https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5+%D7%97%D7%91%22%D7%93 2026-04-11T23:42:32Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%27%D7%A2_%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=572274 2022-11-16T12:09:28Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כב;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]]<br /> '''ניגון התעוררות רחמים רבים''' (או '''ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב''') הוא ניגון של ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]]. מקובל שהבעש&quot;ט קודם [[הסתלקות]]ו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש&quot;ט: &quot;מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם [[מלאכים]] שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים&quot;.<br /> <br /> ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, &quot;ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה&quot;ש ת&quot;ש לה&quot;ק עמ' קלג.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר על הניגון: &quot;הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה&quot;.<br /> <br /> כמו כן הניגון החב&quot;די [[בני היכלא]], בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו&quot;ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש&quot;ט.<br /> <br /> ==חיבור ומהות הניגון==<br /> ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש&quot;ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות ת&quot;ש לה&quot;ק עמ' קלג.}}.<br /> <br /> ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום ב[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון כ&quot;ב ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קפ&quot;ג).<br /> <br /> באחד הפעמים היה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב{{הערה|1=[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] (עמ' 44)}}.<br /> <br /> == דברי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש על הניגון ==<br /> [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק &quot;אשה קשת רוח אנכי&quot;{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו &quot;ואשפוך את נפשי לפני ה'&quot;. אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא &quot;ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה&quot;, התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש&quot;ג]] עמודים 170-169.}}.<br /> <br /> ==הניגון אצל הרבי==<br /> ימים ספורים לפני [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש ב[[התוועדות]] שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ&quot;ש (לימים כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון.<br /> <br /> וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] לימד הרבי לנגן את הניגון.<br /> <br /> סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את &quot;[[קובץ כ&quot;ח סיון - יובל שנים]]&quot;. הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&amp;st=&amp;pgnum=20&amp;hilite= סיפור ההתוועדות]}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן הרב [[ראובן מטוסוב]] את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-[[770]], והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.<br /> <br /> לימים, בשנות המ&quot;מים השמיעו לרבי הקלטה של ר' [[מיכאל דבורקין]] מנגן את הניגון, והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של [[ניחו&quot;ח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * לשמיעת הניגון בביצועים שונים: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-02-Niggun-of-Reb-Michel-Zlotchever-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRNYTB3dmZCaXM/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ (ניגון כ&quot;ב)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQ0dpRVlsa1kyNjA/view?usp=sharing לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ&quot;ג)] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=441 ר' אלאור ולנר] {{* }}[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140697/jewish/Reb-Micheles-Nigun.htm ניח&quot;ח] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1753 עצם הנשמה] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/683230/ שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)]'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2778 הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו&quot;ר תולדות אהרן] {{וידפו}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&amp;st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&amp;pgnum=149&amp;hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=473101 2021-04-29T07:41:49Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{תוכן שמאל}}<br /> דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תש&quot;כ]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.<br /> <br /> '''&quot;קְבוּצֶה&quot;''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.<br /> <br /> בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד &quot;שנה תמימה&quot; - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ&quot;ש]] - &quot;קבוצה&quot;.<br /> <br /> בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב&quot;דית]] בארץ הקודש, וכיום מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 300 תלמידים בכל שנה.<br /> <br /> ==שנת הלימודים==<br /> בשנים הראשונות לקיום ה&quot;קבוצה&quot; שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל&quot;ז]]-[[תשל&quot;ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל&quot;ט]] (ח&quot;י [[מנחם אב]] [[תשל&quot;ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש&quot;מ]]), החלו תלמידי ה&quot;קבוצה&quot; לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל&quot;קבוצה&quot;, וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' אפרים וולף (מנהל תומכי תמימים כפר חב&quot;ד דאז) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.<br /> <br /> כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט&quot;ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ב==<br /> יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן|אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | בנימין מזרחי | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ד==<br /> שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין &lt;small&gt;(מלמד בת&quot;ת כפר חב&quot;ד)&lt;/small&gt; | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | ברוך קפלן | שמעון שאער | שלום שירום<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ה==<br /> חנניה יוסף אייזנבך | יהודה אלחרר | עמנואל אלטהויז | נתן אשכנזי | שמואל יחזקאל הכהן | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל (מני) וולף]] | צבי ויגלר | [[משה שלמה לויטין]] | משה מזרחי | [[חיים יהודה רבינוביץ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ו==<br /> אברהם אייזנבך | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[אברהם אלתר הבר]] | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | [[נחום זוין]] | [[רפאל נחום כהן]] | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[עמרם מלכא]] | שרגא פייטל סודקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ז==<br /> יצחק אופנר | [[גרשון בורקיס]] | מנחם חבקוק בלוי | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[אלעזר גלבשטיין]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יעקב הורוביץ]] | שלום דובער כהן | [[יהושע מונדשיין]] | [[אליעזר מזרחי]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | יששכר דוב קלויזנר<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ח==<br /> [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | נטע שלמה וילהלם | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ט==<br /> [[מאיר אהרן]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | [[אברהם גד דרוק]] | אברהם יהושע העשיל הגר | [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | שלמה רוזנברג | שמואל ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ל==<br /> [[משה מרדכי ארנשטיין]] | משה בלוי | חיים אברהם בליניצקי | חיים גדסי | [[יחיאל גולדברג]] | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | [[ישראל יוסף הנדל]] | שלמה ויגלר | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | מנשה חדד | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[ברוך לשס]] | [[שלמה זלמן מנדלסון]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] | תנחום פינסון (כפר חב&quot;ד) | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | [[קלונימוס קופצ'יק]] | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | רחמים קריספין | שלמה רוזנברג | מרדכי שטיינברג | שמואל שטרן (רחובות) | מנחם שמח<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;א==<br /> [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[זמרוני זליג ציק]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ב==<br /> [[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[משה דיקשטיין]] | [[מנחם וולפא]] | [[דובער וילנקין]] | [[צבי לידר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ג==<br /> [[יצחק גולדברג]] | [[אהרון דוב הלפרין]] | מרדכי דוד הלפרין | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | סעדיה מעטוף | ישי קלעצ'י | יהושע שארף<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ד==<br /> [[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[אברהם מנחם כהן]] | עזרא ערד<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ה==<br /> יקותיאל אלפרוביץ' | יצחק יהודה הולצמן | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | יואל ימיני | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | חיים מרדכי עקשטיין | זאב פרידמן | יהודה קליין<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ו==<br /> [[דוד אולידורט]] | [[אלעזר צבי בקשי]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | נח מעטוף | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ז==<br /> יעקב יהודה | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | אברהם סטינסלבסקי | [[הירש פרבר]] | [[יהודה פרידמן]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ט==<br /> [[יצחק אלישביץ]] | יוסף ליפא אלפרוביץ | שלמה אלפרוביץ | [[ישראל ברוך בוטמן]] | יעקב מאיר בלוי | ישכר דב בן שחר | משולם גדסי | אליעזר שלמה חסקינד | יקונט | ישראל מרדכי לישנר | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | יעקב מנדלזון | שמחה בונם פאביאן | משה שניאור | שלמה תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;מ==<br /> [[אריה גולדברג]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יצחק גרוזמן]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | צבי הלל | [[שמשון הלפרין]] | בני זכריה | שמשון ישראלי | אברהם כהן | אליהו כהן | [[ברוך לבקיבקר]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | דוד מפעי | אברהם משה | חנוך משה | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אברהם משה קוק | משה קלמן רייניץ<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;א==<br /> [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל מנחם מענדל גרוזמן | [[ישראל הרשקוביץ]] | אליעזר זלמנוב | [[משה זלמנוב]] | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | טוב מעטוף | יחזקאל מרקוביץ' | אריה פרקש | נתן נטע ציבין | אהרן קנייבסקי | מרדכי ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ב==<br /> אליצור אפרתי | מנחם מענדל גליצנשטיין | יצחק מאיר הלפרין | [[אליהו וילהלם]] | טוביה יעקובוביץ | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט | [[יעקב סינגאוי]] | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק | [[יוסף יצחק קירש]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ג==<br /> <br /> שבתאי אושקי (הרצליה) | [[אשר אייזנבך (כפר חב&quot;ד)]] | [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] | [[פרץ אוריאל בלוי]] | גולדשמיד (צפת) | שמעון גורליק (נהריה) | [[משה דב גינזבורג]] | שלום דוב גרוזמן (שליח בוינא) | צבי מאיר וינפלד | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | אלתר דובער חסקינד | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב&quot;ד) | [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב&quot;ד)|יחיאל יוסף ריבקין]] | [[חיים פרוס]] | דוד פרידמן | יוסף קוביטשעק | [[אליהו שדמי]]<br /> <br /> ==קבוצה תשד&quot;מ==<br /> <br /> פנחס טודרוס אלטהויז | [[שאול משה אליטוב]] | אברהם אלשווילי | [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | זלמן ברקוביץ | יצחק יעקב גלבשטיין | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | שמואל ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[מאיר סויסא]] | [[יהושע סגל]] | [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]] | דוד משה ערנטריי | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | משה קורנט (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | [[יוסף אריה שימענוביץ]] | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ה==<br /> חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | שלום הלל | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] |חיים ויצמן| דוד ולס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ&quot;ץ | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | [[מנחם נוימן]] | יוסף יצחק נפרסטק | יצחק סבג | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | [[אליעזר פרסיה]] | יוסף יצחק קפלן | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | [[אליעזר שמולביץ]] | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ו==<br /> יוסף אולידורט | דוד אזולאי | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | יצחק גולדשמיד | [[שניאור זלמן גורליק]] | משולם זוסיא גרינברג | עזרא כפיף | [[מרדכי מישולובין]] | [[ברוך מרגליות]] | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | [[יגאל ציפורי]] | יעקב קורנט | מנחם רייניץ | [[יעקב שוויכה]] | ברוך מרדכי סבאג<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ז==<br /> [[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה איזנבך | שמעון אייזנבך | מאיר אליטוב | [[שאול אקסלרוד]] | רפאל בכר | מנחם מענדל בלוי | יוסי בקרמן | [[דוד גבאי]] | [[אשר דייטש]] | משה הלל | אברהם הרשקופ | חיים וולף | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | מנחם וייספיש | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | יעקב טורנהיים | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | יוסי ליפקין | [[אורי מרדכי ליפש]] | אברהם לוי | שמואל לוין | [[בנימין ליפשיץ]] | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | בנימין לרר | רפאל מוריאל | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | נחום ערנטרי | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | יונה פרוס | בנציון פרידמן | [[יוסף צבי צירקוס]] | שמואל קוט | יוסף קורנט | [[אלישיב קפלון]] | זאב קפלן | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | חיים שאלט | [[יעקב שוויכה]] | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ח==<br /> יוסף יצחק הכהן אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | יהודה בוטמן | ברוך יוסף בורושנסקי | שלום דובער בלוי | שאול בן שחר | שלמה בנישתי | [[שלום דובער גוטליב]] | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | אוריאל דונל | משה דובער הלוי הבר | משה הלל | שניאור זלמן וולף | [[פנחס וישצקי]] | שחר ולנר | חיים זבדי | נחשון זכריה | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | מנחם מענדל הלוי חפר | שניאור זלמן יוזביץ | אביעזר רפאל מור יוסף | [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] | [[חנן כוחונובסקי]] | [[יגאל כספי]] | גדליה הכהן כץ | ישראל לייב ליפש | שלמה ליפש | שלמה הכהן לרר | שבתאי מיכאלשווילי | [[אלחנן ישראל מישולובין]] | גד מישלי | משה מעטוף | יעקב נקי | מיכאל סויסא | [[יוסף יצחק סלונים]] | אלעזר סלמן | פנחס סלפושניק | שמואל סננס | מנחם הכהן ערנטרוי | שמואל ערנרטוי | יואל פורסט | אברהם אבא קורנט | שמואל מנחם קליין | מיכאל קריספין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אריה רחמים | אליעזר שניאורסאהן<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ט==<br /> זאב אופנהיימר | שמחה אופנר | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]] | יגאל יצחק אצרף | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | ינאם בן ארוש | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | אהרון גליס | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | חזי גרין | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | [[ישראל הלפרין (כפר חב&quot;ד)|ישראל הלפרין]] | שניאור הניג | שגיא הר שפר | צבי הרשקוביץ | שניאור זלמן וובר | שלמה וילהלם | שחר ולנר | מנחם זוהר | יעקב זילברמן | יוסף יצחק חנזין | יוסף חרבי | שמשון טל | ישראל ניסן מור יוסף | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | יוסף יצחק יפרח | אריה כהן | פנחס כהן | מנחם מענדל לבקיבקר | צבי ליפסקר | [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | משיח מוריאל | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | מנחם מינסקי | זאב מינצברג | אברהם דוד מנדלזון | [[זלמן נוטיק]] | חיים שאול נוישטט | ניסים נחמיאס | [[ברוך סלונים]] | שמעון עמר | אריאל פז | דוד פינסקי | מרדכי פינקוביץ | עוזרי צהלון | [[חיים ציק]] | [[עוזי קפלון]] | יוסף רבינוביץ | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | מאיר רוחמקין | [[שלום בער רייכמן]] | דורון שאער | זלמן שיינברג | יוסף שיף | דובי שניאורסון<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;נ==<br /> אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | [[מנחם מענדל וילהלם]] | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | יוסף יצחק פינקוביץ | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | שמעון רבינוביץ | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;א==<br /> נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | שמעון אלמליח | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | לוי הענדל | פישל העניג | שמעון ויינר | מענדל וילהלם | עמנואל חביב | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | ברק כוכבי | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | בצלאל מזרחי | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | מרדכי מינצברג | אהרון מנגמי | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | יוסי נחשון | יוסף יצחק ניסילעוויטש | שלום דובער ניסילביץ' | אלחנן סגל | נחמן סגל | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | יעקב יוסף קופרמן | יצחק קורץ | מנחם מענדל קליין | נחמיה קפלון | מנחם מענדל קפלן | אהרן קרניאל | נועם רוט | נחום רוקח | אוריאל שחר | מרדכי שיינר | שלום שיינר<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ב==<br /> שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי |מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שלום גולדשמיד | [[זושא גורליק]] | דוד גליס | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יהודה דונין]] | מרדכי הגר | אלחנן ישראל הכהן | דב בעריש כהן הלפרין | [[מנחם מענדל הנדל]] | משה לייב ובר | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | [[נחמיה וילהלם]] | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | יהודה לייב זילברשטרום | רענן זיו | זאב זיילר | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]] | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לפקיבקר (ערד) | אברהם לרר | מענדי לויטין | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ |שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | צבי סלונים | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אהוד שמח | אשר אביעד<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ג==<br /> שמואל אייזנברג | [[יוסף יצחק אליטוב]] | ניסים אלמליח | זליג אשכנזי | משה בלוי (ערבה) | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | שמעון גופין | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | אשר גליס | [[דניאל גראבסקי]] | [[מענדי ג'רופי]] | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | [[זושא וולף]] | אלעזר וילהלם | [[נחמיה וילהלם]] | יוסף אורי וענונו | מנחם מענדל משי זהב | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | שלמה חיים ליסון | יוסף יצחק ליפסקר | בנימין לפקיבקר | אריאל מדר | משה מישולובין | שניאור זלמן ניימרק | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מענדי ג'רופימאיר סמדז'ה | שמואל הכהן סעידוב | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | נחשון פקטור | מנחם מענדל קוטנר | משה קוק (כפר-חב&quot;ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | משה אריאל הכהן רוט | מאיר רוטר | אביחי רוטשילד | איתמר שיינר<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ד==<br /> דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | [[דב אקסלרוד]] | שלום גופין | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | [[לוי יצחק הבלין]] | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | זאב דוב הלפרין | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף |משה זלמן וילנקין | [[אריה לייב כהן]] (ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]) | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה&quot;ח) | חיים דוד לאופר | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | מאיר מור יוסף | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | אהרן נמירובסקי | [[יוסף יצחק סילברמן]] | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | [[שלמה רוזנבלט]] | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ה==<br /> חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | רפאל בטשוילי | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | אייל ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | אהרן כהן | אלירם כהן | אליהו לאסקר | לוי יצחק ליפש | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[נפתלי צבי מינצברג]] | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | גרשון שנור | [[שניאור שניאורסון]]<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ו==<br /> לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | יצחק לייב כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | יוסף מיירס | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | אליסף שגיב | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ז==<br /> [[גבריאל אביכזר]] | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | אהרן דרוק | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה)]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה יהודה ליצמן | גבריאל מדר | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל]] | יעקב ניימרק | נח סוליש | לוי יצחק צירקוס | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דוב בער קניג | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ח==<br /> מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס | חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | [[משה זילברשטרום]] | יוסף זליקוביץ' | [[שניאור זלמן חביב]] | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | [[מרדכי מנדלסון]] | מרדכי אריה לייב מנדלסון | לוי יצחק מעטוף | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קעניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ט==<br /> חיים מאיר בורגן | יעקב צבי בורובסקי | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דאברוסקין]] | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | איתמר חייקין | יהודה טויטו | יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דן אלצפן מעטוף | מיכאל מאיר מעטוף | דוד עידה | נחום פינסון | יוסף יצחק פרידמן | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן]] | חיים אלימלך רבינוביץ | ניסן מענדל רופו | משה שארף | יהודה שלג | ישראל תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ס==<br /> שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גרליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | מנחם מענדל שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;א==<br /> אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה דוד אליהו רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצס | הראל שער | אסף שלמה שעתל<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ב==<br /> דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | [[שי שמעון כהן (תל ציון)|שי שמעון כהן]] | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ&quot;ח) | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | [[יוסף יצחק רוך]] | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ג==<br /> אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב&quot;ר יצחק) | שמואל אופן (ב&quot;ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | שמואל ביסטריצקי | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | גיא ברגר | מנחם מענדל גבאי | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | יוסף יצחק ויינר | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | חיים יהושע זקלס | מנחם מענדל חרבי | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | חנן דניאל טרכטנברג | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | חנוך כהן | רונן לגטיוי | יפתח יעקב לוזיה | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | שניאור זלמן ליברמן | מנחם מענדל ליברמן | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | מנחם מענדל מרגולין | שרגא מרזל | ישעיה מרנץ | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | לוי יצחק נחשון | דוד ניימרק | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | דובער פרבר | אברהם יצחק פרודנשטסקי | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | אברהם פרקש | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | ישי קלי | יהושע קעניג | מנחם מענדל קעניג | יצחק קרומבי | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | שמואל שארף | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | צמח צדק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ד==<br /> דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | שלום דוב בער ברוד | דוד גבירץ | מנחם מענדל גודמן | יוסף גולדברג | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | חנוך גכטמן | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | דורון הגי | לוי הנאו | מנחם מענדל הרשקוביץ | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי חדד | מנחם מענדל חיות | שלמה טביב | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] | דניאל כלב | [[יואל כפלין]] | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | זבולון לויוב | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | שניאור זלמן לישנר | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | שמואל ג. מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | ישראל מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי |מנחם מנדל עזאדווי דוד פולק | יצחק פורש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | שמחה פרידמן | שמחה פרידמן (צפת) | שלמה פרישמן | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | דוד קירשנזפט | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל רוחמקין | זאב רויטמן | שניאור זלמן ריינץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | ינון ששון<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ה==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמציה הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | אריה ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן אריה מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק נחשון]] | [[לוי יצחק ניסילביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מנחם מענדל פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | אריה קירשנזפט | [[גיא קנטור]] | אריה לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל אריה רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון ישראל שוורץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | [[מנחם ישראל שרון]] <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש <br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים]]<br /> מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב<br /> <br /> ;בני ברק<br /> אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ו==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | [[חיים דוד וילהלם]] | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ&quot;ץ | [[יוסף יצחק טאוב]] | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | שמואל אהרן הגר | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | [[מאיר קבקוב]] | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אלישביץ | אליהו זאב קעניג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ז==<br /> אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן הכהן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | מענדי גודמן | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | בצלאל ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | [[יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | חיים שמריהו הלוי סגל | [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | אברהם יעקב קרוגליאק | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | [[בנימין גנדל]] | עזריאל פייגין | נחום לוין | אפרים בלוי | מנחם מענדל פעווזנער<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ח==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצ'ניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | [[דוד כפלין]] | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] | אשר יהונתן נוי | [[מנחם מענדל ניסלביץ']] | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שלום אזדבא | [[מנחם מענדל אייזנבאך]] | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב&quot;צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | [[רועי מרילי]] | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שמואל זלמנוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ע==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב&quot;ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ע'ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]<br /> יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ&quot;ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה<br /> <br /> ;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | [[שמעון מאיר פרבר]] | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצס | שמחה שטיינברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שמואל אדרעי | חיים זליג אלטהויז | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ב==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי | [[נחום נפתלי בורביץ]] | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | [[אליהו דוד סנגאוי]] | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אהרן אביוב | שלמה אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ג==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | מנחם מענדל אייזנבך | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | שמואל קירש | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה&quot;ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב&quot;ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל |[[מנחם מענדל מישולובין]] | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ד==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי&quot;צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר&quot;ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר&quot;ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי&quot;י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]<br /> בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br /> <br /> ;קריות<br /> יוסף יצחק פודורובסקי<br /> <br /> ;בריסל<br /> שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ה==<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | מרדכי חיים ביגיו | מנחם מענדל בן זכרי'ה | מ&quot;מ בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי&quot;צ ברדוגו | שד&quot;ב ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | שמואל גינזבורג | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | שמעון הרשקוביץ | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טיישידלער | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי&quot;צ כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שנ&quot;ז