https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%A3+%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91 2026-05-04T02:38:35Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%A8&diff=845154 2026-04-30T13:23:33Z

<p>שף ויתיב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד לייב מעקלער.png|ממוזער|ר' דוד לייב מעקלער]]<br /> ר' '''דוד לייב מקלר''' (מעקלער) ([[תרנ&quot;א]] - [[כ&quot;ו ניסן]] [[תשל&quot;ו]]) היה סופר והעורך של העיתון '[[מארגען זשורנאל]]' ו'דער טאג', וכן העורך והמתרגם של [[ספר הזכרונות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> דוד לייב מקלר נולד במיישגולה שבליטא בשנת [[ה'תרנ&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ז]] היגר ל[[ארצות הברית]], וזמן קצר לאחר מכן החל להשתתף בכתב העת '[[מארגען זשורנאל]]', על אף גילו הצעיר.<br /> <br /> שימש כנשיא ה'מועצה למען מוסדות צדקה וחסד בארץ ישראל', וכיו&quot;ר 'ועד החינוך החרדי' ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> לצד כתיבתו העיתונאית, שלח ידו גם בכתיבת ועריכת ספרים באידיש ובאנגלית, וספריו עסקו בעיקר בסיפורת חסידית.<br /> <br /> נפטר ביום שני [[כ&quot;ו ניסן]] [[תשל&quot;ו]] במרכז הרפואי לונג ביץ' שבניו יורק, בגיל 85.<br /> <br /> הותיר אחריו שני בנים, לאסטער וזאנע; בת, אירמה צוקרמן; אח, הרב יחיאל מקלר; שני בנים חורגים וחמישה נכדים.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> <br /> בעקבות התדרדרות מצב חינוך הילדים ב[[אמריקה]] והחוסר במוסדות חינוך חרדי, ובעידודו ובהכוונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נוסד באמריקה בתחילת שנת [[תש&quot;ב]] 'ועד חינוך חרדי' שמטרתו הייתה הן להפיץ את התעמולה בין ההורים אודות חשיבות החינוך החרדי דווקא עבור ילדיהם, והן לפקח על מוסדות חרדיים שאכן יהיו תואמים לשמם - חרדים.<br /> <br /> עם הקמת ועד זה מונה הרב מקלר ליו&quot;ר הועד, לרגל המינוי שלח לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ו עמ' קג.}} בו הוא מברכו על המינוי, מבהיר את חשיבות הענין, ומתעניין בתיכנון דרכי פעולת הועד, האם אכן יתאמו לשמו 'ועד חינוך '''חרדי''''.<br /> <br /> את המכתב שקיבל מהרבי הריי&quot;צ פרסם הרב מקלר כעבור שבועיים בעיתון 'דער טאג' שיצא בתאריך ט&quot;ו כסלו תש&quot;ב, אך בכותרת למכתבו של הרבי הריי&quot;צ בעיתון, הופיע שהרבי הריי&quot;צ משבח את 'ועד החינוך' בהשמטת המילה 'החרדי'. הרבי הריי&quot;צ התייחס להשמטה זו בחריפות ושלח{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ו עמ' קלג.}} לו מברק חריף, בו ביקש לפרסם כי שקר הדבר ואינו משבח '''כל''' ועד חינוך. בין השאר כותב לו הרבי ש&quot;אינני יודע מי חיבר את השקר הגלוי הזה . . הנני מבקש את ידידי . . לפרסם בעיתון כי שקר הדבר ולא דיברתי בשיבחו של ועד חינוך שעדיין אינני יודע מה טיבו&quot;. כמו כן שיגרה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ו עמ' קלד.}} מזכירות הרבי הריי&quot;צ מכתב דומה להנהלת העיתון וביקשה ממנה שיתקנו המעוות.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ג ניהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלחמת חורמה כנגד הסוכנות היהודית בארץ הקודש שפעלה רבות אז בקרב הפליטים שעלו לארץ ושלחה את ילדיהם למוסדות חינוך שאינם שומרי תורה ומצוות כדי להשכיח מהם רח&quot;ל את היותם דתיים שומרי מצוות, וכחלק מהמאמצים כתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ז עמ' רכז.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קריאה לכל רבני ועסקני יהדות אמריקה שיתעוררו ויחלו לפעול למען הילדים והנערים שלוכדת הסוכנות היהודית. קריאה זו פורסמה בעיתון '[[מארגען זשורנאל]]' ו'דער טאג' שי&quot;ל בכ' ניסן באותה שנה, אך עם כמה צינזורים שנעשו על ידי מערכת העיתון. וכתגובה שיגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ז ע' רכט.}} לר' מקלר בו הוא כותב לו שאין לאף אחד רשות לסלף את דבריו, ועל כן הוא מבקש להדפיס מחדש את דבריו ללא כל צינזורים.<br /> <br /> בהמשך לזה, ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ז עמ' שצו.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהרב מקלר ומהמו&quot;ל של העיתון - הרב מאלקינסאן, לכתוב מאמרים שיעירו את דעת הקהל אודות העוולה שנעשית על ידי פעילי הסוכנות היהודית שמעבירים את ילדי הפליטים על דתם, והשיבו שדבריהם בעיתון צריכים להתחשב בדעת הרבנים היהודיים באמריקה, וכשידעו שיטתם הברורה אזי יעשו כמה שביכולתם לעורר את דעת הקהל אודות הצלת ילדי ישראל מידי שליחי הסוכנות היהודית, ובעקבות כך כינס [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אסיפה של רבנים כדי שידונו בדרכי הפעולה כנגד הסוכנות.<br /> <br /> בחודש שבט [[תש&quot;ד]] שיגר{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ח עמ' קמ.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב לחברי הנהלת ה'מכון המדעי היהודי' (באידיש - 'אידישן וויסנשאפטליכן אינסטיטוט' ובר&quot;ת - 'איווא'), בו הוא מבקשם ומורה להם להמנע מחילול השם ולא לקיים כלל אסיפות בשבת, וכן שבכל מתחמי המשרדים והאולמות שלהם ישמרו על השבת גם בקרב המבקרים, ובהמשך לזה כתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ח עמ' קעב.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב מקלר מכתב בו הוא מבקש ממנו ומכל חברי ההנהלה של העיתון '[[מארגען זשורנאל]]' שהיות ויש להם השפעה רבה על חברי ה'מכון המדעי היהודי', הרי מחובתם להשפיע על הנהלת ה'מכון' שלא יחללו את יום ה[[שבת]], במכתב אליו מכנה אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתוארים נפלאים: &quot;ידידי החכם הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני הסופרים בכביר כתביו המיוסדים על דעה ישרה ומלאים רגש נעלה בעל כשרונות מצוינים אי&quot;א מר..&quot;.<br /> <br /> באותו הזמן, החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ח עמ' רלז, רעז ובהנסמן שם.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעולות לחיזוק יהודי ויהדות רוסיה, כחלק מן הפעולות שלח{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ח עמ' שסח.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הרב מקלר יחד עם חתנו - [[הרש&quot;ג]], והחסידים הרב [[אפרים אליעזר ילס]] והרב [[אליעזר פרעדמעסקי]], לכמה מן הנציגים הממשלתיים של ארצות הברית ברוסיה הסובייטית, על מנת שיפעלו עליהם שיתנו אישור לשלוח משלחות של יהודים מאה&quot;ק, אנגליה, וארצות הברית, לרוסיה שיבדקו ויחזקו את מצב הדת בקרב היהודים שם.<br /> <br /> כמו כן שימש הרב מקלר כאיש הקשר בין הרבי הריי&quot;צ לד&quot;ר ראזין בנוגע לתקציבים וחובות עבור מוסדות התורה באמריקה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;א עמ' עב.}}.<br /> <br /> ==עריכת ספר הזכרונות==<br /> {{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]] על פי בקשת הרב מקלר מסר לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום [[ה' תשרי]] [[תש&quot;א]] הוא החל לפרסם בעיתון האידי '[[מארגען זשורנאל]]' סדרה של מאמרים בשם 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;ב]]. כתבות אלו פורסמו לאחר מכן בתור [[ספר הזכרונות]] חלק א'.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ג עמ' שז.}} ממנו לשלוח לו את המאמרים שהוא מפרסם כדי לעבור עליהם בטרם שיודפסו בעיתון.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ג]] ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' קסט.}} אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבדוק אצל הרב מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של הרב מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים.<br /> <br /> ישר עם חזרתו של הרב מקלר מאירופה בשנת [[תש&quot;ח]] שיגר לו [[הרבי]] עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי&quot;צ חלק ב', בתוספת מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ח&quot;ב עמ' רפה.}} בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו.<br /> <br /> בפועל רק באמצע שנת [[תשי&quot;ב]] החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק י&quot;ב עמ' רמו.}} הרב מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי [[אדר]] [[תשי&quot;ב]] - [[אלול]] [[תשי&quot;ג]] פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער'. חלק ב' בתור ספר י&quot;ל בשנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> כמו כן הוא כתב סיפורים ששמע מהרבי הריי&quot;צ וחתנו [[הרש&quot;ג]] והוציא אותם לאור לאחר מכן כחלק ג' של ספר הזכרונות.<br /> <br /> [[הרבי]] לא קיבל רשימות אלו כמקור מוכח שזה נכתב על ידי הרבי הריי&quot;צ, ואמר שר' דוד לייב הוסיף בהם כמה וכמה דברים משלו עצמו או ממה ששמע מ[[הרש&quot;ג]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 47 עמ' 16.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *אנשי נס: סיפורי החסידים - תרצ&quot;ו, אנגלית<br /> *אנשי נס: סיפורי הבעש&quot;ט וחסידיו - תשכ&quot;ד, אנגלית<br /> *מענטש און מאשין אין סאוויעטן לאנד (אנשים ומכונות במדינת הסובייטים) - תרצו; ווארשא<br /> *פון רבינס הויף - תרצ&quot;א ניו יורק<br /> *האמת אודות הנרי פורד - אידיש, תרפ&quot;ב, ניו יורק<br /> *ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות - תש&quot;ז-תשל&quot;ד, ניו יורק<br /> *פאנענקא - תרפ&quot;ה, ניו יורק<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מקלר, דוד לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ו]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%91&diff=844730 2026-04-27T23:04:47Z

<p>שף ויתיב: /* עיירות במחוז צ&#039;רניגוב */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה]]<br /> '''צ'רניגוב'''{{הערה|באוקראינית מאייתים צ'רניהיב (Чернігів).}} (או '''צ'רניהיב''', באנגלית: '''Chernihiv''', ברוסית: ''' Чернигов''') היא עיר בצפון [[אוקראינה]] בשטח הגובל עם [[רוסיה הלבנה]] (בלרוס). העיר שנוסדה בשנת ד'תרס&quot;ז, זכתה לשושלת מפוארת של רבני חב&quot;ד ממשפחת חן שכיהנו בה ברבנות.<br /> <br /> ==תולדות העיר==<br /> העיר נוסדה בשנת ד'תרס&quot;ז ועברה תהפוכות רבות. השתייכותה המדינית עברה בין שולטים ורודנים שונים היות שעומדת על קו גבול בין [[רוסיה]], אוקראינה, ו[[רוסיה הלבנה]]. כאשר פרצו [[פרעות חמילנצקי]] התרכזו בה הקוזקים שתחת הנהגתו, ויצאו משם להתקפותיהם האכזריות.<br /> <br /> בשנת ה'[[תרצ&quot;ב]] נקבעה העיר כבירת מחוז צ'רניגוב, החולש על שטח של 32 אלף קמ&quot;ר, ואוכלוסייה של קרוב למליון וחצי תושבים.<br /> <br /> העיר עצמה מתפרסת על שטח של 79 קילומטר רבוע, והאוכלוסייה שלה מוערכת נכון לשנת [[תשע&quot;ג]] בלמעלה משלוש מאות אלף תושבים.<br /> <br /> העיר יושב על ציר המחבר את [[קייב]] עם [[רוסיה]], [[מינסק]], [[פולין]], ועיירות חשובות אחרות, דבר ההופך אותה למרכז תעשייתי ממנו מתפרנסים התושבים ברווח.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד בעיר==<br /> בסביבות שנת [[תקצ&quot;א]] התמנה הרב [[פרץ חן]] כרב העיר, וכיהן בתפקיד למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרמ&quot;ג]]. את מקומו ברבנות ירש בנו רבי [[דוד צבי הירש חן]], שכיהן בתפקיד עד שעלה לארץ הקודש בשנת [[תרפ&quot;ה]]. בשנים מאוחרות יותר התמנה הרב [[אברהם שניאורסון (בן ר' לוי יצחק)|אברהם שניאורסון]] לכהן כרב העיר.<br /> <br /> בשנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ה]] למדו בעיר טשרניגוב קבוצה קטנה של תלמידי [[תומכי תמימים]], מהם שהגיעו ללמוד בעיר זו לאחר שנאלצו לברוח מ[[קייב]] בשעה שנסגרה שם הישיבה - [[תומכי תמימים קייב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צג.}}.<br /> <br /> גם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] התקיימה במשך מספר שנים קהילה חסידית קטנה, אולם בשנות הכ&quot;ף עברו רוב החסידים ל[[אסיה התיכונה]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] התמנה [[שליח]] [[הרבי]] הרב יעקב מוזיקנט כרבה של העיר, אך הוא עזב את העיר וכיום מחליף אותו השליח הרב ישראל סילברשטיין.<br /> <br /> ;חסידים נוספים שהתגוררו בעיר:<br /> * [[שמואל שולמן]]<br /> * [[מענדל פוטרפס]]<br /> * [[חיים זלמן קוזלינר]]<br /> * [[משה מרימוב]]<br /> <br /> ==עיירות במחוז צ'רניגוב==<br /> *[[סטרדוב]].<br /> *[[פאהאר]].<br /> *[[סוראז']].<br /> *ניעזשין.<br /> *פּרילוקי.<br /> *[[גלוכוב]].<br /> *[[הורודניא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק פא, סקירה על סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בצ'רניגוב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=752685 2025-04-02T23:36:50Z

<p>שף ויתיב: /* עניינה של הכוס בדורותינו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מיכאל שוורץ עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האומן [[מיכאל שוורץ]] מגיש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] כוס של אליהו הנביא שיצר. ]]<br /> '''כוס של אליהו''' היא כוס יין שמנהג ישראל למוזגה ב[[ליל הסדר]] קודם פתיחת הדלת לאמירת &quot;שפוך חמתך&quot;, בעת מזיגת הכוס הרביעית למסובים שעליה גומרים את ה[[הלל]].<br /> <br /> &quot;נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של [[אליהו הנביא]]&quot;{{הערה|שולחן ערוך אדה&quot;ז סוף סימן תפ.}}.<br /> <br /> פתיחת הדלת היא &quot;כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבוא [[משיח]] וישפוך חמתו על הגויים&quot;. טעם המנהג שלא לנעול את הדלתות בלילה זה &quot;כי הוא ליל שימורים .. להוציאם מגלות הזה ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ומצא לקראתו במהרה .. ויש באמונה זו שכר גדול&quot;.<br /> <br /> ==עניינה של הכוס בדורותינו==<br /> [[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב&quot;ם]], שהייתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו&quot;ר בשו&quot;ע יש לומר, שמזיגת &quot;כוס אחד יותר מהמסובין&quot; מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1HwD81Sycclob0XID7HswBUkVy8691lhV/view לקוטי שיחות חלק כז עמ' 48 שיחה לחג הפסח].}}.<br /> <br /> לעומת [[אחרונים]] אחרים{{הערה|ספר טעמי המנהגים (ח&quot;א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר&quot;א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו&quot;ש הנ&quot;ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו&quot;ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.}} שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד &quot;והבאתי&quot;{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א עמ' רפה.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] כותב{{הערה|שם=הגש&quot;פ|הגש&quot;פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד&quot;ה כוסו.}} בטעם מזיגת כוס של אליהו כי אליהו הוא המעיד שישראל מקיימים את מצוות [[ברית מילה|מילה]]{{הערה|על פי מה שכתוב בפרקי דרבי אלעזר פרק כ&quot;ט.}} שמעכבת באכילת הפסח ככתוב &quot;וכל ערך לא יאכל בו&quot;{{הערה|הר&quot;מ חאגיז בז' ברכת אליהו.}}.<br /> <br /> הרבי מבאר שיש להמתיק את האמור על פי מה שכתוב שבלילה זה מלו ישראל את עצמם{{הערה|שמות רבה פי&quot;ט ה.}}, ואף שהלכה היא שאין מלים אלא ביום, יש לומר בפשטות שדין זה התחדש לאחר [[מתן תורה]]{{הערה|תוד&quot;ה מר, יבמות עב, ב.}}.<br /> <br /> הרבי מקשה שלטעם האמור היה צריך למזוג כוס זה בתחילת הסדר, ועל כל פנים לפני אכילת ה[[אפיקומן]] שהוא זכר ל[[קרבן פסח]].<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת &quot;כוס חמישי&quot; בדורנו - &quot;שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל&quot;{{הערה|1=[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז. [[אגרות-קודש]], כא, עמ' רד.}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו&quot;רים בזה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 41, מהגש&quot;פ עם לקוטי טעמים ומנהגים.}}.<br /> <br /> ===זמן מזיגת הכוס===<br /> מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון{{הערה|1=[[ספר המנהגים]], מהגש&quot;פ מאד&quot;ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ג]], עמ' 58.}} אך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו חלוקה הייתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,{{הערה|1=בשנים: [[תש&quot;ג]], [[תש&quot;ד]], [[תש&quot;ה]].}}ולפעמים אחריה{{הערה|1=בשנת [[תש&quot;י]].}} וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרב רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].{{הערה|1=[[המלך במסיבו]], ח&quot;א, עמ' קלו-קלז.}}.<br /> <br /> לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ט]]{{הערה|1=א, עמ' 391.}}: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם.<br /> <br /> פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר{{הערה|1=המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג}}<br /> <br /> ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה{{הערה|1=שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח&quot;י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ויש להסתפק האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).}}<br /> <br /> הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,{{הערה|1=כן ידוע, וכן מעיד גם הרב [[יוסף יצחק אופן]].}} וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם.<br /> <br /> והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו.<br /> <br /> מנהג בית הרב שלאחר אמירת [[לשנה הבאה בירושלים]], האדמו&quot;ר מחזיר ושופך את היין מכוסו של אליהו לבקבוק, וכל המסובין מנגנים בשעה זו את הניגון שעל הפסוק [[ניגון א-לי אתה|א-לי אתה]] ואודך - מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ד&quot;ה ואח&quot;כ יאמר.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/116961 כוסו של אליהו]''' סיפור - באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51644 ה&quot;כוס של אליהו&quot; שהועמדה על שלחן הרבי מהר&quot;ש]{{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> [[קטגוריה:ליל הסדר]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%93%D7%99_%D7%91%D7%A2%D7%A1%D7%98%D7%A2_%D7%A1%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=746263 2025-03-10T09:18:23Z

