חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:תוקידידס

2019-06-06T20:29:31Z

תוקידידס:

{{ציטוט|תוכן=וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם|מקור=דברי הימים ב' יב, ה|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=Good luck|מקור="לסיים בדבר טוב"|מרכאות=כן}}

משתמש:תוקידידס

2019-06-06T20:12:37Z

תוקידידס:

{{ציטוט|תוכן=דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה|מקור=[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%A1 תוקידידס]|מרכאות=כן}}

זכרון לבני ישראל

2019-06-05T12:12:17Z

תוקידידס: תוקידידס העביר את הדף זכרון לבני ישראל (ספר) לשם זכרון לבני ישראל תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה

[[תמונה:זכרון לבני ישראל.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
הספר '''זכרון לבני ישראל''', נכתב על פי רשימות שכתב הרב ר' [[ישראל דזייקאבסאן]] החל משנת [[תשי"ח]], על פי הוראת הרבי אליו ב[[יחידות]] שהתקיימה בב' מרחשון [[תשי"ח]] (א), והמשיך בכתיבתן במשך השנים תשי"ח-ט (ב).

בשנת [[תשכ"ד]] התחיל המחבר לפרסם קטעים נבחרים מזכרונותיו ברבעון "די אידישע היים". והמשיך בפרסומם עד לפטירתו בי"ז [[סיוון]] תשל"ה.

בראשית שנת [[תשנ"ב]] עלה רעיון עריכת והדפסת הזכרונות לדיון. בני המשפחה ביקשו את הסכמתו של הרבי, אשר הואיל להשיב על כך: הסכמה, ויתרה מזה נתינת יישר כח רב - ובפרט שבודאי ילמדו בקריאת הנ"ל כמה וכמה, ובמיוחד בנוגע לעסקנות נחוצה אמיתית ובמיוחד חב"דית.

== תוכן הספר ==

בזכרונות האלו מספר אודות:

א) תקופת לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], [[שצעדרין]], [[קרמנצ'וג]] ו[[חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]].

ב) תקופת היותו אצל רבותינו ב[[ליובאוויטש]], [[רוסטוב]], [[לנינגרד]], [[אירופה]] ו[[ארה"ב]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תרצ"ט]].

ג) תקופת מגוריו ב[[הומיל]] בשנים תר"פ-תרפ"ה, ויסוד הישיבה בה.

ד) תקופת מגוריו בנ. י. בשנים [[תרפ"ו]] ואילך, יסוד אגודת התמימים, ניהול אגודת חסידי חב"ד.

ה) ביקור [[אדמו"ר מוהריי"צ]] ב[[ארה"ב]] בשנים תרפ"ט-תר"צ.

ו) יסוד [[אחי תמימים]] ושליחות התלמידים ללמוד בישיבת תות"ל ב[[אטוואצק]].

חלקים מהזכרונות האלו כבר התפרסמו א) בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", ב) בספר "[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]", ג) ב"[[כרם חב"ד]]" גליון 3 עמ' 241 ואילך. ד) במאמרים ובהמשכים ברבעון "[[די אידישע היים]]", במשך השנים תשכ"ד-[[תשל"ה]], בתרגום לאידיש או לאנגלית.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/zikaron הספר באתר ספריית חב"ד ליובוויטש] - גירסת טקסט
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/dz.pdf הספר באתר ספריית חב"ד ליובוויטש] - גירסת PDF {{PDF}}

[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

תולדות משפחת הרב מלאדי

2019-06-05T12:11:20Z

תוקידידס: תוקידידס העביר את הדף תולדות משפחת הרב מלאדי (ספר) לשם תולדות משפחת הרב מלאדי תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה

[[קובץ:תולדות משפחת הרב (Small).jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'תולדות משפחת הרב מלאדי']]
'''תולדות משפחת הרב מלאדי''' הוא ספר הכולל פרטים על שמונה דורות של [[אדמו"ר הזקן]] שנולדו עד [[תש"ו]]. הספר כולל גם מגילת יוחסין של [[אדמו"ר הזקן]] ותולדותיו.

כמו כן נדפס בספר כנספח תולדות הרב [[אליעזר גרייבר]] אבי משפחת [[סלונים]].

את הספר חיבר מר [[מנחם שמואל סלונים]], ונדפס ב[[ירושלים]] בשנת [[תש"ו]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadlibrary.org/index.html לקריאת הספר] {{הב}}

[[קטגוריה:תולדות חסידים]] [[קטגוריה:ספרים שונות]]

עבד אברהם אנכי

2019-06-05T12:10:54Z

תוקידידס: תוקידידס העביר את הדף עבד אברהם אנכי (ספר) לשם עבד אברהם אנכי תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה

[[תמונה:עבד.jpg|left|thumb|200px|כריכת הספר 'עבד אברהם אנכי']]
הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]]. פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו{{הערת שוליים|כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר: "במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]], גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ}}.

במבוא לספר - זכרונות הרב קרסיק מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
בפרקים הראשונים - סקירה על תולדות חייו ותקופה בה כיהן ברבנות בעיירות רוסיה
עיקר הספר מוקדש לתיאור תקופת כהונתו כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחלקו החשוב בניהול [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], והקמת [[כפר חב"ד]], [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]], [[בית ספר למלאכה]].
פרק מיוחד מוקדש לתיאור אישיותו החסידית האוטנטית.
בפרקי תולדותיו שזורים תולדות בני משפחתו ובהם אחיו הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] שכיהן כ[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

רעייתו הרבנית [[לאה קרסיק]] היא ממשפחת גוראריה המפורסמת, ובפרק אודות אישיותה, מסופר על ייחוסה של משפחת גוראריה, וכן תולדות חייהם של אביה הרב [[נתן גוראריה]] אחיו: הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] והרב [[שמואל גוראריה]] וכן קיצור תולדות אחיה שהיו בעלי תפקידים חשובים בחב"ד בארץ הקודש, [[פולין]] וארצות הברית: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

החלק האחרון של הספר - כתבים ובהם רשימותיו, קטעי עיתונות המספרים על ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ואגרות רבותינו נשיאינו אל הרב קרסיק והרבנית קרסיק.
את הספר חותם לקט תמונות מיוחד מחיי חסידי חב"ד בתל אביב ולוד בדור הקודם.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם [[כפר חב"ד]] - [[כפר חב"ד]] מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים [[תרח"צ]] - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וקבלת הנשיאות בארץ הקודש] בית משיח, מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

אבני חן (ספר)

2019-06-05T12:10:24Z

תוקידידס: תוקידידס העביר את הדף אבני חן (ספר) לשם אבני חן תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה

[[קובץ:אבני חן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה ממוחשבת של הספר]]
'''אבני חן''' ([[קה"ת]] [[ה'תשע"ה]], 2014) הוא ספר ביוגרפי על תולדות [[משפחת חן]] החב"דית, פרי עטו של הסופר החב"די הרב [[שניאור זלמן ברגר]] שיצא לאור בשותפות עם הרב אליעזר ליין - צאצא של משפחת חן.

==סקירת הספר==
עריכת הספר החלה בשנת [[תשע"ג]] ולצורך ההוצאה לאור בוצע מחקר ואיסוף מדוקדק, והתחקות אחר תולדותיהם ומעשיהם של בני משפחת חן המסועפת, והעורכים הסתייעו בעזרתו של הרב [[יהושע מונדשיין]] שהעניק להם מידע רב ערך.

בתחילת הספר נסקרו בראשי פרקים שרשי משפחת חן המגיעים עד למשפחות ה'ראשי גלותא' שבבבל ונשיאי יהדות ספרד, עם נספח מיוחד על נושאי תואר זה ותפקידם.

לקראת [[ה' טבת]] [[תשע"ה]] יצא לאור הספר בהוצאת [[קה"ת]] - מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]]. הספר מכיל 640 עמודים.

===אישים שתולדות חייהם נסקרו בספר===
*הרב [[אלחנן חן]] - אבי [[משפחת חן]] החב"דית.
*בנו, הרב [[פרץ חן]] ("ר' פרץ הגדול") - רב העיר [[צ'רניגוב]].
*נכדו, הרב [[מאיר חן]] (בן ר' פרץ), וילדיו ר' [[ישעיה משה חן]] ור' [[שמואל דב בער חן]].
*נכדו, הרב [[אברהם אהרן חן]] (בן ר' פרץ).
::בנו ר' [[מאיר שמחה חן]]
:::נכדו ר' [[יוסף יהודה חן]], ובנו ר' [[דוד אבא חן]],
:::נכדו ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]], ובנו ר' [[חיים דובער חן|חיים דובער (ברק'ה) חן]],
:::נכדו ר' [[פייביש חן]].
::בנו ר' [[דוד חן (בן אברהם אהרן)|דוד חן]], נכדו, ר' [[גרשון חן]],
*נכדו, הרב [[דוד צבי חן]] (בן ר' פרץ), וילדיו ר' [[אברהם יהודה חן]] ור' [[שלמה מנחם מענדל חן]].
*נכדו, הרב [[משה לייב ליין (חן)]].
::בנו, ר' [[חיים דוד ליין]], וילדיו הרב [[יהושע ליין]] והרב [[מנחם מענדל ליין]].

==ראו גם==
*[[שו"ת אבני חן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?189062& אבני חן]''' הספר באתר [[אוצר החכמה]]
עם ירידת הספר לדפוס התפרסמו חלקים ממנו באתרי ה[[אינטרנט]] החב"די:
*{{קישור חבד אינפו|84758|נעוועל וספרד בתדפיס מספר "אבני חן"||{{תע|11/16/2014}}}}
*{{קישור חבד אינפו|85316|היסטוריה חב"דית: הרד"צ נגד "בחירת נשים"|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/19/2014}}}}
*{{קישור חבד אינפו|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת תהילים ב[[שבת]] מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}
*{{קישור שטורעם|77131|news|בספר חדש נחשף: מי היה ספק ה'משקה של נעוועל'|מערכת שטורעם|כ"ט בכסלו תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77191|news|מסמכים: הסיבה שהרביים כינו את משפחת חן "גזע תרשישים"|מערכת שטורעם|ל' בכסלו תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87128|כתב התקשרות ירושלמי ● כתב ההתקשרות שנשלח אל הרבי||א' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87411|"אבני חן" מתגלגלות. כעת גם גרוזיה||י"ג טבת תשע"ה}}

{{ניווט
|כותרת=עץ משפחת חן
|תוכן={{תבנית:עץ משפחת חן}}
| הסתרה = כן
| מוסתר = לא
}}
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

רבים השיב ליהדות וחסידות

2019-06-05T12:09:57Z

תוקידידס: תוקידידס העביר את הדף רבים השיב ליהדות וחסידות (ספר) לשם רבים השיב ליהדות וחסידות תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה

[[קובץ:רבים השיב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שער הספר]]הספר '''רבים השיב ליהדות וחסידות''' הינו סיפור חייו של הרב ר' מאיר בליז'ינסקי, ובו ארוגה מסכת חיים של חסיד רב–פעלים, אשר כשמו כן הוא - האיר את נשמת תלמידיו באור החסידות.

בספר מצויים סיפורים מרתקים, תמונות, מסמכים, כתבי יד, ואגרות קודש בפרסום ראשון. מהתוכן המרתק המובא בספר בסגנון סיפורי מרתק, יוכל הקורא ללמוד על חייו של ר' מאיר בליז'ינסקי, כמו גם על חב"ד בוורשה הקמת ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], הקמת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ואת סיפורם של עשרות אישים שהתקרבו לחסידות חב"ד, בזכות הרב בליז'ינסקי.

כמו"כ כולל הספר את הקונטרס "[[האדם והבריאה]]" בנושאי [[אמונה]], התכתבותו עם מר [[דוד בן גוריון]] ראש [[ממשלת ישראל]] הראשון, ועוד.

הספר נערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויו"ל בשנת [[תש"ע]] על ידי בניו העסקנים האחים ר' [[שמואל בליז'ינסקי]] ור' [[יוסף בליז'ינסקי]] שי'.

כמה נקודות מעניינות מתוך מבוא הספר:

לפני כחצי יובל שנים, ביוזמת נכדו הרב שמואל הבר, העלה הרב בליז'ינסקי זכרונות רבים מתולדותיו ופעלו בכל התחומים, בפני הסופר החסידי הנודע הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. קטעים מזכרונות אלו פורסמו בזמנו בעיתון 'כפר חב"ד', ובמהלך הכנת ספר זה, נמסרו לידי תמלילי הקלטות של ר' מאיר, בתוספת תמונות, מסמכים וקטעי עיתונות שלוקטו אז על ידי הרב הבר והרב גוטליב.
בנוסף לזכרונות, כוחות ומאמצים רבים השקעתי בראיונות אישיים בשיחות פנים אל פנים ובטלפונים ממושכים, עם תלמידיו הרבים, ובד בבד, לוקטו חומרים חשובים, מספרים, בטאונים, ספריות וארכיונים, ומתוך כל אלו, נוצרה תמונה מרהיבה ונוצצת באור יקרות - אורו של ר' מאיר שסחף רבים אחריו אל היכלי [[חסידות חב"ד]].

כנספחים לספר צורפו אגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי אל הרב בליז'ינסקי. באגרות אלו, קיבל הוראות בנוגע לפועלו הרב בקירוב ליהדות וחסידות, הוראות בענייני עבודת ה', רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקנות ציבורית. נספח נוסף יוחד למאמרו, המסביר מדוע חסיד חייב להקביל את פני רבו בימי החגים. אמרותיו, פתגמיו, וסיפורי חסידים שהיו שגורים בפיו קובצו לנספח השלישי, וחיבורו החשוב 'האדם והבריאה' צורף כנספח רביעי.

==ראו גם==
* הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

מאיר שלום בליז'ינסקי

2019-06-05T12:09:34Z

תוקידידס: /* פעולתו בקירוב צעירים לחסידות */

[[תמונה:מאיר בליז'ינסקי.jpg|left|thumb|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]]

הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' ([[תרס"ז]]-[[תש"נ]]), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר ב[[ספר התניא]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]] לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי.

כאשר למד בישיבה ב[[וורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].

לאחר נישואיו גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.

===מראשי חב"ד ברמת גן===
לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בתחילה ב[[בני ברק]] ולאחר זמן קצר עבר ל[[רמת גן]]. שם היה לאחד מראשי חב"ד, [[משפיע]] בבית הכנסת החבד"י ב[[רמת יצחק]], מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים ב[[התוועדות|התוועדויות]].

==פעולתו בקירוב צעירים לחסידות==
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מלאים חיות והסברים מאלפים.{{מקור}}

בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.

הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.

מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור [[תניא]] בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי [[חסידות חב"ד]].

בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[יאיר כלב]], [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]].

הרב בליז'ינסקי נפטר ב[[ל' שבט]] [[תש"נ]].

בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]].

==האדם והבריאה==
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי [[אמונה]], [[מדע]], והיחס בין ה[[נברא]] ל[[בורא]] ול[[בריאה]]. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב [[יחזקאל סופר]] בספר [[לדעת להאמין (ספר)|לדעת להאמין]].

== משפחתו ==
*זוגתו, מרת שרה בליז'ינסקי
בניו ובנותיו
*מרת ציפורה רעיית הרב [[ישראל צבי הבר]]
*מרת פנינה צור
*הרב שמואל בליז'ינסקי
*הרב יוסף בליז'ינסקי
*הרב מענדל בליז'ינסקי
*הרב שניאור זלמן בליז'נסקי

==לקריאה נוספת==
*'''רבים השיב ליהדות ולחסידות''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

{{מיון רגיל: בליז'ינסקי מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]]

שיחה:בית שמש

2019-06-05T04:34:51Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

חובה שמישהו יערוך את הערך מן המסד ועד הטפחות. הערך במתכונתו הנוכחית לא יכול להישאר כך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:ל[[רפאל צבי הרטמן]], בבקשה לקרוא את הכללים, עזרה וכדו', וגם לקרוא הרבה ערכים שנכתבו או תוקנו על ידי חב"דפדים ותיקים כמו חסיד ויואל. כך תלמד את הכללים כיצד לכתוב. ולהלן כמה טיפים שיסייעו לך להבין את מערך הכתיבה והתיקונים כאן:

*מפעם לפעם עליך להיכנס לדף "שינויים אחרונים" כך תידע במה עסוקים החב"דפדים.

