https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93 2026-04-17T20:22:40Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=828940 2026-03-01T18:40:29Z

<p>תולדות חב״ד: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמריהו מדליה.jpg|ממוזער|309x309 פיקסלים|הרב מדליה בחדר עבודתו]]<br /> הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל&quot;ב]] - [[כ&quot;ה ניסן]] [[תרח&quot;צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב&quot;ד שפעלו יחד עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי [[המשטרה החשאית]] ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ב]] למשפחה של [[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]], ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם &quot;העילוי מקרטינגה&quot;.<br /> <br /> בבחרותו, הסתופף אצל האדמו&quot;ר [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]], ושם גם התחבר לרב [[שלמה יוסף זוין]], והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.<br /> <br /> בשנת תר&quot;נ [[נישואין|התחתן]] עם דבורה, בתו של הרב [[דובער קרסיק (קאראלעוויטש')|דובער קרסיק]] רב ה[[עיירה]] [[קראלעוויטץ]], והתמנה (בשנת [[תרנ&quot;ה]]) לכהן כרב של העיר טולה שב[[רוסיה]]. לאחר פטירת [[דובער קרסיק (קאראלעוויטש')|חמיו,]] עבר לכהן ברבנות העיר [[קראלעוויטץ]], והגיע לידינו מכתב קבלה שקיבל מגבאי כולל חב״ד שנכתב בג׳ אייר [[תרס&quot;ג]] ל׳הרה״ג החסיד המפורסם מו״ה שמרי׳ יהודא ליב מעדאליע הרב בק״ק קראלעוויטץ יצ״ו׳ (על תרומת אנשי העיר בסך מאה רובל כסף עבור כולל חב״ד). ובשנת תרס״ה עבר ל[[וויטבסק]] וכיהן כרב העיר.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של [[ק.ג.ב.|אנשי המשטרה החשאית]], ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם כיהן כרב [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]]<br /> <br /> ב-ב' שבט תרצ&quot;ח, נתפס על ידי [[המשטרה החשאית]] ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום [[כ&quot;ה ניסן]] [[תרצ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת [[תשכ&quot;ד]] התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] אותר מקום קבורתו ב[[עיירה]] קומונארקה.<br /> <br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> מתוקף תפקידו כרב העיר [[ויטבסק|וויטבסק]], עסק רבות ב[[עזרה|פעילות ציבורית]] להטבת מצב [[יהודים|היהודים ברוסיה]], והיה שליחו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לפעולות חשאיות, ו[[אסיפת הרבנים (עת&quot;ר)|לאסיפות הרבנים]] השונות.<br /> <br /> במאמר אודות הרב מעדאליע, שהתפרסם ב&quot;ספר ויטבסק&quot;, על פי חומר שנמסר מבנו, ר' הלל, כתוב: &quot;{{מונחון|האדמו&quot;ר מלובביץ'|הרבי הרייץ}} היה מחבב את הרב [מעדאליע] מאד והיה מגדיר אותו בלשון חסידים: [[תפארת שבתפארת]]&quot; (ספר ויטבסק, עמ' 195).<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|אסיפת הרבנים בוילנא]], ונשלח כנציגו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|ועידת ההכנה של הרבנים הדתיים]] שהתקיימה ב[[ורשה]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר|כנס רבני רוסיה]] שהתקיים ב[[פטרבורג]], כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון [[מאיר שמחה מדווינסק|ר' מאיר שמחה מדווינסק]]).<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] השתתף בכנס היסוד של [[אגודת ישראל]], והביא לשם את דעתו הברורה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המתנגדת ל[[ציונות]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תרפ&quot;א]] שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט{{הערה|יהדות הדממה, גוטליב.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] התמנה כרב העיר [[מוסקבה]] כמחליפו של הרב [[יעקב קלמס]]{{הערה|שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.}}. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר ב[[מסירות נפש]] את באי [[בית הכנסת ארכיפובה]] שבו התפלל, לא להתחשב בקשיים שמערימה [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], ולהמשיך לשמור [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]] חרף כל המניעות והעיכובים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב מעדאליע היו ששה בנים ושש בנות. ביניהם:<br /> *בנו, הרב אהרן שלמה מעדאליע - חתן ר' אברהם חיים קאצנעלנבויגן, שהיה רב ב[[רוסטוב]]. נפטר ב[[לנינגרד]] בשנת [[תש&quot;ג]], בגיל 46.<br /> *בנו, הרב [[משה מדליה]] - החליף את אביו ברבנות ה[[עיירה]] טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה.<br /> *בנו, הרב [[הלל מדליה|הלל מעדאליע]] - רב העיר [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], וממנהיגי [[תנועת המזרחי]] ב[[אנגליה]].<br /> *בנו, ר' בערל מעדאליע.<br /> *בנו, ר' אברהם מעדאליע.<br /> *ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה.<br /> *ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'.<br /> <br /> ==לקריאת נוספת==<br /> *ספר &quot;וויטבסק&quot;, ע' 193 ואילך<br /> *שניאור ברגר, '''בשורה שגויה''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 951 - כסלו תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13526&amp; הקדמה לספר 'שילה']'''. ספר זכרון שיצא לאור על ידי 'מכון ירושלים' בעריכת הרב [[שלמה יוסף זווין]], לזכר נשמת הרב '''ש'''מריה '''י'''הודה '''ל'''ייב ובנו הרב '''ה'''לל מדליה (ראשי תיבות 'שילה').<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מדליה, שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בויטבסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק (2)]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=828939 2026-03-01T18:37:36Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */ שנת מעברו מקראלעוויץ לוויטעבסק</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמריהו מדליה.jpg|ממוזער|309x309 פיקסלים|הרב מדליה בחדר עבודתו]]<br /> הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל&quot;ב]] - [[כ&quot;ה ניסן]] [[תרח&quot;צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב&quot;ד שפעלו יחד עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי [[המשטרה החשאית]] ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ב]] למשפחה של [[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]], ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם &quot;העילוי מקרטינגה&quot;.<br /> <br /> בבחרותו, הסתופף אצל האדמו&quot;ר [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]], ושם גם התחבר לרב [[שלמה יוסף זוין]], והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.<br /> <br /> בשנת תר&quot;נ [[נישואין|התחתן]] עם דבורה, בתו של הרב [[דובער קרסיק (קאראלעוויטש')|דובער קרסיק]] רב ה[[עיירה]] [[קראלעוויטץ]], והתמנה (בשנת [[תרנ&quot;ה]]) לכהן כרב של העיר טולה שב[[רוסיה]]. לאחר פטירת [[דובער קרסיק (קאראלעוויטש')|חמיו,]] עבר לכהן ברבנות העיר [[קראלעוויטץ]], והגיע לידינו מכתב קבלה שקיבל מגבאי כולל חב״ד שנכתב בג׳ אייר [[תרס&quot;ג]] ל׳הרה״ג החסיד המפורסם מו״ה שמרי׳ יהודא ליב מעדאליע הרב בק״ק קראלעוויטץ יצ״ו׳ (על תרומת אנשי העיר בסך מאה רובל כסף עבור כולל חב״ד). ובשנת תרס״ה עבר ל[[וויטבסק]] וכיהן כרב העיר.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של [[ק.ג.ב.|אנשי המשטרה החשאית]], ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם כיהן כרב [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]]<br /> <br /> ב-ב' שבט תרצ&quot;ח, נתפס על ידי [[המשטרה החשאית]] ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום [[כ&quot;ה ניסן]] [[תרצ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת [[תשכ&quot;ד]] התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] אותר מקום קבורתו ב[[עיירה]] קומונארקה.<br /> <br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> מתוקף תפקידו כרב העיר [[ויטבסק|וויטבסק]], עסק רבות ב[[עזרה|פעילות ציבורית]] להטבת מצב [[יהודים|היהודים ברוסיה]], והיה שליחו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לפעולות חשאיות, ו[[אסיפת הרבנים (עת&quot;ר)|לאסיפות הרבנים]] השונות.<br /> <br /> במאמר אודות הרב מעדאליע, שהתפרסם ב&quot;ספר ויטבסק&quot;, על פי חומר שנמסר מבנו, ר' הלל, כתוב: &quot;{{מונחון|האדמו&quot;ר מלובביץ'|הרבי הרייץ}} היה מחבב את הרב [מעדאליע] מאד והיה מגדיר אותו בלשון חסידים: [[תפארת שבתפארת]]&quot; (ספר ויטבסק, עמ' 195).<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|אסיפת הרבנים בוילנא]], ונשלח כנציגו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|ועידת ההכנה של הרבנים הדתיים]] שהתקיימה ב[[ורשה]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר|כנס רבני רוסיה]] שהתקיים ב[[פטרבורג]], כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון [[מאיר שמחה מדווינסק|ר' מאיר שמחה מדווינסק]]).<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] השתתף בכנס היסוד של [[אגודת ישראל]], והביא לשם את דעתו הברורה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המתנגדת ל[[ציונות]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תרפ&quot;א]] שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט{{הערה|יהדות הדממה, גוטליב.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] התמנה כרב העיר [[מוסקבה]] כמחליפו של הרב [[יעקב קלמס]]{{הערה|שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.}}. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר ב[[מסירות נפש]] את באי [[בית הכנסת ארכיפובה]] שבו התפלל, לא להתחשב בקשיים שמערימה [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], ולהמשיך לשמור [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]] חרף כל המניעות והעיכובים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם:<br /> *בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ב[[רוסטוב]]. נפטר ב[[לנינגרד]] בשנת [[תש&quot;ג]], בגיל 46.<br /> *בנו, הרב [[משה מדליה]] - החליף את אביו ברבנות ה[[עיירה]] טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה.<br /> *בנו, הרב [[הלל מדליה]] - רב העיר [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], וממנהיגי [[תנועת המזרחי]] ב[[אנגליה]].<br /> *בנו, ר' בערל מדליה<br /> *בנו, ר' אברהם מדליה<br /> *ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה.<br /> *ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'.<br /> <br /> ==לקריאת נוספת==<br /> *ספר &quot;וויטבסק&quot;, ע' 193 ואילך<br /> *שניאור ברגר, '''בשורה שגויה''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 951 - כסלו תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13526&amp; הקדמה לספר 'שילה']'''. ספר זכרון שיצא לאור על ידי 'מכון ירושלים' בעריכת הרב [[שלמה יוסף זווין]], לזכר נשמת הרב '''ש'''מריה '''י'''הודה '''ל'''ייב ובנו הרב '''ה'''לל מדליה (ראשי תיבות 'שילה').<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מדליה, שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בויטבסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק (2)]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=828937 2026-03-01T18:33:21Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */ הרב מעדאליע עבר לוויטעבסק בתרס״ה מקראלעוויטץ</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמריהו מדליה.jpg|ממוזער|309x309 פיקסלים|הרב מדליה בחדר עבודתו]]<br /> הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל&quot;ב]] - [[כ&quot;ה ניסן]] [[תרח&quot;צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב&quot;ד שפעלו יחד עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי [[המשטרה החשאית]] ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ב]] למשפחה של [[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]], ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם &quot;העילוי מקרטינגה&quot;.<br /> <br /> בבחרותו, הסתופף אצל האדמו&quot;ר [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]], ושם גם התחבר לרב [[שלמה יוסף זוין]], והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.<br /> <br /> בשנת תר&quot;נ [[נישואין|התחתן]] עם דבורה, בתו של הרב [[דובער קרסיק (קאראלעוויטש')|דובער קרסיק]] רב ה[[עיירה]] [[קראלעוויטץ]], והתמנה (בשנת [[תרנ&quot;ה]]) לכהן כרב של העיר טולה שב[[רוסיה]]. לאחר פטירת [[דובער קרסיק (קאראלעוויטש')|חמיו,]] עבר לכהן ברבנות העיר [[קראלעוויטץ]], והגיע לידינו מכתב קבלה שקיבל מגבאי כולל חב״ד שנכתב בג׳ אייר [[תרס&quot;ג]] ל״הרה״ג החסיד המפורסם מו״ה שמרע׳ יהודא ליב מעדאליע הרב בק״ק קראלעוויטץ יצ״ו (עבור תרומת אנשי העיר בסך מאה רובל כסף עבור כולל חב״ד). ובשנת תרס״ה עבר ל[[וויטבסק]] וכיהן כרב העיר.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של [[ק.ג.ב.|אנשי המשטרה החשאית]], ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם כיהן כרב [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]]<br /> <br /> ב-ב' שבט תרצ&quot;ח, נתפס על ידי [[המשטרה החשאית]] ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום [[כ&quot;ה ניסן]] [[תרצ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת [[תשכ&quot;ד]] התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] אותר מקום קבורתו ב[[עיירה]] קומונארקה.<br /> <br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> מתוקף תפקידו כרב העיר [[ויטבסק|וויטבסק]], עסק רבות ב[[עזרה|פעילות ציבורית]] להטבת מצב [[יהודים|היהודים ברוסיה]], והיה שליחו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לפעולות חשאיות, ו[[אסיפת הרבנים (עת&quot;ר)|לאסיפות הרבנים]] השונות.<br /> <br /> במאמר אודות הרב מדליה, שהתפרסם ב&quot;ספר ויטבסק&quot;, על פי חומר שנמסר מבנו, ר' הלל, כתוב: &quot;{{מונחון|האדמו&quot;ר מלובביץ'|הרבי הרייץ}} היה מחבב את הרב [מדליה] מאד והיה מגדיר אותו בלשון חסידים: [[תפארת שבתפארת]]&quot; (ספר ויטבסק, עמ' 195).<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|אסיפת הרבנים בוילנא]], ונשלח כנציגו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|ועידת ההכנה של הרבנים הדתיים]] שהתקיימה ב[[ורשה]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר|כנס רבני רוסיה]] שהתקיים ב[[פטרבורג]], כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון [[מאיר שמחה מדווינסק|ר' מאיר שמחה מדווינסק]]).<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] השתתף בכנס היסוד של [[אגודת ישראל]], והביא לשם את דעתו הברורה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המתנגדת ל[[ציונות]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תרפ&quot;א]] שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט{{הערה|יהדות הדממה, גוטליב.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] התמנה כרב העיר [[מוסקבה]] כמחליפו של הרב [[יעקב קלמס]]{{הערה|שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.}}. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר ב[[מסירות נפש]] את באי [[בית הכנסת ארכיפובה]] שבו התפלל, לא להתחשב בקשיים שמערימה [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], ולהמשיך לשמור [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]] חרף כל המניעות והעיכובים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם:<br /> *בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ב[[רוסטוב]]. נפטר ב[[לנינגרד]] בשנת [[תש&quot;ג]], בגיל 46.<br /> *בנו, הרב [[משה מדליה]] - החליף את אביו ברבנות ה[[עיירה]] טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה.<br /> *בנו, הרב [[הלל מדליה]] - רב העיר [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], וממנהיגי [[תנועת המזרחי]] ב[[אנגליה]].<br /> *בנו, ר' בערל מדליה<br /> *בנו, ר' אברהם מדליה<br /> *ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה.<br /> *ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'.<br /> <br /> ==לקריאת נוספת==<br /> *ספר &quot;וויטבסק&quot;, ע' 193 ואילך<br /> *שניאור ברגר, '''בשורה שגויה''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 951 - כסלו תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13526&amp; הקדמה לספר 'שילה']'''. ספר זכרון שיצא לאור על ידי 'מכון ירושלים' בעריכת הרב [[שלמה יוסף זווין]], לזכר נשמת הרב '''ש'''מריה '''י'''הודה '''ל'''ייב ובנו הרב '''ה'''לל מדליה (ראשי תיבות 'שילה').<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מדליה, שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בויטבסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק (2)]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%96%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=823808 2026-02-10T01:12:43Z