<p>שף ויתיב: /* פתיח */</p> <hr /> <div>מי אמר שעל המילים האלו הרבי דיבר? ומה מקורן? נשמע לי הרבה יותר הגיוני שהרבי התכוון למילים דלקמן, שזה הרבה יותר שיר ערש, ועם הרבה יותר תוכן, והרבה יותר מתאים למה שהרבי דיבר. אשמח לשמוע דעת המומחים בעניין:<br /> <br /> {{טורים|<br /> <br /> וואס דארף א איד נאר קענען<br /> א איד דארף קענען תורה<br /> מיר האבן זיך געלאזט פארברענען<br /> פאר אונזער הייליקער תורה<br /> מען האט אונז געפּלאגט און געמאטערט<br /> און מען האט אונז אלץ נישט גע’פּטר’ט<br /> ווייל מיר היטן די הייליגע תורה<br /> .יא, אונזער תורה<br /> <br /> תורה, די בעסטע סחורה<br /> זי היט דעם איד אין גלות פּונקט ווי א מנורה<br /> תורה, די בעסטע סחורה<br /> .היט אפּ, היט די מתנה פון דעם בורא<br /> <br /> לערנען טייערע קינדער אין חדר<br /> מען לערנט זיי די תורה<br /> און גיבן אפּ כבוד כסדר<br /> אונזער הייליגער תורה<br /> מיר וועלן אין וואסער און פלאמען<br /> ווי העלדן שטיין צוזאמען<br /> פאר אונזער הייליקער תורה<br /> .יא, אונזער תורה<br /> <br /> תורה, די בעסטע סחורה<br /> זי היט דעם איד אין גלות פּונקט ווי א מנורה<br /> תורה, די בעסטע סחורה<br /> .היט אפּ, היט די מתנה פון דעם בורא<br /> <br /> קום אהער אינגעלע נענטער צו מיר<br /> גיב א קוק אין די גאלדענע אותיות’לעך<br /> אין די הייליגע אותיות’לעך<br /> .גיכער, גיכער, קום אהער<br /> <br /> אט אזוי אינגעלע, זעץ זיך אוועק<br /> הער זיך צו מיט קאפּ<br /> :און זאג מיט מיר<br /> קמץ אלף “אָ”<br /> קמץ בּית “בָּ”<br /> קמץ גימל “גָ”<br /> .קמץ דלת “דָ”<br /> <br /> אט אזוי דארף מען לערנען אינגעלע<br /> טייער אינגעלע<br /> :זאג נאכאמאל מיט מיר<br /> קמץ אלף “אָ”<br /> קמץ בּית “בָּ”<br /> קמץ גימל “גָ”<br /> .קמץ דלת “דָ”<br /> <br /> אט אזוי דארף מען לערנען אינגעלע<br /> געדענק תורה!, תורה איז די בעסטע סחורה<br /> .געדענק אינגעלע, תורה<br /> <br /> תורה, די בעסטע סחורה<br /> זי היט דעם איד אין גלות פּונקט ווי א מנורה<br /> תורה, די בעסטע סחורה<br /> .היט אפּ, היט די מתנה פון דעם בורא<br /> }}<br /> <br /> וזה גם ביצוע של החלק הראשון מתוך הטקסט: www.youtube.com/watch?v=WCJ92INyJqE. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:31, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:31, 21 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> :נראה לי שזה המצאה מאוחרת של אברהם פריד. הסגנון מאוד לא ישן.<br /> :דרושה הקלטה של שיר שיתאים לתוכן ולתקופה אודותיה מדובר (אמור להיות נפוץ באיזור תר&quot;ס-ת&quot;ש)[[משתמש:דודעלע|דודעלע]] - [[שיחת משתמש:דודעלע|שיחה]], 01:57, כ&quot;א באדר, ה'תשפ&quot;ג 01:57, 14 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> ::זה לא המצאה של אברהם פריד, יש הקלטה ישנה של השיר, אבל ברור שכוונת הרבי לא הייתה על שיר זה, כי הרבי הזכיר &quot;ראזהינקעס און מאנדלין&quot; בקשר לשיר זה, ומילים אלו לא מופיעים בשיר הזה. <br /> ::שירי ערס רובם ככולם שירים איטיים ורגועים, והקצב של שיר זה הוא מהיר. לא זה הסגנון של שיר ערס. <br /> ::נקודה נוספת השיר שעליו הרבי דיבר (&quot;ראז'ינקעס מיט מאנדלין&quot;) מקורו מניקולאייעוו בשנות ה1880.<br /> <br /> :::קצת סדר בדברים: ראשית {{א|להתראות}}, אין ספק כלל וכלל שהרבי התכוון בעיקר לשיר שמובא בפנים הערך, זה שיר ערש מאוד מאוד מוכר באידיש, ומושר עד היום על ידי נשים צדקניות. השיר אותו אתה ציינת הוא בבירור לא שיר עממי. בכלל, קשה לי לראות איך אתה רואה בזה „הרבה יותר שיר ערש”, כאשר בשיר המוכר בבירור שרים אודות עז לבנה הרובצת מתחת לעריסה...<br /> :::שנית, לאנונימי שכתב שהשיר ראָזשינקעס מיט מאַנדלען מקורו כך וכך, חשוב לציין שיש '''שני''' שירים עם מילים אלה. אם תחפש באינטרנט סתם מה שתמצא הוא שיר שנכתב '''על יסוד''' השיר העממי המוכר, אך מנגינתו שונה וגם לא מופיעות בו המילים או התוכן „תורה איז די בעסטע סחורה”. --• '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:18, 10 במרץ 2025 (IST)<br /> <br /> ==המנגינה==<br /> מה המנגינה של השיר? (שמעתי במנגינה של &quot;ניע זוריטשי חלאפצי&quot;. אבל מעניין לשמוע אם יש מנגינה מוקדמת, או שונה)[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 18:59, י&quot;ב בתשרי, ה'תשפ&quot;ה 18:59, 14 באוקטובר 2024 (IDT)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=745996 2025-03-09T20:39:49Z

<p>שף ויתיב: /* הניגונים שבפרוייקט */</p> <hr /> <div>'''מסורת הניגונים''' הוא פרוייקט לשימור המסורת המדוייקת בניגוני חב&quot;ד, שהוקלט על ידי הבעל מנגן החסידי ר' [[דוד הורביץ]] וסודר על ידי ר' [[זאב וולף ליפסקר]].<br /> <br /> עיקר החידוש בפרוייקט זה הוא שימור מעל 200 ניגוני חסידי חב&quot;ד שלא נכללו ב[[ספר הניגונים]], וכן שימור מסורות מדוייקות יותר של הניגונים שכן נכללו בו.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הפרוייקט של כתיבת [[ספר הניגונים]] דרש משאבים רבים והיה כרוך בקשיים רבים של רישום, עריכת, ושימור ההקלטות השונות.<br /> <br /> בנוסף, הפרוייקט החל זמן קצר לאחר סיום [[השואה]], כאשר חסידי חב&quot;ד היו מפוזרים ברחבי העולם, כשנוסף לקושי בהעלאת הניגונים על גבי הכתב בפני עצמו, דבר שדרש למצוא בין חסידי חב&quot;ד מי שמבין בכתיבת תווים והנלווה, היה קושי לדייק בניגונים עצמם ולהשוות בין הבעלי מנגנים והגרסאות השונות.<br /> <br /> לאורך השנים מאז שהודפס ספר הניגונים קמו מספר מיזמים להפצת ניגוני חב&quot;ד, ביניהם תקליטי [[ניח&quot;ח]], וכן מיזמים פרטיים של חסידי חב&quot;ד, בהם ר' [[אלי ליפסקר]], ר' [[אברהם פריד]], ר' [[אלאור ולנר]], ועוד.<br /> <br /> עם זאת, רובם ככולם של הפרוייקטים התבססו על המופיע בספר הניגונים, אף שחלק ניכר מהניגונים נדפסו בנוסחאות לא מדוייקות, או שנדפס מהם רק נוסח אחד מתוך כמה גרסאות שהיו מקובלים בין החסידים.<br /> <br /> ==אודות הפרוייקט==<br /> מקיץ [[תשנ&quot;ו]] עד חורף [[תש&quot;ס]] החל ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[דוד הורביץ]] בפרוייקט עצמי והחל להקליט את כל הגרסאות שבידיו על סדר ספר הניגונים, כשבכל אחד מהניגונים מוסיף מעט הסבר ומנגן את כל הגרסאות שבידיו. לניגונים רבים הקליט הרב הורביץ שלוש וארבע גרסאות, ולחלקם אף חמש ושש גרסאות.<br /> <br /> עם השלמת הפרוייקט על סדר ספר הניגונים (347 במספר), המשיך והקליט את ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים, הכוללים 215 ניגונים נוספים, ובסך הכל הקליט 562 רצועות ניגוני חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> הפרוייקט הושלם לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]] [[תש&quot;ס]], וכעבור שנה לקראת [[כ' אב]] [[תשס&quot;ב]] הושלם סידורו של הפרוייקט (אך לא מדעתו של ד.ה.) באופן דיגיטלי עם מפתחות מפורטים להתמצאות קלה בניגונים, על ידי ר' [[זאב וולף ליפסקר]].<br /> <br /> ==הניגונים שבפרוייקט==<br /> {{טורים<br /> | רוחב = 15em<br /> | תוכן = * '''ניגון א'''' - [[א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> * '''ניגון ב'''' - [[ניגון אליהו הנביא]]<br /> * '''ניגון ג'''' - [[ניגון מתקופת הבעל שם טוב (א)]]<br /> * '''ניגון ד'''' - [[ניגון מתקופת הבעל שם טוב (ב)]]<br /> * '''ניגון ה'''' - [[ניגון אתקינו סעודתא]]<br /> * '''ניגון ו'''' - [[יצוה צור חסדו]]<br /> * '''ניגון ז'''' - [[ניגון לנטילת לולב (לרבי לוי יצחק מברדיטשוב)]]<br /> * '''ניגון ח'''' - [[ניגון לנטילת לולב (לר' נחום מצ'רנוביל)]]<br /> * '''ניגון ט'''' - [[ניגון שמחה לר' נחום מצ'רנוביל]]<br /> * '''ניגון י'''' - [[ניגון געגועים לחסידי אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> * '''ניגון י&quot;א''' - [[ניגון צמאה נפשי]]<br /> * '''ניגון י&quot;ב''' - [[ניגון לר' שלמה דער געלער]]<br /> * '''ניגון י&quot;ג''' - [[מרדכי זאב גוטניק | ר' גוטניק'ס ניגון]]<br /> * '''ניגון י&quot;ד''' - [[ניגון כלות הנפש (שד&quot;ר הרש&quot;ב)]]<br /> * '''ניגון ט&quot;ו''' - [[ניגון לר' בנימין לוין]]<br /> * '''ניגון ט&quot;ז''' - [[ניגון מקורניץ]]<br /> * '''ניגון י&quot;ז''' - [[ניגון לחסידי סלונים]]<br /> * '''ניגון י&quot;ח''' - [[ניגון לר' מרדכי דובין]]<br /> * '''ניגון י&quot;ט''' - [[ניגון לר' אהרון חריטונוב]]<br /> * '''ניגון כ'''' - [[ניגון לר' חיים אייזיק]]<br /> * '''ניגון כ&quot;א''' - [[ניגון לר' מיכאל'ס]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ב''' - [[ניגון לר' יענקל דוקשיצר]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ג''' - [[ניגון המשפיע]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ד''' - [[ניגון לרב טברסקי]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ה''' - [[ניגון ישן (אדמו&quot;ר הזקן)#לחנים_נוספים|ניגון שלום עליכם (שוסטרמן)]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ו''' - [[אזמר בשבחין (ליפסקר)]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ז''' - [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ח''' - [[האדרת והאמונה (חריטונוב)]]<br /> * '''ניגון כ&quot;ט''' - [[האדרת והאמונה (הורביץ)]]<br /> * '''ניגון ל'''' - [[ניגון אז דער רבי איז דא]]<br /> * '''ניגון ל&quot;א''' - [[ניגון יתגדל]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ב''' - [[ניגון א-ל אדון]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ג''' - [[אסדר לסעודתא לחסידי זשלאבין]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ד''' - [[אסדר לסעודתא להאר&quot;י ז&quot;ל]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ה''' - [[אסדר לסעודתא לבעל שם טוב]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ו''' - [[אסדר לסעודתא לחסידי עתיק]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ז''' - [[אסדר לסעודתא לר' חיים קצב בארזין]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ח''' - [[ניגון המבדיל#לחנים נוספים|ניגון המבדיל]]<br /> * '''ניגון ל&quot;ט''' - [[אמר ה' ליעקב]]<br /> * '''ניגון מ'''' - [[אמר השם ליעקב יא טאטע יא]]<br /> * '''ניגון מ&quot;א''' - [[אמר השם ליעקב (יענקל יענקל)]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ב''' - [[אתה בחרתנו לשלום המלמד]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ג''' - [[אתה בחרתנו לשלמה דער געלער]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ד''' - [[בנה ביתך לר' שמואל דער בלינדער]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ה''' - [[בנה ביתך (ב)]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ו''' - [[ניגון והראנו בבנינו]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ז''' - [[שישו ושמחו (ב)|ניגון שישו ושמחו]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ח''' - [[ניגון עצביהם כסף וזהב]]<br /> * '''ניגון מ&quot;ט''' - [[ניגון כי חילצת]]<br /> * '''ניגון נ'''' - [[ניגון ראש חודש כסלו]]<br /> * '''ניגון נ&quot;א''' - [[ניגון יוונים נקבצו עלי]]<br /> * '''ניגון נ&quot;ב''' - [[הנרות הללו (מסורת הניגונים)]]<br /> * '''ניגון נ&quot;ג''' - [[ניגון דידן נצח]]<br /> * '''ניגון נ&quot;ד''' - [[מארש דידן נצח]] <br /> * '''ניגון נ&quot;ה''' - [[ויתן בפי]] <br /> * '''ניגון נ&quot;ו''' - [[ניגון הרבי שליט&quot;א]] <br /> * '''ניגון נ&quot;ז''' - [[ניגון בימי מרדכי ואסתר]] <br /> * '''ניגון נ&quot;ח''' - [[יפרח בימיו צדיק]] <br /> * '''ניגון נ&quot;ט''' - [[ואני קרבת אלוקים]]<br /> * '''ניגון ס'''' - [[נודע ביהודה (ניגון)|נודע ביהודה]] <br /> * '''ניגון ס&quot;א''' - [[אתה הא-ל עושה פלא]]<br /> * '''ניגון ס&quot;ב''' - [[ויבחר בדוד]] <br /> * '''ניגון ס&quot;ג''' - [[ואנחנו עמך]]<br /> * '''ניגון ס&quot;ד''' - [[הרנינו לאלוקים עוזנו]] <br /> * '''ניגון ס&quot;ה''' - [[אני אמרתי אלוקים אתם]]<br /> * '''ניגון ס&quot;ו''' - [[וידעו כי אתה]] <br /> * '''ניגון ס&quot;ז''' - [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] <br /> * '''ניגון ס&quot;ח''' - [[רצית ה' ארצך]] <br /> * '''ניגון ס&quot;ט''' - [[אודך ה' אלוקי]] <br /> * '''ניגון ע'''' - [[אוהב ה' שערי ציון]] <br /> * '''ניגון ע&quot;א''' - [[שיר מזמור לבני קורח]]<br /> * '''ניגון ע&quot;ב''' - [[כרתי ברית לבחירי]]<br /> * '''ניגון ע&quot;ג''' - [[שובה ה']]<br /> * '''ניגון ע&quot;ד''' - [[אורך ימים]]<br /> * '''ניגון ע&quot;ה''' - [[ניגון זכרנו לחיים]]<br /> * '''ניגון ע&quot;ו''' - [[מכלכל חיים לר' יחיאל הלפרין]] <br /> * '''ניגון ע&quot;ז''' - [[גאוותו גדלה עולם מהכיל]]<br /> * '''ניגון ע&quot;ח''' - [[עד יום מותו ישוב]] <br /> * '''ניגון ע&quot;ט''' - [[וכל מאמינים לש&quot;ץ המהר&quot;ש]] <br /> * '''ניגון פ'''' - [[אוחילה לא-ל (ניגון)]] <br /> * '''ניגון פ&quot;א''' - [[שאו שערים ראשיכם (ב)]] <br /> * '''ניגון פ&quot;ב''' - [[שאו שערים ראשיכם (ג)]]<br /> * '''ניגון פ&quot;ג''' - [[כבקרת רועה עדרו (ניגון)]] <br /> * '''ניגון פ&quot;ד''' - [[הבן יקיר לי לרב מקליסטוור]] <br /> * '''ניגון פ&quot;ה''' - [[אתה נגלית (ניגון)]] <br /> * '''ניגון פ&quot;ו''' - [[הללו א-ל בקודשו (ניגון)]]<br /> * '''ניגון פ&quot;ז''' - [[ניגון אשרי איש (ב)]] <br /> * '''ניגון פ&quot;ח''' - [[ניגון יעלה תחנונינו לר' שלום חריטונוב]]<br /> * '''ניגון פ&quot;ט''' - [[ניגון יעלה תחנונינו (ג)]]<br /> * '''ניגון צ'''' - [[סלח נא אשמות (ניגון)]] <br /> * '''ניגון צ&quot;א''' - [[טרם יפשוט בגדי זהב (ניגון)]] <br /> * '''ניגון צ&quot;ב''' - [[שיבנה בית המקדש]]<br /> * '''ניגון צ&quot;ג''' - [[הושיעה את עמך]]<br /> * '''ניגון צ&quot;ד''' - [[ציון במשפט תפדה]] <br /> * '''ניגון צ&quot;ה''' - [[עבדו את ה' בשמחה]]<br /> * '''ניגון צ&quot;ו''' - [[ונזכה ונחיה ונראה]] <br /> * '''ניגון צ&quot;ז''' - [[ניגון תלמידי חכמים]] <br /> * '''ניגון צ&quot;ח''' - [[עוצו עצה ותופר]]<br /> * '''ניגון צ&quot;ט''' - [[מהרה ישמע]] <br /> * '''ניגון ק'''' - [[ויהי בישורון מלך (ניגון)]]<br /> * '''ניגון ק&quot;א''' - [[ניגון כי קרוב]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ב''' - [[ניגון ומלאה הארץ]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ג''' - [[ניגון וארשתיך לי]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ד''' - [[זבחו זבחי צדק (ב)]]<br /> * '''ניגון ק&quot;ה''' - [[בך בטחו אבותינו]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ו''' - [[ניגון הנה מה טוב לר' יצחק דובוב]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ז''' - [[ניגון מה יתרון]]<br /> * '''ניגון ק&quot;ח''' - [[ניגון מפני מה]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ט''' - [[טייערע ברידער]] <br /> * '''ניגון ק&quot;י''' - [[ס'איז דאך אלץ הבל הבלים]] <br /> * '''ניגון קי&quot;א''' - [[די וועלט איז א שמאלער בריק]] <br /> * '''ניגון קי&quot;ב''' - [[פרעגט דער מתנגד]] <br /> * '''ניגון קי&quot;ג''' - [[פליאה דעת ממני]] - [[מלאכים שרפים ואופנים]]<br /> * '''ניגון קי&quot;ד''' - [[דער רבי האט געהייסן]] <br /> * '''ניגון קט&quot;ו''' - [[יעדים יעדים]] <br /> * '''ניגון קט&quot;ז''' - [[זיי די גרעמניע]]<br /> * '''ניגון קי&quot;ז''' - [[ניגון מכתב לרבי]] <br /> * '''ניגון קי&quot;ח''' - [[דודלה]] <br /> * '''ניגון קי&quot;ט''' - [[ניגון התוועדות מקובליץ (א)]] <br /> * '''ניגון ק&quot;כ''' - [[ניגון התוועדות מקובליץ (ב)]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;א''' - [[דער ציגאנער]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;ב''' - [[ניגון לר' ברוך ממז'יזבוז']]<br /> * '''ניגון קכ&quot;ג''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (א)]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;ד''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ב)]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;ה''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ג)]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;ו''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ד)]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;ז''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ה)]] <br /> * '''ניגון קכ&quot;ח''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ו)]]<br /> * '''ניגון קכ&quot;ט''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ז)]]<br /> * '''ניגון ק&quot;ל''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ח)]] <br /> * '''ניגון קל&quot;א''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (ט)]]<br /> * '''ניגון קל&quot;ב''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (י)]]<br /> * '''ניגון קל&quot;ג''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (יא)]] <br /> * '''ניגון קל&quot;ד''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (יב)]]<br /> * '''ניגון קל&quot;ה''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (יג)]] <br /> * '''ניגון קל&quot;ו''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (יד)]]<br /> * '''ניגון קל&quot;ז''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (טו)]]<br /> * '''ניגון קל&quot;ח''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (טז)]] <br /> * '''ניגון קל&quot;ט''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (יז)]] <br /> * '''ניגון ק&quot;מ''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (יח)]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;א''' - [[ניגון התוועדות (משל למלך)]]<br /> * '''ניגון קמ&quot;ב''' - [[ניגון התוועדות|ניגון התוועדות (כ)]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ג''' - [[החיינו א-ל]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ד''' - [[טאטערל]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ה''' - [[ניגון תנועה מקובליץ]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ו''' - [[דער למנצח]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ז''' - [[דער טערק]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ח''' - [[דער באן]] <br /> * '''ניגון קמ&quot;ט''' - [[ניגון מקפוסט]] <br /> *'''ניגון ק&quot;נ''' - [[ניגון געגועים]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;א''' - [[ר' לויק'ס דאווענען]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ב''' - [[דער פלעזנער מארש]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ג''' - [[ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר|ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר (א)]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ד''' - [[ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר|ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר (ב)]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ה''' - [[ניגון לר' שלום המלמד ממינסק]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ו''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (א)]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ז''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ב)]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ח''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ג)]] <br /> * '''ניגון קנ&quot;ט''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ד)]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ס''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ה)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;א''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ו)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ב''' - [[טובים מאורות]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ג''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ח)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ד''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (ט)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ה''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (י)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ו''' - [[ניגון לשבת ויום טוב|ניגון לשבת ויום טוב (יא)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ז''' - [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|ניגון שמחה מקובליץ (א)]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ח''' - [[רומא פומא]] <br /> * '''ניגון קס&quot;ט''' - [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|ניגון שמחה מקובליץ (ג)]] <br /> * '''ניגון ק&quot;ע''' - [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|ניגון שמחה מקובליץ (ד)]] <br /> * '''ניגון קע&quot;א''' - [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|ניגון שמחה מקובליץ (ה)]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ב''' - [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|ניגון שמחה מקובליץ (ו)]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ג''' - [[ניגון שמחה מניקולייב]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ד''' - [[דער פאמקע ריקוד'ל]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ה''' - [[ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ו''' - [[ניגון שמחה לרב מקליסטוור]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ז''' - [[ניגון שמחה לר' שלמה דער געלער]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ח''' - [[ניגון שמחה מקאפוסט]] <br /> * '''ניגון קע&quot;ט''' - [[ניגון לר' מיכאל דבורקין|ניגון לר' מיכאל דבורקין (א)]]<br /> * '''ניגון ק&quot;פ''' - [[ניגון לר' מיכאל דבורקין|ניגון לר' מיכאל דבורקין (ב)]] <br /> * '''ניגון קפ&quot;א''' - [[ניגון חיילי אדונינו]]<br /> * '''ניגון קפ&quot;ב''' - [[ויהי בימי אחשורוש]] <br /> * '''ניגון קפ&quot;ג''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ב)]] <br /> * '''ניגון קפ&quot;ד''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ג)]] <br /> * '''ניגון קפ&quot;ה''' - [[ניגון שמחה (מסורת הניגונים קפ&quot;ה)|ניגון שמחה (ד)]] <br /> * '''ניגון קפ&quot;ו''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ה)]]<br /> * '''ניגון קפ&quot;ז''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ו)]]<br /> * '''ניגון קפ&quot;ח''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ז)]] <br /> * '''ניגון קפ&quot;ט''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ח)]] <br /> * '''ניגון ק&quot;צ''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (ט)]]<br /> * '''ניגון קצ&quot;א''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (י)]] <br /> * '''ניגון קצ&quot;ב''' - [[ניגון כתיבה וחתימה טובה]] <br /> * '''ניגון קצ&quot;ג''' - [[ניגון י&quot;ט כסלו חג הגאולה]]<br /> * '''ניגון קצ&quot;ד''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (יג)]] <br /> * '''ניגון קצ&quot;ה''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (יד)]]<br /> * '''ניגון קצ&quot;ו''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (טו)]] <br /> * '''ניגון קצ&quot;ז''' - [[ניגון שמחה|ניגון שמחה (טז)]] <br /> * '''ניגון קצ&quot;ח''' - [[מי ארמיא אדמורא]] <br /> * '''ניגון קצ&quot;ט''' - [[דער רבי זאל געזונט זיין]] <br /> * '''ניגון ר'''' - [[ניגון אורך ימים (קונין)]] <br /> * '''ניגון ר&quot;א''' - [[רוסישער מארש]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ב''' - [[ניגון שלוחי אדוננו]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ג''' - [[ניגון הניצחון]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ד''' - [[דער פלאנעזש]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ה''' - [[ניגון התוועדות|ניגון מארש מקובליץ]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ו''' - [[דער פידל]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ז''' - [[גערער מארשגע]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ח''' - [[אוסטראלישער מארש]] <br /> * '''ניגון ר&quot;ט''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ב)]] <br /> * '''ניגון ר&quot;י''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ג)]] <br /> * '''ניגון רי&quot;א''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ד)]]<br /> * '''ניגון רי&quot;ב''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ה)]] <br /> * '''ניגון רי&quot;ג''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ו)]] <br /> * '''ניגון רי&quot;ד''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ז)]] <br /> * '''ניגון רט&quot;ו''' - [[ניגון ניצחון|מארש (ח)]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[היכל הנגינה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/0BzvgEB7j6Z4YQ0dTNUZPWmJ1a2c?resourcekey=0-nhKaLtuf7hyohN5Na0ucUw תיקיית דרייב הכוללת את הניגונים שנכללו בפרוייקט]'''<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/0BzvgEB7j6Z4YcTd6bzEwa01mRWc/edit?resourcekey=0-jc9wFPBZXiIrwJcD_pb-WQ#gid=1556929839 מפתח מפורט של הניגונים]''', בכל כרטיסיה מסודרים הניגונים לפי מפתח אחר להקל על ההתמצאות<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים|*]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=745995 2025-03-09T20:39:18Z