לרנר | חיים מאירי | יצחק איתן מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי&quot;צ רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי |שולם שניאור <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> שד&quot;ב אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | שמואל חיים סיימון | אברהם יוסף שוואב | יי&quot;צ שמלה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפא' חנני' שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נרי' רידי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> חביב חיים בן-אריה<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | נתנאל קטנוב<br /> <br /> ;מכון סמיכה בריסל<br /> מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי&quot;צ מיפעי<br /> <br /> ;מכון סמיכה ביתר<br /> ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | שניאור זלמן ברוד | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב&quot;ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שד&quot;ב ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב&quot;ר י&quot;ד זהר | מנחם מענדל ב&quot;ר יי&quot;צ זהר | לוי&quot;צ זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי&quot;צ כהנא | שד&quot;ב ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | ארי' מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שנ&quot;ז ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> '''שיעור ד' - טבריה'''<br /> ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדלי'ה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר<br /> <br /> '''שיעור ג' - מגדל העמק''' <br /> אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נריה אבל | שנ&quot;ז אופנר | שד&quot;ב אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שד&quot;ב גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שנ&quot;ז כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי&quot;צ רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ו==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ&quot;ז ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ&quot;ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שנ&quot;ז מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי&quot;צ נאמן | משה נבון | שנ&quot;ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | יוסף יצחק צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | יוסף רחימי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שד&quot;ב תמרי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יי&quot;צ עסיס | לוי&quot;צ פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יי&quot;צ שאער<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | אהרון אברהם קעניג | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יי&quot;צ טורין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צ&quot;צ מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> פנחס אלימלך | שמואל מישולובין | חיים קוט | מנחם מענדל אברהם (ינוב)|יעקב קנייבסקי |מנחם מענדל פינסקי|אברהם דוד קליין|אליעזר קליין|מנחם מענדל קופרמן |ברוך קרסיק| שמואל פינסון|מנחם מענדל מלכא|אליהו לוין|מנחם מענדל רבינוביץ |אריה רבינוביץ | יעקב בק| עמנואל ווייספיש<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> לוי הבר | מענדי הבר | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר&quot;א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב |מנחם מענדל סוקניק | הרשקופ | מנחם מרוזוב | רפאל שמואל שדמי | מענדי טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ז==<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל ארי' לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכרי'ה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | ישראל ברדה | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב&quot;ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל ארי' סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br /> יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נרי' תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> קובי פרנקו<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדי' | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> נועם אלימלך בנימין | ישראל ארי' לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעי' שיינברגר | דובער דרמנקוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן גוזלי<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> יצחק לובאשבסקי<br /> <br /> ;כפר סבא<br /> דוד שוגר<br /> <br /> ;פרנקפורט<br /> שניאור זלמן שטראקס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעי' בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | ארי' זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעי' ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף ארי' שולמן | מנחם מענדל שטרסברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס |שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דובער ברונשטיין | ארי' גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | רפאל נחמן לבנוני | גור ארי' יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ח==<br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]<br /> יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלו משה גלילי | יצחק שפרא | מנחם מענדל שפירא <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | אברהם גולדשמיד | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | ארי'ה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | מנחם מענדל קורטס | ישראל ארי'ה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | אהרן יואל בייטש | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | שלום דובער אלישביץ | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | טוביה גינזבורג | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | שלמה יעקב וילהלם | חיים מאיר זלמנוב | חיים חלילי | עמרם חמו | מנחם מענדל חסקינד | רפאל נחמן טייכמן | שלום טל | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ&quot;ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן <br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> דן גולן | מיכאל גורביץ | מנחם מענדל זכריהו | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | שניאור זלמן אלפנביין | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | שמואל מישולובין | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר&quot;צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ&quot;צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא&quot;ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי<br /> <br /> ;[[אור שמחה]]<br /> ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון הכהן כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> דודי אורן | יוסף גיטלמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> דניאל עמר | שלום מורדכייב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]]<br /> בנימין הכהן סוחייק | מאיר שלמה גוטליב<br /> <br /> ;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מתיתיהו זאב אדרעי | מוישי גולדשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי | מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | אריה לייב פרידמן | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | ישראל מארק | שמעון אדג'יאשוילי | מיכאל טנג'י | מיכאל זאיאנץ | דובי סלפושניק | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | מוטי לפקיבקר | פרץ ריבקין | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | משל צדק איבגי | מנחם מענדל גולדשמיד | מנחם מענדל אופן | יוסי בק | חנניה יוסף רודרמן | מאיר רדזינר | נתי גרשוני | שרגא אורגד | אברימי ליפקין | אלקנה בית יעקב | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל הכהן כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | מנחם מענדל סלונים | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל לוי דברוסקין | אברהם הכהן דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבאום | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו<br /> <br /> ;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל | מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בן הרא&quot;ש | שניאור זלמן בן הרא&quot;ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]] <br /> שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נעם בנימין הכהן טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;פ==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל הכהן אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | מנחם מענדל בלוך | רפאל יצחק בלניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ&quot;ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסילעוויטש | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג |יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | לוי פארסט | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | מנחם מענדל ששון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שלמה בן עמי| מנחם מענדל רבינוביץ | אברהם ראס| יוסף יצחק עמר | יצחק פרץ אולידורט | חננאל טייטלבוים| אריה גלבשטיין| מנחם מענדל מרטון| שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | שניאור זלמן אדרעי | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב| יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מורדכי אלימלך מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | נתן ווגנר | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק<br /> <br /> ;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br /> אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד בועז קאשי | יונתן ששון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אליאס | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל&quot;צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br /> מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמאן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק הכהן בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרמר | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן| שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | מאיר הבר | משה פקטור | שמואל וייס<br /> <br /> ;[[ישיבת דעת רחובות|דעת]]<br /> אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]<br /> שמואל קסטיאל<br /> <br /> ==קבוצה תשפ&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br /> חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אדרי | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בלניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | לוי ינון בן שמואל | שמואל ברדה | מאור מנחם בצלאל | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | שניאור זלמן כלפון | ישראל אריה לייב ליפש | אפרים פישל מישולובין | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף יצחק פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן | מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל דונין | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד | שניאור זלמן פרלשטיין | שלום דובער גנדל | יהותן לביאני<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br /> שמעון גליצנשטיין | שלום דובער שרמן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | יהודה מזרחי | ישראל ספרונביץ | בריימן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | שלום דובער מלכיאלי | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר |ישראל בן ציון |שניאור יוסף פרטוש |מנחם מנדל קוטלר | מנחם מענדל גרוסמן | מנחם מענדל רחמים |<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br /> ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br /> מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | שלום דובער בורנשטיין | מנחם יששכר בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פרסמו | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרמר | אריה שוקרון<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל בש | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br /> לוי יצחק גרוזמן | לוי יצחק ידגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ישראל אדרעי | דב אייזנבך | מנחם מנדל אייזנבך | שמואל אלטהויז | מנחם מנדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב בטקין | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור בלינוב | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מענדל גולדשמיד| יוסף משה גופין | מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ישראל גרובסקי | יוסף דמיכובסקי | יעקב הורביץ |הגר מנחם מענדל| שאול הרשקוביץ | משה ווינפלד | מענדל וינקלר | מנחם מענדל זילבר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | יוסף חיים חדד | שלום דוב בער טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור יעקובוביץ' | אריאל כהן סעידוב | חיים ליפקין | מענדל לפידות | מענדל לרנר | יעקב יקיר מיראלשווילי | יוסף לרר | שניאור משי זהב | שלום ניבין | מענדל סודקביץ' |שמשון עיני | יוסי עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב&quot;ד) | לוי פרידמן | שניאור פרידמן | שלמה זלמן צבי פרוס | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | דב בעריש קוק | אברהם דוד קוק | שואל משה קליין | אריה קרמר | דב רבינוביץ' | שלום דובער רבינוביץ'| מענדל רוזנברג | יהושע שטרסברג | אלעזר שדמי<br /> <br /> ;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br /> יוסף יצחק אוסטוניאזוב | מנחם מענדל אלפרוביץ' | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מנחם מענדל ברנד | גרשון יענקוביץ' | לוי יצחק לפידות | אלחנן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> מענדל דין בקשי | ישראל הרשמן | אליהו ליכשטיין | דין שרון <br /> <br /> ;[[מכון ר&quot;ן]]<br /> בער חיים ארקוסין | יוסף חיים פרץ| מנחם מענדל שיטרית | ברוך משה שמאילוב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770|*]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=334672 2020-05-05T12:38:44Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: ביטול גרסה 334663 של 212.76.121.146 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[תמונה:רשימות.jpg|left|thumb|250px|שער קובץ רשימות]]<br /> ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. רובם של הכתבים נשמרו אצל הרבי ורובם לא ניתנו על ידו לפירסום, מלבד חלקים נבחרים {{הערה|ביניהם: ב[[ספר המאמרים תרס&quot;ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.}}, כשאז ציין &quot;מרשימותי&quot; או &quot;מילקוט דרשימותי&quot;.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הוציאו חלק מחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] את הרשימות שנשמרו על ידי הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במגירת שולחנו הנעולה, והוציאו אותם לאור בסדרת ספרים בשם &quot;רשימות&quot;.<br /> <br /> == חלקי הרשימות ==<br /> הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:<br /> <br /> === החלק הראשון ===<br /> * אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.<br /> <br /> * רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ב[[רשימות]], וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי [[הריי&quot;צ]], בתוכם בעיקר סיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. רשימות אלו לוקטו בספר &quot;תורת מנחם רשימת היומן&quot; שיצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה שניה ומתוקנת שלו הופיעה בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> <br /> * רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסויימים כתוב &quot;לא נאמר&quot;). חלק נכבד מסר הרבי ל[[שלום בער לוין]] כבר בשנת [[תשמ&quot;ו]] ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת &quot;[[תורת מנחם]]&quot; חלק א' ([[תשנ&quot;ג]]) בשם &quot;רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> * רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב בשנים שקודם הנשיאות, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.<br /> <br /> === החלק השני ===<br /> החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:<br /> <br /> * [[היום יום חלק שני]]: חלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].<br /> <br /> * [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה, שלחו והגיהו, ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] בקובץ [[צדי&quot;ק למלך]] ח&quot;א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> * מראי מקומות הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש&quot;ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על [[תניא]] שיוציאו לאור בקרוב.<br /> <br /> * סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס &quot;שם הגדולים&quot; לנכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכה&quot;נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה&quot;נ. באגרות קודש{{מקור}} כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול &quot;מפני אפס הפנאי&quot;.<br /> <br /> * רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], על פי בקשת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרשימה כוללת י&quot;א פרקים. יצא לאור ב[[כ&quot;ח סיוון]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> * [[הגהות לסידור אדמו&quot;ר הזקן]]: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולא פירסמם.<br /> <br /> == פירסום הרשימות ==<br /> ===לפני תשנ&quot;ד===<br /> מתחילת קיץ [[תשנ&quot;ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי&quot;ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו. <br /> <br /> רשימות אלו, לא היו חלק מחוברות ה&quot;רשימות&quot; שנמצאו במגירת הרבי - אלא שכאשר ערכו את סדרת [[אגרות קודש]], ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים. בחבילה ההיא היו כמה עמודים של &quot;רשימות&quot; וכן &quot;היום יום חלק שני&quot;. כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל הרשימות נשארו בידי עורכי האגרות. בשנת תש&quot;נ נתנו את &quot;היום יום חלק שני&quot; לרב [[פרץ בלוי]] (שפירסם אותו כהוספה למהדורת ה&quot;היום יום&quot; המתורגמת לעברית), ואת הרשימות הוציאו לאור בקובצי צדי&quot;ק למלך ובחלק א' של תורת מנחם התוועדויות, כנ&quot;ל. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה&quot;רשימות&quot; הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ט &quot;[[נתניה | מרכז החסד - מטה משיח נתניה]]&quot; ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפירסם הרבי בעצמו, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'.<br /> <br /> ===אחרי תשנ&quot;ד===<br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הוציאו חברי ועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] לאור את החוברות, והחלו לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות מדי שבוע. החוברות התפרסמו החל מחודש כסלו תשנ&quot;ה בערך עד תחלת שנת [[תש&quot;ס]]. בשל סגנונו הקצר של הרבי ברשימותיו ערכו המוציאים לאור פענוחים להבנה יתרה בנושאים הכתובים. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]], רשימת היומן).<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], הדפיס [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] כמה קטעים מהרשימות בפיענוח מחודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=109621 דיווח והחוברת הראשונה, באתר col]}}, במסגרת מבצע &quot;כתבית יהבית&quot;.<br /> <br /> ==הפולמוס בקשר להוצאתם==<br /> גילוי ופירסום הרשימות לאחר ג' תמוז תשנ&quot;ד עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.<br /> <br /> ===אסיפת אגו&quot;ח===<br /> האסיפה הראשונה{{דרושה הבהרה|&quot;הראשונה&quot; - ההיו עוד אסיפות?}} כונסה על ידי מספר חברי [[אגו&quot;ח]] ביום [[ב' אייר]] [[תשנ&quot;ה]] ליד [[770]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=110684 תמונות מהאסיפה, באתר col].}}. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו&quot;ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]], הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' יוסף ברוך פרידמן.<br /> <br /> האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מ[[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> בתחילת האסיפה הובהר שפירסום הרשימות הוא באחריות אגו&quot;ח ומטרת האסיפה מסתכמת בהידברות על אופן הדפסתם ופירסומם בלבד. בשונה מהנכתב בהזמנה לנאספים שמטרת האסיפה היא לדון &quot;הן בדבר עצם ההוצאה לאור והן בהאופנים השונים כו'&quot;{{הערה|הרב [[שלום יעקב חזן]], נדפס בקובץ [https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם] עמ' 25.}}.<br /> <br /> ===דיונים נוספים===<br /> בהמשך לאסיפת אגו&quot;ח הנזכרת התכנסו כמאתיים חסידי חב&quot;ד מ[[ארץ הקודש]]{{דרוש מקור}} וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפירסום. עד היום ישנם הנמנעים מלימוד ברשימות אלו, ומצטטים את דברי הרבי נגד לקיחת כתבים מרשותם של רבותינו נשיאנו והוצאה לאור מתורתם ללא רשות, ובפרט דברי הרבי בקשר לרשימות אלו שמהם עולה, לטענתם, כי אין רצונו לפרסמם{{הערה|מענה הרבי משנת תשמ&quot;ז : &quot;('''כנראה''' לא הדפסתי מרשימותי - לפועל) א&quot;כ לא יוסיפו זה - עד שימצאו '''בהנדפס'''&quot;.}}. בנוסף לדיון אודות הלימוד, הם טוענים שעצם הנגיעה וההוצאה של הכתבים מהמגירה, כמו עוד מאות חפצים ומכתבים אחרים אסורה בתכלית ומצטטים את דברי הרבי משנת תשמ&quot;ה שההוצאה של דברים השייכים לרבי מרשותו הופכת אותם ל&quot;פצצה חיה&quot; ואת המקום בו נמצאים למקום סכנה מוחשית עבור דייריו ועבור כל הנמצאים שם{{הערה|קובץ &quot;[https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם]&quot; ברוקלין, תשע&quot;ח, עמוד 4 ואילך.}}. טענתם העיקרית היא - שעד עצם היום הזה, הרשימות לא חזרו למקומם.<br /> <br /> כנגד זאת טוענים המצדדים בלימוד הרשימות שדברי הרבי התייחסו להדפסה שלא ברשות הגוף המוסמך להחליט בנושא שהינו [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]], ואין לערער על החלטתו. כמו כן מצטטים את דברי הרבי ב[[משפט הספרים]] שאפילו אלו שאינם מבינים ש[[הרבי הריי&quot;צ]] בחיים, ולכן לא הייתה ירושה, מבינים שהספרייה שייכת [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)| לאגו&quot;ח]], ולא לאדם פרטי, ועל סמך זה טוענים שגם ההחלטה על הרשימות ושאר החפצים של [[הרבי]] היא בסמכות אגו&quot;ח{{הערה|1=טענתם הובאה בקובץ &quot;https://drive.google.com/file/d/0B2RSCtd3E7gUZUM0VGVIZmRQbk4tWVNwWUtYMDBDQXZTemd3/view דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני&quot;, ע' 8 ואילך.}}.<br /> <br /> הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות{{הערה|המאמר נדפס שוב בקובץ &quot;[https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם]&quot; הנ&quot;ל, בע' 23 (בהשמטות קלות).}}; אך לא שלל את הפרסום, והוסיף שהוא אישית שמח ממנו. הוא אף פרסם מספר [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]] על הרשימות.<br /> <br /> == לקריאה נוספת == <br /> *הרב [[דוד פלדמן]], '''רשימו מהרשימות''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ&quot;ה]], והמשכו בגליונות חודש [[אייר]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> *הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/admur/reshimos/index.htm רשימת המנורה ושנים אוחזין] - אתר ספריית חב&quot;ד<br /> *[http://hebrewbooks.org/15776 רשימת המנורה] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/15886 הרשימות, חוברות א - י&quot;ד] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/15976 הרשימות, חוברות ט&quot;ו - מ&quot;ה] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/16020 הרשימות, חוברות קי&quot;ב - קנ&quot;ז] - היברו-בוקס<br /> * {{HebrewBooks||רשימת היומן|58881}}<br /> *'''[https://toratchabad.com/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תורת הרבי}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%97&diff=334209 2020-05-03T16:43:27Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: ביטול גרסה 334039 של 37.60.45.221 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:נקדימון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|העיתונאי שלמה נקדימון משוחח עם הרבי בחלוקת הדולרים אודות ממשלת שמיר לאחר התרגיל]]<br /> '''התרגיל המסריח''' הוא כינוי לנסיונו הכושל של מר [[שמעון פרס]] להקים ממשלה משותפת למפלגות השמאל ולציבור החרדי ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תש&quot;נ]]. <br /> <br /> ==הרקע לתרגיל==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז מר יצחק שמיר להצעת ג'יימס בייקר, מזכיר המדינה של ארצות הברית, למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט מר [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר על ידי הצבעת אי אמון של 61 ח&quot;כים ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשותו. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר וחיים הרצוג, ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל באותו זמן, הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.<br /> <br /> וכמו כן בגלל סירובו של מר יצחק שמיר לקיים את הבטחתו בתיקון החוק מיהו יהודי והבטחת שמעון פרס לקיים אותו העניקו מספר עסקני חב&quot;ד את התמיכה לפרס עם אישורים ועידודים מפורשים מהרבי לכל אורך התקופה (&quot;ת&quot;ח אזעה&quot;צ&quot;) (אם כי באחד הפעמים כתב הרבי שיכול להיות שיהיו שינויים, אבל שימשיכו לנהל המשא ומתן - וז&quot;ל: &quot;נתקבל (והקודמיו) ות&quot;ח, גם להבא ינהלו ההידברויות ע&quot;י עסקני חב&quot;ד שי' מבלי לערב ארצות הברית בזה דנוסף על אריכות הזמן בזה הרי זה נותן מקום באם יוצרכו לשינויים&quot;). <br /> <br /> לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של [[הרבי]] בבחירות שנה לפני כן) שבראשה עמד האדמו&quot;רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי&quot;ם (מתוכם גם [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב&quot;ד) יצביעו וישלימו ל61, וכתמורה הובטח למפלגת [[אגודת ישראל]] שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון,<br /> <br /> ==דעתו של הרבי==<br /> <br /> בתחילה הרבי לא התנגד למהלך שהרי ידוע מה שאמר הרבי באותו הזמן בדולרים לאליקים רובינשטיין מזכיר הממשלה דאז ואחד האנשים המקורבים לשמיר כי &quot;שמיר הפך את עורו&quot; וכבר אינו עומד איתן בדעותיו על ארץ ישראל השלמה, וכן הסכים לנסיעה לוועידת מדריד, אם כי הסתייג ואמר (למר מנחם פרוש וכן לאליקים רובינשטיין) &quot;כבר אמרתי לכם בכגון דא העניין נתון להכרעת מועצת גדולי התורה&quot; (נדפס ב&quot;הצופה&quot; באותה התקופה), וכן אישר לעסקני חב&quot;ד שדיווחו על כל המשא ומתן לאורך כל התקופה וקיבלו הסכמות ועידודים מפורשים. רק שלאחר זמן יזם אריק שרון לאחר ששמע שהרבי תומך בפרס שיחה באמצעות המזכיר ר' בנימין קליין, אליה הוא צירף את הרמנד המר הלה היה גביר מלוס אנג'לס שהרבי סמך על המילה שלו מאוד, והוא היה בר השפעה גדול על שמיר, ובאותה שיחה הוא התחייב לרבי כי הוא ערב לקח כי שמיר לא יפנה אף שעל.<br /> <br /> ולכך כשבועיים לפני המועד שקבעו לפרס להציג את הממשלה החדשה, ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש&quot;נ]] ביוזמת חברי המזכירים בהוראה מהרבי עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי עודד בן עמי (ששהה עד יום זה בוושינגטון והגיע במיוחד) ודיבר עם [[הרבי]] אודות התכנית של פרס. [[הרבי]] הביע התנגדות נחרצת לכך שתקום ממשלת שמאל על ידי שמעון פרס, והדגיש שדווקא גישתו של שמיר היא הנכונה.<br /> <br /> מיד כאשר הופצו דברים אלו של הרבי החליטו שנים מחברי הכנסת של אגודת ישראל ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]] לא להצביע עבור [[שמעון פרס]],<br /> <br /> בערב [[פסח]] [[תש&quot;נ]] כמה ימים לפני הבחירות בכנסת (לאחר שכבר החליט לא לשתף פעולה) קיבל הרב מזרחי טלפון מ[[המזכירות]] של הרבי ונמסר לו בשם [[הרבי]] כי: '&quot; זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.'<br /> <br /> וכן ב[[חג השבועות]] של אותה שנה לאחר שכבר הוקם מחדש ממשלת הימין, לאחר כשלונו של פרס. עבר מזרחי במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]] לפני [[הרבי]], והרבי אמר לו: 'שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה, (ואז הרים הרבי את שתי ידיו וחייך חיוך רחב) בכל מלחמות ישראל'.<br /> <br /> ==השלכות התרגיל==<br /> <br /> האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב&quot;ד עם מועצת גדולי התורה שטענו כי הרבי משטה בהם.<br /> <br /> ואשר על כן זימרוני ציק מבת ים הציע הצעה כי חב&quot;דתיזום כנס בכפר חב&quot;ד בו הם יודיעו כי דעתו של הרבי הייתה מלכתחילה שמיר, רק שעסקני חב&quot;ד עיוותו ודיבור בשם הרבי, המהלך היה באישור כלל העסקנים בשביל לתקן את הפגם שנוצר בשמו של הרבי בעיני כלל היהדות החרדית, רק שהם התנו זאת בכך שלא יפורסמו שמות מה שבאמת קרה רק שלפתע חצי שנה לאחר אותו כינוס מבלי כל סיבה הגיונית פתאום מפרסמים &quot;ועד רבני אנ&quot;ש&quot; שוב את החלטות הכינוס רק הפעם הם כותבים שמות ומוקיעים פה אחד את כל העסקונה הוותיקה.<br /> <br /> בעקבות האירוע בוטלה גם משרת [[דובר חב&quot;ד]] שהיתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]], ע&quot;י רבני חב&quot;ד, אם כי הרבי המשיך לשלוח לו הוראות בענייני עיתונות.<br /> <br /> מן הראוי לציין כי גם אחרי ההוקעה ע&quot;י הרבנים שלא היה לה שום קשר עם הרבי, שכן עניין זו הוא היפך השו&quot;ע שכן לא ניתנה להם אפי' זכות הדיבור, ובנוסף לכך מהמהלכים שנעשו שם מוכח שלא באו הם מהרבי כגול פיטור אותם עסקנים מארגון הגג בעוד והרבי כבר ביטל את אירגון הגג מספר שבועות קודם לכן כאשר הרבי כותב ללייבל קפלן &quot;ביטלתי אירגון הגג&quot;, ונוסף לזה לא היה שום סילוף של דעתו הק' של הרבי כמוכח מהמענות שענה הרבי לעסקנים ולמנם פרוש ולאליקים רובינשטיין, לכל א' מהעסקנים שעברו בדולרים אמר הרבי &quot;דאס איז פאר ארץ הקודש&quot;, &quot;פאר א גענצען ארץ הקודש&quot; וכיו&quot;ב, בנוסף לאחמ&quot;כ לא נתן הרבי לרבני חב&quot;ד להמשיך עם מחול השדים הזה בעוד הם רצו לפטר את כל העסקנים מכל תפקיד רשמי במוסדות מנע הרבי זאת מהם.<br /> <br /> בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי י&quot;ז [[ניסן]] חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני [[גור]] ר' אלימלך נוימן ועסקן נוסף, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מר' [[יעקב אריה אלתר|יעקב אלתר]] (בנו של [[שמחה בונם אלתר|האדמו&quot;ר מגור]]), הרבי נכנס איתם ל[[גן עדן התחתון]] ודיבר איתם כעשרים דקות בתוקף רב, בין השאר אמר להם שעומדים פה מהמזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים,<br /> <br /> להלן ציטוט קצר מהדברים: <br /> <br /> עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים וגם נתפרסם כמה וכמה פעמים במשך שנים אלה שמטעמי פקוח נפש (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן עם הערבים על דבר החזרת שטחים מארץ הקודש להערבים... ואיסור תמיכה בממשלה במנהיגיה בנוגע לאירגון והקמת ממשלה כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים, החזרת השטחים יהודה שומרון ועזה, ועוד, פקו&quot;נ דבני ישראל שליט&quot;א! ועמדתי זו לא השתנתה כלל וכלל...<br /> אסור להרשות למפלגה הנ&quot;ל להקים ממשלה אפילו לרגע אחד... <br /> ע&quot;ד שאלת כבוד מועצת גדולי התורה מעולם לא עלה בדעת מי שהוא לפגוע בכבוד ישראל בכלל ובכבוד מועגה&quot;ת שליט&quot;א. {{הערה|בית חיינו חלק א'}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59356 העיתונאי מר שלמה נקדימון] משוחח עם הרבי לאחר התרגיל המסריח ב[[חלוקת דולרים]]. יום ראשון ז' [[מנחם אב]] [[תש&quot;ן]] {{וידאו}}<br /> *אייל לוי, '''[https://chabad.info/magazine/593325/ 30 שנה לתרגיל המסריח]''', עיתון 'מעריב' פסח תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:היסטוריה כללית]]<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]<br /> [[קטגוריה:פעולות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלימות הארץ]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1&diff=333825 2020-05-01T00:02:47Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>== רקע ==<br /> עם התפתחות הקעמפים לילדי אנ&quot;ש הלכה ופחתה ההתעסקות במועדוניות של&quot;ה ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ&quot;ש בעוד מועדוניות השל&quot;ה מתבססות על בנות חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא לחינוך ילדי אנ&quot;ש, כתוצאה מדבריו, מספר תמימים שכרו רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני יהדות ובפרט גאולה ומשיח.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ הפעילות התרחבה ונקראה בשם 'אידישקייץ', בה נשלחו קבוצות של בחורים לשלוחים בכל רחבי הארץ לערוך מועדוניות של&quot;ה באיזורם.<br /> <br /> == התייסדות ==<br /> בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית אידישקייץ, הוקם בשנת תשע&quot;ט המוסד יהדודס, במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על עשרת המבצעים, הרבי, וגאולה ומשיח.