חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אוסף שניאורסון

2021-10-04T10:32:04Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* המאבק להשבת האוסף */

[[קובץ:אוסף שניאוסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מהספרים השייכים לאוסף]]
[[קובץ:אוסף שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהספרים המוצגים כיום במוזיאון היהודי במוסקבה]]
'''אוסף שניאורסון''' הוא אוסף ספרי הדפוס שנאספו על ידי [[אדמו"רי חב"ד]] בחמשת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]], כיום האוסף נמצא ברוסיה וחלקו במוזיאון היהודי במוסקבה.

==תולדות האוסף==
עם הקמת [[חסידות חב"ד]] החל נשיאה [[אדמו"ר הזקן]] לצבור מאגר ספרים, במשך השנים עברה הספריה גלגולים רבים ונמסרה מנשיא לנשיא.

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], החליט [[הרבי הרש"ב]] לעזוב את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בו הייתה מרכז החסידות ולעבור ל[[רוסטוב]]. המעבר עצמו התרחש ביום ראשון [[ט"ז חשון]] [[תרע"ו]] אז עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את ליובאוויטש עם משפחתו, ולאחר כחודש ימים הגיעו לרוסטוב.

עם המעבר החליט הרש"ב, להעביר את אוסף הספרים למחסן בעיר [[מוסקבה]] על מנת לשמרם עד לסיום המלחמה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א', בשוליי הגליון לאגרת רצז: "ולמען אשר יהיו שמורים בעזה"י ממקרי אסון הרגילים ל"ע בעת מלחמה והדומה, נשלחו הספרים למשמרת לעיר הבירה [[מוסקבה]] בואגאן מיוחד, וניתן למשמרת בתוך אחד מקומי המשמר הבנוים בכל חוקי השמירה מאסון אש, [[מים]] וגניבה. מפני מצב המלחמה לא היה אפשרית בדבר להוביל אוצר הספרים מ[[מוסקבה]] לרוסטוב"}}.

האוסף שנמסר הכיל ספרים בלבד{{הערה|את אוסף הכתבי יד לקח הרבי אתו לרוסטוב}}, מלבד האוסף המרכזי של הרבי הרש"ב, נכלל בתוכו האוסף הפרטי של [[הרבי הריי"צ]], המספרים הרשמיים מעידים על 12,000 ספרים{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"א אגרת ג'תתו}} שנמסרו, אך ההערכות הם שנמסרו עוד ספרים רבים נוספים{{הערה|הרב שלום בער לוין, ספריית ליובאוויטש, פרק ה'}}.

==המאבק להשבת האוסף==
בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב ברוסטוב, ב[[ב' ניסן]] [[תר"פ]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו הרבי הריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריית לנין במוסקבה.

במשך השנים [[תרע"ו]] - תרפ"ט, פעל והשתדל הרבי הריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם{{הערה|את סיפור השתדלות המלא, ראה בספר 'ספריית ליובאוויטש' פרק ו'}}.

בשנת תש"מ, החל הרבי הנוכחי לעסוק בהחזרת הספרים, הרבי פנה להרב [[שלמה קונין]] על מנת שידבר עם מר ארמונד האמער אשר לו קשרים עם אנשי הממשל במוסקבה, בבקשה לאתר ולהחזיר את האוסף, לאחר בירור הודיעו מ[[מוסקבה]] שאוסף לא נמצא אך הם הסכימו לכך שמומחים מטעם הספריה החב"דית יבואו לבדיקה.

בשנת [[תשמ"ח]] שלח הרבי משלחת לרוסיה על מנת לחפש את הספרים. חברי המשלחת: [[שלמה קונין|הרב קונין]], הרב [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום דובער לוין]].

ב[[שבת]] שלפני צאת המשלחת, נשא הרבי שיחה ב[[התוועדות]] השבועית והתייחס אל פדיון הספרים כאל מצוות פדיון שבויים: {{ציטוטון|הענין דפדיון שבויים שייך (לא רק בנוגע לבני ישראל עצמם, אלא) גם בנוגע לכליהם וחפציהם של ישראל.. ובהדגשה יתירה - כשמדובר אודות ספרים של צדיקים. ומכיון שכך, הרי, כששומעים שישנם חפצים, ספרים וכתבי-יד כו', של צדיק ונשיא בישראל, שנמצאים בגלות ושביה [לא רק במקום הפכי ממש, אלא אפילו שלא במקומם האמיתי] - יש להשתדל ככל האפשרי, עד כדי מסירות נפש, לפדותם מהגלות והשבי', "פדיון שבויים", ולהשיבם למקומם האמיתי, כלשון הכתוב ושבתי בשלום אל בית אבי}}.

ביום שני [[כ"א טבת]] [[תשמ"ח]] יצאה המשלחת מניו יורק למוסקבה, במהלך הימים מצאו ספרים תחת השם 'אוסף פוליאקוב' ועליהם סימנים ברורים ששיכים ל'אוסף שניאורסון' שכנראה שמו הוסב, לאחר שחזרה המשלחת ל[[ניו יורק]], הוחלף שר התרבות והאחרון מנע את העברת הספרים.

בחודש כסלו [[תנש"א]] יצאה שוב המשלחת שהפעם אל הרבנים לוין וקונין מצטרפים הרבנים; הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[יצחק קוגן]], במהלך שהותם כשנה ברוסיה, עשו רבות בנסיון להשבת הספרים ואף נפגשו עם הנשיא גרבצוב{{הערה|1=את סיפור השליחות כתב [[שלום דובער לוין|הרב לוין]] ב[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת]{{PDF}}}}

בשלהי שנת [[תנש"א]], התרחש מהפך בממשלת [[רוסיה]] והממשלה החדשה העבירה את נושא הספרים לבית המשפט. בית המשפט פסק שצריך להחזיר את הספרים, וגם נתקבל צו מהממשלה להחזיר את הספרים{{הערה|פסק הדין תורגם והתפרסם בעיתון כפר חב"ד גליון 404 עמ' 39-42}}, אך גם זה לא הועיל והספרים נשארו בספריה.

בשנת [[תש"ס]] הורשה [[שלום דובער לוין|הרב לוין]] לבוא ולבדוק איזה מהספרים שייכים לאוסף. לאחר עבודה רבה של סינון והוכחת סימנים, אושר לסמן את הספרים המזוהים כשייכים לאוסף. 4354 ספרים הודבקו במדבקה "אוסף ליובאוויטש".

חסידי חב"ד פעלו דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים, על מנת לאלץ את ממשלת רוסיה להשיב את האוסף. אחד המשפטים התנהל בבית משפט פדרלי בארצות הברית. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56456 ynet על ההתפתחות במאבק על אוסף שניאורסאהן]}}. לפני יותר משנה הורה בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות ב[[מוסקבה]] לידי תנועת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56298 ביהמ"ש פסק: על רוסיה להחזיר את הספרים]}}. ההחלטה גרמה למתחים דיפלומטיים בין [[ארצות הברית]] ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לספינה בבעלות הממשלה מלעגון ב[[ארצות הברית]] מחשש כי תעוקל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64665 'הארץ' מדווח: חב"ד גרמה למשבר בין ארצות הברית ורוסיה]}}

בחודש [[תמוז]] [[תשע"ג]] החליטה ממשלת רוסיה כי היא תעביר את הספרים לידי מוזיאון היהודי במוסקבה. שלטונות רוסיה הודיעו כי הם מתכוננים להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, שלב ראשון 500 ספרים, עד סוף השנה הלועזית 4500 ספרים, שכבר מזוהים. ואחר כך מיון וההעברה של כל השאר.
[[קובץ:איור בית משפט ארה''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור המתאר את הדיונים בבית המשפט הפדרדלי בארצות הברית]]
נשיא [[רוסיה]], ולדימיר פוטין, כינס מסיבת עיתונאים בה נכחו גם שלוחי הרבי ברוסיה כשבראשם הרב בערל לאזאר, והודיע על העברת הספרים למוזיאון היהודי במוסקבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76488 התפתחות דרמטית: הספרים יועברו למוזיאון היהודי]{{אינפו}}‏}}.

צעדו של פוטין עורר פולמוס נרחב בין חברי המשלחת שמונו על ידי הרבי לדאוג להחזרת הספרים. חלק טענו שזהו צעד ראשון בדרך ל"[[דידן נצח]]"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76299.html מכתבו של הרב בערל לאזר] באתר חב"ד און ליין.}} וחלק טענו כי מדובר בצעד שבסך הכל נועד להוריד את הלחץ המשפטי מממשלת רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 "העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו"]{{אינפו}}}}. למעשה, כולם מסכימים שרצונו של הרבי טרם התממש, ורק כאשר הספרים יחזרו ל[[ספריית אגו"ח]] יהיה זה '[[דידן נצח]]'.{{מקור}}

==קישורים חיצוניים==
* הרב שלום דובער לוין, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/index.HTM ספריית ליובאוויטש]''' - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, [[קה"ת]], [[תשנ"ג]]. {{PDF}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת]''', [[תשס"ב]]. {{PDF}}
*[[אברהם רייניץ]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76574 איך הספרים מרגישים?]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74484 כתבת מגזין ב'מעריב': המאבק על אוסף שניאורסאהן] {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76811 בימים ההם: פעולות רוחניות להשבת הספרים]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[[מענדי ריזל]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81273 מלחמת הספרים]''', כתבה ב'קו עיתונות דתי' על המלחמה להשיב את הספרים הנצורים במוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] לידי הספריה {{אינפו}} י' ניסן התשע"ד (10.04.2014)
*'''[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93/ המלחמה על האוצר של חב"ד]''', בתוך ידיעות אחרונות חשון ה'תשע"ח {{אינפו}}
*הרב שלמה קונין, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/12/A-Library-Held-Hostage-2.pdf בן ערובה של רוסיה]''', חוברת הסוקרת את המאבק להשבת הספרים, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/129671 הקרב על 'אוסף שניאורסון']''', כתבת ענק בעיתון 'יום ליום' כ' אדר ה'תשפ"א 04.03.2021 {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב]]

אוסף שניאורסון

2021-10-04T10:29:07Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* המאבק להשבת האוסף */

[[קובץ:אוסף שניאוסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מהספרים השייכים לאוסף]]
[[קובץ:אוסף שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהספרים המוצגים כיום במוזיאון היהודי במוסקבה]]
'''אוסף שניאורסון''' הוא אוסף ספרי הדפוס שנאספו על ידי [[אדמו"רי חב"ד]] בחמשת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]], כיום האוסף נמצא ברוסיה וחלקו במוזיאון היהודי במוסקבה.

==תולדות האוסף==
עם הקמת [[חסידות חב"ד]] החל נשיאה [[אדמו"ר הזקן]] לצבור מאגר ספרים, במשך השנים עברה הספריה גלגולים רבים ונמסרה מנשיא לנשיא.

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], החליט [[הרבי הרש"ב]] לעזוב את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בו הייתה מרכז החסידות ולעבור ל[[רוסטוב]]. המעבר עצמו התרחש ביום ראשון [[ט"ז חשון]] [[תרע"ו]] אז עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את ליובאוויטש עם משפחתו, ולאחר כחודש ימים הגיעו לרוסטוב.

עם המעבר החליט הרש"ב, להעביר את אוסף הספרים למחסן בעיר [[מוסקבה]] על מנת לשמרם עד לסיום המלחמה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א', בשוליי הגליון לאגרת רצז: "ולמען אשר יהיו שמורים בעזה"י ממקרי אסון הרגילים ל"ע בעת מלחמה והדומה, נשלחו הספרים למשמרת לעיר הבירה [[מוסקבה]] בואגאן מיוחד, וניתן למשמרת בתוך אחד מקומי המשמר הבנוים בכל חוקי השמירה מאסון אש, [[מים]] וגניבה. מפני מצב המלחמה לא היה אפשרית בדבר להוביל אוצר הספרים מ[[מוסקבה]] לרוסטוב"}}.

האוסף שנמסר הכיל ספרים בלבד{{הערה|את אוסף הכתבי יד לקח הרבי אתו לרוסטוב}}, מלבד האוסף המרכזי של הרבי הרש"ב, נכלל בתוכו האוסף הפרטי של [[הרבי הריי"צ]], המספרים הרשמיים מעידים על 12,000 ספרים{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"א אגרת ג'תתו}} שנמסרו, אך ההערכות הם שנמסרו עוד ספרים רבים נוספים{{הערה|הרב שלום בער לוין, ספריית ליובאוויטש, פרק ה'}}.

==המאבק להשבת האוסף==
בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב ברוסטוב, ב[[ב' ניסן]] [[תר"פ]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו הרבי הריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריית לנין במוסקבה.

במשך השנים [[תרע"ו]] - תרפ"ט, פעל והשתדל הרבי הריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם{{הערה|את סיפור השתדלות המלא, ראה בספר 'ספריית ליובאוויטש' פרק ו'}}.

בשנת תש"מ, החל הרבי הנוכחי לעסוק בהחזרת הספרים, הרבי פנה להרב [[שלמה קונין]] על מנת שידבר עם מר ארמונד האמער אשר לו קשרים עם אנשי הממשל במוסקבה, בבקשה לאתר ולהחזיר את האוסף, לאחר בירור הודיעו מ[[מוסקבה]] שאוסף לא נמצא אך הם הסכימו לכך שמומחים מטעם הספריה החב"דית יבואו לבדיקה.

בשנת [[תשמ"ח]] שלח הרבי משלחת לרוסיה על מנת לחפש את הספרים. חברי המשלחת: הרב קונין, הרב [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום דובער לוין]].

ב[[שבת]] שלפני צאת המשלחת, נשא הרבי שיחה ב[[התוועדות]] השבועית והתייחס אל פדיון הספרים כאל מצוות פדיון שבויים: {{ציטוטון|הענין דפדיון שבויים שייך (לא רק בנוגע לבני ישראל עצמם, אלא) גם בנוגע לכליהם וחפציהם של ישראל.. ובהדגשה יתירה - כשמדובר אודות ספרים של צדיקים. ומכיון שכך, הרי, כששומעים שישנם חפצים, ספרים וכתבי-יד כו', של צדיק ונשיא בישראל, שנמצאים בגלות ושביה [לא רק במקום הפכי ממש, אלא אפילו שלא במקומם האמיתי] - יש להשתדל ככל האפשרי, עד כדי מסירות נפש, לפדותם מהגלות והשבי', "פדיון שבויים", ולהשיבם למקומם האמיתי, כלשון הכתוב ושבתי בשלום אל בית אבי}}.

ביום שני [[כ"א טבת]] [[תשמ"ח]] יצאה המשלחת מניו יורק למוסקבה, במהלך הימים מצאו ספרים תחת השם 'אוסף פוליאקוב' ועליהם סימנים ברורים ששיכים ל'אוסף שניאורסון' שכנראה שמו הוסב, לאחר שחזרה המשלחת לניו יורק, הוחלף שר התרבות והאחרון מנע את העברת הספרים.

בחודש כסלו [[תנש"א]] יצאה שוב המשלחת שהפעם אל הרבנים לוין וקונין מצטרפים הרבנים; הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[יצחק קוגן]], במהלך שהותם כשנה ברוסיה, עשו רבות בנסיון להשבת הספרים ואף נפגשו עם הנשיא גרבצוב{{הערה|1=את סיפור השליחות כתב הרב לוין ב[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת]{{PDF}}}}

בשלהי שנת תנש"א, התרחש מהפך בממשלת רוסיה והממשלה החדשה העבירה את נושא הספרים לבית המשפט. בית המשפט פסק שצריך להחזיר את הספרים, וגם נתקבל צו מהממשלה להחזיר את הספרים{{הערה|פסק הדין תורגם והתפרסם בעיתון כפר חב"ד גליון 404 עמ' 39-42}}, אך גם זה לא הועיל והספרים נשארו בספריה.

בשנת [[תש"ס]] הורשה הרב לוין לבוא ולבדוק איזה מהספרים שייכים לאוסף. לאחר עבודה רבה של סינון והוכחת סימנים, אושר לסמן את הספרים המזוהים כשייכים לאוסף. 4354 ספרים הודבקו במדבקה "אוסף ליובאוויטש".

