https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93 2026-04-18T04:02:00Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=690027 2024-06-11T04:43:54Z

<p>תמיד: /* הנהלת הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=אחי תמימים תל אביב<br /> |תמונה=ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg<br /> |כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=ראש [[חודש אייר]] [[תרח&quot;צ]]<br /> |תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> |מיקום=[[תל אביב]]<br /> |מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]<br /> |מספר תלמידים=כמה עשרות<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תרח&quot;צ]] עבור נערים ממשפחות חב&quot;דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]], ועבור תלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. <br /> <br /> במהלך חודשי החורף [[תרח&quot;צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב&quot;ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> == פתיחת הישיבה ==<br /> <br /> חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב&quot;ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה. <br /> <br /> הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ&quot;ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> [[קובץ:אחי תמימים תל אביב רשימת תלמידים תש&quot;י.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|&quot;רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה&quot;. מרחשון תש&quot;י]]<br /> החל משנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ&quot;ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> <br /> ==הנהלת הישיבה==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> <br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).<br /> <br /> '''הועד הרוחני''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה גוראריה]].<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> '''הועד הכספי''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> *הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> '''צוות הישיבה''':<br /> *הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע. <br /> *הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.<br /> <br /> '''הר&quot;מים:'''<br /> *הרב משה קופילוביץ' - ר&quot;מ לתלמידים הצעירים.<br /> *הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו&quot;ר מסלונים)<br /> *הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז'). <br /> *הרב [[יואל קלופט]].<br /> *הרב [[ניסן הבר]]. <br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. <br /> *הרב [[דוד חנזין]].<br /> <br /> '''משגיחים:'''<br /> *הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.<br /> }}<br /> <br /> ==בוגרי אחי תמימים תל אביב==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> <br /> * הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> * הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי<br /> * הרב [[אורי בן שחר]]<br /> * הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו&quot;ר יד לאחים<br /> * הרב [[יעקב פלס]]<br /> * הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br /> * הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן<br /> * הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה<br /> * הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.<br /> * הרב [[שלמה קופצ'יק]]<br /> * הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> * הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> * הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז'<br /> * הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]]<br /> * הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]<br /> * הרב [[יהודה לייב זלמנוב]]<br /> * הרב [[יצחק ידגר]]<br /> * הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)]]<br /> * הרב [[חיים צבי ליפסקר]]<br /> * הרב [[אורי עזרא ליפש]]<br /> * הרב [[אלעזר ליפש]]<br /> * הרב [[מרדכי אהרון מלוב]]<br /> * הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)]]<br /> * הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> * הרב [[פסח מן]]<br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס&quot;ג]].<br /> * [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס&quot;ג.<br /> * [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס&quot;ד]] - [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/643770532647.html מיגון הישיבה בצל מלחמת העולם השנייה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע&quot;ח<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1481 שבעים שנה ל'אחי תמימים'], [[זושא וולף]] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב&quot;די' ברח' הרב קוק 16 בת&quot;א]''' [[שניאור זלמן ברגר]] {{COL}}<br /> *'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164681/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA?lang=he כרזה על ייסוד המוסד]''', באתר בית המכירות קדם<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=690026 2024-06-11T04:43:22Z

<p>תמיד: /* תלמידים מפורסמים */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=אחי תמימים תל אביב<br /> |תמונה=ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg<br /> |כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=ראש [[חודש אייר]] [[תרח&quot;צ]]<br /> |תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> |מיקום=[[תל אביב]]<br /> |מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]<br /> |מספר תלמידים=כמה עשרות<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תרח&quot;צ]] עבור נערים ממשפחות חב&quot;דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]], ועבור תלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. <br /> <br /> במהלך חודשי החורף [[תרח&quot;צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב&quot;ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> == פתיחת הישיבה ==<br /> <br /> חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב&quot;ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה. <br /> <br /> הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ&quot;ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> [[קובץ:אחי תמימים תל אביב רשימת תלמידים תש&quot;י.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|&quot;רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה&quot;. מרחשון תש&quot;י]]<br /> החל משנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ&quot;ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> <br /> ==הנהלת הישיבה==<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).<br /> <br /> '''הועד הרוחני''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה גוראריה]].<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> '''הועד הכספי''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> *הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> '''צוות הישיבה''':<br /> *הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע. <br /> *הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.<br /> <br /> '''הר&quot;מים:'''<br /> *הרב משה קופילוביץ' - ר&quot;מ לתלמידים הצעירים.<br /> *הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו&quot;ר מסלונים)<br /> *הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז'). <br /> *הרב [[יואל קלופט]].<br /> *הרב [[ניסן הבר]]. <br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. <br /> *הרב [[דוד חנזין]].<br /> <br /> '''משגיחים:'''<br /> *הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.<br /> <br /> ==בוגרי אחי תמימים תל אביב==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> <br /> * הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> * הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי<br /> * הרב [[אורי בן שחר]]<br /> * הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו&quot;ר יד לאחים<br /> * הרב [[יעקב פלס]]<br /> * הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br /> * הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן<br /> * הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה<br /> * הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.<br /> * הרב [[שלמה קופצ'יק]]<br /> * הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> * הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> * הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז'<br /> * הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]]<br /> * הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]<br /> * הרב [[יהודה לייב זלמנוב]]<br /> * הרב [[יצחק ידגר]]<br /> * הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)]]<br /> * הרב [[חיים צבי ליפסקר]]<br /> * הרב [[אורי עזרא ליפש]]<br /> * הרב [[אלעזר ליפש]]<br /> * הרב [[מרדכי אהרון מלוב]]<br /> * הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)]]<br /> * הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> * הרב [[פסח מן]]<br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס&quot;ג]].<br /> * [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס&quot;ג.<br /> * [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס&quot;ד]] - [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/643770532647.html מיגון הישיבה בצל מלחמת העולם השנייה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע&quot;ח<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1481 שבעים שנה ל'אחי תמימים'], [[זושא וולף]] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב&quot;די' ברח' הרב קוק 16 בת&quot;א]''' [[שניאור זלמן ברגר]] {{COL}}<br /> *'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164681/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA?lang=he כרזה על ייסוד המוסד]''', באתר בית המכירות קדם<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=690025 2024-06-11T04:42:00Z

<p>תמיד: /* תלמידים מפורסמים */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=אחי תמימים תל אביב<br /> |תמונה=ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg<br /> |כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=ראש [[חודש אייר]] [[תרח&quot;צ]]<br /> |תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> |מיקום=[[תל אביב]]<br /> |מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]<br /> |מספר תלמידים=כמה עשרות<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תרח&quot;צ]] עבור נערים ממשפחות חב&quot;דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]], ועבור תלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. <br /> <br /> במהלך חודשי החורף [[תרח&quot;צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב&quot;ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> == פתיחת הישיבה ==<br /> <br /> חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב&quot;ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה. <br /> <br /> הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ&quot;ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> [[קובץ:אחי תמימים תל אביב רשימת תלמידים תש&quot;י.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|&quot;רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה&quot;. מרחשון תש&quot;י]]<br /> החל משנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ&quot;ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> <br /> ==הנהלת הישיבה==<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).<br /> <br /> '''הועד הרוחני''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה גוראריה]].<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> '''הועד הכספי''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> *הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> '''צוות הישיבה''':<br /> *הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע. <br /> *הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.<br /> <br /> '''הר&quot;מים:'''<br /> *הרב משה קופילוביץ' - ר&quot;מ לתלמידים הצעירים.<br /> *הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו&quot;ר מסלונים)<br /> *הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז'). <br /> *הרב [[יואל קלופט]].<br /> *הרב [[ניסן הבר]]. <br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. <br /> *הרב [[דוד חנזין]].<br /> <br /> '''משגיחים:'''<br /> *הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.<br /> <br /> ==תלמידים מפורסמים==<br /> * הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> * הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי<br /> * הרב [[אורי בן שחר]]<br /> * הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו&quot;ר יד לאחים<br /> * הרב [[יעקב פלס]]<br /> * הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br /> * הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן<br /> * הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה<br /> * הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.<br /> * הרב [[שלמה קופצ'יק]]<br /> * הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> * הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> * הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז'<br /> * הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]]<br /> * הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]<br /> * הרב [[יהודה לייב זלמנוב]]<br /> * הרב [[יצחק ידגר]]<br /> * הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)]]<br /> * הרב [[חיים צבי ליפסקר]]<br /> * הרב [[אורי עזרא ליפש]]<br /> * הרב [[אלעזר ליפש]]<br /> * הרב [[מרדכי אהרון מלוב]]<br /> * הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)]]<br /> * הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס&quot;ג]].<br /> * [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס&quot;ג.<br /> * [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס&quot;ד]] - [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/643770532647.html מיגון הישיבה בצל מלחמת העולם השנייה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע&quot;ח<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1481 שבעים שנה ל'אחי תמימים'], [[זושא וולף]] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב&quot;די' ברח' הרב קוק 16 בת&quot;א]''' [[שניאור זלמן ברגר]] {{COL}}<br /> *'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164681/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA?lang=he כרזה על ייסוד המוסד]''', באתר בית המכירות קדם<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=690023 2024-06-11T04:36:53Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=אחי תמימים תל אביב<br /> |תמונה=ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg<br /> |כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=ראש [[חודש אייר]] [[תרח&quot;צ]]<br /> |תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> |מיקום=[[תל אביב]]<br /> |מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]<br /> |מספר תלמידים=כמה עשרות<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תרח&quot;צ]] עבור נערים ממשפחות חב&quot;דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]], ועבור תלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. <br /> <br /> במהלך חודשי החורף [[תרח&quot;צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב&quot;ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> == פתיחת הישיבה ==<br /> <br /> חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב&quot;ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה. <br /> <br /> הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ&quot;ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> [[קובץ:אחי תמימים תל אביב רשימת תלמידים תש&quot;י.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|&quot;רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה&quot;. מרחשון תש&quot;י]]<br /> החל משנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ&quot;ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> <br /> ==הנהלת הישיבה==<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).<br /> <br /> '''הועד הרוחני''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה גוראריה]].<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> '''הועד הכספי''':<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> *הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> '''צוות הישיבה''':<br /> *הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע. <br /> *הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.<br /> <br /> '''הר&quot;מים:'''<br /> *הרב משה קופילוביץ' - ר&quot;מ לתלמידים הצעירים.<br /> *הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו&quot;ר מסלונים)<br /> *הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז'). <br /> *הרב [[יואל קלופט]].<br /> *הרב [[ניסן הבר]]. <br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. <br /> *הרב [[דוד חנזין]].<br /> <br /> '''משגיחים:'''<br /> *הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.<br /> <br /> ==תלמידים מפורסמים==<br /> * הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> * הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי<br /> * הרב [[אורי בן שחר]]<br /> * הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו&quot;ר יד לאחים<br /> * הרב [[יעקב פלס]]<br /> * הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br /> * הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן<br /> * הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה<br /> * הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.<br /> * הרב [[שלמה קופצ'יק]]<br /> * הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> * הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> * הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז'<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס&quot;ג]].<br /> * [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס&quot;ג.<br /> * [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס&quot;ד]] - [[תשע&quot;ב]].<br /> * [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/643770532647.html מיגון הישיבה בצל מלחמת העולם השנייה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע&quot;ח<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1481 שבעים שנה ל'אחי תמימים'], [[זושא וולף]] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב&quot;די' ברח' הרב קוק 16 בת&quot;א]''' [[שניאור זלמן ברגר]] {{COL}}<br /> *'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164681/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA?lang=he כרזה על ייסוד המוסד]''', באתר בית המכירות קדם<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=670060 2024-03-25T06:59:13Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בלנק ועד נחלת הר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|בלנק ועד נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קובץ:מרדכי גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורודצקי יו&quot;ר ועד נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> '''ועד [[נחלת הר חב&quot;ד]]''' נוסד בשנת [[תשל&quot;ב]] ביוזמת הרבי ופועל בנשיאותו ועל פי הוראותיו. הועד פיתח ומנהל את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], בתי כנסת, מקוואות, מוסדות חינוך וארגוני חסד. במשך השנים זכה הועד לקבל הוראות והדרכות פרטניות מהרבי{{הערה|מהם פורסמו באגרות קודש ואחרים בםרסומי הועד}} ועל פיהם פעלו ופועלים. עשרות שנים ניהל את הועד - הרב [[מרדכי גורודצקי]] ע&quot;ה ולאחר פטירתו מונה חתנו ויד ימינו בעסקנות - הרב יצחק בליז'ינסקי.<br /> <br /> <br /> <br /> ==רקע להקמת הועד==<br /> <br /> בתקופת ההקמה, ניהלו את הנחלה על פי הוראות הרבי, הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבות תומכי תמימים ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בסיוע נמרץ של הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[יצחק מענדל ליס]] שהיה ממונה מטעם משרד הקליטה על קליטת העולים בשכונה. עזרה בתחומים הקשורים להקמה והתפתחות העניקו הרב [[בנימין גורודצקי]] בא כח הרבי באירופה צפון אפריקה וארץ הקודש והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ובשנים אחרות יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===הקמת הועד===<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב&quot;ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו&quot;ר [[צעירי חב&quot;ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב&quot;ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת.<br /> <br /> הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב [[מרדכי קוזלינר]), היו חברים ארבעה:<br /> <br /> *הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב&quot;ד)<br /> <br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]] מנהל ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב&quot;ד<br /> <br /> *הרב [[יצחק מענדל ליס]]<br /> <br /> *הרב [[בערל ריקמן]]<br /> <br /> ===חברים מוסיפים חברים===<br /> חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים.<br /> <br /> ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה:<br /> <br /> *הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br /> <br /> *ר' מיכאל מיכאלשוילי<br /> <br /> *הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> <br /> ===הועד בתקופת ההקמה===<br /> ועד נחלת הר חב&quot;ד קיבל את נשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, וכולל אברכים.<br /> ועד נחלת הר חב&quot;ד בראשות הרב [[מרדכי גורודצקי]], דאג לאיכלוס העולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב&quot;ד בהוראת הרבי. ובד בבד דאג להקמת בנייני מגורים נוספים, בתי כנסת ומוסדות חינוך.<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] בהמשך להקמת הועד, הוקמה באופן רשמי וכלפי רשויות החוק, עמותת &quot;נחלת הר חב&quot;ד&quot;, ואף אושר כחוק תקנון העמותה{{הערה|תקנון העמותה <br /> #העמותה תתנהג תחת נשיאות [[הרבי]].<br /> #לארגן את קהל [[חסידי חב&quot;ד]] ואלו המוכנים לסור למרותו של [[הרבי]] ולקבל את השקפת עולמם של חסידי חב&quot;ד והמתגוררים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] במסגרת של עמותה אשר תטפל בכל הענינים הפנימיים ותייצגם בפני המוסדות המתאימים, הן מוניציפליות והן אחרות.<br /> #לדאוג לצרכיהם הדתיים של חברי העמותה.<br /> #להקים, להחזיק, ולהפעיל מוסדות דת, מוסדות [[חינוך]] ומוסדות [[צדקה]] עבור חברי העמותה ובני משפחותיהם.<br /> #לארגן פעילויות חברתיות לחברי העמותה לפי הנחיות מ[[הרבי]].<br /> #לרכוש קרקעות ולהקים עליהם מבנים שישמשו את מטרות העמותה.<br /> #ועד העמותה מורכב משבעה חברים, וכלול מיושב ראש, סגן יושב ראש וגזבר. ועד העמותה אחראי על ייצוג העמותה כלפי פנים וכלפי חוץ, והוא האחראי על קניית או מכירת רכוש ונכסי העמותה. פעם בשנה מתקיימת אסיפה כללית של חברי העמותה.<br /> #עבור שינוי בתקנות העמותה נדרש רוב קולות בהצבעה בין חברי העמותה, ואת הסכמתו של [[הרבי]].<br /> #שבעת חברי הועד שייסדו את העמותה היו: הרב [[דב ריקמן]], הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[אברהם אלתר הבר]], ר' [[מיכאל מיכאלשוילי]], הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[לוי פרסמן]] והרב חכם [[משה מיכאלשוילי]].<br /> #לעמותה יש דין אישיות משפטית, ובכוחה לרכוש או לקבל נכסים בארץ ובחוץ לארץ, לטובת מוסדות העמותה, לאסוף כספים וליצור קרנות ומפעלים מיוחדים לצורך השגת מטרות העמותה.}}. בה חברים כל חסידי חב&quot;ד המתגוררים בנחלת הר חב&quot;ד &quot;הסרים למרות כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש&quot;. התקנון נשלח לרבי, ותושבי נחלה זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו (בשנת 1984 הוקמה עמותה חלופית - אגודת נחלת הר חב&quot;ד ובה חברים חברי ועד נחלת הר חב&quot;ד. ועליהם מפקחים חברי ועדת ביקורת:<br /> ר' משה לרנר ור' מרדכי גורליק). מלבד המכתב הנזכר, לא היתה כל התיחסות מהרבי לעמותה הזו ותקנותיה, אלא לועד נחלת הר חב&quot;ד בראשות הרב [[מרדכי גורודצקי]], אשר זכה לעידודים פומביים ופרטיים רבים ובמשך עשרות שנים פעל בהתנדבות מליאה לפיתוח ושגשוג נחלת הר חב&quot;ד ומוסדותיה.<br /> <br /> הועד, המוסדות והארגונים הפועלים תחתיו נמצאים תחת נשיאות הרבי מאז הקמתם ועד היום.<br /> <br /> ==מינויים ותפקידים בוועד==<br /> בחודש אב [[תשפ&quot;א]] פרש הרב [[אברהם אלתר הבר]] מתפקידו כמזכיר הועד, והעסקן ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב מרדכי גורודצקי בשנת תשפ&quot;ב, הודיע רב הקהילה הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] כי הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] חתנו של הרב גורודצקי, ימלא את מקומו כיו&quot;ר הועד.<br /> <br /> ===הועד היום===<br /> כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br /> <br /> חברי הועד:<br /> *יו&quot;ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br /> *הרב שמואל חיים פרנקל<br /> *הרב שבתאי מיכאלשווילי<br /> *הרב יוסף ארבוב<br /> *הרב שמואל אליסון<br /> *הרב שמואל לוין<br /> *הרב משה מעטוף<br /> *הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br /> *מנכ&quot;ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ&quot;ב]}}<br /> <br /> ==מוסדות וארגונים תחת ועד נחלת הר חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:קבלת פנים חנוכת הבית ביכ נחל'ה מימין גורודצקי יפה וולפסון זושא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבלת פנים לתורמים שמימנו את הקמת בית הכנסת בית יצחק וכיום בית אליהו, בחגיגת [[חנוכת הבית]]. מימין: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], מר משה יפה נציגו של מר וולפסון בארץ הקודש, מר אייזיק וולפסון, ור' [[זושא וילימובסקי]]]]<br /> [[קובץ:תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד.jpeg|250px|שמאל]]<br /> [[קובץ:נחלה בלי מצרים שבת זכור תשפב.jpg|ממוזער|שמאל]]<br /> ===נציגי חב&quot;ד בעירייה===<br /> ועד נחלת הר חב&quot;ד ממנה ומנהל את נציגי חב&quot;ד בעירייה.<br /> <br /> לבחירות תשפ&quot;ד הוצגה רשימה חב&quot;דית ובה ארבעה מועמדים, והמפלגה נקראת בשם 'ואהבת'{{הערה|[https://chabad.info/news/1007726/ &quot;ואהבת&quot;: נחשף שם הסיעה החדשה של חב&quot;ד בקרית מלאכי]}}<br /> <br /> ===בתי כנסת===<br /> *[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br /> *בית הכנסת לעולי גרוזיה <br /> *בתי כנסת לעולי בוכרה.<br /> *בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים]].<br /> *בית הכנסת 'תלמוד תורה'<br /> <br /> ===מקוואות===<br /> *מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br /> *המקווה החדש &quot;מי משה&quot; (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br /> <br /> ===מוסדות חינוך===<br /> <br /> <br /> *גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] פועלים כ-20 גני חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]])<br /> {{ערך מורחב|תלמוד תורה חב&quot;ד נחלת הר חב&quot;ד}}<br /> *[[תלמוד תורה חב&quot;ד נחלת הר חב&quot;ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br /> *בית ספר חב&quot;ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br /> *תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br /> *בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br /> *[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br /> *[[ישיבת בית הר&quot;מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]]. <br /> *כולל אברכים - [[חמ&quot;ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br /> <br /> ===ארגוני חסד===<br /> *שפרה ופועה<br /> *עד בלי די -ארגון עד בלי די שתחת ועד נחלת הר חב&quot;ד שם לעצמו למטרה להקל על העול הכלכלי בבתי אנ&quot;ש ולתת מענה למוצרי הצריכה במחיר השווה לכל נפש, באמצעות אתר ייעודי.<br /> *ביקור חולים<br /> *תן יד<br /> <br /> ===עיתון נחלה בלי מצרים===<br /> מספר פעמים בשנה ועד נחלת הר חב&quot;ד מוציא לאור עיתון - נחלה בלי מצרים - ובו כתבות סקירות זכרונות ומאמרים הקשורים לנחלת הר חב&quot;ד בהיסטוריה ובמבט עכשווי{{הערה|[https://chabad.info/news/770160/ במלאות 53 שנה: עלון חגיגי לתושבי נחלת הר חב&quot;ד]}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרדכי גורודצקי]]<br /> *[[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב&quot;ד<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77361 תקנון העמותה המלא] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית מלאכי]]<br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=645931 2023-11-29T06:45:40Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>נייז'ין (אוקראינית: Ніжин) היא עיר במחוז צ'רניהיב [[אוקראינה]] ובה אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> [[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] בניעז'ין]]<br /> <br /> ==יהודים בנייז'ין==<br /> יהודים החלו להתיישב בנייז'ין בראשית המאה ה-17, אך הקהילה הושמדה בעקבות גזירות ת&quot;ח-ת&quot;ט וחודשה במאה ה-18.<br /> <br /> ===ציון אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי בדרכו מאוהל אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]] בדרכו לביתו ב[[ליובאוויטש]], עבר דרך נייז'ין, שם נחלה וכעבור זמן הסתלק ונטמן בבית העלמין היהודי ועל מקום מנוחתו נבנה אוהל.<br /> <br /> באוהל אדמו&quot;ר האמצעי, טמונים אדמו&quot;ר האמצעי ולידו נכדו האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]].<br /> <br /> ליד האוהל נטמן רב העיר, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]].<br /> <br /> ===רבי ישראל נח מנייז'ין===<br /> בעיר התגורר בן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], שכיהן שם באדמו&quot;רות וברבנות, והנהיג את עדתו. בעיר התקיימה גם ישיבה אותה ניהל רבי ישראל נח יחד עם גיסו, שהתקיימה במשך חמישים שנה, והוציאה רבנים גדולים מכל מרחבי רוסיה.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בזמן מלחמת האזרחים והמהפכה הקומוניסטית ב[[רוסיה]] התרחשו מספר פוגרומים בנייז'ין.<br /> <br /> == חסידים שהתגוררו בעיירה ==<br /> {{להשלים|}}<br /> *הרב [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *רבי [[ישראל נח שניאורסון]]<br /> *הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוסקין]]<br /> *ר' [[אברהם יצחק גלזמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קהילת חב&quot;ד בניעז'ין - [[בית משיח]] 1386<br /> <br /> {{עיירות באוקראינה}}<br /> [[קטגוריה:אוקראינה]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=645930 2023-11-29T06:42:29Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>נייז'ין (אוקראינית: Ніжин) היא עיר במחוז צ'רניהיב [[אוקראינה]] ובה אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==יהודים בנייז'ין==<br /> יהודים החלו להתיישב בנייז'ין בראשית המאה ה-17, אך הקהילה הושמדה בעקבות גזירות ת&quot;ח-ת&quot;ט וחודשה במאה ה-18.<br /> <br /> ===ציון אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> [[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] בניעז'ין]]<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> בנייז'ין נמצא הציון של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובאוהל טמונים אדמו&quot;ר האמצעי ולידו נכדו האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]].<br /> <br /> ליד האוהל נטמן רב העיר, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]].<br /> <br /> ===רבי ישראל נח מנייז'ין===<br /> בעיר התגורר בן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], שכיהן שם באדמו&quot;רות וברבנות, והנהיג את עדתו. בעיר התקיימה גם ישיבה אותה ניהל רבי ישראל נח יחד עם גיסו, שהתקיימה במשך חמישים שנה, והוציאה רבנים גדולים מכל מרחבי רוסיה.<br /> <br /> לאחר מלחמת העולם הראשונה, בזמן מלחמת האזרחים והמהפכה הקומוניסטית ברוסיה התרחשו מספר פוגרומים בנייז'ין.<br /> <br /> == חסידים שהתגוררו בעיירה ==<br /> {{להשלים|}}<br /> *הרב [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *רבי [[ישראל נח שניאורסון]]<br /> *הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוסקין]]<br /> *ר' [[אברהם יצחק גלזמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קהילת חב&quot;ד בניעז'ין - בית משיח 1386<br /> <br /> {{עיירות באוקראינה}}<br /> [[קטגוריה:אוקראינה]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=645929 2023-11-29T06:23:03Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדים פעילים}} תוכלו לעזור ביצירת הערך? א&quot;כ כתבו כאן.<br /> : ראשית תנסה לאתר אינפורמציה באינטרנט, מגוגל ועד אוצר החכמה, וגם בפרסומי ברית י.י. [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 06:23, ט&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 06:23, 29 בנובמבר 2023 (UTC)</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=645928 2023-11-29T06:21:37Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>הרב ירון עמית הוא יו&quot;ר ארגון '[[ברית יוסף יצחק]]'.<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב עמית גר בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו ר' אריה התחתן בת הרב [[זמרוני זעליג ציק]]. מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], ולעיתים מארגן ישיבת ערב לילדי הכפר.</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A6%D7%99%D7%A7&diff=645927 2023-11-29T06:17:30Z