<br /> <br /> כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת בית חב&quot;ד האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה מועדונים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל מועדון משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל מועדונית, במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב&quot;ד, ובהכנת תוכנית המועדוניות של יום המחרת. <br /> <br /> ==== קייטנת אקסטרים ====<br /> יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במשולב 'קייטנות אקסטרים' בגילה וראשון לציון, הקייטנה מיועדת לילדים שאינם שומרים תורה ומצוות, ופעולת כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום.<br /> <br /> גם קייטנות אלו נחלו הצלחה גדולה כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה.</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1&diff=333823 2020-04-30T23:59:06Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: יצירת דף עם התוכן &quot;=יהדודס= == רקע == עם התפתחות הקעמפים לילדי אנ&quot;ש הלכה ופחתה ההתעסקות במועדוניות של&quot;ה ברחבי א...&quot;</p> <hr /> <div>=יהדודס=<br /> == רקע ==<br /> עם התפתחות הקעמפים לילדי אנ&quot;ש הלכה ופחתה ההתעסקות במועדוניות של&quot;ה ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ&quot;ש בעוד מועדוניות השל&quot;ה מתבססות על בנות חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא לחינוך ילדי אנ&quot;ש, כתוצאה מדבריו, מספר תמימים שכרו רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני יהדות ובפרט גאולה ומשיח.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ הפעילות התרחבה ונקראה בשם 'אידישקייץ', בה נשלחו קבוצות של בחורים לשלוחים בכל רחבי הארץ לערוך מועדוניות של&quot;ה באיזורם.<br /> <br /> == התייסדות ==<br /> בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית אידישקייץ, הוקם בשנת תשע&quot;ט המוסד יהדודס, במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על עשרת המבצעים, הרבי, וגאולה ומשיח.<br /> <br /> כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת בית חב&quot;ד האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה מועדונים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל מועדון משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל מועדונית, במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב&quot;ד, ובהכנת תוכנית המועדוניות של יום המחרת. <br /> <br /> ==== קייטנת אקסטרים ====<br /> יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במשולב 'קייטנות אקסטרים' בגילה וראשון לציון, הקייטנה מיועדת לילדים שאינם שומרים תורה ומצוות, ופעולת כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום.<br /> <br /> גם קייטנות אלו נחלו הצלחה גדולה כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה.</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=333822 2020-04-30T23:56:47Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: יצירת דף עם התוכן &quot;= יהדודס = == רקע == עם התפתחות הקעמפים לילדי אנ&quot;ש הלכה ופחתה ההתעסקות במועדוניות של&quot;ה ברחבי...&quot;</p> <hr /> <div>= יהדודס =<br /> == רקע ==<br /> עם התפתחות הקעמפים לילדי אנ&quot;ש הלכה ופחתה ההתעסקות במועדוניות של&quot;ה ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ&quot;ש בעוד מועדוניות השל&quot;ה מתבססות על בנות חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא לחינוך ילדי אנ&quot;ש, כתוצאה מדבריו, מספר תמימים שכרו רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני יהדות ובפרט גאולה ומשיח.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ הפעילות התרחבה ונקראה בשם 'אידישקייץ', בה נשלחו קבוצות של בחורים לשלוחים בכל רחבי הארץ לערוך מועדוניות של&quot;ה באיזורם.<br /> <br /> == התייסדות ==<br /> בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית אידישקייץ, הוקם בשנת תשע&quot;ט המוסד יהדודס, במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על עשרת המבצעים, הרבי, וגאולה ומשיח.<br /> <br /> כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת בית חב&quot;ד האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה מועדונים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל מועדון משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל מועדונית, במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב&quot;ד, ובהכנת תוכנית המועדוניות של יום המחרת. <br /> <br /> ==== קייטנת אקסטרים ====<br /> יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במשולב 'קייטנות אקסטרים' בגילה וראשון לציון, הקייטנה מיועדת לילדים שאינם שומרים תורה ומצוות, ופעולת כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום.<br /> <br /> גם קייטנות אלו נחלו הצלחה גדולה כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה.</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=332907 2020-04-25T22:13:22Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: /* השליחות באוסטרליה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>לא יודע למה, עפעס, התמונה לא נראית לי. אולי שהמערכת שליט&quot;א תעלה חדשה? [[משתמש:הערשקא ליפמאן לעווינסאהן|עקיבא הערשקא ליפמאן הלוי לבית לעווינסאהן]]<br /> :ג&quot;א מצטרף. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::קיבלתי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::יישר כח אבל זה לא מספיק - התמונה לא מכובדת, לא רואים ברור את הרב וילישאנסקי - נשוא הערך, מוטב להחזיר את התמונה הקודמת אם כבר, או למצוא תמונה נורמלית שרואים אותו (אולי מוסר שיעור או מדבר באחד הכינוסים של מטמ&quot;ש? אבל לא תמונה שדומה למצב הנוכחי, שבקושי רואים אותו, אלא תמונה של כל הפנים ומכובדת). [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::::ועכשיו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::כל כך אוהבים לשים תמונות לא מכובדות? יערב לכם. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::::::לא הבנתי מה &quot;מכובד&quot; ומה לא, עכ&quot;פ כעת אתה בעצמך יכול לבחור תמונה ולהעלות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::הבקבוק שנראה בחזית התמונה, לא מוסיף כבוד לנשוא הערך... כדאי למצוא תמונה אחרת - אם אכן אמצא משהו אעלה בל&quot;נ. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> ::::::::ועכשיו?...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> <br /> אפי' בויקיפדיה ערך יותר מכובד. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> :נכבדהו, היום נכנסתי אליו סתם בדרך להעתיק את הקטגוריות ללנדא. בעז&quot;ה נטפל בזה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:37, 12 במרץ 2010 (UTC)<br /> ::טופל חלקית.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 16:12, 12 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> == סיום הרמב&quot;ם ==<br /> <br /> לפי הידוע לי אין הוראה מיוחדת מהרבי שהוא ינחה (הוא מנחה כי זה כבר קבוע מאז התחלה)--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 18:56, 25 בינואר 2014 (UTC)<br /> :הסרתי, עד להבאת מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ד 19:40, 25 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::ושנוזל החזיר. לכאורה, מכיוון שהשמועה הזו כבר פשטה בין החסידים, ולכאורה יש לה מקור, ובפרט שהרב וילישאנסקי מקפיד בקנאות עליה, ובינתיים למרות נסיונות שונים אף אחד לא הצליח לקחת ממנו את התפקיד. ייתכן ויש אי-דיוקים בהעברת המסורה, אך גם לדעתי אין להסיר את העובדה ובקשת המקור עד שנשמע מא' מבני המשפחה האם ידוע לו או לא. כידוע שכל בני המשפחה הם מעבירי מסורה דייקנים, וממילא מספיק שנפגוש בא' מהם כדי לאשרר או לסתור את מה שכתוב. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 23:13, 25 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::החזרתי בטעות לחלוטין. אם לא היית מספר לי, לא הייתי יודע. הייתי שמח להחזיר את זה לקדמותו כפי ששיע עשה, לולא הדיון שנתפתח כאן.<br /> :::לא יודע אם זה אומר משהו, אני מעולם לא שמעתי על הוראה כזו מהרבי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשע&quot;ד 01:27, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::גם אני לא שמעתי על כך מעולם, זה גם לא נשמע מאוד הגיוני.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:23, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::מכיון שזה לא קשה לברר, אני בעד להשאיר. אם ימחקו - אף אחד לא יעלה בדעתו לשאול. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:25, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::::ושוב, ייתכן ש&quot;זה לא נשמע מאוד הגיוני&quot; בגלל שהמסורה לא מדוייקת, אבל ייתכן מאוד שהיה משמעות כזו. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:34, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::יתכן מאוד שאינו רוצה לוותר על חזקתו כנואם של סיום הרמב&quot;ם, בשביל להכריז שם את הכרזת הקודש וכו'...<br /> :::::::אין קשר בין העובדה המוכחת שיש לו חזקה על העניין, לבין הטענה שיש הוראה על כך מהרבי. אין שום הצדקה להשאיר את המשפט, בקשת המקור הוצבה בערך כבר לפני תקופה ארוכה. (אגב, בעת לימודי בצפת, לא שמעתי על הטענה הזו) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה בשבט ה'תשע&quot;ד 07:55, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::::ביררתי. לא היה ולא נברא. מה שכן, א' מהסיבות שהוא מקפיד על כך היא מכיון שזה היה תפקידו החל מהכינוס הראשון, ונכלל בדו&quot;ח שהוכנס לרבי, וכו'. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:23, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::::::::ביררתי גם אני אצל אחד מבני המשפחה וזה רק בגלל שהוא היה מאז הכנס הראשון (כי הוא היחיד מהצפון שהיה אז)--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 15:24, 29 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::::::למי זה חשוב שהוא מנחה את הסיום, עד כדי כך שזה מופיע בפסקה 'תולדות חיים'?--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 18:13, 5 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == תמונה ==<br /> <br /> יוסי ג, כנראה באמת אין להתווכח על טעם... התמונה הקודמת אמנם לא הכי עדכנית אך מרשימה ואילו הנוכחית נדמה כאילו נרדם עוד דקה... --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 01:01, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> :א. לא ידעתי שהחלפת בכוונה. פשוט זו הייתה התמונה לפני שהחלפתי לנוכחית (בפעם שעברה - לפני כמה שבועות) וחשבתי שבטעות קישרת לקודמת. קבל התנצלות. ב. אני עדיין חושב שהתמונה הנוכחית עדיפה, אבל אם תחלוק - אני לא אתווכח (לא מופרך לשים את שתיהן - נואם במטמ&quot;ש ובכינוס בישיבה).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:37, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == אני חושב שהניסוח טיפה משונה ==<br /> <br /> את התפקיד המרכזי שלו ראש ישיבה מביאים כמעט אחרון&quot;הינו משלוחי הרבי לארץ הקודש, משפיע מרכזי בחב&quot;ד, איש חינוך דגול המשמש כראש ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת &quot; זה צריך להיות הפוך&quot;הינו משלוחי הרבי לארץ הקודש,משמש כראש ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת משפיע מרכזי בחב&quot;ד ואיש חינוך דגול&quot; אתם לא חושבים??<br /> --[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 10:14, 31 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :צודק לגמרי--[[מיוחד:תרומות/95.86.92.32|95.86.92.32]] 10:19, 31 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::מי בעד לשנות?<br /> --[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 10:24, 31 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::ברור שצריכים לשנות! אפילו בלי לשאול!--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ&quot;ז באב ה'תשע&quot;ו 11:46, 31 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> ==חיפוש==<br /> קשה לחפש את זה כתוב כאן וילשאנסקי ולדעתי רוב האנשים שמים יו&quot;ד גם אחרי הלמ&quot;ד (ולישאנקי). יש כמה אפשרויות לכתוב אבל כך לדעתי רובם כותבים.<br /> <br /> == השליחות באוסטרליה ==<br /> <br /> בערך נכתב שנסע לאוסטרליה בל&quot;ג בעוד שבשנה זאת החלו לצאת הליקוטים בלה&quot;ק וכידוע הוא היה מהמניחים. מישהו יודע שנים מדויקות יותר? [[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]], 23:13, א' באייר, ה'תש&quot;ף 23:13, 25 באפריל 2020 (IST)</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=332840 2020-04-24T15:32:36Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{בה}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:54, כ&quot;ז בניסן ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == עבודת ה' ==<br /> <br /> יישר כח גדול על הרחבותיך החשובות ביותר בערך [[עבודת השם]]. בדרך כלל נהוג בחב&quot;דפדיה למעט בציטוטים (בפרט ארוכים) ולהשתדל לכתוב את הדברים בשפה חופשית, או ללקט כמה מקורות ביחד, ולציין את המקור בהערות. אלא אם כן מדובר בציטוט חשוב מאוד להבנת הערך, וגם אז לא ארוך ולא כמה ציטוטים בזה אחר זה. בהתאם לכך, תימצתתי את הדברים בערך הנ&quot;ל. כמובן שהשתדלתי שהתוכן החשוב יישמר. לתשומת ליבך, ושוב ישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, כ&quot;ט בניסן ה'תש&quot;ף<br /> :ערכתי מעין זה גם ב[[עבודת התפילה]], מהעריכות שלך ומעריכות של משתמשים קודמים. תשתדל לשים לב לצורה האנציקלופדית ולמיעוט הציטוטים. בהצלחה רבה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:27, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==זה בסדר==<br /> לפי טביעות ידיו של לוי ישראל הוא לא חדש בחבדפדיה ומחזיק במגוון שמות רחב במיוחד כשהשם לוי הוא מאפיינו העיקרי...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:08, כ&quot;ט בניסן, ה'תש&quot;ף 22:08, 23 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> ==אזהרה==<br /> לוי ישראל היקר, אנא להתנהל בהתאם להחלטות המערכת. כפי שזכור לך הוחלט באתר בדיון של כמה משתמשים וותיקים שלא ראוי להכניס באתר רציני קישורים לאתר אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו האישיות וכו'. אנא לא להכניס אותם שוב ושוב באופן שרירותיו כמו שעשית ז&quot;ע. ראה הוזהרת.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:51, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 12:51, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :לא שמעתי על דיון כזה עד כה. נא לעשות קישור לדיון.<br /> :--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:20, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:20, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::ראה בשיחת המשתמש שלי. ובמקום אחר כתב לך חלוקת קונטרסים שהוא קיבל זאת וזו החלטת המערכת. כשאני אומר כתב לך אני לא מתכוון בהכרח לשם בו אתה משתמש כעת כפשוט.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:27, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:27, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::אין לי מושג מה זה מקום אחר בדיוק. משם לא משמע כך כלל.<br /> :::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:29, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:29, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::רגע, אולי אתה בעצמך בעל הבחור בעל האתר? אולי זה מסביר את אי ההבנה של דברים כה פשוטים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:31, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:31, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::לפי ידיעתי, אין זה לפי כללי האתר לנסות לחשוף את שם המשתמש. נראה שלך אינטרס נגד אותו אתר (שהחלטת שהוא של בחור מסויים והוא אני כמובן..) או אותו &quot;בחור&quot; שלהבנתך מפעיל את האתר. לכן את הקובע כאן סדרים שרירותיים, שלא נקבעו בשום מקום. הכר את מקומך ואת כמות המשכל שקיבלת. אם מחיקות כאלו יחזרו, ללא החלטה או הצבעה של משתמשים ותיקים, אפנה לשיע.<br /> :::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:37, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:37, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::שוב, היה בעבר דיון בנושא והתקבלה החלטה שאף נכתבה ע&quot;י חלוקת קונטרסים לאחר שביצעת שוב הכנסה שרירותית. זה שאתה מחזיק כה הרבה משתמשים (כשהעיסוק האובססיבי באותם ערכים מוכיח שזהות מפעילם אחת היא..) לא אומר שאתה יכול להיתמם ולהתעלם מהחלטה שנאמרה לך. תפנה למי שאתה רוצה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:45, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:45, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::::הוא אשר שאלתי קודם. היכן ההחלטה הזאת. בדף המשתמש שלך אין כזו החלטה.<br /> :::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:47, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:47, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::::שם מובעת דעת שניים מול אחד שבתחילה מפקפק (כשאף הוא מודה שהאתר מוזר) ולענ&quot;ד שניים מתוך שלושה הם רוב. עכ&quot;פ אמרתי שבהזדמנות אחרת הבהיר לך זאת רק שכרגע איני מוצא היכן. כתבתי לו ע&quot;כ ואני מצפה לתגובתו. אם לא אתה מפעיל האתר הרי שאני ממש מתקשה להבין כיצד לא תסכים שאתר אותו מפעיל בחור ישיבה (כך לפחות נאמר לי מפי יודעי דבר) לא ראוי לזכות לקישורים בחבדפדיה. זאת עוד לפני הדעות המוזרות (בחלקם) הכתובות בו.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:52, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:52, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::::::זה לא נקרא החלטה. אני עצמי מאוד מתעניין למשל שנושא של תפילה ולאחרונה פורסם באחד הווצאפים קישור לשם וממש נהניתי. פשוט ריכוז של המון מקורות על התפילה שהרבה מהם לא נתקלתי מעודי. חשבתי שמתאים מאוד לערך הדל שקיים בינתיים כאן (ובעז&quot;ה מישהו יקח על עצמו לערוך ולשכלל את הערך).<br /> :::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:00, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::::::מההסברים שלך בדף השיחה שלך, נראה שאתה בחור ישיבה בצפת משועמם שהחליט לנצל את זמנו ויכולותיו בחב&quot;דפדיה למלחמות אישיות שלכם בצפת (זאת לפי התיאוריות שלך על האתר). דע לך שזה ממש לא המקום לזה.<br /> ::::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:03, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:03, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::::::::אמנם לא יודע אם זה נקרא החלטה, אבל במצב הענינים בחב&quot;דפדיה שאין הרבה משתמשים, אכן נראה שדעת רוב המשתמשים שאין לקשר לאתר לא ברור ולא מוכר זה. עם זאת אני מסייג את דעתי, שזה במקרה שיש חומר ייחודי מטעם האתר, אבל כשמדובר על ליקוט חומרים חשוב מדברי רבותינו נשיאנו, כבר לא חשוב מאיזה אתר זה, מצידי שיהיה אתר האגודה להגנת נחל התנינים, העיקר שהחומר חשוב. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:18, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> נשמע הגיוני יותר.<br /> --[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:20, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:20, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :כמובן אדגיש שברוח דעתי זו פעלתי כעת בעריכותיי האחרונות בערכים [[עבודת התפילה]] ו[[משה מרדכי ארנשטיין]], אם מסקנת הדיון תשתנה, אפשר לשחזר שם.<br /> :ולשני המשתמשים שליט&quot;א, ראשית כדאי להקפיד על כתיבה ברוח ימי הספירה לתועלת כולנו, ושנית, {{הזחה}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:22, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> ::אינני יודע אם אתה מכיר את הבחור המפעיל את הבלוג הנ&quot;ל, מדובר בבחור המפרסם את מאמריו המביעים דעה במגוון נושאים ומרשה לעצמו להתבטא ולחלוק על משפיעים בישיבה וגם ר' מענדל זכה לביקורת ממנו... רבני הישיבה דיברו מספר פעמים נגד הדפים הנ&quot;ל וראש הישיבה גם אסר עליו להדפיסם, ככה שלצרף קישור לאתר הינו מושלל בתכלית (לפחות אצלי). [[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]], 14:50, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:50, 24 באפריל 2020 (IST) <br /> :::מצטרף לדעת הרב קרייזי שליט&quot;א. הגיגים - אין מקומם בחב&quot;דפדיה, גם אם הם התפרסמו מפי חבר הנהלת חב&quot;דפדיה וההוגה הראשי של חסידי חב&quot;ד בדור השביעי הרש&quot;י חזן שליט&quot;א, ו{{מונחון|בבטאון הרישמי של חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|בית משיח}}. מידע אנציקלופדי - מקומו בחב&quot;דפדיה, גם אם מי שביצע את העבודה האנציקלופדי עשה זאת {{מונחון|בעמקי הקליפות|ויקיפדיה}} מבלי שהכריז קודם יחי אדוננו ומבלי שכיוון לזרז את קבלת פני משיח בפועל ממש... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:43, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 15:43, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::אם מדובר בציטוטים אפשר לשים את הרלוונטיים בערך אין צורף לקשר לאתר מעין הנ&quot;ל. [[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]], 16:32, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 16:32, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> == הרב ארנשטיין ==<br /> <br /> סתם דרך אגב. אני גם כתבתי משהו אחרי פטירתו הכואבת, אבל לא קישרתי לזה מכאן... חריג לקשר למאמרי דעה והתוועדויות וכד', אולי במקרה של מאמרים חשובים ביותר ממשפיעים בולטים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:28, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> אולי תצרף כאן קישור למה שכתבת?<br /> --[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:30, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:30, 24 באפריל 2020 (IST)</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=332832 2020-04-24T13:50:59Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{בה}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:54, כ&quot;ז בניסן ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == עבודת ה' ==<br /> <br /> יישר כח גדול על הרחבותיך החשובות ביותר בערך [[עבודת השם]]. בדרך כלל נהוג בחב&quot;דפדיה למעט בציטוטים (בפרט ארוכים) ולהשתדל לכתוב את הדברים בשפה חופשית, או ללקט כמה מקורות ביחד, ולציין את המקור בהערות. אלא אם כן מדובר בציטוט חשוב מאוד להבנת הערך, וגם אז לא ארוך ולא כמה ציטוטים בזה אחר זה. בהתאם לכך, תימצתתי את הדברים בערך הנ&quot;ל. כמובן שהשתדלתי שהתוכן החשוב יישמר. לתשומת ליבך, ושוב ישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, כ&quot;ט בניסן ה'תש&quot;ף<br /> :ערכתי מעין זה גם ב[[עבודת התפילה]], מהעריכות שלך ומעריכות של משתמשים קודמים. תשתדל לשים לב לצורה האנציקלופדית ולמיעוט הציטוטים. בהצלחה רבה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:27, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==זה בסדר==<br /> לפי טביעות ידיו של לוי ישראל הוא לא חדש בחבדפדיה ומחזיק במגוון שמות רחב במיוחד כשהשם לוי הוא מאפיינו העיקרי...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:08, כ&quot;ט בניסן, ה'תש&quot;ף 22:08, 23 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> ==אזהרה==<br /> לוי ישראל היקר, אנא להתנהל בהתאם להחלטות המערכת. כפי שזכור לך הוחלט באתר בדיון של כמה משתמשים וותיקים שלא ראוי להכניס באתר רציני קישורים לאתר אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו האישיות וכו'. אנא לא להכניס אותם שוב ושוב באופן שרירותיו כמו שעשית ז&quot;ע. ראה הוזהרת.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:51, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 12:51, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :לא שמעתי על דיון כזה עד כה. נא לעשות קישור לדיון.<br /> :--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:20, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:20, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::ראה בשיחת המשתמש שלי. ובמקום אחר כתב לך חלוקת קונטרסים שהוא קיבל זאת וזו החלטת המערכת. כשאני אומר כתב לך אני לא מתכוון בהכרח לשם בו אתה משתמש כעת כפשוט.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:27, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:27, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::אין לי מושג מה זה מקום אחר בדיוק. משם לא משמע כך כלל.<br /> :::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:29, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:29, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::רגע, אולי אתה בעצמך בעל הבחור בעל האתר? אולי זה מסביר את אי ההבנה של דברים כה פשוטים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:31, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:31, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::לפי ידיעתי, אין זה לפי כללי האתר לנסות לחשוף את שם המשתמש. נראה שלך אינטרס נגד אותו אתר (שהחלטת שהוא של בחור מסויים והוא אני כמובן..) או אותו &quot;בחור&quot; שלהבנתך מפעיל את האתר. לכן את הקובע כאן סדרים שרירותיים, שלא נקבעו בשום מקום. הכר את מקומך ואת כמות המשכל שקיבלת. אם מחיקות כאלו יחזרו, ללא החלטה או הצבעה של משתמשים ותיקים, אפנה לשיע.<br /> :::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:37, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:37, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::שוב, היה בעבר דיון בנושא והתקבלה החלטה שאף נכתבה ע&quot;י חלוקת קונטרסים לאחר שביצעת שוב הכנסה שרירותית. זה שאתה מחזיק כה הרבה משתמשים (כשהעיסוק האובססיבי באותם ערכים מוכיח שזהות מפעילם אחת היא..) לא אומר שאתה יכול להיתמם ולהתעלם מהחלטה שנאמרה לך. תפנה למי שאתה רוצה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:45, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:45, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::::הוא אשר שאלתי קודם. היכן ההחלטה הזאת. בדף המשתמש שלך אין כזו החלטה.<br /> :::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:47, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:47, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::::שם מובעת דעת שניים מול אחד שבתחילה מפקפק (כשאף הוא מודה שהאתר מוזר) ולענ&quot;ד שניים מתוך שלושה הם רוב. עכ&quot;פ אמרתי שבהזדמנות אחרת הבהיר לך זאת רק שכרגע איני מוצא היכן. כתבתי לו ע&quot;כ ואני מצפה לתגובתו. אם לא אתה מפעיל האתר הרי שאני ממש מתקשה להבין כיצד לא תסכים שאתר אותו מפעיל בחור ישיבה (כך לפחות נאמר לי מפי יודעי דבר) לא ראוי לזכות לקישורים בחבדפדיה. זאת עוד לפני הדעות המוזרות (בחלקם) הכתובות בו.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:52, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 13:52, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::::::זה לא נקרא החלטה. אני עצמי מאוד מתעניין למשל שנושא של תפילה ולאחרונה פורסם באחד הווצאפים קישור לשם וממש נהניתי. פשוט ריכוז של המון מקורות על התפילה שהרבה מהם לא נתקלתי מעודי. חשבתי שמתאים מאוד לערך הדל שקיים בינתיים כאן (ובעז&quot;ה מישהו יקח על עצמו לערוך ולשכלל את הערך).<br /> :::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:00, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> ::::::::::מההסברים שלך בדף השיחה שלך, נראה שאתה בחור ישיבה בצפת משועמם שהחליט לנצל את זמנו ויכולותיו בחב&quot;דפדיה למלחמות אישיות שלכם בצפת (זאת לפי התיאוריות שלך על האתר). דע לך שזה ממש לא המקום לזה.<br /> ::::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:03, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:03, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :::::::::::אמנם לא יודע אם זה נקרא החלטה, אבל במצב הענינים בחב&quot;דפדיה שאין הרבה משתמשים, אכן נראה שדעת רוב המשתמשים שאין לקשר לאתר לא ברור ולא מוכר זה. עם זאת אני מסייג את דעתי, שזה במקרה שיש חומר ייחודי מטעם האתר, אבל כשמדובר על ליקוט חומרים חשוב מדברי רבותינו נשיאנו, כבר לא חשוב מאיזה אתר זה, מצידי שיהיה אתר האגודה להגנת נחל התנינים, העיקר שהחומר חשוב. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:18, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> נשמע הגיוני יותר.<br /> --[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:20, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:20, 24 באפריל 2020 (IST)<br /> :כמובן אדגיש שברוח דעתי זו פעלתי כעת בעריכותיי האחרונות בערכים [[עבודת התפילה]] ו[[משה מרדכי ארנשטיין]], אם מסקנת הדיון תשתנה, אפשר לשחזר שם.<br /> :ולשני המשתמשים שליט&quot;א, ראשית כדאי להקפיד על כתיבה ברוח ימי הספירה לתועלת כולנו, ושנית, {{הזחה}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:22, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> ::אינני יודע אם אתה מכיר את הבחור המפעיל את הבלוג הנ&quot;ל, מדובר בבחור המפרסם את מאמריו המביעים דעה במגוון נושאים ומרשה לעצמו להתבטא ולחלוק על משפיעים בישיבה וגם ר' מענדל זכה לביקורת ממנו... רבני הישיבה דיברו מספר פעמים נגד הדפים הנ&quot;ל וראש הישיבה גם אסר עליו להדפיסם, ככה שלצרף קישור לאתר הינו מושלל בתכלית (לפחות אצלי). [[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]], 14:50, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:50, 24 באפריל 2020 (IST) <br /> == הרב ארנשטיין ==<br /> <br /> סתם דרך אגב. אני גם כתבתי משהו אחרי פטירתו הכואבת, אבל לא קישרתי לזה מכאן... חריג לקשר למאמרי דעה והתוועדויות וכד', אולי במקרה של מאמרים חשובים ביותר ממשפיעים בולטים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:28, ל' בניסן ה'תש&quot;ף<br /> אולי תצרף כאן קישור למה שכתבת?<br /> --[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:30, ל' בניסן, ה'תש&quot;ף 14:30, 24 באפריל 2020 (IST)</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=330554 2020-03-30T21:31:46Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>[[קובץ: יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]<br /> הרב '''יואל כהן''' (יליד שנת [[תר&quot;צ]]), נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] וכיהן כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים ב[[חב&quot;ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' יואל נולד ב[[ט&quot;ז שבט]] [[תר&quot;צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].<br /> בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: &quot;מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?&quot; ענה הילד יואל: &quot;זה הרבי של כל הרביים&quot;. הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע &quot;יש לך ילד מיוחד תשמור על הבן שלך&quot;.<br /> <br /> כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה אתה שוקולד בין כל הילדים.<br /> <br /> ==בארץ הקודש==<br /> <br /> בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].<br /> <br /> במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל בחסידות ר' [[משה גוראריה]] ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בלזינסקי ועוד מזקני החסידים, ואף מאחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].<br /> <br /> בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ&quot;ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פונביז']] ר' יואל סירב לשמוע הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב בערל פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפונביז סירב לשמוע כלל על הליכה ללמוד בישיבה לא חב&quot;דית. <br /> <br /> ר' יואל ביקש מהרבי הקודם מספר פעמים לבא ל 770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט הרבי הסכים לו, מיד סידר הניירת והתכונן לנסוע.<br /> <br /> ב[[י&quot;א שבט]] [[תש&quot;י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרבי הריי&quot;צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי&quot;צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשי&quot;ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> הרב כהן מתוקף מעמדו הנכבד והבלתי מעורער בשכונת המלך נוהג להביע את דעתו בין השאר גם בעניני עסקנות והנהגת הקהילה הקראונהיטסית. כך לדוגמא עת געשה השכונה וסערה בפרשייה הידועה עם עסקן פלוני, היה אז ר יואל מראשי המוקיעים וממובילי המאבק נגד העסקן. <br /> <br /> זכה לקבל מענות מכ&quot;ק אדמו&quot;ר בהם עודדו על פעולותיו העסקניות והציבוריות.<br /> <br /> ===מסעות בקרב גדולי תורה===<br /> בשנות הסמ&quot;ך ועי&quot;ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו&quot;רים בציבור החרדי הלטאי והחסידי.<br /> <br /> המסע על פי עצת כמה עסקני חב&quot;ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.<br /> <br /> בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו&quot;ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו&quot;ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו&quot;ר מבעלזא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר&quot;מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.<br /> <br /> ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.<br /> <br /> ==פעילותו התורנית==<br /> ===חוזר===<br /> [[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]<br /> <br /> מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונתיו המעולים, והתחיל להניח את השיחות של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי מהורש&quot;ב התפעלו מכחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים, והרבי קיבלו כחוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו. <br /> <br /> ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י&quot;א שבט]] [[תשי&quot;א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין &quot;[[הנחה]]&quot; מ[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי&quot;ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ&quot;ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.