<p>שף ויתיב: יצירת דף עם התוכן &quot;כבר דובר בעבר שלא כל טעות כתיב דורשת דף הפניה נפרד. ~~~&quot;</p> <hr /> <div>כבר דובר בעבר שלא כל טעות כתיב דורשת דף הפניה נפרד. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=745994 2025-03-09T20:38:33Z

<p>שף ויתיב: </p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת='''[[מסורת הניגונים]] - ר' [[דוד הורביץ]]'''<br /> |תמונה=<br /> |למטה={{כתב קטן|ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון}}<br /> |תוכן='''ניגוני רבותינו נשיאינו:''' [[א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|א]] · [[ניגון אליהו הנביא|ב]] · [[ניגון מתקופת הבעל שם טוב (א)|ג]] · [[ניגון מתקופת הבעל שם טוב (ב)|ד]] · [[ניגון אתקינו סעודתא|ה]] · [[יצוה צור חסדו|ו]] · [[נטילת לולב#ניגון לנטילת לולב|ז]] · [[נטילת לולב#ניגון לנטילת לולב|ח]] · [[מנחם נחום מצ'רנוביל#ניגוניו|ט]] · [[ניגון געגועים לחסידי אדמו&quot;ר האמצעי|י]] · [[ניגון צמאה נפשי|יא]] · [[ניגון לר' שלמה דער געלער|יב]] · [[ניגון מגליציה|יג]] · [[ניגון כלות הנפש (שד&quot;ר הרש&quot;ב)|יד]] · [[ניגון לר' בנימין לוין|טו]] · [[ניגון מקורניץ|טז]] · [[ניגון לחסידי סלונים|יז]] · [[ניגון לר' מרדכי דובין|יח]] · [[ניגון לר' אהרון חריטונוב|יט]] · [[ניגון לר' חיים אייזיק|כ]] · [[ניגון לר' מיכאל'ס|כא]] · [[ניגון לר' יענקל דוקשיצר|כב]] · [[ניגון המשפיע (ר' אליהו ריבקין)|כג]] · [[ניגון לרב טברסקי|כד]] {{!}} '''זמנים שונים:''' [[ניגון ישן (אדמו&quot;ר הזקן)#לחנים נוספים|כה]] · [[אזמר בשבחין#לחנים נוספים|כו]] · [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|כז]] · [[האדרת והאמונה (חריטונוב)|כח]] · [[האדרת והאמונה (הורביץ)|כט]] · [[ניגון אז דער רבי איז דא|ל]] · [[יתגדל (ניגון)|לא]] · [[א-ל אדון (ניגון)|לב]] · [[אסדר לסעודתא#לחנים נוספים|לג-לד]] · [[אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב)|לה]] · [[אסדר לסעודתא#לחנים נוספים|לו-לז]] · [[ניגון המבדיל#לחנים נוספים|לח]] · [[אמר ה' ליעקב|לט]] · [[אמר השם ליעקב יע טאטע יע|מ]] · [[אמר השם ליעקב (יענקל יענקל)|מא]] · [[אתה בחרתנו (שלום המלמד)|מב]] · [[אתה בחרתנו (שלמה דער געלער)|מג]] · [[בנה ביתך (ניגון)#לחן ר' שלמה בלינדער|מד]] · [[בנה ביתך (ניגון)#לחנים נוספים|מה-מו]] · [[שישו ושמחו (ב)|מז]] · [[עצביהם כסף וזהב (ניגון)|מח]] · [[כי חלצת (ניגון)|מט]] · [[ניגון ראש חודש כסלו|נ]] · [[יוונים נקבצו עלי (ניגון)|נא]] · [[הנרות הללו (מסורת הניגונים)|נב]] · [[מארש דידן נצח|נג]] · [[מארש דידן נצח|נד]] · [[ויתן בפי (ניגון)|נה]] · [[ניגון הרבי שליט&quot;א|נו]] · [[ניגון בימי מרדכי ואסתר|נז]] {{!}} '''ניגוני י&quot;א ניסן:''' [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|נח]] · [[ואני קרבת אלוקים (ניגון)|נט]] · [[נודע ביהודה (ניגון)|ס]] · [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)|סא]] · [[ויבחר בדוד (ניגון)|סב]] · [[ואנחנו עמך (ניגון)|סג]] · [[הרנינו לאלקים עוזנו|סד]] · [[אני אמרתי אלקים אתם|סה]] · [[וידעו כי אתה|סו]] · [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|סז]] · [[רצית ה'|סח]] · [[אודך ה' אלוקי|סט]] · [[אוהב ה' שערי ציון|ע]] · [[שיר מזמור לבני קרח|עא]] · [[כרתי ברית|עב]] · [[שובה ה'|עג]] · [[אורך ימים|עד]] {{!}} '''ניגונים לימים נוראים:''' [[ניגון זכרנו לחיים|עה]] · [[מכלכל חיים לר' יחיאל הלפרין|עו]] · [[ניגון גאוותו גדלה עולם מהכיל|עז]] · [[עד יום מותו ישוב|עח]] · [[וכל מאמינים ש&quot;ץ מהר&quot;ש|עט]] · [[ניגון אוחילה לא-ל|פ]] · [[שאו שערים ראשיכם (ב)|פא]] · [[שאו שערים ראשיכם (ג)|פב]] · [[ניגון כבקרת רועה עדרו|פג]] · [[הבן יקיר לי אפרים (לרב מקליסטוור)|פד]] · [[ניגון אתה נגלית|פה]] · [[ניגון הללו א-ל בקדשו|פו]] · [[ניגון אשרי איש (ב)|פז]] · [[ניגון יעלה תחנונינו (שלום חריטונוב)|פח]] · [[ניגון יעלה תחנונינו (ג)|פט]] · [[ניגון סלח נא אשמות|צ]] · [[ניגון טרם יפשוט בגדי זהב|צא]] {{!}} '''נוסח התפילה:''' [[ניגון שיבנה בית המקדש|צב]] · [[ניגון הושיעה את עמך|צג]] · [[עבדו את השם בשמחה (ניגון)|צד]] · [[ניגון ברוך הוא אלקינו|צה]] · [[ונזכה ונחיה ונראה (ניגון)|צו]] · [[תלמידי חכמים (ניגון)|צז]] · [[עוצו עצה ותופר|צח]] · [[מהרה ישמע|צט]] · [[ניגון ויהי בישורון מלך|ק]] {{!}} '''ניגוני התוועדות:''' [[ניגון כי קרוב|קא]] · [[ניגון ומלאה הארץ|קב]] · [[ניגון וארשתיך לי|קג]] · [[זבחו זבחי צדק (ב)|קד]] · [[בך בטחו|קה]] · [[ניגון הנה מה טוב לר' יצחק דובוב|קו]] · [[מה יתרון (ניגון)|קז]] · [[מפני מה (ניגון)|קח]] · [[טייערע ברידער (ניגון)|קט]] · [[ס'איז דאך אלץ הבל הבלים|קי]] · [[די וועלט איז א שמאלער בריק|קיא]] · [[פרעגט דער מתנגד (ניגון)|קיב]] · [[פליאה דעת ממני (ניגון)|קיג (א)]] / [[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|קיג (ב)]] · [[דער רבי האט געהייסען|קיד]] · [[יעדים יעדים (ניגון)|קטו]] · [[זיי די גרעמניע|קטז]] · [[מכתב לרבי (ניגון)|קיז]] · [[דודלה|קיח]] · [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|קיט-קכ]] · [[דער ציגאנער|קכא]] · [[ניגון לר' ברוך ממז'יבוז'|קכב]] · [[ניגון התוועדות|קכג-קמ]] · [[ניגון שמחה (משל למלך)|קמא]] · [[ניגון התוועדות|קמב]] {{!}} '''ניגוני געגועים:''' [[החיינו א-ל (ניגון)|קמג]] · [[טאטערל|קמד]] · [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|קמה]] · [[דער למנצח|קמו]] · [[דער טערק|קמז]] · [[דער באן|קמח]] · [[קופוסט#ניגונים מקופוסט|קמט]] · [[ניגון געגועים|קנ]] · [[ר' לויק'ס דאווענען|קנא]] · [[דער פלעזנער מארש|קנב]] · [[יהודה הבר#ניגוניו|קנג-קנד]] {{!}} '''ניגונים לשבת ויום טוב:''' [[ניגון לר' שלום המלמד ממינסק|קנה]] · [[ניגון לשבת ויום טוב|קנו-קסו]] {{!}} '''ניגוני שמחה וריקוד:''' [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|קסז-קעב]] · [[ניגון שמחה|קעג]] · [[ניגון התוועדות|קעד]] · [[אהרון חריטונוב#ניגוניו|קעה]] · [[ניגון שמחה|קעו-קעח]] · [[מיכאל דבורקין#בעל מנגן|קעט-קפ]] · [[ניגון חיילי אדונינו|קפא]] · [[ניגון ויהי בימי אחשורוש|קפב]] · [[ניגון שמחה|קפג-קפד]] · [[ניגון שמחה (מסורת הניגונים קפ&quot;ה)|קפה]] · [[ניגון שמחה|קפו-קצא]] · [[כתיבה וחתימה טובה (ניגון)|קצב]] · [[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (ב)|קצג]] · [[ניגון שמחה|קצד-קצז]] {{!}} '''ניגוני מארש:''' [[מי ארמיא אדמורא|קצח]] · [[דער רבי זאל געזונט זיין (ניגון)|קצט]] · [[ניגון נצחון|ר-רא]] · [[שלוחי אדוננו (ניגון)|רב]] · [[קובליץ#ניגוני חב&quot;ד|רג-רה]] · [[ניגון דער פידל|רו]] · [[ניגון נצחון|רז-רטו]]<br /> |רוחב={{{רוחב|}}}<br /> |הסתרה=כן<br /> |קטגוריה=&lt;noinclude&gt;<br /> [[קטגוריה:תבניות ניווט - ניגונים]]<br /> [[קטגוריה:מסורת הניגונים]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> }}</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=745986 2025-03-09T20:32:29Z

<p>שף ויתיב: שף ויתיב העביר את הדף שיחה:דער וועלט איז א שמאלער בריק לשם שיחה:די וועלט איז א שמאלער בריק בלי להשאיר הפניה</p> <hr /> <div>{{א|יוסף בן מלמד}} {{א|אליהו ב.}}, אתם בטוחים שה'אוי' הוא חלק מהניגון?... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:50, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג 03:50, 7 במאי 2023 (UTC)<br /> :{{א|להתראות}} ברור שה'אוי' הוא חלק מהניגון! א. ר' דוד הורביץ קורא לניגון בשם: 'אוי דער וועלט' (לכן ערכתי דף הפניה בשם זה, ולפי דעתי עדיף לקצר את שם הערך ל'אוי דער וועלט'). ב. תנסה להשמיט את המילה 'אוי' מהניגון, לא תצליח לנגן אותו... יש&quot;כ על הערך! בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:57, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::מה יקרה אם אנגן &quot;אהההם... די וועלט&quot;, אני מתכוון לומר שזוהי תנועה בניגון ולא 'מילה'. כמו שלענ&quot;ד בניגון של הרבי השנה לא נכתוב באנציקלופדיה שה'''מילים''' הן: &quot;ישליו אוהביך, אה היי... ירושלים הבנויה&quot;... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:38, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג 05:38, 7 במאי 2023 (UTC)<br /> :::{{א|להתראות}} א. המילה 'אוי' פותחת את הניגון והינה חלק אינטגרלי מהניגון. ב. דין ניגון זה כמו הניגונים [[אוי רבי (שיר)|אוי רבי]] ו[[אוי איז ער א פייפער]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(06:57, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::אינני חושב, מכיון ששם האוי בא לבטא כאב צער ומרמור, וכאן לא בדיוק, אבל לא אתווכח. לא באמת מפריע לי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:26, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג 07:26, 7 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|להתראות}} מעולה, שישאר כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(09:09, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=745985 2025-03-09T20:32:29Z

<p>שף ויתיב: שף ויתיב העביר את הדף דער וועלט איז א שמאלער בריק לשם די וועלט איז א שמאלער בריק תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה</p> <hr /> <div>הניגון '''אוֹי דִי וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר&quot;ן, תנינא מ&quot;ח ב', ז': &quot;וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל&quot;.}}.<br /> <br /> הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב&quot;די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]].<br /> <br /> לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.<br /> <br /> לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים &quot;וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת&quot;.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|תוכן=אוֹי דִי וֶועלט אִיז אַ שְׁמָאלֶער בְּרִיק{{ש}}אוּן דֶער עִקָּר נִישְׁט צוּ שְׁרֶעקְן זִיך!}}<br /> ===תרגום===<br /> {{ציטוט|תוכן=העולם הוא גשר צר{{ש}}והעיקר לא לפחד!}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.MP3 להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]''' {{צליל}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025653 לשמיעת הניגון]''' (בדקה 4:08) מתוך אלבום &quot;יענקל יענקל&quot; מאת הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]] {{צליל}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=745983 2025-03-09T20:32:12Z

<p>שף ויתיב: /* מילות הניגון */ אם כבר</p> <hr /> <div>הניגון '''אוֹי דִי וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר&quot;ן, תנינא מ&quot;ח ב', ז': &quot;וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל&quot;.}}.<br /> <br /> הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב&quot;די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]].<br /> <br /> לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.<br /> <br /> לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים &quot;וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת&quot;.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|תוכן=אוֹי דִי וֶועלט אִיז אַ שְׁמָאלֶער בְּרִיק{{ש}}אוּן דֶער עִקָּר נִישְׁט צוּ שְׁרֶעקְן זִיך!}}<br /> ===תרגום===<br /> {{ציטוט|תוכן=העולם הוא גשר צר{{ש}}והעיקר לא לפחד!}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.MP3 להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]''' {{צליל}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025653 לשמיעת הניגון]''' (בדקה 4:08) מתוך אלבום &quot;יענקל יענקל&quot; מאת הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]] {{צליל}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=745980 2025-03-09T20:30:57Z

<p>שף ויתיב: /* אודות הניגון */ השטויות שאנשים מסוגלים לכתוב...</p> <hr /> <div>הניגון '''אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר&quot;ן, תנינא מ&quot;ח ב', ז': &quot;וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל&quot;.}}.<br /> <br /> הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב&quot;די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]].<br /> <br /> לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.<br /> <br /> לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים &quot;וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת&quot;.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|תוכן=אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק{{ש}}אוּן דֶער עִקָּר נִישְׁט צוּ שְׁרֶעקְן זִיך!}}<br /> ===תרגום===<br /> {{ציטוט|תוכן=העולם הוא גשר צר{{ש}}והעיקר לא לפחד!}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.MP3 להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]''' {{צליל}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025653 לשמיעת הניגון]''' (בדקה 4:08) מתוך אלבום &quot;יענקל יענקל&quot; מאת הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]] {{צליל}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91&diff=733509 2025-01-20T07:14:30Z

