חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שפיץ חבד

2022-02-23T13:29:40Z

שפיץ חבד: /* ערעור */

{{בה}}
==אזהרה!==
{{אזהרה 1|משתמש:אליהו ב.}}--[[משתמש:מכלולאי|מכלולאי]] - [[שיחת משתמש:מכלולאי|שיחה]], 18:12, י"ז בטבת, ה'תשפ"ב 18:12, 21 בדצמבר 2021 (UTC)

==אזהרה 2==
{{אזהרה 2|משתמש:חלוקת קונטרסים}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 12:28, 26 בדצמבר 2021 (UTC)

==אזהרה 3==
{{אזהרה 3|משתמש:חסיד של הרבי|זמן=חודש}}

חלוקת דולרים זה דבר נצחי אנטי הזוי! על אפך ועל חמתך נמשיך עם ענייני חיי וקיים מתי שאתה רב עם המשגיח בישיבה הקטנה שלך.

{{מפעילי מערכת}} אבקש לחסום אותו לצמיתות - '''ולא לשבוע''' - בהקדם האפשרי!! יחי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:30, 9 בינואר 2022 (UTC)

== זהירות ==

שפיץ יקר! על אף שאני מזדהה עם דעותיך, מומלץ לנהוג בהידברות ומתינות בעריכותיך (למשל עריכתך בדף "[[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים]]"). ובנוגע לעריכה עצמה, [[שיחה:המכון להפצת תורתו של משיח|כאן]] תוכל להביע את דעתך בקשר לספרים אלו ולמו"ל שלהם.

ונקודה אחרונה: מומלץ לכתוב בצורה יותר ברורה. "קה"ת המקורי", למשל, הוא ביטוי לא ברור כ"כ... וד"ל.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:34, ט"ז באדר א', ה'תשפ"ב 14:34, 17 בפברואר 2022 (UTC)

== נחסמת ==

{{אזהרה 3|זמן=3 חודשים}}
עריכותיך האחרונות מלמדות שהחסימה הקודמת לא נתנה לך מספיק זמן לחשוב על מעשיך. בתקווה שאם תחזור עוד 3 חודשים זה יהיה ע"מ לתרום לאתר. ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:44 • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב
[[אני מוחה על עצם המחיקה בגלל שזה לא מתאים עם דעת יחיד]]

== ערעור ==
לא מוצדק לחסום אדם באם כתב דברים נכונים רק שלא מתקבלים על דעת יחיד בשם חלוקת קונטרסים. שלפני זה יסבירו לו מה לא נכון במה שכתב [[משתמש:שפיץ חבד|שפיץ חבד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חבד|שיחה]], 20:43, י"ט באדר א', ה'תשפ"ב 20:43, 20 בפברואר 2022 (UTC)
::זה פשוט עונג עצום לראות את האנטים המשחיתים וההזויים כמוך יוצאים מהכלים ומראים לכל מי הם באמת. חינוך טוב נותן "זקן רבני חב"ד" בצפת מר שמוליק מ. לילדים בקייטנה שלו.. ממש אטרקציה לחב"דפדיה! מתי תבינו שאתם לא מזיזים פה לאף אחד? מי אתם בכלל? תמשיכו לדמיין שאתם מזיזים פה למישהו, ולי נשאר רק לרחם עליכם. מסכנים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:04, 20 בפברואר 2022 (UTC)(אם אתה [[חסיד של הרבי]] אני דגלון)
:::אני לא אמור להסביר מה לא נכון [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=חב%22דפדיה:מפעיל_מערכת/בחירות_2&diff=prev&oldid=522548 בזה], [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=חב%22דפדיה:מפעיל_מערכת&diff=prev&oldid=522546 בזה] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=והוא_יגאלנו_(ניגון)&diff=prev&oldid=522318 בזה]. יש עריכות שגויות של משתמשים מתחילים ויש השחתות מכוונות. ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:44 • כ' באדר א' ה'תשפ"ב

שיחת משתמש:שפיץ חבד

2022-02-20T20:45:09Z

שפיץ חבד: /* נחסמת */

שיחת משתמש:שפיץ חבד

2022-02-20T20:43:41Z

שפיץ חבד: /* לא מוצדק לחסום אדם באם כתב דברים נכונים רק שלא מתקבלים על דעת יחיד בשם חלוקת קונטרסים */ פסקה חדשה

ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים

2022-02-17T14:28:05Z

שפיץ חבד:

{{ספר
|שם=סדרת ספר המאמרים - פרשיות ומועדים
|תמונה=[[קובץ:ספרי המאמרים.jpg|270px]]
|כיתוב=חלק מספרי הסדרה
|מאת=כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]
|סוגה=ספר [[חסידות]]
|הוצאה=[[המכון להפצת תורתו של משיח]]
|שנת הוצאה=
|תחילת ההוצאה=[[תשע"ד]]
|סיום ההוצאה=[[תשע"ו]]
|תרגום לעברית=מ[[אידיש]]
|מספר עמודים=400-600
|עורך=הרב ישראל גרנובטר
|מהדורה ראשונה=[[תשע"ד]]
|מהדורות נוספות=[[תשע"ז]] {{*}} [[תשפ"א]]
|מספר כרכים=26
|מהדורה מוערת=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=הנחות פרטיות
|מסת"ב=
|אתר=[http://torasmoshiach.com/ המכון להפצת תורתו של משיח]
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|הספרייה הלאומית=
}}
סדרת '''ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים''' יצאה לאור בשנים [[תשע"ד]] - [[תשע"ו]], בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]]. מטרת המכון הייתה להוציא סדרה המרכזת את כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] (והגיעו לידינו) בשנים [[תשי"א]] - [[תנש"א]] (למעט מאמרי "[[באתי לגני]]" שנדפסו בשני כרכים בפני עצמם על ידי ה"[[ועד להפצת שיחות]]"), מסודרים ע"פ סדר פרשיות התורה ומועדי השנה וכל שנה מסודרת לפי הסדר הכרונולגי של אמירת המאמרים. מטרת הסדרה היא להקל על המעיינים למצוא [[מאמר דא"ח|מאמרי דא"ח]] הקשורים לתאריך או לחג בו אוחזים.

== מבנה הספר ==
מאמרי הסדרה נלקטו מתוך ספרי המאמרים הישנים{{הערה|ספרי המאמרים של שנות תשי"א-תשכ"א, וכן תש"ל-תשל"ז שנדפסו על ידי ועד כתבי קודש, וספרי השנים תשל"ח-תנש"א שנדפסו על ידי ועד הנחות התמימים.}}, או הנחות פרטיות שהגיעו לידי המוציא לאור. מאמרי ימות החול (גם אלו שנדפסו כבר בספרים ישנים) - נכתבו מחדש מתוך סרט ההקלטה. המאמרים הוקלדו מחדש על ידי [[המכון להפצת תורתו של משיח|המכון]], נופו מטעויות דפוס, והתווספו להם מראי מקומות להרחבת הדברים. עם זאת, המאמרים לא עברו עריכה יסודית (למעט הוספת פיסוק, מילות קישור, פתיחת ראשי תיבות ותרגום במידת הצורך) ונדפסו באותו סדר עניינים כפי שנמצאו בהנחות שהגיעו לידי המו"ל, או ברשימה מסרט ההקלטה{{הערה|זאת בשונה מהמאמרים שיצאו לאור בסדרות "[[תורת מנחם - התוועדויות]]", שם עובדו המאמרים מתוך השוואה למקורות עליהם מבוסס המאמר, וכן עברו עריכה לשונית ותוכנית על ידי המערכת ומטבע הדברים השתנה גם סדר העניינים.}}.

אלו כמו אלו - בתוספת ציונים ומראי מקומות חדשים לספרי חסידות נוספים שבהם נידונים הנושאים שבמאמרים (במאמרים שלא נדפסו - לראשונה עם ציונים ומראי-מקומות). בסוף כל ספר נדפסו [[הנחה|ההנחות]] [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] מהמאמרים שהוגהו על ידי הרבי על מנת לתת רקע לענין וכן מפתח [[עניני גאולה ומשיח|עניני משיח וגאולה]] בכדי שיוכלו ללמוד את ענייני משיח וגאולה ללא טרחה מיותרת{{הערה|וראה סה"ש תנש"א עמ' 501 (והערה 110 שם), בשורת הגאולה אות כ"ט ואות ל', דברי משיח תנש"א ח"ג עמ' 455, 499, ועוד.}}.

הסדרה הושלמה בחודש [[תמוז]] [[תשע"ו]] והודפסה במהדורה חדשה בשנים [[תשע"ז]] ו[[תשפ"א]] עם תיקונים והוספות. כחלק מההוספות ישנם למעלה מעשרה מאמרים שנוספו וחלקם אף בפרסום ראשון{{הערה|1=בעיקר משנת תשכ"ז. בקשר לזה יצא [https://drive.google.com/file/d/1VgTM9HNUwMOVIwNem3kyBsmRbP_53r39/view?usp=sharing קובץ מאמרים בגאולה ומשיח] {{PDF}} הכולל שלושה מאמרים מתוכם}}. כל המאמרים שנוספו במהדורות אלו הודפסו בקובץ מילואים שנמכר לאלו שקנו את הסט במהדורתו הראשונה.

בשנת [[תשפ"א]] ו[[תשפ"ב]] יצא המכון בפרוייקט שבוע המאמרים החבד"י, בהם נרכשו למעלה מ־1,500 סטים של ספרי המאמרים במשך שבוע.

בסדרה זו נדפסו '''עשרים וששה כרכים''', תשעה מהם על פרשיות השבוע ושבעה עשר ספרים על חגי ומועדי השנה:

===פרשיות השבוע===
{{טורים|תוכן=
*'''[[בראשית]]''' - שני כרכים
*'''[[שמות]]''' - שני כרכים
*'''[[ויקרא]]'''
*'''[[במדבר]]''' - שני כרכים
*'''[[דברים]]''' - שני כרכים}}

===חגי ומועדי השנה===
{{טורים|תוכן=
*'''[[ראש השנה]]'''
*'''[[עשרת ימי תשובה]] - [[יום הכיפורים]]'''
*'''[[סוכות]] - [[שמחת תורה]]'''
*'''[[י' כסלו|יו"ד]] - [[י"ט כסלו]]'''
*'''[[חנוכה]]'''
*'''ד' פרשיות''' - שני כרכים (ח"א [[שקלים]]-זכור, ח"ב פרה-החודש)
*'''[[פורים]]'''
*'''[[חג הפסח]]''' - שני כרכים (כולל גם [[י"א ניסן]] ו[[שבת הגדול]])
*'''[[ימי הספירה]]''' ([[ספירת העומר]], [[פרקי אבות]], [[פסח שני]], [[ל"ג בעומר]] ור"ח סיון)
*'''[[חג השבועות]]'''
*'''[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|י"ב - י"ג תמוז]]''' (כולל גם [[ג' תמוז]])
*'''[[אב]] - [[אלול]]''' ([[בין המיצרים]], [[תשעה באב]], [[ט"ו באב]], חודש אלול)
*'''[[ראש חודש]]'''
*'''[[דרושי חתונה]]'''
*'''[[תנ"ך#נביאים|נ"ך]] - מאחז"ל'''}}

סדרה זו יצא ללא אישור מקה"ת המקורי ולכן ישנם כאלה אשר נמנעים משימוש בספרים אלו

== ראו גם ==
*[[המכון להפצת תורתו של משיח]]
*[[מאמר]]
*[[הנחה]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://torasmoshiach.com/books/ כל סדרת ספרי המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים]''' בתצוגת טקסט - מתוך אתר המכון.
*'''[http://torasmoshiach.com/ המכון להפצת תורתו של משיח]''' - כאן ניתן להוריד כל את קבצי המכון, לקניית הספרים ולקבלת מסרים בכל בקשור לסדרה - אתר [[המכון להפצת תורתו של משיח|המכון]].
*'''[http://chabad.info/moshiach/מאירים-את-הבית-בתורתו-של-משיח-•-רשימת/ רשימת הנציגים בארץ הקודש]''' - לקניית סדרת המאמרים {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/636440/ מה כל כך מיוחד בסט המדובר בחב"ד?!] - ר' מתי טוכפלד {{אינפו}}
*בשורה משמחת - '''[https://chabad.info/moshiach/637616/ הודפסו עוד 180 סטים של המאמרים]''', {{אינפו}}.
*הגיעו ליעד - '''[https://chabad.info/seven-seventy/637600/ 770 סטים נרכשו במהלך שבוע המאמרים החבד"י]''', {{אינפו}}.