<p>תולדות חב״ד: הרבנית שינא</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חיה שרה אלכסנדראוו שניאורסאן (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|אחר=אחותה |ראו=[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]}}<br /> הרבנית '''שרה'''{{הערה|כך נקראת ב'[[שלשלת היחס]]' ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43302&amp;st=&amp;pgnum=6 'הרבנית שרה']) אך ברשימת ״דברי ימי הרבנית רבקה״ וכן בדברי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=212&amp;hilite= ימי חב&quot;ד, ע' 229] מוזכרת כ'חיה שרה'}} היתה בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נולדה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]]{{הערה|&quot;דברי ימי הרבנית רבקה&quot; עמוד כג.}}. ונקראה על שם אחותה הגדולה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]], שנפטרה שנים ספורות קודם לכן.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] התחתנה הרבנית עם הרב [[אהרן אלכסנדראוו משקלאוו (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדראוו משקלאוו]]. בחתונתם אמר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]]{{הערה|מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - דרושי חתונה חלק ב' ע' שפז}}.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ג]] נולדה בתם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] אשר לימים נישאה ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בעלה ר' אהרן אלכסנדראוו משקלאוו נסתלק בגיל צעיר (בכ״ז אייר תקצ״ח), והיא נישאה לרב [[אהרן שניאורסאן]], בן [[הרבנית פרידא]], בשנת [[תר&quot;ג]]. לאחר שלש שנים, ב[[י' אדר]] [[תר&quot;ו]], נפטרה הרבנית, ילדיה גדלו אצל סבתם [[הרבנית שינא]] (אם-אמם).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{מיון רגיל:אלכסנדראוו שניאורסאן , חיה שרה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%96%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=823807 2026-02-10T01:09:28Z

<p>תולדות חב״ד: שם משפחתו של ר׳ אהרן אלכסנדראוו</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חיה שרה אלכסנדראוו שניאורסאן (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|אחר=אחותה |ראו=[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]}}<br /> הרבנית '''שרה'''{{הערה|כך נקראת ב'[[שלשלת היחס]]' ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43302&amp;st=&amp;pgnum=6 'הרבנית שרה']) אך בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=212&amp;hilite= ימי חב&quot;ד, ע' 229] מוזכרת כ'חיה שרה'}} היתה בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נולדה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]]{{הערה|&quot;דברי ימי הרבנית רבקה&quot; עמוד כג.}}. ונקראה על שם אחותה הגדולה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]], שנפטרה שנים ספורות קודם לכן.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] התחתנה הרבנית עם הרב [[אהרן אלכסנדראוו משקלאוו (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדראוו משקלאוו]]. בחתונתם אמר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]]{{הערה|מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - דרושי חתונה חלק ב' ע' שפז}}.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ג]] נולדה בתם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] אשר לימים נישאה ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בעלה ר' אהרן אלכסנדראוו משקלאוו נסתלק בגיל צעיר (בכ״ז אייר תקצ״ח), והיא נישאה לרב [[אהרן שניאורסאן]], בן [[הרבנית פרידא]], בשנת [[תר&quot;ג]]. לאחר שלש שנים, ב[[י' אדר]] [[תר&quot;ו]], נפטרה הרבנית, ילדיה גדלו אצל סבתם [[הרבנית שונא]] (אם-אמם).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{מיון רגיל:אלכסנדראוו שניאורסאן , חיה שרה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%96%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=823806 2026-02-10T01:08:05Z

<p>תולדות חב״ד: שם משפחת הרב אהרן</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חיה שרה אלכסנדראוו שניאורסאן (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|אחר=אחותה |ראו=[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]}}<br /> הרבנית '''שרה'''{{הערה|כך נקראת ב'[[שלשלת היחס]]' ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43302&amp;st=&amp;pgnum=6 'הרבנית שרה']) אך בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=212&amp;hilite= ימי חב&quot;ד, ע' 229] מוזכרת כ'חיה שרה'}} היתה בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נולדה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]]{{הערה|&quot;דברי ימי הרבנית רבקה&quot; עמוד כג.}}. ונקראה על שם אחותה הגדולה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]], שנפטרה שנים ספורות קודם לכן.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] התחתנה הרבנית עם הרב [[אהרן אלכסנדראוו משקלאוו (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדראוו משקלאוו]]. בחתונתם אמר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]]{{הערה|מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - דרושי חתונה חלק ב' ע' שפז}}.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ג]] נולדה בתם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] אשר לימים נישאה ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בעלה ר' אהרן נסתלק בגיל צעיר (בכ״ז אייר תקצ״ח), והיא נישאה לרב [[אהרן שניאורסאן]], בן [[הרבנית פרידא]], בשנת [[תר&quot;ג]]. לאחר שלש שנים, ב[[י' אדר]] [[תר&quot;ו]], נפטרה הרבנית, ילדיה גדלו אצל סבתם [[הרבנית שונא]] (אם-אמם).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{מיון רגיל:אלכסנדראוו שניאורסאן , חיה שרה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%96%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=823805 2026-02-10T01:06:50Z

<p>תולדות חב״ד: שם משפחת הרב אהרן בן הרבנית פרידה: שניאורסאן. כן כתוב במפקד יאנאוויטש תקע״ה - תמוז תקצ״ד</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חיה שרה אלכסנדראוו שניאורסאן (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|אחר=אחותה |ראו=[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]}}<br /> הרבנית '''שרה'''{{הערה|כך נקראת ב'[[שלשלת היחס]]' ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43302&amp;st=&amp;pgnum=6 'הרבנית שרה']) אך בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=212&amp;hilite= ימי חב&quot;ד, ע' 229] מוזכרת כ'חיה שרה'}} היתה בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נולדה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]]{{הערה|&quot;דברי ימי הרבנית רבקה&quot; עמוד כג.}}. ונקראה על שם אחותה הגדולה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]], שנפטרה שנים ספורות קודם לכן.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] התחתנה הרבנית עם הרב [[אהרן אלכסנדראוו משקלאוו (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]]. בחתונתם אמר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]]{{הערה|מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - דרושי חתונה חלק ב' ע' שפז}}.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ג]] נולדה בתם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] אשר לימים נישאה ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בעלה ר' אהרן נסתלק בגיל צעיר (בכ״ז אייר תקצ״ח), והיא נישאה לרב [[אהרן שניאורסאן]], בן [[הרבנית פרידריך]], בשנת [[תר&quot;ג]]. לאחר שלש שנים, ב[[י' אדר]] [[תר&quot;ו]], נפטרה הרבנית, ילדיה גדלו אצל סבתם [[הרבנית שונא]] (אם-אמם).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{מיון רגיל:אלכסנדראוו שניאורסאן , חיה שרה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%96%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=823804 2026-02-10T00:45:49Z

<p>תולדות חב״ד: שם משפחתה על פי מפקד יאנאוויטש</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חיה שרה אלכסנדראוו שניאורסאן (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|אחר=אחותה |ראו=[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]}}<br /> הרבנית '''שרה'''{{הערה|כך נקראת ב'[[שלשלת היחס]]' ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43302&amp;st=&amp;pgnum=6 'הרבנית שרה']) אך בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=212&amp;hilite= ימי חב&quot;ד, ע' 229] מוזכרת כ'חיה שרה'}} הייתה בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נולדה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]]{{הערה|&quot;דברי ימי הרבנית רבקה&quot; עמוד כג.}}. ונקראה על שם אחותה הגדולה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]], שנפטרה שנים ספורות קודם לכן.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] התחתנה הרבנית עם הרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]]. בחתונתם אמר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]]{{הערה|מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - דרושי חתונה חלק ב' ע' שפז}}.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ג]] נולדה בתם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] אשר לימים נישאה ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בעלה ר' אהרן נסתלק בגיל צעיר, והיא נישאה לרב [[אהרון זסלבסקי]], בן [[הרבנית פריידא]], בשנת [[תר&quot;ג]]. לאחר שלוש שנים, ב[[י' אדר]] [[תר&quot;ו]], נפטרה הרבנית, ילדיה גדלו אצל סבתם [[הרבנית שיינא]] (אם-אמם).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{מיון רגיל:אלכסנדרוב זסלבסקי, חיה שרה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_-_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=823803 2026-02-10T00:43:51Z

<p>תולדות חב״ד: פרטים</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:מצבת שרה בת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת מרת שרה בבית העלמין ב[[עיירה]] [[ברדיטשוב]] (התגלתה בחודש כסלו [[תשע&quot;ד]]).]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=שרה בתו השני׳ של אדמו&quot;ר האמצעי|אחר=אחותה הצעירה יותר|ראו=[[חיה שרה זסלבסקי]]}}<br /> הרבנית '''שרה''', היתה בתו השני׳ של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==חתונתה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החתונה הגדולה בז'לובין]]}}<br /> הרבנית שרה התחתנה עם הרב [[אליעזר דערבארימדיקער]], בנו של רבי [[מאיר מברדיטשוב]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה&quot;ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> בקיץ [[תקס&quot;ד]] התקיימו קישורי התנאים בינה לחתן הרב [[אליעזר דרבדמדיקר]], בנו של רבי [[מאיר דרבדמדיקר]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. ב[[שבת]] [[פרשת נשא]] בשנת [[תקס&quot;ז]] התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו הסבים [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד [[אדמו&quot;ר הזקן]] לבין רבי לוי יצחק.<br /> <br /> בעת שילדה מרת שרה את בתה, נפטרה. הבת נקראה על שם אימא - שרה. תאריך פטירתה המדויק לא נודע. בשנת [[תשע&quot;ד]] בעת שיפוץ בית העלמין ב[[עיירה]] [[ברדיטשוב]] נתגלה מצבתה, עליה מופיע התאריך [[כ&quot;ז אדר]]. על פי ההשערות היה זה בשנת [[תקס&quot;ט]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78695 השערתו של החוקר [[שלום בער לוין]]]: &quot;ככל הנראה היא נפטרה שנתיים אחרי החתונה - בשנת תקס&quot;ט, שכן בשנת תקס&quot;ח חל כ&quot;ז אדר בשבת, ולא רגיל שלא יזכירו שבת ושנת תק&quot;ע הייתה שנה מעוברת, ועל המצבה כתוב סתם: ך&quot;ז אדר. על כן מסתבר שהיא נפטרה ביום רביעי כ&quot;ז אדר תקס&quot;ט. וכיון שנפטרה בחיי אביה וזקנה אדמו&quot;ר הזקן, לא נרשם שם תואר אדמו&quot;ר וכדו' על ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]]&quot;.}}.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;א]] נולד ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בת נוספת שנקראה [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|שרה]] על שמה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78695 תגלית מרעישה: נחשף קברה של בת אדמו&quot;ר האמצעי] ג' כסלו התשע&quot;ד (06.11.2013) {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821912 2026-02-02T19:59:27Z

<p>תולדות חב״ד: /* משפחתו */תאריך פטירת ר׳ בר</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם הלוי בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.<br /> <br /> ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״א כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש.<br /> הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו&quot;ר הצמח צדק. <br /> <br /> ויקראו החסידים את השבת הזה פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.<br /> <br /> ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ח לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: &quot;ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה&quot; (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילע שבסוף ימיו הי׳ בווילנא. היה יקר ערך מאד וירא וחרד לדבר ה׳ ונפטר לפני הדפסת ספר בית רבי בשנת תרס״ב. <br /> *בנו, רבי ברוך מבאברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. במקום אחד רשום כי נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה, אבל בבית רבי שנדפס בשנת תרס״ב נזכר בתואר ׳ז״ל׳.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821909 2026-02-02T19:52:56Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */שבת פרשת בהעלו</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם הלוי בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.<br /> <br /> ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״א כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש.<br /> הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו&quot;ר הצמח צדק. <br /> <br /> ויקראו החסידים את השבת הזה פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.<br /> <br /> ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ח לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: &quot;ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה&quot; (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא. <br /> *בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821907 2026-02-02T19:51:14Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תאריך רשימת אדמו״ר הריי״צ אודות שבת פרשת בהעלותך תקצ״א</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם הלוי בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.<br /> <br /> ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״א כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש.<br /> הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו&quot;ר הצמח צדק. <br /> <br /> ויקראו החסדים את השבת הזה ששבת פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.<br /> <br /> ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ח לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: &quot;ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה&quot; (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא. <br /> *בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821906 2026-02-02T19:48:55Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם הלוי בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.<br /> <br /> ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״ט כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש.<br /> הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו&quot;ר הצמח צדק. <br /> <br /> ויקראו החסדים את השבת הזה ששבת פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.<br /> <br /> ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ח לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: &quot;ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה&quot; (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא. <br /> *בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821903 2026-02-02T19:47:32Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */רשימת אדמו״ר הריי״צ משנת תרצ״א</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.<br /> <br /> ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״ט כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש.<br /> הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו&quot;ר הצמח צדק. <br /> <br /> ויקראו החסדים את השבת הזה ששבת פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.<br /> <br /> ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ח לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: &quot;ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה&quot; (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא. <br /> *בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821888 2026-02-02T17:36:35Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו ר׳ נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות (בקיץ תקצ״א) חלם ר׳ נחמיה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שואל אותו &quot;מדוע אין לך רבי?&quot;, ושאל אותו ר׳ נחמיה &quot;את מי אקח כרבי?&quot; ענה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;מנחם ינחמנו בהוה ובעתיד&quot;. מיד נסע ר׳ נחמיה לאדמו&quot;ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ח לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]] ור' נחמיה, וענה: &quot;ר' נחמיה איז דאך א מחדש&quot; (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דובראוונא]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות בענין טליתות מכונה.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא. <br /> *בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=821882 2026-02-02T17:22:34Z