<p>שף ויתיב: /* מתי? */</p> <hr /> <div>{| class=&quot;userboxes&quot; style=&quot;float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center&quot; colspan=&quot;10&quot; |{{{header|{{מצב דף שיחה}}}}}<br /> |} <br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1|א]]}}<br /> <br /> == שיחות אין אינגליש ==<br /> <br /> העברתי כמה ערכי ספרים מיותרים לפיסקה [[ועד שיחות באנגלית#ספרים שיצאו לאור על ידי הוועד]], כדי למחוק את הערכים המיותרים. גיליתי שפיסקה זו חסרה ביותר, והחסר העיקרי הוא ששמות הספרים כתובים בעברית ולא באנגלית, כמתבקש. אודה לך אם תוכל להשלים חסרון זה (אם הספרים מוכרים לך), ואם תערה עליך רוח ממרום להרחיב את הפסקא בכלל.<br /> <br /> וכן לא אתאפק מלהזכיר ע&quot;ד האירכוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:29, כ&quot;א באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :{{בוצע}}. לגבי בקשתך הראשונה (וחילופיהן בגולם...) אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:07, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתך? ==<br /> <br /> מה דעתך בדיון [[שיחה:באתי לגני#דברי הגרי&quot;ז|כאן]]?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:38, 20 במרץ 2017 (UTC)<br /> :עניתי שם. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:11, 23 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == תקיפה ללא דיון מהותי ==<br /> <br /> אתה סתם תוקף וקובע דברים ע&quot;פ החלטות משתנות (כנראה ע&quot;פ מצבי רוחך)..<br /> <br /> הסבר בדף הדיון את עריכותיך בטוב טעם ובחכמה.<br /> <br /> גם אנונימים הם אנשים שיש להם שכל וידיעות שיכולות לתרום להבנותיך.<br /> <br /> בתקווה להבנה בעקבות המהלך שלך האחרון..--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.138|37.46.38.138]] 16:55, 26 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == חתימתך ==<br /> <br /> חתימתך גורמת לדיוני סרק שלא במקום הנכון ולבלבולים רבים. אנא הסר אותה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ו' בניסן ה'תשע&quot;ז, למניינם 22:44, 2 באפריל 2017 (UTC)‎<br /> :לדאבוני, דיונים באתר זה לעולם אינם מביאים לשום תוצאות. אשמח לשנות את חתימתי ברגע שיתייחסו לטענות ברצינות הראויה לשמו הקדוש של רבינו. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:00, 4 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הוספה לאחר זמן ==<br /> <br /> מאחל לך שמכאן ולהבא תעמוד בזה... {{קריצה}} -- '''בברכת &quot;יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]&quot;''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:14, י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == התעניינות גרידא ==<br /> <br /> מה שלומך? איך בשליחות? קעמפ??? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :שלומי יהיה יותר טוב באם אדע עם מי אני מדבר. בנוסף, אפשר לכתוב '''המון''' על לטביה מלבד ריגה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:28, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::אני בחור ב-770 שממש (אבל ממש!) איננו מחבב את חבדפדיה. וד&quot;ל. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:32, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> אעתיק פנינה מדברי &quot;הלבן&quot; בפורום 'ספרים וסופרים' - &quot;האתר שממנו העתקת הדברים הוא בשליטת קבוצה מאד מסויימת בחב&quot;ד, וברוב הערכים שבה יש סילופים מגמתיים, כעין זו שהערת עליה&quot;. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:35, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::חשבתי שזה אתה, ואם כך התמיהה גדולה שבעתיים, כיצד לא ידעת שיש הרבה מה לכתוב על לטביה??? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:38, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::לכשעצמה??? למה שלא יהיה בנפרד על דווינסק, על ליבאווע, וכו' וכו'? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:39, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::כי יש כל מיני ערים שלא היתה בהם פעילות יוצאת דופן אלא שאפשר לכללם בערך כולל. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:43, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::גם אז לא מצדיק להכניס את זה ללטביה, כי זה פרטים בלטביה ואז תזדקדק להכניס גם את כל מה שקשור ללטביה (היינו [[ריגה]], [[מרדכי דובין]], [[שמעון יצחק וויטנברג]], [[איצ'ה מתמיד]], [[יחזקאל פייגין]], [[מרדכי חפץ]], [[אליהו חיים אלטהויז]], [[אחות התמימים]], [[תומכי תמימים ריגה]], [[דווינסק]], [[יוסף רוזין]], '''[[כל שאר החסידים, הן ליובאוויטש, הן קאפוסט וכו' וכו' ואין לדבר סוף!]]''') [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:49, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::::'''[[עזוב אותך!!! שום תועלת לא תצמח מאתר זה...]]''' [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:51, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::::הרב &quot;הלבן&quot; מדוע סיכום הדיון '''כאן''' הוא שלא תצמח תועלת? (אולי תעשך כרעך - להרשם ולהתחיל לייעל אותו?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תרגום? ==<br /> אפשר תרגום לפתגם שכתבת בדף שיחתי? (אני פיענחתי לבינתים: ראש אין.. אפס.. לשנות.) --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 08:37, 30 ביולי 2017 (UTC).<br /> :[[משתמש:רון]] - אי אפשר להעמיד ראש. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] 21:40, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == לחיים, לחיים! ==<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ביי דעם רבי'ן דעם צ&quot;צ איז געווען א שד&quot;ר ניט א איבערגעשפיצטער. איז ער אריין איינמאל צום רבי'ן צום צ&quot;צ און זאגט: איך וויל ביי אייך מער ניט זיין קיין שד&quot;ר, איר מיינט אז מ'רעדט נאר חסידות, מ'טרינקט בראנפן און ניט נאר איין קווארט, צוויי און דריי. זאגט דער רבי דער צ&quot;צ: וואס ארט דיך, עס איז דאך מיינע געלט. ענטפערט ער: אבער איך וויל ניט. זאגט צו אים דער רבי דער צ&quot;צ: איך גלויב ניט אז אונזערע חסידים קלייבן זיך צענויף און זאלן ניט דערמאנען דער זיידנס, ד.ה. דער אלטן רבי'נס, נאמען. און אז מ'דערמאנט דעם זיידנס נאמען איז דארטן פאראן רוחניות, פעטאך, פעטאך, פאר.|מקור=לשמע אזן עמוד סז|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בהוקרה וידידות! [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] כאן [[770]] 21:36, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :{{ציטוט|תוכן=כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר,|מקור=אגרות קודש חלק ז אגרת א'תתקכז}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:16, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> לכבוד הרב שף ויתיב - בהקשר ל[[שיחת תבנית:הידעת?/204|הערתך]]:א.מדוע שלא תוסיף את ההסבר ששמעת לתבנית? ב.מן הסתם איחול הלחיים - הינו בהקשר ליומא דפגרא בו אנו אוחזים (ובוודאי חזרת מהתוועדות בענייני דיומא - בה עסקו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=74 עניינים העמוקים ביותר - ונצטרכו למשקה בשופי]...) [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]]'''לחיים!'''<br /> <br /> == שכטמן ==<br /> <br /> האומנם? האם ראיתי נכון שאתה הצבת תבנית חשיבות על ערך שהעלה שיע בכבודו ובעצמו?! שומו שמיים! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:01, 25 בינואר 2018 (UTC)<br /> :סלח לי ידידי, לעת זקנותי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם... אולם, באם שמתי תבנית חשיבות על ערך, פירוש הדבר שרציתי לשים תבנית מחיקה אולם פחדתי מהמפעילים. על כל פנים, אין לי מושג לאיזו ערך כוונתך, אך דעתי הוא שהוא חייב להימחק ולא משנה מי כתב אותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:53, 26 בינואר 2018 (UTC)<br /> ::כוונתי לערך [[משה שכטמן]], ללא ספק דמות שתהיה מיתולוגית ביום מן הימים. אגב, אנחנו שמחים לראות שאתה מתחיל לגלות סימני קבלת עול להנהגת הסובייט, או לפחות פחד ממנו... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:46, 29 בינואר 2018 (UTC)<br /> :::פתחתי את הערך עכשיו, והנני סבור שאו שעליו להימחק או להיערך. אי אפשר שיישאר במצבו הנוכחי. אגב, בנוגע לסובייט, ראיתי שהמפעיל ממנו פחדתי אינו פעיל לאחרונה. אולם ראיתי בדף שיחתו של שיע שהוא עומד לחזור, והוא עוד חתם שם &quot;סגן מנהל ראשי&quot;. אני מעוניין לדעת אם באמת קיים כזה תפקיד בחב&quot;דפדיה, ומהי הגדרתו.<br /> :::בכל אופן, אני קורא ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעשות כאן כמה שיותר מהר מדיניות שתהפוך את המקום הזה לדמוקרטי יותר, ואז אני בטוח שיתווספו עליו ברגע כמימרא עשרות משתמשים פעילים. הדמוקרטיה אינה כוללת רק הצבעות, אלא קביעת מדיניות מסויימת שתאוכף '''גם בניגוד לדעת הרוב''' (אלא אם כן תשונה המדיניות, ואז גם המדיניות החדשה תאוכף בכל מקום גם בניגוד לדעת הרוב). עד שזה לא יקרה, אני אישית כן אוסיף לבקר כאן מדי פעם, אולם האתר לא ינצל את מלוא הפוטנציאל שלו - וחבל.<br /> :::&lt;sub&gt;שף ויתיב מחוץ לחשבון<br /> &lt;/sub&gt;<br /> ::::תודה שף ויתיב. נהניתי לראות שאתה / אתם מכנה אותי בתואר נכבד זה שמעולם עדיין לא כוניתי בו. נתת לי חיות מרובה ושמחת את ליבי הקט. שלום מחוץ לחשבון.<br /> <br /> == לא הבנתי - מי אמר, למי, ועל מי ==<br /> <br /> ציטוט מדף המשתמש שלך &quot;שהרבי הקודם אמר שהרבי רצה שחנה גורארי' תיקבר במונטיפיורי אך בגלל שפיצקייט של חסידים רצון הרבי לא התבצע.&quot; [[מיוחד:תרומות/185.120.124.212|185.120.124.212]] 23:09, 25 ביוני 2018 (IST)<br /> :אגב, לא ענית לי אז על שאלתי. המשפט הזה בעייתי, אם עדיין לא הבחנת (הרבי הריי&quot;צ אמר שהרבי רצה שבתו תיקבר וכו')... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 07:06, י&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 07:06, 24 במאי 2019 (IST)<br /> ::תסתכל בהיסטוריית הדף, שיע המנהל הכריח אותי לשנות מה שכתבתי בהתחלה. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:40, 27 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> == עדכוני תבניות ניווט - מדינות ==<br /> <br /> אפשר לבקש ממך לעדכן את תבנית הניווט של [[תבנית:עיירות באוקראינה|אוקראינה]] - להוסיף לתבנית את המדינות החסרות, להכניס את התבנית לערכים בהם היא צריכה להופיע והיא לא מופיע וכו'. כמובן שאחר כך יש מדינות נוספות.. {{קריצה}}. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 15:33, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == מספר הערכים ==<br /> <br /> הבחנתי שמדי זמן מספר הערכים (שבעמוד הראשי) עולה, גם כאשר לא נכתבים ערכים חדשים. אשמח שתבאר לי את העניין לאשורו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:47, כ&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 04:47, 3 ביוני 2019 (IST)<br /> :באמת שאין לי מושג. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:39, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> ::זה מתעדכן באיחור. יכול להיות שמתווספים לספירה ערכים ישנים מעט יותר. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]], 15:00, ג' בסיוון, ה'תשע&quot;ט 15:00, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> :::בתחילת השנה זה עמד על לפחות 50 ערכים פחות מעכשיו ובשנה האחרונה (לענד&quot;ע) נמחקו יותר ערכים משהתווספו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:41, 7 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך הודעה במייל, לשעבר תוקידידס. [[מיוחד:תרומות/107.167.108.187|107.167.108.187]] 10:56, 11 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> ==ברוכים השבים==<br /> אפשר לקבל מענה מכבודו מדוע הוא מחק את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;diff=345535&amp;oldid=345526 הזו?] מצפה לתשובה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:09, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 19:09, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :תבין לבד, אתה מגזים ביחס שלך לאנשים ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:13, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> ::איך זע אַז זינט איך בין דאָ געוועזן מיט עטלעכע יאָר צוריק זײַנען ברוך ה' צוגעשטאַנען נײַע באַניצער. אַלס אַ נײַער באַנוצער, איז גאַנץ מעגלעך אַז איר זײַנט ניט באַקאַנט מיט די כללים און געזעצן פון שרײַבן דאָ אויפן סײַט, איז אַזוי: באַ אונז איז פאַראַן אַ בלאַט וואָס הייסט [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]], דאָרטן ווערן אויסגעשטעלט זייער קלאָר און דײַטליך די כללים וואָס און ווי מ'שרײַבט '''יע''', און וואָס און ווי מ'שרײַבט '''ניט'''. יענע ענדערונג וועלכע איך האָב צוריקגעשטעלט, איז '''ניט''' געווען אײַנשטימיק מיט די כללים. אַ גוטן, און בלײַבט געזונט! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:38, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :::נמנעתי מלהתערב ע&quot;ע, אבל {{מצטרף}} - לדברי שף הפשוטים. &lt;sub&gt;{{א|קודש לנשיא הדור!}} - מחוץ לחשבון&lt;/sub&gt;<br /> ::::איך האב געזען וואָס איר האט געשריבן, (איר האט מסתמא געדאַנק אז איך קען נישט יידיש ..) און איך קען נישט פֿאַרשטיין וואס איך פעלנדיק. גוט גליק און געזונט מיט געזונט! לחיים און ברכה והצלחה! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:09, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 20:09, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :::::און וואס זענען איר היינט &quot;אלט און וויכטיק געסט&quot;? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:12, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 20:12, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> ::::::חסיד, אתה לא מבין או שלא רוצה להבין ? ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 20:14, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> :::::::{{א|חסיד של הרבי}}, יצאתי מחשבוני ולא התכוונתי להגיב לשום דבר שוב, אני רק רוצה להעיר שכשאתה עושה תרגום גוגל תדאג למחוק את סימן הרפה מעל הפ ('''פֿ'''אַרשטיין), היחידים שמשתמשים בזה הם אלה שמשתמשים בתרגום גוגל. -- [[מיוחד:תרומות/69.116.36.48|69.116.36.48]] 20:16, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> ::::::::נראה שאתה אוהבים את האידיש, אולי תפתחו את חב&quot;דפדיה באידיש.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 20:18 • כ&quot;ב בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> :::::::::הכל תרגום בגוגל טרנסלייט... ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 20:23, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==דף המשתמש==<br /> זה נראה שאתה מחפש את מי להאשים באי פעילותך באתר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 20:18 • כ&quot;ב בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> :לא הבנתי מה הסיפור??? ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 20:30, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> ::בל נדון אדם בשעת צערו... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 20:54, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף.<br /> <br /> == הופתעתי ==<br /> <br /> מכל הלב, אחי היקר, באמת הופתעתי. חזקה על משתמש ותיק כמוך שיודע שבאתר זה נעשות עריכות מטופשות רבות, למאות ואלפים, ואין טעם להיבהל מאף אחת מהן... הדפדפן סובל הכל. אז מה כבר היתה המחיקה המטופשת הזו, מבין כל השטויות שנעשו כאן מאז בריאת העולם, שתשבור כך את רוחו של תלמיד חכם הקשה כברזל כמוך? התפלאתי והצטערתי, ותקוותי הגדולה לראות אותך פעיל. בהצלחה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:25, כ&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == מקווה ומחכה לשינוי ==<br /> <br /> שף ויתיב היקר, צר לי על הודעתך בדף המשתמש. זה המקום שאני אישית וכל משתמשי חב&quot;דפדיה צריכים לעשות חשבון נפש כיצד משמרים את חברינו לעבודה ויוצרים פה סביבת פעולה נעימה ותומכת. פונה אליך באימייל להרחבה. בהצלחה בינתיים ומקווה לראותך חוזר לפעילות שוטפת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ף 22:15, 15 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> == ברוכים הבאים ==<br /> <br /> טוב לראות אותך שוב... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 09:56, 15 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> ::ר' {{א|שף ויתיב}} צריכים אותך כאן!! תחזור! --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;דיבורי חסידים&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מירוץ ה9000]] 14:52, 3 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ג' שבועות והקמת המדינה ==<br /> <br /> כתבת [[שיחה:מדינת ישראל#ג' שבועות|כאן]] ש&quot;יש שיחה של הרבי שאומר שאין זה שייך לג' שבועות כי זה דוקא ללכת ולכבוש, אבל כאן האומות נתנו לנו את ארץ ישראל וממילא זו מתנה שקיבלנו מהקב&quot;ה&quot;. אשמח למראה־מקום מדויק. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' בתשרי ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 01:09, 2 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> == חבל על דאבדין ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מי גרם לעזיבתו של שף ויתיב? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 11:32, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :{{א|חילזון}} אתה בובת קש של שף ויתיב? למה שתשאל את זה? [[משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;blue&quot;&gt;קעניג&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;black&gt;דף שיחתי&lt;/font&gt;]] ~ [[יחי|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; size=&quot;3&quot; color=&quot;green&gt;יחי המלך המשיח שליט&quot;א&lt;/font&gt;]] ~ 12:05, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::{{א|חילזון|אתם}} {{א|קעניג|ממש}} חתול ועכבר. אולי הגיע הזמן שתפסיקו להתכתש ביניכם באתר? תעשו היכרות, תחליפו כתובות מייל ומספרי טלפון ותצעקו שם אחד על השני כאוות נפשכם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 12:08, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::{{א|חסיד של הרבי}} טוב אני מפסיק. [[משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;blue&quot;&gt;קעניג&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;black&gt;דף שיחתי&lt;/font&gt;]] ~ [[יחי|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; size=&quot;3&quot; color=&quot;green&gt;יחי המלך המשיח שליט&quot;א&lt;/font&gt;]] ~ 12:10, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::{{א|חסיד של הרבי}} הלוואי {{א|קעניג|שיעזוב}} אותי!!! {{מחוץ לחשבון|חילזון}}<br /> :::::{{א|חילזון}} אני כבר אמרתי אני מפסיק. [[משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;blue&quot;&gt;קעניג&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;black&gt;דף שיחתי&lt;/font&gt;]] ~ [[יחי|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; size=&quot;3&quot; color=&quot;green&gt;יחי המלך המשיח שליט&quot;א&lt;/font&gt;]] ~ 12:33, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::הוא העזיב את עצמו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין. הוא הציב רף גבוה מידי, עד כדי כך גבוה שהוא עצמו לא הצליח לעמוד בו וביכר לנטוש את הספינה מאשר להילחם על האמיתות בהם הוא מאמין. מי שמכיר אותו גם מעבר לניק, יודע שזה לא קשור בדווקא לחב&quot;דפדיה, וכולי האי ואולי נזכה ויערה רוח טהרה ממרום עליו ועלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:54, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 13:54, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::{{א|חסיד של הרבי}} {{א|להתראות}} {{א|חילזון}} אמן![[משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;blue&quot;&gt;קעניג&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; color=&quot;black&gt;דף שיחתי&lt;/font&gt;]] ~ [[יחי|&lt;font face=&quot;narkisim&quot; size=&quot;3&quot; color=&quot;green&gt;יחי המלך המשיח שליט&quot;א&lt;/font&gt;]] ~ 12:33, 15 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> == מרה שחורה? ==<br /> <br /> מי זה סבך אשר שמעת ממנו שהרבי אמר על עצמו שהוא מרה שחורה (ראה קישור)<br /> https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94<br /> ==מתי?==<br /> נוכל לראותך פה שוב? [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:48, 26 בנובמבר 2024 (IST)<br /> :בקביעות? מסתמא כבר לא אחזור. מדי פעם ייתכן שאגיח לביקורים קצרים. -- • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:14, 20 בינואר 2025 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=719532 2024-11-04T13:31:34Z

<p>שף ויתיב: /* פתיח */ תבנית חשיבות</p> <hr /> <div>{{חשיבות}}<br /> הניגון '''מכתב לרבי''' (מכונה גם '''שרייב איך דיר רבי'ניו'''), הוא ניגון המתאר כיצד חסיד [[כתיבה לרבי|כותב מכתב לרבי]], שמקורו בחסידי האדמו&quot;ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מ[[ליאדי]], בנו השלישי של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לניגון קיימות גרסות רבות בפולקלור העממי-אידישאי השואבות השראה מניגון זה.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מתוכן הניגון מובן שהוא חובר בתקופה שמשפחת רבותינו נשיאינו כבר אימצה את שם המשפחה שניאורסון, דבר שהחל רק בתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק, לאחר שרבותינו נשיאינו כבר עזבו את העיירה ליאדי והתיישבו בליובאוויטש{{הערה|מה גם שבתקופת אדמו&quot;ר הזקן לא היו קיימים עדיין סניפי דואר פעילים, ועדיין לא היו [[רב מטעם|רבנים מטעם]] (דבר שהחל רק בשנת [[תר&quot;ד]]) שהיה צריך לציין בשליחת המכתב שהכוונה דווקא לרב ה'דתי', ולא לרב מטעם.}}.<br /> <br /> השיר מערב מילים ברוסית ואידיש, כאשר המילים ברוסית מתארים את הכיתוב שמוסיף החסיד על המעטפה כשורת הכתובת אליה ממוען המכתב, והוא מציין את שם המחוז (פלך מוהילוב) ואת שם העיירה, ובתוכה, את שמו של הרבי אליו מוצמד התואר 'הרב הדתי', כדי לוודא שמבינים שהכוונה לרבי ולא ל[[רב מטעם]].<br /> <br /> המילים בשיר בשפת האידיש, ממוענות לרבי עצמו{{הערה|רבי חיים שניאור זלמן מליאדי עבר לגור בעיירה רק בשנת [[תרכ&quot;ט]], כך שמועד חיבור השיר האפשרי המוקדם ביותר הוא שנה זו.}}.<br /> <br /> לניגון קיימות גרסאות שונות הן בתוך העולם החסידי, כשתוכן הבקשה מתחלף ומשתנה, וכן עם שינויים שונים במנגינה, כמו כן השיר נפוץ בפולקלור העממי-אידישאי, ויוצרים רבים שאבו ממנו השראה וחיברו גרסאות כיסוי שונות, וככל היותר הנפוץ ביותר מביניהם הוא יצירתו של דן אלמגור במחזמר 'איש חסיד היה'{{הערה|1=ראו סיפור חסידי עממי הקשור במנגינה ובמחזמר, בתוך [https://chabadpedia.co.il/images/d/d0/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%92.pdf גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ&quot;ג 1499 עמוד 8].}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;ז בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{טורים|<br /> ''מילות הניגון המקוריות:''<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.{{ש}}<br /> <br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> '''על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,{{ש}}<br /> '''אז דער לערנען או דאווענען איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און די געלט און פרנסה, איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ! {{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> ''המכתב השני''{{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.{{ש}}<br /> <br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> '''על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,{{ש}}<br /> '''אז דער לערנען או דאווענען איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און די געלט און פרנסה, איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ! {{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> }}<br /> <br /> תרגום:<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}}<br /> לפלך [[מוהילב]] - נקודה.{{ש}}<br /> לרב הדתי, שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון.{{ש}}<br /> לפלך מוהילוב, לעיירה ליאדי,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון{{ש}}<br /> <br /> על כן, אני כותב לך רבי,{{ש}}<br /> הלימוד והתפילה, הם לא אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> והכסף והפרנסה, הם גם לא אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול! {{ש}}<br /> <br /> לעיירה ליאדי, לפלך מוהילוב,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> ''המכתב השני''{{ש}}<br /> <br /> לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}}<br /> לפלך מוהילב - נקודה.{{ש}}<br /> לרב הדתי, שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> לפלך מוהילוב, לעיירה ליאדי,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון.{{ש}}<br /> לפלך מוהילוב, לעיירה ליאדי,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון{{ש}}<br /> <br /> על כן, אני כותב לך רבי,{{ש}}<br /> הלימוד והתפילה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> והכסף והפרנסה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול! {{ש}}<br /> <br /> לעיירה ליאדי, לפלך מוהילוב,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון.{{ש}}<br /> }}<br /> }}<br /> לניגון קיימים נוסחים נוספים, שהחסיד מתלונן גם על יראת שמים שחסרה אצלו וכדומה, ובמכתב השני הוא מדווח לרבי שמה שביקש כבר יותר 'איי איי איי'. כמו כן בנוסחים הנוספים ישנם שינויים מעטים במנגינה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7f/NSH_117_Shraib_Ich_Dir_Rebbenyu.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=719531 2024-11-04T13:31:11Z