<br /> <br /> ===ועד להפצת חסידות===<br /> {{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש&quot;א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.<br /> <br /> ===לקוטי שיחות===<br /> {{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}<br /> בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיהה אתה שיחות, אבל דורש עריכה מקיפה לפני שיעלו על מכבש הדפוס, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש&quot;י, שאותם התחיל הרבי להגיד לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.<br /> בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים. <br /> <br /> ===[[מאמרים מוגהים]]===<br /> {{להשלים}}<br /> כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ&quot;ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].<br /> <br /> ===ספר הערכים===<br /> [[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]<br /> {{ערך מורחב|ספר הערכים}}<br /> בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב&quot;ד]]. אותה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], גם הוא מה'[[חוזרים]]' של הרבי מלך המשיח.<br /> <br /> עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שוקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.<br /> <br /> ===משפיע ומחנך===<br /> תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח&quot;כ בישיבה ב 770. <br /> <br /> [[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|thumb|left|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]<br /> ר' יואל משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|}}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-[[770]]{{הערת שוליים|אך יש לציין שבהתוועדויות הצוות ב[[חנוכה]] הוא נמצא.}}). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב&quot;ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי]].<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרת התקרבו אלפי לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]]. <br /> <br /> בין מקורביו המפורסמים הם ר' [[מענדל וכטר]] ותלמידיו.<br /> <br /> במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ===בעל מנגן===<br /> ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב&quot;ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.<br /> <br /> בכל התוועדיות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.{{ש}}<br /> בשנות הי' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.<br /> <br /> ===סיפורי חסידים===<br /> [[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע&quot;ח]]<br /> ר' יואל הינו ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים, רבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונוהג לספרם בהתוועדיות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.<br /> <br /> וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו קירשנבוים]].<br /> <br /> ===דעותיו===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]‏‏.<br /> לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק &quot;[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]&quot;). ר' יואל מחזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב&quot;ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.<br /> <br /> למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, מחוץ לחב&quot;ד כלל, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]] וכי [[הרבי]] [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> * '''[[ספר הערכים - חב&quot;ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]]9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> * ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס&quot;ה]]. על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.<br /> * '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.<br /> * '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.<br /> * '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]<br /> * '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> * '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על-ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ב]].<br /> * '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת [[מעיינות]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]<br /> * '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]<br /> *'''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע&quot;ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]<br /> * '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י&quot;ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע&quot;ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]<br /> *'''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]]. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.<br /> *'''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס&quot;ג.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין &quot;תחיינו&quot; גליון מס' 3, י' שבט תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב&quot;ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}} <br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69786 &quot;משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות&quot;] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר&quot;ח כסלו [[תשנ&quot;ד]] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ&quot;ה [[תשרי]] תשע&quot;ו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:כהן, יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בוטמן]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=304385 2017-12-16T19:05:32Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]<br /> '''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל&quot;ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב&quot;ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי, מנהלו כיום הוא הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> ==ייסוד המרכז==<br /> <br /> המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].}}.<br /> <br /> בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ&quot;ח סיוון תש&quot;א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד&quot;ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל&quot;ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל&quot;ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל&quot;ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br /> <br /> בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br /> <br /> תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של&quot;ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל&quot;ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br /> <br /> בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד&quot;ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש&quot;ז גוראריה]] סימן רכ&quot;ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי&quot;ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br /> <br /> ==פעילות המרכז==<br /> [[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל&quot;ח, תש&quot;ב]]<br /> מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש&quot;ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש&quot;ה]] ו[[תש&quot;ז]]) ו[[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]].}}:<br /> <br /> *'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע&quot;ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע&quot;ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל&quot;ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס&quot;ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> *'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל&quot;ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל&quot;ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> *'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של&quot;ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br /> <br /> *'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל&quot;ח ול[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''מחלקת המצו&quot;ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> *'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל&quot;ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש&quot;ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל&quot;ח. <br /> <br /> *'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל&quot;ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען &quot;תעמולת החינוך הכשר&quot; - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל&quot;ח]].<br /> <br /> *'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל&quot;ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br /> <br /> *'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל&quot;ח]] ו[[תות&quot;ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב&quot;ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br /> <br /> *'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br /> <br /> *'''כינוסים והרצאות''' - מל&quot;ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ&quot;ק אדמו&quot;ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] על ידי [[קה&quot;ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br /> <br /> *'''[[קה&quot;ת|מחלקת הוצאה לאור - קה&quot;ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב&quot;ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון &quot;שמועסן פאר קינדער או יוגנד&quot; - ב[[אנגלית]]: &quot;טעקס ענד טיילס&quot;{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], &quot;תורה וישראל&quot; (הסטורי'), &quot;תפילין&quot;, &quot;שבת&quot;, &quot;מעשה&quot; ([[אנגלית]]), &quot;ספר השנה&quot;, &quot;לא תשתחוו&quot; ו&quot;הגדה של פסח&quot; (לה&quot;ק), &quot;דוד המלך&quot;, &quot;בית המקדש&quot; ועוד. את הספרים ערך הד&quot;ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.<br /> <br /> ==תש&quot;י ואילך==<br /> <br /> לאחר [[י' שבט תש&quot;י]] הפך [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לנשיא המל&quot;ח, בנוסף לתפקידו כ'יו&quot;ר'; בניירות תש&quot;נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו&quot;ר המל&quot;ח.<br /> <br /> בשנים אלו התמקד מל&quot;ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל&quot;ח אלפי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] - שהוכרו כסניף מל&quot;ח; פעילות המל&quot;ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br /> <br /> יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל&quot;ח עניינים רבים ב[[חב&quot;ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל&quot;ח.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל&quot;ח את [[מפעל השליחות]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל&quot;ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|כנציג מחנ&quot;י הוכנס הרחי&quot;ק.}}.<br /> <br /> ==מינויים ודיונים==<br /> <br /> ===שטר צוואה===<br /> <br /> בי&quot;ז [[סיוון]] [[תשמ&quot;ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&amp;highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא נאבד. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב&quot;ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57696 צילום הפסק]}}. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]], רבנים נוספים ומאנשי המל&quot;ח.<br /> <br /> אנשי [[מרכז לעניני חינוך]] בראשותו של [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]] טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד קרינסקי; בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===ניירות רשמיים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו&quot;ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ&quot;ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[מחנה ישראל]] ומל&quot;ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br /> <br /> למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד&quot;ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרבנים [[שלום מענדל סימפסון]], [[אברהם יצחק שם טוב]], [[זאב יחזקאל כ&quot;ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]].}} ו[[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> לאחר שנת [[תשנ&quot;ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי בנוגע למל&quot;ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי {{הערה|על טענות דומות, כתב [[הרבי]] ב[[משפט הספרים]]: &quot;'''הקא סלקא דעתך אולי כתב רק לפנים''' [כלומר הסברה, שאולי אדמו&quot;ר ה[[ריי&quot;צ]] כתב שהספרים אינם רכושו הפרטי רק כלפי חוץ כדי שיוכל להוציא את הספרים מ[[רוסיה]] ר&quot;ל] '''(היינו טפשות והאומר כך זהו חילול השם הכי גדול ועד כדי כך שהאומר כך (במזיד) - צריך להיות ברמ&quot;ח ר&quot;ל'''}}.<br /> <br /> ===שני מרכזים===<br /> לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ&quot;ה]]-[[תשנ&quot;ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי ר' חיים יהודה קרינסקי, ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש&quot;ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].<br /> <br /> מרכז נוסף, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מוכר על ידי שלוחים אחרים, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב-[[770]]){{הערה|על פי פסק בית הדין המיוחד.}} ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> <br /> ===זבל&quot;א===<br /> עקב סכסוכים בין [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש&quot;ע]] על [[זבל&quot;א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש&quot;נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).<br /> <br /> ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו&quot;ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65079 כל האמת על המל&quot;ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=302523 2017-10-22T05:32:28Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: /* תמונה עדכנית */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>&quot;מונה כיום כך וכך תלמידים&quot; אין כזה משפט באנציקלופדיה, שאמורה להישאר למשך שנים. חייבים לציין נכון לשנה זו וזו פיני 08:54, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> :צודק בהחלט! לדעתי צריך להוסיף בסוגריים את השנה (תש&quot;ע), למשל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == השלוחים ==<br /> <br /> השלוחים אינם חלק מצוות הישיבה ואין שום טעם לרשום זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:29, 21 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == תמונה לערך? ==<br /> <br /> אין תמונה המתאימה לערך יותר מאשר תמונתו של ראש הישיבה שליט&quot;א? איזו תמונה קבוצתית של הישיבה? זאל מלא בתלמידים? בוגרי נתניה לדין! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 04:48, 14 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> :מה שהכי מבטא את מהותה וצורתה של הישיבה היא העובדה שמעולם לא נעשתה שם תמונה קבוצתית נורמלית...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:14, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::כבר חשבתי שאתה רוצה לומר שהכי מבטא את מהותה וצורתה של הישיבה זה תמונתו של הרב אורנשטיין... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע&quot;ג 18:27, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::ואין אף תמונה משבת אחדות כל שהיא, או לפחות זאל מלא בתלמידים (זה גם מבטא את הישיבה, שאין מצב כזה?...). בוגרי נתניה, אני חוזר וקורא אתכם לדין! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באב ה'תשע&quot;ג • 19:03, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::את התמונה שהעליתי יש לי כבר מזמן. הבעיה הקטנה אתה היא שזה לא באמת הזאל של הישיבה אלא בית כנסת סמוך שהישיבה משתמשת בו רק בשבתות. אבל לא יכולתי לעמוד בתחנונים שלך...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 21:27, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::מי מחק את התמונה שהעליתי (בחורים לומדים בזאל) ומדוע? היא נלקחה מאינפו!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:29, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;diff=145570&amp;oldid=145458 תראה כאן]. [[מיוחד:תרומות/67.85.188.128|67.85.188.128]] 16:45, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::::::אבל עדיין אלו בחורי הישיבה וגם הישיבה משתמשת במקום הזה לעיתים!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:30, 18 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::::מה זה אני מריח זלזול מ[זוננשיין]..עכ&quot;פ אני זוכר בערך עד לפני 10/9 שנים היו מצטלמים כל שיעור בנפרד ועוד שפעם אחת הביאו צלם לזאל של הישיבה וכו'.. צריך פשוט למצוא את התמונות האלו מבוגרי הישיבה..<br /> <br /> == עדכון הצוות ==<br /> <br /> האם נכונה השמועה שהרבנים גנדל (בנימין) והעכט עוזבים את הישיבה?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:14, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> :נייעס? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע&quot;ג 18:26, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == אין צורך לעוות את ההיסטוריה... ==<br /> <br /> דבר ברור הוא (וכל מי שלמד באותם השנים בנתניה יודע) שהסיבה שהישיבה המעטירה עזבה את משכנה הנוסטלגי באברהם שפירא היא סכסוכים חוזרים ונשנים עם הנהלת המקום (זוכרני היטב הכיצד בימים הקשים ביותר של המריבה, עזבנו, תלמידי שיעור ב' נתניה את הזאל באמצע התפילה ועברנו להמשכה בכיתת לימודי בבית הכנסת ויז'ניץ ומיד התיישבנו ללימוד שיעור גמרא... אחחח היו ימים...).<br /> לרשום שעזיבת המקום היה בגלל רבוי התלמידים הוא לא יותר מאשר שיכתוב היסטוריה!!!<br /> :חב&quot;דפדיה נועדה להפיץ את מעיינות תורת החסידות. פרסום של סכסוכים אישיים - אינם מענינה כלל וכלל, גם אם הם נוכנים במאת האחוזים מבחינה היסטורית. העובדה שכמות התלמידים בישיבה גדל, היה שיקול נוסף במעבר של הישיבה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:07, 26 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> ::{{בוצע}}, אמנם אין לנו עניין לפרסם סכסוכים ישנים, אך גם אין עניין להציג מצג שווא. אם גידול התלמידים לא היה הסיבה העיקרית, עדיף שלא להזכיר סיבה כלל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשע&quot;ד 22:48, 4 בינואר 2014 (UTC)&lt;nowiki&gt;טקסט לא מעוצב&lt;/nowiki&gt;<br /> :::לא הייתי שם כשעברו, אבל אני בטוח שהגידול במספר התלמידים היה גורם מכריע בהתהוות הסכסוך...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:13, 4 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::אמנם אני מתערב מאוחר מידי. אבל הסכסוכים היו מסכסוכים כספיים. ואם כך, אפשר לכתוב שהישיבה נאלצה לעבור בגלל קשיים כספיים. גם אפשר לכתוב, ואני מתכוון רק למה שאמת, שהבניין לא היה מתאים לצורכי הישיבה ומצאו מקום טוב יותר. בכלל אפשר להאריך בכל גלגולי הישיבה... שנה שעברה הם עברו הרבה בשביל ערך שלם.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:34, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == תמונה! ==<br /> <br /> נמאס לי שאין תמונה נורמלית לערך. אף אחד מהגולשים כאן לא מגיע מידי פעם לישיבה?!{{קריצה}} אם כן - פשוט שייקח מצלמה ויצלם את הזאל מלא!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 06:11, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ועל כגון דא אמרו חז&quot;ל &quot;מי בעל קשרים ייגש אליהם&quot;... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:18, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == קובץ הערות ==<br /> <br /> שיח תמים יצא (או יוצא) לאור כקובץ נפרד ולא קשור לקובצי ההערות (למרות שיש שם גם הערות, לקבצים של הישיבה קוראים בשם אחר (שאני לא זוכר עכשיו). --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 06:14, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :לפחות בעבר, לא היה יוצא קובץ הערות לפני שיצא 'שיח תמים'. ובכל מקרה, זה השם הכי ייחודי, במקום 'קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש תות&quot;ל נתניה'.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 11:30, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::קיבלתי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:18, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == נושאים להרחבה ==<br /> <br /> * אפשר להאריך על היחודיות של הישיבה. ברמת הלימודים ובקאך החסידי. בדגש על '''אאהווע לרעבע''' ועוד.. אולי גם על נושאים נוספים שהרב אורנשטיין קאך בהם...<br /> * מבצע תורה בישיבה. - בהחלט נושא יחודי לישיבה, שמן ההכרח שיהיה כתוב ובהרחבה.<br /> * על גלגוליה השונים של הישיבה בשנים האחרונות.<br /> • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:37, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::א. אל תמשוך כאן בלשון. וד&quot;ל.<br /> ::ב. קריינא דאיגרתא וכו'. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:33, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הקישור החיצוני בסוף ==<br /> <br /> לא מוביל לשום מקום...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:18, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> :יש בעיה קשה בחיפוש תגיות באינפו. גיליתי את זה לפני כמה ימים - מנוע החיפוש לא קולט את השם של התגית והוא מפנה לדף ריק.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:43, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::בעיה ישנה. ואם כן, אין מקום לקישורים חיצוניים כגון דא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד 12:46, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::ההכללה מיותרת. הבעיה היא בעיקר בתגיות עם תווים מוזרים כגון ראשי תיבות. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:13, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::למיטב ידיעתי, הבעיה היא רק בתגיות שכוללות שתי מילים או יותר. הסיבה לכך היא הרווח בין התגיות. הפיתרון לכך הוא החלפת הרווח בתווים %20 , כפי שטרחנו לציין ב[[עזרה:איך ליצור קישור#רווח בקישורים חיצוניים]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ד 21:03, 15 במאי 2014 (UTC)<br /> <br /> == תמונת הרב אורנשטיין ==<br /> <br /> למה כל כך חשוב לדחוף את התמונה של ראש הישיבה, כאשר אין איך למקום אותה במקום נורמלי? יש כבר תמונה ראשית לערך, של הישיבה עצמה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשע&quot;ד 14:13, 31 בינואר 2014 (UTC)<br /> :אפשר למחוק. כדאי להכניס תמונות ממסעות התמימים שליט&quot;א.--[[מיוחד:תרומות/173.3.198.213|173.3.198.213]] 02:16, 2 בפברואר 2014 (UTC)<br /> <br /> ==ליב&quot;ה==<br /> אולי כדאי לציין שהיא מישיבות חב&quot;ד הבודדות שלא הכניסו ליב&quot;ה<br /> <br /> --[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 09:37, 30 באפריל 2014 (UTC)לדעת הרב אורנשטיין זה הישיבה היחידה (כרגיל) שלא לומדת ליב&quot;ה<br /> <br /> == צוות ==<br /> <br /> האם מישהו ([[משתמש:יוסי ג]]) יכול לעשות סדר בצוות בהווה ובעבר, אני חושב ש[[מנחם מרדכי קניג]] התחיל את הקרירה שלו שם...&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 00:25, 26 בפברואר 2016 (UTC)<br /> :לא שמיעא לי, כלומר לא סבירא לי. אבל ישראליק ווילשאנסקי היה שם כמה חודשים, נראה לי שגם יהושע נוהויזר אבל אני לא בטוח. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:04, 27 בפברואר 2016 (UTC)<br /> ::נויהויזר היה שם ר&quot;מ לעיון של ש&quot;ג למשך (עכ&quot;פ רובה ככולה של) שנת תשס&quot;ח, ווילשאנסקי מילא את התפקיד הנ&quot;ל למשך חודש אלול ס&quot;ח (דהיינו תחילת שנה&quot;ל ס&quot;ט).<br /> ::בכל אופן צ&quot;ע מה ההגדרה לצוות לשעבר. לכאורה הם היו בגדר ממלאי מקום ולא שבאו לעבוד בקביעות ואח&quot;כ עזבו.<br /> ::בתפקיד משגיח היה שם ר' שד&quot;ב אופן (בריי&quot;צ) בשנת תשס&quot;ח.<br /> ::חסר שמו של המשיב שם בגירסא והלכה (כיום). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשע&quot;ו, 14:16 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> <br /> == תמונה עדכנית ==<br /> <br /> בתחילת שנה&quot;ל פירסמו תמונות של הבניין החדש לכאורה כדאי שיחליפו את התמונה בערך שבה רואים את הבניין בשיפוצים בתמונה של הבניין גמור--[[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]] 05:32, 22 באוקטובר 2017 (UTC)</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=302522 2017-10-22T05:29:49Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת מנחם<br /> |תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]<br /> |כתובית=לוגו הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ&quot;ד]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[נתניה]] <br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב ששון גבאי<br /> |מנהל גשמי=ר' משה טרעגער . בעבר: ר' אמנון פרידמן, ר' אפרים חגג'<br /> |מספר תלמידים=100<br /> |ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך<br /> |קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב&quot;ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].<br /> <br /> ==הקמת הישיבה==<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ&quot;ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ&quot;ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br /> <br /> == מבנה הישיבה ==<br /> [[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br /> בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br /> <br /> כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br /> <br /> בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] עברה למתחם 'לנ&quot;י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br /> <br /> כעבור שלש שנים ב[[י&quot;ג אלול]] [[תשע&quot;ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72379 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י&quot;ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב&quot;ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשע&quot;ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס &quot;בית שמואל&quot; ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע&quot;ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע&quot;ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br /> <br /> === המבנה החדש ===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא &quot;קריית החינוך חב&quot;ד נתניה&quot;. בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]]. בשנת [[תשע&quot;ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע&quot;ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע&quot;ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו.<br /> <br /> [[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ח]] מונה הישיבה כמאה בחורים.<br /> <br /> ==מבצע תורה==<br /> [[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נוסד בישיבה &quot;מבצע תורה&quot; ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון &quot;שב שמעתתא&quot;, &quot;אתוון דאורייתא&quot;, &quot;מנחת חינוך&quot; ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br /> <br /> התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב&quot;מסע התמימים&quot;, הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=69485&amp;tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> ==ספרי הערות ופלפולים==<br /> בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא - ספרים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br /> *'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br /> <br /> *'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> *'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע&quot;ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם &quot;הגדת מלך&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> *'''ספר הערות ופלפולים. - תפארת מלך'''<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br /> *[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' <br /> *הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור ב<br /> *הרב נחום בורביץ - [[משפיע]] שיעור ב'<br /> *הרב ששון גבאי - [[משפיע]] שיעור ג' - [[משפיע]] ראשי<br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב נפתלי מינצברג - ר&quot;מ שיעור א'<br /> *הרב אריה לייב כהן - ר&quot;מ שיעור ב'<br /> *הרה&quot;ת מנחם מענדל אורנשטיין - ר&quot;מ שיעור ב<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר&quot;מ שיעור ג'<br /> ;[[ר&quot;מ]] בגירסא ו[[הלכה]]<br /> *הרב דניאל קהלני<br /> *הרב דניאל מוסטר <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס&quot;ג]]).<br /> * הרב שמואל רוז - ר&quot;מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת [[תשע&quot;א]]).<br /> *הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד עד שנת - [[תשע&quot;ג]] וכיום [[משגיח]] ב&quot;[[תומכי תמימים]] (נצרת עילית)]] קטנה&quot;).<br /> *הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע&quot;ד<br /> *הרב [[שמעיה העכט]] - משפיע ואח&quot;כ ר&quot;מ (כיהן בתפקיד עד שנת תשע&quot;ח)<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=news&amp;tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות&quot;ל נתניה נכנסה למעונה החדש] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|נ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: מוסדות]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=302521 2017-10-22T05:20:56Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת מנחם<br /> |תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]<br /> |כתובית=לוגו הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ&quot;ד]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[נתניה]] <br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב ששון גבאי<br /> |מנהל גשמי=ר' משה טרעגער . בעבר: ר' אמנון פרידמן, ר' אפרים חגג'<br /> |מספר תלמידים=120<br /> |ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך<br /> |קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב&quot;ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].<br /> <br /> ==הקמת הישיבה==<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ&quot;ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ&quot;ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br /> <br /> == מבנה הישיבה ==<br /> [[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br /> בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br /> <br /> כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br /> <br /> בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] עברה למתחם 'לנ&quot;י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br /> <br /> כעבור שלש שנים ב[[י&quot;ג אלול]] [[תשע&quot;ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72379 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י&quot;ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב&quot;ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשע&quot;ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס &quot;בית שמואל&quot; ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע&quot;ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע&quot;ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br /> <br /> === המבנה החדש ===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא &quot;קריית החינוך חב&quot;ד נתניה&quot;. בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]]. בשנת [[תשע&quot;ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע&quot;ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע&quot;ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו.<br /> <br /> [[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ח]] מונה הישיבה כמאה בחורים.