור לשורה הבאה, מבלי לעשות קטע חדש (רווח בין השורות).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:51, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::9. לערך רבי [[יהונתן אייבשיץ]], אם תוכל להעלות תמונה מויקיפדיה.

:::10. בערכי תאריכים, כותבים על גדולי ישראל שנפטרו (בדר"כ) בימים אלו. מה הם הקריטריונים לאזכור שמות, והאם ישנו הבדל אם מדובר בכאלו שכהנו כאדמו"רים בתנועת החסידות (שמהם יוזכרו גם פחות מפורסמים) ?

:::11. האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים, באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
{{ש}} 1. יש להוסיף דף פירושונים כמוסבר ב[[עזרה:פירושונים]].
{{ש}} 2. מלבד הדיון על בעצם השאלה האם מתאים או לא להכניס את הנ"ל לערכי תאריכים. יש את הצד הפרקטי והטכני של הדברים, פרוייקט כזה לוקח זמן רב, אם הוא יבוצע רק באופן חלקי, הרי שהוא פוגע באחידות וברצינות של חב"דפדיה. ואם יש לך את האפשרות להשקיע את השעות הנחוצות לפרוייקט זה, הרי בקשתי שטוחה אליך להשלים פרוייקטים חיוניים ונחוצים לא פחות, למשל פרוייקט התמונה היומית שצריך להופיע בדף הראשי שלנו. ורק רבע ממנו הושלם. או למשל סעיף 6 שלהלן.
{{ש}} 4. התגובה הזו כבר לא כל כך מהירה אבל האמת היא כשראיתי את הרשימה הארוכה פחדתי להתחיל עם זה ודחיתי {{קריצה}}
{{ש}} 5. ב[[:תבנית:מונחון]], אבל היות שיש עם התבנית הזו בעיות במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות שונות שקוראים את התוכן בעזרת עזרים שונים, עדיף לא להשתמש בה.
{{ש}} 6. הכלל הוא אחיד הן בניגון והן בספר, שם הערך צריך להיות כשמו ללא סוגריים, היוצאים מן הכלל הם ניגונים וספרים ששמם הרגיל תפוס, או צריך להיות תפוס על ידי ערך אחר, וכדי להבדיל ביניהם אנו מוסיפים בשם הערך את הסוגריים (ספר) או (ניגון). מן הסתם שכבר הבחנת שלא כל הערכים פה כתובים כראוי, וגם השמות לא כולם אחידים, זאת בשל העובדה הפשוטה שיצרו אותם מתנדבים שונים, עם ידיעות משתנות אודות הכללים הרצויים. כמובן שצריך וראוי לתקן זאת, זאת על ידי מתנדב שיקח על עצמו את העניין כפרוייקט.
{{ש}} 7. המדיניות שלנו היא ששם הערך יהיה כפי שהם המוכר בציבור. לדוגמה [[רמב"ם]], כנ"ל סעיף 6 הענין דורש תיקון. (את נוטיק כבר תיקנתי, יש"כ.
{{ש}} 8. כן, באמצעות [[:תבנית:ש]]. {{ש}} כך.
{{ש}} 9. בוצע. ובהזדמנות זו '''יש"כ גדול על ערך זה ושלל עריכותיך בחב"דפדיה.
{{ש}} 10. לצערי עדיין לא נקבעו קריטריונים כאלו.
{{ש}} 11. לדעתי לא. אפשר להעלות לדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים]] ולשמוע דעות נוספות.
בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשע"ח 21:03, 24 בינואר 2018 (UTC)
====עוד====
{{גודל|2|(כך הגענו מהר יותר לכאן, וקל יותר לערוך. ו"גם לי גם לך {{מחוק|לא}} יהיה")}}
:5. כאשר האלטרנטיבה היא לא לכתוב בכלל, ג"כ עדיף? כלומר השאלה היא האם באותם מכשירים/עזרים תבנית כזאת מקשה גם על קריאת "גוף הטקסט"?, שאם לא, הרי עדיף מכלום.
:7. בהתאם לכך, יש לתקן את שם הערך שכתבתי על מהרי"ל. '''ואז''', גם בהפניה אליו מדף הפירושונים [[מהרי"ל]].

:'''חדשות'''
:12. בערך [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)]] נכתב "ולכן לא נדפס הספר זה תשעים שנה". מקובל ניסוח כזה, שמשמעותו משתנית מידי שנה או מספר שנים ?
:13. ואגב, תקנתי בערך הנ"ל את "מקומות אחרונות" ל-"מקומות אחרונים" אולי כדאי לתת באיזשהו מקום בולט כללי דקדוק מסוימים. וביניהם הכלל שאין קשר בין צורת הריבוי של התואר (לפי זכר או נקבה) לצורת הריבוי של השם, כי השם פעמים שהוא מתרבה בצורה הנגדית למה שהוא באמת, אבל תוארו מתרבה לפי מה שהוא. אולי גם רשימת השמות הללו. ישנה רשימה מוגבלת (אף שהיא מסתמא אינה קצרה כ"כ) של שמות המתרבים כזכרים והמה נקבות, וכן להפך.{{ש}}שגיאה נוספת שתקנתי עתה בערך אחר כתבו "גודל" במשמעות "ווערט גרעסער", בעוד שלאמתו של דבר הנכון הוא "גדל", ואילו "גודל" הוא מי שעושה גדילים.
:14. מה עלי לעשות כאשר אני פוגש כגון מה שפגשתי בערך [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], "בנו הוא ר' אורי אורנשטיין", כשהשם מעוצב כהפניה לערך בשם הנ"ל, בעוד הערך בשם הנ"ל שייך לאדם אחר (מאותה משפחה) בעל שם זה. האם פשוט להסיר את עיצוב ההפניה, ובזה תם הענין לע"ע ?.
:15. איך יתכן שבערך על חדש [[תשרי]] לא מוזכר בו כלום על הימים טובים החלים בו ? הארועים מתחילים בשנת תק"ז. ומה עם הארוע שהיה בשנת ב' לבריאת עולם (למנין שאנו מונים משנת תוהו) ?
:16. מקובל מה שראיתי (למשל בערך [[לקח טוב]]) שימוש במינוח "המאה ה-11" (כשהכוונה היא למאה ה-48 או ה-49) ?
:17. כשעושים "חיפוש" למציאת מחרוזת בת יותר ממילה אחת מתקבלת רשימת ערכים בהם אפשר למצוא גם חלק מהמחרוזת. א"א להגדיר חיפוש שימצא רק המחרוזת בשלמותה ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 08:56, 25 בינואר 2018 (UTC)
:: 15. שנת התוהו היא שנת האפס. שנת הא' התחילה בראש השנה עם בריאת האדם (כאילו חלפה שנה מאז שנברא..).
:: 16. עדיף לתקן בשנים עבריות, לא בניסוח של המאה ה45...
:: בהצלחה רבה ומופלגה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:24, ט' בשבט, ה'תשע"ח ''(25 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::15. שנת התוהו היא שנת האפס למנין שמנו חז"ל, הוא המנין הישן הכתוב בספרים שמתן תורה הי' בשנת ב' תמ"ח וכו', אבל מנין שאנו מונים כיום הוא ששנת תוהו היא שנת א'. ומנהג שנוהגים כל ישראל אימת היא שנת השמיטה (המחושבת ע"פ שנת חורבן ביהמ"ק) - יוכיח שזו האמת. צא וחשוב. (יש על זה סוגיא בע"ז וברמב"ם הל' שמיטה ויובל). רק דעת הגר"א אינה כן, ולפי דעתו שנת השמיטה מוקדמת בשנה למה שנהוג בכל ישראל.
:::16. לא התכוונתי לכתוב המאה ה45, רק להראות מבט אמיתי על הענין.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 09:00, 25 בינואר 2018 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-01-25T09:00:32Z

תקופה: /* עוד */

{{/פתיח}}


== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז
:::ל2 אני דואג. ל1 - בהמשך--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בכסלו ה'תשע"ח, 17:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::{{א|Men770}} אשריך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:27, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, תוכל בבקשה לשלוח גם לי את האקסל?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ו' בכסלו ה'תשע"ח, 13:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::שלחתי. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ח 18:24, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

== דפים למחיקה מהירה ==

חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו.

זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.

לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

== הערה ==
שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה"באם ברצונכם..." מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)

== פרסום משיח ==

בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)
:צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)

== החלפותיך ==

בהחלפותיך יש מספר בעיות:
א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.
ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.
ג. בתקציר קישרת לערך על האו"ם בפסקה "האו"ם החסידי" וזה נראה שהערך הוא האו"ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע"ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם "בהרחה" במקום "בהרחבה". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע"ח
::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::MEN לפעמים כשאני עושה החלפה שאינה מגיעה לעשרות אירועים אני עושה אותה בלי להטריח עצמי להכנס לחשבון בוט, התקציר נקבע אוטומטית על ידי הבוט והוא לא באמת משנה, קרייזי ושלום יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:20, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:43, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== ה[[קובץ:אל מול פני המדרגות.pdf]] ==