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 2

2022-02-17T14:24:05Z

שפיץ חבד: /* תוצאות ההצבעה */

* תאריך תחילת ההצבעה: 22:00, י"ט סיוון תשפ"א
* תאריך סיום ההצבעה: 22:00, כ"ו סיוון תשפ"א

===תפקידי המפעיל===
# לעזור למשתמשים הותיקים והחדשים. להדריך, לכוון, לבקר וכו'.
# טכני, אבל דורש לפעמים שיקול דעת והתיישבות לצד היכרות טובה וניסיון עם המערכת: למחוק, להעביר, לחסום, לשנות הרשאות וכו'.

===קריטריונים למפעיל===
# על המשתמש להיות עם ותק של למעלה משנה.
# על המשתמש לעשות לפחות 770 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# משתמש שדעותיו אינן מנוגדות לעמדת חב"דפדיה (יחי, חי וקיים).
# המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה, לאחר מכן יתבצעו בחירות נוספות.

===הצבעה===
ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.

כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: <br /><code><nowiki>#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~</nowiki></code><br />

כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (מוגבל ל3). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.

===מועמדים===
בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד.

(נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)
====מועמד לדוגמה====
* שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}
* התחלת הפעילות: תאריך ושנה

====מועמד 1====
* שם משתמש: {{משתמש|שמואל חיים}}
* התחלת הפעילות: חשוון תש"פ
*{{בעד}} ראוי בהחלט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:25, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד}} '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:57, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א, 2 ביוני למניינם.
*{{בעד}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ב בסיוון ה'תשפ"א 17:07
*{{בעד}} בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 20:40, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד חזק}} אין על שמואל חיים. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''<span style="color: orange;;">היום! הרבי מתגלה!</span>''']]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''<span style="color: blue;;">שיחה</span>''']]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> 15:39, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד}}, חזק ואמץ! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:58, 6 ביוני 2021 (UTC)
*{{בעד חזק }} [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 13:10, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"א 13:10, 7 ביוני 2021 (UTC)

===תוצאות ההצבעה===
'''והזוכה בבחירות למפעילי מערכת הוא.... האחד והיחיד {{א|שמואל חיים}}!!!'''

זכה ברוב קולות 101 אחוז!!!

{{א|שיע.ק}} נא לתת לשמואל חיים את ההרשאה של מפעיל מערכת ולהוריד למפעילים הקודמים. כתוב שזה רק לשנה וגם הם כבר לא פעילים.

חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 2

2022-02-17T14:23:28Z

שפיץ חבד: /* קריטריונים למפעיל */

* תאריך תחילת ההצבעה: 22:00, י"ט סיוון תשפ"א
* תאריך סיום ההצבעה: 22:00, כ"ו סיוון תשפ"א

===תפקידי המפעיל===
# לעזור למשתמשים הותיקים והחדשים. להדריך, לכוון, לבקר וכו'.
# טכני, אבל דורש לפעמים שיקול דעת והתיישבות לצד היכרות טובה וניסיון עם המערכת: למחוק, להעביר, לחסום, לשנות הרשאות וכו'.

===קריטריונים למפעיל===
# על המשתמש להיות עם ותק של למעלה משנה.
# על המשתמש לעשות לפחות 770 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# משתמש שדעותיו אינן מנוגדות לעמדת חב"דפדיה (יחי, חי וקיים).
# המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה, לאחר מכן יתבצעו בחירות נוספות.

===הצבעה===
ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.

כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: <br /><code><nowiki>#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~</nowiki></code><br />

כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (מוגבל ל3). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.

===מועמדים===
בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד.

(נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)
====מועמד לדוגמה====
* שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}
* התחלת הפעילות: תאריך ושנה

====מועמד 1====
* שם משתמש: {{משתמש|שמואל חיים}}
* התחלת הפעילות: חשוון תש"פ
*{{בעד}} ראוי בהחלט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:25, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד}} '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:57, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א, 2 ביוני למניינם.
*{{בעד}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ב בסיוון ה'תשפ"א 17:07
*{{בעד}} בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 20:40, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד חזק}} אין על שמואל חיים. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''<span style="color: orange;;">היום! הרבי מתגלה!</span>''']]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''<span style="color: blue;;">שיחה</span>''']]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> 15:39, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד}}, חזק ואמץ! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:58, 6 ביוני 2021 (UTC)
*{{בעד חזק }} [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 13:10, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"א 13:10, 7 ביוני 2021 (UTC)

===תוצאות ההצבעה===
'''והזוכה בבחירות למפעילי מערכת הוא.... האחד והיחיד {{א|שמואל חיים}}!!!'''

זכה ברוב קולות 100 אחוז!!!

{{א|שיע.ק}} נא לתת לשמואל חיים את ההרשאה של מפעיל מערכת ולהוריד למפעילים הקודמים. כתוב שזה רק לשנה וגם הם כבר לא פעילים.

חב"דפדיה:מפעיל מערכת

2022-02-17T14:22:15Z

שפיץ חבד: /* קריטריונים */

'''מפעיל מערכת''' הינו חבר בקהילת [[חב"דפדיה]] בעל גישה לתכונות טכניות העוזרות בתחזוקת האתר.

מפעילי המערכת יכולים לבצע פעולות רבות, בהן למחוק, לשנות שמות של דפים, להגן על דפים ולערוך דפים מוגנים, כמו גם לשחזר בשחזור מהיר פעולות של משחיתים, וכן לשחזר דפים מחוקים, אך אינן מקנות עליונות על פני כל משתמש אחר. ההרשאות ניתנות ללא תאריך תפוגה, ומוסרות לבקשת המפעיל או במקרה שבו הוא חדל מלהיות פעיל בחב"דפדיה.
==קריטריונים==
# משתמש עם ותק של למעלה משנתיים.
# משתמש שביצע לפחות 1770 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה ויוכל להבחר שוב בבחירות שיתקיימו לאחר שנה.

==ראו גם==
* [[מיוחד:רשימת מפעילים|רשימה אוטומטית של מפעילי המערכת]]
* [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות]]
{{שאלה}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - הרשאות]]
[[קטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות פנים]]

והוא גואלנו (ניגון)

2022-02-16T15:57:34Z

שפיץ חבד: /* היחס לניגון */

{{פירוש נוסף|נוכחי=שיר המבטא את האמונה כי [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מלך המשיח]]|אחר=ספר לחיזוק האמונה בביאת המשיח|ראו=והוא יגאלנו (ספר)}}
הניגון '''והוא יגאלנו''' הינו ניגון שמחה חב"די המבטא את אמונת החסידים ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]], ואת הוודאות בכך שהוא יתגלה ויגאל אותנו בקרוב ממש.

==לחן ומילים==
הניגון הולחן על ידי הבעל מנגן החסידי ר' [[משה יעס]] והזמר ר' [[אבי פיאמנטה]] בקיץ [[תשנ"ה]] בתור מתנה לקעמפ "[[מחנה מנחם]]".

מילות הניגון הם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מלובביץ' הוא משיח, חי וקיים. והוא יגאלנו משיח צדקנו}}

לאחר פרסומו של השיר, כמה מהחסידים שינו את מילות השיר ללשון הווה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים, והוא גואלנו משיח צדקנו}}

נוסח זה הוא המקובל כיום, וברוב ההזדמנויות הניגון מושר עם מילים אלו{{הערה|כאשר הרב [[זמרוני ציק]] הגיע להתוועד בבית משיח ב[[פריז]] בשנות הנו"נים, הוא לימד את הניגון ובמילים "והוא יגאלנו" הוא שר כך: "והוא גואלנו, והוא גאלנו, והוא יגאלנו משיח צדקנו".}}. יש השרים בנוסח זה: הרבי שליט"א הוא משיח, חי וקיים והוא יגאלנו.

==היחס לניגון==
הניגון הושר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] לראשונה, ב[[שמחת תורה]] [[תשנ"ו]]. בשנים שלאחר מכן הנהיגו החסידים שירה של הניגון ב-770 לאחר כל תפילה{{הערה|מיד בסיום התפילה ב[[770|בית משיח 770]] מושר הניגון 'יחי אדוננו', ולאחריו והוא גואלנו.}}, כמו כן הוא מושר בהתוועדויות חסידים, כינוסים והזדמנויות אחרות. ברוב השבתות ב[[770]] ובבתי כנסת חב"ד וב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] רבים נוהגים לשיר את לחן הניגון ב"[[לכה דודי]]".

יש מחסידי חב"ד, שאינם מקבלים את הניגון כחלק מ[[ניגוני חב"ד]], חלקם בשל התנגדות לתוכן שמבטאים מילות השיר, וחלקם בנימוק שאין ראוי לקבלו כניגון חסידי, והיות שלא ראינו את הרבי מעודד אותו.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/09-09-2016-05-38-24-song1.mp3 בביצועו של ר' אבי פיאמנטה] {{אינפו}} {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]

השלוחים לארץ הקודש

2022-02-16T15:18:57Z

שפיץ חבד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שלוחים לארץ הקודש בשנים תשל"ו-ל"ח|אחר=שלוחים בשנת תשט"ז|ראו=[[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]}}
[[קובץ:שלוחי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת]]
בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - שלח [[הרבי]] קבוצות מיוחדות של '''שלוחים ל[[ארץ הקודש]]'''. קבוצות השלוחים הגיעו ל[[ירושלים]] ול[[צפת]], ובהמשך הם התפרסו על פני כל [[ארץ הקודש]] בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בערים גדולות ובחיזוק ההתקשרות של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.

==היסטוריה==

בשנת [[תשל"ו]] החליט [[הרבי]] לשלוח קבוצה של 22 שלוחים ל[[ארץ הקודש]] - 11 ל[[ירושלים]] ו-11 ל[[צפת]].

התנאי לשילוח לארה"ק היה להיות או בחור מבוגר או אברך צעיר, הרבי הודיע שבחור או אברך שרוצה להשתתף בשליחות - ירשם ב[[מזכירות הרבי]], ומתוך הבחורים והאברכים שירשמו יבחרו 22.

