https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%A3+%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93+%D7%9E%D7%9E%D7%A9%21 2026-04-14T22:00:53Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=458800 2021-02-15T23:26:37Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קלמן שמולביץ.jpg|ממוזער|הרב קלמן שמולביץ]]<br /> הרב '''קלמן שמולביץ''' (? - [[תשע&quot;ט]]) היה חסיד חב&quot;ד ניצול [[שואה]], מזקני אנ&quot;ש בקהילת חב&quot;ד בשכונת בית וגן בירושלים, וממייסדי בית הכנסת 'חסידים' בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' אריה חיים שמולביץ באנטוורפן שבבלגיה.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בהיותו בגיל חמש, נמלטה משפחתו לצרפת, משם נשלחו הוריו למחנה ההשמדה באושוויץ, כאשר הוא עצמו נלקח ממחנה הפליטים בהשפעת ארגונים יהודיים, והועבר ממקום למקום, תחת השם שארל סֶמוּל.<br /> <br /> במשך כשנתיים שהה במוסד ילדים בפרברי פריז, לאחר המלחמה התאחד עם משפחתו ונלקח לבית זקניו מצד אמו שהתגוררו בלונדון ונמנו על חסידי אוסטרובצה.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ב נישא עם רעייתו מרת רחל, ובשנת תשכ&quot;ח עלה משפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> כשהגיע בנו יעקב לגיל ישיבה, שלח אותו ללמוד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים, שם התוודע בנו לתורת חסידות חב&quot;ד באמצעות שיעורי תניא שנמסרו במחתרת, ובעקבות התקרבותו של הבן הפכה המשפחה כולה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> התגורר במשך שנים ארוכות בשכונת 'בית וגן' בירושלים, ונמנה בין מייסדי בית הכנסת 'חסידים', והיה מחשובי קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> שימש כבעל קורא ונודע כדייקן, והיה מוערך גם על בני הקהילות הנוספות הפועלות בשכונה.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשע&quot;א]] התאלמן מרעייתו, ב[[ח' שבט]] [[תשע&quot;ד]] שכל את בנו הרב [[יעקב שמולביץ]], וב[[ח' אייר]] [[תשע&quot;ט]] נפטר ונטמן בבית העלמין ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יעקב שמולביץ]] – שליח הרבי ב[[בית שאן]]<br /> *בנו, הרב [[אליעזר שמולביץ]] – שליח הרבי ביישוב אור עקיבא<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[יצחק ליפש]], שליח הרבי ומנהל צעירי אגודת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *בתו מרת מינדי, רעיית הרב גרינוולד – מגבאי [[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת שיפמן - ביתר עלית<br /> *בתו מרת רוחמקין – ביתר עלית<br /> *בתו מרת רייניץ – ביתר עלית<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%A7%D7%98%D7%9F_%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3_118280.html ילד קטן ופמוטות הכסף]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמולביץ, קלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=428501 2020-11-03T05:55:08Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* קבוצה תשפ&quot;א */</p> <hr /> <div>{{תוכן שמאל}}<br /> דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תש&quot;כ]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.<br /> <br /> '''&quot;קְבוּצֶה&quot;''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.<br /> <br /> בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד &quot;שנה תמימה&quot; - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ&quot;ש]] - &quot;קבוצה&quot;.<br /> <br /> בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב&quot;דית]] בארץ הקודש, וכיום מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 300 תלמידים בכל שנה.<br /> <br /> == שנת הלימודים ==<br /> בשנים הראשונות לקיום ה&quot;קבוצה&quot; שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל&quot;ז]]-[[תשל&quot;ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל&quot;ט]] (ח&quot;י [[מנחם אב]] [[תשל&quot;ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש&quot;מ]]), החלו תלמידי ה&quot;קבוצה&quot; לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל&quot;קבוצה&quot;, וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' אפרים וולף (מנהל תומכי תמימים כפר חב&quot;ד דאז) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.<br /> <br /> כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט&quot;ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ב==<br /> יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן|אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | בנימין מזרחי | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ד==<br /> שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין &lt;small&gt;(מלמד בת&quot;ת כפר חב&quot;ד)&lt;/small&gt; | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | ברוך קפלן | שמעון שאער | שלום שירום<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ה==<br /> יהודה אלחרר | עמנואל אלטהויז | [[משה שלמה לויטין]] | [[ישעיהו הרצל]] | [[מני מנחם מענדל וולף]] | שמואל יחזקאל הכהן | חנניה יוסף אייזנבך | נתן אשכנזי | משה מזרחי | צבי ויגלר | [[חיים יהודה רבינוביץ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ו==<br /> [[אברהם אלתר הבר]] | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] | [[רפאל נחום כהן]] | שרגא פייטל סודקביץ | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | אברהם אייזנבך | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[נחום זוין]]<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ז==<br /> יצחק אופנר | [[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | [[אליעזר מזרחי]] | [[גרשון בורקיס]] | יששכר דוב קלויזנר | יצחק אופנר | [[אלעזר גלבשטיין]] | מנחם חבקוק בלוי | שלום דובער כהן<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ח==<br /> [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | נטע שלמה וילהלם<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ט==<br /> [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | אברהם יהושע העשיל הגר | שלמה רוזנברג | [[מאיר אהרן]] | [[אברהם גד דרוק]] | [[מני מנחם מענדל וולף]] | שמואל ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ל==<br /> [[ישראל יוסף הנדל]] | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] | שמואל שטרן (רחובות) | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | מנשה חדד | [[יחיאל גולדברג]] | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | רחמים קריספין | משה בלוי | מרדכי שטיינברג | שלמה רוזנברג | תנחום פינסון (כפר חב&quot;ד) | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | חיים אברהם בליניצקי | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | חיים גדסי | מנחם שמח | שלמה ויגלר | [[משה מרדכי ארנשטיין]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;א==<br /> [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[זמרוני זליג ציק]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ב==<br /> [[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]] | [[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[דובער וילנקין]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ג==<br /> [[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[אהרון דוב הלפרין]] | ישי קלעצ'י | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | סעדיה מעטוף, מרדכי דוד הלפרין<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ד==<br /> עזרא ערד | [[אברהם מנחם כהן]] | [[יוסף יצחק זלמנוב]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ה==<br /> יקותיאל אלפרוביץ' | יצחק יהודה הולצמן | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | יואל ימיני | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | זאב פרידמן | יהודה קליין | חיים מרדכי עקשטיין<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ו==<br /> [[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר | [[אלעזר צבי בקשי]] | נח מעטוף<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ז==<br /> [[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | יעקב יהודה | [[יהודה פרידמן]] | סטינסלבסקי אברהם<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ט==<br /> שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד | [[ישראל ברוך בוטמן]] | ישכר דב בן שחר | משה שניאור | יעקב מאיר בלוי | יוסף ליפא אלפרוביץ | [[יצחק אלישביץ]] | יעקב מנדלזון | שמחה בונם פאביאן | משולם גדסי | יקונט | ישראל מרדכי לישנר | שלמה תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;מ==<br /> [[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | אברהם כהן | [[אריה גולדברג]] | [[עופר מיודובניק]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[ברוך לבקיבקר]] | אברהם משה | [[שמשון הלפרין]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | אברהם משה קוק | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אליהו כהן | בני זכריה | משה קלמן רייניץ | חנוך משה | צבי הלל | דוד מפעי<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;א==<br /> [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל מנחם מענדל גרוזמן | [[ישראל הרשקוביץ]] | אליעזר זלמנוב | משה זלמנוב | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | טוב מעטוף | יחזקאל מרקוביץ' | אריה פרקש | נתן נטע ציבין | אהרן קנייבסקי | מרדכי ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ב==<br /> מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק | טוביה יעקובוביץ | [[אליהו וילהלם]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] | יצחק מאיר הלפרין | [[יוסף יצחק קירש]] | [[יעקב סינגאוי]] | אליצור אפרתי | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ג==<br /> <br /> שמעון גורליק (נהריה) | [[יוסף ריבקין]] (כפר חב&quot;ד)| [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] | [[שמעון בן ציון אייזנבך]] | דוד פרידמן | שלום דוב גרוזמן (שליח בוינא) | צבי מאיר וינפלד | [[אליהו שדמי]] (שליח ברעננה) | גולדשמיד (צפת) | אשר אייזנבאך (כפר חב&quot;ד) | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | שבתאי אושקי (הרצליה) | [[משה דב גינזבורג]] | קוביטשעק יוסף | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב&quot;ד)<br /> <br /> ==קבוצה תשד&quot;מ==<br /> <br /> פנחס טודרוס אלטהויז | [[שאול משה אליטוב]] | [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | משה קורנט (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | [[מאיר סויסא]] | [[שלמה סגל]] | יצחק יעקב גלבשטיין | שמואל ידגר | אברהם אלשווילי | דוד משה ערנטריי | [[יוסף אריה שימענוביץ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ה==<br /> חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | שלום הלל | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] |חיים ויצמן| דוד ולס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ&quot;ץ | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | [[מנחם נוימן]] | יוסף יצחק נפרסטק | יצחק סבג | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | יוסף יצחק קפלן | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ו==<br /> יוסף אולידורט | דוד אזולאי | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | יצחק גולדשמיד | [[שניאור זלמן גורליק]] | משולם זוסיא גרינברג | עזרא כפיף | מרדכי מישולובין | ברוך מרגליות | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | יוסף קורנט | יעקב קורנט | [[יעקב שוויכה]] | מנחם רייניץ | [[יגאל ציפורי]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ז==<br /> [[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה איזנבך | שמעון אייזנבך | מאיר אליטוב | [[שאול אקסלרוד]] | רפאל בכר | יוסי בקרמן | [[דוד גבאי]] | [[זלמן גורליק]] | [[אשר דייטש]] | משה הלל | אברהם הרשקופ | חיים וולף | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | מנחם וייספיש | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | יעקב טורנהיים | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | יוסי ליפקין | [[אורי מרדכי ליפש]] | שמואל לוין | שמואל לוין | אברהם לוי | [[בנימין ליפשיץ]] | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | בנימין לרר | רפאל מוריאל | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | נחום ערנטרי | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | יונה פרוס | בנציון פרידמן | [[יוסף צבי צירקוס]] | שמואל קוט | [[אלישיב קפלון]] | זאב קפלן | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | חיים שאלט | [[יעקב שוויכה]] | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ח==<br /> יוסף אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | יוסי בורשנסקי | שלום דובער בלוי | שאול בן שחר | שלמה בנישתי | שלום גוטליב | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | משה הבר | משה הלל | שניאור זלמן וולף | פנחס וישצקי | שחר ולנר | חיים זבדי | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | חגי חסין | [[ברוך כהנא]] | חנן כוחונובסקי | יגאל כספי | גדליה כץ | שלמה ליפש | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | שלמה לרר | אריה רחמים | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אלחנן מישולובין | יהודה בוטמן | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | יעקב נקי | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק | אברהם אבא קורנט | שמואל סננס | אלעזר סלמן | גד מישלי | מיכאל סויסא<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ט==<br /> <br /> זאב אופנהיימר | שמחה אופנר | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]] | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | אהרון גליס | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | ישראל הלפרין | שגיא הר שפר | שניאור זלמן וובר | שלמה וילהלם | שחר ולנר | מנחם זוהר | יעקב זילברמן | יוסף יצחק חנזין | שמשון טל | מנחם מינסקי | מאיר רוחמקין | אברהם דוד מנדלזון | יוסף שיף | יוסי חרבי | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | דוד פינסקי | שמעון עמר | [[זלמן נוטיק]] | [[חיים ציק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | חזי גרין | יוסף רבינוביץ | דובי שניאורסון | ישראל ניסן מור יוסף | אריאל פז | מנחם מענדל לבקיבקר | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | אריה כהן | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | [[שלום בער רייכמן]] | שניאור הניג | חיים שאול נוישטט | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | צבי ליפסקר | ישראל ליפסקר | עוזרי צהלון | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | ינאם בן ארוש | מרדכי פינקוביץ | צבי הרשקוביץ | זלמן שיינברג | יגאל יצחק אצרף | משיח מוריאל<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;נ==<br /> אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | שמעון רבינוביץ | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;א==<br /> <br /> נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | שמעון אלמליח | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | לוי הענדל | פישל העניג | שמעון ויינר | מענדל וילהלם | עמנואל חביב | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | ברק כוכבי | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | בצלאל מזרחי | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | מרדכי מינצברג | אהרון מנגמי | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | יוסי נחשון | יוסף יצחק ניסילעוויטש | שלום דובער ניסילביץ' | אלחנן סגל | נחמן סגל | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | יעקב יוסף קופרמן | יצחק קורץ | מנחם מענדל קליין | נחמיה קפלון | מנחם מענדל קפלן | אהרן קרניאל | נועם רוט | נחום רוקח | אוריאל שחר | מרדכי שיינר | שלום שיינר<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ב==<br /> <br /> שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי |מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | דוד גליס | שלום גולדשמיד | זושא גורליק | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יעקב גרנשטט]] | [[יהודה דונין]] | [[מנחם מענדל הנדל]] | מרדכי הגר | משה לייב ובר | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | נחמיה וילהלם | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | יהודה לייב זילברשטרום | רענן זיו | זאב זיילר | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | דב בעריש כהן הלפרין | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לפקיבקר (ערד) | אברהם לרר | מענדי לויטין | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ |שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | צבי סלונים | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אלחנן ישראל הכהן | אהוד שמח<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ג==<br /> שמואל אייזנברג | [[יוסף יצחק אליטוב]] | ניסים אלמליח | זליג אשכנזי | משה בלוי (ערבה) | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | שמעון גופין | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | אשר גליס | [[דניאל גראבסקי]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | זושא וולף | אלעזר וילהלם | נחמיה וילהלם | יוסף אורי וענונו | מנחם מענדל משי זהב | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | יוסף יצחק ליפסקר | בנימין לפקיבקר | אריאל מדר | משה מישולובין | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מאיר סמדז'ה | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | מנחם מענדל מיכאל סופר | יעקב יוסף יצחק סופר | שמואל הכהן סעידוב | שניאור זלמן ניימרק | שלמה חיים ליסון | נחשון פקטור | מנחם מענדל קוטנר | ר' משה קוק (כפר-חב&quot;ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | משה אריאל הכהן רוט | מאיר רוטר | אביחי רוטשילד | איתמר שיינר<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ד==<br /> [[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | יצחק מאיר הגר | [[לוי יצחק הבלין]] | שלום הלל | זאב דוב הלפרין | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף |משה זלמן וילנקין | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]] (ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]) | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה&quot;ח) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | מאיר מור יוסף | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | שלמה רוזנבלט<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ה==<br /> חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | אייל ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | [[אלאור ולנר]] | שניאור טרבניק | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | אהרן כהן | אלירם כהן | אליהו לאסקר | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | [[מנחם מרדכי קעניג]] | דניאל קריצ'בסקי | גרשון שנור | [[שניאור שניאורסון]] | רפאל בטשוילי | נפתלי צבי מינצברג<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ו==<br /> יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ז==<br /> גבריאל אביכזר | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | גבריאל מדר | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל ]] | יעקב ניימרק | נח סוליש | לוי יצחק צירקוס |שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ח==<br /> מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | לוי יצחק מעטוף | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קעניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ט==<br /> חיים מאיר בורגן | יעקב צבי בורובסקי | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | איתמר חייקין | יהודה טויטו | יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן]] | חיים אלימלך רבינוביץ | ניסן מענדל רופו | משה שארף | יהודה שלג| יוסף יצחק פרידמן|<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ס==<br /> שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גרליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | מנחם מענדל שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;א==<br /> אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | (מענדל'ה) [[מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה דוד אליהו רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצס | הראל שער | אסף שלמה שעתל<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ב==<br /> דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ&quot;ח) | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ג==<br /> אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב&quot;ר יצחק) | שמואל אופן (ב&quot;ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | שמואל ביסטריצקי | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | גיא ברגר | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | [[יוסף יצחק ויינר]] | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | חיים יהושע זקלס | מנחם מענדל חרבי | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | [[חנן דניאל טרכטנברג]] | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | חנוך כהן | רונן לגטיוי | יפתח יעקב לוזיה | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | מנחם מענדל ליברמן | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | מנחם מענדל מרגולין | שרגא מרזל | ישעיה מרנץ | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | לוי יצחק נחשון | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | דובער פרבר | אברהם יצחק פרודנשטסקי | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | אברהם פרקש | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | ישי קלי | יהושע קעניג | מנחם מענדל קעניג | יצחק קרומבי | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | שמואל שארף | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | צמח צדק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ד==<br /> דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | שלום דוב בער ברוד | דוד גבירץ | מנחם מענדל גודמן | יוסף גולדברג | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | חנוך גכטמן | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | דורון הגי | לוי הנאו | מנחם מענדל הרשקוביץ | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי חדד | מנחם מענדל חיות | שלמה טביב | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | דניאל כלב | יואל כפלין | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | שניאור זלמן לישנר | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | שמואל ג. מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | ישראל מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי |מנחם מנדל עזאדווי דוד פולק | יצחק פורש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | שמחה פרידמן | שמחה פרידמן (צפת) | שלמה פרישמן | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | דוד קירשנזפט | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל רוחמקין | זאב רויטמן | שניאור זלמן ריינץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | ינון ששון | זבולון לויוב<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ה==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק נחשון]] | [[לוי יצחק ניסילביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מנחם מענדל פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש <br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים]]<br /> מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב<br /> <br /> ;בני ברק<br /> אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ו==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ |[[חיים דוד וילהלם]] | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ&quot;ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש |שמואל אהרן הגר |דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי |<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אליהו זאב קעניג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ז==<br /> אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן הכהן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | [[יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו |חיים שמריהו הלוי סגל | [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | אברהם יעקב קרוגליאק | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | בנימין גנדל | עזריאל פייגין | נחום לוין | אפרים בלוי | מנחם מענדל פעווזנער<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ח==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב&quot;צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שמואל זלמנוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ע==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב&quot;ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ע'ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]<br /> יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ&quot;ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה<br /> <br /> ;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצס | שמחה שטיינברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שמואל אדרעי | חיים זליג אלטהויז | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ב==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס) | נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אהרן אביוב | שלמה אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ג==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | מנחם מענדל אייזנבך | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | שמואל קירש | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה&quot;ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב&quot;ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ד==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי&quot;צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר&quot;ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר&quot;ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי&quot;י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]<br /> בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br /> <br /> ;קריות<br /> יוסף יצחק פודורובסקי<br /> <br /> ;בריסל<br /> שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ה==<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | מרדכי חיים ביגיו | מנחם מענדל בן זכרי'ה | מ&quot;מ בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי&quot;צ ברדוגו | שד&quot;ב ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | שמואל גינזבורג | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | שמעון הרשקוביץ | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי&quot;צ כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שנ&quot;ז לרנר | חיים מאירי | יצחק איתן מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי&quot;צ רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי |שולם שניאור <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> שד&quot;ב אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | אברהם יוסף שוואב | יי&quot;צ שמלה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפא' חנני' שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נרי' רידי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> חביב חיים בן-אריה<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | נתנאל קטנוב<br /> <br /> ;מכון סמיכה בריסל<br /> מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי&quot;צ מיפעי<br /> <br /> ;מכון סמיכה ביתר<br /> ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | שניאור זלמן ברוד | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב&quot;ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שד&quot;ב ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב&quot;ר י&quot;ד זהר | מנחם מענדל ב&quot;ר יי&quot;צ זהר | לוי&quot;צ זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי&quot;צ כהנא | שד&quot;ב ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | ארי' מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שנ&quot;ז ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> '''שיעור ד' - טבריה'''<br /> ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדלי'ה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר<br /> <br /> '''שיעור ג' - מגדל העמק''' <br /> אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נריה אבל | שנ&quot;ז אופנר | שד&quot;ב אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שד&quot;ב גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שנ&quot;ז כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי&quot;צ רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ו==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ&quot;ז ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ&quot;ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שנ&quot;ז מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי&quot;צ נאמן | משה נבון | שנ&quot;ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | י&quot;י צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | יוסף רחימי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שד&quot;ב תמרי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יי&quot;צ עסיס | לוי&quot;צ פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יי&quot;צ שאער<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | אהרון אברהם קעניג | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יי&quot;צ טורין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צ&quot;צ מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> פנחס אלימלך | שמואל מישולובין | חיים קוט | מנחם מענדל אברהם (ינוב)<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br /> <br /> ;'''מגדל העמק - טבריה'''<br /> שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> לוי הבר | מענדי הבר | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר&quot;א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב |מנחם מענדל סוקניק | הרשקופ | מנחם מרוזוב | רפאל שמואל שדמי | מענדי טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ז==<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל ארי' לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכרי'ה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | ישראל ברדה | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב&quot;ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל ארי' סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נרי' תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> קובי פרנקו<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדי' | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> נועם אלימלך בנימין | ישראל ארי' לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעי' שיינברגר | דובער דרמנקוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן גוזלי<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> יצחק לובאשבסקי<br /> <br /> ;כפר סבא<br /> דוד שוגר<br /> <br /> ;פרנקפורט<br /> שניאור זלמן שטראקס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעי' בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | ארי' זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעי' ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף ארי' שולמן | מנחם מענדל שטרסברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס |שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג<br /> <br /> '''מגדל העמק - טבריה'''<br /> אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דובער ברונשטיין | ארי' גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | רפאל נחמן לבנוני | גור ארי' יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ח==<br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]<br /> יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלו משה גלילי | מנחם מענדל שפירא<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | אברהם גולדשמיד | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | ארי'ה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | מנחם מענדל קורטס | ישראל ארי'ה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | אהרן יואל בייטש | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | שלום דובער אלישביץ | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | טוביה גינזבורג | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | שלמה יעקב וילהלם | חיים מאיר זלמנוב | חיים חלילי | עמרם חמו | מנחם מענדל חסקינד | רפאל נחמן טייכמן | שלום טל | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ&quot;ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> דן גולן | מיכאל גורביץ | מנחם מענדל זכריהו | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | שניאור זלמן אלפנביין | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | שמואל מישולובין | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר&quot;צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ&quot;צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא&quot;ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי<br /> <br /> ;[[אור שמחה]]<br /> ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון הכהן כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> דודי אורן | יוסף גיטלמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> דניאל עמר | שלום מורדכייב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]]<br /> בנימין הכהן סוחייק | מאיר שלמה גוטליב<br /> <br /> ;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מתיתיהו זאב אדרעי | מושי גולשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי |מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל הכהן כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל דברוסקין | אברהם הכהן דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבאום | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו<br /> <br /> ;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל| מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בן הרא&quot;ש | שניאור זלמן בן הרא&quot;ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]] <br /> שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נועם בנימין הכהן טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;פ==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל הכהן אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | רפאל יצחק בלניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ&quot;ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסילעוויטש | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג |יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | מנחם מענדל ששון | מנחם מענדל בלוך<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שלמה בן עמי| מנחם מענדל רבינוביץ | אברהם ראס| יוסף יצחק עמר | יצחק פרץ אולידורט | חננאל טייטלבוים| אריה גלבשטיין| מנחם מענדל מרטון| שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | שניאור זלמן אדרעי | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב| יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מורדכי אלימלך מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | נתן ווגנר | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> משה שלמה בלומענפעלד | אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד קאשי | יונתן שושן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אליאס | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל&quot;צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק הכהן בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרמר | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן| שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | מאיר הבר | משה פקטור | שמואל וייס<br /> <br /> ;[[ישיבת דעת רחובות|דעת]]<br /> אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]<br /> שמואל קסטיאל<br /> <br /> ==קבוצה תשפ&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אדרי | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בלניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | שמואל ברדה | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | שניאור זלמן כלפון | משה לוי | ישראל אריה לייב ליפש | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן| מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> שמעון גליצנשטיין | שלום דובער שרמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | יהודה מזרחי | ישראל ספרונביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | שלום דובער מלכיאלי | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | שלום דובער בורנשטיין | מנחם יששכר בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פרסמו | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרמר | אריה שוקרון<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל בש | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br /> לוי יצחק גרוזמן | לוי יצחק ידגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> דב אייזנבך | מנחם מנדל אייזנבך | שמואל אלטהויז | מנחם מנדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב בטקין | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור בלינוב | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מענדל גולדשמיד| יוסף משה גופין | מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ישראל גרובסקי | יוסף דמיכובסקי | יעקב הורביץ | שאול הרשקוביץ | משה וינפלד | מענדל וינקלר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | דב טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור יעקובוביץ' | חיים ליפקין | מענדל לפידות | מענדל לרנר | יוסף לרר | שניאור משי זהב | שלום ניבין | מענדל סודקביץ' | שמשון עיני | יוסי עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב&quot;ד) | לוי פרידמן | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | אברהם דוד קוק | דוד קוק | שאול קליין | אריה קרמר | דב רבינוביץ' | מענדל רוזנברג | יהושע שטרסברג<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יוסף יצחק אוסטוניאזוב | מנחם מענדל אלפרוביץ' | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מנחם מענדל ברנד | גרשון יענקוביץ' | לוי יצחק לפידות | אלחנן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770|*]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90-%D7%9C_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=382050 2020-08-16T18:17:35Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שיר הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום השיר כפי שהופיע בגליון הראשון של [[בטאון הקריאה והקדושה]], בראשו כנתב: &quot;ערב [[ראש השנה]] ה'תש&quot;א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסוכות; ואיה&quot;ש ערב גאולת ישראל&quot;]]<br /> הניגון '''החיינו א-ל''' הוא שיר העוסק ב{{ה|גאולה העתידה}} שפורסם בגליון הראשון של בטאון [[הקריאה והקדושה]] שיצא לאור בהוראת והכוונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: &quot;ביאת משיחנו בה'תש&quot;ג אי&quot;ה&quot;.