חסידי חב"ד פעלו דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים, על מנת לאלץ את ממשלת רוסיה להשיב את האוסף. אחד המשפטים התנהל בבית משפט פדרלי בארצות הברית. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56456 ynet על ההתפתחות במאבק על אוסף שניאורסאהן]}}. לפני יותר משנה הורה בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות ב[[מוסקבה]] לידי תנועת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56298 ביהמ"ש פסק: על רוסיה להחזיר את הספרים]}}. ההחלטה גרמה למתחים דיפלומטיים בין [[ארצות הברית]] ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לספינה בבעלות הממשלה מלעגון ב[[ארצות הברית]] מחשש כי תעוקל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64665 'הארץ' מדווח: חב"ד גרמה למשבר בין ארצות הברית ורוסיה]}}

בחודש [[תמוז]] [[תשע"ג]] החליטה ממשלת רוסיה כי היא תעביר את הספרים לידי מוזיאון היהודי במוסקבה. שלטונות רוסיה הודיעו כי הם מתכוננים להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, שלב ראשון 500 ספרים, עד סוף השנה הלועזית 4500 ספרים, שכבר מזוהים. ואחר כך מיון וההעברה של כל השאר.
[[קובץ:איור בית משפט ארה''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור המתאר את הדיונים בבית המשפט הפדרדלי בארצות הברית]]
נשיא [[רוסיה]], ולדימיר פוטין, כינס מסיבת עיתונאים בה נכחו גם שלוחי הרבי ברוסיה כשבראשם הרב בערל לאזאר, והודיע על העברת הספרים למוזיאון היהודי במוסקבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76488 התפתחות דרמטית: הספרים יועברו למוזיאון היהודי]{{אינפו}}‏}}.

צעדו של פוטין עורר פולמוס נרחב בין חברי המשלחת שמונו על ידי הרבי לדאוג להחזרת הספרים. חלק טענו שזהו צעד ראשון בדרך ל"דידן נצח"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76299.html מכתבו של הרב בערל לאזר] באתר חב"ד און ליין.}} וחלק טענו כי מדובר בצעד שבסך הכל נועד להוריד את הלחץ המשפטי מממשלת רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 "העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו"]{{אינפו}}}}. למעשה, כולם מסכימים שרצונו של הרבי טרם התממש, ורק כאשר הספרים יחזרו לספריית אגו"ח יהיה זה 'דידן נצח'.{{מקור}}

==קישורים חיצוניים==
* הרב שלום דובער לוין, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/index.HTM ספריית ליובאוויטש]''' - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, [[קה"ת]], [[תשנ"ג]]. {{PDF}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת]''', [[תשס"ב]]. {{PDF}}
*[[אברהם רייניץ]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76574 איך הספרים מרגישים?]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74484 כתבת מגזין ב'מעריב': המאבק על אוסף שניאורסאהן] {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76811 בימים ההם: פעולות רוחניות להשבת הספרים]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[[מענדי ריזל]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81273 מלחמת הספרים]''', כתבה ב'קו עיתונות דתי' על המלחמה להשיב את הספרים הנצורים במוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] לידי הספריה {{אינפו}} י' ניסן התשע"ד (10.04.2014)
*'''[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93/ המלחמה על האוצר של חב"ד]''', בתוך ידיעות אחרונות חשון ה'תשע"ח {{אינפו}}
*הרב שלמה קונין, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/12/A-Library-Held-Hostage-2.pdf בן ערובה של רוסיה]''', חוברת הסוקרת את המאבק להשבת הספרים, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/129671 הקרב על 'אוסף שניאורסון']''', כתבת ענק בעיתון 'יום ליום' כ' אדר ה'תשפ"א 04.03.2021 {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב]]

ספריית אגודת חסידי חב"ד

2021-10-04T10:26:42Z

תות"ל המרכזית - לוד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספריית אגודת חסידי חב"ד|ראו=[[ספריית חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:ספריה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]
'''ספריית אגודת חסידי חב"ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - [[איסטערן פארקוויי]] [[770]], ברוקלין נ. י.

ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.

הספרן הראשי בספריה כיום הוא הרב [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]] וקדם לו הרה"ת [[חיים ליברמן]].

==אוספים עיקריים בספריה==
*אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.

*ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של [[אדמו"ר הריי"צ]].

*גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.

*אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.

*ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים.

צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.

אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר ה[[אינטרנט]] של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.

בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד.

==היסטוריה==
לאורך ימי חסידות חב"ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.

אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.

מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.

אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים.

בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השולחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]].

בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.

אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור.

על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו"ר [[הצמח צדק]] - אחר [[הסתלקות]]ו, ולידי יורשי [[אדמו"ר המהר"ש]] - אחר [[הסתלקות]]ו.

רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.

== אוסף שניאורסון==
{{ערך מורחב|ערך=[[אוסף שניאורסון]]}}
[[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.

בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית ב[[מוסקבה]].

במשך השנים פעל והשתדל אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.

כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.

כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה.

==אוסף אדמו"ר הריי"צ==
באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ד]], התחיל אדמו"ר הריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.

בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.

בשנת [[תרפ"ז]] נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב"ד בעיר ריגא.

משם פנה במכתבים והודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל לה[[עשירות|עשיר]] את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב"ד לפולין, בעיר ווארשא וב[[אטוואצק]].

במסעותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה"ק בשנת [[תרפ"ט]] הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.

בתחלת ימי [[מלחמת העולם השנייה]], היה האדמו"ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף [[ת"ש]] יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.

אוסף הספרים נשאר ב[[פולין]] הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרכי חתחתים תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לניו יורק בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי.

חלק נוסף של אוסף זה, אבד למשך שלושים ושמונה שנים, ורק בשנת תשל"ז התגלה ובעקבות עסקנות ופעלתנות נמרצת חזר לבעלות הספרייה בראשית שנת תשל"ח{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shemtov%20-%20Kislev%205%2C%205778.pdf פרשת החזרת הספרים בצירוף מסמכים והשתלשלות הפרשה בתוך תשורה מנישואי משפחת צייטלין].}}.

חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.

בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, ועל פי הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי.

==אוסף הרבי==
מיד כשהגיע [[הרבי]] ל[[ניו יורק]] בקיץ [[תש"א]], מונה על ידי חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". הרבי החל אז לאסוף ספרים למשרדיו ב-[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.

אחרי [[הסתלקות]] אדמו"ר מוהריי"צ, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות [[חב"ד]] לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל.

בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.

במשך השנים [[תשכ"ח]]-[[תשמ"ה]] התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו"ר הריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבנין הסמוך ל770.

בשנים [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז|ז]] התקיים [[משפט הספרים]] בו טען [[שלום בער גוראריה|נכד]] אדמו"ר הריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].

אחרי נצחון הרבי במשפט, הכריז על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.

בשנת [[תשנ"ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.

בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה הממוקמת בקומה השלישית של 770, קומה זו שימשה בעבר כדירתו של ה[[רש"ג]].

==אוסף כתבי היד והארכיון==
במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו"ר הזקן, בשעה ש[[אדמו"ר הזקן]] עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד
של תורת חסידות חב"ד.

אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם
בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר [[הסתלקות]]ו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם
נשרפו כרכים רבים.

אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.

כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.

על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

==מבנה הספרייה==
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד בניין מספר 766 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב"ד העולמית - [[770]]. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.

מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.

בשנת [[תש"נ]], כשנה לאחר פטירתו של [[הרש"ג]], התפנתה הקומה העליונה של [[770]] בהוראת הרבי שהורה להכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כש770_חובר_לספריית_אגודתחסידיחבד_תמונות_נדירות_82534.html כש-770 חובר לספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' {{*}} תמונות נדירות] {{COL}}}}. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.

במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב [[מאיר איטקין]] בשנת [[תשס"ז]] החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת [[תשע"ד]] הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81639 הבית הצמוד לבית חיינו נמכר לספריית ליובאוויטש] {{אינפו}} ו' [[אייר]] התשע"ד (06.05.2014)}}.

===אולם התערוכות===
הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.

כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.

לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.

==תוכנת חיפוש==
תקליטור "ספריית חב"ד" יצא לאור על ידי הוצאת [[קה"ת]] ו[[ספריית חב"ד]] בשנת [[תשס"ו]], ובו מופיעים 250 ספרים המופיעים באתר הספרייה, עם תוכנת חיפוש בסיסית ומשוכללת, בעשרות אופני חיפוש.

בתוכנה זו ניתן לחפש מילה, או צירוף מילים, בחירת מרחק בין המילים, עם או בלי סדר המילים, שלמות או חלקן, עם או בלי [[אותיות]] שימוש, עם או בלי הוספת אותיות. את החיפוש אפשר לבצע בספר או בכמה ספרים, במאגר או בכמה מאגרים, ספרים לפי א"ב או לפי מחלקות. עם או בלי מיזוג מסמכים ועוד מעלות ויתרונות. לאחר התקבל התוצאות, אפשר להעתיק את הקטעים הנבחרים ללוח הזכרון, לקובץ וורד, או להדפסה{{הערה|1=[http://store.kehotonline.com/index.php?stocknumber=CD-CHABL2 לרכישת הדיסק]}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]]''', מאת שלום דובער לוין, קה"ת, תשע"א.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabadlibrary.org chabadlibrary.org] אתר ספריית אגו"ח
* [http://chabadlibrary.org/books מדור טקסט] חלק מספרי רבותינו נשיאנו בפורמט טקסט, באתר ספריית אגו"ח
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51421 הספריה החסידית הגדולה בעולם]''' - [[המבשר]] בכתבה מרתקת על ספריית ליובאוויטש - {{אינפו|}}
*'''[https://anash.org/a-peek-into-the-rebbes-library/ תמונות נדירות מתוך הספריה]''' {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרים מהספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://anash.org/photos-famous-personalities-visit-the-rebbes-library/ גלריה: אישים מפורסמים שביקרו לאורך השנים בספריית הרבי]''' {{אנש}}
{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]

ספריית אגודת חסידי חב"ד

2021-10-04T10:26:00Z

תות"ל המרכזית - לוד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספריית אגודת חסידי חב"ד|ראו=[[ספריית חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:ספריה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]
'''ספריית אגודת חסידי חב"ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - [[איסטערן פארקוויי]] [[770]], ברוקלין נ. י.

ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.

הספרן הראשי בספריה כיום הוא הרב [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]] וקדם לו ר' [[חיים ליברמן]].

==אוספים עיקריים בספריה==
*אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.

*ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של [[אדמו"ר הריי"צ]].

*גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.

*אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.

*ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים.

צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.

אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר ה[[אינטרנט]] של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.

בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד.

==היסטוריה==
לאורך ימי חסידות חב"ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.

אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.

מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.

אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים.

בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השולחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]].

בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.

אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור.

על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו"ר [[הצמח צדק]] - אחר [[הסתלקות]]ו, ולידי יורשי [[אדמו"ר המהר"ש]] - אחר [[הסתלקות]]ו.

רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.

== אוסף שניאורסון==
{{ערך מורחב|ערך=[[אוסף שניאורסון]]}}
[[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.

בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית ב[[מוסקבה]].

במשך השנים פעל והשתדל אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.

כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.

כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה.

==אוסף אדמו"ר הריי"צ==
באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ד]], התחיל אדמו"ר הריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.

בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.

בשנת [[תרפ"ז]] נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב"ד בעיר ריגא.

משם פנה במכתבים והודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל לה[[עשירות|עשיר]] את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב"ד לפולין, בעיר ווארשא וב[[אטוואצק]].

במסעותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה"ק בשנת [[תרפ"ט]] הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.

בתחלת ימי [[מלחמת העולם השנייה]], היה האדמו"ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף [[ת"ש]] יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.

אוסף הספרים נשאר ב[[פולין]] הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרכי חתחתים תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לניו יורק בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי.

חלק נוסף של אוסף זה, אבד למשך שלושים ושמונה שנים, ורק בשנת תשל"ז התגלה ובעקבות עסקנות ופעלתנות נמרצת חזר לבעלות הספרייה בראשית שנת תשל"ח{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shemtov%20-%20Kislev%205%2C%205778.pdf פרשת החזרת הספרים בצירוף מסמכים והשתלשלות הפרשה בתוך תשורה מנישואי משפחת צייטלין].}}.

חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.

בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, ועל פי הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי.

==אוסף הרבי==
מיד כשהגיע [[הרבי]] ל[[ניו יורק]] בקיץ [[תש"א]], מונה על ידי חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". הרבי החל אז לאסוף ספרים למשרדיו ב-[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.

אחרי [[הסתלקות]] אדמו"ר מוהריי"צ, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות [[חב"ד]] לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל.

בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.

במשך השנים [[תשכ"ח]]-[[תשמ"ה]] התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו"ר הריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבנין הסמוך ל770.

בשנים [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז|ז]] התקיים [[משפט הספרים]] בו טען [[שלום בער גוראריה|נכד]] אדמו"ר הריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].

אחרי נצחון הרבי במשפט, הכריז על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.

בשנת [[תשנ"ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.

בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה הממוקמת בקומה השלישית של 770, קומה זו שימשה בעבר כדירתו של ה[[רש"ג]].

==אוסף כתבי היד והארכיון==
במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו"ר הזקן, בשעה ש[[אדמו"ר הזקן]] עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד
של תורת חסידות חב"ד.

אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם
בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר [[הסתלקות]]ו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם
נשרפו כרכים רבים.

אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.

כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.

על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

==מבנה הספרייה==
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד בניין מספר 766 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב"ד העולמית - [[770]]. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.

מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.

בשנת [[תש"נ]], כשנה לאחר פטירתו של [[הרש"ג]], התפנתה הקומה העליונה של [[770]] בהוראת הרבי שהורה להכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כש770_חובר_לספריית_אגודתחסידיחבד_תמונות_נדירות_82534.html כש-770 חובר לספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' {{*}} תמונות נדירות] {{COL}}}}. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.

במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב [[מאיר איטקין]] בשנת [[תשס"ז]] החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת [[תשע"ד]] הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81639 הבית הצמוד לבית חיינו נמכר לספריית ליובאוויטש] {{אינפו}} ו' [[אייר]] התשע"ד (06.05.2014)}}.

===אולם התערוכות===
הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.

כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.

לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.

==תוכנת חיפוש==
תקליטור "ספריית חב"ד" יצא לאור על ידי הוצאת [[קה"ת]] ו[[ספריית חב"ד]] בשנת [[תשס"ו]], ובו מופיעים 250 ספרים המופיעים באתר הספרייה, עם תוכנת חיפוש בסיסית ומשוכללת, בעשרות אופני חיפוש.

בתוכנה זו ניתן לחפש מילה, או צירוף מילים, בחירת מרחק בין המילים, עם או בלי סדר המילים, שלמות או חלקן, עם או בלי [[אותיות]] שימוש, עם או בלי הוספת אותיות. את החיפוש אפשר לבצע בספר או בכמה ספרים, במאגר או בכמה מאגרים, ספרים לפי א"ב או לפי מחלקות. עם או בלי מיזוג מסמכים ועוד מעלות ויתרונות. לאחר התקבל התוצאות, אפשר להעתיק את הקטעים הנבחרים ללוח הזכרון, לקובץ וורד, או להדפסה{{הערה|1=[http://store.kehotonline.com/index.php?stocknumber=CD-CHABL2 לרכישת הדיסק]}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]]''', מאת שלום דובער לוין, קה"ת, תשע"א.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabadlibrary.org chabadlibrary.org] אתר ספריית אגו"ח
* [http://chabadlibrary.org/books מדור טקסט] חלק מספרי רבותינו נשיאנו בפורמט טקסט, באתר ספריית אגו"ח
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51421 הספריה החסידית הגדולה בעולם]''' - [[המבשר]] בכתבה מרתקת על ספריית ליובאוויטש - {{אינפו|}}
*'''[https://anash.org/a-peek-into-the-rebbes-library/ תמונות נדירות מתוך הספריה]''' {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרים מהספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://anash.org/photos-famous-personalities-visit-the-rebbes-library/ גלריה: אישים מפורסמים שביקרו לאורך השנים בספריית הרבי]''' {{אנש}}
{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]

מרכז שידורי חב"ד

2021-10-04T10:25:17Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* העברת הבעלות */

[[קובץ:מרכז שידורי חב"ד.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הסמל של "מרכז שידורי חב"ד". הסמל עוצב ושורטט על ידי האמן החסידי ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''מרכז שידורי חב"ד''' - '''WLCC''' (המכונה גם משי"ח) הינו המרכז התקשורתי החב"די. המרכז שידר במשך שנים את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]] בשידור בו זמנית לעשרות מוקדים שונים בכל יבשות תבל.