לאחר תקופה הודיעה המזכירות לשלוחים הנבחרים על בחירתם, והם התארגנו ליציאה לשליחות.

השלוחים יצאו ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]], לאחר [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] "צאתכם לשלום" שערך [[הרבי]] בי' שבט, יום קודם היציאה.

לשלוחים אלו חילק הרבי את כרך ה[[לקוטי שיחות]] החדש שהיה אז באמצע הדפוס{{הערה|כרך זה היה באמצע הדפסה, וכרכו אותו במהירות במיוחד לשלוחים אלו ע"פ הוראת הרבי.}} - כרך י"א{{הערה|[[כפר חב"ד]] [[י' שבט]] [[תש"פ]] - מדור 'חיי רבי' של הרב [[ישראל אלפנביין]].}}. וכן [[סידור תהלת ה']] לנשות השלוחים.{{הערה|מזכרת נצח [[תשע"א]] חלק ב'. - ועד תלמידי התמימים העולמי.}}.

ב[[התוועדות]] מיוחדת, בשנת [[תשל"ז]] אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם ל[[צפת]] בלבד.

הקבוצה יצאה ביום [[כ"ח שבט]] [[תשל"ז]] מ-[[770]] ל[[ארץ הקודש]].

בשנת [[תשל"ח]] שלח הרבי עוד 15 שלוחים, שלוחים אלו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בו חתם הרבי מידו הקדושה.

בסה"כ נשלחו לארץ הקודש 43 שלוחים, השלוחים הקימו משפחות והתפרסו בכל הארץ.

==חברי הקבוצות==
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי ([[שבט]] [[תשל"ו]])]]
{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ו'''}}

קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו ל[[ירושלים]] ואחד עשר ל[[צפת]]. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
{{טורים|תוכן=
*[[לוי ביסטריצקי]] - [[צפת]]
*[[יוסף קרמר]] - [[טבריה]]
*[[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - [[צפת]]
*[[אלתר אליהו פרידמן]] - [[צפת]]
*[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - [[צפת]]
*[[יצחק גולדברג]] - [[מגדל העמק]]
*[[יוסף יצחק גורביץ']] - [[מגדל העמק]]
*[[שלום דוכמן]] - [[כולל חב"ד]]
*[[ישראל יוסף הנדל]] - [[מגדל העמק]]
*[[שלום דובער לבקובסקי]] - [[כפר חב"ד]]
*[[יוסף יצחק וילשנסקי]] - [[צפת]]
*[[שמואל גרייזמן]] - [[ירושלים]]
*[[אליהו יוחנן גוראריה]] - [[חולון]]
*[[יעקב רייצס]] - יסוד המעלה
*[[צמח מנחם מענדל ליברמן]] - אשקלון
*[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - [[צרפת]]
*[[שלום דובער שור]] - [[ירושלים]]
*[[חיים נחום יונתן לוריא]] - [[כפר חב"ד]]
*[[שניאור זלמן גודמן]] - [[אשדוד]]
*[[יצחק יעקב רוזנשיין]] - [[ירושלים]]
*[[יהודה לייב איידלקופ]] - [[נחלת הר חב"ד]]
*[[זאב אברהם סלווין]] - [[כפר חב"ד]]
}}

{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ז'''}}

בקבוצה זו נשלחו רק 6 שלוחים וכולם ל[[צפת]].

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
{{טורים|תוכן=
*[[יוסף יצחק פיקרסקי]] - [[תל אביב]]
*[[יוסף יצחק וולוסוב]] - [[רמת ישי]]
*[[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]]
*[[יוסף הכט]] - [[אילת]]
*[[יהודה ירמיה שילדקרויט]] - [[חיפה]]
*[[שלום דובער ברוד]] - [[קראון הייטס]]
}}

{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ח'''}}

חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
{{טורים|תוכן=
*[[משולם זושא אלפרוביץ']] - [[קריית גת]]
*[[אברהם שמואל בוקיעט]] - [[כפר חב"ד]]
*[[יוסף יצחק גנזבורג]] - [[נחלת הר חב"ד]]
*[[יעקב שלמה ליברמן]] - [[כפר חב"ד]]
*[[יוסף יצחק ליברוב]] - [[כפר חב"ד]] ב'
*[[מנחם מענדל גלוכובסקי]] - [[רחובות]]
*[[מנחם מענדל גרונר]] - [[קריית גת]]
*[[יהושע שלמה צירקינד]] - [[ירושלים]]
*[[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[תל אביב]]
*[[יהודה לייב פופאק]] - [[צפת]]
*[[מרדכי צבי דובראווסקי]] - [[ראשון לציון]]
*[[אברהם מרדכי קסטל]] - [[רחובות]]
*[[גבריאל מרזל]] - [[צפת]]
*[[יוסף יצחק ריבקין]] - [[כרמיאל]]
*[[יוסף יצחק דערען]] - [[פיטסבורג]]
}}

==קירובים מהרבי==

כאשר יצאו השלוחים בשנים [[תשל"ו]] תשל"ז ו[[תשל"ח]] חילק להם הרבי את כרך [[לקוטי שיחות]] י"א ([[תשל"ו]]) את כרך לקוטי שיחות י"ב (תשל"ז) ואת [[קונטרס אהבת ישראל]] ([[תשל"ח]]){{הערה|ראה לעיל בסעיפים של השלוחים הללו.}}.

השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים מהרבי שבאו לידי ביטוי במישורים שונים. הרבי הדריך את השלוחים במפורט בכל עניניהם, ודאג באמצעות באי כוחו בארץ הקודש להתעניין במצבם.

הרבי היה שולח מכתבים לשלוחים ולבני משפחותיהם ובהם היה מעודדם להכנס למשרות תורניות, ומברכם בהצלחה בשליחות{{הערה|ראה בכ"ז בספר 'השלוחים לארץ הקודש' (- הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[כפר חב"ד]] [[תש"ס]]) בשער ה'עידודים מהרבי' בהרחבה.}}.

הרבי אף שיגר מכתבי ברכה קבועים להתכנסויות של השלוחים, והחל מחג הפסח תשמ"ה, שיגר תמיכה כספית לכל אחד מהשלוחים עבור צרכי החג פעמיים בשנה, בסמיכות לחג הפסח ובסמיכות לחודש תשרי.

==איגוד השלוחים לארץ הקודש==

[[קובץ:שלוחים ארץ הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשע"ג]]]]
'''איגוד השלוחים לארץ הקודש''' הוקם על ידי הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], מהשלוחים לארץ הקודש, והוא עמד בראשו עד לפטירתו, יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

איגוד השלוחים מארגן את [[הכינוס השנתי של שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ולאורך השנים זכה שהרבי ישלח מכתבים מיוחדים בהם ביאר את ההוראה שניתן להפיק מהמיקום שנבחר לערוך בו את הכינוס.

הארגון גם מפעיל מכון הוצאה לאור של ספרים וחוברות, בראשו עמד הרב בוקיעט. במשך השנים עבדו לצידו רבנים נוספים ביניהם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].

===ספרים וחוברות בהוצאת הארגון===
{{טורים|תוכן=
*'''סיפורה של שליחות - כינוס השלוחים העשירי''', כפר חב"ד תש"נ
*'''צפת עיר הקודש''', כפר חב"ד תשנ"ז
*'''חברון עיר הקודש''' - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ט
*'''תפארת השליחות''' - כפר חב"ד תש"ס
*'''מדברי הרבי לילדי ישראל''', כפר חב"ד תש"ס
*'''השליחות לארץ הקודש''', כפר חב"ד תש"ס (מהדורה אחרונה)
*'''נזר המגיד ממעזריטש''', כפר חב"ד [[תשס"א]] (הוצאה שניה)
*'''הלכות והליכות - ההנהגה בחיי היום יום''', כפר חב"ד תשס"ב
*'''טבריה עיר הקודש''', כפר חב"ד [[תשס"ב]] (מהדורה שניה)
*'''הנהגות חסידיות בחיי היום יום''', כפר חב"ד תשס"ג
*'''המחנך והחינוך''', כפר חב"ד תשס"ד
*'''פועלי דיממא אנן''' - כפר חב"ד תשס"ד
*'''נזר התניא - לימוד התניא בעל פה''', כפר חב"ד תשס"ז
*'''נזר התניא - אמרות ופתגמים''', כפר חב"ד תשס"ח
*'''נזר התניא - תאריכים שונים''', כפר חב"ד תשס"ח
*'''נזר התניא - מאמרי הערכה''', כפר חב"ד תשס"ט
*'''מצדיקי הרבים ככוכבים''', כפר חב"ד תש"ע
*'''מצדיקי הרבים ככוכבים - נתיבים בשדה החינוך''', כפר חב"ד תשע"ד
*'''פסח חסידי''' - כפר חב"ד תשע"ד (מהדורה 13)
}}

==השלוחים כיום==
עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת [[תשל"ט]] מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.

בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את ה[[סמיכה לרבנות]] שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של [[הרבנות הראשית]] והחלו לאייש משרות רבניות שונות{{הערה|הרב [[יוסף הכט]] ב[[אילת]], הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] ב[[רמת ישי]], הרב [[יעקב רייצס]] ב[[יסוד המעלה]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] ב[[חולון]], והרב [[לוי ביסטריצקי]] ב[[צפת]].}}.

רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם{{הערה|הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] מנהל [[מכון אלטע]] ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]] ב[[חיפה]], ועוד}}, וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], הרב [[יצחק גולדברג]], [[ישראל יוסף הנדל]], ו[[יוסף יצחק גורביץ']] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], ועוד}}, וחלקם יצא לשליחות בערים שונות{{הערה|הרב [[שניאור זלמן גודמן]] ב[[אשדוד]], הרב [[יוסף קרמר]] ב[[טבריה]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] ב[[רחובות]] הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]] בכיכר המדינה צפון תל אביב והרב [[יוסף יצחק ריבקין]] ב[[כרמיאל]]}}.

למצער, חלק מהשלוחים נפטרו{{הערה|הרב [[שלום דובער שור]] מ[[ירושלים]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] מ[[ירושלים]], והרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] מ[[צפת]], והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].}}, או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות{{הערה|הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] הממלא את מקום אביו במשרת רבנות ב[[צרפת]], הרב [[שלום דובער ברוד]] שחזר ל[[קראון הייטס]] ומנהל כיום את [[1414 פרזידנט|בנין הפנימייה]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], והרב [[שלום דוכמן]] מנהל משרד [[כולל חב"ד]] בניו יורק.}}, וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים{{הערה|הרב [[נחום לוריא]] מנהל פרדס האתרוגים שהיה של חותנו והרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]] מנהל עסק יהלומים, במקביל לעיסוקו כמנהל בית חב"ד בכיכר המדינה בתל אביב וכרב בית הכנסת חב"ד שם}}.

==כינוס השלוחים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש]]}}
מאז שנת [[תשמ"א]] מקיימים השלוחים מידי שנה [[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש|כינוס שנתי]] בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.

בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו [[כינוס השלוחים העולמי]], [[כינוס השלוחות]], [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]], וכן כינוסים אזוריים נוספים.

