חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תשורה

2024-02-24T21:35:55Z

תמים מצפת קטנה: /* התפשטות המנהג */

[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק ב[[חתונת הרבי]]]]
'''תשורה''' הינה שם כולל לקבצים תורניים ותיעודיים המחולקים בשמחות משפחתיות של חסידי חב"ד, הכוללים סיפורים, יומנים ומכתבים ותשובות מרבותינו נשיאינו, ועוד.

==המקור להנהגה==
ההנהגה לחלוקת תשורה מקורה בהנהגתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בחתונת [[הרבי מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. אז חילק [[אדמו"ר הריי"צ]] לנוכחים כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]], וצירף אליה פתק בו כתב: {{ציטוטון|לזכרון טוב ליום כלולת בתי הכלה המהוללה.. הנני בזה לכבד את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו מקרוב ומרחוק, בתשורה המוסגרת בזה.. אשר סגולה יהיה לכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר}}.

כמו כן, בעת ה[[התוועדות]] שנערכה ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שציינה את יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], אמר הרבי שבתור הכרת טובה לאלו שהגיעו להשתתף בשמחתו, הוא יחלק כעת ספר [[תניא]] במהדורה מיוחדת{{הערה|לשונו של הרבי בשיחה: "כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף ב[[התוועדות]] זו שתכליתה ומטרתה - לאחד את כל בני ישראל יחד, כולל - אלו שלא נמצאים כאן בגופם - הרי הדרך לביטוי הכרת תודה על ענין זה היא, על ידי חלוקת [[ספר התניא]] (שנדפסו בו "דפי השער" דספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל) לכל אחד ואחת הנמצאים כאן".}}.

==התפשטות המנהג==
כפי הנראה התשורה הראשונה היתה מחתונת הרב שמואל קראוס, ומאז הולך הדבר ומתפשט.
כיום מחלקים תשורות לא רק בשמחות משפחתיות אלא גם באירועים חברתיים וכדו'. התשורה הנפוצה ביותר היא ברכון עם סדר ה'[[שבע ברכות]]'. בתשורות רבות נהוג להוסיף צילום מהתשורה שחולקה ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|חתונת הרבי]].

התשורה מהווה בימה נפוצה לפרסום ראשוני של תצלומי [[כתבי יד קודש]] ומכתבים מהרבי שהתקבלו בנוגע לענינים אישיים, ולא נכללו בשל כך בסדרת ה[[אגרות קודש]] וכן לפרסומים נוספים שלא מתאים לפרסם אותם מעל גבי בימה רשמית.

בשל כך מהווים התשורות אוסף נדיר וייחודי, המתפרסם בעותקים מצומצמים ומחולק למשתתפי החתונה בלבד, ולא מקבל חשיפה מספקת בין כל החסידים המתעניינים בכתבי יד ועניינים דומים המתפרסמים רק במקומות אלו. עובדה זו יצרה מצב בו עלה ערכה של התשורה, והביאה להקמת אתר שנועד לאגד את התשורות במקום אחד לתועלת המתעניינים.

האתר הוקם ב[[חודש אדר]] תשע"ג, ונכון לשנת [[תשע"ה]] הועלו בו כ-400 תשורות בפורמט PDF.

==ראו גם==
*[[מכון אוצרות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/index.php אתר המאגד קבצי PDF של תשורות משמחות במשפחת חסידות חב"ד]
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JibEs5RVd1dVBCSFk תיקיית גוגל דרייב המאגדת תשורות], בתוך [[רבי דרייב]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תשורות]]

מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין

2024-02-23T11:15:18Z

תמים מצפת קטנה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מהחוזרים אצל אדמו"ר הצמח צדק|אחר=נינו, מגדולי מפיצי תורת החסידות בירושלים|ראו=מנחם נחום יצחק אייזיק חנון}}

רבי '''מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין'''{{הערה|בהקדמה לקונטרס "הדרך להשמחה והאמת" של נינו הרב חנון נכתב ששמו היה "נחום עזריה אייזיק חנן".}} (? - [[י"ח כסלו]] [[תרכ"ט]]) היה מה[[חוזר]]ים של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
==תולדות חיים==
נולד לר' יהודה חאנין.

שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. מסופר שאופן חזרתו על ה[[מאמרים|מאמר]] היה באופן כזה, שהיה חוזר גם על התנועות של ה[[אדמו"ר]] בשעת אמירת המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|מנחם נחום יצחק אייזיק חנון|הקדמה לקונטרס "הדרך להשמחה והאמת"|11976|[[ירושלים]] [[תשי"ח]], עמ' 5|עמוד=5}}.}}.

היה בן דוד ראשון של הרב שלום שכנא אלטשולער אביו של ה'צמח צדק', כמו שכתב נינו ר' נחום חנון באחד מקונטרסיו: "הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חנון, בן הרב ישיעהו מיכל, בן הרב דובער, בן הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין, בן הרב יהודה, אחיו של הרב נח, אביו של הרב שלום שכנא, אביו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק".

היה חתום כ[[עד]] על שטר ה"[[תנאים]]" של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|ואשתו הרבנית שטערנא שרה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/15/2.htm?q=שטר%20התנאים שטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע], בתוך "מבית הגנזים", באתר ספריית ליובאוויטש.}}.

בהזדמנות ביקש ממנו אדמו"ר הצמח צדק, שהוא ישן עמו. ר' נחום סירב, ואדמו"ר הצמח צדק בתגובה הבטיח לו "עמי במחיצתי" אם הוא יסכים לכך{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|"ליקוטי רשימות ומעשיות"|140873|עמ' ל"ה, [[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]|עמוד=39}}.}}.

נפטר ב[[י"ח כסלו]] [[תרכ"ט]].

[[הרבי]] במכתב לנינו ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חנון]] ביקש, שימסור לו פרטים אודות קורות חייו של סבו החוזר ר' נחום{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6409.htm אגרות קודש, כרך י"ז, אגרת ו'ת"ט].}}.

==לקריאה נוספת==
*[[יאיר בורוכוב]], '''מגזע ליובאוויטש''', פרק ג' "תעלומת החוזר המפורסם".

==משפחתו==
*בנו, ר' דובער חאנין - [[גבאי]] ב[[ליובאוויטש]] המכונה "בערע נחומ'ס"{{הערה|1=}}
נינו, ר' [[מנחם נחום אייזיק חנון|מנחם נחום אייזיק]] עיברת את שם המשפחה מ"חאנין" ל"חנון".
{{הערות שוליים}}רשימות ענינים וסיפורים ע' פה, כמו שהסיקו בשוה"ג בסוף "דברי ימי החוזרים" וב"מגזע ליובאוויטש" שם, שהרי לא ייתכן שייקרא נחום כשם אביו...
[[קטגוריה:חוזרים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ט]]

שיחה:רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)

2024-01-14T18:05:17Z

תמים מצפת קטנה: /* קצת התחשבות! */ פסקה חדשה

כל מי שיעזו ויוסיף תוכן מתוך הספרים [[עטרת מלכות]] ו[[נישואי הנשיאים (ספר)]] ושאר ספרים - אין בפי מילות תודה בשבילו. אגב, עוד ה' קילובייטים מגיעים לערך הראשון שהושבח (אמנם נראה לי שהוא צריך סגנון קל ועריכה כללית). '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

טוב חבר'ה, הערך הושבח - ואני סיימתי (לע"ע), ומי שיערוך-יוסיף-יגי'-יסגנן - '''יבורך'''. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== א--ך ==

אך! אני מוכרח לומר שלראות את הערך הזה גרם לי נחת רוח ומרגוע לנפשי העייפה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== מצחיק. ==

"יחסה אל תלמיד הישיבה הי' אבהי ממש" פשוט מגוחך. שיניתי זאת מיד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:18, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== תמונתה ==

שמעתי שנמצאת תמונה שלה למכירה פומבית (א לעבדיקע בומבע) האם יש בעיה לצלם ולהעלות?
ובכלל האם התמונה אמינה?

תשובה: יש תמונה שמיוחסת לה באתר מכירות אך היא הועלתה על ידי החוקר שאול שמעון דויטש שאמינותו מוטלת בספק כמובא בערכו בחבדפדיה ומי יודע אם זו תמונה אמיתית?