הועלה ברשיון? ב.ה[[קובץ:צוואה גורלית המאבקים על הירושה של.pdf]] הוא פשוט חלק ממנו... ג.אם בכל זאת ישאירו את הקובץ - להוי ידוע כי מכיל תמונות נשים. ואני לא באתי כי אם להעיר.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:51, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
:א. הועלה תוך ציון המקור. נראה שמפורסם באינטרנט ללא הגבלה. ב. צודק, טופלו שני העניינים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בחשוון ה'תשע"ח 20:27, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. יש"כ. איך חותכים עמודים ב-pdf? ב.לא הבנתי: אז לנו יש {{מונחון|אישור בכתב מהמו"ל|ציטוט מתוך:אל מול פני המדרגות, סיפורו המופלא של הרב דוד צבי אריה שניאורסון, גואל אדמות בארץ ישראל ופודה קברי הסנהדרין, הוצאת כרטא תשע"ו (2016), עמוד 2}} או אין? ג.לא מובהר לי מספיק מה פשר הערכים [[נתן אדלר]] ו[[ישראלים מוסקבה]]... ד.איך אני מכניס לחתימה שלי תאריך עברי ולא את המשוקץ? ה.הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] שוכב כבר הרבה זמן מבלי שנראה שמשהוא מתכון לשנות/להוסיף בו משהוא. הייתי שמח אם אתה (או כל אחד אחר) יעבור עליו מבחינת סגנון וניסוח ויאשר את העברתו למרחב הציבורי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:34, 19 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א. בתוכנת ADOBE ACROBAT (לא גירסת הרידר החינמית) ובטח יש אחרות דומות. ב. אין אישור אך יש סיבה טובה להניח שאין בכך בעיה - היות שהמו"ל מפיץ אותו ללא תשלום באינטרנט. אם תהיה תלונות נמחק אותו. ג. לגבי אדלר, זה באמת קצת גבולי, אך כל עוד יש איזו תוספת חב"דית אני בעד להשאיר. לגבי ישראלים במוסקבה, אם אתה רואה עוד פעם כזה ערך דל אתה יכול להניח תבנית [[:תבנית:למחיקה מהירה]]. ד. זה נמצא ב'העדפות' שמופיע בראש כל עמוד בחב"דפדיה. תחפש את הכותרת חתימה, ותעתיק את הרובריקה הבאה לשם. '''<nowiki>[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!||קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח</nowiki>'''. יש גם לסמן את תיבת הסימון שליד המשפט "פירוש החתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)". ה. אעשה זאת בקרוב בל"נ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח 18:42, 20 בנובמבר 2017 (UTC)
::::א.לענ"ד בחב"דפדיה אינה שייכת גישת'''<nowiki> [[לא אוכל לא שותה]]</nowiki>''', שכן אם כך, אנחנו יוצאים מההגדרה של "'''חב"ד'''פדיה". וכיוון שבכל זאת יש צורך לפרט על האישיות - אפשר לעשות זאת בהערת שוליים (גם אם ארוכה במיוחד) ולא בערך שלם (שאגב, מזכיר ביותר את הערך כפי שמופיע באתר הסיטרא-אחרא-פדיה).ב.לא התכוונתי שיהיה זה אתה דווקא - אלא פשוט משהוא שאינו אני, משום שאם סיגננתי את דברי בצורה שגויה אז - איני רואה סיבה שאבחין בכך עכשיו. בכל אופן, תודה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ג' כסלו]] [[תשע"ח]] 16:42, 21 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::היכן תופיע אותה הערת שוליים שאתה מציע? יש בערך משפט על הקשר לחב"ד, זה אמנם מועט ביותר, אך אם הערך ימחק המידע הזה לא יהיה זמין יותר לציבור. ומכיון שמטרתנו הנגשת כל המידע הקשור לחב"ד אני בעד השארה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בכסלו ה'תשע"ח 20:35, 22 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::מה זה זאת אומרת איפה?? אחרי המלים:'''מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי נתן אדלר''' בערך [[חת"ם סופר]]! בנוגע ל'מידע' שיעבד עם מחיקת הערך - רמזתי כבר לפני כן בעדינות:הסיגנון, הקישורים, הפרטים (לדוגמה:'''[[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]''' - איפה תמצא אצלינו פירוט שכזה???) מעידים כי החומר נובע מאתר הסט"א-פדיה. וכמו מאות אלפי הערכים שיש שם ואן אין כי פשוט אין בהם חשיבות מיוחדת - כך גם ערך זה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ה' כסלו]] [[תשע"ח]] 14:56, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::::::א. זאת אומרת שמי שיחפש נתן אדלר בהקשר לחב"ד, יהיה לו יותר קשה למצוא. ב. כפשוט אכפת לי רק מהפסקה הקטנה העוסקת בהקשר החב"די. אבל כדי שהיא תהיה כתובה צריך גם מידע כללי בערך. ג. ההעתקה מויקיפדיה אינה בעייתית כל עוד עושים את ההתאמות הנדרשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:25, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לאיבוד החומר ולכן הרגעתי אותך שכבר נמצא באתר הסט"א-פדיה ואף הועתק משם (אין לי בעיה בלהעתיק משם - יש לי בעיה עם כניסה לשם...), אז אם כך - ניתן לעשות את מה שעשו בערכים [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ו[[ברוך אהרן טייטלבוים]] - התעלמו מכל 70 שנות חייהם וסיכמו זאת בפיסקה בערך [[חסידות סאטמר]] שעוסקת רק בקשריהם לרבי ולחב"ד מבלי להתעסק בהם עצמם - ופשוט ליצור הפניה לאותה פיסקה קצרצרה (שאם לא שמת לב, גם היא עצמה הייתה קיימת והועתקה מהערך [[חת"ם סופר]]!)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]]
צודק. לא חשבתי על זה. אתה מתנדב לעשות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בכסלו ה'תשע"ח 22:25, 26 בנובמבר 2017 (UTC)

:א.הריני ממחה על העיכוב הגדול שבמחיקת {{מונחון|הערך הבעייתי|ומובן לאיזה ערך כוונתי...}} - ובפרט שלאחר מכן נפתח שוב פעמיים בשמות שונים! ב.אז הבנתי שבכל זאת משארים את הערך במקום להסתפק בפסקה עם הפניה או הערת שוליים... ב.לא התכוונתי אל ערכים אלו דווקא (למרות שאין זה פוטר ממחויבות לשפרם...), אלא להנחה הכללית בחב"דפדיה, כי על כל שיחה או מאמר יש לפתוח ערך, מה שגורם צורך לתור אחר מקורות לפסוקים לשיחות ולמאמרים כאחד (ראה כדוגמה בערכים [[ענן]] [[דקל]] ו[[סלמנדרא]] ובדף השיחה שם), לו רק היו טורחים לקשר למקורות מהם שאבו את המידע - היו חוסכים הרבה טירחה. ואחתום בדוגמה מזעזעת: הערך אהרן רוקח הינו מספר 26 בצפייה בחב"דפדיה - 121,926 צפיות! ובכל זאת, הוא נראה כפי שנראה, ולפני זמן לא רב היה גרוע מכך! ואכן, אין בררה אלא להחל במתקפת עריכת ערכים... ג.לגבי סאטמר באופן ספציפי - קיבלת תשובה....--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:23, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. מצטער לא מבין. ב. לא, צריך רק מישהו שיעביר את התוכן לערך המתאים ולהניח תבנית למחיקה על הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בכסלו ה'תשע"ח 18:37, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א.מה לא מובן? ערך [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9A זה]!! ב.אז אתה בעד מחיקת הערך או לא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:55, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
{{א|קער אַ וועלט היינט!}} אני בעד מחיקה, לאחר שהתוכן הרלוונטי יועבר למקום הנכון. כמו"כ לכאורה יש להפוך את הדף לדף הפניה ולא למוחקו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:35, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== אי נטרליות ==

אני נכנסתי לאתרכם בזמן האחרון עד עתה הכרתי את האתר ויקפדיה לתומי חשבתי שזוהי הגירסא החבדית שלו ושמחתי למראה עיני

חשבתי שכמו באתר ההוא הניטרליות וההגונות הינם נר לרגליכם ולא תטיחו כל דבר שלא נראה לכם

נדהמתי לראות שהינכם מדגישים רק צד אחד תוך התעלמות ודחיקת עד חסימת הצד האחר

לפחות אל תשקרו ואל תציגו עצמכם כאתר ניטרלי ואביקטיבי

ברצוני להפוך האתר לאמין ואני רוצה לגייס לשם כך את הויקיפדים תרצה לסייע בכך?

נ.ב. אין לנו מה לצנזר ולהפך כשמצנזרים נראה שמפחדים שידעו האמת אם האמת היא אצלנו נכתוב ויראה הציבור וישפוט
::בשונה מויקיפדיה - שמצהירה על נייטרליות, ובפועל אין בה ולו שמץ ממנה, כפי שיודע כל מי שמכיר אותה קלות - אנחנו מודיעים כבר בראש האתר כי '''"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח"'''. אנחנו חב"דניקים, ולא ניטרליים. מי שקשה לו עם זה - מומלץ לו להתמקד רק בערכים שאין לו בעיה איתם, ואם אינו יכול - בעיה שלו.
::זו רק דעתי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:07, 1 בדצמבר 2017 (UTC)
:::ראשית ויקיפדיה לא מתיימרת להיות ניטרליות אלא להציג את המציאות והדיעות השונות אודתיה מתוך 'נקודת מבט ניטרלית' ואני כותב 'מתיימרת' כי צודק יוסי ידידי שזו יומרה שבמקרים רבות לא ממומשת. ההבדל ביננו הוא שאקסיומות הבסיס שלנו שונות מאלו של ויקיפדיה. האמת שלנו נובעת מהאמת המוחלטת של בורא העולם, כפי שהוא גילה אותה בתורה הקדושה ועל ידי עבדיו הנביאים, עד לרבי שליט"א נביא דורנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בכסלו ה'תשע"ח 19:41, 2 בדצמבר 2017 (UTC)
נכון, וזוהי גם האקסיומה של "הצד השני". למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:52, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
:וודאי גם אני מסכים שזו אנציקלופדיה חבדי"ת רק לתומי חשבתי שאין פירושו של דבר לסלף דברים ולהביא חצאי אמתיות כי אין זה ספר השקפה חבד"י אלא אנציקלופדיה חבדית
:ובתור אנציקלופדיה אחד הכללים הבסיסים בה צריכים להיות הוגנות וניטרליות ולא, הרי היא ספר חבד"י אבל לא אנציקלופדיה.
:אביא רק דוגמא אחת לאי ניטרליות ונטישת כל כלל אנציקלופדי בסיסי מהערך אוהל הרבי הריי"צ בו לא כתוב מילה אפי' ע"כ שיש חסידים החושבים שאחרי ג' תמוז זה המקום בו כותבים ונכסים לרבי
:שבוודאי ידוע לכם שחסידים אלו רבים הם ומתוכם ריבוי משפיעים לאו דווקא הנמנים על מחנה ה'אנטים' (לדוגמא הרב פיצ'ע אופן משפיע בחח"ל צפת שהולך לאוהל בכל יום חול כשהוא נמצא בנ.י. וכהנא רבות)
:לו יהי כדבריך שאנציקלופדיה זו נובעת מ"האמת המוחלטת של בורא העולם כפי שגילת אותה בתורה הקדושה" מי שמך להחליט מהי אותה אמת מוחלטת
:ואולי רק אולי עשרות המשפיעים מכל הצדדים שהולכים לאוהל הק' ע"מ להיכנס לרבי ליחידות הם המגלים האמת המוחלטת
:ובשורה התחתונה מיהו מפרשה של האמת המוחלטת הלזו?
:נ.ב. בנוגע ל'מתימרת' ויקיפדיה לפחות מנסה להיות ניטרלית ואדרבה משפרת עצמה בכיון זה אבל כאן אין גם הרצון הלזו יקרא אנציקלופדיה אתמה?
::מה שנתת זה לא 'דוגמה אחת' אלא עניין עיקרי וייחודי מתוך כלל הערכים בחב"דפדיה. זאת לעומת ערכים אחרים כגון צבאות אגו"ח וכו' בהם מובאים טענות שני הצדדים. יש צדק לפחות בחלק מדבריך על מה שצריך להכתב ב'אוהל הריי"צ'. היו על זה דיונים שונים בעבר ויתכן שזה ישתנה, תוכל לראות בארכיון של אולם הדיונים ובדף השיחה הערך... אגב גם בכל הערכים האחרים הכתיבה לא תמיד נייטרלית אבל זה נובע מכך שעיקר הכותבים כאן משתייכים לצד אחד של המפה, ומכך שנדרש הרבה יותר כח אדם ממה שיש לנו כדי להפוך את חב"דפדיה למיזם רהוט ואחיד שעומד בכללים שהוא עצמו מציב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ח 16:09, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}}, יש לעיין מדוע רוב העורכים משתייכים לצד אחד של המפה. האם שייך שעורכים מ"הצד השני" אינם מרגישים מוזמנים כאן? או אולי מפני שאין הם רואים אפשרות לשיפור כאן? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:16, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