כיום מאורגן הכינוס על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]] בראשות הרב [[יהודה לייב איידלקופ]].

==ראו גם==
*[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]
*[[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]

==לקריאה נוספת==

*'''השליחות לארץ הקודש''' - הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, [[כפר חב"ד]] [[תש"ס]].
*'''קבוצת השלוחים הראשונה''', מדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ב שבט תש"פ

==קישורים חיצוניים==
*הרב ישראל יצחק זלמנוב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/03/Hatomim%2039/index.html#p=73 אחד עשר לירושלים, אחד עשר לצפת]''' - סקירה על קבוצת השלוחים הראשונה בשנת תשל"ו, בתוך גליון [[התמים (בית משיח)]] לט, אדר ראשון תשע"ו {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/25-04-2016-13-33-37-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%95.pdf טוב לשמים וטוב לבריות]''', בתוך מוסף 'התמים' ניסן תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|*]]

משתמש:מענדול הכהן

2022-01-09T17:46:05Z

שפיץ חבד:

מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו.

למד בצעירותו בלוד, שם היה בשיעור ב' בשכנות ליוסף וואקס'- כ"ק האדמו"ר מקאטאסטראפא שליט"א,(איזה אדמור בדיוק?) וישן בחדר עם הרב מ"מ וויס' (למה נוסף לשם משפחה וייס את הגרש?) שליט"א - מקים ומשפיע ראשי בתות"ל צפת גדולה החדשה. תחת הגר"ח מישולובין שליט"א ראש ישיבה צפת חדשה ולאחמ"כ למד בישיבה בכפר.

הנני מקווה אשר אוכל לתרום רבות.
יחי אדמו"ר מה"מ ל"ה.

משתמש:מענדול הכהן

2022-01-09T17:44:45Z

שפיץ חבד:

מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו.

למד בצעירותו בלוד, שם היה בשיעור ב' בשכנות ליוסף וואקס'- כ"ק האדמו"ר מקאטאסטראפא שליט"א,(איזה אדמור בדיוק?) וישן בחדר עם הרב מ"מ וויס' (למה נוסף לשם משפחה וייס את הגרש?) שליט"א - מקים ומשפיע ראשי בתות"ל צפת גדולה החדשה. ולאחמ"כ למד בישיבה בכפר.

הנני מקווה אשר אוכל לתרום רבות.
יחי אדמו"ר מה"מ ל"ה.

משתמש:חסיד של הרבי

2022-01-09T17:41:08Z

שפיץ חבד:

{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}
<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#fefff7; -moz-border-radius:8px" >
<tr>
<td style="background-color:#fefff7">
<table cellspacing=0 style="background-color:#fefff7">
<tr>
<td valign="top" bgcolor="#fefff7" style="border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
</td>
<td width=80%></td>
</tr>
<tr>
<td colspan=2 valign="top" bgcolor="#fefff7" style=" border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 0px 10px 10px; border-width:1px; border-style:solid">
<div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''<big><big>יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!</big></big>'''</CENTER></div>
{{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|לדף שיחתי [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|לחץ כאן]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|למעבר ל'''ערכים מומלצים''' [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|לחץ כאן]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|למעבר ל'''ערכים מובחרים''' [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|לחץ כאן]]}}
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחץ כאן למעבר לסוף דף המשתמש}}
{{דמות
|שם=חסיד של הרבי
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|250px]]
|כינוי=
|תיאור=חסיד של הרבי, מוותיקי משתמשי חב"דפדיה
|תאריך לידה=יום חמישי, [[י"ב אייר]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[חב"דפדיה]], [[ארץ הקודש]]
|מקום פעילות=[[חב"דפדיה]]
|תפקידים נוספים=מלחמה במשחיתים, כתיבה בנושא היסטוריה חסידית, יצירת מיזמים
|רבותיו=
|תלמידיו=עשרות משתמשים ברחבי האתר
|חיבוריו=
|השתייכות=חב"דפדים פעילים
}}
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - אגו"ח}}
{{משתמש - ראשלצי}}
{{משתמש - מספר דפים|78}}
{{משתמש - מספר עריכות|9,231}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}
{{משתמש - דביר נגבי}
{{משתמש - הר הבית}}
{{משתמש - פעיל יפוצו}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - פינת החי}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - יודע היסטוריה}}
{{משתמש - מדוגלן}}
{{משתמש - נוסע לרבי}}
{{משתמש - מקווה}}
{{משתמש - אתר הגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
}}
<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" >
<tr>
<td style="background-color:#3A6EA5">
<table cellspacing=0 style="background-color:#3A6EA5">
<tr>
<td valign="top" bgcolor="#A6CAF0" style="border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
:'''מי אני'''
</td>
<td width=80%></td>
</tr>
<tr>
<td colspan=2 valign="top" bgcolor="#E0E8FF" style=" border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 0px 10px 10px; border-width:1px; border-style:solid">
שמי הוא '''חסיד של הרבי''', נרשמתי לחב"דפדיה ביום חמישי י"ב אייר תש"פ, לאחר שנים שערכתי באתר ללא חשבון משתמש

'''משנה חב"דפדית "על רגל אחת"''':

*[[חב"דפדיה]] צריכה להיות "אור לגויים" - הערכים בה צריכים להיות משובחים, ועדיף איכות על-פני כמות.

*ה[[מנטר]] הוא המשפץ, כותב הערכים הוא בנאי. אך יש לבדוק שהבנאי לא בונה בניין עקום מידי שיצריך את המשפץ לעבוד קשה כדי ליישרו

'''המיזמים והערכים המשמעותיים ביותר שתרמתי לאתר''':

'''1:''' המיזם [[חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)|הכחלת ערכים (תש"פ)]]{{הערה|שם=פרסום}} {{*}} '''2:''' הערך [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] ({{אייקון מובחר}}) {{*}} '''3:''' המיזם [[חב"דפדיה:עלון]]

'''מיזם חדש: כולם נרתמים!'''
[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|תשובה ניצחת לאלו אשר חרפו עקבות משיחך!]]

'''משהו לסיום''':

*[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
</td>
</tr>
</table>
</td>
<td rowspan="2" valign="top">
{|class="toc" border="1" cellpadding="2" cellspacing="0" width="250px" style="float:left; margin-right:0em; margin-top:2em; margin-bottom:5%; background:#dddddd; border-collapse:collapse;"
|-
| align=center class="toc" | '''יצירת קשר'''
|- dir="rtl"
|
<div align=right dir=rtl>
- [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|דף השיחה שלי (ציבורי)]] <br>

- דואר אלקטרוני: chasidd770@gmail.com <br>

- [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 התרומות שלי]
</div>

<div align=center dir=rtl>

'''(ערך) מומלץ: [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]'''

'''חדש ב[[חב"דפדיה]]: [[חב"דפדיה:עלון]]'''

'''מיזם חדש: [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|מיזם חירסון הפילים]]'''</div>

|}
</td>
</tr>
</table>
{{גופן|3|סתם|שלום רב לכל באי האתר היקרים מכל, חסידים מקושרים לרבינו משיחנו שליט"א שיחי' לעולם ועד. הנכם נמצאים בדף המשתמש של '''חסיד של הרבי'''.}}

{{גופן|4|נרקיס|אני מייחל להיות מעשרה העקשנים שיביאו את התגלותו '''המיידית''' של כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ. אני אוהד במיוחד את הרה"ח ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ע"ה היו"ר '''הנצחי''' של [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] ושגרירו האישי של הרבי שליט"א מה"מ ב[[ארה"ק]] ובעולם כולו.}}

{{גופן|4|נרקיס|לידע הכללי של כל באי המערכת, משתמש זה הנו יו"ר המוסדות המרכזיים של חב"דפדיה, מנכ"ל האגודה למען זכויות הבחורים, יו"ר מטה {{מונחון|חנ"ה|ראשי תיבות: חסידים נגד ההנהלה}} של אחת מישיבות תות"ל ב[[ארץ הקודש]], וחבר בארגון הג'יהאד המשיחי ד770.}}

{{גופן|4|נרקיס|מי שרוצה לשאול או לכתוב לי משהו - '''בכל עניין שהוא''' - שיכתוב לי בדף השיחה ואשמח לענות לו בעז"ה. גם אם למישהו יש ביקורת על משהו שאני כותב או לא, מוזמן לכתוב לי ע"כ בדף השיחה ובעז"ה אתקן זאת.}}

{{גופן|3|וילנא|'''להתראות בבית המקדש השלישי עוד היום; [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]! יחי המלך!}}

נ.ב. לכל השואלים למיניהם: '''לא, המשפחה שלי לא מיידנצ'יק!!'''

<big>'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
</big>

=='''{{גופן|4|סתם|קצת עליי}}'''==
נרשמתי לחב"דפדיה בזמן [[מגיפת הקורונה]] בתחילת שנת [[תש"פ]], שכמו הרבה בחורים משועממים חיפשתי מה לעשות, עד שעלה בראשי הרעיון להירשם ל[[חב"דפדיה]] - האתר האנציקלופדי האמין בתבל. עד שנרשמתי הייתי פעיל באתר מספר שנים אך לא בתור משתמש רשום.

סך הכל הוספתי לחב"דפדיה למעלה מ'''80''' ערכים, למעלה מ'''5,000''' עריכות שבהם למעלה מ'''400,000''' בתים! (להרחבה ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/מספר בתים שכתבתי בערכים|כאן]])

תחום התעניינותי שבעקבתו אף נרשמי לחב"דפדיה הוא: '''קהילות חב"ד''', (ראה דפים שיצרתי על קהילות חב"ד ב[[לונדון]], [[בולטימור]], [[לוס אנג'לס]], [[שיקגו]], [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]], [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אישי:קהילות חב"ד בארצות הברית|ועוד חזון למועד..]]) ו'''היסטוריה חסידית''' (ראה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]], [[חסידות חב"ד - סטרשלה]], [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]], [[קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק]], [[גזירת הלבוש]], וכו')..