<p>תמיד: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]<br /> הרב '''זמרוני זליג ציק''' ([[כ&quot;ט חשון]] [[תש&quot;ט]] – [[ט&quot;ז סיון]] [[ה'תשע&quot;ח]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט חשון]] [[תש&quot;ט]] לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי&quot;ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב&quot;ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית &quot;נחלים&quot; וכן תקופה בישיבה הליטאית &quot;ישיבת הנגב&quot; בנתיבות של הרב יששכר מאיר.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב&quot;ד===<br /> בשנת ה'[[תשכ&quot;ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ&quot;כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב [[אהרון טננבוים]] איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב&quot;ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערה|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת&quot;ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב&quot;ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}<br /> <br /> הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערה|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.<br /> <br /> ===כמדריך בישיבת נחלים===<br /> בשנת ה'[[תשכ&quot;ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך [[תורת החסידות]], והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים (חלקם אף נהפכו לחסידי חב&quot;ד). הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב&quot;ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש&quot;ל]] התבקש לסיים את תפקידו.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה &quot;אסיפה&quot; והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב&quot;ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]&quot; במסגרת ה&quot;קבוצה&quot; [[תשל&quot;א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב&quot;קבוצה&quot; לאחר חתונה בהוראת הרבי.<br /> <br /> ===ביחידות הראשונה===<br /> הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.<br /> <br /> כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שני נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שני הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.<br /> <br /> כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.<br /> <br /> [[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לרב זמרוני: &quot;ועד שכמופת יהיה לרבים&quot;]]<br /> חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי ועליהם זכה לתשובה:<br /> *האם להירשם ללימודים באוניברסיטת &quot;בר אילן&quot; למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערה|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה &quot;נשיא כבוד&quot; של ה[[אוניברסיטה]]. הרב זוין ענה לו &quot;כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן&quot;...}}<br /> *האם למסור הרצאות בנושא &quot;[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]&quot;. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.<br /> *במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב&quot;ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז&quot;ל]] כגון [[י&quot;ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.<br /> *באופן קירוב אחרים לחסידות חב&quot;ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.<br /> *שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת &quot;נחלים&quot;, עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה שאסור על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.<br /> *בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].<br /> *על שליחת תמונות, דו&quot;ח ופ&quot;נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה&quot;ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.<br /> <br /> אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.<br /> <br /> ==בבת ים==<br /> לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערה|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת &quot;אדרת&quot; שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב&quot;ד ובסוף השנה פוטר גם משם.<br /> <br /> לאחר שפוטר מ&quot;אדרת&quot; התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב&quot;ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל&quot;[[מבצעים]]&quot; בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.<br /> <br /> ===מבתי חב&quot;ד הראשונים===<br /> בקיץ ה'[[תשל&quot;ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו הרבה{{הערה|קודם לכן היה מרכזי צא&quot;ח בכמה מקומות בארץ, ובית חב&quot;ד לאזור הצפון בעפולה. ועוד.}} &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; בארץ והרעיון היה די חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.<br /> <br /> הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערה|עד לשנת ה'[[תשל&quot;ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.<br /> <br /> יש אומרים, שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב&quot;ד זה לבית חב&quot;ד בת ים.<br /> <br /> מיד בפתיחת הספריה (בית חב&quot;ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.<br /> כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום בשורת הגאולה הגדולה שיצאה משם במשך השנים וכן כינוי זה מוטבע בכל הפרסומים היוצאים על ידי מוסדותיו.<br /> <br /> ===אצל הרבי בפעם השנייה===<br /> [[קובץ:הכינוס הארצי הזוכה בגורל.jpg|ממוזער|[[הזוכה בגורל]] של חודש תשרי [[תשל&quot;ה]] הרב [[זמרוני זליג ציק]] נואם ב[[הכינוס הארצי של חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס הארצי של חסידי חב&quot;ד]] של אותה שנה]]<br /> בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}.<br /> <br /> באותו ביקור במהלך [[חלוקת המשקה]] בהתוועדות [[שבת בראשית]] קיבל מהרבי בקבוק עבור הפעילות בבת ים{{הערה|יומן יצחק מאיר סוסובר}}.<br /> <br /> באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].<br /> <br /> ===בשליחות===<br /> [[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י&quot;א בניסן]] ה'[[תשע&quot;ג]]]]<br /> אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל&quot;ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב&quot;ד, וקיבל ברכה.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> בסוף שנות הלמ&quot;דים קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז שימש כמשפיע [[אנ&quot;ש]] בבת ים וכ&quot;[[עשה לך רב]]&quot; של רבים.<br /> <br /> בשיחת טלפון ב[[אב]] [[תש&quot;מ]] אמר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' [[אפרים וולף]] שנתקבל מכתב מהרב זמרוני והורה לו שצריך שיהיה שימת לב לעניניו, ולעורר את השייכים לזה כ[[צא&quot;ח]], [[ארגון הגג]] וכיוצא בזה ולצד זאת לחזק את הארגונים הללו שיעשו גם לבד{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 371}}.<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תשמ&quot;א]] אמר לו הרבי ב[[יחידות]] בקשר לפעילותו בבת ים: {{ציטוטון|עפ&quot;י הדו&quot;חות האחרונים שהגיעו אלי - הרי הצלחת הפעילות היא למעלה מן המשוער. ברם מכיון שלטוב אין גבול - הרי שיהא זה ביתר עוז וביתר שאת. (והוסיף:) שלא יחסר בכח אדם ולא בתקציב}}{{הערה|[[מקדש מלך]] חלק ד' ע' תלב}}.<br /> <br /> בכ&quot;ג חשוון תשמ&quot;ג קיבל מכתב מהרבי שבסופו בירכו והוסיף בכתב ידו הקדוש: {{ציטוטון|ולהצלחה רבה בעבודת הקודש ועד שכמופת יהיה לרבים}}.<br /> <br /> לאחר ג' תמוז המשיך להכין את עירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט&quot;א משיח צדקנו]] ויהודים רבים בעירו מצפים להתגלותו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> ===פעילות ארצית===<br /> נמנה כחבר בארגון [[חגיגות סיום הרמב&quot;ם]] של צא&quot;ח. ובשנת [[תשמ&quot;ז]] ארגן את חגיגת ה&quot;[[סיום הרמב&quot;ם]]&quot; השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב&quot;בנייני האומה&quot; בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו&quot;רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] לאחר השיחה של [[ב' ניסן תשמ&quot;ח|ב' ניסן]] בה דיבר הרבי על הכרזת &quot;יחי המלך&quot;, יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב&quot;ד בעולם יכריזו בשעת &quot;סעודת משיח&quot; יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] קיבל את אישורו של הרבי לפרסם על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש&quot;עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם&quot;{{הערה|[https://collive.com/wp-content/uploads/2019/07/ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש&quot;א] מענה עא}}.<br /> <br /> בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ&quot;ח ניסן תנש&quot;א הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שפעולתה העיקרית בתחילה הייתה [[הוצאה לאור]] של עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העיתון הראשון יצא בחודש [[סיוון]] ה'תנש&quot;א ומטרתו הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. העיתון זכה לברכות ועידודים מהרבי ובאחת הפעמים אף לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]].<br /> {{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}<br /> {{ערך מורחב|עיתון הגאולה}}<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] יזם קמפיין בשם &quot;כתר יתנו לך&quot; במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.<br /> <br /> בחודש כסלו [[תשנ&quot;ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם להתגלות הרבי כמלך המשיח ושזהו המסר אותו יש להעביר כעת.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ד]] אירגן, במסגרת עבודתו ב[[צא&quot;ח]], כינוס חרום ענק &quot;לחיזוק האמונה הטהורה&quot; בהשתתפות מאות מאנ&quot;ש בארץ הקודש.<br /> <br /> ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי חי וקיים, וכן ערך &quot;שבעת ימי משתה ושמחה&quot; על כך &quot;שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות&quot;, ובו' תמוז הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שנשא את הכותרת &quot;הרבי מלך המשיח חי וקיים&quot;. בהמשך לעיתון החל הרב זמרוני להוציא את הגלון השבועי של ימות המשיח - שיחת הגאולה.<br /> {{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}<br /> <br /> [[קובץ:צילום מסך 2023-08-28 023059.png|ממוזער|הרב זמרוני מזמין את הרבי לעצרת בכיכר מלכי ישראל]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל]] הארצי, במסגרתו ארגן [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|שלושה כנסי הקהל ארציים]].<br /> {{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה}}<br /> <br /> ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ט]] ארגן כינוס ענק תחת הכותרת &quot;המלך בשדה&quot; בפארק הירקון בתל אביב.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב&quot;דית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.<br /> <br /> ב[[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ד]] ארגן לראשונה את [[עצרת גאולה ומשיח]] באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מדי שנה.<br /> {{ערך מורחב|עצרת גאולה ומשיח}}<br /> <br /> ==פעולות נוספות==<br /> במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא&quot;ח]] ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מה[[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח בארץ הקודש]]. בשנת [[תשל&quot;ו]] כשהגיעו השלוחים לארץ הקודש, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק &quot;שליחות&quot;{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב&quot;ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.<br /> <br /> הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].<br /> <br /> היה שותף באסיפת היסוד של הועד לבניית ה[[ארמון למלך המשיח]] בכ&quot;ו אדר שני תשנ&quot;ב יחד עם ר' [[זאב וואלף זלמנוב|זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]], והיוזם ר' [[זושא ריבקין]].<br /> <br /> ===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===<br /> {{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}<br /> הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה שפועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. מרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.<br /> <br /> ===עלון שיחת הגאולה===<br /> [[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]<br /> {{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}<br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל להוציא את עלון שיחת הגאולה, כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===שלימות התורה העם והארץ===<br /> הרב ציק היה מגדולי הלוחמים כנגד הפגיעה בשלימות התורה העם והארץ, והיה כותב על כך בקביעות בפרסומיו וכן בכל כינוס שערך היה דואג למחאה בעניין, בשנת [[תשס&quot;ה]] לחם בתוקף כנגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון [[תוכנית ההתנתקות]] ואף נאם בעצרת המחאה &quot;מי לה' אלי&quot; שנערכה בבניני האומה ב[[י&quot;ד אדר]].<br /> <br /> לאחר הגירוש, עלה עם מושפעיו מספר פעמים לחורבות היישוב 'חומש' והתוועד שם וחיזק את תלמידי הישיבה שהוקמה במקום.<br /> <br /> ===ארבעה זוגות תפילין===<br /> [[קובץ:תפימוהמ.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שער הספר &quot;[[תפילין של ימות המשיח]]&quot;]]<br /> {{ערך מורחב|ארבעה זוגות תפילין}}<br /> ב[[התוועדות]] שבת פרשת ואתחנן [[תשמ&quot;ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש&quot;י]], [[ר&quot;ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב&quot;ד]] - באמרו: &quot;בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש&quot;י ור&quot;ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] דראב&quot;ד ושמו&quot;ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין&quot;{{הערה|התוועדויות [[תשמ&quot;ט]] חלק ד', עמוד 147}}.<br /> <br /> הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם גם לאור כך שמלאו לו ארבעים שנה. הרבי ענה: &quot;שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל אמר לו: &quot;תשאל אותי מה שיש לי אני יכול לומר לך, תשאל אותי מה שאין לי איני יכול לומר לך, אני איני מניח 4 זוגות&quot; ולאחר כמה שניות של מחשבה אמר &quot;אבל אתה כן תניח&quot;, [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/1HF-UqTDaQVzf2oavNm7GnqJnFIhkRoNv כינוס י&quot;א ניסן תשע&quot;ד], דקה 19:00.}} החל להניח ד' זוגות.<br /> <br /> כעשרים שנה לאחר מכן החל הרב ציק להתוועד ולעורר לאור שיחה זו המענה שקיבל ושיחות נוספות, שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]]. במענה שקיבל ראה הרב ציק חידוש מיוחד שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בענין הנחת ד' זוגות, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תשע&quot;ד, הוציא לאור את ספרו [[תפילין של ימות המשיח]] העוסק במצוות התפילין, עניין ארבעת הזוגות והנחתם.<br /> <br /> ==אחרית ימיו==<br /> ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשע&quot;ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.<br /> <br /> כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט&quot;ז סיוון]] תשע&quot;ח, בגיל 69, ונקבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ח]] אורגן על ידי [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/377101/ בלעדי למשתתפי משיח בכיכר: ספרו החדש של הרב זמרוני ציק] {{אינפו}}.}}, נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] יצאו לאור שני ספרים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו&quot;ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה&quot;מימד הפנימי&quot; לנשים ובנות.<br /> *בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים.<br /> *בנו, ר' לוי יצחק - כפר חב&quot;ד.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן ציק - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.<br /> *חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון &quot;[[ברית יוסף יצחק]]&quot;.<br /> *חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - בת ים.<br /> *חתנו, ר' שלום דובער פייגין - בת ים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1P3j-UEdcx8VpqPNn7roAYmaLl90pIZ5M הרבי שליט&quot;א מלך המשיח חי וקיים כפשוטו ממש!] נאומו של הרב זמרוני ב[[עצרת גאולה ומשיח]] תשס&quot;ד.<br /> * יצחק ברנדלר, &quot;'''[https://chabad.info/magazine/678285 שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''&quot; כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 611, י&quot;א [[ניסן]] תשנ&quot;ד {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ&quot;ה בסיון תשע&quot;ח<br /> *מנחם זיגלבוים, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ&quot;ה בסיון תשע&quot;ח<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו&quot;ל] של הרב זימרוני ציק<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1Sp7PJnn_XjyQpeomS66Rb-ogX0S9Yl6W/view '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' [[גליון החייל|החייל]] גליון 5 עמ' 3 {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבת ים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=645926 2023-11-29T06:04:53Z