<br /> <br /> ==מבצע תורה==<br /> [[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נוסד בישיבה &quot;מבצע תורה&quot; ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון &quot;שב שמעתתא&quot;, &quot;אתוון דאורייתא&quot;, &quot;מנחת חינוך&quot; ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br /> <br /> התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב&quot;מסע התמימים&quot;, הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=69485&amp;tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> ==ספרי הערות ופלפולים==<br /> בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא - ספרים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br /> *'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br /> <br /> *'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> *'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע&quot;ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם &quot;הגדת מלך&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> *'''ספר הערות ופלפולים. - תפארת מלך'''<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br /> *[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' <br /> *הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור ב<br /> *הרב נחום בורביץ - [[משפיע]] שיעור ב'<br /> *הרב ששון גבאי - [[משפיע]] שיעור ג' - [[משפיע]] ראשי<br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב נפתלי מינצברג - ר&quot;מ שיעור א'<br /> *הרב אריה לייב כהן - ר&quot;מ שיעור ב'<br /> *הרה&quot;ת מנחם מענדל אורנשטיין - ר&quot;מ שיעור ב<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר&quot;מ שיעור ג'<br /> ;[[ר&quot;מ]] בגירסא ו[[הלכה]]<br /> *הרב דניאל קהלני<br /> *הרב דניאל מוסטר <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס&quot;ג]]).<br /> * הרב שמואל רוז - ר&quot;מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת [[תשע&quot;א]]).<br /> *הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד עד שנת - [[תשע&quot;ג]] וכיום [[משגיח]] ב&quot;[[תומכי תמימים]] (נצרת עילית)]] קטנה&quot;).<br /> *הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע&quot;ד<br /> *הרב [[שמעיה העכט]] - משפיע ואח&quot;כ ר&quot;מ (כיהן בתפקיד עד שנת תשע&quot;ח)<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=news&amp;tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות&quot;ל נתניה נכנסה למעונה החדש] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|נ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: מוסדות]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=302520 2017-10-22T04:17:44Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: ביטול גרסה 302471 של 95.86.92.79 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את&quot;ה העולמי]] בתשס&quot;ב. לטענת מקימי הארגון{{מקור}} הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.<br /> <br /> משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==פעילות==<br /> * תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br /> * מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br /> * ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם, באולם &quot;בית רבקה&quot; ב[[קראון הייטס]]. ב[[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב&quot;ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- &quot;יום תמים לרבי&quot;. הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. <br /> * ישיבת קיץ לצעירים.<br /> * סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> * &quot;בית חיינו&quot;, עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב&quot;ד בעולם ובקהילות חב&quot;ד בארץ.<br /> * &quot;א חסידישער דעהרער&quot;, מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br /> * &quot;תחיינו&quot;, מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ובריכוזי אנ&quot;ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם &quot;פעילי חב&quot;ד&quot; שב[[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> * &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot; - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב&quot;ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב&quot;ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br /> * &quot;לעבן מיטן רבי'ן&quot; - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב&quot;ד.<br /> * ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס&quot;ד.<br /> * &quot;מקבץ לתורה&quot; - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב&quot;ם יומי|רמב&quot;ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס&quot;ז]]<br /> * חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב&quot;ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו&quot;רי וחסידי חב&quot;ד בפרסום ראשון.<br /> * &quot;עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב&quot;ם]]&quot; - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב&quot;ם]] ל[[אנגלית]].<br /> * &quot;אור וחום ההתקשרות&quot; - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י&quot;א [[ניסן]] תשע&quot;ו.<br /> * ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו&quot;ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא<br /> בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br /> <br /> בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע&quot;ג אצל [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ&quot;ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'{{מקור}}. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע&quot;ז]].}} אשר ארגון זה הוקם על מנת להלחם בפעילות של את&quot;ה.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=302461 2017-10-20T11:09:45Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית. <br /> <br /> לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ודא&quot;ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה. <br /> <br /> == בזמן אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות, הראשונה נוסדה בשנת תקל&quot;ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק&quot;מ, והשלישית בתקמ&quot;ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הוא [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים מהיושבים בתקופה זו הרב נחום מסטאראדוב והרב [[פרץ חן]]. <br /> == בזמן הצ&quot;צ ==<br /> בשנת תקצ&quot;ד ייסד [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה בליובאוויטש, בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב [[נחום טוביה מפיראטין]], הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]], הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב, אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק) [[אברהם חיים רוזנבוים]], הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] והרב [[אריה לייב זיבוב]] (אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) והרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] ר' [[יחיאל הלפרין]] (אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]). <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]], במשך השנים המכונות &quot;[[חורבן ליובאוויטש]]&quot; כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה.<br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא&quot;ח]] וראה בהם תריס ומגן כנגד ההשכלה והציונות.<br /> <br /> חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[פוסקים]]. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלשו שנים מאוחר יותר. על חברי הקבוצה נמנו בין היתר ר' [[שרגא פייביש זלמנוב]], ר' [[מנחם מענדל דיסקין]] (&quot;ליאדיער&quot;) ור' [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]]). יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב במשך תקופה מסויימת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש&quot;ע]]), פרק ק&quot;ו.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=302460 2017-10-20T10:51:28Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית. <br /> <br /> לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ודא&quot;ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה. <br /> <br /> ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות, הראשונה נוסדה בשנת תקל&quot;ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק&quot;מ, והשלישית בתקמ&quot;ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים, שלאחריהם יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים מהיושבים בתקופה זו הרב נחום מסטאראדוב והרב [[פרץ חן]]. בימי[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב [[נחום טוביה מפיראטין]], הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]], הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב, אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק) [[אברהם חיים רוזנבוים]], הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] והרב [[אריה לייב זיבוב]] (אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) והרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] ר' [[יחיאל הלפרין]] (אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]). <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]], במשך השנים המכונות &quot;[[חורבן ליובאוויטש]]&quot; כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה.<br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא&quot;ח]] וראה בהם תריס ומגן כנגד ההשכלה והציונות.<br /> <br /> חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[פוסקים]]. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלשו שנים מאוחר יותר. על חברי הקבוצה נמנו בין היתר ר' [[שרגא פייביש זלמנוב]], ר' [[מנחם מענדל דיסקין]] (&quot;ליאדיער&quot;) ור' [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]]). יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב במשך תקופה מסויימת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש&quot;ע]]), פרק ק&quot;ו.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=300573 2017-09-01T07:50:00Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |תמונה=[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|250px]]<br /> |כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע&quot;ו]] - [[שנת הקהל]])<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[צפת]]<br /> |מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב זאב פרידמן<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=שערי ישיבה<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]<br /> |אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]<br /> [[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]<br /> '''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ&quot;ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב&quot;ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי וע&quot;י [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בפרסום האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי מליובאוויטש כמלך המשיח]] ובחייו הנצחיים. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] ארבע מאות [[תמימים]].<br /> <br /> == שם הישיבה ==<br /> הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש&quot;ג]]) לא נקראו &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; באופן רשמי.<br /> <br /> יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי). <br /> <br /> חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור &quot;ישיבת תומכי תמימים צפת&quot; ובכמה מכתבים עבור &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;. ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב &quot;תומכי תמימים&quot; מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> ===ימי בראשית===<br /> [[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע&quot;ב]]]]<br /> בערך בשנת [[תשל&quot;ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. <br /> <br /> הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא. <br /> <br /> הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב&quot;דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל&quot;ז|ה'תשל&quot;ז]] ישיבת חב&quot;ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש&quot;מ. בשנת תשל&quot;ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].<br /> <br /> הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] וכיום אחד מראשי הישיבה ר&quot;מ ו[[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], מכהן כיום כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].<br /> <br /> ===התפתחות הישיבה===<br /> החל משנת [[תשמ&quot;ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.<br /> <br /> הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.<br /> <br /> תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.<br /> <br /> ===כניסה למבני קבע===<br /> [[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]<br /> הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של &quot;וויז'ניץ טוניס&quot;, &quot;קרלין סטולין&quot; ו&quot;קוסוב&quot; בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה. <br /> <br /> גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ&quot;א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב&quot;ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב&quot;ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.<br /> <br /> ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא &quot;מכון סמיכה&quot;, או את הקורס לספרות סת&quot;ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת&quot;ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב&quot;ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א|ה'תנש&quot;א]] רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.<br /> [[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br /> <br /> ===הישיבה כיום===<br /> בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.<br /> <br /> בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.<br /> <br /> ‏ הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.<br /> <br /> הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: קעמפ אורו של משיח, ארגון ופרצת קוממיות - הפצת יהדות בישובי מרחב השפלה (ידוע בכינויו 'קוממיות דרום'), ארגון ופרצת צפונה (ידוע בכינויו 'קוממיות צפון'), ארגון צבאות ה' בצפת המפעיל גם את קעמפ גן ישראל צפת ועוד.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.<br /> <br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].<br /> *[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br /> *[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].<br /> *מנהל: הרב זאב פרידמן והרב שניאור זלמן לבקיבקר.<br /> <br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> ===משפיעים:===<br /> *שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מאיר וילשנסקי]], הרב [[שלום דובער וולף]], הרב שניאור זלמן מטוסוב, הרב שמעון בן מוחא.<br /> *שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, והרב [[יהודה ליפסקר]].<br /> *שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב מאיר טרגר.<br /> *בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.<br /> *דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב יהודה ליפסקר.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בנגלה:===<br /> *שיעור א': הרב [[מאיר וילשנסקי]].הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב יוסף חיים רוזנבלט, הרב מנחם מענדל כהן, הרב משה מישולובין והרב אברהם קופצ'יק.<br /> *שיעור ב': הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] נושא בתפקיד משנת תשע&quot;ז (בעבר שימש כר&quot;מ הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]] עד לפטירתו הפתאומית של אביו, אז התמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב&quot;ד]]).<br /> *שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[יעקב לנדא (צפת)]]. (הרב עופר מיודובניק שימש כר&quot;מ עד שנת [[תשע&quot;ב]] והרבנים אייל פלד ו[[שלמה הלפרן]] שימשו כר&quot;מים עד סיום שנת הלימודים דתשע&quot;ג).<br /> *[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'): הרב אברהם קופצ'יק.<br /> *דוברי אנגלית: הרב לוי וילשנסקי והרב יונתן הסופר.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בהלכה:===<br /> *הרב שבתי יונה פרידמן.<br /> *סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.<br /> *[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'): הרב [[שמעון גרליק]] והרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בגאולה ומשיח:===<br /> *שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.<br /> *שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.<br /> <br /> ===משיבים:===<br /> *הרב שבתי פרידמן.<br /> *הרב משה מישולובין.<br /> *הרב מנחם מענדל הלפרין.<br /> *הרב אברהם קופצ'יק.<br /> *הרב אריה טייטלבוים.<br /> *הרב התמים אביחי קופציק.<br /> *הרב שלום דובער וולף.<br /> *הרב אשר גרשוביץ.<br /> *הרב חיים שמריהו סגל.<br /> *הרב שמואל גינזבורג<br /> ===צוות ההשגחה:===<br /> *הרב שלמה זלמן לבקיבקר.<br /> *הרב ירון יחזקאל נאמן.<br /> *הרב חיים הלל שפרינגר.<br /> *הרב מאיר טרגר.<br /> *הרב אלעזר שמחה וילהלם.<br /> *הרב שלמה בנישתי.<br /> *הרב יוסף חיים אביטבול.<br /> *הרב יהודה רוזנברג.<br /> *הרב מנחם מענדל הראל.<br /> *הרב מנחם מענדל נפרסטק.<br /> *הרב שלום דובער שארף.<br /> }}<br /> <br /> ==סניפים ומחלקות==<br /> *'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.<br /> *'''[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.<br /> *'''[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש&quot;ע.<br /> *'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.<br /> *'''מכון תורני-טכנולוגי''' -[[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי&quot;ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח&quot;ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס.<br /> ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים בשנים האחרנות רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.<br /> <br /> <br /> *בשנת [[תשע&quot;ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע&quot;ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא &quot;יוד תלת&quot;.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע&quot;ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.<br /> <br /> *בשנת [[תשע&quot;ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש {{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%96%D7%90/ גלריה מהכינוס]}}.<br /> *בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת]].<br /> *[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=62243&amp;tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש&quot;ע)]{{תמונה}}<br /> *'''גלריות תמונות - &quot;ישיבה בעדשה&quot;''' ([[אלול]] [[תשע&quot;א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63945 [[התוועדות]] ט&quot;ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63983 ריקודי ט&quot;ו באלול]{{תמונה}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאות ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח&quot;ל צפת]<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע&quot;ד (01.2014)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:צפת}}<br /> [[קטגוריה:ישיבת חח&quot;ל צפת|*]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=300568 2017-08-31T19:35:12Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - מדוגלן}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - דבר מלכות}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - צפתי}}</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=300567 2017-08-31T19:32:28Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>החסיד רבי '''יצחק חיים דובער וילנסקי מ[[קרמנצ'וג]]''' ([[תקצ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו כסלו]] [[תרנ&quot;ג]]) היה אחד מגדולי החסידים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ונחשב ל[[משכיל]] עצום בחסידות ולעמקן נפלא בעל כשרון ריכוז יוצא מגדר הרגיל. בנוסף, שימש כ[[משפיע]] של עדת החסידים בקרמנצ'וג ועסק בהדרכת אברכים בדרכי החסידות.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בסביבות שנת [[תקצ&quot;ז]] ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' מאיר הלוי ווילנסקי ולאמו ברכה, והתחנך על ברכי גדולי החסידים שהתגוררו בעיר.<br /> <br /> כבר בצעירותו נכנס ללימוד [[דא&quot;ח]] בצורה מעמיקה, ורבו המובהק היה הרב [[ברוך תמריש]].<br /> <br /> כשנה לאחר חתונתו שנערכה בשנת תרט&quot;ו (לערך) עם בת למשפחת שייניס, נסע ל[[ליובאוויטש]] אך הוכרח לחזור לעירו בעקבות השמועה שהגיעה על פטירתה של אשתו תוך כדי לידת בנו הבכור אברהם, וכשהגיע לעיר כבר היה זה בעיצומם של ימי האבלות.<br /> <br /> בהמשך, חזר ונשא אשה ממנה נולדו לו ג' בנות, נסע לליובאוויטש בשנית והיה מ'[[היושבים]]' בחצרו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שם נודע כמשכיל עצום ועמקן נפלא בלימוד החסידות.<br /> <br /> מעמדו בקרב עדת החסידים הלך והתחזק, ורבותינו נשיאינו הוקירו והעריכו במאוד את יגיעתו בלימוד תורת החסידות.<br /> <br /> בשנת [[תרל&quot;ז]] נפטרה רעייתו מ[[נישואין]] שניים, ועל פי הצעת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של ר' מיכאל דריססער{{הערה|זקנו של ר' [[מיכאל דבורקין]].}}, וזכה ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עצמו יהיה המסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונה{{הערה|רעייתו זו התגרשה מבעלה הראשון לאחר עשר שנים שלא נולדו להם ילדים.}}.<br /> <br /> עד כדי כך הגיעו הדברים שב[[שבת]] [[פרשת אחרי מות]] [[תרמ&quot;ט]] - בעיצומו של [[חורבן ליובאוויטש]] - נשא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מאמר חסידות ב[[יחידות]] בפניו ובפני ר' [[זלמן זלטפולסקי]] (בהזדמנות אחרת, ביקש [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מאחד מהחסידים לשאול אותו ענין מוקשה בחסידות).<br /> <br /> ===שלושת הבעראלאך===<br /> בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] מובאת רשימה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49984_186.pdf עמוד 154].}} בה מספר על שלושה חסידי חב&quot;ד תושבי [[קרמנצ'וג]] שנקראו בשם 'בער', והיו מכונים &quot;שלושת הבערלעך&quot;{{הערה|באידיש השם והחיה דב מתורגמים - 'בער', ובכינוי חיבה בלשון רבים - בערלעך'}}: ר' דוב ב&quot;ר משה (דברושקין), ר' דוב מאסיעוו, והרב וילנסקי.<br /> <br /> על שלושתם מתבטא הרבי כי הם היו &quot;בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפלה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים דא&quot;ח, וכל החסידים - גם בני [[פולין]] - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם&quot;.<br /> <br /> למעשה, שלושתם היו תלמידיו של ר' [[ברוך תמריש]] ולאחר פטירתו קיבלו על עצמם להמשיך את פעולתו בהנחלת לימוד ה[[דא&quot;ח]] בעמקות בין צעירי החסידים והדרכתם, אלא שכעבור זמן מועט נפטר ר' דוב ב&quot;ר משה, ואילו ר' דוב מאסיעוו נהג עם התלמידים ביד קשה, ובשל כך הקים הרב וילנסקי בית כנסת בשם &quot;חב&quot;ד חדש&quot; שם קיבץ סביבו חבורה של חסידים ששמעו ממנו [[דא&quot;ח]] וקיבלו את הדרכתו בלימוד.<br /> <br /> על הזכות שסייעה לו להגיע למדרגתו הגבוהה בלימוד החסידות, התבטא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש: &quot;השכלתו של ר' חיים בער לא באה לו ממה שלמד ב&quot;[[שערי אורה]]&quot; ו&quot;[[עטרת ראש]]&quot;. ההשכלה שלו היא מה[[לחיים|יין-שרף]] והעוגות שהוא מחלק כל יום לחסידים ולעניים הבאים לעיר&quot;{{הערה|באר החסידות חלק ב' עמוד 125.}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בנוגע לשנת פטירתו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב לבנו מיכאל כי על פי הזכור לו אירע זה בעת שר' מיכאל היה מה'יושבים' בליובאוויטש בשנת תרנ&quot;ד, אך מאוחר יותר כאשר נעתר הבן על פי בקשת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכתוב ראשי פרקים מתולדות אביו, טען כי היה זה ביום שני של [[חג החנוכה]], [[כ&quot;ו כסלו]] [[תרנ&quot;ג]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15731&amp;pgnum=66 קונטרס בר מצוה תרנ&quot;ג עמוד סד].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' נח שיינעש - נושע בזרע של קיימא אחרי 18 שנות עקרות בזכות ברכת חסידים בהתוועדות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&amp;st=&amp;pgnum=275 מגזל עז עמוד רכ].}}.<br /> *בנו, ר' אברהם וילנסקי.<br /> *בנו, ר' מיכאל וילנסקי - התרחק מגזע החסידים, אך המשיך לשמור על קשרי מכתבים עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;st=&amp;pgnum=386 אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ב' עמוד שכ], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;st=&amp;pgnum=407 עמוד שמא].}}, ושירטט על פי בקשתו קווים כלליים לתולדות אביו.<br /> *בנו, ר' שמואל וילנסקי.<br /> *חתנו, ר' זלמן ראטינסקי - קרמנצ'וג.<br /> *בתו, מרת רבקה דוניויווסקי - קרמנצ'וג.<br /> *בתו, מרת ריסעל סלאווין - לנינגרד.<br /> *בתו, מרת גולדה דיקאנסקי - קייב.<br /> *בתו, מרת חנה שיק - רוסטוב.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4368&amp;CategoryID=1089 לקט משיחותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות ר' חיים בער וילנסקי], בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 692<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *רשימת בנו מיכאל אודות תולדות חייו של אביו, בצירוף הערות מאת ר' [[שלום דובער לוין]], בתוך [[פרדס חב&quot;ד]] גליון 5 עמוד 61 ואילך.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וילנסקי, יצחק חיים דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרמנצ'וג: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D&diff=299780 2017-08-17T11:16:48Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''ידיעת הבורא''' היא חלק מרכזי בעבודת ה'. התחום מתחלק לשני סוגי ידיעות; ידיעת מציאותו (קיומו) וידיעת עניינו (מהותו) שאינה אפשרית כי אם בהשגת מידותיו בעולם, שהם רק לגבי הנבראים (שהרי אין שום אפשרות להשיג את מהות הבורא כידוע שהוא למעלה מהשגת כל נברא כל שהוא).<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] ב[[מורה נבוכים]] כותב כי ידיעת המהות אינה אפשרית לבן אנוש כנאמר ב[[זוהר הקדוש]]: &quot;לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל&quot;, וחיזוק ההשגה בבורא הוא רק על ידי א. ידיעת ישותו. - כלומר וודאות קיומו המוחלט. ב. שלילת המהות - שלילת דברים שנרחקים מהבורא. <br /> <br /> כמשל לכך מביא [[הרמב&quot;ם]] קבוצת אנשים שאינם יודעים מה היא ספינה. אחד יודע כי הוא לא בעל חי, השני יודע גם כי היא לא מעוגלת אלא מאונכת, השלישי יודע גם כי היא לא ביבשה. ככל שמרבים לדעת שלילת מה שאינה, כך מתקרבים להשגתה. כך, להבדיל, מכיון שאין לנו כל השגה בבורא, כל השגתינו בו מתרכזת בשלילת המהות.<br /> <br /> לפי שיטת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עיקר ההשגה בבורא היא על ידי החלק הראשון - ידיעת ישותו, ורק ב[[עולם הבא]] תהיה לנו את ההשגה במהותו.<br /> <br /> ==שלילת תוארים וכינויים==<br /> <br /> לפי שיטת [[הרמב&quot;ם]], התוארים &quot;הגדול הגבור והנורא&quot; הנאמרים בתפילת [[שמונה עשרה]], הינם תוארים הבאים לתאר שלילת מהותו. הגדול מסביר את שלילת הגבלותיו, הגבור שולל חולשה כל שהיא, וכן הלאה.<br /> <br /> ישנה שיטה אחרת, כי התוארים על הבורא באים לתאר את פעולותיו ומידת הנהגתו בעולם.<br /> <br /> לפי הסברו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], התואר &quot;הגדול&quot; למשל, מורה על מדת '''הגדולה''', שהיא מדת [[חסד]] והתפשטות החיות בכל העולמות, ובריאת ברואים לאין קץ ותכלית, והוויתם ברואים מאין ליש, וקיומם ב[[ספירת החסד|חסד]] חנם. <br /> <br /> מדה זו נקראת גדולה כי באה מגדולתו של [[הקב&quot;ה]] בכבודו ובעצמו, וכאמור בפסוק גדול ה' ולגדולתו אין חקר.<br /> <br /> מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב&quot;ה, שטבע הטוב להטיב.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}}<br /> <br /> <br /> == ידיעת השם לעת&quot;ל ==<br /> הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י&quot;ב ה&quot;ח}} כותב, שלעת&quot;ל &quot;לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד&quot;. הרבי בביאור הלכה זו{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ו}} מסביר, שישנם שלוש דרגות בידיעת השם, <br /> <br /> א. הידיעה הכללית שיש אלוקה.<br /> <br /> ב. הידיעה בשלימותו יתברך שאפשר לתופסה בשכל שהוא ממציא כל נמצא וכו. <br /> <br /> ג. הידיעה שכל מה שנתפוס זה לא שלימותו שהרי &quot;לית מחשבה תפיסא ביה&quot;.<br /> <br /> אך עדיין שלושת דרגות אלו הם בגדרי השכל, שהרי השכל מבין שהקב&quot;ה באין ערוך נעלה מהשכל שלנו, משא&quot;כ הדרגה הא. באמונה, אע&quot;פ שנראית הדרגה הכי נמוכה, בכ&quot;ז היא הכי נעלית, מכיוון שמגיעה בגלל ש&quot;המאור הוא בהתגלות{{הערה|תו&quot;א וירא}}&quot;, ולכן זה שייך אפילו בילדים קטנים, כי זה לא דבר שנובע משכל שצריך להשיג, אלא מעצם מציאותו של הקב&quot;ה בעולם. ולדרגות אלו הרמב&quot;ם מרמז במילים &quot;וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם... כמים לים מכסים&quot;, &quot;ישיגו דעת בוראם כפי כח האדם&quot;, הכוונה היא לדרגא הב. שמשיג בשכלו עד כמה '''שהוא''' מצליח להשיג. ובמילים &quot;כמים לים מכסים&quot; הכוונה היא לג. שמכוסה פירושו שזה למעלה ממנו, (ולכן זה מכסה את הדבר) כמו הקב&quot;ה שכמה שלא ישיגו, הוא עדיין יהיה למעלה מהשגה.<br /> <br /> בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח}}, שלעת&quot;ל כתוצאה משלימות פעולת התומ&quot;צ בעולם, שהתחילה ב[[מתן תורה]] תתגלה לא רק הדרגא של [[ה&quot;א תתאה]] אלא גם [[ה&quot;א עילאה]], ובלשון הרמב&quot;ם &quot;שם השם ככתבו&quot; ו&quot;שם השם בכינויו&quot;. שההפרש ביניהם הוא ש&quot;ככתבו&quot; מורה על האלוקות שלמעלה מגדרי העולם ועד לעצמותו יתברך, ושם השם &quot;בכינויו&quot; מורה על האלוקות כפי שיורדת להיות בערך לנבראים, אע&quot;פ שגם שם זה מורה על עצמותו יתברך, מכל מקום כיוון שהוא נאמר ע&quot;י הנבראים מורה שיש לו איזה שייכות לעולם, ובלשון של תורת החסידות &quot;הוי מלשון מהווה&quot;. ומכיוון שלעת&quot;ל תתגלה דרגת האלוקות שלמעלה מהתלבשות בעולמות, ועד לעצמותו יתברך, לכן מוסיף הרמב&quot;ם את המילים &quot;כמים לים מכסים&quot;, שמורה על ביטול במציאות בגלל התגלות העצמות.<br /> <br /> בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט}}, שע&quot;י שידיעת השם חודרת באדם ועי&quot;ז בעולם, הנהגת העולם נעשית ע&quot;פ רצון השם. אך בידיעת השם ופעולתם באדם והעולם יש כמה מדריגות, כפי שמבאר הרבי בהלכות יסודי התורה{{הערה|פ&quot;א הלכות א וב}}, שאצל אדם המושג מציאות משתנה בהתאם לשכלו, וכמו שאצל ילד קטן המושג מציאות זה רק דבר גשמי, משא&quot;כ סברא לא נקראת אצלו בשם מציאות, וככל שמתבגר הוא מבין שגם סברא זה מציאות, אך היא מציאות רוחנית, ועד שמבין שמציאות אמיתית זה דבר שכל, שהרי איזו מציאות יש ל&quot;בול עץ&quot; מול סברא שכלית?!. ועד&quot;ז באלוקות שלאחר ריבוי עבודה מבין שרק לאלוקות אפשר לקרוא מציאות, מכיוון שזו המציאות האמיתית היחידה, וכאשר מגיע לדרגא כזו, אפילו מציאות רוחנית כגון שכל וכו לא נחשב אצלו למציאות. <br /> <br /> ועפ&quot;ז מבאר הרבי את לשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם}} ''&quot;לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו&quot;, &quot;אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;'', בתחילה כותב הרמב&quot;ם שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי &quot;כל ''''''הנמצאים'''''' בשמים ובארץ&quot; אבל אלוקות היא באופן ש&quot;אינו מצוי&quot;, ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר &quot;אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;, שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות. <br /> <br /> וע&quot;פ שני אופנים הללו בידיעת השם, יש ג&quot;כ שני אופנים בהשפעתם על העולם, א. &quot;מלאה הארץ דעה את השם&quot; הארץ נהית מלאה בדעה את השם, אך עדיין נשארת למציאות, ב. &quot;כמים לים מכסים&quot; כמו שמים מכסים את הים, וזה נעשה כל מציאותו שהוא &quot;מקום כינוס המים&quot;, כך גם העולם מתבטל ממציאותו וכל עניינו הוא רק דעה את השם, ואין שום מציאות חוץ מזה &quot;אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D&diff=299779 2017-08-17T11:15:34Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''ידיעת הבורא''' היא חלק מרכזי בעבודת ה'. התחום מתחלק לשני סוגי ידיעות; ידיעת מציאותו (קיומו) וידיעת עניינו (מהותו) שאינה אפשרית כי אם בהשגת מידותיו בעולם, שהם רק לגבי הנבראים (שהרי אין שום אפשרות להשיג את מהות הבורא כידוע שהוא למעלה מהשגת כל נברא כל שהוא).<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] ב[[מורה נבוכים]] כותב כי ידיעת המהות אינה אפשרית לבן אנוש כנאמר ב[[זוהר הקדוש]]: &quot;לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל&quot;, וחיזוק ההשגה בבורא הוא רק על ידי א. ידיעת ישותו. - כלומר וודאות קיומו המוחלט. ב. שלילת המהות - שלילת דברים שנרחקים מהבורא. <br /> <br /> כמשל לכך מביא [[הרמב&quot;ם]] קבוצת אנשים שאינם יודעים מה היא ספינה. אחד יודע כי הוא לא בעל חי, השני יודע גם כי היא לא מעוגלת אלא מאונכת, השלישי יודע גם כי היא לא ביבשה. ככל שמרבים לדעת שלילת מה שאינה, כך מתקרבים להשגתה. כך, להבדיל, מכיון שאין לנו כל השגה בבורא, כל השגתינו בו מתרכזת בשלילת המהות.