==השידור הראשון==
ימים אחדים לפני [[יו"ד שבט]] [[תש"ל]], פנו שני תמימים מהישיבה בכפר חב"ד אל החסיד ר' [[יצחק גנזבורג|יצחק (איצ'קע) גנזבורג]], והציעו בפניו להעביר את ה[[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. לאחר התייעצות עם ידיד המבין בטכנולוגיה מסוג זה, לקח על עצמו ר' איצ'קע את הרעיון.

הוא פנה טלפונית אל הת' שמואל (מוליק) ריבקין שהיה אז מתלמידי התמימים ב-[[770]] וניחן בחוש טכני המתאים לנושאים מסוג זה, וביקשו לארגן את השידור מבית חיינו, מוליק החל להוציא את הדבר אל הפועל, יחד עם חברו הת' [[חיים ברוך הלברשטאם]].

אחרי שסיימו לארגן את הענינים הטכניים, ביקש ר' איצ'קע את רשותו של הרבי לקיים את השידור. המזכיר ר' [[בנימין קליין]] חזר עם התשובה כי יש רשות מהרבי לקיים את השידור.

ביום שישי [[יו"ד שבט]], התקיים סיום "[[ספר תורה של משיח|ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו]]", והתמימים הנ"ל הקליטו את המעמד. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה [[התוועדות]] הרבי.

השידור החי הראשון הועבר לארבעה מוקדים: ל[[כפר חב"ד]] (שם התכנסו יותר מאלף איש), ל[[אנגליה]], ל[[שיקגו]] ול[[קליפורניה]].

לאחר יו"ד שבט דיווחו לרבי על מהלך השידור, כמות המשתתפים ועוד, הרבי שאל (תוכן): מדוע שידרו לכל כך מעט מקומות?

למחרת השידור נתן הרבי בקבוק [[משקה]] לרב [[צבי הירש גנזבורג]], אחיו של מארגן השידור - ר' יצחק, ואמר לו שימסור זאת לאחיו בצירוף 'יישר כח'.

בחלוף השנים, התמסדו השידורים יותר ויותר והתפשטו למקומות נוספים ב[[ארץ הקודש|ארץ]] ובחו"ל.

החל משנת [[תשל"א]] אורגנו השידורים על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] בארץ הקודש שמרכזו היה במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומשם השידור היה עובר לכמה נקודות נוספות ב[[ארץ הקודש]].

במהלך השנים, הודות למסירותו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] מנהל 'מרכז שידורי חב"ד' השתכלל 'חדר השידורים' (חדר בקצה המיסדרון ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#קומת כניסה|קומת כניסה]] של [[770]] (שהי' בעבר חדרו של ר' [[משה לייב רודשטיין]])) והתפתח. בשל כך השידורים של התוועדויות של הרבי בארץ הקודש וברחבי העולם נקלטו בצורה חלקה יותר וללא קשיים והפרעות. בתוך שנים מעטות עלה מספר קוי הטלפון שעמד לרשות מערך השידורים בקצב מסחרר, עד שבשנת [[תשנ"ב]] היו מנויים למערך השידורים כחמש מאות קווי טלפון, ששידרו בו זמנית את הנעשה והנשמע ב-[[770]] לכל העולם.

עם הזמן נוסף למערך גם תרגום ללה"ק ושפות אחרות, עבור אלו שאינם שולטים בשפת האידיש.

==יחסו של הרבי==
הרבי עודד מאד את מערך השידורים, ובכל פעם בתום ה[[התוועדות]] היה הרבי ממתין לדו"ח על נקודות השידור, בו נכתב כמה יהודים בדיוק השתתפו בכל שידור ופרטים נוספים. הרבי היה מגלה התעניינות בפרטי השידור, כגון לכמה מקומות שודרו דברי קודשו בהתוועדות, והיה מעודד ומחזק במענות קודש את העוסקים במלאכת השידור.

ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] היה כותב לרבי דו"ח מפורט אחרי כל שידור, והיה מקבל מענות מיוחדים. בשנת [[תשל"ו]] נכנס הת' מוליק ריבקין ל'[[יחידות]]', ובמהלכה קיבל מהרבי שטר של מאה דולר - "עבור השידורים"! כמו כן העניק הרבי כמה פעמים 'משקה' עבור כל המסייעים במלאכת השידור.

כשר' חיים ברוך היה עובר לפני הרבי, בחלוקת הדסים, מצות, לקאח, [[חלוקת דולרים|דולרים]] וכדומה, היה הרבי נותן לו תמיד שטר נוסף או פיסת לקאח וכד' נוספת, "עבור הפצת המעיינות" - מלאכת השידורים.

מסופר כי [[הרבי]] התבטא על מרכז זה - "מכאן יוצאת [[אורה]] לכל ה[[עולם]]".

ב[[שמיני עצרת תשל"ח]] עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים (עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו). באותה תקופה אחד הדברים שהרופאים ביקשו מהרבי היה ללכת ברגליו הק' כדי לחזק את פעולות הלב. הרבי היה אז צועד בפרוזדור של הקומה הראשונה. באחד הפעמים, כשהרבי הבחין בדלת הפתוחה של 'חדר השידורים' הציץ פנימה ואז פנה אל הרופא ואמר: "מהחדר הזה יוצאים רק דברים טובים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15727 מגילת ראש-חודש כסלו]{{COL}}}}.

===כינוס נשים - סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו===

לאחר כינוס הנשים ב[[מוצאי שבת]] כ"ח טבת תשנ"ב, לקבלת פני משיח צדקנו, כתב ר' חיים ברוך דו"ח לרבי מלך המשיח על שידור הכינוס לרחבי העולם. הערב המיוחד הועבר בשידור חי ל129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו באמצעות ה'הוק-אפ' בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]'.

את כתיבת הדו"ח הזה, הוא פתח במילים הבאות: "כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד! דו"ח משידור של קבלת-פנים לכ"ק אד"ש מלך המשיח על ידי נשי ובנות חב"ד שת'".

על דיווח זה נתקבל (ביום חמישי ד' שבט) מענה הרבי בזה הלשון: "'''נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון'''".

באופן נדיר, מהלך הכינוס כולו הועבר בשידור חי לחדרו של הרבי. ייתכן שזהו מהמעמדים הבודדים שהרבי האזין להם בשידור חי בחדרו הקדוש.

==משיח ביפר==
בתחילת חודש [[תשרי]] [[תשנ"ג]] החל הרבי לצאת לתפילות עם הציבור ל[[המרפסת|מרפסת]] מיוחדת שנבנתה לצורך כך בצד המערבי של [[770]]. הרבי לא היה יוצא לתפילות בשעות קבועות וכדי שאנ"ש והתמימים לא יפספסו את התפילות עם הרבי, יזם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממרכז שידורי חב"ד - מכשיר מיוחד שנקרא 'משיח ביפר' שבלחיצת כפתור בישר למאות אנ"ש בשכונה על מועדי התפילות וההתוועדויות.

"מנחה בעוד 10 דקות", "מנחה now", "הרבי יוצא כעת למרפסת" - היו חלק מההודעות שהתקבלו במכשירי הביפר וברגע שהתקבלה ההודעה הראשונית החלו אנ"ש והתמימים בריצה בהולה לעבר 770, כדי להספיק לתפוס מקום ולזכות להתפלל עם הרבי.

==העברת הבעלות==
בחודש [[אייר]] [[תשס"ו]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=19712 נמכר הארכיון הגדול ביותר של תיעוד הרבי] {{COL}}}}, לאחר משא ומתן של קרוב לשנה, עברה הבעלות של ארכיון התצלומים, הוידאו והאודיו מהרבי, שתועדו החל משנת [[תש"ל]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] מנהל חברת wlcc, לחברת ההפקות החב"דית [[Jem]].

את היוזמה למכירה דחפו עסקנים ממספר ארגונים על מנת לשמר את החומר שמאבד את איכותו במהלך הזמן. חברת [[jem]] בראשותו של הרב [[אלקנה שמוטקין]] לקחה על עצמה להעביר את המידע לשיטה הדיגיטלית הנהוגה כיום.

==רשימת אלבומים ווידאו==
* '''[[ניגוני התוועדות]]'''
* '''[[מעשה רב]]'''
* '''תפילות מנחם''' - תקליטור של 80 דקות, והוא מכיל 61 קטעי תפילות וברכות מפי הרבי.
* '''קטעים מבית חיינו''' - (וידאו) סידרה של 14 דיסקים, קטעים מהרבי ובית חיינו מסביב לשנה, החל מ[[תשמ"ז]].
* '''פנינים מחלוקת דולרים''' - (וידאו) סידרה של 10 דיסקים, קטעים מהרבי בעת [[חלוקת דולרים]]. הוידאו כולל מאות קליפים מחסידים, רבנים ואדמו"רים, ראשי ממשלות, שרים, חכי"ם, פוליטקאים, עיתונאים וגויים עוברים אצל הרבי.
* '''כוס של ברכה''' - (וידאו) קטעים מחלוקת [[כוס של ברכה]] אצל הרבי, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].

==לקריאה נוספת==
*'''חמישים שנה לשידור החי הראשון''', שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24772 התרגום הסימולטני להתוועדויות] {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56751 צרור תמונות מחדר השידורים] {{אינפו}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/255.-Acharei-Kedoshim-5780.pdf תורת חיים בשידור חי]''', הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת אחרי-קדושים תש"פ
*'''[https://col.org.il/news/124512 כך החלו השידורים]''' {{וידאו}} בהפקת [[jem]]
*'''[https://col.org.il/news/128908 כשמשרדו של הרב מאיר יהודה גץ הפך ל'חדר השידורים' בכותל]''' {{COL}} י' שבט תשפ"א
*'''[https://col.org.il/news/130234 כשמנהל חדר השידורים הציע לרכוש תחנת רדיו. כך הגיב הרבי]''' {{COL}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]

חס"ד הלברשטם

2021-10-04T10:24:21Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:חסד תשעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חס"ד מתוועד ב[[770]]]]
הרב '''חנניה סיני דוד הלברשטאם''' (מכונה בשם '''חס"ד הלברשטם''', יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו [[חסיד חב"ד]], ובעבר [[משב"ק]] של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], אשר שימש בתקפיד זה במשך כ-18 שנה.

==תולדות חיים==
נולד בישראל ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשי"א]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו"ר מז'ימיגראד.

בצעירותו, התקרב בעקבות אחיו הבכור [[חיים ברוך הלברשטאם|חיים ברוך]] לחסידות חב"ד, ובשנת [[תש"ל]] הגיע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. ר' חס"ד החליף את אחיו, ששימש בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], בתפקידו לאחר נישואיו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450 בבית אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}}}}, והוא החל לשמש כ[[משב"ק]] בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסעודות החגים.

מאוחר יותר, נכנס לעבודה ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ובזה התמקדה עבודתו. בשל כך היה נמצא בקשר שוטף עם הרבנית הצדקנית מרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]]. חס"ד נחשב כמי שהי' אחד הקרובים ביותר לרבנית, ששימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות, והיא העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו [[ארי הלברשטם]] שהיה נחשב אצלה כבן בית של ממש.

כיום, מתגורר בקווינס ובימות החול מגיע לעיתים ל[[קראון הייטס]].

לפעמים תכופות, כמו ביום ה[[יארצייט]] של הרבנית, [[מתוועד]] ב-[[770]] ומספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.

==משפחתו==
*אחיו הבכור, הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]].
*אחיו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.
*בנו, הבחור ארי הלברשטם, נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] "בית ישראל" שבמנהטן, שם שהה הרבי לכמה שעות בשל טיפול בעינו הק', כשבנו ארי נמצא ברכב של תמימים שליווה את [[הרבי]] בנסיעה{{הערה|יחד עם תמימים נוספים שנפצעו באירוע, חלקם באורח קשה.}}. הרצח זעזע את [[חסידי חב"ד]] והעיר [[ניו יורק]], ופעולות רבות נעשו להנצחת זכרו, כמו חקיקת חוקים חדשים בקשר להחזקת נשק.
*בנו, הרב יהושע הלברשטאם.
*בנו, הרב מענדל הלברשטאם.
*בתו, מרת חנה אפפלבאום.
*בתו, מרת שרה גוטניק.

== קישורים חיצוניים ==
*הרב הלברשטם מספר על שנותיו בשימוש הרבי - שבועון "[[בית משיח]]" גליון 470

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: הלברשטם חס"ד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי

2021-10-04T10:15:45Z

תות"ל המרכזית - לוד:

{{תולדות הרבי|}}
'''פעולותיו של [[הרבי מליובאוויטש]]''', על פי סדר השנים,
כפי שמובאים בהקדמה לספר [[היום יום]].

===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===
[[קובץ:הרבי ובגין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה]] [[כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערה|השיעורים שנמסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].

===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד [[ישיבת הדר התורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר החסידים]].
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שב[[רוסיה]] הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרבי הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקריית מלאכי]].
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].

===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד [[ועד ע"א מוסדות]], שמטרתו הקמת 71 מוסדות חדשים.
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קריית חב"ד צפת]].
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".
*שנת [[תשל"ו]] (1976): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ו[[צפת]]; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין "[[עשה לך רב]]" - 'משפיע' לאנשים ו'משפיעות' לנשים.
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש [[ירושלים]] וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד [[כולל אברכים]] במלבורן, אוסטרליה.

===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===
[[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון ה[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפילה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד [[הדפסת ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] [[תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי [[חנוכה]] נאם הרבי בנושא קריאת היום - נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים - לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי ל[[התוועדות]] בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל [[התוועדות]] של שבת את פירושו הראשון של [[רש"י]] על פרשת השבוע.
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] - [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] - חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

===העשור החמישי (מ[[תנש"א]])===
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד]]]]
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם - בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; יצא לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] [[תש"נ]] - נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל [[מלחמת המפרץ]].

*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "[[ליל הסדר ציבורי|סדרים ציבוריים]]" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כל אחד ואחת שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו - מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] - [[שופט]] דורנו יועץ דורנו ו[[נבואות הרבי|נביא דורנו]].
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העיניים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גלויות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]]. ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה ב[[האוהל|אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.

*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון הייתה הפעם האחרונה שיצא ל[[מרפסת]]. בר"ח כסלו הייתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ב[[יחידות]] ליד חדרו הק'. ב[[חודש אדר]] נאספו מולו בפתח חדרו חיילי [[צבאות ה']]. ב[[ג' בתמוז]] [[נכסה וחוזר ונגלה|התכסה]] הרבי מעינינו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי

2021-10-04T10:15:32Z

תות"ל המרכזית - לוד:

{{תולדות הרבי|}}
'''פעולותיו של [[הרבי מליובאוויטש]]'''', על פי סדר השנים,
כפי שמובאים בהקדמה לספר [[היום יום]].

===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===
[[קובץ:הרבי ובגין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה]] [[כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערה|השיעורים שנמסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].

===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד [[ישיבת הדר התורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר החסידים]].
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שב[[רוסיה]] הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרבי הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקריית מלאכי]].
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].

===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד [[ועד ע"א מוסדות]], שמטרתו הקמת 71 מוסדות חדשים.
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קריית חב"ד צפת]].
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".
*שנת [[תשל"ו]] (1976): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ו[[צפת]]; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין "[[עשה לך רב]]" - 'משפיע' לאנשים ו'משפיעות' לנשים.
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש [[ירושלים]] וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד [[כולל אברכים]] במלבורן, אוסטרליה.

===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===
[[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון ה[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפילה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד [[הדפסת ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] [[תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי [[חנוכה]] נאם הרבי בנושא קריאת היום - נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים - לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי ל[[התוועדות]] בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל [[התוועדות]] של שבת את פירושו הראשון של [[רש"י]] על פרשת השבוע.
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] - [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] - חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

===העשור החמישי (מ[[תנש"א]])===
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד]]]]
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם - בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; יצא לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] [[תש"נ]] - נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל [[מלחמת המפרץ]].

*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "[[ליל הסדר ציבורי|סדרים ציבוריים]]" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כל אחד ואחת שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו - מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] - [[שופט]] דורנו יועץ דורנו ו[[נבואות הרבי|נביא דורנו]].
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העיניים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גלויות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]]. ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה ב[[האוהל|אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.