<p>תולדות חב״ד: </p> <hr /> <div>החסיד הרב '''אברהם הלוי בירך''' '''מסמיליאן''' היה גדול בתורה ובחסידות, והיה מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. כל ימיו היה סוחר, עד מלאת לו ששים שנה שאז עזב עסקי העולם וישב על התורה והעבודה תמיד עד יום פטירתו. מנוחתו כבוד בדובראוונא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה גדול בתורה ובחסידות מקושר לאדמו&quot;ר הזקן ובהמשך לבנו אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> התקרבותו לאדמו&quot;ר הזקן היתה כאשר הגיע אדמו&quot;ר הזקן מ[[ מינסק]] ל[[סמיליאן]] שהייתה מקום תורה, לאחר [[ויכוח מינסק|הוויכוח במינסק]]. הרבי עשה אז בסמיליאן מנין חסידים ור' אברהם היה אחד מהם{{הערה|שם=לקו&quot;ד|לקוטי דיבורים חלק א עמ' קלב.}}.<br /> <br /> כשהגיע לראשונה אל אדמו&quot;ר הזקן ל[[ליאזנא]] אמר הרבי בפניו תורה על הפסוק &quot;כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה&quot;{{הערה|דברים כ, יט.}} שעליו לעשות פירות ולהאיר את הזולת, הרבי ציטט את מאמר הגמרא{{הערה|שבת כג, ב.}} &quot;דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן&quot; כשעושים יודע תורה אוהב ה', ומראין לו דרך בעבודת ה' יהיו לו בנים רבנן.<br /> <br /> ר' אברהם נשאר כמה חדשים בליאזנא ובדרכו חזרה לסמיליאן עבר דרך [[ליעפלי]] שם &quot;עשה פירות&quot; שאחד מהם הוא החסיד הנודע ר' [[מרדכי מליעפלי]]{{הערה|שם=לקו&quot;ד}}.<br /> <br /> כאשר נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הזקן לאחר הכנה של כמה חדשים אמר לו הרבי: כתיב: &quot;וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַה&quot;{{הערה|איוב יט, כו.}} יש למרק את הבשר כדי שיוכלו לחזור את האלוקות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ב עמ' שלד.}}.<br /> <br /> עסק במסחר עד גיל ששים אז עזב את מסחרו לגמרי וישב על התורה ועל העבודה עד פטירתו ב[[דובראוונא]] שם נטמן{{הערה|בית רבי ח״א ע.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]] - מגדולי חסידי אדמו&quot;ר הזקן ואדמו&quot;ר האמצעי והצמח צדק, בעמח&quot;ס שו&quot;ת [[דברי נחמיה]].<br /> *בנו, רבי לוי - היה חתנו של בעל ה&quot;משכנות יעקב&quot; מקרלין.<br /> *בנו ר' משולם זוסמאן. בנו ר' מרדכי דובער הורוויץ התמנה לרב בשנת תר&quot;מ בעיר [[הורודישץ']], ובשנת [[תרמ&quot;ג]] נתמנה לרב ומו&quot;ץ בעיר [[וויטבסק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 14 ואילך.<br /> {{מיון רגיל:אברהם בירך מסמיליאן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=821881 2026-02-02T17:22:09Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>החסיד הרב '''אברהם הלוי בירך''' '''מסמיליאן''' היה גדול בתורה ובחסידות, והיה מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. כל ימיו היה סוחר, עד מלאת לו ששים שנה שאז עזב עסקי העולם וישב על התורה והעבודה תמיד עד יום פטירתו. מנוחתו כבוד בדובראוונא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה גדול בתורה ובחסידות מקושר לאדמו&quot;ר הזקן ובהמשך לבנו אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> התקרבותו לאדמו&quot;ר הזקן היתה כאשר הגיע אדמו&quot;ר הזקן מ[[ מינסק]] ל[[סמיליאן]] שהייתה מקום תורה, לאחר [[ויכוח מינסק|הוויכוח במינסק]]. הרבי עשה אז בסמיליאן מנין חסידים ור' אברהם היה אחד מהם{{הערה|שם=לקו&quot;ד|לקוטי דיבורים א עמ' קלב.}}.<br /> <br /> כשהגיע לראשונה אל אדמו&quot;ר הזקן ל[[ליאזנא]] אמר הרבי בפניו תורה על הפסוק &quot;כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה&quot;{{הערה|דברים כ, יט.}} שעליו לעשות פירות ולהאיר את הזולת, הרבי ציטט את מאמר הגמרא{{הערה|שבת כג, ב.}} &quot;דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן&quot; כשעושים יודע תורה אוהב ה', ומראין לו דרך בעבודת ה' יהיו לו בנים רבנן.<br /> <br /> ר' אברהם נשאר כמה חדשים בליאזנא ובדרכו חזרה לסמיליאן עבר דרך [[ליעפלי]] שם &quot;עשה פירות&quot; שאחד מהם הוא החסיד הנודע ר' [[מרדכי מליעפלי]]{{הערה|שם=לקו&quot;ד}}.<br /> <br /> כאשר נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הזקן לאחר הכנה של כמה חדשים אמר לו הרבי: כתיב: &quot;וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַה&quot;{{הערה|איוב יט, כו.}} יש למרק את הבשר כדי שיוכלו לחזור את האלוקות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ב עמ' שלד.}}.<br /> <br /> עסק במסחר עד גיל ששים אז עזב את מסחרו לגמרי וישב על התורה ועל העבודה עד פטירתו ב[[דובראוונא]] שם נטמן{{הערה|בית רבי ח״א ע.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]] - מגדולי חסידי אדמו&quot;ר הזקן ואדמו&quot;ר האמצעי והצמח צדק, בעמח&quot;ס שו&quot;ת [[דברי נחמיה]].<br /> *בנו, רבי לוי - היה חתנו של בעל ה&quot;משכנות יעקב&quot; מקרלין.<br /> *בנו ר' משולם זוסמאן. בנו ר' מרדכי דובער הורוויץ התמנה לרב בשנת תר&quot;מ בעיר [[הורודישץ']], ובשנת [[תרמ&quot;ג]] נתמנה לרב ומו&quot;ץ בעיר [[וויטבסק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 14 ואילך.<br /> {{מיון רגיל:אברהם בירך מסמיליאן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=821880 2026-02-02T17:21:03Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */בית רבי</p> <hr /> <div>החסיד הרב '''אברהם הלוי בירך''' '''מסמיליאן''' היה גדול בתורה ובחסידות, והיה מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. כל ימיו היה סוחר, עד מלאת לו ששים שנה שאז עזב עסקי העולם וישב על התורה והעבודה תמיד עד יום פטירתו. מנוחתו כבוד בדובראוונא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה גדול בתורה ובחסידות מקושר לאדמו&quot;ר הזקן ובהמשך לבנו אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> התקרבותו לאדמו&quot;ר הזקן היתה כאשר הגיע אדמו&quot;ר הזקן מ[[ מינסק]] ל[[סמיליאן]] שהייתה מקום תורה, לאחר [[ויכוח מינסק|הוויכוח במינסק]]. הרבי עשה אז בסמיליאן מנין חסידים ור' אברהם היה אחד מהם{{הערה|שם=לקו&quot;ד|לקוטי דיבורים א עמ' קלב.}}.<br /> <br /> כשהגיע לראשונה אל אדמו&quot;ר הזקן ל[[ליאזנא]] אמר הרבי בפניו תורה על הפסוק &quot;כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה&quot;{{הערה|דברים כ, יט.}} שעליו לעשות פירות ולהאיר את הזולת, הרבי ציטט את מאמר הגמרא{{הערה|שבת כג, ב.}} &quot;דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן&quot; כשעושים יודע תורה אוהב ה', ומראין לו דרך בעבודת ה' יהיו לו בנים רבנן.<br /> <br /> ר' אברהם נשאר כמה חדשים בליאזנא ובדרכו חזרה לסמיליאן עבר דרך [[ליעפלי]] שם &quot;עשה פירות&quot; שאחד מהם הוא החסיד הנודע ר' [[מרדכי מליעפלי]]{{הערה|שם=לקו&quot;ד}}.<br /> <br /> כאשר נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הזקן לאחר הכנה של כמה חדשים אמר לו הרבי: כתיב: &quot;וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַה&quot;{{הערה|איוב יט, כו.}} יש למרק את הבשר כדי שיוכלו לחזור את האלוקות{{הערה|לקוטי דיבורים ב עמ' שלד.}}.<br /> <br /> עסק במסחר עד גיל ששים אז עזב את מסחרו לגמרי וישב על התורה ועל העבודה עד פטירתו ב[[דובראוונא]] שם נטמן{{הערה|בית רבי ע.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]] - מגדולי חסידי אדמו&quot;ר הזקן ואדמו&quot;ר האמצעי והצמח צדק, בעמח&quot;ס שו&quot;ת [[דברי נחמיה]].<br /> *בנו, רבי לוי - היה חתנו של בעל ה&quot;משכנות יעקב&quot; מקרלין.<br /> *בנו ר' משולם זוסמאן. בנו ר' מרדכי דובער הורוויץ התמנה לרב בשנת תר&quot;מ בעיר [[הורודישץ']], ובשנת [[תרמ&quot;ג]] נתמנה לרב ומו&quot;ץ בעיר [[וויטבסק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 14 ואילך.<br /> {{מיון רגיל:אברהם בירך מסמיליאן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=821879 2026-02-02T17:19:27Z

<p>תולדות חב״ד: בית רבי (ח״א ע, א)</p> <hr /> <div>החסיד הרב '''אברהם הלוי בירך''' '''מסמיליאן''' היה גדול בתורה ובחסידות, והיה מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. כל ימיו היה סוחר, עד מלאת לו ששים שנה שאז עזב עסקי העולם וישב על התורה והעבודה תמיד עד יום פטירתו. מנוחתו כבוד בדובראוונא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה גדול בתורה ובחסידות מקושר לאדמו&quot;ר הזקן ובהמשך לבנו אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> התקרבותו לאדמו&quot;ר הזקן היתה כאשר הגיע אדמו&quot;ר הזקן מ[[ מינסק]] ל[[סמיליאן]] שהייתה מקום תורה, לאחר [[ויכוח מינסק|הוויכוח במינסק]]. הרבי עשה אז בסמיליאן מניין חסידים ור' אברהם היה אחד מהם{{הערה|שם=לקו&quot;ד|לקוטי דיבורים א עמ' קלב.}}.<br /> <br /> כשהגיע לראשונה אל אדמו&quot;ר הזקן ל[[ליאזנא]] אמר הרבי בפניו תורה על הפסוק &quot;כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה&quot;{{הערה|דברים כ, יט.}} שעליו לעשות פירות ולהאיר את הזולת, הרבי ציטט את מאמר הגמרא{{הערה|שבת כג, ב.}} &quot;דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן&quot; כשעושים יודע תורה אוהב ה', ומראין לו דרך בעבודת ה' יהיו לו בנים רבנן.<br /> <br /> ר' אברהם נשאר כמה חדשים בליאזנא ובדרכו חזרה לסמיליאן עבר דרך [[ליעפלי]] שם &quot;עשה פירות&quot; שאחד מהם הוא החסיד הנודע ר' [[מרדכי מליעפלי]]{{הערה|שם=לקו&quot;ד}}.<br /> <br /> כאשר נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הזקן לאחר הכנה של כמה חדשים אמר לו הרבי: כתיב: &quot;וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַה&quot;{{הערה|איוב יט, כו.}} יש למרק את הבשר כדי שיוכלו לחזור את האלוקות{{הערה|לקוטי דיבורים ב עמ' שלד.}}.<br /> <br /> עסק במסחר עד גיל ששים אז עזב את מסחרו לגמרי וישב על התורה ועל העבודה עד פטירתו ב[[דוברובנה]] שם נטמן{{הערה|בית רבי עמ' ע.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]] - מגדולי חסידי אדמו&quot;ר הזקן ואדמו&quot;ר האמצעי והצמח צדק, בעמח&quot;ס שו&quot;ת [[דברי נחמיה]].<br /> *בנו, רבי לוי - היה חתנו של בעל ה&quot;משכנות יעקב&quot; מקרלין.<br /> *בנו ר' משולם זוסמאן. בנו ר' מרדכי דובער הורוויץ התמנה לרב בשנת תר&quot;מ בעיר [[הורודישץ']], ובשנת [[תרמ&quot;ג]] נתמנה לרב ומו&quot;ץ בעיר [[וויטבסק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 14 ואילך.<br /> {{מיון רגיל:אברהם בירך מסמיליאן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=821874 2026-02-02T17:06:53Z

<p>תולדות חב״ד: שם משפחתו של ר׳ נחמיה היה בירך (לא: גינזבורג)</p> <hr /> <div>הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט&quot;ו בשבט]] [[תקמ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרי&quot;ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ&quot;ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]] מחסידי אדמו&quot;ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה&quot;ק [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}<br /> <br /> לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר ה[[שריפה]] המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.<br /> <br /> לפני שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את נשיאות חב&quot;ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשהוא שואל אותו &quot;מדוע אין לך רבי&quot;, על כך השיב רבי נחמיה &quot;את מי אקח כרבי?&quot; ענה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד&quot;. מיד נסע רבי נחמיה לאדמו&quot;ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעיתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר&quot;ט לחתונת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.<br /> <br /> מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומרקין]].<br /> <br /> נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו&quot;ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה: &quot;ר' נחמיה איז דאך א מחדש&quot; (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לעיתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו. <br /> <br /> פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם &quot;ר' נחמיה החרושתן&quot;. כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: &quot;יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?&quot;.<br /> <br /> תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו&quot;ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא&quot;ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ&quot;ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ב סעיף ח.}}<br /> <br /> הגהותיו של ר' נחמיה לש&quot;ס הודפסו בש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.<br /> <br /> בבוקר [[ט&quot;ו שבט]] [[תרי&quot;ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.<br /> *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.<br /> *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. <br /> *בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא. <br /> *בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו&quot;ע יורה דעה. נפטר בן 64 בז' חשון תרס&quot;ה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *שו&quot;ת &quot;[[דברי נחמיה]]&quot; - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב&quot;נחלת אבות&quot; בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} &quot;נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד&quot;. בחודש אלול תשפ&quot;א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית).}}<br /> *הגהות על הש&quot;ס - נדפס בסוף ש&quot;ס ווילנא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 226-230.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821190 2026-01-29T20:51:51Z