<br /> <br /> לפי שיטת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עיקר ההשגה בבורא היא על ידי החלק הראשון - ידיעת ישותו, ורק ב[[עולם הבא]] תהיה לנו את ההשגה במהותו.<br /> <br /> ==שלילת תוארים וכינויים==<br /> <br /> לפי שיטת [[הרמב&quot;ם]], התוארים &quot;הגדול הגבור והנורא&quot; הנאמרים בתפילת [[שמונה עשרה]], הינם תוארים הבאים לתאר שלילת מהותו. הגדול מסביר את שלילת הגבלותיו, הגבור שולל חולשה כל שהיא, וכן הלאה.<br /> <br /> ישנה שיטה אחרת, כי התוארים על הבורא באים לתאר את פעולותיו ומידת הנהגתו בעולם.<br /> <br /> לפי הסברו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], התואר &quot;הגדול&quot; למשל, מורה על מדת '''הגדולה''', שהיא מדת [[חסד]] והתפשטות החיות בכל העולמות, ובריאת ברואים לאין קץ ותכלית, והוויתם ברואים מאין ליש, וקיומם ב[[ספירת החסד|חסד]] חנם. <br /> <br /> מדה זו נקראת גדולה כי באה מגדולתו של [[הקב&quot;ה]] בכבודו ובעצמו, וכאמור בפסוק גדול ה' ולגדולתו אין חקר.<br /> <br /> מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב&quot;ה, שטבע הטוב להטיב.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}}<br /> <br /> <br /> == ידיעת השם לעת&quot;ל ==<br /> הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י&quot;ב ה&quot;ח}} כותב, שלעת&quot;ל &quot;לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד&quot;. הרבי בביאור הלכה זו{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ו}} מסביר, שישנם שלוש דרגות בידיעת השם, <br /> <br /> א. הידיעה הכללית שיש אלוקה.<br /> <br /> ב. הידיעה בשלימותו יתברך שאפשר לתופסה בשכל שהוא ממציא כל נמצא וכו. <br /> <br /> ג. הידיעה שכל מה שנתפוס זה לא שלימותו שהרי &quot;לית מחשבה תפיסא ביה&quot;.<br /> <br /> אך עדיין שלושת דרגות אלו הם בגדרי השכל, שהרי השכל מבין שהקב&quot;ה באין ערוך נעלה מהשכל שלנו, משא&quot;כ הדרגה הא. באמונה, אע&quot;פ שנראית הדרגה הכי נמוכה, בכ&quot;ז היא הכי נעלית, מכיוון שמגיעה בגלל ש&quot;המאור הוא בהתגלות{{הערה|תו&quot;א וירא}}&quot;, ולכן זה שייך אפילו בילדים קטנים, כי זה לא דבר שנובע משכל שצריך להשיג, אלא מעצם מציאותו של הקב&quot;ה בעולם. ולדרגות אלו הרמב&quot;ם מרמז במילים &quot;וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם... כמים לים מכסים&quot;, &quot;ישיגו דעת בוראם כפי כח האדם&quot;, הכוונה היא לדרגא הב. שמשיג בשכלו עד כמה '''שהוא''' מצליח להשיג. ובמילים &quot;כמים לים מכסים&quot; הכוונה היא לג. שמכוסה פירושו שזה למעלה ממנו, (ולכן זה מכסה את הדבר) כמו הקב&quot;ה שכמה שלא ישיגו, הוא עדיין יהיה למעלה מהשגה.<br /> <br /> בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח}}, שלעת&quot;ל כתוצאה משלימות פעולת התומ&quot;צ בעולם, שהתחילה ב[[מתן תורה]] תתגלה לא רק הדרגא של [[ה&quot;א תתאה]] אלא גם [[ה&quot;א עילאה]], ובלשון הרמב&quot;ם &quot;שם השם ככתבו&quot; ו&quot;שם השם בכינויו&quot;. שההפרש ביניהם הוא ש&quot;ככתבו&quot; מורה על האלוקות שלמעלה מגדרי העולם ועד לעצמותו יתברך, ושם השם &quot;בכינויו&quot; מורה על האלוקות כפי שיורדת להיות בערך לנבראים, אע&quot;פ שגם שם זה מורה על עצמותו יתברך, מכל מקום כיוון שהוא נאמר ע&quot;י הנבראים מורה שיש לו איזה שייכות לעולם, ובלשון של תורת החסידות &quot;הוי מלשון מהווה&quot;. ומכיוון שלעת&quot;ל תתגלה דרגת האלוקות שלמעלה מהתלבשות בעולמות, ועד לעצמותו יתברך, לכן מוסיף הרמב&quot;ם את המילים &quot;כמים לים מכסים&quot;, שמורה על ביטול במציאות בגלל התגלות העצמות.<br /> <br /> בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט}}, שע&quot;י שידיעת השם חודרת באדם ועי&quot;ז בעולם, הנהגת העולם נעשית ע&quot;פ רצון השם. אך בידיעת השם ופעולתם באדם והעולם יש כמה מדריגות, כפי שמבאר הרבי בהלכות יסודי התורה{{הערה|פ&quot;א הלכות א וב}}, שאצל אדם המושג מציאות משתנה בהתאם לשכלו, וכמו שאצל ילד קטן המושג מציאות זה רק דבר גשמי, משא&quot;כ סברא לא נקראת אצלו בשם מציאות, וככל שמתבגר הוא מבין שגם סברא זה מציאות, אך היא מציאות רוחנית, ועד שמבין שמציאות אמיתית זה דבר שכל, שהרי איזו מציאות יש ל&quot;בול עץ&quot; מול סברא שכלית?!. ועד&quot;ז באלוקות שלאחר ריבוי עבודה מבין שרק לאלוקות אפשר לקרוא מציאות, מכיוון שזו המציאות האמיתית היחידה, וכאשר מגיע לדרגא כזו, אפילו מציאות רוחנית כגון שכל וכו לא נחשב אצלו למציאות. ועפ&quot;ז מבאר הרבי את לשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם}} ''&quot;לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו&quot;, &quot;אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;'', בתחילה כותב הרמב&quot;ם שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי &quot;כל ''''''הנמצאים'''''' בשמים ובארץ&quot; אבל אלוקות היא באופן ש&quot;אינו מצוי&quot;, ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר &quot;אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;, שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות. וע&quot;פ שני אופנים הללו בידיעת השם, יש ג&quot;כ שני אופנים בהשפעתם על העולם, א. &quot;מלאה הארץ דעה את השם&quot; הארץ נהית מלאה בדעה את השם, אך עדיין נשארת למציאות, ב. &quot;כמים לים מכסים&quot; כמו שמים מכסים את הים, וזה נעשה כל מציאותו שהוא &quot;מקום כינוס המים&quot;, כך גם העולם מתבטל ממציאותו וכל עניינו הוא רק דעה את השם, ואין שום מציאות חוץ מזה &quot;אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=299772 2017-08-17T08:02:13Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - מדוגלן}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{משתמש - דבר מלכות}}</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94&diff=299739 2017-08-16T19:15:28Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>בעריכת דף זה נתקלתי בשאלה האם מושגים יסודיים ביהדות כגון: &quot;תורה&quot; &quot;יהדות&quot; וכו' שאין להם זוית ראייה שונה בהיבט החב&quot;די, אמורים להיות מודגשים כערך עם אופצי' לעריכה? (בצבע אדום)<br /> הרי אין עניין לערוך ערכים כאלו ב&quot;אנציקלופדיה חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> :ערכים כלליים שמבוארים בחסידות חב&quot;ד, יש להם מקום באנציקלופדיה תחת הקטגוריה: [[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:26, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> <br /> בעיות בערך? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> <br /> == קצת כבוד לשליחות היחידה... ==<br /> <br /> יש למישהו רעיון איך לערוך את הערך כך שלא יהיה רק אוסף ציטוטים? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:31, כ&quot;ד בחשוון ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == משמעות העבודה ==<br /> <br /> האם שייך להוסיף פסקה בהם יבוארו הדעות השונות במשמעות העבודה קבלת פני משיח צדקנו, דהיינו קבלת המלכות, פקיחת העינים, וכו וכו?--[[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]] 19:15, 16 באוגוסט 2017 (UTC)</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94&diff=299738 2017-08-16T19:15:11Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: /* משמעות העבודה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>בעריכת דף זה נתקלתי בשאלה האם מושגים יסודיים ביהדות כגון: &quot;תורה&quot; &quot;יהדות&quot; וכו' שאין להם זוית ראייה שונה בהיבט החב&quot;די, אמורים להיות מודגשים כערך עם אופצי' לעריכה? (בצבע אדום)<br /> הרי אין עניין לערוך ערכים כאלו ב&quot;אנציקלופדיה חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> :ערכים כלליים שמבוארים בחסידות חב&quot;ד, יש להם מקום באנציקלופדיה תחת הקטגוריה: [[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:26, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> <br /> בעיות בערך? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> <br /> == קצת כבוד לשליחות היחידה... ==<br /> <br /> יש למישהו רעיון איך לערוך את הערך כך שלא יהיה רק אוסף ציטוטים? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:31, כ&quot;ד בחשוון ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == משמעות העבודה ==<br /> <br /> האם שייך להוסיף פסקה בהם יבוארו הדעות השונות במשמעות העבודה קבלת פני משיח צדקנו, דהיינו קבלת המלכות, פקיחת העינים, וכו וכו?</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=299732 2017-08-16T15:12:03Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.<br /> במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.<br /> <br /> ==הגדרת הזמן ומקורו==<br /> <br /> ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם &quot;[[משיח]]&quot;{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ&quot;ק.‏}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל‏‏,{{הערה|‏רש&quot;י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש&quot;י שם ד&quot;ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.‏}} ותחזור מלכות בית דוד ליושנה‏‏,{{הערה|‏עיין רמב&quot;ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע&quot;פ מיכה ד ח).}} וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש‏‏]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות,{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}} משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים‏‏{{הבהרה|יש להבהיר על פי אנציקלופדיה הלמודית}})<br /> <br /> הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:<br /> {{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}<br /> <br /> גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}} <br /> <br /> הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים.{{הערה|שהוא יהיה בסוף זמן זה{{מקור|ראה להלן ב' תקופות ואין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד}}.}} יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית-המתים]], שכן פירשו את הכתוב: &quot;ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים&quot;‏‏{{הערה|עזרא ב סג.‏}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד‏‏]]{{הערה| סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ&quot;א וירושלמי כלאיים פ&quot;ט ה&quot;ג. ועי' יד רמ&quot;ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע&quot;ע [[תחיית המתים]].‏}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם &quot;[[עולם הבא]]&quot;‏‏{{הערה|‏עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב&quot;ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש&quot;י]] [[סנהדרין]] קי ב ד&quot;ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה‏‏{{הערה|‏עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש&quot;נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.‏}}, או בניגוד לעולם הבא‏‏{{הערה|‏עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.‏}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח‏‏ &quot;לעתיד לבוא&quot;{{הערה|‏עי' מכילתא בא פט&quot;ז וירושלמי ברכות סוף פ&quot;א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.‏}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח, {{הערה|שכן דרשו: &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי‏‏&quot;(תהלים קטז א.‏) - לימות המשיח; &quot;אלי אתה ואודך‏‏&quot; (‏שם קיט כח). לעתיד לבוא.‏‏ - ירושלמי שם פ&quot;ב ה&quot;ד. ועי' שבת קיג ב: &quot;ותשבע&quot; - לימות המשיח; &quot;ותותר&quot; - לעתיד לבוא.‏}}<br /> <br /> ==שינוי הטבע בימות המשיח==<br /> {{להשלים}}<br /> כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]].<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערת שוליים|רמב&quot;ם הלכות מלכים י&quot;ב א-ב).}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו&quot;ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה [[משל]] ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br /> הראב&quot;ד השיג על הרמב&quot;ם, שהרי כתוב בפירוש &quot;והשבתי חיה רעה מן הארץ&quot;, שזה בוודאי שינוי מנהגו של עולם, ולכן לשיטתו יהיה שינוי במנהג העולם בימות המשיח. <br /> <br /> הרדב&quot;ז כתב, שרק בארץ ישראל יהיה שינוי מנהגו של עולם, כמ&quot;ש &quot;לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ&quot;, ומזה לומד שדווקא בארץ יהיה שינוי מנהגו של עולם, משא&quot;כ בחו&quot;ל זה משל וחידה. <br /> <br /> עבודת הקודש כותב, כי בימות המשיח העולם יחזור למנהגו הרגיל, כפי שהיה בששת ימי בראשית.<br /> <br /> ===שתי תקופות===<br /> אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא [[תחיית המתים]], וכמו כן באגרת תימן כותב [[הרמב&quot;ם]] שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של &quot;[[עולם כמנהגו נוהג]]&quot;.<br /> אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל אילני סרק שבא&quot;י יטענו פירות{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;ז בחוקותי סי&quot;ג}}.<br /> <br /> הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של &quot;זכו&quot;, תגיע מיד התקופה השניה.<br /> <br /> לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של &quot;זכו&quot; - ואז יזכו לתקופה השניה.<br /> <br /> ע&quot;פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם [[בית המקדש]] יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.<br /> <br /> אע&quot;פ שהרמב&quot;ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;תנש&quot;א}} מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב&quot;ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה לעת&quot;ל מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב&quot;ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב&quot;ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש&quot;מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים&quot;, שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו ע&quot;י גילוי האלוקות שיהיה אז.<br /> <br /> <br /> ===שתי תקופות בגילוי אלקות===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[תחיית המתים]], [[עולם הבא]], [[דירה בתחתונים]].}}<br /> ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:<br /> * בפעולת הביטול שיפעלו בעולם{{מקור|הדרן תשנ&quot;א}} <br /> :ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.<br /> <br /> :וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot;. משא&quot;כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה &quot;שינוי מנהגו של עולם&quot;.<br /> <br /> * באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ה[[התאמתות]] של הגילויים בעולם.{{הערה|מאמר &quot;פדה בשלום&quot; תשמ&quot;א.}}:<br /> :שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא&quot;כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.<br /> <br /> :והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot;. <br /> <br /> :משא&quot;כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה &quot;שינוי מנהגו של עולם&quot;.<br /> <br /> *בדרגת הגילוי{{הערה| &quot;והיה עקב תשמעון&quot; תשכ&quot;ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי האוא&quot;ס שהאיר לפני הצמצום. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש דהעלם העצמי שלא התגלה גם לפני הצמצום.<br /> <br /> ==ימות המשיח בתורת החסידות==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.<br /> וכך הוא כותב: <br /> {{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל&quot;ו|מרכאות=כן}}.<br /> <br /> המאמר התלמודי{{הערת שוליים|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: &quot;אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח&quot;. יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.<br /> <br /> התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.<br /> <br /> ==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח==<br /> בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי [[לימוד התורה]] חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: &quot;וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר&quot;ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה&quot;. כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מחדש כי &quot;כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד&quot;.<br /> הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: [[לימוד התורה]] וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו. <br /> <br /> כוח ההבנה הנו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה &quot;תלמוד גדול&quot;: הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר.<br /> אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של [[עצם הנשמה]] היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה&quot;מעשה&quot;, למעלה מן ה&quot;תלמוד&quot;.<br /> <br /> ==הבנת התורה==<br /> <br /> הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: &quot;כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם&quot; (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו &quot;קטנים&quot; בידיעה וכאלה שייקראו &quot;גדולים&quot;. <br /> <br /> אלא שכמובן, ה&quot;קטנים&quot; ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם &quot;גדולים&quot; מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br /> <br /> (דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב[[מסכת שבת]] (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון &quot;קטנים&quot; מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br /> <br /> אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: &quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו&quot; - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br /> <br /> משיב על כך הרבי, שרק &quot;אותו&quot; - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br /> <br /> בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot;. דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br /> ===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br /> {{ערך מורחב|תורתו של משיח}}<br /> מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, &quot;לאין שיעור&quot;, כלשונו?! <br /> <br /> ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br /> <br /> לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br /> <br /> וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br /> <br /> אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז&quot;ל. האריז&quot;ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של &quot;תמונות&quot; רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br /> <br /> ==הר סיני בימות המשיח==<br /> במדרש מופיע כי &quot;עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להביא סיני ותבור וכרמל לבנות [[בית המקדש]] על גביהם&quot;, כנאמר &quot;והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים&quot; - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br /> <br /> למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם &quot;בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל&quot;, כי אם &quot;תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה&quot;. <br /> <br /> על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br /> <br /> התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br /> <br /> אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[רמב&quot;ם]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/rambam.aspx?sefer=14&amp;hilchos=83&amp;perek=11&amp;hilite= הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה א' ואילך] ביאור ופרטי הלכות מלך המשיח וימות המשיח על פי הלכה.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=299731 2017-08-16T15:10:08Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.<br /> במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.<br /> <br /> ==הגדרת הזמן ומקורו==<br /> <br /> ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם &quot;[[משיח]]&quot;{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ&quot;ק.‏}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל‏‏,{{הערה|‏רש&quot;י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש&quot;י שם ד&quot;ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.‏}} ותחזור מלכות בית דוד ליושנה‏‏,{{הערה|‏עיין רמב&quot;ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע&quot;פ מיכה ד ח).}} וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש‏‏]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות,{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}} משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים‏‏{{הבהרה|יש להבהיר על פי אנציקלופדיה הלמודית}})<br /> <br /> הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:<br /> {{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}<br /> <br /> גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}} <br /> <br /> הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים.{{הערה|שהוא יהיה בסוף זמן זה{{מקור|ראה להלן ב' תקופות ואין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד}}.}} יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית-המתים]], שכן פירשו את הכתוב: &quot;ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים&quot;‏‏{{הערה|עזרא ב סג.‏}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד‏‏]]{{הערה| סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ&quot;א וירושלמי כלאיים פ&quot;ט ה&quot;ג. ועי' יד רמ&quot;ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע&quot;ע [[תחיית המתים]].‏}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם &quot;[[עולם הבא]]&quot;‏‏{{הערה|‏עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב&quot;ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש&quot;י]] [[סנהדרין]] קי ב ד&quot;ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה‏‏{{הערה|‏עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש&quot;נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.‏}}, או בניגוד לעולם הבא‏‏{{הערה|‏עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.‏}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח‏‏ &quot;לעתיד לבוא&quot;{{הערה|‏עי' מכילתא בא פט&quot;ז וירושלמי ברכות סוף פ&quot;א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.‏}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח, {{הערה|שכן דרשו: &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי‏‏&quot;(תהלים קטז א.‏) - לימות המשיח; &quot;אלי אתה ואודך‏‏&quot; (‏שם קיט כח). לעתיד לבוא.‏‏ - ירושלמי שם פ&quot;ב ה&quot;ד. ועי' שבת קיג ב: &quot;ותשבע&quot; - לימות המשיח; &quot;ותותר&quot; - לעתיד לבוא.‏}}<br /> <br /> ==שינוי הטבע בימות המשיח==<br /> {{להשלים}}<br /> כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]].<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערת שוליים|רמב&quot;ם הלכות מלכים י&quot;ב א-ב).}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו&quot;ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה [[משל]] ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br /> הראב&quot;ד השיג על הרמב&quot;ם, שהרי כתוב בפירוש &quot;והשבתי חיה רעה מן הארץ&quot;, שזה בוודאי שינוי מנהגו של עולם, ולכן לשיטתו יהיה שינוי במנהג העולם בימות המשיח. <br /> <br /> הרדב&quot;ז כתב, שרק בארץ ישראל יהיה שינוי מנהגו של עולם, כמ&quot;ש &quot;לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ&quot;, ומזה לומד שדווקא בארץ יהיה שינוי מנהגו של עולם, משא&quot;כ בחו&quot;ל זה משל וחידה. <br /> <br /> עבודת הקודש כותב, כי בימות המשיח העולם יחזור למנהגו הרגיל, כפי שהיה בששת ימי בראשית.<br /> <br /> ===שתי תקופות===<br /> אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא [[תחיית המתים]], וכמו כן באגרת תימן כותב [[הרמב&quot;ם]] שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של &quot;[[עולם כמנהגו נוהג]]&quot;.<br /> אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל אילני סרק שבא&quot;י יטענו פירות{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;ז בחוקותי סי&quot;ג}}.<br /> <br /> הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של &quot;זכו&quot;, תגיע מיד התקופה השניה.<br /> <br /> לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של &quot;זכו&quot; - ואז יזכו לתקופה השניה.<br /> <br /> ע&quot;פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם [[בית המקדש]] יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.<br /> <br /> אע&quot;פ שהרמב&quot;ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב&quot;ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה לעת&quot;ל מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב&quot;ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב&quot;ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש&quot;מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים&quot;, שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו ע&quot;י גילוי האלוקות שיהיה אז.<br /> <br /> <br /> ===שתי תקופות בגילוי אלקות===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[תחיית המתים]], [[עולם הבא]], [[דירה בתחתונים]].}}<br /> ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:<br /> * בפעולת הביטול שיפעלו בעולם{{מקור|הדרן תשנ&quot;א}} <br /> :ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.<br /> <br /> :וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot;. משא&quot;כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה &quot;שינוי מנהגו של עולם&quot;.<br /> <br /> * באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ה[[התאמתות]] של הגילויים בעולם.{{הערה|מאמר &quot;פדה בשלום&quot; תשמ&quot;א.}}:<br /> :שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא&quot;כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.<br /> <br /> :והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot;. <br /> <br /> :משא&quot;כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה &quot;שינוי מנהגו של עולם&quot;.<br /> <br /> *בדרגת הגילוי{{הערה| &quot;והיה עקב תשמעון&quot; תשכ&quot;ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי האוא&quot;ס שהאיר לפני הצמצום. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש דהעלם העצמי שלא התגלה גם לפני הצמצום.<br /> <br /> ==ימות המשיח בתורת החסידות==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.<br /> וכך הוא כותב: <br /> {{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל&quot;ו|מרכאות=כן}}.<br /> <br /> המאמר התלמודי{{הערת שוליים|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: &quot;אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח&quot;. יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.<br /> <br /> התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.<br /> <br /> ==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח==<br /> בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי [[לימוד התורה]] חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: &quot;וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר&quot;ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה&quot;. כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מחדש כי &quot;כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד&quot;.<br /> הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: [[לימוד התורה]] וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו. <br /> <br /> כוח ההבנה הנו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה &quot;תלמוד גדול&quot;: הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר.<br /> אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של [[עצם הנשמה]] היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה&quot;מעשה&quot;, למעלה מן ה&quot;תלמוד&quot;.<br /> <br /> ==הבנת התורה==<br /> <br /> הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: &quot;כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם&quot; (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו &quot;קטנים&quot; בידיעה וכאלה שייקראו &quot;גדולים&quot;. <br /> <br /> אלא שכמובן, ה&quot;קטנים&quot; ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם &quot;גדולים&quot; מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br /> <br /> (דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב[[מסכת שבת]] (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון &quot;קטנים&quot; מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br /> <br /> אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: &quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו&quot; - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br /> <br /> משיב על כך הרבי, שרק &quot;אותו&quot; - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br /> <br /> בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot;. דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br /> ===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br /> {{ערך מורחב|תורתו של משיח}}<br /> מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, &quot;לאין שיעור&quot;, כלשונו?! <br /> <br /> ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br /> <br /> לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br /> <br /> וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br /> <br /> אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז&quot;ל. האריז&quot;ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של &quot;תמונות&quot; רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br /> <br /> ==הר סיני בימות המשיח==<br /> במדרש מופיע כי &quot;עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להביא סיני ותבור וכרמל לבנות [[בית המקדש]] על גביהם&quot;, כנאמר &quot;והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים&quot; - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br /> <br /> למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם &quot;בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל&quot;, כי אם &quot;תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה&quot;. <br /> <br /> על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br /> <br /> התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br /> <br /> אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[רמב&quot;ם]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/rambam.aspx?sefer=14&amp;hilchos=83&amp;perek=11&amp;hilite= הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה א' ואילך] ביאור ופרטי הלכות מלך המשיח וימות המשיח על פי הלכה.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=299717 2017-08-16T08:35:25Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|1.סידור 2.להוסיף העיקרים והדיונים על פי [[נגלה]] (יש בשיחות הרבי ריבוי נפלא בזה) 3.על פי חסידות.}}<br /> '''מלכות בית דוד''' - הינו כינוי לכל [[מלך|המלכים]] שבאים מבית דוד, ו[[מלך המשיח]] נמנה על צאצאי [[דוד המלך]]{{הערה|1=כמובא ב[[רמב&quot;ם]] סוף הלכות מלכים.}} ו[[שלמה]] בנו.{{הערה|1=ראה בארוכה בערך [[יעמוד מלך מבית דוד]].}}<br /> <br /> == מלכות בית דוד ==<br /> <br /> ספר החינוך כותב שהמלכות בבית דוד עוברת ב[[ירושה]], ואילו במלכות שמלך מישראל נמשך למלך יש צורך במשיחת בשמן וכו',{{הערה|1=וכמובא בסוף [[מסכת הוריות]].}} כמו שהיה בירבעם נבט שמלך על מלכות ישראל בזמן בית ראשון.<br /> <br /> אחד מהדברים שיחזיר [[מלך המשיח]] ליושנם, הוא מלכות בית דוד, שיהיה מלך על ישראל מזרע דוד המלך.<br /> <br /> מסופר בגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} שהיו כאלה שטענו על דוד המלך שאסור לבוא בקהל מכיוון שבא מרות המואביה ועל המואבים כתוב &quot;לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם&quot;, והגמרא עונה כי מקובל הלכה ל[[משה]] מ[[סיני]] כי האיסור של עמון ומואב חל על &quot;מואבי&quot; דווקא ולא על &quot;מואביה&quot;, בשונה מהאיסור על המצרים, שחל גם על הנקבות.<br /> <br /> == כתר מלכות ==<br /> הרמב&quot;ם כותב{{הערה|הלכות מלכים פ&quot;א ה&quot;ז}} &quot;כיון שנמשך דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם&quot;, ומבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ל חיי שרה ג}} בעניין הכתר מלכות, שבמלוכה ישנם שני ענינים א. הנהגת העם בפועל ב. הרוממות והתנשאות העצמית על העם, שזה עניין כתר מלכות שאותו קיבל דוד. ולכן ג&quot;כ לא שייך במלכות דוד הפסק, כי הפסק שייך כאשר מילוי התפקיד הוא מחוץ, ודבר נוסף על מציאות האדם, אך כאשר זו היא כל מהותו שהוא מרומם ונעלה משאר העם באופן עצמי, בזה לא שייך הפסק וזה עובר ממילא מאב לבנו. <br /> <br /> ==מבית דוד או זרע שלמה==<br /> יש ספק האם זקוק מלך ממלכי דוד, להיות גם מזרע [[שלמה המלך]]. יש אומרים כי דווקא מי שהוא מזרע שלמה יכול להיות מלך ממלכי בית דוד, וכן כתב [[הרמב&quot;ם]] בהקדמתו לפרק חלק וז&quot;ל ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל הכופר במשפחה זאת כפר בה' יתברך ובדברי נביאיו. <br /> <br /> אולם על גדרי מלכותו של ה[[משיח]] כתב ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&amp;hilite=e7fe650a-0b11-4bdd-a658-c27f73937913 הלכות מלכים פי&quot;א הלכה ד']}}: &quot;ואם יעמוד מלך '''מבית דוד''', עוסק בתורה כדוד אביו&quot; ולא כתב כלל מזרע שלמה.