*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון הייתה הפעם האחרונה שיצא ל[[מרפסת]]. בר"ח כסלו הייתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ב[[יחידות]] ליד חדרו הק'. ב[[חודש אדר]] נאספו מולו בפתח חדרו חיילי [[צבאות ה']]. ב[[ג' בתמוז]] [[נכסה וחוזר ונגלה|התכסה]] הרבי מעינינו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

חיים פרוס

2021-10-04T10:08:50Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב פרוס מכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}
הרב '''חיים פרוס''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא מרצה במכללת בית רבקה ומרבני בית ההוראה כפר חב"ד. מחבר הספרים: "ברכות הנהנין המבואר" ו"מים חיים" על הלכות טהרת המשפחה.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשכ"ג]] בריגא לטביה שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו דובער והינדא פרוס.

בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וישיבה גדולה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב"ד]].

בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ"ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב"ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז קרוב לשלושים שנה.
משנת תשמ"ח ועד תשס"ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב"ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"ח]] ל[[תשס"ב]].

בשנת [[תשס"ו]] התמודד על רבנות קהילת חב"ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.

בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.

הרב חיים פרוס עוסק בהוראה שנים רבות ומשמש כמו"צ בבית הוראה בכפר חב"ד.

== ספריו ==
*סדר ברכות הנהנין המבואר, תשס"ז.
*מיים חיים הלכות טהרת המשפחה תשע"ה.
*חוברת - הלכות שבת תשע"ח.

==משפחתו==
*בנו, הרב אריה פרוס [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]]
*בנו, יחיאל פרוס רחובות
*חתנו, הרב ישראל גורביץ [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].
*חתנו, הרב אברהם וולף - [[שליח]] הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל
*חתנו, הרב אורי וילהלם [[שליח]] הרבי ביבנה.
*חתנו, הרב שייקה גורליק שליח הרבי ב[[גדרה]]
*חתנו, הרב חיים שאול נח קוט [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד]]
* בנו, הרב מנחם מענדל פרוס, שליח הרבי ב[[באר שבע]].
*בנו, שלמה זלמן צבי פרוס [[ישיבת תות"ל המרכזית 770|תלמיד ישיבת תות"ל המרכזית]]

== קישורים חיצוניים ==
* משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83142.html הרב חיים פרוס: "הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער" ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב"ד און ליין]], שבועות תשע"ד. {{בםך}}.
* הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}}
* לקט דיני חנוכה https://col.org.il/news/16197
* http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה {{מיון רגיל: פרוס חיים}}
* http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

שיחת הגאולה

2021-09-30T13:29:16Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:עלון שיחת הגאולה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
'''שיחת ה[[גאולה]]''' הוא עלון שבועי היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כיום העלון בעריכת הרב [[חיים ציק]] והרב [[בן ציון פרישמן]].

==הוצאה לאור==
[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיצוב הישן של שיחת הגאולה]]
שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן ואף תוך כדי יצא הבטאון הדו-שבועי [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]] שניהם בעריכת הרב [[זמרוני זליג ציק]], ואף הוגש לרבי מספר פעמים, וזכה לעידודו של הרבי. עיתון זה זכה להיות חלוץ בנוגע לפרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח, כאשר - לדוגמא - לאחר השיחה של הרבי ב[[שבת]] [[פרשת שופטים]] [[תנש"א]] התנוססה בכותרת גליון 7 כותרת זועקת "האירועים המדהימים בשנת "[[תנש"א|אראנו נפלאות]]", מצטרפים למסקנה ברורה: יש נביא בישראל", ותחתיה הכיתוב "בימים אלה, נשמעת שוב הכרזתו של נשיא דורנו, [[הרבי שליט"א מלך המשיח|הרבי שליט"א מליובאוויטש]] "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" ותמונה גדולה של הרבי. גליון זה זכה למענה מיוחד מהרבי של "הסכמה וברכה".
[[קובץ:הרבי והגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי יוצא לאוהל ובידו השמאלית "קונטרס חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז" ובתוכו בולט העיתון שנמסר בחלוקת הדולרים.]]

מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם באנגלית, רוסית ובצרפתית, עם תוכן שונה ועורכים אחרים. העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי בתי חב"ד מקומיים. בנוסף לכך, העלון מחולק על ידי התמימים במבצע תפילין. כמו כן הוא מודפס גם בארצות הברית. העלון מופץ באלפי עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי בתי חב"ד בארץ.

ב[[חודש סיון]] [[תשע"ד]] חגג העלון את הוצאתו לאור של גיליון ה-1000.

לקראת [[שבת]] [[פרשת פנחס]] [[י"ח תמוז]] [[תש"פ]] החל העלון לצאת במתכונת חדשה, הכוללת עיצוב חדשני מבית חברת הגרפיקה studio AG tmeis, ונוספו בו כתבים חדשים וקבועים{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1bCYdI71cuKn7P9TQbE0qm0qv1LdUC-1f/view?usp=sharing שיחת הגאולה גליון 1300].}}. בין הכתבים נמנים הרב שלום דובער ישראלי במדור 'עיון שבועי מתורתו של משיח', הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] במדור 'ניצוצות של גאולה', הרב מנחם מענדל ליפש במדור 'נפלאות עכשיו' והרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] במדור 'אור החיים'.

באותה שנה נפתח אתר דרכו ניתן להזמין עלונים ולקבל מידע אודותם{{הערה|[https://www.sichathageula.com/ אתר שיחת הגאולה].}}.

== מדורי העלון ==
*'''דבר מערכת''' (מאת העורך) - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.
*'''חדשות טובות''' - מספר אירועים טובים שהתרחשו באותו שבוע.
*'''רעיון שבועי מתורתו של משיח''' - רעיון על פרשת שבוע מעובד עך פי [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]].
*'''ניצוצות של גאולה''' - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.
*'''דבר מלך''' - קטע מה[[דבר מלכות]] השבועי בענייני גאולה ומשיח.
*'''נפלאות עכשיו''' - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]].
*'''הראש והממשלה''' - מאמר אודות עניינים שהזמן גרמא, ריבוי פעמים עוסק בנושא [[שלימות הארץ]]
*'''אור החיים''' - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי.
*'''עצה והדרכה''' - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.

לקראת [[י"א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.

== הוצאות לאור ==
*'''נפלאות עכשיו''' - סדרה בת שלושה ספרים של ליקוט סיפורי נפלאות שארעו באמצעות ה"אגרות קודש", והתפרסמו במשך השנים ב"שיחת הגאולה".
*'''כפשוטו ממש''' - סדרת ספרים של ליקוט ממאמריו של הרב [[זמרוני זליג ציק]] שהתפרסמו במשך השנים במדור "דבר המערכת"{{הערה|[https://chabad.info/news/377101/ בלעדי למשתתפי משיח בכיכר: ספרו החדש של הרב זמרוני ציק] {{אינפו}}.}}.

==קישורים חיצונים==
* [https://www.sichathageula.com/ אתר שיחת הגאולה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1x-H_iRUT1ORMrWRVgfCRh5rs3P-Z57l5 ארכיון עלוני שיחת הגאולה] לקריאה ולהורדה באתר google drive
* [http://hageula.com/call_of_salvation/sg/19924.htm סרטון לרגל השקת הגיליון] {{הגאולה}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=16410&lang=hebrew "אין להכניס את שיחת הגאולה"] [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]] בקריאה שלא להכניס את העלון לבתי כנסת באתר [[שטורעם]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]

אברהם יצחק שם טוב

2021-09-30T12:50:25Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אברהם יצחק שם טוב]]
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' (יליד שנת [[תרצ"ז]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חיים==
הרב אברהם נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ז]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית שנת [[תשי"ד]] הגיע ל-[[770]]; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום בער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]].

בהיותו בחור ב-770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.

==עסקנות ציבורית==
החל משנת [[תשכ"ט]], כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ [[גן ישראל]], עומד בראש המחנה.

מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] ל[[נשיאי ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארצות הברית]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

לרגל [[כ' אב]] [[תשל"ד]], [[יום ההילולא]] השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה על ידי הרבי ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*בנו הרב [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון.
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122735 חזון ומעש: דמותו החד-פעמית של הרב אברמל שם-טוב]''', בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' באתר {{COL}} לרגל יו"ד שבט תש"פ

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

מרכז לעניני חינוך

2021-09-30T12:49:33Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* תש"י ואילך */

[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.

==ייסוד המרכז==

המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'.

בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].

===פעילות המרכז המתחדשת===
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת מחלקה '302' המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:
*'''CTeens'''
*'''Ckeeds'''
*'''בית מדרש לשלוחים'''
*'''מיי שליח'''
*'''JNet'''
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב משה נפרסטק.

==תש"י ואילך==

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

==מינויים ודיונים==
===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.

===ניירות רשמיים===

בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].

===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי ר' חיים יהודה קרינסקי, ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דרן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].

===זבל"א===
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].

==לקריאה נוספת==
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]

שלום דובער רסקין

2021-09-30T12:35:45Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום בער רסקין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום דובער רסקין (מימין)]]
'''שלום דובער רסקין''' ([[תרפ"א]] או [[תרפ"ב]] – [[ז' סיוון]] [[תשע"ג]]), [[חסיד]] בעל [[אהבת ישראל]] ו[[הכנסת אורחים|מכניס אורחים]], ש[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]].

==תולדות חיים==
שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] (בשנת [[תר"פ]]), והיה מהראשונים שנקראו על שמו.

שלום דובער התייתם מאביו ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בגיל 20{{הערה|אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]}} עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בת ר' [[יהושע ליין]]{{הערה|נפטרה בל' סיוון תשפ"א.}}, בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד [[רוסיה הקומוניסטית|הממשלה הרוסית]], התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] על ביתו. לבניו שכר [[מלמד]] פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד ב[[שקאלע]].
בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף.

בביתו היה מתקיים מידי [[שבת]] [[קידוש]] למתפללי ה[[מניין]] המחתרתי.

כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות ו[[הכנסת אורחים]] בלתי רגילה.

המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר [[גרקי]] (כיום [[ניז'ני נובגורד]]), על הדרך מ[[סיביר]] ל[[מוסקבה]]. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה{{הערה|מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.}} היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת [[סטלין]] וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול.

יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' [[משה וישצקי]] מ[[צ'רנוביץ]] נאסר והוגלה ל[[סיביר]] היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מידי שבוע כסף לפרנסת הבית.

עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה.

משפחתו יצאה מרוסיה, והתיישבה ב[[כפר חב"ד]].

== עם [[הרבי הריי"צ]] ==
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר אחד מאחיו ב[[ורשה]] דרכו היה שולח מכתבים ל{{ה|רבי הריי"צ}}, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מה[[התוועדות|התוועדויות]]. כשפרצה המלחמה והקשר עם [[רוסיה]] נותק, הופסקה חליפת המכתבים.

== עם [[הרבי]] ==
כשגיסו ר' [[משה וישצקי]] הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את [[הרבי]] אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן". למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה.

כשהגיעו ל[[ארץ הקודש|ארץ]] לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום.

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה.

רסקין ביקש לצרף גם את בנו ה[[יהושע רסקין (נחלת הר חב"ד)|היישקע]] שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה ל[[מזכירות]] ו[[הרב חודקוב]] אישר. גם בנו ר' [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] רצה לנסוע וטען כי ב[[חודש תשרי]] ימלאו לו 19 שנים, והוא נכנס לשנת העשרים. התשובה הייתה שיקבל חצי כרטיס.

באותו [[תשרי]] זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו ב[[תקיעת שופר]] שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה.

כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ל[[יחידות]]. ב[[יחידות]] ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: "זה לא הלב, זה הנערווין" [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים.

שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום [[ז' בסיוון]] [[תשע"ג]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

== משפחתו ==
;בניו:
*יהושע (היישקע) רסקין - [[קפריסין]].
*[[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

;בנותיו:
*בתיה אשת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[כפר חב"ד]].
*רישא אשת הרב שלמה וישצקי, [[כפר חב"ד]].

== לקריאה נוספת ==
*מענדי ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76274 כתבת פרופיל על ר' שלום דובער], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: רסקין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]

שלום דובער רסקין

2021-09-30T12:35:29Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום בער רסקין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום דובער רסקין (מימין)]]
'''שלום דובער רסקין''' ([[תרפ"א]] או [[תרפ"ב]] – [[ז' סיוון]] [[תשע"ג]]), [[חסיד]] בעל [[אהבת ישראל]] ו[[הכנסת אורחים|מכניס אורחים]], ש[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]].

==תולדות חיים==
שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] (בשנת [[תר"פ]]), והיה מהראשונים שנקראו על שמו.

שלום דובער התייתם מאביו ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בגיל 20{{הערה|אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]}} עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בת ר' [[יהושע ליין]]{{הערה|נפטרה בל' סיוון תשפ"א.}}, בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד [[רוסיה הקומוניסטית|הממשלה הרוסית]], התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] על ביתו. לבניו שכר [[מלמד]] פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד ב[[שקאלע]].
בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף.

בביתו היה מתקיים מידי [[שבת]] [[קידוש]] למתפללי ה[[מניין]] המחתרתי.

כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות ו[[הכנסת אורחים]] בלתי רגילה.

המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר [[גרקי]] (כיום [[ניז'ני נובגורד]]), על הדרך מ[[סיביר]] ל[[מוסקבה]]. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה{{הערה|מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.}} היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת [[סטלין]] וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול.

יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' [[משה וישצקי]] מ[[צ'רנוביץ]] נאסר והוגלה ל[[סיביר]] היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מידי שבוע כסף לפרנסת הבית.

עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה.

משפחתו יצאה מרוסיה, והתיישבה ב[[כפר חב"ד]].

== עם [[הרבי הריי"צ]] ==
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר אחד מאחיו ב[[ורשה]] דרכו היה שולח מכתבים ל{{ה|רבי הריי"צ}}, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מה[[התוועדות|התוועדויות]]. כשפרצה המלחמה והקשר עם [[רוסיה]] נותק, הופסקה חליפת המכתבים.

== עם [[הרבי]] ==
כשגיסו ר' [[משה וישצקי]] הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את [[הרבי]] אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן". למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה.

כשהגיעו ל[[ארץ הקודש|ארץ]] לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום.

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה.

רסקין ביקש לצרף גם את בנו ה[[יהושע רסקין (נחלת הר חב"ד)|היישקע]] שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה ל[[מזכירות]] ו[[הרב חודקוב]] אישר. גם בנו ר' [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] רצה לנסוע וטען כי ב[[חודש תשרי]] ימלאו לו 19 שנים, והוא נכנס לשנת העשרים. התשובה הייתה שיקבל חצי כרטיס.

באותו [[תשרי]] זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו ב[[תקיעת שופר]] שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה.

כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ל[[יחידות]]. ב[[יחידות]] ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: "זה לא הלב, זה הנערווין" [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים.

שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום [[ז' בסיוון]] [[תשע"ג]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

== משפחתו ==
;בניו:
*יהושע (היישקע) רסקין - [[קפריסין - רוסיה]].
*[[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

;בנותיו:
*בתיה אשת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[כפר חב"ד]].
*רישא אשת הרב שלמה וישצקי, [[כפר חב"ד]].

== לקריאה נוספת ==
*מענדי ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76274 כתבת פרופיל על ר' שלום דובער], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: רסקין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]

ארגון הגג למוסדות חב"ד

2021-09-30T12:32:30Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* הוראות מהרבי */

[[קובץ:ארגון הגג.jpg|ממוזער|ראש הבלאנק של ארגון הגג]]
'''ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש''' היה גוף מייצג של כלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שפעל בין השנים [[תשל"ג]]-[[תש"נ]], ונוהל על ידי ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שמואל חפר]].

הארגון הביא להתפתחותם של מוסדות וקהילות חב"ד בארץ הקודש, ועמד בקשר רציף עם [[הרבי]] וקיבל הוראות תדירות בנוגע לפעולותיו. הארגון פורק בהוראתו הישירה של הרבי ב[[חודש ניסן]] [[תש"נ]].

==היסטוריה==
היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר לו הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה ה[[יחידות]] במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה ה[[יחידות]] בגרסא מעט שונה.}}.

בשנת תשל"ט קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב לייבל קפלן ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת{{הערה|ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.}}

באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש סיון, הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא ווילימובסקי]], הרב [[שלום פלדמן]] והרב [[משה סלונים]] (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב [[אהרן פרידמן]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יעקב מינסקי]], הרב [[מרדכי גולדברג]], והרב [[דב טייכמן]]).