<br /> <br /> הלחן המקובל כיום לניגון זה, הולחן על ידי [[ישראל דוד רוזנברג]] שהיה אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]]. הלחן של הניגון הושר אצל [[הרבי הריי&quot;ץ]] ב[[התוועדות הרבי|התוועדות]], אולם לא נהנה מכך{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]].}}.<br /> <br /> ==מילות השיר==<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''ה'''חיינו א-ל עד מועד{{ש}}<br /> '''י'''תגלה עוזר וסועד{{ש}}{{ש}}<br /> '''א'''ריאל יקום כלביא{{ש}}<br /> '''ג'''אולתך לנו להביא{{ש}}<br /> '''ש'''בותנו להשיב לארץ{{ש}}<br /> '''ת'''ולדתו מבני פרץ{{ש}}{{ש}}<br /> '''ה'''וא מלך והוא משוח{{ש}}<br /> '''ב'''על זרוע וגם איש רוח{{ש}}<br /> '''ו'''הוא בא ועד קט יתעלה{{ש}}<br /> '''נ'''צחונו חיש יתגלה{{ש}}{{ש}}<br /> '''ח'''זקנו א-ל עד בואו{{ש}}<br /> '''י'''ום יחשוף גואל זרועו{{ש}}<br /> '''ש'''נזכה וכן נשיח{{ש}}<br /> '''מ'''חבלי המשיח{{ש}}{{ש}}<br /> '''ת'''קיפים ירדו דומה{{ש}}<br /> '''א'''ותנו השאיר לאומה{{ש}}<br /> '''י'''חיינו מיומיים{{ש}}<br /> '''ב'''שלישי נמצא חיים<br /> }}<br /> <br /> ==ביאור השיר עם מקורות{{הערה|הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן ונפלו בו שגיאות, או שניתן להבין אותו גם באופנים נוספים.}}==<br /> '''החיינו א-ל עד מועד''' - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד{{הערה|תהלים קב, יד: &quot;כי עת לחננה כי בא מועד&quot;.}},<br /> :כאשר '''יתגלה עוזר וסועד''' הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר{{הערה|בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) &quot;ועזר מצריו תהיה&quot;. ובפירוש אור החיים על הפסוק: &quot;פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) &quot;כשלו ואין עוזר&quot;.}},<br /> <br /> '''אריאל יקום כלביא''' - [[הקב&quot;ה]] המכונה אריאל{{הערה|כמאמר חז&quot;ל (פסיקתא רבתי, כז) שהחורבן הגיע על &quot;שבטלו דבריו של אריאל&quot;.}}, יקום כאריה ויושיע אותנו{{הערה|על דרך לשון הפסוק: &quot;הן עם כלביא יקום&quot;.}},<br /> :'''גאולתך לנו להביא''',<br /> <br /> '''שבותנו להשיב לארץ''' את גלותנו{{הערה|ראו במפרשי המקרא לתהלים (קכו, ד): &quot;שובה ה' את שבותנו&quot;, שהוא מלשון שבי (מצודת ציון) וגלות (רד&quot;ק).}} תשיב לארץ הקודש,<br /> :על ידי מלך המשיח ש'''תולדתו מבני פרץ''' בן יהודה{{הערה|כמאמר חז&quot;ל שבשונה מכל התנ&quot;ך שמופיע 'תולדת' בכתיב חסר, נאמר בפרץ &quot;אלה תולדות פרץ&quot; היות שממנו יצא מלך המשיח, וכן דרשו על הפסוק &quot;עלה הפורץ לפניהם&quot; שמלך המשיח מכונה בשם פורץ היות והוא מתולדותיו (פסיקתא זוטרתא, בראשית לח).}}<br /> <br /> '''הוא מלך והוא משוח''' שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&amp;st=&amp;pgnum=212&amp;hilite= לקו&quot;ש חכ&quot;ג ע' 197 הערה 59], שהשם &quot;משיח&quot; הוא על שם המשיחה.}}<br /> :'''בעל זרוע''' - חלק מפעולותיו נעשות בכוח ובכפיה{{הערה|כלשון הרמב&quot;ם (הל' מלך המשיח פי&quot;א ה&quot;ד) &quot;ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה&quot;. ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ&quot;ד ה&quot;י) שמגמתו ומחשבתו &quot;לשבור זרוע הרשעים&quot;.}} '''וגם איש רוח''' - משיח יעסוק גם בהרמת מצבם הרוחני של ישראל{{הערה|בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) &quot;ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] רוח דעת ויראת ה'&quot;.}}<br /> <br /> ומכיון שמלך המשיח פועל עוד קודם התגלותו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י&quot;ח פרשת בלק (ב), פרשת תזריע מצורע [[תנש&quot;א]] ס&quot;ח. ועוד. וראה בהרחבה ב'קונטרס התגלות משיח' לרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].}} '''והוא בא''' כבר בלשון עבר, '''ועד קט יתעלה''' ועוד זמן קצר יתעלה ממדרגת '[[חזקת משיח]]' למדרגת '[[משיח ודאי]]',<br /> :וזה יקרה כאשר '''נצחונו חיש יתגלה''', שהרי התגלותו כמשיח תלויה בכך שינצח כל האומות{{הערה|רמב&quot;ם הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד': &quot;אם עשה והצליח, ונצח כל האומות.. הרי זה משיח ודאי&quot;.}}<br /> <br /> אלא שהיות ויתכן והדבר יארך זמן, אנו מבקשים: '''חזקנו א-ל עד בואו''' של משיח<br /> :עד אשר יגיע היום בו '''יום יחשוף גואל זרועו'''{{הערה|מטבע לשון זו שאולה מהפסוק שנאמר בנבואת הגאולה (ישעיה נב, י): &quot;חשף ה' את זרוע קודשו&quot;.}}.<br /> <br /> וכאשר תקוים בקשתנו זו, ונזכה לחזות בבוא גואל, אזי '''שנזכה וכן נשיח''' - לשוחח על חלק מהמאורעות שיתרחשו<br /> :ונזכה לספר על חלק ממה שיארע '''מחבלי המשיח'''{{הערה|גאולת עם ישראל משולה ללידה, וכמו שהאשה סובלת [[יסורים]] נוראיים בחבלי הלידה ברגעים האחרונים שקודם יציאת התינוק לאויר העולם, כך גם בני ישראל יעברו טלטלות קשות ונוראות בערב הגאולה, המכונים בספרות התורנית בשם 'חבלי משיח', על יסוד הפסוק בישעיה העוסק בנבואות הגאולה (כו, יז): &quot;כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה&quot;.}}, וכמו שמפרט בסיום השיר, שנזכה לספר כיצד<br /> <br /> אומות העולם המכונים '''תקיפים'''{{הערה|ראה ברד&quot;ק על תהלים (כב, יג): &quot;סבבוני פרים - והוא [[משל]] לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים&quot;.}}, יאבדו מהעולם ו'''ירדו דומה'''{{הערה|וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): &quot;לא המתים יהללו.. ולא כל יורדי דומה&quot;, וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא &quot;מקום כריתות וארץ גזירה&quot; (אבן עזרא), וכן &quot;הקבר שהגוף בו כמו אבן&quot; (רד&quot;ק).}}. <br /> : ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק '''אותנו השאיר לאומה'''<br /> <br /> וכאשר תבוא הגאולה '''יחיינו מיומיים'''{{הערה|כלשון הפסוק (הושע ו, ב): &quot;יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו&quot;.}}, שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו{{הערה|כפירוש רש&quot;י על הפסוק.}}<br /> :ודווקא '''בשלישי''' שהיא הגאולה השלישית, '''נמצא חיים''' חיים אמיתיים וחיים נצחיים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/musicnews/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6/ שיר הגאולה להאזנה] {{אודיו}}{{אינפו}} מתוך מחזמר &quot;להט החרב המתהפכת&quot; של [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל]]<br /> *[https://chabad.info/musicnews/613167/ מתוך הפרויקט '''שולחן השבת שלנו''', מאת ר' [[שמחה פרידמן]]] {{אודיו}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=753 מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%A3_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%9E%D7%A9!&diff=351538 2020-06-30T14:16:28Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''']]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> משתמש זה מצפה ומייחל ש[[הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח יתגלה '''תכף ומיד ממש!'''<br /> {{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br /> <br /> על מנת להביא להתגלות הרבי שליט&quot;א מלך המשיח '''תיכף ומיד ממש''', כתב משתמש זה בחב&quot;דפדיה את הערכים [[תומכי תמימים וילנה]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[ליבוי]], [[יק&quot;א]], [[גולגוטקס]], [[יונה כסה]], [[ספר התורה של עולי רוסיה]], [[זלמן יואל לבנהרץ]], [[קונטרס י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ח]] ו[[דוד איידלמן]], והוסיף חלקים נרחבים בערכים [[ספר תורה הכללי]], [[נחמן מברסלב]], [[יעקב יוסף כ&quot;ץ]], [[משה מונטיפיורי]], [[אברהם זאב שרפשטיין]], [[תומכי תמימים זעמבין]], [[פלשצניץ]] ו[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]].<br /> <br /> '''{{ציטוטון|אנן פועלי דיממא אנן}}''' הוא פתגם רבותינו נשאינו שמנחה, מוביל ומדריך את משתמש זה להשקיע בעבודתו בהוספה בערכים חדשים ורחבים, ופחות בניטור הקיימים.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=351537 2020-06-30T14:14:36Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* אפשר עזרה? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}<br /> <br /> == מה שלומך ידידי? ==<br /> <br /> ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ&quot;ב בניסן ה'תש&quot;ף<br /> :א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ&quot;ג בניסן, ה'תש&quot;ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)<br /> ::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו&quot;א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ&quot;ח בניסן, ה'תש&quot;ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)<br /> :::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי&quot;ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ&quot;ט בניסן ה'תש&quot;ף<br /> ::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד&quot;ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ&quot;ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ&quot;ט בניסן, ה'תש&quot;ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ&quot;כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש&quot;ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש&quot;ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == תבנית אנש ==<br /> <br /> אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש&quot;ף<br /> :הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש&quot;ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)<br /> ::{{ישר כוח|}}. ויה&quot;ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ&quot;ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==מה ההגדרה רבני ליטא?==<br /> אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש&quot;ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)<br /> אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש&quot;ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)<br /> :לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש&quot;ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)<br /> ::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש&quot;ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == תורת חב&quot;ד לבני הישיבות ==<br /> <br /> נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ז' באייר ה'תש&quot;ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)<br /> :אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש&quot;ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)<br /> ::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב&quot;דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י' באייר ה'תש&quot;ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)<br /> :::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש&quot;ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)<br /> ::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב&quot;ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י' באייר ה'תש&quot;ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)<br /> :::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב&quot;דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)<br /> ::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;א באייר ה'תש&quot;ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==<br /> <br /> יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> :הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו&quot;ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}} <br /> ::א. יש&quot;כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ&quot;א, בכל המכתבים של הרבי הריי&quot;צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==ועד תלמידי התמימים==<br /> מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע&quot;ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ&quot;ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)<br /> ::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש&quot;כ לגבי את&quot;ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == ווארט ==<br /> <br /> אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ&quot;ו באייר, ה'תש&quot;ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)<br /> :{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> <br /> בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 01:25 • כ&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> :אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)<br /> ::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)<br /> :::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 05:02 • כ&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> ::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)<br /> :::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:51 • כ&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == הפניה מוטעית ==<br /> <br /> מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:58, א' בסיוון, ה'תש&quot;ף 20:58, 24 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == ערכים מומלצים ==<br /> <br /> העמדתי לדיון את [[חב&quot;ד סטרשלה]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א&quot;ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)<br /> :לא קראתי לעומק, הערך על סטרשלה נחמד, אך לא ממצה. גם יש בו עדיין הפניות לערכים אדומים, והוא אפילו לא מוגה כל צרכו. בהבטה בעלמא (הראשונה שהעפתי על הדף) כבר הבחנתי בטעות כתיב &quot;מסטשלה&quot;. זאת מלבד שהוא לטעמי קצר מידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:37, ט&quot;ו בסיוון, ה'תש&quot;ף 11:37, 7 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> == פנחס זאב וולף מרוזוב ==<br /> <br /> ערך שיש מה לכתוב עליו זה תחליף לחשיבות? או שהערך באמצע עבודה או שלא הבנתי את החשיבות או שבאמת אין חשיבות ע&quot;פ הכללים. תוכל להסביר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 16:12 • י&quot;ז בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> :אחרי ההוספות האחרונות זה כבר נראה הרבה יותר טוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 16:43 • י&quot;ז בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> ::הבעתי כבר את דעתי פעמים רבות שאכן יש 2 מסלולים לדף חשיבות. כיון שלדעתי האנציקלופדיה אמורה לכלול את כל המידע החב&quot;די, אפשרות אחת שמזכה בערך זה נושא או נשוא מרכזי וחשוב, אפילו אם המידע עליו לצערנו דל, ואפשרות שניה היא אדם או מושג שעובר רף חשיבות מאוד בסיסי, אך הערך כתוב בצורה מקיפה ומכבדת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:03, י&quot;ז בסיוון, ה'תש&quot;ף 20:03, 9 ביוני 2020 (IST)<br /> :::צודק, רק שבהתחלה זה היה נראה שאפילו חשיבות בסיסית אין לו - מחנך מקראון הייטס.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 23:09 • י&quot;ז בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == בערך של [[ישעיה גופין]] ==<br /> <br /> א. מאיפה הבאת את זה שהם ברחו בבריחה הגדולה? יש לזה מקור? ב. הם היו בכלל בטשקנט, ולא בסמרקנד (או עכ&quot;פ אחרי סמרקנד). שים לב, ציטוט מתוך האתר 'הקשר הרב דורי': <br /> &quot;'''הולדת בנו (סבא)'''<br /> בשנת תש&quot;ה בעיר טשקנט שבבוכרה, נולד סבי הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב&quot;ד.<br /> כשסבי היה בן שלוש, הפליגו הוא ומשפחתו לצרפת ומשם לארץ ישראל לכפר חב&quot;ד. בהפלגתם מצרפת לישראל, סבי שהיה בן שלוש שיחק בכובעו כאילו היה זה צלחת מעופפת, ופתאום נפל הכובע לים.<br /> '''עלייתו ארצה'''<br /> בשנת תש&quot;ט, בהגיעם לארץ ישראל, הם קיבלו בית למגורים בכפר חב&quot;ד, שהיה יישוב ערבי הנקרא אז בשם 'ספריה'. כל משפחה קיבלה בית ערבי נטוש וישן, ללא חשמל, גז וטלפון. בתקופה זו היו משתמשים בעששיות נפט לתאורה, ובנפט להדלקת אש לבישול. לאחר כמה שנים, עברו למקום מגורים מסודר. התחבורה בכפר הייתה סוס ועגלה&quot;<br /> <br /> תעדכן אותי אם יש לך מקורות אחרים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:54, ו' בתמוז, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == אפשר עזרה? ==<br /> <br /> תוכל בבקשה לסדר את הדף [[קונטרס י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ח|הזה]] שיצרתי שייראה יותר נורמלי? (צריך לטפל גם בקריאה נוספת והערות שוליים). יישר כח מראש --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:14, ח' בתמוז, ה'תש&quot;ף 14:14, 30 ביוני 2020 (UTC)</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%99%22%D7%91-%D7%99%22%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%97&diff=351530 2020-06-30T14:09:13Z

<p>תיכף ומיד ממש!: יצירת דף עם התוכן &quot;הרבי מחלק את קונטרס [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ח כשמצורף אליו דולר, ט&#039; תמוז...&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:ח' תמוז תשנ.JPG|הרבי מחלק את קונטרס [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תרפ&quot;ח]] כשמצורף אליו דולר, [[ט' תמוז]] [[תש&quot;נ]]]]<br /> <br /> '''קונטרס י&quot;ב י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ח''' כולל בתוכו את [[מאמר|מאמרי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] נ&quot;ע שאמרם בשבוע של חג גאולתו הראשון [[י&quot;ב תמוז]] [[תרפ&quot;ח]], ואת מאמרי [[הרבי]] המיוסדים על מאמרים אלו ומבארים אותם.<br /> <br /> ==מבנה הקונטרס==<br /> צבע הכריכה של הקונטרס הוא כתום-צהבהב, והוא כולל בתוכו את מאמרי הרבי הריי&quot;צ נ&quot;ע שאמרם בשבוע של חג גאולתו הראשון י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ח, ואת מאמרי הרבי המיוסדים על מאמרים אלו ומבארים אותם.<br /> <br /> על פי הוראת הרבי הועתק בפתח דבר לקונטרס קטע מהפתח דבר לקונטרס שיצא לאור לקראת [[י&quot;א ניסן]], יחד עם הערה הקשורה עם מזמור פ&quot;ט בתהילים - פרק התהילים של הרבי של השנה ההיא.<br /> <br /> כהוספה נדפסו מספר מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ משנת תרפ&quot;ח.<br /> <br /> ==חלוקת הקונטרס==<br /> לקראת [[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]] הורה הרבי להדפיס את הקונטרס במהדורה מיוחדת באלפי עותקים.<br /> <br /> ביום ראשון בלילה אור ל[[ט' תמוז]] [[תש&quot;נ]], מספר דקות לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] בשעה רבע לעשר, נכנס הרבי לתפילת [[ערבית]] כשמיד לאחריה החל בחלוקת הקונטרס.<br /> <br /> החלוקה התקיימה במהירות, ובמשך כשעה וחצי חילק הרבי שלושת אלפים וחמש מאות קונטרסים.<br /> <br /> בסיום החלוקה הכניס הרבי ל[[סידור|סידורו]] האישי שלושה קונטרסים, ובדרך לחדרו חילק קונטרסים נוספים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> '''מזכרת נצח''', ועד תלמידי התמימים העולמי, ע' 38-39{{הערה|http://www.shturem.net/images/news/45117_news_14092010_96568.pdf.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=349733 2020-06-25T11:15:30Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם &quot;בירת העמק&quot;. היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל&quot;ב]], ונכון לשנת [[תשע&quot;ט]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;דית גדולה ומתפתחת.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> ===ביקור הרבי הריי&quot;צ===<br /> [[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בביקורו בעפולה.]]<br /> ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה למנוחב בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].<br /> <br /> גם בחזרתו מהצפון למרכז הארץ התעכב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.<br /> <br /> אנשי קהילת חב&quot;ד ניסו לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי אך המאמצים לא הצליחו, ובשנת [[תש&quot;נ]] הרסו את הבנין ובנו במקומו בנין משרדים ומסחר. <br /> <br /> ===התייסדות הקהילה===<br /> בהתוועדות [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]], הודיע הרבי על הקמת שבעים ואחת מסודות לרגל יום הולדתו השבעים. אנשי חב&quot;ד שהיו מאוגדים ברובם סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב&quot;ד ב[[תענך]], שמעו את השידור, ושכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה לבית התחנה המרכזית בעיר, ופתחו את '''צא&quot;ח עפולה''', ובכך היו מהראשונים שהקימו מוסד בפועל על פי בקשתו של הרבי בהוועדות. על ניירות חשבון הבנק היו כתובים ר' [[אברהם דונין]], ר' [[שמעון רוזברג]] ור' [[חיים שלום סגל]], כשחסידים נוספים נטלו חלק בפעילות, ביניהם נמנו [[משפיע]] הקהילה בעיר ר' [[דוד קרץ]], משפיע הקהילה בחבל תענך ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.<br /> <br /> מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב&quot;ד, ומקרובים לאדמו&quot;רי חב&quot;ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת. הקהילה החב&quot;דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הל&quot;מדים.<br /> <br /> החב&quot;דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב&quot;ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], וחלקם התגוררו בעיר על פי הוראתו של הרבי.<br /> <br /> הקהילה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בשנת [[תש&quot;מ]] לערך - [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחיזוק צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.<br /> <br /> עם הגעתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לעיר, עבר יחד איתו מרכז שידוריו של הרבי מתענך לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט חזר לעיר החסיד ר' דוד קרץ לאחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב&quot;ד ב[[ברוש]], והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדיות והפצת המעיינות.<br /> <br /> בעשור הבא (עד לשנת תש&quot;נ לערך) מנחה הקהילה כמנין חסידים בלבד, אך פעלה רבות ונצורות בהפצת המעיינות, וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.<br /> <br /> ==בית כנסת חב&quot;ד==<br /> בתחילה הי' לקהילת חב&quot;ד מנין בבית חב&quot;ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בעיר פינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.<br /> <br /> על פי בקשת מתפללים המקרובים לחב&quot;ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששכון גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.<br /> <br /> מיד עם כניסת חסידי חב&quot;ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שחיו באחוה ושלום ושמירת כבוד הדדי. אך לא הסכימו להכניס את אנשי חב&quot;ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. דבר שהביא לצרות בשהות העינ'ס. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב&quot;ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול השינוי בפועל. <br /> <br /> תכף בבאם של החסידים לבית הכנסת, גייסו משאבים ותקנו ושכללות את בית הכנסת, הבנין הישן הי' במצב של התפוררות והיה זקוק לשיפוץ נרחב. עבר שיפור והתייעלות והחלפת תאורה ועוד.<br /> <br /> בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב&quot;ד, והניהול המלא עבר לידים חב&quot;דיות של הרב שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.<br /> [[קובץ:בית הכנסת חבד עפולה.jpg|ממוזער|הרב [[משה קורנוויץ]] מתוועד בבית כנסת חב&quot;ד עפולה]]<br /> <br /> במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב&quot;דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב&quot;די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;דית==<br /> הקהילה החב&quot;דית שמרכזה היית בתענ&quot;ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ&quot;ף והלמ&quot;ד, והפעילות החב&quot;דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב&quot;דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב&quot;ד בנצרת עלית). מחמת שכן, קהילת חב&quot;ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב&quot;ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב&quot;ד בעפולה.<br /> <br /> מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב&quot;ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב&quot;ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.<br /> <br /> כמו כן סבלו אנ&quot;ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.<br /> <br /> מחמת היות העיר והקהלה מרכז לישובי העמק, פעלו אנ&quot;ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני הישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ&quot;מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב&quot;ד שעסקו בזה).<br /> <br /> זכו אנ&quot;ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי&lt;ref&gt;אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ&quot;ש, פעילות אנ&quot;ש בפועל לכאורה הביאה שכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ראה שכבר ראויה השעה שאנ&quot;ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[מבצע מזוזה]] שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.<br /> <br /> [[מבצע נש&quot;ק]] פעילות של נשות חב&quot;ד עפולה שדווחה בבטאון חב&quot;ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.<br /> [[קובץ:מבצע נש&quot;ק חב&quot;ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש&quot;ק]] פעילות של נשות חב&quot;ד עפולה שדווחה בבטאון חב&quot;ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]<br /> <br /> ===פעילות שונות===<br /> אנ&quot;ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים<br /> *קייטנת חב&quot;ד<br /> *פעילות של&quot;ה (הנקרא קטיינייות)<br /> *מסיבות שבת<br /> *כינוסי תורה<br /> *דוכני מבצע תפלין<br /> *פעילות צבאות ה'<br /> *מבצע חנוכה נרחב<br /> *כינוסי ילדים<br /> *אירועים לעולים מרוסיה<br /> *לילות סדר ציבוריים.<br /> *קריאת התורה לילדים בחג השבועות<br /> *שיעורי נשים<br /> *שיעורי חסידות<br /> *כולל חסידות ברחבי העיר<br /> *מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב [[מיכאל דורון]])<br /> *מבצע טהרת המשפחה<br /> *מבצע נש&quot;ק<br /> *מכירות מיוחדות של לבוש צנוע<br /> *הפצת שיחות הרבי ועליוני חב&quot;ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב [[דוד קרץ]])<br /> *התוועדיות בימי דפגרא חב&quot;דיים<br /> *הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.<br /> *פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה&quot;ל.<br /> <br /> ===קובץ שושנת המעמקים===<br /> ע&quot;פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ &quot;שושנת המעמקים&quot; על ידי הקהילה.<br /> <br /> ===ספר תורה לשלום תושבי העיר===<br /> בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב&quot;ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס&quot;ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב&quot;ד.<br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]<br /> [[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב&quot;דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]<br /> '''בית חב&quot;ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב&quot;ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.<br /> ב[[חג הפסח]] בית חב&quot;ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.<br /> *'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע&quot;א]] - הצטרף הרב יוסף יצחק סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. <br /> *'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.<br /> *'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.<br /> *'''בית חב&quot;ד ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ&quot;ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק סגל (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה).<br /> *'''שכונת c1''' - בשנת תשע&quot;ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב&quot;ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.<br /> *'''שכונה מערבית''' - בשנת תשע&quot;ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב&quot;ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח: הרב יוסף הרשקופ.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]<br /> קהילת חב&quot;ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.<br /> <br /> בני קהילת חב&quot;ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב&quot;דיים [[תלמוד תורה מגדל העמק|במגדל העמק]][[תלמוד תורה מגדל העמק|ובנצרת עלית]] והבנות נוסעות לבית הספר החב&quot;דיים במושב אביטל, בנצרת עלית ובמגדל העמק.<br /> <br /> בית הכנסת החב&quot;די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ&quot;ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.<br /> <br /> בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.<br /> <br /> כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ&quot;ג אדר]] [[תשע&quot;א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].<br /> <br /> בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס&quot;ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב&quot;ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס&quot;ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע&quot;ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש&quot;ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע&quot;נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל===<br /> *ר' אורי למברג, משפיע בישיבת חב&quot;ד חיפה<br /> *ר' אריאל למברג, באגו&quot;ח ארץ הקודש.<br /> *ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב&quot;ד'<br /> *ר' [[יוסף יצחק קרץ]], משב&quot;ק בבית חיינו 770<br /> *ר' לוי אריה קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה<br /> *ר' שמואל קרץ - משפיע קהילת חב&quot;ד עפולה משנת תשע&quot;א<br /> *ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה<br /> *ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה<br /> *ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור<br /> *ר' יוסף יצחק סגל - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה<br /> <br /> *הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב<br /> *הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה<br /> <br /> ====השליחה רבקה הולצברג====<br /> {{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}<br /> <br /> ===מקורבים מפורסמים===<br /> *ר' [[גדעון שרון]]<br /> *ר' [[משה הנדי]], מראשי בית חב&quot;ד בשדה התעופה<br /> *ר' [[אלכסנדר לוגוב]]<br /> *ר' [[מיכאל דורון]]<br /> <br /> == מוסדות ==<br /> * '''[[בית כנסת]] חב&quot;ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].<br /> * '''[[נשי ובנות חב&quot;ד עפולה]]''', מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.<br /> [[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב יוסף הענדל ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]<br /> * '''גני חב&quot;ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.<br /> * בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב&quot;ד]].<br /> * ב[[חודש סיון]] [[תש&quot;ע]] חנך [[כולל חב&quot;ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54959 &quot;כולל חב&quot;ד&quot; ו&quot;לוטוס&quot; חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.<br /> * '''[[צבאות ה']] עפולה''' מתנהל על ידי הת' שלום דובער קרץ. (מיסוד ר' [[יוסף יצחק קרץ]]).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=349732 2020-06-25T10:53:30Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]<br /> [[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|230px|כריכת קובץ המאה]] <br /> [[תמונה: קובץ הדרך הישרה. חיי&quot;ם הערות בגאומ&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל&quot;ז]]<br /> מערכת '''הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי &quot;[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]&quot; בעיר [[צפת]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצאו על ידי המערכת 147 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שלושה קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע&quot;א, קובץ שני יצא לאור בשנת התשע&quot;ח - חיים שנה לנשיאות, וקובץ שלישי י&quot;ל בשנת תשע&quot;ט - שנת השבעים לנשיאות.}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המערכת הוקמה בשנת [[תש&quot;מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב&quot;דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ&quot;ש מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> המערכת זכתה לקבל כמה וכמה מכתבים מ[[הרבי מלך המשיח]] על הוצאת הקבצים בין השנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשמ&quot;ב]]. <br /> <br /> תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש&quot;מ]] ועד שנת תשנ&quot;ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שני קבצים לשנה).<br /> <br /> עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של כששה קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br /> <br /> במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם &quot;שערי ישיבה&quot;, ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br /> <br /> ==המערכת לאורך השנים==<br /> *'''[[תש&quot;מ]]-[[תשנ&quot;ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ&quot;ג-כ&quot;ו).<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ&quot;ז-כ&quot;ט).<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - (גליון ל&quot;ג).<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - (גליונות ל&quot;ד-ל&quot;ז).<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - (גליונות ל&quot;ח-ל&quot;ט).<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, [[חיים הלל שפרינגר]], [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ&quot;ג).<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ&quot;ד-מ&quot;ו).<br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, [[לוי יצחק ניסילביץ']], שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ&quot;ח-נ&quot;א).<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ&quot;ב-נ&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ&quot;ה-נ&quot;ח).<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב (גליונות נ&quot;ט-ס&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס&quot;ה-ע').<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע&quot;א-פ&quot;ד)<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, [[משה לידר]], חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג. (גליונות פ&quot;ה-צ&quot;א).<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ב-צ&quot;ז).<br /> *'''[[תשע&quot;א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ח-ק&quot;ו).<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק&quot;ז-ק&quot;י).<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי&quot;א-קי&quot;ב).<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי&quot;ג-קי&quot;ט).<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק&quot;כ-קכ&quot;ה).<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ&quot;ו-ק&quot;ל). <br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי יצחק הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;א-קל&quot;ד). <br /> *'''[[תשע&quot;ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף הלוי סגל, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;ה-קל&quot;ח).