<p>שף ויתיב: /* מילות הניגון */</p> <hr /> <div><br /> הניגון '''מכתב לרבי''' (מכונה גם '''שרייב איך דיר רבי'ניו'''), הוא ניגון המתאר כיצד חסיד [[כתיבה לרבי|כותב מכתב לרבי]], שמקורו בחסידי האדמו&quot;ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מ[[ליאדי]], בנו השלישי של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לניגון קיימות גרסות רבות בפולקלור העממי-אידישאי השואבות השראה מניגון זה.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מתוכן הניגון מובן שהוא חובר בתקופה שמשפחת רבותינו נשיאינו כבר אימצה את שם המשפחה שניאורסון, דבר שהחל רק בתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק, לאחר שרבותינו נשיאינו כבר עזבו את העיירה ליאדי והתיישבו בליובאוויטש{{הערה|מה גם שבתקופת אדמו&quot;ר הזקן לא היו קיימים עדיין סניפי דואר פעילים, ועדיין לא היו [[רב מטעם|רבנים מטעם]] (דבר שהחל רק בשנת [[תר&quot;ד]]) שהיה צריך לציין בשליחת המכתב שהכוונה דווקא לרב ה'דתי', ולא לרב מטעם.}}.<br /> <br /> השיר מערב מילים ברוסית ואידיש, כאשר המילים ברוסית מתארים את הכיתוב שמוסיף החסיד על המעטפה כשורת הכתובת אליה ממוען המכתב, והוא מציין את שם המחוז (פלך מוהילוב) ואת שם העיירה, ובתוכה, את שמו של הרבי אליו מוצמד התואר 'הרב הדתי', כדי לוודא שמבינים שהכוונה לרבי ולא ל[[רב מטעם]].<br /> <br /> המילים בשיר בשפת האידיש, ממוענות לרבי עצמו{{הערה|רבי חיים שניאור זלמן מליאדי עבר לגור בעיירה רק בשנת [[תרכ&quot;ט]], כך שמועד חיבור השיר האפשרי המוקדם ביותר הוא שנה זו.}}.<br /> <br /> לניגון קיימות גרסאות שונות הן בתוך העולם החסידי, כשתוכן הבקשה מתחלף ומשתנה, וכן עם שינויים שונים במנגינה, כמו כן השיר נפוץ בפולקלור העממי-אידישאי, ויוצרים רבים שאבו ממנו השראה וחיברו גרסאות כיסוי שונות, וככל היותר הנפוץ ביותר מביניהם הוא יצירתו של דן אלמגור במחזמר 'איש חסיד היה'{{הערה|1=ראו סיפור חסידי עממי הקשור במנגינה ובמחזמר, בתוך [https://chabadpedia.co.il/images/d/d0/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%92.pdf גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ&quot;ג 1499 עמוד 8].}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;ז בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{טורים|<br /> ''מילות הניגון המקוריות:''<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.{{ש}}<br /> <br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> '''על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,{{ש}}<br /> '''אז דער לערנען או דאווענען איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און די געלט און פרנסה, איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ! {{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> ''המכתב השני''{{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.{{ש}}<br /> <br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> '''על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,{{ש}}<br /> '''אז דער לערנען או דאווענען איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און די געלט און פרנסה, איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ! {{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> }}<br /> <br /> תרגום:<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}}<br /> לפלך [[מוהילב]] - נקודה.{{ש}}<br /> לרב הדתי, שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון.{{ש}}<br /> לפלך מוהילוב, לעיירה ליאדי,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון{{ש}}<br /> <br /> על כן, אני כותב לך רבי,{{ש}}<br /> הלימוד והתפילה, הם לא אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> והכסף והפרנסה, הם גם לא אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול! {{ש}}<br /> <br /> לעיירה ליאדי, לפלך מוהילוב,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> ''המכתב השני''{{ש}}<br /> <br /> לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}}<br /> לפלך מוהילב - נקודה.{{ש}}<br /> לרב הדתי, שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> לפלך מוהילוב, לעיירה ליאדי,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון.{{ש}}<br /> לפלך מוהילוב, לעיירה ליאדי,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון{{ש}}<br /> <br /> על כן, אני כותב לך רבי,{{ש}}<br /> הלימוד והתפילה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> והכסף והפרנסה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול! {{ש}}<br /> <br /> לעיירה ליאדי, לפלך מוהילוב,{{ש}}<br /> לרב הדתי שניאורסון.{{ש}}<br /> }}<br /> }}<br /> לניגון קיימים נוסחים נוספים, שהחסיד מתלונן גם על יראת שמים שחסרה אצלו וכדומה, ובמכתב השני הוא מדווח לרבי שמה שביקש כבר יותר 'איי איי איי'. כמו כן בנוסחים הנוספים ישנם שינויים מעטים במנגינה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7f/NSH_117_Shraib_Ich_Dir_Rebbenyu.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=719530 2024-11-04T13:28:18Z

<p>שף ויתיב: ביטול גרסה 719506 של 213.151.50.254 (שיחה) &quot;דוכובנומו&quot; זה אמנם רוחני ברוסית, אבל &quot;דוכובני ראבין&quot; הכוונה רב דתי להבדיל מרב מטעם</p> <hr /> <div><br /> הניגון '''מכתב לרבי''' (מכונה גם '''שרייב איך דיר רבי'ניו'''), הוא ניגון המתאר כיצד חסיד [[כתיבה לרבי|כותב מכתב לרבי]], שמקורו בחסידי האדמו&quot;ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מ[[ליאדי]], בנו השלישי של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לניגון קיימות גרסות רבות בפולקלור העממי-אידישאי השואבות השראה מניגון זה.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מתוכן הניגון מובן שהוא חובר בתקופה שמשפחת רבותינו נשיאינו כבר אימצה את שם המשפחה שניאורסון, דבר שהחל רק בתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק, לאחר שרבותינו נשיאינו כבר עזבו את העיירה ליאדי והתיישבו בליובאוויטש{{הערה|מה גם שבתקופת אדמו&quot;ר הזקן לא היו קיימים עדיין סניפי דואר פעילים, ועדיין לא היו [[רב מטעם|רבנים מטעם]] (דבר שהחל רק בשנת [[תר&quot;ד]]) שהיה צריך לציין בשליחת המכתב שהכוונה דווקא לרב ה'דתי', ולא לרב מטעם.}}.<br /> <br /> השיר מערב מילים ברוסית ואידיש, כאשר המילים ברוסית מתארים את הכיתוב שמוסיף החסיד על המעטפה כשורת הכתובת אליה ממוען המכתב, והוא מציין את שם המחוז (פלך מוהילוב) ואת שם העיירה, ובתוכה, את שמו של הרבי אליו מוצמד התואר 'הרב הדתי', כדי לוודא שמבינים שהכוונה לרבי ולא ל[[רב מטעם]].<br /> <br /> המילים בשיר בשפת האידיש, ממוענות לרבי עצמו{{הערה|רבי חיים שניאור זלמן מליאדי עבר לגור בעיירה רק בשנת [[תרכ&quot;ט]], כך שמועד חיבור השיר האפשרי המוקדם ביותר הוא שנה זו.}}.<br /> <br /> לניגון קיימות גרסאות שונות הן בתוך העולם החסידי, כשתוכן הבקשה מתחלף ומשתנה, וכן עם שינויים שונים במנגינה, כמו כן השיר נפוץ בפולקלור העממי-אידישאי, ויוצרים רבים שאבו ממנו השראה וחיברו גרסאות כיסוי שונות, וככל היותר הנפוץ ביותר מביניהם הוא יצירתו של דן אלמגור במחזמר 'איש חסיד היה'{{הערה|1=ראו סיפור חסידי עממי הקשור במנגינה ובמחזמר, בתוך [https://chabadpedia.co.il/images/d/d0/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%92.pdf גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ&quot;ג 1499 עמוד 8].}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;ז בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{טורים|<br /> ''מילות הניגון המקוריות:''<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.{{ש}}<br /> <br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> '''על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,{{ש}}<br /> '''אז דער לערנען או דאווענען איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און די געלט און פרנסה, איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ! {{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> ''המכתב השני''{{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.{{ש}}<br /> <br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> '''מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> <br /> '''על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,{{ש}}<br /> '''אז דער לערנען או דאווענען איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און די געלט און פרנסה, איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> '''און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ! {{ש}}<br /> <br /> '''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,{{ש}}<br /> '''דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,{{ש}}<br /> }}<br /> <br /> תרגום:<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}}<br /> לפלך [[מוהילב]] - נקודה.{{ש}}<br /> לרב הטהור, שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון.{{ש}}<br /> פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון{{ש}}<br /> <br /> על כן, אני כותב לך רבי,{{ש}}<br /> הלימוד והתפילה, הם לא אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> והכסף והפרנסה, הם גם לא אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול! {{ש}}<br /> <br /> העיירה ליאדי, פלך מוהילוב,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> ''המכתב השני''{{ש}}<br /> <br /> לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}}<br /> לפלך מוהילב - נקודה.{{ש}}<br /> לרב הטהור, שניאורסון.{{ש}}<br /> <br /> פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון.{{ש}}<br /> פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון{{ש}}<br /> <br /> על כן, אני כותב לך רבי,{{ש}}<br /> הלימוד והתפילה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> והכסף והפרנסה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,{{ש}}<br /> ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול! {{ש}}<br /> <br /> העיירה ליאדי, פלך מוהילוב,{{ש}}<br /> הרב הטהור שניאורסון.{{ש}}<br /> }}<br /> }}<br /> לניגון קיימים נוסחים נוספים, שהחסיד מתלונן גם על יראת שמים שחסרה אצלו וכדומה, ובמכתב השני הוא מדווח לרבי שמה שביקש כבר יותר 'איי איי איי'. כמו כן בנוסחים הנוספים ישנם שינויים מעטים במנגינה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7f/NSH_117_Shraib_Ich_Dir_Rebbenyu.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=719466 2024-11-03T22:52:20Z

<p>שף ויתיב: /* ברכת כהנים בתורת החסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע&quot;ג]]]]<br /> '''ברכת כהנים''' הינה אחת מרמ&quot;ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז&quot;ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש&quot;ץ]].<br /> <br /> ==דיני המצוה==<br /> [[קובץ:ברכת_כהנים_פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר [[אברהם פריד]] מנגן את ניגון חב&quot;ד לברכת כהנים במעמד ה'טלטון' שנערך לטובת מרכז חב&quot;ד ב[[קליפורניה]]]]<br /> נוסח הברכה ומקור המצוה מופיעים בפסוק ב[[חומש במדבר|ספר במדבר]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן={{כתב קטן|וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:}}<br /> :יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:<br /> ::יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:<br /> :::יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:<br /> <br /> {{כתב קטן|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.}}|מקור=ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כב-כז}}<br /> <br /> קודם שסודר נוסח ה[[תפילה]] בידי חברי ה[[סנהדרין]], הכהנים היו נושאים את כפיהם ומברכים את ישראל ב[[בית המקדש]], לאחר הקרבת [[קרבן התמיד]] בבוקרו של יום{{הערה|[[רמב&quot;ם]], 'היד החזקה', ספר אהבה פי&quot;ד ס&quot;ט.}}.<br /> <br /> בעת שתיקנו [[חז&quot;ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש&quot;ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'.<br /> <br /> על פי ההלכה, כהן הנמצא בבית הכנסת בשעת חזרת הש&quot;ץ, מחוייב לעלות לדוכן ולברך את הקהל. קודם הברכה על הכהן לחלוץ את נעליו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], סקכ&quot;ח ס&quot;ו. הטעם הוא שמא הרצועות של הסנדל או קשרי השרוכים יפסקו ויפתחו, והכהן יתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשור את נעליו ולא יברך יחד עם אחיו הכהנים, ויוציאו עליו לעז שלא עלה לדוכן כי יש בו אחד מפסולי כהונה.}} וליטול את ידיו{{הערה|כמו קודם כל אחת מהברכות שאדם מברך, דבר הנלמד מהפסוק (תהלים קלד, ב): &quot;שאו ידיכם קודש וברכו את ה'&quot;.}}, ועל פי המנהג{{הערה|זוהר פרשת נשא דף קמו עמוד ב. שו, ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] או&quot;ח סקכ&quot;ח ס&quot;י.}} אחד הלויים נוטל את ידיו.<br /> <br /> בשעת הברכה, הכהן מתעטף בטלית, מכסה את עיניו וידיו עם הטלית, ופושט את ידיו כלפי מעלה, כשאצבעותיו פרושות לצדדים{{הערה|מנהג חב&quot;ד בפרישת האצבעות: מניחים רווח בין ב' האצבעות לב' האצבעות, רווח נוסף בין ב' האצבעות לאגודל, ומצמידים את בסיס כף היד של ב' כפות הידיים, ומשאירים רווח נוסף בין האגודלים, כשבסך הכל ישנם חמישה רווחים (על פי קבלה). בשעת הברכה גב היד כלפי מעלה, ופנים היד כלפי מטה.}}. היות שעיניו של הכהן מכוסות ואין הסידור מונח לפניו, ה[[שליח ציבור]] מקריא לפניו את הברכה מילה במילה כדי שלא יתבלבל{{הערה|הלכה זו נלמדת גם מלשון הפסוק &quot;אמור להם&quot;, וראו ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים, סקכ&quot;ח סכ&quot;ב, ובפירוש [[הטורי זהב]] על המקום.}}.<br /> <br /> הציבור הנוכח בבית הכנסת בשעת הברכה מרכין את ראשו כלפי הכהנים, ובסיום כל פסוק אומר 'אמן'. על פי דברי הגמרא{{הערה|חגיגה, טז ע&quot;א: &quot;דרש רבי יהודה ברבי נחמני: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא, ובכהנים.. המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים, שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש&quot;.}}, נהוג שלא להסתכל על הכהנים בעת שמברכים את העם, ועל כן נהוג שגם הציבור מכסה את עצמו בטליתות.<br /> <br /> לפני שהכהנים מתחילים את נוסח הברכה, הם מברכים בשם ומלכות: &quot;אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה&quot;, ועל כן, כהן שיש בינו ובין הקהל חילוקי דעות, אינו רשאי לישא את כפיו ולברך את הציבור.<br /> <br /> בזמן שהכהנים מנגנים את שלושת המילים האחרונות של הברכה, נוהגים הקהל לומר 'יהי רצון' מיוחד, העוסק בהטבת החלומות.<br /> <br /> עם סיום הברכה, הכהנים מסתובבים חזרה עם פניהם כלפי ארון הקודש ומבקשים מה' שיקיים את הברכה שבירכו כעת את עם ישראל, והקהל (כשהטליתות עדיין מכסות את פניהם) אומרים תפילה קצרה{{הערה|נוסח התפילה: &quot;אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון שתשים עלינו ועל כל עמך בית ישראל חיים וברכה למשמרת שלום&quot;.}}.<br /> <br /> ==ברכת כהנים בתורת החסידות==<br /> על פי פנימיות התורה, הכהן נחשב לאיש החסד{{הערה|זוהר חלק א' רסו, ב.}}, ועל כן דוקא הוא מצווה לברך את ישראל.<br /> <br /> ברכת כהנים ענינה הוא להמשיך אור ושפע אלוקי מהדרגות הגבוהות ביותר, הנמשכים על ידי הברכה באופן חלק ללא כל מניעות ועיכובים, בכחם של הכהנים שהם אנשי חסד, ועל ידי שהם מברכים את העם הם ממשיכים את ההשפעות האלוקיות גם למי שלא מגיע לו, באופן של חסד ולפנים משורת הדין{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת קרח, דף נה עמוד ב.}}; כך, ישנם בברכת כהנים הן המעלה של [[ברכה]] והן המעלה של [[תפילה]], דהיינו שהיא ממשיכה מדרגא שלמעלה מהשתלשלות, אך לא באופן שמבקשים מלמטה למעלה, אלא בדרך ציווי מלמעלה למטה מכיון שהכהנים מברכים בשליחותו של הקב&quot;ה (ובזה גופא שני אופנים: א) שהברכה היא בעצם ברכת בשר ודם אלא שהקב&quot;ה נותן בזה כח מיוחד - &quot;מסכים על ידם&quot; - שברכה זו תהיה ברכתו של הקב&quot;ה, ב) השליחות היא באופן כזה אשר &quot;מעשה השליח מתייחסת להמשלח&quot;, דהיינו שכחו של הקב&quot;ה מתעצם עם (ברכת) הכהן, ובמילא דרגת הכהן עצמו בעת הברכה היא למעלה מהשתלשלות){{הערה|לקוטי שיחות חלק י ע' 37 ואילך.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב{{הערה|ליל [[שמחת תורה]] תרצ&quot;ט.}} שבברכת כהנים נרמזים כל עשר הספירות: הברכה עצמה ענינה הוא המשכת המוחין (חכמה, [[בינה]] ודעת), הכהנים הנושאים את כפיהם מסמלים את העלאת המידות (ששת המידות, חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, נצח הוד ויסוד), ומברכים את בני ישראל שבהיותם בני מלכים הם מסמלים את ספירת המלכות.<br /> <br /> גם למיקומה של ברכת כהנים בסדר התפילה ניתן ביאור בדרושי תורת החסידות{{הערה|שיחות קודש, כ&quot;ף [[מנחם אב]] תשי&quot;ב, ועוד.}}, שהיות וענינה של ברכת כהנים הוא המשכת אורות אלוקיים נעלים, על מנת להמשיך אורות אלו מוכרח להיות בביטול גמור, ולכן נקבע בנוסח התפילה לומר את ברכת כהנים לאחר ברכת ההודאה, בה מגיע המתפלל לדרגת ביטול נעלית כזו, המאפשרת לו להמשיך את האורות הנעלים.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בברכת כהנים==<br /> ===ניגון מיוחד לתיבות הברכה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון ברכת כהנים|ניגון חב&quot;ד לברכת כהנים]]}}<br /> אצל חסידי חב&quot;ד נהוג ללוות את ברכת כהנים (בחגים בלבד) בניגון חסידי עמוק.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מבאר{{הערה|שיחתליל [[שמחת תורה]] תרצ&quot;ט, נדפס בספר השיחות תרצ&quot;ו-ת&quot;ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של [[נשמה|נשמות]] ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.<br /> <br /> בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.<br /> <br /> ===נשיאת כפיים בכל יום===<br /> <br /> לאחר שיצאו ישראל לגלות, השתרש המנהג שהכהנים אינם עולים לדוכן לברך ברכת כהנים בימות החול ובשבתות, אלא בחגים וימים טובים בלבד - למרות שמעיקר הדין מצות ברכת כהנים אינה תלויה בזמן ומקום.<br /> <br /> למנהג זה ניתנו טעמים רבים, ביניהם:<br /> *שלא להטריח את הציבור ולהאריך את התפילה.<br /> *היות שהעם בחזקת טמאים, ואין לברך ברכת כהנים בלא טבילה{{הערה|[[סידור עם פירוש המילות]] ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], קיא, ג.}}.<br /> <br /> למרות השתרשות המנהג, [[אדמו&quot;ר הזקן]] רצה לחזור ולהנהיג את ברכת כהנים מידי יום ביומו, ובשולחן ערוך שכתב ציין: יישר כוחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום&quot;{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], אורח חיים, סקכ&quot;ח סנ&quot;ז.}}. ב'יחידות' האחרונה עם [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה|בליל יום שני פרשת לך לך - ו' חשוון תשנ&quot;ב}}, הזכיר הרבי את רצון [[אדמו&quot;ר הזקן]], והתבטא ש'''&quot;אשרי חלקם של הספרדים שזכו לנשיאת כפיים בכל יום - ולא רק ביום טוב&quot;'''.<br /> <br /> הרבי מציע להיכנס לבתי כנסת הספרדים ולשמוע אצלם ברכת כהנים{{הערה|שיחת ט' בסיוון תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> בפועל חסידי חב&quot;ד בתפוצות אינם נוהגים לישא את כפיהם בכל יום, אלא בחגים ובימים טובים בלבד.<br /> <br /> עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב&quot;ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב&quot;ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.<br /> <br /> הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב&quot;ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבב ובחלק מהקהילות עולים גם בשבתות. בבתי כנסת חב״ד בהם מתפללים כהנים שאינם מאנ״ש המבקשים לישא כפיים גם בימות החול, נעתרים לעיתים לבקשתם בהתאם לפסק המרא דאתרא. <br /> <br /> במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב&quot;ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.<br /> <br /> ===הרכנת הראש בעת הברכה===<br /> ====השליח ציבור====<br /> '''יברכך''' - הרכנה, לימין שלו. '''ה'''' - בזקיפה, לימין שלו. '''וישמרך''' - הרכנה, לאמצע. '''יאר''' - הרכנה, לשמאל. '''ה'''' - בזקיפה, לשמאל. '''פניו אליך''' - הרכנה, לשמאל. '''ויחונך''' - הרכנה, לאמצע. '''ישא''' - הרכנה, לאמצע. '''ה'''' - בזקיפה, לאמצע. '''פניו אליך''' - הרכנה, לאמצע. '''וישם''' - הרכנה, לימין. '''לך''' - הרכנה, לשמאל. '''שלום''' - הרכנה, לאמצע{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.<br /> <br /> ====הקהל====<br /> בתיבת '''יברך''' מכוון את פניו כנגד הכהנים, '''ה'''' - לימין, '''וישמרך''' - באמצע כנגד הכהנים, '''יאר''' - לשמאל, וכן הלאה עד סיום הברכה{{הערה|לוח היום יום לז' סיון, יום ב' של חג השבועות. על פי המסורת החב&quot;דיצ, את המקור להנהגה זו יודעים מכך ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עד גיל תשע היה עומד בשעת ברכת כהנים מתחת ל[[טלית]] של סבו, [[אדמו&quot;ר הזקן]] וראה שכך נהג.}}.<br /> <br /> ===כאשר הכהנים לא נושאים את כפיהם===<br /> בשעת התפילה שהכהנים לא נושאים את כפיהם, נוהגים להביט על ה[[שליח ציבור]] בעת שמברך.<br /> <br /> ==ברכת כהנים במועדים נוספים==<br /> מלבד בשעת תפילת [[שמונה עשרה]], נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים בהזדמנויות רבות, ולאו דוקא על ידי כהנים.<br /> <br /> על אף שברכת כהנים יחד עם נשיאת כפיים נמסרה לזרע אהרון הכהן בלבד, וזר שנושא את כפיו עובר על מצוות לא תעשה, אין מניעה הלכתית לומר את פסוקי ברכת כהנים בלא נשיאת כפיים, ובכל בוקר כחלק מ[[ברכות השחר]] נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים לאחר [[ברכות התורה]]{{הערה|הרבי הורה לכהנים לכוון בברכה זו מלבד לימוד התורה, לברך את כלל ישראל.}}.<br /> <br /> כאשר מברכים את ברכת כהנים שלא בשעת התפילה, נהוג להוסיף את סיום הפסוקים: &quot;ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם&quot;, היינו שהברכה היא מ[[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו.<br /> <br /> ===בשעת החופה===<br /> יש חלק מהחסידים הנוהגים שהכהנים הנוכחים בשעת ה[[חופה]] נושאים את כפיהם ומברכים את החתן ואת הכלה.<br /> <br /> הרב [[יהודה לייב גרונר]] טען שאין זה ממנהג חב&quot;ד, והעיד שבאחת ההזדמנויות שנערכה חופה בחצר [[770]], [[הרבי]] הקשיב מחדרו למהלך החופה מבעד לחלון, ולאחר ששמע שהכהנים מברכים את החתן והכלה שאל את הרב גרונר מנין הגיעו מנהגים חדשים לליובאוויטש.<br /> <br /> ===חסידים המברכים את הרבי===<br /> במספר מועדים בשנה נהוג שחסידים ניגשים אל הרבי לברך אותו. בדרך כלל ניגש אחד מזקני החסידים המיוחס למשפחת הכהונה, ופותח את ברכתו בפסוקי ברכת כהנים, ולאחריה מברך את הרבי בברכות נוספות, שיצליח בהנהגת כלל ישראל, מתוך בריאות איתנה, ויביא את הגאולה לכלל ישראל.<br /> <br /> גם בעת סיום ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] על [[הרבנית חיה מושקא]] ברכו החסידים את הרבי בברכת כהנים.<br /> <br /> ==הזדמנויות בהם מברך הרבי ברכת כהנים==<br /> באופן יוצא דופן, הרבי מייחס לברכה זו חשיבות מרובה ועל אף שאינו כהן, משתמש בהזדמנויות שונות (חלקן קבועות) לברך את החסידים וכלל ישראל באותו נוסח בו מברכים הכהנים את ישראל. אחת מההזדמנויות הייתה בשעת [[יחידות]] למשפחתו של הרב [[עמנואל שוחט]], בה בירך הרבי את בנו בברכת כהנים כשפרש את ידיו על ראשו של הילד{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 עמנואל שוחט מספר על ההתרחשות] בתוכנית 'המפגש שלי' של [[חברת jem]] {{וידאו}}}}.<br /> <br /> ===ברכת הבנים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התמימים]]}}<br /> על פי מנהג ישראל, בערב יום כיפור לפני השקיעה האבות קודם צאתם ל[[בית הכנסת]] מברכים את בניהם בברכת כהנים.<br /> <br /> מידי שנה בערב [[יום כיפור]] [[הרבי]] יוצא אל [[הזאל הקטן]] שם מתאספים ה[[תמימים]] והרבי מברך אותם בברכת הבנים המסורתית הנפתחת בפסוקי ברכת כהנים, ולאחרי זה הרבי ממשיך ומברך את ה[[תמימים]] בהצלחה בלימוד התורה, ובתפקידם להכין את העולם לקבלת פני משיח.<br /> <br /> ==אדיר במרום==<br /> בסידורי [[תהילת ה']] ובכלל בסידורי חב&quot;ד - נאמר שלאחרי [[ברכת כהנים]], '''אומרים הקהל את תפילת &quot;אדיר במרום&quot;'''.<br /> <br /> הגאון רבי [[אברהם חיים נאה]] טוען שמנהג חב&quot;ד שרק מי שחלם חלום אומר זאת, וכדמשמע מהגמ' [ברכות נה, ב] והשו&quot;ע [או&quot;ח סימן קל] שה&quot;רבונו של עולם&quot; וה&quot;אדיר במרום&quot; קשורים זה בזה.<br /> <br /> אך לפועל הרי מפורש בסידורי חב&quot;ד ש&quot;אחר הדוכן אומרים הקהל זה&quot;, ללא שום תנאי והגבלה. ואילו לפני ה&quot;רבונו של עולם&quot; נאמר &quot;יאמר זה&quot; בלשון יחיד, מאחר ומעיקרה נועדה תפילה זו ליחיד שחלם חלום (&quot;ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, זהו לפי שאי-אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל&quot; - [[שולחן ערוך הרב]] סימן קל).<br /> <br /> וכך מוכח מסידורי האריז&quot;ל{{הערה|סי' ר' שבתי, סימן ר&quot;י קאפיל, סימן ר' אשר, סימן [[משנת חסידים]]}} שאין קשר בין הרבש&quot;ע ל&quot;אדיר במרום&quot;, וביניהם נאמרות עוד בקשות לפרנסה ולימוד התורה וכו' (אף שאין להוכיח מזה כלל שזו דעתו של האריז&quot;ל.). וכן הוא בעוד סידורים חסידיים לרוב.<br /> <br /> ויותר מזה מצינו בסידורים אחרים, שמפורש שם שתפילת &quot;אדיר במרום&quot; נאמרת הן על ידי הקהל והן על ידי הכהנים, ומוכח שאין לזה כל קשר לרבש&quot;ע דחלומות{{הערה|כך הוא בסידורים &quot;אור זרוע&quot;, &quot;נהורא השלם&quot;, &quot;בית אברהם&quot; ועוד}}.<br /> <br /> ב&quot;ערוך השולחן&quot;{{הערה|סי' קל אות ג}} נראה לכאורה שגם הוא סבירא לי' שאמירת &quot;אדיר במרום&quot; אינה תלויה באמירת הרבש&quot;ע, יעוין שם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מבית המלכות''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר עם ברכת כהנים, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1709 וגליון 1867 עמוד 18<br /> *הרב חנניה יוסף אייזנבך, שערי ישיבה כא עמוד 853<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] [https://drive.google.com/file/d/110Z1vm4PoB7ddEEnNRzKOSlwYIyI1Lf4/view?usp=drivesdk '''אהבת רבי וחסידים'''] שבועון {{בית משיח}} גיליון 1110.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/9/128/index.htm דיני ברכת כהנים מתוך שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] - ספריית ליובאוויטש<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/48/index.htm טעמי מצוות ברכת כהנים מתוך 'דרך מצוותיך' לאדמו&quot;ר ה'צמח צדק'] - ספריית ליובאוויטש<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/3/2/index.htm שיחת הרבי המבארת את פסוקי ברכת כהנים ([[ליקוטי שיחות]] חל&quot;ג שבת פרשת נשא)] - ספריית ליובאוויטש<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46840 ניגון חב&quot;ד לברכת כהנים בביצועו של אברהם פריד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3443 יחס הרבי לברכת כהנים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2604 מעמד ברכת כהנים בכותל] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הרב נפתלי רוט מברך את הרבי בברכת כהנים במעמד הסאטעלייט בי' שבט תשנ&quot;ג] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf מאמר חריף של טוביה בלוי המעודד את מנהג נשיאת כפיים בארץ ישראל גם בימות החול] - [[פרדס חב&quot;ד]] גליון י&quot;ז {{PDF}}.<br /> *[http://col.org.il/pics/inbox/.725979_6431195.wmv ילדים מברכים את הרבי בברכת כהנים] {{וידאו}} - אתר COL<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע לא נוהגים הכהנים לברכנו מידי יום?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ&quot;ב עמוד 23<br /> <br /> {{הלכה|}}<br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:ברכות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי חב&quot;ד]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=719411 2024-11-03T20:03:10Z