== דניאל גראבסקי ==

נא למחוק את ההוספה ולנעול. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/81.218.117.141|81.218.117.141]] 09:33, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
:{{טופל}}, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ח 18:21, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
::א.במה חטא נשוא הערך שערכו צריך להחסם? חטא המשחית שלא נחסם כלל! ב.האם אפשר לחסום את [[מיוחד:תרומות/רבי שאלתיאל|רבי שאלתיאל]]? הוא משחית פעם אחר פעם את הערך על [[הגר"א]] באיחולי "מזל טוב לשלמה זלמן", ואתמול אף כתב שם דברי בלע על אדמו"ר הזקן! ג.אדם שבשם משפחתו ישנם כשני שמות - בשם הערך יש להכניס מקף או שלא? ד.תוכל להגיב לדברי בקשר לנתן אדלר?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 14:40, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:::{{א|קער אַ וועלט היינט!}} א. הוא לא חטא ולא מפסיד כלום מהחסימה. מקסימום חב"דפדיה מפסידה מידע שאיזשהו אנונימי היה מוסיף בתקופה בה הערך חסום. (שים לב שזו חסימה מוגבלת בזמן והיא אינה חלה על משתמשים ותיקים. ב. הוא לא פעל מאז. ג. לדעתי לא להכניס מקו. ד. הגבתי. ה. מתנצל על העיכוב בתגובה ... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:37, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== בקשה להסרת סירבול ==

כאשר ניסית למצוא דף הפניה (כדי לעשות בו פירושונים. עדיין אינני יודע כיצד בדיוק הייתי יכול לעשות זאת), מצאתי דבר זה לקשה ומסורבל עד מאד.
האם כאן באמת פונים אליך ? (אין לי מסרונים). --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:17, 17 בינואר 2018 (UTC)

ואם אני כבר כאן, מה דעתך להוסיף לערכים של תאריכים בשנה מ"מ לאגר"ק שנכתבו בתאריכים אלו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:11, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכמו"כ להוסיף את המ"מ לשיעור תניא לאותו יום. (או אפשר גם קישור לספר).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:25, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכן לשיחות / יחידיות שנאמרו בתאריכים אלו.
:א. כאן המקום בו פונים לשיע בד"כ. ב. בדפי הפניה לא שמים פירושונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,א' בשבט ה'תשע"ח, 15:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::שלום וברכה. 1. לא הבנתי, האם ביקשת למצוא דף הפניה כלשהו - לא משנה איזה, או רצית למצוא דף הפניה ספציפי. אם כוונתך שניסית להגיע לדף ההפניה והדף הפנה אותך מיידית לערך. שים לב שבמקרה כזה, מתחת לשם הערך אליו הגעת, כתוב בקטן "(הופנה מהדף [[קישור לדף ההפניה]])". וכך מגיעים בקלות לדף ההפניה. 2. לגבי הוספת מ"מ לאגרות בערכי תאריכים לדעתי זה לא נכון. האג"ק זה עניין כללי מידי, וברוב המקרים אין קשר גלוי בין המכתב לבין היום שבו הוא נכתב. 3. לעניין התניא נשים לא נכנסים לערכים אלו כדי לומר חת"ת, זו רק דעתי וכמובן אם תעלה את זה באולם הדיונים, אולי יהיו דעות אחרות. 4. כאן אכן פונים אלי, אך לפעמים לוקח זמן עד שאני מגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשע"ח 20:04, 17 בינואר 2018 (UTC).
:::שלום, ר' שיע. (ו'''ש'''לום '''ע'''ל '''י'''שראל).

:::1. בקשתי להגיע לדף הפניה ספציפי, והגעתי לפי הדרכתך. וייש"כ. שאֵלתי: נניח שדף ההפניה מפנה מ-X ל-Y. ולענ"ד בין מבקשי X ישנם שהתכוונו ל-Z, אלא ש(עדיין) לא קיים כאן ערך Z. במצב כזה עורכים את דף ההפניה ? ומה כותבים בו ?.

:::2. אמנם אין קשר גלוי בין התאריכים לאג"ק, אבל יש בכך הזדמנות לתת קישור לאג"ק שונים, שלא היו מגיעים אליהם כ"כ מהר בפעם אחרת, הרוצה יבחר, והחדל יחדול.

:::3. לגבי התניא, לאחר מחשבה שניה אני מסכים שעדיף שהתניא לא ילמד מע"ג מסך המחשב. אבל ציון המ"מ אפשרי.

:::4. במונחים שלי הגבת מהר.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:38, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::5. באיזו תבנית משתמשים כאשר מוסיפים ביאור לטקסט, המופיע ע"י ריחוף בעכבר ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:41, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::6. האם יש הגיון בחוסר האחידות בין הערכים העוסקים בניגונים. ישנם ערכים שהשם שלהם הוא "ניגון פלוני", וישנם שהשם שלהם הוא "פלוני (ניגון)". אם אין הגיון האם אין צורך לתקן זאת. לגבי שמות ספרים, חוץ ממקרים מיוחדים, בדר"כ שם הערך הוא "פלוני (ספר)".--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:47, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::7. ערכים אודות אישים, שבשם הערך מופיע שמם המלא, אך בציבור הם נקראים בסתם, בשם אחד מתוך שמותיהם (דוגמא אחרונה שפגשתי: [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]]). האם אין לתת לכך ביטוי אם לא בשם הערך, לפחות בתחלת הטקסט של הערך?

:::8. האם קיימת אפשרות לשבור שורה ולעבור לשורה הבאה, מבלי לעשות קטע חדש (רווח בין השורות).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:51, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::9. לערך רבי [[יהונתן אייבשיץ]], אם תוכל להעלות תמונה מויקיפדיה.

:::10. בערכי תאריכים, כותבים על גדולי ישראל שנפטרו (בדר"כ) בימים אלו. מה הם הקריטריונים לאזכור שמות, והאם ישנו הבדל אם מדובר בכאלו שכהנו כאדמו"רים בתנועת החסידות (שמהם יוזכרו גם פחות מפורסמים) ?

:::11. האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים, באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
{{ש}} 1. יש להוסיף דף פירושונים כמוסבר ב[[עזרה:פירושונים]].
{{ש}} 2. מלבד הדיון על בעצם השאלה האם מתאים או לא להכניס את הנ"ל לערכי תאריכים. יש את הצד הפרקטי והטכני של הדברים, פרוייקט כזה לוקח זמן רב, אם הוא יבוצע רק באופן חלקי, הרי שהוא פוגע באחידות וברצינות של חב"דפדיה. ואם יש לך את האפשרות להשקיע את השעות הנחוצות לפרוייקט זה, הרי בקשתי שטוחה אליך להשלים פרוייקטים חיוניים ונחוצים לא פחות, למשל פרוייקט התמונה היומית שצריך להופיע בדף הראשי שלנו. ורק רבע ממנו הושלם. או למשל סעיף 6 שלהלן.
{{ש}} 4. התגובה הזו כבר לא כל כך מהירה אבל האמת היא כשראיתי את הרשימה הארוכה פחדתי להתחיל עם זה ודחיתי {{קריצה}}
{{ש}} 5. ב[[:תבנית:מונחון]], אבל היות שיש עם התבנית הזו בעיות במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות שונות שקוראים את התוכן בעזרת עזרים שונים, עדיף לא להשתמש בה.
{{ש}} 6. הכלל הוא אחיד הן בניגון והן בספר, שם הערך צריך להיות כשמו ללא סוגריים, היוצאים מן הכלל הם ניגונים וספרים ששמם הרגיל תפוס, או צריך להיות תפוס על ידי ערך אחר, וכדי להבדיל ביניהם אנו מוסיפים בשם הערך את הסוגריים (ספר) או (ניגון). מן הסתם שכבר הבחנת שלא כל הערכים פה כתובים כראוי, וגם השמות לא כולם אחידים, זאת בשל העובדה הפשוטה שיצרו אותם מתנדבים שונים, עם ידיעות משתנות אודות הכללים הרצויים. כמובן שצריך וראוי לתקן זאת, זאת על ידי מתנדב שיקח על עצמו את העניין כפרוייקט.
{{ש}} 7. המדיניות שלנו היא ששם הערך יהיה כפי שהם המוכר בציבור. לדוגמה [[רמב"ם]], כנ"ל סעיף 6 הענין דורש תיקון. (את נוטיק כבר תיקנתי, יש"כ.
{{ש}} 8. כן, באמצעות [[:תבנית:ש]]. {{ש}} כך.
{{ש}} 9. בוצע. ובהזדמנות זו '''יש"כ גדול על ערך זה ושלל עריכותיך בחב"דפדיה.
{{ש}} 10. לצערי עדיין לא נקבעו קריטריונים כאלו.
{{ש}} 11. לדעתי לא. אפשר להעלות לדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים]] ולשמוע דעות נוספות.
בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשע"ח 21:03, 24 בינואר 2018 (UTC)
====עוד====
{{גודל|2|(כך הגענו מהר יותר לכאן, וקל יותר לערוך. ו"גם לי גם לך {{מחוק|לא}} יהיה")}}
:5. כאשר האלטרנטיבה היא לא לכתוב בכלל, ג"כ עדיף? כלומר השאלה היא האם באותם מכשירים/עזרים תבנית כזאת מקשה גם על קריאת "גוף הטקסט"?, שאם לא, הרי עדיף מכלום.
:7. בהתאם לכך, יש לתקן את שם הערך שכתבתי על מהרי"ל. '''ואז''', גם בהפניה אליו מדף הפירושונים [[מהרי"ל]].

:'''חדשות'''
:12. בערך [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)]] נכתב "ולכן לא נדפס הספר זה תשעים שנה". מקובל ניסוח כזה, שמשמעותו משתנית מידי שנה או מספר שנים ?
:13. ואגב, תקנתי בערך הנ"ל את "מקומות אחרונות" ל-"מקומות אחרונים" אולי כדאי לתת באיזשהו מקום בולט כללי דקדוק מסוימים. וביניהם הכלל שאין קשר בין צורת הריבוי של התואר (לפי זכר או נקבה) לצורת הריבוי של השם, כי השם פעמים שהוא מתרבה בצורה הנגדית למה שהוא באמת, אבל תוארו מתרבה לפי מה שהוא. אולי גם רשימת השמות הללו. ישנה רשימה מוגבלת (אף שהיא מסתמא אינה קצרה כ"כ) של שמות המתרבים כזכרים והמה נקבות, וכן להפך.{{ש}}שגיאה נוספת שתקנתי עתה בערך אחר כתבו "גודל" במשמעות "ווערט גרעסער", בעוד שלאמתו של דבר הנכון הוא "גדל", ואילו "גודל" הוא מי שעושה גדילים.
:14. מה עלי לעשות כאשר אני פוגש כגון מה שפגשתי בערך [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], "בנו הוא ר' אורי אורנשטיין", כשהשם מעוצב כהפניה לערך בשם הנ"ל, בעוד הערך בשם הנ"ל שייך לאדם אחר (מאותה משפחה) בעל שם זה. האם פשוט להסיר את עיצוב ההפניה, ובזה תם הענין לע"ע ?.
:15 איך יתכן שבערך על חדש [[תשרי]] לא מוזכר בו כלום על הימים טובים החלים בו ? הארועים מתחילים בשנת תק"ז. ומה עם הארוע שהיה בשנת ב' לבריאת עולם (למנין שאנו מונים משנת תוהו) ?
:16 מקובל מה שראיתי (למשל בערך [[לקח טוב]]) שימוש במינוח "המאה ה-11" (כשהכוונה היא למאה ה-48 או ה-49) ?
:17 כשעושים "חיפוש" למציאת מחרוזת בת יותר ממילה אחת מתקבלת רשימת ערכים בהם אפשר למצוא גם חלק מהמחרוזת. א"א להגדיר חיפוש שימצא רק המחרוזת בשלמותה ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 08:56, 25 בינואר 2018 (UTC)
:: 15. שנת התוהו היא שנת האפס. שנת הא' התחילה בראש השנה עם בריאת האדם (כאילו חלפה שנה מאז שנברא..).
:: 16. עדיף לתקן בשנים עבריות, לא בניסוח של המאה ה45...
:: בהצלחה רבה ומופלגה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:24, ט' בשבט, ה'תשע"ח ''(25 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::15. שנת התוהו היא שנת האפס למנין שמנו חז"ל, הוא המנין הישן הכתוב בספרים שמתן תורה הי' בשנת ב' תמ"ח וכו', אבל מנין שאנו מונים כיום הוא ששנת תוהו היא שנת א'. ומנהג שנוהגים כל ישראל אימת היא שנת השמיטה (המחושבת ע"פ שנת חורבן ביהמ"ק) - יוכיח שזו האמת. צא וחשוב. (יש על זה סוגיא בע"ז וברמב"ם הל' שמיטה ויובל). רק דעת הגר"א אינה כן, ולפי דעתו שנת השמיטה מוקדמת בשנה למה שנהוג בכל ישראל.
:::16. לא התכוונתי לכתוב המאה ה45, רק להראות מבט אמיתי על הענין.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 09:00, 25 בינואר 2018 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-01-25T09:00:14Z