<p>תולדות חב״ד: /* היציאה מברית המועצות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; בחודש שבט תשכ״ט קיבל ר׳ מיכאל גרשון מישולאבין (אחי ר׳ יצחק) ומשפחתו היתר יציאה מהמדינה ההיא (בעקבות דרישה לאיחוד משפחות מחותנו ר׳ אהרן חזן שעלה לארץ הקודש), ובחודש אדר קיבל ר׳ אליעזר מישולאבין היתר יציאה באופן נסי.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]], שבהשתדלות ר׳ מאטל קאזלינער אספו אותם התמים יצחק מישולאבין ואברך הת׳ הלל זאלצמאן ברחבי ברית המועצות (באקו, אלמא-אטא (שם התארח ר׳ יצחק אצל ר׳ יוסף נימויטין, והתוועד עם ר׳ הלל ליבעראוו (אחיו הגדול של ר׳ סעדי׳ שלמד עם חאטשע פייגין בליובאוויטש) ורשם מעשיות ששמע ממנו), וכותאיס, ומקומות נוספים), כולל גם ביכלאך אחדים של הנחות ממאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (ובתוכם הי׳ בוך אחד שנרשם על דף השער בידי מישהו: מאדמו״ר הזקן או מבנו), שלקח יצחק אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך חנות לממכר מאכלים ומשקאות של החסיד שלמה היצהרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס החלו לשאול אותו על כל הפריטים שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], והתמים שמואל חיים פראנקעל יעץ לו לא להתעכב כלל ואחרי השתתפות בהתוועדות של ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, סידרו לו עסקני אנ״ש הר״ש מיידאנטשיק ור׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ובי״ב זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' מיכאל גרשון אצל הרבי]<br /> ב[[ליל הסדר]] תשכ״ט הזדרזו התמימים לסיים את הסר שלהם כדי שיוכלו להיות נוכחים בהסדר שנערך בדירת כ״ק אדמו״ר הריי״צ. ר׳ יצחק מישולאבין עמד ליד החלון, ובאמצע הסעודה הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיא, והרבי אמר: מישולאבין. התמימים שעמדו שם נתנו לו לגשת אל הרבי, ובחצי השני של הסדר (ברכת המזון והמשך קריאת ההלל, הלל הגדול ו׳נשמת כל חי׳) עמד ר׳ יצחק ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> בתשרי כאשר ביקר ר׳ נחום טרעבניק אצל הרבי בתשרי, הזמין אותו ר׳ אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים לבקר אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], ור׳ יצחק מישולאבין שהיה אז אברך התלווה אליו. בתשריתשל״ב נסעו כמה מהתמימים להרב פיינשטיין, ביניהם התמים יעקב נאטיק (בנו של ר׳ שמואל קריסלאווער), ודיברו אתו בלימוד; והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821189 2026-01-29T20:50:46Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */הביקור אצל הרב פיינשטיין, מפי ר׳ יצחק</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; בחודש שבט תשכ״ט קיבל ר׳ מיכאל גרשון מישולאבין (אחי ר׳ יצחק) ומשפחתו היתר יציאה מהמדינה ההיא (בעקבות דרישה לאיחוד משפחות מחותנו ר׳ אהרן חזן שעלה לארץ הקודש), ובחודש אדר קיבלו משפחת מישולאבין היתר יציאה באופן ניסי.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]], שבהשתדלות ר׳ מאטל קאזלינער אספו אותם התמים יצחק מישולאבין ואברך הת׳ הלל זאלצמאן ברחבי ברית המועצות (באקו, אלמא-אטא (שם התארח ר׳ יצחק אצל ר׳ יוסף נימויטין, והתוועד עם ר׳ הלל ליבעראוו (אחיו הגדול של ר׳ סעדי׳ שלמד עם חאטשע פייגין בליובאוויטש) ורשם מעשיות ששמע ממנו), וכותאיס, ומקומות נוספים), כולל גם ביכלאך אחדים של הנחות ממאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (ובתוכם הי׳ בוך אחד שנרשם על דף השער בידי מישהו: מאדמו״ר הזקן או מבנו), שלקח יצחק אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך חנות לממכר מאכלים ומשקאות של החסיד שלמה היצהרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס החלו לשאול אותו על כל הפריטים שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], והתמים שמואל חיים פראנקעל יעץ לו לא להתעכב כלל ואחרי השתתפות בהתוועדות של ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, סידרו לו עסקני אנ״ש הר״ש מיידאנטשיק ור׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ובי״ב זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' מיכאל גרשון אצל הרבי]<br /> ב[[ליל הסדר]] תשכ״ט הזדרזו התמימים לסיים את הסר שלהם כדי שיוכלו להיות נוכחים בהסדר שנערך בדירת כ״ק אדמו״ר הריי״צ. ר׳ יצחק מישולאבין עמד ליד החלון, ובאמצע הסעודה הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיא, והרבי אמר: מישולאבין. התמימים שעמדו שם נתנו לו לגשת אל הרבי, ובחצי השני של הסדר (ברכת המזון והמשך קריאת ההלל, הלל הגדול ו׳נשמת כל חי׳) עמד ר׳ יצחק ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> בתשרי כאשר ביקר ר׳ נחום טרעבניק אצל הרבי בתשרי, הזמין אותו ר׳ אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים לבקר אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], ור׳ יצחק מישולאבין שהיה אז אברך התלווה אליו. בתשריתשל״ב נסעו כמה מהתמימים להרב פיינשטיין, ביניהם התמים יעקב נאטיק (בנו של ר׳ שמואל קריסלאווער), ודיברו אתו בלימוד; והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821186 2026-01-29T20:32:09Z

<p>תולדות חב״ד: /* הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי */תיאור השגת הביכלאך בבריה״מ</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; בחודש שבט תשכ״ט קיבל ר׳ מיכאל גרשון מישולאבין (אחי ר׳ יצחק) ומשפחתו היתר יציאה מהמדינה ההיא (בעקבות דרישה לאיחוד משפחות מחותנו ר׳ אהרן חזן שעלה לארץ הקודש), ובחודש אדר קיבלו משפחת מישולאבין היתר יציאה באופן ניסי.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] כולל גם ביכלאך אחדים של הנחות ממאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקחו אתם על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך בית החרושת למאכלים של החסיד שלמה היצהרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס החלו לשאול אותו על כל הפריטים שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], והתמים שמואל חיים פראנקעל יעץ לו לא להתעכב כלל ואחרי השתתפות בהתוועדות של ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, סידרו לו עסקני אנ״ש הר״ש מיידאנטשיק ור׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ובי״ב זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' מיכאל גרשון אצל הרבי]<br /> ב[[ליל הסדר]] תשכ״ט הזדרזו התמימים לסיים את הסר שלהם כדי שיוכלו להיות נוכחים בהסדר שנערך בדירת כ״ק אדמו״ר הריי״צ. ר׳ יצחק מישולאבין עמד ליד החלון, ובאמצע הסעודה הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיא, והרבי אמר: מישולאבין. התמימים שעמדו שם נתנו לו לגשת אל הרבי, ובחצי השני של הסדר (ברכת המזון והמשך קריאת ההלל, הלל הגדול ו׳נשמת כל חי׳) עמד ר׳ יצחק ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> בחורף תשל״ב שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821180 2026-01-29T19:56:49Z

<p>תולדות חב״ד: /* היציאה מברית המועצות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; בחודש שבט תשכ״ט קיבל ר׳ מיכאל גרשון מישולאבין (אחי ר׳ יצחק) ומשפחתו היתר יציאה מהמדינה ההיא (בעקבות דרישה לאיחוד משפחות מחותנו ר׳ אהרן חזן שעלה לארץ הקודש), ובחודש אדר קיבלו משפחת מישולאבין היתר יציאה באופן ניסי.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקחו אתם על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821179 2026-01-29T19:51:57Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תיאור הנסיעה מברית המועצות</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; ובשנת תשכ״ט קיבלה משפחת מישולאבין היתר יציאה מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותם בכל שלבי יציאתם.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקחו אתם על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821170 2026-01-29T19:38:16Z

<p>תולדות חב״ד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בסוף חורף [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל, והגיעו לארץ הקודש בראש חודש ניסן תשכ״ט. אנ״ש בכפר חב״ד ולוד (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) סידרו שר׳ יצחק יסע ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; ובשנת תשכ״ט קיבלה משפחת מישולאבין היתר יציאה מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותם בכל שלבי יציאתם.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקחו אתם על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821169 2026-01-29T19:36:33Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תיאור היציאה מברית המועצות</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בסוף חורף [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל, והגיעו לארץ הקודש בראש חודש ניסן תשכ״ט. אנ״ש בכפר חב״ד ולוד (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) סידרו שר׳ יצחק יסע ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מברית המועצות===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}; ובשנת תשכ״ט קיבלה משפחת מישולאבין היתר יציאה מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותם בכל שלבי יציאתם.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקחו אתם על מנת להביאם אל [[הרבי]]. <br /> <br /> לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821161 2026-01-29T19:11:09Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תלמיד הישיבה מהמדינה ההיא שביקש עצה מהרבי אדות מחשבות זרות (על פי סיפור ר׳ איושע)</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> אחרי שיצא ר׳ איטשע מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פריידא בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].<br /> <br /> הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מרוסיא===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}. ר׳ יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא ברית המועצות (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821141 2026-01-29T18:13:43Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */הגדרת סאמארקאנד</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]<br /> עוד בהיותו בסאמארקאנד תחת שעבוד הקאמאניסטען שלח מכתב להרבי בו הוא מבקש עצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> אחרי שיצא מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פרידה בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].<br /> <br /> הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור ברמב״ם היומי ובשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] (את השיעור היומי בהרמב״ם היה ר׳ מרדכי גוראריה (רבה של חברה ש״ס) מוסר שנים רבות). אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מרוסיא===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}. ר׳ יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא ברית המועצות (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821140 2026-01-29T18:13:06Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */הגדרת ברית המועצות</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[רוסיה]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]<br /> עוד בהיותו בסאמארקאנד תחת שעבוד הקאמאניסטען שלח מכתב להרבי בו הוא מבקש עצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> אחרי שיצא מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פרידה בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].<br /> <br /> הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור ברמב״ם היומי ובשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] (את השיעור היומי בהרמב״ם היה ר׳ מרדכי גוראריה (רבה של חברה ש״ס) מוסר שנים רבות). אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק הוא סופר סת&quot;ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מרוסיא===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}. ר׳ יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא ברית המועצות (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821138 2026-01-29T18:09:19Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */כינויים</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סמרקנד]] והתחנך ב[[רוסיה]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]<br /> עוד בהיותו בסאנארקאנד תחת שעבוד הקאמאניסטען שלח מכתב להרבי בו הוא מבקש עצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> אחרי שיצא מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פרידה בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].<br /> <br /> הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור ברמב״ם היומי ובשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] (את השיעור היומי בהרמב״ם היה ר׳ מרדכי גוראריה (רבה של חברה ש״ס) מוסר שנים רבות). אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק עצמו הינו סופר סת&quot;ם ובעל תפילה מיוחד, ואף נוהג להתפלל ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק הוא אחד משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.<br /> <br /> ===היציאה מרוסיא===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את רוסיא {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא רוסיא (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===<br /> ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש&quot;ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821133 2026-01-29T17:45:28Z

<p>תולדות חב״ד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[הרב]] יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[רב|ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סמרקנד]] והתחנך ב[[רוסיה]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע|משפעים]] ר' [[בן ציון מרוז|בנציון מרוז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], והרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר' ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איצ'ה מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|הרב יצחק מישולובין עם ידידו הרב בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]<br /> עוד בהיותו בסמרקנד תחת המגף הקומניסטי שלח לרבי בקשה לעצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות מכיון שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוך מבכי, שבחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלה למה כל זה? למה צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות, הוא מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא, מה שמדאיג אותו? עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> [[נישואין|נישא]] לפריידל, ביתו של ר' [[לוי יצחק שפירא]].<br /> <br /> הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]] ומהעוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור רמב&quot;ם ושיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]]. ואחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק עצמו הינו סופר סת&quot;ם ובעל תפילה מיוחד, ואף נוהג להתפלל ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק נחשב נמנה על משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]].<br /> <br /> ===היציאה מרוסיה===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את רוסיה{{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שהיה גם מועמד לגיוס לצבא רוסיה, אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיה כאשר ניסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל לרבי===<br /> ר' איצ'ה עזב את רוסיה עם הוריו בסוף [[חודש אדר]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקח איתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וודקה יוקרתית (סטוליצ'ניה) שאין להשיגה במוסקבה. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח איתו כשהבחינו בוודקה שאלו אותו מה זה וינה להם שזה בשבילם, כך שיחררו אותו ויכל להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש שרצה להעביר אל הרבי{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל המחוייבות לצבא, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו לרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שידע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זוין השתמש בקשריו, ועוד קודם חג הפסח זכה להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איצ'ה מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px|הרב יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] באותה שנה הזכיר ה[[רש&quot;ג]] על כך שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר משולובין. ומיד העבירו אותו הבחורים לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, כיצד אפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=821132 2026-01-29T17:44:16Z