<p>שף ויתיב: שוחזר מעריכות של 98.13.131.109 (שיחה) לעריכה האחרונה של צוברענגען משיח</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי מאמר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] בשעת אמירת [[מאמר]]]]<br /> '''שיטת הלימוד של הרבי''', הינה דרך לימוד ייחודית המשלבת את שיטת ההגיון והסברה עם שיטת הדיוק וה[[פלפול]] ועם שיטת החקירה, תוך חתירה מתמדת להתאמת הסברה העמוקה ביותר עם המשמעות הפשוטה של הדברים, ולהתאמת כל חלקי התורה באופן שישלימו זה את זה.<br /> <br /> כדרך כלל נמנע הרבי בדרך לימודו מלהכריע ולפסוק הלכה, למעט מקומות חריגים ונדירים.<br /> <br /> ==יסודות בשיטת הרבי==<br /> הרבי למד אצל אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], ודברים רבים בדרך הלימוד של הרבי משקפת את שיטת הלימוד של אביו{{הערה|1=ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;st=&amp;pgnum=592&amp;hilite= שיחות קודש תשל&quot;ט חלק ג עמוד 559].}}.<br /> <br /> בנוסף לזה הרבי רואה במידה רבה את [[הגאון מרוגוצ'וב]] כרבו המובהק, ויסודות רבים מתורתו של הגאון הרוגוצ'ובי משולבים בדרך לימודו של הרבי. כמו כן נוקט הרבי במקומות רבים בשיטתו של הגאון רבי [[יוסף ענגיל]] וחותר למצוא לכל סברה מקור תורני בדברי חז&quot;ל ובדברי רבותינו הראשונים. כמו כן מרבה הרבי להשתמש בדרכו של רבי ירוחם פישל פערלא, שנוסד בפירושו לספר המצות לרס&quot;ג.<br /> <br /> גם במקומות בהם נראה כי הרבי הולך בשיטות לימוד שקדמו לו, עיון מעמיק מגלה כי הרבי מפתח דרכי לימוד אלו לעומק ולרוחב.<br /> <br /> שיטה לימוד זו זכתה לכינויים רבים, ביניהם 'הלמדנות האמונית'{{הערה|הרב מאיר אליטוב בספרו 'שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש'.}}, 'עומק הפשט'{{הערה|הרב מנחם מענדל רייצס.}} 'סיני ועוקר הרים בחדא מחתא'{{הערה|האדמו&quot;ר מטאלנא.}}, ועוד.<br /> <br /> ==דרך הלימוד בתורתו של הרבי==<br /> בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, כותב הרבי: {{ציטוטון|לימוד [[תורה שבעל פה]] - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז&quot;ל &quot;אין דעותיהן שוות&quot; - הרי &quot;גם&quot; בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים{{הערה|ב'שולחן מנחם' ציינו למקורות שהובאו בקונטרס עץ חיים לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב פרק ל&quot;א: חידושי אגדות מהרש&quot;א [[בבא מציעא]] פה, א. שבת לא, ב. שו&quot;ת חוות יאיר סי' קכג. של&quot;ה במסכת שבועות שלו קפא, ב, ובחלק [[תורה שבעל פה]] דף תיב ואילך. מהר&quot;ל בספר 'דרך חיים' על אבות פ&quot;ו מ&quot;ו קרוב לסופו, ובספר נתיבות עולה נתיב התורה פרק ה'.}} בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל (&quot;מאי ביניהו&quot; - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ&quot;ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצובי{{הערה|ראה גם שיחות קודש תשל&quot;ו חלק א' עמוד 147 (ובתרגום ללשון הקודש בספר 'תומכי תמימים' עמוד קצד), שם דורש הרבי ש&quot;הגם שמדובר בשיטה חדשה לגמרי.. מאחר שלימוד באופן זה מראה ומגלה את היוקר וה[[עושר]] שבלימוד התורה, הרי כדאי ומומלץ שתלמידי הישיבה יאזינו מידי פעם לשיעור הצועד בדרך ובשיטה זו.. לימוד כזה מעניק רחבות ועמקות לא רק בלימוד התורה שעל אתר, אלא גם בכללות הגישה אל תלמוד תורה.}} - למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות - הבאות על ידי זה}}{{הערה|ממכתב כ&quot;ז טבת תשל&quot;ו, נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק ט&quot;ז עמוד 572.}}.<br /> [[קובץ:שער ספרי הרבי.gif|200px|ממוזער|שמאל|דף השער של אחד מספרי [[לקוטי שיחות]]]]<br /> בכמה הזדמנויות העיר הרבי בנוגע לסגנון הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]]: כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרבי לתהות על קנקנו של הרב [[יהודה הבר]] אם הוא מתאים לשמש כראש ישיבה בתומכי תמימים, השיב הרבי: {{ציטוטון|דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלימוד הוא על אתר גופא בלא 'ורמינהו' וראיות ממרחק, כי אם בסברא במקומו}}. ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] מעיד, שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב. <br /> <br /> את רצונו של הרבי שבישיבות חב&quot;ד ילמדו בדרך המשלבת בין דרכי הלימוד השונות, ניתן לראות גם בהוראתו לרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שבנוסף לדרך הלימוד שקיבל ב[[ליובאוויטש]] המתמקדת בהסברה ישרה של הסוגיא בלי פלפולים וחקירות, ישלב בשיעורים גם דרכים משיטת הלימוד בישיבת טלז{{הערה|אוצר החסידים - ברחבי תבל, עמוד 346.}}.<br /> <br /> הרבה מחידושי הרבי בסוגיות הש&quot;ס נלקטו מתוך סדרת ה[[לקוטי שיחות]] וה[[אגרות קודש]] בספרים [[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]. ה[[הדרן|הדרנים]] של הרבי יצאו לאור בספרים [[הדרנים על הש&quot;ס]]. כמו כן שיחות עיוניות נבחרות נערכו מחדש בהתאמה לקהל הלומדים והוגהו על ידי הרבי עבור פרסומם בקבצים התורניים [[המאור]] ו[[הפרדס]]{{הערה|נקבצו מאוחר יותר בלקוטי שיחות כרך מ'.}}.<br /> <br /> חידושי הרבי בעניני הלכה קובצו ב[[תשובות וביאורים בשולחן ערוך]], ובהמשך בסדרת [[שערי הלכה ומנהג]].<br /> <br /> ===מאפיינים עיקריים===<br /> בשיטת לימודו של הרבי ישנם מספר קווים כלליים המאפיינים את כללות הגישה ללימוד:<br /> *דיוק בכל פרט בלימוד, מתוך נקודת מוצא שכל פרט בתורה היא אמת מוחלטת.<br /> *שימת דגש על הצד החיובי שבכל סוגיה.<br /> *חתירה ליישוב והתאמה בין דעות שונות, גם כאלו הנראות כסותרות לחלוטין.<br /> *הוצאת הוראה למעשה בפועל מהלימוד.<br /> *מציאת הנקודה הפנימית שבכל סוגיה, וממילא גם המכנה המשותף בין סוגיות שונות.<br /> <br /> ===שיטת הדיוק===<br /> בנוגע לשיטת הדיוק התבטא הרבי עצמו: &quot;בדרכי הלימוד בכלל ישנם כמה אופנים: בדרך הגיון והסברה - הנקרא &quot;שיטת הלימוד הליטאית&quot;, ולימוד בדרך של חידוד ופלפול, שמתייחס לפולין. אבל הדיוק בלשון וסגנון - אינו מקובל. וטעם הדבר - מסתמא - מצד מיעוט הזמן, ועוד טעם, בגלל החילוק שבין [[תורה שבכתב]] לתורה שבעל פה, שבתורה שבכתב העיקר הוא האותיות, שהרי מצינו שמאות אחת בתורה ישנו פרק שלם בש&quot;ס{{הערה|[[לקוטי תורה]] דרושי שמיני עצרת פח, ריש עמוד א. ברכה צה, ד.}}, ובתורה שבעל פה העיקר הוא הענין, וכמבואר ב[[לקוטי תורה]]. אך מכל מקום הרי פשיטא שגם בתורה שבעל פה הלשון מדוייק ביותר, ועד שמדיוק הלשון יכולים להוציא תילי תלים של ענינים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט&quot;ז עמוד 533.}}.<br /> <br /> ===לימוד רש&quot;י על התורה===<br /> לאחר פטירת אמו בשנת [[תשכ&quot;ה]] החל הרבי לבאר לזכרה מידי שבוע קטע מפירוש רש&quot;י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש&quot;י, אותם הוכיח מתוך רש&quot;י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש&quot;י.<br /> <br /> שיטת לימודו של הרבי בפירוש רש&quot;י נקבצה על פי הוראתו בספר [[כללי רש&quot;י]], והיא מתאפיינת בהיצמדות לפשוטו של מקרא, וע&quot;פ דברי המשנה &quot;בן חמש שנים למקרא&quot;{{הערה|אבות פרק ה' משנה כב.}} חידש שפירושו של רש&quot;י צריכה להיות בהתאם להבנת בן חמש למקרא, כאשר לא ייתכן קושי בדברי הפסוק שרש&quot;י אינו מיישב, ודיוק בכל פרט בדברי רש&quot;י (הדיבור המתחיל, שמות בעלי המאמרים, מספר הפירושים וסדרם, ההוכחות שמביא, ועוד).<br /> <br /> להלן לקט כללים עיקריים בלימוד רש&quot;י על התורה:<br /> <br /> *רש&quot;י הינו פרשן ולא פוסק כידוע{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%27.pdf לקוטי שיחות ח&quot;ל ע' 215 (עמ' 228)].}}.<br /> *אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש&quot;ס{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%98%27%27%D7%95.pdf לקוטי שיחות חט&quot;ו עמ' 38 (עמ' 49)].}}.<br /> *רש&quot;י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש רק כשזה נוגע להבנת הפירוש{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/4/45/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%98%27.pdf לקוטי שיחות ח&quot;ט עמ' 122 (עמ' 150)].}}.<br /> *כאשר מזכיר רש&quot;י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)].}}.<br /> *כאשר אין רש&quot;י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש&quot;י מבין כי דבר כזה מבין אף &quot;בן חמש למקרא&quot;. אם הייתה הסיבה לאי ידיעת רש&quot;י את הפירוש, היה רש&quot;י כותב &quot;איני יודע&quot;{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)].}}.<br /> <br /> לאורך השנים נערכו מספר קבצים וסדרות שליקטו את פירושי הרבי על דברי רש&quot;י{{הערה|ביניהם: 'עומק הפשט' - הרב מנחם מענדל רייצס, 'המאור שבתורה', ועוד.}}.<br /> <br /> ===לימוד רמב&quot;ם===<br /> בתוך השיחות הרבות שנשא הרבי בהלכה ובחסידות, הביא פעמים רבות את דברי הרמב&quot;ם וביאר אותם לעומקם. העיסוק בדברי הרמב&quot;ם גבר בשבועות של [[בין המיצרים]] בהן עסק הרבי באופן מיוחד בלימוד הלכות בית הבחירה של הרמב&quot;ם על פי [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|תקנתו]], וביתר שאת לאחר [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי|שתיקן את לימוד הרמב&quot;ם היומי]] בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], אז החל לבאר הלכה ברמב&quot;ם בכל התוועדות כשבסך הכל כוללים ביאורים למעלה מאלף הלכות פרטיות{{הערה|במהדורת הרמב&quot;ם בהוצאת [[חז&quot;ק הוצאה לאור]] נסמנו במדור 'עיטורי מלך' כל ההלכות שהתבארו על ידי הרבי.}}, מהם עולים כללים רבים על פיהם ניתן להבין ריבוי הלכות אחרות.<br /> <br /> מביאורים אלו, נלקטו עשרות כללים שיטתיים בלימוד הרמב&quot;ם, שקובצו בספר [http://www.hebrewbooks.org/30462 כללי הרמב&quot;ם] על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]{{הערה|וקודם לכן במאמרו של הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 31, ועל ידי הרב כהן בקובץ 'הר המלך' חלק ב' עמודים קה-קט.}}, כאשר שיטת הלימוד עצמה נחקרה על ידי ד&quot;ר יעקב גוטליב והתפרסמה בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי'.<br /> <br /> בין הכללים בשיטת לימוד זו:<br /> *דיוק בסדר ההלכות ברמב&quot;ם{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י&quot;ז עמוד 225, חלק כ&quot;א עמוד 238, חלק ל' עמוד 53, חלק ל&quot;ב עמוד 127, חלק ל&quot;ז עמוד 48, חלק ל&quot;ט עמוד 22.}}, בצורה בה הציג את המצוות בראש כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט עמוד 22.}}, בפסוקים שהביא בראש הספרים{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל&quot;ב עמוד 129.}} ובסוף כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל&quot;ז עמוד 48.}}, ועל פי זה להסביר שאלות מהותיות ברמב&quot;ם עליהם עמדו גדולי מפרשיו, מתוך הנחה פשוטה שהרמב&quot;ם דייק לא רק בניסוח שלו אלא גם בסדר הדברים.<br /> *כל פרט המופיע בספרו הוא הלכה פסוקה{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 131 בנוגע לתפילה שמביא בספרו (&quot;מהרה יגלה אכי&quot;ר&quot;), חלק כ' עמוד 16 וחלק כ&quot;ט עמוד 72 בנוגע לתיאורים היסטוריים.}}, כולל הכותרות שהעניק להלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י&quot;ב עמוד 160.}}.<br /> <br /> ==גדולי ישראל על דרך לימודו של הרבי==<br /> הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]: {{ציטוטון|הרבי שליט&quot;א הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו.. הגדלות הנדירה של הרבי שליט&quot;א בנגלה היא בכך שהגאונות העצומה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה, אפשר לומר, לא היה לו אח ורע.. היו גאונים ענקים, אדירי ארץ, אבל כל אחד מהם הצטיין במיוחד בקו מסויים. היה למשל מי שבגאונותו בלימוד הצטיין ב&quot;לחלק&quot;, היינו שני דברים שנראים ממש זהים ובכל זאת יש חילוק ביניהם' אחד הצטיין במיוחד ב&quot;לקשר&quot; שני עניינים שנראים רחוקים שאין שום קשר ביניהם, וכך הלאה. אבל הכל ביחד - גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה, גם 'חילוקים'וגם 'לדמות'?! זה המיוחד ברבי שליט&quot;א שיש לו שלימות בלימוד. שלמות מכל זווית ומכל פינה בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים}}.<br /> <br /> [[חסידות טולנא|האדמו&quot;ר מטאלנא]]: {{ציטוטון|אצל הרבי אנחנו רואים דבר מופלא: זה כל כך עשיר בגישה כלפי העניין, וזה כל כך פשטני במסקנת העניין, כאילו שני ניגודים באותה גישה עצמה.. לקחת את החריפות העצומה של החידוש ולהוריד אותו לתוך פשט שבפשט, וכך שני הניגודים הללו מגיעים לתוך שלמות נפלאה שלא מצינו כמותה בכל מקומות לימוד הנגלה למושבותיהם.. שיטת הלימוד של הרבי מראה את תכונות הנפש של 'סיני' ו'עוקר הרים' בבת אחת. ולא עוד אלא שלפעמים שתיהן באות בו-זמנית. מדובר בשני ניגודים, שאצל רוב הלמדנים שאנו מכירים אלה הם שני עניינים שבדרך כלל לא עולים בקנה אחד, ואצל הרבי, יש באותה שיחה כמה דברים בלימוד שהם גאונות בטהרתה, בשיטת החריפות, ויש כמה דברים שהם בפשטות בטהרתה, בשיטת הפשט}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/30463 כללי רש&quot;י]''' - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד פירוש רש&quot;י על התורה (נערך על ידי הרב [[טוביה בלוי]])<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/30462 כללי הרמב&quot;ם]''' - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד 'היד החזקה' לרמב&quot;ם (נערך על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]])<br /> *'''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - [[אליהו מאיר אליטוב]]<br /> *'''אחדות בתורה''' - הרב [[שניאור שניאורסון]] (שלושה חלקים)<br /> *[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש&quot;י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע&quot;ה.<br /> *הרב [[פסח פישמן]], '''משנת מנחם''' - 2 כרכים המאגדים את התייחסות הרבי לאישיותם של 250 תנאים ואמוראים והקשר לדברי התורה שנמסרו לנו מפיהם<br /> *ישראל אלפנביין, '''כל השאלות נפתרו מאליהן''', דרכו ושיטת לימודו של הרבי, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד 1961 עמוד 36<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב [[שמעון ויצהנדלר]] (עורכים), ספר [[מקדש מלך (לאופר)|מקדש מלך]] חלק ג', מבוא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> '''סקירות על שיטת לימודו של הרבי:'''<br /> *הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], '''שימה בפיהם''', מבוא ל[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]] חלק ג'<br /> *'''[http://shturem.net/images/news/90057_news_17082016_7144.pdf נקודות משיטת לימודו של הרבי]''', בתוך המבוא לקובץ 'תורתו אמת' בהוצאת [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] {{PDF}} אב תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.81316341634_227180.pdf ה'לשיטתייהו' בתורתו של הרבי]''', בתוך מבוא לאוצר לקיטוי שיחות - לשיטתייהו, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] {{PDF}} תמוז תשע&quot;ו<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש&quot;י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש&quot;י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע&quot;ז גליון ג' עמוד 15<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84546 '''רבן של ישראל''', אברהם רייניץ], [[בית משיח]] גיליון מס' 946.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5119&amp;CategoryID=1185 תורתו של נשיא הדור]'''<br /> *[[מנחם מענדל רייצס]], [https://www.yeshiva.org.il/midrash/18312 הדיוק במיקומי ההלכות ב&quot;משנה תורה&quot;]<br /> *'''[https://www.merkazato.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95/ סקירת ספרי הגאון האלוקי הרבי מליובאוויטש]''', אוסף של סקירת ספרי הרבי, מלוקט מתוך [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] בהוצאת [[מרכז את&quot;ה]]<br /> <br /> '''מאמרי הערכה ועיון על שיטת הלימוד:'''<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאָך זיך דאָך בלימוד פירוש רש&quot;י]''', בתוך קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד תשרי ה'תשע&quot;ז {{PDF}}<br /> *הרב [[עזרא בנימין שוחט]], '''[http://www.col.org.il/files/0.26641054105_6282045.pdf אסתכל באורייתא וברא עלמא]''', בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע&quot;ט<br /> <br /> '''מדיה:'''<br /> *[[הרב יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-beis-medrash-video/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%99/ דרך הלימוד של הרבי בכל חדרי התורה]''' {{וידפו}}, כינוס תורה ב-770 איסרו-חג השבועות ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[https://col.org.il/news/126167 השפעתו של רבי לוי יצחק על שיטת הלימוד של בנו - הרבי]''' {{COL}}{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=719393 2024-11-03T19:31:25Z