=={{גופן|4|סתם|ציוני דרך}}==
*נוצרתי ב[[יום חמישי]], [[י"ב אייר]] [[תש"פ]], בשעה 21:53.
*ביום שישי, כ' סיון, [[תש"פ]] מלאו לי אלף עריכות. (העריכה האלף היא בערך [[האוכלוסיה החב"דית]])
*ביום ראשון, ו' תמוז [[תש"פ]] מלאו לי אלפיים עריכות (העריכה האלפיים הייתה בערך [[כרטיס משיח]])
*ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת דברים]], [[ד' אב]] [[תש"פ]] מלאו לי כחמשת-אלפים עריכות. (העריכה ה5,000 הייתה בערך [[יצחק חזן]])
*ב[[מוצאי שבת]] ומוצאי [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]] בעקבות ההוספות שהוספתי לערך שיצרתי [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] הוא הוגדל משמועתית והוצב במקום השני בגודלו בחב"דפדיה מבין הערכים האנציקלופדים(!) ומקום רביעי מבין כל 7,500 הערכים שיש באתר!
*ביום חמישי [[ח' שבט]] [[תשפ"א]] בשעה 16:30 לאחר תקופה ארוכה בה שכחתי את הסיסמה של המשתמש {{א|חסיד של הרבי}} עליתי עליה וחזרתי לכתוב ממשתמש זה! (בתקופה קשה זו ערכתי מהמשתמש ה'שגריר' {{א|חצק'ל}}{ ומגיע לו {{שכויח}} על-כך)

=={{גופן|4|סתם|החלטה טובה}}==
{{ערך מורחב|משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה}}
לקראת חודש החגים נסעתי לחצרות קודשינו לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, כשחזרתי ראיתי שבחורים מחרחרי ריב וזדון באו לאתר שוב ושוב כדי להציק להפריע ולקלקל את מנוחתם של משתמשי האתר. '''לכן באתי לעשות החלטה טובה, פרויקט חדש בחב"דפדיה: <big>כל פעם שבחורים מסכנים באים ועושים דיון בנושא שנוגע למשיח וחיי וקיים וכו' נעלה לאתר ערך הקצנתי חדש, נוסיף בענייני חיי וקיים!! נכנס בהם, וחזק. כל דיון שווה לערך חדש, הם יתעצבנו - וכמה שהם יותר יותר יתעצבנו נדע שזה יותר מפריע להם וזה יתן לנו עידוד להמשיך במעשינו ובהקצנותינו!{{הערה|כמו שאמר כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א בעניינן ההתנגדות למצבע תפילין - כל דבר שיש לו התנגדות - סימן שהוא דבר טוב, כמה שהתנגדות יותר גדולה - הדבר יותר טוב. ככה גם פה אני שמח על כך שיש דיונים כאלה בחב"דפדיה שמראים לנו שזהו רצונו של כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ושזה דבר טוב ונעלה ביותר! מי יכול עלינו?!}} חב"ד לעבודה!!!'''</big>

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!

===מיוחד: דברים שהם כתבו לי, שמראים עד כמה הם יראים ממני על-כך שאני עושה לאתר שקט מהם: (אני גאה בכל מילה כזו!)===
'''1:''' הן ראינו כי נלקחת מאתר(ם) הנכבד, ומה רבה הייתה עצבונם, על כך שנטשתם וברחת לך אל מקום אשר עין לא שזפתו. אך לזאת שמנו לב, כי מיום אשר נסעת, שקט האתר מכל המריבות שהיו בו - ואף שאר המשתמשים הצדיקים החלו נוהגים כבוד זה בזה. על כן באנו, אנו חברי המערכת והועדה המייעצת למערכת האתר, מזכיר האתר, ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, שכנתו של ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, ואף גיסתה של שכנתו של ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, חברה של אשתו של ר' שייע, גיסתה של חברתה של אשתו של ר' שייע, מרא דאתרא דכפר חב"ד וכו, לבקשך בשבעים לשון של בקשה, שתעזוב את האתר לצמיתות, למען ינוח וישקוט כבימי חופשתך. והננו להצטער, אך החלטה זו נתקבלה לאחר שבעים יום ושבעים ליל של דיונים, אשר רק בסופם הגענו אל ההחלטה הנכונה. בתקווה שתציית לדרישתנו, האנשים אשר נזכרים לעיל. איש חסיד אחד - שיחה, 08:57, א' בחשוון, ה'תשפ"ב 08:57, 7 באוקטובר 2021 (UTC) ('''נאום ראש וראשון למשחיתי האתר, שנחסם לפחות שלושה פעמים "לצמיתות" נכון לחשוון תשפ"א''') ["המריבות" אותם יצרתי הם מלחמתי במשחיתים כפי שנתן לבדוק בתרומות המשתמש שלי, ואכן זה יצר כאוס שלהם עליי '''ואני גאה בזה''' - ח.ש.ה.]

'''2:''' יש לציין שבזמן שהתחילו ההשחתות באתר כפי שמצוין בדף, נוצר יוזם המיזם, וד"ל. [מובן ופשוט שדבר זה אינו נכון, ונתן לראות דבר זה בתרומות המשתמש שלי ובגרסאות קודמות של ערכים באתר, אני הייתי חלק מרותם כותבי ערכים.. אבל מה לא עושים כדי ליצור מחלוקות?! - ח.ש.ה.]

=={{גופן|4|סתם|מדיניותי הקדושה}}==
{{ציטוט צף|... ושמחתי לקרוא החלטתו להתעסק בהפצת אור החסידות וכו'. ורק חבל על שדוחה זה לאחר זמן - בה בשעה ש"הנה זה עומד אחר כתלינו" ורק הפצת המעיינות מעכבת והיש לשער הצער של רגע אחד בגלות, או רגע אחד נוסף בזמן הגאולה, ותענוגו בו.|[[אגרות קודש]], כרך ד', אגרת א'קנ"ז [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1157.htm <small>(לחץ כאן) לצפייה במכתב</small>]|}}
{{ציטוט צף|פשוט אבדוק בחב"דפדיה, האתר שבו נעזרתי כדי להכין את דברי ההנחיה. זה כמו ויקיפדיה, אבל על חב"ד בלבד. כלומר, אם ויקיפדיה מנסה להקיף את כל הידע העולמי באשר הוא, באופן הכי רחב, '''כאן לא הולכים לרוחב אלא לעומק.''' כמה שיותר פרטני, כמה שיותר דקדקני ונוקדני, והכול על החסידות הזאת ורק עליה|[http://chabad.info/blogs/ידידיה-מאיר-כותב-על-חבדפדיה-פריק-של-יו/ מדבריו של ידידה מאיר בעיתון בשבע, פורסם ב{{חב"ד אינפו}}]|}}
#עידוד כתיבת עריכם עדיף על פני עידוד מחיקתם.
#חב"דפדיה אינו מיועד לתיירים למיניהם..
#יש איזה פתגם סיני עתיק שאומר "הטעות היא כמראה, ראית טעות? - ראית את עצמך"..
#מדיניות חב"דיה אינה יכולה להיות סלחנית כלפי [[יוסף יצחק אהרונוב|מחריביה]] [[יחזקאל סופר|ומהרסיה]] של חב"ד.
#צריך שתהיה מדיניות ברורה שכל מי שיש לו איזו שהיא השפעה על חב"דפדיה - יהיה רק אחד כזה שמאמין בנצחיות חייו של הרבי שליט"א ובהיותו [[מלך המשיח]].
#שכל אחדות איזה אשר תהיה - לא תלווה ברמיסתם של אנשי אמונו של הרבי שליט"א מה"מ, כמו אמירה מטופשת שהם "כופרים בממסד המרכזי". אלא אחדות אין פירושה אחידות, ואם הם רוצים אחדות אתנו - '''שיקבלו אותנו איך שאנחנו''', ולא יטיפו לנו מוסר מה כן טוב במה שאנחנו עושים, ומה לא טוב.
#כל אשר משמעם לו - ילך לחב"דפדיה והיא זו שתפיג את שיעמומו.
#'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

;משהו מהלב
המעלה של חב"דפדיה זה לא ב'''כמות''' אלא ב'''איכות''' ולכן דבר ראשון לפני כתיבת ערכים שגודלם הוא שתי שורות, או אפילו יותר עדיף לעסוק בעריכת הערכים הישנים ובהתאמתם לאתר חב"דפדיה, אם בהוספת קישורים, ואם בהוספת מידע, וכל ערך מה שהוא צריך! אנשים אוהבים יותר את האיכות בחב"דפדיה על-פני הכמות..

=={{גופן|4|סתם|ערכים שיצרתי}}==
{{טורים|תוכן=
{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''חצרות''' חב"ד}}}}
#{{אייקון מובחר}} [[חסידות חב"ד - סטרשלה]] {{אייקון מובחר}}
#[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''אירועים''' בחסידות}}}}
#{{אייקון מובחר}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]] {{אייקון מובחר}}
#[[קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק]]
#[[גזירת הלבוש]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מושגים''' בחסידות}}}}
#[[אהבה כרשפי אש]]
#[[אהבה כמים]]
#[[איש (תואר)]]
#[[גבר (תואר)]]
#[[אנוש (תואר)]]
#[[אין ערוך]]
#[[קרבן תודה]]
#[[טעם]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''דבר''' מלכות}}}}
#[[דבר מלכות תולדות (א')]]
#[[דבר מלכות ה' טבת]]
#[[דבר מלכות בהעלותך (ב')]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''קטעים''' בתפילה}}}}
#[[מזמור לתודה]]
#[[איזהו מקומן]]
#[[תהילים ל'|מזמור שיר]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''לבושים''' חסידיים}}}}
#[[סירטוק]]
#[[מגבעת קנייטש|קנייטש]]
#[[שטריימל]]
#[[קסקט]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מוסדות''' וארגונים}}}}
#[[מרכז מנורה (דניפרו)]]
#[[בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)]]
#[[בית הכנסת ברודצקי (קייב)]]
#[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)]]
#[[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)]]
#[[בית ליובאוויטש לונדון]]
#[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
#[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס]]
#[[מוסדות חינוך אור ליובאוויטש (כפר חב"ד)]]
#[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ערים''' ומקומות}}}}
#[[בולטימור]]
#[[שיקגו]]
#[[לוס אנג'לס]]
#[[לונדון]]
#[[נחלת מנחם]]
#[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''איש'''ים}}}}
#[[בן ציון קארף]]
#[[אברהם מיידנצ'יק]]
#[[יקותיאל יהודה מיודובניק]]
#[[דובער מנדלזון]]
#[[ירחמיאל אלפרוביץ']]
#[[עוזר אלפרוביץ']]
#[[מנחם מענדל אלפרוביץ']]
#[[יונה לבנהרץ]]
#[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)]]
#[[שמואל גרומך]]
#[[אליהו שדמי]]
#[[שמואל מרדכי נוטיק]]
#[[אליהו חביב]]
#[[שניאור זלמן מיידנצ'יק]]
#[[יצחק מאיר גרינברג]]
#[[אברהם וולף]]
#[[אלחנן יעקובוביץ']]
#[[יהונתן בנטובאיש]]
#[[ירון בר זוהר]]
#[[מנחם מענדל לזר]]
#[[נחום פרסמן]]
#[[יצחק חזן]]
#[[יששכר שלמה ביסטריצקי]]
#[[שניאור זלמן הבלין]]
#[[שמואל הבלין]]
#[[מנחם מענדל מיידנצ'יק]]
#[[לוי יצחק דוכמן]]
#[[אילן חיון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ספרים''' עלונים וגלינות}}}}
#[[ספר המצוות לרמב"ם]]
#[[נשמתא דאורייתא (עלון)]]
#[[ממתק לשבת (עלון)]]
#[[הידיעון]]
#[[ליובאוויטש (גיליון)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''דורות''' האחרונים}}}}
#[[בעלי התוספות]]
#[[פרץ מקורביל]]
#[[גאונים]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מיז'''מים}}}}
#[[חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)|הכחלת ערכים (תש"פ)]]{{הערה|שם=פרסום|[https://chabad.info/news/611859/ פרסום המיזם בחב"ד אינפו]}}{{הערה|היוצר העתיק את רוב רובו של המיזם מהמיזם שיצרתי:[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך]] באישורי}}
#[[חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית|חופשה חב"דפדית]]
#[[חב"דפדיה:עלון]]
}}
==={{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''תבנ'''יות}}}}===
{{טורים|תוכן=
#[[תבנית:משתמש - כפר חב"ד חדש|משתמש - כפר חב"ד חדש]]
#[[תבנית:משתמש - הר הבית|משתמש - הר הבית]]
#[[תבנית:משתמש - תמים|משתמש - תמים]]
#[[תבנית:משתמש - אגו"ח|משתמש - אגו"ח]]
#[[תבנית:משתמש - כיפת יחי|משתמש - כיפת יחי]]
#[[תבנית:משתמש - יחי|משתמש - יחי]]
#[[תבנית:משתמש - נגד מחיקות|משתמש - נגד מחיקות]]
#[[תבנית:משתמש - פעיל יפוצו|משתמש - פעיל יפוצו]]
#[[תבנית:משתמש - ראשלצי|משתמש - ראשלצי]]
#[[תבנית:משתמש - דביר נגבי|משתמש - דביר נגבי]]
#[[תבנית:משתמש - פינת החי|משתמש - פינת החי]]
#[[תבנית:משתמש - מאמין בחלוקה|משתמש - מאמין בחלוקה]]
#[[תבנית:כפר חב"ד]]
#[[תבנית:שכונה בכפר חב"ד]]
#[[תבנית:קראון הייטס]]
#[[תבנית:הפיצול בחב"ד]]
#[[תבנית:סוף דיון]]
#[[תבנית:בדף זה מקפידים על הנאה]]
#[[תבנית:בדף זה מקפידים על הרגש חסידי]]
#[[תבנית:חופשה חב"דפדית]]
#[[תבנית:קשר חב"די]]
#[[תבנית:משתמש - בוגר ראשלץ]]
#[[תבנית:אהבה ויראה]]
}}