<br /> *'''[[תשע&quot;ט]]''' - מנחם מענדל בלוך, משה שמעון זאב גרינוולד, שמואל דורון, יוסף הלוי סגל, מנחם מענדל ששון (גיליונות קל&quot;ט-קמ&quot;ו).<br /> *'''[[תש&quot;פ]]''' - לוי בלניצקי, שמואל דורון, שמשון יעקב מרדכי בלוך, יעקב ישראל מזרחי (גליונות קמ&quot;ז-).<br /> <br /> ==מערכת פלפולים==<br /> *'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ&quot;ז. <br /> *'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ&quot;ג. <br /> *'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ&quot;ג. <br /> *'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br /> *'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br /> *'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.<br /> *'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br /> *'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ו, על ידי חברי המערכת: יי&quot;צ אהרן, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב, אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע&quot;ד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ז. הודפס בקיץ תשע&quot;ד. <br /> *'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ח, חברי המערכת: מ&quot;מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;א''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ב''' - יצא לאור בשנת תש&quot;ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ג''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע&quot;ד]] - י&quot;א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ו''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: אברהם מ&quot;מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ&quot;ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה חננאל פרידמן, דוד ברדה.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ח''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.<br /> * '''שבעים למלך''' - יצא לאור בשנת [[תש&quot;פ]] לרגל שבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, חברי המערכת: שמעון יעקב מרדכי בלוך, לוי בליניצקי, דוד גבריאל, גרשון שלום גורביץ', שמואל דורון, לוי וילהלם, ישראל שם טוב כהן, יעקב ישראל מזרחי.<br /> <br /> ==הוצאות לאור נוספות==<br /> במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br /> *גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: &quot;קנאת סופרים&quot;. החוברות החלו להידפס בתש&quot;ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.<br /> *מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע&quot;א).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&amp;page=1 קבצי הערות באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר &quot;שערי ישיבה&quot; י&quot;א באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}<br /> *[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf הספר שבעים למלך] שיצא לרגל שנת השבעים לנשיאות הרבי{{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=348793 2020-06-22T10:46:36Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ספרי הרבי רייצ.jpg|left|thumb|250px|ספר המאמרים - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> '''ספר המאמרים - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' היא סדרת ספרים של ה[[מאמר]]ים שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במהלך שנות נשיאותו<br /> <br /> ==ספרי הסדרה==<br /> *ספר המאמרים תר&quot;פ-תפר&quot;א<br /> *ספר המאמרים [[תרפ&quot;ב]] - כולל בתוכו 38 מאמרים שאמר (או כתב) [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ב]]. כאשר רובם של המאמרים הודפסו לראשונה.<br /> <br /> שבעה מאמרים הודפסו ב&quot;ספר המאמרים [[תרפ&quot;ב]] - פ&quot;ג&quot; שיו&quot;ל בשנת [[תשמ&quot;ו]], שש שנים לאחר מכן חילק [[הרבי]] &quot;קונטרס מאמרים [[תרפ&quot;ב]] ובו ג' מאמרים נוספים מאותה שנה.<br /> <br /> מאז, הגיעו לידי העורכים כשלושים מאמרים חדשים, שנכללו במהדורה השלימה של הספר.<br /> <br /> הספר נערך על ידי הרה&quot;ת ר' [[אהרון לייב רסקין]].<br /> <br /> יצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בחודש [[סיון]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> *ספר המאמרים [[תרפ&quot;ג]] <br /> *ספר המאמרים [[תרפ&quot;ד]] <br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ה<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ו<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ז<br /> *ספר המאמרים [[תרפ&quot;ח]] - כולל חלק גדול מהמאמרים שאמרם (או כתבם) אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;ח]]. בחודש [[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסיא]] ועבר להתגורר ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], ועל כן רוב המאמרים משנה זו נאמרו בלטביה, ומיעוטם ב[[רוסיה]] או ב[[ורשה]] (שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותה שנה). חלק מן המאמרים לא הגיעו לידי [[קה&quot;ת]], ועל כן לא נדפסו בספר (ד&quot;ה &quot;צהר תעשה&quot;, &quot;קטנתי&quot;, &quot;אין עומדים להתפלל&quot;, &quot;ועתה שמע&quot;, &quot;ועשו לי מקדש&quot; ו&quot;זכור&quot;).<br /> <br /> בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם חלק מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מכתבים]] משנת [[תרפ&quot;ח]], וסקירות קצרות ותיאורים שונים על אירועים שהתרחשו עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה&quot;ת]] בר&quot;ח [[סיון]] [[תשל&quot;ח]], ובמהדורה שנייה (ללא שינוים) על ידי [[קה&quot;ת]] - בשנת [[תשמ&quot;ו]], ב&quot;[[דפוס עזרא]]&quot; על ידי הרב [[מרדכי שוסטרמן]].<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ט<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;א<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;ו-תרצ&quot;ז<br /> *ספר המאמרים תרח&quot;ץ<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;ט<br /> *ספר המאמרים ש&quot;ת<br /> *ספר המאמרים תש&quot;א<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ב<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ג<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ד<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ה<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ו-תש&quot;ז<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ח<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ט<br /> *ספר המאמרים תש&quot;י<br /> *ספר המאמרים מלוקט - תשי&quot;א<br /> *קונטרס מאמרים - [[ת&quot;ש]] - אידיש<br /> ===ספר המאמרים - אידיש===<br /> [[תמונה:אידיש.jpg|left|thumb|150px|ספר המאמרים - אידיש]]<br /> ספר המאמרים - [[אידיש]] כולל את המאמרים שנאמרו בין השנים [[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ה]] ופורסמו כשהם מתורגמים ל[[אידיש]], בירחון [[הקריאה והקדושה]], במדור &quot;ילמדנו רבינו&quot;. הספר כולל חמישים ושלוש מאמרים. תרגומם של המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]] ששפתו העיקרית הייתה [[אידיש]]. על תרגום המאמרים היו אחראים צוותי [[קה&quot;ת]] ו[[הקריאה והקדושה]], בראשות [[הרבי]]. המתרגם הראשי היה העיתונאי אהרן לעוויט-הירש, אשר ידוע בשם &quot;י. סגל&quot;.<br /> <br /> הספר יצא לאור לראשונה על-ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] בחורף [[תש&quot;ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה מיו&quot;ר [[קה&quot;ת]] (בתקופה ההיא) - [[הרבי]]. לאחר שנתיים בשנת [[תש&quot;ח]], הדפיסה הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[מינכן]], בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה. בשנים [[תשט&quot;ז]], [[תשכ&quot;ח]] ו[[תשמ&quot;ו]] הדפיסה הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר. בשנת [[תשס&quot;ד]] הדפיסה קה&quot;ת מהדורת צילום של הספר, אך הוסיפה לה מפתח עניינים בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] תורגם הספר כולו ללשון הקודש על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] ור' אברהם וואלף. ונערך על ידי ר' שלמה מאיר מארק. <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ===ספר המאמרים - קונטרסים===<br /> סדרת 'ספר המאמרים קונטרסים' כוללת שלשה חלקים, בהם אוגדו המאמרים שיצאו לאור בקונטרסים על ידי האדמו&quot;ר הריי&quot;צ (מאז היציאה מ[[רוסיה]]) בין השנים [[תרפ&quot;ח]]-[[תשי&quot;א]]. בספר, הקונטרסים נדפסו באופן כללי במתכונתם המקורית, וצורפו אליהם גם ההוספות שנלוו אליהם בהוצאה לאור המקורית, בהן ליקוטי הנהגות וקטעי שיחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שנערכו על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> מהקונטרסים, הושמטו שיחותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שכבר נדפסו בסדרת [[לקוטי דיבורים]], ומסיבה זו לא הודפסו בסדרה זו הקונטרסים שכללו שיחות בלבד.<br /> <br /> הסדרה החלה לצאת לאור בשנת [[תשכ&quot;ב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - באתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - באתר היברו-בוקס<br /> *{{היברובוקס||ספר המאמרים - ה'תרצ&quot;ט-ה'ש&quot;ת|58835}}<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31668 ספר המאמרים - תש&quot;א] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31682 ספר המאמרים - תש&quot;ב] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31670 ספר המאמרים - תש&quot;ג] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31669 ספר המאמרים - תש&quot;ד] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31681 ספר המאמרים - תש&quot;ה] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31692 ספר המאמרים - תש&quot;ו] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31686 ספר המאמרים - תש&quot;ז] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31621 ספר המאמרים - תש&quot;ח] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים - תש&quot;ט] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31667 ספר המאמרים - תש&quot;י] - באתר היברו-בוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/31666 ספר המאמרים - תשי&quot;א] - באתר היברו-בוקס<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=343271 2020-06-04T21:29:40Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{{ערך חסר|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]]<br /> {{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה&quot;ק)}}<br /> הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וה[[שוחט]] של [[הרבי]] ב[[כפרות]] בערב [[יום כיפור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב&quot;זאל הקטן&quot; ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משב&quot;ק]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של הרבי.]]<br /> נולד לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות; ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נדד ל[[סמרקנד]]; באמצע שנת [[תש&quot;ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], ובט&quot;ו [[אב]] [[תש&quot;ו]] ברח ל[[פוקינג]], שם נולד לו בנו ר' שלום בער.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עקר ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת 'איסט סייד', והתמנה כחבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של [[הרבי]]. וכן במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים.<br /> <br /> נפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב [[שלום בער קלמנסון]] שליח הרבי ב[[סינסינטי]], אוהיו.<br /> *הרב [[מרדכי קלמנסון]], קראון הייטס.<br /> *חתנו, הרב יוסף בליז'ינסקי.<br /> *חתנו, הרב [[שמואל הבר]] מלפנים ראש הישיבה ב[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''השוחט של הרבי''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 825<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=343270 2020-06-04T21:27:07Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>הרב '''אברהם זאב שרפשטיין''' (?-[[כ&quot;א כסלו]] [[תשי&quot;ד]]) היה מראשי בית הכנסת 'ליובאוויטשער שול' שבמנהטן, חבר הנהלת [[גמ&quot;ח שומרי שבת]], וה[[שוחט]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל ב[[ליטא]] בבית ליטאי, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו, אך שנים ספורות לאחר החתונה נפטרה רעייתו הראשונה באופן טראגי.<br /> <br /> בעקבות משרת [[שוחט]] שהוצעה לו ב[[ניו יורק]], היגר ל[[ארצות הברית]] יחד עם הילד שנולד לו מרעייתו, והתגורר ב'איסט סייד' שב[[מנהטן]].<br /> <br /> על אף האווירה המתירנית ששררה באותם ימים בארצות הברית, היה ידוע כ[[ירא שמים]] גדול, והקפיד לשמור על זקן מלא.<br /> <br /> כעבור מספר חודשים מאז שהגיע לניו יורק, נישא בנישואים שניים, ונולדו לו שני ילדים נוספים, אך כעבור זמן קצר נפטרה גם אשתו השניה.<br /> <br /> כעבור תקופה נישא בשלישית עם רעייתו מרת אסתר, ילידת [[ורשה]], ונולדו להם שני ילדים נוספים, [[עזריאל זליג שרפשטיין|עזריאל זליג]] ו[[מרדכי אליעזר שרפשטיין|מרדכי אליעזר (מוט'ל)]].<br /> <br /> משפחתו התגוררה בשכונת איסט-סייד, הוא היה מראשי הקהילה החב&quot;דית באזור כולו, ובמשך מספר שנים אף ניהל את [[גמ&quot;ח שומרי שבת]].<br /> <br /> נפטר בטרם עת ב[[כ&quot;א כסלו]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> == קשריו עם החסידות והרבי{{הערה|'''תולדות התמימים בארצות הברית''' ע' 101 ואילך.}} ==<br /> למרות שגדל והתחנך במנהגי ליטא, גיסו שהיה חסיד [[קאפוסט]] קירב אותו לחסידות, ועד ששינה את נוסח התפילה, התפילין והפך לחסיד מן המנין.<br /> <br /> כאשר הרב [[עזריאל זליג סלונים]] ערך מסע לאיסוף כספים בארה&quot;ב בשנים [[תרפ&quot;ה]]-[[תרפ&quot;ו]] שהה בין היתר גם באיסט סייד, ופגש בבית הכנסת 'ליובאוויטשער שול' את הרב שארפשטיין - שכבר כיהן כפרעזידענט בבית הכנסת - לומד [[חסידות]] יחד עם גיסו. בהמשך לכך זכה לקבל מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו כתב לו &quot;נודעתי על ידי שאר בשרי הרב זעליג סלאנים שהוא עוסק בחסידות ומרביץ תורה&quot;, כשבהמשך המכתב מעודד אותו הרבי ומברך אותו שימשיך להרביץ תורה.<br /> <br /> בעקבות מכתב זה שסלל את הדרך להתקרבותו לחב&quot;ד ליובאוויטש, קרא לבנו השני שנולד בשנת [[תרפ&quot;ט]] בשם עזריאל זעליג - על שם הרב עזריאל זעליג סלונים שקישר אותו לרבי.<br /> <br /> בעת [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|ביקורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית]], בדק את הסכינים של השוחטים המקומיים, ובסופו של דבר בחר לאכול דווקא משחיטתו של הרב שארפשטיין, כשהשיקול העיקרי הוא היראת שמים שלו. בעקבות מפגש בלתי-אמצעי זה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התקרב לחסידות והפך לחסיד נלהב של רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> מאז פגישתו עם הרבי ושימושו בקודש, הפך ביתו למקום של ליובאוויטש בו התארחו [[שד&quot;ר|שלוחיו של הרבי לארה&quot;ב]] (ביניהם גם החסיד הנודע ר' [[איטשע דער מתמיד]] שנודע בהחמרותיו הרבות בעניני כשרות). בנוסף שהו בביתו חסידים רבים (ביניהם: ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ועוד) בתקופה הראשונה לבואם לארה&quot;ב.<br /> <br /> בנוסף היה אוסף כסף עבור הרבי ועבור [[תומכי תמימים]] פעם או פעמיים בשנה, ושולח לרבי.<br /> <br /> כמו&quot;כ היה קשור לאגו&quot;ח, והיה בין הכותבים בבטאון אגו&quot;ח ארה&quot;ב [[חב&quot;ד בולעטין]].<br /> <br /> לאחר שקבע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את דירתו בארה&quot;ב, היה מגיע ממקום מגוריו ב'איסט סייד' שבמנהטן ל[[770]] מידי יום שלישי, בשבתות רבות ומידי יו&quot;ט, כדי לשמוע את שיחותיו ומאמריו של הרבי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[עזריאל זליג שרפשטיין]] - שליח הרבי ומרבני העיר [[סינסינטי]], אוהיו, וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> *בנו, הרב [[מרדכי אליעזר שארפשטיין]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], [[שוחט ובודק]] במקצועו.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{מיון רגיל:שרפשטיין, אברהם זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שרפשטיין]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=343268 2020-06-04T21:15:29Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* הקשר לחסידות ולחב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]<br /> <br /> הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר &quot;מרן&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ&quot;ב, [[הרב עובדיה]] כרב הראשי לישראל (מימין [[הרב]] [[שלמה גורן]])]]<br /> הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש&quot;ה]]-[[תש&quot;ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים [[תש&quot;ז]]-[[תש&quot;י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br /> <br /> עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ&quot;ה]]-[[תשכ&quot;ח]] כיהן כדיין בביה&quot;ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ&quot;ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ&quot;ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בחשוון [[תשל&quot;ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד&quot;מ]] ייסד את [[מפלגת ש&quot;ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br /> <br /> ===סוף ימיו===<br /> בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע&quot;ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם &quot;חיים&quot; כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון [[תשע&quot;ד]] הלך הרב יוסף לבית עולמו.<br /> <br /> ==הקשר לחסידות ולחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב&quot;ד במילאנו]]<br /> בנו הרב יעקב יוסף העיד במהלך ראיון שהעניק לשבועון כפר חב&quot;ד בשנת תשמ&quot;ח{{הערה|גיליון 313}} כי &quot;לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת&quot;.<br /> <br /> עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי מלך המשיח, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספריו מזכיר תדיר את [[שו&quot;ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ&quot;הגאון הצדיק מליובאויטש&quot;.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב&quot;ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br /> <br /> היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב&quot;ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו {{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב&quot;ד] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> אפיזודה מעניינת בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב&quot;ד היה כשהרב חיים לוי יצחק גינזבורג רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך הוריו התנגדו למהלך, הרב גינזבורג פנה לרב עובדיה שפסק לו שיכול הוא לעבור לישיבה על אף התנגדות הוריו.<br /> <br /> במהלך שיעור שמסר הרב עובדיה בכולל בנחלת הר חב&quot;ד בו שעסק בענין 'פסיק רישא' הציג הרב אשכנזי את שיטתו של אדה&quot;ז בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: &quot;מי שחפץ לנהוג כשיטתו של &quot;הרב&quot; - ינהג כמוה&quot;. כמו כן לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הק' של הרבי בנושא במילואה. <br /> <br /> ===כתיבתו אל הרבי===<br /> א. בחודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ז]] שלח הרב עובדיה [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה יום ה' ג' בניסן תשט&quot;ז, כבוד האדמו&quot;ר הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו&quot;ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים. <br /> <br /> את הספרים שלחתי על ידי הרה&quot;ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט&quot;א מנהל כולל חב&quot;ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס&quot;ט}}<br /> <br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל&quot;ב]]<br /> ב. לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה&quot;י. ו' [[ניסן]] תשל&quot;ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br /> <br /> אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br /> <br /> שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. <br /> אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. <br /> <br /> השי&quot;ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.<br /> <br /> ג. בשנת [[תשמ&quot;ג]] שנת כהונתו האחרונה של הרב עובדיה כ'ראשון לציון' כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו: <br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ&quot;ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א.<br /> <br /> אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ&quot;ק שליט&quot;א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב&quot;ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק&quot;ש בהגהות ערך לחם יו&quot;ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ&quot;ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br /> <br /> ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה&quot;ק כקבלת חז&quot;ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח&quot;ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br /> <br /> לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט&quot;א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב&quot;ד שבאה&quot;ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה&quot;ר שיקיים בו &quot;ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור&quot;. ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב&quot;א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}<br /> <br /> === התייחסויות מהרבי ===<br /> א. בכ&quot;ז ניסן תשט&quot;ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת {{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע&quot;ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר&quot;ע, לא הגיע לידינו לעת עתה.}}. במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים וזלה&quot;ק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב&quot;ה. כז' ניסן תשט&quot;ז, ברוקלין, הרה&quot;ג אי&quot;א נו&quot;נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט&quot;א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח&quot;כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש&quot;ב הרה&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ רב פעלים מוהרע&quot;ז סלונים שליט&quot;א, שקיבל כת&quot;ר ספרי חסידות תמורתם. ובודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז&quot;ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ&quot;ב ע&quot;ב) והוא במכש&quot;כ וק&quot;ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' רצ&quot;ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו&quot;כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז&quot;ל עה&quot;כ ואת והב בסופה. בברכה (חתימת הרבי).<br /> <br /> במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לעזריאל סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ&quot;ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי &quot;'''החכם עובדיה''' שי&quot;.<br /> <br /> ב. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ&quot;ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר&quot;י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה {{הערה|1=בשלהי הע' 3, נדפס ב[[ליקוטי שיחות]] חל&quot;ג עמ' 95 ואילך.}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו&quot;ת יחוה דעת (להגר&quot;ע שי' יוסף) חלק ב' ס&quot;א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח&quot;ב בערכו}}.<br /> <br /> ג. לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. כמו כן באחת משנות הלמדים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שבנחלת הר חב&quot;ד, הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור (ראה לעיל בפיסקה 'יחסו לחסידות ולחב&quot;ד' את שהתרחש באותו שיעור).<br /> <br /> ד. בשנת תשמ&quot;ו שיגר הרב [[יוסף העכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר&quot;ע אשר על הנער המגיע לגיל י&quot;ג לכוון בברכת &quot;אהבת עולם&quot; בתפלת מעריב הראשונה שמתפלל כ&quot;בר חיובא&quot; לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור &quot;בר חיובא&quot; אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב העכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב&quot;ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב העכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - &quot;נתקבל ות&quot;ח. בטח יודיע באם יהיה המשך&quot;. כמו כן העיר הרבי על דברי הגר&quot;ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - &quot;ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br /> א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב770 מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: &quot;'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ&quot;ק האדמו&quot;ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף&quot;.<br /> <br /> ב. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט&quot;א וכך אמר: '''&quot;גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא עת עבודת הקדש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח&quot;ו לא להרפות ידיים&quot;.<br /> <br /> ג. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיים [[סיום הרמב&quot;ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67802 הגר&quot;ע יוסף: &quot;אבוא בשמחה לסיום הרמב&quot;ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ&quot;יחיד בדורו&quot; ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br /> <br /> ==הסכמה לספר יחי המלך==<br /> [[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר &quot;יחי המלך&quot; ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;]]<br /> ביום [[כ&quot;א חשון]] [[תשנ&quot;ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב&quot;ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני 'בחזקת משיח' בצדיק הדור 'הראוי להיות משיח', יש לקבל את מלכותו (גם) ע&quot;י הכרזת יחי המלך. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: &quot;הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר &quot;יחי המלך&quot; על [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה&quot;, ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ&quot;ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני &quot;ב[[חזקת משיח]]&quot; ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהחלו להתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח. כמו כן העניק את הסכמותיו הנלהבות לספרים נוספים של הרב וולפא שתוכנם כלל גם עניינים בתורת החסידות.<br /> <br /> == חיכוכים ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן, והתבטא על כך כבר בשנת תשכ&quot;א: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]], (לאחר שכבר נבחר כרב ראשי) שינה הרב יוסף את דעתו וצידד בעד שינוי החוק (זאת בעקבות &quot;חוק עמאר&quot; שביקשו בתנועת ש&quot;ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: &quot;רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש&quot;]. [[כ&quot;ד סיון]] [[תשע&quot;ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]]-[[תשנ&quot;א]], ניסו גורמים מסוימים לצרף את הרב עובדיה למחלוקת, ולגרום לו לנקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שהתפרסמה הקלטה של הרב עובדיה מדבר בחריפות בנושא - קרא הגר&quot;ע יוסף לרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר&quot;ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב [[שמעון אליטוב]] כתב אז דו&quot;ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר&quot;ע יוסף{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160.]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב&quot;ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב&quot;ד]]. <br /> *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]]. <br /> *בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.<br /> *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד&quot;צ בית יוסף.<br /> כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב&quot;ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת יביע אומר''' - ספר השו&quot;ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br /> *'''שו&quot;ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br /> *'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br /> *'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br /> *'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו&quot;ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br /> *'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש&quot;ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב&quot;ם]].<br /> *'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br /> *'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה &quot;בן איש חי&quot; של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br /> *'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br /> <br /> ===ספרים אחרים===<br /> *'''[[כף החיים]]''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי&quot;ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב '''משה סופר''' בן המחבר הרב יעקב חיים סופר הכף החיים.<br /> *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br /> *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו&quot;ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br /> *'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> * '''[[בסוד שיח]]'''<br /> * '''[[מנחם משיב נפשי]]'''<br /> * '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.<br /> * הרב אשכנזי במפתח שמות בערכו<br /> <br /> ==קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב&quot;ד והגר&quot;ע.]<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב&quot;ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון|יוסף עובדיה]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%9F&diff=343225 2020-06-04T11:40:35Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{{קובץ|ספר הקן}}<br /> '''ספר הקן''' - קובץ מאמרים שנכתבו על ידי סופרים וכתבי עת שונים, הספר יצא לאור בהוראת [[הרבי]], בשנת [[תשכ&quot;ג]] לרגל מלאת ק&quot;נ (150) שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]].<br /> <br /> הספר כולל עשרות מאמרים על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועל [[חסידות חב&quot;ד]] שנכתבו על ידי אישים רבים ומגוונים, מהם חוקרים בעלי שם, ומהם רבנים הנושאים במשרה בכירה. מגוון זה של כתבים מביא עמו את המגוון הרחב של נושאי הכתבות הכולל בתוכו כתבות על חידושי אדמו&quot;ר הזקן בהלכה, ניגוניו, מאורעות מיוחדים בתולדות חייו, השפעתו הכבירה בתפוצות עם ישראל, תרומותיו לעולם הפסיכולוגיה, ועוד.<br /> <br /> בין הכותבים היו הרב [[דב בער אליעזרוב]], הרב [[משה אריה לייב שפירא]], הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[חיים ליברמן]], ד&quot;ר [[ניסן מינדל]], [[אליעזר שטיינמן]], זלמן שכטר, ועוד. <br /> <br /> בין המאמרים שנכתבו בספר, בולט ניתוח כתב ידו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] על-ידי הגב' רות צוקר - גרפולוגית בעלת שם עולמי, ורשימה ביבלוגרפית של כל [[ספרי חב&quot;ד]] מאת הביבלוגרף הנודע א. מ. הברמן.<br /> <br /> הספר יצא לאור על ידי חוגי חן במשנת חב&quot;ד שנוסדו והתקיימו על ידי [[זלמן שז&quot;ר]], פרזידנט [[מדינת ישראל]], בראש החוגים עמדו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[עדין אבן ישראל]].<br /> <br /> ===מכתבו של הרבי ל[[שז&quot;ר]] אודות הדפסת הספר===<br /> &quot;לכתבו שעלה בדעתו להדפיס קובץ בקשר עם שנת הק&quot;ן ל[[הסתלקות]] רבינו הזקן, הרי כיוון לתגובתי שאהי' שבע רצון מזה, ויותר משביעת רצון יש כאן. רק זאת אקוה ואאחל לכל המשתתפים בהקובץ שכל המאמרים שיופיעו בו יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבינו הזקן, שהיא לא רק תורה עיונית אלא גם כן ובעיקר חלק מתורת חיים הוראה בחיי יום יום במעשה בפועל שאז יכולתי להביע שביעת רצון שלי לא רק במכתב לכ' בלבד אלא גם בגלוי.&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חכ&quot;ב עמ' שעו'}} <br /> <br /> [[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| מענה הרבי שבתחילתו הוראה על הדפסת הגמרא של הרב [[עדין אבן ישראל]] ובסופו עונה הרבי על הבקשה שהרבי יכתוב הקדמה ל[[ספר הקן]]: - אין ענין כלל שיהיה מאמר או כיוצא בזה כתוב ממני להקובץ, כי זהו יתפרש מעין הסכם מן 770 שכל הכתוב בו צריך להיות נלמד ומקובל על התמימים, החסידים וכו'. וק&quot;ל]]<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נשיא וחסיד]] הסוקר בהרחבה את פרשת הוצאת הקובץ.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21758&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= הספר באתר היברו בוקס]<br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=342516 2020-06-01T22:22:33Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש תשרי}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=צום גדליה}}<br /> '''ג' בתשרי''' הוא היום השלישי ב[[חודש תשרי]]. יום זה הוא יום [[תענית]] הנקרא [[צום גדליה]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *א' (-3760 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - [[מוצאי השבת]] הראשונה{{הערת שוליים|לדעת [[רבי אליעזר]]}}. [[אדם הראשון]] לקח שני אבנים והוציא מהם [[אש]] ולזכר זה מברכים &quot;בורא מאורי האש&quot; ב[[הבדלה]] בכל מוצאי שבת.<br /> *ג'של&quot;ט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - [[גדליהו בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.<br /> *ה'[[תמ&quot;ג]] (05/10/1682 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.<br /> *ה'[[תקנ&quot;ז]] (05/10/1796 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד [[חסידות רוז'ין]] ו[[אדמו&quot;ר]]ה הראשון.<br /> *ה'[[תרמ&quot;ז]] (02/10/1886 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[יצחק דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===נולדו===<br /> *ה'[[תש&quot;א]] (05/10/1940 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום קפלן]], משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[לוד]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *ה'[[תקנ&quot;ג]] (19/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *ה'[[תש&quot;ב]] (24/09/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]].<br /> *ה'[[תשמ&quot;ד]] (10/09/1983 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[נחום טרבניק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]] במשך כעשר שנים.<br /> *ה'[[תשס&quot;ב]] (20/09/2001 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלום דובער נוטיק]], [[בעל שמועה]] חסידי.<br /> *ה'[[תשס&quot;ט]] (02/10/2008 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[הלל פבזנר]] - אב בית-דין של [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] וחבר 'מועצת רבני אירופה'.<br /> <br /> {{להיום יום|ג'|תשרי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תשרי|ב ג]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=342226 2020-05-31T14:56:03Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנשה חדד תשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנשה חדד (מימין) ב[[מבצע תפילין]] בסיני ([[כסלו]] [[תשל&quot;ג]])]]<br /> הרב '''מנשה חדד''' הוא מנהלה הראשי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[ארץ הקודש]] הכוללת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבה גדולה בכפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבה קטנה בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ו[[תלמוד תורה]] ב[[לוד]].<br /> <br /> הרב חדד שימש שנים רבות כמנהל התלמוד תורה בלוד, ומשם עבר לשמש כחבר הנהלה בישיבות תומכי תמימים המרכזית. לאחר פטירת הרב [[שלום דובער וולף]] החל לשמש כמנהל בפועל של הישיבה, ולאחר פטירת הרב [[אפרים וולף]] מונה כמנכ&quot;ל המוסדות המרכזי כשלצידו הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].<br /> <br /> כמו כן היה הרב חדד חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] עד לשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]] שימש גם כחבר [[וועד כפר חב&quot;ד]]. הרב חדד מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בסדרת '''ימי תמימים''' הוא מובא רבות בהקשרי פעילות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> {{מיון רגיל: חדד מנשה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=341325 2020-05-26T10:09:57Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ&quot;א]] - [[כ&quot;ז באלול]] [[תרט&quot;ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלזא]] משנת [[תקע&quot;ז]] (1817 למניינם) ו[[אדמו&quot;ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בעיר ברודי בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ&quot;א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני) - מחכמי בית המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל &quot;מעשה רוקח&quot; ורבי נפתלי הכהן כ&quot;ץ בעל סמיכת חכמים.