תקופה: /* עוד */

{{/פתיח}}


== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז
:::ל2 אני דואג. ל1 - בהמשך--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בכסלו ה'תשע"ח, 17:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::{{א|Men770}} אשריך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:27, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, תוכל בבקשה לשלוח גם לי את האקסל?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ו' בכסלו ה'תשע"ח, 13:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::שלחתי. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ח 18:24, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

== דפים למחיקה מהירה ==

חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו.

זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.

לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

== הערה ==
שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה"באם ברצונכם..." מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)

== פרסום משיח ==

בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)
:צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)

== החלפותיך ==

בהחלפותיך יש מספר בעיות:
א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.
ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.
ג. בתקציר קישרת לערך על האו"ם בפסקה "האו"ם החסידי" וזה נראה שהערך הוא האו"ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע"ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם "בהרחה" במקום "בהרחבה". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע"ח
::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::MEN לפעמים כשאני עושה החלפה שאינה מגיעה לעשרות אירועים אני עושה אותה בלי להטריח עצמי להכנס לחשבון בוט, התקציר נקבע אוטומטית על ידי הבוט והוא לא באמת משנה, קרייזי ושלום יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:20, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:43, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== ה[[קובץ:אל מול פני המדרגות.pdf]] ==

הועלה ברשיון? ב.ה[[קובץ:צוואה גורלית המאבקים על הירושה של.pdf]] הוא פשוט חלק ממנו... ג.אם בכל זאת ישאירו את הקובץ - להוי ידוע כי מכיל תמונות נשים. ואני לא באתי כי אם להעיר.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:51, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
:א. הועלה תוך ציון המקור. נראה שמפורסם באינטרנט ללא הגבלה. ב. צודק, טופלו שני העניינים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בחשוון ה'תשע"ח 20:27, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. יש"כ. איך חותכים עמודים ב-pdf? ב.לא הבנתי: אז לנו יש {{מונחון|אישור בכתב מהמו"ל|ציטוט מתוך:אל מול פני המדרגות, סיפורו המופלא של הרב דוד צבי אריה שניאורסון, גואל אדמות בארץ ישראל ופודה קברי הסנהדרין, הוצאת כרטא תשע"ו (2016), עמוד 2}} או אין? ג.לא מובהר לי מספיק מה פשר הערכים [[נתן אדלר]] ו[[ישראלים מוסקבה]]... ד.איך אני מכניס לחתימה שלי תאריך עברי ולא את המשוקץ? ה.הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] שוכב כבר הרבה זמן מבלי שנראה שמשהוא מתכון לשנות/להוסיף בו משהוא. הייתי שמח אם אתה (או כל אחד אחר) יעבור עליו מבחינת סגנון וניסוח ויאשר את העברתו למרחב הציבורי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:34, 19 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א. בתוכנת ADOBE ACROBAT (לא גירסת הרידר החינמית) ובטח יש אחרות דומות. ב. אין אישור אך יש סיבה טובה להניח שאין בכך בעיה - היות שהמו"ל מפיץ אותו ללא תשלום באינטרנט. אם תהיה תלונות נמחק אותו. ג. לגבי אדלר, זה באמת קצת גבולי, אך כל עוד יש איזו תוספת חב"דית אני בעד להשאיר. לגבי ישראלים במוסקבה, אם אתה רואה עוד פעם כזה ערך דל אתה יכול להניח תבנית [[:תבנית:למחיקה מהירה]]. ד. זה נמצא ב'העדפות' שמופיע בראש כל עמוד בחב"דפדיה. תחפש את הכותרת חתימה, ותעתיק את הרובריקה הבאה לשם. '''<nowiki>[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!||קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח</nowiki>'''. יש גם לסמן את תיבת הסימון שליד המשפט "פירוש החתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)". ה. אעשה זאת בקרוב בל"נ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח 18:42, 20 בנובמבר 2017 (UTC)
::::א.לענ"ד בחב"דפדיה אינה שייכת גישת'''<nowiki> [[לא אוכל לא שותה]]</nowiki>''', שכן אם כך, אנחנו יוצאים מההגדרה של "'''חב"ד'''פדיה". וכיוון שבכל זאת יש צורך לפרט על האישיות - אפשר לעשות זאת בהערת שוליים (גם אם ארוכה במיוחד) ולא בערך שלם (שאגב, מזכיר ביותר את הערך כפי שמופיע באתר הסיטרא-אחרא-פדיה).ב.לא התכוונתי שיהיה זה אתה דווקא - אלא פשוט משהוא שאינו אני, משום שאם סיגננתי את דברי בצורה שגויה אז - איני רואה סיבה שאבחין בכך עכשיו. בכל אופן, תודה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ג' כסלו]] [[תשע"ח]] 16:42, 21 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::היכן תופיע אותה הערת שוליים שאתה מציע? יש בערך משפט על הקשר לחב"ד, זה אמנם מועט ביותר, אך אם הערך ימחק המידע הזה לא יהיה זמין יותר לציבור. ומכיון שמטרתנו הנגשת כל המידע הקשור לחב"ד אני בעד השארה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בכסלו ה'תשע"ח 20:35, 22 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::מה זה זאת אומרת איפה?? אחרי המלים:'''מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי נתן אדלר''' בערך [[חת"ם סופר]]! בנוגע ל'מידע' שיעבד עם מחיקת הערך - רמזתי כבר לפני כן בעדינות:הסיגנון, הקישורים, הפרטים (לדוגמה:'''[[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]''' - איפה תמצא אצלינו פירוט שכזה???) מעידים כי החומר נובע מאתר הסט"א-פדיה. וכמו מאות אלפי הערכים שיש שם ואן אין כי פשוט אין בהם חשיבות מיוחדת - כך גם ערך זה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ה' כסלו]] [[תשע"ח]] 14:56, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::::::א. זאת אומרת שמי שיחפש נתן אדלר בהקשר לחב"ד, יהיה לו יותר קשה למצוא. ב. כפשוט אכפת לי רק מהפסקה הקטנה העוסקת בהקשר החב"די. אבל כדי שהיא תהיה כתובה צריך גם מידע כללי בערך. ג. ההעתקה מויקיפדיה אינה בעייתית כל עוד עושים את ההתאמות הנדרשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:25, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לאיבוד החומר ולכן הרגעתי אותך שכבר נמצא באתר הסט"א-פדיה ואף הועתק משם (אין לי בעיה בלהעתיק משם - יש לי בעיה עם כניסה לשם...), אז אם כך - ניתן לעשות את מה שעשו בערכים [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ו[[ברוך אהרן טייטלבוים]] - התעלמו מכל 70 שנות חייהם וסיכמו זאת בפיסקה בערך [[חסידות סאטמר]] שעוסקת רק בקשריהם לרבי ולחב"ד מבלי להתעסק בהם עצמם - ופשוט ליצור הפניה לאותה פיסקה קצרצרה (שאם לא שמת לב, גם היא עצמה הייתה קיימת והועתקה מהערך [[חת"ם סופר]]!)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]]
צודק. לא חשבתי על זה. אתה מתנדב לעשות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בכסלו ה'תשע"ח 22:25, 26 בנובמבר 2017 (UTC)

:א.הריני ממחה על העיכוב הגדול שבמחיקת {{מונחון|הערך הבעייתי|ומובן לאיזה ערך כוונתי...}} - ובפרט שלאחר מכן נפתח שוב פעמיים בשמות שונים! ב.אז הבנתי שבכל זאת משארים את הערך במקום להסתפק בפסקה עם הפניה או הערת שוליים... ב.לא התכוונתי אל ערכים אלו דווקא (למרות שאין זה פוטר ממחויבות לשפרם...), אלא להנחה הכללית בחב"דפדיה, כי על כל שיחה או מאמר יש לפתוח ערך, מה שגורם צורך לתור אחר מקורות לפסוקים לשיחות ולמאמרים כאחד (ראה כדוגמה בערכים [[ענן]] [[דקל]] ו[[סלמנדרא]] ובדף השיחה שם), לו רק היו טורחים לקשר למקורות מהם שאבו את המידע - היו חוסכים הרבה טירחה. ואחתום בדוגמה מזעזעת: הערך אהרן רוקח הינו מספר 26 בצפייה בחב"דפדיה - 121,926 צפיות! ובכל זאת, הוא נראה כפי שנראה, ולפני זמן לא רב היה גרוע מכך! ואכן, אין בררה אלא להחל במתקפת עריכת ערכים... ג.לגבי סאטמר באופן ספציפי - קיבלת תשובה....--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:23, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. מצטער לא מבין. ב. לא, צריך רק מישהו שיעביר את התוכן לערך המתאים ולהניח תבנית למחיקה על הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בכסלו ה'תשע"ח 18:37, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א.מה לא מובן? ערך [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9A זה]!! ב.אז אתה בעד מחיקת הערך או לא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:55, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
{{א|קער אַ וועלט היינט!}} אני בעד מחיקה, לאחר שהתוכן הרלוונטי יועבר למקום הנכון. כמו"כ לכאורה יש להפוך את הדף לדף הפניה ולא למוחקו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:35, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== אי נטרליות ==

אני נכנסתי לאתרכם בזמן האחרון עד עתה הכרתי את האתר ויקפדיה לתומי חשבתי שזוהי הגירסא החבדית שלו ושמחתי למראה עיני

חשבתי שכמו באתר ההוא הניטרליות וההגונות הינם נר לרגליכם ולא תטיחו כל דבר שלא נראה לכם

נדהמתי לראות שהינכם מדגישים רק צד אחד תוך התעלמות ודחיקת עד חסימת הצד האחר

לפחות אל תשקרו ואל תציגו עצמכם כאתר ניטרלי ואביקטיבי

ברצוני להפוך האתר לאמין ואני רוצה לגייס לשם כך את הויקיפדים תרצה לסייע בכך?