<br /> <br /> אך יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך, אלא העיקר שהוא יהיה מזרע דוד, והראיה לזה, מ[[רבי יהודה הנשיא]] שנאמר עליו{{הערה|1=[[סנהדרין]] צח ב.}} בחייו כי ראוי הוא למלוך על כס [[מלך המשיח]] ולגאול את עם ישראל, וכלשון הגמרא {{ציטוטון|אי מן חייא כגון רבי יהודה הנשיא}}. ופירש [[רש&quot;י]] {{ציטוטון|אם משיח מאותן שחיים עכשיו, וודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים, וחסיד גמור הוה כדאמרינן בב&quot;מ. ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה. והאי כגון לאו דווקא.}} עכ&quot;ל [[רש&quot;י]]. כלומר: האי &quot;כגון&quot; אינו &quot;דווקא&quot; כגון - דוגמא, אלא וודאי היינו רבי הקדוש. והוא לא היה בן אחר בן. <br /> <br /> והמעתיק את פירוש [[הרמב&quot;ם]] למשנה כתב{{הערה|1=בהקדמתו לפירוש [[הרמב&quot;ם]] לסדר נשים}} בזה&quot;ל: וזה החיבור הגדול הנקרא שישה סדרי משנה חיברו רבינו הקדוש אשר שמו המיוחד לו רבי יהודה הנשיא שהוא מבית דוד '''לא מזרע שלמה''' כדאיתא בכתובות{{הערה|1=ס&quot;ב:}} רבי אתיא משפטיה - בן דוד - בן אביטל - אשת דוד. ע&quot;כ. ומכאן לכאורה נראה, שהמלך המשיח אינו צריך להיות מזרעו של שלמה המלך, שאם כן, איך היה יכול להיות רבי יהודה הנשיא משיח, שהרי לא היה מזרע שלמה.<br /> <br /> ואכן שאלה זו נידונת באחרונים{{הערה|1=דברי תורה חלק ד' אות ו'.}}, איך יכול להיות רבי הקדוש מלך אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי{{הערה|1=בכתובות פי&quot;ב ה&quot;ג וכלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} ומובא בתוס'{{הערה|1=סנהדרין ה. ד&quot;ה דהכא שבט והתם מחוקק}} דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב&quot;ם{{הערה|1=הלכות מלכים פ&quot;א ה&quot;ט.}} דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים.<br /> <br /> == הירושה בן אחר בו==<br /> הפוסקים מסתפקים, האם כדי להיות ממלכי בית דוד צריך להיות דווקא בן אחר בן או לא.<br /> <br /> ישנן ראיות שונות שמשיח צריך להיות בן אחר בן דווקא. <br /> <br /> א) מבואר בפוסקים{{הערה|1=שו&quot;ת אבני נזר יו&quot;ד סימן שי&quot;ב, ובשו&quot;ת חקרי לב אורח חיים סימן כ&quot;א.}} דבמלכי בית דוד הירושה היא דרך בנים, כיון דהמלכות היא בעצם לדוד, מה שאין כן במלכי ישראל, דאחר שירש הבן פקע כח האב. חזינו דאין זה מדיני [[ירושה]] גרידא, אלא דהוי מדיני הבטחה לדוד דלא יסור המלכות ממנו, וכברכת בת שבע{{הערה|1=מלכים-א, א' ל&quot;א.}} לדוד יחי המלך לעולם{{הערה|1=וכמבואר בחידושי הגרי&quot;ז.}} <br /> <br /> ב) בנבואות על הכרתת בית המלכות לשלשת מלכי ישראל, והם ירבעם{{הערה|1=מלכים-א' י&quot;ד י.}}, בעשא{{הערה|1=מלכים-א' ט&quot;ז ז.}} ואחאב{{הערה|1=מלכים-ב' ט ח.}} נאמר והכרתי לפלוני משתין בקיר, ופירשו במצודות דמיירי בזכרים שמשתינים בקיר מה שאין כן הנקבה דמשתינה בארץ, ופירש האברבנאל{{הערה|1=מלכים א' י&quot;ד י.}} דהיינו הבטחה שלא ישאר לו בן יורש המלכות ואי תימא דבן בת הוי מחזיר מלכות בית אביו ליושנה, מאי מועיל השחתת זכרים, הא אכתי איכא נקיבות? <br /> <br /> ואכן עתליה בת אחאב{{הערה|1=מלכים ב' ח' כ&quot;ז ובמצודות דוד שם.}} היתה אשת יהורם מלך יהודה{{הערה|1=מלכים-ב, ח י&quot;ח.}} והיא אם אחזיהו מלך יהודה{{הערה|1=מלכים-ב, ח' כ&quot;ז.}} ואחרי שנהרגה על ידי יהוידע כ&quot;ג {{הערה|1=מלכים ב' י&quot;א ט&quot;ו.}} מלך יואש בן אחזיהו{{הערה|1=מלכים-ב' י&quot;ב ב.}} וכל המלכים במלכות יהודה עד לצדקיהו היו בן אחר בן מיואש. יוצא דאחזיהו הוא בן בת אחאב, יואש הוא בן בן בת אחאב, וכל שאר מלכי יהודה הם בני אחאב מנוקבתא ואין זה סתירה להנאמר והכרתי את בית אחאב{{הערה|1מלכים-ב' ט, ח.}} ולא להנאמר ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט{{הערה|1=מלכים-ב, ט ט.}} אשר בבית ירבעם נאמר וביערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבאר הגלל עד תומו,{{הערה|1=מלכים-א' יד, י.}} ולא נתקיימה במלכי יהודה, אלא במלכות בית אחאב משום דהוו מנוקבתא. ואם כן לכאורה גם לא נוכל לומר דיוחזר המלכות לבית דוד על ידי שימלוך איש מבני בתו.{{הערה|1=הרב מיכאל ידווני, [ מכתבי שאלות ותשובות לגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי בנוגע אם מלך המשיח צריך להיות בן אחר בן]}}<br /> <br /> ג) וכן משמע במנחת חינוך{{הערה|1=סוף מצווה צ&quot;ז.}} שכתב כיון דיהיה מזרע שלמה דור אחר דור, אם כן המלכות [[ירושה]] לו מעת שפסקה מלכות ואין צריך משיחה&quot;.<br /> <br /> ==מלך מבית דוד בזמן הגלות==<br /> ברמב&quot;ם בהלכות מלכים נפסק: &quot;כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי<br /> המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם&quot;.<br /> <br /> ומאז, דור אחר דור עמד לישראל מלך מבית דוד שירש את המלכות<br /> מאבותיו.<br /> <br /> גם על זמן הגלות נאמר &quot;אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעולם<br /> יהיה וכסאו כשמש נגדי&quot;. כך גם אנו אומרים &quot;בשם קדשך נשבעת לו שלא<br /> יכבה נרו לעולם ועד&quot; - תמיד יש נצר לבית דוד הראוי למלוכה.<br /> <br /> וכך אמרו חכמינו &quot;בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות<br /> משיח לישראל&quot;. אותו אחד ממשיך את מלכות דוד הנצחית, אלא שירושת<br /> המלכות הנמצאת אצלו לא חייבת לבא לידי מימוש במלוכה על עם. הוא מלך<br /> בפוטנציאל ואיננו מלך בפועל. <br /> <br /> גם על [[מלך המשיח]], נאמר שזה ש[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]] הוא זה שמציאותו עומדת למלכות עוד קודם להתגלות מלכותו בפועל. <br /> ולכן כשדנו התנאים מי הוא הראוי להיות משיח אמרו{{מקור}} &quot;אי מין חייא הוא כגון רבי יהודה הנשיא&quot; ופירשו המפרשים שהוא משום שעדין בזמן הגלות כבר יש בהם עניין המלכות.{{הערה|מהרש&quot;א שם, וראה התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] חלק א עמוד 320 ובהערה 49.}} <br /> <br /> == צאצאי המלכות ==<br /> <br /> יש אומרים כי צאצאי מלכות בית דוד משתדכים רק עם צאצאים אחרים של דוד המלך, ואין ראוי הדבר שישתדכו עם מי שאינו ממשפחה זו,{{הערת שוליים|1=ראה פרק חמישי ד[[כתובות]] במעשה ד[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] איעסק לבריה בי רבי חייא, לפי שיטת [[רש&quot;י]]. ועיין ב[[מהרש&quot;א]] שם.}} ואף לא עם צאצאי ישי אבי דוד{{הערת שוליים|כמוכח שם, שהרי רבי חייא היה מצאצאי ישי.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=299682 2017-08-15T19:53:43Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: יצירת דף עם התוכן &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!&quot;</p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=299681 2017-08-15T19:51:39Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד<br /> {{משתמש - התגלות היום}}</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=299680 2017-08-15T19:07:28Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br /> [[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת &quot;דבר מלכות&quot; ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו &quot;מלך&quot;]]<br /> '''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.<br /> <br /> החל מהשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ&quot;התגלות המשיח&quot; והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; אל מול הרבי. <br /> <br /> האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי. <br /> <br /> ==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br /> {{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br /> [[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ&quot;ב]]]]<br /> בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו&quot;ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ&quot;ח ד&quot;ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br /> <br /> על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) &quot;אי מן חייא הוא&quot;, ופירש [[רש&quot;י]] &quot;אם משיח מאותן שחיין עכשיו&quot;, כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br /> <br /> הרבי מדייק בלשונו של [[רש&quot;י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו&quot;מ תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550&amp; משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש&quot;א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב&quot;ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ&quot;א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ&quot;ל).}}.<br /> <br /> עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|&quot;כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח&quot; (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ&quot;ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב&quot;ד]]. גם את האדמו&quot;ר הקודם בחב&quot;ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל&quot;א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש&quot;כ}}.<br /> <br /> בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי&quot;א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר &quot;באתי לגני&quot; תשי&quot;א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט&quot;ז מנ&quot;א ה'תשמ&quot;ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ&quot;ב]] אות י&quot;ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ&quot;א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש&quot;בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל&quot;, &quot;א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי&quot;ת וישלחו כו'&quot;, ועל פי הודעת מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה&quot;שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}&quot;, השליחות של [[הרבי הריי&quot;צ|מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג}}.<br /> <br /> ==גדרו ההלכתי==<br /> ===סימני הרמב&quot;ם===<br /> {{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br /> [[הרמב&quot;ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב&quot;ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז&quot;ל]], שער הגלגולים פרק י&quot;ג: &quot;בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין&quot;}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: &quot;ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה&quot;, ישעיהו י&quot;א א}}.<br /> <br /> לשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות מלכים י&quot;א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר &quot;כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br /> <br /> בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ&quot;חזקת שהוא משיח&quot;. רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז &quot;הרי זה משיח בודאי&quot;.<br /> <br /> סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב&quot;ם{{הערה|1=ד&quot;ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב&quot;ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br /> <br /> כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ&quot;ב: &quot;ישנו כבר ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'&quot; - שאז &quot;בחזקת שהוא משיח&quot;&quot;}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br /> <br /> ====• יעמוד מלך מבית דוד:====<br /> התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב&quot;ם]] &quot;אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח&quot; (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך&quot;. וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ&quot;ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ&quot;ב: &quot;מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא&quot; (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.<br /> <br /> על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב&quot;ם, הלכות מלכים פרק א': &quot;כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם&quot;}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב&quot;ם]] &quot;לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: &quot;לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה&quot;, &quot;מלך המשיח שהמלוכה שלו&quot;. ודרשו חז&quot;ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו &quot;אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב&quot;ם הלכות סנהדרין, &quot;ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין&quot;) ונשיא שבארץ ישראל&quot; הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br /> <br /> וכך ביאר ה[[של&quot;ה]] (פרשת ויחי) ש&quot;בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד&quot;}}&quot;.<br /> <br /> סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית &quot;להחזיר מלכות בית דוד&quot;{{הערה|&quot;מפשטות לשון [[הרמב&quot;ם]] משמע שענין זה (&quot;מלך מבית דוד&quot;) הוא (לא רק מצד ההבטחה ש&quot;לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם&quot;, אלא) הגדר דמשיח&quot; (הדרן על [[הרמב&quot;ם]] תשמ&quot;ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב&quot;ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תער&quot;ג}}: &quot;חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ&quot;ב]] סעיף י&quot;ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו אייר]] [[תשנ&quot;א]] חילק הרבי קונטרס בשם &quot;[[דבר מלכות]]&quot; בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br /> {{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}<br /> <br /> ====• הוגה בתורה:====<br /> מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל&quot;ב}}, על פי חז&quot;ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש&quot;גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br /> <br /> כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: &quot;לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247&amp; נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}&quot;.<br /> <br /> הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br /> <br /> היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br /> <br /> ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br /> <br /> ====• עוסק במצוות כדוד אביו:====<br /> הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר&quot;ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br /> <br /> ====יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה====<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו&quot;, תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br /> סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: &quot;בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן&quot;}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח&quot;י: &quot;הפירוש במה שכתב [[הרמב&quot;ם]] &quot;ויכוף כל ישראל כו'&quot; הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ&quot;צ. וכל הטענות אודות &quot;צדק ויושר&quot; כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר&quot;}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] - [[צדי&quot;ק למלך]] ח&quot;ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br /> <br /> כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.<br /> <br /> מלשון הרמב&quot;ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|&quot;לילך בה&quot; - היא על צדיקים שלא חטאו, ו&quot;לחזק בדקה&quot; - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}. <br /> <br /> גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br /> כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br /> <br /> ====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br /> [[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה&quot;ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br /> הסימן האחרון אותו מביא הרמב&quot;ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב)}}.<br /> <br /> מטרת המלחמות הם &quot;להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב&quot;ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת &quot;לשבור זרוע הרשעים&quot; תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}&quot;. אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י&quot;א, ד: &quot;והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע&quot;. ראה בפירוש מהר&quot;י קרא לפסוק: &quot;אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה&quot; (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה&quot;וילחום מלחמת ה'&quot; וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי&quot;ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> ===פסק דין===<br /> {{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> [[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ&quot;ח, חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשנ&quot;א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> באותו ערב רבה של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו&quot;ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו&quot;ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.<br /> <br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.<br /> <br /> <br /> == ע&quot;פ תורת החסידות ==<br /> בקונטרס ענינה של תורת החסידות מוסבר, שענינה של [[תורת החסידות]] היא גילוי ה[[יחידה]] שבתורה, היינו הקשר העצמי של התורה עם [[אוא&quot;ס]] ב&quot;ה. ולכן ע&quot;י הפצתה חוצה זוכים לביאת משיח צדקנו, כיוון שזה עניין הגאולה ג&quot;כ, שיתגלה בעולם שכל החיות שלו היא מהקב&quot;ה, ובלשון החסידות [[דירה בתחתונים]]. <br /> וכל זה הוא הסתעפות מביאת משיח, שענינה הוא &quot;שיומשך ויתגלה בעולם מלך המשיח&quot;{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ו}}, מכיוון שמשיח ענינו דרגת היחידה, היינו התקשרות הנשמה בקשרה העצמי עם הקב&quot;ה. וביאת המשיח יומשך דרגת היחידה בכל העולם, היינו שיתגלה בעולם קשרו העצמי עם הקב&quot;ה, &quot;כח הפועל בנפעל&quot;. <br /> ומכיוון שמשיח עניינו יחידה הכללית, שהרי בכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] שהוא בחינת היחידה, כיוון שמשיח ויחידה היינו הך, לכן נשיא הדור הוא משיח שבדור{{הערה|קונטרס בית רבינו שבבבל}}. שהרי נשיא הדור הוא יחידה הכללית שכולל את כל בני הדור, וכיוון שכן נשיא תורת החסידות (שענינה גילוי היחידה), הוא נשיא הדור (שהוא יחידה הכללית), והוא המשיח שבדור (שענינו גילוי היחידה), ולכן בדורנו, שנשיא תורת החסידות הינו הרבי מליובאוויטש, נמצא כי הוא המלך המשיח. <br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1=&quot;כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו&quot; (שיחות קודש [[תשי&quot;ב]] עמ' 137)}}.<br /> <br /> אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד&quot;ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: &quot;ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ&quot;מ מוביל למסקנה כי רמ&quot;מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת &quot;סופו מעיד על תחילתו&quot;.}}:<br /> <br /> *דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו&quot;רי חב&quot;ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ&quot;ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ&quot;ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&amp;st=&amp;pgnum=306&amp;hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}<br /> <br /> *בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז&quot;ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. &quot;יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו&quot;}} שמשיח &quot;מנחם שמו&quot; (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש&quot;נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש&quot;א, &quot;מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם&quot;}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא &quot;צדק&quot;, ש&quot;צדק&quot; הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) &quot;והיה צדק אזור מתניו&quot;.}}.<br /> <br /> *הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא &quot;בית משיח&quot;{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו&quot;ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י&quot;ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז&quot;ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו &quot;פתחה של רומי&quot;, דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י&quot;ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי&quot;ם (רב&quot;ב מקמניץ, קכ&quot;ד) &quot;שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה&quot;, וכן אמר בעל ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') &quot;משיח יתגלה באמריקה&quot;}}.<br /> <br /> ==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br /> [[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br /> [[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br /> בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ&quot;א: &quot;ישנה ההוראה כנ&quot;ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; ו&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב&quot;בכל דרכיך (דעהו)&quot; ו&quot;כל מעשיך (יהיו לשם שמים)&quot;, עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;.}} לפרסם, חסדי חב&quot;ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47066 מכתב לידיד ש&quot;החמיץ&quot;]: &quot;האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש&quot;המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם&quot; (ש&quot;פ משפטים נ&quot;א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ&quot;א]] &quot;המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב &quot;מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו&quot;, '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה&quot;.}} ועל מנת לזרז את הגאולה.<br /> <br /> כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר &quot;מלך המשיח&quot;{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע&quot;ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br /> <br /> עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ&quot;ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: &quot;בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש&quot;. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=&quot;אחד היה אברהם&quot; עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו &quot;[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29506 פרקי הסטוריה]&quot; (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי &quot;העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד&quot;.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=127 איגרת לידיד&quot; - הרב יהושע מונדשיין, תשנ&quot;ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר &quot;[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]&quot;, בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש&quot;אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''&quot; (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו&quot;ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב&quot;ה.<br /> <br /> לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: &quot;כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא&quot;ח ונלחמים בתורת הבעש&quot;ט וכו' - ע&quot;י הדיבור ופרסום הנ&quot;ל '''לחוד'''&quot;.}}.<br /> <br /> החל מ[[תנש&quot;א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה &quot;תקופה חדשה&quot; ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב&quot;ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש&quot;א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות &quot;[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]&quot; ו&quot;ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;, שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט&quot;א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ&quot;ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&amp;hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&amp;st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&amp;pgnum=338 שיחת ש&quot;פ חיי שרה תנש&quot;א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.<br /> <br /> בקיץ תנש&quot;א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ&quot;ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י&quot;ז חשון]] [[תשנ&quot;ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> בשנים תשנ&quot;ב-[[תשנ&quot;ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב&quot;ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב&quot;ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט&quot;א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br /> <br /> את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט&quot;א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט&quot;א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב&quot;ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&amp;lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], שבט תשנ&quot;ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: &quot;אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה...&quot; אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ&quot;ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו &quot;[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]&quot;, כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב&quot;ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br /> [[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]<br /> לקראת [[חנוכה]] תשנ&quot;ג, יצאו [[ניידות חב&quot;ד]] בקמפיין תחת הסלוגן &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ&quot;ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br /> <br /> אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ&quot;ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סכ&quot;ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.<br /> <br /> באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב&quot;ד, [[קה&quot;ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.<br /> <br /> במשך השנים ממשיכים חסידי חב&quot;ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ&quot;ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br /> <br /> ====פירסום בעיתונים====<br /> בחודש [[טבת]] [[תשנ&quot;ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה&quot;ניו-יורק טיימס&quot; ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br /> <br /> מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב&quot;ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br /> <br /> לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br /> <br /> לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> {| align=center<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br /> תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br /> תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'<br /> תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}<br /> <br /> ==קבלת המלכות==<br /> [[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ&quot;א]]<br /> [[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]<br /> [[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס&quot;ט]]<br /> ===הרקע===<br /> בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ&quot;ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב &quot;מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו&quot;}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br /> <br /> בתאריך ב' ניסן [[תשמ&quot;ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה &quot;יחי המלך&quot;, שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ&quot;ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ&quot;ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב&quot;ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br /> <br /> הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: &quot;[[אין מלך בלא עם]]&quot;{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר&quot;פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&amp;hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ&quot;ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.<br /> <br /> בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ&quot;ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת &quot;יחי המלך&quot; מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;.. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.<br /> <br /> האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר&quot;ה תשל&quot;ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו&quot;ב}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב&quot;ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון &quot;שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות &quot;מינוי מלך&quot;, בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י&quot;א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות&quot;, הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, &quot;מלמעלה&quot;, אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו&quot;חסידים זיינען דאך קלוג&quot; (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים &quot;לחטוף&quot; כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br /> <br /> ===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br /> [[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ&quot;ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br /> המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב&quot;ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ&quot;א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.<br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו אייר [[תנש&quot;א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר &quot;יחי אדוננו&quot; והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו אייר תשנ&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ&quot;ל בחוזק רב.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר &quot;יחי אדוננו&quot; בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת &quot;יחי אדוננו בתשנ&quot;ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ&quot;ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ&quot;ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br /> <br /> ===התייחסות הרבי להחתמות===<br /> ב[[חודש אייר]] תשנ&quot;א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב&quot;ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br /> {{ציטוט|תוכן=אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br /> {{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב&quot;ה]] שתוספתו מרובה כו'. <br /> <br /> והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר&quot;ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br /> <br /> בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]&quot;.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> * בח' אייר תנש&quot;א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב&quot;ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: &quot;אזכיר על הציון ויבשר טוב&quot;.