בהמשך, עם הגעתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג, ועם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], הרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], הרב [[אריה לייב קפלן]] - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב [[שמואל חפר]] - מנהל סמינר [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]].

ב[[חודש אדר]] תשל"ט, שיגר הרבי מכתב חריף אל ר' [[שמואל חפר]] על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי '''והפצרתי''' וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת '''"חדשות"''' בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"{{הערה|ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.}}.

בעקבות מענה זה מונה הרב קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו.

בשנת [[תשמ"ב]] צורף להנהלת הארגון הרב [[זושא וילימובסקי]], כמופקד על הקשר והתיאום בין ארגון הגג למוסדות חב"ד ברחבי הארץ.

==הוראות מהרבי==
בשנת [[תשמ"ב]] מסר הרב חודוקוב מהרבי באמצעות הטלפון בקשר עם ארגון הגג: "בכלל צריך הארגון גג לדאוג לכל ארץ ישראל, וזה יעזור גם כן ליתר המוסדות".

ובהמשכה של אותה שנה, התקבל מענה מהרבי בקשר עם פתיחת משרד של ארגון הגג בניו יורק למטרת איסוף כספים: "הרי זה מקום לסכסוכים '''תמידיים''' בהשגת גבול דהמוסדות כאן, תלונות אנשים וכו', ולכן מופרך".

בשנת [[תשמ"ט]] כאשר נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ארגון הגג להנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בקשר לייצוגם של בתי חב"ד ברחבי הארץ, צידד הרבי בעמדתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] שבתי חב"ד מסונפים לצעירי אגודת חב"ד בלבד.

==מטרות ופעולות==
מטרתו של ארגון הגג היה הקמת גוף מייצג, שיאחד את כלל מוסדות ופעולות חב"ד ברחבי הארץ וייצג אותם בפני גורמי השלטון וגורמים נוספים, וכן לפעול בעניני הרבי שאינם שייכים למוסד או לארגון חב"די מסויים.

מפעולות הארגון:
*מינוי [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] במשרות הוראה ורבנות.
*עמידה בקשרי ידידות עם רבנים לא חב"דיים, גורמים פוליטיים, ואילי הון.
*איתור אברכים חב"דיים המתאימים לפעול בעסקנות, והכשרתם.
*ביסוס וקיום מוסדות חב"ד, והקמת סניפים חדשים.
* יצירת דעת קהל חיובית, באמצעות הוצאה לאור והפצה{{הערה|לדוגמה ב[[סיום הרמב"ם]] השישי בשנת [[תש"נ]] הוציא ארגון הגג חוברת ובה כל ה'הדרנים' על הרמב"ם משנת תשמ"ה ואילך.}}.
*כנסים ארציים לכבוד [[סיומי הרמב"ם]].

==ביטול הארגון==
עם בחירתו של מר [[יצחק שמיר]] לראשות הממשלה, הקמת ממשלת ימין צרה בראשותו, ועמידתו העיקשת על [[שלימות הארץ]], החל מר [[שמעון פרס]] במהלכים חשאיים לשכנוע חברי כנסת מתוך הממשלה להצטרף אליו להצבעת אי-אמון. במסגרת מהלכים אלו קיים מר פרס ששימש אז כשר האוצר מגעים בענייני תקציב עם עסקני ארגון הגג, מהלכים שפורשו ע"י הציבור כתמיכה במפלגתו של מר פרס וכמתן לגטימציה להקמת ממשלה בראשותו. מגעים אלו נתנו ל[[מועצת גדולי התורה]] להבין שדעתו של הרבי אינה שוללת נחרצות תמיכה בהקמת ממשלה בראשות השמאל.

בסופו של דבר, נבלמה תכנית הקמת הממשלה בזכות שני חברי כנסת, [[אליעזר מזרחי]] ו[[אברהם ורדיגר]] שנעדרו ממליאת הכנסת לאור היחשפותם לדעתו הוותיקה והאמיתית של הרבי השוללת כל לגטימציה למסירת שטחי מארץ ישראל לערבים ודיבורים בכיוון זה. מאורע זה קיבל לימים את השם [[התרגיל המסריח]].

בתקופה זו הורה הרבי ל[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] לבטל את ארגון הגג ויומיים אחרי חג הפסח{{הערה|היו שראו ב[http://torasmoshiach.com/%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%92/ דברי הרבי ליו"ר הארגון בכ"ח תשרי בתחילת אותה שנה, שכל השנה אפשר לבנות את הגג ועל פסח נאמר שבוקעים אותו], כרמז לפירוק הארגון בסמיכות לחג הפסח}} כתב הרבי ליו"ר הארגון: "בטלתי כל הארגון גג"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש}}.

בעקבות אירועים אלו נערך בכ"ד ניסן תש"נ בכפר חב"ד כינוס לחסידים ומנהלי המוסדות בראשות הרבנים. החלטות הכינוס היו:

'''א.''' הדגשת דעתו הקדושה של הרבי על האיסור למסור שטחים ולתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן אודות כך
'''ב.''' הוקעת העסקנים שסילפו את עמדת הרבי הברורה הנ"ל ושגרמו בכך פגיעה כבוד ואחדות המחנה החרדי ועל כן העסקנים הללו לא מוסמכים מכאן והלאה לייצג את עמדת חב"ד בכל ענין שהוא
'''ג.''' הודעה כי לא הייתה מעול כל כוונה מצד חב"ד לפגוע ח"ו בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ונשיאה והבעת צער על רושם מוטעה זה שנוצר ללא כל יסוד
'''ד.''' הבעת תקווה שכל ממשיכי דרך [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו יטו שכם אחד לעמוד איתן לשלימות התורה, העם והארץ מתוך שלימות החסידות עד ביאת גואל צדק, בקרוב ממש.

לצד זאת פרסם מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הודעה והבהרה שבכינוס הוחלט שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שפועל שלא ברשות הבי"ד שם מבטחו על קרן הצבי.

בכ"ט ניסן כתב הרבי במענה לאחד מחברי מועצת גדולי התורה שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון, בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעתו של הרבי:

{{ציטוטון|"'''לטלפן בשמי''' זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת '''חירום''' דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו '''לפרסמה''', וחזקה שליח עושה שליחותו}} {{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/my-drive ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב] ע' 147}}.

תחומי אחריותו של הארגון עברו ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ול[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{מקור}}.

במענה לשאלת השלוחים ב[[אוסטרליה]] לאחר מכן באם כדאי לעשות במדינתם ארגון הגג, ענה הרבי בכ"ד אייר תנש"א: "הגג שבעבר לא הצליח וד"ל"{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א ע' 129.}}.

==פעילי הארגון==
במשך השנים נטלו בפעולות הארגון עסקנים שונים שייצגו את מוסדות חב"ד בארץ:
*הרב [[אפרים וולף]] - [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב [[שמואל חפר]] - [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] [[כפר חב"ד]]
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - [[ועד כפר חב"ד]]
*הרב [[זושא ווילימובסקי]]
*הרב [[שלום פלדמן]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[אהרן פרידמן]]
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]]
*הרב [[ברוך גופין]]
*הרב [[יעקב מינסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדברג]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[יהושע יוזביץ]] - מוסדות חב"ד [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ירושלים
*הרב [[ירמיהו ברנובר]] - אגודת [[שמי"ר]] ליוצאי רוסיה
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]
*הרב [[יוסף בלוי]]
*הרב [[יוסף גלבשטיין]]

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]''' כרכים ו-ח

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג|*]]

מרכז מנורה

2021-09-30T08:59:36Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:מרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת ]]
'''מרכז מנורה''' הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר [[דנייפרופטרובסק]] ומשמש כ[[בית חב"ד]] והמרכז היהודי הגדול בעולם{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55863 בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם {{חב"ד אינפו}}]}}. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון [[השואה|שואה]] מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, [[בית רפואה|מרכז רפואי]], ספריה, [[מקווה]] גדול, ו[[בית הכנסת שושנת הזהב|בית כנסת]]{{הערה|בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא [[בית הכנסת שושנת הזהב]]}} מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של [[מנורת המקדש|מנורה]], וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה על ידי השליח הראשי ורב העיר [[דנייפרופטרובסק]] הרב [[שמואל קמינצקי]].
==היסטוריית המבנה==
[[קובץ:קטע ממוזיאון השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע ממוזיאון השואה ב[[מרכז מנורה]]]]

לקראת שנת [[תשס"ז]] פנו אל הרב [[שמואל קמינצקי]] איילי ההון מר [[צבי בוגולובוב]] ושותפו מר [[איגור קולומויסקי]], והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של [[דנייפרופטרובסק]]. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של [[דנייפרופטרובסק]] כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר.

אך לאחר שחשבו על כך הרב [[שמואל קמינצקי|קמינצקי]], [[צבי בוגולובוב]] ו[[איגור קולומויסקי]], הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.

לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת [[מנורת המקדש]]. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "שושנת הזהב" הנמצא בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] - אביו של [[הרבי שליט"א]]. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.

בחודש [[תמוז]], [[תשס"ח]] החלו החפירות להקמת המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/40005 הכתבה באתר {{COL}}]}}. ובא' ב[[חשוון]] [[תשע"ג]] נחנך המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/71659 גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג. {{COL}}]}}, בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב [[שלמה עמאר]], נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' [[לוי לבייב]], סגן יו"ר ה[[מל"ח]] הרב [[משה קוטלרסקי]] , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות [[יולי אדלשטיין]], וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון [[אוקראינה|האוקראיני]].

כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מ[[דנייפרופטרובס|דנייפר]] והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם [[דינר|דינרים]] של הרבה ארגונים [[יהודי|יהודיים]] ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם [[יהודי|יהודיים]] משתמשים בבנקים, ב[[בית רפואה|מרכז הרפואי]], ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.

==מבנה מרכז מנורה==
[[קובץ:פנים שושנת הזהב.png|שמאל|ממוזער|פנים [[בית הכנסת שושנת הזהב]] במרכז מנורה]]
מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת [[מנורת המקדש]], ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז '''מנורה'''". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, [[מקווה]], [[בית כנסת]] מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר [[דנייפר]].

מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסהן - אביו של [[הרבי]]. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' [[שמואל קמינצקי]] שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.

===בית הכנסת===
{{ערך מורחב|בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)}}
בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי [[בית כנסת שושנת הזהב|שושנת הזהב]]. בית הכנסת נוסד בשנת [[תק"ס]] ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] לבית חרושת לבגדים{{הערה|'המודיע' גליון מס' 10}}. וכך היה עד שהרב [[שמואל קמינצקי]] פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית [[מרכז מנורה]] סונף בית הכנסת למרכז.
[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]

הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת [[יום]] אחד בשבוע, ו[[ארון קודש|ארון הקודש]] מסמל את היום השביעי - [[שבת קודש]], הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם ה[[בימה]] בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.

כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר [[דנייפר]] וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.

===המקווה===
יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם [[מקווה]] גדול, המקווה ממוקם בסמוך ל[[בית הכנסת שושנת הזהב]].

המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר [[דנייפרופטרובסק]].

===מוזיאון השואה===
[[קובץ:רחוב היהודים במוזיאון.png|שמאל|ממוזער|250px|רחוב היהודים במוזיאון השואה]]
מוזיאון [[השואה]] במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לכח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.

לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[מרכז מנורה (דניפרו)#היסטוריית המבנה|היסטוריית המבנה]]}}, כך שלמעשה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.

מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 [[בית כנסת|בתי כנסת]] שהיו ממוקמים בעיר [[דנייפרופטרובסק]] לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר [[דניפרו]] על ידי הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.

===אולם השמחות===
אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים ב[[דנייפרופטרובסק]] היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר.
[[קובץ:בית המלון שבמרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית המלון שבמרכז מנורה]]

באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב [[אנ"ש]] תושבי העיר [[דנייפרופטרובסק]] לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום ה[[חופה]], המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, ועל ידי כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של [[דניפרו]] חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, [[פארביינגענס]], ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.

===בית המלון===
במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מ[[אנ"ש]] ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של [[הרבי]] משתמשים בשירותי המלון שבמרכז מנורה.

כמו כן מדי שנה ב[[חג הפסח]] ישנה נסיעה קבוצתית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=86169 מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו {{שטורעם}}]}} המתארגנת לנסיעה בעיר [[דניפרו]], הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו וב[[כשרות|כשרותו]] המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש ב[[אוקראינה]] וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.

==מיקומו של מרכז מנורה==
מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר [[דנייפרופטרובסק]] באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של [[דניפרו]] בכלל, וכלל יהודי [[אוקראינה]] בכלל. בתחתית המבנה ממוקם [[בית הכנסת שושנת הזהב]] שנבנה עוד בשנת [[תק"ס]].

כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם בצמוד לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסאהן, אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

==ראו גם==
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]]
*[[דנייפרופטרובסק]]
*[[שמואל קמינצקי]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/80170 מה באמת יש בקומפלקס האדיר בדנייפרופטרובסק? ● תיעוד מהתחלת הבנייה {{COL}}]
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=59437 הצצה מרהיבה אל "מנורה" ■ בואו לסייר בבניין {{שטורעם}}]
*[https://col.org.il/news/72342 תיעוד מהמקווה הגדול במרכז מנורה. באתר {{COL}}]
*[https://col.org.il/news/89248 תיעוד מסעודת משיח במלון שבמרכז מנורה. כתבה באתר {{COL}}]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים באוקראינה]]

שמואל קמינצקי

2021-09-30T08:56:05Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:שמואל קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קמינצקי]]
הרב '''שמואל קמינצקי''' (נולד בו' [[אדר ב']] [[תשכ"ה]] ) הוא רב העיר דניפרו שב[[אוקראינה]] - מטעם איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, מייסד ועומד בראש ועד כשרות דניפרופטרובסק, [[שליח חב"ד]] הראשי בעיר ומנהל את ה[[בית חב"ד]] ומרכז 'מנורה'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בשנות בחרותו למד ב[[ישיבות חב"ד]]: [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]].

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם זוגתו חנה, בתו של ר' [[אברהם ליפסקר]].

בתמוז [[תש"נ]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[דנייפרופטרובסק|דנייפרו]] (היום נקרא [[דניפרו]]), שנה לאחר מכן פתח את בית הספר "[[אור אבנר|אור אבנר לוי יצחק]]" על שם הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].

בשנת [[תשס"ב]] הקים בית אבות יהודי בית זקנים בית-ברוך. ב-[[תשס"ג]] פתח את הגן הילדים הראשון. ב-[[תשע"ב]] חנך את מרכז מנורה, שהוא [[בית חב"ד]] הגדול בעולם.

תחת הרב קמינצקי פועלים שבעה [[בתי כנסת|בית כנסת]] ו-18 מוסדות הכוללים 2 גני ילדים, בית הספר על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (כ-500 ילדים), [[תלמוד תורה]] אוהל לוי יצחק (כ-120 ילדים), בית ספר לבנות בית חיה מושקא (כ-120 בנות), בית אבות "בית ברוך", [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים]] אוקראינה, בית יתומים, בית יתומות, מרכז שיקום לאסירים, מרכז לבני נח "אהל אברהם", מרכז לצעירים שיעורי תורה ליובאוויטש (כ-500 משתתפים), סמינר לבנות בית חנה, [[בית חב"ד]] לישראלים, [[בית חב"ד]] באזור גגרינה, [[בית חב"ד]] אזור פבדה, [[בית חב"ד]] אזור בבושקינסקי, [[בית חב"ד]] אזור אינדוסטריאלני, מרכז סוציאלי "קרן דובער", כולל תורה בבית הכנסת שושנת הזהב, מרכז סת"ם, רשת מקוואות חב"ד (6 מקוואות), מרכז המדיה היהודי "אלף", [[בית רפואה]] יהודי "JMC", ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] ללימודי יהדות וחסד.

בשנת [[תשע"ו]] פעל לקריאת רחוב בדניפרו על שם [[הרבי]].

בשנת [[תשע"ט]] נבחר על ידי אתרים גדולים ב[[אוקראינה]] במקום הרביעי לאנשים המשפיעים ביותר בדניפר.