<p>תולדות חב״ד: כינויו</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במניין הרבי, תשע&quot;ז]]<br /> ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת&quot;ם]] ומנהל חנות היודאיקה &quot;מרכז סת&quot;ם&quot; בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[הרב]] יצחק מישולובין נולד ב[[י&quot;ב בטבת]] [[תש&quot;ה]] לאביו [[רב|ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סמרקנד]] והתחנך ב[[רוסיה]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ&quot;ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע|משפעים]] ר' [[בן ציון מרוז|בנציון מרוז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], והרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר' ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].<br /> [[קובץ:איצ'ה מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|הרב יצחק מישולובין עם ידידו הרב בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]<br /> עוד בהיותו בסמרקנד תחת המגף הקומניסטי שלח לרבי בקשה לעצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות מכיון שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ&quot;ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוך מבכי, שבחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלה למה כל זה? למה צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות, הוא מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא, מה שמדאיג אותו? עצה לעבודת התפילה.<br /> <br /> [[נישואין|נישא]] לפריידל, ביתו של ר' [[לוי יצחק שפירא]].<br /> <br /> הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר&quot;י]] ומהעוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור רמב&quot;ם ושיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]]. ואחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.<br /> <br /> ר' יצחק עצמו הינו סופר סת&quot;ם ובעל תפילה מיוחד, ואף נוהג להתפלל ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.<br /> <br /> ר' יצחק נחשב נמנה על משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]].<br /> <br /> ===היציאה מרוסיה===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר שערי ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את רוסיה{{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו&quot;ל.}}. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שהיה גם מועמד לגיוס לצבא רוסיה, אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיה כאשר ניסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.<br /> <br /> ===הברחת כתבי יד חסידות אל לרבי===<br /> ר' איצ'ה עזב את רוסיה עם הוריו בסוף [[חודש אדר]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שלקח איתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וודקה יוקרתית (סטוליצ'ניה) שאין להשיגה במוסקבה. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח איתו כשהבחינו בוודקה שאלו אותו מה זה וינה להם שזה בשבילם, כך שיחררו אותו ויכל להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש שרצה להעביר אל הרבי{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.<br /> <br /> כשהגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל המחוייבות לצבא, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו לרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שידע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זוין השתמש בקשריו, ועוד קודם חג הפסח זכה להגיע לרבי.<br /> [[קובץ:איצ'ה מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px|הרב יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]<br /> ב[[ליל הסדר]] באותה שנה הזכיר ה[[רש&quot;ג]] על כך שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר משולובין. ומיד העבירו אותו הבחורים לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ&quot;ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.<br /> <br /> לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, כיצד אפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד דב מישולובין]] - לוס אנג'לס.<br /> * אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב&quot;ד.<br /> * אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' אליעזר.<br /> *בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע&quot;ה<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=28942 ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה]<br /> * [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י&quot;ב תמוז תש&quot;פ] {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%98&diff=819290 2026-01-18T16:11:41Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */בחירות דשנת תרכ״ו</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]<br /> הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע&quot;ז]] - [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: &quot;הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו&quot;{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע&quot;ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ&quot;ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי&quot;ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. <br /> <br /> ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב [שנולדה בשנת תקע״ח או חורף תקע״ט].<br /> <br /> בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא רבקה (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). <br /> <br /> אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בשנת תר&quot;א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).<br /> <br /> השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ&quot;ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ&quot;ה שנים). ובקיץ תר&quot;א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי&quot;ט תמוז תר&quot;א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י&quot;ט תמוז תר&quot;א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ&quot;ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר&quot;ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.<br /> <br /> עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובט״ו מרחשון תר״ו קיבל הרב לאוואוט אישור ממועצת העיר ראמאנאווקא לרבנות ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.<br /> <br /> במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה&quot;פסקי פרי מגדים&quot; שנדפס לאחרונה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית: <br /> <br /> ״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.<br /> <br /> והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.<br /> <br /> <br /> <br /> [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] <br /> <br /> בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל חולשת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות בית הכנסת של [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [בשנת תקפ״ב], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות בית הכנסת של [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]; והמושל הצבאי אישר את ההתמנות הזאת. <br /> <br /> העיירה [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] הוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר באָג, ומייסד הקהילה היהודית שם (בשנת תקע״א?) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות, ובית הכנסת נבנה שם בשנת תקפ״ב. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' אלכסנדר סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות. <br /> <br /> בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו.<br /> הרב לָאוואוּט חתם על חוזה עם ראש הקהל, אלכסנדר סענדער רפאלאוויטש, על ההסדר שהיה קיים מחודש אדר תרי״ד: כי בכל חודש הוא שוהה שלשה שבועות בראמאנאווקא (שם הוא מכהן ברבנות); ושבוע אחד ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], שם הוא מכהן ברבנות בית הכנסת.<br /> <br /> הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח. <br /> <br /> המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לָאוואוּט מכהן בתור רב העיר.<br /> <br /> בבחירות לרבנות בית הכנסת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט לרב מטעם הממשלה בבית הכנסת על משך שלש שנים. שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.<br /> <br /> בסוף שנת תרכ״ה או תחילת שנת תרכ״ו הוציאו מכרז לרבנות העיר ניקאלאיעוו מטעם הממשלה (שעיקר בעבודתו הוא ניהול פינקס המעטריקא (לידות, והכנסות בבריתו של טאי״ה׳, ופטירות; נישואין וגירושין) של יהודי ניקאלאיעוו. רק בוגרי מוסד אקאדעמי המוכר על ידי ממשלת רוסיה יכלו להגיש מועמדות למשרה הזאת. מנשה מרגליות (בוגר המוסד האקאדעמי ליהודים המוכרת על ידי הממשלה בזיטאמיר בשנת תרכ״ב), הגיש מועמדות למשרה הזאת ונבחר בהבחירות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], והרב לָאוואוּט נבחר לסגן רב מטעם הממשלה (נוסף על כיהונו בתור רב בית הכנסת ואב בית דין של הקהילה, נבחר לסגן הרב). במשך שש מערכות בחירות שהתקיימו בשנות תרכ״ו-תרמ״א היתה משרת הרב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו מתחלף בתדירות גבוהה, אך הרב לאוואוט נבחר בכל פעם מחדש לסגן רב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו, וכיהן במשרה זו עד הבחירות שהתקיימו בתרמ״ד. <br /> <br /> משנת תרי״ט ואילך התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה (ובשנת תרנ&quot;ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסין). ובשנת תרכ״ב אישרו מועצת העיר <br /> <br /> הרב לָאוואוּט פעל ועשה רבות לטובת יהודי [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בעניני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.<br /> <br /> השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': &quot;בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ובארבעים קאלאניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקאלאניעס, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קאלאניעס אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד&quot;.<br /> <br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> הרב לָאוואוּט חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו&quot;רים. הרב לָאוואוּט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. <br /> <br /> הרב לָאוואוּט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ט-תר&quot;א אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק' בשנת תר&quot;ו, הציע הרב לאוואט לאדמו&quot;ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.<br /> <br /> בהסכמת הרב לָאוואוּט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לָאוואוּט. <br /> <br /> עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. <br /> <br /> הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.<br /> <br /> המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.<br /> <br /> כאשר עבר הרב לָאוואוּט לכהן ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה ונשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> הרב אברהם דוד לָאוואוּט נפטר ביום ראשון [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]&lt;ref&gt;בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י&quot;ז אדר תר&quot;נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.&lt;/ref&gt; בעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה למחרת בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.<br /> <br /> עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: &quot;אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק&quot;.<br /> <br /> עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: &quot;המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה&quot;.<br /> <br /> טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל ליב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.<br /> <br /> אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי|אברהם דוד שלאנסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי|אברהם דוד יאנאווסקי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב לָאוואוּט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:<br /> <br /> ===שער הכולל===<br /> {{ערך מורחב|שער הכולל}}<br /> <br /> חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.<br /> מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר&quot;י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו&quot;ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב&quot;ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל&quot;ה:<br /> <br /> &quot;בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו&quot;.<br /> <br /> בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר&quot;ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ&quot;ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ&quot;ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.<br /> <br /> === קב נקי===<br /> {{ערך מורחב|קב נקי}}<br /> <br /> הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.<br /> <br /> בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.<br /> <br /> אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס&quot;ב וכך גם שמו &quot;אברהם דוד&quot; עולה לסך הזה. גם &quot;גטין&quot; שווה לע&quot;ב ועולה לשם אביו &quot;יהודה ליב&quot; (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ&quot;ב).<br /> <br /> ===דרך החיים עם נתיב החיים===<br /> <br /> סידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ&quot;ב. שני המאורות וילנא תר&quot;נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב&quot;ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה&quot;ז, ובשנת תר&quot;ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.<br /> <br /> מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז&quot;ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.<br /> <br /> ===בית אהרן והוספות===<br /> <br /> '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.<br /> <br /> אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע&quot;י המחבר עצמו: &quot;אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע&quot;י תלמידי המחבר, ואח&quot;כ סודרו או הוגהו ע&quot;י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)&quot;{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 168}}.<br /> <br /> הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ&quot;א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת&quot;נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:<br /> * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ&quot;ך אשר נתפרשו בגמרא.<br /> * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.<br /> * 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.<br /> * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.<br /> * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.<br /> <br /> מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז&quot;ל ומפרשי התורה.<br /> <br /> הרב לָאוואוּט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי&quot;ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש&quot;ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:<br /> <br /> &quot;כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה&quot;ש [אם ירצה השם] ספר הנ&quot;ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה&quot;.<br /> <br /> בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.<br /> <br /> ===סידור תורה אור===<br /> {{ערך מורחב|סידור תורה אור}}<br /> <br /> סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב&quot;ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקס&quot;ג, וקראו בשם &quot;תורה אור&quot;. במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.<br /> <br /> בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: &quot;תורה אור&quot; - ציון מראי מקומות בתנ&quot;ך וחז&quot;ל לקטעי התפילה, ו&quot;שערי תפילה&quot; - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.<br /> <br /> עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ&quot;ו כותב לו: &quot;בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור&quot;.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ&quot;ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.<br /> <br /> ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===<br /> הרב לָאוואוּט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ&quot;ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו&quot;ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]<br /> *אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.<br /> *בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].<br /> *בנו (מזיווג ראשון): אליהו לָאוואוּט. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).<br /> *אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין<br /> *בנו (מזיווג שני): ר' מנשה לָאוואוּט. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס&quot;ה]] וייסד שם את ביהכ&quot;נ נוסח האר&quot;י.<br /> <br /> *אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איטשע דער מתמיד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה&quot;ת]] תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].<br /> *תולדות אברהם (לר' ישראל בארדא) שנדפס בהיכל הבעל שם טוב חוברת מה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%98&diff=819031 2026-01-16T18:16:27Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תאריך התמנות הרב לאוואוט לרב המושבה ראמאנאווקא (על פי: בן ארצנו - רבי מנחם מענדל שניאורסאן (ניקאלאיעוו - נ.י., תשע״ט או חורף תש״פ;) ע׳ 9 וע׳ 148</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]<br /> הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע&quot;ז]] - [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: &quot;הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו&quot;{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע&quot;ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ&quot;ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי&quot;ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. <br /> <br /> ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב [שנולדה בשנת תקע״ח או חורף תקע״ט].<br /> <br /> בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא רבקה (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). <br /> <br /> אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בשנת תר&quot;א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).<br /> <br /> השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ&quot;ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ&quot;ה שנים). ובקיץ תר&quot;א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי&quot;ט תמוז תר&quot;א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י&quot;ט תמוז תר&quot;א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ&quot;ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר&quot;ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.<br /> <br /> עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובי״ז מרחשון תר״ו נתמנה באופן רשמי לרב הקאלאניע ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.<br /> <br /> במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה&quot;פסקי פרי מגדים&quot; שנדפס לאחרונה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית: <br /> <br /> ״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.<br /> <br /> והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.<br /> <br /> <br /> <br /> ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] <br /> <br /> בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [החל משנת תקע״א], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי. <br /> <br /> מייסד הקהילה היהודית ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר ב[[ניקולייב|אָ]]&lt;nowiki/&gt;ג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.<br /> <br /> בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו, והרב לָאוואוּט המשיך לשמש ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].<br /> <br /> הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח. <br /> <br /> המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לָאוואוּט מכהן בתור רב העיר.<br /> <br /> בבחירות לרבנות העיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים. שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.<br /> <br /> (החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] מטעם הממשלה, כאשר הרב לָאוואוּט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)<br /> <br /> כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ&quot;ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.<br /> <br /> הרב לָאוואוּט פעל ועשה רבות לטובת יהודי [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בעניני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.<br /> <br /> השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': &quot;בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ובארבעים קאלאניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקאלאניעס, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קאלאניעס אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד&quot;.<br /> <br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> הרב לָאוואוּט חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו&quot;רים. הרב לָאוואוּט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. <br /> <br /> הרב לָאוואוּט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ט-תר&quot;א אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק' בשנת תר&quot;ו, הציע הרב לאוואט לאדמו&quot;ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.<br /> <br /> בהסכמת הרב לָאוואוּט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לָאוואוּט. <br /> <br /> עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. <br /> <br /> הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.<br /> <br /> המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.<br /> <br /> כאשר עבר הרב לָאוואוּט לכהן ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה ונשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> הרב אברהם דוד לָאוואוּט נפטר ביום ראשון [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]&lt;ref&gt;בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י&quot;ז אדר תר&quot;נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.&lt;/ref&gt; בעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה למחרת בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.<br /> <br /> עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: &quot;אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק&quot;.<br /> <br /> עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: &quot;המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה&quot;.<br /> <br /> טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל ליב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.<br /> <br /> אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי|אברהם דוד שלאנסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי|אברהם דוד יאנאווסקי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב לָאוואוּט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:<br /> <br /> ===שער הכולל===<br /> {{ערך מורחב|שער הכולל}}<br /> <br /> חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.<br /> מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר&quot;י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו&quot;ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב&quot;ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל&quot;ה:<br /> <br /> &quot;בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו&quot;.<br /> <br /> בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר&quot;ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ&quot;ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ&quot;ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.<br /> <br /> === קב נקי===<br /> {{ערך מורחב|קב נקי}}<br /> <br /> הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.<br /> <br /> בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.<br /> <br /> אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס&quot;ב וכך גם שמו &quot;אברהם דוד&quot; עולה לסך הזה. גם &quot;גטין&quot; שווה לע&quot;ב ועולה לשם אביו &quot;יהודה ליב&quot; (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ&quot;ב).<br /> <br /> ===דרך החיים עם נתיב החיים===<br /> <br /> סידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ&quot;ב. שני המאורות וילנא תר&quot;נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב&quot;ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה&quot;ז, ובשנת תר&quot;ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.<br /> <br /> מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז&quot;ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.<br /> <br /> ===בית אהרן והוספות===<br /> <br /> '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.<br /> <br /> אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע&quot;י המחבר עצמו: &quot;אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע&quot;י תלמידי המחבר, ואח&quot;כ סודרו או הוגהו ע&quot;י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)&quot;{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 168}}.<br /> <br /> הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ&quot;א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת&quot;נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:<br /> * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ&quot;ך אשר נתפרשו בגמרא.<br /> * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.<br /> * 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.<br /> * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.<br /> * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.<br /> <br /> מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז&quot;ל ומפרשי התורה.<br /> <br /> הרב לָאוואוּט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי&quot;ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש&quot;ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:<br /> <br /> &quot;כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה&quot;ש [אם ירצה השם] ספר הנ&quot;ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה&quot;.<br /> <br /> בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.<br /> <br /> ===סידור תורה אור===<br /> {{ערך מורחב|סידור תורה אור}}<br /> <br /> סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב&quot;ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקס&quot;ג, וקראו בשם &quot;תורה אור&quot;. במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.<br /> <br /> בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: &quot;תורה אור&quot; - ציון מראי מקומות בתנ&quot;ך וחז&quot;ל לקטעי התפילה, ו&quot;שערי תפילה&quot; - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.<br /> <br /> עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ&quot;ו כותב לו: &quot;בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור&quot;.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ&quot;ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.<br /> <br /> ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===<br /> הרב לָאוואוּט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ&quot;ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו&quot;ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]<br /> *אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.<br /> *בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].<br /> *בנו (מזיווג ראשון): אליהו לָאוואוּט. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).<br /> *אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין<br /> *בנו (מזיווג שני): ר' מנשה לָאוואוּט. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס&quot;ה]] וייסד שם את ביהכ&quot;נ נוסח האר&quot;י.<br /> <br /> *אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איטשע דער מתמיד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה&quot;ת]] תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].<br /> *תולדות אברהם (לר' ישראל בארדא) שנדפס בהיכל הבעל שם טוב חוברת מה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%98&diff=819030 2026-01-16T17:59:59Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]<br /> הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע&quot;ז]] - [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: &quot;הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו&quot;{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע&quot;ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ&quot;ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי&quot;ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. <br /> <br /> ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב.<br /> <br /> בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). <br /> <br /> אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בשנת תר&quot;א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היתה חמש עשרה וויארסט למעלה יותר מהמושבה נהר טוב, והיתה רחוקה תשעים וויארסט מניקאָלאַיעוו ומחערסאָן.השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ&quot;ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ&quot;ה שנים). ובקיץ תר&quot;א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי&quot;ט תמוז תר&quot;א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י&quot;ט תמוז תר&quot;א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ&quot;ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר&quot;ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.<br /> <br /> עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובאור לח״י מרחשון תר״ו נתמנה בתור רבה הרעשני של ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.<br /> <br /> במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה&quot;פסקי פרי מגדים&quot; שנדפס לאחרונה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית: <br /> <br /> ״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.<br /> <br /> והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.<br /> <br /> <br /> <br /> ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] <br /> <br /> בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [החל משנת תקע״א], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי. <br /> <br /> מייסד הקהילה היהודית ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר ב[[ניקולייב|אָ]]&lt;nowiki/&gt;ג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.<br /> <br /> בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו, והרב לָאוואוּט המשיך לשמש ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].<br /> <br /> הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח. <br /> <br /> המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לָאוואוּט מכהן בתור רב העיר.<br /> <br /> בבחירות לרבנות העיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים. שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.<br /> <br /> (החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] מטעם הממשלה, כאשר הרב לָאוואוּט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)<br /> <br /> כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ&quot;ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.<br /> <br /> הרב לָאוואוּט פעל ועשה רבות לטובת יהודי [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בעניני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.<br /> <br /> השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': &quot;בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ובארבעים קאלאניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקאלאניעס, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קאלאניעס אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד&quot;.<br /> <br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> הרב לָאוואוּט חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו&quot;רים. הרב לָאוואוּט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. <br /> <br /> הרב לָאוואוּט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ט-תר&quot;א אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק' בשנת תר&quot;ו, הציע הרב לאוואט לאדמו&quot;ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.<br /> <br /> בהסכמת הרב לָאוואוּט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לָאוואוּט. <br /> <br /> עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. <br /> <br /> הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.<br /> <br /> המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.<br /> <br /> כאשר עבר הרב לָאוואוּט לכהן ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה ונשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> הרב אברהם דוד לָאוואוּט נפטר ביום ראשון [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]&lt;ref&gt;בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י&quot;ז אדר תר&quot;נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.&lt;/ref&gt; בעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה למחרת בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.<br /> <br /> עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: &quot;אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק&quot;.<br /> <br /> עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: &quot;המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה&quot;.<br /> <br /> טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל ליב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.<br /> <br /> אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי|אברהם דוד שלאנסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי|אברהם דוד יאנאווסקי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב לָאוואוּט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:<br /> <br /> ===שער הכולל===<br /> {{ערך מורחב|שער הכולל}}<br /> <br /> חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.<br /> מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר&quot;י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו&quot;ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב&quot;ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל&quot;ה:<br /> <br /> &quot;בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו&quot;.<br /> <br /> בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר&quot;ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ&quot;ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ&quot;ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.<br /> <br /> === קב נקי===<br /> {{ערך מורחב|קב נקי}}<br /> <br /> הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.<br /> <br /> בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.<br /> <br /> אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס&quot;ב וכך גם שמו &quot;אברהם דוד&quot; עולה לסך הזה. גם &quot;גטין&quot; שווה לע&quot;ב ועולה לשם אביו &quot;יהודה ליב&quot; (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ&quot;ב).<br /> <br /> ===דרך החיים עם נתיב החיים===<br /> <br /> סידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ&quot;ב. שני המאורות וילנא תר&quot;נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב&quot;ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה&quot;ז, ובשנת תר&quot;ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.<br /> <br /> מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז&quot;ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.<br /> <br /> ===בית אהרן והוספות===<br /> <br /> '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.<br /> <br /> אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע&quot;י המחבר עצמו: &quot;אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע&quot;י תלמידי המחבר, ואח&quot;כ סודרו או הוגהו ע&quot;י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)&quot;{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 168}}.<br /> <br /> הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ&quot;א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת&quot;נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:<br /> * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ&quot;ך אשר נתפרשו בגמרא.<br /> * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.<br /> * 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.<br /> * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.<br /> * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.<br /> <br /> מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז&quot;ל ומפרשי התורה.<br /> <br /> הרב לָאוואוּט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי&quot;ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש&quot;ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:<br /> <br /> &quot;כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה&quot;ש [אם ירצה השם] ספר הנ&quot;ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה&quot;.<br /> <br /> בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.<br /> <br /> ===סידור תורה אור===<br /> {{ערך מורחב|סידור תורה אור}}<br /> <br /> סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב&quot;ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקס&quot;ג, וקראו בשם &quot;תורה אור&quot;. במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.<br /> <br /> בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: &quot;תורה אור&quot; - ציון מראי מקומות בתנ&quot;ך וחז&quot;ל לקטעי התפילה, ו&quot;שערי תפילה&quot; - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.<br /> <br /> עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ&quot;ו כותב לו: &quot;בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור&quot;.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ&quot;ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.<br /> <br /> ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===<br /> הרב לָאוואוּט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ&quot;ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו&quot;ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]<br /> *אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.<br /> *בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].<br /> *בנו (מזיווג ראשון): אליהו לָאוואוּט. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).<br /> *אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין<br /> *בנו (מזיווג שני): ר' מנשה לָאוואוּט. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס&quot;ה]] וייסד שם את ביהכ&quot;נ נוסח האר&quot;י.<br /> <br /> *אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איטשע דער מתמיד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה&quot;ת]] תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].<br /> *תולדות אברהם (לר' ישראל בארדא) שנדפס בהיכל הבעל שם טוב חוברת מה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=818851 2026-01-15T14:35:28Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חב&quot;ד בעיר */הקמת ניקאלאיעוו בשנת תקמ״ט בתור עיר נמל</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]<br /> '''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב&quot;דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי&quot;ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]]. <br /> <br /> רבים מ[[ניגוני חב&quot;ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים חאריטאנאוו, והן ניגונים שנשמעו מפי הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, ואביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי; וניגונים שנשמעו מפי ר׳ שמואל בצלאל [[אלטהויז]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב&quot;דיים!{{מקור}}}}.<br /> <br /> ==תולדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]<br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. <br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור עיר נמל בשנת [[תקמ&quot;ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ&quot;ד]] גורשו היהודים ממנה, <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. <br /> <br /> בשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. <br /> <br /> בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראזומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר [[תרכ״ב]] לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.<br /> <br /> טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. <br /> <br /> לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.<br /> <br /> בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת [[תרט״ו]], התפתחה היישוב היהודי למימדים גדולים, עד אשר בשנת [[תרנ&quot;ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> ==עיר הולדת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] נולד בעיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.<br /> <br /> במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי &quot;ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''&quot;.<br /> [[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ&quot;ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]<br /> <br /> ==רבני העיר החסידיים==<br /> *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש&quot;ב}}<br /> *הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע&quot;י השלטונות הסובייטים.}}<br /> *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד מהעיר ניקאלאיעוו==<br /> *הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב&quot;ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32<br /> *'''שנים ראשונות''' קה&quot;ת תשפ&quot;א, פרק ראשון<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=818849 2026-01-15T14:31:59Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חב&quot;ד בעיר */התפתחות הקהילה היהודית</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]<br /> '''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב&quot;דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי&quot;ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]]. <br /> <br /> רבים מ[[ניגוני חב&quot;ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים חאריטאנאוו, והן ניגונים שנשמעו מפי הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, ואביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי; וניגונים שנשמעו מפי ר׳ שמואל בצלאל [[אלטהויז]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב&quot;דיים!{{מקור}}}}.<br /> <br /> ==תולדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]<br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. <br /> <br /> בפלך חערסאן הוקמו על ידי המושלים הצבאיים של נאווא-רוסיא עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן‏‏|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב&quot;ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור מושבה בשנת [[תקמ&quot;ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ&quot;ד]] גורשו היהודים ממנה, <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. <br /> <br /> בשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. <br /> <br /> בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראזומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר [[תרכ״ב]] לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.<br /> <br /> טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. <br /> <br /> לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.<br /> <br /> בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת [[תרט״ו]], התפתחה היישוב היהודי למימדים גדולים, עד אשר בשנת [[תרנ&quot;ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> ==עיר הולדת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] נולד בעיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.<br /> <br /> במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי &quot;ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''&quot;.<br /> [[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ&quot;ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]<br /> <br /> ==רבני העיר החסידיים==<br /> *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש&quot;ב}}<br /> *הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע&quot;י השלטונות הסובייטים.}}<br /> *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד מהעיר ניקאלאיעוו==<br /> *הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב&quot;ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32<br /> *'''שנים ראשונות''' קה&quot;ת תשפ&quot;א, פרק ראשון<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=818840 2026-01-15T14:08:55Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */ לימודיו באחי תמימים בוואוסטער, נזכר בכרטיס ספר החסידים</p> <hr /> <div>[[קובץ:שבתי אלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרין]]<br /> הרב '''שבתי אלפרין''' (נולד ב[[תרצ&quot;ו]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ברזיל]] מאז שנת [[תשכ&quot;א]], ומכהן כיום כמנהל [[בית חב&quot;ד]] המרכזי ב[[פאולו]], ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[דאקשיץ]] שבפולין בשנת [[תרצ&quot;ו]] לרב [[מנחם מענדל אלפרין]] ולמוסיא.<br /> <br /> למד בישיבות [[אחי תמימים]] ב[וואוסטער]] משנת תש״ב עד שנת תשי״ג לערך, ואחר כך עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[ניו יורק]] עד שנת [[תשכ&quot;א]].<br /> <br /> בעת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בשנת [[תשי&quot;ח]], מצא ב[[גניזה]] [[הגדה של פסח]] עם פירוש 'צוף אמרים' בה מופיעה הסכמה מאביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הוא העניק אותה לרבי. בליל הסדר של אותה שנה ציין הרבי הגדה זו, ואמר שהיות ויש עליה הסכמה מאביו, הוא יאמר עכשיו פירוש מתוך ההגדה.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול לימודיו [[נישואין|נשא]] את רעיתו מרת מיניא אסתר, בתו של הרב [[שניאור זלמן קייזן]], שליח הרבי בקליבלנד אוהיו, תקופה קצרה לאחר מכן קיבל הוראה מהרבי לנסוע בשליחותו ל[[ברזיל]] על מנת להצטרף לשלוחי חב&quot;ד במדינה.<br /> <br /> קודם נסיעתו, זכה להיכנס יחד עם רעייתו פעמיים ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, במהלכה קיבל הדרכות וברכות בקשר עם נסיעתו.<br /> <br /> בעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] שקדמה לנסיעתו שחלה בתאריך [[ב' מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]], אמר הרבי בסיום ה[[מאמר]] קטע נוסף שאף אחד מהחסידים לא הבין את הקשר שלו לתוכן הדבר שהרבי אמר קודם לכן. לפני שהרבי סיים את המאמר הוא הוסיף ואמר שעיקר תכלית הכוונה הוא לנסוע בשליחות למקומות רחוקים דווקא{{הערה|תוכן דבריו המדוייקים של הרבי כפי שמופיעים בספר המאמרים: &quot;ומכל זה יובן גם בעבודת האדם בזמן הזה, שלא כדעת האומרים שאינם רוצים ללכת למקום רחוק, כי עבודה זו היא עבודה קשה, אלא שרוצים להסתגר בד' אמות שלהם, הרי אמת נכון הדבר שעבודה זו היא קלה יותר, אבל אין זו תכלית הכוונה, אלא הכוונה היא לנסוע בשליחות למקום רחוק, להפיץ המעיינות חוצה, ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים&quot;.}}.<br /> <br /> בשונה מהנהוג, כאשר עצר בדרכו לשדה התעופה ורקד בחצר 770 יחד עם חבריו, לא פתח הרבי את תריס החלון לצפות בחסידים הרוקדים, והדבר עורר תמיהה אצל כל הנוכחים. מאוחר יותר התברר שהמנוע של המטוס איתו היו אמורים לטוס נשרף, והם הוכרחו לחזור ל[[קראון הייטס]] ולטוס עם טיסה אחרת שיצאה יומיים מאוחר יותר. כאשר עצרו ביום שלישי ורקדו בחצר 770 - פתח הרבי את התריסים בחלון חדרו.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל===<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;א הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה ב[[ריו דה ז'נירו]]. בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום, שאותו נועד למלא הרב אלפרין.<br /> <br /> בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;. (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] עבר הרב אלפרין ל[[פאולו]] והתמנה להיות מנהל בית הספר &quot;בית חינוך&quot; (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן). כך החל לפעול עם הקהילה היהודית במקום, פעילותו התפתחה בקצב מהיר והצליח להקים רשת של מוסדות חב&quot;דיים בעיר.<br /> <br /> בשנים אלו, היה הרב אלפרין זה שליווה את הרב [[חיים בנימיני]] בצעדיו הראשונים בחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן הביא שלוחים שיפתחו בתי חב&quot;ד בערים נוספות ברחבי המדינה ודאג לתקציב עבורם בשנותיהם הראשונות.<br /> <br /> עם הכרזתו של הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] על מבצע [[הדפסת התניא]] לקח על עצמו את המשימה ברצינות רבה ודאג להדפסתם של מאות ספרי [[תניא]] במקומות שונים, רובם בתוך תחומי ברזיל, וחלקם במדינות שונות כגון צ'ילה ואנטרטיקה.<br /> <br /> כאשר התברר להם שמבחינה רפואית לא יוכלו ללדת ילדים, טסו לרבי והכניסו את חוות דעתו של הרופא הבכיר עם הדיאגנוזה שבסופה המלצה שיתייאשו מהענין ויגשו לאימוץ ילד, ובמקום תשובה הרבי העניק לו ארבע כתובות של נשים להעביר להם שיחות של הרבי, ותוך שנה נולד להם בנם הראשון, ובהמשך השנים נולדו להם בסך הכל ארבעה ילדים{{הערה|1=[https://anash.org/the-rebbes-brachos-for-children/ ברכות הרבי לילדים] {{אנש}} (אנגלית).}}.<br /> <br /> בעת מעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ב[[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר ראשון]] [[תשד&quot;מ?]] הביא לרבי יחד עם הרב אברהם דוד בנימיני 100 מהדורות חדשות של [[ספר התניא]] שהודפסו בערים שונות ברחבי ברזיל, בתוך קופסה מהדורת עליה הוטבע הכיתוב &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot;. בתוד הוקרת תודה על התשורה שהעניק לרבי, נתן הרבי לקבוצה 100 שטרות של דולר, ואף הודיע להם שלכבוד קבלת המהדורות של ספר התניא הוא יתוועד ב[[שבת]] הקרובה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/777.pdf בית משיח גליון 777 עמוד 55].}}.<br /> <br /> באותה שנה בה הגישו לרבי את ספרי התניא אותו זמן הבית חב&quot;ד שבראשותו הוציאו לאור עלון שבועי הגליון המאה לרגל המאורע הזאת, כתב להם הרבי בשנת [[תשד&quot;מ]]: &quot;להנהלת בית חב&quot;ד פאולא, ברזיל: עובדא זו גופא בשורה טובה היא, שהרי מעידה על השפעת העיתון על קהל קוראיו, ובפרט שהרי הובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בפרט כשמלווים על ידי מעשה ו[[דוגמא חיה‎]] של פעולות בית חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כג עמוד 486.}}.<br /> <br /> כאשר ביקש הרבי לפעול גם בין הגויים להפצת [[שבע מצוות בני נח]] היה מראשוני השלוחים שהחלו לפעול בתחום, ודאג שהדברים יפורסמו בקרב אלפים מתושבי ברזיל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התמנה כחבר ועד מבצע הקהל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי]] במסגרתה דאג יחד עם חברי הועד לארגון התוועדויות שיאחדו את חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל{{הערה|1=[http://agudaschassideichabad.com/acc/albomH1.pdf אלבום סיקור לסיכום מבצע הקהל] - אתר אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] התקיים בברזיל דינר יוקרתי לציון יובל החמישים לשליחותו של הרב אלפרין, בהשתתפות אישי ציבור ומכובדים רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=46538 יובל בברזיל: מצדיעים לשליח] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק אלפרין]] - שליח הרבי פאולו, ברזיל.<br /> *בנו, הרב [[מיכאל אלפרין]] - כפר חב&quot;ד, ישראל.<br /> *בתו מרת שרה אשת הרב [[אברהם שטיינמץ]] - שליח הרבי פאולו, ברזיל.<br /> *בתו מרת חנה אשת הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]] - שליח הרבי פאולו, ברזיל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''אדמורי חב&quot;ד ויהדות בראזיל''' - 2 כרכים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018732 כשהרבי לא אמר שלום]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1638134 מישהו מתפלל עבורי]''' - הרב אלפרין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=37306&amp;lang=he ונהרו אליו גויים]''' - סיפור ניסי שאירע עם אחד ממקורביו של הרב אלפרין, מתוך עיתון [[הגאולה מעניין ועכשווי]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://link.myjewishpage.com/go.asp?li=63FAC6CDC5EE89A9DE9016350A81329C&amp;ui=E44DE1558B6664436FB05538EB99270E ראיון וידאו משוכתב בגליון השבועי של חברת המדיה jem]''', פרשת ויצא תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלפרין, שבתי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפאולו]]<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת קייזן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרין]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=818839 2026-01-15T13:39:55Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חב&quot;ד בעיר */אבנותו של הרב לאוואוט בניקאלאיעוו</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]<br /> '''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב&quot;דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי&quot;ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]]. <br /> <br /> רבים מ[[ניגוני חב&quot;ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים חאריטאנאוו, והן ניגונים שנשמעו מפי הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, ואביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי; וניגונים שנשמעו מפי ר׳ שמואל בצלאל [[אלטהויז]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב&quot;דיים!{{מקור}}}}.<br /> <br /> ==תולדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]<br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. <br /> <br /> בפלך חערסאן הוקמו על ידי המושלים הצבאיים של נאווא-רוסיא עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן‏‏|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב&quot;ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור מושבה בשנת [[תקמ&quot;ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ&quot;ד]] גורשו היהודים ממנה, <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. <br /> <br /> בשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. <br /> <br /> בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.<br /> <br /> טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. <br /> <br /> לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.<br /> <br /> הקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ&quot;ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> ==עיר הולדת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] נולד בעיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.<br /> <br /> במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי &quot;ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''&quot;.<br /> [[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ&quot;ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]<br /> <br /> ==רבני העיר החסידיים==<br /> *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש&quot;ב}}<br /> *הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע&quot;י השלטונות הסובייטים.}}<br /> *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד מהעיר ניקאלאיעוו==<br /> *הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב&quot;ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32<br /> *'''שנים ראשונות''' קה&quot;ת תשפ&quot;א, פרק ראשון<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=818838 2026-01-15T13:37:38Z