*מאידך עליך להתעדכן מה קורה בדף "התרומות שלי", שם תראה מה התעדכן בדפים שכתבת/שינית

*כדאי מפעם לפעם, להיכנס ל"דפים מיוחדים" ושם לבדוק דפים פופלריים ואחרים, בכדי לדעת את מצב הרוח של חב"דפדיה

*וכאשר לא יודעים משהו, אפשר לברר אצל הותיקים או המפעילים.פיני 01:43, 15 יוני 2009 (EDT)

== הערה שקיבלתי, מי שיודע אנא לסייע ==

1. בית הכנסת 'משכן מנחם' בראשות הרב צדוק, לא קיים כבר מספר חודשים, וגם כשהתקיים זה היה לתקופה לא משמעותית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באב ה'תשע"ג 07:43, 24 ביולי 2013 (UTC)
:פשוט מחקתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז באב ה'תשע"ג 19:11, 24 ביולי 2013 (UTC)

== בחירות תשע"ט ==

{{א|להתראות}}, מה זה נוגע לכאן? • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:32, 30 במאי 2019 (IST)
:לאו דווקא שנוגע. יש ערכים נוספים על ערים עיירות ומדינות שנותנים סקירה קצרה ולא ממצה על העיר, נתונים כמו גודל האוכלוסיה, מיקום, ומקור שם העיר, בדיוק כמו שבערך על [[איסר זלמן מלצר]], לדגומא, מן הראוי לכתוב גם את תולדות חייו ופרטים ביוגרפיים נוספים, מלבד ההקשר החב"די. מה שכתבתי מנסה להצביע על המהפך שעברה העיר מעיר מסורתית שרוב תושביה לא שומרים תורה ומצוות, לעיר שהרוב המוחלט והדומיננטי נמנה על חוגי השומרי תומ"צ. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:20, כ"ז באייר, ה'תשע"ט 19:20, 1 ביוני 2019 (IST)
::{{א|להתראות}}, אני מפחד לכתוב את הדברים הבאים, שכן כח ההסברה שלי חלש. אצלנו היהודים (להבדיל מאצל החרדים) אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם, וכל יהודי צריך לשאוף לשמור את כולם. "בני ברק" אינה שומרת תומ"צ יותר מתל אביב, ואדרבה, על ב"ב הרבי אמר שמי שלא מקשיב לו שילך לשם...הרעיון "עיר חרדית" הוא רעיון שזר ליהדות.
::{{א|תוקידידס}}, אם אתה יכול לעזור לי להסביר, בבקשה... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:35, 2 ביוני 2019 (IST)
:::אני מסכים עם [[משתמש:להתראות|להתראות]] שצריך להוסיף פרטי מידע מינימליים מלבד הקשר החב"די, אך אני גם מסכים עם [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] עם העובדה שהפרט של הבחירות מיותר כאן בהחלט. ובאותו עניין, לדעתי עדיף לשנות את שם הערך ל[[קהילת חב"ד בית שמש]], אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די (ואם זה בכל זאת מעניין אותו שיסתכל בויקיפדיה)... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 11:13, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 11:13, 2 ביוני 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, קראתי והבנתי. באמצע לעכל. {{שכח|להתראות}} 11:38, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::עיר שומרת תומ"צ היינו עיר שתושביה '''מחוייבים''' לשמירת תומ"צ (גם אם לא הולך להם באופן מלא), כמו בני ברק, ועיר שלא, היא שתושביה '''אינם מחוייבים''', וין מקום להיתממות המחוכמת של "עובר על רובם", כי השאלה היא למה הוא מחוייב, ולכן, כמו שאמרה הרבנית מאטיל X, קראון הייטס איז ניט קיין א פרימע שכונה... {{אנונימי}}
::::::{{א|שף ויתיב}}, באם מחיקת הקטע היא מפני שהוא לא נכון אז נראה לי שיש לך טעות: א. זה שהרבי התבטא כך על בני ברק זה לא אומר שהיא פחות חרדית מתל אביב! אלא שיש בה (אולי את אותו) חסרון וודאי לא הכוונה שבתל אביב שומרים יותר תומ"צ (ומגוחך בככל בהו"א). ב. לומר שכיום "אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם" - זו היא טעות דמוכח, שהרי זה שהוא לא מקיים את כל התומ"צ לא הופך אותו "עובר על רובם" וכן א"א לקרוא לו בגלל זה "אינו שומר תומ"צ", ובמיוחד "אצלנו היהודים (להבדיל מאצל החרדים)" - בחב"ד, אין נהוג לזלזל ביהודי ולומר שהוא אינו מקיים תומ"צ '''גם באם הוא עושה עבירות''' וזאת לאור דברי הרבי לדוגמא [https://drive.google.com/file/d/1Dv3t9CAOVbHZN7uS6ujRMWWqZe0JiWPF/view כאן] (עמ' 2) רואים שלדברי הרבי אדם שלכאורה לא מי יודע מה מקיים תומ"צ אלא להיפך וכך הרבי קורא לו.

::::::{{א|תוקידידס}}, באם מחיקת הקטע היא מפני שאינו קשור לחבדפדיה אז: א. אין קשר בין דבריך למה שאמר {{א|שף ויתיב}} (שטען שהוא פשוט לא נכון). ב. אני לא מתנגד לשינוי שם הערך. ג. בקשר למה שכתבת ש"אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די" אז בהחלט יש טעם וצורך להרחיב בקצרה על רקע העיר וזאת מפני שחב"דפדיה אינה נועדה (רק) לקורא החב"די אלא לכל מי שרק ירצה ללמוד והכיר מקרוב יותר את חב"ד וע"כ אל לנו לשלוח אותו לויקיפדיה (אא"כ הוא לא מחפש כלל דברים הקשורים לחב"ד) כ"א לתת לו מידע למה שצריך על חב"ד ובקצרה גם על העיר כדי שיחפש כאן גם בפעם הבאה והיה זה שכרנו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 13:43, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::::{{א|להתראות}}, ייתכן שיש בעיה כלשהי בחתימתך, זאת אינה הפעם הראשונה שמופיעה בה רק התאריך ללא כל שם.
:::::::אהבתי את דברי האנונימי. "עיר שומרת תומ"צ היינו עיר שתושביה '''מחוייבים''' לשמירת תומ"צ". עפ"ז כל עיר שרובה ישראל צריך לקרוא לה "עיר שומרת תומ"צ".
:::::::אגב אנונימי, איני מיתמם והבנתי היטב את הנקודה שלך; אך הנקודה שלך ורוחה זרה '''עד מאוד''' ליהדות בכלל ולשיטת רבינו בפרט.
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, הקטע מיותר בגלל שהוא מיותר. זה שהוא לא נכון הוא מלבד זאת. ההבדל שכתבת בין הערים הוא הבדל בכמות ולא באיכות.
:::::::דבריך אודות "שומרי תורה ומצוות", באם תדייק היטב תראה שרוחם זהה לנקודה שאני כתבתי. רק היות שאני מקו הגבורה כתבתי באופן שאני כתבתי, והם הם הדברים.
:::::::"כדי שיחפש כאן גם בפעם הבאה והיה זה שכרנו", בשביל זה צריך רפורמה שתהפוך את כל אתרינו על פניו... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:07, 2 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, היות והתייחסת בדבריך למה שכתבתי ש"אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די", ועל זה הגבת ש"חב"דפדיה אינה נועדה (רק) לקורא החב"די אלא לכל מי שרק ירצה ללמוד והכיר מקרוב יותר את חב"ד" - ועל זה אציין את הידוע מפי כ"ק אדמו"ר נ"ע {{הערה|רפאל נחמן כהן, '''שמועות וסיפורים''', תש"נ, עמ' 156.}} "'''ווער איז [[מוסקבה|מאסקווא]]? [[זלקה פרסיץ|זאלקא]] מיט [[ברוך שלום כהן|ברוך שלום'ן]]'''". ומובן בפשטות שכדי להכיר מקרוב יותר את חב"ד לא נדרש לדעת שראש העיר שלה הוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9F סרגיי סוביאנין], וק"ל וד"ל ואין להאריך בדבר הפשוט, ולא באתי לעקור דברי הראשונים ולעקם דברי האחרונים אלא רק ליישר את הדרך הישרה, כפי שהיא מצטיירת ברוחי ובדעתי, והרוצה לקבל יקבל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:08, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 15:08, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::::::{{א|שף ויתיב}}, כתבתי שבבני ברק שומרים תומ"צ יותר בכמות '''ובאיכות'''.
:::::::::כתבת "אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם, וכל יהודי צריך לשאוף לשמור את כולם" - אינו זהה למה שכתבתי '''שיש''' עיר ששומרת תומ"צ (ולא כי היא מחוייבת בכך כדברי האנונימי אלא) כי כך הוא לפי שיטתו של הרבי הנ"ל.
:::::::::לגבי מה שכתבת ש"בשביל זה צריך רפורמה שתהפוך את כל אתרינו על פניו" - לכן לא אמרתי עכשיו להעתיק בויקיפדיה בהוספת קטעים חב"דיים אלא להוסיף גם קטעים שלא קשורים ישירות לחב"ד בכדי שתהיה הנאה מהקריאה גם לאחד לא חב"די, וזה נועד גם ל{{א|תוקידידס}}, שנינו מסכימים שחב"דפדיה נועדה בשביל האנשים שמחוץ לחב"ד והדברים שכתובים בה צריכים להיכתב בצורה תקינה ומהנה שיהיה קל ונח לקורא לקרוא בחב"דפדיה (במילים אחרות: יש את הסיבה שחב"דפדיה נועדה בששבילו ויש את סגנון הכתיבה בחב"דפדיה שהם שני דברים אחרים). - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 18:58, 2 ביוני 2019 (IST)
{{שבירה}}
{{א|חלוקת קונטרסים}}, מבלי להיכנס בנכונות או אי נכונות אבחנתו המעניינת של {{א|שף ויתיב}} בעניין האם שייך לשון שמירת תומ"צ על "עיר", ועוד יש לעיין בזה. אך מה שכתבת "בבני ברק שומרים תומ"צ יותר בכמות '''ובאיכות'''" לימדונו חז"ל שלא לשקול במצוותיה של תורה, ומי אתה שתקבע שמצוותיהם של הדרים במקום פלוני רצויות יותר לפני הקב"ה, ואיני מוכיחך מתוך דברי רבינו הזקן בתניא בעניין זה (פרק ל), אלא פשוט - מי שמך לקבוע כזאת?

ולעניין התייחסותך לדבריי, לא הצלחתי להבין האם כוונתך שצריך להביא אך ורק את המידע המועיל, כפי שהסכמתי אני בהתחלה "אני מסכים עם להתראות שצריך להוסיף פרטי מידע מינימליים מלבד הקשר החב"די". ואם לדעתך צריך להוסיף עוד פרטים שאינם מוסיפים (כמו הקטע המדובר ע"ד הבחירות) יהי לך אשר לך ואין לי ויכוח עמך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:01, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 20:01, 2 ביוני 2019 (IST)
:{{א|תוקידידס}}, את מה שהסקתי לגבי שמירת תומ"צ הבנתי את זה משיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח שהזכרתי [https://drive.google.com/file/d/1Dv3t9CAOVbHZN7uS6ujRMWWqZe0JiWPF/view קודם] (עמ' 2) שאמנם הוא קורא לאותו אחד שומר תומ"צ אך כמובן הוא מקדים שם שזה אחד שמניח תפילין ומתפלל שלוש פעמים ביום... ומה שאני בא לומר פה, זה לא שבתל אביב כולם עושים עבירות (ח"ו) אלא שבבני ברק יש (יותר מ..) שמקיימים מצוות! ולא באתי לפרשן מי יותר רצוי לפני הקב"ה אלא מי טכנית יותר מקיים מצוות וכ"ז פשוט ואין על מה להתווכח, וא"כ פשוט ג"כ שעיר שיש בה רוב אנשים כאלו נקראת 'עיר שרובה שומרת תומ"צ'!
:לגבי כתיבת ערכים, יש להביא לדעתי את כל העניינים החב"דיים וביחד עם זה - כמו שאמרת את 'הדברים המועילים' הלא חב"דיים, ובנוגע לענייננו, אם זה שעיר שומרת תומ"צ זה יועיל (וכמו שכתבנו - לא רק לחב"די) אז כדאי להכניס (כמובן 1. בקצרה, 2. רק מה שמתאים, 3. דברים שיועילו ויכניסו את המחפש לכאן גם בפעם הבאה). וכ"ז לענ"ד. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 21:38, 2 ביוני 2019 (IST)
::{{א|חלוקת קונטרסים}}, בקראי דבריך לא יכלתי שלא להרהר בעצב שמא אכן צדקו דברי אותו אחד שאמר "נשתכחה תורת הבעל שם טוב". מה שהבאת מהשיחה לא רק שאינו קשור, אני מתקשה בכלל לראות איזה קשר אתה רואה בזה.
::ולגוף טענתך, חב"דפדיה אינה ספר קריאה - היא אנציקלופדיה. אני בעד שדברים יכתבו באופן מושך את העין, אבל אני עוד יותר בעד שאתרינו לא יהפוך לבלוג. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:08, 3 ביוני 2019 (IST)
:::בשיחה לא מדובר על יהודי מבני ברק... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:16, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 04:16, 3 ביוני 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, לא חשבתי שאצטרך להסביר את השיחה אבל אני מבין שכנראה טעיתי.
::::הרבי אומר שבין אלו שהיו בראש העלמת ילדי תימן היה אחד שומר תומ"צ! לפי טענתך הראשונה הוא לא נקרא שומר תומ"צ מאחר ש"כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם" ועאכו"כ הוא, וע"כ הבאתי את דברי הרבי שהוא כן נקרא שומר תומ"צ ואף מפרט כמה מצוות שעושה, אם כדי להבין את הקשר הזה צריך 'להתקשות' אז על מה בכלל הדיון.
::::אני חושב שלא הבנת אותי נכון, לא אמרתי להפוך את חב"דפדיה לספר קריאה אבל אני חושב - בדומה למה שאמרת - שבאם ה"דברים יכתבו באופן מושך את העין" אז "אתרינו לא יהפוך לבלוג". - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 11:17, 3 ביוני 2019 (IST)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מבין עברית ב"ה. ועדיין לא הבנתי את הקשר בין שני הענינים. ולדעתי אתה הוא המיתמם כאן. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:03, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::{{א|שף ויתיב}}, חשבתי שמאחר ואתה [[משתמש:שף ויתיב|תושב השכונה]] אז העברית שלך לא משהו... בכל אופן - לא שווה תגובה, ואם לא הבנת תחשוב ותבין או שתשאל מישהו שיסביר לך. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:44, 4 ביוני 2019 (IST)
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, במקרה של ילדי תימן נוגע מה האדם חושב על עצמו ומה הוא מחשיב את עצמו, שכן זה מגדיל את התמיהה. בכל מקרה אחר אין זה נוגע.
:::::::באם הינך מתקשה להבין, הינך מוזמן לגשת אלי ב-770 (אם אתה נמצא שם). • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:05, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, לא הצלחתי להבין מה אתה רוצה להוציא מהשיחה הנ"ל. סו"ס, לפי השיחה ברור שמדובר ביהודי שלא ירא ולא בוחל במעשים בזויים, ואתה רוצה להחשיבו ממחנה היראים?... בכל מקרה, הרבי מתייחס לחיים משה שפירא שהיה שר העלייה ושר הפנים בתקופה מסוימת בתחילת שנות הקמת המדינה, צריך לקחת את השיחה בפרופורציות, הרי ברור שלא הייתה חטיפה ולא נעליים, כך שצריך להתייחס במתינות יתירה כלפי הניסוחים החדים שבהנחה שלפנינו... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:00, א' בסיוון, ה'תשע"ט 20:00, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|שף ויתיב}}, חוששני שאינך מודע כי מעבר להגדרה הפשוטה שבמילים "שומר תורה ומצוות" קיימת גם הגדרה סוציולוגית כזו, משכך, אכן ניתן לומר כי תושבי בני ברק הינם "חרדים". [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:02, א' בסיוון, ה'תשע"ט 20:02, 4 ביוני 2019 (IST)
:::::::::{{א|תוקידידס}}, הגדרת את זה היטב. בשיחה מדובר ב"הגדרה הפשוטה" כלשונך, ואילו בערך מדובר על ההגדרה הסוציולוגית. ההגדרה הסוציולוגית לא אמורה לעניין אותנו כחב"דניקים, וזרה עד למאוד לרוח היהדות. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:28, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::::{{א|שף ויתיב}}, מה הביא אותך למסקנא שבענין אחר לא נוגע איך אדם מחשיב את עצמו, ויותר מזה - שהרבי מדבר רק במקרה כזה שזה מגדיל את התמיהה? - הקו 'הפשוט' של הרבי הוא שיהודי שמחשיב את עצמו כשומר תורה ומצוות וזה אכן מתבטא עליו הוא אכן נקרא שומר תומ"צ אף באם הוא שקוע בענייני עוה"ז ויכול לשכוח שיש בורא ומנהיג לעולם{{הערה|1=ע"פ עדותו של הרב לייבל גרונר בקישור הזהhttps://www.chabadisraeli.info/templates/blog/post.asp?aid=1181108&PostID=18082&p=1}}, וזה לא המקורות היחידים בו הרבי מביע את דעתו{{הערה|1=זאת לדוגמא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/8/index.htm לקו"ש חל"ט עמ' 261], או מה שאמר הרבי לפרו' ברנובר בקטע [http://www.chabad-elkana.org/?aid=21936 'המדע והגאולה'].}}, ועיין בהערות.
::::::::::כמו שאולי שמת לב החלפתי לפני כמה חודשים את {{תבנית: מקבל דולר}} ל{{תבנית: שליח}} - מה שאומר שאני לא נמצא כעת ב770.
::::::::::{{א|תוקידידס}}, יש הרבה אנשים שהרבי מתייחס אליהם ומהם גם כאלו שאינם שומרים תומ"צ לע"ע אבל לא על זה הדיון, הדיון הוא האם יהודי כאחד ממוצע שגר בבני ברק נחשב כשומר תומ"צ (ובמילא כלל העיר נקראת כשומרת תומ"צ), אני טוען שכן{{הערה|1=ועיין בדברי הרבי בקטע [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4301&CategoryID=727 לדמות העיר בני ברק] שכותב שם על מענה הרבי לאדמו"ר מסדיגורא ששאל האם לעזוב את תל אביב והרבי ענה "העובדה שתל-אביב איננה מקום תורה.." וזהו לצד דברי הרבי על מעלותיה של בני ברק וכלשונו "כיוון שכפי הכת[ו]בת דר הוא בבני-ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קודש אשר בה, ובעניני ת[ורה] ומצ[וותיה] בכלל...".}} ו{{א|שף ויתיב}} טוען שלא וההבדל בינינו הוא שאין לו מקור מדברי הרבי וכד' אלא מסתמך על שכלו האישי.
::::::::::וע"פ כהנ"ל אין לחלק בין סוציולוגי לפוציולוגי מאחר שהרבי מדבר 'בפשטות' וא"כ גם בערך אפשר לכתוב בפשטות. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 01:28, 5 ביוני 2019 (IST)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}. א) המקור שהבאת עכשיו הוא באותו סוג של המקור שהבאת מקודם, ועל כן אין זה מוסיף דבר. ב) יש לי יותר ממקור אחד בדברי הרבי, ובשונה ממך המקורות שלי כן קשורים לנושא. ג) הרבי מדבר בפשטות על זה שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, אי אפשר ללמוד מזה אם הרבי סובר כשיטת הרמב"ם בתכונה או כשיטת הרא"ז. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:52, 5 ביוני 2019 (IST)
{{שבירה}}
{{א|שף ויתיב}}, א) 1. אני הסברתי הרגע שגם מהמקור הקודם אני רואה כהוכחה. 2. המקור שהבאתי בהערה שתים וארבע - שונים מסוג המקור שהבאתי לפני כן שלפי טענתך הרבי אמר אותם רק בשביל יותר להתמיה (מגוחך) שהרי כאןhttps://www.chabadisraeli.info/templates/blog/post.asp?aid=1181108&PostID=18082&p=1 למשל הרי אדרבה באם הוא לא שומר תומ"צ הרי חידוש גדול יותר שיגרום לו זעזוע. ב) אם יש לך מקורות למה שלא תציג אותם??? ואדרבה מה פחות קשור לנושא מהערה ארבע שכל בר דעת מבין שמדובר על זה, על כך שבעיר בני ברק שומרים תומ"צ אומר הרבי "כיוון שכפי הכת[ו]בת דר הוא בבני-ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קודש אשר בה, ובעניני ת[ורה] ומצ[וותיה] בכלל.."{{הערה|אגרות קודש כרך יט ע' רסז.}} וע"כ שבתל אביב לצערנו לא שומרים כ"כ תומ"צ לע"ע אומר הרבי "העובדה שתל-אביב איננה מקום תורה – מהווה סיבה דווקא שלא לעזוב את תל אביב!"{{הערה|'בצל החכמה' עמ' 89.}} - מה פחות ברור מזה?? ג) לא הבנתי באיזה קשר הגיעה לכאן השמש הרי לא ע"ז היה הדיון, ואם כוונתך למקור של 'המדע והגאולה' אז כנראה שקראת את זה מהר מדי, תחזור לשם ותראה שדברי הרבי הם בקשר לכך שעוסק באנרגיית השמש והרבי אומר לו שילמד אותם מזה הוראה בעבודת ה', ובהזדמנות אחרת אומר לו הרבי ש"איש מדע יהודי חייב לדאוג לכך שיציגו אותו בראש ובראשונה כיהודי החי לפי התורה ומצוותיה, ורק אחרי זה – כמדען גדול; ולא בסדר ההפוך, חלילה, כמדען גדול שבמקרה הינו גם שומר תורה" - זה נאמר ללא כל קשר לשמש וא"כ לא הבנתי מאיפה הגיע ה'בפשטות' שהרבי מדבר ע"ז שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 04:08, 5 ביוני 2019 (IST)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מעריך שלא הבנת את המושג "סוציולוגיה" ולכן פירשת אותו כ"'''פוצ'''יולוגיה", אך פירושו בתרגום מלטינית הוא "תורת החברה". ובכן ישנן הגדרות חברתיות שלא דווקא עומד עם המצופה. נניח ייתכן אחד שנחשב מבחינה חברתית כחסיד, אך סו"ס ייתכן שבמעשיו ובעבודתו הוא רחוק מזה. כך שישנו פער בין השם החברתי לבין המעשה בפועל (ידועה שיחתו של הרבי בעניין הבוכרים, שהם יותר 'יראים' מהיראים במאה שערים). כאשר ההבחנה הזו ברורה מובן שרוב הציטטות שהבאת הינן חלשות מכדי להוות הוכחה לדבריך. הקטע מהאדמו"ר סדיגורא שאמנם עוסק ביהודי שהוא (כנראה) באמת יר"ש וכו', אך בהתייחס לבני ברק ות"א הרבי מתייחס ל"אווירה" המצויה בין תושביה - אני משער שגם {{א|שף ויתיב}} יסכים כי בבני ברק יש הרבה שהם באמת דתיים (פשוט מבחינה סטטיסטית הסבירות לכך גבוהה) - כלומר אין ספק שגם מקומו של אדם שהוא מקיים אורח חיים מלא של תומ"צ צריך להיות במקום שיהיה לו נוח לעשות זאת, ומבחינה סוציולוגית הסבירות נותנת שהכי נוח יהיה בבני ברק (כי אין שם תנועת רכבים בשבת וכו'), אך אין זה מעיד על העיר, בעיר עצמה אמנם יש סממנים חברתיים שמאפיינים חברה דתית, אך בהתייחס לתושבים זה בהחלט לא מוכרח. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 05:32, ב' בסיוון, ה'תשע"ט 05:32, 5 ביוני 2019 (IST)
{{הערות שוליים}}