בשנת [[תשע"ו]] הוענקה לו מדליית כבוד של האיחוד האירופי עקב פעילותו בקרב אזרחי [[אוקראינה]] [[יהודים]] כלא יהודים כאחד והוא הפך לדיפלומט אירופאי ב[[אוקראינה]].
===חייו האישיים===
לרב קמינצקי 3-בנים ו6-בנות. אחיו הוא הרב [[יוסף יצחק קמינצקי|הרב יוסף יצחק קמינצקי]] הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן.
{{מיון רגיל:קמינצקי, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

שמואל קמינצקי

2021-09-30T08:51:10Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:שמואל קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קמינצקי]]
הרב '''שמואל קמינצקי''' (נולד בו' [[אדר ב']] [[תשכ"ה]] ) הוא רב העיר דניפרו שב[[אוקראינה]] - מטעם איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, מייסד ועומד בראש ועד כשרות דניפרופטרובסק, [[שליח חב"ד]] הראשי בעיר ומנהל את ה[[בית חב"ד]] ומרכז 'מנורה'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בשנות בחרותו למד ב[[ישיבות חב"ד]]: [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]].

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם זוגתו חנה, בתו של ר' [[אברהם ליפסקר]].

בתמוז [[תש"נ]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[דנייפרופטרובסק|דנייפרו]] (היום נקרא [[דניפרו]]), שנה לאחר מכן פתח את בית הספר "[[אור אבנר|אור אבנר לוי יצחק]]" על שם הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].

בשנת [[תשס"ב]] הקים בית אבות יהודי בית זקנים בית-ברוך. ב-[[תשס"ג]] פתח את הגן הילדים הראשון. ב-[[תשע"ב]] חנך את מרכז מנורה, שהוא [[בית חב"ד]] הגדול בעולם.

תחת הרב קמינצקי פועלים שבעה [[בתי כנסת|בית כנסת]] ו-18 מוסדות הכוללים 2 גני ילדים, בית הספר על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (כ-500 ילדים), [[תלמוד תורה]] אוהל לוי יצחק (כ-120 ילדים), בית ספר לבנות בית חיה מושקא (כ-120 בנות), בית אבות "בית ברוך", [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים]] אוקראינה, בית יתומים, בית יתומות, מרכז שיקום לאסירים, מרכז לבני נח "אהל אברהם", מרכז לצעירים שיעורי תורה ליובאוויטש (כ-500 משתתפים), סמינר לבנות בית חנה, [[בית חב"ד]] לישראלים, [[בית חב"ד]] באזור גגרינה, [[בית חב"ד]] אזור פבדה, [[בית חב"ד]] אזור בבושקינסקי, [[בית חב"ד]] אזור אינדוסטריאלני, מרכז סוציאלי "קרן דובער", כולל תורה בבית הכנסת שושנת הזהב, מרכז סת"ם, רשת מקוואות חב"ד (6 מקוואות), מרכז המדיה היהודי "אלף", [[בית רפואה]] יהודי "JMC", ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] ללימודי יהדות וחסד.

בשנת [[תשע"ו]] פעל לקריאת רחוב בדניפרו על שם [[הרבי]].

בשנת [[תשע"ט]] נבחר על ידי אתרים גדולים ב[[אוקראינה]] במקום הרביעי לאנשים המשפיעים ביותר בדניפר.

בשנת תשע"ו הוענקה לו מדליית כבוד של האיחוד האירופי עקב פעילותו בקרב אזרחי [[אוקראינה]] [[יהודים]] כלא יהודים כאחד והוא הפך לדיפלומט אירופאי ב[[אוקראינה]].

{{מיון רגיל:קמינצקי, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

שמואל קמינצקי

2021-09-30T08:47:39Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:שמואל קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קמינצקי]]
הרב '''שמואל קמינצקי''' (נולד בו' [[אדר ב']] [[תשכ"ה]] ) הוא רב העיר דניפרו שב[[אוקראינה]] - מטעם איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, מייסד ועומד בראש ועד כשרות דניפרופטרובסק, [[שליח חב"ד]] הראשי בעיר ומנהל את ה[[בית חב"ד]] ומרכז 'מנורה'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בשנות בחרותו למד ב[[ישיבות חב"ד]]: [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]].

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם זוגתו חנה, בתו של ר' [[אברהם ליפסקר]].

בתמוז [[תש"נ]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[דנייפרופטרובסק|דנייפרו]] (היום נקרא [[דניפרו]]), שנה לאחר מכן פתח את בית הספר "[[אור אבנר|אור אבנר לוי יצחק]]" על שם הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].

בשנת [[תשס"ב]] הקים בית אבות יהודי בית זקנים בית-ברוך. ב-[[תשס"ג]] פתח את הגן הילדים הראשון. ב-[[תשע"ב]] חנך את מרכז מנורה, שהוא [[בית חב"ד]] הגדול בעולם.

תחת הרב קמינצקי פועלים שבעה [[בתי כנסת|בית כנסת]] ו-18 מוסדות הכוללים 2 גני ילדים, בית הספר על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (כ-500 ילדים), [[תלמוד תורה]] אוהל לוי יצחק (כ-120 ילדים), בית ספר לבנות בית חיה מושקא (כ-120 בנות), בית אבות "בית ברוך", [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים]] אוקראינה, בית יתומים, בית יתומות, מרכז שיקום לאסירים, מרכז לבני נח "אהל אברהם", מרכז לצעירים שיעורי תורה ליובאוויטש (כ-500 משתתפים), סמינר לבנות בית חנה, [[בית חב"ד]] לישראלים, [[בית חב"ד]] באזור גגרינה, [[בית חב"ד]] אזור פבדה, [[בית חב"ד]] אזור בבושקינסקי, [[בית חב"ד]] אזור אינדוסטריאלני, מרכז סוציאלי "קרן דובער", כולל תורה בבית הכנסת שושנת הזהב, מרכז סת"ם, רשת מקוואות חב"ד (6 מקוואות), מרכז המדיה היהודי "אלף", [[בית רפואה]] יהודי "JMC", ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] ללימודי יהדות וחסד.

בשנת [[תשע"ו]] פעל לקריאת רחוב בדניפרו על שם [[הרבי]].

בשנת [[תשע"ט]] נבחר על ידי אתרים גדולים ב[[אוקראינה]] במקום הרביעי לאנשים המשפיעים ביותר בדניפר.

{{מיון רגיל:קמינצקי, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

שמואל קמינצקי

2021-09-30T08:46:47Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:שמואל קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קמינצקי]]
הרב '''שמואל קמינצקי''' (נולד ב[[ו' [[אדר ב']] [[תשכ"ה]] ) הוא רב העיר דניפרו שב[[אוקראינה]] - מטעם איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, מייסד ועומד בראש ועד כשרות דניפרופטרובסק, [[שליח חב"ד]] הראשי בעיר ומנהל את ה[[בית חב"ד]] ומרכז 'מנורה'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בשנות בחרותו למד ב[[ישיבות חב"ד]]: [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]].

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם זוגתו חנה, בתו של ר' [[אברהם ליפסקר]].

בתמוז [[תש"נ]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[דנייפרופטרובסק|דנייפרו]] (היום נקרא [[דניפרו]]), שנה לאחר מכן פתח את בית הספר "[[אור אבנר|אור אבנר לוי יצחק]]" על שם הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].

בשנת [[תשס"ב]] הקים בית אבות יהודי בית זקנים בית-ברוך. ב-[[תשס"ג]] פתח את הגן הילדים הראשון. ב-[[תשע"ב]] חנך את מרכז מנורה, שהוא [[בית חב"ד]] הגדול בעולם.

תחת הרב קמינצקי פועלים שבעה [[בתי כנסת|בית כנסת]] ו-18 מוסדות הכוללים 2 גני ילדים, בית הספר על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (כ-500 ילדים), [[תלמוד תורה]] אוהל לוי יצחק (כ-120 ילדים), בית ספר לבנות בית חיה מושקא (כ-120 בנות), בית אבות "בית ברוך", [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים]] אוקראינה, בית יתומים, בית יתומות, מרכז שיקום לאסירים, מרכז לבני נח "אהל אברהם", מרכז לצעירים שיעורי תורה ליובאוויטש (כ-500 משתתפים), סמינר לבנות בית חנה, [[בית חב"ד]] לישראלים, [[בית חב"ד]] באזור גגרינה, [[בית חב"ד]] אזור פבדה, [[בית חב"ד]] אזור בבושקינסקי, [[בית חב"ד]] אזור אינדוסטריאלני, מרכז סוציאלי "קרן דובער", כולל תורה בבית הכנסת שושנת הזהב, מרכז סת"ם, רשת מקוואות חב"ד (6 מקוואות), מרכז המדיה היהודי "אלף", [[בית רפואה]] יהודי "JMC", ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] ללימודי יהדות וחסד.

בשנת [[תשע"ו]] פעל לקריאת רחוב בדניפרו על שם [[הרבי]].

בשנת [[תשע"ט]] נבחר על ידי אתרים גדולים ב[[אוקראינה]] במקום הרביעי לאנשים המשפיעים ביותר בדניפר.

{{מיון רגיל:קמינצקי, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-30T08:25:16Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" ''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שב[[רוסיה]].
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ב[[רומניה]].
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה [[שברוסיה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה [[בצעירי אגודת חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-30T08:19:18Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" ''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה [[שברוסיה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה [[בצעירי אגודת חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-30T08:18:33Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" ''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה [[שברוסיה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה [[בצעירי אגודת חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד

2021-09-29T18:18:45Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה */

'''בית הכנסת 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]]''' הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר, ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת [[בית הכנסת בית מנחם]], ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר.

==היסטוריה==
עם הקמתו של [[כפר חב"ד]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חורבותיו של כפר ערבי נטוש, היה צורך להכשיר בית תפילה ראוי שישמש את כלל התושבים.

בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]', ובמקביל החלו חברי [[ועד כפר חב"ד]] לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת.

מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] ר' [[משה סגל]] ר' [[מענדל רסקין]] שבנה את הרהיטים לבית הכנסת, יחד עם העסקן ר' [[פנחס אלטהויז]] שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה.

מעמד [[הנחת אבן הפינה]] נערך בחודשי החורף של שנת [[תשי"ח]], באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ואנשי ציבור נוספים.

בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, וב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] נערכה [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, כאשר [[הרבי]] משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6384.htm אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד].}}, ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/index.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}.

===מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה===
עם פתיחת בית הכנסת, התמנו קרסיק ורסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות ב[[י"ט כסלו]] וה[[הקפות שניות|הקפות השניות]] המרכזיות במוצאי [[שמחת תורה]] בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל{{הערה|עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.}}, וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר.

בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות.

כאשר הוקם ה[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]]', נערכו הלימודים בתקופה הראשונה בבית הכנסת.

ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' [[שלום פלדמן]], הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה]], ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ ל[[כפר חב"ד]].

מדי [[שבת מברכים]] מתאספים בבית הכנסת מאות ילדים מכל רחבי [[כפר חב"ד]] לאמירת תהילים כפי הוראת רבותינו נשיאינו, את הכינוס מנהל הרב משה אסולין, מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]].

===שיפוצים והרחבות===
בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' שמואל (מוליק) ריבקין, ר' [[מרדכי ציבין]], ר' יצחק ריבקין ור' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ונוספו לו שני חדרים נוספים.

בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע [[וועד כפר חב"ד]] בראשות היו"ר ר' [[בנימין ליפשיץ]] ומספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים.

==אישים בבית הכנסת==
*'''[[:קטגוריה:רבני כפר חב"ד|רבני כפר חב"ד]]''': הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
*'''גבאים''': ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]], ר' [[מנחם מענדל רסקין]], ר' יצחק ריבקין, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' בערל קרסיק, ר' שאול בייטש, ר' מנדי בוסטומסקי, ר' משה אברהם, ר' דני שאבי.
*'''בעלי תפילה''': ר' [[נתן אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], ר' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]], ר' [[אליהו ריבקין]], ר' [[זלמן ברונשטיין]]
*'''משפיעים''': ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[יחזקאל שפרינגר]], ר' [[אברהם משה נפרסטק]], ר' [[מוניע שניאור]], ר' [[ישראל קוגל]], ר' ברוך פייגין, ר' ישראל אשכנזי
*'''אישים נוספים''': ר' [[ברוך גופין]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[ישבעם סגל]], הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|28980|news|היה ונשאר: בית הכנסת המרכזי ● מיוחד|מאיר גולד, תמונות: ארכיון שמואל בן צבי|כ"ג במנחם-אב תשס"ח}}
*'''[https://col.org.il/news/85318 "בית-כנסת בשבוע" ● הפעם: 'המרכזי']''' {{COL}} תשע"ד

==ראו גם==
*[[בית מנחם]]
*[[בית נחום יצחק]]
*[[רייטשיק שול]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

רבי דרייב

2021-09-27T08:46:34Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים [[יומן|יומנים]] ו[[כתי"ק]]ים מתקופות ומזמנים שונים.

==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת [[תמים|תמימים]] מ[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם מידי כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

בשנת [[תשע"ט]], מערכת רבי דרייב נטלה חלק גדול בפיתוח האפליקציה 'מפתח', הכוללת את כל תורת הרבי שהודפסה ומסודרת לפי שנים, פרשיות וספרים.

בשנת [[תש"פ]] הקימה מערכת האתר אתר נוסף בשם 'קובצים דרייב'{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/605191/ ידיעה באתר] [[חב"ד אינפו]].}} (באנגלית Kovtzim Drive) בו מלוקטים קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] בנגלה וחסידות לפי ישיבות.

==קטגוריות==
האתר בנוי על ממשק 'גוגל דרייב' והוא כולל כ-12 קטגוריות של תכנים:
* אודיו
* וידאו
* תמונות - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
* [[מוגה|הגהות]] - הגהות של הרבי ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]]
* [[הנחה|הנחות]]
* [[יומן|יומנים]]
* [[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]
* [[חזרה|חזרות]] - הקלטות של החזרות שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
* ספרים
* [[תשורה|תשורות]]
* גליונות
* [[גאולה ומשיח]] - מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [[הערות התמימים ואנ"ש]] - ליקוט קובצי הערות התמימים מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל

==מפתח==
[[קובץ:מפתח.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו האפליקציה]]
מערכת רבי דרייב נטלה חלק בפיתוח אפליקציית 'מפתח' בשנת [[תשע"ט]] המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק בליקוטי שיחות (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח של הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

===אגרות קודש===
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] הוציאה המערכת אפליקציה חדשה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

==קישורים חיצוניים==
* האתר [https://www.rebbedrive.com/rebbe-drive-main רבי דרייב]
*האתר [https://www.mafteiach.app/ מפתח]
* תקיית גוגל דרייב '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
* [https://chabad.info/tag/רבי-דרייב/ תגית 'רבי דרייב'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/רבי-דרייב-שלכל-אחד-יהיה-גישה-לרבי/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
*[[jem]] תובעים את אנשי רבי דרייב - [https://col.org.il/news/129580 חברת JEM תובעת את אנשי 'רבי דרייב' על הפרת זכויות יוצרים] באתר [[col]]
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

רבי דרייב

2021-09-27T08:45:52Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים [[יומן|יומנים]] ו[[כתי"ק]]ים מתקופות ומזמנים שונים.

==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת [[תמים|תמימים]] מ[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם מידי כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

בשנת [[תשע"ט]], מערכת רבי דרייב נטלה חלק גדול בפיתוח האפליקציה 'מפתח', הכוללת את כל תורת הרבי שהודפסה ומסודרת לפי שנים, פרשיות וספרים.

בשנת [[תש"פ]] הקימה מערכת האתר אתר נוסף בשם 'קובצים דרייב'{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/605191/ ידיעה באתר] [[חב"ד אינפו]].}} (באנגלית Kovtzim Drive) בו מלוקטים קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] בנגלה וחסידות לפי ישיבות.

==קטגוריות==
האתר בנוי על ממשק 'גוגל דרייב' והוא כולל כ-12 קטגוריות של תכנים:
* אודיו
* וידאו
* תמונות - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
* [[מוגה|הגהות]] - הגהות של הרבי ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]]
* [[הנחה|הנחות]]
* [[יומן|יומנים]]
* [[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]
* [[חזרה|חזרות]] - הקלטות של החזרות שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
* ספרים
* [[תשורה|תשורות]]
* גליונות
* [[גאולה ומשיח]] - מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [[הערות התמימים ואנ"ש]] - ליקוט קובצי הערות התמימים מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל

==מפתח==
[[קובץ:מפתח.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו האפליקציה]]
מערכת רבי דרייב נטלה חלק בפיתוח אפליקציית 'מפתח' בשנת [[תשע"ט]] המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק בליקוטי שיחות (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח של הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

===אגרות קודש===
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] הוציאה המערכת אפליקציה חדשה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

==קישורים חיצוניים==
* האתר [https://www.rebbedrive.com/rebbe-drive-main רבי דרייב]
*האתר [https://www.mafteiach.app/ מפתח]
* תקיית גוגל דרייב '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
* [https://chabad.info/tag/רבי-דרייב/ תגית 'רבי דרייב'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/רבי-דרייב-שלכל-אחד-יהיה-גישה-לרבי/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
jem תובעים את אנשי רבי דרייב - [https://col.org.il/news/129580 חברת JEM תובעת את אנשי 'רבי דרייב' על הפרת זכויות יוצרים] באתר col{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

רבי דרייב

2021-09-27T08:44:11Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים [[יומן|יומנים]] ו[[כתי"ק]]ים מתקופות ומזמנים שונים.