=={{גופן|4|סתם|אגו"ח מיידנצ'יק}}==
'''אגודת חסידי חב"ד בארה"ק''' (או בקיצור '''אגו"ח''') היא אגודת המאגדת את כל פעילות חב"ד בישראל והיא ארגון הגג לכל שאר הארגונים. כיום חברים בארגון החברים: הרב [[שמואל גרייזמן]] (יו"ר), הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] (ס. יו"ר), הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], והרב [[נתן וולף]]. מנהל הפרוייקטים של אגו"ח הוא הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מזכיר אגו"ח הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]], ומנהל בית אגו"ח הוא הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

אגודת חסידי חב"ד בארה"ק מאגדת את הארגונים המרכזיים של חב"ד בארה"ק: [[ועדת החינוך החב"די]], [[מטה משיח בארה"ק]], [[יד לילד המיוחד]], ועוד. ארגון [[התאחדות החסידים]] הוא ארגון שנפתח על-ידי אגו"ח. כמו-כך אגו"ח מפעיל מידי שנה את הכינוס השלוחים לשלוחי חב"ד בארה"ק, ארגון מנהלים (מנוהל משנת [[תשנ"ו]]), כינוסי תורה, ועוד מאות התוועדיות וכנסים המתבצעים על-ידי שלוחות אגו"ח - ועידת החיוך החב"די (ועידת המחנכים) מטה משיח (כנס י"א ניסן, כ"ח ניסן, שבתות שכולם משיח, ערבי עיון וכו'), והתאחדות החסידים.

כמו כן אגו"ח מפעילה את הארגון הרישמי של חסידות חב"ד בישראל הפועל אצל אישי ציבור נקרא בשם [[בית חב"ד לאישי ציבור]], הארגון מופעל על-ידי אנשי אגו"ח ממשפחתו של ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק היו"ר הנצחי.

בשנים האחרונות אגו"ח בהרכבהו הנוכחי והאוטנתי זכה להיקרא בפי כל העולם כ<big>'''אגו"ח מיידנצ'יק'''</big>.

=={{גופן|4|סתם|שלוימק'ה מיידנצ'יק}}==
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|400px|ר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]], החסיד בעל מסירות הנפש, יו"ר אגו"ח הנצחי עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשמ"ד]]]]
דמות המהווה השראה עבורי הוא החסיד הדגול, יו"ר אגו"ח לנצח נצחים ר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]], כאן הביא הבאתי טעימה קטנה שבקטנה מתוך ים גדול של תיעודים של החסיד עם רבו משיחו שליט"א.

;החסיד הדגול הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר אגו"ח הנצחי ברגעים עם כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א:
<gallery>
קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|
קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg
קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png
קובץ:שליימקה.png
</gallery>

{{הערות שוליים}}
{{מעבר לתחילת הדף|צבע=ורוד|גודל=בינוני|יישור=ימין}}
<div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''יש לי עוד חשבונות משתמש: {{א|חב"ד על הזמן}}, ומשתמש {{א|חצק'ל}}, כמו כן מגיע {{שכויח}} מיוחד לבני תלמידי חביבי, הרה"ח הרה"ג ר' {{א|חצק'ל}} שליט"א שליווה אותי לאורך כל התקופה הקשה הזו בה נכסתי מענייני המשתמשים באתר, {{שכויח}}!'''</CENTER></div>

משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-12-26T11:18:19Z

שפיץ חבד:

{{DISPLAYTITLE:<span style="width:0%; font-size:100%; line-height:110%;">משתמש: </span><span style="(c): chalukat kontresim; font-family: Palatino Linotype, Book Antiqua, Palatino, serif; font-size:150%; color:#FFFF00; text-shadow:gray 0.05em 0.05em 0.0em">חלוקת קונטרסים</span>}}
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;" align=" center;"
|-
|style="(c): chalukat kontresim; padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=5>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''']]</font>
|}
__ללא_תוכן__

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - זמן הגאולה}}
{{משתמש - מדוגלן}}
{{משתמש - מפעיל מערכת}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה הינו '''[[חב"דפדיה:מפעיל מערכת|מנהל ממשק]]''' באנציקלופדיה החב"דית - [[חב"דפדיה]]
|טקסט משתמשת=
|מסגרת=#808080
|רקע=#ffbbbb
|רקע תמונה=#cceeee
|צבע טקסט=black
|תמונה=מפעילים.PNG
|גודל תמונה=35px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - מפרסם גאולה}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - דבר מלכות}}
{{משתמש - דגלון}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - 770}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - אתר הגאולה}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - צפתי}}
{{משתמש - מספר דפים|13}}
{{משתמש - פעיל יפוצו}}
}}
{{עוגן|תמונה}}
{{יישור טקסט|מרכז|לחצו על סמל האתר // הסמל האישי // על הדגל משיח // יחי אדוננו, וגלו כמה קישורים נמצאים בתמונה}}
{{#תגית:imagemap|
קובץ:משתמש חלוקת קונטרסים.png{{!}}מרכז{{!}}{{{1|600}}}px{{!}}(c): chalukat kontresim;
rect 1300 140 2150 270 [[עזרה:ברוכים הבאים]]
rect 100 240 595 850 [[משתמש:חלוקת קונטרסים]]
rect 980 350 1725 450 [[משתמש:חלוקת קונטרסים]]
rect 2880 240 3400 850 [[חב"דפדיה]]
rect 1125 720 1380 830 [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים]]
rect 830 720 920 830 {{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל|קצר2}}
rect 810 900 2685 2120 [[דגל משיח]]
rect 680 2240 2810 2380 [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
desc none
}}

{{טורים|תוכן=
===ערכים שכתבתי===
*[[דברי משיח]]
*[[ספר המאמרים פרשיות]]
*[[יומן]]
*[[הקהל]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[בנימין מאירי]]
*[[שיחה:שניאור (שם)#העברה מהערך|שניאור (שם)]] - נמחק אף שלדעתי יש חשיבות
*[[יום טוב]]
*[[תלמוד תורה לוד]]
*[[ארגון זמן הגאולה]]
*[[פלורידה]]
*[[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*[[אלעזר פרץ]]{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}

===תבניות מורכבות שהשקעתי בהם===
* [[תבנית:עץ משפחת פבזנר]]
* [[תבנית:ערך מומלץ]]
* [[תבנית:ערך מובחר]]
* [[תבנית:תחזוקה]]
* [[תבנית:גלריה]]
* [[תבנית:ניווט]]
* [[תבנית:ניווט קבוצות]]
* [[תבנית:תת קבוצה]]
* [[תבנית:MIHY1]]
* [[תבנית:פתיח שנה]]
* [[תבנית:ניווט שנים]]
* [[תבנית:הערות שוליים]]
* [[תבנית:ביאורים]]
* [[תבנית:מניין השנה]] (ותבניות הבת שלה)
* [[תבנית:רשימת מדיה]]

;בקרוב בעז"ה:
*[[משתמש:חלוקת קונטרסים/עץ משפחת ריבלין|תבנית:עץ משפחת ריבלין]]
}}

===תולדות חיי===
*ב[[י' מנחם אב]] [[תשע"ח]] - נוסדתי
*ב[[י"ב חשון]] [[תש"פ]] - 770 עריכות
*ב[[י"ט חשון]] [[תש"פ]] - 1,000 עריכות
*ב[[י"ט סיון]] [[תש"פ]] - 5,000 עריכות
*ב[[ד' תמוז]] [[תש"פ]] - מוניתי למפעיל מערכת
*ב[[י"ג תמוז]] [[תש"פ]] - 7,770 עריכות
*ב[[ט"ו תמוז]] [[תש"פ]] - פתחתי [[משתמש:חלוקה בוט|משתמש בוט]]
*ב[[כ"ה תמוז]] [[תש"פ]] - 10,000 עריכות
*ב[[ג' אלול]] [[תש"פ]] - הבוט נכנס לפעולה לאחר שקיבל הרשאות מפעיל
*ב[[ד' אלול]] [[תש"פ]] - 1,000 עריכות לבוט
*ב[[י"א אלול]] [[תש"פ]] - בעקבות פתיחת מרחב יחידה, התחלתי את [[משתמש:חלוקת קונטרסים/לוח שנה|מיזם לוח שנה]]
*ב[[י"ז אלול]] [[תש"פ]] - 5,000 עריכות לבוט
*ב[[י"ט אלול]] [[תש"פ]] - 10,000 עריכות לבוט
*ב[[י"ג תשרי]] [[תשפ"א]] - 15,000 עריכות לבוט
*ב[[כ"ד תשרי]] [[תשפ"א]] - 15,000 עריכות
*ב[[ה' טבת]] [[תשפ"א]] - 20,000 עריכות לבוט
*ב[[כ"ה שבט]] [[תשפ"א]] - סיימתי את [[משתמש:חלוקת קונטרסים/לוח שנה|מיזם לוח שנה]]
*ב[[כ"ח שבט]] [[תשפ"א]] - מוניתי למנהל ממשק
*ב[[א' אדר]] [[תשפ"א]] - 20,000 עריכות
*ב[[ה' אדר]] [[תשפ"א]] - התחלתי את [[משתמש:חלוקת קונטרסים/סדר בחב"דפדיה|פרוייקט סדר בחב"דפדיה]]
*ב[[ט' אלול]] [[תשפ"א]] - דף זה הפך ל[[מיוחד:הדפים המקושרים ביותר|דף משתמש המקושר ביותר]]
*ב[[ז' תשרי]] [[תשפ"ב]] - יצרתי את ה[[#תמונה|תמונת מפה]] הראשונה בחב"דפדיה
*ב[[י"ז טבת]] [[תשפ"ב]] - 30,000 עריכות