שיחה:בית שמש

2019-06-05T04:32:29Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

חובה שמישהו יערוך את הערך מן המסד ועד הטפחות. הערך במתכונתו הנוכחית לא יכול להישאר כך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:ל[[רפאל צבי הרטמן]], בבקשה לקרוא את הכללים, עזרה וכדו', וגם לקרוא הרבה ערכים שנכתבו או תוקנו על ידי חב"דפדים ותיקים כמו חסיד ויואל. כך תלמד את הכללים כיצד לכתוב. ולהלן כמה טיפים שיסייעו לך להבין את מערך הכתיבה והתיקונים כאן:

*מפעם לפעם עליך להיכנס לדף "שינויים אחרונים" כך תידע במה עסוקים החב"דפדים.

*מאידך עליך להתעדכן מה קורה בדף "התרומות שלי", שם תראה מה התעדכן בדפים שכתבת/שינית

*כדאי מפעם לפעם, להיכנס ל"דפים מיוחדים" ושם לבדוק דפים פופלריים ואחרים, בכדי לדעת את מצב הרוח של חב"דפדיה

*וכאשר לא יודעים משהו, אפשר לברר אצל הותיקים או המפעילים.פיני 01:43, 15 יוני 2009 (EDT)

== הערה שקיבלתי, מי שיודע אנא לסייע ==

1. בית הכנסת 'משכן מנחם' בראשות הרב צדוק, לא קיים כבר מספר חודשים, וגם כשהתקיים זה היה לתקופה לא משמעותית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באב ה'תשע"ג 07:43, 24 ביולי 2013 (UTC)
:פשוט מחקתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז באב ה'תשע"ג 19:11, 24 ביולי 2013 (UTC)

== בחירות תשע"ט ==

{{א|להתראות}}, מה זה נוגע לכאן? • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:32, 30 במאי 2019 (IST)
:לאו דווקא שנוגע. יש ערכים נוספים על ערים עיירות ומדינות שנותנים סקירה קצרה ולא ממצה על העיר, נתונים כמו גודל האוכלוסיה, מיקום, ומקור שם העיר, בדיוק כמו שבערך על [[איסר זלמן מלצר]], לדגומא, מן הראוי לכתוב גם את תולדות חייו ופרטים ביוגרפיים נוספים, מלבד ההקשר החב"די. מה שכתבתי מנסה להצביע על המהפך שעברה העיר מעיר מסורתית שרוב תושביה לא שומרים תורה ומצוות, לעיר שהרוב המוחלט והדומיננטי נמנה על חוגי השומרי תומ"צ. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:20, כ"ז באייר, ה'תשע"ט 19:20, 1 ביוני 2019 (IST)
::{{א|להתראות}}, אני מפחד לכתוב את הדברים הבאים, שכן כח ההסברה שלי חלש. אצלנו היהודים (להבדיל מאצל החרדים) אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם, וכל יהודי צריך לשאוף לשמור את כולם. "בני ברק" אינה שומרת תומ"צ יותר מתל אביב, ואדרבה, על ב"ב הרבי אמר שמי שלא מקשיב לו שילך לשם...הרעיון "עיר חרדית" הוא רעיון שזר ליהדות.
::{{א|תוקידידס}}, אם אתה יכול לעזור לי להסביר, בבקשה... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:35, 2 ביוני 2019 (IST)
:::אני מסכים עם [[משתמש:להתראות|להתראות]] שצריך להוסיף פרטי מידע מינימליים מלבד הקשר החב"די, אך אני גם מסכים עם [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] עם העובדה שהפרט של הבחירות מיותר כאן בהחלט. ובאותו עניין, לדעתי עדיף לשנות את שם הערך ל[[קהילת חב"ד בית שמש]], אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די (ואם זה בכל זאת מעניין אותו שיסתכל בויקיפדיה)... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 11:13, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 11:13, 2 ביוני 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, קראתי והבנתי. באמצע לעכל. {{שכח|להתראות}} 11:38, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::עיר שומרת תומ"צ היינו עיר שתושביה '''מחוייבים''' לשמירת תומ"צ (גם אם לא הולך להם באופן מלא), כמו בני ברק, ועיר שלא, היא שתושביה '''אינם מחוייבים''', וין מקום להיתממות המחוכמת של "עובר על רובם", כי השאלה היא למה הוא מחוייב, ולכן, כמו שאמרה הרבנית מאטיל X, קראון הייטס איז ניט קיין א פרימע שכונה... {{אנונימי}}
::::::{{א|שף ויתיב}}, באם מחיקת הקטע היא מפני שהוא לא נכון אז נראה לי שיש לך טעות: א. זה שהרבי התבטא כך על בני ברק זה לא אומר שהיא פחות חרדית מתל אביב! אלא שיש בה (אולי את אותו) חסרון וודאי לא הכוונה שבתל אביב שומרים יותר תומ"צ (ומגוחך בככל בהו"א). ב. לומר שכיום "אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם" - זו היא טעות דמוכח, שהרי זה שהוא לא מקיים את כל התומ"צ לא הופך אותו "עובר על רובם" וכן א"א לקרוא לו בגלל זה "אינו שומר תומ"צ", ובמיוחד "אצלנו היהודים (להבדיל מאצל החרדים)" - בחב"ד, אין נהוג לזלזל ביהודי ולומר שהוא אינו מקיים תומ"צ '''גם באם הוא עושה עבירות''' וזאת לאור דברי הרבי לדוגמא [https://drive.google.com/file/d/1Dv3t9CAOVbHZN7uS6ujRMWWqZe0JiWPF/view כאן] (עמ' 2) רואים שלדברי הרבי אדם שלכאורה לא מי יודע מה מקיים תומ"צ אלא להיפך וכך הרבי קורא לו.

::::::{{א|תוקידידס}}, באם מחיקת הקטע היא מפני שאינו קשור לחבדפדיה אז: א. אין קשר בין דבריך למה שאמר {{א|שף ויתיב}} (שטען שהוא פשוט לא נכון). ב. אני לא מתנגד לשינוי שם הערך. ג. בקשר למה שכתבת ש"אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די" אז בהחלט יש טעם וצורך להרחיב בקצרה על רקע העיר וזאת מפני שחב"דפדיה אינה נועדה (רק) לקורא החב"די אלא לכל מי שרק ירצה ללמוד והכיר מקרוב יותר את חב"ד וע"כ אל לנו לשלוח אותו לויקיפדיה (אא"כ הוא לא מחפש כלל דברים הקשורים לחב"ד) כ"א לתת לו מידע למה שצריך על חב"ד ובקצרה גם על העיר כדי שיחפש כאן גם בפעם הבאה והיה זה שכרנו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 13:43, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::::{{א|להתראות}}, ייתכן שיש בעיה כלשהי בחתימתך, זאת אינה הפעם הראשונה שמופיעה בה רק התאריך ללא כל שם.
:::::::אהבתי את דברי האנונימי. "עיר שומרת תומ"צ היינו עיר שתושביה '''מחוייבים''' לשמירת תומ"צ". עפ"ז כל עיר שרובה ישראל צריך לקרוא לה "עיר שומרת תומ"צ".
:::::::אגב אנונימי, איני מיתמם והבנתי היטב את הנקודה שלך; אך הנקודה שלך ורוחה זרה '''עד מאוד''' ליהדות בכלל ולשיטת רבינו בפרט.
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, הקטע מיותר בגלל שהוא מיותר. זה שהוא לא נכון הוא מלבד זאת. ההבדל שכתבת בין הערים הוא הבדל בכמות ולא באיכות.
:::::::דבריך אודות "שומרי תורה ומצוות", באם תדייק היטב תראה שרוחם זהה לנקודה שאני כתבתי. רק היות שאני מקו הגבורה כתבתי באופן שאני כתבתי, והם הם הדברים.
:::::::"כדי שיחפש כאן גם בפעם הבאה והיה זה שכרנו", בשביל זה צריך רפורמה שתהפוך את כל אתרינו על פניו... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:07, 2 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, היות והתייחסת בדבריך למה שכתבתי ש"אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די", ועל זה הגבת ש"חב"דפדיה אינה נועדה (רק) לקורא החב"די אלא לכל מי שרק ירצה ללמוד והכיר מקרוב יותר את חב"ד" - ועל זה אציין את הידוע מפי כ"ק אדמו"ר נ"ע {{הערה|רפאל נחמן כהן, '''שמועות וסיפורים''', תש"נ, עמ' 156.}} "'''ווער איז [[מוסקבה|מאסקווא]]? [[זלקה פרסיץ|זאלקא]] מיט [[ברוך שלום כהן|ברוך שלום'ן]]'''". ומובן בפשטות שכדי להכיר מקרוב יותר את חב"ד לא נדרש לדעת שראש העיר שלה הוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9F סרגיי סוביאנין], וק"ל וד"ל ואין להאריך בדבר הפשוט, ולא באתי לעקור דברי הראשונים ולעקם דברי האחרונים אלא רק ליישר את הדרך הישרה, כפי שהיא מצטיירת ברוחי ובדעתי, והרוצה לקבל יקבל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:08, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 15:08, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::::::{{א|שף ויתיב}}, כתבתי שבבני ברק שומרים תומ"צ יותר בכמות '''ובאיכות'''.
:::::::::כתבת "אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם, וכל יהודי צריך לשאוף לשמור את כולם" - אינו זהה למה שכתבתי '''שיש''' עיר ששומרת תומ"צ (ולא כי היא מחוייבת בכך כדברי האנונימי אלא) כי כך הוא לפי שיטתו של הרבי הנ"ל.
:::::::::לגבי מה שכתבת ש"בשביל זה צריך רפורמה שתהפוך את כל אתרינו על פניו" - לכן לא אמרתי עכשיו להעתיק בויקיפדיה בהוספת קטעים חב"דיים אלא להוסיף גם קטעים שלא קשורים ישירות לחב"ד בכדי שתהיה הנאה מהקריאה גם לאחד לא חב"די, וזה נועד גם ל{{א|תוקידידס}}, שנינו מסכימים שחב"דפדיה נועדה בשביל האנשים שמחוץ לחב"ד והדברים שכתובים בה צריכים להיכתב בצורה תקינה ומהנה שיהיה קל ונח לקורא לקרוא בחב"דפדיה (במילים אחרות: יש את הסיבה שחב"דפדיה נועדה בששבילו ויש את סגנון הכתיבה בחב"דפדיה שהם שני דברים אחרים). - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 18:58, 2 ביוני 2019 (IST)
{{שבירה}}
{{א|חלוקת קונטרסים}}, מבלי להיכנס בנכונות או אי נכונות אבחנתו המעניינת של {{א|שף ויתיב}} בעניין האם שייך לשון שמירת תומ"צ על "עיר", ועוד יש לעיין בזה. אך מה שכתבת "בבני ברק שומרים תומ"צ יותר בכמות '''ובאיכות'''" לימדונו חז"ל שלא לשקול במצוותיה של תורה, ומי אתה שתקבע שמצוותיהם של הדרים במקום פלוני רצויות יותר לפני הקב"ה, ואיני מוכיחך מתוך דברי רבינו הזקן בתניא בעניין זה (פרק ל), אלא פשוט - מי שמך לקבוע כזאת?