<p>שף ויתיב: /* שאלת גשמים */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום זה מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot; בתפילת [[שמונה עשרה]].<br /> <br /> ==שאלת גשמים==<br /> אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, &quot;עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת&quot;{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה&quot;ז בשו&quot;ע, וראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 10.}}; וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו{{הערה|ראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 6.}}.<br /> <br /> גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט&quot;ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.<br /> <br /> זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם.}}.<br /> <br /> לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על &quot;אחרי הרגל&quot; לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון{{הערה|ש&quot;ך חושן משפט סימן מג.}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97066 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק א' עמוד 513].}}.<br /> <br /> ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ&quot;ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ&quot;ב].}}. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת &quot;שכיר&quot; שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה &quot;לקבל&quot; גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת &quot;[[שליח]]&quot;, שאף ש&quot;נשלח&quot; מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב &quot;כמותו&quot; ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.}}.<br /> <br /> ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ&quot;ב חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'שלט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - בני [[צדקיהו]] מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.<br /> *[[תקצ&quot;ג]] (31/10/1832 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.<br /> *[[תר&quot;ח]] (17/10/1847 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] (27/10/1865 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ט]] (3/11/1878 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.<br /> *[[תרס&quot;ו]] (5/11/1905 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;א]] (29/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;ד]] (27/10/1933 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד [[הדף היומי]] ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> * [[תשמ&quot;ו]] (22/10/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> * [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].<br /> * [[תרצ&quot;ט]] (1938\11\01 [[למניינם]]) - ר' [[מיכה שטיינמץ]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> * [[ת&quot;ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרצ&quot;ט]] (1/11/1938 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תש&quot;ב]] (28/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.<br /> *[[תשמ&quot;ג]] (24/10/1982 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].<br /> *[[תשפ&quot;א]] (25/10/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן נוטיק| זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/7_cheshvan לקוטי שיחות מועדים - ז' מר חשון]''' {{מפתח}}<br /> *קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3482603 ז' חשון תשמ&quot;ג - וידאו נדיר] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4336980/jewish/-.htm &quot;מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון&quot; - הרבי מבאר את הרמב&quot;ם היומי, ז' חשון תשמ&quot;ו] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3996757 מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש&quot;נ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1016828 מתי ומדוע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/417585/ גשם מאוחר]''', רבי לילדים #115 {{וידפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/854040 הזמן לגשם]''', ט' חשון תשפ&quot;ג<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/613b6c015e61ae29850e74df זמן שאילת גשמים במקומות שונים בעולם]''' באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|חשוון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב ז]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=719392 2024-11-03T19:30:08Z

<p>שף ויתיב: /* שאלת גשמים */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום זה מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot; בתפילת [[שמונה עשרה]].<br /> <br /> ==שאלת גשמים==<br /> אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, &quot;עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת&quot;{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה&quot;ז בשו&quot;ע, וראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 10.}}; וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו{{הערה|ראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 6.}}<br /> <br /> גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט&quot;ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.<br /> <br /> זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם.}}.<br /> <br /> לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על &quot;אחרי הרגל&quot; לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון{{הערה|ש&quot;ך חושן משפט סימן מג.}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97066 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק א' עמוד 513].}}.<br /> <br /> ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ&quot;ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ&quot;ב].}}. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת &quot;שכיר&quot; שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה &quot;לקבל&quot; גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת &quot;[[שליח]]&quot;, שאף ש&quot;נשלח&quot; מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב &quot;כמותו&quot; ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.}}.<br /> <br /> ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ&quot;ב חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'שלט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - בני [[צדקיהו]] מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.<br /> *[[תקצ&quot;ג]] (31/10/1832 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.<br /> *[[תר&quot;ח]] (17/10/1847 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] (27/10/1865 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ט]] (3/11/1878 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.<br /> *[[תרס&quot;ו]] (5/11/1905 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;א]] (29/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;ד]] (27/10/1933 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד [[הדף היומי]] ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> * [[תשמ&quot;ו]] (22/10/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> * [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].<br /> * [[תרצ&quot;ט]] (1938\11\01 [[למניינם]]) - ר' [[מיכה שטיינמץ]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> * [[ת&quot;ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרצ&quot;ט]] (1/11/1938 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תש&quot;ב]] (28/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.<br /> *[[תשמ&quot;ג]] (24/10/1982 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].<br /> *[[תשפ&quot;א]] (25/10/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן נוטיק| זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/7_cheshvan לקוטי שיחות מועדים - ז' מר חשון]''' {{מפתח}}<br /> *קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3482603 ז' חשון תשמ&quot;ג - וידאו נדיר] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4336980/jewish/-.htm &quot;מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון&quot; - הרבי מבאר את הרמב&quot;ם היומי, ז' חשון תשמ&quot;ו] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3996757 מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש&quot;נ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1016828 מתי ומדוע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/417585/ גשם מאוחר]''', רבי לילדים #115 {{וידפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/854040 הזמן לגשם]''', ט' חשון תשפ&quot;ג<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/613b6c015e61ae29850e74df זמן שאילת גשמים במקומות שונים בעולם]''' באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|חשוון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב ז]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=719391 2024-11-03T19:29:42Z

<p>שף ויתיב: /* שאלת גשמים */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום זה מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot; בתפילת [[שמונה עשרה]].<br /> <br /> ==שאלת גשמים==<br /> אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, &quot;עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת&quot;{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה&quot;ז בשו&quot;ע, וראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 10.}}; וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו{{ראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 6.}}<br /> <br /> גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט&quot;ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.<br /> <br /> זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם.}}.<br /> <br /> לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על &quot;אחרי הרגל&quot; לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון{{הערה|ש&quot;ך חושן משפט סימן מג.}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97066 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק א' עמוד 513].}}.<br /> <br /> ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ&quot;ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ&quot;ב].}}. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת &quot;שכיר&quot; שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה &quot;לקבל&quot; גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת &quot;[[שליח]]&quot;, שאף ש&quot;נשלח&quot; מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב &quot;כמותו&quot; ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.}}.<br /> <br /> ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ&quot;ב חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'שלט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - בני [[צדקיהו]] מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.<br /> *[[תקצ&quot;ג]] (31/10/1832 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.<br /> *[[תר&quot;ח]] (17/10/1847 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] (27/10/1865 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ט]] (3/11/1878 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.<br /> *[[תרס&quot;ו]] (5/11/1905 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;א]] (29/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;ד]] (27/10/1933 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד [[הדף היומי]] ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> * [[תשמ&quot;ו]] (22/10/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> * [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].<br /> * [[תרצ&quot;ט]] (1938\11\01 [[למניינם]]) - ר' [[מיכה שטיינמץ]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> * [[ת&quot;ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרצ&quot;ט]] (1/11/1938 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תש&quot;ב]] (28/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.<br /> *[[תשמ&quot;ג]] (24/10/1982 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].<br /> *[[תשפ&quot;א]] (25/10/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן נוטיק| זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/7_cheshvan לקוטי שיחות מועדים - ז' מר חשון]''' {{מפתח}}<br /> *קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3482603 ז' חשון תשמ&quot;ג - וידאו נדיר] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4336980/jewish/-.htm &quot;מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון&quot; - הרבי מבאר את הרמב&quot;ם היומי, ז' חשון תשמ&quot;ו] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3996757 מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש&quot;נ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1016828 מתי ומדוע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/417585/ גשם מאוחר]''', רבי לילדים #115 {{וידפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/854040 הזמן לגשם]''', ט' חשון תשפ&quot;ג<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/613b6c015e61ae29850e74df זמן שאילת גשמים במקומות שונים בעולם]''' באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|חשוון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב ז]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=719390 2024-11-03T19:26:46Z

<p>שף ויתיב: /* שאלת גשמים */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום זה מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot; בתפילת [[שמונה עשרה]].<br /> <br /> ==שאלת גשמים==<br /> אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, &quot;עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת&quot;{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה&quot;ז בשו&quot;ע, וראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 54 הערה 10.}}.<br /> <br /> גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט&quot;ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.<br /> <br /> זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם.}}.<br /> <br /> לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על &quot;אחרי הרגל&quot; לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון{{הערה|ש&quot;ך חושן משפט סימן מג.}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97066 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק א' עמוד 513].}}.<br /> <br /> ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ&quot;ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ&quot;ב].}}. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת &quot;שכיר&quot; שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה &quot;לקבל&quot; גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת &quot;[[שליח]]&quot;, שאף ש&quot;נשלח&quot; מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב &quot;כמותו&quot; ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.}}.<br /> <br /> ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ&quot;ב חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'שלט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - בני [[צדקיהו]] מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.<br /> *[[תקצ&quot;ג]] (31/10/1832 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.<br /> *[[תר&quot;ח]] (17/10/1847 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] (27/10/1865 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ט]] (3/11/1878 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.<br /> *[[תרס&quot;ו]] (5/11/1905 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;א]] (29/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;ד]] (27/10/1933 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד [[הדף היומי]] ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> * [[תשמ&quot;ו]] (22/10/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> * [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].<br /> * [[תרצ&quot;ט]] (1938\11\01 [[למניינם]]) - ר' [[מיכה שטיינמץ]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> * [[ת&quot;ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרצ&quot;ט]] (1/11/1938 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תש&quot;ב]] (28/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.<br /> *[[תשמ&quot;ג]] (24/10/1982 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].<br /> *[[תשפ&quot;א]] (25/10/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן נוטיק| זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/7_cheshvan לקוטי שיחות מועדים - ז' מר חשון]''' {{מפתח}}<br /> *קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3482603 ז' חשון תשמ&quot;ג - וידאו נדיר] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4336980/jewish/-.htm &quot;מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון&quot; - הרבי מבאר את הרמב&quot;ם היומי, ז' חשון תשמ&quot;ו] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3996757 מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש&quot;נ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1016828 מתי ומדוע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/417585/ גשם מאוחר]''', רבי לילדים #115 {{וידפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/854040 הזמן לגשם]''', ט' חשון תשפ&quot;ג<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/613b6c015e61ae29850e74df זמן שאילת גשמים במקומות שונים בעולם]''' באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|חשוון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב ז]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=719386 2024-11-03T19:22:44Z

<p>שף ויתיב: /* בעבודת השם */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום זה מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot; בתפילת [[שמונה עשרה]].<br /> <br /> ==שאלת גשמים==<br /> אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, &quot;עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת&quot; שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}}.<br /> <br /> גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט&quot;ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.<br /> <br /> זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם.}}.<br /> <br /> לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על &quot;אחרי הרגל&quot; לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון{{הערה|ש&quot;ך חושן משפט סימן מג.}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97066 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק א' עמוד 513].}}.<br /> <br /> ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ&quot;ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ&quot;ב].}}. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת &quot;שכיר&quot; שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה &quot;לקבל&quot; גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת &quot;[[שליח]]&quot;, שאף ש&quot;נשלח&quot; מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב &quot;כמותו&quot; ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.}}.<br /> <br /> ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ&quot;ב חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'שלט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - בני [[צדקיהו]] מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.<br /> *[[תקצ&quot;ג]] (31/10/1832 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.<br /> *[[תר&quot;ח]] (17/10/1847 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] (27/10/1865 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ט]] (3/11/1878 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.<br /> *[[תרס&quot;ו]] (5/11/1905 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;א]] (29/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.<br /> *[[תרצ&quot;ד]] (27/10/1933 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד [[הדף היומי]] ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> * [[תשמ&quot;ו]] (22/10/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> * [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].<br /> * [[תרצ&quot;ט]] (1938\11\01 [[למניינם]]) - ר' [[מיכה שטיינמץ]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> * [[ת&quot;ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרצ&quot;ט]] (1/11/1938 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תש&quot;ב]] (28/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.<br /> *[[תשמ&quot;ג]] (24/10/1982 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].<br /> *[[תשפ&quot;א]] (25/10/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן נוטיק| זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/7_cheshvan לקוטי שיחות מועדים - ז' מר חשון]''' {{מפתח}}<br /> *קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3482603 ז' חשון תשמ&quot;ג - וידאו נדיר] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4336980/jewish/-.htm &quot;מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון&quot; - הרבי מבאר את הרמב&quot;ם היומי, ז' חשון תשמ&quot;ו] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3996757 מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש&quot;נ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1016828 מתי ומדוע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/417585/ גשם מאוחר]''', רבי לילדים #115 {{וידפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/854040 הזמן לגשם]''', ט' חשון תשפ&quot;ג<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/613b6c015e61ae29850e74df זמן שאילת גשמים במקומות שונים בעולם]''' באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|חשוון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב ז]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=719362 2024-11-03T17:44:13Z