===מפעיל מערכת===
* '''{{דפים בקטגוריה:דפים מועמדים למחיקה}} דפים''' ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|קטגוריה:למחיקה]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|קטגוריה:חשיבות]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: הצעות לשינוי שם דף}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: הצעות לשינוי שם דף|קטגוריה:שינוי שם]]
* '''{{דפים בקטגוריה:ערכים להעברה למרחב האישי}} דפים''' ב[[:קטגוריה:ערכים להעברה למרחב האישי|קטגוריה:העברה לאישי]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: הצבעות מחיקה}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: הצבעות מחיקה|קטגוריה:הצבעות מחיקה]]
* יש '''{{גודל דף:חב"דפדיה:בקשות ממפעילים|>R|1,600}} בתים''' ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]

'''{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל|ארוך}}'''

{{יישור טקסט|שמאל|{{קטן|[[משתמש:חלוקת קונטרסים/ארגז חול|קישורים שימושיים בשבילי]]}}}}

<span
style="(c):chalukatkontresim;position:absolute;top:770px;right:-192px;z-index:-1">{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}[[קובץ:דגל משיח 2.jpg|130px|קישור=דגל משיח]]{{ש}}{{ש}}{{קטן|מחפש [[בית חב"ד|בית משיח]]?{{ש}}<u>בקר אותנו:</u>{{ש}}'''[https://www.chabadworld.net/#/home חב"ד בעולם]'''{{ש}}{{ש}}קשה לך במשהו?{{ש}}יש לך התלבטות?{{ש}}<u>היכנס עכשיו ל:</u>{{ש}}'''[https://www.igrot.com/ אתר אגרות קודש]'''{{ש}}{{ש}}מהי [[חסידות חב"ד]]?{{ש}}איך [[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]]?{{ש}}<u>לקריאה בנושא:</u>{{ש}}'''[https://www.chabad.fm/264/ חב"ד fm]'''{{ש}}{{ש}}יש לך שאלה הלכתית?{{ש}}מתבייש לשאול [[רב]]?{{ש}}<u>בקר אותנו:</u>{{ש}}'''[https://smslarav.co.il/ שו"ת סמס לרב]'''{{ש}}{{ש}}באם עדין לא הסתדרת{{ש}}צור קשר ב'''{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל|קצר2}}'''}}
</span>

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2021-12-26T09:26:59Z

שפיץ חבד:

{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].

בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{מקור}}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד) שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'.

===פעילות ציבורית===
[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]]]
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב אייזנבך על פעילותיו בעירו, {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"בית חיינו" גליון מס' 70}}.

במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חב"ד בעיר, הרב אייזנבך כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי, {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי,כי לא הובן כוונתו{{הערה|מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.}}:

{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן, בשנת [[תשנ"ב]] הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים.

כאשר הוקמה שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].

הרב אייזנבך ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, מאיר יצחק הלוי, אתו הוא מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר.

בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.

כמו כן, הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]].

בשנת תשע"ט החל לפרסם באתר [[חב"ד און ליין]] מדור בשם 'סיפורים מכלי ראשון'{{הערה|בתחילה היה מפרסם סיפורים מהרב [[מנחם מענדל פוטערפס]] שאצלו למד בישיבה}} ובו סיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]].

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח
*'''בזאת תבחנו'''-מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]]

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל, שליח הרבי ב[[אילת]]

;חתניו
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[אלעד]]
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי באילת
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת

* בנו חייל בצה שניאור איזנ... מפעיל ארגון צ"ה באילת
==קישורים חיצוניים==
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)

2021-12-21T15:58:38Z

שפיץ חבד: /* משפחתו */

[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום (עומד משמאל) ב[[חנוכת הבית]] של המבנה החדש של [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]]]]
הרב '''בנימין נחום זילברשטרום''' הוא מראשי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], מנהל [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], ומייסד ומנהל בית ההוצאה לאור 'אשל' ו'ופרצת'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי אשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום עם רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בטקס המיתוג המחודש של [[ספריית אשל]]]]
נולד בירושלים ב[[ט' אייר]] לאביו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].

בהגיעו לגיל חתונה נשא את רעייתו מרת בת שבע, בת הר' [[ישראל ליפסקר]].

לאחר החתונה שימש כמנהל הגשמי של [[שבועון כפר חב"ד]], ובשנת [[תנש"א]] הקים בהוראתו הישירה של הרבי את [[ספריית אשל]], מתוך מטרה להדפיס ספרי איכות שיתאימו גם למגזרים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, ויפיצו את מעיינות החסידות גם אליהם.

במסגרת פעילותה של הספריה ושל שבועון כפר חב"ד, הקים קווי הפצה ייעודיים לשבועונים ולספרים בכל רחבי אירופה וארצות הברית, והעניק שירות עיסקי במשך עשרות שנים לכל העיתונים הגדולים של ציבור שומרי התורה ומצוות.

בשנת [[תשנ"ה]] ייסד לזכר סבתה של רעייתו הגברת מלכה ליפסקר, את [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]] ב[[ראשון לציון]].

במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת [[תשע"ג]], פעל לתמיכתם של חסידי חב"ד בראשון לציון ברשימת ש"ס, ותמורת זאת שובץ במקום השלישי ברשימה.

==משפחתו==

*חתנו, ר' יעקב גולדברג
*חתנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע בישיבת תו"ת קריית גת
*בנו, ר' לוי יצחק זילברשטרום, שליח בשכונת הרקפות ראשון לציון
*בנו, ר' מאיר יעקב זילברשטרום, ירושלים
* בנו, הת’ יוסף ברוך זילברשטרום, יור מטה [[חנ"ה]] בישיבת תותל לוד

{{מיון רגיל:זילברשטרום, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

שיחת הגאולה

2021-12-21T15:52:52Z

שפיץ חבד: /* הוצאה לאור */

[[קובץ:עלון שיחת הגאולה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
'''שיחת ה[[גאולה]]''' הוא עלון שבועי היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. את מערכת העיתון הקים הרב [[זמרוני ציק]] ע"ה, כיום העלון בעריכת הרב [[חיים ציק]] והרב [[בן ציון פרישמן]].

==הוצאה לאור==
[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיצוב הישן של שיחת הגאולה]]
שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן ואף תוך כדי יצא הבטאון הדו-שבועי [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]] שניהם בעריכת הרב [[זמרוני זליג ציק]], ואף הוגש לרבי מספר פעמים, וזכה לעידודו של הרבי. עיתון זה זכה להיות חלוץ בנוגע לפרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח, כאשר - לדוגמא - לאחר השיחה של הרבי ב[[שבת]] [[פרשת שופטים]] [[תנש"א]] התנוססה בכותרת גליון 7 כותרת זועקת "האירועים המדהימים בשנת "[[תנש"א|אראנו נפלאות]]", מצטרפים למסקנה ברורה: יש נביא בישראל", ותחתיה הכיתוב "בימים אלה, נשמעת שוב הכרזתו של נשיא דורנו, [[הרבי שליט"א מלך המשיח|הרבי שליט"א מליובאוויטש]] "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" ותמונה גדולה של הרבי. גליון זה זכה למענה מיוחד מהרבי של "הסכמה וברכה".
[[קובץ:הרבי והגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי יוצא לאוהל ובידו השמאלית "קונטרס חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז" ובתוכו בולט העיתון שנמסר בחלוקת הדולרים.]]

מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם באנגלית, רוסית ובצרפתית, עם תוכן שונה ועורכים אחרים. העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי בתי חב"ד מקומיים. בנוסף לכך, העלון מחולק על ידי התמימים במבצע תפילין. כמו כן הוא מודפס גם בארצות הברית. העלון מופץ באלפי עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי בתי חב"ד בארץ.

ב[[חודש סיון]] [[תשע"ד]] חגג העלון את הוצאתו לאור של גיליון ה-1000.

לקראת [[שבת]] [[פרשת פנחס]] [[י"ח תמוז]] [[תש"פ]] החל העלון לצאת במתכונת חדשה, הכוללת עיצוב חדשני מבית חברת הגרפיקה Studio AG times, ונוספו בו כתבים חדשים וקבועים{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1bCYdI71cuKn7P9TQbE0qm0qv1LdUC-1f/view?usp=sharing שיחת הגאולה גליון 1300].}}. בין הכתבים נמנים הרב שלום דובער ישראלי במדור 'עיון שבועי מתורתו של משיח', הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] במדור 'ניצוצות של גאולה', הרב מנחם מענדל ליפש במדור 'נפלאות עכשיו' והרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] במדור 'אור החיים'.
=== התנגדות ===
בית דין רבני חבד הוציא מכתב אשר אוסר לקרוא את עלון שיחת הגאולה עקב אשר הוא מתחרה בעלון [[שיחת השבוע]] אשר יצא על ידי הרב אהרונוב בתשמז

באותה שנה נפתח אתר דרכו ניתן להזמין עלונים ולקבל מידע אודותם{{הערה|[https://www.sichathageula.com/ אתר שיחת הגאולה].}}.

=== הדור השביעי ===

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]] יזמו במערכת "שיחת הגאולה" הפקת עיתון בן 16 עמודים מלאי תוכן על זמננו המיוחד - [[ימות המשיח]], אותו צירפו לעיתון הישראלי הנפוץ ישראל היום. העיתון כלל מדורי תוכן רבים ומגוונים שהביאו את קולו של הרבי מלך המשיח במגוון נושאי שיח למיליוני ישראלים.

מימון ההוצאות העצומות הכרוכות בהוצאת גיליון זה נאספו על ידי קמפיין גיוס המונים שנערך שבועות מספר קודם הוצאתו לאור של העיתון.

== מדורי העלון ==
*'''דבר מערכת''' (מאת העורך) - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.
*'''חדשות טובות''' - מספר אירועים טובים שהתרחשו באותו שבוע.
*'''רעיון שבועי מתורתו של משיח''' - רעיון על פרשת שבוע מעובד על פי [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]].
*'''ניצוצות של גאולה''' - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.
*'''דבר מלך''' - קטע מה[[דבר מלכות]] השבועי בענייני גאולה ומשיח.
*'''נפלאות עכשיו''' - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]].
*'''הראש והממשלה''' - מאמר אודות עניינים שהזמן גרמא, ריבוי פעמים עוסק בנושא [[שלימות הארץ]]
*'''אור החיים''' - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי.
*'''עצה והדרכה''' - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.

לקראת [[י"א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.

== הוצאות לאור ==
*'''נפלאות עכשיו''' - סדרה בת שלושה ספרים של ליקוט סיפורי נפלאות שארעו באמצעות ה"אגרות קודש", והתפרסמו במשך השנים ב"שיחת הגאולה".
*'''כפשוטו ממש''' - סדרת ספרים של ליקוט ממאמריו של הרב [[זמרוני זליג ציק]] שהתפרסמו במשך השנים במדור "דבר המערכת"{{הערה|[https://chabad.info/news/377101/ בלעדי למשתתפי משיח בכיכר: ספרו החדש של הרב זמרוני ציק] {{אינפו}}.}}.