<p>תולדות חב״ד: ניגוני ניקאלאיעוו</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]<br /> '''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב&quot;דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי&quot;ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]]. <br /> <br /> רבים מ[[ניגוני חב&quot;ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים חאריטאנאוו, והן ניגונים שנשמעו מפי הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, ואביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי; וניגונים שנשמעו מפי ר׳ שמואל בצלאל [[אלטהויז]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב&quot;דיים!{{מקור}}}}.<br /> <br /> ==תולדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]<br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. <br /> <br /> בפלך חערסאן הוקמו על ידי המושלים הצבאיים של נאווא-רוסיא עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן‏‏|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב&quot;ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור מושבה בשנת [[תקמ&quot;ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ&quot;ד]] גורשו היהודים ממנה, <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. ובשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. <br /> <br /> בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוווט ימלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר, ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.<br /> <br /> טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. <br /> <br /> לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.<br /> <br /> הקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ&quot;ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> ==עיר הולדת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] נולד בעיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.<br /> <br /> במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי &quot;ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''&quot;.<br /> [[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ&quot;ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]<br /> <br /> ==רבני העיר החסידיים==<br /> *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש&quot;ב}}<br /> *הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע&quot;י השלטונות הסובייטים.}}<br /> *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד מהעיר ניקאלאיעוו==<br /> *הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב&quot;ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32<br /> *'''שנים ראשונות''' קה&quot;ת תשפ&quot;א, פרק ראשון<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=818837 2026-01-15T13:33:29Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חב&quot;ד בעיר */תיאור הקמת מושבות בפלך חערסאן ע״י המושלים הצבאיים של נאווא רוסיא</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]<br /> '''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב&quot;דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי&quot;ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]]. <br /> <br /> רבים מ[[ניגוני חב&quot;ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת יאנאווסקי (הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, וכמו כן אביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת [[חאריטאנאוו]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב&quot;דיים!{{מקור}}}}.<br /> <br /> ==תולדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]<br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. <br /> <br /> בפלך חערסאן הוקמו על ידי המושלים הצבאיים של נאווא-רוסיא עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן‏‏|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב&quot;ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור מושבה בשנת [[תקמ&quot;ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ&quot;ד]] גורשו היהודים ממנה, <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. ובשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. <br /> <br /> בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוווט ימלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר, ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.<br /> <br /> טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. <br /> <br /> לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.<br /> <br /> הקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ&quot;ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> ==עיר הולדת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] נולד בעיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.<br /> <br /> במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי &quot;ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''&quot;.<br /> [[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ&quot;ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]<br /> <br /> ==רבני העיר החסידיים==<br /> *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש&quot;ב}}<br /> *הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע&quot;י השלטונות הסובייטים.}}<br /> *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד מהעיר ניקאלאיעוו==<br /> *הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב&quot;ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32<br /> *'''שנים ראשונות''' קה&quot;ת תשפ&quot;א, פרק ראשון<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=818835 2026-01-15T13:28:05Z