נ.ב. אין לנו מה לצנזר ולהפך כשמצנזרים נראה שמפחדים שידעו האמת אם האמת היא אצלנו נכתוב ויראה הציבור וישפוט
::בשונה מויקיפדיה - שמצהירה על נייטרליות, ובפועל אין בה ולו שמץ ממנה, כפי שיודע כל מי שמכיר אותה קלות - אנחנו מודיעים כבר בראש האתר כי '''"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח"'''. אנחנו חב"דניקים, ולא ניטרליים. מי שקשה לו עם זה - מומלץ לו להתמקד רק בערכים שאין לו בעיה איתם, ואם אינו יכול - בעיה שלו.
::זו רק דעתי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:07, 1 בדצמבר 2017 (UTC)
:::ראשית ויקיפדיה לא מתיימרת להיות ניטרליות אלא להציג את המציאות והדיעות השונות אודתיה מתוך 'נקודת מבט ניטרלית' ואני כותב 'מתיימרת' כי צודק יוסי ידידי שזו יומרה שבמקרים רבות לא ממומשת. ההבדל ביננו הוא שאקסיומות הבסיס שלנו שונות מאלו של ויקיפדיה. האמת שלנו נובעת מהאמת המוחלטת של בורא העולם, כפי שהוא גילה אותה בתורה הקדושה ועל ידי עבדיו הנביאים, עד לרבי שליט"א נביא דורנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בכסלו ה'תשע"ח 19:41, 2 בדצמבר 2017 (UTC)
נכון, וזוהי גם האקסיומה של "הצד השני". למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:52, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
:וודאי גם אני מסכים שזו אנציקלופדיה חבדי"ת רק לתומי חשבתי שאין פירושו של דבר לסלף דברים ולהביא חצאי אמתיות כי אין זה ספר השקפה חבד"י אלא אנציקלופדיה חבדית
:ובתור אנציקלופדיה אחד הכללים הבסיסים בה צריכים להיות הוגנות וניטרליות ולא, הרי היא ספר חבד"י אבל לא אנציקלופדיה.
:אביא רק דוגמא אחת לאי ניטרליות ונטישת כל כלל אנציקלופדי בסיסי מהערך אוהל הרבי הריי"צ בו לא כתוב מילה אפי' ע"כ שיש חסידים החושבים שאחרי ג' תמוז זה המקום בו כותבים ונכסים לרבי
:שבוודאי ידוע לכם שחסידים אלו רבים הם ומתוכם ריבוי משפיעים לאו דווקא הנמנים על מחנה ה'אנטים' (לדוגמא הרב פיצ'ע אופן משפיע בחח"ל צפת שהולך לאוהל בכל יום חול כשהוא נמצא בנ.י. וכהנא רבות)
:לו יהי כדבריך שאנציקלופדיה זו נובעת מ"האמת המוחלטת של בורא העולם כפי שגילת אותה בתורה הקדושה" מי שמך להחליט מהי אותה אמת מוחלטת
:ואולי רק אולי עשרות המשפיעים מכל הצדדים שהולכים לאוהל הק' ע"מ להיכנס לרבי ליחידות הם המגלים האמת המוחלטת
:ובשורה התחתונה מיהו מפרשה של האמת המוחלטת הלזו?
:נ.ב. בנוגע ל'מתימרת' ויקיפדיה לפחות מנסה להיות ניטרלית ואדרבה משפרת עצמה בכיון זה אבל כאן אין גם הרצון הלזו יקרא אנציקלופדיה אתמה?
::מה שנתת זה לא 'דוגמה אחת' אלא עניין עיקרי וייחודי מתוך כלל הערכים בחב"דפדיה. זאת לעומת ערכים אחרים כגון צבאות אגו"ח וכו' בהם מובאים טענות שני הצדדים. יש צדק לפחות בחלק מדבריך על מה שצריך להכתב ב'אוהל הריי"צ'. היו על זה דיונים שונים בעבר ויתכן שזה ישתנה, תוכל לראות בארכיון של אולם הדיונים ובדף השיחה הערך... אגב גם בכל הערכים האחרים הכתיבה לא תמיד נייטרלית אבל זה נובע מכך שעיקר הכותבים כאן משתייכים לצד אחד של המפה, ומכך שנדרש הרבה יותר כח אדם ממה שיש לנו כדי להפוך את חב"דפדיה למיזם רהוט ואחיד שעומד בכללים שהוא עצמו מציב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ח 16:09, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}}, יש לעיין מדוע רוב העורכים משתייכים לצד אחד של המפה. האם שייך שעורכים מ"הצד השני" אינם מרגישים מוזמנים כאן? או אולי מפני שאין הם רואים אפשרות לשיפור כאן? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:16, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

== דניאל גראבסקי ==

נא למחוק את ההוספה ולנעול. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/81.218.117.141|81.218.117.141]] 09:33, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
:{{טופל}}, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ח 18:21, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
::א.במה חטא נשוא הערך שערכו צריך להחסם? חטא המשחית שלא נחסם כלל! ב.האם אפשר לחסום את [[מיוחד:תרומות/רבי שאלתיאל|רבי שאלתיאל]]? הוא משחית פעם אחר פעם את הערך על [[הגר"א]] באיחולי "מזל טוב לשלמה זלמן", ואתמול אף כתב שם דברי בלע על אדמו"ר הזקן! ג.אדם שבשם משפחתו ישנם כשני שמות - בשם הערך יש להכניס מקף או שלא? ד.תוכל להגיב לדברי בקשר לנתן אדלר?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 14:40, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:::{{א|קער אַ וועלט היינט!}} א. הוא לא חטא ולא מפסיד כלום מהחסימה. מקסימום חב"דפדיה מפסידה מידע שאיזשהו אנונימי היה מוסיף בתקופה בה הערך חסום. (שים לב שזו חסימה מוגבלת בזמן והיא אינה חלה על משתמשים ותיקים. ב. הוא לא פעל מאז. ג. לדעתי לא להכניס מקו. ד. הגבתי. ה. מתנצל על העיכוב בתגובה ... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:37, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== בקשה להסרת סירבול ==

כאשר ניסית למצוא דף הפניה (כדי לעשות בו פירושונים. עדיין אינני יודע כיצד בדיוק הייתי יכול לעשות זאת), מצאתי דבר זה לקשה ומסורבל עד מאד.
האם כאן באמת פונים אליך ? (אין לי מסרונים). --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:17, 17 בינואר 2018 (UTC)

ואם אני כבר כאן, מה דעתך להוסיף לערכים של תאריכים בשנה מ"מ לאגר"ק שנכתבו בתאריכים אלו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:11, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכמו"כ להוסיף את המ"מ לשיעור תניא לאותו יום. (או אפשר גם קישור לספר).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:25, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכן לשיחות / יחידיות שנאמרו בתאריכים אלו.
:א. כאן המקום בו פונים לשיע בד"כ. ב. בדפי הפניה לא שמים פירושונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,א' בשבט ה'תשע"ח, 15:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::שלום וברכה. 1. לא הבנתי, האם ביקשת למצוא דף הפניה כלשהו - לא משנה איזה, או רצית למצוא דף הפניה ספציפי. אם כוונתך שניסית להגיע לדף ההפניה והדף הפנה אותך מיידית לערך. שים לב שבמקרה כזה, מתחת לשם הערך אליו הגעת, כתוב בקטן "(הופנה מהדף [[קישור לדף ההפניה]])". וכך מגיעים בקלות לדף ההפניה. 2. לגבי הוספת מ"מ לאגרות בערכי תאריכים לדעתי זה לא נכון. האג"ק זה עניין כללי מידי, וברוב המקרים אין קשר גלוי בין המכתב לבין היום שבו הוא נכתב. 3. לעניין התניא נשים לא נכנסים לערכים אלו כדי לומר חת"ת, זו רק דעתי וכמובן אם תעלה את זה באולם הדיונים, אולי יהיו דעות אחרות. 4. כאן אכן פונים אלי, אך לפעמים לוקח זמן עד שאני מגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשע"ח 20:04, 17 בינואר 2018 (UTC).
:::שלום, ר' שיע. (ו'''ש'''לום '''ע'''ל '''י'''שראל).

:::1. בקשתי להגיע לדף הפניה ספציפי, והגעתי לפי הדרכתך. וייש"כ. שאֵלתי: נניח שדף ההפניה מפנה מ-X ל-Y. ולענ"ד בין מבקשי X ישנם שהתכוונו ל-Z, אלא ש(עדיין) לא קיים כאן ערך Z. במצב כזה עורכים את דף ההפניה ? ומה כותבים בו ?.

:::2. אמנם אין קשר גלוי בין התאריכים לאג"ק, אבל יש בכך הזדמנות לתת קישור לאג"ק שונים, שלא היו מגיעים אליהם כ"כ מהר בפעם אחרת, הרוצה יבחר, והחדל יחדול.

:::3. לגבי התניא, לאחר מחשבה שניה אני מסכים שעדיף שהתניא לא ילמד מע"ג מסך המחשב. אבל ציון המ"מ אפשרי.

:::4. במונחים שלי הגבת מהר.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:38, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::5. באיזו תבנית משתמשים כאשר מוסיפים ביאור לטקסט, המופיע ע"י ריחוף בעכבר ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:41, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::6. האם יש הגיון בחוסר האחידות בין הערכים העוסקים בניגונים. ישנם ערכים שהשם שלהם הוא "ניגון פלוני", וישנם שהשם שלהם הוא "פלוני (ניגון)". אם אין הגיון האם אין צורך לתקן זאת. לגבי שמות ספרים, חוץ ממקרים מיוחדים, בדר"כ שם הערך הוא "פלוני (ספר)".--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:47, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::7. ערכים אודות אישים, שבשם הערך מופיע שמם המלא, אך בציבור הם נקראים בסתם, בשם אחד מתוך שמותיהם (דוגמא אחרונה שפגשתי: [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]]). האם אין לתת לכך ביטוי אם לא בשם הערך, לפחות בתחלת הטקסט של הערך?

:::8. האם קיימת אפשרות לשבור שורה ולעבור לשורה הבאה, מבלי לעשות קטע חדש (רווח בין השורות).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:51, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::9. לערך רבי [[יהונתן אייבשיץ]], אם תוכל להעלות תמונה מויקיפדיה.

:::10. בערכי תאריכים, כותבים על גדולי ישראל שנפטרו (בדר"כ) בימים אלו. מה הם הקריטריונים לאזכור שמות, והאם ישנו הבדל אם מדובר בכאלו שכהנו כאדמו"רים בתנועת החסידות (שמהם יוזכרו גם פחות מפורסמים) ?