==קישורים חיצונים==
* [https://www.sichathageula.com/ אתר שיחת הגאולה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1x-H_iRUT1ORMrWRVgfCRh5rs3P-Z57l5 ארכיון עלוני שיחת הגאולה] לקריאה ולהורדה באתר google drive
* [http://hageula.com/call_of_salvation/sg/19924.htm סרטון לרגל השקת הגיליון] {{הגאולה}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367 "אין להכניס את שיחת הגאולה"] [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]] בקריאה שלא להכניס את העלון לבתי כנסת בכפר חב"ד באתר {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2021-12-21T13:52:16Z

שפיץ חבד: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].

בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{מקור}}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד) שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'.

===פעילות ציבורית===
[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]]]
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב אייזנבך על פעילותיו בעירו, {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"בית חיינו" גליון מס' 70}}.

במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חב"ד בעיר, הרב אייזנבך כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי, {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי,כי לא הובן כוונתו{{הערה|מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.}}:

{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן, בשנת [[תשנ"ב]] הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים.

כאשר הוקמה שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].

הרב אייזנבך ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, מאיר יצחק הלוי, אתו הוא מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר.

בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.

כמו כן, הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]].

בשנת תשע"ט החל לפרסם באתר [[חב"ד און ליין]] מדור בשם 'סיפורים מכלי ראשון'{{הערה|בתחילה היה מפרסם סיפורים מהרב [[מנחם מענדל פוטערפס]] שאצלו למד בישיבה}} ובו סיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]].

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח
*'''בזאת תבחנו'''-מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]]

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל, שליח הרבי ב[[אילת]]
* בנו, החייל בצבאות ה’ שניאור מנהל סניף צבאות ה’ באילת

;חתניו
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[אלעד]]
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי באילת
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת

==קישורים חיצוניים==
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

משתמש:אליהו ב.

2021-12-14T18:40:52Z

שפיץ חבד:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום|}}
{{תבנית:משתמש - מפרסם גאולה}}
{{תבנית:משתמש - דבר מלכות}}
{{תבנית:משתמש - 770}}
{{תבנית:משתמש - סינון חב"ד}}
{{תבנית:משתמש - צפתי}}
{{תבנית:משתמש - שליח}}
{{תבנית:משתמש - סירטוק ודגלון}}
{{משתמש - מספר דפים|166}}
}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{כתב גדול|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|כתובת המייל שלי: aa28770@gmail.com}}

=={{צבע גופן|כתום|'''קצת על עצמי'''}}==
#[[משתמש:אליהו ב./ערכים שיצרתי|{{צבע רקע|כתום|'''ערכים שיצרתי'''}}]] - מסודרים לפי נושאים ולפי סדר יצירתם.
#משתדל מאוד בעריכותיי להיות '''[[סור מרע ועשה טוב]]''', להתמקד יותר בהוספת תוכן במרחב הערכים ופחות להעיר ולדון בדפי השיחה וכדומה. בשביל זה יש את המנטרים ומפעילי המערכת.
#שעות פעילותי באתר הם בדרך כלל בשעות של [[חצי כדור התחתון]] ובדרך כלל מידי יום ביומו.
#אני מאמין מאוד ב[[חב"דפדיה]] שכבר כעת ובטח בעתיד תהיה הכלי המרכזי של מידע והיסטוריה חב"דית. מתפקידנו לפעול שאכן כך יהיה ולהשתדל שהחומר שאנו כותבים יהיה מקיף, אמין ומגובה במקורות.
#לדעתי, הקהילה של הכותבים צריכה להתרחב מעבר ל[[תמימים]] ישראלים. הקהילה שקיימת כיום באתר צריכה לתת את הדעת כיצד ניתן לגרום לכך לקרות.

{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|כתום|'''בהצלחה רבה לכולנו!'''}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|#007FFF|'''!'''}}}}

בני ברק

2021-12-14T18:27:21Z

שפיץ חבד: /* רבני חב"ד בעיר */

'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב תושביה הינם שומרי [[תורה]] ו[[מצוות]].
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
|שלוחים מרכזיים= הרב שמואל אנגלסמן, הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב חנניה קורקוס, הרב יוסף דוד הלל.
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה= 250\300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
העיר נוסדה בשנת ה'תרפ"ד על ידי קבוצת חסידים יוצאי פולין בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן אף זכה לקיים תחלופת מכתבים ארוכה עם [[הרבי]].

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]].

[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.
המינוי היה רבוי במלכמה עם הליטאים ובמיוחד [[אותו האיש]] אשר לחם אז קשות נגד הרבי וחבד ולא היה מוכן שיעמוד בבני ברק רב חבדי ובחסדי ה הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]התמנה

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

== בתי חב"ד בעיר ==
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו ביד רמה חתנו הרב מנחם מענדל קסטל.
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב יוסף דוד הלל.
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניא קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.
:מערב העיר''' - מנהל: הרב יוסף צבי פילמר.
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' אברהם יוסף גליס. כיום מתופעל על ידי ר' מנחם מענדל קסטל (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד.
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד.
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]]. במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל רק את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].

*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

*[[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' לבנים. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]).

*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".

*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב שמואל אנגלסמן ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.

*בית ספר על יסודי לבנות 'בנות חנה' שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]
==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}
[[קטגוריה:בני ברק]]

התנועה הציונית

2021-12-14T18:23:22Z

שפיץ חבד: /* דעת רבותינו */

'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.

==מקור השם==
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.

==האידאולוגיה הציונית==
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערה|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד. באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

==זרמים בציונות==
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.
*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".
*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]].
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

===הציונות הדתית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}
'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

==דעת רבותינו ==
[[קובץ:הכתב והמכתב.jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס 'הכתב והמכתב', דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש"ל)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}}
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב [[שלמה אהרון אהרונסון]] בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בארץ ישראל או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערה|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|דף קי"א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] על ידי ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים. {{ציטוטון|הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערה|כפירוש ה[[מהרש"א]]:"שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים".}}, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב"ה]] לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות|ממכתב הרבי הרש"ב{{הערה|נדפס בספר [[אור לישרים]] עמוד 57}}}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערה|ספר השיחות תש"ג.}}.

ההתנגדות לציונות נמשכה על ידי הרבי; הרבי אמר לרב [[חיים מנחם טייכטל]] לגבי אביו, רבי [[ישכר שלמה טייכטל]] מחבר הספרים "משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה", שכשיבוא ל[[ארץ ישראל]] ידפיס את כתבי אביו, ויפרסם שהוא היה {{ציטוטון|אַ ערליכער איד און ווייט פון ציונות}} (=יהודי [[ירא שמים]] ורחוק מציונות), זאת בעקבות טענות שבסוף ימיו רבי ישכר נעשה ציוני{{הערה|{{היברובוקס||הקדמת בן המחבר|53692|'''אם הבנים שמחה''', ירושלים תשע"ג|ללא|עמוד=21}}.}}.
הרבי אמר שאליו לא היה את סאטמר אנחנו הינו צריכים להפגין(דרוש מקור)

למרות זאת, הרבי אמר שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא עברו על האיסור של "[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]", משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}.

==דרכי נועם==
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיוצא בזה, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח"{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}.

ביחידות פרטית לרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] בכ"ב סיון תשכ"ז ששאל כיצד לתווך את שיטת חב"ד נגד הציונות עם דרך הקירוב של שיטת חב"ד אמר הרבי: "אמנם צריכים להיות נגד הציונות, אך את האנשים המחזיקים בה באופן אישי יש לקרב, כלומר: מקרבים כל יהודי מאחר שהוא יהודי, אך לא מקרבים יחד איתו את הציונות שבו{{הערה|שיחות קודש תשכ"ז ח"ב ע' 407. וראה תשורה פרידמן תשע"ה ע' 37.}}.

הרבי סיפר באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}

במספר הזדמנויות במענה לאלו ששאלו אודות התרחקותה של [[חב"ד]] מסממנים ציוניים שונים השיב [[הרבי]] שהנהגה זו נובעת מחשש שעל ידי הזדהות עם הציונות תיפגע הפעילות ל[[הפצת היהדות]] בחוגים שונים המתנגדים לה{{הערה|בקשר לחגיגת יום העצמאות - אגרות קודש חלק כ"א ע' כ"ח, ובאגרת מתש"מ למי שתמהה מדוע לא מניפים את דגל ישראל בתהלוכות ל"ג בעומר - קובץ 'ניצוצי אור' ע' 114}}, או משום שהדבר יפגע בפעילות חב"ד במדינות ערב השונות{{הערה|מכתב ה[[מזכירות]] מי"א ניסן תש"כ לרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] - [https://chabad.info/beis-medrash/594953/ לצילום המכתב]}}.

==פירסום הטעות שברעיון "אתחלתא דגאולה"==
{{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}
למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]". דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא על ידי משיח בלבד, ולכן כל "גאולה" שאינה על ידי משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא.
לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות{{הערה|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט"ו]], אמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"'''.

הרבי גם התבטא{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת "[[אתחלתא דגאולה]]"''' - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל" [[אגרות קודש]], אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד‏.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"[[אתחלתא דגאולה]]"!

הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – "ודווקא בכיוון שכותב". ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...

באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.

באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|1=צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}.

לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]...

עם זאת כאשר הכין ר' [[שלום דובער וולף]] [[דובר חב"ד]], ידיעה לתקשורת אודות דברי הרבי בסוגיית תיקון חוק [[מיהו יהודי]] בה כלל גם דברים שהשמיע הרבי באותה הזדמנות בשלילת האמירה שישנה כבר [[אתחלתא דגאולה]], הורה לו הרבי להשמיט את הנושא ולא להיכנס אליו והסביר זאת בכותבו: {{ציטוטון|פשוט שכוונת השידורים (והפרסום בכלל) היא: 1) שיפור '''ותיקון''' דהנ"ל 2) שזהו '''דורש זהירות''' שלא להכניס הצד שכנגד לנצחנות, מלחמה וכיוצא בזה, 3) לא לעורר התנגדות דחוגים המסכימים לתיקון זה, אבל מחולקים עם כו' בעניין אחר, על ידי שיצרפו גם זה לדרישת התיקון. מובן גם כן, שהכתיבה צריכה להיות באופן שיהיה סיכוי שידפיסוהו. וק"ל}}{{הערה|פתקים משולחנו של הרבי, ח"ג ע' 319}}.

== ראו גם ==
*[[ציונות דתית]]
*[[אתחלתא דגאולה]]
*[[יום העצמאות]]

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קריית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[[אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה.
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], '''[http://shturem.net/index.php?section=cols&id=588 הרב דרוקמן מגיב לרב שילת]''', [[ז' באייר]] [[תשס"ז]] {{שטורעם}}
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]''' {{PDF}} - מאמרים ערוכים מאת גדולי ישראל נגד השיטה הציונית, בהוצאת שלמה זלמן לאנדא ויוסף ראבינאוויץ מקאוונא, [[ורשה]], [[תר"ס]].
*הרב יצחק נפרסטק, '''[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view משנת חב"ד בענין הציונות]''', הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 125
*הרב שלמה מאייעסקי, '''[https://anash.org/the-rebbes-view-on-zionism-and-israeli-independence/ דעת רבותינו נשיאינו על הציונות]''' {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]