<p>תמיד: /* החטופים */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני.<br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> <br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים הבאים, פרשנים רבים דימו את הפשלה הנוראית בחוסר ביצוע צעדים מתבקשים, לחוסר כוננות או מתקפה לפני [[מלחמת יום כיפור]]. ולאחר מלחמת יום כיפור הרבי זעק על כך שלא קיימו את פסק חז&quot;ל: הבא להרגך השכם להורגו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> <br /> כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה ומוחזקים במקומות שונים על ידי חמאס ויתכן שבודדים גם על ידי ארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה.<br /> <br /> בזמן המלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה, הצבא חילץ חיילת אחת בחיים וגם 2 חטופות שנרצחו על ידי המחבלים. ובהמשך החלו עסקאות עם חמאס לשחרור החטופים תמורת מחבלים והפסקת אש.<br /> <br /> ===חטוף בוגר חב&quot;ד===<br /> יוסף חיים אוחנה, בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] הוא בין החטופים לעזה במתקפת הטרור והטבח בעוטף עזה ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] עם מסע בני משפחות החטופים אך החליט להישאר בניו יורק כדי לפעול לשחרור בנו במהרה.<br /> <br /> בליל ח' כסלו תשפ&quot;ד, הגיע ר' אבי לבית חיינו, ונערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1386, התראיין האבא ר' אבי אוחנה למענדי חביב כתב בית משיח, וסיפר על מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], הלימודים של הבן החטוף בתלמוד תורה חב&quot;ד, נימק מדוע נותר ב-770, והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27}}.<br /> <br /> ===שחרור בכל מחיר===<br /> משפחות החטופים וארגונים נוספים, פועלים לתעמולה אינטנסיבית בארץ ובמדינות העולם, כדי לשחרר את החטופים 'בכל מחיר', חלקם מבהירים כי חייבים להציב את שחרור החטופים כמטרה ראשונה ועליונה של המלחמה, דהיינו שאם יוצב תנאי שחרור חטופים מול הפסקת המלחמה, להיענות בחיוב. כך גם להיענות בחיוב לכל מספר מחבלים משוחררים מול החטופים.<br /> <br /> ישנם משפחות חטופים המוחים נגד שיטת פעולה זו, כיון שאינה תואמת הלכה, ולכן תובעים להעדיף מבצע צבאי לחילוץ החטופים ולא להפסיק את הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> משפחות החטופים אשר מבקשים שחרור בכל מחיר, אירגנו צעדה גדולה הנמשכת ימים רבים, כולל שבת.<br /> <br /> ===מסע משפחות החטופים===<br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ואירוע הטבח והחטיפה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס מיוחד להטסת בני משפחות החטופים מארץ הקודש לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הק']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> במסע לא הוצבו אופציות לממשלת ישראל כיצד לפעול, אם במבצע צבאי או עסקה, וגם לא דובר על עמדת הרבי על עסקאות לשחרור מחבלים. בעוד בעולם התורני-ימני, יש דיעות שונות אם להיענות בחיוב לעסקה אפילו במחיר 1 מול 1, כיון שמדובר בשחרור מחבלים העלולים לרצוח באכזריות ולארגן פיגועים.<br /> <br /> ===עסקאות בדרך===<br /> בניגוד למקובל במקרה של שבויי מלחמה, למרות הזמן הארוך שחלף מאז תחילת המלחמה, לא ניתנה אפשרות לאנשי האו&quot;ם לבקר את השבויים, וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם, ולמעשה המשא ומתן נערך בעיניים סגורות, כאשר אין אינפורמציה כמה שבויים יש וכמה מהם בחיים.<br /> <br /> הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים, וזה לפי כלל הגיוני שלנשים קשה יותר בשבי, ובניגוד לכל תעמולת השמאל והאנטי-דתיים במשך השנים על שיויון בכלל ובצבא בפרט.<br /> <br /> ===הסכם עסקה להחלפת שבויים===<br /> בליל ט' כסלו תשפ&quot;ד, אושרה עסקת החלפת שבויים בין ממשלת ישראל לחמאס, כאשר רק שרי מפלגת עוצמה יהודית התנגדו. 35 שרים תמכו לעומת שלושת שרי 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגד.<br /> <br /> בחמאס מאשרים מצידם כי הם נכונים להסכם ופרסמו את הסעיפים שסוכמו בתיווך קטאר ומצרים, בהם הכנסת דלק והמשך סיוע המוניטרי, שחרור 50 נשים וילדים ישראלים עד גיל 19 תמורת שחרור 150 אסירות וקטינים פלסטיניים.<br /> <br /> לפי ההסכם המסתמן החטופים הראשונים ישוחררו כבר ביום חמישי י' כסלו בשעות הצהריים-ערב. לפי הודעת ממשלת ישראל, קודם ישוחררו החטופים הישראליים ואז אם ישראל תראה שחמאס עומד בהסכם ישוחררו בתמורה האסירות והקטינים הכלואים בישראל.<br /> <br /> ההסכם אינו מחייב את חיזבאללה שבימים האחרונים מגביר את שיגוריו לעבר יישובי הצפון{{הערה|בחדרי חרדים}}.<br /> <br /> למחרת החלטת הממשלה, התברר כי בגין חילוקי דיעות במשא ומתן בין ממשלת ישראל וחמאס, העסקה נדחתה לכל הפחות ליום שישי י&quot;א כסלו.<br /> <br /> התומכים בעיסקה נלהבים מהעובדה שעשרות שבויים ישוחררו, גם אם המחיר גבוה.<br /> <br /> המתנגדים לעיסקה מביעים חשש מדימיון למלכודת אוסלו, בה נראה השלום כחלום ורוד, אך בפועל 150 מחבלים משוחררים זה מתווה לטרגדיה נוראית, בה עלולים חס ושלום להיהרג הרבה יותר ממספר השבויים המשוחררים. ובנוסף, ישנם דרכים צבאיות לשחרור שבויים, אם במבצע, ואם בהצהרה על התקפה כוללת ומהירה על כלל רצועת עזה, עד שחרור החטופים כולם.<br /> <br /> ===חטופים משתחררים, תמורת מחבלים והפסקת אש===<br /> חרף אזהרות רבנים ואישי ציבור, ממשלת ישראל החלה בשחרור מחבלים תמורת שחרור החטופים. השחרור מתבצע במשך מספר ימים החל מיום שישי י&quot;א כסלו, כאשר על כל ילד או קשישה, משחררים שלושה מחבלים אשר היו חלק מפיגועים נגד יהודים, ומטרתם היתה לרצוח באכזריות יהודים.<br /> <br /> בימי ביצוע העסקה הוחלט על הפסקת אש, אך היא מתבצעת רק מול עזה, ואילו המחבלים באיזורים אחרים - יהודה ושומרון, תימן ולבנון - ממשיכים לפעול במטרה לשפוך דם יהודי.<br /> <br /> ===משחררים מחבלים מסוכנים===<br /> <br /> לקראת ישיבות הקבינט והממשלה, פורסמו בכלי התקשורת הישראלים, כאילו לא ישוחררו מחבלים רוצחים, אך לאחר החלטה סופית הכוללת אופציה לשחרור 300 מחבלים, בבוקר ט' בכסלו, פורסמה רשימת המחבלים המשוחררים, והתברר כי מדובר<br /> במחבלים שניסו לרצוח יהודים, אך לא הצליחו - ירו לעבר יהודים, דקרו, זרקו בקבוקי תבערה ולמעשה מדובר במחבלים מסוכנים, ומשתחררים לירושלים ולישובים ביהודה ושומרון, וניתן לשער שלפחות חלקם ישוב למזימות רצח הקודמות שלהם{{הערה|באתר בחדרי חרדים הביאו דוגמאות למחבלים מסוכנים המשתחררים בעסקה עם חמאס:<br /> *אסראא ג'אבעס (38), שנגזר עליה 11 שנות מאסר אחרי שהורשעה בפיצוץ בלון גז שהוביל לפציעת שוטר באורח קל ליד מעלה אדומים ב-2015.<br /> *אבראהים זמר (15) ממחנה הפליטים עסכר בשכם, ביצע פיגוע ירי באפריל השנה ליד קבר שמעון הצדיק בירושלים ופצע שני ישראלים בינוני וקל, גם הוא צפוי להשתחרר.<br /> *מחבל שביצע פיגוע דקירה לפני פחות מחודשיים בשער יפו כשדקר ופצע קשה אזרח ישראלי<br /> *המחבל מוחמד אבו קטיש, בן ה-16, שביצע פיגוע דקירה סמוך לתחנת הרכבת הקלה בירושלים בשנה שעברה צפוי להשתחרר. אבו קטיש חיפש קורבן חרדי, התנפל עליו, דקר ופצע אותו קשה [https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא]}}.<br /> <br /> 300 מחבלים זו סכנה מוחשית לטרגדיות המוניות וכלי התקשורת מדברים על כניעה ללחץ בין לאומי, ואפשרות שהפסקת האש למספר ימים תגרום להפסקת המלחמה, כאשר החמאס קיים ולוחם בשיא העוצמה בעזה, וגם משגר טילים למרחקים.<br /> <br /> ===משפחות חטופים נגד עסקת שחרור מחבלים===<br /> מול המצדדים בעסקה, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים לעסקת שחרור המחבלים.<br /> בצל הדרמה לקראת אישור סופי של העסקה להשבת החטופים בתמורה לשחרור מחבלים, הוקם פורום חדש על ידי מספר משפחות חטופים, בשם פורום &quot;תקווה&quot;, שפועל להשבת הבנים אך מתנגד לעסקת החזרת שבויים &quot;בכל מחיר&quot;. בפורום חברות מספר משפחות של הורי חטופים, הפועלות מאז יום הטבח בשמחת תורה להשבת יקיריהם, אך מבקשות להשמיע קול אחר בנושא עסקאות שבויים.<br /> צביקה מור - אביו של איתן מור שנחטף לעזה - בהתייחס לדרישה שעלה ממשפחות החטופים לשחרור כל המחבלים הכלואים תמורת כל החטופים, אומר צביקה מור שתחושתו קשה מאוד. &quot;המטה שמאגד את המשפחות לא שאל אותי לדעתי ולא התייעץ איתי. לא היה שום פורום של אסטרטגיית המטה שאליו קראו לי להשתתף, לא הייתה שום ישיבה על דף המסרים של המטה, ולכן אנחנו מרגישים שהמטה לא מייצג אותנו, למרות שהוא גם על הגב שלנו&quot;. מור הוסיף: &quot;לפני חודש אמרתי לראש הממשלה את המשפט שהבן שלי חותם עליו בשתי ידיים, הוא גדל אצלי בבית ולכן אני יודע בדיוק מה הוא חשוב בסוגיה הזו, אמרתי שאם אני צריך לבחור בין אהבת בני לאהבת האומה אני בוחר באהבת האומה. זו ממש עקידת יצחק. אבל אנחנו לא במצב של בחירה או ואו אלא בגם וגם&quot;.<br /> <br /> גם אליהו ליבמן ראש מועצת קרית ארבע, שבנו נחטף לרצועת עזה ואף הוא חבר בפורום החדש, הביע התנגדות נחרצת להסכם במסגרתו ישוחררו חלק מהחטופים בתמורה לשחרור מחבלים ולהפוגה בלחימה. &quot;בסוף, יש לנו אחריות כלל החטופים&quot;, אמר בראיון לרדיו 103, &quot;בזה שלא מגיעים לעסקה על כלל החטופים שתבטיח את ביטחונם של חיילי צה&quot;ל, יש פה מורכבות גדולה. אנחנו לא יכולים לנהל מו&quot;מ עם ארגון רצחני שאנו נותנים לו נקודות ניצחון&quot;. בהמשך הוסיף: &quot;בעיניי זה לא מוסרי לעשות עסקאות עם חמאס ולתת לארה&quot;ב לנהל לנו את העניינים. אנו משפילים את עצמנו כאומה לאומית. ברגע שההצבעה בעד מסכנת את כלל החטופים ואת כוחות הביטחון, אין לי יכולת מוסרית להצביע בעד&quot;{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/620811 פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות &quot;בכל מחיר&quot;] ערוץ 7}}.<br /> <br /> ===הפסקת אש או מלכודת===<br /> במהלך ימי שחרור המחבלים בעד החטופים, ממשלת ישראל הסכימה להפסקת אש וזאת לבקשת מחבלי החמאס. פרשנים וכלי תקשורת הביעו חשש נוקב, ממלכודות שונות במהלך הפסקת האש - אם התארגנות מחדש של עמדות המחבלים, יציאה מהמנהרות לשם הצטיידות, וגם הברחת מחבלים וחטופים למצרים וממנה, ועוד ועוד{{הערה|לדוגמא באתר בחדרי חרדים מביא חלק מהבעיות העלולות להיווצר בעת הפסקת האש:<br /> * תרחיש אימים: בזמן שבישראל חוגגים את חזרתם של החטופים, עלה החשש כי חמאס ינצל את חוסר תשומת הלב הישראלית כדי להתארגן מחדש להמשך הלחימה וכבר זומם את צעדיו הבאים.<br /> * במערכת הביטחון צריכים לחשוש מהאפשרות שבכירי חמאס ינצלו את הפסקת האש ויברחו יחד עם החטופים במנהרות<br /> * רשת המנהרות התת קרקעיות של חמאס היא הרבה יותר משמעותית, משוכללת והרבה יותר מורכבת ממה שחשבו בישראל ערב המלחמה.<br /> אחד התרחישים שצריך לעמוד לנגד עיניה של ישראל בימי הפסקת האש הוא ניסיון בריחה של הנהגת חמאס, שנמצאת לפי הערכות בדרום הרצועה, דרך המנהרות באזור רפיח – ציר פילדלפי - לסיני יחד עם חטופים ישראלים, יתכן חיילים [https://www.bhol.co.il/news/1622326 תרחיש האימים שיהפוך את המלחמה על פיה] בחדרי חרדים}}.<br /> <br /> ==הרבי נגד שחרור מחבלים==<br /> רבנים חב&quot;דיים וכלי תקשורת החב&quot;דיים, מבהירים את דעת הרבי נגד שחרור מחבלים במשך השנים ומביעים דיעה שלילית על עסקת שחרור המחבלים בעד חטופים, בין ממשלת ישראל למחבלי חמאס.<br /> <br /> ===דעת הרבי===<br /> [[חב&quot;ד אינפו]] פירסם ידיעה ובה דעת הרבי השלילית אודות שחרור מחבלים בעסקת שבויים{{הערה|[<br /> https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים]}}.<br /> <br /> למחרת סגירת העסקה עם החמאס, פירסם [[חב&quot;ד אינפו]] טור דיעה מיוחד ובו מוסברת דעת הרבי אודות שחרור מחבלים והמסקנה היא:<br /> <br /> &quot;הרבי מלך המשיח התריע, שאם לא יהרגו את המחבלים במקום לכלוא אותם, הרי שאנו מטילים על עצמנו בעיות ולחצים כגון עסקאות שבויים. אילו לא היו מחבלים בבתי כלא, לא היינו נדרשים לשחרר אותם.<br /> <br /> ובלשונו הקדושה של הרבי, אל מר צבי כספי: &quot;אתם טועים גם בכך שאתם לוכדים מחבלים ומכניסים אותם לבית -הסוהר. מחבלים אלה באים כדי להרוג, והבא להרגך השכם להרגו&quot;. אתם תשלמו ביוקר על -כך שאתם מכניסים אותם לבתי סוהר, משום שיבואו אליכם בעתיד בדרישות שונות של עיסקאות שחרור וחליפין&quot;.<br /> <br /> הלוואי שהיו מקשיבים אז לדברים של הרבי. אך עדיין לא מאוחר לתקן&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים? • סקירה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===קול קורא מאת רבני חב&quot;ד===<br /> ערב ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא מיוחד נגד העסקה עם מחבלי חמאס, ועליו חתומים רבנים חשובים ובהם רבנים חב&quot;דיים:<br /> <br /> הרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קרית מוצ'קין והרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> מלבד שני רבנים אלו ודעתם הנחרצת, רבני ואישי ציבור חב&quot;דיים, התעטפו בשתיקה בימי גיבוש העסקה והוצאתה לפועל, ורק [[שבועון בית משיח]]{{הערה|בית משיח גיליון 1386, פידיון שבויים או עסקת דמים, עמודים 35-37}} ואתר [https://chabad.info/news/war/1030343/ חב&quot;ד אינפו] פירסמו את דעת הרבי נגד החלפת יהודים מעטים מול מחבלים רבים.<br /> <br /> גם המרצה הנודע ואיש ההגות החב&quot;די הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה: &quot;שאלת היחס לעסקאות חטופים הוא בהתאם לשאלה הבאה:<br /> <br /> האם מותר בידיעה תחילה להפקיר, ולהכניס בסכנה, כמה שבויים (חיילים ואזרחים בארץ) עבור שבוי אחד (בעזה)? לדוגמא: שימותו חמש חיילים בשביל אחד?<br /> <br /> התשובה על פי הגיון, בוודאי: לא!&quot; {{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ לקריאת המאמר המלא באתר חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> <br /> ===שלילת העסקה מחשש לפיגועים===<br /> <br /> בגין הסכנה המוחשית בה נמצאים שבויים יהודים בידי מחבלים או אויבים ערבים אכזריים, היי מי שפסקו בעבר להתפשר על שחרור כמות גדולה יותר של מחבלים כדי להציל השבויים היהודים.<br /> <br /> אך הרב אליעזר מלמד מחשובי הפוסקים של ההתיישבות ביהודה ושומרון, דן בכל הצדדים, מביא פסקים מנוגדים מהעבר ופוסק נחרצות כי לפי ניסיון העבר, אסור לשחרר יותר מאחד מול אחד.<br /> <br /> &quot;כבר לפני יותר מעשרים שנה כתבתי על סוגיה זו, וחזרתי וכתבתי על כך כמה פעמים לפני עסקת גלעד שליט, ובכל הפעמים היו ששאלו איך כתבתי כדבר נחרץ שאסור לפדות חייל תמורת יותר משבוי אחד, והרי יש רבנים שהסכימו להתיר, ואף הראשון לציון הרב עובדיה יוסף הורה לשרי ש&quot;ס לתמוך בשחרור יותר מאלף מחבלים תמורת גלעד שליט. והשבתי שהמציאות הוכיחה שדברי חכמים שהורו שלא לפדות שבוי ביותר מכדי דמיו מפני תיקון העולם שרירים וקיימים, ודברי הרבנים שמצאו היתרים לעבור על כך דחויים. ואילו היו רואים את התוצאות של העסקאות הללו, היו בוודאי חוזרים בהם. שכן הם סמכו על &quot;מומחי הביטחון&quot;, והמציאות הוכיחה שהכניעה הובילה לאסונות&quot; (ערוץ 7, י&quot;א כסלו תשפ&quot;ד).<br /> <br /> ===סקר===<br /> <br /> COL הציג סקר האם להסכים להפסקת אש תמורת שחרור החטופים ורוב המצביעים מתנגדים לעסקה עם המחבלים{{ הערה|מאת הכתב מנדי ברגר: [https://col.org.il/news/158723 סקר: להסכים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים?]}},<br /> <br /> ==חיילים חב&quot;דיים שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון [[רצועת עזה]], בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]], עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> <br /> [[שבועון בית משיח]] מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> ===מאמרי הרב וולפא===<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים נמרצים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרים אקטואליים למלחמה ובהם השקפת הרבי לעת הזאת, על פי שיחות, אגרות ומענות הרבי בענייני שלימות הארץ.<br /> <br /> בבית משיח, גיליון 1385, וב[https://chabad.info/blogs/1029725/ חב&quot;ד אינפו] פירסם מאמר נחרץ כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה וליישבה ביהודים ובפועל יש לנהוג לפי &quot;עשרת הדברות&quot; דלקמן:<br /> <br /> 1. לסיים את כיבוש כל רצועת עזה, ולנקות אותה באופן מוחלט ממחבלים.<br /> <br /> 2. רק ישראל תשלוט על כל חבל עזה, בלי עזרת שונאי ישראל למיניהם.<br /> <br /> 3. השליטה תהיה לא רק בענייני ביטחון, אלא גם בחינוך ובריאות וכיו&quot;ב.<br /> <br /> 4. שום גורם זר לא יקבל שליטה בעזה, גם לא באופן של אוטונומיה.<br /> <br /> 5. כל טרוריסט שיפריע לזה, דמו בראשו כאחיו החמאסים.<br /> <br /> 6. להקים ברצועה מקומות ישוב עראיים לפליטים, ולמנות מי שינהל אותם.<br /> <br /> 7. זה ייעשה במימון של אומות העולם, אשר גם יקלטו חלק מהפליטים.<br /> <br /> 8. להתחיל מיד לבנות את כל 23 הישובים שנעקרו בחורבן גוש קטיף.<br /> <br /> 9. לבנות מחדש את ישובי 'עוטף עזה' שנחרבו בתחילת המלחמה.<br /> <br /> 10. באתר הבינוי עבור הפליטים, אפשר להשתמש בפועלים ומנהלי עבודה מביניהם. אבל בישובי גוש קטיף, ייעשה מאמץ להעסיק רק פועלים עבריים.<br /> <br /> ===אור לגויים===<br /> ר' משה מלייב מנחלת הר חב&quot;ד הוא אחד המסבירנים החב&quot;דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק&quot;א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה [https://chabad.info/magazine/1023883/ רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח] {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב בית משיח 1383]}} והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי:<br /> &quot;אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה&quot;ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום&quot;.<br /> <br /> ===גיבור ישראל יאיר אנסבכר===<br /> <br /> ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה.<br /> בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-770 וכאשר שב, פירסם טור דיעה מרגש בשבועון בית משיח{{הערה|גיליון 1386}}.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> ===פעילות בקרב החיילים===<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> <br /> ===פעולות בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות לאחדות==<br /> ===התוועדות וירטואלית===<br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> ===כנס חיזוק והתעוררות===<br /> ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}.<br /> <br /> בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:<br /> *הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]<br /> *הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]<br /> *הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]]<br /> *הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]<br /> *ר׳ [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'<br /> *ר׳ [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]<br /> <br /> ===כינוס השלוחים בסימן אחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם שלוחי הרבי בשדרות, כל אחד נאם בכינוס אחר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מוסבר מה על חסידי חב&quot;ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו&quot;ל, וכתבה מיוחדת אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב [[מנחם מענדל גורליק]].<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=645925 2023-11-29T04:52:08Z