:::11. האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים, באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
{{ש}} 1. יש להוסיף דף פירושונים כמוסבר ב[[עזרה:פירושונים]].
{{ש}} 2. מלבד הדיון על בעצם השאלה האם מתאים או לא להכניס את הנ"ל לערכי תאריכים. יש את הצד הפרקטי והטכני של הדברים, פרוייקט כזה לוקח זמן רב, אם הוא יבוצע רק באופן חלקי, הרי שהוא פוגע באחידות וברצינות של חב"דפדיה. ואם יש לך את האפשרות להשקיע את השעות הנחוצות לפרוייקט זה, הרי בקשתי שטוחה אליך להשלים פרוייקטים חיוניים ונחוצים לא פחות, למשל פרוייקט התמונה היומית שצריך להופיע בדף הראשי שלנו. ורק רבע ממנו הושלם. או למשל סעיף 6 שלהלן.
{{ש}} 4. התגובה הזו כבר לא כל כך מהירה אבל האמת היא כשראיתי את הרשימה הארוכה פחדתי להתחיל עם זה ודחיתי {{קריצה}}
{{ש}} 5. ב[[:תבנית:מונחון]], אבל היות שיש עם התבנית הזו בעיות במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות שונות שקוראים את התוכן בעזרת עזרים שונים, עדיף לא להשתמש בה.
{{ש}} 6. הכלל הוא אחיד הן בניגון והן בספר, שם הערך צריך להיות כשמו ללא סוגריים, היוצאים מן הכלל הם ניגונים וספרים ששמם הרגיל תפוס, או צריך להיות תפוס על ידי ערך אחר, וכדי להבדיל ביניהם אנו מוסיפים בשם הערך את הסוגריים (ספר) או (ניגון). מן הסתם שכבר הבחנת שלא כל הערכים פה כתובים כראוי, וגם השמות לא כולם אחידים, זאת בשל העובדה הפשוטה שיצרו אותם מתנדבים שונים, עם ידיעות משתנות אודות הכללים הרצויים. כמובן שצריך וראוי לתקן זאת, זאת על ידי מתנדב שיקח על עצמו את העניין כפרוייקט.
{{ש}} 7. המדיניות שלנו היא ששם הערך יהיה כפי שהם המוכר בציבור. לדוגמה [[רמב"ם]], כנ"ל סעיף 6 הענין דורש תיקון. (את נוטיק כבר תיקנתי, יש"כ.
{{ש}} 8. כן, באמצעות [[:תבנית:ש]]. {{ש}} כך.
{{ש}} 9. בוצע. ובהזדמנות זו '''יש"כ גדול על ערך זה ושלל עריכותיך בחב"דפדיה.
{{ש}} 10. לצערי עדיין לא נקבעו קריטריונים כאלו.
{{ש}} 11. לדעתי לא. אפשר להעלות לדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים]] ולשמוע דעות נוספות.
בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשע"ח 21:03, 24 בינואר 2018 (UTC)
====עוד====
{{גודל|2|(כך הגענו מהר יותר לכאן, וקל יותר לערוך. ו"גם לי גם לך {{מחוק|לא}} יהיה")}}
:5. כאשר האלטרנטיבה היא לא לכתוב בכלל, ג"כ עדיף? כלומר השאלה היא האם באותם מכשירים/עזרים תבנית כזאת מקשה גם על קריאת "גוף הטקסט"?, שאם לא, הרי עדיף מכלום.
:7. בהתאם לכך, יש לתקן את שם הערך שכתבתי על מהרי"ל. '''ואז''', גם בהפניה אליו מדף הפירושונים [[מהרי"ל]].

:'''חדשות'''
:12. בערך [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)]] נכתב "ולכן לא נדפס הספר זה תשעים שנה". מקובל ניסוח כזה, שמשמעותו משתנית מידי שנה או מספר שנים ?
:13. ואגב, תקנתי בערך הנ"ל את "מקומות אחרונות" ל-"מקומות אחרונים" אולי כדאי לתת באיזשהו מקום בולט כללי דקדוק מסוימים. וביניהם הכלל שאין קשר בין צורת הריבוי של התואר (לפי זכר או נקבה) לצורת הריבוי של השם, כי השם פעמים שהוא מתרבה בצורה הנגדית למה שהוא באמת, אבל תוארו מתרבה לפי מה שהוא. אולי גם רשימת השמות הללו. ישנה רשימה מוגבלת (אף שהיא מסתמא אינה קצרה כ"כ) של שמות המתרבים כזכרים והמה נקבות, וכן להפך.{{ש}}שגיאה נוספת שתקנתי עתה בערך אחר כתבו "גודל" במשמעות "ווערט גרעסער", בעוד שלאמתו של דבר הנכון הוא "גדל", ואילו "גודל" הוא מי שעושה גדילים.
:14. מה עלי לעשות כאשר אני פוגש כגון מה שפגשתי בערך [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], "בנו הוא ר' אורי אורנשטיין", כשהשם מעוצב כהפניה לערך בשם הנ"ל, בעוד הערך בשם הנ"ל שייך לאדם אחר (מאותה משפחה) בעל שם זה. האם פשוט להסיר את עיצוב ההפניה, ובזה תם הענין לע"ע ?.
:15 איך יתכן שבערך על חדש [[תשרי]] לא מוזכר בו כלום על הימים טובים החלים בו ? הארועים מתחילים בשנת תק"ז. ומה עם הארוע שהיה בשנת ב' לבריאת עולם (למנין שאנו מונים משנת תוהו) ?
:16 מקובל מה שראיתי (למשל בערך [[לקח טוב]]) שימוש במינוח "המאה ה-11" (כשהכוונה היא למאה ה-48 או ה-49) ?
:17 כשעושים "חיפוש" למציאת מחרוזת בת יותר ממילה אחת מתקבלת רשימת ערכים בהם אפשר למצוא גם חלק מהמחרוזת. א"א להגדיר חיפוש שימצא רק המחרוזת בשלמותה ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 08:56, 25 בינואר 2018 (UTC)
:: 15. שנת התוהו היא שנת האפס. שנת הא' התחילה בראש השנה עם בריאת האדם (כאילו חלפה שנה מאז שנברא..).
:: 16. עדיף לתקן בשנים עבריות, לא בניסוח של המאה ה45...
:: בהצלחה רבה ומופלגה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:24, ט' בשבט, ה'תשע"ח ''(25 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::15. שנת התוהו היא שנת האפס למנין שמנו חז"ל, הוא המנין הישן הכתוב בספרים שמתן תורה הי' בשנת ב' תמ"ח וכו', אבל מנין שאנו מונים כיום הוא ששנת תוהו היא שנת א'. ומנהג שנוהגים כל ישראל אימת היא שנת השמיטה (המחושבת ע"פ שנת חורבן ביהמ"ק) - יוכיח שזו האמת. צא וחשוב. (יש על זה סוגיא בע"ז וברמב"ם הל' שמיטה ויובל). רק דעת הגר"א אינה כן, ולפי דעתו שנת השמיטה מוקדמת בשנה למה שנהוג בכל ישראל.

:::16. לא התכוונתי לכתוב המאה ה45, רק להראות מבט אמיתי על הענין.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 09:00, 25 בינואר 2018 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-01-25T08:56:34Z

תקופה: /* עוד */

{{/פתיח}}


== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז
:::ל2 אני דואג. ל1 - בהמשך--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בכסלו ה'תשע"ח, 17:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::{{א|Men770}} אשריך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:27, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, תוכל בבקשה לשלוח גם לי את האקסל?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ו' בכסלו ה'תשע"ח, 13:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::שלחתי. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ח 18:24, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

== דפים למחיקה מהירה ==

חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו.

זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.

לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

== הערה ==
שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה"באם ברצונכם..." מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)

== פרסום משיח ==

בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)
:צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)

== החלפותיך ==

בהחלפותיך יש מספר בעיות:
א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.
ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.
ג. בתקציר קישרת לערך על האו"ם בפסקה "האו"ם החסידי" וזה נראה שהערך הוא האו"ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע"ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם "בהרחה" במקום "בהרחבה". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע"ח
::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::MEN לפעמים כשאני עושה החלפה שאינה מגיעה לעשרות אירועים אני עושה אותה בלי להטריח עצמי להכנס לחשבון בוט, התקציר נקבע אוטומטית על ידי הבוט והוא לא באמת משנה, קרייזי ושלום יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:20, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:43, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== ה[[קובץ:אל מול פני המדרגות.pdf]] ==

הועלה ברשיון? ב.ה[[קובץ:צוואה גורלית המאבקים על הירושה של.pdf]] הוא פשוט חלק ממנו... ג.אם בכל זאת ישאירו את הקובץ - להוי ידוע כי מכיל תמונות נשים. ואני לא באתי כי אם להעיר.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:51, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
:א. הועלה תוך ציון המקור. נראה שמפורסם באינטרנט ללא הגבלה. ב. צודק, טופלו שני העניינים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בחשוון ה'תשע"ח 20:27, 8 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. יש"כ. איך חותכים עמודים ב-pdf? ב.לא הבנתי: אז לנו יש {{מונחון|אישור בכתב מהמו"ל|ציטוט מתוך:אל מול פני המדרגות, סיפורו המופלא של הרב דוד צבי אריה שניאורסון, גואל אדמות בארץ ישראל ופודה קברי הסנהדרין, הוצאת כרטא תשע"ו (2016), עמוד 2}} או אין? ג.לא מובהר לי מספיק מה פשר הערכים [[נתן אדלר]] ו[[ישראלים מוסקבה]]... ד.איך אני מכניס לחתימה שלי תאריך עברי ולא את המשוקץ? ה.הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] שוכב כבר הרבה זמן מבלי שנראה שמשהוא מתכון לשנות/להוסיף בו משהוא. הייתי שמח אם אתה (או כל אחד אחר) יעבור עליו מבחינת סגנון וניסוח ויאשר את העברתו למרחב הציבורי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:34, 19 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א. בתוכנת ADOBE ACROBAT (לא גירסת הרידר החינמית) ובטח יש אחרות דומות. ב. אין אישור אך יש סיבה טובה להניח שאין בכך בעיה - היות שהמו"ל מפיץ אותו ללא תשלום באינטרנט. אם תהיה תלונות נמחק אותו. ג. לגבי אדלר, זה באמת קצת גבולי, אך כל עוד יש איזו תוספת חב"דית אני בעד להשאיר. לגבי ישראלים במוסקבה, אם אתה רואה עוד פעם כזה ערך דל אתה יכול להניח תבנית [[:תבנית:למחיקה מהירה]]. ד. זה נמצא ב'העדפות' שמופיע בראש כל עמוד בחב"דפדיה. תחפש את הכותרת חתימה, ותעתיק את הרובריקה הבאה לשם. '''<nowiki>[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!||קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח</nowiki>'''. יש גם לסמן את תיבת הסימון שליד המשפט "פירוש החתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)". ה. אעשה זאת בקרוב בל"נ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ח 18:42, 20 בנובמבר 2017 (UTC)
::::א.לענ"ד בחב"דפדיה אינה שייכת גישת'''<nowiki> [[לא אוכל לא שותה]]</nowiki>''', שכן אם כך, אנחנו יוצאים מההגדרה של "'''חב"ד'''פדיה". וכיוון שבכל זאת יש צורך לפרט על האישיות - אפשר לעשות זאת בהערת שוליים (גם אם ארוכה במיוחד) ולא בערך שלם (שאגב, מזכיר ביותר את הערך כפי שמופיע באתר הסיטרא-אחרא-פדיה).ב.לא התכוונתי שיהיה זה אתה דווקא - אלא פשוט משהוא שאינו אני, משום שאם סיגננתי את דברי בצורה שגויה אז - איני רואה סיבה שאבחין בכך עכשיו. בכל אופן, תודה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ג' כסלו]] [[תשע"ח]] 16:42, 21 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::היכן תופיע אותה הערת שוליים שאתה מציע? יש בערך משפט על הקשר לחב"ד, זה אמנם מועט ביותר, אך אם הערך ימחק המידע הזה לא יהיה זמין יותר לציבור. ומכיון שמטרתנו הנגשת כל המידע הקשור לחב"ד אני בעד השארה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בכסלו ה'תשע"ח 20:35, 22 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::מה זה זאת אומרת איפה?? אחרי המלים:'''מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי נתן אדלר''' בערך [[חת"ם סופר]]! בנוגע ל'מידע' שיעבד עם מחיקת הערך - רמזתי כבר לפני כן בעדינות:הסיגנון, הקישורים, הפרטים (לדוגמה:'''[[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]''' - איפה תמצא אצלינו פירוט שכזה???) מעידים כי החומר נובע מאתר הסט"א-פדיה. וכמו מאות אלפי הערכים שיש שם ואן אין כי פשוט אין בהם חשיבות מיוחדת - כך גם ערך זה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ה' כסלו]] [[תשע"ח]] 14:56, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
:::::::::א. זאת אומרת שמי שיחפש נתן אדלר בהקשר לחב"ד, יהיה לו יותר קשה למצוא. ב. כפשוט אכפת לי רק מהפסקה הקטנה העוסקת בהקשר החב"די. אבל כדי שהיא תהיה כתובה צריך גם מידע כללי בערך. ג. ההעתקה מויקיפדיה אינה בעייתית כל עוד עושים את ההתאמות הנדרשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ח 18:25, 23 בנובמבר 2017 (UTC)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לאיבוד החומר ולכן הרגעתי אותך שכבר נמצא באתר הסט"א-פדיה ואף הועתק משם (אין לי בעיה בלהעתיק משם - יש לי בעיה עם כניסה לשם...), אז אם כך - ניתן לעשות את מה שעשו בערכים [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ו[[ברוך אהרן טייטלבוים]] - התעלמו מכל 70 שנות חייהם וסיכמו זאת בפיסקה בערך [[חסידות סאטמר]] שעוסקת רק בקשריהם לרבי ולחב"ד מבלי להתעסק בהם עצמם - ופשוט ליצור הפניה לאותה פיסקה קצרצרה (שאם לא שמת לב, גם היא עצמה הייתה קיימת והועתקה מהערך [[חת"ם סופר]]!)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]]
צודק. לא חשבתי על זה. אתה מתנדב לעשות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בכסלו ה'תשע"ח 22:25, 26 בנובמבר 2017 (UTC)