ולעניין התייחסותך לדבריי, לא הצלחתי להבין האם כוונתך שצריך להביא אך ורק את המידע המועיל, כפי שהסכמתי אני בהתחלה "אני מסכים עם להתראות שצריך להוסיף פרטי מידע מינימליים מלבד הקשר החב"די". ואם לדעתך צריך להוסיף עוד פרטים שאינם מוסיפים (כמו הקטע המדובר ע"ד הבחירות) יהי לך אשר לך ואין לי ויכוח עמך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:01, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 20:01, 2 ביוני 2019 (IST)
:{{א|תוקידידס}}, את מה שהסקתי לגבי שמירת תומ"צ הבנתי את זה משיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח שהזכרתי [https://drive.google.com/file/d/1Dv3t9CAOVbHZN7uS6ujRMWWqZe0JiWPF/view קודם] (עמ' 2) שאמנם הוא קורא לאותו אחד שומר תומ"צ אך כמובן הוא מקדים שם שזה אחד שמניח תפילין ומתפלל שלוש פעמים ביום... ומה שאני בא לומר פה, זה לא שבתל אביב כולם עושים עבירות (ח"ו) אלא שבבני ברק יש (יותר מ..) שמקיימים מצוות! ולא באתי לפרשן מי יותר רצוי לפני הקב"ה אלא מי טכנית יותר מקיים מצוות וכ"ז פשוט ואין על מה להתווכח, וא"כ פשוט ג"כ שעיר שיש בה רוב אנשים כאלו נקראת 'עיר שרובה שומרת תומ"צ'!
:לגבי כתיבת ערכים, יש להביא לדעתי את כל העניינים החב"דיים וביחד עם זה - כמו שאמרת את 'הדברים המועילים' הלא חב"דיים, ובנוגע לענייננו, אם זה שעיר שומרת תומ"צ זה יועיל (וכמו שכתבנו - לא רק לחב"די) אז כדאי להכניס (כמובן 1. בקצרה, 2. רק מה שמתאים, 3. דברים שיועילו ויכניסו את המחפש לכאן גם בפעם הבאה). וכ"ז לענ"ד. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 21:38, 2 ביוני 2019 (IST)
::{{א|חלוקת קונטרסים}}, בקראי דבריך לא יכלתי שלא להרהר בעצב שמא אכן צדקו דברי אותו אחד שאמר "נשתכחה תורת הבעל שם טוב". מה שהבאת מהשיחה לא רק שאינו קשור, אני מתקשה בכלל לראות איזה קשר אתה רואה בזה.
::ולגוף טענתך, חב"דפדיה אינה ספר קריאה - היא אנציקלופדיה. אני בעד שדברים יכתבו באופן מושך את העין, אבל אני עוד יותר בעד שאתרינו לא יהפוך לבלוג. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:08, 3 ביוני 2019 (IST)
:::בשיחה לא מדובר על יהודי מבני ברק... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:16, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 04:16, 3 ביוני 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, לא חשבתי שאצטרך להסביר את השיחה אבל אני מבין שכנראה טעיתי.
::::הרבי אומר שבין אלו שהיו בראש העלמת ילדי תימן היה אחד שומר תומ"צ! לפי טענתך הראשונה הוא לא נקרא שומר תומ"צ מאחר ש"כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם" ועאכו"כ הוא, וע"כ הבאתי את דברי הרבי שהוא כן נקרא שומר תומ"צ ואף מפרט כמה מצוות שעושה, אם כדי להבין את הקשר הזה צריך 'להתקשות' אז על מה בכלל הדיון.
::::אני חושב שלא הבנת אותי נכון, לא אמרתי להפוך את חב"דפדיה לספר קריאה אבל אני חושב - בדומה למה שאמרת - שבאם ה"דברים יכתבו באופן מושך את העין" אז "אתרינו לא יהפוך לבלוג". - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 11:17, 3 ביוני 2019 (IST)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מבין עברית ב"ה. ועדיין לא הבנתי את הקשר בין שני הענינים. ולדעתי אתה הוא המיתמם כאן. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:03, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::{{א|שף ויתיב}}, חשבתי שמאחר ואתה [[משתמש:שף ויתיב|תושב השכונה]] אז העברית שלך לא משהו... בכל אופן - לא שווה תגובה, ואם לא הבנת תחשוב ותבין או שתשאל מישהו שיסביר לך. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:44, 4 ביוני 2019 (IST)
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, במקרה של ילדי תימן נוגע מה האדם חושב על עצמו ומה הוא מחשיב את עצמו, שכן זה מגדיל את התמיהה. בכל מקרה אחר אין זה נוגע.
:::::::באם הינך מתקשה להבין, הינך מוזמן לגשת אלי ב-770 (אם אתה נמצא שם). • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:05, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, לא הצלחתי להבין מה אתה רוצה להוציא מהשיחה הנ"ל. סו"ס, לפי השיחה ברור שמדובר ביהודי שלא ירא ולא בוחל במעשים בזויים, ואתה רוצה להחשיבו ממחנה היראים?... בכל מקרה, הרבי מתייחס לחיים משה שפירא שהיה שר העלייה ושר הפנים בתקופה מסוימת בתחילת שנות הקמת המדינה, צריך לקחת את השיחה בפרופורציות, הרי ברור שלא הייתה חטיפה ולא נעליים, כך שצריך להתייחס במתינות יתירה כלפי הניסוחים החדים שבהנחה שלפנינו... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:00, א' בסיוון, ה'תשע"ט 20:00, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|שף ויתיב}}, חוששני שאינך מודע כי מעבר להגדרה הפשוטה שבמילים "שומר תורה ומצוות" קיימת גם הגדרה סוציולוגית כזו, משכך, אכן ניתן לומר כי תושבי בני ברק הינם "חרדים". [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:02, א' בסיוון, ה'תשע"ט 20:02, 4 ביוני 2019 (IST)
:::::::::{{א|תוקידידס}}, הגדרת את זה היטב. בשיחה מדובר ב"הגדרה הפשוטה" כלשונך, ואילו בערך מדובר על ההגדרה הסוציולוגית. ההגדרה הסוציולוגית לא אמורה לעניין אותנו כחב"דניקים, וזרה עד למאוד לרוח היהדות. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:28, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::::{{א|שף ויתיב}}, מה הביא אותך למסקנא שבענין אחר לא נוגע איך אדם מחשיב את עצמו, ויותר מזה - שהרבי מדבר רק במקרה כזה שזה מגדיל את התמיהה? - הקו 'הפשוט' של הרבי הוא שיהודי שמחשיב את עצמו כשומר תורה ומצוות וזה אכן מתבטא עליו הוא אכן נקרא שומר תומ"צ אף באם הוא שקוע בענייני עוה"ז ויכול לשכוח שיש בורא ומנהיג לעולם{{הערה|1=ע"פ עדותו של הרב לייבל גרונר בקישור הזהhttps://www.chabadisraeli.info/templates/blog/post.asp?aid=1181108&PostID=18082&p=1}}, וזה לא המקורות היחידים בו הרבי מביע את דעתו{{הערה|1=זאת לדוגמא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/8/index.htm לקו"ש חל"ט עמ' 261], או מה שאמר הרבי לפרו' ברנובר בקטע [http://www.chabad-elkana.org/?aid=21936 'המדע והגאולה'].}}, ועיין בהערות.
::::::::::כמו שאולי שמת לב החלפתי לפני כמה חודשים את {{תבנית: מקבל דולר}} ל{{תבנית: שליח}} - מה שאומר שאני לא נמצא כעת ב770.
::::::::::{{א|תוקידידס}}, יש הרבה אנשים שהרבי מתייחס אליהם ומהם גם כאלו שאינם שומרים תומ"צ לע"ע אבל לא על זה הדיון, הדיון הוא האם יהודי כאחד ממוצע שגר בבני ברק נחשב כשומר תומ"צ (ובמילא כלל העיר נקראת כשומרת תומ"צ), אני טוען שכן{{הערה|1=ועיין בדברי הרבי בקטע [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4301&CategoryID=727 לדמות העיר בני ברק] שכותב שם על מענה הרבי לאדמו"ר מסדיגורא ששאל האם לעזוב את תל אביב והרבי ענה "העובדה שתל-אביב איננה מקום תורה.." וזהו לצד דברי הרבי על מעלותיה של בני ברק וכלשונו "כיוון שכפי הכת[ו]בת דר הוא בבני-ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קודש אשר בה, ובעניני ת[ורה] ומצ[וותיה] בכלל...".}} ו{{א|שף ויתיב}} טוען שלא וההבדל בינינו הוא שאין לו מקור מדברי הרבי וכד' אלא מסתמך על שכלו האישי.
::::::::::וע"פ כהנ"ל אין לחלק בין סוציולוגי לפוציולוגי מאחר שהרבי מדבר 'בפשטות' וא"כ גם בערך אפשר לכתוב בפשטות. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 01:28, 5 ביוני 2019 (IST)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}. א) המקור שהבאת עכשיו הוא באותו סוג של המקור שהבאת מקודם, ועל כן אין זה מוסיף דבר. ב) יש לי יותר ממקור אחד בדברי הרבי, ובשונה ממך המקורות שלי כן קשורים לנושא. ג) הרבי מדבר בפשטות על זה שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, אי אפשר ללמוד מזה אם הרבי סובר כשיטת הרמב"ם בתכונה או כשיטת הרא"ז. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:52, 5 ביוני 2019 (IST)
{{שבירה}}
{{א|שף ויתיב}}, א) 1. אני הסברתי הרגע שגם מהמקור הקודם אני רואה כהוכחה. 2. המקור שהבאתי בהערה שתים וארבע - שונים מסוג המקור שהבאתי לפני כן שלפי טענתך הרבי אמר אותם רק בשביל יותר להתמיה (מגוחך) שהרי כאןhttps://www.chabadisraeli.info/templates/blog/post.asp?aid=1181108&PostID=18082&p=1 למשל הרי אדרבה באם הוא לא שומר תומ"צ הרי חידוש גדול יותר שיגרום לו זעזוע. ב) אם יש לך מקורות למה שלא תציג אותם??? ואדרבה מה פחות קשור לנושא מהערה ארבע שכל בר דעת מבין שמדובר על זה, על כך שבעיר בני ברק שומרים תומ"צ אומר הרבי "כיוון שכפי הכת[ו]בת דר הוא בבני-ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קודש אשר בה, ובעניני ת[ורה] ומצ[וותיה] בכלל.."{{הערה|אגרות קודש כרך יט ע' רסז.}} וע"כ שבתל אביב לצערנו לא שומרים כ"כ תומ"צ לע"ע אומר הרבי "העובדה שתל-אביב איננה מקום תורה – מהווה סיבה דווקא שלא לעזוב את תל אביב!"{{הערה|'בצל החכמה' עמ' 89.}} - מה פחות ברור מזה?? ג) לא הבנתי באיזה קשר הגיעה לכאן השמש הרי לא ע"ז היה הדיון, ואם כוונתך למקור של 'המדע והגאולה' אז כנראה שקראת את זה מהר מדי, תחזור לשם ותראה שדברי הרבי הם בקשר לכך שעוסק באנרגיית השמש והרבי אומר לו שילמד אותם מזה הוראה בעבודת ה', ובהזדמנות אחרת אומר לו הרבי ש"איש מדע יהודי חייב לדאוג לכך שיציגו אותו בראש ובראשונה כיהודי החי לפי התורה ומצוותיה, ורק אחרי זה – כמדען גדול; ולא בסדר ההפוך, חלילה, כמדען גדול שבמקרה הינו גם שומר תורה" - זה נאמר ללא כל קשר לשמש וא"כ לא הבנתי מאיפה הגיע ה'בפשטות' שהרבי מדבר ע"ז שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 04:08, 5 ביוני 2019 (IST)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מעריך שלא הבנת את המושג "סוציולוגיה" ולכן פירשת אותו כ"'''פוצ'''יולוגיה", אך פירושו בתרגום מלטינית הוא "תורת החברה". ובכן ישנן הגדרות חברתיות שלא דווקא עומד עם המצופה. נניח ייתכן אחד שנחשב מבחינה חברתית כחסיד, אך סו"ס ייתכן שבמעשיו ובעבודתו הוא רחוק מזה. כך שישנו פער בין השם החברתי לבין המעשה בפועל (ידועה שיחתו של הרבי בעניין הבוכרים, שהם יותר 'יראים' מהיראים במאה שערים). כאשר ההבחנה הזו ברורה מובן שרוב הציטטות שהבאת הינן חלשות מכדי להוות הוכחה לדבריך. הקטע מהאדמו"ר סדיגורא שאמנם עוסק ביהודי שהוא (כנראה) באמת יר"ש וכו', אך בהתייחס לבני ברק ות"א הרבי מתייחס ל"אווירה" המצויה בין תושביה - אני משער שגם {{א|שף ויתיב}} יסכים כי בבני ברק יש הרבה שהם באמת דתיים (פשוט מבחינה סטטיסטית הסבירות לכך גבוהה) - כלומר אין ספק שגם מקומו של אדם שהוא מקיים אורח חיים מלא של תומ"צ צריך להיות במקום שיהיה לו נוח לעשות זאת, ומבחינה סוציולוגית הסבירות נותנת שהכי נוח יהיה בבני ברק (כי אין שם תנועת רכבים בשבת וכו'), אך אין זה מעיד על העיר, העיר עצמה יש בה קודים חברתיים שמאפיינים אותה כחברה דתית, אך בהתייחס לתושבים זה בהחלט לא מוכרח. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 05:32, ב' בסיוון, ה'תשע"ט 05:32, 5 ביוני 2019 (IST)
{{הערות שוליים}}

שיחה:בית שמש

2019-06-04T19:03:25Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

שיחה:בית שמש

2019-06-04T19:02:59Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

חובה שמישהו יערוך את הערך מן המסד ועד הטפחות. הערך במתכונתו הנוכחית לא יכול להישאר כך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:ל[[רפאל צבי הרטמן]], בבקשה לקרוא את הכללים, עזרה וכדו', וגם לקרוא הרבה ערכים שנכתבו או תוקנו על ידי חב"דפדים ותיקים כמו חסיד ויואל. כך תלמד את הכללים כיצד לכתוב. ולהלן כמה טיפים שיסייעו לך להבין את מערך הכתיבה והתיקונים כאן:

*מפעם לפעם עליך להיכנס לדף "שינויים אחרונים" כך תידע במה עסוקים החב"דפדים.

*מאידך עליך להתעדכן מה קורה בדף "התרומות שלי", שם תראה מה התעדכן בדפים שכתבת/שינית

*כדאי מפעם לפעם, להיכנס ל"דפים מיוחדים" ושם לבדוק דפים פופלריים ואחרים, בכדי לדעת את מצב הרוח של חב"דפדיה

*וכאשר לא יודעים משהו, אפשר לברר אצל הותיקים או המפעילים.פיני 01:43, 15 יוני 2009 (EDT)

== הערה שקיבלתי, מי שיודע אנא לסייע ==

1. בית הכנסת 'משכן מנחם' בראשות הרב צדוק, לא קיים כבר מספר חודשים, וגם כשהתקיים זה היה לתקופה לא משמעותית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באב ה'תשע"ג 07:43, 24 ביולי 2013 (UTC)
:פשוט מחקתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז באב ה'תשע"ג 19:11, 24 ביולי 2013 (UTC)

== בחירות תשע"ט ==

{{א|להתראות}}, מה זה נוגע לכאן? • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:32, 30 במאי 2019 (IST)
:לאו דווקא שנוגע. יש ערכים נוספים על ערים עיירות ומדינות שנותנים סקירה קצרה ולא ממצה על העיר, נתונים כמו גודל האוכלוסיה, מיקום, ומקור שם העיר, בדיוק כמו שבערך על [[איסר זלמן מלצר]], לדגומא, מן הראוי לכתוב גם את תולדות חייו ופרטים ביוגרפיים נוספים, מלבד ההקשר החב"די. מה שכתבתי מנסה להצביע על המהפך שעברה העיר מעיר מסורתית שרוב תושביה לא שומרים תורה ומצוות, לעיר שהרוב המוחלט והדומיננטי נמנה על חוגי השומרי תומ"צ. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:20, כ"ז באייר, ה'תשע"ט 19:20, 1 ביוני 2019 (IST)
::{{א|להתראות}}, אני מפחד לכתוב את הדברים הבאים, שכן כח ההסברה שלי חלש. אצלנו היהודים (להבדיל מאצל החרדים) אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם, וכל יהודי צריך לשאוף לשמור את כולם. "בני ברק" אינה שומרת תומ"צ יותר מתל אביב, ואדרבה, על ב"ב הרבי אמר שמי שלא מקשיב לו שילך לשם...הרעיון "עיר חרדית" הוא רעיון שזר ליהדות.
::{{א|תוקידידס}}, אם אתה יכול לעזור לי להסביר, בבקשה... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:35, 2 ביוני 2019 (IST)
:::אני מסכים עם [[משתמש:להתראות|להתראות]] שצריך להוסיף פרטי מידע מינימליים מלבד הקשר החב"די, אך אני גם מסכים עם [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] עם העובדה שהפרט של הבחירות מיותר כאן בהחלט. ובאותו עניין, לדעתי עדיף לשנות את שם הערך ל[[קהילת חב"ד בית שמש]], אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די (ואם זה בכל זאת מעניין אותו שיסתכל בויקיפדיה)... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 11:13, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 11:13, 2 ביוני 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, קראתי והבנתי. באמצע לעכל. {{שכח|להתראות}} 11:38, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::עיר שומרת תומ"צ היינו עיר שתושביה '''מחוייבים''' לשמירת תומ"צ (גם אם לא הולך להם באופן מלא), כמו בני ברק, ועיר שלא, היא שתושביה '''אינם מחוייבים''', וין מקום להיתממות המחוכמת של "עובר על רובם", כי השאלה היא למה הוא מחוייב, ולכן, כמו שאמרה הרבנית מאטיל X, קראון הייטס איז ניט קיין א פרימע שכונה... {{אנונימי}}
::::::{{א|שף ויתיב}}, באם מחיקת הקטע היא מפני שהוא לא נכון אז נראה לי שיש לך טעות: א. זה שהרבי התבטא כך על בני ברק זה לא אומר שהיא פחות חרדית מתל אביב! אלא שיש בה (אולי את אותו) חסרון וודאי לא הכוונה שבתל אביב שומרים יותר תומ"צ (ומגוחך בככל בהו"א). ב. לומר שכיום "אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם" - זו היא טעות דמוכח, שהרי זה שהוא לא מקיים את כל התומ"צ לא הופך אותו "עובר על רובם" וכן א"א לקרוא לו בגלל זה "אינו שומר תומ"צ", ובמיוחד "אצלנו היהודים (להבדיל מאצל החרדים)" - בחב"ד, אין נהוג לזלזל ביהודי ולומר שהוא אינו מקיים תומ"צ '''גם באם הוא עושה עבירות''' וזאת לאור דברי הרבי לדוגמא [https://drive.google.com/file/d/1Dv3t9CAOVbHZN7uS6ujRMWWqZe0JiWPF/view כאן] (עמ' 2) רואים שלדברי הרבי אדם שלכאורה לא מי יודע מה מקיים תומ"צ אלא להיפך וכך הרבי קורא לו.