<p>תמיד: /* החטופים */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני.<br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> <br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים הבאים, פרשנים רבים דימו את הפשלה הנוראית בחוסר ביצוע צעדים מתבקשים, לחוסר כוננות או מתקפה לפני [[מלחמת יום כיפור]]. ולאחר מלחמת יום כיפור הרבי זעק על כך שלא קיימו את פסק חז&quot;ל: הבא להרגך השכם להורגו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> <br /> כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה ומוחזקים במקומות שונים על ידי חמאס ויתכן שבודדים גם על ידי ארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. טיבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה.<br /> <br /> בזמן המלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה, הצבא חילץ חיילת אחת בחיים וגם 2 חטופות שנרצחו על ידי המחבלים. ובהמשך החלו עסקאות עם חמאס לשחרור החטופים תמורת מחבלים והפסקת אש.<br /> <br /> ===חטוף בוגר חב&quot;ד===<br /> יוסף חיים אוחנה, בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] הוא בין החטופים לעזה במתקפת הטרור והטבח בעוטף עזה ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] עם מסע בני משפחות החטופים אך החליט להישאר בניו יורק כדי לפעול לשחרור בנו במהרה.<br /> <br /> בליל ח' כסלו תשפ&quot;ד, הגיע ר' אבי לבית חיינו, ונערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1386, התראיין האבא ר' אבי אוחנה למענדי חביב כתב בית משיח, וסיפר על מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], הלימודים של הבן החטוף בתלמוד תורה חב&quot;ד, נימק מדוע נותר ב-770, והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27}}.<br /> <br /> ===שחרור בכל מחיר===<br /> משפחות החטופים וארגונים נוספים, פועלים לתעמולה אינטנסיבית בארץ ובמדינות העולם, כדי לשחרר את החטופים 'בכל מחיר', חלקם מבהירים כי חייבים להציב את שחרור החטופים כמטרה ראשונה ועליונה של המלחמה, דהיינו שאם יוצב תנאי שחרור חטופים מול הפסקת המלחמה, להיענות בחיוב. כך גם להיענות בחיוב לכל מספר מחבלים משוחררים מול החטופים.<br /> <br /> ישנם משפחות חטופים המוחים נגד שיטת פעולה זו, כיון שאינה תואמת הלכה, ולכן תובעים להעדיף מבצע צבאי לחילוץ החטופים ולא להפסיק את הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> משפחות החטופים אשר מבקשים שחרור בכל מחיר, אירגנו צעדה גדולה הנמשכת ימים רבים, כולל שבת.<br /> <br /> ===מסע משפחות החטופים===<br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ואירוע הטבח והחטיפה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס מיוחד להטסת בני משפחות החטופים מארץ הקודש לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הק']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> במסע לא הוצבו אופציות לממשלת ישראל כיצד לפעול, אם במבצע צבאי או עסקה, בעוד בעולם התורני-ימני, יש דיעות שונות אם להיענות בחיוב לעסקה אפילו במחיר 1 מול 1, כיון שמדובר בשחרור מחבלים העלולים לרצוח באכזריות ולארגן פיגועים.<br /> <br /> ===עסקאות בדרך===<br /> בניגוד למקובל במקרה של שבויי מלחמה, למרות הזמן הארוך שחלף מאז תחילת המלחמה, לא ניתנה אפשרות לאנשי האו&quot;ם לבקר את השבויים, וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם, ולמעשה המשא ומתן נערך בעיניים סגורות, כאשר אין אינפורמציה כמה שבויים יש וכמה מהם בחיים.<br /> <br /> מתוך הדיווחים נראה, כי הממשלה מנסה לדחוק לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים, וזה לפי כלל הגיוני שלנשים קשה יותר בשבי, ובניגוד לכל תעמולת השמאל והאנטי-דתיים במשך השנים על שיויון בכלל ובצבא בפרט.<br /> <br /> בתחילת חודש כסלו נפוצו דיווחים כי עסקה מתקרבת ואלו פרטיה בערך -<br /> שחרור 50 חטופים והם נשים וילדים<br /> ובתמורה שחרור כ-150 מחבלי חמאס, ומספר ימי הפוגה מהפגזות.<br /> <br /> ===הסכם עסקה להחלפת שבויים===<br /> בליל ט' כסלו תשפ&quot;ד, אושרה עסקת החלפת שבויים בין ממשלת ישראל לחמאס, כאשר רק שרי מפלגת עוצמה יהודית התנגדו. 35 שרים תמכו לעומת שלושת שרי 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגד.<br /> <br /> בחמאס מאשרים מצידם כי הם נכונים להסכם ופרסמו את הסעיפים שסוכמו בתיווך קטאר ומצרים, בהם הכנסת דלק והמשך סיוע המוניטרי, שחרור 50 נשים וילדים ישראלים עד גיל 19 תמורת שחרור 150 אסירות וקטינים פלסטיניים.<br /> <br /> לפי ההסכם המסתמן החטופים הראשונים ישוחררו כבר ביום חמישי י' כסלו בשעות הצהריים-ערב. לפי הודעת ממשלת ישראל, קודם ישוחררו החטופים הישראליים ואז אם ישראל תראה שחמאס עומד בהסכם ישוחררו בתמורה האסירות והקטינים הכלואים בישראל.<br /> <br /> ההסכם אינו מחייב את חיזבאללה שבימים האחרונים מגביר את שיגוריו לעבר יישובי הצפון{{הערה|בחדרי חרדים}}.<br /> <br /> למחרת החלטת הממשלה, התברר כי בגין חילוקי דיעות במשא ומתן בין ממשלת ישראל וחמאס, העסקה נדחתה לכל הפחות ליום שישי י&quot;א כסלו.<br /> <br /> התומכים בעיסקה נלהבים מהעובדה שעשרות שבויים ישוחררו, גם אם המחיר גבוה.<br /> <br /> המתנגדים לעיסקה מביעים חשש מדימיון למלכודת אוסלו, בה נראה השלום כחלום ורוד, אך בפועל 150 מחבלים משוחררים זה מתווה לטרגדיה נוראית, בה עלולים חס ושלום להיהרג הרבה יותר ממספר השבויים המשוחררים. ובנוסף, ישנם דרכים צבאיות לשחרור שבויים, אם במבצע, ואם בהצהרה על התקפה כוללת ומהירה על כלל רצועת עזה, עד שחרור החטופים כולם.<br /> <br /> ===חטופים משתחררים, תמורת מחבלים והפסקת אש===<br /> חרף אזהרות רבנים ואישי ציבור, ממשלת ישראל החלה בשחרור מחבלים תמורת שחרור החטופים. השחרור מתבצע במשך מספר ימים החל מיום שישי י&quot;א כסלו, כאשר על כל ילד או קשישה, משחררים שלושה מחבלים אשר היו חלק מפיגועים נגד יהודים, ומטרתם היתה לרצוח באכזריות יהודים.<br /> <br /> בימי ביצוע העסקה הוחלט על הפסקת אש, אך היא מתבצעת רק מול עזה, ואילו המחבלים באיזורים אחרים - יהודה ושומרון, תימן ולבנון - ממשיכים לפעול במטרה לשפוך דם יהודי.<br /> <br /> ===משחררים מחבלים מסוכנים===<br /> <br /> לקראת ישיבות הקבינט והממשלה, פורסמו בכלי התקשורת הישראלים, כאילו לא ישוחררו מחבלים רוצחים, אך לאחר החלטה סופית הכוללת אופציה לשחרור 300 מחבלים, בבוקר ט' בכסלו, פורסמה רשימת המחבלים המשוחררים, והתברר כי מדובר<br /> במחבלים שניסו לרצוח יהודים, אך לא הצליחו - ירו לעבר יהודים, דקרו, זרקו בקבוקי תבערה ולמעשה מדובר במחבלים מסוכנים, ומשתחררים לירושלים ולישובים ביהודה ושומרון, וניתן לשער שלפחות חלקם ישוב למזימות רצח הקודמות שלהם.<br /> <br /> באתר בחדרי חרדים הביאו דוגמאות למחבלים מסוכנים המשתחררים בעסקה עם חמאס:<br /> *אסראא ג'אבעס (38), שנגזר עליה 11 שנות מאסר אחרי שהורשעה בפיצוץ בלון גז שהוביל לפציעת שוטר באורח קל ליד מעלה אדומים ב-2015.<br /> *אבראהים זמר (15) ממחנה הפליטים עסכר בשכם, ביצע פיגוע ירי באפריל השנה ליד קבר שמעון הצדיק בירושלים ופצע שני ישראלים בינוני וקל, גם הוא צפוי להשתחרר.<br /> *מחבל שביצע פיגוע דקירה לפני פחות מחודשיים בשער יפו כשדקר ופצע קשה אזרח ישראלי<br /> *המחבל מוחמד אבו קטיש, בן ה-16, שביצע פיגוע דקירה סמוך לתחנת הרכבת הקלה בירושלים בשנה שעברה צפוי להשתחרר. אבו קטיש חיפש קורבן חרדי, התנפל עליו, דקר ופצע אותו קשה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא]}}.<br /> <br /> 300 מחבלים זו סכנה מוחשית לטרגדיות המוניות וכלי התקשורת מדברים על כניעה ללחץ בין לאומי, ואפשרות שהפסקת האש למספר ימים תגרום להפסקת המלחמה, כאשר החמאס קיים ולוחם בשיא העוצמה בעזה, וגם משגר טילים למרחקים.<br /> <br /> ===משפחות חטופים נגד עסקת שחרור מחבלים===<br /> מול המצדדים בעסקה, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים לעסקת שחרור המחבלים.<br /> בצל הדרמה לקראת אישור סופי של העסקה להשבת החטופים בתמורה לשחרור מחבלים, הוקם פורום חדש על ידי מספר משפחות חטופים, בשם פורום &quot;תקווה&quot;, שפועל להשבת הבנים אך מתנגד לעסקת החזרת שבויים &quot;בכל מחיר&quot;. בפורום חברות מספר משפחות של הורי חטופים, הפועלות מאז יום הטבח בשמחת תורה להשבת יקיריהם, אך מבקשות להשמיע קול אחר בנושא עסקאות שבויים.<br /> צביקה מור - אביו של איתן מור שנחטף לעזה - בהתייחס לדרישה שעלה ממשפחות החטופים לשחרור כל המחבלים הכלואים תמורת כל החטופים, אומר צביקה מור שתחושתו קשה מאוד. &quot;המטה שמאגד את המשפחות לא שאל אותי לדעתי ולא התייעץ איתי. לא היה שום פורום של אסטרטגיית המטה שאליו קראו לי להשתתף, לא הייתה שום ישיבה על דף המסרים של המטה, ולכן אנחנו מרגישים שהמטה לא מייצג אותנו, למרות שהוא גם על הגב שלנו&quot;. מור הוסיף: &quot;לפני חודש אמרתי לראש הממשלה את המשפט שהבן שלי חותם עליו בשתי ידיים, הוא גדל אצלי בבית ולכן אני יודע בדיוק מה הוא חשוב בסוגיה הזו, אמרתי שאם אני צריך לבחור בין אהבת בני לאהבת האומה אני בוחר באהבת האומה. זו ממש עקידת יצחק. אבל אנחנו לא במצב של בחירה או ואו אלא בגם וגם&quot;.<br /> <br /> גם אליהו ליבמן ראש מועצת קרית ארבע, שבנו נחטף לרצועת עזה ואף הוא חבר בפורום החדש, הביע התנגדות נחרצת להסכם במסגרתו ישוחררו חלק מהחטופים בתמורה לשחרור מחבלים ולהפוגה בלחימה. &quot;בסוף, יש לנו אחריות כלל החטופים&quot;, אמר בראיון לרדיו 103, &quot;בזה שלא מגיעים לעסקה על כלל החטופים שתבטיח את ביטחונם של חיילי צה&quot;ל, יש פה מורכבות גדולה. אנחנו לא יכולים לנהל מו&quot;מ עם ארגון רצחני שאנו נותנים לו נקודות ניצחון&quot;. בהמשך הוסיף: &quot;בעיניי זה לא מוסרי לעשות עסקאות עם חמאס ולתת לארה&quot;ב לנהל לנו את העניינים. אנו משפילים את עצמנו כאומה לאומית. ברגע שההצבעה בעד מסכנת את כלל החטופים ואת כוחות הביטחון, אין לי יכולת מוסרית להצביע בעד&quot;{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/620811 פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות &quot;בכל מחיר&quot;] ערוץ 7}}.<br /> <br /> ===הפסקת אש או מלכודת===<br /> במהלך ימי שחרור המחבלים בעד החטופים, ממשלת ישראל הסכימה להפסקת אש וזאת לבקשת מחבלי החמאס. פרשנים וכלי תקשורת הביעו חשש נוקב, ממלכודות שונות במהלך הפסקת האש - אם התארגנות מחדש של עמדות המחבלים, יציאה מהמנהרות לשם הצטיידות, וגם הברחת מחבלים וחטופים למצרים וממנה, ועוד ועוד.<br /> לדוגמא באתר בחדרי חרדים מביא חלק מהבעיות העלולות להיווצר בעת הפסקת האש:<br /> * תרחיש אימים: בזמן שבישראל חוגגים את חזרתם של החטופים, עלה החשש כי חמאס ינצל את חוסר תשומת הלב הישראלית כדי להתארגן מחדש להמשך הלחימה וכבר זומם את צעדיו הבאים.<br /> * במערכת הביטחון צריכים לחשוש מהאפשרות שבכירי חמאס ינצלו את הפסקת האש ויברחו יחד עם החטופים במנהרות<br /> * רשת המנהרות התת קרקעיות של חמאס היא הרבה יותר משמעותית, משוכללת והרבה יותר מורכבת ממה שחשבו בישראל ערב המלחמה.<br /> אחד התרחישים שצריך לעמוד לנגד עיניה של ישראל בימי הפסקת האש הוא ניסיון בריחה של הנהגת חמאס, שנמצאת לפי הערכות בדרום הרצועה, דרך המנהרות באזור רפיח – ציר פילדלפי - לסיני יחד עם חטופים ישראלים, יתכן חיילים{{הערה| [https://www.bhol.co.il/news/1622326 תרחיש האימים שיהפוך את המלחמה על פיה] בחדרי חרדים}}.<br /> <br /> ==הרבי נגד שחרור מחבלים==<br /> רבנים חב&quot;דיים וכלי תקשורת החב&quot;דיים, מבהירים את דעת הרבי נגד שחרור מחבלים במשך השנים ומביעים דיעה שלילית על עסקת שחרור המחבלים בעד חטופים, בין ממשלת ישראל למחבלי חמאס.<br /> <br /> ===דעת הרבי===<br /> [[חב&quot;ד אינפו]] פירסם ידיעה ובה דעת הרבי השלילית אודות שחרור מחבלים בעסקת שבויים{{הערה|[<br /> https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים]}}.<br /> <br /> למחרת סגירת העסקה עם החמאס, פירסם [[חב&quot;ד אינפו]] טור דיעה מיוחד ובו מוסברת דעת הרבי אודות שחרור מחבלים והמסקנה היא:<br /> <br /> &quot;הרבי מלך המשיח התריע, שאם לא יהרגו את המחבלים במקום לכלוא אותם, הרי שאנו מטילים על עצמנו בעיות ולחצים כגון עסקאות שבויים. אילו לא היו מחבלים בבתי כלא, לא היינו נדרשים לשחרר אותם.<br /> <br /> ובלשונו הקדושה של הרבי, אל מר צבי כספי: &quot;אתם טועים גם בכך שאתם לוכדים מחבלים ומכניסים אותם לבית -הסוהר. מחבלים אלה באים כדי להרוג, והבא להרגך השכם להרגו&quot;. אתם תשלמו ביוקר על -כך שאתם מכניסים אותם לבתי סוהר, משום שיבואו אליכם בעתיד בדרישות שונות של עיסקאות שחרור וחליפין&quot;.<br /> <br /> הלוואי שהיו מקשיבים אז לדברים של הרבי. אך עדיין לא מאוחר לתקן&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים? • סקירה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===קול קורא מאת רבני חב&quot;ד===<br /> ערב ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא מיוחד נגד העסקה עם מחבלי חמאס, ועליו חתומים רבנים חשובים ובהם רבנים חב&quot;דיים:<br /> <br /> הרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קרית מוצ'קין והרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> מלבד שני רבנים אלו ודעתם הנחרצת, רבני ואישי ציבור חב&quot;דיים, התעטפו בשתיקה בימי גיבוש העסקה והוצאתה לפועל, ורק [[שבועון בית משיח]]{{הערה|בית משיח גיליון 1386, פידיון שבויים או עסקת דמים, עמודים 35-37}} ואתר [https://chabad.info/news/war/1030343/ חב&quot;ד אינפו] פירסמו את דעת הרבי נגד החלפת יהודים מעטים מול מחבלים רבים.<br /> <br /> גם המרצה הנודע ואיש ההגות החב&quot;די הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה: &quot;שאלת היחס לעסקאות חטופים הוא בהתאם לשאלה הבאה:<br /> <br /> האם מותר בידיעה תחילה להפקיר, ולהכניס בסכנה, כמה שבויים (חיילים ואזרחים בארץ) עבור שבוי אחד (בעזה)? לדוגמא: שימותו חמש חיילים בשביל אחד?<br /> <br /> התשובה על פי הגיון, בוודאי: לא!&quot; {{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ לקריאת המאמר המלא באתר חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> <br /> ===שלילת העסקה מחשש לפיגועים===<br /> <br /> בגין הסכנה המוחשית בה נמצאים שבויים יהודים בידי מחבלים או אויבים ערבים אכזריים, היי מי שפסקו בעבר להתפשר על שחרור כמות גדולה יותר של מחבלים כדי להציל השבויים היהודים.<br /> <br /> אך הרב אליעזר מלמד מחשובי הפוסקים של ההתיישבות ביהודה ושומרון, דן בכל הצדדים, מביא פסקים מנוגדים מהעבר ופוסק נחרצות כי לפי ניסיון העבר, אסור לשחרר יותר מאחד מול אחד.<br /> <br /> &quot;כבר לפני יותר מעשרים שנה כתבתי על סוגיה זו, וחזרתי וכתבתי על כך כמה פעמים לפני עסקת גלעד שליט, ובכל הפעמים היו ששאלו איך כתבתי כדבר נחרץ שאסור לפדות חייל תמורת יותר משבוי אחד, והרי יש רבנים שהסכימו להתיר, ואף הראשון לציון הרב עובדיה יוסף הורה לשרי ש&quot;ס לתמוך בשחרור יותר מאלף מחבלים תמורת גלעד שליט. והשבתי שהמציאות הוכיחה שדברי חכמים שהורו שלא לפדות שבוי ביותר מכדי דמיו מפני תיקון העולם שרירים וקיימים, ודברי הרבנים שמצאו היתרים לעבור על כך דחויים. ואילו היו רואים את התוצאות של העסקאות הללו, היו בוודאי חוזרים בהם. שכן הם סמכו על &quot;מומחי הביטחון&quot;, והמציאות הוכיחה שהכניעה הובילה לאסונות&quot; (ערוץ 7, י&quot;א כסלו תשפ&quot;ד).<br /> <br /> ===סקר===<br /> <br /> COL הציג סקר האם להסכים להפסקת אש תמורת שחרור החטופים ורוב המצביעים מתנגדים לעסקה עם המחבלים{{ הערה|מאת הכתב מנדי ברגר: [https://col.org.il/news/158723 סקר: להסכים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים?]}},<br /> <br /> ==חיילים חב&quot;דיים שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון [[רצועת עזה]], בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]], עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> <br /> [[שבועון בית משיח]] מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> ===מאמרי הרב וולפא===<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים נמרצים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרים אקטואליים למלחמה ובהם השקפת הרבי לעת הזאת, על פי שיחות, אגרות ומענות הרבי בענייני שלימות הארץ.<br /> <br /> בבית משיח, גיליון 1385, וב[https://chabad.info/blogs/1029725/ חב&quot;ד אינפו] פירסם מאמר נחרץ כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה וליישבה ביהודים ובפועל יש לנהוג לפי &quot;עשרת הדברות&quot; דלקמן:<br /> <br /> 1. לסיים את כיבוש כל רצועת עזה, ולנקות אותה באופן מוחלט ממחבלים.<br /> <br /> 2. רק ישראל תשלוט על כל חבל עזה, בלי עזרת שונאי ישראל למיניהם.<br /> <br /> 3. השליטה תהיה לא רק בענייני ביטחון, אלא גם בחינוך ובריאות וכיו&quot;ב.<br /> <br /> 4. שום גורם זר לא יקבל שליטה בעזה, גם לא באופן של אוטונומיה.<br /> <br /> 5. כל טרוריסט שיפריע לזה, דמו בראשו כאחיו החמאסים.<br /> <br /> 6. להקים ברצועה מקומות ישוב עראיים לפליטים, ולמנות מי שינהל אותם.<br /> <br /> 7. זה ייעשה במימון של אומות העולם, אשר גם יקלטו חלק מהפליטים.<br /> <br /> 8. להתחיל מיד לבנות את כל 23 הישובים שנעקרו בחורבן גוש קטיף.<br /> <br /> 9. לבנות מחדש את ישובי 'עוטף עזה' שנחרבו בתחילת המלחמה.<br /> <br /> 10. באתר הבינוי עבור הפליטים, אפשר להשתמש בפועלים ומנהלי עבודה מביניהם. אבל בישובי גוש קטיף, ייעשה מאמץ להעסיק רק פועלים עבריים.<br /> <br /> ===אור לגויים===<br /> ר' משה מלייב מנחלת הר חב&quot;ד הוא אחד המסבירנים החב&quot;דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק&quot;א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה [https://chabad.info/magazine/1023883/ רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח] {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב בית משיח 1383]}} והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי:<br /> &quot;אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה&quot;ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום&quot;.<br /> <br /> ===גיבור ישראל יאיר אנסבכר===<br /> <br /> ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה.<br /> בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-770 וכאשר שב, פירסם טור דיעה מרגש בשבועון בית משיח{{הערה|גיליון 1386}}.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> ===פעילות בקרב החיילים===<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> <br /> ===פעולות בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות לאחדות==<br /> ===התוועדות וירטואלית===<br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> ===כנס חיזוק והתעוררות===<br /> ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}.<br /> <br /> בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:<br /> *הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]<br /> *הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]<br /> *הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]]<br /> *הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]<br /> *ר׳ [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'<br /> *ר׳ [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]<br /> <br /> ===כינוס השלוחים בסימן אחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם שלוחי הרבי בשדרות, כל אחד נאם בכינוס אחר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מוסבר מה על חסידי חב&quot;ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו&quot;ל, וכתבה מיוחדת אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב [[מנחם מענדל גורליק]].<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=645909 2023-11-28T22:56:20Z