== קצת התחשבות! ==

חבל שאין מתחשבים כאן [ואולי גם בערכים אחרים] ברגשותיו של ציבור התמימים ואנ"ש שמסרבים להשלים עם הגניבה מחדרו של הרבי את רשימות קודשו ונמנעים- איש מטעמו- ללמוד בהם. הייתי מעדיף להשמיט קטעים אלו או לכל הפחות להורידם להערות השוליים.
בברכת משיח נאו {{משוב}} [[משתמש:תמים מצפת קטנה|תמים מצפת קטנה]] - [[שיחת משתמש:תמים מצפת קטנה|שיחה]], 18:05, ד' בשבט, ה'תשפ"ד 18:05, 14 בינואר 2024 (UTC)

רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)

2024-01-14T17:54:46Z

תמים מצפת קטנה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי שמואל שניאורסון
|תמונה=מיוחס למהר"ש.jpg
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש
|תיאור=ציור, כנראה של אדמו"ר המהר"ש, שמקורו במשפחת [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|גינצבורג]], מצאצאיו
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]
|מקום פטירה=ליובאוויטש
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|רבותיו=[[הצמח צדק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תורת שמואל]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. טבע את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].

==תולדות חיים==
===לידתו===

ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]].

הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.

===הברית===
ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.

בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.

במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".

בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}.

===נעוריו===
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.

בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה".
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.

בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].

[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.

בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].

==חתונתו==
===נישואין ראשונים===
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

===נישואין שניים===
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].

החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}}. ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].

ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.

==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==

בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים.

בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.

בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.

בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.

בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.

==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.

נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.

בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.

==לכתחילה אריבער==
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}
[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}
{{ציטוט|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.

'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא}}

תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".

הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].

המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]] (בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

==צורת קלסתר פניו וציורו==
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]

בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה.{{הערה| התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539 .}}

בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מאדמו"ר המהר"ש.
{{הערה| תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}

לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' [[אברהם זלצמן]] שראה התמונה בביתו של [[הרבי הרש"ב|הרבי רש"ב]].
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של אדמו"ר מהר"ש היו כצורת פני אדמו"ר הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י"א תשרי תש"נ מדגיש הרבי שהדבר היה "לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים".}}.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד.}}

==ילדיו==
* הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].
*ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].
*ר' שניאור זלמן אהרון, - [[הרז"א]].
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].
*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]] מאת ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ' נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ' 55 - 56.}}.
*ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]].

==חלק מספריו==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
*[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]
*[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]
*[[ספר השיחות תורת שמואל- מלוקט]]
==ניגוניו==
*'''[[ניגון אשרי איש]]
*'''[[ניגון שובו שובו]]
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)

==ראו גם==
*[[ב' באייר#מנהגים]]

==לקריאה נוספת==
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 141, [[תשע"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
*'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63

==קישורים חיצוניים==
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז {{PDF|}}
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד}}
*הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/mahrash1/ כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד], באתר "עלי ספר"

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]

ברוך שניאור זלמן שניאורסון

2023-12-30T20:51:35Z

תמים מצפת קטנה:

[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] – [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] נדפסו על ידי [[קה"ת]]. בנו הוא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.

ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.

זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.

ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.

זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].

נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב"ש''', עמ' 16.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', כפר חב"ד תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.

==רשימת ענינים וסיפורים==
[[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב"בית משית" גליונות השנים תשנ"ח - תש"ס-נערכו על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]]. באלול תשס"א יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (ע"פ כתי"ק [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]) על ידי הוצאת קה"ת, והנ"ל הוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים.

היומנים יצאו לאור גם בספר בשם '''רשימות הרב"ש''', בעריכת הרב [[אהרן לייב רסקין]].

==משפחתו==
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת [[תרס"ח]]. וב[[נישואין]] שניים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.

ילדיו מנישואיו הראשונים:
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]])
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]

==לקריאה נוספת==
*תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''רשימות הרב"ש'''|26889|[[קה"ת]], ברוקלין, תשס"א}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]