::::::{{א|תוקידידס}}, באם מחיקת הקטע היא מפני שאינו קשור לחבדפדיה אז: א. אין קשר בין דבריך למה שאמר {{א|שף ויתיב}} (שטען שהוא פשוט לא נכון). ב. אני לא מתנגד לשינוי שם הערך. ג. בקשר למה שכתבת ש"אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די" אז בהחלט יש טעם וצורך להרחיב בקצרה על רקע העיר וזאת מפני שחב"דפדיה אינה נועדה (רק) לקורא החב"די אלא לכל מי שרק ירצה ללמוד והכיר מקרוב יותר את חב"ד וע"כ אל לנו לשלוח אותו לויקיפדיה (אא"כ הוא לא מחפש כלל דברים הקשורים לחב"ד) כ"א לתת לו מידע למה שצריך על חב"ד ובקצרה גם על העיר כדי שיחפש כאן גם בפעם הבאה והיה זה שכרנו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 13:43, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::::{{א|להתראות}}, ייתכן שיש בעיה כלשהי בחתימתך, זאת אינה הפעם הראשונה שמופיעה בה רק התאריך ללא כל שם.
:::::::אהבתי את דברי האנונימי. "עיר שומרת תומ"צ היינו עיר שתושביה '''מחוייבים''' לשמירת תומ"צ". עפ"ז כל עיר שרובה ישראל צריך לקרוא לה "עיר שומרת תומ"צ".
:::::::אגב אנונימי, איני מיתמם והבנתי היטב את הנקודה שלך; אך הנקודה שלך ורוחה זרה '''עד מאוד''' ליהדות בכלל ולשיטת רבינו בפרט.
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, הקטע מיותר בגלל שהוא מיותר. זה שהוא לא נכון הוא מלבד זאת. ההבדל שכתבת בין הערים הוא הבדל בכמות ולא באיכות.
:::::::דבריך אודות "שומרי תורה ומצוות", באם תדייק היטב תראה שרוחם זהה לנקודה שאני כתבתי. רק היות שאני מקו הגבורה כתבתי באופן שאני כתבתי, והם הם הדברים.
:::::::"כדי שיחפש כאן גם בפעם הבאה והיה זה שכרנו", בשביל זה צריך רפורמה שתהפוך את כל אתרינו על פניו... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:07, 2 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, היות והתייחסת בדבריך למה שכתבתי ש"אין טעם לכתוב על העיר (ועל ראש העיר שלה) זה פשוט לא אמור לעניין את הקורא החב"די", ועל זה הגבת ש"חב"דפדיה אינה נועדה (רק) לקורא החב"די אלא לכל מי שרק ירצה ללמוד והכיר מקרוב יותר את חב"ד" - ועל זה אציין את הידוע מפי כ"ק אדמו"ר נ"ע {{הערה|רפאל נחמן כהן, '''שמועות וסיפורים''', תש"נ, עמ' 156.}} "'''ווער איז [[מוסקבה|מאסקווא]]? [[זלקה פרסיץ|זאלקא]] מיט [[ברוך שלום כהן|ברוך שלום'ן]]'''". ומובן בפשטות שכדי להכיר מקרוב יותר את חב"ד לא נדרש לדעת שראש העיר שלה הוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9F סרגיי סוביאנין], וק"ל וד"ל ואין להאריך בדבר הפשוט, ולא באתי לעקור דברי הראשונים ולעקם דברי האחרונים אלא רק ליישר את הדרך הישרה, כפי שהיא מצטיירת ברוחי ובדעתי, והרוצה לקבל יקבל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:08, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 15:08, 2 ביוני 2019 (IST)
:::::::::{{א|שף ויתיב}}, כתבתי שבבני ברק שומרים תומ"צ יותר בכמות '''ובאיכות'''.
:::::::::כתבת "אין כזה דבר "עיר שומרת תורה ומצוות", כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם, וכל יהודי צריך לשאוף לשמור את כולם" - אינו זהה למה שכתבתי '''שיש''' עיר ששומרת תומ"צ (ולא כי היא מחוייבת בכך כדברי האנונימי אלא) כי כך הוא לפי שיטתו של הרבי הנ"ל.
:::::::::לגבי מה שכתבת ש"בשביל זה צריך רפורמה שתהפוך את כל אתרינו על פניו" - לכן לא אמרתי עכשיו להעתיק בויקיפדיה בהוספת קטעים חב"דיים אלא להוסיף גם קטעים שלא קשורים ישירות לחב"ד בכדי שתהיה הנאה מהקריאה גם לאחד לא חב"די, וזה נועד גם ל{{א|תוקידידס}}, שנינו מסכימים שחב"דפדיה נועדה בשביל האנשים שמחוץ לחב"ד והדברים שכתובים בה צריכים להיכתב בצורה תקינה ומהנה שיהיה קל ונח לקורא לקרוא בחב"דפדיה (במילים אחרות: יש את הסיבה שחב"דפדיה נועדה בששבילו ויש את סגנון הכתיבה בחב"דפדיה שהם שני דברים אחרים). - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 18:58, 2 ביוני 2019 (IST)
{{שבירה}}
{{א|חלוקת קונטרסים}}, מבלי להיכנס בנכונות או אי נכונות אבחנתו המעניינת של {{א|שף ויתיב}} בעניין האם שייך לשון שמירת תומ"צ על "עיר", ועוד יש לעיין בזה. אך מה שכתבת "בבני ברק שומרים תומ"צ יותר בכמות '''ובאיכות'''" לימדונו חז"ל שלא לשקול במצוותיה של תורה, ומי אתה שתקבע שמצוותיהם של הדרים במקום פלוני רצויות יותר לפני הקב"ה, ואיני מוכיחך מתוך דברי רבינו הזקן בתניא בעניין זה (פרק ל), אלא פשוט - מי שמך לקבוע כזאת?

ולעניין התייחסותך לדבריי, לא הצלחתי להבין האם כוונתך שצריך להביא אך ורק את המידע המועיל, כפי שהסכמתי אני בהתחלה "אני מסכים עם להתראות שצריך להוסיף פרטי מידע מינימליים מלבד הקשר החב"די". ואם לדעתך צריך להוסיף עוד פרטים שאינם מוסיפים (כמו הקטע המדובר ע"ד הבחירות) יהי לך אשר לך ואין לי ויכוח עמך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:01, כ"ח באייר, ה'תשע"ט 20:01, 2 ביוני 2019 (IST)
:{{א|תוקידידס}}, את מה שהסקתי לגבי שמירת תומ"צ הבנתי את זה משיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח שהזכרתי [https://drive.google.com/file/d/1Dv3t9CAOVbHZN7uS6ujRMWWqZe0JiWPF/view קודם] (עמ' 2) שאמנם הוא קורא לאותו אחד שומר תומ"צ אך כמובן הוא מקדים שם שזה אחד שמניח תפילין ומתפלל שלוש פעמים ביום... ומה שאני בא לומר פה, זה לא שבתל אביב כולם עושים עבירות (ח"ו) אלא שבבני ברק יש (יותר מ..) שמקיימים מצוות! ולא באתי לפרשן מי יותר רצוי לפני הקב"ה אלא מי טכנית יותר מקיים מצוות וכ"ז פשוט ואין על מה להתווכח, וא"כ פשוט ג"כ שעיר שיש בה רוב אנשים כאלו נקראת 'עיר שרובה שומרת תומ"צ'!
:לגבי כתיבת ערכים, יש להביא לדעתי את כל העניינים החב"דיים וביחד עם זה - כמו שאמרת את 'הדברים המועילים' הלא חב"דיים, ובנוגע לענייננו, אם זה שעיר שומרת תומ"צ זה יועיל (וכמו שכתבנו - לא רק לחב"די) אז כדאי להכניס (כמובן 1. בקצרה, 2. רק מה שמתאים, 3. דברים שיועילו ויכניסו את המחפש לכאן גם בפעם הבאה). וכ"ז לענ"ד. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 21:38, 2 ביוני 2019 (IST)
::{{א|חלוקת קונטרסים}}, בקראי דבריך לא יכלתי שלא להרהר בעצב שמא אכן צדקו דברי אותו אחד שאמר "נשתכחה תורת הבעל שם טוב". מה שהבאת מהשיחה לא רק שאינו קשור, אני מתקשה בכלל לראות איזה קשר אתה רואה בזה.
::ולגוף טענתך, חב"דפדיה אינה ספר קריאה - היא אנציקלופדיה. אני בעד שדברים יכתבו באופן מושך את העין, אבל אני עוד יותר בעד שאתרינו לא יהפוך לבלוג. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:08, 3 ביוני 2019 (IST)
:::בשיחה לא מדובר על יהודי מבני ברק... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:16, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 04:16, 3 ביוני 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, לא חשבתי שאצטרך להסביר את השיחה אבל אני מבין שכנראה טעיתי.
::::הרבי אומר שבין אלו שהיו בראש העלמת ילדי תימן היה אחד שומר תומ"צ! לפי טענתך הראשונה הוא לא נקרא שומר תומ"צ מאחר ש"כל יהודי שומר חלק מהמצוות ועובר על רובם" ועאכו"כ הוא, וע"כ הבאתי את דברי הרבי שהוא כן נקרא שומר תומ"צ ואף מפרט כמה מצוות שעושה, אם כדי להבין את הקשר הזה צריך 'להתקשות' אז על מה בכלל הדיון.
::::אני חושב שלא הבנת אותי נכון, לא אמרתי להפוך את חב"דפדיה לספר קריאה אבל אני חושב - בדומה למה שאמרת - שבאם ה"דברים יכתבו באופן מושך את העין" אז "אתרינו לא יהפוך לבלוג". - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 11:17, 3 ביוני 2019 (IST)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מבין עברית ב"ה. ועדיין לא הבנתי את הקשר בין שני הענינים. ולדעתי אתה הוא המיתמם כאן. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:03, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::{{א|שף ויתיב}}, חשבתי שמאחר ואתה [[משתמש:שף ויתיב|תושב השכונה]] אז העברית שלך לא משהו... בכל אופן - לא שווה תגובה, ואם לא הבנת תחשוב ותבין או שתשאל מישהו שיסביר לך. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:44, 4 ביוני 2019 (IST)
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, במקרה של ילדי תימן נוגע מה האדם חושב על עצמו ומה הוא מחשיב את עצמו, שכן זה מגדיל את התמיהה. בכל מקרה אחר אין זה נוגע.
:::::::באם הינך מתקשה להבין, הינך מוזמן לגשת אלי ב-770 (אם אתה נמצא שם). • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:05, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, לא הצלחתי להבין מה אתה רוצה להוציא מהשיחה הנ"ל. סו"ס, לפי השיחה ברור שמדובר ביהודי שלא ירא ולא בוחל במעשים בזויים, ואתה רוצה להחשיבו ממחנה היראים?... בכל מקרה, הרבי מתייחס לחיים משה שפירא שהיה שר העלייה ושר הפנים בתקופה מסוימת בתחילת שנות הקמת המדינה, צריך לקחת את השיחה בפרופורציות, הרי ברור שלא הייתה חטיפה ולא נעליים, כך שצריך להתייחס במתינות יתירה כלפי הניסוחים החדים שבהנחה שלפנינו... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:00, א' בסיוון, ה'תשע"ט 20:00, 4 ביוני 2019 (IST)
::::::::{{א|שף ויתיב}}, חוששני שאינך מודע כי מעבר להגדרה הפשוטה שבמילים "שומר תורה ומצוות" קיימת גם הגדרה סוציולוגית כזו, משכך, אכן ניתן לומר כי תושבי בני ברק הינם חרדים. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:02, א' בסיוון, ה'תשע"ט 20:02, 4 ביוני 2019 (IST)
{{הערות שוליים}}

שיחה:בית שמש

2019-06-04T19:00:31Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

בית שמש

2019-06-04T18:40:49Z

תוקידידס: /* אוכלוסיה */

[[קובץ:בית שמש תניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי הרב ויינר והרב [[רפאל צבי הרטמן]] מעניקים לראש העיר מהדורת [[תניא]] שהודפסה בעיר]]
[[קובץ:תהלוכה בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת [[ל"ג בעומר]] בעיר בהשתתפות אלפי ילדים]]
'''בית שמש''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]], מיקומה הוא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים.

בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ"ז [[כסלו]] [[תשי"א]] נבנתה העיר כמעברה בשם "הר-טוב" ובי"ג [[תמוז]] [[תשנ"א]] הוכרזה כעיר.

בעיר פועלת קהילת חב"ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.

בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי, ביום ראשון [[ה' מנחם אב]] [[תשמ"ט]] בעת [[חלוקת הדולרים]], לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את היד, וראש העיר נישק, אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי: {{ציטוטון|'''בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה'''}}{{הערה|משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.}}, והרבי העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.

==אוכלוסיה==
העיר מיושבת בשומרי [[תורה]] רבים. בשנת [[תשס"ט]] נבחר לראשונה לראשות העיר יהודי שומר תורה ומצוות ר' משה אבוטבול, שזכה לתמיכת קהילת [[חב"ד]], ובשנת [[תשע"ה]] בבחירות מתוקשרות שלוו בהתערבות פוליטית כלל ארצית, נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב"ד המקומית.

==קהילת חב"ד בבית שמש==
===בית חב"ד===
בשנת [[תשמ"ח]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]], הרב [[אליעזר ויינר]], שהיה ל[[חסיד]] [[חב"ד]] הראשון בעיר. בשנת [[תשמ"ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] והצטרף לפעילי בית חב"ד.

===קהילת חב"ד===
עד לשנת [[תשנ"ט]] פעלה בעיר קהילת חב"ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ"ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב"ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב"ד לגילאי הגן והיסודי.

עם בנייתה של רמה ג' וביסוסה של קהילת חב"ד המקומית, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת [[תשע"ח]] ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]], הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.

נכון לשנת תשע"ט מתגוררות בה למעלה משלוש מאות משפחות חב"ד.

רבני בתי כנסת חב"ד השונים:

* הרב '''[[מיכאל שלמה אבישיד]]''' - רב קהילת "אור מליובאוויטש" רמת בית שמש א'.
* הרב '''[[אליעזר ויינר]]''' - רב [[בית הכנסת]] "בית מנחם" גבעת שרת.
* הרב '''[[חיים פארו]]''' - רב קהילת חב"ד דולב.
* הרב '''[[אסף שמשון אנגלמן]]''' - רמת בית שמש ב'.
* הרב '''[[רפאל צבי הרטמן]]''' - משמש גם כרב [[בית הכנסת]] 'השטיבלאך' ברחוב צאלים.
* הרב '''יעקב יהודה שוורץ''' רמת חפציבה וגבעת [[ירושלים]] - יו"ר ארגון "'''לומדים חסידות'''" שבראשות הרב [[מענדל ווכטר]]
* הרב '''[[חיים אליהו גלוכובסקי]]''' רב קהילת חב"ד רמת בית שמש ג'.

== מוסדות חב"ד בעיר ==

* [[בית חב"ד]] בניהול הרב [[אליעזר ויינר]], והשלוחים הרב משה רבקין והרב ישראל בייזר.
* רשת גנים בניהול הרב ישראל בייזר.
* [[תלמוד תורה]] לבנים בניהול הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].
* [[בית ספר]] יסודי לבנות בניהול גברת ח. אריה.
* כולל ללימוד חסידות, בניהול הרב שמעון וולס.
* כולל ובית כנסת לתושבים מכלל החוגים והמגזרים, בניהול הרב [[רפאל צבי הרטמן]].
* מרכז "אור צבי ומנוחה" - [[בית הכנסת]] ובית מדרש.
* ישיבה קטנה - [[תומכי תמימים בית שמש]]{{הערה|הישיבה הוקמה על ידי הרב סגל והרב רייניץ, ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע"ח נפתחה מחדש על ידי הנהלה חדשה.}}.
* מרכז בית מנחם - בית כנסת ופעילויות שונות ב[[הפצת המעיינות]] בניהולו של הרב יעקב יהודה שוורץ

== ועד הקהילה ==
תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ"ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.

חברי הועד: הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[אליעזר ויינר]], הרב יניב כהן, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, והרב [[שרגא נתן דהן]].

==לקריאה נוספת==
*מנחם כהן, '''סיירת אהבת ישראל''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1540, ב' שבט תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=בית%20שמש כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בעיר]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=42450 הזריחה של בית שמש]'''
* [http://chabadi.022.co.il/ חב"די בבית שמש], אתר חדשות קהילתי

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת

2019-06-04T04:34:43Z

תוקידידס: /* המערכת לאורך השנים */

[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]
[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]
[[תמונה: קובץ הדרך הישרה. חיי"ם הערות בגאומ"ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל"ז]]
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]" בעיר [[צפת]].

נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו על ידי המערכת 147 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שני קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע"א, וקובץ שני יצא לאור בשנת התשע"ח - חיים שנה לנשיאות}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.

==היסטוריה==
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.

תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש"מ]] ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).

עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.

חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.

במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.

==המערכת לאורך השנים==
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ"ז-כ"ט).
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, [[חיים הלל שפרינגר]], [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, [[לוי יצחק ניסילביץ']], שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] (גליונות נ"ט-ס"ד).
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. (גליונות ס"ה-ע').
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
*'''[[תשס"ט]]''' - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, [[משה לידר]], חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג. (גליונות פ"ה-צ"א).
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
*'''[[תשע"ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
*'''[[תשע"ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
*'''[[תשע"ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ"ו-ק"ל).
*'''[[תשע"ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי יצחק הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד.
*'''[[תשע"ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף הלוי סגל, שניאור זלמן אקסלרוד. (גליונות קל"ה- קל"ח)
*'''[[תשע"ט]]''' - מנחם מענדל בלוך, משה שמעון זאב גרינוולד, שמואל דורון, יוסף הלוי סגל, מנחם מענדל ששון (גיליונות קל"ט-הווה)

==מערכת פלפולים==
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
*'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, על ידי חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (משגיח)|ישראל יצחק זלמנוב]], אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע"ד]] - י"א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.
*'''שערי ישיבה - ט"ו''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
*'''שערי ישיבה - ט"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.
*'''שערי ישיבה - י"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה פרידמן, ברדה.
*'''שערי ישיבה - י"ח''' - יצא לאור בשנת תשע"ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.