<p>תמיד: /* שלבי המלחמה */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני.<br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> <br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים הבאים, פרשנים רבים דימו את הפשלה הנוראית בחוסר ביצוע צעדים מתבקשים, לחוסר כוננות או מתקפה לפני [[מלחמת יום כיפור]]. ולאחר מלחמת יום כיפור הרבי זעק על כך שלא קיימו את פסק חז&quot;ל: הבא להרגך השכם להורגו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> <br /> כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה ומוחזקים במקומות שונים על ידי חמאס ויתכן שבודדים גם על ידי ארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. טיבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה.<br /> <br /> בזמן המלחמה החמאס שיחרר 4 נשים, הצבא חילץ חיילת אחת בחיים וגם 2 חטופות שנרצחו על ידי המחבלים.<br /> <br /> ===חטוף בוגר חב&quot;ד===<br /> יוסף חיים אוחנה, בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] הוא בין החטופים לעזה במתקפת הטרור והטבח בעוטף עזה ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> אביו ר' אבי אוחנה הגיע לניו יורק עם מסע בני משפחות החטופים אך החליט להישאר בניו יורק כדי לפעול לשחרור בנו במהרה.<br /> <br /> בליל ח' כסלו תשפ&quot;ד, הגיע ר' אבי לבית חיינו, ונערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1386, התראיין האבא ר' אבי אוחנה למענדי חביב כתב בית משיח, וסיפר על מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], הלימודים של הבן החטוף בתלמוד תורה חב&quot;ד, נימק מדוע נותר ב-770, והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27}}.<br /> <br /> ===שחרור בכל מחיר===<br /> משפחות החטופים וארגונים נוספים, פועלים לתעמולה אינטנסיבית בארץ ובמדינות העולם, כדי לשחרר את החטופים 'בכל מחיר', חלקם מבהירים כי חייבים להציב את שחרור החטופים כמטרה ראשונה ועליונה של המלחמה, דהיינו שאם יוצב תנאי שחרור חטופים מול הפסקת המלחמה, להיענות בחיוב. כך גם להיענות בחיוב לכל מספר מחבלים משוחררים מול החטופים.<br /> <br /> ישנם משפחות חטופים המוחים נגד שיטת פעולה זו, כיון שאינה תואמת הלכה, ולכן תובעים להעדיף מבצע צבאי לחילוץ החטופים ולא להפסיק את הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> משפחות החטופים אשר מבקשים שחרור בכל מחיר, אירגנו צעדה גדולה הנמשכת ימים רבים, כולל שבת.<br /> <br /> ===מסע משפחות החטופים===<br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ואירוע הטבח והחטיפה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס מיוחד להטסת בני משפחות החטופים מארץ הקודש לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הק']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> במסע לא הוצבו אופציות לממשלת ישראל כיצד לפעול, אם במבצע צבאי או עסקה, בעוד בעולם התורני-ימני, יש דיעות שונות אם להיענות בחיוב לעסקה אפילו במחיר 1 מול 1, כיון שמדובר בשחרור מחבלים העלולים לרצוח באכזריות ולארגן פיגועים.<br /> <br /> ===עסקאות בדרך===<br /> בניגוד למקובל במקרה של שבויי מלחמה, למרות הזמן הארוך שחלף מאז תחילת המלחמה, לא ניתנה אפשרות לאנשי האו&quot;ם לבקר את השבויים, וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם, ולמעשה המשא ומתן נערך בעיניים סגורות, כאשר אין אינפורמציה כמה שבויים יש וכמה מהם בחיים.<br /> <br /> מתוך הדיווחים נראה, כי הממשלה מנסה לדחוק לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים, וזה לפי כלל הגיוני שלנשים קשה יותר בשבי, ובניגוד לכל תעמולת השמאל והאנטי-דתיים במשך השנים על שיויון בכלל ובצבא בפרט.<br /> <br /> בתחילת חודש כסלו נפוצו דיווחים כי עסקה מתקרבת ואלו פרטיה בערך -<br /> שחרור 50 חטופים והם נשים וילדים<br /> ובתמורה שחרור כ-150 מחבלי חמאס, ומספר ימי הפוגה מהפגזות.<br /> <br /> ===הסכם עסקה להחלפת שבויים===<br /> בליל ט' כסלו תשפ&quot;ד, אושרה עסקת החלפת שבויים בין ממשלת ישראל לחמאס, כאשר רק שרי מפלגת עוצמה יהודית התנגדו. 35 שרים תמכו לעומת שלושת שרי 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגד.<br /> <br /> בחמאס מאשרים מצידם כי הם נכונים להסכם ופרסמו את הסעיפים שסוכמו בתיווך קטאר ומצרים, בהם הכנסת דלק והמשך סיוע המוניטרי, שחרור 50 נשים וילדים ישראלים עד גיל 19 תמורת שחרור 150 אסירות וקטינים פלסטיניים.<br /> <br /> לפי ההסכם המסתמן החטופים הראשונים ישוחררו כבר ביום חמישי י' כסלו בשעות הצהריים-ערב. לפי הודעת ממשלת ישראל, קודם ישוחררו החטופים הישראליים ואז אם ישראל תראה שחמאס עומד בהסכם ישוחררו בתמורה האסירות והקטינים הכלואים בישראל.<br /> <br /> ההסכם אינו מחייב את חיזבאללה שבימים האחרונים מגביר את שיגוריו לעבר יישובי הצפון{{הערה|בחדרי חרדים}}.<br /> <br /> למחרת החלטת הממשלה, התברר כי בגין חילוקי דיעות במשא ומתן בין ממשלת ישראל וחמאס, העסקה נדחתה לכל הפחות ליום שישי י&quot;א כסלו.<br /> <br /> התומכים בעיסקה נלהבים מהעובדה שעשרות שבויים ישוחררו, גם אם המחיר גבוה.<br /> <br /> המתנגדים לעיסקה מביעים חשש מדימיון למלכודת אוסלו, בה נראה השלום כחלום ורוד, אך בפועל 150 מחבלים משוחררים זה מתווה לטרגדיה נוראית, בה עלולים חס ושלום להיהרג הרבה יותר ממספר השבויים המשוחררים. ובנוסף, ישנם דרכים צבאיות לשחרור שבויים, אם במבצע, ואם בהצהרה על התקפה כוללת ומהירה על כלל רצועת עזה, עד שחרור החטופים כולם.<br /> <br /> ===חטופים משתחררים, תמורת מחבלים והפסקת אש===<br /> חרף אזהרות רבנים ואישי ציבור, ממשלת ישראל החלה בשחרור מחבלים תמורת שחרור החטופים. השחרור מתבצע במשך מספר ימים החל מיום שישי י&quot;א כסלו, כאשר על כל ילד או קשישה, משחררים שלושה מחבלים אשר היו חלק מפיגועים נגד יהודים, ומטרתם היתה לרצוח באכזריות יהודים.<br /> <br /> בימי ביצוע העסקה הוחלט על הפסקת אש, אך היא מתבצעת רק מול עזה, ואילו המחבלים באיזורים אחרים - יהודה ושומרון, תימן ולבנון - ממשיכים לפעול במטרה לשפוך דם יהודי.<br /> <br /> ===משחררים מחבלים מסוכנים===<br /> <br /> לקראת ישיבות הקבינט והממשלה, פורסמו בכלי התקשורת הישראלים, כאילו לא ישוחררו מחבלים רוצחים, אך לאחר החלטה סופית הכוללת אופציה לשחרור 300 מחבלים, בבוקר ט' בכסלו, פורסמה רשימת המחבלים המשוחררים, והתברר כי מדובר<br /> במחבלים שניסו לרצוח יהודים, אך לא הצליחו - ירו לעבר יהודים, דקרו, זרקו בקבוקי תבערה ולמעשה מדובר במחבלים מסוכנים, ומשתחררים לירושלים ולישובים ביהודה ושומרון, וניתן לשער שלפחות חלקם ישוב למזימות רצח הקודמות שלהם.<br /> <br /> באתר בחדרי חרדים הביאו דוגמאות למחבלים מסוכנים המשתחררים בעסקה עם חמאס:<br /> *אסראא ג'אבעס (38), שנגזר עליה 11 שנות מאסר אחרי שהורשעה בפיצוץ בלון גז שהוביל לפציעת שוטר באורח קל ליד מעלה אדומים ב-2015.<br /> *אבראהים זמר (15) ממחנה הפליטים עסכר בשכם, ביצע פיגוע ירי באפריל השנה ליד קבר שמעון הצדיק בירושלים ופצע שני ישראלים בינוני וקל, גם הוא צפוי להשתחרר.<br /> *מחבל שביצע פיגוע דקירה לפני פחות מחודשיים בשער יפו כשדקר ופצע קשה אזרח ישראלי<br /> *המחבל מוחמד אבו קטיש, בן ה-16, שביצע פיגוע דקירה סמוך לתחנת הרכבת הקלה בירושלים בשנה שעברה צפוי להשתחרר. אבו קטיש חיפש קורבן חרדי, התנפל עליו, דקר ופצע אותו קשה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא]}}.<br /> <br /> 300 מחבלים זו סכנה מוחשית לטרגדיות המוניות וכלי התקשורת מדברים על כניעה ללחץ בין לאומי, ואפשרות שהפסקת האש למספר ימים תגרום להפסקת המלחמה, כאשר החמאס קיים ולוחם בשיא העוצמה בעזה, וגם משגר טילים למרחקים.<br /> <br /> ===משפחות חטופים נגד עסקת שחרור מחבלים===<br /> מול המצדדים בעסקה, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים לעסקת שחרור המחבלים.<br /> בצל הדרמה לקראת אישור סופי של העסקה להשבת החטופים בתמורה לשחרור מחבלים, הוקם פורום חדש על ידי מספר משפחות חטופים, בשם פורום &quot;תקווה&quot;, שפועל להשבת הבנים אך מתנגד לעסקת החזרת שבויים &quot;בכל מחיר&quot;. בפורום חברות מספר משפחות של הורי חטופים, הפועלות מאז יום הטבח בשמחת תורה להשבת יקיריהם, אך מבקשות להשמיע קול אחר בנושא עסקאות שבויים.<br /> צביקה מור - אביו של איתן מור שנחטף לעזה - בהתייחס לדרישה שעלה ממשפחות החטופים לשחרור כל המחבלים הכלואים תמורת כל החטופים, אומר צביקה מור שתחושתו קשה מאוד. &quot;המטה שמאגד את המשפחות לא שאל אותי לדעתי ולא התייעץ איתי. לא היה שום פורום של אסטרטגיית המטה שאליו קראו לי להשתתף, לא הייתה שום ישיבה על דף המסרים של המטה, ולכן אנחנו מרגישים שהמטה לא מייצג אותנו, למרות שהוא גם על הגב שלנו&quot;. מור הוסיף: &quot;לפני חודש אמרתי לראש הממשלה את המשפט שהבן שלי חותם עליו בשתי ידיים, הוא גדל אצלי בבית ולכן אני יודע בדיוק מה הוא חשוב בסוגיה הזו, אמרתי שאם אני צריך לבחור בין אהבת בני לאהבת האומה אני בוחר באהבת האומה. זו ממש עקידת יצחק. אבל אנחנו לא במצב של בחירה או ואו אלא בגם וגם&quot;.<br /> <br /> גם אליהו ליבמן ראש מועצת קרית ארבע, שבנו נחטף לרצועת עזה ואף הוא חבר בפורום החדש, הביע התנגדות נחרצת להסכם במסגרתו ישוחררו חלק מהחטופים בתמורה לשחרור מחבלים ולהפוגה בלחימה. &quot;בסוף, יש לנו אחריות כלל החטופים&quot;, אמר בראיון לרדיו 103, &quot;בזה שלא מגיעים לעסקה על כלל החטופים שתבטיח את ביטחונם של חיילי צה&quot;ל, יש פה מורכבות גדולה. אנחנו לא יכולים לנהל מו&quot;מ עם ארגון רצחני שאנו נותנים לו נקודות ניצחון&quot;. בהמשך הוסיף: &quot;בעיניי זה לא מוסרי לעשות עסקאות עם חמאס ולתת לארה&quot;ב לנהל לנו את העניינים. אנו משפילים את עצמנו כאומה לאומית. ברגע שההצבעה בעד מסכנת את כלל החטופים ואת כוחות הביטחון, אין לי יכולת מוסרית להצביע בעד&quot;{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/620811 פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות &quot;בכל מחיר&quot;] ערוץ 7}}.<br /> <br /> ===הפסקת אש או מלכודת===<br /> במהלך ימי שחרור המחבלים בעד החטופים, ממשלת ישראל הסכימה להפסקת אש וזאת לבקשת מחבלי החמאס. פרשנים וכלי תקשורת הביעו חשש נוקב, ממלכודות שונות במהלך הפסקת האש - אם התארגנות מחדש של עמדות המחבלים, יציאה מהמנהרות לשם הצטיידות, וגם הברחת מחבלים וחטופים למצרים וממנה, ועוד ועוד.<br /> לדוגמא באתר בחדרי חרדים מביא חלק מהבעיות העלולות להיווצר בעת הפסקת האש:<br /> * תרחיש אימים: בזמן שבישראל חוגגים את חזרתם של החטופים, עלה החשש כי חמאס ינצל את חוסר תשומת הלב הישראלית כדי להתארגן מחדש להמשך הלחימה וכבר זומם את צעדיו הבאים.<br /> * במערכת הביטחון צריכים לחשוש מהאפשרות שבכירי חמאס ינצלו את הפסקת האש ויברחו יחד עם החטופים במנהרות<br /> * רשת המנהרות התת קרקעיות של חמאס היא הרבה יותר משמעותית, משוכללת והרבה יותר מורכבת ממה שחשבו בישראל ערב המלחמה.<br /> אחד התרחישים שצריך לעמוד לנגד עיניה של ישראל בימי הפסקת האש הוא ניסיון בריחה של הנהגת חמאס, שנמצאת לפי הערכות בדרום הרצועה, דרך המנהרות באזור רפיח – ציר פילדלפי - לסיני יחד עם חטופים ישראלים, יתכן חיילים{{הערה| [https://www.bhol.co.il/news/1622326 תרחיש האימים שיהפוך את המלחמה על פיה] בחדרי חרדים}}.<br /> <br /> ==הרבי נגד שחרור מחבלים==<br /> רבנים חב&quot;דיים וכלי תקשורת החב&quot;דיים, מבהירים את דעת הרבי נגד שחרור מחבלים במשך השנים ומביעים דיעה שלילית על עסקת שחרור המחבלים בעד חטופים, בין ממשלת ישראל למחבלי חמאס.<br /> <br /> ===דעת הרבי===<br /> [[חב&quot;ד אינפו]] פירסם ידיעה ובה דעת הרבי השלילית אודות שחרור מחבלים בעסקת שבויים{{הערה|[<br /> https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים]}}.<br /> <br /> למחרת סגירת העסקה עם החמאס, פירסם [[חב&quot;ד אינפו]] טור דיעה מיוחד ובו מוסברת דעת הרבי אודות שחרור מחבלים והמסקנה היא:<br /> <br /> &quot;הרבי מלך המשיח התריע, שאם לא יהרגו את המחבלים במקום לכלוא אותם, הרי שאנו מטילים על עצמנו בעיות ולחצים כגון עסקאות שבויים. אילו לא היו מחבלים בבתי כלא, לא היינו נדרשים לשחרר אותם.<br /> <br /> ובלשונו הקדושה של הרבי, אל מר צבי כספי: &quot;אתם טועים גם בכך שאתם לוכדים מחבלים ומכניסים אותם לבית -הסוהר. מחבלים אלה באים כדי להרוג, והבא להרגך השכם להרגו&quot;. אתם תשלמו ביוקר על -כך שאתם מכניסים אותם לבתי סוהר, משום שיבואו אליכם בעתיד בדרישות שונות של עיסקאות שחרור וחליפין&quot;.<br /> <br /> הלוואי שהיו מקשיבים אז לדברים של הרבי. אך עדיין לא מאוחר לתקן&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים? • סקירה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===קול קורא מאת רבני חב&quot;ד===<br /> ערב ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא מיוחד נגד העסקה עם מחבלי חמאס, ועליו חתומים רבנים חשובים ובהם רבנים חב&quot;דיים:<br /> <br /> הרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קרית מוצ'קין והרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> מלבד שני רבנים אלו ודעתם הנחרצת, רבני ואישי ציבור חב&quot;דיים, התעטפו בשתיקה בימי גיבוש העסקה והוצאתה לפועל, ורק [[שבועון בית משיח]]{{הערה|בית משיח גיליון 1386, פידיון שבויים או עסקת דמים, עמודים 35-37}} ואתר [https://chabad.info/news/war/1030343/ חב&quot;ד אינפו] פירסמו את דעת הרבי נגד החלפת יהודים מעטים מול מחבלים רבים.<br /> <br /> גם המרצה הנודע ואיש ההגות החב&quot;די הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה: &quot;שאלת היחס לעסקאות חטופים הוא בהתאם לשאלה הבאה:<br /> <br /> האם מותר בידיעה תחילה להפקיר, ולהכניס בסכנה, כמה שבויים (חיילים ואזרחים בארץ) עבור שבוי אחד (בעזה)? לדוגמא: שימותו חמש חיילים בשביל אחד?<br /> <br /> התשובה על פי הגיון, בוודאי: לא!&quot; {{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ לקריאת המאמר המלא באתר חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> <br /> ===שלילת העסקה מחשש לפיגועים===<br /> <br /> בגין הסכנה המוחשית בה נמצאים שבויים יהודים בידי מחבלים או אויבים ערבים אכזריים, היי מי שפסקו בעבר להתפשר על שחרור כמות גדולה יותר של מחבלים כדי להציל השבויים היהודים.<br /> <br /> אך הרב אליעזר מלמד מחשובי הפוסקים של ההתיישבות ביהודה ושומרון, דן בכל הצדדים, מביא פסקים מנוגדים מהעבר ופוסק נחרצות כי לפי ניסיון העבר, אסור לשחרר יותר מאחד מול אחד.<br /> <br /> &quot;כבר לפני יותר מעשרים שנה כתבתי על סוגיה זו, וחזרתי וכתבתי על כך כמה פעמים לפני עסקת גלעד שליט, ובכל הפעמים היו ששאלו איך כתבתי כדבר נחרץ שאסור לפדות חייל תמורת יותר משבוי אחד, והרי יש רבנים שהסכימו להתיר, ואף הראשון לציון הרב עובדיה יוסף הורה לשרי ש&quot;ס לתמוך בשחרור יותר מאלף מחבלים תמורת גלעד שליט. והשבתי שהמציאות הוכיחה שדברי חכמים שהורו שלא לפדות שבוי ביותר מכדי דמיו מפני תיקון העולם שרירים וקיימים, ודברי הרבנים שמצאו היתרים לעבור על כך דחויים. ואילו היו רואים את התוצאות של העסקאות הללו, היו בוודאי חוזרים בהם. שכן הם סמכו על &quot;מומחי הביטחון&quot;, והמציאות הוכיחה שהכניעה הובילה לאסונות&quot; (ערוץ 7, י&quot;א כסלו תשפ&quot;ד).<br /> <br /> ===סקר===<br /> <br /> COL הציג סקר האם להסכים להפסקת אש תמורת שחרור החטופים ורוב המצביעים מתנגדים לעסקה עם המחבלים{{ הערה|מאת הכתב מנדי ברגר: [https://col.org.il/news/158723 סקר: להסכים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים?]}},<br /> <br /> ==חיילים חב&quot;דיים שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון [[רצועת עזה]], בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]], עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> <br /> [[שבועון בית משיח]] מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> ===מאמרי הרב וולפא===<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים נמרצים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרים אקטואליים למלחמה ובהם השקפת הרבי לעת הזאת, על פי שיחות, אגרות ומענות הרבי בענייני שלימות הארץ.<br /> <br /> בבית משיח, גיליון 1385, וב[https://chabad.info/blogs/1029725/ חב&quot;ד אינפו] פירסם מאמר נחרץ כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה וליישבה ביהודים ובפועל יש לנהוג לפי &quot;עשרת הדברות&quot; דלקמן:<br /> <br /> 1. לסיים את כיבוש כל רצועת עזה, ולנקות אותה באופן מוחלט ממחבלים.<br /> <br /> 2. רק ישראל תשלוט על כל חבל עזה, בלי עזרת שונאי ישראל למיניהם.<br /> <br /> 3. השליטה תהיה לא רק בענייני ביטחון, אלא גם בחינוך ובריאות וכיו&quot;ב.<br /> <br /> 4. שום גורם זר לא יקבל שליטה בעזה, גם לא באופן של אוטונומיה.<br /> <br /> 5. כל טרוריסט שיפריע לזה, דמו בראשו כאחיו החמאסים.<br /> <br /> 6. להקים ברצועה מקומות ישוב עראיים לפליטים, ולמנות מי שינהל אותם.<br /> <br /> 7. זה ייעשה במימון של אומות העולם, אשר גם יקלטו חלק מהפליטים.<br /> <br /> 8. להתחיל מיד לבנות את כל 23 הישובים שנעקרו בחורבן גוש קטיף.<br /> <br /> 9. לבנות מחדש את ישובי 'עוטף עזה' שנחרבו בתחילת המלחמה.<br /> <br /> 10. באתר הבינוי עבור הפליטים, אפשר להשתמש בפועלים ומנהלי עבודה מביניהם. אבל בישובי גוש קטיף, ייעשה מאמץ להעסיק רק פועלים עבריים.<br /> <br /> ===אור לגויים===<br /> ר' משה מלייב מנחלת הר חב&quot;ד הוא אחד המסבירנים החב&quot;דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק&quot;א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה [https://chabad.info/magazine/1023883/ רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח] {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב בית משיח 1383]}} והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי:<br /> &quot;אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה&quot;ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום&quot;.<br /> <br /> ===גיבור ישראל יאיר אנסבכר===<br /> <br /> ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה.<br /> בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-770 וכאשר שב, פירסם טור דיעה מרגש בשבועון בית משיח{{הערה|גיליון 1386}}.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> ===פעילות בקרב החיילים===<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> <br /> ===פעולות בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות לאחדות==<br /> ===התוועדות וירטואלית===<br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> ===כנס חיזוק והתעוררות===<br /> ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}.<br /> <br /> בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:<br /> *הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]<br /> *הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]<br /> *הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]]<br /> *הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]<br /> *ר׳ [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'<br /> *ר׳ [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]<br /> <br /> ===כינוס השלוחים בסימן אחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם שלוחי הרבי בשדרות, כל אחד נאם בכינוס אחר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מוסבר מה על חסידי חב&quot;ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו&quot;ל, וכתבה מיוחדת אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב [[מנחם מענדל גורליק]].<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643737 2023-11-10T08:40:17Z

<p>תמיד: יצירת דף עם התוכן &quot;מומלץ להשלים את הערך על שלל סעיפיו, וגם להרחיב, להוסיף מקורות ~~~~&quot;</p> <hr /> <div>מומלץ להשלים את הערך על שלל סעיפיו, וגם להרחיב, להוסיף מקורות [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 08:40, כ&quot;ו בחשוון, ה'תשפ&quot;ד 08:40, 10 בנובמבר 2023 (UTC)</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643736 2023-11-10T08:39:35Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{להשלים}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']''' - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה}} {{אינפו}}<br /> .<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643735 2023-11-10T08:38:41Z

<p>תמיד: /* יום החינוך */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']''' - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה}} {{אינפו}}<br /> .<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643733 2023-11-10T08:36:57Z

<p>תמיד: /* חנוכיה בבית הלבן */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643732 2023-11-10T08:35:25Z

<p>תמיד: /* ההסכם שלום עם מצרים */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643731 2023-11-10T08:34:19Z

<p>תמיד: /* ג&#039;רלד פורד */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות).<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643730 2023-11-10T08:32:55Z

<p>תמיד: /* הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות).<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_(%D7%AA%D7%A8%22%D7%A6)&diff=643729 2023-11-10T08:31:56Z