:א.הריני ממחה על העיכוב הגדול שבמחיקת {{מונחון|הערך הבעייתי|ומובן לאיזה ערך כוונתי...}} - ובפרט שלאחר מכן נפתח שוב פעמיים בשמות שונים! ב.אז הבנתי שבכל זאת משארים את הערך במקום להסתפק בפסקה עם הפניה או הערת שוליים... ב.לא התכוונתי אל ערכים אלו דווקא (למרות שאין זה פוטר ממחויבות לשפרם...), אלא להנחה הכללית בחב"דפדיה, כי על כל שיחה או מאמר יש לפתוח ערך, מה שגורם צורך לתור אחר מקורות לפסוקים לשיחות ולמאמרים כאחד (ראה כדוגמה בערכים [[ענן]] [[דקל]] ו[[סלמנדרא]] ובדף השיחה שם), לו רק היו טורחים לקשר למקורות מהם שאבו את המידע - היו חוסכים הרבה טירחה. ואחתום בדוגמה מזעזעת: הערך אהרן רוקח הינו מספר 26 בצפייה בחב"דפדיה - 121,926 צפיות! ובכל זאת, הוא נראה כפי שנראה, ולפני זמן לא רב היה גרוע מכך! ואכן, אין בררה אלא להחל במתקפת עריכת ערכים... ג.לגבי סאטמר באופן ספציפי - קיבלת תשובה....--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:23, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
::א. מצטער לא מבין. ב. לא, צריך רק מישהו שיעביר את התוכן לערך המתאים ולהניח תבנית למחיקה על הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בכסלו ה'תשע"ח 18:37, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
:::א.מה לא מובן? ערך [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9A זה]!! ב.אז אתה בעד מחיקת הערך או לא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[י"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 18:55, 30 בנובמבר 2017 (UTC)
{{א|קער אַ וועלט היינט!}} אני בעד מחיקה, לאחר שהתוכן הרלוונטי יועבר למקום הנכון. כמו"כ לכאורה יש להפוך את הדף לדף הפניה ולא למוחקו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:35, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== אי נטרליות ==

אני נכנסתי לאתרכם בזמן האחרון עד עתה הכרתי את האתר ויקפדיה לתומי חשבתי שזוהי הגירסא החבדית שלו ושמחתי למראה עיני

חשבתי שכמו באתר ההוא הניטרליות וההגונות הינם נר לרגליכם ולא תטיחו כל דבר שלא נראה לכם

נדהמתי לראות שהינכם מדגישים רק צד אחד תוך התעלמות ודחיקת עד חסימת הצד האחר

לפחות אל תשקרו ואל תציגו עצמכם כאתר ניטרלי ואביקטיבי

ברצוני להפוך האתר לאמין ואני רוצה לגייס לשם כך את הויקיפדים תרצה לסייע בכך?

נ.ב. אין לנו מה לצנזר ולהפך כשמצנזרים נראה שמפחדים שידעו האמת אם האמת היא אצלנו נכתוב ויראה הציבור וישפוט
::בשונה מויקיפדיה - שמצהירה על נייטרליות, ובפועל אין בה ולו שמץ ממנה, כפי שיודע כל מי שמכיר אותה קלות - אנחנו מודיעים כבר בראש האתר כי '''"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח"'''. אנחנו חב"דניקים, ולא ניטרליים. מי שקשה לו עם זה - מומלץ לו להתמקד רק בערכים שאין לו בעיה איתם, ואם אינו יכול - בעיה שלו.
::זו רק דעתי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:07, 1 בדצמבר 2017 (UTC)
:::ראשית ויקיפדיה לא מתיימרת להיות ניטרליות אלא להציג את המציאות והדיעות השונות אודתיה מתוך 'נקודת מבט ניטרלית' ואני כותב 'מתיימרת' כי צודק יוסי ידידי שזו יומרה שבמקרים רבות לא ממומשת. ההבדל ביננו הוא שאקסיומות הבסיס שלנו שונות מאלו של ויקיפדיה. האמת שלנו נובעת מהאמת המוחלטת של בורא העולם, כפי שהוא גילה אותה בתורה הקדושה ועל ידי עבדיו הנביאים, עד לרבי שליט"א נביא דורנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בכסלו ה'תשע"ח 19:41, 2 בדצמבר 2017 (UTC)
נכון, וזוהי גם האקסיומה של "הצד השני". למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:52, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
:וודאי גם אני מסכים שזו אנציקלופדיה חבדי"ת רק לתומי חשבתי שאין פירושו של דבר לסלף דברים ולהביא חצאי אמתיות כי אין זה ספר השקפה חבד"י אלא אנציקלופדיה חבדית
:ובתור אנציקלופדיה אחד הכללים הבסיסים בה צריכים להיות הוגנות וניטרליות ולא, הרי היא ספר חבד"י אבל לא אנציקלופדיה.
:אביא רק דוגמא אחת לאי ניטרליות ונטישת כל כלל אנציקלופדי בסיסי מהערך אוהל הרבי הריי"צ בו לא כתוב מילה אפי' ע"כ שיש חסידים החושבים שאחרי ג' תמוז זה המקום בו כותבים ונכסים לרבי
:שבוודאי ידוע לכם שחסידים אלו רבים הם ומתוכם ריבוי משפיעים לאו דווקא הנמנים על מחנה ה'אנטים' (לדוגמא הרב פיצ'ע אופן משפיע בחח"ל צפת שהולך לאוהל בכל יום חול כשהוא נמצא בנ.י. וכהנא רבות)
:לו יהי כדבריך שאנציקלופדיה זו נובעת מ"האמת המוחלטת של בורא העולם כפי שגילת אותה בתורה הקדושה" מי שמך להחליט מהי אותה אמת מוחלטת
:ואולי רק אולי עשרות המשפיעים מכל הצדדים שהולכים לאוהל הק' ע"מ להיכנס לרבי ליחידות הם המגלים האמת המוחלטת
:ובשורה התחתונה מיהו מפרשה של האמת המוחלטת הלזו?
:נ.ב. בנוגע ל'מתימרת' ויקיפדיה לפחות מנסה להיות ניטרלית ואדרבה משפרת עצמה בכיון זה אבל כאן אין גם הרצון הלזו יקרא אנציקלופדיה אתמה?
::מה שנתת זה לא 'דוגמה אחת' אלא עניין עיקרי וייחודי מתוך כלל הערכים בחב"דפדיה. זאת לעומת ערכים אחרים כגון צבאות אגו"ח וכו' בהם מובאים טענות שני הצדדים. יש צדק לפחות בחלק מדבריך על מה שצריך להכתב ב'אוהל הריי"צ'. היו על זה דיונים שונים בעבר ויתכן שזה ישתנה, תוכל לראות בארכיון של אולם הדיונים ובדף השיחה הערך... אגב גם בכל הערכים האחרים הכתיבה לא תמיד נייטרלית אבל זה נובע מכך שעיקר הכותבים כאן משתייכים לצד אחד של המפה, ומכך שנדרש הרבה יותר כח אדם ממה שיש לנו כדי להפוך את חב"דפדיה למיזם רהוט ואחיד שעומד בכללים שהוא עצמו מציב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ח 16:09, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}}, יש לעיין מדוע רוב העורכים משתייכים לצד אחד של המפה. האם שייך שעורכים מ"הצד השני" אינם מרגישים מוזמנים כאן? או אולי מפני שאין הם רואים אפשרות לשיפור כאן? למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:16, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

== דניאל גראבסקי ==

נא למחוק את ההוספה ולנעול. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/81.218.117.141|81.218.117.141]] 09:33, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
:{{טופל}}, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ח 18:21, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
::א.במה חטא נשוא הערך שערכו צריך להחסם? חטא המשחית שלא נחסם כלל! ב.האם אפשר לחסום את [[מיוחד:תרומות/רבי שאלתיאל|רבי שאלתיאל]]? הוא משחית פעם אחר פעם את הערך על [[הגר"א]] באיחולי "מזל טוב לשלמה זלמן", ואתמול אף כתב שם דברי בלע על אדמו"ר הזקן! ג.אדם שבשם משפחתו ישנם כשני שמות - בשם הערך יש להכניס מקף או שלא? ד.תוכל להגיב לדברי בקשר לנתן אדלר?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]] 14:40, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:::{{א|קער אַ וועלט היינט!}} א. הוא לא חטא ולא מפסיד כלום מהחסימה. מקסימום חב"דפדיה מפסידה מידע שאיזשהו אנונימי היה מוסיף בתקופה בה הערך חסום. (שים לב שזו חסימה מוגבלת בזמן והיא אינה חלה על משתמשים ותיקים. ב. הוא לא פעל מאז. ג. לדעתי לא להכניס מקו. ד. הגבתי. ה. מתנצל על העיכוב בתגובה ... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ח 21:37, 23 בדצמבר 2017 (UTC)