==הוצאות לאור נוספות==
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 קבצי הערות באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת

2019-06-04T04:24:46Z

תוקידידס: /* המערכת לאורך השנים */

[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]
[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]
[[תמונה: קובץ הדרך הישרה. חיי"ם הערות בגאומ"ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל"ז]]
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]" בעיר [[צפת]].

נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו על ידי המערכת 147 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שני קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע"א, וקובץ שני יצא לאור בשנת התשע"ח - חיים שנה לנשיאות}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.

==היסטוריה==
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.

תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש"מ]] ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).

עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.

חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.

במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.

==המערכת לאורך השנים==
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ"ז-כ"ט).
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגר, [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] (גליונות נ"ט-ס"ד).
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. (גליונות ס"ה-ע').
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
*'''[[תשס"ט]]''' - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, משה לידר, חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג (גליונות פ"ה-צ"א).
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
*'''[[תשע"ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
*'''[[תשע"ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
*'''[[תשע"ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ"ו-ק"ל).
*'''[[תשע"ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד.
*'''[[תשע"ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף סגל, שניאור זלמן אקסלרוד.(גליונות קל"ה- קל"ח)

==מערכת פלפולים==
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
*'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, על ידי חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (משגיח)|ישראל יצחק זלמנוב]], אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע"ד]] - י"א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.
*'''שערי ישיבה - ט"ו''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
*'''שערי ישיבה - ט"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.
*'''שערי ישיבה - י"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה פרידמן, ברדה.
*'''שערי ישיבה - י"ח''' - יצא לאור בשנת תשע"ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.

==הוצאות לאור נוספות==
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 קבצי הערות באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

שיחה:מאיר מפרמישלאן

2019-06-03T15:24:22Z

תוקידידס:

==חשיבות==
מצד היותו מהחבריא קדישא, הוא בהחלט זכאי לערך. מצד הקשר שלו עם אדה"ז אולי לא. הסיפור שסופר הוא שבשביל זה מספיק להיות ר' הלל... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:18, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אני מסכים כי ישנה חשיבות לערך, אך לא מטעמיו הדחוקים של [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]. יש להרחיב לגבי ההקשרים החב"דיים של נשוא הערך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:05, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:05, 31 במאי 2019 (IST)
:: בוודאי, תרחיב על כל המחלוקות... שיערב ויבוסם לך... עדיף להשאיר מצומצם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:52, כ"ט באייר, ה'תשע"ט ''(3 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::בעיון חוזר הבנתי במי המדובר, והריני לחזור בי מתמיכת החשיבות. {{א|כתית למאור}} איני יודע על איזה מחלוקות אתה מדבר, וכמו"כ איני יודע על איזה "חבריא קדישא" נמנה נשוא הערך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 16:23, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 16:23, 3 ביוני 2019 (IST)

שיחה:מאיר מפרמישלאן

2019-06-03T15:23:57Z

תוקידידס:

==חשיבות==
מצד היותו מהחבריא קדישא, הוא בהחלט זכאי לערך. מצד הקשר שלו עם אדה"ז אולי לא. הסיפור שסופר הוא שבשביל זה מספיק להיות ר' הלל... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:18, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אני מסכים כי ישנה חשיבות לערך, אך לא מטעמיו הדחוקים של [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]. יש להרחיב לגבי ההקשרים החב"דיים של נשוא הערך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:05, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:05, 31 במאי 2019 (IST)
:: בוודאי, תרחיב על כל המחלוקות... שיערב ויבוסם לך... עדיף להשאיר מצומצם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:52, כ"ט באייר, ה'תשע"ט ''(3 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::בעיון חוזר הבנתי במי המדובר, והריני לחזור בי מתמיכת החשיבות. {{א|כתית למאור}} איני יודע על איזה מחלוקות אתה מדבר, וכמו"כ איני יודע על איזה "חבריא קדישא" נמנה נשוא הערך? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 16:23, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 16:23, 3 ביוני 2019 (IST)

שיחת משתמש:שף ויתיב

2019-06-03T03:47:33Z

תוקידידס: /* מספר הערכים */ פסקה חדשה

{| class="userboxes" style="float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}"
|-
! style="background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center" colspan="10" |{{{header|{{מצב דף שיחה}}}}}
|}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1|א]]}}

== שיחות אין אינגליש ==

העברתי כמה ערכי ספרים מיותרים לפיסקה [[ועד שיחות באנגלית#ספרים שיצאו לאור על ידי הוועד]], כדי למחוק את הערכים המיותרים. גיליתי שפיסקה זו חסרה ביותר, והחסר העיקרי הוא ששמות הספרים כתובים בעברית ולא באנגלית, כמתבקש. אודה לך אם תוכל להשלים חסרון זה (אם הספרים מוכרים לך), ואם תערה עליך רוח ממרום להרחיב את הפסקא בכלל.

וכן לא אתאפק מלהזכיר ע"ד האירכוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:29, כ"א באדר ה'תשע"ז
:{{בוצע}}. לגבי בקשתך הראשונה (וחילופיהן בגולם...) אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:07, 19 במרץ 2017 (UTC)

== מה דעתך? ==

מה דעתך בדיון [[שיחה:באתי לגני#דברי הגרי"ז|כאן]]?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:38, 20 במרץ 2017 (UTC)
:עניתי שם. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:11, 23 במרץ 2017 (UTC)

== תקיפה ללא דיון מהותי ==

אתה סתם תוקף וקובע דברים ע"פ החלטות משתנות (כנראה ע"פ מצבי רוחך)..

הסבר בדף הדיון את עריכותיך בטוב טעם ובחכמה.

גם אנונימים הם אנשים שיש להם שכל וידיעות שיכולות לתרום להבנותיך.

בתקווה להבנה בעקבות המהלך שלך האחרון..--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.138|37.46.38.138]] 16:55, 26 במרץ 2017 (UTC)

== חתימתך ==

חתימתך גורמת לדיוני סרק שלא במקום הנכון ולבלבולים רבים. אנא הסר אותה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ו' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 22:44, 2 באפריל 2017 (UTC)‎
:לדאבוני, דיונים באתר זה לעולם אינם מביאים לשום תוצאות. אשמח לשנות את חתימתי ברגע שיתייחסו לטענות ברצינות הראויה לשמו הקדוש של רבינו. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:00, 4 באפריל 2017 (UTC)

== הוספה לאחר זמן ==

מאחל לך שמכאן ולהבא תעמוד בזה... {{קריצה}} -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:14, י"ז בתמוז ה'תשע"ז

== התעניינות גרידא ==

מה שלומך? איך בשליחות? קעמפ??? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:23, 21 ביולי 2017 (UTC)
:שלומי יהיה יותר טוב באם אדע עם מי אני מדבר. בנוסף, אפשר לכתוב '''המון''' על לטביה מלבד ריגה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:28, 21 ביולי 2017 (UTC)
::אני בחור ב-770 שממש (אבל ממש!) איננו מחבב את חבדפדיה. וד"ל. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:32, 21 ביולי 2017 (UTC)
אעתיק פנינה מדברי "הלבן" בפורום 'ספרים וסופרים' - "האתר שממנו העתקת הדברים הוא בשליטת קבוצה מאד מסויימת בחב"ד, וברוב הערכים שבה יש סילופים מגמתיים, כעין זו שהערת עליה". [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:35, 21 ביולי 2017 (UTC)
:::חשבתי שזה אתה, ואם כך התמיהה גדולה שבעתיים, כיצד לא ידעת שיש הרבה מה לכתוב על לטביה??? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:38, 21 ביולי 2017 (UTC)
::::לכשעצמה??? למה שלא יהיה בנפרד על דווינסק, על ליבאווע, וכו' וכו'? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:39, 21 ביולי 2017 (UTC)
:::::כי יש כל מיני ערים שלא היתה בהם פעילות יוצאת דופן אלא שאפשר לכללם בערך כולל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:43, 21 ביולי 2017 (UTC)
::::::גם אז לא מצדיק להכניס את זה ללטביה, כי זה פרטים בלטביה ואז תזדקדק להכניס גם את כל מה שקשור ללטביה (היינו [[ריגה]], [[מרדכי דובין]], [[שמעון יצחק וויטנברג]], [[איצ'ה מתמיד]], [[יחזקאל פייגין]], [[מרדכי חפץ]], [[אליהו חיים אלטהויז]], [[אחות התמימים]], [[תומכי תמימים ריגה]], [[דווינסק]], [[יוסף רוזין]], '''[[כל שאר החסידים, הן ליובאוויטש, הן קאפוסט וכו' וכו' ואין לדבר סוף!]]''') [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:49, 21 ביולי 2017 (UTC)
:::::::'''[[עזוב אותך!!! שום תועלת לא תצמח מאתר זה...]]''' [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:51, 21 ביולי 2017 (UTC)
::::::::הרב "הלבן" מדוע סיכום הדיון '''כאן''' הוא שלא תצמח תועלת? (אולי תעשך כרעך - להרשם ולהתחיל לייעל אותו?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:23, 21 ביולי 2017 (UTC)

== תרגום? ==
אפשר תרגום לפתגם שכתבת בדף שיחתי? (אני פיענחתי לבינתים: ראש אין.. אפס.. לשנות.) --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 08:37, 30 ביולי 2017 (UTC).
:[[משתמש:רון]] - אי אפשר להעמיד ראש. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] 21:40, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

== לחיים, לחיים! ==

{{ציטוט|תוכן=ביי דעם רבי'ן דעם צ"צ איז געווען א שד"ר ניט א איבערגעשפיצטער. איז ער אריין איינמאל צום רבי'ן צום צ"צ און זאגט: איך וויל ביי אייך מער ניט זיין קיין שד"ר, איר מיינט אז מ'רעדט נאר חסידות, מ'טרינקט בראנפן און ניט נאר איין קווארט, צוויי און דריי. זאגט דער רבי דער צ"צ: וואס ארט דיך, עס איז דאך מיינע געלט. ענטפערט ער: אבער איך וויל ניט. זאגט צו אים דער רבי דער צ"צ: איך גלויב ניט אז אונזערע חסידים קלייבן זיך צענויף און זאלן ניט דערמאנען דער זיידנס, ד.ה. דער אלטן רבי'נס, נאמען. און אז מ'דערמאנט דעם זיידנס נאמען איז דארטן פאראן רוחניות, פעטאך, פעטאך, פאר.|מקור=לשמע אזן עמוד סז|מרכאות=כן}}

בהוקרה וידידות! [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] כאן [[770]] 21:36, 10 באוגוסט 2017 (UTC)
:{{ציטוט|תוכן=כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר,|מקור=אגרות קודש חלק ז אגרת א'תתקכז}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:16, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

לכבוד הרב שף ויתיב - בהקשר ל[[שיחת תבנית:הידעת?/204|הערתך]]:א.מדוע שלא תוסיף את ההסבר ששמעת לתבנית? ב.מן הסתם איחול הלחיים - הינו בהקשר ליומא דפגרא בו אנו אוחזים (ובוודאי חזרת מהתוועדות בענייני דיומא - בה עסקו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=74 עניינים העמוקים ביותר - ונצטרכו למשקה בשופי]...) [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]]'''לחיים!'''

== שכטמן ==

האומנם? האם ראיתי נכון שאתה הצבת תבנית חשיבות על ערך שהעלה שיע בכבודו ובעצמו?! שומו שמיים! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:01, 25 בינואר 2018 (UTC)
:סלח לי ידידי, לעת זקנותי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם... אולם, באם שמתי תבנית חשיבות על ערך, פירוש הדבר שרציתי לשים תבנית מחיקה אולם פחדתי מהמפעילים. על כל פנים, אין לי מושג לאיזו ערך כוונתך, אך דעתי הוא שהוא חייב להימחק ולא משנה מי כתב אותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:53, 26 בינואר 2018 (UTC)
::כוונתי לערך [[משה שכטמן]], ללא ספק דמות שתהיה מיתולוגית ביום מן הימים. אגב, אנחנו שמחים לראות שאתה מתחיל לגלות סימני קבלת עול להנהגת הסובייט, או לפחות פחד ממנו... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:46, 29 בינואר 2018 (UTC)
:::פתחתי את הערך עכשיו, והנני סבור שאו שעליו להימחק או להיערך. אי אפשר שיישאר במצבו הנוכחי. אגב, בנוגע לסובייט, ראיתי שהמפעיל ממנו פחדתי אינו פעיל לאחרונה. אולם ראיתי בדף שיחתו של שיע שהוא עומד לחזור, והוא עוד חתם שם "סגן מנהל ראשי". אני מעוניין לדעת אם באמת קיים כזה תפקיד בחב"דפדיה, ומהי הגדרתו.
:::בכל אופן, אני קורא ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעשות כאן כמה שיותר מהר מדיניות שתהפוך את המקום הזה לדמוקרטי יותר, ואז אני בטוח שיתווספו עליו ברגע כמימרא עשרות משתמשים פעילים. הדמוקרטיה אינה כוללת רק הצבעות, אלא קביעת מדיניות מסויימת שתאוכף '''גם בניגוד לדעת הרוב''' (אלא אם כן תשונה המדיניות, ואז גם המדיניות החדשה תאוכף בכל מקום גם בניגוד לדעת הרוב). עד שזה לא יקרה, אני אישית כן אוסיף לבקר כאן מדי פעם, אולם האתר לא ינצל את מלוא הפוטנציאל שלו - וחבל.
:::שף ויתיב מחוץ לחשבון

::::תודה שף ויתיב. נהניתי לראות שאתה / אתם מכנה אותי בתואר נכבד זה שמעולם עדיין לא כוניתי בו. נתת לי חיות מרובה ושמחת את ליבי הקט. שלום מחוץ לחשבון.

== לא הבנתי - מי אמר, למי, ועל מי ==

ציטוט מדף המשתמש שלך "שהרבי הקודם אמר שהרבי רצה שחנה גורארי' תיקבר במונטיפיורי אך בגלל שפיצקייט של חסידים רצון הרבי לא התבצע." [[מיוחד:תרומות/185.120.124.212|185.120.124.212]] 23:09, 25 ביוני 2018 (IST)
:אגב, לא ענית לי אז על שאלתי. המשפט הזה בעייתי, אם עדיין לא הבחנת (הרבי הריי"צ אמר שהרבי רצה שבתו תיקבר וכו')... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 07:06, י"ט באייר, ה'תשע"ט 07:06, 24 במאי 2019 (IST)
::תסתכל בהיסטוריית הדף, שיע המנהל הכריח אותי לשנות מה שכתבתי בהתחלה. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:40, 27 במאי 2019 (IST)

== עדכוני תבניות ניווט - מדינות ==

אפשר לבקש ממך לעדכן את תבנית הניווט של [[תבנית:עיירות באוקראינה|אוקראינה]] - להוסיף לתבנית את המדינות החסרות, להכניס את התבנית לערכים בהם היא צריכה להופיע והיא לא מופיע וכו'. כמובן שאחר כך יש מדינות נוספות.. {{קריצה}}. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 15:33, כ"א באייר, ה'תשע"ט ''(26 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== מספר הערכים ==

הבחנתי שמדי זמן מספר הערכים (שבעמוד הראשי) עולה, גם כאשר לא נכתבים ערכים חדשים. אשמח שתבאר לי את העניין לאשורו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:47, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 04:47, 3 ביוני 2019 (IST)

שיחה:בית שמש

2019-06-03T03:16:54Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

מנחם מענדל וילהלם (ירושלים)

2019-06-02T19:29:47Z

תוקידידס:

{{חשיבות}}
[[File:הרב_וילהלם_2018-01-01_00-11.JPG|thumbnail|הרב וילהלם]]
הרב '''מנחם מענדל וילהלם''' (נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תשכ"ח]]) הוא הרב ושליח הרבי בחברת אגד ב[[תחנה המרכזית]] והתחבורה הציבורית בירושלים, רב בית הכנסת '''בת עמי''' ומשפיע אנ״ש בירושלים.

==תולדות חייו==
נולד בירושלים לרב יצחק, למד בישיבת תורת אמת בירושלים, בשהת תש"ן נסע ללמוד ב770 במסגרת שנת הקבוצה וזכה לעידודים מהרבי ונשאר שם עד תשנ"ד, בשנת תשנ"ה התחתן ועבר ללמוד בכולל צמח צדק בירושלים, בשנת תשס"א התמנה לחבר בצוות ישיבת תורת אמת בירושלים.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 "אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב"ד"] אתר col

שיחה:נתן גוראריה (פירושונים)

2019-06-02T19:27:17Z

תוקידידס: החלפת הדף בתוכן "{{מחיקה}}"

שיחה:נתן גוראריה

2019-06-02T19:26:41Z

תוקידידס:

מחייב לשנות לפירושונים... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 05:53, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 05:53, 28 במאי 2019 (IST)
:[[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים]], כאמור בהודעה שהשארתי בדף שיחתך השינוי בשם הדף לא נכון לדעתי, אשמח שתבהיר לי איך ריבוי דפים שתחיליותיו הם בשם '''נתן גוראריה''' מועילה לחב"דפדיה? ריבוי ההפניות המשונה אך ורק גורע! [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:35, כ"ד באייר, ה'תשע"ט 15:35, 29 במאי 2019 (IST)

נתן גוראריה (פירושונים)

2019-06-02T19:25:39Z

תוקידידס:

{{פירושונים|
* [[נתן גוראריה (וויעטקא)]]
* [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)]]
* [[נתן גוראריה (בופולו)]]
* [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]]
}}

שלמה רסקין (צפת)

2019-06-02T19:23:44Z

תוקידידס: /* תולדות חייו */

[[תמונה:שלמה רסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה רסקין]]
הרב '''שלמה רסקין''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1948) הוא יושב ראש מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר ב[[ועד המנהלים|הנהלת קהילת]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].