<p>תמיד: /* הנסיעה לוושינגטון */ אגדה במטרה לעשות ביזנס</p> <hr /> <div>[[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יורד לחופי [[ארצות הברית]] מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר|שוטרי]] משטרת [[ניו יורק]]]]<br /> [[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי הריי&quot;צ]] בביקורו בארה&quot;ב]]<br /> '''מסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]]''' היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]] נמשך קרוב לשנה, והסתיים ב[[כ&quot;א בתמוז]] [[תר&quot;צ]], ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארה&quot;ב, ביניהם: מלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקגו]], [[דטרויט]], [[ס. לואיס]] ו[[ניו יורק]]. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב&quot;ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים ב[[ספר התניא]] שהחלו בעקבות הביקור.<br /> <br /> מטרה נוספת בביקור, הייתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי{{הערה|1=ראו [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;st=&amp;pgnum=142 חלק י&quot;א אגרת ג'תתכח עמוד קט]: &quot;מטרת נסיעתי לארה&quot;ב לא הייתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות הייתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה&quot;'י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'&quot;.}}.<br /> <br /> במידה רבה, ביקור זה היווה את הבסיס והיסוד להתיישבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית עשר שנים מאוחר יותר, בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[ט' אדר ב' ת&quot;ש|ט' אדר שני ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==הרקע למסע==<br /> עם שחרורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] ואילוצו לצאת מגבולות ברית המועצות, החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפעול במקביל לשמירת הגחלת היהודית ברוסיה על ידי עידוד החסידים שנותרו מעבר למסך הברזל והעברת הוראות חשאיות עבורם, וכן ליצירת דעת קהל עולמית וגיוס כספים לתמיכה בפעילות היהודית מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תרפ&quot;ט]] כתב מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[חאטשע פייגין]] לראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] כי לטובת פעולותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נוצר מצב כי ישנו הכרח בעריכת מסע בארצות הברית, וביקש ממנו להכין את הדרוש לעריכת המסע.<br /> <br /> בהמשך לכך, נערכה אסיפת היערכות והכנה ב[[ד' ניסן]] אליה נקראו חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, ותוצאותיה דווחו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שכתב ב[[כ&quot;ז ניסן]] מכתב כללי אל חסידי חב&quot;ד במדינה: {{ציטוטון|הסכמתי למאות בעזרתו יתברך בקשת אנ&quot;ש שי' לבוא צלחה אל מדינתם הט' על משך איזה זמן, כמובן כאשר יסודרו כל עניני ההוצאה הדרושה בעתה ובזמנה ובזריזות, בכדי להגיע אל המועד המוגבל בהצלחה, לטובה ולברכה}}.<br /> <br /> לאחר הודעתו הרשמית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ביקורו המתוכנן, נערכו מספר אסיפות מקומיות בבתי הכנסת השונים בנוסח האר&quot;י בהם התפללו חסידי חב&quot;ד, וכן עוד אסיפה כללית נוספת שהתקיימה בחג הגאולה י&quot;ג תמוז.<br /> <br /> בתחילה נסתה אגודת חסידי חב&quot;ד לשכור אדם מיוחד שיתעסק בהכנות המעשיות לביקור, אך בפועל לא נמצא אדם מתאים לזה, והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] לקח את האחריות על עצמו.<br /> <br /> בראש חודש [[אלול]] החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהקביל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכן נשלח מכתב לראשי ולרבני הקהילות ברחבי ארצות הברית:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בא היום שקוינו וצפינו אליו בכליון ע־ינים, ואתנו יחד כל עם ישראל. יום ג', י&quot;ב [[אלול]] (17 לספטמבר) הוא היום שבו אנו מקוים לקבל פני גאון ישראל וקדושתו, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שניאורסאן שליט&quot;א, המפורסם בעולם בשם הרבי מליובאוויטש, הבא אלינו. חג יהיה היום הזה לבל אחינו בני ישראל בארה&quot;ב, בו נכונים רבבות אלפי ישראל מכל קצוי המדינה לזכות לקבל פני מגינה ולוחמה חגדול של התורה והיהדות המוסר נפשו בשביל כל הקדוש לעם ישראל.. תנו כבוד לתורה! הכינו וחושו לבוא להשתתף יחד עם כל גאוני וגדולי מדינתנו בקבלת פנים הנהדרת אשר תערך בשבילו! השם יתברך יעזרנו למצוא בהופעת צדיק דורנו נחם והתעודדות בצערנו הגדול של אומתנו, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.|מקור=}}<br /> <br /> ===הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית===<br /> בזמן בו טרחו חסידי חב&quot;ד בארצות הברית בהכנות לקראת בואו, ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] שהסתיים ב[[ט&quot;ז אב]], ולאחריו נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לבאדען שב[[גרמניה]], בה התעכב מיום רביעי [[כ&quot;ב אב]] עד יום שני [[ד' אלול]].<br /> <br /> במהלך ימי שהותו בגרמניה, נסע חתנו [[הרש&quot;ג]] לברלין וריגא, ובינתיים הגיע [[הרבי]] לבקרו ביום שישי [[א' אלול]] יחד עם הרב [[מנחם מענדל רוטשטיין]]. כאשר חזר הרש&quot;ג מריגא בד' אלול, חזר הרבי לברלין, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיך עם הרש&quot;ג בנסיעתם לארצות הברית דרך צרפת.<br /> <br /> בו' [[אלול]] נסעו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרש&quot;ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית. להפלגה זו הצטרפו ר' [[מרדכי דובין]], חתנו [[הרש&quot;ג]], ודודו הרב [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|משה הורנשטיין]], בעוד מזכיריו האישיים ר' [[חאטשע פייגין]] ור' [[חיים ליברמן]] נסעו מספר ימים קודם לכן.<br /> <br /> ההפלגה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> ראשונה קיבלו את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, קבוצת חסידים ששטו לקראתו בסירה קטנה כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח. בין המקבלי פנים נמנה ר' [[שמואל אליעזר נלסון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל פרק כ&quot;ז].}}.<br /> <br /> ==תחנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> [[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> עם הגעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית, השתכן בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ומשם עבר אל בית ששכר עבורו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת [[קראון הייטס]] שהייתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ&quot;מקום מגורי העשירים והמתיוונים&quot;.<br /> <br /> חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]]. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב [[אליעזר סילבר]] שכאשר הגיע לפגוש באדמו&quot;ר הריי&quot;צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: &quot;אני מקבל כסף רק מחסידים&quot;{{הערה|מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי&quot;צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה (&quot;[[דמי מעמד]]&quot;) הוא מקבל רק מחסידים.}}, ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו אלול]] שיגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב מיוחד אל חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, וביקש מהם לקבוע שיעור חסידות שבועי מידי יום שלישי בערב בכל קהילה חב&quot;דית ברחבי המדינה.<br /> <br /> ===ביקור בראנזוויל===<br /> לקראת [[ראש השנה]], ביקשו לשכור עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב&quot;די, ולצורך כך שכרו דירה של רופא בשכונת בראנזוויל הסמוכה ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג.<br /> <br /> במשך ב' הימים של [[ראש השנה]] התפלל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.<br /> <br /> ===בחזרה לקראון הייטס===<br /> ב[[יום כיפור]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך כל המעת-לעת בבית הכנסת, ובימי חג הסוכות שהה בדירתו שב[[קראון הייטס]], שם גם התוועד והתפלל עם חסידי חב&quot;ד שבאו לשהות במחיצתו.<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת [[ברונקס]], אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה תשרי]] הוזמנו אנ&quot;ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב&quot;ד, נערכה חלוקה של חסידי חב&quot;ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ&quot;ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודה, כאשר בראש הפנקסים רשם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתב ידו: {{ציטוטון|&quot;ובגלל הדבר הזה יברך השי&quot;ת אותם, ביתם, זרעם, וזרע זרעם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר&quot;}}.<br /> <br /> בסיום חודש [[חשון]] חזר ר' [[מרדכי דובין]] ללטביה, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות בארה&quot;ב, כאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב&quot;ד ויהודים מכל שדרות העם, מקבל אותם ל[[יחידות]] ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על [[טהרת המשפחה]].<br /> <br /> ב[[ראש חודש כסלו]] נערכה התוועדות עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת של הרב [[מנחם מענדל לוקשין]], חבר הנהלת אגודת חב&quot;ד בארה&quot;ב, ובהתוועדות זו השתתפו כחמשת אלפים איש, בתוכם רבני השכונה ורבנים נוספים מכל האזור, כאשר בית הכנסת עצמו כולל העזרת נשים היה מלא מפה לפה, בעוד מאות אנשים נותרים בחוץ, ורק בקושי הצליחו פקידי המשטרה המקומית לפלס דרך עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עד הבימה.<br /> <br /> ב[[י' כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לשכונת ברונקס, שם ערך התוועדות בבית הכנסת של הרב [[אליעזר פרעדמעסקי]] שברחוב וושינגטון.<br /> <br /> ===הנסיעה לפילדלפיה===<br /> [[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי הריי&quot;צ בפילדלפיה]]<br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש.<br /> <br /> עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית{{הערה|היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.}}, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה&quot;ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור{{הערה|פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו הפסוק מספר ויקרא: &quot;וקראתם דרור בארץ&quot;.}} המוצב מול הבנין, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: &quot;חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק&quot;.<br /> <br /> במשך כל יום זה, התענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא מסביר לרב [[ניסן טלושקין]] שהטעם לכך הוא ש&quot;מכבוד לא צריך להינות&quot;{{הערה|&quot;כבוד דארף מען אויסדארען&quot;.}}, וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים{{הערה|עדותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], נדפסה ב[[תולדות חב&quot;ד בארה&quot;ב]] פרק י&quot;ג.}}. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה, שם נותר לעיסוק אינטנסיבי בצרכי הכלל באמצעות מכתבים ששיגר למקורביו ואנשיו ברחבי העולם, כשמידי יום הקדיש ארבע שעות מידי ערב לקבלת אנשים פרטיים ל[[יחידות]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו.<br /> <br /> ===הנסיעה לבולטימור{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קונטרס הסוקר את הביקור]}}===<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ ומושל מרילנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וחתנו [[הרש&quot;ג]] עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי]]<br /> התכנון המקורי לנסיעה ל[[בולטימור]] היה ב[[ה' טבת]], אך עקב סיבות שונות נדחתה הנסיעה בשבוע נוסף, וב[[י&quot;ב טבת]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[בולטימור]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|3197|artdays|סכנה חב&quot;דית בבולטימור ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י&quot;ז בטבת תשע&quot;ה}}}}.<br /> <br /> אף שהקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה קטנה ביותר, כיהן כרב העיר הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]], ונערכה עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קבלת פנים חגיגית בהשתתפות מאות ואלפים מתושבי העיר. חגיגת הפנים תוכננה להתקיים בבניין העירייה המקומי בהשתתפות משלחת נכבדי העיר ובראשם ראש העיר מר ויליאם פרדריק בראונינג שהיה אמור להעניק לו כאות כבוד את [[מפתח העיר]]. לפועל, ראש העיר איחר להגיע, ובשל כך התכניות השתבשו והמפתח לא נמצא, ובמקום זה העניק ראש העיר כשי ספר על תולדות העיר בחתימת ידו{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|52525|80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל||ה' שבט תש&quot;ע}}.}}.<br /> <br /> במשך שלושת השבועות בהן שהה בעיר, התגורר בבית שנשכר עבורו ב-2343 יוטא פלייס, ומידי יום קיבל אנשים ל[[יחידות]] במשך שלוש שעות מהשעה 6 ועד השעה 9 בערב. למרות זאת, מאות אנשים צבאו סביבות הבית במשך כל היום, והבית הפך למוקד משיכה עבור יהודי העיר, כאשר גם רבים מבני המעמד העליון נכנסו אל הרבי לפגישת ייעוץ וברכה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג טבת]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק למשך יום אחד.<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] [[כ&quot;ד טבת]] נערכה התוועדות עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית כנסת גדול בעיר, בהשתתפות כ-800 אנשים, בהם כל רבני העיר כולל הרפורמים שבהם, וכן הצטופפו בעזרת נשים כ-400 נשים. במהלך רוב ההתוועדות דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באידיש, וכן אמר מאמר שהחל במילים 'יהי ה' אלוקינו עמנו'{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2994801 קונטרס עם המאמר, בצירוף מכתב בו מתאר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ההתוועדות ותוצאותיה].}}.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]], ואף התוועד שם בשבת, כאשר זמן שהותו שם הוקדש לעבודה ציבורית בלבד וכמעט ולא נפגש עם אנשים פרטיים למעט דמויות ציבוריות בעלות השפעה.<br /> <br /> ===הנסיעה ל[[שיקגו]] ו[[דטרויט]]===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[דטרויט]]<br /> [[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]]}}<br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות (פופצעהן) קהל עצום של כחמשת אלפים אנשים, בהם רבנים ופוליטיקאים חסידים ותושבי העיר. הצפיפות הייתה גדולה עד כדי כך, שהשוטרים היו צריכים לעמול יותר מחצי שעה כדי לפלס דרך למעברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ברחבה שמחוץ לתחנת הרכבת נעמד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מקום גבוה ובירך את הקהל.<br /> <br /> בסך הכל נותר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר במשך קרוב לחודשיים, כולל ימי חג הפורים וחג הפסח, ובמהלך זמן שהותו בעיר התקיימו התוועדויות ואסיפות רבות בהן נשא שיחות ודברי התעוררות ואמר מאמרים{{הערה|לקמן פירוט המאמרים והאסיפות שלא נכללו בגוף הערך: בליל שבת [[פרשת בשלח]] [[י&quot;ז שבט]] אמר את המאמר 'דעו כי ה' הוא אלקים', ובמוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[כ&quot;ד שבט]] אמר את המאמר 'אנכי ה' אלקיך' בבית הכנסת של ליובאוויטש בעיר. במוצאי שבת ראש חודש אדר התקיימה התוועדות בבית הכנסת צמח צדק בעיר, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שם מאמר [[דא&quot;ח]] שהחל במילים 'אם כסף תלוה'. ביום רביעי [[ה' אדר]] נערך באנקעט חגיגי לאנ&quot;ש בהשתתפות רבני העיר, וראש המדברים שם היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> במוצאי שבת [[פרשת כי תשא]] [[שבת פרה]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המאמר 'מים רבים' בבית הכנסת 'שערי תפילה', ולמחרת ביום ראשון [[כ&quot;ג אדר]] ביקר את ה[[תלמוד תורה]] היהודי בעיר, כשבערב התקיים כינוס בבית הכנסת החב&quot;די בעיר. במוצאי שבת פרשת החודש ב[[כ&quot;ט אדר]] אמר את המאמר 'יחיינו מיומיים'. בליל שבת פרשת ויקרא ז' ניסן אמר את המאמר 'ומעין מבית ה' יצא'. בסעודת אחרון של פסח אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמר שהחל במילים 'בורא ניב שפתיים' ובמוצאי שבת פרשת שמיני [[כ&quot;ח ניסן]] השתתף באסיפה של אנ&quot;ש בבית הכנסת החב&quot;די ואמר את המאמר 'כל המאריך באחד'.}}.<br /> <br /> ביום חמישי [[כ&quot;ט שבט]] נערכה עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קבלת פנים במשרד הרבנים בעיר, ובליל שבת [[א' אדר]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את סעודתו בשעה 11 בלילה, וכן למחרת החלה הסעודה בשעה מאוחרת ורק בשעה 4 אחר הצהריים התיישב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לסעודת שבת. בסעודות אלו השתתפו רבים מאנ&quot;ש בעיר, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שוחח עמם. ביום ראשון נערכה אסיפה גדולה בבית המדרש הגדול בעיר בהשתתפות כשלושת אלפים איש, שם דברו מספר רבנים ולאחריהם דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', וביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, עליהם התבטא מאוחר יותר במכתבו למשתתפי האסיפה כי &quot;ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות&quot;. ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> עקב הקביעות המיוחדת של [[חג הפורים]] באותה שנה, קיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סעודת פורים קצרה לאחרי מנחה, ובסעודה שנערכה מאוחר יותר בלילה, אמר את המאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק'.<br /> <br /> הימים שאחרי חג הפורים הוקדשו לקיום פגישות אישיות עם רבנים עסקני ציבור שנאטורים וחברי קונגרס שהגיעו ל[[יחידות]] אישית אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביום שני [[י&quot;ז אדר]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מביתו לבקר אצל חבר הקונגרס מר סאבאטה, ובמהלך הפגישה ביקש ממנו להשפיע על הקלת חוקי ההגירה לארה&quot;ב, ונתינת רשות חופשית לרבנים ואנשי דת להגר לארצות הברית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז אדר]] שיגר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב הרשאה ויפוי כח לרבי, שימכור עבורו את החמץ{{הערה|ככל הנראה הטעם לכך היה כדי שהחמץ יימכר באופן המהודר ביותר, בכל עיר לפי השעון הנהוג בה.}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש ניסן]] התקיים באנקעט חגיגי לכבוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון מאריסאן, ולמחרת הוציא לאור קונטרס מאמרים שאמר במהלך ימי החורף לרגל יום ההילולא העשירי ל[[הסתלקות]]ו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובאותו ערב אף אמר מאמר חסידות לאחר תפילת המנחה שהחל במילים 'מה יפית'.<br /> <br /> במהלך ימי שהותו בשיקגו, התקשר אליו יהודי אמיד בשם ר' משה גילמן, והזמינו להתגורר בביתו במשך ימי חג הפסח. בליל הראשון של [[ליל הסדר]] החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת השולחן בשעה שמונה וסיים בשעה אחת אחר חצות, ובלילה השני החל את ליל הסדר בשעה עשר וחצי בהשתתפות רבים מאנ&quot;ש, בסביבות השעה אחת הלכו רבים מהם ונותרו רק כעשרים איש. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיך בעריכת שולחן הסדר ואמירת שיחות הקודש עד שלוש וחצי לפנות בוקר.<br /> <br /> בעקבות השפעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במהלך ימי ביקורו בעיר, נוסד שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד ר' משה שאיעוויטש, שהמשיך שנים ארוכות לאחר הביקור ומשתתפיו זכו להתעניינות עקבית מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שבירך את אגודת הלומדים.<br /> <br /> בשבת האחרונה לפני נסיעתו הגיעו רבים לבית הכנסת החב&quot;די בעיר לקבל ממנו ברכת 'צאתכם לשלום', וביום ראשון [[כ&quot;ט ניסן]] נסע לתחנה הבאה במסעו ב[[דטרויט]]. גם כאשר יצא את העיר נאספו חסידים ותושבים רבים ללוותו, ואדמור הריי&quot;צ נפרד מהם באומרו: &quot;כאשר אני אלמד ואתם תלמדו - ניזכר אחד בשני&quot;.<br /> <br /> ===הנסיעה לס. לואיס===<br /> בעת שהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבית הנתיבות שבס. לואיס קיבלו את פניו כ3000 איש, ולאחר מכן בשעה 9 התקיימה הקבלת פנים בבית הכנסת בני אמונה לשם הגיעו כ2000 איש. <br /> <br /> ביום רביעי [[י' אייר]] התקיימה התוועדות מיוחדת בבית הכנסת נוסח האריז&quot;ל שבס. לואיס, שם אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המאמר '''&quot;שאו מרום עיניכם&quot;'''.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג אייר]] השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בברית מילה שם שימש כסנדק. ובשעה 6 בערב התקיימה אסיפה בבית הכנסת שערי צדק בהשתתפותו, ובשעה 9 בערב הייתה מסיבה בבית מושב זקנים, שם נאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום שלישי [[ט&quot;ו אייר]] עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המקום וחזר בחזרה ל[[ניו-יורק]] שם התאכסן במלון ניוטון.<br /> <br /> במהלך ביקורו בעיר כתב עיתון אידי מקומי בשם 'דער אידישער רעקארד' פגש ברבי לראיון והעלה את רישומיו{{הערה|קטעים מהראיון פורסמו מחדש בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה כ&quot;ב שבט תש&quot;נ עמוד 35.}}.<br /> <br /> ===הביקור במילוואקי===<br /> ===הנסיעה לבוסטון===<br /> ביום ראשון [[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, והתאכסן בביתו של ליפשיץ, שהיה מראשי הקהילה היהודית במקום. לאחר מנוחה קלה, הרבי החל לקבל ל[[יחידות]] את ההמונים שצבאו על דלתות הבית, וכך נמשך הדבר גם בשאר הימים, בזמנים בהם לא יצא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למקומות נוספים לחזק שם את מצב היהדות.<br /> <br /> יום למחרת הגעתו, ביום שני, ערכה הקהילה קבלת פנים בביתו של יעקב תורמן. וכעשרה ימים לאחר הגעתו, בכ&quot;ח סיון, נערכה קבלת פנים רשמית בהשתתפות מושלים ואישי ציבור בכירים במדינה.<br /> <br /> באותו יום נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לצ'לסי, שם בירך את ילדי ה[[תלמוד תורה]] המקומי, ולאחר מכן חזר לביתו של מר ליפשיץ, שם שהה עד ג' תמוז.<br /> <br /> סך הכל התארך ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במדינה כשבועיים, ולנסיעותיו הצטרף חתנו, [[הרש&quot;ג]], שעזר לו בפעולותיו, ועמד לימינו בכל מה שהצטרך.<br /> <br /> ב[[יום ראשון]] [[ג' תמוז]] [[תר&quot;צ]], כשנסע הרבי [[הריי&quot;צ]] בדרכו מבוסטון בחזרה ל[[ניו יורק]], כשהגיע הרכבת לתחנת העיר וואסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב&quot;ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול &quot;בית ישראל&quot;, שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.<br /> <br /> ===הנסיעה לוושינגטון===<br /> בשבועות האחרונים לביקור שהה הרבי במלון ניוטון.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב תמוז]] חגג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את יציאתו מהמאסר בהתוועדות מיוחדת במלון.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תמוז]] בשעה 12 בלילה יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעבר וושינגטון להיפגש עם נשיא ארה&quot;ב [[נשיאי ארצות הברית#הרברט הובר|הרברט הובר]], ולמחרת בשעה 7 בבוקר ב[[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לבית הלבן, ובשעות אחר הצהריים הוא נפגש עם הנשיא, בביקור זה הוא הודה על כל פעולותיו למעען יהודי ארה&quot;ב וכן למען היהודים שגרים מעבר לים.<br /> <br /> ביום שישי [[ט&quot;ו תמוז]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תוצאות הביקור==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מעבר לים''', מוסף '[[במחנה צבאות השם]]' ערב שבת פרשת ואתחנן י' מנחם אב [[תש&quot;פ]] עמוד 6<br /> *[[מסע הרבי בארץ הקודש]]''' נערך על ידי העיתונאי [[דוד זאב רוטנברג]] ויצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ז]] בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''מסע ליובאוויטש בקרב יהדות ארה&quot;ב''', בתוך [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf קידמנוך תחילה]''', בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע&quot;ט, ע' 32<br /> *'''[anash.org/brownsville-anash-mark-90-years/ ביקור בראנזוויל]''', תיאור הביקור ותדפיס המאמרים שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשהותו בשכונה - לרגל מלאות 90 שנה לביקור<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/BIKUR-DETROIT-1930-regular.pdf 90 שנה לביקור דטרויט]''', חוברת המקבצת ידיעות שפורסמו על הביקור בשעתו, מאמרים שנשא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת הביקור, ותמונות<br /> *'''מאה אלף יהודים יברכו על כך''', התכנית להשתקעותו של הרבי בארצות הברית כבר בביקור הראשון, שבועון בית משיח י' אדר תש&quot;פ עמוד 18<br /> *'''[https://col.org.il/news/132117 כשהרבי הריי&quot;ץ יצא למסע של שנה סביב ארצות הברית • מרתק]''' {{COL}}<br /> *'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו&quot;ר הריי&quot;ץ בארה&quot;ב בשנת תר&quot;צ]''', אתר בית המכירות קדם<br /> <br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643716 2023-11-10T08:03:13Z

<p>תמיד: /* פרנקלין דלאנו רוזוולט */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחת תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות).<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643707 2023-11-10T07:53:10Z

<p>תמיד: /* קשר עם הנשיא רוזוולט */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]]. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> ===קשר עם הנשיא רוזוולט===<br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרות ומברקים אל [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, על חלקם התקבלו מענות ובמקרים מסויימים ההפצרות נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ===תפילה לשלום הנשיא===<br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפסה האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשיאי ארצות הברית]]<br /> *[[השואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643706 2023-11-10T07:52:42Z