<p>תולדות חב״ד: על סמך מסמכים, הספר הר אפרים, ו׳תולדות אברהם׳ לר׳ ישראל ברדה בהיכל הבעש״ט חוברת מה</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]<br /> '''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב&quot;דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי&quot;ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]]. <br /> <br /> רבים מ[[ניגוני חב&quot;ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת יאנאווסקי (הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, וכמו כן אביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת [[חאריטאנאוו]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב&quot;דיים!{{מקור}}}}.<br /> <br /> ==תולדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]<br /> <br /> העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. <br /> <br /> סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן‏‏|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב&quot;ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר נתייסדה בשנת [[תקמ&quot;ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ&quot;ד]] גורשו היהודים ממנה, <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. ובשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. <br /> <br /> בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוווט ימלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר, ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.<br /> <br /> טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. <br /> <br /> לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.<br /> <br /> הקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ&quot;ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> ==עיר הולדת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] נולד בעיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.<br /> <br /> במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי &quot;ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''&quot;.<br /> [[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ&quot;ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]<br /> <br /> ==רבני העיר החסידיים==<br /> *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש&quot;ב}}<br /> *הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע&quot;י השלטונות הסובייטים.}}<br /> *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד מהעיר ניקאלאיעוו==<br /> *הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב&quot;ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32<br /> *'''שנים ראשונות''' קה&quot;ת תשפ&quot;א, פרק ראשון<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=818417 2026-01-12T01:27:17Z

<p>תולדות חב״ד: /* משפחתו */פרטים אודות בעלה של מינדל</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע ואחד שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצדו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חאריטאנאוו]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה), ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב על ר׳ מאיר שלמה שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי (חתנו של הרב לאוואוט ואביו של ר׳ מאיר שלמה) הוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה, שנת פטירת הרבנית חנה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} יאנאווסקי ([[תקצ״ה]] - [[תרמ&quot;ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. <br /> <br /> בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.<br /> <br /> בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> וב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ&quot;ג, שנדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.<br />  <br /> *אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי. <br />  <br /> קודם פטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי]], רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.<br /> *הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו&quot;ב] בקרעמענטשוג. ובשנת תר״צ התיישב בנאווא פאלטאבקא.<br /> <br /> *הרב [[איסר הלוי יאנאווסקי]], רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינא]] ובעל מנגן, אשתו [[דאבא]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד יאנאווסקי]], מרמת גן.<br /> *ר' משה הלוי יאנאווסקי, סוחר בחערסאן.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, ובניו איסר ובן ציון נתגדלו ע״י קליובגאנט, ואימצו את שם משפחת קליובגאנט .<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות [[ראמאנאווקא]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יאנאווסקי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=818416 2026-01-12T01:23:47Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע ואחד שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצדו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חאריטאנאוו]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה), ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב על ר׳ מאיר שלמה שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי (חתנו של הרב לאוואוט ואביו של ר׳ מאיר שלמה) הוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה, שנת פטירת הרבנית חנה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} יאנאווסקי ([[תקצ״ה]] - [[תרמ&quot;ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. <br /> <br /> בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.<br /> <br /> בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> וב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ&quot;ג, שנדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.<br />  <br /> *אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי. <br />  <br /> קודם פטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי]], רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.<br /> *הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו&quot;ב] בקרעמענטשוג. ובשנת תר״צ התיישב בנאווא פאלטאבקא.<br /> <br /> *הרב [[איסר הלוי יאנאווסקי]], רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינא]] ובעל מנגן, אשתו [[דאבא]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד יאנאווסקי]], מרמת גן.<br /> *ר' משה הלוי יאנאווסקי, סוחר בחערסאן.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, וניו איסר ובן צמות התגדלו ע״י קליובגאנט).<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות [[ראמאנאווקא]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יאנאווסקי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=818352 2026-01-11T19:13:27Z

<p>תולדות חב״ד: השאלה מהרבי אודות ר׳ מאיר שלמה אם היה לוי , ומענה הרבי</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע ואחד שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצדו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חאריטאנאוו]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה), ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב על ר׳ מאיר שלמה שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי (חתנו של הרב לאוואוט ואביו של ר׳ מאיר שלמה) הוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה, שנת פטירת הרבנית חנה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} יאנאווסקי ([[תקצ״ה]] - [[תרמ&quot;ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. <br /> <br /> בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.<br /> <br /> בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> וב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ&quot;ג, שנדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.<br />  <br /> אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי. <br />  <br /> קודם פטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי]], רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.<br /> *הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו&quot;ב] בקרעמענטשוג. ובשנת תר״צ התיישב בנאווא פאלטאבקא.<br /> <br /> *הרב [[איסר הלוי יאנאווסקי]], רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינא]] ובעל מנגן, אשתו [[דאבא]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד יאנאווסקי]], מרמת גן.<br /> *ר' משה הלוי יאנאווסקי, סוחר בחערסאן.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, וניו איסר ובן צמות התגדלו ע״י קליובגאנט).<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות [[ראמאנאווקא]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יאנאווסקי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=818349 2026-01-11T19:08:57Z

<p>תולדות חב״ד: /* משפחתו */מקום מגורי ר׳ מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חאריטאנאוו]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה) ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} יאנאווסקי ([[תקצ״ה]] - [[תרמ&quot;ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. <br /> <br /> בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.<br /> <br /> בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> וב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ&quot;ג, שנדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.<br />  <br /> אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי. <br />  <br /> קודם פטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי]], רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.<br /> *הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו&quot;ב] בקרעמענטשוג. ובשנת תר״צ התיישב בנאווא פאלטאבקא.<br /> <br /> *הרב [[איסר הלוי יאנאווסקי]], רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינא]] ובעל מנגן, אשתו [[דאבא]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד יאנאווסקי]], מרמת גן.<br /> *ר' משה הלוי יאנאווסקי, סוחר בחערסאן.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, וניו איסר ובן צמות התגדלו ע״י קליובגאנט).<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות [[ראמאנאווקא]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יאנאווסקי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=818341 2026-01-11T18:41:27Z