<br /> <br /> בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר 'סקוהל' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר&quot;ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות ורבותיו===<br /> בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חג השבועות]], אלא שבאותה שנה, ב[[כ&quot;א אדר]], נפטר רבי אלימלך.<br /> <br /> בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.<br /> <br /> מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ &quot;[[החוזה מלובלין]]&quot;, והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל שמונה עשרה אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, &quot;המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם&quot;{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}}. כמו כן קיבל מרבי אורי שנודע בכינויו 'השרף מסטרליסק' ומהמגיד מקוזניץ.<br /> <br /> בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה&quot;חוזה מלובלין&quot;, קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...<br /> <br /> ===הנהגתו בקודש, גדלותו בתורה ומופתיו===<br /> בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&amp;st=&amp;pgnum=10&amp;hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.<br /> <br /> נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו&quot;ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום &quot;תיקוני נשמות&quot; (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> נפטר ב[[כ&quot;ז באלול]] ה'[[תרט&quot;ו]] (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק &quot;ה' עשקה לי ערבני&quot; , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.<br /> הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה.<br /> <br /> ==גדולי ישראל על השר שלום==<br /> רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוטון|שר העליונים והתחתונים}}.<br /> <br /> כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו האיך נראים בעניו רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוטון|שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.<br /> <br /> כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוטון|מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}.<br /> <br /> רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוטון|כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}.<br /> <br /> ===עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> מסופר על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל&quot;טיש&quot; בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה&quot;שר שלום&quot; מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר&quot;ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר&quot;ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר&quot;ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר&quot;ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר&quot;ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}} <br /> <br /> הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ&quot;ל.<br /> <br /> ==ציפיתו לגאולה==<br /> השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה &quot;לשנה הבא בירושלים&quot; ענה להם רבי שלום {{ציטוטון|למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם}}.<br /> <br /> כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוטון|אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.<br /> <br /> דברי תורתו נדפסו בספרים:<br /> *'''מהר&quot;ש'''<br /> *'''מדבר קדש'''<br /> *'''לקט אמרי קודש'''<br /> *'''ביאורי החסידות'''<br /> *'''הבינה והברכה'''<br /> <br /> == ניגוניו ==<br /> הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - &quot;צור משלו אכלנו&quot; המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.<br /> <br /> == רבותיו ==<br /> *חותנו, רבי ישכר דב רמר&quot;ז, אב&quot;ד סקוהל<br /> *רבי שלמה פלאם, המגיד מלוצק (בעל הדברת שלמה)<br /> *רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]<br /> *רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]<br /> *רבי אורי, ה&quot;שרף&quot; מסטרליסק<br /> *רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]]<br /> <br /> == מתלמידיו ==<br /> *רבי שמעון מירסלוב<br /> *רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]<br /> *רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא<br /> *רבי אורי מסמבור<br /> *רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, אב&quot;ד ברז'אן<br /> *רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא<br /> *חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מאלעסק, בעל &quot;לב שמח&quot;<br /> *רבי יוסף באב&quot;ד בעל המנחת חינוך<br /> <br /> == צאצאיו ==<br /> *בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק<br /> *בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן<br /> *בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח<br /> *בנו רבי משה רוקח מקארוב<br /> *בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח<br /> *נינו רבי [[אהרן רוקח]]<br /> *נינו רבי [[מרדכי רוקח]]<br /> *בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה&quot;לב שמח&quot; מאלעסק<br /> *בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי מרופשיץ, עליה אמר: &quot;אין איידל חסרה, אלא שטריימל&quot;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ&quot;ה]] - [[כ&quot;ז אלול]] [[תרט&quot;ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=341323 2020-05-26T10:02:29Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ&quot;א]] - [[כ&quot;ז באלול]] [[תרט&quot;ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת [[תקע&quot;ז]] (1817 למניינם) ו[[אדמו&quot;ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בעיר ברודי בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ&quot;א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני) - מחכמי בית המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל &quot;מעשה רוקח&quot; ורבי נפתלי הכהן כ&quot;ץ בעל סמיכת חכמים.<br /> <br /> בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר 'סקוהל' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר&quot;ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה.<br /> <br /> ==התקרבותו לחסידות ורבותיו==<br /> בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חג השבועות]], אלא שבאותה שנה, ב[[כ&quot;א אדר]], נפטר רבי אלימלך.<br /> <br /> בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.<br /> <br /> מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ &quot;[[החוזה מלובלין]]&quot;, והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל שמונה עשרה אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, &quot;המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם&quot;{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}}. כמו כן קיבל מרבי אורי שנודע בכינויו 'השרף מסטרליסק' ומהמגיד מקוזניץ.<br /> <br /> בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה&quot;חוזה מלובלין&quot;, קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...<br /> <br /> ==הנהגתו בקודש, גדלותו בתורה ומופתיו==<br /> בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&amp;st=&amp;pgnum=10&amp;hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.<br /> <br /> נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו&quot;ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום &quot;תיקוני נשמות&quot; (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> נפטר ב[[כ&quot;ז באלול]] ה'[[תרט&quot;ו]] (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק &quot;ה' עשקה לי ערבני&quot; , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.<br /> הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה.<br /> <br /> ==גדולי ישראל על השר שלום==<br /> רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוטון|שר העליונים והתחתונים}}.<br /> <br /> כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו האיך נראים בעניו רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוטון|שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.<br /> <br /> כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוטון|מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}.<br /> <br /> רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוטון|כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}.<br /> <br /> ===עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> מסופר על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל&quot;טיש&quot; בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה&quot;שר שלום&quot; מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר&quot;ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר&quot;ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר&quot;ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר&quot;ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר&quot;ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}} <br /> <br /> הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ&quot;ל.<br /> <br /> ==ציפיתו לגאולה==<br /> השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה &quot;לשנה הבא בירושלים&quot; ענה להם רבי שלום {{ציטוטון|למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם}}.<br /> <br /> כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוטון|אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.<br /> <br /> דברי תורתו נדפסו בספרים:<br /> *'''מהר&quot;ש'''<br /> *'''מדבר קדש'''<br /> *'''לקט אמרי קודש'''<br /> *'''ביאורי החסידות'''<br /> *'''הבינה והברכה'''<br /> <br /> == ניגוניו ==<br /> הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - &quot;צור משלו אכלנו&quot; המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.<br /> <br /> == רבותיו ==<br /> *חותנו, רבי ישכר דב רמר&quot;ז, אב&quot;ד סקוהל<br /> *רבי שלמה פלאם, המגיד מלוצק (בעל הדברת שלמה)<br /> *רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]<br /> *רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]<br /> *רבי אורי, ה&quot;שרף&quot; מסטרליסק<br /> *רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]]<br /> <br /> == מתלמידיו ==<br /> *רבי שמעון מירסלוב<br /> *רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]<br /> *רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא<br /> *רבי אורי מסמבור<br /> *רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, אב&quot;ד ברז'אן<br /> *רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא<br /> *חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מאלעסק, בעל &quot;לב שמח&quot;<br /> *רבי יוסף באב&quot;ד בעל המנחת חינוך<br /> <br /> == צאצאיו ==<br /> *בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק<br /> *בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן<br /> *בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח<br /> *בנו רבי משה רוקח מקארוב<br /> *בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח<br /> *נינו רבי [[אהרן רוקח]]<br /> *נינו רבי [[מרדכי רוקח]]<br /> *בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה&quot;לב שמח&quot; מאלעסק<br /> *בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי מרופשיץ, עליה אמר: &quot;אין איידל חסרה, אלא שטריימל&quot;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ&quot;ה]] - [[כ&quot;ז אלול]] [[תרט&quot;ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=341087 2020-05-25T15:47:34Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]<br /> הרב '''מרדכי שוסטרמן''' היה בעל קורא וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב '''מרדכי שוסטרמן''' נולד ב[[עיירה]] החסידית [[ז'לובין]] בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע&quot;ד]]. בשנת הארבע עשר לחייו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות הקומוניסטים.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.<br /> <br /> בנוסף היה מוסר מידי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביוזמת [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]].<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאנו==<br /> הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] וכבעל קריאה דייקן זכה [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בפני [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;ט]], ובשנת [[תש&quot;י]] קרא בשביל ה[[רבי]] את קריאת התורה של [[תפילת מנחה|מנחת]] [[יום כיפור]] כדי שהרבי יוכל לקרוא את מפטיר יונה.<br /> <br /> בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.<br /> <br /> לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת|שבתות]] וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}. <br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת|יום הולדתו]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל&quot;והכהנים&quot; (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.<br /> <br /> בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש&quot;נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו ב[[חלוקת דולרים]], והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י&quot;ב חשון]] [[תשנ&quot;ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה}}.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]] [[כ&quot;ב אייר]] [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> == ספריו ==<br /> *'''למען ידעו בנים יוולדו''' - '''מ[[ז'לובין]] ל[[ניו יורק]]''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ&quot;ב]]. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> *'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]]. נדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ&quot;ג]] ובפורמט מורחב בשנת [[תשנ&quot;ו]] כהוספה לספר &quot;למען ידעו בנים יוולדו&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בנו<br /> *הרב גרשון שוסטרמן<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[בנימין קליין]], חבר [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> *הרב [[משה נמנוב]], חבר הנהלת דפוס עזרא - בלשן.<br /> *הרב [[מני מנחם מענדל וולף]], מנהל [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]].<br /> *הרב [[שמואל גרייזמן]], מנהל מבצע אות בספר התורה. היה נשוי לביתו השליחה [[נחמה גרייזמן]].<br /> *הרב אלעזר גורביץ.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג.<br /> <br /> *התקשרות גליון 881, מדור 'ניצוצי רבי'.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{שמע}}<br /> * [http://www.chabadinfo.com/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1584 הרב שוסטרמן בקריאת מגילת אסתר] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> * הספר [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=%2Farum%2Flemaan%2F2%2F1 'למען ידעו בנים יוולדו'] - לקריאה דיגיטלית באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/10/133014551367.html המדפיס של הרבי] מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוסטרמן, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%A3_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%9E%D7%A9!&diff=340500 2020-05-22T13:20:46Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''']]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> משתמש זה מצפה ומייחל ש[[הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח יתגלה '''תכף ומיד ממש!'''<br /> {{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br /> <br /> על מנת להביא להתגלות הרבי שליט&quot;א מלך המשיח '''תיכף ומיד ממש''', כתב משתמש זה בחב&quot;דפדיה את הערכים [[תומכי תמימים וילנה]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[ליבוי]], [[יק&quot;א]], [[גולגוטקס]], [[יונה כסה]], [[ספר התורה של עולי רוסיה]], [[זלמן יואל לבנהרץ]] ו[[דוד איידלמן]], והוסיף חלקים נרחבים בערכים [[ספר תורה הכללי]], [[נחמן מברסלב]], [[יעקב יוסף כ&quot;ץ]], [[משה מונטיפיורי]], [[אברהם זאב שרפשטיין]], [[תומכי תמימים זעמבין]], [[פלשצניץ]] ו[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]].<br /> <br /> '''{{ציטוטון|אנן פועלי דיממא אנן}}''' הוא פתגם רבותינו נשאינו שמנחה, מוביל ומדריך את משתמש זה להשקיע בעבודתו בהוספה בערכים חדשים ורחבים, ופחות בניטור הקיימים.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%A3_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%9E%D7%A9!&diff=340499 2020-05-22T13:14:54Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''']]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> משתמש זה מצפה ומייחל ש[[הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח יתגלה '''תכף ומיד ממש!'''<br /> {{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br /> <br /> על מנת להביא להתגלות הרבי שליט&quot;א מלך המשיח '''תיכף ומיד ממש''', כתב משתמש זה בחב&quot;דפדיה את הערכים [[תומכי תמימים וילנה]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[ליבוי]], [[יק&quot;א]], [[גולגוטקס]], [[ספר התורה של עולי רוסיה]], [[זלמן יואל לבנהרץ]] ו[[דוד איידלמן]], והוסיף חלקים נרחבים בערכים [[ספר תורה הכללי]], [[נחמן מברסלב]], [[משה מונטיפיורי]], [[אברהם זאב שרפשטיין]], [[תומכי תמימים זעמבין]], [[פלשצניץ]] ו[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]].<br /> <br /> '''{{ציטוטון|אנן פועלי דיממא אנן}}''' הוא פתגם רבותינו נשאינו שמנחה, מוביל ומדריך את משתמש זה להשקיע בעבודתו בהוספה בערכים חדשים ורחבים, ופחות בניטור הקיימים.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=340487 2020-05-22T13:00:56Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* הפניה מוטעית */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}<br /> <br /> == מה שלומך ידידי? ==<br /> <br /> ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ&quot;ב בניסן ה'תש&quot;ף<br /> :א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ&quot;ג בניסן, ה'תש&quot;ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)<br /> ::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו&quot;א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ&quot;ח בניסן, ה'תש&quot;ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)<br /> :::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי&quot;ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ&quot;ט בניסן ה'תש&quot;ף<br /> ::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד&quot;ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ&quot;ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ&quot;ט בניסן, ה'תש&quot;ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ&quot;כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש&quot;ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש&quot;ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == תבנית אנש ==<br /> <br /> אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש&quot;ף<br /> :הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש&quot;ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)<br /> ::{{ישר כוח|}}. ויה&quot;ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ&quot;ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==מה ההגדרה רבני ליטא?==<br /> אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש&quot;ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)<br /> אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש&quot;ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)<br /> :לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש&quot;ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)<br /> ::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש&quot;ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == תורת חב&quot;ד לבני הישיבות ==<br /> <br /> נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ז' באייר ה'תש&quot;ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)<br /> :אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש&quot;ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)<br /> ::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב&quot;דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י' באייר ה'תש&quot;ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)<br /> :::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש&quot;ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)<br /> ::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב&quot;ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י' באייר ה'תש&quot;ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)<br /> :::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב&quot;דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)<br /> ::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;א באייר ה'תש&quot;ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==<br /> <br /> יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> :הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו&quot;ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}} <br /> ::א. יש&quot;כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ&quot;א, בכל המכתבים של הרבי הריי&quot;צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==ועד תלמידי התמימים==<br /> מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע&quot;ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ&quot;ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)<br /> ::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש&quot;כ לגבי את&quot;ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == ווארט ==<br /> <br /> אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ&quot;ו באייר, ה'תש&quot;ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)<br /> :{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> <br /> בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 01:25 • כ&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> :אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)<br /> ::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)<br /> :::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 05:02 • כ&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> ::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)<br /> :::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:51 • כ&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == הפניה מוטעית ==<br /> <br /> מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=340481 2020-05-22T12:48:55Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לבנהרץ.jpg|left|thumb|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br /> הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.<br /> <br /> המשפחה התגוררה ברחוב 'מליא לוביאנקה'{{הערה|לוביאנקה הקטנה (להבדיל מ'בלשיה לוביאנקה' - לוביאנקה הגדולה, ששכנה ברחוב שמוך, שם שכן הבנין הגדול של הק.ג.ב, ששימש גם כבית מעצר, עינויים וחקירות.}} - שם שכן בנין המשרדים של ה[[ק.ג.ב.]] בעיר{{הערה|סיבת מגוריהם דוקא במקום זה היתה בעקבות המלצתו של ר' [[נחום לבקובסקי]], בן דוד ראשון של אם המשפחה מרת עטקא.}}. למרות הסכנה שבדבר היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב&quot;ד ששהו בעיר לצורך סידור המסמכים לרגל יציאתם מ[[ברית המועצות]]. בבית התקיימו לעיתים תדירות [[התוועדות|התוועדויות]], ובאחת מן הפעמים נשפך על גופו סיר ובו מים רותחים שגרם לכוויות ברמה גבוהה בכל חלקי גופו. למרות תחזיותיהם הקודרות של הרופאים ר' זלמן החלים ב[[נס]] מהכוויות, אך עינו השמאלית התמסמסמה. כעבור שנים הותקנה עין מלאכותית. מההתחכחות הרבה בין חסידים קיבל ר' זלמן חינוך למסירות נפש עוד מילדותו. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]], ומלמדים נוספים. <br /> <br /> החל מ[[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ה]] נערכו [[מעצרי חסידים ברוסיה הסובייטית|גלי מעצרים בם נעצרו חסידי חב&quot;ד]] רבים ברחבי רוסיה, שדאגו לאחזקת תלמודי התורה, מקוואות ושאר תשמישי הדת באופן מחתרתי. המעצר הראשון התרחש בביתם של משפחת לבנהרץ, ומביתם נלקחו שבעה חסידים. בעקבות המאורע החליט ראש המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|האישור הושג לאחר שר' אברהם שמואל ביקש ע&quot;י א' הרבנים שיצא מרוסיה מדודתו שהתגוררה ב[[תל אביב]] שתבקש בשבילם אישור הגירה מרוסיה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות היתה קשה, כיון שהאבא ר' אברהם שמואל לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.<br /> <br /> עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם היו ידידיו ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]], ור' [[יצחק גנזבורג]].<br /> <br /> ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> ==בחרותו ונישואיו==<br /> על אף שבעיית הפרנסה נפתרה, המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת [[ת&quot;ש]] - כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ - החליטו לחזור לרוסיה.<br /> <br /> גם ההתאקלמות ברוסיה היתה מלווה בקשיים גדולים: החל מעצם מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא היתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, וכלה במציאת פרנסה הולמת. אבי המשפחה היה חולה ותשוש ומרת עטקא נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בכניסה ללוע הארי, ובעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|&quot;יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!&quot;}}.}}.<br /> <br /> בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיובישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].<br /> <br /> הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש&quot;ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{היתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ&quot;ש מפעם לפעם.<br /> <br /> בתקופה זו גרו בחצר ביתם הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו&quot;ר ממכנובקה]] ובתו זיסל שברחו בעקבות הקרבות ממקום מגורם בזסלב שבדרום-מזרח פולין{{הערה|אם המשפחה נשארה מאחור כיון שלא רצתה להשאיר את אמה שגרה בביתם. האחים גרשון שמואל וזאב גויסו לצבא האדום.}}. בתחילה למדה הבת בטכנין, אך כעבור זמן קצר סולקה משם בעקבות עקשנותה שלא ללמוד בשבת. בתחילה עסקה אף היא במלאכת התפירה במכונה של משפחת לבנהרץ, וכעבור זמן נרקמו קשרי ידידות עמוקים בין המשפחות. הבת זיסל החלה לשמש כעקרת הבית, והיתה מבצעת בבית עבודות בישול וכביסה.<br /> <br /> לאחר סיום המלחמה המשפחות נפרדו ור' ראובן ובתו זיסל עברו לגור בביתו של הבן והאח גרשון שמואל שבמוסקבה. כעבור תקופה קצרה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תש&quot;ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]].<br /> <br /> בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות.<br /> <br /> ר' זלמן עבד למחיית המשפחה באותם שנים במפעל טקסטיל, כיון שהיתה בעבודה זו אפשרות להשלים במשך ימי השבוע גם את המכסה המוטלת על כל עובד ליום השבת, וכך היה באפשרותו שלא לחלל את השבת בעבודה. מעלה נוספת בעבודה זו היתה האפשרות לסחור במוצרים אלו באופן בלתי חוקי ב'שוק השחור'.<br /> <br /> בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה.<br /> <br /> ==המעבר לפרוזנה והבריחה מרוסיה==<br /> בחורף [[תשי&quot;ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה.<br /> <br /> בפרוזנה עבד ר' זלמן כטכנאי מכונות אריגה, שנחשב תפקיד מסוכן בשל החשש להאשמה בקלקול המכונות. בתחילה לא היה מגיע כלל לעבודתו ב[[שבת]] אך בעקבות בקשותיו של מנהל המפעל והחשש מביקורות פתע היה מגיע מיד שבת לעבודה, אך לא עבד.<br /> <br /> בפרוזנה נולדה לו בתו השלישית דינה.<br /> <br /> השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב&quot;ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה. <br /> <br /> מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין.<br /> <br /> ==השהות בפולין והעליה לארץ ישראל==<br /> כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העליה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם היתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה.<br /> <br /> עבודה של ממש לא הצליחה המשפחה למצוא בעקבות חוסר שליטה בשפה המקומית, ור' זלמן עסק בהוראת השפה העברית ליהודים עולי רוסיה שהמתינו גם הם בפולין כמותו.<br /> <br /> מיד עם בואו לפולין ועד לעלייתו לארץ ישראל היה ר' זלמן בקשר רציף עם [[הרבי]], ואף זכה לבצע מספר שליחויות רב בהעברת מידע ומסמכים לתוככי רוסיה באמצעות רבניים מקומיים ואנשי מסחר מידידיו שנסעו לרוסיה לעיתים קרובות. לפני חג ה[[פסח]] אף הגיע לביתם ר' [[דוד הולנדר]]{{הערה|לימים יו&quot;ר הסתדרות הרבנים בארה&quot;ב.}} עם צרכי החג בשליחות הרבי.<br /> <br /> לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ&quot;כ עלו על אנייה לארץ ישראל.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> ב[[הושענא רבה]] [[תשי&quot;ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב&quot;ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ןלא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש&quot;י. <br /> <br /> ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}}<br /> <br /> כאשר הוקמה [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונת חב&quot;ד בקרית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב&quot;ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהיתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): &quot;המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה&quot;. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש&quot;י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ויחד עם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. <br /> <br /> על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב&quot;דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה היתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב&quot;ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי. <br /> <br /> ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תשל&quot;ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ&quot;ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל&quot;ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ&quot;ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ&quot;ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ&quot;ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ&quot;ח, ור' זלמן ניהל גמ&quot;ח זה עד לפטירתו. <br /> <br /> עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. <br /> <br /> ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br /> <br /> ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב&quot;ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: &quot;העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש&quot;. שאל אותו הרב &quot;מה עוד אתה רוצה לומר לי?&quot; אמר לו ר' זלמן בפשטות: &quot;זה כל מה שרציתי לומר לך...&quot;.<br /> <br /> ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס&quot;ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ&quot;ש ב[[פריז]]<br /> *חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, [[ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=340012 2020-05-21T15:02:42Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> [[תמונה:לבנהרץ.jpg|left|thumb|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br /> הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.<br /> <br /> המשפחה התגוררה ברחוב 'מליא לוביאנקה'{{הערה|לוביאנקה הקטנה (להבדיל מ'בלשיה לוביאנקה' - לוביאנקה הגדולה, ששכנה ברחוב שמוך, שם שכן הבנין הגדול של הק.ג.ב, ששימש גם כבית מעצר, עינויים וחקירות.}} - שם שכן בנין המשרדים של ה[[ק.ג.ב.]] בעיר{{הערה|סיבת מגוריהם דוקא במקום זה היתה בעקבות המלצתו של ר' [[נחום לבקובסקי]], בן דוד ראשון של אם המשפחה מרת עטקא.}}. למרות הסכנה שבדבר היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב&quot;ד ששהו בעיר לצורך סידור המסמכים לרגל יציאתם מ[[ברית המועצות]]. בבית התקיימו לעיתים תדירות [[התוועדות|התוועדויות]], ובאחת מן הפעמים נשפך על גופו סיר ובו מים רותחים שגרם לכוויות ברמה גבוהה בכל חלקי גופו. למרות תחזיותיהם הקודרות של הרופאים ר' זלמן החלים ב[[נס]] מהכוויות, אך עינו השמאלית התמסמסמה. כעבור שנים הותקנה עין מלאכותית. מההתחכחות הרבה בין חסידים קיבל ר' זלמן חינוך למסירות נפש עוד מילדותו. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]], ומלמדים נוספים. <br /> <br /> החל מ[[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ה]] נערכו [[מעצרי חסידים ברוסיה הסובייטית|גלי מעצרים בם נעצרו חסידי חב&quot;ד]] רבים ברחבי רוסיה, שדאגו לאחזקת תלמודי התורה, מקוואות ושאר תשמישי הדת באופן מחתרתי. המעצר הראשון התרחש בביתם של משפחת לבנהרץ, ומביתם נלקחו שבעה חסידים. בעקבות המאורע החליט ראש המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|האישור הושג לאחר שר' אברהם שמואל ביקש ע&quot;י א' הרבנים שיצא מרוסיה מדודתו שהתגוררה ב[[תל אביב]] שתבקש בשבילם אישור הגירה מרוסיה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות היתה קשה, כיון שהאבא ר' אברהם שמואל לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.<br /> <br /> עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם היו ידידיו ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]], ור' [[יצחק גנזבורג]].<br /> <br /> ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> ==בחרותו ונישואיו==<br /> על אף שבעיית הפרנסה נפתרה, המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת [[ת&quot;ש]] - כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ - החליטו לחזור לרוסיה.<br /> <br /> גם ההתאקלמות ברוסיה היתה מלווה בקשיים גדולים: החל מעצם מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא היתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, וכלה במציאת פרנסה הולמת. אבי המשפחה היה חולה ותשוש ומרת עטקא נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בכניסה ללוע הארי, ובעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|&quot;יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!&quot;}}.}}.<br /> <br /> בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיובישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].<br /> <br /> הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש&quot;ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{היתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ&quot;ש מפעם לפעם.<br /> <br /> בתקופה זו גרו בחצר ביתם הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו&quot;ר ממכנובקה]] ובתו זיסל שברחו בעקבות הקרבות ממקום מגורם בזסלב שבדרום-מזרח פולין{{הערה|אם המשפחה נשארה מאחור כיון שלא רצתה להשאיר את אמה שגרה בביתם. האחים גרשון שמואל וזאב גויסו לצבא האדום.}}. בתחילה למדה הבת בטכנין, אך כעבור זמן קצר סולקה משם בעקבות עקשנותה שלא ללמוד בשבת. בתחילה עסקה אף היא במלאכת התפירה במכונה של משפחת לבנהרץ, וכעבור זמן נרקמו קשרי ידידות עמוקים בין המשפחות. הבת זיסל החלה לשמש כעקרת הבית, והיתה מבצעת בבית עבודות בישול וכביסה.<br /> <br /> לאחר סיום המלחמה המשפחות נפרדו ור' ראובן ובתו זיסל עברו לגור בביתו של הבן והאח גרשון שמואל שבמוסקבה. כעבור תקופה קצרה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תש&quot;ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]].<br /> <br /> בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות.<br /> <br /> ר' זלמן עבד למחיית המשפחה באותם שנים במפעל טקסטיל, כיון שהיתה בעבודה זו אפשרות להשלים במשך ימי השבוע גם את המכסה המוטלת על כל עובד ליום השבת, וכך היה באפשרותו שלא לחלל את השבת בעבודה. מעלה נוספת בעבודה זו היתה האפשרות לסחור במוצרים אלו באופן בלתי חוקי ב'שוק השחור'.<br /> <br /> בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה.<br /> <br /> ==המעבר לפרוזנה והבריחה מרוסיה==<br /> בחורף [[תשי&quot;ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה.<br /> <br /> בפרוזנה עבד ר' זלמן כטכנאי מכונות אריגה, שנחשב תפקיד מסוכן בשל החשש להאשמה בקלקול המכונות. בתחילה לא היה מגיע כלל לעבודתו ב[[שבת]] אך בעקבות בקשותיו של מנהל המפעל והחשש מביקורות פתע היה מגיע מיד שבת לעבודה, אך לא עבד.<br /> <br /> בפרוזנה נולדה לו בתו השלישית דינה.<br /> <br /> השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב&quot;ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה. <br /> <br /> מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין.<br /> <br /> ==השהות בפולין והעליה לארץ ישראל==<br /> כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העליה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם היתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה.<br /> <br /> עבודה של ממש לא הצליחה המשפחה למצוא בעקבות חוסר שליטה בשפה המקומית, ור' זלמן עסק בהוראת השפה העברית ליהודים עולי רוסיה שהמתינו גם הם בפולין כמותו.<br /> <br /> מיד עם בואו לפולין ועד לעלייתו לארץ ישראל היה ר' זלמן בקשר רציף עם [[הרבי]], ואף זכה לבצע מספר שליחויות רב בהעברת מידע ומסמכים לתוככי רוסיה באמצעות רבניים מקומיים ואנשי מסחר מידידיו שנסעו לרוסיה לעיתים קרובות. לפני חג ה[[פסח]] אף הגיע לביתם ר' [[דוד הולנדר]]{{הערה|לימים יו&quot;ר הסתדרות הרבנים בארה&quot;ב.}} עם צרכי החג בשליחות הרבי.<br /> <br /> לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ&quot;כ עלו על אנייה לארץ ישראל.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> ב[[הושענא רבה]] [[תשי&quot;ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב&quot;ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ןלא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש&quot;י. <br /> <br /> ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}}<br /> <br /> כאשר הוקמה [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונת חב&quot;ד בקרית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב&quot;ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהיתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): &quot;המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה&quot;. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש&quot;י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ויחד עם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. <br /> <br /> על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב&quot;דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה היתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב&quot;ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי. <br /> <br /> ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תשל&quot;ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ&quot;ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל&quot;ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ&quot;ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ&quot;ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ&quot;ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ&quot;ח, ור' זלמן ניהל גמ&quot;ח זה עד לפטירתו. <br /> <br /> עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. <br /> <br /> ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br /> <br /> ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב&quot;ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: &quot;העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש&quot;. שאל אותו הרב &quot;מה עוד אתה רוצה לומר לי?&quot; אמר לו ר' זלמן בפשטות: &quot;זה כל מה שרציתי לומר לך...&quot;.<br /> <br /> ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס&quot;ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ&quot;ש ב[[פריז]]<br /> *חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, [[ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=340010 2020-05-21T15:01:46Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* ילדותו */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> [[תמונה:לבנהרץ.jpg|left|thumb|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br /> הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.<br /> <br /> המשפחה התגוררה ברחוב 'מליא לוביאנקה'{{הערה|לוביאנקה הקטנה (להבדיל מ'בלשיה לוביאנקה' - לוביאנקה הגדולה, ששכנה ברחוב שמוך, שם שכן הבנין הגדול של הק.ג.ב, ששימש גם כבית מעצר, עינויים וחקירות.}} - שם שכן בנין המשרדים של ה[[ק.ג.ב.]] בעיר{{הערה|סיבת מגוריהם דוקא במקום זה היתה בעקבות המלצתו של ר' [[נחום לבקובסקי]], בן דוד ראשון של אם המשפחה מרת עטקא.}}. למרות הסכנה שבדבר היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב&quot;ד ששהו בעיר לצורך סידור המסמכים לרגל יציאתם מ[[ברית המועצות]]. בבית התקיימו לעיתים תדירות [[התוועדות|התוועדויות]], ובאחת מן הפעמים נשפך על גופו סיר ובו מים רותחים שגרם לכוויות ברמה גבוהה בכל חלקי גופו. למרות תחזיותיהם הקודרות של הרופאים ר' זלמן החלים ב[[נס]] מהכוויות, אך עינו השמאלית התמסמסמה. כעבור שנים הותקנה עין מלאכותית. מההתחכחות הרבה בין חסידים קיבל ר' זלמן חינוך למסירות נפש עוד מילדותו. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]], ומלמדים נוספים. <br /> <br /> החל מ[[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ה]] נערכו [[מעצרי חסידים ברוסיה הסובייטית|גלי מעצרים בם נעצרו חסידי חב&quot;ד]] רבים ברחבי רוסיה, שדאגו לאחזקת תלמודי התורה, מקוואות ושאר תשמישי הדת באופן מחתרתי. המעצר הראשון התרחש בביתם של משפחת לבנהרץ, ומביתם נלקחו שבעה חסידים. בעקבות המאורע החליט ראש המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|האישור הושג לאחר שר' אברהם שמואל ביקש ע&quot;י א' הרבנים שיצא מרוסיה מדודתו שהתגוררה ב[[תל אביב]] שתבקש בשבילם אישור הגירה מרוסיה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות היתה קשה, כיון שהאבא ר' אברהם שמואל לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.<br /> <br /> עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם היו ידידיו ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]], ור' [[יצחק גנזבורג]].<br /> <br /> ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> ==בחרותו ונישואיו==<br /> על אף שבעיית הפרנסה נפתרה, המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת [[ת&quot;ש]] - כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ - החליטו לחזור לרוסיה.<br /> <br /> גם ההתאקלמות ברוסיה היתה מלווה בקשיים גדולים: החל מעצם מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא היתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, וכלה במציאת פרנסה הולמת. אבי המשפחה היה חולה ותשוש ומרת עטקא נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בכניסה ללוע הארי, ובעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|&quot;יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!&quot;}}.}}.<br /> <br /> בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיובישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].<br /> <br /> הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש&quot;ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{היתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ&quot;ש מפעם לפעם.<br /> <br /> בתקופה זו גרו בחצר ביתם הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו&quot;ר ממכנובקה]] ובתו זיסל שברחו בעקבות הקרבות ממקום מגורם בזסלב שבדרום-מזרח פולין{{הערה|אם המשפחה נשארה מאחור כיון שלא רצתה להשאיר את אמה שגרה בביתם. האחים גרשון שמואל וזאב גויסו לצבא האדום.}}. בתחילה למדה הבת בטכנין, אך כעבור זמן קצר סולקה משם בעקבות עקשנותה שלא ללמוד בשבת. בתחילה עסקה אף היא במלאכת התפירה במכונה של משפחת לבנהרץ, וכעבור זמן נרקמו קשרי ידידות עמוקים בין המשפחות. הבת זיסל החלה לשמש כעקרת הבית, והיתה מבצעת בבית עבודות בישול וכביסה.<br /> <br /> לאחר סיום המלחמה המשפחות נפרדו ור' ראובן ובתו זיסל עברו לגור בביתו של הבן והאח גרשון שמואל שבמוסקבה. כעבור תקופה קצרה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תש&quot;ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]].<br /> <br /> בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות.<br /> <br /> ר' זלמן עבד למחיית המשפחה באותם שנים במפעל טקסטיל, כיון שהיתה בעבודה זו אפשרות להשלים במשך ימי השבוע גם את המכסה המוטלת על כל עובד ליום השבת, וכך היה באפשרותו שלא לחלל את השבת בעבודה. מעלה נוספת בעבודה זו היתה האפשרות לסחור במוצרים אלו באופן בלתי חוקי ב'שוק השחור'.<br /> <br /> בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה.<br /> <br /> ==המעבר לפרוזנה והבריחה מרוסיה==<br /> בחורף [[תשי&quot;ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה.<br /> <br /> בפרוזנה עבד ר' זלמן כטכנאי מכונות אריגה, שנחשב תפקיד מסוכן בשל החשש להאשמה בקלקול המכונות. בתחילה לא היה מגיע כלל לעבודתו ב[[שבת]] אך בעקבות בקשותיו של מנהל המפעל והחשש מביקורות פתע היה מגיע מיד שבת לעבודה, אך לא עבד.<br /> <br /> בפרוזנה נולדה לו בתו השלישית דינה.<br /> <br /> השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב&quot;ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה. <br /> <br /> מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין.<br /> <br /> ==השהות בפולין והעליה לארץ ישראל==<br /> כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העליה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם היתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה.<br /> <br /> עבודה של ממש לא הצליחה המשפחה למצוא בעקבות חוסר שליטה בשפה המקומית, ור' זלמן עסק בהוראת השפה העברית ליהודים עולי רוסיה שהמתינו גם הם בפולין כמותו.<br /> <br /> מיד עם בואו לפולין ועד לעלייתו לארץ ישראל היה ר' זלמן בקשר רציף עם [[הרבי]], ואף זכה לבצע מספר שליחויות רב בהעברת מידע ומסמכים לתוככי רוסיה באמצעות רבניים מקומיים ואנשי מסחר מידידיו שנסעו לרוסיה לעיתים קרובות. לפני חג ה[[פסח]] אף הגיע לביתם ר' [[דוד הולנדר]]{{הערה|לימים יו&quot;ר הסתדרות הרבנים בארה&quot;ב.}} עם צרכי החג בשליחות הרבי.<br /> <br /> לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ&quot;כ עלו על אנייה לארץ ישראל.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> ב[[הושענא רבה]] [[תשי&quot;ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב&quot;ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ןלא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש&quot;י. <br /> <br /> ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}}<br /> <br /> כאשר הוקמה [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונת חב&quot;ד בקרית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב&quot;ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהיתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): &quot;המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה&quot;. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש&quot;י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ויחד עם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. <br /> <br /> על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב&quot;דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה היתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב&quot;ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי. <br /> <br /> ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תשל&quot;ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ&quot;ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל&quot;ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ&quot;ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ&quot;ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ&quot;ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ&quot;ח, ור' זלמן ניהל גמ&quot;ח זה עד לפטירתו. <br /> <br /> עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. <br /> <br /> ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br /> <br /> ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב&quot;ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: &quot;העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש&quot;. שאל אותו הרב &quot;מה עוד אתה רוצה לומר לי?&quot; אמר לו ר' זלמן בפשטות: &quot;זה כל מה שרציתי לומר לך...&quot;.<br /> <br /> ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס&quot;ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ&quot;ש ב[[פריז]]<br /> *חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, [[ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=340009 2020-05-21T15:00:29Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> [[תמונה:לבנהרץ.jpg|left|thumb|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br /> הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.<br /> <br /> המשפחה התגוררה ברחוב 'מליא לוביאנקה'{{הערת שוליים|= לוביאנקה הקטנה (להבדיל מ'בלשיה לוביאנקה' = לוביאנקה הגדולה - ששכנה ברחוב שמוך, שם שכן הבנין הגדול של הק.ג.ב, ששימש גם כבית מעצר, עינויים וחקירות.}} - שם שכן בנין המשרדים של ה[[ק.ג.ב.]] בעיר{{הערה|סיבת מגוריהם דוקא במקום זה היתה בעקבות המלצתו של ר' [[נחום לבקובסקי]], בן דוד ראשון של אם המשפחה מרת עטקא.}}. למרות הסכנה שבדבר היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב&quot;ד ששהו בעיר לצורך סידור המסמכים לרגל יציאתם מ[[ברית המועצות]]. בבית התקיימו לעיתים תדירות [[התוועדות|התוועדויות]], ובאחת מן הפעמים נשפך על גופו סיר ובו מים רותחים שגרם לכוויות ברמה גבוהה בכל חלקי גופו. למרות תחזיותיהם הקודרות של הרופאים ר' זלמן החלים ב[[נס]] מהכוויות, אך עינו השמאלית התמסמסמה. כעבור שנים הותקנה עין מלאכותית. מההתחכחות הרבה בין חסידים קיבל ר' זלמן חינוך למסירות נפש עוד מילדותו. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]], ומלמדים נוספים. <br /> <br /> החל מ[[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ה]] נערכו [[מעצרי חסידים ברוסיה הסובייטית|גלי מעצרים בם נעצרו חסידי חב&quot;ד]] רבים ברחבי רוסיה, שדאגו לאחזקת תלמודי התורה, מקוואות ושאר תשמישי הדת באופן מחתרתי. המעצר הראשון התרחש בביתם של משפחת לבנהרץ, ומביתם נלקחו שבעה חסידים. בעקבות המאורע החליט ראש המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|האישור הושג לאחר שר' אברהם שמואל ביקש ע&quot;י א' הרבנים שיצא מרוסיה מדודתו שהתגוררה ב[[תל אביב]] שתבקש בשבילם אישור הגירה מרוסיה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות היתה קשה, כיון שהאבא ר' אברהם שמואל לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.<br /> <br /> עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם היו ידידיו ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]], ור' [[יצחק גנזבורג]].<br /> <br /> ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> ==בחרותו ונישואיו==<br /> על אף שבעיית הפרנסה נפתרה, המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת [[ת&quot;ש]] - כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ - החליטו לחזור לרוסיה.<br /> <br /> גם ההתאקלמות ברוסיה היתה מלווה בקשיים גדולים: החל מעצם מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא היתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, וכלה במציאת פרנסה הולמת. אבי המשפחה היה חולה ותשוש ומרת עטקא נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בכניסה ללוע הארי, ובעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|&quot;יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!&quot;}}.}}.<br /> <br /> בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיובישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].<br /> <br /> הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש&quot;ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{היתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ&quot;ש מפעם לפעם.<br /> <br /> בתקופה זו גרו בחצר ביתם הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו&quot;ר ממכנובקה]] ובתו זיסל שברחו בעקבות הקרבות ממקום מגורם בזסלב שבדרום-מזרח פולין{{הערה|אם המשפחה נשארה מאחור כיון שלא רצתה להשאיר את אמה שגרה בביתם. האחים גרשון שמואל וזאב גויסו לצבא האדום.}}. בתחילה למדה הבת בטכנין, אך כעבור זמן קצר סולקה משם בעקבות עקשנותה שלא ללמוד בשבת. בתחילה עסקה אף היא במלאכת התפירה במכונה של משפחת לבנהרץ, וכעבור זמן נרקמו קשרי ידידות עמוקים בין המשפחות. הבת זיסל החלה לשמש כעקרת הבית, והיתה מבצעת בבית עבודות בישול וכביסה.<br /> <br /> לאחר סיום המלחמה המשפחות נפרדו ור' ראובן ובתו זיסל עברו לגור בביתו של הבן והאח גרשון שמואל שבמוסקבה. כעבור תקופה קצרה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תש&quot;ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]].<br /> <br /> בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות.<br /> <br /> ר' זלמן עבד למחיית המשפחה באותם שנים במפעל טקסטיל, כיון שהיתה בעבודה זו אפשרות להשלים במשך ימי השבוע גם את המכסה המוטלת על כל עובד ליום השבת, וכך היה באפשרותו שלא לחלל את השבת בעבודה. מעלה נוספת בעבודה זו היתה האפשרות לסחור במוצרים אלו באופן בלתי חוקי ב'שוק השחור'.<br /> <br /> בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה.<br /> <br /> ==המעבר לפרוזנה והבריחה מרוסיה==<br /> בחורף [[תשי&quot;ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה.<br /> <br /> בפרוזנה עבד ר' זלמן כטכנאי מכונות אריגה, שנחשב תפקיד מסוכן בשל החשש להאשמה בקלקול המכונות. בתחילה לא היה מגיע כלל לעבודתו ב[[שבת]] אך בעקבות בקשותיו של מנהל המפעל והחשש מביקורות פתע היה מגיע מיד שבת לעבודה, אך לא עבד.<br /> <br /> בפרוזנה נולדה לו בתו השלישית דינה.<br /> <br /> השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב&quot;ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה. <br /> <br /> מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין.<br /> <br /> ==השהות בפולין והעליה לארץ ישראל==<br /> כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העליה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם היתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה.<br /> <br /> עבודה של ממש לא הצליחה המשפחה למצוא בעקבות חוסר שליטה בשפה המקומית, ור' זלמן עסק בהוראת השפה העברית ליהודים עולי רוסיה שהמתינו גם הם בפולין כמותו.<br /> <br /> מיד עם בואו לפולין ועד לעלייתו לארץ ישראל היה ר' זלמן בקשר רציף עם [[הרבי]], ואף זכה לבצע מספר שליחויות רב בהעברת מידע ומסמכים לתוככי רוסיה באמצעות רבניים מקומיים ואנשי מסחר מידידיו שנסעו לרוסיה לעיתים קרובות. לפני חג ה[[פסח]] אף הגיע לביתם ר' [[דוד הולנדר]]{{הערה|לימים יו&quot;ר הסתדרות הרבנים בארה&quot;ב.}} עם צרכי החג בשליחות הרבי.<br /> <br /> לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ&quot;כ עלו על אנייה לארץ ישראל.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> ב[[הושענא רבה]] [[תשי&quot;ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב&quot;ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ןלא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש&quot;י. <br /> <br /> ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}}<br /> <br /> כאשר הוקמה [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונת חב&quot;ד בקרית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב&quot;ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהיתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): &quot;המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה&quot;. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש&quot;י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ויחד עם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. <br /> <br /> על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב&quot;דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה היתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב&quot;ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי. <br /> <br /> ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תשל&quot;ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ&quot;ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל&quot;ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ&quot;ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ&quot;ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ&quot;ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ&quot;ח, ור' זלמן ניהל גמ&quot;ח זה עד לפטירתו. <br /> <br /> עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. <br /> <br /> ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br /> <br /> ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב&quot;ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: &quot;העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש&quot;. שאל אותו הרב &quot;מה עוד אתה רוצה לומר לי?&quot; אמר לו ר' זלמן בפשטות: &quot;זה כל מה שרציתי לומר לך...&quot;.<br /> <br /> ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס&quot;ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ&quot;ש ב[[פריז]]<br /> *חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, [[ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=339569 2020-05-20T15:43:13Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* מחיקת ערך */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!--ב&quot;ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--&gt;<br /> <br /> == אתרים ==<br /> <br /> יישר כח על ההתייחסות.<br /> אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];<br /> בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש&quot;ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ&quot;ח בכסלו, ה'תש&quot;ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> <br /> ==הרשאה==<br /> יחי המלך. יש&quot;כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]<br /> <br /> אפשר לקבל הרשאה לעלות תמונות, אני רוצה לעלות תמונות לערך עמרם בלוי [[משתמש:עמוד ראשי]]<br /> <br /> אני יכול הרשאה להעלאת תמונות? יש לי תמונות רבות להוסיף וכן לחדש משחור לבן לצבעוני. [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, כ&quot;ג בניסן, ה'תש&quot;ף 13:00, 17 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> ??? [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:23, כ&quot;ו בניסן, ה'תש&quot;ף 11:23, 20 באפריל 2020 (IST)<br /> :לוי שלום, יש לנו בעיה בנושא, מקווה שתיפתר בימים הקרובים בעז&quot;ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בניסן ה'תש&quot;ף 00:10, 21 באפריל 2020 (IST)<br /> ::תודה. אם ניתן לעדכן כשתסתדר.<br /> --[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:53, כ&quot;ט בניסן, ה'תש&quot;ף 21:53, 23 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> == ריענון לא יזיק ==<br /> <br /> בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב&quot;דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ&quot;ב באדר ה'תש&quot;ף<br /> :תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז&quot;ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באדר ה'תש&quot;ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)<br /> ::#?<br /> ::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק &quot;להורדת הקובץ&quot;. אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ&quot;ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ&quot;ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ&quot;ו באדר ה'תש&quot;ף<br /> :::ראשית יש&quot;כ על הזירוז שאתה נותן בעניין 'למחיקה', טופל. <br /> :::שנית, זה קישור מורכב, לא הצלחתי להבין איזה דומיין אני צריך להתיר ברשימת הספאם. שנית אני חושב שכפי שהכנסת כעת - קישור לכתבה שמוביל לקישור לקובץ - עדיף. לגבי הבעיה להכניס אותו בדף הבקשות ממפעילים, ניסית את את הפתרון שמוצע שם? <br /> :מכיוון שלא ניתן לכתוב את הכתובת המלאה של האתר, שאינו מופיע עדיין ברשימה הלבנה, רשמו אותו ללא הקידומת www. או הקידומת http:// לדוגמה:<br /> אם האתר החסום הוא http://chabadpedia.co.il. רישמו: נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadpedia.co.il --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש&quot;ף 22:28, 31 במרץ 2020 (IST)<br /> <br /> == [[תבנית:עץ אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&amp;diff=prev&amp;oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)<br /> :ואולי כבר כדאי להחליף את התבנית עם מה שעשו בויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F כאן] שהוא עץ יותר מלא ומעוצב יפה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • א' בניסן ה'תש&quot;ף • 03:14, 26 במרץ 2020 (UTC)<br /> ::{{א|יצחק ב}} יש&quot;כ על תשומת הלב שחזרתי לגרסה לפני השיבוש שלי. <br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}} מומלץ בהחלט, מזכיר שכשמעתיקים מויקיפדיה יש לציין את מקור העתקה ולשים לינק (אפשר גם בלי הקידומת בגלל חוסם הספאם) אפשר לעשות את זה בתקציר או בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש&quot;ף 18:58, 31 במרץ 2020 (IST)<br /> :::חובה לשים לינק או מספיק לכתוב 'הועתק מויקיפדיה'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ו' בניסן ה'תש&quot;ף • 21:23, 31 במרץ 2020 (IST)<br /> ::::לפי הכללים שלהם חובה לשים לינק כי הרישיון המלא נמצא שם בלינק. במקרה שבו מעתיקים תוכן חופשי לגמרי (כגון תמונה ששוחררה לציבור) מספיק לכתוב 'מועתק מויקיפדיה' כי כאן המטרה לא לציין את המקור, אלא למנוע מצב שבו לא יודעים מי בעל זכויות היוצרים ומאיפה הגיעה הקובץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש&quot;ף 22:22, 31 במרץ 2020 (IST)<br /> :::::להעתיק עכשיו ולשים קישור לדף משתמש שלו או לחכות שהוא יעלה את זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ז' בניסן ה'תש&quot;ף • 00:20, 1 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::אפשר להעתיק עכשיו, כל מה שבויקיפדיה גם בדף המשתמש מצוי תחת הרישיון שלהם שמאפשר העתקה תוך ציון מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש&quot;ף 00:16, 2 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::יש בעיה ב[[תבנית:ביאור]] שהיא לא עובדת כמו שצריך אז כל הערך נמרח ויש בו הרבה קודים באנגלית. צריך מישהו שיסדר את זה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ח' בניסן ה'תש&quot;ף • 06:28, 2 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> == מחיקת משתמש ==<br /> <br /> נוצר שם משתמש שאינו מתאים, רצוי למוחקו.[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 14:13, ז' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:13, 1 באפריל 2020 (IST)<br /> :בוצע, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש&quot;ף 00:15, 2 באפריל 2020 (IST)<br /> ::נא עקוב אחר תרומות משתמש זה, רצוי למוחקם, בפרט דף שהוסיף כעת על תמים מישי&quot;ק(!)... אולי אפילו לחסום אותו 213.151.43.64 --[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 16:37, כ&quot;ו באייר, ה'תש&quot;ף 16:37, 20 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == העריכות שלי ==<br /> <br /> שלום.<br /> ערכתי איזה שינויים קודם שהפכתי למשתמש רשמי [היינו עם שם]. איך אני יכול לרשום על שמי את השינויים הללו? איך בכלל אני יכול לראות את רשימת השינויים שעשיתי?<br /> תודה מראש.<br /> --[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 14:12, י&quot;ח בניסן, ה'תש&quot;ף 14:12, 12 באפריל 2020 (IST)<br /> :גוט מועד. א. לא. אבל אתה יכול לראותך מהם העריכות שעשית וגם לציין שזה העריכות שלך לפי כתובת I.P. תסתכל בהיסטוריית העריכות של ערך שערכת ללא שם משתמש ותוכל למצוא מה היה כתובת האיי פי שלך. ב. בראש האתר, בצד שמאל למעלה, יש כפתור 'תרומות' שמראה את השינויים שעשית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח בניסן ה'תש&quot;ף 22:12, 12 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> == עריכתך בעץ התניא ==<br /> <br /> מה הטעם ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90-%D7%99%D7%91&amp;curid=45197&amp;diff=333409&amp;oldid=332444 עריכה זו]? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:41, ה' באייר, ה'תש&quot;ף 08:41, 29 באפריל 2020 (IST)<br /> :אם זה בשביל שבדף של פרק א' יופיע גם המבט הכללי, אז אפשר פשוט להציג שם 2 תבניות. לא נראה לי מתאים שיהיה הבדל בין התבניות השייכות לשורה השלישית בעץ שבחלקם יופיע העץ הכללי ובחלקם לא, ובטח לא שבכולם יופיע העץ הכללי באופן 'גלוי', כי זה סתם מסרבל ומעמיס ומשכפל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:44, ה' באייר, ה'תש&quot;ף 08:44, 29 באפריל 2020 (IST)<br /> ::עריכתי נעשתה לבקשת {{א|משתמש:Mdafula}}, לצערי איני יכול כעת להתעמק בסוגיה. העניין של מוסתר ודאי נכון שהתבנית צריכה להופיע באופן מוסתר. על שאר השינויים כדי שתתאם גם עם משתמש Mdafula, אם תרצה אשלח לך את מספר הטלפון שלו (לאחר שאבקש את אישורו כמובן, אני חושב שאין לו בעיה עם זה)[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;א באייר ה'תש&quot;ף 01:06, 5 במאי 2020 (IST)<br /> :::{{א|שיע.ק}}, אם הינך זוכר את זהותי, ותעצור לרגע לחשוב מה משמעות הניק, בטח לא תתפלא לשמוע שאינני צריך עזרה כיצד לתקשר עם בעליו... בכל אופן, שוחחתי עמו ישירות, אבל אני עדיין חושב שעדיף 2 תבניות (למרות שזה לא הכי יפה) מאשר תבנית אחת ששני העצים מוצגים בה יחד והופכת ללא רלוונטית. השאלה מה הפתרון שבתוך התבנית המוסתרת, יוצא העץ הכללי בתוך תבנית נסתרת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:38, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 05:38, 5 במאי 2020 (IST)<br /> ::::מה שמעניין אותי זה איך אתה מכיר את משתמש:Mdafula כשהוא נרשם בזמן שכבר לא היית כאן? אני באמת זיהיתי אותו לפי השם ועוד משהו (באיחור של שבועיים, זה היה קשה) אבל זה לא נשמע שגם אתה זיהית אותו לפי השם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;א באייר ה'תש&quot;ף • 08:22, 5 במאי 2020 (IST)<br /> :::::אוי, באמת. א. מעולם לא היה מצב שבו 'לא הייתי' בחב&quot;דפדיה. תוכל לעקוב אחרי דף תרומות המשתמש ותראה... ב. אם באמת זיהית אותו, ואם אתה יודע את זהותי, אזי שאלה מעיקרא ליתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:50, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 10:50, 5 במאי 2020 (IST)<br /> ::::::שאלתי הופנתה כלפי {{א|שיע.ק}} וסליחה אם חשדת בי שחשדתי בך שאתה לא נמצא בחב&quot;דפדיה. אותך אני מכיר ואחרי שבועיים ממה שנכתב בלוח מודעות (אתה בטח תבין למה אני מתכוון) קלטתי במי מדובר. האמת שבהתחלה חשבתי ש'דפולה' זה משפחה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;א באייר ה'תש&quot;ף • 17:44, 5 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::סליחה על החשד בכשרים. אני חלש ברמזים, ולא יודע לאיזו הודעה בלוח המודעות כוונתך. כפי שכתבתי לרב קרייזי, אני לא זוכר את שמותיהם וחניכותיהם של כלל המשתמשים, ולכן התחלתי לכתוב לעצמי לפני שבועיים רשימה של מי שאני כן מכיר, שלא לחזור על טעויות כגון דא. כמדומני שאינך מופיע ברשימה, ובמחילה. הייתי שמח אם תכתוב לי אימייל כדי להזכיר לי. שיע.ק לא היה צריך לנחש, כי נשוא הדיון יצר איתו קשר באופן ישיר בוואטצאפ ובאימייל. אגב, גם שיע מעולם לא נעלם מפה. הוא עסוק ונכנס לכאן שלא בצורה אינטנסיבית, אבל הוא מעולם לא עזב, ועד היום הוא האחראי היחיד על כל מה שקורה כאן באזור... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:55, י&quot;ב באייר, ה'תש&quot;ף 07:55, 6 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::::התכוונתי להודעה שלך. דיברתי איתך בסוף שנה שעברה לאחר תפילת ליל שבת במקום מגוריך.. אם אתה לא זוכר אשמח אם תשלח לי מייל דרך המשתמש שלי או שתכתוב בשיחה שלי מה המייל שלך כי כידוע אופציית המייל בחב&quot;דפדיה לא עובדת. לא כתבתי ח&quot;ו שהרב שיע עזב אלא שהוא לא היה כאן (מאז שבעל הדיון נפתח) באופן יסודי (אני פשוט זוכר עוד את הזמנים שהוא כן היה..) ולא ידעתי שהיה קשר טלפוני ביניהם. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף • 19:36, 6 במאי 2020 (IST)<br /> ::::::::::אכן לא זוכר. הייתי שמח שלא לכתוב בפומבי את הכתובת שלי, ושמחתי להכיר את האופציה של התבנית כפי שמופיעה אצלך בדף המשתמש. בטח זה לא האימייל הקבוע שלך, כי אחרת כל אחד עם קצת הבנה טכנית יכול 'לגלות' ולחשוף את הזהות. הלא כן? אמתין לתגובתך בפרטי. שמעתי פעם מהרמ&quot;מ וילשאנסקי שיש ביטוי מהרבי שצריך להשתדל להכיר את כל חסידי חב&quot;ד, ואם הדברים אמורים בנוגע לחסידים בכלל, אזי בנוגע לחב&quot;דפדיה בפרט {{קריצה}}. כששמעתי את זה ממנו הייתי עדיין בחור צעיר שלא העז לשאול ולברר, מעניין לשאול אותו האם אכן מה שהבנתי ממנו זה מה שהוא אמר, ואם כן - מה המקור... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:21, י&quot;ב באייר, ה'תש&quot;ף 21:21, 6 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::::::בעבר זה היה המייל הפרטי שלי עד שהחלפתי את זה למייל הלא-שמושי שלי. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ג באייר ה'תש&quot;ף • 01:41, 7 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::מכיוון שאנחנו באווירת סליחות, אז סליחה להתראות שעניתי בלי לחשוב אפילו מי המשתמש שאני עונה לו, לא תמיד אני מקשר בין הניק לאדם. ואני מואיל לסלוח ל'קונטרסים' על האמירה הפוגענית &quot;בזמן שכבר לא היית כאן&quot;. להוי ידוע, שגם כשאני 'לא באתר' אני מאחורי הקלעים שלו (כלומר בשרתי הענן באלסקה {{צחוק}}). וברצינות מתכנת חדש נכנס לאתר והוא כבר פועל מאחורי הקלעים. בשורות טובות בקרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באייר ה'תש&quot;ף 12:10, 7 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == נשמח ==<br /> <br /> אם כבודו ימחק את הערך [[אורי גמסון]] כפי שנכתב בדף השיחה שם.. --[[משתמש:חב&amp;#34;דניק|חב&amp;#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;דניק|שיחה]], 10:30, ט' באייר, ה'תש&quot;ף 10:30, 3 במאי 2020 (IST)<br /> :תודה על הפניה, לצערי מערכת המייל של חב&quot;דפדיה לא עובדת ואיני מקבל מיילים כשכותבים פה. יש לנו ב&quot;ה מתכנת חדש שמתחיל תהליך תיקון יסודי שיקח קצת זמן, ובינתיים אודה מאוד אם תכתבו לי במייל או תשלחו הודעה לסלולר , במקרה שמדובר במשהו דחוף. (הפרטים רשומים בראש הדף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באייר ה'תש&quot;ף 22:20, 4 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == יציאה מהחשבון ==<br /> <br /> לאחרונה בכל עריכה שאני עושה כשאני מגיע לשמור את השינויים הוא מיד יוצא לי מהחשבון כך שכמה עריכות עשיתי על חשבון האיי פי שלי יש לך מושג למה זה קורה לי--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 22:49, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 22:49, 5 במאי 2020 (IST).<br /> :ליתר דיוק כמעט בכל עריכה מידי פעם זה לא יוצא כמו עכשיו שהצלחתי--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 22:49, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 22:49, 5 במאי 2020 (IST)<br /> ::ראה מה שכתבתי היום ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&amp;curid=46688&amp;diff=334709&amp;oldid=334691 דף השיחה של יצחק זילברשטיין] - שלא צריך לצאת אלא פשוט ללחוץ שוב על שמירת השינויים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;א באייר ה'תש&quot;ף • 23:36, 5 במאי 2020 (IST)<br /> :יש&quot;כ חלוקת. זה גם הפתרון שלי בינתיים עד שהמתכנת יסיים עם הדברים הדחופים ונוכל לשאול אותו גם על זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באייר ה'תש&quot;ף 12:11, 7 במאי 2020 (IST)<br /> :::אני פשוט לחצתי בכניסה 'זכור אותי' והכל בסדר.--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:27, י&quot;ד באייר, ה'תש&quot;ף 05:27, 8 במאי 2020 (IST)<br /> ::::כשלחצתי שוב שמירת השינווים הוא שמר לא על שמי--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 21:38, ט&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 21:38, 10 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == העתקה ==<br /> <br /> האם כדאי להעתיק ערכים חסרים כמו תוכי מאתרי ויקי אחרים?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:43, י&quot;ד באייר, ה'תש&quot;ף 05:43, 8 במאי 2020 (IST)<br /> :בדרך כלל - ממש ממש לא. רק אם זהו ערך חב&quot;די במובהק שמשום מה אין עליו ערך אצלנו - דבר כמעט לא קיים (מהסיבה הפשוטה שבויקיפדיה יש ערך רק על חב&quot;דניקים או מושגים מאוד 'משמעותיים', כיון שהרף להכנסת ערך שקשור לתורה ומצוות גבוה לאין ערוך וצריך לעבור מתנגדים רבים, ואצלנו עצם העובדה שהערך קשור בצורה מסויימת לחסידות חב&quot;ד ויש בו ענין לציבור - הוא כבר זכאי לערך). מה שכן, אם יש לך מה להוסיף לעניין על ההקשר החב&quot;די בצורה מכובדת, אכן ניתן להיעזר. (לדוגמא, בכתיבת ערכים על עיירות עם התיישבות חב&quot;דית שיש להם התייחסות מרבותינו נשיאינו וכיו&quot;ב, ניתן להיעזר רבות באתרי ויקי אחרים, כך גם בכתיבת ערכים תורניים). בהעתקה, צריך לזכור לציין מקור בתקציר העריכה, וכך גם להשמיט את כל ההפניות לערכים שלא קשורים אלינו, להמיר תאריכים לועזיים, וכיו&quot;ב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:19, י&quot;ד באייר, ה'תש&quot;ף 08:19, 8 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> ==שאלה==<br /> בדף כיצד יוצרים דף חדש בכותרת כיצד יוצרים ערך שאין לו קישור בדף קיים נכתב שמזינים את הערך הרצוי בתיבת החיפוש ושם מקישים על (תוכן) &quot;דף זה אינו קיים באפשרותך ליצור דף חדש&quot;. ומה נפלאתי לראות שאין הדבר כן. האם התוכן הכתוב שם (בדף הערך &quot;יצירת דף ערך חדש&quot; ובכותרת האמורה שגוי או לא רלוונטי?).<br /> נ.ב. זכרוני אינו עומד במבחן המנצח, ועל כן וייתכן ואיני מדייק בשמות הערכים, ואם לא הובנתי אשמח שיבררו למה כיוונתי, ולוואי ולא נצטרך לזה. {{שכח|א שטארקע}}<br /> :{{א|א שטארקע}}, תיקנתי, תוכל [[עזרה:איך ליצור דף חדש|להיכנס שוב]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ט&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף • 04:44, 10 במאי 2020 (IST)<br /> ::ברשימת [[דפים מבוקשים]] ראיתי שיש את [[הדעת]], שאין כזה דף מאחר וזה צ&quot;ל או [[ספירת הדעת]] או [[דעת]]. אמנם כשפתחתי המקומות בהם מציינים לערך שגוי זה, ראיתי שאין באפשרותי לתקן מאחר וזה בתוך פרקי תניא, ואיני יודע כיצד לערוך אותם עצמם - אם אפשר בכלל.