<br /> <br /> * בחודש כסלו תשנ&quot;ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו&quot;ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא &quot;הרבי כמשיח&quot; בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: &quot;ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ===פעילות הנשים===<br /> [[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ&quot;ב, נשי חב&quot;ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב &quot;{{יחי}}&quot;]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב&quot;ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: &quot;אנחנו כאן, מניין נשים &quot;עם קשה עורף&quot; מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד&quot;. בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ&quot;נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br /> <br /> לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו&quot;ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו&quot;ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב&quot;ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: &quot;ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב&quot;ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב&quot;ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו&quot; הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br /> <br /> לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב&quot;ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת &quot;סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו&quot;, עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br /> <br /> בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: &quot;הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב&quot;ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot; בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ&quot;ש&quot; על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב&quot;ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב&quot;ד]], והכריזה &quot;{{יחי}}&quot;{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br /> <br /> הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב&quot;ד]] הכניס לרבי דו&quot;ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו&quot;ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66313&amp;search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&amp;page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר זמן, נשי חב&quot;ד בלונדון, שלחו דו&quot;ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב&quot;ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב&quot;ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;pid=forums&amp;srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br /> <br /> ===מעמד קבלת המלכות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br /> [[קובץ:י' שבט תשנ&quot;ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב&quot;ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב&quot;ט תשנ&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br /> לקראת [[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי&quot;א ניסן בשנה הקודמת (תשנ&quot;ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br /> <br /> בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב&quot;ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א (ושנמסר על ידי המשב&quot;ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה&quot;צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד&quot;צ]] בנוגע להנ&quot;ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].<br /> <br /> תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: &quot;בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=34944 &quot;מאות אלפים ראו ומליונים שמעו&quot; ● יומן] {{אינפו}}}}.<br /> התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה&quot;סופר-בול&quot; השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br /> {{תבנית:גלריה משיח}}<br /> <br /> ==האמונה לאחר ג' בתמוז==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב&quot;ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז&quot;ל{{הערה|רש&quot;י, דניאל י&quot;ב, י&quot;ב}} &quot;שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]&quot;.<br /> <br /> ביום ו' תמוז תשנ&quot;ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב&quot;ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br /> <br /> הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: &quot;בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב&quot;ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי&quot;‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ&quot;ב]] (1992)<br /> *הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש&quot;ס (2000)<br /> *הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], [[תשס&quot;ה]] (2005).<br /> *משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] <br /> <br /> ====גדרו ההלכתי====<br /> '''סימני הרמב&quot;ם'''<br /> *[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב&quot;ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br /> *[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין &quot;בחזקת שהוא משיח&quot;] - אתר הגאולה<br /> *הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br /> <br /> '''פסק דין'''<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] <br /> *[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> ====פרסום האמונה====<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21467&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&amp;page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}<br /> <br /> ====קבלת המלכות====<br /> '''שיחות הרבי'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br /> * [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע&quot;ז<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br /> <br /> '''פעולות הנשים'''<br /> * [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב&quot;ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ&quot;ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> <br /> '''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ&quot;ג'''<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ&quot;ג] - {{אינפו}}<br /> * [https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;pid=forums&amp;srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת &quot;[[ועד חיילי בית דוד]]&quot;. <br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ&quot;ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה &quot;יחי המלך&quot;.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את &quot;קבלת המלכות&quot;]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ&quot;ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> * [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&amp;id=60913 סגן רה&quot;ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> ====האמונה לאחר ג' תמוז====<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=299677 2017-08-15T16:49:55Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיה קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=[[קובץ:קרליץ.jpg|250px]]<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= <br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> [[הרב]] '''אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''') היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב קרליץ נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.<br /> <br /> בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} והתנגד ללימוד התניא{{הערה|'רבים השיב' ע' 51}}. יש הטוענים בשם עדים עלומים כי נהג ללבוש [[בגד|בגדי]] שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot;. ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז &quot;}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> <br /> התייחסות מעניינת של הרבי התרחשה תקופה אחרי פטירתו של החזון איש בפורים תשט&quot;ז. זאת בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים התלוננו על כך לרבי. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשט&quot;ז]] הזכיר הרבי את הסיפור וביאר שיש צדק בדבריו. והוא על פי מאמר חז&quot;ל{{הערה|בבא בתרא ע&quot;ה, א.}}: &quot;עתיד הקב&quot;ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו&quot;, וביאר הרבי כי מחד גיסא הנשמה למעלה מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו (ובעניינו [[תורת החסידות]]) (דבר שלא הכיר בה בהיותו בעולם הזה) ושם היא משתוקקת להכירה וללמדה, ומאידך היות ולא עסק בה (ובפרט שהיה ברצון ואף התנגד לה) אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה. ומסיבה זו היא רק &quot;נכווית&quot; מהחופה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}<br /> <br /> בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו&quot;א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו&quot;ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.<br /> <br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ&quot;ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] העיר:{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז.}} &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל&quot;ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד&quot;ל ברמיזה&quot;.<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזו&quot;א את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}. <br /> <br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה של החזון איש לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. <br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר ל[[ספירת העומר]] - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === עם הגרא&quot;ח נאה ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]]<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני. <br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה| [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}} }}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|קרליץ אברהם ישעיה]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94&diff=299671 2017-08-15T11:44:21Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''[[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]''', (בראשי תיבות: '''בי&quot;ע''') הינם שלושה עולמות ב[[סדר ההשתלשלות]] של האור האלוקי, מלמעלה למטה. בשלושה עולמות אלו האור וההסתר משמשים בערבוביא, ובשונה מ[[עולם האצילות]] שמעליהם - הם אינם אלוקיים לגמרי.<br /> <br /> ==ענינם==<br /> ב[[תורת החסידות]] מופיעים הרבה פעמים רק שלושת עולמות אלו, ללא [[עולם האצילות]], בגלל החילוק המהותי בין שלושת עולמות אלו ל[[עולם האצילות]], שאצילות הינו עולם אלוקי לגמרי, מה שאין כן עולמות בי&quot;ע ששם כבר ישנם [[נברא|נבראים]], מכיוון שאינם בטלים בתכלית ויש שם העלמות והסתרים על האור האלוקי, ולכן הינם &quot;יש&quot; היינו דבר נפרד בפני עצמו, ולא בטל בתכלית לאור האלוקי, דבר שנותן מקום לנבראים.<br /> <br /> ==חילוק המדרגות בין עולמות בי&quot;ע==<br /> שלושת עולמות בי&quot;ע נקראים בכללות: עולם הנשמות, עולם ה[[מלאכים]] ועולם הגלגלים. כמו כן מכוונים עולמו אלו כנגד [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]].<br /> <br /> ביאור הדברים הוא כי [[עולם הבריאה]] הוא [[יש מאין]] ממש וכמו למשל ה[[מחשבה]] הוא בחינת בריאה שהוא יש מאין ממש, כי קודם שחושב לא היו האותיות כלל ואחר כך בבחינת [[מחשבה]] הם האותיות. וכמו כן הוא ענין הנשמות, ש[[נשמה|נשמות]] ישראל עלו במחשבה.<br /> <br /> [[עולם היצירה]] הוא עולם ה[[מלאכים]] כי המה בחינת דיבור בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כו'. וכמו הדיבור שנמשך מה[[מחשבה]] כי מה שהאדם חושב הוא מדבר, ואינו בחינת [[יש מאין]] רק בחינת [[יש מיש]], רק מה שהיה בתחלה בהעלם ב[[מחשבה]] ועתה הוא בגלוי ב[[דבור]] ולכן נקרא בשם יצירה.<br /> <br /> [[עולם העשיה]] הוא בבחינת [[מעשה]] שהוא נפרד, וכך ב[[עולם העשיה]] הכוכבים ומזלות עד עולם הזה הגשמי שהוא בחינת נפרד ממש.<br /> <br /> ===חומר צורה תיקון===<br /> באופן אחר מחולקים העולמות לחומר, צורה ותיקון. כלומר:<br /> <br /> '''חומר''' - התהוות החומר היא עולם ה'''בריאה''', מלשון בריאה יש מאין והיינו, הוצאת החומר. אך חומר זה הינו חסר צורה, ובעצם הינו מופשט לגמרי.<br /> <br /> '''צורה''' - בעולם ה'''יצירה''' החלה להתהוות צורת הנבראים, אך עדיין אינה מושלמת (ענין זה הינו מן הקשים לציור בשכל האדם).<br /> <br /> '''תיקון''' - נאמר &quot;אשר ברא אלקים לעשות&quot;, ודרשו חז&quot;ל &quot;לתקן&quot;, כלומר, העשיה, כמוה כתיקון, והיינו שלימות העבודה. בעולם ה'''עשיה''' הושלם חיבור החומר והצורה.<br /> <br /> ==מקומם בסדר השתלשלות הכללית==<br /> בסדר ההשתלשלות הכללית עולמות בי&quot;ע הם כנגד [[שם ב&quot;ן]] שנפל מעולם התוהו, מ[[שם ס&quot;ג]]. עולמות בי&quot;ע מתתקנים ומתעלים ל[[עולם האצילות]], בבחינת [[שם מ&quot;ה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[אבי&quot;ע]].<br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA&diff=299670 2017-08-15T11:28:07Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''ביטול העולמות''' הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת החסידות.<br /> <br /> משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם [[ביטול|בטלים]] לגמרי כלפי הבורא המהווה אותם כל רגע מאין המוחלט ליש. בחסידות מובא לכך משל מ[[גוף]] ו[[נשמה]], שכמו שהגוף בטל לנשמה כי ממנה הוא מקבל את חיותו, ואם לא יתבטל לנשמה לא יהיה לו חיות כלל, וכמו איבר שאינו כלי לאור הנשמה הרי הוא מת, וככל שיותר בטל לאור הנשמה כך מקבל יותר חיות. כך גם כל ה[[עולמות]] בטלים לגמרי לאור האלוקי המחיה ומהווה אותם בתמידיות [[מאין ליש]], שהרי אם יפסיק לרגע אחד להחיות ולהוות את כל העולמות יחזרו מיד להיות אין ואפס כמו קודם שנבראו, וכמו אבן שנזרקת כאשר יגמר כח הזריקה מיד תיפול לאדמה, כיוון ששם שרשה. כך גם העולמות, שהרי קודם בריאת העולם היה הוא ושמו בלבד, וגם עכשיו הם בטילים לגמרי לאור האלוקי המחיה ומהווה אותם בתמידיות.<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] ישנם כמה ביאורים ברמת ואופן הביטול של העולמות כלפי הבורא: אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הממלא כל עלמין|אור המתלבש להחיות את הנברא]], אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הסובב כל עלמין|אור הנעלית מכדי להתלבש בנברא]] להחיותו ועוד. <br /> <br /> ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות [[אחדות ה']].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=299651 2017-08-14T16:47:39Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] מתנגד לתפיסה זו{{הערה|1=ראה התוועדויות - [[תשמ&quot;ג]] כרך א' ע' 509 [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=509&amp;cPartLetter=B&amp;nBookId=61&amp;refrashBookNav=Y קישור באתר אוצר הרבי].}} -, כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב&quot;ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם.<br /> <br /> == המדרש וההלכה ==<br /> מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין מובא על פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]], &quot;אין לך [[קץ]] מגולה מזה&quot;.<br /> <br /> תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב&quot;ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב&quot;ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י&quot;א על הסדר ב[[גאולה]]: &quot;יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה&quot;, כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של [[יחידות]] של אחד מרבני ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] נשמע קולו של ה[[רבי]] שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מדברי הרב [[אסף חנוך פרומר]], בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון [[את&quot;ה העולמי]], כ&quot;ד [[ניסן]] [[תשע&quot;ג]].}}.<br /> <br /> גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת.<br /> <br /> ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: ש[[הקב&quot;ה]] מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה [[מלך המשיח]], הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]]...{{הערה|אג&quot;ק כ' ע' קי&quot;א}}<br /> <br /> עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים תרי&quot;ג מצוות. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.<br /> <br /> == חומרת הטעות בזה ==<br /> <br /> במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|&quot;כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח&quot;ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע&quot;ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ&quot;צ|תורה ומצוות}}...&quot; (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} &quot;הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]]‏‏.{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ&quot;ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת &quot;אתחלתא דגאולה&quot; - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע&quot;ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג&quot;כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ&quot;ל,&quot; (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב&quot;[[ידיעות אחרונות]]&quot; על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: &quot;כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה&quot;. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br /> <br /> ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]).<br /> ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. <br /> <br /> ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של [[הרבי]]) על אמירה זו כתב ה[[רבי]]{{הערה|אגרת הנ&quot;ל לרש&quot;י זווין.}}: &quot;הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מה[[שואה]] וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ&quot;ל,&quot;.<br /> <br /> הרבי אמר לרבנים הראשיים הגה&quot;צ הרב שפירא והגה&quot;צ הרב אליהו: התקימו הרבה סימנים לתקופתנו, גם טובים,''אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא &quot;(סנהדרין צח,ורש&quot;י שם.)<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה.<br /> <br /> *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&amp;hilite=9c775ac9-3072-4593-95dd-377447295090&amp;st=%u05de%u05d1%u05e6%u05e2 לקוטי שיחות ח&quot;כ (285)]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]<br /> [[קטגוריה:השקפה בתורת חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ציונות דתית]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=299650 2017-08-14T15:53:47Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: הרחבה</p> <hr /> <div>'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת &quot;חובבי ציון&quot;, לקוח מהפסוק &quot;וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה&quot;, בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br /> <br /> ==האידאולוגיה הציונית==<br /> ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד. באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br /> <br /> ==זרמים בציונות==<br /> *ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br /> *ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br /> *ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br /> *המזרח&quot;י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת &quot;המזרחי&quot;.<br /> *[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]].<br /> *ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br /> <br /> ===הציונות הדתית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}<br /> '''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.<br /> <br /> ==דעת רבותינו ==<br /> ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ&quot;צ ואעפ&quot;כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו &quot;אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח&quot;ל&quot;. כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה&quot;ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בא&quot;י או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערת שוליים|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערת שוליים|דף קי&quot;א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] ע&quot;י ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים{{הערת שוליים|נדפס בספר '[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]' עמוד 57, ונדפס בבהירות [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf כאן] עמוד 13}}: &quot;הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערת שוליים|כפירוש ה[[מהרש&quot;א]]:&quot;שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים&quot;.}}, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב&quot;ה]] לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדותם&quot;.<br /> <br /> גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:&quot; ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב&quot;ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך&quot;{{הערת שוליים|ספר השיחות תש&quot;ג.}}.<br /> <br /> הרבי אמר{{הערת שוליים|מובא בספר &quot;[[בין אור לחושך]]&quot; עמוד 23}} שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא עברו על האיסור של &quot;[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]&quot;, משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח.<br /> <br /> ==דרכי נועם==<br /> הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה&quot;ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו&quot;ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה&quot;ל: &quot;מיעוט הויכוח בכיו&quot;ב ישובח&quot;.{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28823 חב&quot;ד אינפו].}}<br /> <br /> כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב&quot;ד נגד הציונות, עם השיטה של חב&quot;ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br /> <br /> הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה&quot;ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&amp;hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&amp;st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ&quot;ז]] (440)].}}<br /> <br /> ==פירסום הטעות שברעיון &quot;[[אתחלתא דגאולה]]&quot;==<br /> למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה כביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה &quot;[[אתחלתא דגאולה]]&quot;. דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב&quot;ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא ע&quot;י משיח בלבד, ולכן כל &quot;גאולה&quot; שאינה ע&quot;י משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא.<br /> לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות {{הערת שוליים|נדפס ב&quot;[[תורת מנחם]]&quot; חי&quot;ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט&quot;ו]], אמר הרבי:'''&quot;ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת&quot;'''.<br /> <br /> הרבי גם התבטא אמר {{הערת שוליים|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ&quot;ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת &quot;[[אתחלתא דגאולה]]&quot;''' - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע&quot;ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה&quot;ק ת&quot;ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה&quot;ק ת&quot;ו וג&quot;כ באופן בלתי טבעי כנ&quot;ל&quot; אגרות הקודש, אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד‏.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה&quot;[[אתחלתא דגאולה]]&quot;! <br /> <br /> הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה &quot;אינני [[סאטמר|סאטמארער]]&quot;, למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוף – &quot;ודווקא בכיוון שכותב&quot;. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר &quot;[[יהדות התורה והמדינה]]&quot; - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...<br /> <br /> באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ&quot;ג [[שבט]] [[תשי&quot;ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br /> <br /> באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב&quot;ד בארה&quot;ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב&quot;ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם {{הערה|1=צילום מכתבו של הר&quot;א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס&quot;ה, ע' 63.}}. <br /> <br /> לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]...<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ציונות דתית]]<br /> *[[אתחלתא דגאולה]]<br /> *[[יום העצמאות]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל&quot;ג בעומר]] תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:השקפה בתורת חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=298510 2017-08-01T17:42:09Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרכבת היום.jpg|250px|thumb|left|התחנה]]<br /> [[קובץ:התחנה.jpg|200px|thumb|left|תחנת הרכבת מבפנים]]<br /> '''תחנת הרכבת כפר חב&quot;ד''' הינה תחנת רכבת השוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב&quot;ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים. התחנה הוקמה בהוראתו(?) ועידודו של הרבי.<br /> ==מבנה התחנה==<br /> בתחנה ישנם שני רציפים ארוכים עם ספסלי ישיבה, וכן מעבר תת קרקעי. לפני הכניסה לרציף ישנה חנית נוסעים לכ40 [[מכונית|מכוניות]] ו5 אופניים.<br /> <br /> [[קובץ:תחנת הרכבת כפר חבד 2.jpg.png]]<br /> <br /> ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br /> ==הקמת הרכבת==<br /> [[קובץ:הרכבת_פעם.jpg|250px|thumb|left|הרכבת דאז]]<br /> [[קובץ:לו''ז הרכבת תשכ''א.jpg|250px|thumb|left|לו&quot;ז תחנת כפר חבד משנת [[תשכ&quot;א]].]]<br /> עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה &quot;נקודת עצירה&quot; (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה &quot;סאפארייה&quot; (Safariyya) על שם הכפר ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]].<br /> <br /> ר' [[פיני'ע אלטהויז]] דאג באמצעות מר [[זלמן שזר]] ואחרים, להקים את תחנת הרכבת בכפר חב&quot;ד. והכל כמובן בעידודו של הרבי.<br /> ==שם התחנה==<br /> בשנים הראשונות להקמת כפר חב”ד, התיישבו החסידים על חלק אחד של הישוב הערבי הנטוש ‘ספריה’ בעוד שבצד השני של הישוב, התגוררו מתיישבים מחוגי ‘המזרחי’. כך קבעה הממשלה באותה תקופה. מפעם לפעם התגלעו חיכוכים בין שתי קבוצות המתיישבים. אחת המחלוקות נבעה סביב שמו של היישוב. חסידי חב”ד שאפו להחיל את השם “כפר חב”ד” על הישוב כולו שנקרא קודם על שם הישוב הערבי ‘ספריא’ (ובשלב מסויים הוסב שמו ל’שפריר’).<br /> <br /> ===תחנת רכבת: ספריא א'===<br /> זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב&quot;ד, התקנאו בכפר המשגשג ב[[גשמיות]] ו[[ברוחניות]], וכדי לקנטר ביקשו לשנות את שם תחנת הרכבת על שמם- ספריא א'<br /> <br /> בתגובה שיגר מזכיר ועד כפר חב”ד ר’ [[דוד חן]] מכתב חריף אל ועדת השמות הממשלתית, עם העתק אל מר [[זלמן שזר]] שהיה אז מראשי הסוכנות היהודית, ובמכתבו תמה כיצד ניתן לקרוא לתחנת הרכבת בשם הישוב הערבי, בפרט שמדובר היה זמן קצר לאחר מקרה הרצח הנורא בבית ספר החקלאי בו נרצחו מדריך וחמשה תלמידים” ..האם יש הצדקה מבחינה מוסרית להחליף את השם ‘כפר חב”ד’ (מקודם ‘שפריר’) אשר ששה קרבנות יקרים מחניכי מוסדותיו נפלו מידיהם של המרצחים, אשר אולי המרצחים האלה היו ילדי “סאפריא” הרצחנית”.<br /> <br /> הטיעון אכן נתקבל, ובקשת תושבי ספריא א' נדחתה.<br /> <br /> ===תחנת רכבת: כפר חב&quot;ד- חזון איש===<br /> תושבי ספריא לא טמנו ידם בצלחת והגישו שוב בקשה לקרוא לתחנה על שם ה[[חזון איש]] שנפטר שלוש שנים לפני כן, בשנת [[תשי&quot;ד]].<br /> הבקשה אף אושרה על ידי שר התחבורה דאז, משה כרמל.<br /> <br /> בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות &quot;[[בור על גבי בור]]&quot; כפי שתיקן כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב,<br /> ועל כן שלח הרבי מכתב לרב פיני'ע ובו תבע לעשות הכל להוריד את השם חזון איש, מהישוב הסמוך ומתחנת הרכבת.<br /> <br /> נדרשו הרבה סבלנות והסברה כדי לשכנע את הגורמים המוסמכים כי למתיישבים מאנשי ‘הפועל המזרחי’ אין כל זיקה לזרם הליטאי אותו ייצג ‘החזון איש’, ואפילו בני משפחתו התנגדו בחריפות לקריאת הכפר החסידי על שמו…<br /> <br /> ואכן מספר חודשים לאחר מכן פעלו עסקני כפר חב”ד, בהם ר’ [[דוד חן]] ור’ [[זושא וילימובסקי]], והצליחו שכפר חב”ד כולו ייקרא בשם “כפר חב”ד”, בעוד השם ‘ספריא’ יוסר לחלוטין באופן רשמי על ידי הרשויות.<br /> <br /> ===תחנת רכבת: וילנא===<br /> בחודש [[אייר]] [[תשמ”ו]], יזם מר חיים צ’סלר, מראשי הפועלים למען יציאתם של יהודי [[ברית המועצות]], את “רכבת החופש”. כיוון שהממשלה הקומוניסטית הידקה את ידה על יהודי [[ברית המועצות]], החליטו להביע הזדהות באקט לא–שגרתי שיעורר תשומת לב רבה ב[[ארץ ישראל]] ומחוצה לה. מר צ’לסר יזם רכבת מיוחדת שבה יסעו תלמידים ופעילי עליה שונים במטרה לעורר את הציבור לפעול למען עליית היהודים מברית המועצות. במקביל לרכבת החופש, בה השתתפו בעיקר בני נוער, התקיימה עצרת גדולה בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה מר שמעון פרס, שר החוץ יצחק שמיר, לצד פעילי עליה וזמרים ידועים.<br /> <br /> כדי להגביר את ההד התקשורתי–ציבורי, הוחלט להחליף באופן זמני את שמות תחנות הרכבת ברחבי הארץ ולכנותן בשמות ערים מפורסמות בברית המועצות. תוך כדי קביעת השמות הוצע כי דווקא תחנת כפר חב”ד תיקרא ליום אחד “תחנת וילנה”…<br /> <br /> כמובן שתושבי כפר חבד קמו מייד בטענה לשנות את שם הישוב שנקבע. ‘איך אפשר לתת לכפרנו שם של מרכז מתנגדים ידוע?’ . ואכן לבסוף נקבע כי שם התחנה יהיה &quot;[[טשקנט]]&quot;.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[רכבת]]<br /> *[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תחבורה]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד]]</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=298291 2017-07-29T18:49:54Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: עריכה</p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד</div>

שפיץ חב"ד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=298290 2017-07-29T18:45:07Z

<p>שפיץ חב&quot;ד: הרחבה</p> <hr /> <div>'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת &quot;חובבי ציון&quot;, לקוח מהפסוק &quot;וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה&quot;, בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br /> <br /> ==האידאולוגיה הציונית==<br /> ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד. באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br /> <br /> ==זרמים בציונות==<br /> *ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br /> *ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br /> *ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br /> *המזרח&quot;י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת &quot;המזרחי&quot;.<br /> *[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]].<br /> *ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br /> <br /> ===הציונות הדתית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}<br /> '''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.<br /> <br /> ==דעת רבותינו ==<br /> ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ&quot;צ ואעפ&quot;כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו &quot;אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח&quot;ל&quot;. כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה&quot;ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בא&quot;י או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.--[[משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שפיץ חב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:שפיץ חב&amp;#34;ד|שיחה]] 18:45, 29 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> ==דרכי נועם==<br /> הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה&quot;ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו&quot;ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה&quot;ל: &quot;מיעוט הויכוח בכיו&quot;ב ישובח&quot;.{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28823 חב&quot;ד אינפו].}}<br /> <br /> כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב&quot;ד נגד הציונות, עם השיטה של חב&quot;ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br /> <br /> הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה&quot;ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&amp;hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&amp;st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ&quot;ז]] (440)].}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ציונות דתית]]<br /> *[[אתחלתא דגאולה]]<br /> *[[יום העצמאות]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל&quot;ג בעומר]] תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:השקפה בתורת חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>

שפיץ חב"ד