==תולדות חייו==
הרב רסקין נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[י"ד תשרי]] [[תש"ט]], לאביו הרב [[שלום דובער רסקין]]. בשנת [[תשכ"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ג]] [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר לבית הרב [[יששכר דוב גורביץ]]. בחודש [[אלול]] תשל"ג זכה להיות שליח של הרבי לעיר צפת, בתוך קבוצת שלוחים נוספים, בראשותו של הרב [[אריה לייב קפלן]].

בשנת [[תשל"ז]] היה ממייסדי ומקימי מוסדות בית חנה בצפת ומנהלה הראשון - תפקיד בו משמש עד היום. במהלך השנים פיתח הרב רסקין את מוסדות בית חנה וכיום המוסדות שוכנים בקמפוס מפואר שאף זכה ב"פרס חינוך ארצי" בשנת תשע"ז.{{דרושה הבהרה|מי מעניק את הפרס?}}

בשנת [[תשנ"ד]], במקביל לניהול בית חנה, התמנה הרב רסקין, על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובברכת הרבי, לנציג [[חב"ד]] בעיריית [[צפת]]. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשס"ו]].

בשנת [[תשס"א]], באסיפת [[אגודת חסידי חב"ד]], נבחר הרב רסקין ברוב קולות לשמש כחבר נוסף בהנהלת אגו"ח. באסיפה זו נכח יו"ר אגו"ח דאז, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יחד עם החברים הוותיקים ושלושה חברי [[בית דין רבני חב"ד]] והמזכיר הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

==משפחתו==

===בניו===
*הרב יהושע רסקין, [[מחנך]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב"ד]].
*הרב יוסף רסקין, מחנך ב[[חיידר]] [[אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].
*הרב מנחם מענדל רסקין, ארץ הקודש.
*הרב שמואל רסקין, מחנך ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תורת אמת]].
*הרב שניאור זלמן רסקין, שליח ב[[וינה]].
*הרב לוי יצחק, פעיל בבית חב"ד, [[גדרה]].
*ר' ישראל רסקין, שליח בפתח תקווה.

===חתניו===
*הרב מרדכי גורליק, [[שליח]] בשכונת "אם המושבות", [[פתח תקווה]].
*הרב יעקב גרייזמאן, ר''מ בישיבת צעירי השלוחים, [[צפת]].
*הרב שלמה חיים גרוזמן, מחנך ב[[חיידר]] [[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]], [[צפת]]

{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שלמה רסקין (רודניא)

2019-06-02T19:20:02Z

תוקידידס: אין הרבה משמעות לתיאור המשפחתי הזה...

הרב '''שלמה רסקין''' ([[תרמ"ה]] - ב' [[סיוון]] [[תש"ד]]) היה סוחר חסיד חב"ד, תושב [[רודניא]] ולאחר מכן תושב גורקי (ניז'ני נובגורוד).

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ה]] ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]] ואמו מרת דבוניא.

בגלל אימת השלטון הסובייטי{{דרושה הבהרה|השלטון הסובייטי לא שלט אז}}, לא זכה ללמוד בישיבות תומכי תמימים בצורה מסודרת, ולמד בכוחות עצמו.

בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי שידוכין. אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך [[אדמו"ר הרש"ב]] שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב{{הערה|להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך. וכן ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תשורה מנישואי צאצאיו].}}.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו בתיה חיה יענטא, התיישב ב[[רודניא]] בסמוך לאביו, שם גם גידל את בניו תחת אימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.

היה מכניס אורחים גדול, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדרגה גדול בהכנסת אורחים".{{מקור}}

כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיר גורקי (ניז'ני נובגורוד) על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.{{דרושה הבהרה|לא מובן למה הוא היה צריך לברוח}}

נפטר בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] בעקבות הנדודים והצרות, ב[[ב' סיון]] [[תש"ד]].

==משפחתו==
*בנו ר' [[יהודה לייב]]
*בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]]
*בתו, מרת לובא מיכלא, אשת ר' [[אברהם מאיר זרחי]] - [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת דאבא רייזא אשת ר' אהרן לייב ליין
*בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]]
*בתו מרת סימה חאשע אשת ר' [[משה וישצקי]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

שלמה רסקין (רודניא)

2019-06-02T19:16:23Z

תוקידידס: /* תולדות חיים */

הרב '''שלמה רסקין''' ([[תרמ"ה]] - ב' [[סיוון]] [[תש"ד]]) היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ב[[רודניא]] ולאחר מכן בגורקיי (ניז'ני נובגורוד). זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ה]] ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]] ואמו מרת דבוניא.

בגלל אימת השלטון הסובייטי{{דרושה הבהרה|השלטון הסובייטי לא שלט אז}}, לא זכה ללמוד בישיבות תומכי תמימים בצורה מסודרת, ולמד בכוחות עצמו.

בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי שידוכין. אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך [[אדמו"ר הרש"ב]] שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב{{הערה|להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך. וכן ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תשורה מנישואי צאצאיו].}}.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו בתיה חיה יענטא, התיישב ב[[רודניא]] בסמוך לאביו, שם גם גידל את בניו תחת אימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.

היה מכניס אורחים גדול, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדרגה גדול בהכנסת אורחים".{{מקור}}

כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיר גורקי (ניז'ני נובגורוד) על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.{{דרושה הבהרה|לא מובן למה הוא היה צריך לברוח}}

נפטר בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] בעקבות הנדודים והצרות, ב[[ב' סיון]] [[תש"ד]].

==משפחתו==
*בנו ר' [[יהודה לייב]]
*בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]]
*בתו, מרת לובא מיכלא, אשת ר' [[אברהם מאיר זרחי]] - [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת דאבא רייזא אשת ר' אהרן לייב ליין
*בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]]
*בתו מרת סימה חאשע אשת ר' [[משה וישצקי]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

שלמה רסקין (רודניא)

2019-06-02T19:15:54Z

תוקידידס: /* תולדות חיים */

הרב '''שלמה רסקין''' ([[תרמ"ה]] - ב' [[סיוון]] [[תש"ד]]) היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ב[[רודניא]] ולאחר מכן בגורקיי (ניז'ני נובגורוד). זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ה]] ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] לאביו ר'[[חיים בן ציון רסקין]] ואמו מרת דבוניא.

בגלל אימת השלטון הסובייטי{{דרושה הבהרה|השלטון הסובייטי לא שלט אז}}, לא זכה ללמוד בישיבות תומכי תמימים בצורה מסודרת, ולמד בכוחות עצמו.

בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי השידוכין. אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך [[אדמו"ר הרש"ב]] שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב{{הערה|להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך. וכן ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תשורה מנישואי צאצאיו].}}.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו בתיה חיה יענטא, התיישב ב[[רודניא]] בסמוך לאביו, שם גם גידל את בניו תחת אימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.

היה מכניס אורחים גדול, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדרגה גדול בהכנסת אורחים".{{מקור}}

כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיר גורקי (ניז'ני נובגורוד) על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.{{דרושה הבהרה|לא מובן למה הוא היה צריך לברוח}}

נפטר בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] בעקבות הנדודים והצרות, ב[[ב' סיון]] [[תש"ד]].

==משפחתו==
*בנו ר' [[יהודה לייב]]
*בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]]
*בתו, מרת לובא מיכלא, אשת ר' [[אברהם מאיר זרחי]] - [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת דאבא רייזא אשת ר' אהרן לייב ליין
*בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]]
*בתו מרת סימה חאשע אשת ר' [[משה וישצקי]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

שלמה רסקין (צפת)

2019-06-02T19:11:07Z

תוקידידס:

[[תמונה:שלמה רסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה רסקין]]
הרב '''שלמה רסקין''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1948) הוא יושב ראש מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר ב[[ועד המנהלים|הנהלת קהילת]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].

==תולדות חייו==
הרב רסקין נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[י"ד תשרי]] [[תש"ט]], לאביו הרב [[שלום דובער רסקין]]. בשנת [[תשכ"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ג]] [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר לבית הרב [[יששכר דוב גורביץ]]. בחודש [[אלול]] תשל"ג זכה להיות שליח של הרבי לעיר צפת, בתוך קבוצת שלוחים נוספים, בראשותו של הרב [[אריה לייב קפלן]].

בשנת [[תשל"ז]] היה ממייסדי ומקימי מוסדות בית חנה בצפת ומנהלה הראשון - תפקיד בו משמש עד היום. במהלך השנים פיתח הרב רסקין את מוסדות בית חנה וכיום המוסדות שוכנים בקמפוס מפואר שאף זכה ב"פרס חינוך ארצי" בשנת תשע"ז.

בשנת [[תשנ"ד]], במקביל לניהול בית חנה, התמנה הרב רסקין, על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובברכת הרבי, לנציג [[חב"ד]] בעיריית [[צפת]]. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשס"ו]].

בשנת [[תשס"א]], באסיפת [[אגודת חסידי חב"ד]], נבחר הרב רסקין ברוב קולות לשמש כחבר נוסף בהנהלת אגו"ח. באסיפה זו נכח יו"ר אגו"ח דאז, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יחד עם החברים הוותיקים ושלושה חברי [[בית דין רבני חב"ד]] והמזכיר הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

==משפחתו==

===בניו===
*הרב יהושע רסקין, [[מחנך]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב"ד]].
*הרב יוסף רסקין, מחנך ב[[חיידר]] [[אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].
*הרב מנחם מענדל רסקין, ארץ הקודש.
*הרב שמואל רסקין, מחנך ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תורת אמת]].
*הרב שניאור זלמן רסקין, שליח ב[[וינה]].
*הרב לוי יצחק, פעיל בבית חב"ד, [[גדרה]].
*ר' ישראל רסקין, שליח בפתח תקווה.

===חתניו===
*הרב מרדכי גורליק, [[שליח]] בשכונת "אם המושבות", [[פתח תקווה]].
*הרב יעקב גרייזמאן, ר''מ בישיבת צעירי השלוחים, [[צפת]].
*הרב שלמה חיים גרוזמן, מחנך ב[[חיידר]] [[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]], [[צפת]]

{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שיחה:שלמה רסקין (פירושונים)

2019-06-02T19:10:56Z

תוקידידס: הסרת כל התוכן מהדף

שלמה רסקין (פירושונים)

2019-06-02T19:10:38Z

תוקידידס:

{{פירושונים|
*[[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], מחסידי הרבי הריי"צ, בנו של ר' חיים בנציון
*[[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], יו"ר בית חנה בצפת, וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק
}}

שיחה:בית שמש

2019-06-02T19:02:53Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

שיחה:בית שמש

2019-06-02T19:02:35Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

שיחה:בית שמש

2019-06-02T19:01:21Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

רפאל צמח חודיידטוב

2019-06-02T17:06:03Z

תוקידידס: /* עלייה לארץ ישראל */

[[קובץ:REFAEL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רפאל צמח בצעירותו]]
'''רפאל צמח חודיידטוב''' (אלנתן) ([[תרנ"ט]]; 1899 - [[תשמ"ז]]; 1987), מקים ה[[קולחוז]] היהודי הראשון ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, חסיד [[חב"ד]], מנהיג ציבור ונדבן שסייע לאלפי פליטי [[שואה]] יהודים.

== תולדות חייו ==
ר' רפאל צמח חודיידטוב נולד בא' [[מרחשון]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] ח'אנות קוקנד אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר [[ארץ ישראל]]י אשר יצא מ[[צפת]] אל עבר בוכארה בשנת 1793, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת הבוכרים בירושלים.

בגיל חמש החל ללמוד ב[[תלמוד תורה|חדר]] בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה ל[[ארץ ישראל]] כדי לכבד את זכרו. ב[[ירושלים]] למד חודיידטוב ב[[תלמוד תורה]] ירושלמי, שם למד [[עברית]]. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל.

בשנת 1917 כאשר פרצה ב[[רוסיה]] המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו.

מקוקנד נמלטה משפחתו של חודיידטוב לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. ביולי 1919 נשא חודיידטוב לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים וחודיידטוב החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.

== הקמת הקולחוז היהודי הראשון ==
[[קובץ:Rabi_refael_in_the_cotel1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רפאל צמח בתפילה בכותל המערבי]]
בשנת 1925, כדי לאפשר המשך קיום אורח חיים יהודי תחת השלטון הקומוניסטי שאסר זאת, ארגן חודיידטוב יחד עם קרוב משפחתו, נתן קטנוב, [[קולחוז]] של יהודים שומרי שבת במרחק של כעשרים ק"מ מסמרקנד..{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים68-72}}
עד שנת 1926 כבר הוקמו בקולחוז היהודי 13 בתים, אשר לפרנסתם התעסקו במכירת ענבים ו[[יין]]. במרץ 1930 העלילו השלטונות הרוסים על חודיידטוב שהוא מצוי בקשר לא חוקי עם תושבי חו"ל ובתואנה זו ניסו לסלק אותו ואת תושבי המשק השיתופי היהודי שהקים, אולם הניחו לו לאחר שהבטיח להגדיל את מספר המשפחות בקולחוז ליותר משישים.

בשנת 1934 מנה הקולחוז כארבע מאות בתים. הקולחוז, שהיה נחשב למוצלח מבחינה כלכלית, הכיל גם מוסדות ציבור כ[[בית כנסת]], בית חולים ובית מרחץ וכן בעלי מקצועות דתיים כ[[רב]]נים ו[[שוחט]]ים..{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}

בשנת 1938 נדרש לעזוב את הקולחוז בטענה שהוא מארגן בו פעילות דתית. הדבר עורר מהומה, ורבים מבני המקום הכריזו שאם יאולץ חודיידטוב לעזוב את המקום יעזבו גם הם. בכדי למנוע זאת הודיע חודיידטוב לחבריו שהוא לוקח חופשה בת חודשיים מעבודתו בקולחוז וחזר לסמרקנד.

לאחר שחזר ל[[סמרקנד]] החל לנהל בהצלחה מפעל גדול שעסק בייצור יינות ועשה חיל בעסקיו, במהלך עבודתו הכניס יהודים רבים לעבוד במפעל, על מנת שיהיו זכאים לכרטיסי מזון. גם בתקופה זו האשימו אותו השלטונות בהאשמות מרובות: שאינו עובד בשבת, ושדווקא בעונת הבציר שתאמה את תקופת החגים הוא מחליט לשבות מעבודתו ובכך פוגע בייצור, אך גם בפעמים אלו הצליח לחמוק מההאשמות כלפיו.

== פועלו בתקופת [[השואה]] ==
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר החלו להגיע לאזור מרכז אסיה פליטים יהודים, הקדיש חודיידטוב מאמצים רבים להצלתם. באותן השנים היה יוצא לתור אחרי פליטים והכניסם לאחוזה שבנה בסמרקנד, שם דאג להם לטיפול רפואי. בתקופות מסוימות הגיע מספר הפליטים ששהו במקביל באחוזתו למאה איש. בסך הכול טיפל ר' רפאל בכ-3000 פליטים.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}
אחד מהם, בחור מישיבת קמניץ, [[נישואין|נשא]] את בתו הבכורה. בעקבות הלשנה נאסר חודיידטוב ונשפט על כך שסייע לפליטים באופן מחתרתי, אך יצא זכאי ממשפט זה {{הערה|[[דוד זריצקי]], בתוך המודיע, 17 ליולי 1955}}

== עלייה לארץ ישראל ==
בכ"ד כסלו [[תשל"ב]] עלה חודיידטוב ל[[ישראל]] וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב"אולמי וגשל" ב[[בני ברק]] נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי [[השואה]] שהציל{{הערה|[[דוד זריצקי]], "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.}}.

בהשראת פעולות ההצלה שלו במהלך [[השואה]] נכתב על ידי הסופר הרב יוחנן בן אהרון חזק בשנת 1981 מחזה עלילתי בשבע מערכות בשם "היהודי הבוכרי מולא רפאל מסמרקנד" המתאר את מעשיו של ר' רפאל בתקופת [[השואה]] ואת המשפט בו הואשם בסיוע מחתרתי לפליטים.{{הערה|[[בן אהרון חזק]], "מחזות ועלילות", הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.}}

בישראל התגורר ב[[קריית מלאכי]], ועסק בעניינים ציבוריים. הוא פעל לשיקום חלקת הנביאים של העדה הספרדית ההרוסה בהר הזיתים, הקים בית כנסת לבני העדה הבוכרית בקריית מלאכי והוציא לאור מספר ספרים, ובתוכם: סדרת "כתבי הקודש עשרים וארבעה", [[מגילת אסתר]] בשפה הבוכרית וספרי שירה ופיוט של רבי שמעון חכם.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}

בערוב ימיו התגורר בהרצליה. חודיידטוב נפטר ב[[א' אלול]] [[תשמ"ז]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] לצד אשתו רחל.