==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת [[תמים|תמימים]] מ[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם מידי כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

בשנת [[תשע"ט]], מערכת רבי דרייב נטלה חלק גדול בפיתוח האפליקציה 'מפתח', הכוללת את כל תורת הרבי שהודפסה ומסודרת לפי שנים, פרשיות וספרים.

בשנת [[תש"פ]] הקימה מערכת האתר אתר נוסף בשם 'קובצים דרייב'{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/605191/ ידיעה באתר] [[חב"ד אינפו]].}} (באנגלית Kovtzim Drive) בו מלוקטים קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] בנגלה וחסידות לפי ישיבות.

==קטגוריות==
האתר בנוי על ממשק 'גוגל דרייב' והוא כולל כ-12 קטגוריות של תכנים:
* אודיו
* וידאו
* תמונות - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
* [[מוגה|הגהות]] - הגהות של הרבי ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]]
* [[הנחה|הנחות]]
* [[יומן|יומנים]]
* [[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]
* [[חזרה|חזרות]] - הקלטות של החזרות שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
* ספרים
* [[תשורה|תשורות]]
* גליונות
* [[גאולה ומשיח]] - מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [[הערות התמימים ואנ"ש]] - ליקוט קובצי הערות התמימים מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל

==מפתח==
[[קובץ:מפתח.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו האפליקציה]]
מערכת רבי דרייב נטלה חלק בפיתוח אפליקציית 'מפתח' בשנת [[תשע"ט]] המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק בליקוטי שיחות (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח של הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

===אגרות קודש===
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] הוציאה המערכת אפליקציה חדשה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

==קישורים חיצוניים==
* האתר [https://www.rebbedrive.com/rebbe-drive-main רבי דרייב]
*האתר [https://www.mafteiach.app/ מפתח]
* תקיית גוגל דרייב '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
* [https://chabad.info/tag/רבי-דרייב/ תגית 'רבי דרייב'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/רבי-דרייב-שלכל-אחד-יהיה-גישה-לרבי/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
*https://col.org.il/news/129580]][[jem]] [[תובעת את 'רבי דרייב'|- באתר [[col]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

רבי דרייב

2021-09-27T08:43:49Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים [[יומן|יומנים]] ו[[כתי"ק]]ים מתקופות ומזמנים שונים.

==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת [[תמים|תמימים]] מ[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם מידי כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

בשנת [[תשע"ט]], מערכת רבי דרייב נטלה חלק גדול בפיתוח האפליקציה 'מפתח', הכוללת את כל תורת הרבי שהודפסה ומסודרת לפי שנים, פרשיות וספרים.

בשנת [[תש"פ]] הקימה מערכת האתר אתר נוסף בשם 'קובצים דרייב'{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/605191/ ידיעה באתר] [[חב"ד אינפו]].}} (באנגלית Kovtzim Drive) בו מלוקטים קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] בנגלה וחסידות לפי ישיבות.

==קטגוריות==
האתר בנוי על ממשק 'גוגל דרייב' והוא כולל כ-12 קטגוריות של תכנים:
* אודיו
* וידאו
* תמונות - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
* [[מוגה|הגהות]] - הגהות של הרבי ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]]
* [[הנחה|הנחות]]
* [[יומן|יומנים]]
* [[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]
* [[חזרה|חזרות]] - הקלטות של החזרות שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
* ספרים
* [[תשורה|תשורות]]
* גליונות
* [[גאולה ומשיח]] - מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [[הערות התמימים ואנ"ש]] - ליקוט קובצי הערות התמימים מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל

==מפתח==
[[קובץ:מפתח.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו האפליקציה]]
מערכת רבי דרייב נטלה חלק בפיתוח אפליקציית 'מפתח' בשנת [[תשע"ט]] המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק בליקוטי שיחות (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח של הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

===אגרות קודש===
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] הוציאה המערכת אפליקציה חדשה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

==קישורים חיצוניים==
* האתר [https://www.rebbedrive.com/rebbe-drive-main רבי דרייב]
*האתר [https://www.mafteiach.app/ מפתח]
* תקיית גוגל דרייב '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
* [https://chabad.info/tag/רבי-דרייב/ תגית 'רבי דרייב'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/רבי-דרייב-שלכל-אחד-יהיה-גישה-לרבי/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
*[[jem]] [[תובעת את 'רבי דרייב'|https://col.org.il/news/129580]]- באתר [[col]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

רבי דרייב

2021-09-27T08:43:22Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים [[יומן|יומנים]] ו[[כתי"ק]]ים מתקופות ומזמנים שונים.

==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת [[תמים|תמימים]] מ[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם מידי כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

בשנת [[תשע"ט]], מערכת רבי דרייב נטלה חלק גדול בפיתוח האפליקציה 'מפתח', הכוללת את כל תורת הרבי שהודפסה ומסודרת לפי שנים, פרשיות וספרים.

בשנת [[תש"פ]] הקימה מערכת האתר אתר נוסף בשם 'קובצים דרייב'{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/605191/ ידיעה באתר] [[חב"ד אינפו]].}} (באנגלית Kovtzim Drive) בו מלוקטים קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] בנגלה וחסידות לפי ישיבות.

==קטגוריות==
האתר בנוי על ממשק 'גוגל דרייב' והוא כולל כ-12 קטגוריות של תכנים:
* אודיו
* וידאו
* תמונות - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
* [[מוגה|הגהות]] - הגהות של הרבי ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]]
* [[הנחה|הנחות]]
* [[יומן|יומנים]]
* [[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]
* [[חזרה|חזרות]] - הקלטות של החזרות שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
* ספרים
* [[תשורה|תשורות]]
* גליונות
* [[גאולה ומשיח]] - מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [[הערות התמימים ואנ"ש]] - ליקוט קובצי הערות התמימים מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל

==מפתח==
[[קובץ:מפתח.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו האפליקציה]]
מערכת רבי דרייב נטלה חלק בפיתוח אפליקציית 'מפתח' בשנת [[תשע"ט]] המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק בליקוטי שיחות (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח של הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

===אגרות קודש===
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] הוציאה המערכת אפליקציה חדשה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

==קישורים חיצוניים==
* האתר [https://www.rebbedrive.com/rebbe-drive-main רבי דרייב]
*האתר [https://www.mafteiach.app/ מפתח]
* תקיית גוגל דרייב '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
* [https://chabad.info/tag/רבי-דרייב/ תגית 'רבי דרייב'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/רבי-דרייב-שלכל-אחד-יהיה-גישה-לרבי/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
*חברת [[jem]] [[תובעת את 'רבי דרייב'|https://col.org.il/news/129580]]- באתר [[col]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

רבי דרייב

2021-09-27T08:41:30Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים [[יומן|יומנים]] ו[[כתי"ק]]ים מתקופות ומזמנים שונים.

==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת [[תמים|תמימים]] מ[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם מידי כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

בשנת [[תשע"ט]], מערכת רבי דרייב נטלה חלק גדול בפיתוח האפליקציה 'מפתח', הכוללת את כל תורת הרבי שהודפסה ומסודרת לפי שנים, פרשיות וספרים.

בשנת [[תש"פ]] הקימה מערכת האתר אתר נוסף בשם 'קובצים דרייב'{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/605191/ ידיעה באתר] [[חב"ד אינפו]].}} (באנגלית Kovtzim Drive) בו מלוקטים קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] בנגלה וחסידות לפי ישיבות.

==קטגוריות==
האתר בנוי על ממשק 'גוגל דרייב' והוא כולל כ-12 קטגוריות של תכנים:
* אודיו
* וידאו
* תמונות - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
* [[מוגה|הגהות]] - הגהות של הרבי ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]]
* [[הנחה|הנחות]]
* [[יומן|יומנים]]
* [[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]
* [[חזרה|חזרות]] - הקלטות של החזרות שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
* ספרים
* [[תשורה|תשורות]]
* גליונות
* [[גאולה ומשיח]] - מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [[הערות התמימים ואנ"ש]] - ליקוט קובצי הערות התמימים מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל

==מפתח==
[[קובץ:מפתח.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו האפליקציה]]
מערכת רבי דרייב נטלה חלק בפיתוח אפליקציית 'מפתח' בשנת [[תשע"ט]] המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק בליקוטי שיחות (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח של הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

===אגרות קודש===
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] הוציאה המערכת אפליקציה חדשה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

==קישורים חיצוניים==
* האתר [https://www.rebbedrive.com/rebbe-drive-main רבי דרייב]
*האתר [https://www.mafteiach.app/ מפתח]
* תקיית גוגל דרייב '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
* [https://chabad.info/tag/רבי-דרייב/ תגית 'רבי דרייב'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/רבי-דרייב-שלכל-אחד-יהיה-גישה-לרבי/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
*חברת jem תובעת את 'רבי דרייב'- באתר col
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:24:41Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" ''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:24:27Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" '''סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:24:07Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" '''סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה''''''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:23:23Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד" סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:20:58Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:20:27Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חסידי חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:19:42Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חסידי חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:18:56Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* ספריו והוצאותיו */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בערים הנ"ל כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חסידי חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:17:41Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי שם ר' [[שמואל קמינצקי]], כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חסידי חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-09-14T07:17:10Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית עמק לוד, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי שם ר' [[שמואל קמינצקי]], כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חסידי חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

חיים זעליג אלטהויז (לוד)

2021-09-14T07:04:09Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נער [[בר מצווה]] לקראת [[נסיעה לרבי]]]]
[[קובץ:הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם]]
הרב '''חיים זעליג אלטהויז''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ו[[שליח]] בשכונה בעיר [[רמלה]].

==תולדות חיים==
הרב אלטהויז נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[מנשה אלטהויז (קרית טבעון)|מנשה אלטהויז]] שליח הרבי ב[[קרית טבעון]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן למד שנה ב[[תומכי תמימים טבריה]]. בשנת [[תשע"א]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', בשנת תשע"ב שימש בשליחות בישיבת תומכי תמימים בלוד.

בשנת [[תשע"ג]] נשא את רעייתו אסתר בת ר' דוד פרידמן, מ[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו החל לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ב' ו[[משגיח]] בגירסא בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]], ועבר להתגורר בשיכון חב"ד בעיר.

בשנת [[תשע"ו]] התחיל לפעול בשליחות הרבי באחת השכונות ובמרכז המסחרי ברמלה,

לקראת שנת [[תשע"ט]] מונה לכהן כמשגיח בישיבה בלוד. בזמן אלול של שנת הלימודים [[תשפ"א]] ניהל את סניף הישיבה בכפר חב"ד שפעל במקום לתלמידי ישיבת תות"ל לוד המתגוררים בכפר חב"ד ובלוד (זאת בשל חוסר המקום שהיה בישיבה בגלל הקפסולות שמגבילות על דברים אלו), ולזמן חורף חזר לשמש כמשגיח ומשפיע בישיבה.

הרב אלטהויז נחשב למתוועד, מרצה ומנחה מבוקש. מכהן גם כחבר הוועדה הרוחנית של [[הפנסאים]].

{{מיון רגיל:אלטהויז, חיים זעליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]

שמואל קמינצקי

2021-09-13T10:57:18Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:הרב שמואל קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קמינצקי]]
הרב '''שמואל קמינצקי''' (יליד שנת [[תשכ"ה]]) הוא [[שליח]] ו[[רב]] ראשי בעיר [[דנייפרפטרובסק]] שבאוקראינה.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בשנת [[תשכ"ה]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[ראובן קמינצקי]].

בשנות בחרותו למד ב[[ישיבות חב"ד]]: [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]].

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם זוגתו חנה, בתו של ר' [[אברהם ליפסקר]].

בשנת [[תש"נ]] יצא עם זוגתו לעיר דנייפרפטרובסק ומאז מכהן כשליח וכרבה הראשי של העיר.

{{קצרמר/קוד|שלוחים}}
{{מיון רגיל:קמינצקי, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2021-09-09T18:00:06Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* חבר אגו"ח */

{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי
|תמונה=[[קובץ:הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
}}
[[הרב]] '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], משמש [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, חבר בהנהלת [[מטה משיח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בערב של מטה משיח]]

הרב וילשאנסקי נולד לאביו הרב [[רפאל וילשאנסקי]], ביום [[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] ב[[צרפת]].

בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]].

לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}.

בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול [[תשל"ה]] נישא עם גב' מלכה פערל לבית הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם.

לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] וכפר סבא וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ישיבת "[[חנוך לנער]]" וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

;בניו
*הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.
;בנותיו
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת [[יד לאחים]].
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וממנהלי [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2021-09-09T17:59:41Z

תות"ל המרכזית - לוד:

{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי
|תמונה=[[קובץ:הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
}}
[[הרב]] '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], משמש [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, חבר בהנהלת [[מטה משיח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בערב של מטה משיח]]

הרב וילשאנסקי נולד לאביו הרב [[רפאל וילשאנסקי]], ביום [[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] ב[[צרפת]].

בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]].

לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}.

בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול [[תשל"ה]] נישא עם גב' מלכה פערל לבית הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם.

לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] וכפר סבא וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ישיבת "[[חנוך לנער]]" וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

===חבר אגו"ח===

בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

;בניו
*הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.
;בנותיו
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת [[יד לאחים]].
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וממנהלי [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

אליהו יוחנן גוראריה

2021-09-09T17:54:54Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* תולדות חיים */

[[קובץ:42998.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה]]
הרב '''אליהו יוחנן גורארי'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) [[שליח]] [[הרבי]], רבה של העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. עומד בראש מכון המחקר התורני "[[אהלי שם]]", שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים, רבים מהם נכתבו ונערכו על ידיו.

== תולדות חיים ==
הרב גורארי' נולד ב[[כ"ט בכסלו]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]], להוריו הרב [[נתן גורארי' (קראון הייטס)|נתן גורארי']] ומרת [[טעמא גורארי']].

בילדותו היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה.

בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה"[[סמיכה]]" לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על ידי ראשי ישיבות [[תומכי תמימים]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].

מאוחר יותר השתלם בלימודי [[סמיכה לרבנות]] בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מ[[הרבנות הראשית לישראל]]. כמו כן קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבה של [[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח הרב גורארי' על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת תשל"ח התמנה למנהל גשמי ב[[ישיבה גדולה חח"ל צפת]].

בשנת [[תשמ"ד]] התמנה לרבה של "קריית שרת" ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בשלהי [[תשרי]] [[תשנ"ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.

הרב גורארי' עומד בראש מכון המחקר "[[אהלי שם|אהלי שם ליובאוויטש]]", מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ"ח [[אותיות]], שכולל רמ"ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו.

במשך השנים פרסם טורים הלכתיים ב[[עיתון כפר חב"ד]] שם הביא לעומק את מנהגי חב"ד בנושאים שונים וסיבת המנהג.

== ספריו ==
[[קובץ:חקרי מנהגים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]
*'''תולדות יצחק אייזיק''', מכון אהלי שם, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ז]]
*'''ילקוט בר מצוה'''.
*'''הספר בהלכה'''.
*'''[[ציצית]] הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות [[ציצית]] ו[[מנהגי חב"ד]], [[תשמ"ח]].
*'''חקרי מנהגים (חב"ד)''' - 6 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב"ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי [[מכון אוהלי שם]] שב[[חולון]], [[תשנ"ט]]-[[תשע"ה]].
*'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס"ז]].
*'''[[רמ"ח אותיות (גוראריה)|רמ"ח אותיות]]''' - אוסף רמ"ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס"ו.
*'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, תשס"ז.
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס"ח.
*'''תולדות שמואל מונקעס''' - מכון אהלי שם, [[תשע"א]].
*'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' - עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תרע"ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע"ב]].