== בקשה להסרת סירבול ==

כאשר ניסית למצוא דף הפניה (כדי לעשות בו פירושונים. עדיין אינני יודע כיצד בדיוק הייתי יכול לעשות זאת), מצאתי דבר זה לקשה ומסורבל עד מאד.
האם כאן באמת פונים אליך ? (אין לי מסרונים). --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:17, 17 בינואר 2018 (UTC)

ואם אני כבר כאן, מה דעתך להוסיף לערכים של תאריכים בשנה מ"מ לאגר"ק שנכתבו בתאריכים אלו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:11, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכמו"כ להוסיף את המ"מ לשיעור תניא לאותו יום. (או אפשר גם קישור לספר).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 05:25, 17 בינואר 2018 (UTC)

וכן לשיחות / יחידיות שנאמרו בתאריכים אלו.
:א. כאן המקום בו פונים לשיע בד"כ. ב. בדפי הפניה לא שמים פירושונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,א' בשבט ה'תשע"ח, 15:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::שלום וברכה. 1. לא הבנתי, האם ביקשת למצוא דף הפניה כלשהו - לא משנה איזה, או רצית למצוא דף הפניה ספציפי. אם כוונתך שניסית להגיע לדף ההפניה והדף הפנה אותך מיידית לערך. שים לב שבמקרה כזה, מתחת לשם הערך אליו הגעת, כתוב בקטן "(הופנה מהדף [[קישור לדף ההפניה]])". וכך מגיעים בקלות לדף ההפניה. 2. לגבי הוספת מ"מ לאגרות בערכי תאריכים לדעתי זה לא נכון. האג"ק זה עניין כללי מידי, וברוב המקרים אין קשר גלוי בין המכתב לבין היום שבו הוא נכתב. 3. לעניין התניא נשים לא נכנסים לערכים אלו כדי לומר חת"ת, זו רק דעתי וכמובן אם תעלה את זה באולם הדיונים, אולי יהיו דעות אחרות. 4. כאן אכן פונים אלי, אך לפעמים לוקח זמן עד שאני מגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשע"ח 20:04, 17 בינואר 2018 (UTC).
:::שלום, ר' שיע. (ו'''ש'''לום '''ע'''ל '''י'''שראל).

:::1. בקשתי להגיע לדף הפניה ספציפי, והגעתי לפי הדרכתך. וייש"כ. שאֵלתי: נניח שדף ההפניה מפנה מ-X ל-Y. ולענ"ד בין מבקשי X ישנם שהתכוונו ל-Z, אלא ש(עדיין) לא קיים כאן ערך Z. במצב כזה עורכים את דף ההפניה ? ומה כותבים בו ?.

:::2. אמנם אין קשר גלוי בין התאריכים לאג"ק, אבל יש בכך הזדמנות לתת קישור לאג"ק שונים, שלא היו מגיעים אליהם כ"כ מהר בפעם אחרת, הרוצה יבחר, והחדל יחדול.

:::3. לגבי התניא, לאחר מחשבה שניה אני מסכים שעדיף שהתניא לא ילמד מע"ג מסך המחשב. אבל ציון המ"מ אפשרי.

:::4. במונחים שלי הגבת מהר.--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:38, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::5. באיזו תבנית משתמשים כאשר מוסיפים ביאור לטקסט, המופיע ע"י ריחוף בעכבר ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:41, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::6. האם יש הגיון בחוסר האחידות בין הערכים העוסקים בניגונים. ישנם ערכים שהשם שלהם הוא "ניגון פלוני", וישנם שהשם שלהם הוא "פלוני (ניגון)". אם אין הגיון האם אין צורך לתקן זאת. לגבי שמות ספרים, חוץ ממקרים מיוחדים, בדר"כ שם הערך הוא "פלוני (ספר)".--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:47, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::7. ערכים אודות אישים, שבשם הערך מופיע שמם המלא, אך בציבור הם נקראים בסתם, בשם אחד מתוך שמותיהם (דוגמא אחרונה שפגשתי: [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]]). האם אין לתת לכך ביטוי אם לא בשם הערך, לפחות בתחלת הטקסט של הערך?

:::8. האם קיימת אפשרות לשבור שורה ולעבור לשורה הבאה, מבלי לעשות קטע חדש (רווח בין השורות).--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 01:51, 18 בינואר 2018 (UTC)

:::9. לערך רבי [[יהונתן אייבשיץ]], אם תוכל להעלות תמונה מויקיפדיה.

:::10. בערכי תאריכים, כותבים על גדולי ישראל שנפטרו (בדר"כ) בימים אלו. מה הם הקריטריונים לאזכור שמות, והאם ישנו הבדל אם מדובר בכאלו שכהנו כאדמו"רים בתנועת החסידות (שמהם יוזכרו גם פחות מפורסמים) ?

:::11. האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים, באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
{{ש}} 1. יש להוסיף דף פירושונים כמוסבר ב[[עזרה:פירושונים]].
{{ש}} 2. מלבד הדיון על בעצם השאלה האם מתאים או לא להכניס את הנ"ל לערכי תאריכים. יש את הצד הפרקטי והטכני של הדברים, פרוייקט כזה לוקח זמן רב, אם הוא יבוצע רק באופן חלקי, הרי שהוא פוגע באחידות וברצינות של חב"דפדיה. ואם יש לך את האפשרות להשקיע את השעות הנחוצות לפרוייקט זה, הרי בקשתי שטוחה אליך להשלים פרוייקטים חיוניים ונחוצים לא פחות, למשל פרוייקט התמונה היומית שצריך להופיע בדף הראשי שלנו. ורק רבע ממנו הושלם. או למשל סעיף 6 שלהלן.
{{ש}} 4. התגובה הזו כבר לא כל כך מהירה אבל האמת היא כשראיתי את הרשימה הארוכה פחדתי להתחיל עם זה ודחיתי {{קריצה}}
{{ש}} 5. ב[[:תבנית:מונחון]], אבל היות שיש עם התבנית הזו בעיות במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות שונות שקוראים את התוכן בעזרת עזרים שונים, עדיף לא להשתמש בה.
{{ש}} 6. הכלל הוא אחיד הן בניגון והן בספר, שם הערך צריך להיות כשמו ללא סוגריים, היוצאים מן הכלל הם ניגונים וספרים ששמם הרגיל תפוס, או צריך להיות תפוס על ידי ערך אחר, וכדי להבדיל ביניהם אנו מוסיפים בשם הערך את הסוגריים (ספר) או (ניגון). מן הסתם שכבר הבחנת שלא כל הערכים פה כתובים כראוי, וגם השמות לא כולם אחידים, זאת בשל העובדה הפשוטה שיצרו אותם מתנדבים שונים, עם ידיעות משתנות אודות הכללים הרצויים. כמובן שצריך וראוי לתקן זאת, זאת על ידי מתנדב שיקח על עצמו את העניין כפרוייקט.
{{ש}} 7. המדיניות שלנו היא ששם הערך יהיה כפי שהם המוכר בציבור. לדוגמה [[רמב"ם]], כנ"ל סעיף 6 הענין דורש תיקון. (את נוטיק כבר תיקנתי, יש"כ.
{{ש}} 8. כן, באמצעות [[:תבנית:ש]]. {{ש}} כך.
{{ש}} 9. בוצע. ובהזדמנות זו '''יש"כ גדול על ערך זה ושלל עריכותיך בחב"דפדיה.
{{ש}} 10. לצערי עדיין לא נקבעו קריטריונים כאלו.
{{ש}} 11. לדעתי לא. אפשר להעלות לדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים]] ולשמוע דעות נוספות.
בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשע"ח 21:03, 24 בינואר 2018 (UTC)
====עוד====
{{גודל|2|(כך הגענו מהר יותר לכאן, וקל יותר לערוך. ו"גם לי גם לך {{מחוק|לא}} יהיה")}}
:5. כאשר האלטרנטיבה היא לא לכתוב בכלל, ג"כ עדיף? כלומר השאלה היא האם באותם מכשירים/עזרים תבנית כזאת מקשה גם על קריאת "גוף הטקסט"?, שאם לא, הרי עדיף מכלום.
:7. בהתאם לכך, יש לתקן את שם הערך שכתבתי על מהרי"ל. '''ואז''', גם בהפניה אליו מדף הפירושונים [[מהרי"ל]].

:'''חדשות'''
:12. בערך [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)]] נכתב "ולכן לא נדפס הספר זה תשעים שנה". מקובל ניסוח כזה, שמשמעותו משתנית מידי שנה או מספר שנים ?
:13. ואגב, תקנתי בערך הנ"ל את "מקומות אחרונות" ל-"מקומות אחרונים" אולי כדאי לתת באיזשהו מקום בולט כללי דקדוק מסוימים. וביניהם הכלל שאין קשר בין צורת הריבוי של התואר (לפי זכר או נקבה) לצורת הריבוי של השם, כי השם פעמים שהוא מתרבה בצורה הנגדית למה שהוא באמת, אבל תוארו מתרבה לפי מה שהוא. אולי גם רשימת השמות הללו. ישנה רשימה מוגבלת (אף שהיא מסתמא אינה קצרה כ"כ) של שמות המתרבים כזכרים והמה נקבות, וכן להפך.{{ש}}שגיאה נוספת שתקנתי עתה בערך אחר כתבו "גודל" במשמעות "ווערט גרעסער", בעוד שלאמתו של דבר הנכון הוא "גדל", ואילו "גודל" הוא מי שעושה גדילים.
:14. מה עלי לעשות כאשר אני פוגש כגון מה שפגשתי בערך [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], "בנו הוא ר' אורי אורנשטיין", כשהשם מעוצב כהפניה לערך בשם הנ"ל, בעוד הערך בשם הנ"ל שייך לאדם אחר (מאותה משפחה) בעל שם זה. האם פשוט להסיר את עיצוב ההפניה, ובזה תם הענין לע"ע ?.
:15 איך יתכן שבערך על חדש [[תשרי]] לא מוזכר בו כלום על הימים טובים החלים בו ? הארועים מתחילים בשנת תק"ז. ומה עם הארוע שהיה בשנת ב' לבריאת עולם (למנין שאנו מונים משנת תוהו) ?
:16 מקובל מה שראיתי (למשל בערך [[לקח טוב]]) שימוש במינוח "המאה ה-11" (כשהכוונה היא למאה ה-48 או ה-49) ?
:17 כשעושים "חיפוש" למציאת מחרוזת בת יותר ממילה אחת מתקבלת רשימת ערכים בהם אפשר למצוא גם חלק מהמחרוזת. א"א להגדיר חיפוש שימצא רק המחרוזת בשלמותה ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 08:56, 25 בינואר 2018 (UTC)
:: 15. שנת התוהו היא שנת האפס. שנת הא' התחילה בראש השנה עם בריאת האדם (כאילו חלפה שנה מאז שנברא..).
:: 16. עדיף לתקן בשנים עבריות, לא בניסוח של המאה ה45...
:: בהצלחה רבה ומופלגה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:24, ט' בשבט, ה'תשע"ח ''(25 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]