<p>תולדות חב״ד: הוספת פרטים על פי מפקד ראמאנאווקא תרי״ח. ראה ׳תולדות אברהם׳ לר׳ ישראל ברדה ב׳היכל הבעש״ט׳ חוברת מה</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חאריטאנאוו]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה) ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} יאנאווסקי ([[תקצ״ה]] - [[תרמ&quot;ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. <br /> <br /> בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.<br /> <br /> בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> וב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ&quot;ג, שנדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.<br />  <br /> אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי. <br />  <br /> קודם פטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי]] רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.<br /> *הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו&quot;ב] בקרעמענטשוג.<br /> *הרב [[איסר הלוי יאנאווסקי]] רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינא]] ובעל מנגן, אשתו [[דאבא]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד יאנאווסקי]], מרמת גן.<br /> *ר' משה הלוי יאנאווסקי, סור בחערסאן.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, וניו איסר ובן צמות התגדלו ע״י קליובגאנט).<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות [[ראמאנאווקא]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יאנאווסקי]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%98&diff=817938 2026-01-08T17:31:02Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תיקונים מיוסדים על מאמרו של ר׳ ישראל ברדה בהיכל הבעש״ט חוברת מה: תולדות אברהם.</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]<br /> הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע&quot;ז]] - [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראמאנאווקא שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: &quot;הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו&quot;{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקע&quot;ז]] בפאלאצק, לאביו הרב יהודה ליב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ&quot;ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי&quot;ג]]). עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. <br /> <br /> ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב.<br /> <br /> בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). <br /> <br /> בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פאלאצק, ור׳ אברהם דוד לאוואוט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה.<br /> <br /> ֶבי״ט תמוז תר״א (בזמן נשיאות כ״ק אדמו״ר הצמח צדק) התיישב הרב לאוואוט עם יהודים נוספים מפאלאצק במושבה ראמאנאווקא שבפלך חערסאן, שנתייסדה בשנה ההיא.<br /> <br /> הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה ראמאנאווקא. ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.<br /> <br /> במשך שנות רבנותו כתב הרב לאוואט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא).<br /> <br /> <br /> אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לאוואוט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית: <br /> <br /> ״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.<br /> <br /> והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.<br /> <br /> <br /> בניקאלאייעוו<br /> <br /> בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראזומנע שנתמנה לרבנות ניקאלאייעוו (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל ניקאלאייעוו) החל משנת תקע״א, הזמין הרב ראזומנע את הרב לאוואוט לשמש במקומו ברבנות ניקאלאייעוו, ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי. <br /> <br /> מייסד הקהילה היהודית בניקאלאייעוו (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר באג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.<br /> <br /> בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה בניקאלאייעוו עד להחלמתו, והרב לאוואוט המשיך לשמש ברבנות ניקאלאייעוו.<br /> <br /> הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאפאל, שהתיישב בניקאלאייעוו בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכלות הרוסיים מסוועסטאפאל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות ניקאלאייעוו על מקום אביו המנוח. <br /> <br /> המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לאוואוט מכהן בתור רב העיר.<br /> <br /> בבחירות לרבנות העיר ניקאלאייעוו שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לאוואוט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים, ושכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.<br /> <br /> (החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרב ניקאלאייעוו מטעם הממשלה, כאשר הרב לאוואוט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)<br /> <br /> כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ&quot;ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.<br /> <br /> הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהוי ניקאלאיעוו והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.<br /> <br /> השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': &quot;בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו ובארבעים קולוניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד&quot;.<br /> <br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו&quot;רים. הרב לאוווט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. <br /> <br /> הרב לאוואוט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ח-ת״ר אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק', הציע הרב לאוואט לאדמו&quot;ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.<br /> <br /> בהסכמת הרב לאוואוט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לאוואוט. <br /> <br /> עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. <br /> <br /> הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לאוואוט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.<br /> <br /> המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.<br /> <br /> כאשר עבר הרב לאוואוט לכהן ברבנות בניקאלאיעוו, מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה, שנשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפאלאצק בשנת תקצ״ח).<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> הרב אברהם דוד נפטר ביום ראשון [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]&lt;ref&gt;בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י&quot;ז אדר תר&quot;נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.&lt;/ref&gt; בעיר ניקאלאיעוו ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.<br /> <br /> עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: &quot;אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק&quot;.<br /> <br /> עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: &quot;המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה&quot;.<br /> <br /> טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.<br /> <br /> חתונת בנו ר׳ אליהו שנולד בשנת תרי״ב עם בת ר׳ גדליהו ושיינדעל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו, התקיימה בניקאלאיעוו בל׳ כסלו תרל״ח (אחרי פטירת חותנו ר׳ גדליהו חאריטאנאוו).<br /> <br /> אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:<br /> <br /> ===שער הכולל===<br /> {{ערך מורחב|שער הכולל}}<br /> <br /> חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.<br /> מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר&quot;י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו&quot;ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב&quot;ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל&quot;ה:<br /> <br /> &quot;בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו&quot;.<br /> <br /> בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר&quot;ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ&quot;ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ&quot;ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.<br /> <br /> === קב נקי===<br /> {{ערך מורחב|קב נקי}}<br /> <br /> הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.<br /> <br /> בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.<br /> <br /> אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס&quot;ב וכך גם שמו &quot;אברהם דוד&quot; עולה לסך הזה. גם &quot;גטין&quot; שווה לע&quot;ב ועולה לשם אביו &quot;יהודה ליב&quot; (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ&quot;ב).<br /> <br /> ===דרך החיים עם נתיב החיים===<br /> <br /> סידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ&quot;ב. שני המאורות וילנא תר&quot;נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב&quot;ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה&quot;ז, ובשנת תר&quot;ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.<br /> <br /> מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז&quot;ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.<br /> <br /> ===בית אהרן והוספות===<br /> <br /> '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.<br /> <br /> אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע&quot;י המחבר עצמו: &quot;אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע&quot;י תלמידי המחבר, ואח&quot;כ סודרו או הוגהו ע&quot;י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)&quot;{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 168}}.<br /> <br /> הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ&quot;א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת&quot;נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:<br /> * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ&quot;ך אשר נתפרשו בגמרא.<br /> * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.<br /> * 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.<br /> * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.<br /> * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.<br /> <br /> מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז&quot;ל ומפרשי התורה.<br /> <br /> הרב לאוואוט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי&quot;ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש&quot;ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:<br /> <br /> &quot;כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה&quot;ש [אם ירצה השם] ספר הנ&quot;ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה&quot;.<br /> <br /> בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.<br /> <br /> ===סידור תורה אור===<br /> {{ערך מורחב|סידור תורה אור}}<br /> <br /> סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב&quot;ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקס&quot;ג, וקראו בשם &quot;תורה אור&quot;. במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.<br /> <br /> בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: &quot;תורה אור&quot; - ציון מראי מקומות בתנ&quot;ך וחז&quot;ל לקטעי התפילה, ו&quot;שערי תפילה&quot; - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.<br /> <br /> עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ&quot;ו כותב לו: &quot;בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור&quot;.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ&quot;ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.<br /> <br /> ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===<br /> הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ&quot;ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו&quot;ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]<br /> *אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.<br /> *בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].<br /> *בנו (מזיווג ראשון): אליהו. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).<br /> *אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין<br /> *בנו (מזיווג שני): ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס&quot;ה]] וייסד שם את ביהכ&quot;נ נוסח האר&quot;י.<br /> <br /> *אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איצ'ה דער מתמיד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה&quot;ת]] תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]</div>

תולדות חב״ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%98&diff=817934 2026-01-08T17:27:14Z

<p>תולדות חב״ד: /* תולדות חיים */תיקונים</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]<br /> הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע&quot;ז]] - [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראמאנאווקא שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: &quot;הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו&quot;{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקע&quot;ז]] בפאלאצק, לאביו הרב יהודה ליב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ&quot;ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי&quot;ג]]). עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. <br /> <br /> ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב.<br /> <br /> בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). <br /> <br /> בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פאלאצק, ור׳ אברהם דוד לאוואוט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה.<br /> <br /> ֶבי״ט תמוז תר״א (בזמן נשיאות כ״ק אדמו״ר הצמח צדק) התיישב הרב לאוואוט עם יהודים נוספים מפאלאצק במושבה ראמאנאווקא שבפלך חערסאן, שנתייסדה בשנה ההיא.<br /> <br /> הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה ראמאנאווקא. ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.<br /> <br /> במשך שנות רבנותו כתב הרב לאוואט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא).<br /> <br /> <br /> אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לאוואוט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית: <br /> <br /> ״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.<br /> <br /> והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.<br /> <br /> <br /> בניקאלאייעוו<br /> <br /> בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראזומנע שנתמנה לרבנות ניקאלאייעוו (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל ניקאלאייעוו) החל משנת תקע״א, הזמין הרב ראזומנע את הרב לאוואוט לשמש במקומו ברבנות ניקאלאייעוו, ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי. <br /> <br /> מייסד הקהילה היהודית בניקאלאייעוו (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר באג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.<br /> <br /> בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה בניקאלאייעוו עד להחלמתו, והרב לאוואוט המשיך לשמש ברבנות ניקאלאייעוו.<br /> <br /> הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאפאל, שהתיישב בניקאלאייעוו בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכלות הרוסיים מסוועסטאפאל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות ניקאלאייעוו על מקום אביו המנוח. <br /> <br /> המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לאוואוט מכהן בתור רב העיר.<br /> <br /> בכ׳ אייר תרכ״ב נערכו בחירות לרבנות העיר ניקאלאייעוו (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר היה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לאוואוט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים, ושכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה<br /> <br /> (החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרב ניקאלאייעוו מטעם הממשלה, כאשר הרב לאוואוט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)<br /> <br /> כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ&quot;ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.<br /> <br /> הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהוי ניקאלאיעוו והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.<br /> <br /> השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': &quot;בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו ובארבעים קולוניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד&quot;.<br /> <br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו&quot;רים. הרב לאוווט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. <br /> <br /> הרב לאוואוט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ח-ת״ר אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה. <br /> <br /> בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק', הציע הרב לאוואט לאדמו&quot;ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.<br /> <br /> בהסכמת הרב לאוואוט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.<br /> <br /> בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לאוואוט. <br /> <br /> עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. <br /> <br /> הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לאוואוט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.<br /> <br /> המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.<br /> <br /> כאשר עבר הרב לאוואוט לכהן ברבנות בניקאלאיעוו, מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה, שנשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפאלאצק בשנת תקצ״ח).<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> הרב אברהם דוד נפטר ביום ראשון [[י&quot;ז אדר]] [[תר&quot;נ]]&lt;ref&gt;בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י&quot;ז אדר תר&quot;נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.&lt;/ref&gt; בעיר ניקאלאיעוו ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.<br /> <br /> עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: &quot;אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק&quot;.<br /> <br /> עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: &quot;המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה&quot;.<br /> <br /> טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.<br /> <br /> חתונת בנו ר׳ אליהו שנולד בשנת תרי״ב עם בת ר׳ גדליהו ושיינדעל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו, התקיימה בניקאלאיעוו בל׳ כסלו תרל״ח (אחרי פטירת חותנו ר׳ גדליהו חאריטאנאוו).<br /> <br /> אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:<br /> <br /> ===שער הכולל===<br /> {{ערך מורחב|שער הכולל}}<br /> <br /> חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.<br /> מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר&quot;י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו&quot;ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב&quot;ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל&quot;ה:<br /> <br /> &quot;בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו&quot;.<br /> <br /> בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר&quot;ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ&quot;ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ&quot;ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.<br /> <br /> === קב נקי===<br /> {{ערך מורחב|קב נקי}}<br /> <br /> הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.<br /> <br /> בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.<br /> <br /> אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס&quot;ב וכך גם שמו &quot;אברהם דוד&quot; עולה לסך הזה. גם &quot;גטין&quot; שווה לע&quot;ב ועולה לשם אביו &quot;יהודה ליב&quot; (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ&quot;ב).<br /> <br /> ===דרך החיים עם נתיב החיים===<br /> <br /> סידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ&quot;ב. שני המאורות וילנא תר&quot;נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב&quot;ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה&quot;ז, ובשנת תר&quot;ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.<br /> <br /> מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז&quot;ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.<br /> <br /> ===בית אהרן והוספות===<br /> <br /> '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.<br /> <br /> אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע&quot;י המחבר עצמו: &quot;אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע&quot;י תלמידי המחבר, ואח&quot;כ סודרו או הוגהו ע&quot;י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)&quot;{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 168}}.<br /> <br /> הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ&quot;א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת&quot;נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:<br /> * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ&quot;ך אשר נתפרשו בגמרא.<br /> * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.<br /> * 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.<br /> * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.<br /> * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.<br /> <br /> מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז&quot;ל ומפרשי התורה.<br /> <br /> הרב לאוואוט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי&quot;ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש&quot;ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:<br /> <br /> &quot;כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה&quot;ש [אם ירצה השם] ספר הנ&quot;ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה&quot;.<br /> <br /> בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.<br /> <br /> ===סידור תורה אור===<br /> {{ערך מורחב|סידור תורה אור}}<br /> <br /> סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב&quot;ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקס&quot;ג, וקראו בשם &quot;תורה אור&quot;. במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.<br /> <br /> בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: &quot;תורה אור&quot; - ציון מראי מקומות בתנ&quot;ך וחז&quot;ל לקטעי התפילה, ו&quot;שערי תפילה&quot; - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.<br /> <br /> עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ&quot;ו כותב לו: &quot;בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור&quot;.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ&quot;ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.<br /> <br /> ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===<br /> הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ&quot;ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו&quot;ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]<br /> *אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.<br /> *בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].<br /> *בנו (מזיווג ראשון): אליהו. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).<br /> *אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין<br /> *בנו (מזיווג שני): ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס&quot;ה]] וייסד שם את ביהכ&quot;נ נוסח האר&quot;י.<br /> <br /> *אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איצ'ה דער מתמיד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה&quot;ת]] תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]</div>

תולדות חב״ד