==קישורים חיצוניים==
*שרה יעקובוב, בתוך התדפיס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34270&pgnum=39 סיפור אישי], עמודים 39-45

==לקריאה נוספת==
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו ופועלו, בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], תשע"ו.
* "יהדות הדממה", בעריכת נ. צ גוטליב, 1984, עמודים 68- 72.
* "מחזות ועלילות", יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.
* "יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה", ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, 2008, 299-305
*זושא וולף, '''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעולות מושפעי הרב גורודצקי עמוד 202

==קישורים חיצוניים==
* הרב ישראל אלפנביין, [http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר אתם שלום], אודות הרב רפאל {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

משה דובער הבר

2019-06-02T17:04:33Z

תוקידידס:

הרב משה דובער הלוי הבר הוא איש חינוך, ר"מ [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|בתות"ל ישיבה קטנה קרית גת]] ורב בית הכנסת לצעירים בנחלת הר חב"ד.

== תולדות חייו ==

נולד להוריו, הרב [[אברהם אלתר הבר|אברהם אלתר]] הלוי ורעייתו מרת רחל הבר, בשנת תשכ"ט.

בישיבה קטנה למד הרב הבר ב[[תומכי תמימים לוד]], ולישיבה גדולה נשלח בהוראת רבני חב"ד יחד עם קבוצה נוספת של בחורים לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים ליובאוויטש בקרית גת]]. נסע לקבוצה לשנת תשמ"ח. לאחר נפילת מסך הברזל נסע יחד עם עוד כמה בחורים לקייב שבאוקראינה לחזק להעמיד ולבסס את יהודי המקום ברוחניות.

נישא לרעייתו מרת שרה בת ר' מאיר אורנשטיין, בני ברק, בשנת תשנ"ב.

כיום משמש הרב הבר כר"מ בישיבה הקטנה בקרית גת וכן כרב בית הכנסת לצעירים בנחלת הר חב"ד, קרית מלאכי.

== משפחתו ==
חתנו, ר' יוסף טייטלבוים שליח הרבי לחמלניצקי שבאוקראינה. 
חתנו, ר' יחיאל אלפנביין, בנו של הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]], ר"מ בישיבת תות"ל ביתר. 
בנו, הת' מנחם מנדל

שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ)

2019-06-02T17:01:12Z

תוקידידס:

==חשיבות==
נראה לי, שאם זה מידע חשוב על המשפחה החב"דית שיצאה ממנו, כדאי להשאיר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:22, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:הערך לא תורם לידיעה על משפחת דיסקין החב"דית או על חב"ד בכלל, ולכן הוא מיותר לחלוטין ב'''חב"ד'''פדיה! אם המשפחה מעוניינת במידע עליו היא יכולה לפנות לויקיפדיה בערכו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 14:58, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 14:58, 31 במאי 2019 (IST)

שיחה:בית שמש

2019-06-02T14:08:34Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

שיחה:בית שמש

2019-06-02T14:08:04Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

שיחה:בית שמש

2019-06-02T10:14:10Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

שיחה:בית שמש

2019-06-02T10:13:48Z

תוקידידס: /* בחירות תשע"ט */

משתמש:תוקידידס

2019-06-02T05:34:07Z

תוקידידס:

<div style="float:left;border:1px solid #800000;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FFDEAD"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFDEAD; text-align: center; font-size: 14pt; color: #000080;" | [[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|60px|קישור=קול'ע]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #800000;" | '''משתמש זה {{מונחון|קונפורמיסט|אדם המתנהג בהתאם לקודים החברתיים והסביבתיים}} בתחומים מסוימים מתוך בחירה {{מונחון|אינדיבידואלית|החלטה פרטית שאינה תלויה בחברה הסובבת}}'''
|}</div><noinclude>
{{ציטוט|תוכן=דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה|מקור=[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%A1 תוקידידס]|מרכאות=כן}}

== מן הספרות ==
{{ציטוט|תוכן=תולדות האדם הן תולדות הכאב|מקור=טִימוֹפִי פָּאבְלוֹבִיץ' פְּנִין לד"ר הַיְיַגֵן|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=אם אנו יודעים שהאמת אמת, מפני מה אנו מניחים אותה?|מקור=ר' יצחק יעקב לר' אברהם יצחק|מרכאות=כן}}

משתמש:תוקידידס

2019-06-02T05:25:47Z

תוקידידס:

<div style="float:left;border:1px solid #800000;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FFDEAD"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFDEAD; text-align: center; font-size: 14pt; color: #000080;" | [[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|60px|קישור=קול'ע]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #800000;" | '''משתמש זה {{מונחון|קונפורמיסט|אדם המתנהג בהתאם לקודים החברתיים והסביבתיים}} בתחומים מסוימים מתוך בחירה {{מונחון|אינדיבידואלית|החלטה פרטית שאינה תלויה בחברה הסובבת}}'''
|}</div><noinclude>
{{ציטוט|תוכן=דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה|מקור=[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%A1 תוקידידס]|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=תולדות האדם הן תולדות הכאב|מקור=טִימוֹפִי פָּאבְלוֹבִיץ' פְּנִין לד"ר הַיְיַגֵן|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=אם אנו יודעים שהאמת אמת, מפני מה אנו מניחים אותה?|מקור=ר' יצחק יעקב לר' אברהם יצחק|מרכאות=כן}}

משתמש:תוקידידס

2019-06-02T05:12:07Z

תוקידידס:

<div style="float:left;border:1px solid #800000;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FFDEAD"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFDEAD; text-align: center; font-size: 14pt; color: #000080;" | [[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|60px|קישור=קול'ע]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #800000;" | '''משתמש זה {{מונחון|קונפורמיסט|אדם המתנהג בהתאם לקודים החברתיים והסביבתיים}} בתחומים מסוימים מתוך בחירה {{מונחון|אינדיבידואלית|החלטה פרטית שאינה תלויה בחברה הסובבת}}'''
|}</div><noinclude>
{{ציטוט|תוכן=תולדות האדם הן תולדות הכאב|מקור=טִימוֹפִי פָּאבְלוֹבִיץ' פְּנִין לד"ר הַיְיַגֵן|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=אם אנו יודעים שהאמת אמת, מפני מה אנו מניחים אותה?|מקור=ר' יצחק יעקב לר' אברהם יצחק|מרכאות=כן}}

שיחה:יצחק יהודה רוזן

2019-06-01T19:25:47Z

תוקידידס:

קבוצה תשנ"ד?! הוא אינו מופיע ברשימות הישיבה המרכזית 770! [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - העיקר היישום בפועל!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]], 13:23, כ"א באייר, ה'תשע"ט 13:23, 26 במאי 2019 (IST)

אתה מוזמן להוסיף - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 13:52, 26 במאי 2019 (IST)
:א"א להוסיף. פשוט הוא לא היה בקבוצה תשנ"ד. זה הרשימות של הרב מנטליק. לא שלי. [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - העיקר היישום בפועל!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]], 19:42, כ"א באייר, ה'תשע"ט 19:42, 26 במאי 2019 (IST)
::מענטליק לא חי בתשנ"ד, כך שהן אינן שלו. מלבד זאת, אין מה לדקדק ברשימות אלו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:25, כ"ז באייר, ה'תשע"ט 20:25, 1 ביוני 2019 (IST)

== חשיבות ==

לא שונה בהרבה מ[[שמואל יצחק רייצס]], לכן איני רואה בעיה להשאירו. מצב ההווה - שהוא אינו בעייתי - מאפשר לכתוב גם על אנשים שחשיבותם היחידה היא חב"דיותם. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 21:26, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 21:26, 27 במאי 2019 (IST)
:אני חולק ואומר ששונה '''מאוד''', אך אם יש לך בעיה עם רייצס אתה יכול לשים תבנית חשיבות אצלו ג"כ... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:36, 27 במאי 2019 (IST)
::כמו שכתבתי - אין לי בעיה עם המדיניות הנוכחית, היא לא בעייתית במהותה, יותר מוזר שיש ערך על [[רי"ף|הרי"ף]], שהקשר היחידי הוא המקור בהערת השוליים הראשונה, ובדומה לו [[יום טוב בן אברהם אשבילי|הריטב"א]] או [[ישראל איסרלן]] שגם את הקשר הקלוש הנ"ל לא ראיתי. ולהוסיף, שהרעיון להניח על רייצס תבנית חשיבות הרחיב את לבי ודעתי השתעשעה בדבר, האמנם הינך סבור שהדבר יתקבל בטבעיות ולא תוך גלגול עיניים, וכולם יודו ויאמרו 'אכן, לפלא שהיה עד עכשיו'... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 05:15, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 05:15, 28 במאי 2019 (IST)
:::{{ציטוטון|הרעיון להניח על רייצס תבנית חשיבות הרחיב את לבי ודעתי השתעשעה בדבר, האמנם הינך סבור שהדבר יתקבל בטבעיות ולא תוך גלגול עיניים, וכולם יודו ויאמרו 'אכן, לפלא שהיה עד עכשיו'...}}. לא, ובדיוק מהסיבה הזאת כתבתי לפני כן {{ציטוטון|אני חולק ואומר ששונה '''מאוד'''}}... • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:24, 28 במאי 2019 (IST)
::::אם הייתי יכול, הייתי מוחק את הערך הזה הוא '''מיותר''' לחלוטין. אין בו משהו מיוחד. ממש לא. ממליץ על מחיקת הערך לאלתר! [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - העיקר היישום בפועל!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]], 11:41, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 11:41, 28 במאי 2019 (IST)
:::::[[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל]], דומני כי דבריך בדף שיחתי, כמו"כ גם כאן ובדף שיחתו של [[משתמש:להתראות|להתראות]] מעידים שאתה סובייקטיבי כלפיו באופן אישי, אינני מצפה לאובייקטיביות מצדך, אני מצפה שתהיה הגיוני! נימוקך סר הטעם (והבלתי נעים לקריאה) "אל תשווה בין רייצעס שהוא חסיד שזכה ללמוד בתות"ל ולהיות בקשר עם הרבי הרש"ב, לאיזה אחד מסכן" לא שכנע אותי. נשוא הערך זכה להיות באותו מידה של קשר עם [[הרבי מלובביץ'|הרבי]], והוא גם היה תלמיד בישיבה במגדל העמק וב-770. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:38, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 15:38, 28 במאי 2019 (IST)
:::::[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] לא הבנתי את דבריך לאשורן, האם כוונתך שיש חשיבות לרייצס (עכ"פ, ביחס לרוזן), או שמא לדעתך זה פשוט אבוד? באם כסברא ראשונה (שכך הבנתי לפחות בתחילה) אני באמת תוהה אם עובדת לימודיו בישיבה בליובאוויטש מכריחה את חשיבותו לדעתך רק מצד עצם לימודו שם? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:43, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 15:43, 28 במאי 2019 (IST)
::::::{{א|תוקידידס}}, א) יש חשיבות לרייצס '''ביחס לרוזן''', ב) לדעתי זה פשוט אבוד. ציטטתי אין ספור פעמים ואצטט שוב ושוב את דברי ידידי המשוגע {{ציטוטון|לצערנו המצב בחב"דפדיה הוא אשר אם למישהו יש את האומץ לכתוב, לאו דווקא שיהיה את האומץ למחוק}}. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:15, 28 במאי 2019 (IST)
:::::::אבל לא הצלחתי להבין מה ה'''בעיה''' שיהיה עליו (ועל כל חב"דניק אחר) ערך (כל עוד זה ערך עם תוכן כמובן, היינו לא רק נולד ונפטר וכו').
:::::::אגב, התופעה בחב"דפדיה מלמדת שאחרי שאדם נפטר ובמקרה יש עליו כתבה או שתיים במגזינים החב"דיים תיכף חב"דפדיה מתעשרת בערך... במקום שנהרוג אותו ואז נכתוב עליו 'איזה צדיק נפלא חי בינינו', נעשה זאת כבר בחייו... (אני כמובן כותב זאת בבדיחות). [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:07, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 20:07, 28 במאי 2019 (IST)
::::::::{{א|תוקידידס}} תקשיב לי. אין לי שום דבר נגדו - פשוט שמעתי אנשים שמכירים אותו ויוצא שהערך הזה בלתי נכון בעליל בחלק מהמקרים. 1: הוא בכלל היה מזרוחניק. 2:לא למד ב770 בקבוצה - אינו מופיע ברשומות הרישמיות. אולי היה ב770 ולמד - אבל זה לא אומר כלום. גם אני למדתי ב770, אז צריך עלי ערך?!?! 3: כתב סה"כ כ-9-10 מאמרים ותו לא. 4: נכתב שהיה עורך ומזכיר - לא נכון. היה רק מזכיר. וגם לתקופה קצרה יחסית. "לאורך שנות בחרותו" - הוא לא היה חבדניק בצעירותו! עכשיו, אתה תפסיק להשתולל כאן ולומר שכתבתי דברים שאינם הגיוניים! ברור שיש הבדל בין מי שלמד בתות"ל של הרבי הרש"ב והתכתב עם הרי רש"ב הוא הרבה יותר מאיזה אחד שלמד שנה וחצי במגדל ועוד כמה חודשים ב770 באופן לא רשמי בעליל!! ברור שיש הבדל!! איפה ההיגיון שלך? [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - העיקר היישום בפועל!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]], 21:09, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 21:09, 28 במאי 2019 (IST)
:::::::::לאור טיעוני שלומי חלוויעל סר כל ספק אצלי, והריני לתמוך ביתר שאת בחשיבות הערך. יש להוריד את תבנית החשיבות בהקדם האפשרי ולא להתמהמה בדבר מחמת המזיק המציק (שהרוב המוחלט של תרומותיו לאתר היו רק בתקיפת היהודי היקר הזה, וחבל). [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:28, כ"ג באייר, ה'תשע"ט 22:28, 28 במאי 2019 (IST)
::::::::::"המזיק המציק". כך מדבר חבדני"ק בספירת העומר?! [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - העיקר היישום בפועל!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]], 07:25, כ"ד באייר, ה'תשע"ט 07:25, 29 במאי 2019 (IST)
:::::::::::(א) מה הקשר להיותי "חבדני"ק"? במה הוא אמור להיות שונה בספירת העומר מכל יהודי אחר? (ב) ויתירה מזו - וכי התנהגותך הבזויה ראויה למנהג? (ג) אני מקווה שתפנים את מה שרשמת [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%9C בעריכה היחידה שלך] שאינה קשורה ב[[יצחק יהודה רוזן]]. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:39, כ"ד באייר, ה'תשע"ט 15:39, 29 במאי 2019 (IST)
::::::::::אני מתנצל וחוזר בי מהמילים הקשות. סליחה. אך מצד שני - כל ה4 דברים שכתבתי עליו - נכונים! [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - העיקר היישום בפועל!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]], 17:20, כ"ד באייר, ה'תשע"ט 17:20, 29 במאי 2019 (IST)

שיחה:מיימון הדיין

2019-05-31T14:12:28Z

תוקידידס: /* חשיבות */

==חשיבות==
אחד מגדולי הראשונים, יש התייחסות מהרבי עליו. לא מספיק? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:11, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אזכור קלוש זה בתורתו של הרבי לא מכריח על חשיבות חב"דית. חשיבות חב"דית נמדדת בהתייחסות של ממש, ולא באזכורון. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:12, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:12, 31 במאי 2019 (IST)

שיחה:בישול ישראל

2019-05-31T14:10:43Z

תוקידידס: /* חשיבות */

==חשיבות==
נושא הלכתי, יש דעת אדמו"ר הזקן. מה צריך יותר מזה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:12, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:חב"דפדיה איננה ויקיהלכה, ולפיכך הערך מיותר כאן, למרות שיש לאדמו"ר הזקן דעה הלכתית בנושא (כמה מפליא, הוא כתב 'שלחן ערוך'...). אין כאן חב"דיות בערך הזה (כדקדקן אוסיף כי השו"ע נכתב לכל ישראל ואילו רק הסידור נכתב לחסידים, כך שבכלל אין להקיש על חב"דיות של נושא הלכתי רק כי אדה"ז כתב בשו"ע ע"ז. וק"ל וד"ל). [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:10, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:10, 31 במאי 2019 (IST)

שיחה:שלמה רוזנבלט

2019-05-31T14:07:26Z

תוקידידס: /* חשיבות */

תמונה של הרב רוזנבלט (עם קונטרס ענינה של תורת החסידות) מופיע בקישור זה בגלריה מ770. מי שיש לו יכולת להעלות - יבורך. http://chabad.info/seven-seventy/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A8/ [[משתמש:נייעס|נייעס]] - [[שיחת משתמש:נייעס|שיחה]] 20:07, 28 באוגוסט 2017 (UTC)

==חשיבות==
משפיע יותר מ5 שנים בישיבות תות"ל זכאי לערך. אפשר למצוא מתנדב שירחיב! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:15, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:במצבו הנוכחי של הערך הוא ראוי למחיקה מהירה. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:07, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:07, 31 במאי 2019 (IST)

שיחה:מאיר מפרמישלאן

2019-05-31T14:05:37Z

תוקידידס: /* חשיבות */

שיחה:אברהם בן דוד מפושקירה

2019-05-31T14:03:18Z

תוקידידס: /* חשיבות */

==חשיבות==
ראשון, מגדולי הפוסקים, הרבי מתייחס אליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:25, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:התייחסות של הרבי לא מלמדת על כי צריך להיות עליו ערך, הרבי התייחס גם ל[[שולמית אלוני]], [[אלעזר מנחם מן שך]], [[בן ציון שורין]], ולעוד רבים. ואף שאין אני משווה בחשיבות אלה לראשונים אשר כמלאכים וכבני אדם הם לעומת דורות האחרונים. אך הערך הקשר החב"די צריך להיות מובהק. וכאן אסייג את דבריי - ביחס לערך זה - באם אכן ישנה התייחסות משמעותית בתורתו של הרבי לנשוא הערך בהחלט ראוי שיהיה עליו ערך, אך דומה שההתייחסות השולית המוזכרת בערך מעידה על כי הוא מיותר כאן. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:03, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:03, 31 במאי 2019 (IST)