<p>תמיד: /* קשר עם הנשיא רוזוולט */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]]. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> ===קשר עם הנשיא רוזוולט===<br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרות ומברקים אל [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, על חלקם התקבלו מענות ובמקרים מסויימים ההפצרות נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> ===תפילה לשלום הנשיא===<br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפסה האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשיאי ארצות הברית]]<br /> *[[השואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643702 2023-11-10T06:10:26Z

<p>תמיד: /* תפלה בעד שלום המדינה */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]]. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> ===קשר עם הנשיא רוזוולט===<br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרות אל [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> ===תפילה לשלום הנשיא===<br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפסה האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשיאי ארצות הברית]]<br /> *[[השואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643701 2023-11-10T06:09:42Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]]. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> ===קשר עם הנשיא רוזוולט===<br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרות אל הנשיא רוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> ===תפילה לשלום הנשיא===<br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפסה האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשיאי ארצות הברית]]<br /> *[[השואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643700 2023-11-10T06:09:10Z

<p>תמיד: /* תפלה בעד שלום המדינה */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]]. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> ===קשר עם הנשיא רוזוולט==<br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרות אל הנשיא רוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> ===תפילה לשלום הנשיא===<br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפסה האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשיאי ארצות הברית]]<br /> *[[השואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643699 2023-11-10T06:06:56Z

<p>תמיד: /* פרנקלין דלאנו רוזוולט */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחת תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות).<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643698 2023-11-10T06:04:30Z

<p>תמיד: /* ג&#039;ו ביידן */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחת תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] במהלך מלחמת העולם השנייה הורה הרבי הריי&quot;צ להדפיס &quot;מי שברך&quot; להצלחת נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות).<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=643697 2023-11-10T06:03:00Z

<p>תמיד: /* פרנקלין דלאנו רוזוולט */</p> <hr /> <div>{{אין מקורות}}<br /> במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל&quot;ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור בארה&quot;ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחת תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] במהלך מלחמת העולם השנייה הורה הרבי הריי&quot;צ להדפיס &quot;מי שברך&quot; להצלחת נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]](1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב שםטוב]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות).<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]](1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב&quot;ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643696 2023-11-10T06:00:32Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]]. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפסה האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשיאי ארצות הברית]]<br /> *[[השואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643695 2023-11-10T05:57:54Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט]].<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען נשיא ארצות הברית. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפס האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=643694 2023-11-10T05:53:53Z

<p>תמיד: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br /> |תמונה=אדמור הרייץ.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]<br /> |מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הריי&quot;צ''' ([[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]) (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנו של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי הריי&quot;צ בילדותו וצעירותו]]}}<br /> ===לידתו===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] להוריו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר&quot;מ]], כשסבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], על חלומה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] בשנת [[תר&quot;מ]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וסבו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר לו: &quot;מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה&quot;. הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר &quot;כשתגדל תהיה רבי&quot; וברשימותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושמטה המילה &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> במהלך הברית היה הסבא [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת&quot;ש]] עמ' 14}}.<br /> <br /> ===ילדותו וחינוכו===<br /> את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ&quot;ד]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[א&quot;ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב&quot;ד]]. בשנת [[תרמ&quot;ה]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ&quot;ו]] החל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ&quot;ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של &quot;רבי&quot;, והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.<br /> <br /> שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ&quot;ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ד מינה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את ה[[רשב&quot;ץ]] למחנכו ומדריכו של בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר&quot;ס]], אז נתמנה הרשב&quot;ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על &quot;המלמדים&quot; שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [[תרנ&quot;א]] היה בקי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ&quot;ב]] התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}.<br /> <br /> ===בר מצווה===<br /> <br /> בי' תמוז [[תרנ&quot;א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי&quot;א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו&quot;ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש&quot;י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.<br /> <br /> חודשיים לפני הבר מצווה, ב[[י&quot;א אייר]] [[תרנ&quot;ג]] חזר אביו [[מאמר]] &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, לקראת הבר מצווה למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br /> <br /> ===צעירותו===<br /> לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ&quot;ו]] וב[[תרנ&quot;ח]].<br /> <br /> החל משנת [[תרנ&quot;ה]] עד שנת [[תר&quot;ס]], היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מלמד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.<br /> <br /> ===מסעות הרבי הריי&quot;צ בילדותו===<br /> ====[[מסע יאלטא]]====<br /> {{ערך מורחב|מסע יאלטא}}<br /> בחודש [[אלול]] [[תרמ&quot;ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר &quot;יאלטה&quot; שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ&quot;ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל&quot;ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.<br /> <br /> ====המסע למוזניקס (תרנ&quot;א)====<br /> בקיץ של שנת [[תרנ&quot;א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ&quot;אזינקעס&quot; הסמוך ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ====הנסיעה לאליווקא====<br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]] יצאו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י&quot;א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> ===קישורי התנאים===<br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]<br /> לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה&quot;ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי&quot;צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב] נ&quot;ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ&quot;ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br /> ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו&quot;ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע&quot;ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.<br /> ([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר&quot;פ-תרפ&quot;ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> התנאים בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ&quot;ח בסיון [[תרנ&quot;ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז&quot;א]], במהלך אותם ימים הרז&quot;א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י&quot;א תמוז]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם דודו הרז&quot;א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ===בין קישורי התנאים לחתונה===<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז אב]] [[תרנ&quot;ו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ&quot;ה אב]]{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שיחת [[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י&quot;ג), סעיף י&quot;א.}}.<br /> <br /> בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכין את בנו לקראת החתונה.<br /> <br /> ===החתונה===<br /> ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו: &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;. הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], הודיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]] בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ&quot;ח]], מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למנהלה בפועל.<br /> <br /> בעת כהונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה:<br /> <br /> ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס&quot;ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במשך השנים היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[ליובאוויטש וחייליה]]}}.<br /> <br /> ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==<br /> באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] - [[תרס&quot;ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].<br /> <br /> אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר&quot;ע]] ובשנת [[תרע&quot;ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב&quot;ד ביום ההסתלקות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: &quot;תדבר [[דא&quot;ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת&quot;. את הפתק הראה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.<br /> <br /> חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק טו}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא&quot;ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.<br /> <br /> אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר&quot;פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]]: &quot;מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> ===המאסר הראשון===<br /> כשהיה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ&quot;א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה&quot;ת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}.<br /> <br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, [[ריגא]] תרפ&quot;ט]]<br /> <br /> ===המאסר השני===<br /> ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס&quot;ב]], אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום שני [[י&quot;ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.<br /> <br /> למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר להם כי הוא &quot;אזרח נכבד לדורותיו&quot;{{הערה|תואר זה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגלל אבי-סבו [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי &quot;שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים&quot;. למחרת בבוקר התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השלישי{{הערה|ראו [[שבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ&quot;א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===<br /> ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס&quot;ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובידו הזמנה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון &quot;לרגל עניין נחוץ ואחראי&quot;. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: &quot;העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!&quot;. בשעה הנקובה התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br /> <br /> בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.<br /> <br /> בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ את החלטת ועדת החקירה: &quot;לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו&quot;.<br /> <br /> על טופס ההחלטה התבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: &quot;אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קם, אמר: &quot;לילה טוב&quot; והלך.<br /> <br /> ===המאסר הרביעי===<br /> בחודש טבת תר&quot;ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסרו זה.}}. על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: &quot;מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא&quot;.<br /> <br /> ===המאסר החמישי===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תרע&quot;ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br /> <br /> ===המאסר השישי===<br /> [[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]<br /> בקיץ שנת [[תר&quot;פ]], בעת תפילת שחרית, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br /> <br /> כשהגיע ל&quot;חצר-מוות&quot;, הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי &quot;ועד מבקרי הדתות&quot;, ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם ב[[אידיש]]: &quot;כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו&quot;{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא אומר: &quot;'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים&quot;. על כך השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.<br /> <br /> שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השביעי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ====רקע====<br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב&quot;ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ&quot;ג באייר]] בשנת תרפ&quot;ד, עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br /> <br /> ====המאסר====<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט&quot;ו בסיון]] [[תרפ&quot;ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;. בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד&quot;ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו&quot;ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ&quot;ז שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br /> <br /> [[חסיד]]י חב&quot;ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י&quot;ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י&quot;ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br /> <br /> הגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוא עבר לכפר [[מלחובקה]]. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישור יציאה ל[[לטביה]] וביום [[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו [[הרבי]]. ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br /> <br /> בריגה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.<br /> <br /> ==מסעותיו==<br /> ===יציאתו מרוסיה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה]]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> לאחר [[שמחת תורה]] [[תרפ&quot;ח]], אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יצא מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]]. <br /> <br /> בשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, הגיעו המוני חסידים לבית הרבי ב[[לנינגרד]], כדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, בנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הרבי טרם צאתו מרוסיה.<br /> <br /> ברכבת נסעו הרבי ובני משפחתו ועמם ספרים רבים. הרכבת הגיעה לריגה בירת [[לטביה]], אז מדינה דמוקרטית ומאז התגורר בעיר זו, אך היה זה באופן זמני.<br /> <br /> ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br /> מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב&quot;ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ&quot;ח בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br /> <br /> ===ביקורו בארץ ישראל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי&quot;צ לארץ הקודש]]}}<br /> {{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי&quot;צ בבואו ל[[ירושלים]]}}<br /> ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ&quot;ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, הנני חושב במשך כשני שבועות&quot;.}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br /> <br /> בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב&quot;ד ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].<br /> <br /> אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ&quot;ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל&quot;שער יעקב&quot; (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש&quot;ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש&quot;ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל&quot;שער אברהם&quot; ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם בקהילת חב&quot;ד שבחברון.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד&quot;ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.<br /> }}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב&quot;ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ&quot;ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=244 מכתב מתאריך כ&quot;ח [[סיוון]] תר&quot;ץ]}}<br /> <br /> ===המסע לארצות הברית===<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת ביקורו בבולטימור, תר&quot;צ]]<br /> [[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביקורו בפילדלפיה, תר&quot;צ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)]]}}<br /> לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]].<br /> <br /> ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר&quot;צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ&quot;ש את השתתפותם בפעילות אגו&quot;ח כל אחד במקומו.<br /> <br /> ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].<br /> <br /> בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.<br /> <br /> הביקור הסתיים ב[[כ&quot;א תמוז]] [[תר&quot;צ]], אז חזר הרבי לאירופה. בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]].<br /> <br /> ==10 שנים בפולין==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים אטוואצק]]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===עסקנותו בפולין===<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br /> כעבור מספר שנים היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&amp;search=רוסיא אגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך י&quot;ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד&quot;ר [[מאיר הילדסהיימר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br /> <br /> הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.<br /> <br /> מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב&quot;ד בפולין]}}.<br /> ===במלחמת העולם השנייה===<br /> {{ערך מורחב|הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח &quot;האדמו&quot;ר מליובאוויטש בריא ושלם&quot; (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;. {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם &quot;הארץ&quot;, 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת &quot;דרישת שלום מאת האדמו&quot;ר מלובאביץ'&quot; [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. &quot;כפר חב&quot;ד&quot; גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}.<br /> <br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] - הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).<br /> <br /> ביום שעזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב&quot;ד שבכל אירופה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> |תוכן=אל ידידינו אנ&quot;ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט&quot;א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ&quot;ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה&quot;י ובזכות הוד כ&quot;ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ארצות הברית==<br /> ===קבלת פנים===<br /> [[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגיע לארה&quot;ב, ת&quot;ש]]<br /> ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת&quot;ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באוניה &quot;דרטינגהלם&quot;, יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]]. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.<br /> <br /> ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל &quot;שלום עליכם&quot; בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך &quot;ברכת שהחיינו&quot;. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.<br /> <br /> ===ייסוד תומכי תמימים===<br /> בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ&quot;ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת &quot;עונג שבת&quot; תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך &quot;ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש&quot; באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ&quot;ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br /> <br /> המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ&quot;א.}}, היה ש&quot;אמריקה אינה שונה&quot;{{הערה|1=בשפת המקור: &quot;אמריקה איז נישט אנדערש&quot;. ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי&quot;צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.<br /> <br /> ===770===<br /> ביום [[י&quot;ב באב]] [[ת&quot;ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י&quot;ט אלול ת&quot;ש|י&quot;ט אלול]], נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגור בבניין. ביום [[כ&quot;א אלול ת&quot;ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.]]<br /> ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש&quot;א]] הקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה &quot;לעורר את חסידי חב&quot;ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים&quot;{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]]}}.<br /> <br /> ===ספר תורה של משיח===<br /> ביום [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תש&quot;ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש&quot;ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש&quot;ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br /> <br /> ==הצלת יהודים בשואה==<br /> בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי&quot;צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו&quot;רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]], https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו&quot;ת.]}}.<br /> <br /> <br /> ===הצלת שבדיה===<br /> פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[שבדיה]] שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב&quot;דיים - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]] אשר היו מעורבים בהצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בהצלת אנ&quot;ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועוד. ועל כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט וראה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]]. הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]]}}.<br /> <br /> ===הצלת ילדי הולנד===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[שלום דובער לוין]], תשורה לוין תשס&quot;ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה}}<br /> <br /> ===הקמת תו&quot;ת בארה&quot;ב ובאה&quot;ק===<br /> בעשר השנים בהן חי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]]. [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]. הרב [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ראשון. הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> ===מייסד כפר חב&quot;ד===<br /> ביום [[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב&quot;ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ&quot;ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> ===ניגון הבינוני===<br /> בהתוועדויותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע&quot;פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> <br /> ===קבלת האזרחות===<br /> [[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש&quot;ט]]]]<br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז באדר]] שנת [[תש&quot;ט]] הגיעה לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: &quot;ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו&quot;ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך&quot;.}}.<br /> <br /> המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ג, במבוא, עמ' 8-7.}}. ביום [[י' שבט]] [[תש&quot;י]], שבת קודש פרשת בא, בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י&quot;א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.<br /> <br /> ===מרוקו===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> ===רשת בתי הספר על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===מנהגי הילולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב&quot;ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> * בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].<br /> * בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי&quot;ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי&quot;ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|סדרת המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ&quot;רשימות&quot; וחלק בסגנון סיפורי כגון &quot;ספר הזכרונות&quot; ועוד.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]].<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]].<br /> *[[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר הזכרונות]].<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]].<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] עם ה[[משכילים]].<br /> *קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].<br /> *[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.<br /> *[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].<br /> *[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> *[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br /> *'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[האוהל]]<br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> *'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> * אשר זלקא ראנד (עורך), &quot;הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט&quot;א&quot;, תולדות אנשי שם ח&quot;א, ניו יורק, תש&quot;י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.<br /> *הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''' עמוד 207<br /> *הרב [[יוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במאסר'''<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ&quot;ג]], פרק יד הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> *יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק א.<br /> *'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש&quot;פ עמוד 38<br /> *'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ&quot;א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'<br /> *'''הנסיך השישי במאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 38-43.<br /> *'''מנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ&quot;א ע' 54-65.<br /> *'''מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש''' - [[שבועון בית משיח]] 239. <br /> *הרב ישראל זיסל דבורץ, '''זכרונות מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש''', [[שבועון בית משיח]] 885<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד בשואה (סדרה)]] - אודות הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===תולדות חיים===<br /> ;ילדות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55573 נשמה ירדה בליובאוויטש&quot;]''' - סיפור לידתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער<br /> <br /> ;נישואין<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;המאסר והגאולה ([[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]])<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]]. {{PDF|}} {{COL|}}<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב&quot;ד|}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חבד בישראל|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;. {{PDF|}} {{COL|}}<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;בתקופת ה[[שואה]]<br /> *[[זלמן רודרמן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 מאמציו להצלת אדמו&quot;רים בימי השואה]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;הביקור בארץ הקודש<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3312 &quot;קול ישראל&quot; מדווח על ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח. {{בית משיח|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= דער ליובאוויטשער רבי] (יידיש) {{PDF|}} <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;הסתלקות<br /> *'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[[הלל זלצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר &quot;אִסְתַּלַּק יְקָרָא&quot;, ט שבט התשע&quot;ג (20.01.2013) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ===שונות===<br /> ;אודיו<br /> *[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.htmlניגון אך לאלוקים בהתוועדות הרבי הריי&quot;צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_12.htmlניגון דביקות בהתוועדות הרבי הריי&quot;צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;ספריו<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - אתר היברו-בוקס {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס. {{הב}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ&quot;ט]] וכן תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג, באתר ספרית חב&quot;ד {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ז, תרפ&quot;ח-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב&quot;ד {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד. {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ&quot;ח-תרצ&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ&quot;ז-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&amp;pgnum=1 כרך ה'] - (ת&quot;ש-תש&quot;א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;pgnum=1 כרך ו'] - (תש&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;pgnum=1 כרך ז'] - (תש&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;pgnum=1 כרך ח'] - (תש&quot;ד-תש&quot;ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;pgnum=1 כרך ט'] - (תש&quot;ו-תש&quot;ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;pgnum=1 כרך י'] - (תש&quot;ט-תש&quot;י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;pgnum=1 כרך י&quot;א] - (מילואים, תר&quot;ס-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ב] - (מילואים, ת&quot;ש-תש&quot;י ומפתח לכרכים א'-י&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ג] - (מילואים, תרס&quot;א-תש&quot;י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ד] - (מילואים) {{הב}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{רבי דרייב}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14165 גלריית תמונות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי&quot;צ] {{אינפו}}{{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}} <br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_11.html גלרייה ענקית ונדירה של הרבי הריי&quot;צ • בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> ;עיתונות:<br /> *'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ • היסטורי]''' {{COL}}<br /> <br /> ;סיפורים<br /> *[[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66535 כשהרבי הריי&quot;צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;לדמותו<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/6/60/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%92.pdf התמים גיליון מט עמוד 46-55 - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אבי עולם הישיבות]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי&quot;צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> }}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הריי&quot;צ}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר&quot;פ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]|הבא=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|8]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;י]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br /> [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי&quot;צ זי&quot;ע]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=643693 2023-11-10T05:52:58Z