==משפחתו==

חתניו:
*הרב [[יהודה טייכטל]] - שליח הרבי ורב העיר ברלין, גרמניה
*הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי לדרזדן, גרמניה
בניו:
*הרב דוד גורארי'- השליח הראשי ויו"ר המוסדות ב[[חולון]]
*הרב אליעזר גורארי' - שליח הרבי לקרקוב, פולין
*הרב מנחם מענדל גורארי'- שליח הרבי לאטלנטה, ג'ורגיה
*הרב שמואל גורארי' - שליח הרבי לבולטימור, מרילנד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הביקור-בישיבה-שחולל-מהפך-ביחס-לחבד/ הביקור בישיבה בצפת שחולל מהפך ביחס לחב"ד]''' {{וידפו|}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14094 הרב גוראריה מתארח במדור 'מילה של חסיד']''' {{שטורעם}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=70236 מכתב חריף נגד עריכת ליל הסדר במלונות]''' {{שטורעם}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{מיון רגיל: גורארי' אליהו יוחנן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה: חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה: דיינים]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה: רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה: רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה: משפחת גורארי']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

אליהו יוחנן גוראריה

2021-09-09T17:54:18Z

תות"ל המרכזית - לוד:

[[קובץ:42998.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה]]
הרב '''אליהו יוחנן גורארי'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) [[שליח]] [[הרבי]], רבה של העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. עומד בראש מכון המחקר התורני "[[אהלי שם]]", שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים, רבים מהם נכתבו ונערכו על ידיו.

== תולדות חיים ==
הרב גוראריה נולד ב[[כ"ט בכסלו]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]], להוריו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ומרת [[טעמא גוראריה]].

בילדותו היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה.

בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה"[[סמיכה]]" לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על ידי ראשי ישיבות [[תומכי תמימים]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].

מאוחר יותר השתלם בלימודי [[סמיכה לרבנות]] בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מ[[הרבנות הראשית לישראל]]. כמו כן קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבה של [[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח הרב גוראריה על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת תשל"ח התמנה למנהל גשמי ב[[ישיבה גדולה חח"ל צפת]].

בשנת [[תשמ"ד]] התמנה לרבה של "קריית שרת" ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בשלהי [[תשרי]] [[תשנ"ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.

הרב גורארי' עומד בראש מכון המחקר "[[אהלי שם|אהלי שם ליובאוויטש]]", מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ"ח [[אותיות]], שכולל רמ"ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו.

במשך השנים פרסם טורים הלכתיים ב[[עיתון כפר חב"ד]] שם הביא לעומק את מנהגי חב"ד בנושאים שונים וסיבת המנהג.

== ספריו ==
[[קובץ:חקרי מנהגים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]
*'''תולדות יצחק אייזיק''', מכון אהלי שם, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ז]]
*'''ילקוט בר מצוה'''.
*'''הספר בהלכה'''.
*'''[[ציצית]] הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות [[ציצית]] ו[[מנהגי חב"ד]], [[תשמ"ח]].
*'''חקרי מנהגים (חב"ד)''' - 6 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב"ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי [[מכון אוהלי שם]] שב[[חולון]], [[תשנ"ט]]-[[תשע"ה]].
*'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס"ז]].
*'''[[רמ"ח אותיות (גוראריה)|רמ"ח אותיות]]''' - אוסף רמ"ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס"ו.
*'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, תשס"ז.
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס"ח.
*'''תולדות שמואל מונקעס''' - מכון אהלי שם, [[תשע"א]].
*'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' - עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תרע"ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע"ב]].

==משפחתו==

חתניו:
*הרב [[יהודה טייכטל]] - שליח הרבי ורב העיר ברלין, גרמניה
*הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי לדרזדן, גרמניה
בניו:
*הרב דוד גורארי'- השליח הראשי ויו"ר המוסדות ב[[חולון]]
*הרב אליעזר גורארי' - שליח הרבי לקרקוב, פולין
*הרב מנחם מענדל גורארי'- שליח הרבי לאטלנטה, ג'ורגיה
*הרב שמואל גורארי' - שליח הרבי לבולטימור, מרילנד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הביקור-בישיבה-שחולל-מהפך-ביחס-לחבד/ הביקור בישיבה בצפת שחולל מהפך ביחס לחב"ד]''' {{וידפו|}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14094 הרב גוראריה מתארח במדור 'מילה של חסיד']''' {{שטורעם}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=70236 מכתב חריף נגד עריכת ליל הסדר במלונות]''' {{שטורעם}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{מיון רגיל: גורארי' אליהו יוחנן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה: חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה: דיינים]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה: רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה: רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה: משפחת גורארי']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד

2021-09-03T11:55:16Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה */

'''בית הכנסת 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]]''' הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר, ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת [[בית הכנסת בית מנחם]], ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר.

==היסטוריה==
עם הקמתו של [[כפר חב"ד]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חורבותיו של כפר ערבי נטוש, היה צורך להכשיר בית תפילה ראוי שישמש את כלל התושבים.

בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]', ובמקביל החלו חברי [[ועד כפר חב"ד]] לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת.

מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] ר' [[משה סגל]] ר' [[מענדל רסקין]] שבנה את הרהיטים לבית הכנסת, יחד עם העסקן ר' [[פנחס אלטהויז]] שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה.

מעמד [[הנחת אבן הפינה]] נערך בחודשי החורף של שנת [[תשי"ח]], באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ואנשי ציבור נוספים.

בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, וב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] נערכה [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, כאשר [[הרבי]] משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6384.htm אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד].}}, ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/index.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}.

===מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה===
עם פתיחת בית הכנסת, התמנו קרסיק ורסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות ב[[י"ט כסלו]] וה[[הקפות שניות|הקפות השניות]] המרכזיות במוצאי [[שמחת תורה]] בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל{{הערה|עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.}}, וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר.

בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות.

כאשר הוקם ה[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]]', נערכו הלימודים בתקופה הראשונה בבית הכנסת.

ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' [[שלום פלדמן]], הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה]], ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ ל[[כפר חב"ד]].
בשנת תשפ"א, ההתוועדויות התבטלו למשך מספר שבועות עקב נגיף הקורונה.
כמו כן, מדי [[שבת מברכים]] , מתאספים בבית הכנסת ילדים מכל רחבי [[כפר חב"ד]] לאמירת כלספר התהילים כפי הוראת רבותינו נשיאינו, את המפעל האדיר הזה מנהל הרב משה שי' אסולין, מחנך ב [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]]. (בזמן הגבלות הקורונה כל ילד היה מגיע ביום שישי או חמישי לבית כנסת חבילת ממתקים, על תנאי שיאמרו בביתם את התהילים בקול ובחיות,)

===שיפוצים והרחבות===
בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' שמואל (מוליק) ריבקין, ר' [[מרדכי ציבין]], ר' יצחק ריבקין ור' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ונוספו לו שני חדרים נוספים.

בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע [[וועד כפר חב"ד]] בראשות היו"ר ר' [[בנימין ליפשיץ]] ומספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים.

==אישים בבית הכנסת==
*'''[[:קטגוריה:רבני כפר חב"ד|רבני כפר חב"ד]]''': הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
*'''גבאים''': ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]], ר' [[מנחם מענדל רסקין]], ר' יצחק ריבקין, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' בערל קרסיק, ר' שאול בייטש, ר' מנדי בוסטומסקי, ר' משה אברהם, ר' דני שאבי.
*'''בעלי תפילה''': ר' [[נתן אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], ר' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]], ר' [[אליהו ריבקין]], ר' [[זלמן ברונשטיין]]
*'''משפיעים''': ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[יחזקאל שפרינגר]], ר' [[אברהם משה נפרסטק]], ר' [[מוניע שניאור]], ר' [[ישראל קוגל]], ר' ברוך פייגין, ר' ישראל אשכנזי
*'''אישים נוספים''': ר' [[ברוך גופין]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[ישבעם סגל]], הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|28980|news|היה ונשאר: בית הכנסת המרכזי ● מיוחד|מאיר גולד, תמונות: ארכיון שמואל בן צבי|כ"ג במנחם-אב תשס"ח}}
*'''[https://col.org.il/news/85318 "בית-כנסת בשבוע" ● הפעם: 'המרכזי']''' {{COL}} תשע"ד

==ראו גם==
*[[בית מנחם]]
*[[בית נחום יצחק]]
*[[רייטשיק שול]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

דוד פלדמן (כפר חב"ד)

2021-09-03T11:46:18Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''דוד פלדמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1971) הוא משפיע ב[[ישיבת הבוכרים]] ומורה ב[[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב דוד פלדמן נולד ב[[כ"ד חשוון]] [[תשל"ב]] לאביו המשפיע הרב [[שלום פלדמן]], ולאמו מרת מוסיא - בת למשפחת סברדלוב.

למד בצעירותו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חזרתו לארץ הקודש המשיך בלימודים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובחודש אדר שני [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו לאה, בתו של הרב פייטל סודקביץ מכפר חב"ד.

לאחר לימודיו ב[[כולל אברכים]] בכפר חב"ד מונה להיות ר"מ ומשפיע בתומכי תמימים [[בני ברק]] לאחר מכן עבר לשמש כמשפיע [[ישיבת הבוכרים]] כמו כן הוא מורה ב[[חיידר אידיש]] בכיתה ט'.

לאחר פטירת אביו הרב [[שלום פלדמן]] ממשיך במסורת אביו ומתוועד בשבתות ובימי דפגרא ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*גיסו הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - כפר חב"ד
*גיסו הרב יוסף יצחק אולידורט - כפר חב"ד
*גיסו הרב משה זקס - כפר חב"ד
*גיסו הרב ירמיהו סודקביץ - כפר חב"ד
*אביו הרב [[שלום פלדמן]] - כפר חב"ד
*בנו ר' יצחק פרץ פלדמן - ירושלים
*חתנו ר' שמריהו בוטמן
*נכדו שלום פלדמן.

{{מיון רגיל:פלדמן, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד

2021-09-03T11:38:27Z

תות"ל המרכזית - לוד: /* מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה */הוספתי תוכן

'''בית הכנסת 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]]''' הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר, ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת [[בית הכנסת בית מנחם]], ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר.

==היסטוריה==
עם הקמתו של [[כפר חב"ד]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חורבותיו של כפר ערבי נטוש, היה צורך להכשיר בית תפילה ראוי שישמש את כלל התושבים.

בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]', ובמקביל החלו חברי [[ועד כפר חב"ד]] לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת.

מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] ר' [[משה סגל]] ר' [[מענדל רסקין]] שבנה את הרהיטים לבית הכנסת, יחד עם העסקן ר' [[פנחס אלטהויז]] שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה.

מעמד [[הנחת אבן הפינה]] נערך בחודשי החורף של שנת [[תשי"ח]], באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ואנשי ציבור נוספים.

בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, וב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] נערכה [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, כאשר [[הרבי]] משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6384.htm אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד].}}, ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/index.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}.

===מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה===
עם פתיחת בית הכנסת, התמנו קרסיק ורסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות ב[[י"ט כסלו]] וה[[הקפות שניות|הקפות השניות]] המרכזיות במוצאי [[שמחת תורה]] בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל{{הערה|עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.}}, וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר.

בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות.

כאשר הוקם ה[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]]', נערכו הלימודים בתקופה הראשונה בבית הכנסת.

ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' [[שלום פלדמן]], הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה]], ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ ל[[כפר חב"ד]].
בשנת תשפ"א, ההתוועדויות התבטלו למשך מספר שבועות עקב נגיף הקורונה.

===שיפוצים והרחבות===
בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' שמואל (מוליק) ריבקין, ר' [[מרדכי ציבין]], ר' יצחק ריבקין ור' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ונוספו לו שני חדרים נוספים.

בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע [[וועד כפר חב"ד]] בראשות היו"ר ר' [[בנימין ליפשיץ]] ומספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים.

==אישים בבית הכנסת==
*'''[[:קטגוריה:רבני כפר חב"ד|רבני כפר חב"ד]]''': הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
*'''גבאים''': ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]], ר' [[מנחם מענדל רסקין]], ר' יצחק ריבקין, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' בערל קרסיק, ר' שאול בייטש, ר' מנדי בוסטומסקי, ר' משה אברהם, ר' דני שאבי.
*'''בעלי תפילה''': ר' [[נתן אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], ר' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]], ר' [[אליהו ריבקין]], ר' [[זלמן ברונשטיין]]
*'''משפיעים''': ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[יחזקאל שפרינגר]], ר' [[אברהם משה נפרסטק]], ר' [[מוניע שניאור]], ר' [[ישראל קוגל]], ר' ברוך פייגין, ר' ישראל אשכנזי
*'''אישים נוספים''': ר' [[ברוך גופין]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[ישבעם סגל]], הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|28980|news|היה ונשאר: בית הכנסת המרכזי ● מיוחד|מאיר גולד, תמונות: ארכיון שמואל בן צבי|כ"ג במנחם-אב תשס"ח}}
*'''[https://col.org.il/news/85318 "בית-כנסת בשבוע" ● הפעם: 'המרכזי']''' {{COL}} תשע"ד

==ראו גם==
*[[בית מנחם]]
*[[בית נחום יצחק]]
*[[רייטשיק שול]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד

2021-09-03T11:26:15Z

תות"ל המרכזית - לוד:

{{תלמוד תורה|
|שם=אהלי תורה כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:חיידר אידיש.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|כתובית=מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
|אפיון=מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
|תאריך יסוד=תשל"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=המשפיע [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[משה וישצקי]]
|מנכ"ל=הרב [[משה וישצקי]]
|מנהל גשמי=[[בן ציון וישצקי]]
|מנהל חינוכי=יוסף הרשקוביץ
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=500
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תלמוד תורה]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[ברוך פריז]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.

==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].

בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של [[הרבי]], פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].

בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.

בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.

בשנת [[תש"פ]], הרחיבו והוסיפו בניין שלישי לתלמוד תורה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.

==צוות המוסד==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה:
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]] - מנכ"ל.
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל.
*הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - מנהל חינוכי.
*הרב שניאור זלמן קוביטשעק - [[משפיע]].
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
*הרב נתאי אבל.
*הרב חיים בן נתן.
*הרב משה מיידנצ'יק.
;מחנכים:
כיתות א':
*הרב מרדכי פישמן.
*הרב שלמה גרינפלד.
כיתות ב':
*הרב חיים בורגן.
*הרב אפרים פישל הניג.
כיתות ג':
*הרב לוי יצחק סוסובר.
*הרב יהודה קוזלובסקי.
כיתות ד':
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ.
*הרב לוי לוין.
כיתות ה':
*הרב [[לוי יצחק ליפש]].
*הרב מנחם מענדל ליסון.
כיתות ו':
*הרב צמח נדב.
*הרב שאול לידר.
כיתות ז':
*הרב [[אליעזר קרוגליאק]].
*הרב מנחם מענדל הכהן.
כיתות ח':
*הרב [[משה אסולין]].
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
כיתות ט':
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]].
כיתות י':
*הרב [[דוד זילברשטרום]].
*הרב שניאור זלמן אבצן.
;מורים אחה"צ:
כיתות ה':
*הרב מנחם מענדל ליסון.
*הרב [[אפרים פישל הניג]].
כיתות ו':
*הרב לוי יצחק ליפש.
*הרב אליעזר קרוגליאק.
כיתות ז':
*הרב שאול לידר.
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
כיתות ח':
*הרב חיים בורגן.
*הרב שניאור זלמן קוביטשעק.
כיתות ט':
*הרב שניאור אבצן.
*הרב פנחס סלפושניק.
כיתות יו"ד :
*הרב יוסף יצחק חמו.
*הרב משה אסולין.
}}

===צוות המוסד בעבר===
;חברי הנהלה:
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את התלמוד תורה בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.}}
*הרב יונתן בנימין בורגן - מנהל חינוכי
;מורים:
*הרב [[אהרן דב הלפרין]].
*הרב [[זלמן גופין]] (מנהל רוחני).
*הרב שלום דובער מישולובין.
*הרב [[יעקב אצרף]].
*הרב צבי הרשקוביץ.
*הרב חיים משה אלפרוביץ'.

==ראו גם==
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[חדר ליובאוויטש כפר חב"ד]]
*[[מוסדות חינוך אור ליובאוויטש (כפר חב"ד)]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]