<br /> תודה רבה.<br /> :::אפשר, באיזה פרק? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ט&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == ל&quot;ג שמח. ==<br /> <br /> ר' שיע, אתה מעיף מבט מידי פעם על הרשימה של הקישורים שממתינים בספאם? לאחרונה הסתכלתי שם וראיתי רשימה ארוכה שממתינה, אשמח אם תסתכל שם ותוסיף. יישר כח![[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 22:37, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף<br /> :תודה שאתה מפנה את תשומת ליבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)<br /> ::מזכיר. שכוייח. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 23:11, י&quot;ט באייר, ה'תש&quot;ף 23:11, 13 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> ==שימת לב==<br /> הייתי מציע למערכת לעקוב אחרי [[משתמש:נ. ברק|משתמש נ. ברק]], לפי [[שיחת משתמש:לוי ק|מה שהוא כותב]] זה לא נראה שהוא מתכנן לערוך בחב&quot;פדיה וד&quot;ל.. {{לא חתם|חסיד של הרבי}}<br /> <br /> == שימת לב 2 ==<br /> <br /> מנהלי המערכת שליט&quot;א שמו לב לכתוב [[שיחה:ת&quot;צ (1729-30)|כאן]]?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 09:38, כ&quot;ג באייר, ה'תש&quot;ף 09:38, 17 במאי 2020 (IST)<br /> : וכן [[שיחה:תנ&quot;ח (1697-8)|כאן]]...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 09:53, כ&quot;ג באייר, ה'תש&quot;ף 09:53, 17 במאי 2020 (IST)<br /> ::הוא ענה באולם דיונים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 14:39 • כ&quot;ג באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == ערכים ללא תמונות ==<br /> <br /> האם יש דף מיוחד בשביל ערכים ללא תמונות?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 12:44, כ&quot;ה באייר, ה'תש&quot;ף 12:44, 19 במאי 2020 (IST)<br /> :יש את [[:קטגוריה:ערכים ללא תמונות]] אבל זה רק ערכים שהכניסו בהם את התבנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 16:08 • כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == לועזיות ==<br /> <br /> אם אתה מוחק את מה שעשיתי אז צריך ג&quot;כ לסדר פתיח ולהתחיל להכניסו לשנים...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:42, כ&quot;ה באייר, ה'תש&quot;ף 20:42, 19 במאי 2020 (IST)<br /> :צריך. השאלה מי... לא מאמין שאגיע לזה בזמן הקרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ף 22:27, 19 במאי 2020 (IST)<br /> ::באם תקובל בזה ההחלטה הסופית מה יהיה בדיוק הפתיח, יוכלו המתעניינים להתחיל להוסיף זאת.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 03:03, כ&quot;ו באייר, ה'תש&quot;ף 03:03, 20 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == מחיקת ערך ==<br /> <br /> נא למחוק את הערך המטופש [[יעקב אלחנן הלוי סגל נתניה|הזה]] --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 16:43, כ&quot;ו באייר, ה'תש&quot;ף 16:43, 20 במאי 2020 (IST)</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=339294 2020-05-19T19:07:38Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* בארץ ישראל */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> [[תמונה:לבנהרץ.jpg|left|thumb|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br /> הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ובעל חסד. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]]. אביו נודע כחסיד בעל מסירות נפש. המשפחה התגוררה מול מטה ה[[ק.ג.ב.]] 'לוביאנקה' בעיר, ולמרות הסכנה היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב&quot;ד. בבית התארחו [[חסידים]] רבים ובהם כאלו אשר השלטונות חיפשו אותם כדי לאוסרם.<br /> <br /> כילד ספג חינוך למסירות נפש, ומעולם לא דרכה כף רגלו בבית ספר הממשלתי. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]], ומלמדים נוספים. <br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת זיסל, בתו של הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו&quot;ר ממכנובקה]], ולאחר [[נישואין|נישואיו]] התגורר במשך תקופה בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. הזוג התגורר שם בדירה קטנה, בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחת וילנקין וקצנלבויגן. <br /> <br /> מצ'רנוביץ עברו להתגורר בעיר פרונזה שבקריגיזיה. באותם שנים בהם חי תחת שילטון שדיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב&quot;ד בפרט, היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. <br /> <br /> באותם שנים, חוייבו אזרחי [[רוסיה]] לעבוד במפעלים ממשלתיים בהם היו מחייבים לעבוד בשבתות ובחגים. ר' זלמן מעולם לא עבד בשבת.<br /> <br /> בני משפחתו מספרים כי כאשר עבד כטכנאי במפעל לאריגה, סיכם עם מנהל המפעל כי הוא לא מתקן מכונות בשבת. כל שבת היה מגיע לעבודה, כדי שאם תגיע ביקורת מטעם השלטונות יהיה נוכח במקום, אבל המנהל והעובדים ידעו כי ‘זמה' כך כונה - לא עובד בשבתות. <br /> <br /> ר' זלמן האיר פנים לכולם, חייך ושימח את כולם, ובזכות השמחה שהייתה טבע שני אצלו - ניצל. <br /> <br /> במשך השנים נולדו לר' זלמן שלוש בנות, אותן ביקש לחנך במדינות בהם החינוך היהודי מותר. בדרכים שונות ניסה להשיג אישורים בכדי לצאת את ברית המועצות, ולבסוף הניח את כל כספו בפני פקיד בכיר שהתרצה לזייף עבורו תעודות של אזרחי פולין. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] יצא הוא, רעייתו ושלושת הבנות ל[[פולין]], שם התגוררו כשנה. מכיוון שבידם היו תעודות מזוייפות, התקשו בקבלת ויזה לארץ הקודש, ובינתיים התגוררו ב[[עיירה]] קטנה ליד העיר [[קראקא]]. בשנה זו הוא עמד בקשר רצוף עם הרבי; כתב מכתבים בהם סיפר על מצבו העגום וקיבל בחזרה מכתבים וגם חבילות ובהם מוצרי [[מזון]] כשרים שהיו חסרים למשפחה. דאגתו של [[הרבי]] למשפחתו של ר' זלמן הייתה מיוחדת: יום אחד הגיע לבית המשפחה הרב דוד הולנדר, יו&quot;ר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]] שביצע עבור הרבי שליחויות רבות במזרח אירופה, ובשליחות הרבי התעניין בשלום המשפחה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> לאחר שנה של סבל, עלו בני המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]]. לאחר תקופה קצרה, בהוראת הרבי עברו להתגורר ב[[בני ברק]]. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש&quot;י. <br /> <br /> בסוף שנות הכפי&quot;ם הגיעה עליה גדולה של חסידי חב&quot;ד מברית המועצות, ובעידודו של הרבי ייסדו כמה ממשפחות העולים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] מפעל טקסטיל כדי שתהיה עבודה לעולים שהתיישבו בנחלת הר חב&quot;ד. ר' זלמן ביקש להיות שותף. ב[[יחידות]] שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): &quot;המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה&quot;. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש&quot;י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה. <br /> <br /> למרות שלא מכר את המכולת הפך לשותף פעיל במפעל טקסטיל שנקרא על שם מייסדיו: [[גולגוטקס]]. '''גו''' - ר' [[מרדכי גורודצקי]] כיום יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' משה גולדשמיד, '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. <br /> <br /> תפקידו של ר' זלמן היה לגשת למכרזים מול משרדי ממשלה, שכן משרד הביטחון ומשרדים אחרים היו קונים מהמפעל כמויות גדולות של טקסטיל. המפעל שפירנס רבים מתושבי נחלת הר חב&quot;ד היה חשוב מאוד בעיני הרבי, שהורה כמה פעמים למזכיר הרב [[בנימין קליין]] להתעניין בקרב גורמים בכירים אודות המכרזים. <br /> <br /> תוצרת המפעל נפוצה אף כיום ב[[יחידות]] [[צה&quot;ל]]. <br /> <br /> המפעל, מלבד היותו תומך בחסידי חב&quot;ד, היה מפעל שנהג ברוח חסידית. כאשר היו [[שידורים]] מהתוועדויות הרבי שהתארכו שעות ארוכות, ובשל כך היו עובדים שאיחרו לעבודה, המנהלים לא העירו להם ובודאי שגם לא הורידו ממשכורתם. <br /> <br /> אצל ר' זלמן השידורים היו חשובים עד מאוד. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב&quot;ד כדי לשמוע את השידור. רק לאחר מאמצים רבים סידר שדברי הרבי ישודרו בקביעות גם בבני ברק. <br /> <br /> לאחר כמה שנים, כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן גם שם שידור קבוע מהרבי. <br /> <br /> הוא עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. <br /> <br /> ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. בברכת הרבי הקים גמ&quot;ח גדול, ממנו נעזרו עשירים ועניים גם יחד, כפי הוראת הרבי איליו ביחידות. <br /> <br /> ר' זלמן היה מייקר את זמנו. תמיד היה מתוכנן, הוא ניצל כל רגע בחייו. זמן רב הקדיש לשיעורים בנגלה ובחסידות, ובמשך השנים ייסד שיעורי תורה רבים. <br /> <br /> את היותו מסודר ומתוכנן ראו בני משפחתו עד לרגע האחרון. בשנה האחרונה חלה במחלה קשה, ובחודשים האחרונים התגברה המחלה. ובימים האחרונים חלה הידרדרות נוספת. הוא שכב תשוש ובעיניים עצומות, סובל את כאביו והבליג בשקט. <br /> <br /> ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב&quot;ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: &quot;העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש&quot;. שאל אותו הרב &quot;מה עוד אתה רוצה לומר לי?&quot; אמר לו ר' זלמן בפשטות: &quot;זה כל מה שרציתי לומר לך...&quot; <br /> <br /> ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס&quot;ד]] השיב את נשמתו לבוראה והוא בן 76.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ&quot;ש ב[[פריז]]<br /> *חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, [[ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=339293 2020-05-19T19:07:07Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* בארץ ישראל */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> [[תמונה:לבנהרץ.jpg|left|thumb|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br /> הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ובעל חסד. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]]. אביו נודע כחסיד בעל מסירות נפש. המשפחה התגוררה מול מטה ה[[ק.ג.ב.]] 'לוביאנקה' בעיר, ולמרות הסכנה היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב&quot;ד. בבית התארחו [[חסידים]] רבים ובהם כאלו אשר השלטונות חיפשו אותם כדי לאוסרם.<br /> <br /> כילד ספג חינוך למסירות נפש, ומעולם לא דרכה כף רגלו בבית ספר הממשלתי. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]], ומלמדים נוספים. <br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת זיסל, בתו של הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו&quot;ר ממכנובקה]], ולאחר [[נישואין|נישואיו]] התגורר במשך תקופה בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. הזוג התגורר שם בדירה קטנה, בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחת וילנקין וקצנלבויגן. <br /> <br /> מצ'רנוביץ עברו להתגורר בעיר פרונזה שבקריגיזיה. באותם שנים בהם חי תחת שילטון שדיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב&quot;ד בפרט, היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. <br /> <br /> באותם שנים, חוייבו אזרחי [[רוסיה]] לעבוד במפעלים ממשלתיים בהם היו מחייבים לעבוד בשבתות ובחגים. ר' זלמן מעולם לא עבד בשבת.<br /> <br /> בני משפחתו מספרים כי כאשר עבד כטכנאי במפעל לאריגה, סיכם עם מנהל המפעל כי הוא לא מתקן מכונות בשבת. כל שבת היה מגיע לעבודה, כדי שאם תגיע ביקורת מטעם השלטונות יהיה נוכח במקום, אבל המנהל והעובדים ידעו כי ‘זמה' כך כונה - לא עובד בשבתות. <br /> <br /> ר' זלמן האיר פנים לכולם, חייך ושימח את כולם, ובזכות השמחה שהייתה טבע שני אצלו - ניצל. <br /> <br /> במשך השנים נולדו לר' זלמן שלוש בנות, אותן ביקש לחנך במדינות בהם החינוך היהודי מותר. בדרכים שונות ניסה להשיג אישורים בכדי לצאת את ברית המועצות, ולבסוף הניח את כל כספו בפני פקיד בכיר שהתרצה לזייף עבורו תעודות של אזרחי פולין. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] יצא הוא, רעייתו ושלושת הבנות ל[[פולין]], שם התגוררו כשנה. מכיוון שבידם היו תעודות מזוייפות, התקשו בקבלת ויזה לארץ הקודש, ובינתיים התגוררו ב[[עיירה]] קטנה ליד העיר [[קראקא]]. בשנה זו הוא עמד בקשר רצוף עם הרבי; כתב מכתבים בהם סיפר על מצבו העגום וקיבל בחזרה מכתבים וגם חבילות ובהם מוצרי [[מזון]] כשרים שהיו חסרים למשפחה. דאגתו של [[הרבי]] למשפחתו של ר' זלמן הייתה מיוחדת: יום אחד הגיע לבית המשפחה הרב דוד הולנדר, יו&quot;ר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]] שביצע עבור הרבי שליחויות רבות במזרח אירופה, ובשליחות הרבי התעניין בשלום המשפחה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> לאחר שנה של סבל, עלו בני המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]]. לאחר תקופה קצרה, בהוראת הרבי עברו להתגורר ב[[בני ברק]]. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש&quot;י. <br /> <br /> בסוף שנות הכפי&quot;ם הגיעה עליה גדולה של חסידי חב&quot;ד מברית המועצות, ובעידודו של הרבי ייסדו כמה ממשפחות העולים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] מפעל טקסטיל כדי שתהיה עבודה לעולים שהתיישבו בנחלת הר חב&quot;ד. ר' זלמן ביקש להיות שותף. ב[[יחידות]] שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): &quot;המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה&quot;. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש&quot;י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה. <br /> <br /> למרות שלא מכר את המכולת הפך לשותף פעיל במפעל טקסטיל שנקרא על שם מייסדיו: [[גולגוטקס]]. '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' משה גולדשמיד, '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. <br /> <br /> תפקידו של ר' זלמן היה לגשת למכרזים מול משרדי ממשלה, שכן משרד הביטחון ומשרדים אחרים היו קונים מהמפעל כמויות גדולות של טקסטיל. המפעל שפירנס רבים מתושבי נחלת הר חב&quot;ד היה חשוב מאוד בעיני הרבי, שהורה כמה פעמים למזכיר הרב [[בנימין קליין]] להתעניין בקרב גורמים בכירים אודות המכרזים. <br /> <br /> תוצרת המפעל נפוצה אף כיום ב[[יחידות]] [[צה&quot;ל]]. <br /> <br /> המפעל, מלבד היותו תומך בחסידי חב&quot;ד, היה מפעל שנהג ברוח חסידית. כאשר היו [[שידורים]] מהתוועדויות הרבי שהתארכו שעות ארוכות, ובשל כך היו עובדים שאיחרו לעבודה, המנהלים לא העירו להם ובודאי שגם לא הורידו ממשכורתם. <br /> <br /> אצל ר' זלמן השידורים היו חשובים עד מאוד. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב&quot;ד כדי לשמוע את השידור. רק לאחר מאמצים רבים סידר שדברי הרבי ישודרו בקביעות גם בבני ברק. <br /> <br /> לאחר כמה שנים, כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן גם שם שידור קבוע מהרבי. <br /> <br /> הוא עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. <br /> <br /> ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. בברכת הרבי הקים גמ&quot;ח גדול, ממנו נעזרו עשירים ועניים גם יחד, כפי הוראת הרבי איליו ביחידות. <br /> <br /> ר' זלמן היה מייקר את זמנו. תמיד היה מתוכנן, הוא ניצל כל רגע בחייו. זמן רב הקדיש לשיעורים בנגלה ובחסידות, ובמשך השנים ייסד שיעורי תורה רבים. <br /> <br /> את היותו מסודר ומתוכנן ראו בני משפחתו עד לרגע האחרון. בשנה האחרונה חלה במחלה קשה, ובחודשים האחרונים התגברה המחלה. ובימים האחרונים חלה הידרדרות נוספת. הוא שכב תשוש ובעיניים עצומות, סובל את כאביו והבליג בשקט. <br /> <br /> ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב&quot;ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: &quot;העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש&quot;. שאל אותו הרב &quot;מה עוד אתה רוצה לומר לי?&quot; אמר לו ר' זלמן בפשטות: &quot;זה כל מה שרציתי לומר לך...&quot; <br /> <br /> ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס&quot;ד]] השיב את נשמתו לבוראה והוא בן 76.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ&quot;ש ב[[פריז]]<br /> *חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, [[ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=339292 2020-05-19T19:06:34Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* בארץ הקודש */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורודצקי ב[[הכנסת ספר תורה]] (תשע&quot;ב)]]<br /> הרב '''מרדכי גורודצקי''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ב]], 1931) הינו יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], ומראשי עסקני חב&quot;ד המקומיים, וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[סמרקנד]] ב[[כ' במנחם אב]] [[תרצ&quot;ב]] לאביו ר' [[שמחה גורודצקי]], ששימש בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כמנהיג רוחני לתושבי המקום. <br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]], הפכה [[סמרקנד]] המרוחקת לאחד מהמרכזים התוססים של החיים החסידיים כאשר מאות משפחות חסידיות שברחו מהתופת לעמקי רוסיה מצאו בה את מושבם, והוא זכה לקבל חינוך מגדולי החסידים בעיר, ולמד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף ישיבת תומכי תמימים שנוסד בעיר]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר המלחמה, נעצר אביו על ידי הבולשת הרוסיה ונחקר באכזריות, ואמו שעשתה את כל המאמצים לשחררו ללא הצלחה נפלה למשכב וקיבלה שיתוק מוחי בחצי גופה. בהיותו בן יחיד (בנוסף לאחותו), ובהתחשב במצבה הרפואי של אמו, לא יכל להרשות לעצמו להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים (במבצע שנודע לימים '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]'), והוא נותר ללמוד בישיבה ב[[סמרקנד]] וסעד את אמו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת דינה בת ר' [[משה וישצקי]] מ[[טשקנט]], קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי חותנו והיה מאנשי הקהילה החסידית בטשקנט עד ליציאתו מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> [[קובץ:מרדכי גורודצקי2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי בתקופת עלייתו לארץ הקודש]]<br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשכ&quot;ו]] קיבל אביו ר' [[שמחה גורודצקי]] מכתב מהרבי בו מבשר כי בנו ר' מרדכי ומשפחת חתנו ר' [[יונה לבנהרץ]] קיבלו אישורי יציאה. היה בזה [[רוח הקודש]] גלויה, שכן רק שבועיים לאחר מכן, למחרת תשעה באב, קיבלו בנו וחתנו את אישורי היציאה וב[[חודש אלול]] הגיעו לארץ הקודש.<br /> <br /> עם הגיעם התיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ל]] כאשר הוקם המפעל '[[גולגוטקס]]'{{הערה|נסגר בשנת תשע&quot;א.}} בבעלות משותפת שלו יחד עם גיסו ר' [[יונה לבנהרץ]] ואחיו ר' [[זלמן לבנהרץ]] וכן ר' משה גולדשמיד. הרבי אישר להקמת המפעל הלוואה גבוהה במיוחד בתנאי שמנהלי המפעל יעברו להתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובעקבות כך עבר להתגורר בשכונה החדש.<br /> <br /> כבר בתקופה הראשונה למגוריו, החל לפעול לביסוס וחיזוק השכונה, כאשר הצעד הראשון היה דאגה לפרנסה למתיישבים החדשים במסגרת המפעל, וכן הקמת מוסדות וגיוס משאבים.<br /> <br /> עם הקמת [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], הועמד בראש הועד וזכה למענות והראות רבות מהרבי בקשר לפעילותו לטובת נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] צורף כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' אהרן לייב רסקין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית ר' יצחק בלזינסקי - קרית מלאכי<br /> * חתנו,ר׳ [[ברוך שלמה בליזינסקי ]]- כפר חב״ד<br /> *חתנו ר' מנחם מענדל גורליק - משלוחי הרבי באשקלון<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403976 מסר מטשקנט]''' - ראיון עם הרב [[בן ציון וישצקי]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורודצקי, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%A1&diff=339025 2020-05-19T15:11:46Z

<p>תיכף ומיד ממש!: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;גולגוטקס&#039;&#039;&#039; הוא מפעל למוצרי טקסטיל שהוקם עם הקמת השכונה החב&quot;דית נחלת הר חב&quot;ד, על מנת לס...&quot;</p> <hr /> <div>'''גולגוטקס''' הוא מפעל למוצרי טקסטיל שהוקם עם הקמת השכונה החב&quot;דית [[נחלת הר חב&quot;ד]], על מנת לספק מקור מחיה לתושביה, ולבסס את ההתיישבות במקום.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בסמיכות ל[[שבת זכור]] [[תשכ&quot;ט]] הוקמה שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קרית מלאכי]] ע&quot;פ הוראת [[הרבי]]. הההתיישבות בשכונה שהייתה מרוחקת באותו הזמן מכל מקום ישוב חב&quot;די היתה קשה, כיון שהיה חוסר במוצרי מזון [[כשרות|כשרים]] ובמקומות עבודה מתאימים. על מנת לספק מקומות עבודה למתיישבים שהיו ברובם עולים חדשים ואברכים צעירים הוקם מפעל גולגוטקס, שסיפק פרנסה לעשרות מתושבי השכונה.<br /> <br /> ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] שהתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] נסע לרגל [[י' שבט הגדול|י' שבט תש&quot;ל]], אז הורה לו הרבי להעביר את בית החרושת לטקסטיל שהקים יחד עם אחיו תקופה קצרה קודם לכן מכפר חב&quot;ד לשכונת נחלת הר חב&quot;ד החדשה. במהלך חודשי הקיץ נעשו ההכנות, ולקראת סיום שנת [[תש&quot;ל]] הוקם המפעל באיזור התעשיה של קרית מלאכי.<br /> <br /> כמנהלי המפעל עצמו שימשו ר' [[מרדכי גורודצקי]] ור' משה גולדשמיד, ור' זלמן יואל ואחיו ר' יונה לבנהרץ ניהלו את הקשר עם גורמי החוץ בהזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. שמו של המפעל מורכב מראשי התיבות של שמות המשפחה של מנהלי המפעל: '''גו'''רודצקי, '''ל'''בנהרץ, '''גו'''לדשמיד. הסיומת '''טקס''' היא קיצור של המילה טקסטיל.<br /> <br /> ==התפתחות המפעל==<br /> על אף ההשקעה הגדולה בקניית ארבע עשר מכונות חדישות, והנסיון העשיר של רבים מעובדי המפעל בעבודה זו עוד מזמן מגוריהם ב[[ברית המועצות]], שנותיו הראשונות של המפעל היו קשות מחמת התחרות הגדולה שהתקיימה אז בעולם שיווק הטקסטיל, והיה עליו לשווק כמויות גדולות של סחורה על מנת להניב רווחים מתאימים.<br /> <br /> בתחילה שיווק המפעל כמויות נכרות של סחורה לסוכנות היהודית, אך קשר זה לא פתר לגמרי את בעיות המפעל. בשלב מסויים ניסו מנהלי המפעל להציע את סחורתם ל[[צה&quot;ל]], אך אלו האחרונים דחו על הסף את ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] שנשלח לפעול בענין זה. ביציאתו מהפגישה המאכזבת נתקל במר אלתר ברוקנר ששימש כמנהל המחלקה, שביקש ממנו לספר לו על המפעל. מאז פגישתם סיפק המפעל במשך עשרות שנים כמויות רבות של שמיכות ומוצרי טקסטיל שונים למשרד הבטחון הישראלי.<br /> <br /> בנוסף הצליחו האחים לבנהרץ לרקום קשרים עם חברת התעופה אל-על ומשטרת ישראל, וגם להם סופקו כמויות גדולות של סחורה.<br /> <br /> דרך נוספת לשיווק הסחורה היתה חנות המפעל בתל אביב, שהוקמה בחודש [[ניסן]] [[תשל&quot;א]], ונוהלה בידי ר' [[אבנר לביוב]] שעלה תקופה קצרה קודם לכן לארץ הקודש, והתיישב בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==יחס מיוחד מהרבי==<br /> המפעל שהוקם בהוראתו הישירה של הרבי, זכה ליחס מיוחד מהרבי באופנים שונים. עם הקמת המפעל, שלח הרבי בידי המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] הלוואה לסיוע בהקמת המפעל. פעמים רבות קיבל המזכיר ר' [[בנימין קליין]] הוראה להתעניין בקרב גורמים בכירים אודות מכרזים הנוגעים למפעל.<br /> <br /> הרבי שלח את ברכותיו בעל פה ובכתב למנהלי המפעל באופן תדיר. בקשר לשיווק הסחורה בירך הרבי את ר' זלמן יואל לבנהרץ {{ציטוטון|&quot;לפעול ענינים}.<br /> <br /> הרבי גם יזם את הקמת חנות המפעל בתל אביב.<br /> <br /> מספר פעמים מנהלי המפעל קיבלו בקבוק משקה מידו הקדושה של הרבי.<br /> <br /> באחת מנסיעותיו של ר' זלמן יואל לבנהרץ לרבי, הביא לרבי כמתנה שטיח שיוצר במפעל. לאחר מכן סיפר המזכיר ר' בנימין קליין כי הרבי ביקש להעביר את השטיח לביתו הפרטי.<br /> <br /> ==התדרדרות המפעל וסגירתו==<br /> החל משנות המ&quot;ם ירד ברמה דרסטית ענף ייצור הטקסטיל בארץ בעקבות הסרת ההגבלות על ייבוא ממדינות צד שלישי כגון סין, טורקיה וכדומ'. בשנת [[תשנ&quot;ד]] נותרו בענף זה כארבעים אלף עובדים, ונכון לשנת [[תשע&quot;ג]] מספרם עומד על אלפים בודדים המשתכרים שכר זעום.<br /> <br /> בעקבות הירידה הכללית בענף, גם מפעל גולגלטקס נחלש אך לא נסגר בעקבות ברכותיו של הרבי. גם לאחר פטירת ר' זלמן יואל לבנהרץ בשנת [[תשס&quot;ד]] המשיך ר' מרדכי גורודצקי לנהל את המפעל, ובשנת [[תשע&quot;א]] נמכר המפעל, ונסגר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'חסיד במעשיו' בעריכת הסופר [[שניאור זלמן ברגר]], פרק י&quot;ג.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=338975 2020-05-19T14:29:27Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* בארץ הקודש */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורודצקי ב[[הכנסת ספר תורה]] (תשע&quot;ב)]]<br /> הרב '''מרדכי גורודצקי''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ב]], 1931) הינו יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], ומראשי עסקני חב&quot;ד המקומיים, וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[סמרקנד]] ב[[כ' במנחם אב]] [[תרצ&quot;ב]] לאביו ר' [[שמחה גורודצקי]], ששימש בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כמנהיג רוחני לתושבי המקום. <br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]], הפכה [[סמרקנד]] המרוחקת לאחד מהמרכזים התוססים של החיים החסידיים כאשר מאות משפחות חסידיות שברחו מהתופת לעמקי רוסיה מצאו בה את מושבם, והוא זכה לקבל חינוך מגדולי החסידים בעיר, ולמד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף ישיבת תומכי תמימים שנוסד בעיר]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר המלחמה, נעצר אביו על ידי הבולשת הרוסיה ונחקר באכזריות, ואמו שעשתה את כל המאמצים לשחררו ללא הצלחה נפלה למשכב וקיבלה שיתוק מוחי בחצי גופה. בהיותו בן יחיד (בנוסף לאחותו), ובהתחשב במצבה הרפואי של אמו, לא יכל להרשות לעצמו להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים (במבצע שנודע לימים '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]'), והוא נותר ללמוד בישיבה ב[[סמרקנד]] וסעד את אמו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת דינה בת ר' [[משה וישצקי]] מ[[טשקנט]], קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי חותנו והיה מאנשי הקהילה החסידית בטשקנט עד ליציאתו מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> [[קובץ:מרדכי גורודצקי2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי בתקופת עלייתו לארץ הקודש]]<br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשכ&quot;ו]] קיבל אביו ר' [[שמחה גורודצקי]] מכתב מהרבי בו מבשר כי בנו ר' מרדכי ומשפחת חתנו ר' [[יונה לבנהרץ]] קיבלו אישורי יציאה. היה בזה [[רוח הקודש]] גלויה, שכן רק שבועיים לאחר מכן, למחרת תשעה באב, קיבלו בנו וחתנו את אישורי היציאה וב[[חודש אלול]] הגיעו לארץ הקודש.<br /> <br /> עם הגיעם התיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ל]] כאשר הוקם המפעל 'גולגוטקס'{{הערה|נסגר בשנת תשע&quot;א.}} בבעלות משותפת שלו יחד עם גיסו ר' [[יונה לבנהרץ]] ואחיו ר' [[זלמן לבנהרץ]] וכן ר' משה גולדשמיד. הרבי אישר להקמת המפעל הלוואה גבוהה במיוחד בתנאי שמנהלי המפעל יעברו להתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובעקבות כך עבר להתגורר בשכונה החדש.<br /> <br /> כבר בתקופה הראשונה למגוריו, החל לפעול לביסוס וחיזוק השכונה, כאשר הצעד הראשון היה דאגה לפרנסה למתיישבים החדשים במסגרת המפעל, וכן הקמת מוסדות וגיוס משאבים.<br /> <br /> עם הקמת [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], הועמד בראש הועד וזכה למענות והראות רבות מהרבי בקשר לפעילותו לטובת נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] צורף כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' אהרן לייב רסקין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית ר' יצחק בלזינסקי - קרית מלאכי<br /> * חתנו,ר׳ [[ברוך שלמה בליזינסקי ]]- כפר חב״ד<br /> *חתנו ר' מנחם מענדל גורליק - משלוחי הרבי באשקלון<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403976 מסר מטשקנט]''' - ראיון עם הרב [[בן ציון וישצקי]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורודצקי, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C_(%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=338916 2020-05-19T12:11:49Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]<br /> הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], גבאי '[[בית הכנסת]] חב&quot;ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] [[תשע&quot;א]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב&quot;ד (רביעי מימין)]]<br /> הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי&quot;א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חדוה, התיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב&quot;די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ופתח את בית חב&quot;ד השני בארץ בעפולה בסיוע של הרב יצחק ידגר .<br /> <br /> לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, המשיך לפעול כשליח הרבי בעפולה בתשמ&quot;ב אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] עבר לעפולה בשליחות הרבי ופיתח את בית חב&quot;ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו. <br /> <br /> ==גבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בעפולה==<br /> [[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב&quot;ד ב[[עפולה]]]]<br /> במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב&quot;די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כ[[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת [[בית הכנסת]] עד שנבחר על ידי מקימי בית כנסת למלאכה לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.<br /> <br /> עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של [[חסידות חב&quot;ד]] לכל תושבי העיר. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר [[בית הכנסת]] שיפוץ והרחבה יסודית.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> עם חתונתו התיישב יחד עם רעייתו בתענ&quot;ך, ורעייתו עסקה בבית ספר חב&quot;ד בתענ&quot;ך. והוא עסק בהפצת המעיינות.<br /> <br /> ===מרכז את שדורי הרבי===<br /> בין פעולותיו הייתה ההתעסקות בשידורים של הרבי לאנ&quot;ש בתענ&quot;ך שהיו מתרכזים בביתו בכל עת שהה שידור מהרבי, וכן אנ&quot;ש מרחבי הצפון. <br /> <br /> לאחר מכן כאשר העתיק דירתו לעפולה, הקים מעין חדר שידורים בביתו, והי' אחראי על העברת קו השידור שהגיע מבית מדרשו של הרבי ב 770 לרחבי ארץ הקודש (יחד עם ידידיו ר' [[אליעזר לייכשטיין]] שהיה המרכז הראשי של השידורים בארץ הקודש).<br /> <br /> כמו כן עסק בהפצת הקונטרסים השיחות והמאמרים שהיו מגיעים מחצר הרבי.<br /> <br /> ===מרכז את תשובות הרבי===<br /> עם התפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]] למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ&quot;מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.<br /> <br /> בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.<br /> <br /> בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש&quot;ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.<br /> <br /> ===מקהלת חסידי חב&quot;ד===<br /> עם הקמתה של מקהלת חסידי חב&quot;ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב&quot;ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> :*הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].<br /> :*הרב יעקב ראובן סגל - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> :*הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה&quot;ת]] ב[[כפר חב&quot;ד]].וחבר וועד כפר חב&quot;ד<br /> :*לאה הרשברג - [[ירושלים]].<br /> :*חיה צביה קורנט - [[ביתר עלית]].<br /> :*שרה שפרה ויסנשטרן - [[ירושלים]].<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> :*הרב [[אליהו וולף]] - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].<br /> :*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].<br /> :*הרב [[משה רייבין]] - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> :*יוסף יצחק סגל - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> :*מנחם מענדל סגל - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הפקס מהרבי הגיע'''{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|98105|החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד||א' תמוז תשע&quot;ו}} - חלק מהכתבה בשבועון כפר חב&quot;ד.}} - כתבה המסקרת את אלפי התשובות שעברו דרך מכשיר הפקס שבביתו במשך למעלה מעשור שנים, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ג' תמוז תשע&quot;ו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט&quot;ז שבט תשע&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד עפולה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=338429 2020-05-17T22:32:46Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר אהרון.png|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אהרון]]<br /> הרב '''מאיר אליהו אהרן''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1950) ראש כולל 'אור יעקב אור זרוע' וראש [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]], וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב שלום ולאמו מרת גליה ב[[ח' טבת]] [[תשי&quot;א]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת ה[[קבוצה]] - [[תשכ&quot;ט]]. <br /> <br /> [[קידושין ונישואין|נשא את]] רעייתו מרת דינה.<br /> <br /> עם הקמתו מחדש של הישוב החב&quot;די ב[[צפת]] ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'.<br /> <br /> עם פתיחת [[כולל אברכים|כולל דיינות]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] ב[[רחובות]] על ידי משפחת מזרחי, התבקש לשמש כראש הכולל. הכולל בראשותו נודע בשמו הטוב, ומרבית רבני חב&quot;ד הצעירים ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לרבנות]] בעשור האחרון ומשמשים בתפקידי רבנות והוראה בפועל למדו במכון זה.<br /> <br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''משא מאיר''' - שו&quot;ת וחקרי הלכות בש&quot;ס ופוסקים, תשנ&quot;ד-תש&quot;ס<br /> *'''ברכי נפשי''' - חקירות במדע הבריאה על פי פרק ק&quot;ד בתהלים, רחובות תש&quot;ע<br /> *'''משחקי ילדים בשבת''' - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של אגו&quot;ח בארץ הקודש<br /> *'''שו&quot;ת נהרי מאיר''' - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, רחובות תשע&quot;ט<br /> *'''נטפי המור''' - דרשות על התורה והמועדים, רחובות <br /> *'''זיו השבת''' - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה.<br /> *'''זיו ישראל''' - הליכות והלכות אהבת ישראל על סדר פרשיות התורה<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב דניאל שאול אהרון. <br /> *בתו, רחל.<br /> *בנו, הרב לוי יצחק אהרון. <br /> *בנו, הרב שמואל אהרון.<br /> *בתו, לאה.<br /> *בתו, שרה.<br /> *בנו, הרב ישראל אהרון.<br /> *בנו, הרב מרדכי אהרון.<br /> *בנו, הרב דוד אהרון.<br /> *בתו, חיה מושקא.<br /> *בתו, רבקה.<br /> *בנו, הרב משה אהרון.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://halacha.co/ בלוג 'הלכ&quot;ה - הריעו לה' כל הארץ', בו מתפרסמות תשובות הלכתיות והלכה יומית מפי הרב אהרון]'''<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf כי מרחובות תצא תורה והלכה]''' {{PDF}} {{בית משיח}} בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99/ הכולל ברחובות - פנינת ההלכה של ליובאוויטש]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אהרון, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רחובות: אישים]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=338056 2020-05-16T22:39:57Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי נחמן מברסלב]]<br /> רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל&quot;ב]] - [[י&quot;ח בתשרי]] [[תקע&quot;א]]), מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש.<br /> <br /> == שנותיו הראשונות וצעירותו ==<br /> <br /> רבי נחמן נולד בא' ב[[ניסן]] ה'[[תקל&quot;ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]], שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה&quot;ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורדנקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש&quot;ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו הצדקת פייגא שאחיה הקדושים קראו לה &quot;פייגלע הנביאה&quot; הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר [[הסתלקות]] אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים.<br /> <br /> מנעוריו התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.<br /> <br /> לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ&quot;ח.<br /> <br /> ==פגישותיו עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> ===נסיעתו לארץ ישראל וביקורו אצל אדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנת תקנ&quot;ח החליט רבי נחמן לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ&quot;ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.<br /> <br /> בהיותו בטבריה נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה להתגלע באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> (בהמשך ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה. הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו אמר שתורתו לאחר ארץ ישראל גבוהה לאין שיעור מתורתו לפני ארץ ישראל. נהג לומר מאז: &quot;כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל&quot;).<br /> <br /> כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו&quot;ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו&quot;ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו&quot;ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו&quot;ר הזקן באמרה {{ציטוטון|&quot;רחמיך רבים ה'&quot; - רמחנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו&quot;ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] &quot;וישוב אל הוי' וירחמהו&quot; - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב&quot;ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט&quot;א הטמאים להחיותם.