<p>תמיד: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]<br /> [[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]<br /> '''השואה''' היא רצח העם ה[[יהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בחודש אלול [[תרצ&quot;ט]] והסתיימה בתחילת אביב [[תש&quot;ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה.<br /> <br /> ==תקופת השואה==<br /> אדמו&quot;רי חב&quot;ד, קהילות וישיבות חב&quot;ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב&quot;ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב&quot;ד השתנתה לחלוטין:<br /> <br /> טרום השואה - רוב חסידי חב&quot;ד גרו ב[[ברית המועצות]]. וקהילות חשובות היו ב[[פולין]] [[ליטא]] [[לטביה]] [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]].<br /> <br /> לאחר השואה - ב[[ברית המועצות]] נותרו מעט חסידים, ב[[פולין]] הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם ל[[ארץ הקודש]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.<br /> <br /> החוקר החב&quot;די ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעסק בתיעוד קורות חב&quot;ד בשואה, תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב&quot;ד בימי השואה:<br /> &quot;רוב מניין חסידי חב&quot;ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב&quot;ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור&quot;{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81529 סיכום סדרה חב&quot;ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> ==[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשואה==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]]. <br /> <br /> באלול [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. <br /> <br /> באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי&quot;צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד-קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br /> <br /> ===ההצלה===<br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של [[פולין]]. אנשי אגודת חסידי חב&quot;ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. <br /> <br /> ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים יהודים, דרך ברלין ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] עזבו את ריגה ועברו ל[[שטוקהולם]] (שבדיה).<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב&quot;ד בשטוקהולם.<br /> <br /> ==הצלת יהודים==<br /> לאחר שהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ועסקני חב&quot;ד נוספים ברחבי העולם.<br /> <br /> *פעל והצליח לחלץ את חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], <br /> <br /> *ניסה לחלץ את חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]) הי&quot;ד<br /> <br /> *עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מאירופה הבוערת. <br /> <br /> *דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו&quot;ר רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].<br /> <br /> *פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.<br /> <br /> *פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות רבני ועסקני חב&quot;ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו&quot;רי גור ובעלז}}.<br /> <br /> *בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעורר לתשובה את יהודי [[ארצות הברית]] לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר [[תפילה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ (חוברת)|תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל]], ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.<br /> <br /> ==[[המחלקה לעובדים בצבא]]==<br /> <br /> בתקופת ה[[שואה]], נוסדה על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] - [[המחלקה לעובדים בצבא]] בשיתוף ארגון 'מחנה ישראל'. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק של הרבי הריי&quot;צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. הרבי מה&quot;מ עמד בראש כל הפעולות הללו{{הערה| בית משיח 652}}.<br /> <br /> ===מסרים לחיילים- מעסעדזש===<br /> <br /> המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים &quot;מעסעדזש&quot;, מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל&quot;ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות קובץ ליובאוויטש.<br /> <br /> חוברת &quot;מעסעדזש&quot; מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי&quot;צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהילים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי&quot;צ על החובה להניח תפילין{{הערה| בית משיח 652}}.<br /> <br /> ===סקירות ופרסום===<br /> סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] וימי מלך{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אגרות הרבי מה&quot;מ, [[קובץ ליובאוויטש]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי מלך]] חלק ב, [[שבועון בית משיח]] - [[חב&quot;ד בשואה]] - גיליון 652. [[שבועון כפר חב&quot;ד]] וירא תשפ&quot;ד}}. <br /> <br /> בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש&quot;י]], לחייל, על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.<br /> <br /> ==[[הרבי]] בתקופת השואה==<br /> כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} ימ&quot;ש לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ&quot;ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].<br /> <br /> בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.<br /> <br /> כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ&quot;ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - &quot;אורתודוקסים&quot; (&quot;דתיים&quot;; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ&quot;אורתודוקסים&quot;. כל זה בעיצומה של המלחמה{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ב}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד בשואה==<br /> <br /> רבים מחסידי חב&quot;ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.<br /> <br /> *[[פולין]] - הקהילה החב&quot;דית הגדולה לפני השואה, היתה בורשה ובאוטווצק. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו בלודז. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם ל[[שנחאי]] בסין. שם היו בתקופת השואה.<br /> <br /> *[[ליטא]] - ב[[וילנה]] ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב&quot;ד לפני השואה. רוב אנ&quot;ש והתמימים נרצחו בשואה.<br /> <br /> *[[לטביה]] - ב[[ריגה]] היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב&quot;ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.<br /> <br /> *[[ברית המועצות]] - חסידי חב&quot;ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ב[[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[רוסיה הלבנה]]{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית,תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית}}.<br /> בקיץ [[תש&quot;א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב&quot;ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.<br /> <br /> *[[רוסיה]] - הקהילות המרכזיות של חב&quot;ד ב[[מוסקבה]] ו[[לנינגרד]] ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב&quot;ד רבים נספו במאורעות המלחמה.<br /> <br /> *[[אוקראינה]] - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב&quot;ד רבים נרצחו.<br /> <br /> לסיכום: רוב יהודי [[ברית המועצות]] וכך גם רוב חסידי חב&quot;ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי&quot;ד{{הערה|[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.<br /> <br /> == לאחר השואה ==<br /> <br /> ===היציאה מרוסיה===<br /> לאחר השואה, רוב חסידי חב&quot;ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].<br /> <br /> מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ&quot;ש התיישבו במחנה העקורים [[פוקינג]] בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.<br /> <br /> היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. <br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות. <br /> <br /> הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> ===עידוד לניצולי השואה===<br /> בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.<br /> <br /> תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. &quot;הייתכן&quot; - יצעק הוא, &quot;הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי&quot;. <br /> <br /> הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב&quot;ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.<br /> <br /> ==יחס הרבי לקדושי השואה==<br /> מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש&quot;א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש&quot;א, ובהערה 116 שם}}.<br /> <br /> גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> [[בין המצרים (חוברת)|בחוברת על ימי בין המיצרים]] שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש&quot;עם ישראל נמצא<br /> עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר&quot;, ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהמאורעות הללו הם [[חבלי משיח]] וכהד לקריאתו [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]{{הערה|1=ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב&quot;ד פרשת דברים תשפ&quot;ג, גליון 2018 עמוד 56.}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בשואה==<br /> {{ערך מורחב|חב&quot;ד בשואה (סדרה)}}<br /> '''חב&quot;ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת [[חסידות חב&quot;ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו במהלך מספר שנים ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס&quot;ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], חב&quot;ד בשואה - סדרה פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס&quot;ה-תשס&quot;ט<br /> *[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא]]<br /> *[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]<br /> *[[אלה תולדות פרץ]] - חב&quot;ד ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]] בשואה<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור [[לנינגרד]], נדודים, [[טשקנט]], גלות<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי<br /> *[[הלל זלצמן]], [[סמרקנד]] - פליטים חב&quot;דיים ב[[סמרקנד]]<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]<br /> * [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> * [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]<br /> * [[שואת ליובאוויטש]]<br /> * [[גטו ליובאוויטש]]<br /> * [[גטו קובנה]]<br /> * [[יום השואה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&amp;CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של [[הרבי]] - באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|&quot;כי צוּרם מכרם וה' הסגירם&quot;|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב&quot;די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ&quot;ח [[ניסן]] התשע&quot;ד (28.04.2014)<br /> *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/31/364174317370.html גזרה היא מלפני]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י&quot;א [[טבת]] [[תשע&quot;ה]] {{קישור שבור}}<br /> *[https://col.org.il/news/146945 תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643692 2023-11-10T05:52:17Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי [[ארצות הברית]], כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען נשיא ארצות הברית. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפס האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643691 2023-11-10T05:51:43Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו בימי [[השואה]] ונאמרו על ידי יהודי ארצות הברית, כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען נשיא ארצות הברית. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפס האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643688 2023-11-10T04:37:59Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר נתקנו על ידו ונאמרו על ידי יהודי ארצות הברית, כדי לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> ==תפילות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברות תפילות, האחת עבור עם ישראל והשניה למען נשיא ארצות הברית. החוברות הופצו בעותקים רבים ברחבי ארצות הברית. <br /> <br /> עותקים מהחוברות זמינים בספריות המחקריות הגדולות, ובהן ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> סקירות אודות החוברות, דיונים ופולמוסים לגבי הנוסח ותיעוד שערי ופנים החוברות - התפרסמו במהלך השנים בספרים וכתבי עת חב&quot;דיים.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפס האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=643687 2023-11-10T04:31:47Z

<p>תמיד: תמיד העביר את הדף תפילה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ (חוברת) לשם תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: הולם את הערך</p> <hr /> <div>#הפניה [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=643686 2023-11-10T04:31:47Z

<p>תמיד: תמיד העביר את הדף תפילה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ (חוברת) לשם תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: הולם את הערך</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = תפלה לגאולת ישראל<br /> | רוחב = 420px<br /> | תוכן = יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵךְ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲבִיר יַעֲקֹב קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְלִיצֵי יֹשֶׁר יַכְנִיסוּ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּאִים וְהַנַּעֲנִים בְּיִסּוּרֵי מָוֶת, בְּרָעָב, גָּלוּת וְשִׁבְיָהּ.<br /> {{ש}}<br /> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַבֵּט אֶל דָּם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַשָּׁפוּךְ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אַב הָרַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ מְיַחֲדֶיךָ וּשְׁמֹר אוֹתָם בֵּיתָם וְזַרְעָם, אוֹתָנוּ בָּתֵּינוּ וְזַרְעֵנוּ מִיַּד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וּבְרֹב טוּבְךָ וְגֹדֶל חַסְדְּךָ תַּצִּיל אוֹתָם וְאוֹתָנוּ מִכָּל רָעָה וְצוּקָה נֶגַע וּמַחֲלָה, מֵרָעָב שֶׁבִי וּבִזָּה, מִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּן.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְשֵׁם קָדְשֵׁךְ תְּשַׂגְּבֵם וְתוֹשִׁיעֵם לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵ-ל רַחוּם יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.<br /> {{ש}}<br /> חַי וְקַיָּם! עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּזְכוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּפְדֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִיְּדֵי שׂוֹנְאֵינוּ וְהָפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, זְכֹר נָא בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ הַמְּצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם וְיִהְיוּ נָא נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ וּתְלָאוֹתֵינוּ וּרְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם.<br /> {{ש}}<br /> אָנָּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֶ-ל מָעֻזֵּנוּ רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְהָקֵל מַעֲלֵינוּ כֻּלָּנוּ יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּבֵית אֱ-לֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.<br /> | מקור = <br /> }}<br /> <br /> תפילות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעורר רחמים על עם ישראל ולהצלחת ושלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> ==תפילה עבור עם ישראל==<br /> '''תפלה מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש''', היא חוברת שהתפרסמה והופצה על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להתפלל בימים הנוראים כהתעוררות רחמים רבים על כל עם ישראל.<br /> <br /> החוברת כוללת את מזמורי ה[[תהילים]] [[תהלים כ'|כ']], [[תהילים כ&quot;ב|כ&quot;ב]], ו[[תהילים ס&quot;ט|ס&quot;ט]] (על יסוד מה שתיקן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=144 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך יב, עמודים קלא-ד].}}), ונוסח 'יהי רצון' ייחודי שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניצל מאימת מאורעות ה[[שואה]] והגיע אל מקום מבטחים, פעל גדולות ונצורות בהצלה והגשת עזרה ליהודים באירופה, ובו בזמן יצא בשורת פעולות רוחניות לעורר רחמים רבים על כלל ישראל.<br /> <br /> בין הפעולות, היתה הוצאה לאור של חוברת תפילה מיוחדת, אשר כפי המופיע על דף השער שלה, מיועדת להתפלל בשתי הלילות של [[ראש השנה]] [[תש&quot;א]] לפני תפילת ערבית, ובליל [[יום כיפור]] לפני [[כל נדרי]] ולמחרת לפני [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> החוברת נדפסה ב[[דפוס שלזינגר]] וכוללת 8 עמודים.<br /> <br /> בהמשך לכך, בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] בהסכמת אדמו&quot;רים ורבנים נקבע יום א' דסליחות לתענית ציבורית עולמית בקשר עם המצב.<br /> <br /> ==תפלה בעד שלום המדינה==<br /> [[קובץ:תפילה בעד שלום המדינה.jpg|ממוזער]]<br /> <br /> תפילה מיוחדת חיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלום נשיא ארצות הברית.<br /> <br /> בדברים מיוחדים שנשא ב[[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בין הדברים שעל יסוד דברי חז&quot;ל שיש להתפלל בשלומה של מלכות{{הערה|אבות ג, ב.}}, וכן על מנת להוסיף כח בחסידי אומות העולם הנאבקים מול הנאצים לטובת האנושות והאנושיות, חיבר נוסח תפילה מיוחד:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;א-להינו וא-להי אבותינו, הא-ל הגדול הגבור והנורא, אנא השב ברחמיך הרבים סדר עולם על מכונו תחת מלכות ושרים אשר ימלכו לצדק ולישר מבלי הבדל בין עם לעם ובין גזע לגזע. אנא א-ל רחום וחנון, היה-נא עם רום הוד נשיאנו הדגול מרבבה פרנקלין דלנא רוזולט, אשר בחרת בו להיות מנהל מדינת ארצות הברית. חזקו ואמצו ואת כבוד שריו יועצי המלכות, וכבוד באי כח האזרחים בבתי המועצות והמחוקקים, וברך את פעלם להציל מדינה זו והסמוכות אליה ממלחמה והרס חס ושלום, ובכל אשר יפנו לטובת האנושיות, לטובת מדינה זו ולטובת עמך ישראל. הנה מלאכי ברכה והצלחה יקדמו פניהם, ובימיהם ובימינו תכלה המלחמה וקללותיה ותחל תקופת שלום וישר וברכותיה. אנא א-להי הרחמים! כתוב וחתום את הוד רום נשיאנו פרנקלין דלנא רוזולט, את שריו, יועציו ואת אזרחי מדינה זו ואזרחי מדינות הקרובות והרחוקות הלוחמים ומגנים בעד הישר והצדק, לשנה טובה ומברכת ברב אשר והצלחה, אמן ואמן&quot;.}} <br /> <br /> נוסח תפילה זה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתפללו בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור לבריאותו והצלחתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ואנשיו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=40 לקוטי דיבורים חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559)], הרב שלום דובער לוין, תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד שכו. הרב מנחם מענדל ברונפמן, פרדס חב&quot;ד 9 עמוד 148.}}, וכן פרסם מכתב אל הרבנים אנשי הציבור והגבאים בבתי הכנסת בנושא זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=47 שם עמוד 566].}}. <br /> <br /> בשונה מהחוברת הראשונה, כפי שמעיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו, תפילה זו נתקנה על מנת לאומרה לאחר קריאת התורה{{הערה|1=האגרת והתפילה התפרסמו בגיליון ל&quot;ו [תקצ&quot;ב] של &quot;קובץ הערות וביאורים&quot;, בהוצאת &quot;תלמידי בית המדרש דמוסד חינוך אהלי תורה&quot;; ברוקלין, נ.י., תשנ&quot;א. שם נדפס האגרת ששיגרת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא רוזוולט, שנדפס לאחר מכן ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=355 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד שלז].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[לקוטי דיבורים]] חלק ג' ליקוט כב (בלה&quot;ק עמוד 559), <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] עמוד שכו - תיעוד תפילות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמת העולם השניה<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]], [[פרדס חב&quot;ד]] 9 עמוד 148<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ב]] גיליון 968, עמודים 42-45 וגיליון 974 - [https://www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-1/24960574 סקירה מקיפה כולל גילויים וחשיפות, תצלומים, קטעי עיתונות ומסמכים אודות התפילות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת מלחמת העולם השניה]. ובגיליון 967 [https://www.kramim.info/article/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/18035821 תענית ציבור ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתקופת השואה]. <br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 496<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד עמוד 347<br /> *הרב [[מנחם מנדל ברונפמן]], הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד, גיליון סו עמודים 59-60<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], התפילות ואגרות קודש אל נשיא ארצות הברית, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5f/%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6.pdf תפלה פון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש]''', החוברת כפי שנדפסה בדפוס האחים שולזינגר {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=643417 2023-11-08T04:38:59Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הולצברג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]<br /> [[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב&quot;ד מומבאי|הטבח הנורא בבית חב&quot;ד במומבאי]] בו נרצחו על קידוש ה'.<br /> <br /> הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. רבקי הולצברג נולדה ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב&quot;ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==השליחות בהודו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[מומבאי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב&quot;ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם &quot;בית נרימאן&quot;. כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. <br /> <br /> ==הפיגוע==<br /> <br /> בכ&quot;ח [[חשוון]] תשס&quot;ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב&quot;ד מומבאי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב&quot;ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי&quot;ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br /> <br /> ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב&quot;ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס&quot;ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br /> <br /> הבניין מהווה מוקד פעילות חב&quot;דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.<br /> <br /> ==משה צבי הולצברג==<br /> [[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש&quot;ע]]]]<br /> '''משה צבי הולצברג''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב&quot;ד מומבאי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב&quot;ד הנצור.<br /> <br /> משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס&quot;ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה&quot;ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר &quot;אמרי משה&quot; על התורה וראש ישיבות &quot;בית אהרן וישראל&quot; קרלין בירושלים, &quot;קדושת ציון&quot; באבוב בבת-ים, ור&quot;מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה&quot;ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה&quot;ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה&quot;ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה&quot;ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה&quot;ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה&quot;ק רבי משה צבי מסאווראן.<br /> <br /> ===הצלתו===<br /> עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב&quot;ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br /> <br /> תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br /> <br /> לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי &quot;אמא אמא&quot;, וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br /> <br /> כיום לומד מוישי בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> == בתקשורת ==<br /> פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם &quot;מי מחבק את מוישי&quot;, כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע&quot;ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.<br /> <br /> ==ספר השליחות האחרונה==<br /> הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]]- סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע&quot;ב]] (2012).<br /> <br /> עורך: ליאור אלפרוביץ<br /> <br /> הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הפיגוע בבית חב&quot;ד מומבאי]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *חני נוסבאוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]<br /> *אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]<br /> <br /> {{מיון רגיל:הולצברג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הולצברג גבריאל נח]]<br /> [[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=643416 2023-11-08T04:33:28Z

<p>תמיד: /* הנצחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הולצברג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]<br /> [[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב&quot;ד מומבאי|הטבח הנורא בבית חב&quot;ד במומבאי]] בו נרצחו על קידוש ה'.<br /> <br /> הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. רבקי הולצברג נולדה ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב&quot;ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==השליחות בהודו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[מומבאי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב&quot;ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם &quot;בית נרימאן&quot;. כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. <br /> <br /> ==הפיגוע==<br /> <br /> בכ&quot;ח [[חשוון]] תשס&quot;ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב&quot;ד מומבאי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב&quot;ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי&quot;ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br /> <br /> ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב&quot;ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס&quot;ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br /> <br /> הבניין מהווה מוקד פעילות חב&quot;דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.<br /> <br /> ==משה צבי הולצברג==<br /> [[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש&quot;ע]]]]<br /> '''משה צבי הולצברג''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב&quot;ד מומבאי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב&quot;ד הנצור.<br /> <br /> משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס&quot;ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה&quot;ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר &quot;אמרי משה&quot; על התורה וראש ישיבות &quot;בית אהרן וישראל&quot; קרלין בירושלים, &quot;קדושת ציון&quot; באבוב בבת-ים, ור&quot;מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה&quot;ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה&quot;ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה&quot;ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה&quot;ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה&quot;ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה&quot;ק רבי משה צבי מסאווראן.<br /> <br /> ===הצלתו===<br /> עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב&quot;ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br /> <br /> תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br /> <br /> לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי &quot;אמא אמא&quot;, וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br /> <br /> כיום לומד מוישי בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> == בתקשורת ==<br /> פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם &quot;מי מחבק את מוישי&quot;, כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע&quot;ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הפיגוע בבית חב&quot;ד מומבאי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ליאור אלפרוביץ, [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]]- סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע&quot;ב]] (2012).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *חני נוסבאוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]<br /> *אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]<br /> <br /> {{מיון רגיל:הולצברג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הולצברג גבריאל נח]]<br /> [[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642863 2023-11-01T05:22:16Z

<p>תמיד: /* התוועדות אחדות להבאת הגאולה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]– משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל,הרב זלמן ליברוב ועוד.<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==שלוחים למען המפונים==<br /> <br /> בתחילת המלחמה, תושבי העוטף והאיזור וגם תושבי קו העימות בצפון - פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.<br /> <br /> השלוחים בכל עיר ועיר פועלים למען המפונים כדי לספק להם את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות. <br /> <br /> באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יעלו לערוך הקפות. שליח הרבי הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642862 2023-11-01T05:21:28Z

<p>תמיד: /* פעילות חב&quot;ד למען החיילים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]]] – משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל,הרב זלמן ליברוב ועוד.<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==שלוחים למען המפונים==<br /> <br /> בתחילת המלחמה, תושבי העוטף והאיזור וגם תושבי קו העימות בצפון - פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.<br /> <br /> השלוחים בכל עיר ועיר פועלים למען המפונים כדי לספק להם את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות. <br /> <br /> באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יעלו לערוך הקפות. שליח הרבי הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642861 2023-11-01T05:20:42Z

<p>תמיד: /* פעילות חב&quot;ד למען החיילים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]]] – משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל,הרב זלמן ליברוב ועוד.<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==שלוחים למען המפונים==<br /> <br /> בתחילת המלחמה, תושבי העוטף והאיזור וגם תושבי קו העימות בצפון - פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.<br /> <br /> השלוחים בכל עיר ועיר פועלים למען המפונים כדי לספק להם את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות. <br /> <br /> באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יעלו לערוך הקפות. שליח הרבי הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642860 2023-11-01T05:17:13Z

<p>תמיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]]] – משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל,הרב זלמן ליברוב ועוד.<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==שלוחים למען המפונים==<br /> <br /> בתחילת המלחמה, תושבי העוטף והאיזור וגם תושבי קו העימות בצפון - פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.<br /> <br /> השלוחים בכל עיר ועיר פועלים למען המפונים כדי לספק להם את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות. <br /> <br /> באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יעלו לערוך הקפות. שליח הרבי הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93.jpeg&diff=642859 2023-11-01T05:10:45Z

<p>תמיד: קריאה לכינוס מאוחד</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> קריאה לכינוס מאוחד</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642858 2023-11-01T05:07:33Z

<p>תמיד: /* כינוס השלוחים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]]] – משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.<br /> <br /> בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל,הרב זלמן ליברוב ועוד.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==שלוחים למען המפונים==<br /> <br /> בתחילת המלחמה, תושבי העוטף והאיזור וגם תושבי קו העימות בצפון - פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.<br /> <br /> השלוחים בכל עיר ועיר פועלים למען המפונים כדי לספק להם את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות. <br /> <br /> באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יעלו לערוך הקפות. שליח הרבי הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642857 2023-11-01T05:03:09Z

<p>תמיד: /* פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]]] – משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==שלוחים למען המפונים==<br /> <br /> בתחילת המלחמה, תושבי העוטף והאיזור וגם תושבי קו העימות בצפון - פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.<br /> <br /> השלוחים בכל עיר ועיר פועלים למען המפונים כדי לספק להם את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות. <br /> <br /> באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יעלו לערוך הקפות. שליח הרבי הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642856 2023-11-01T04:56:08Z

<p>תמיד: /* פעילות חב&quot;ד למען החיילים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון באמצעות כניסת טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת מחבלים. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==התוועדות אחדות להבאת הגאולה==<br /> <br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיימה התוועדות אחדות להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש. ההתוועדות הוירטואלית תחת המוטו &quot;מתאחדים בבשורת הגאולה&quot;, התקיימה במוצאי שבת לך לך, בהשתתפות רבבות אשר צפו בהתוועדות באמצעות זום, שידור ישיר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובאתרים נוספים ומערכת [[נחייג ונשמע]], וגם שידורים חוזרים שפורסמו ברשת האינטרנט, ובהם באתר חב&quot;ד אינפו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב&quot;ד ובהם:<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]] יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]]– משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב [[מיכאל טייב]] – משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]]]] – משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] – שליח ב[[איטליה]]<br /> *הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]<br /> <br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *[[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> <br /> ==כינוס השלוחים==<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין וכלל &quot;סעודת שבת&quot; של השבויים - שולחן שבת ערוך ועליו מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] אינפו}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> *[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=642240 2023-10-27T07:15:23Z

<p>תמיד: /* שאלות הלכתיות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ויהודים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה&quot;ל והחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים. <br /> <br /> במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==מהלך המלחמה==<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ&quot;ג, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. <br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה. <br /> <br /> מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.<br /> <br /> יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה&quot;ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.<br /> <br /> הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.<br /> <br /> מאז שמחת תורה צה&quot;ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו&quot;מ לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}. <br /> <br /> ===מוסדות ואירועים===<br /> <br /> מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב&quot;ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.<br /> <br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד למען החיילים===<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים. <br /> הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:<br /> <br /> *שלוחי הרבי בדרום הארץ<br /> *ניידות חב&quot;ד פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד]}}<br /> *קהילות חב&quot;דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.<br /> *חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.<br /> *את&quot;ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת&quot;ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת]}}<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> *הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}<br /> *בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> *כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה. <br /> <br /> הרב שמואל גינזבורג שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.<br /> <br /> הרב בני נחום שליח בשלומי פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת&quot;ת.<br /> <br /> הרב יגאל כספי שליח במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}<br /> <br /> * הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==חייל חב&quot;די שנהרג== <br /> *החייל '''בנימין לב''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> <br /> ==בוגרי מוסדות חב&quot;ד שנהרגו== <br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי&quot;ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.<br /> <br /> == שאלות הלכתיות ==<br /> <br /> שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב&quot;ד בזמן הלחימה. <br /> <br /> '''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב&quot;ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו&quot;ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> {{מלחמות ישראל|}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

תמיד