}}, ועל אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפלה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בפתלה זו &quot;אנא ה' רחם עליך ועלינו&quot;.}}.<br /> <br /> ===ביקור אדמו&quot;ר הזקן אצלו===<br /> לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק&quot;ע]] ערך אדמו&quot;ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות{{הערה|המסע נחקר בהרחבה ונדפס בספר '''מסע ברדיטשוב''' מאת החוקר החסידי [[יהושע מונדשיין]].}}. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו&quot;ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.<br /> <br /> רבי נחמן יצא לקראת אדמו&quot;ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: &quot;תנו כבוד לשר האלף&quot;{{הערה|1= כוכבי אור ברסלב, ב&quot;ב תשכ&quot;א.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו &quot;תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי&quot;, ולא עזבו עד שהניח על השולחן עשרה מטבעות זהב, אותם גרף רבי נחמן בעצמו מהשולחן והגישן לאדמו&quot;ר הזקן{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}.<br /> <br /> לאחמ&quot;כ שאל רבי נחמן את אדמו&quot;ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני&quot;ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שע&quot;י החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו&quot;ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו&quot;ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.<br /> <br /> יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו&quot;ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן.<br /> <br /> לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו&quot;ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו&quot;ר הזקן מן העיר. <br /> <br /> == שנותיו האחרונות ==<br /> בהסכמת דודו הצדיק הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת [[תקס&quot;ב]] לערך כאדמו&quot;ר ב[[ברסלב]], שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם הגה&quot;ק נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.<br /> <br /> כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד.<br /> <br /> בעוברו בעיר אוּמאן סיפר את סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים על קדושת שמו יתברך במסירות נפש עצומה, והוא אמר &quot;פה טוב לשכב&quot; תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות חלה במחלת השחפת. בחודש [[אייר]] תק&quot;ע הגיעה אליו הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ועבר להתגורר שם. הוא נסתלק שם ב[[ח&quot;י תשרי]] - כעבור פחות מחצי שנה בגיל שלושים ושמונה ממחלת השחפת. בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדיין צעירות, ונישאו עם בניהם ונכדיהם של גדולי צדיקי הדור.<br /> <br /> == קשריו הנוספים עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בתחילת התקרבותו של הרב רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של הרב שניאור זלמן מליאדי{{הערה|אבני&quot;ה ברזל, אות ו.}}.<br /> <br /> באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד את כל ספרי הדרוש והמוסר, אלא אלו המיוסדים על פי דברי רז&quot;ל בגמרא, מדרשים וספר הזוהר, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר '''ליקוטי אמרים'''{{הערה|חיי מוהר&quot;ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ&quot;ה).}}. חוקרי החסידות דנו האם היתה כוונת רבי נחמן לספר ה[[תניא]] של אדמו&quot;ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת [[המגיד ממזריץ']] ונערך ע&quot;י תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר [[בית רבי]]{{הערה|ע' סו.}} מובא בשם אחד מהרבנים &quot;נכדי רבינו&quot;{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ששימש כאדמו&quot;ר בקאפוסט).}} בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אדמו&quot;ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, &quot;שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה&quot;.<br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו {{הערה|1=נשיאי חב&quot;ד ובני דורם מפי הרמ&quot;ל שפירא.}}.<br /> <br /> כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש&quot;ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש&quot;ב מספרת לבנה הרבי הרש&quot;ב את הסיפור.}}.<br /> רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכיון שהרה&quot;ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו&quot;ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ&quot;ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי&quot;ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&quot;ק מ[[ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו&quot;ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.<br /> <br /> ==בתורת חב&quot;ד==<br /> הספר לקוטי מוהר&quot;ן הובא בספרי חב&quot;ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}:<br /> *&quot;כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע&quot; - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר&quot;ן מהדורא קמא, סימן ק&quot;ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&amp;pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ&quot;ב, תורת מנחם חלק ל&quot;ג עמוד 90].}}.<br /> *&quot;נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו&quot; - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר&quot;ן סימן קי&quot;ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&amp;st=&amp;pgnum=293 שיחת יו&quot;ד שבט [[תש&quot;כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}.<br /> <br /> ==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו==<br /> * ליקוטי מוהר&quot;ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. <br /> * סיפורי מעשיות משנים קדמוניות <br /> <br /> שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: &quot;ספר הנשרף&quot;, שרבי נחמן הורה לשרפו, ו&quot;ספר הגנוז&quot;. רבי נחמן תיקן גם את אמירת [[תיקון הכללי]]. <br /> <br /> ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:<br /> * ספר המידות<br /> * חיי מוהר&quot;ן<br /> * שבחי הר&quot;ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמת נפוליאון]]<br /> * שיחות הר&quot;ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר&quot;ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.<br /> * ליקוטי עצות<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *אחיו הרב יחיאל <br /> *הרב נתן מברסלב בעל הספרים &quot;ליקוטי הלכות&quot;.<br /> *הרב נפתלי מנמירוב.<br /> *הרב יודל מדאשיב.<br /> *הרב שמואל אייזיק מדאשיב.<br /> *הרב המגיד מטרוביץ - שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] לקח ממנו הסכמה על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן|הסידור]].<br /> *הרב אהרון, רב ואב&quot;ד ברסלב<br /> *הרב יצחק לייב מטעפליק<br /> *הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ<br /> *הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר&quot;י הקדוש)<br /> *הרב דב אטקאפטשיק<br /> *הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ<br /> *הרב חיים שרה'ס<br /> *הרב מרדכי הדין מטעפליק<br /> *הרב חייקל החזן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו&quot;ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ&quot;ד טבת [[תשע&quot;ד]] עמוד 11.<br /> *{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע&quot;ה}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=337890 2020-05-15T14:47:57Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> [[קובץ:ספר תורה לחיילי צהל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב הראשי ל[[צה&quot;ל]] תת אלוף גד נבון בעת מעמד ההכנסת ספר תורה, לצד רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]]]<br /> '''ספר תורה לחיילי צה&quot;ל''' הינו מבצע שערך הרבי בתור סגולה לשמירה על חיילי [[צבא הגנה לישראל]], במסגרתו נרשמים החיילים היהודיים בצבא תמורת תשלום סימלי עבור קבלת אות בספר תורה הנכתב לזכותם, ובכך מתאחדים ביניהם באמצעות התורה, דבר המוסיף בשמירה והגנה עליהם בשעת המלחמה ובפעולות הצבאיות השונות.<br /> <br /> ==התייסדות המבצע==<br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשמ&quot;א]] הודיע הרבי על פתיחתו של מבצע [[אות בספר תורה]] לילדי ישראל. במהלך הקיץ של אותה שנה פשטו חסידי חב&quot;ד על מאות אלפי בתי אב ברחבי הארץ, וביצעו רישום של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] עבור רכישת אותיות בספר התורה.<br /> <br /> הדי המבצע הגיעו גם לחיילי צה&quot;ל ששמעו כי המבצע נועד לאגד באמצעות האותיות של ספר התורה את כלל החיילים ב[[צבאות השם]], וביקשו מהרב [[מנחם מענדל גורליק]] כי גם הם רוצים להתאחד בספר תורה משלהם, שיאחד את החיילים ב[[צה&quot;ל|צבא ההגנה לישראל]]. ב[[ז' אלול]] [[תשמ&quot;א]] פנה הרב גורליק לרב הראשי של צה&quot;ל תת אלוף [[גד נבון]], וביקש ממנו לקבוע פגישה על מנת להגיע איתו להסכמה בנוגע לפתיחת רישום מקביל לספר תורה מיוחד שייכתב לזכות חיילי צה&quot;ל. הפגישה שנקבעה ל[[כ&quot;ה תשרי]] לא יצאה אל הפועל מפני סיבה מסויימת.<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשמ&quot;ב]] זימן הרבי לחדרו קבוצה של חסידים שהתעסקו במבצע [[אות בספר תורה]] ששהו בחצר הרבי באותה שעה, עליה נמנו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[ישראל לייבוב]], ר' [[זושא ווילימובסקי]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[שמואל חפר]].<br /> <br /> בשעת ה[[יחידות]] הפתאומית, ביקש הרבי מאנשי הקבוצה שידאגו לכך שראשי [[צה&quot;ל]] ייקחו פרוייקט זה על עצמם, ושהדבר יתרחש מבלי שידעו שהיוזמה מגיעה מהרבי. בנוסף, הורה הרבי שבספר תורה זה יכללו לא רק חיילי צה&quot;ל עצמם אלא גם כל בני משפחותיהם.<br /> <br /> במקביל לפעילות הקבוצה שמונתה על ידי הרבי לדאוג לענין, המשיך הרב גורליק לנסות להיפגש עם הרב הראשי לצה&quot;ל, וב[[י&quot;ח כסלו]] [[תשמ&quot;ב]] הצליח להיוועד עמו ולפעול עליו לפתוח במבצע. באותה פגישה החליט הרב נבון להקדיש את שתי האותיות הראשונות בספר התורה לזכות הרבי, וכן הוחלט שהספר ייכתב בכתב האריז&quot;ל.<br /> <br /> הפגישה דווחה לרבי, וכבר למחרת בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] פנה הרבי אל החסידים בקריאה מיוחדת לרשום את חיילי צה&quot;ל ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל|ספרי התורה הכללייים לאחדות ישראל]] שכתיבתם החלה באותו זמן{{הערה|העובדה שפועלים לכתיבת ספר תורה מיוחד לחיילי צה&quot;ל נשמרה עדיין בסוד, על מנת שאנשים מסויימים שעינם צרה בענין זה לא יביאו לביטול שיתוף הפעולה של חב&quot;ד עם צה&quot;ל.}}. גם ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום השני של [[חג החנוכה]] ב[[כ&quot;ו כסלו]], ביקש הרבי מהחסידים לפעול לרישום חיילים לספר התורה, ובתוך הדברים אמר: {{ציטוטון|עניין זה פועל גם &quot;אימתה ופחד&quot; על אומות העולם - כי בידעם שכל חייל ואיש בטחון יהודי הרי הוא מאוחד עם 304,805 חיילים (כמספר האותיות שבספר-תורה), ויציאתו למערכה היא בכוח כולם - הרי לא זו בלבד שהם נסים מן המערכה (מגודל הפחד), אלא הם עושים את מירב ההשתדלות שלא לבוא מלכתחילה לידי מלחמה ומערכה}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=&amp;pgnum=106 התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמוד 606].}}. הוראה זו נמסרה באופן מסודר על ידי יו&quot;ר צא&quot;ח באה&quot;ק הרב [[ישראל לייבוב]], ובמהלך ימי החנוכה רשמו חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש עשרות אלפי חיילים לספרי התורה הכלליים.<br /> <br /> למרות החלטתו של הרב הראשי לצה&quot;ל לפתוח במבצע, התעכב הפרוייקט במשך חודשים רבים בעקבות אישורים שונים שהיו צריכים להשיג מראשי אגפי הביטחון, ורק ב[[חודש ניסן]] אישר משרד הבטחון את היוזמה באופן סופי, ומעמד התחלת כתיבת האותיות של ספר התורה התקיים ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]]{{הערה|בחודשים אלו כתב לו הרבי שני מכתבים בהם הוא מבקש ממנו לפעול לזירוז הענין. הראשון מימי החנוכה, והשני מערב [[שבת מברכים]] חודש [[אדר]].}}, אך עדיין הפעולות להשגת האישורים הנחוצים התנהלו בעצלתיים , מחמת הבירוקרטיה הרבה שהדבר היה תלוי בה.<br /> <br /> ==ספר התורה הראשון לזכות חיילי צה&quot;ל==<br /> עם פרוץ [[צה&quot;ל#מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת שלום הגליל]] ב[[י&quot;ב סיון]], הורה הרבי למזכירו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שיפעיל לחץ על כל הנוגעים בדבר בארץ שיגבירו את העיסוק במבצעי הרישום של החיילים, ועוד באותו יום יצאו עשרות צוותות של חסידים מ[[כפר חב&quot;ד]] על מנת לרשום את חיילי צה&quot;ל, כשחלק מהקבוצות נסעו אחרי החיילים לעומק לבנון ורשמו אותם בחזית, תוך כדי לחימה.<br /> <br /> במקביל, פעל הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לזרז את הליך הכתיבה של ספר התורה, כשלצורך כך חילק את מלאכת הכתיבה בין שלושה סופרים מהירים, וסיכם איתם כי עליהם לזנוח את שאר העבודות שלהם ולהקדיש את כל הזמן שברשותם לכתיבת הספר על מנת לסיים אותו תוך פחות מחודש.<br /> <br /> הפעילות נשאה פרי, וב[[י&quot;ג תמוז]] [[תשמ&quot;ב]] הושלם המבצע והספר תורה היה מוכן.<br /> <br /> למרות המאמצים שהושקעו ברישום ובכתיבת הספר, הביע הרבי את חוסר שביעות רצונו מאופן התנהלות המבצע, והתבטא בביטויים קשים וחריפים ביניהם אמר כי: {{ציטוטון|כל חיילי &quot;צבא הגנה לישראל&quot; היו צריכים להיות רשומים בספר תורה מזמן, והלוואי היו עושים זאת במשך זמן רב לפני זה - כי אז היו חוסכים כמה וכמה ענינים!}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;st=&amp;pgnum=94 התוועדויות [[תשד&quot;מ]] חלק ד' עמוד 1840].}}, ובכך רמז שכל מטרת המבצע הייתה בשביל לשמור על חיילי צה&quot;ל מפני מלחמת שלום הגליל, ובאם היו עוסקים בזה כמו שצריך, הרבה מהתוצאות השליליות היו יכולות להיחסך.<br /> <br /> למחרת השלמת כתיבת הספר, ב[[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]] התקיים טקס חגיגי של [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת המרכזי הסמוך לבסיס צה&quot;ל בצריפין. בטקס השתתפה להקת הרבנות הצבאית, יחד עם מאות מחיילי צה&quot;ל ועשרות רבנים צבאיים, והוא נוהל על ידי הרב הראשי הרב גד נבון.<br /> <br /> במהלך הטקס, חילק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] 'לחיים' מבקבוק [[משקה]] שנשלח על ידי הרבי במיוחד עבור החגיגה.<br /> <br /> ==הפעילות כיום==<br /> {{להשלים|}}<br /> <br /> ==הוראות הרבי לרישום החיילים==<br /> '''א.''' יש לרשום את שם החייל, שם אמו ושם משפחתו.<br /> <br /> '''ב.''' החייל צריך 'לרכוש' את האות ואי לכך יש לבקש מהחייל להביא סכום כסף סימלי כפי יכולתו (מינמום 50 אגורות). <br /> <br /> '''ג.''' חייל שיש לו כבר אות באחד מספרי התורה הכלליים (לדוגמא - אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]) אינו צריך עוד אות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].<br /> *[[ספר תורה הכללי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *פרק בתוך ספרו של הרב [[ישראל אלפנביין]], אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל: '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/573.pdf מבצע חשאי לשלום חיילי צה&quot;ל]''' (ע' 210 ואילך), [[שבועון בית משיח]] גליון 573 עמוד 78<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''מקדש מלך''' חלק ד' עמוד תלה ואילך - תמליל ה[[יחידות]] בה הורה הרבי לראשונה על ההתעסקות במבצע<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://chabad-il.org/hit/hit188.htm ספר תורה מיוחד לאחדות חיילי צה&quot;ל]''', מדור 'ניצוצי רבי' בתוך [[גליון התקשרות]] קפח<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70045 הבטלנות של עסקני חב&quot;ד ברישום חיילים לספר התורה]''' - קטע משיחת הרבי ב[[התוועדות]] י&quot;ב תמוז [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A7%22%D7%90&diff=336607 2020-05-12T11:50:41Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>{{א|תיכף ומיד ממש!}}, האם יש מה להוסיף עוד לערך? אם לא, איני רואה הצדקה אם כל מה שיש בו נכלל ב[[תנועת ההשכלה]]. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:34, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> :א. {{א|[קרייזי אבאוט משיח}}, לא כל מה שיש בו נמצא בערך תנועת ההשכלה, והוספתי כאן פרטים חשובים. ב. גם אם יש בתנועת ההשכלה פרטים רבים, אני לא חושב ששם הוא, המקום, ונראה לי שזוהי פרשיה מיוחדת בפני עצמה בתולדותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהתקיימה מול ארגון מסויים, ולא מול תנועת ההשכלה (אף שבקשר אליה). לדעתי בערך על תנועת ההשכלה צריכים להיות פרטים אחדים, והפניה לערך המורחב בנושא. בכל אופן, אם בכ&quot;ז אתה לא רואה צורך בערך וחושב אחרת, אתה מוזמן להוסיף בערך תנועת ההשכלה את הפרטים שהתווספו פה ולמחוק את הערך.--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 12:50, י&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף 12:50, 12 במאי 2020 (IST)</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=336164 2020-05-11T16:26:43Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>צריך להאריך פה על: ההנהלה, הסדרים שהיו בליובאויטש, על לימוד החסידות וההמשכים שהיו תלויים בישיבה ועוד ועוד...<br /> --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:41, 22 במרץ 2015 (UTC)<br /> :לדעתי צריך להפריד בין הערך הזה - שבכותרת שלו מוגדר כערך העוסק בכל ישיבות חב&quot;ד ברחבי העולם המתנהלים ב'רוח תומכי תמימים', לבין ערך נפרד על תומכי תמימים ליובאוויטש ש'''כבר קיים'''. הערכים מעורבבים בפרטיהם. לעניות דעתי יש להכניס בערך הזה רק הוראות ופרטים הנוגעים לכל ישיבות תמכי תמימים, ולהוציא פרטים מסויימים הנוגעים לישיבת ליובאוויטש באופן פרטי.<br /> :--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 17:26, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 17:26, 11 במאי 2020 (IST)</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=336163 2020-05-11T16:26:12Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>צריך להאריך פה על: ההנהלה, הסדרים שהיו בליובאויטש, על לימוד החסידות וההמשכים שהיו תלויים בישיבה ועוד ועוד...<br /> --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:41, 22 במרץ 2015 (UTC)<br /> :לדעתי צריך להפריד בין הערך הזה - שבכותרת שלו מוגדר כערך העוסק בכל ישיבות חב&quot;ד ברחבי העולם המתנהלים ב'רוח תומכי תמימים', לבין ערך נפרד על תומכי תמימים ליובאוויטש ש'''כבר קיים'''. הערכים מעורבבים בפרטיהם. לעניות דעתי יש להכניס בערך הזה רק הוראות ופרטים הנוגעים לכל ישיבות תמכי תמימים, ולהוציא פרטים מסויימים הנוגעים לישיבת ליובאוויטש באופן פרטי.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%22%D7%90&diff=335947 2020-05-10T22:58:43Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>'''יק&quot;א''' (ראשי התבות של '''יידישע קאלאניזיישן אסוסיאיישן''') הוא איגוד יהודי שהוקם בשנת [[תרנ&quot;א]] ומעודד עד היום הגירה והתיישבות מתוכננת של יהודים - בארץ ישראל ובחוצה לארץ, ועל איגוד זה פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלא ייתן מכספיו לתנועות ה[[השכלה]].<br /> <br /> ==ראשית דבר==<br /> במשך השנים [[תרנ&quot;ז]]-[[תר&quot;ס]] ייסדה [[השכלה|חברת מפיצי ההשכלה]] כמאה וחמישים בתי ספר ברחבי רוסיה. עם ריבוי בתי הספר גדלו ההוצאות, וחברת ההשכלה פנתה בבקשת עזר לאיגוד יק&quot;א.<br /> <br /> מרכז יק&quot;א היה ב[[פריז]] ונוהל בשנים אלו ע&quot;י הרב צדוק כהן - רבה הראשי של פריז, והרב לעווין - שהיה נשיא הארגון. אל רבנים אלו הגיע הברון דוד גינזבורג בבקשת העזר לחברת ההשכלה, והאיגוד נענה לו בסכום אגדי של 1,000,000 פראנק (סכום השווה בזמן ההוא ל400,000 רובל).<br /> <br /> מידע זה הגיע לרבי מתוך ידיעה שהתפרסמה בעיתון 'המליץ' ב[[א' אדר]] ב' תר&quot;ס.<br /> <br /> ==המערכה לביטול התקציב==<br /> לאחר התייעצות ממושכת של מספר חודשים עם עסקני אנ&quot;ש, החליט הרבי ב[[כ&quot;א מנחם אב]] [[תר&quot;ס]] לפתוח במערכה מיוחדת לביטול התקציב. הנימוק הרשמי בבקשת ביטול התקציב לחברת מפיצי ההשכלה היה הנימוק שהאיגוד נועד לעידוד יישוב היהודים ופרנסתם, ולא לתמיכה בבתי ספר לנערים, ולא לשם כך הוזילו אנשים מספם לאיגוד.<br /> <br /> על ניהול המערכה הפקיד הרבי את הרב [[אברהם אבא פרסון]] שבמשך חודשים ארוכים נסע בכל רחבי אירופה לצורך המלחמה בתנועת ההשכלה.<br /> <br /> במשך השנתיים הבאות, התנהלה פעילות עניפה בנושא על ידי הרבי ושלוחיו{{הערה|על פעילות זו כתב הרבי (ח&quot;ג, אגרת תשמו): &quot;אם אבאר לכ' כל הדברים בפרטיות מה שעברו בזה במשך החורף עד עתה תקצר היריעה מהכיל ואם יהיו כל הימים דיו כו'&quot;.}}. <br /> <br /> הרבי עצמו כתב להנהלת יק&quot;א בענין. הרבי השתדל לצרף עוד רבנים ואישי ציבור שישפיעו על יק&quot;א, ביניהם גדולי רבני רוסיה דאז - רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']], רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ורבי [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מ[[וילנה]]. גם לרבנים אלו היה ר' [[אברהם אבא פרסון]] שלוחו של הרבי.<br /> <br /> גם הרבי בעצמו ביקר בפריז ונפגש עם עסקנים בנושא.<br /> <br /> היות וארגון יק&quot;א נוהל בפריז, מכתבי הרבנים והתעמולה הרבה שעשה הרבי בנושא היתה צריכה להיתרגם צרפתית, פרט שהקשה רבות על העבודה, ובפעמים רבות אף הביא את הפכה.<br /> <br /> <br /> ==סוף דבר==<br /> שלוש שנים לאחר אישור התקציב ע&quot;י ארגון יק&quot;א, הוחלט בארגון לצמצם אותו, ומתוך מליון פראנקים ניתנו בסופו של דבר לחברת מפיצי ההשכלה ארבע מאות אלף פראנקים בלבד. <br /> <br /> בא' ממכתבי הרבי זמן קצר לאחר ביטול התקציב מעלה הרבי השערה שאולי בוטל בעקבות המחאות נגד חברת מפיצי ההשכלה{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ג, אגרת תתיג ותתטו. בתתטו כותב שאין לדעת מהי הסיבה לכך, אולי בגלל המחאות; ובמבוא לקונטרס ומעין ע' 21, שע&quot;י התעסקות הרבי עבר התקציב לייסוד בית חרושת לאריגה בדוברובנה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%22%D7%90&diff=335946 2020-05-10T22:57:08Z

<p>תיכף ומיד ממש!: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;יק&quot;א&#039;&#039;&#039; (ראשי התבות של &#039;&#039;&#039;יידישע קאלאניזיישן אסוסיאיישן&#039;&#039;&#039;) הוא איגוד יהודי שהוקם בשנת תרנ...&quot;</p> <hr /> <div>'''יק&quot;א''' (ראשי התבות של '''יידישע קאלאניזיישן אסוסיאיישן''') הוא איגוד יהודי שהוקם בשנת [[תרנ&quot;א]] ומעודד עד היום הגירה והתיישבות מתוכננת של יהודים - בארץ ישראל ובחוצה לארץ, ועל איגוד זה פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלא ייתן מכספיו לתנועות ה[[השכלה]].<br /> <br /> ==ראשית דבר==<br /> במשך השנים [[תרנ&quot;ז]]-[[תר&quot;ס]] ייסדה [[השכלה|חברת מפיצי ההשכלה]] כמאה וחמישים בתי ספר ברחבי רוסיה. עם ריבוי בתי הספר גדלו ההוצאות, וחברת ההשכלה פנתה בבקשת עזר לאיגוד יק&quot;א.<br /> <br /> מרכז יק&quot;א היה ב[[פריז]] ונוהל בשנים אלו ע&quot;י הרב צדוק כהן - רבה הראשי של פריז, והרב לעווין - שהיה נשיא הארגון. אל רבנים אלו הגיע הברון דוד גינזבורג בבקשת העזר לחברת ההשכלה, והאיגוד נענה לו בסכום אגדי של 1,000,000 פראנק (סכום השווה בזמן ההוא ל400,000 רובל).<br /> <br /> מידע זה הגיע לרבי מתוך ידיעה שהתפרסמה בעיתון 'המליץ' ב[[א' אדר ב']] תר&quot;ס.<br /> <br /> ==המערכה לביטול התקציב==<br /> לאחר התייעצות ממושכת של מספר חודשים עם עסקני אנ&quot;ש, החליט הרבי ב[[כ&quot;א מנחם אב]] [[תר&quot;ס]] לפתוח במערכה מיוחדת לביטול התקציב. הנימוק הרשמי בבקשת ביטול התקציב לחברת מפיצי ההשכלה היה הנימוק שהאיגוד נועד לעידוד יישוב היהודים ופרנסתם, ולא לתמיכה בבתי ספר לנערים, ולא לשם כך הוזילו אנשים מספם לאיגוד.<br /> <br /> על ניהול המערכה הפקיד הרבי את הרב [[אברהם אבא פרסון]] שבמשך חודשים ארוכים נסע בכל רחבי אירופה לצורך המלחמה בתנועת ההשכלה.<br /> <br /> במשך השנתיים הבאות, התנהלה פעילות עניפה בנושא על ידי הרבי ושלוחיו{{הערה|על פעילות זו כתב הרבי (ח&quot;ג, אגרת תשמו): &quot;אם אבאר לכ' כל הדברים בפרטיות מה שעברו בזה במשך החורף עד עתה תקצר היריעה מהכיל ואם יהיו כל הימים דיו כו'&quot;.}}. <br /> <br /> הרבי עצמו כתב להנהלת יק&quot;א בענין. הרבי השתדל לצרף עוד רבנים ואישי ציבור שישפיעו על יק&quot;א, ביניהם גדולי רבני רוסיה דאז - רבי [[אליהו חיים מייזל]] מלודז', רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ורבי [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מ[[וילנה]]. גם לרבנים אלו היה ר' [[אברהם אבא פרסון]] שלוחו של הרבי.<br /> <br /> גם הרבי בעצמו ביקר בפריז ונפגש עם עסקנים בנושא.<br /> <br /> היות וארגון יק&quot;א נוהל בפריז, מכתבי הרבנים והתעמולה הרבה שעשה הרבי בנושא היתה צריכה להיתרגם צרפתית, פרט שהקשה רבות על העבודה, ובפעמים רבות אף הביא את הפכה.<br /> <br /> <br /> ==סוף דבר==<br /> שלוש שנים לאחר אישור התקציב ע&quot;י ארגון יק&quot;א, הוחלט בארגון לצמצם אותו, ומתוך מליון פראנקים ניתנו בסופו של דבר לחברת מפיצי ההשכלה ארבע מאות אלף פראנקים בלבד. <br /> <br /> בא' ממכתבי הרבי זמן קצר לאחר ביטול התקציב מעלה הרבי השערה שאולי בוטל בעקבות המחאות נגד חברת מפיצי ההשכלה{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ג, אגרת תתיג ותתטו. בתתטו כותב שאין לדעת מהי הסיבה לכך, אולי בגלל המחאות; ובמבוא לקונטרס ומעין ע' 21, שע&quot;י התעסקות הרבי עבר התקציב לייסוד בית חרושת לאריגה בדוברובנה.}}.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%A2%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=335922 2020-05-10T22:10:32Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* נדודי הישיבה וסגירתה */</p> <hr /> <div>'''תומכי תמימים זעמבין''' היא הישיבה הראשונה (יחד עם [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) שנפתחה במסגרת ישיבות [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> ==התייסדות הישיבה==<br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], עם התייסדותה של ישיבת '''[[תומכי תמימים]]''' על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]], נפתחה מחלקה של הישיבה בעיר '''[[זעמבין]]''', לבעלי הכשרון, בעוד מספר מצומצם בלבד של תלמידים יישארו ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ב ע' ק, אגרת שצו.}}. גם לתלמידים שנשארו בליובאוויטש לא היתה מסגרת ישיבתית מסודרת, אלא כמו ה'יושבים' שלמדו בעיירה מאז ומקדם, מה שהפך את הישיבה בז'עמבין ליסוד והתשתית לכל מערך ישיבות תומכי תמימים.<br /> <br /> על הישיבה בזעמבין - שכאמור יועדה לבעלי כשרון המתאימים להבנת [[דברי אלוקים חיים|דברי חסידות]] עמוקים - הופקד ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], שהיה ידוע כבעל הסברה מעולה. בשנותיה הראשונות של הישיבה{{הערה|עד לתחילת שנת [[תרס&quot;ב]]]].}} היה הרב אסתרמן מופקד גם על לימוד ה[[נגלה]] בישיבה{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אגרת פה.}}. הרב אסתרמן ניהל את הישיבה בכל שנות קיומה.<br /> <br /> הגרעין הראשוני של הישיבה היווה חמשה עשר תלמידים, אך בשנת [[תר&quot;ס]] נמנו על תלמידיה יותר מחמישים בחורים.<br /> <br /> בשנה הראשונה להתייסדות הישיבה אכלו הבחורים אצל המשפחות בעיר, בתורנות מסודרת לפי ימים, אך לאחר שנה נתן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוראה מיוחדת שכל התלמידים יאכלו יחד.<br /> <br /> ==נדודי הישיבה וסגירתה==<br /> בקיץ תר&quot;ס היתה [[שריפה]] גדולה בכל העיר ונשרף מקום מושב התלמידים, בתי המדרש והאכסניות. בעקבות המאורע שלחו ערים ועיירות רבות בקשה לרבי שיעביר את הישיבה למקומם. לאחר מיון וניפוי מדוקדק של העיירות נותרו שתי עיירות שהיו ראויות לייסד בתוכן ישיבת תומכי תמימים, וביניהם נערכה הגרלה, כשהזוכים היו תושבי קובליץ. ואכן מיד לאחר [[חג השבועות]] התלמידים נסעו לעיירה והקימו שם את ישיבת [[תומכי תמימים קובליץ]].<br /> <br /> סניף הישיבה השתקע בקובליץ למשך כשנה, עד לקיץ [[תרס&quot;א]], אז{{הערה|[[ה' אייר]].}} מסר הרבי שהמקום אינו מתאים לישיבה, והבחורים עברו למשך הקיץ לליובאוויטש. בליובאוויטש שהו בחורים כשנה, עד שבקיץ [[תרס&quot;ב]] נסתיימה בניית הישיבה בזעמבין, והתלמידים חזרו למקומם המקורי.<br /> <br /> הישיבה בזעמבין המשיכה להתקיים עד קיץ שנת [[תרס&quot;ה]], אז ב[[ט&quot;ו סיון]] נפטר הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] משפיע ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ועם פטירתו נקרא הרב שמואל גרונם אסתרמן לעבור לישיבה בליובאוויטש, ועמו עברו כל תלמידי הישיבה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב שמעיה הכט, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf תומכי תמימים זעמבין]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 42<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ז]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%A2%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=335921 2020-05-10T22:10:06Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* נדודי הישיבה וסגירתה */</p> <hr /> <div>'''תומכי תמימים זעמבין''' היא הישיבה הראשונה (יחד עם [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) שנפתחה במסגרת ישיבות [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> ==התייסדות הישיבה==<br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], עם התייסדותה של ישיבת '''[[תומכי תמימים]]''' על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]], נפתחה מחלקה של הישיבה בעיר '''[[זעמבין]]''', לבעלי הכשרון, בעוד מספר מצומצם בלבד של תלמידים יישארו ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ב ע' ק, אגרת שצו.}}. גם לתלמידים שנשארו בליובאוויטש לא היתה מסגרת ישיבתית מסודרת, אלא כמו ה'יושבים' שלמדו בעיירה מאז ומקדם, מה שהפך את הישיבה בז'עמבין ליסוד והתשתית לכל מערך ישיבות תומכי תמימים.<br /> <br /> על הישיבה בזעמבין - שכאמור יועדה לבעלי כשרון המתאימים להבנת [[דברי אלוקים חיים|דברי חסידות]] עמוקים - הופקד ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], שהיה ידוע כבעל הסברה מעולה. בשנותיה הראשונות של הישיבה{{הערה|עד לתחילת שנת [[תרס&quot;ב]]]].}} היה הרב אסתרמן מופקד גם על לימוד ה[[נגלה]] בישיבה{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אגרת פה.}}. הרב אסתרמן ניהל את הישיבה בכל שנות קיומה.<br /> <br /> הגרעין הראשוני של הישיבה היווה חמשה עשר תלמידים, אך בשנת [[תר&quot;ס]] נמנו על תלמידיה יותר מחמישים בחורים.<br /> <br /> בשנה הראשונה להתייסדות הישיבה אכלו הבחורים אצל המשפחות בעיר, בתורנות מסודרת לפי ימים, אך לאחר שנה נתן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוראה מיוחדת שכל התלמידים יאכלו יחד.<br /> <br /> ==נדודי הישיבה וסגירתה==<br /> בקיץ תר&quot;ס היתה [[שריפה]] גדולה בכל העיר ונשרף מקום מושב התלמידים, בתי המדרש והאכסניות. בעקבות המאורע שלחו ערים ועיירות רבות בקשה לרבי שיעביר את הישיבה למקומם. לאחר מיון וניפוי מדוקדק של העיירות נותרו שתי עיירות שהיו ראויות לייסד בתוכן ישיבת תומכי תמימים, וביניהם נערכה הגרלה, כשהזוכים היו תושבי [[קובליץ]]. ואכן מיד לאחר [[חג השבועות]] התלמידים נסעו לעיירה והקימו שם את ישיבת [[תומכי תמימים קובליץ]].<br /> <br /> סניף הישיבה השתקע ב[[קובליץ]] למשך כשנה, עד לקיץ [[תרס&quot;א]], אז{{הערה|[[ה' אייר]].}} מסר הרבי שהמקום אינו מתאים לישיבה, והבחורים עברו למשך הקיץ לליובאוויטש. בליובאוויטש שהו בחורים כשנה, עד שבקיץ [[תרס&quot;ב]] נסתיימה בניית הישיבה בזעמבין, והתלמידים חזרו למקומם המקורי.<br /> <br /> הישיבה בזעמבין המשיכה להתקיים עד קיץ שנת [[תרס&quot;ה]], אז ב[[ט&quot;ו סיון]] נפטר הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] משפיע ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ועם פטירתו נקרא הרב שמואל גרונם אסתרמן לעבור לישיבה בליובאוויטש, ועמו עברו כל תלמידי הישיבה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב שמעיה הכט, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf תומכי תמימים זעמבין]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 42<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ז]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%A2%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=335917 2020-05-10T22:08:35Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>'''תומכי תמימים זעמבין''' היא הישיבה הראשונה (יחד עם [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) שנפתחה במסגרת ישיבות [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> ==התייסדות הישיבה==<br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], עם התייסדותה של ישיבת '''[[תומכי תמימים]]''' על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]], נפתחה מחלקה של הישיבה בעיר '''[[זעמבין]]''', לבעלי הכשרון, בעוד מספר מצומצם בלבד של תלמידים יישארו ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ב ע' ק, אגרת שצו.}}. גם לתלמידים שנשארו בליובאוויטש לא היתה מסגרת ישיבתית מסודרת, אלא כמו ה'יושבים' שלמדו בעיירה מאז ומקדם, מה שהפך את הישיבה בז'עמבין ליסוד והתשתית לכל מערך ישיבות תומכי תמימים.<br /> <br /> על הישיבה בזעמבין - שכאמור יועדה לבעלי כשרון המתאימים להבנת [[דברי אלוקים חיים|דברי חסידות]] עמוקים - הופקד ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], שהיה ידוע כבעל הסברה מעולה. בשנותיה הראשונות של הישיבה{{הערה|עד לתחילת שנת [[תרס&quot;ב]]]].}} היה הרב אסתרמן מופקד גם על לימוד ה[[נגלה]] בישיבה{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אגרת פה.}}. הרב אסתרמן ניהל את הישיבה בכל שנות קיומה.<br /> <br /> הגרעין הראשוני של הישיבה היווה חמשה עשר תלמידים, אך בשנת [[תר&quot;ס]] נמנו על תלמידיה יותר מחמישים בחורים.<br /> <br /> בשנה הראשונה להתייסדות הישיבה אכלו הבחורים אצל המשפחות בעיר, בתורנות מסודרת לפי ימים, אך לאחר שנה נתן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוראה מיוחדת שכל התלמידים יאכלו יחד.<br /> <br /> ==נדודי הישיבה וסגירתה==<br /> בקיץ תר&quot;ס היתה [[שריפה]] גדולה בכל העיר ונשרף מקום מושב התלמידים, בתי המדרש והאכסניות. בעקבות המאורע שלחו ערים ועיירות רבות בקשה לרבי שיעביר את הישיבה למקומם. לאחר מיון וניפוי מדוקדק של העיירות נותרו שתי עיירות שהיו ראויות לייסד בתוכן ישיבת תומכי תמימים, וביניהם נערכה הגרלה, כשהזוכים היו תושבי [[קובליץ]]. ואכן מיד לאחר [[חג השבועות]] התלמידים נסעו לעיירה והקימו שם את ישיבת [[תומכי תמימים קובליץ]].<br /> <br /> סניף הישיבה השתקע בקובליץ למשך כשנה,עד לקיץ [[תרס&quot;א]],אז{{[[ה' אייר]].}} מסר הרבי שהמקום אינו מתאים לישיבה, והבחורים עברו למשך הקיץ לליובאוויטש. בליובאוויטש שהו בחורים כשנה, עד שבקיץ [[תרס&quot;ב]] נסתיימה בניית הישיבה בזעמבין, והתלמידים חזרו למקומם המקורי.<br /> <br /> הישיבה בזעמבין המשיכה להתקיים עד קיץ שנת [[תרס&quot;ה]], אז ב[[ט&quot;ו סיון]] נפטר הרב [[שמואל בצלאל שעפטל]] משפיע ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ועם פטירתו נקרא הרב שמואל גרונם אסתרמן לעבור לישיבה בליובאוויטש, ועמו עברו כל תלמידי הישיבה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב שמעיה הכט, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf תומכי תמימים זעמבין]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 42<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ז]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%98&diff=335896 2020-05-10T21:16:15Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גלט1.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר גלט]]<br /> [[קובץ:גלאט2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> הרב '''אליעזר גלט''', התפרסם כאיש [[חינוך]], עסק בהוראה כמחנך, וכמנהל בית ספר, וכרכז המגמה לחינוך מיוחד ב[[מכללת בית רבקה]]. התגורר בקריית יערים (טלזסטון) נפטר ב[[כ' אדר ב']] [[ה'תשע&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> הרב גלט נולד ב[[ארצות הברית]], שם [[נישואין|נשא]] את זוגתו יהודית. לאחר חתונתו עלה ל[[ארץ הקודש]] וכעבור תקופה הכיר את זקן רבני חב&quot;ד בארץ הקודש הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]] דאז. במשך כ-16 שנים למד עם הרב לנדא שיעור בחסידות מידי ליל שישי, עד לפטירתו של הרב לנדא. לימוד משותף זה היה הגורם העיקרי בהתקרבותו של הרב גלט לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שהתגורר במספר מקומות, התיישב ביישוב החרדי-ליטאי קריית יערים (טלז-סטון), בה היה יחד עם משפחתו במשך זמן רב החב&quot;דניקים היחידים ביישוב. באופן טבעי הפך הרב גלט לכתובת לכל עניין חסידי וחב&quot;די, כשבין היתר למד חסידות עם אנשים באופן פרטי, ותקופה אף מסר שיעור בחסידות לנשות היישוב.<br /> <br /> את [[הפצת המעיינות]] לא הגביל ליישובו, בין היתר היה מוסר שיעור [[תניא]] ב[[אנגלית]] בבית חב&quot;ד חשמונאים, וכן שיעורים והתוועדויות בבית חב&quot;ד [[בני עי&quot;ש]], מקום השליחות של חתנו הרב קרניאל.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה ב[[שבת קודש]] [[כ' אדר ב']] תשע&quot;ד]].<br /> <br /> ביום השנה הרביעי לפטירתו נכתב ספר תורה לזכרו והוכנס לבית הכנסת החבד&quot;י באלעד דרך מצוותיך.<br /> <br /> ==בשדה החינוך==<br /> הרב אליעזר היה איש חינוך בכל רמ&quot;ח איבריו, שעסק מרבית חייו בשדה החינוך, במגוון תפקידים בעלי השפעה ארצית ואף עולמית. במשך מספר שנים לאחר חתונתו עבד כמורה ומחנך אהוב, בהמשך ניהל בית ספר לחינוך מיוחד במאה שערים עבור ילדים שהגיעו ממשפחות קשות יום, והעניק להם חם ו[[אהבה]] כמו שרק הוא ידע. <br /> <br /> המשך דרכו החינוכית היה במכללת [[בית רבקה (כפר חב&quot;ד)|בית רבקה]] בה היה רכז מסלול הכשרת מורות ל'חינוך מיוחד'. תלמידותיו מספרות בדמע על איש חינוך מיוחד מזן נדיר שקשה למצוא בדורנו. יחסו המיוחד לתלמידות התבטא במקרים רבים בעזרה שניתנה באופן אישי אכפתי לכל אחת. גם כשהתחתנו היה טורח ומשתדל להגיע. כשנפגש מקרוב במקרה של תלמידה גיורת שלמדה ב'בית רבקה', ללא משפחה תומכת, החליטו הוא וזוגתו שתחי' לאמץ אותה כבת ודאגו לכל מחסור. גם לאחר שהתחתנה עם בן זוגה, המשיכו הרב גלט ורעייתו לתמוך בהם וללוותם. כיום בני זוג אלו הם שלוחים שהקימו בית חב&quot;ד לתפארה בארץ הקודש.<br /> <br /> לאור נסיונו העשיר וחכמתו הרבה היה מרצה מבוקש בתחום החינוך, והוא מצידו לא 'מנע בר', היה נוסע למוסדות חינוך וקהילות חב&quot;ד ברחבי העולם ומדריך הורים, מורים ומנהלים. גם בארץ הקודש שימש אבן שואבת לרבים מ[[אנ&quot;ש]] שהיו מתייעצים עמו והוא השיב לכל אחד במאור פנים, בחיוך ובחכמה, בין היתר התנדב לייעץ בקהילות חב&quot;ד השונות בשיתוף עם מוסדות החינוך המקומיים.<br /> <br /> כשהתבקש להעניק 'טיפ' חינוכי במסגרת אחת ההרצאות אמר: &quot;מורה שרוצה לדעת מהי השיטה הנכונה לחנך, כיצד לגרום שהתלמידים יושפעו ממנו ויכבדו אותו, אני מציע לו לעשות את מה שאני עושה מידי שנה בעשרים השנים האחרונות: שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, אני לוקח לעצמי פסק זמן ולומד ביסודיות את &quot;כללי החינוך וההדרכה של האדמו&quot;ר הקודם&quot;.<br /> <br /> כל מי שהגיע לפגוש ברב הדור הפנים, התקבל במאור פנים וחיוך כובש ומשמח לבבות. הרב גלט ידע להקשיב לאנשים היה מאזין להם ומאפשר להם לפרוק כל מה שעל ליבם, תומך כשצריך בתובנות ועצות. דוגמה קטנה לחסד ששפע, מעשים שבכל יום, סיפר שכן מטלז-סטון שבמשך שנים ארוכות לקח הרב גלט את בנו ללא כל תמורה, בשמחה ומכל הלב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אשתו יהודית. <br /> * בנו הרב אבי טוביה גלט, מאנ&quot;ש בראשון לציון<br /> * חתנו הרב יהודה סלפושניק מאנ&quot;ש בערד עוסק ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות<br /> * חתנו הרב אהרן יהושע קרניאל שליח הרבי ב[[בני עי&quot;ש]]<br /> * בנו יואל יוסף מאנ&quot;ש אלעד, בנו אפרים מאלעד. <br /> <br /> {{מיון רגיל: גלט אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=335886 2020-05-10T20:47:10Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל ליפסקר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> ר' '''ישראל ליפסקר''' ([[י&quot;ג אדר]] [[תש&quot;ו]]-[[כ&quot;ח אייר]] [[תשע&quot;א]]), מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ראשון לציון]], מייסד תלמוד תורה חפץ חיים בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ג אדר]] [[תש&quot;ו]] לאביו ר' [[אריה זאב ליפסקר]] ואמו מרת מלכה.<br /> <br /> היה מעסקני ועמודי התווך של קהילת חב&quot;ד ב[[ראשון לציון]], וממייסדיה.<br /> <br /> פרק מיוחד בתולדות חייו היתה ישיבת 'אחי תמימים' בראשון לציון שלאורך שנים ארוכות עבד בה בהתנדבות מליאה כמנהל הישיבה וחילק משכורות רבות מהונו הפרטי, כדי למנוע את סגירתה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] הקים חתנו הר' [[בנימין זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין נחום זילברשטרום]] את [[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה חב&quot;ד בעיר]], מוסד בו תמך כלכלית הרב ליפסקר. תלמוד התורה נקרא על שם אמו של הרב ליפסקר, מרת מלכה.<br /> <br /> שנים ארוכות חלה בסכרת וסבל מבעיות בריאותיות נוספות, בשנת [[תש&quot;ע]] חלה בחיידק הרסני ובמשך שנה נלחמו הרופאים על חייו. ב[[כ&quot;ח באייר]] [[תשע&quot;א]] נפטר ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]], לצד אחיו הרב [[בן ציון ליפסקר]].<br /> <br /> שנה לאחר פטירתו הוכנס [[ספר תורה]] לזכרו ל[[תלמוד תורה אור מלכה]] ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> רעייתו, גב' חיה ברנדלה ליפסקר<br /> <br /> ;ילדיו<br /> * מרת מירי שניאורסון, [[כפר חב&quot;ד]] אשת ר' ישראל יוסף שניאורסון מצאצאי בעל התניא והבעש&quot;ט<br /> * מרת בת שבע, אשת ר' [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין זילברשטרום]], מנהל המוסדות ו[[תלמוד תורה אור מלכה]] חב&quot;ד ב[[ראשון לציון]].<br /> * הרב יוסף יצחק ליפסקר, מנהל תלמוד תורה חב&quot;ד ב[[מוסקבה]].<br /> * מרת אסתר, אשת ר' אלאור ולנר.<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפסקר ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ראשון לציון: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=335748 2020-05-10T12:57:00Z

<p>תיכף ומיד ממש!: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;ספר התורה של יהודי רוסיה&#039;&#039;&#039; הוא ספר תורה מיוחד שנכתב במסגרת ספר תורה הכללי לאחדות ישראל...&quot;</p> <hr /> <div>'''ספר התורה של יהודי רוסיה''' הוא ספר תורה מיוחד שנכתב במסגרת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] עבור עולי רוסיה.<br /> <br /> ==היוזמה==<br /> במסגרת ההתעוררות הגדולה שנוצרה בעקבות קריאתו של [[הרבי]] לכתיבת ספרי תורה לאחדות עם ישראל, יזם הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] יחד עם הרב [[מרדכי קוזלינר]] ו[[גרשון בער שיף]] - עולי רוסיה בעצמם - כתיבת ספר תורה מיוחד עבור יהודי [[רוסיה]], הן אלו שעלו משם, והן אלו שנשארו תחת שלטון ה[[ק.ג.ב]] ללא יכולת לצאת מגבולות המדינה.<br /> <br /> כתיבת ספר זה היתה בגדר חידוש כיון שהרבי ביקש שלא להרבות בוועדים נפרדים שיתעסקו בכתיבת ספרי תורה אלא הכל ירוכז תחת גוף אחד בארץ הקודש, ולכן ביקשו מהרבי רשות מיוחדת עבור ספר תורה זה. מענה הרבי היה מצד אחד שההחלטה שייכת לוועד שבארץ הקודש, אך הוסיף &quot;נתקבל ותשואות חן ודבר בעתו&quot;. הועד בארץ הקודש אישר את ההצעה, והוקם ועד מיוחד בראשות הרבנים היוזמים שיתעסק ברישום יהודים לספר תורה זה.<br /> <br /> ==הביצוע==<br /> רישום היהודים לספר התורה ארך למעלה מארבע שנים, באיסוף מדוקדק של שמות היהודים שנמצאים מעבר ל&quot;מסך הברזל&quot;, שנרשם בכרטיסיות מסודרות.<br /> <br /> הרבי התייחס לספר תורה זה באופן מיוחד במספר שיחות{{הערה|לדוגמא: ט&quot;ו באב תשמ&quot;ו.}}, בהם הסביר שכתיבת ספר תורה זה פועלת אחדות מעל כל ההגבלות שמציב &quot;מסך הברזל&quot;, וגורם ש&quot;אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים&quot;{{הערה|תלמוד בבלי מסכת פסחים פה, ב.}}.<br /> <br /> רובו של ספר התורה נכתב ע&quot;י הרב אליהו וולוביק, ובמקצתו ע&quot;י הרב שמשון כהנא.<br /> <br /> סיום ספר התורה נערך ברוב פאר ביום ראשון [[י&quot;ט מנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]], בבית הכנסת הגדול ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], במעמד אישים רבים.<br /> <br /> על מעמד ההקפות ניצחו החסידים - הרב [[צבי גרינוולד]], הרב [[אברהם אלתר הבר]] ופרופסור [[ירמיהו ברנובר]].<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=335645 2020-05-10T01:08:26Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>לפי מה שכתוב פה בערך הוא חגג 91 {{אנונימי}}<br /> :תרפ&quot;ד עד תשע&quot;ה זה 90 שנה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ה 10:03, 5 בינואר 2015 (UTC)<br /> ::לפני התיקון שלי היה כתוב בערך שהוא נולד בתרפ&quot;ד (ועד תשע&quot;ה זה אכן 91 שנה), אבל הוא נולד בתרפ&quot;ה, וכמו שתוקן.</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=335644 2020-05-10T01:04:17Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>'''ספר תורה כללי''' הם ספרי תורה רבים שנכתבו עבור כל עם ישראל, לאור קריאתו של הרבי לאחד עם ישראל ע&quot;י אותיות בספר תורה.<br /> <br /> ==ראשית המבצע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]] [סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של [[ראש השנה]] הרחיב הרבי בפרטי התכנית, ש[[תלמידי התמימים]] ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|&quot;לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר&quot;}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.<br /> <br /> הרבי הוסיף בשיחה זו שניתן לכתוב את ספרי התורה לפי מנהג העדה - כל אחד לפי מנהגו, בצורת כתיבה של מנהגי חב&quot;ד, אשכנז, ספרד, תימן וכו'.<br /> <br /> במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]]{{הערה|'יו&quot;ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> כמו&quot;כ הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר{{הערה|כמו המחיר של []אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> בנוגע לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע&quot;י מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> על אף הערות הרבי על החלטות הנהלת המבצע - לא ביטל הרבי את החלטותיהם והשאיר בידם את ההחלטה הפרטית{{הערה|&quot;כמובן מצידי רק ההצעה בכללותה, פרטי' שייך לההנהלה. וגם הנ&quot;ל כתבתי לגודל פשטות הענינים&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> ==התפשטות המבצע==<br /> כפי שהוזכר הרבי מסר את האחריות לכתיבת ספר התורה לאחדות נשי ובנות ישראל ל[[בית רבקה]], שהחלו בכתיבת הספר ב[[ו' תשרי]]. את מעגל המשתתפים הרחיב הרבי לכל אלו ה&quot;מסייעים&quot; לבית רבקה, גם כאלו שמסייעים בקניית האות. ואכן מוסדות בית רבקה ברחבי העולם ובעיקר בארץ הקודש{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב [[שמואל חפר]] שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך]].}} רשמו יהודים כמספר האותיות בספר התורה בתקופת זמן של חצי שנה, וסיימו את ספר התורה ב[[ד' ניסן]]{{הערה|התכנון המקורי היה לסיים את ספר התורה ב[[י&quot;א ניסן]] יום הולדתו ה'''80''' של הרבי שחל בשנו זו ביום ראשון המתאים לחגיגות ב[[ארה&quot;ב]], אך הרבי שלל תכנון זה מצד הסיבה שספר התורה קובע 'ברכה' לעצמו, ולכן נקבע הסיום ליום ראשון שבוע קודם - ד' ניסן.}}.<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר התורה. את האחריות להפעלת הועד נטלו הרבנים [[שמואל פרומר]], [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], ו[[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[זושא וילימובסקי]], ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. לאחר שסיימו את הספר הראשון, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם ב[[ל&quot;ג בעומר]] במירון, שאל הרב אוירכמן את הרבי האם להמשיך לכתוב ספרי תורה נוספים. הרבי השיב: &quot;ובתנאי שימשיכו לכתוב ספרי תורה כל זמן שישנו יהודי א' שאין לו אות בספר התורה&quot;.<br /> <br /> בד' תשרי - למחרת התחלת כתיבת ספר התורה הראשון - דיווח הרב דוד רסקין לרבי על מקומות נוספים ברחבי העולם שהודיעו להם על המבצע. כמענה אמר לו הרבי שבמקומות רבים הבינו שעליהם לכתוב ספר תורה לעצמם. ומכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדות המתעסקות כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו. כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים מרכזיים שהמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין, הוועד של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' בארה&quot;ב והרב [[שמואל חפר]] באה&quot;ק, והוועד של אה&quot;ק בראשות שלוחי הרבי ל[[חיפה]] והקריות.<br /> <br /> יוצאים מן הכלל היו ספרי תורה מיוחדים, כמו [[ספר התורה לחיילי צה&quot;ל]] אותו יזם הרבי בעצמו, ספר התורה של שלוחי הרבי ב[[קליפורניה]] בראשות הרב [[שלמה קונין]], ספר התורה לעולי רוסיה וספר התורה לקהילת הספרדים בארגון [[בית חב&quot;ד]] בנתיבות.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה - ס&quot;ת הכללים&quot; - ב[[התוועדות]] שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט'לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו', שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין רק, שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] נכתבו כעשרים וחמשה ספרי תורה {{הערה|שבעה מתוכם ע&quot;י הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> הוראה מיוחדת היתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> אין כל הגבלה על כמות האותיות וכל אחד יכול לרכוש כמה שחפץ, גם במידה ורכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות לקהילות הספרדים.<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב העכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב פנחס טייץ - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קרית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון .הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קרית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות {{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> <br /> ==התבטאויות מיוחדות==<br /> בכל שנת תשמ&quot;ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו&quot;כ הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדיות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> <br /> == פרטי הוועד ==<br /> הוועד לכתיבת ס&quot;ת לאחדות ישראל, ת. ד. 770 קרית מוצקין. טל' 04-8738124. דוא&quot;ל: info@sefertora.org אינטרנט: http://www.sefertora.org/index.html.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאות ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=335603 2020-05-09T19:01:00Z

<p>תיכף ומיד ממש!: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איידלמן נואם ב[[התוועדות]] מרכזית ב-[[770]] ([[י&quot;ט כסלו]] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> הרב '''דוד הלוי איידלמן''' ([[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ה]]-[[י&quot;א טבת]] [[תשע&quot;ה]], 1924-2015) היה משלוחי [[הרבי]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]] שפעל בעיר ספרינגפילד, שבמסצ'וסטס. עמד בראש מוסדות חב&quot;ד המקומיים וניהל את הישיבה האקדמית המעניקה השכלה כללית ברוח היהדות תוך שמירה על עקרונות היסוד של שמירת תורה ומצוות, ובשנותיו האחרונות היה השליח הוותיק ביותר בעולם, בעל רקורד העשיה הארוך וה[[עשירות|עשיר]] ביותר. לאור נסיונו הרב בתחום החינוך, העניק הרצאות רבות בתחום שזכו לביקוש רב בין המחנכים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ה]] בבולטימור שב[[מרילנד]] לאביו ר' יחזקאל מאיר ולאמו מרת טובה לאה שהיו שומרי תורה ומצוות ויראי שמים, אך לא הכירו את [[דרכי החסידים]].<br /> <br /> כבר מילדותו נמשך לבו אחרי חסידות חב&quot;ד, ועם הזמן יצר קשר עם הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]], שכיהן כרבנות בעיר והתעסק רבות עם הנוער במטרה לשלוח אותם לישיבות ולחינוך תורני.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] התעתד לגמור את לימודיו ב''היי סקול'' ולהמשיך בלימודים בקולג'. תעודתו מה'היי סקול' היתה צריכה להגיע כשבועיים לאחר חג השבועות, והרב אקסלרוד שכנע אותו ליסע מיד לאחר [[חג השבועות]] ל[[ניו יורק]] וללמוד שם שנה אחת. על אף הפצרותיו ואזהרותיו של אביו בקשיים שנסיעה זו תגרום לו במציאת פרנסה ו[[שידוך]], נסע דוד איידלמן ב[[ח' סיוון]] (אסרו חג השבועות) יחד עם חבירו יהודה ליעב לניו יורק, ושם היו צריכים להחליט האם ללמוד [[תומכי תמימים המרכזית|בישיבה שב770]] או בישיבת [[תורה ודעת]]. לבסוף החליטו ללמוד ב[[770]], שם קיבל את פניהם ר' [[יוחנן גורדון]] שערך להם סיור במקום.<br /> <br /> דוד איידלמאן וחבירו היו התלמידים הראשונים בישיבה שהגיעו מחוץ לעיר והישיבה שכרה במיוחד בעבורם דירה בפינת הרחובות 'איסטערן פארקוויי' ו'באפאלו'{{הערה|מפאת ריחוק הדירה ממקום הלימוד ('''שבעה בלאקים'''), כשהצטרפו שני בחורים נוספים שהתגוררו מחוץ לעיר קנו ארבעת הבחורים רכב שהתקלקל מספר פעמים, עד שלאחר שנה קנתה הישיבה את בנין 767 בסמיכות למקום הישיבה}}.<br /> <br /> בישיבה למד בכיתת התלמידים המבוגרים אצל ר' [[שניאור זלמן גוראריה]. עם חביריו לספסל הלימודים נמנו ר' יצחר נח פאפאק, ר' שמעון אהרון סמפסון, ר' שלום חאסקינד, ר' משה קאזרנובסקי ור' אברהם וויינגארטן. עם חביריו הטובים נמנו ר' [[יצחק זלמן פוזנר]], ור' [[שלמה קרליבך]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם מרת לאה, בתו של החסיד ר' [[יעקב ישראל זובער]]. בשנת [[תש&quot;ט]] נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעיר ספרינגפילד שבמסצ'וסטס, והתמנה כרב שכונה מקומי.<br /> <br /> בהמשך הקים את הישיבה האקדמית הפועלת ברוח היהדות ומעניקה השכלה כללית תוך שמירה על עקרונות היסוד של שמירת תורה ומצוות, ובאותן שנים ייסד גם את ישיבת [[אחי תמימים ספרינגפילד]].<br /> <br /> לרגל יום הולדתו ה-90, התכנסו בני משפחה וידידם להודות לו על תרומתו לקהילה, וביום חמישי בערב חש שלא בטוב והובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] ונפטר למחרת ביום שישי [[י&quot;א טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> • אביו, ר' יחזקאל מאיר הלוי איידלמן<br /> <br /> בניו:<br /> <br /> • הרב יעקב ישראל הלוי איידלמן<br /> <br /> • ר' יוסף יצחק הלוי איידלמן<br /> <br /> חתניו: <br /> <br /> • ר' יעקב גולדשטיין <br /> <br /> • ר' [[זלמן יהודה דייטש]] - נגיד חסידי ועסקן חשוב שהתגורר ב[[קראון הייטס]] ונפטר בצעירותו.<br /> <br /> • ר' שלום טעננבוים<br /> <br /> • ר' יוסף יצחק מוצקין<br /> <br /> • ר' שלמה איזאגווי<br /> <br /> • ר' נח קאסאווסקי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/818245 אהבה ללא גבולות]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1001734 אבא]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280220 אף אחד לא יכול לעמוד מול כוחם של הצעירים]''' - הרב איידלמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=10073 בזכותכם הנוער היהודי גאה]''' - דיווח על דינר למטרת גיוס כספים עבור ה'ישיבה אקדמי' שבניהולו {{שטורעם}}<br /> *תמי הולצמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/9/17/198368922386.html שר האוצר החב&quot;די של ספרינגפילד]''' סיפורו קירובו של אחד מהתורמים הגדולים לפעילות של הרב איידלמן, בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://crownheights.info/shlichus/466813/veteran-educators-90th-birthday-marked-by-community הקהילה חוגגת את יום הולדתו של המחנך הוותיק], באתר [[קראון הייטס]] אינפו (אנגלית)<br /> *{{קישור חבד און ליין|87430|קראון-הייטס: מאות ליוו למנוחות את זקן השלוחים ● תיעוד||י&quot;ד טבת תשע&quot;ה}}<br /> *שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/7/229517635265.html מנער אמריקאי לחסיד של פעם]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 956, י&quot;ח טבת תשע&quot;ה<br /> <br /> {{מיון רגיל:איידלמן, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

תיכף ומיד ממש! https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=335528 2020-05-08T10:40:46Z

<p>תיכף ומיד ממש!: /* אתה מ770 */</p> <hr /> <div>{{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=בינוני|יישור=ימין}}<br /> {{בה}}<br /> תרגיע ומהר, זה אתר שנועד להפצת המעיינות ולא להפצת סכסוכים ומחלוקות! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:45, י&quot;ח באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> : אם לא תתחיל להתעסק בערכים תוכניים, אבקש את אחד המנהלים לחסום את שם המשתמש שלך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:00, כ&quot;א באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::אם אחד מבינינו מתעסק בכתיבת ערכים תכניים זה ודאי לא אתה! אני משום מה לא זוכר מתי ערכת איזה משהו תוכני (חוץ מכל השיחזורים שכנראה במוחש זה הדבר היחיד שאתה עושה). אגב (להזכיר), זה נגד המדיניות לשחזר ללא סיבה במיוחד ש(כמנהגי) אני כותב סיבה לפני שאני עורך. <br /> ::אז אני מבקש: נא להרגיע!<br /> ::[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 11:19, 2 באוגוסט 2018 (IST)<br /> <br /> == שחזור עריכה ==<br /> שחזרתי את עריכתך האחרונה.<br /> <br /> גם אני שונא כשאנונימים משחיתים. וכותבים בתקציר עריכה &quot;תיקון טעות&quot;, ובהקשר זה, זה ממש צורם.<br /> <br /> אך מה לעשות, שיש לחב&quot;דפדיה מדיניות כתיבת תוארים? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:09, 27 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> == הוספת אתר ==<br /> <br /> שלום וברכה. chumashquestions.org, לשם מה נחוץ להוסיפו לחב&quot;דפדיה? איננו מוסיפים בד&quot;כ אתרים באנגלית...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בכסלו ה'תש&quot;ף 18:40, 11 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> :לא זוכר כרגע למה רציתי את זה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 18:43, 11 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> <br /> == [[חבורת תריג]] ==<br /> <br /> מה זה מפריע לך?! בברכה,[[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 11:26, כ&quot;ב בכסלו, ה'תש&quot;ף 11:26, 20 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> :כמו שכתבתי אין קשר בין הערך לחב&quot;דפדיה, כאן מכניסים רק ערכים עם קשר לחב&quot;ד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 18:19, 20 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> <br /> == [[שלוחי חב&quot;ד בעולם]] ==<br /> <br /> {{אזהרה 1|שלוחי חב&quot;ד בעולם}}[[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 06:29, כ&quot;ד בטבת, ה'תש&quot;ף 06:29, 21 בינואר 2020 (UTC)<br /> :{{א|איש חסיד אחד}}, עריכתי לא חרגה משום כלל בחב&quot;דפדיה. כאן נהוג שבעת העבודה על ערך הוא אמור להישאר במרחב הערכים הפרטי ורק כשהוא מושלם ניתן להוציאו משם. את התבנית בעבודה שמים כאשר הערך צריך לעבור שיפוץ או הרחבה ואתה לא רוצה שיערכו תוך כדי שאתה עורך אותו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 08:26, 21 בינואר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ערך יום טוב ==<br /> לכל לראש יישר כח גדול על טיפולך במת מצוה חשוב כגון זה.<br /> <br /> איני יודע את מותר לי לערוך דברים בדף שאתה עובד עליו עכשיו, לפני שהוא נעשה ערך רשמי, כך שאני אסתפק בהערות והמלצות ותזכורות (יתכן שחלקם כבר מתוכננים אצלך):<br /> <br /> א. בהקדים: לענ&quot;ד צריך להכניס הרבה תוכן מתורת החסידות, בפרט שאין זה אתר &quot;הלכה-פדיה&quot;, וככל הנראה לי יש הרבה תוכן מחסידות.<br /> <br /> ב. נראה לי שכדאי להעתיק בפיסקא יו&quot;ט שני של גלויות את הקטע &quot;בתורת החסידות&quot; שבערך [[יום טוב שני של גלויות]].<br /> <br /> ג. בנוגע לשורה שכן כתבת בתורת החסידות (ואני בטוח שכנ&quot;ל, אתה עדיין באמצע העבודה) רציתי להעיר מהמבואר בלקו&quot;ת (תבוא מב, ב) בנוגע ליו&quot;ט, מובא גם במאמר ד&quot;ה יחיינו מיומיים תרנ&quot;ט (בסוף ע' יא), שהוא הארת מוחין - דהיינו אוא&quot;ס השורה במוחין (להיות המוחין בטלים בתכלית אל האוא&quot;ס), אלא שבכל היו&quot;ט הוא הארה ע&quot;י ז&quot;א ובר&quot;ה הוא הארה שלא ע&quot;י ז&quot;א (ומבואר בתרנ&quot;ט שם, שמאחר ובר&quot;ה הוא זמן בנין המלכות, לכן נמשך למלכות משרשה באוא&quot;ס, משא&quot;כ בשאר יו&quot;ט הוא לאחר שכבר נבנה מציאות ספירה בשם מלכות, שאז כשממשיכים הארה במלכות הרי&quot;ז ע&quot;י ז&quot;א. (ומענין לענין: אגב אורחא עיינתי בערך ראש השנה, ומה נדהמתי לראות שהערך ריק מתוכן).<br /> <br /> ד. בהמשך להנ&quot;ל אולי כדאי להזכיר את קושייתו של אדה&quot;ז בלקו&quot;ת (ראה לב, א) למה חודש אלול אינו יו&quot;ט מאחר שמתגלים בו י&quot;ג מדות הרחמים.<br /> <br /> ה. נראה לי יותר מתאים לסגנונך: בחלק המדבר בזמן הגאולה, נראה לי כדאי לכתוב בכותרת במקום יום טוב שני של גלויות - יום טוב שני של גאולה וגם נראה לי כדאי להביא קצת יותר מהתוכן המבואר בתשובות החת&quot;ס.<br /> <br /> ו. עוד בענין הנ&quot;ל: לא נהירא לי כ&quot;כ הסברא, דמכיון שהטעם ליו&quot;ט שני של גלויות בזמן הזה (שאין מקדשים ע&quot;פ הראי') הוא משום &quot;מנהג אבותינו בידינו&quot; לכן ימשיך גם לע&quot;ל, דהא בגמרא כתוב (ביצה ד, ב) &quot;הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי&quot;, ויהי' הביאור בגמ' אשר יהי', דבר אחד בטוח הוא שלע&quot;ל הוא גאולה משעבוד מלכיות לעולם ועד, ואיזה חשש יכול להיות?<br /> <br /> ז. בנוגע ליו&quot;ט שני בכלל: בשיחת אחש&quot;פ תשי&quot;ב (ונראה לי בעוד מקומות) מדבר הרבי בנקודה עכ&quot;פ, מה שהי' צד לומר שהתוקף של יו&quot;ט שני הוא עדיין כמו של ספק, ומסיק דעכשיו היו&quot;ט שני הוא בתוקף יותר. עי&quot;ש.<br /> <br /> אלו הערותיי לבנתיים, ושוב - יישר חילא. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ&quot;ו בטבת ה'תש&quot;ף •<br /> :אני אכן עדיין באמצע עבודה וישר כח גדול על ההערות.<br /> :א. זו הפעם השלישית שאני כותב את הערך הזה - הוא נמחק לי פעמיים מסיבות שונות, כך שעכשיו חסר בחסידות, מקורות ועוד. '''הרבה''' בחסידות נראה לי שאין אבל יש בעיקר מהצ&quot;צ וקצת מכל השאר.<br /> :ב. זה גובל באריכות מיותרת שלא קשורה לערך באופן ישיר ובשביל זה יש ערך מורחב (אם אתה חושב אחרת תעדכן).<br /> :ג. כנ&quot;ל תשובה א'. לגבי ר&quot;ה נראה לי יותר שייך לערך ר&quot;ה דהרי יש הרבה תורת החסידות גם בחגים אחרים ולא נראה לי שייך להביא כאן את כולם.<br /> :ד. כנ&quot;ל, לערך חודש אלול.<br /> :ה. מקובל. זה מה שראיתי משיחות של הרבי, אבל אדרבה, אם אתה אומר שיש שם מה להוסיף אני ישתדל לחפש את זה.<br /> :ו. זה מה שראיתי בשיחות של הרבי שציינתי (או עומד לציין), אם יש לך סיבה נוספת עם מקור אשמח לשמוע. (מנהג אבותינו בידינו הוא לא חשש ולכן לא ממש הבנתי מה רצית)<br /> :ז. נכון. זה לא בגלל ספיקא דיומא אלא (כפי שהרבי כותב) מנהג אבותינו בידינו.<br /> :ישר כח גדול על ההערות וההארות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 16:31, 23 בינואר 2020 (UTC)<br /> ::א. המקום ינחם אתכם וכו' (לפני ממש כמה רגעים שמעתי ביאור נפלא מ[[ישעיה ברוין|הרב ברוין]] בנוגע לנוסח זה ואין כאן מקומו), מכאן באתר זה כבר לא יכול להמחק. הנראה לי הוא שישנו הרחבה בחסידות בנוגע ליו&quot;ט, אלא שיתכן שצריך לחפש במקומות המתאימים.<br /> ::ב.אני מבין למה אתה חושב שזה אריכות מיותרת, אבל לאידך גיסא אני חושב שאת החלק שמדבר בתורת החסידות, מכיון שהוא לא כ&quot;כ ארוך, ולאידך שאר הערך שם הוא די ארוך, כדאי ורצוי להביא אותו ובזה לקשר את תוכנו עם '''חב&quot;ד'''פדיה.<br /> ::ג. בנוגע לראש השנה: א. עבר הזכרתי בסוגריים שמצב הערך ר&quot;ה הוא ממש רציני, ולכן כדאי בנתיים להזכיר זאת כאן. ב. לבד זאת נראה לי שפרט זה נוגע לתוכנו המהותי של יו&quot;ט בכלל, דמהותו של יו&quot;א ע&quot;פ פנימיות הענינים הוא המשכת אוא&quot;ס ע&quot;י ז&quot;א, וממילא צריך להבהיר שזה למעט א' מהימים טובים בו אין זה כך, ולפרט את הטעם והביאור בהבדל בין ראש השנה ליו&quot;ט מבלי ליכנס לאריכות הפרטים (והאמן לי שישנו אריכות גדולה עד בלי די לבאר בענין זה של המשכת המלכות מאוא&quot;ס, ובענין בנין המלכות שלא נכלל בתוכן דבריי שהזכרתי).<br /> ::ד. כנ&quot;ל בג' נראה לי שפרט זה חשוב גם על הצד של מהותו של יו&quot;ט, העובדה שישנו סברא וקושיא המבקשת לקבוע את חודש אלול ליו&quot;ט, שזה לא רק מוסיף בהבנת ענינו של חודש אלול אלא גם במהותו של יו&quot;ט בכלל.<br /> ::ה. הלשון יו&quot;ט שני של גאולה זכור לי שראיתי בשיחות של הרבי, ובטוח שראיתילשון זה בכל הספרים שמביאים את דברי החת&quot;ס, אף שהתעצלתי מלפתוח את דברי החת&quot;ס עצמו ובפרט שבשביל סיבות שונות ומשונות הנני מנוע מלעיין כעת בדברי תורה (אף שישנו מעשה מהחת&quot;ס עצמו שעיין בתורה בזמן כגון זה..).<br /> ::ו. הערתי זו לא הייתה בשום כוונה לתקוף איזה דבר שאתה כתבת אלא רק להסב את תשומת לבך לאיזה דבר שצריך ביאור בנוגע לאותה סברא שהרבי אומר בשיחה. ולגופו של ענין, אם תעיין בגמ' הנ&quot;ל בביצה (ד, ב) תראה שזה כן ענין של חשש וכמו שציטטתי &quot;זמנין דגזרי מלכות גזירה ואתי לאקלקולי&quot;.<br /> ::ז. כנ&quot;ל לא באתי להתקיף אלא לציין לאיזה מקום שהרבי מוציא נקודה מענינת בגדר היו&quot;ט. ולגופו של ענין: גם לאחרי שאתה יודע שהיו&quot;ט אינו מצד ספיקא דיומא, עדיין ישנו חידוש לומר שהתוקף ההלכתי של היו&quot;ט הוא יותר חזק, דהיה סברא לומר דמכיון שלכתחילה כל יסוד היו&quot;ט היה של ספק, ממילא עכשיו וודאי שלא יהיה יו&quot;ט יותר תקיף מאז, מצד תוקפו ההלכתי (ואף יתכן שאם כן, היו נפק&quot;מ להלכה, וכמו בצומות שהם נדחים שיש בהם קולא וכו'), וע&quot;ז בא הרבי ומחדש שגדרו של היו&quot;ט נעשה תקיף כמו יו&quot;ט וודאי, (וכמו גבי שבועות שיש בו מעלה שהוא יו&quot;ט וודאי דכל הטעם שלו הוא משום לא פלוג). <br /> [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ&quot;ז בטבת ה'תש&quot;ף •<br /> :::א. כל נושא באופן כללי יש עליו הרחבה בחסידות (אפילו יו&quot;ט שני בגאולה שחשבתי שאין יותר משני התייחסויות של הרבי מצאתי לע&quot;ע 4 והבנתי שיש עוד 2 בכ&quot;פים) אך באופן יחסי אולי יש הרחבה בתורת החסידות אבל לא ע&quot;פ חסידות... (התכוונתי משהו שמדבר על יו&quot;ט באופן כללי ולא על חג ספציפי){{ש}}ב. צריך גם לקחת בחשבון שכבר יש שני כותרות של יוט&quot;ש אחד ראשי ואחד ב'בגאולה' ואם נוסיף גם את זה אז יהיה גם ב'ע&quot;פ חסידות'. אני צריך לראות איך אני מסדר את זה - אולי תהיה אפשרות שאני יתמצת את הקטע שם לתוך הערך.{{ש}}ג. אם אתה חושב שיש מה להכניס אני בעז&quot;ה יעבוד ע&quot;ז. לדעתי זה תלוי באורך שיהיה תורת החסידות בערך יו&quot;ט כאשר אני יכניס את ביאור אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ושיחה של הרבי{{ש}}ד. אם הערך יום טוב היה מחפש מה לכתוב הייתי מסכים איתך אבל הוא מספיק ארוך והעיקר במה שכתבת הוא אלול (גם אם הוא מוסיף ליו&quot;ט).{{ש}}ה. כבר כתבתי שהעניין מקובל עלי. מה שכתבתי שזה מה שראיתי בשיחות של הרבי התכוונתי להמשך מה שכתבת להביא עוד תוכן מהחת&quot;ס ואמרתי שאני ישתדל לחפש את זה.{{ש}}ו. הכל בסדר - לא הרגשתי נתקף. בעז&quot;ה אבדוק יותר את הענין.{{ש}}ז. ראיתי את זה בשיחות הנ&quot;ל אך לא חשבתי להוסיף את זה. בעז&quot;ה אוסיף בנקודה. אגב, גם לגבי שבועות נדמה לי שראיתי את הלשון 'מנהג אבותינו'.{{ש}}ישר כח שוב על ההערות. כעת אין לי כ&quot;כ גישה לספרים אבל שבוע הבא אני מגיע ל770 ואוכל להמשיך לעבוד בשיא המרץ בעז&quot;ה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 05:11, 24 בינואר 2020 (UTC)<br /> ::::מכאן ואילך תגובתי תהי' אי הסכמה, ואין בכך הרבה טעם. לחיים ולברכה והצלחה רבה. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ&quot;ז בטבת ה'תש&quot;ף •<br /> :::::אי הסכמה למה? לערך? או למה שעד עכשיו לא הייתה עליו הסכמה? אתה מתכוון שמעכשיו כל מה שאני רוצה לכתוב אני יכתוב הפוך? {{קריצה}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 16:23, 24 בינואר 2020 (UTC)<br /> ::::::תכלית כוונתי היתה ל-א-ז' הנ&quot;ל (אגב, אתה עונה מהר מדי..). [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תש&quot;ף •<br /> :::::::חשבתי לעשות את זה בפלאפון או משהו כזה שיהיה עוד יותר מהר אבל האימייל שלך לא עובד... או שיש בעיה באתר. ההודעה הזאת באמת היתה מהר (בהשגחה פרטית){{קריצה}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 01:17, 26 בינואר 2020 (UTC)<br /> <br /> == יישר כח! ==<br /> <br /> נראה שאתה עושה עבודה רצינית במעקב אחרי שינויים לא מתאימים למיניהם. יישר כח על מאמציך שבזכותם נמנעת ירידת הרמה של חב&quot;דפדיה מעורכים שלא מבינים מהי. אמנם חלקתי עליך באופן חד פעמי, אבל אין בזה כדי להוריד בכהוא זה מההערכה הרבה והעצומה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:44, כ' באדר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == איני מוצא כרגע ==<br /> לבטח אתה זוכר את הדיון בעבר על האתר לחולחית גאולתית חב&quot;ד אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו שהבענו אני וקרייזי אבאוט משיח את דעתנו שלא ראוי שיוכנסו קישוריו בחבדפדיה במיוחד לאור שמפעילוו נמנה על משפחה מסוימת שממלאה את חבדפדיה במידע טרחני ובלתי מדויק לרומם את קרנה. זכורני שבאשר ניסה בעל האתר שוב להכניס את קישוריו כתבת לו שהחלטת המערכת שלא להכניס זאת אךך כעת בפותחו משתמש חדש בחבדפדיה הוא שוב מכניס זאת והפעם כדי להקשות על הזיהו בלי ציון שם האתר. אודה לך אם תאיר את עיניי היכן כתבת זאת בעבר אט פשוט עדיף שתעזור לי להסביר זאת לבעל האתר בשיחת המשתמש שלו בה אני משוחח איתו בנושא--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:41, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:41, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::הכנסתי בדף השיחה של אותו משתמש ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ל' בניסן ה'תש&quot;ף • 22:10, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::ראית ציטוטיי ושאלתי בדיון סביב הלחלוחית?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:29, י&quot;ג באייר, ה'תש&quot;ף 18:29, 7 במאי 2020 (IST)<br /> ::::עניתי לך [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שם]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ג באייר ה'תש&quot;ף • 19:24, 7 במאי 2020 (IST)<br /> == לא הבינותי מהות השינוי ==<br /> עכשיו ראיתי בערך משיח בכל דור, שמחקת את מה שהכנסתי מהמכתב של הרבי החדש שהתפרסם והחזרת את הציון לשיחה בה הדברים לא נאמרו בכלל בקשר למשיח בכלל דור אלא ללידת משיח אחר החורבן באופן כללי. יש איזה היגיון במחיקה מעבר לחוסר שימת לב?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:24, ה' באייר, ה'תש&quot;ף 12:24, 29 באפריל 2020 (IST)<br /> :האמת שהכנסתי ע&quot;פ הזיכרון אבל אני עדין חושב שזה קשור לכתוב בערך. אבדוק בעז&quot;ה מבפנים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ז' באייר ה'תש&quot;ף • 07:57, 1 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == שאלת תם ==<br /> <br /> מישהו כותב דרכך בחב&quot;דפדיה בשבת?{{שכח|אנונימי}}<br /> :לא יודע היכן מקום שבתו של בעל החלוקה, אך ייתכן בהחלט שאינו מתושבי ארץ הקודש, ומסביב לגלובוס ברגע שאצל אחד נכנסת השבת, אצל השני היא עדיין לא נכנסה, וברגע שאצל השני היא נכנסת, אצל הראשון היא כבר בדרך לצאת, כך שייתכן בהחלט שחב&quot;דפדיה תהיה פעילה ללא חילול שבת עשרים ושלוש שעות (שהרי צריך למעט את תוספת שבת מלפניה ומאחריה, והכותבים בחב&quot;דפדיה בוודאי מהדרים בדברי הרב, ומשתדלים להוסיף אף יותר מהמוכרח ומהמנהג שהתפשט... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:39, ט' באייר, ה'תש&quot;ף 01:39, 3 במאי 2020 (IST)<br /> ::כפי שניתן לראות בדף המשתמש שלי הנני נמצא בבית משיח - 770 ומקבל דולר בכל יום ראשון. מצפה לקבל גם קונטרס של תורה חדשה תיכף ומיד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • ט' באייר ה'תש&quot;ף • 03:46, 3 במאי 2020 (IST)<br /> :::&quot;בחצרות בית ה'&quot;. . . [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • ט' באייר ה'תש&quot;ף •<br /> <br /> == ההבחנת? ==<br /> ראית דבריי בשיחה דזילברשטיין?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:19, י' באייר, ה'תש&quot;ף 14:19, 4 במאי 2020 (IST)<br /> :עניתי לך שם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י' באייר ה'תש&quot;ף • 19:16, 4 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> ==צבא הרבי==<br /> התואיל להסביר את כוונתך בהצבת מודעה העריכה?<br /> למה יש מקום בערך ולמה לא?<br /> תודה {{שכח|רבא}}<br /> :תוכל לראות את שאר הערכים בחב&quot;דפדיה ואת הסגנון בו הם ערוכים. את מנהלי הארגון ודאי יש צורך לכתוב כי זה חלק מהמידע עליו. אמנם, סגנון הכתיבה של ערך זה הוא ממש לא אנציקלופדי, בתחילה אמור להיות פתיח, ולאחר מכן גוף הערך, פעולות הארגון, וכו', קישורים חיצוניים והערות שוליים. למידע אודות הסדר ראה [[חב&quot;דפדיה: עריכה טכנית]] ו[[חב&quot;דפדיה:חב&quot;דפדיה צעד אחר צעד]]. בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף • 17:55, 6 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> ==בקשת עזרה==<br /> עלה בדעתי שצריך להיות תבנית לכל המושגים הקשורים לתורה, כמו [[תלמיד חכם]], [[תורה]], [[לימוד התורה]], [[פרד&quot;ס]], [[תורת החסידות]], [[ביטול תורה]], [[תורת הקבלה]], [[תורתו של משיח]], ואולי גם [[משנה]] ו[[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. אך איני יודע איך לעשות תבנית, ואין לי הפנאי והכח ללמוד איך, וככל הנראה ניחנת בשני היכולות הנ&quot;ל, ואם זה לא קשה, זה יועיל לטובת הכלל. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף •<br /> :יצרתי משהו מהיר ב[[תבנית:תורה]], תשנה את הכותרות, אם תרצה להוסיף משהו/להוריד, לשנות סדר וכו' זה כבר הרבה יותר פשוט ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף • 20:09, 6 במאי 2020 (IST)<br /> ::יפה מאד! (אני בעצמי לא חשבתי על רוב הערכים ששמת שם), לא נראה לי שיש לי מה להוסיף. יישר כח. סתם להעיר שאין באמת ערך [[תורת הנגלה]] אלא זה לוקח אותך לערך [[תורה]]. עוד יש להעיר, שלא מתאים כ&quot;כ השם חסידות ככותרת למה שכולל תורתו של משיח ותורת הקבלה, בנוגע לתורת הקבלה היה אפשר לקראות לזה &quot;תורת הנסתר&quot; ככותרת לחסידות ולקבלה, אבל מנין לך לקרוא לתורתו של משיח &quot;חסידות&quot;?. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף •<br /> :::כפי שכתבתי עשיתי משהו מהיר בהסתמך עליך שתתקן ותשפר. אל תקח את מה שכתוב שם כתורה למשה כי אני אפילו לא הסתכלתי איזה ערכים יש אלא ע&quot;פ מה שכתבת לי והזיכרון.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף • 21:35, 6 במאי 2020 (IST)<br /> ::::ולגבי הערך [[תורת הנגלה]] אולי תיצור אותו.. את זה אתה לומד כל היום 😉 ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף • 21:39, 6 במאי 2020 (IST)<br /> :::::ככה אתה מתעלם מהערך [[אורות וכלים]] שעשיתי לו יש מאין (ואפילו בערך לימוד התורה יש הרבה חסידות, ועוד בדרך). [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף •<br /> ::::::לא זילזלתי בכבודו. זה היה בקשר למה שדיברנו לפני כמה חודשים... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף • 22:34, 6 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::אההה...[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י&quot;ב באייר ה'תש&quot;ף •<br /> <br /> == אתה מ770 ==<br /> <br /> מסתמא אתה מדבר אנגלית אולי כדאי לקדם את ChabadPedia<br /> זה לא אמור להיות מסובך. גוגל תרגם והגהה...--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 11:04, י&quot;ד באייר, ה'תש&quot;ף 11:04, 8 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> <br /> ==תומכי תמימים וילנה==<br /> לא הבנתי את נחיצותך לערוך מחדש את הדף תומכי תמימים וילנא בו השקעתי רבות. בכל אופן לא בטלתי את עריכותיך, אלא תיקנתי אותם. אבקש להבא ללמוד את הערך או את המקורות אליו לפני שתשנה בו פרטים. תודה רבה. --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 11:39, י&quot;ד באייר, ה'תש&quot;ף 11:39, 8 במאי 2020 (IST)</div>

תיכף ומיד ממש!