<p>שף ויתיב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:יהודה-הקטן-יחד-עם-ר'געטשע.jpg|שמאל|ממוזער|ר' יהודה (משמאל) בצעירותו יחד עם ר' [[געטשע וילנסקי]]]]<br /> <br /> '''יהודה בן זלמן יורייב''' מכונה '''(יהודה הקטן)''' ([[תשכ&quot;א]] - [[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תשפ&quot;ד]]), היה חסיד חב&quot;ד, שהיה פעיל בולט ל[[הפצת היהדות]] בברית המועצות בשנות הממי&quot;ם יחד עם ר' [[געטשע וילנסקי]]. באחרית ימיו התגורר ב[[ניו ג'רזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשכ&quot;א]] להורים הדוגלים בדעות השיטה הקומוניסטית, ובשנות ילדותו קיבל חינוך קומוניסטי.{{ש}}בימי בחורותו בסוף שנות הלמד&quot;ים פגש את ר' געטשע וילנסקי ושהה בקרבתו רבות, מאז החל להתקדם ב[[רוחניות]] מהר, כעבור [[שנה]] רכש שליטה מקיפה בשפת [[לשון הקודש]] ובשפת ה[[אידיש]], ידע ללמוד [[גמרא]] וכבר רכש בקיאות עצומה בהרבה מאמרי חסידות. היה לו ידע נרחב בש&quot;ס ופוסקים, מאמרים ושיחות של רבותינו נשיאנו. <br /> <br /> היה מקבל ומדריך את כל השלוחים שנשלחו על ידי הרבי, וכן היה מהמארגנים והמנהלים של כל המחתרות בשנות הממי&quot;ם יחד עם ר' געטשע.<br /> <br /> היה מעודכן תמיד בכל מה שקורה ב-[[770]] ובדיבוריו של הרבי.<br /> כן היה ידוע בכשרונו הרב בדיבור, והי' מראשי הנואמים בכל התוועדות והיה חוזר על שיחות של הרבי בעל פה ומסביר אותן בטוב טעם ודעת. <br /> <br /> עמד בקשר רציף עם ה[[מזכירות]] ודרכו עברו שאלות רבות ששיגרו החסידים אל הרבי וכן העביר [[מענות קודש]] והוראות הרבי.<br /> הי' מקושר בלב ונפש לרבי והיה רגיל לומר &quot;העיקר לעשות רצון כ&quot;ק אד&quot;ש אן פשעטל'אך&quot; [העיקר לקיים את רצון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בלי פלפולים].<br /> <br /> נקרא יהודה הקטן, כיון שהיה ברוסיה גם את [[יהודה בארטנאווסקי]], שהי' מבוגר ממנו בהרבה וכדי להבדיל ביניהם הודבק להם הכינוי &quot;[[יהודה הגדול]]&quot; ו&quot;יהודה הקטן&quot;.<br /> <br /> באחרית ימיו התגורר ב[[ניו ג'רזי]]. נפטר ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תשפ&quot;ד]] אחר יסורים קשים, בגיל 63.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * רבי מצאתי אותך שוב, חשיפת דמותו החשאית של יהודה הקטן וקשריו עם הרבי, [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] 1428 עמוד 28<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קליינבערג.pdf דו&quot;חות, רשימות תמונות ומסמכים מפעילות 'עזרת אחים' טרם נפילת מסך הברזל]''' - תשורה קליינבערג מרחשוון תשפ&quot;ג<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=719361 2024-11-03T17:43:19Z

<p>שף ויתיב: /* תולדות חיים */ הגזמה מגוחכת</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:יהודה-הקטן-יחד-עם-ר'געטשע.jpg|שמאל|ממוזער|ר' יהודה (משמאל) בצעירותו יחד עם ר' [[געטשע וילנסקי]]]]<br /> <br /> '''יהודה בן זלמן יורייב''' מכונה '''(יהודה הקטן)''' ([[תשכ&quot;א]] - [[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תשפ&quot;ד]]), היה חסיד חב&quot;ד, שהיה פעיל בולט ל[[הפצת היהדות]] בברית המועצות בשנות הממי&quot;ם יחד עם ר' [[געטשע וילנסקי]]. באחרית ימיו התגורר ב[[ניו ג'רזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשכ&quot;א]] להורים הדוגלים בדעות השיטה הקומוניסטית, ובשנות ילדותו קיבל חינוך קומוניסטי.{{ש}}בימי בחורותו בסוף שנות הלמד&quot;ים פגש את ר' געטשע וילנסקי ושהה בקרבתו רבות, מאז החל להתקדם ב[[רוחניות]] מהר, כעבור [[שנה]] רכש שליטה מקיפה בשפת [[לשון הקודש]] ובשפת ה[[אידיש]], ידע ללמוד [[גמרא]] וכבר רכש בקיאות עצומה בהרבה מאמרי חסידות. היה לו ידע נרחב בכל הש&quot;ס והפוסקים, מאמרים ושיחות של רבותינו נשיאנו. <br /> <br /> היה מקבל ומדריך את כל השלוחים שנשלחו על ידי הרבי, וכן היה מהמארגנים והמנהלים של כל המחתרות בשנות הממי&quot;ם יחד עם ר' געטשע.<br /> <br /> היה מעודכן תמיד בכל מה שקורה ב-[[770]] ובדיבוריו של הרבי.<br /> כן היה ידוע בכשרונו הרב בדיבור, והי' מראשי הנואמים בכל התוועדות והיה חוזר על שיחות של הרבי בעל פה ומסביר אותן בטוב טעם ודעת. <br /> <br /> עמד בקשר רציף עם ה[[מזכירות]] ודרכו עברו שאלות רבות ששיגרו החסידים אל הרבי וכן העביר [[מענות קודש]] והוראות הרבי.<br /> הי' מקושר בלב ונפש לרבי והיה רגיל לומר &quot;העיקר לעשות רצון כ&quot;ק אד&quot;ש אן פשעטל'אך&quot; [העיקר לקיים את רצון כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בלי פלפולים].<br /> <br /> נקרא יהודה הקטן, כיון שהיה ברוסיה גם את [[יהודה בארטנאווסקי]], שהי' מבוגר ממנו בהרבה וכדי להבדיל ביניהם הודבק להם הכינוי &quot;[[יהודה הגדול]]&quot; ו&quot;יהודה הקטן&quot;.<br /> <br /> באחרית ימיו התגורר ב[[ניו ג'רזי]]. נפטר ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תשפ&quot;ד]] אחר יסורים קשים, בגיל 63.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * רבי מצאתי אותך שוב, חשיפת דמותו החשאית של יהודה הקטן וקשריו עם הרבי, [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] 1428 עמוד 28<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קליינבערג.pdf דו&quot;חות, רשימות תמונות ומסמכים מפעילות 'עזרת אחים' טרם נפילת מסך הברזל]''' - תשורה קליינבערג מרחשוון תשפ&quot;ג<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=713293 2024-09-16T12:43:58Z

<p>שף ויתיב: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:יהודה-הקטן-יחד-עם-ר'געטשע.jpg|שמאל|ממוזער|ר' יהודה (משמאל) בצעירותו יחד עם ר' [[געטשע וילנסקי]]]]<br /> <br /> '''יהודה בן זלמן יורייב''' (במקור גריינמן) מכונה '''(יהודה הקטן)''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]]), היה חסיד חב&quot;ד, שהיה פעיל בולט ל[[הפצת היהדות]] בברית המועצות בשנות הממי&quot;ם יחד עם ר' [[געטשע וילנסקי]]. בסוף ימיוהתגורר ב[[ניו ג'רזי]]. נפטר ביום כ״ח מנחם אב ה׳תשפ״ד.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ג סיון]] [[תשכ&quot;א]] ב[[מוסקבה]] להורים הדוגלים בדעות השיטה הקומוניסטית, כך שבשנות ילדותו קיבל חינוך קומוניסטי לחלוטין.{{ש}}בימי בחורותו בסוף שנות הלמד&quot;ים פגש את ר' געטשע וילנסקי ושהה בקרבתו רבות, מאז החל להתקדם ב[[רוחניות]] מהר, כעבור [[שנה]] רכש שליטה מקיפה בשפת [[לשון הקודש]] ובשפת ה[[אידיש]], ידע ללמוד [[גמרא]] וכבר רכש בקיאות עצומה בהרבה מאמרי חסידות.<br /> <br /> היה מקבל ומדריך את כל השלוחים שנשלחו על ידי הרבי, וכן היה מהמארגנים והמנהלים של כל המחתרות בשנות הממי&quot;ם יחד עם ר' געטשע.<br /> <br /> היה מעודכן תמיד בכל מה שקורה ב-[[770]] ובדיבוריו של הרבי.<br /> כן היה ידוע בכשרונו הרב בדיבור, והי' מראשי הנואמים בכל התוועדות.<br /> <br /> עמד בקשר רציף עם ה[[מזכירות]] ודרכו עברו שאלות רבות ששיגרו החסידים אל הרבי וכן העביר [[מענות קודש]] והוראות הרבי.<br /> הי' מקושר בלב ונפש לרבי והיה רגיל לומר &quot;העיקר לעשות רצון כ&quot;ק אד&quot;ש אן פשעטל'אך&quot;.<br /> <br /> נקרא יהודה הקטן, כיון שהיה ברוסיה גם את [[יהודה בארטנאווסקי]], שהי' מבוגר ממנו בהרבה וכדי להבדיל ביניהם הודבק להם הכינוי &quot;[[יהודה הגדול]]&quot; ו&quot;יהודה הקטן&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קליינבערג.pdf דו&quot;חות, רשימות תמונות ומסמכים מפעילות 'עזרת אחים' טרם נפילת מסך הברזל]''' - תשורה קליינבערג מרחשוון תשפ&quot;ג<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A81&diff=493903 2021-09-15T07:36:33Z

<p>שף ויתיב: שף ויתיב העביר את הדף שף ויתיב/יצחק זילבר לשם משתמש:שף ויתיב/יצחק זילבר1 בלי להשאיר הפניה</p> <hr /> <div>'''יצחק זילבר''' ([[ג' באב]] [[תרע&quot;ז]] - [[ח' באב]] [[תשס&quot;ד]]) היה מחנך, ופעיל למען יהודי [[ברית המועצות]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' באב]] [[תרע&quot;ז]] ב[[קאזאן]] לאביו בן ציון חיים זילבר ואימו לאה גיטל. בילדותו למד אצל אביו, שסרב לשלוח אותו לבית הספר כדי שימנע מחילול שבת. למד כימיה במכון טכנלוגי ומתמטיקה באוניביסטה שבקאזאן.<br /> <br /> עבד בבית מלאכה לתיקונים, ובשל שמירתו על היהדות פוטר מהעבודה. בזמן [[מלחמת עולם השנייה]] הוא ברח ל[[סמרקנד]] שם התארח אצל ר' [[יעקב לרנר]]. בשנת [[תש&quot;ה]] נישא עם גיטה לאה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;א]] הוא נשלח לכלא הרוסי, מכיוון שנמצאו אצלו איגרות חוב שהסחר בהם לא היה חוקי שהיו של חברו, שכיוון שלא רצה להפליל את חברו הפיל את האשמה עליו. גם בעת שהיה בכלא שמר על קיום תורה ומצוות מתוך [[מסירות נפש]]{{הערה|שם=חבד|[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3727&amp;CategoryID=944 אמונה שהתגשמה] באתר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> גם לאחר שיצא מהכלא, השלטונות הרוסיים רדפו אחריו ורצו לשלול ממנו את האפשרות לגדל את ילדיו ובשל כך הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא אצל החסיד [[שלום זאב קרוגליאק]]{{הערה|שם=חבד}}. בשנת [[תשל&quot;ב]] קיבל אשרת יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל]] שם עבד כמורה למתמטיקה בתיכון &quot;קריית נוער&quot;. ייסד את ישיבת &quot;שבי גולה&quot;.<br /> <br /> נודע בשל פועלו הרב למען יהודי ברית המועצות שעלו לארץ. בשנת [[תש&quot;ס]] ייסד את הארגון &quot;תולדות ישורון&quot;, שמטרתו היא לעזור להקים קהילות יהודיות של יוצאי רוסיה ברחבי הארץ.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' באב]] [[תשס&quot;ד]].<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> היה צאצא למשפחת דון יחיא החב&quot;דית.<br /> <br /> בתקופת שהותו ב[[טשקנט]] הוא התיידד עם הקהילה החב&quot;דית, והיה שותף לפעילות שלה. כמו כן הוא שלח את ילדיו ללמוד אצל המלמדים החב&quot;דיים. לאחר צאתו מרוסיה הוא הגיע ל[[הרבי]], ושהה אצלו ב[[יחידות]] במשך שעה.<br /> <br /> על אף שתיכנן לאחר צאתו מרוסיה לעסוק בכימיה ומדעים, עסק בהוראת הרבי בעזרה ליהודי ברית המועצות.<br /> <br /> גם בארץ נשמר הקשר שלו עם חסידי חב&quot;ד, והיה נוהג להתפלל בבית כנסת חב&quot;ד. היה מוסר שיעור [[תניא]] ב[[שמי&quot;ר]]. כאשר ראש ישיבה ליטאי מ[[בני ברק]] החל להילחם בחב&quot;ד, הוא פנה אלי ואמר לו:&quot;אני מכיר את ליובאוויטש מרוסיה והם יהודים יר&quot;ש&quot;{{הערה|מעדות ר' [[אבא דוד גורביץ]].}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * &quot;ולהבה לא תבער בך&quot; על קיום הנבואות. רוסית [[תשד&quot;מ]], עברית [[תשס&quot;ב]]. <br /> * &quot;שיחות על התורה&quot; [[תש&quot;ס]] (רוסית)<br /> * &quot;להישאר יהודי&quot;, [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ז]] (רוסית, עברית, אנגלית)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הצדיק מקזאן''', שבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גיליון 1103, עמ' 38 - 42.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/621.pdf '''להישאר יהודי, בחברת חסידי חב&quot;ד'''] מאת [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילבר, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A81&diff=493901 2021-09-15T07:36:11Z

<p>שף ויתיב: שף ויתיב העביר את הדף יצחק זילבר לשם שף ויתיב/יצחק זילבר: יישר כח על העבודה, אבל הערך עדיין אינו בשל</p> <hr /> <div>'''יצחק זילבר''' ([[ג' באב]] [[תרע&quot;ז]] - [[ח' באב]] [[תשס&quot;ד]]) היה מחנך, ופעיל למען יהודי [[ברית המועצות]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' באב]] [[תרע&quot;ז]] ב[[קאזאן]] לאביו בן ציון חיים זילבר ואימו לאה גיטל. בילדותו למד אצל אביו, שסרב לשלוח אותו לבית הספר כדי שימנע מחילול שבת. למד כימיה במכון טכנלוגי ומתמטיקה באוניביסטה שבקאזאן.<br /> <br /> עבד בבית מלאכה לתיקונים, ובשל שמירתו על היהדות פוטר מהעבודה. בזמן [[מלחמת עולם השנייה]] הוא ברח ל[[סמרקנד]] שם התארח אצל ר' [[יעקב לרנר]]. בשנת [[תש&quot;ה]] נישא עם גיטה לאה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;א]] הוא נשלח לכלא הרוסי, מכיוון שנמצאו אצלו איגרות חוב שהסחר בהם לא היה חוקי שהיו של חברו, שכיוון שלא רצה להפליל את חברו הפיל את האשמה עליו. גם בעת שהיה בכלא שמר על קיום תורה ומצוות מתוך [[מסירות נפש]]{{הערה|שם=חבד|[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3727&amp;CategoryID=944 אמונה שהתגשמה] באתר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> גם לאחר שיצא מהכלא, השלטונות הרוסיים רדפו אחריו ורצו לשלול ממנו את האפשרות לגדל את ילדיו ובשל כך הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא אצל החסיד [[שלום זאב קרוגליאק]]{{הערה|שם=חבד}}. בשנת [[תשל&quot;ב]] קיבל אשרת יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל]] שם עבד כמורה למתמטיקה בתיכון &quot;קריית נוער&quot;. ייסד את ישיבת &quot;שבי גולה&quot;.<br /> <br /> נודע בשל פועלו הרב למען יהודי ברית המועצות שעלו לארץ. בשנת [[תש&quot;ס]] ייסד את הארגון &quot;תולדות ישורון&quot;, שמטרתו היא לעזור להקים קהילות יהודיות של יוצאי רוסיה ברחבי הארץ.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' באב]] [[תשס&quot;ד]].<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> היה צאצא למשפחת דון יחיא החב&quot;דית.<br /> <br /> בתקופת שהותו ב[[טשקנט]] הוא התיידד עם הקהילה החב&quot;דית, והיה שותף לפעילות שלה. כמו כן הוא שלח את ילדיו ללמוד אצל המלמדים החב&quot;דיים. לאחר צאתו מרוסיה הוא הגיע ל[[הרבי]], ושהה אצלו ב[[יחידות]] במשך שעה.<br /> <br /> על אף שתיכנן לאחר צאתו מרוסיה לעסוק בכימיה ומדעים, עסק בהוראת הרבי בעזרה ליהודי ברית המועצות.<br /> <br /> גם בארץ נשמר הקשר שלו עם חסידי חב&quot;ד, והיה נוהג להתפלל בבית כנסת חב&quot;ד. היה מוסר שיעור [[תניא]] ב[[שמי&quot;ר]]. כאשר ראש ישיבה ליטאי מ[[בני ברק]] החל להילחם בחב&quot;ד, הוא פנה אלי ואמר לו:&quot;אני מכיר את ליובאוויטש מרוסיה והם יהודים יר&quot;ש&quot;{{הערה|מעדות ר' [[אבא דוד גורביץ]].}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * &quot;ולהבה לא תבער בך&quot; על קיום הנבואות. רוסית [[תשד&quot;מ]], עברית [[תשס&quot;ב]]. <br /> * &quot;שיחות על התורה&quot; [[תש&quot;ס]] (רוסית)<br /> * &quot;להישאר יהודי&quot;, [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ז]] (רוסית, עברית, אנגלית)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הצדיק מקזאן''', שבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גיליון 1103, עמ' 38 - 42.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/621.pdf '''להישאר יהודי, בחברת חסידי חב&quot;ד'''] מאת [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילבר, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=493900 2021-09-15T07:34:39Z

<p>שף ויתיב: /* במוסקבה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:москалик.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מסקליק בצעירותו]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מסקליק''' ([[תרע&quot;ט]] - [[ט&quot;ז אייר]] [[תשל&quot;ב]]) היה חסיד חב&quot;ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשל&quot;ב]]. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד ה[[קג&quot;ב]] הייתה בדבר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו החסיד הנודע ר' [[יעקב זכריה מסקליק]] (ז'וראוויצער) ולאמו מרת מרים רחל.<br /> <br /> בגיל חמש התייתם מאמו, ואביו שהיה פעיל מאוד בעסקנות הכלל ביקש מ[[הרבי הריי&quot;צ]] לעזוב את עבודת הכלל בכדי לדאוג לילדיו, אולם הרבי אמר לו &quot;אתה תדאג לילדים שלי (ילדי ישראל ב[[חדר]]ים) ואני אדאג לילדים שלך&quot;. בהכוונת הרבי אומצו הילדים על ידי משפחת ר' [[חיים אלעזר גורליק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם &quot;גירש נתנוביץ' לב&quot; ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית.<br /> <br /> בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא האדום, ונפל בשבי הגרמני ארבעה פעמים, אולם הוא ניצל בשל צבעם הבהיר של שערותיו ועיניו כך שיכל לטעון שהוא טטרי. בפעם האחרונה שהיה בשבי עלה בידו לברוח למחנה צבא בריטי ב[[הולנד]], אולם זמן קצר לאחר מכן עבר המחנה לשליטת הסובייטים והוא נאלץ לחזור לרוסיה.<br /> <br /> מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות הייתה רפויה, תחילה בפרוורי [[ריגה]], ותקופה ב[[טשקנט]]{{הערה|שם=&quot;צצקס&quot;|[http://toldot.ru/tora/articles/articles_1104.html Памяти Менделя Москалика] באתר תולדות ישורון (רוסית).}}, שם התגורר כחודש בבית ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קאזאנער)]]{{הערה|שם=&quot;זילבער&quot;|[[יצחק זילבר]], '''להישאר יהודי'''.}}, ורק זמן מה לאחר מות [[סטלין]] חזר ל[[מוסקבה]] והתיישב בה.<br /> <br /> ==במוסקבה==<br /> במוסקבה [[נישואין|נישא]] עם רעייתו ציפא עלקא בת החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]].<br /> <br /> מפאת העובדה שהתעקש לשמור [[שבת]] הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה הייתה במפעל פלסטיק.<br /> <br /> התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' [[קלמן מלך תמרין]] אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו.<br /> <br /> מפאת הטיפוסים המפוקפקים שהסתובבו בבית הכנסת הגדול בארכיפובה, היה מתפלל במנין חשאי שאורגן באחד הבתים.<br /> <br /> כאשר החלו יהודים לצאת מרוסיה תמך בהם רבות כלכלית{{הערה|שם=&quot;זילבער&quot;}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ז אייר]] [[תשל&quot;ב]] נסעה משפחתו לבקר אצל אחת הדודות ואילו הוא נשאר במוסקבה. כאשר חזרו ב[[ל&quot;ג בעומר]], הבינו שהוא לא היה בבית מאז שהם יצאו. בנותיו נשלחו לבית דודם החסיד ר' [[געצל וילנסקי|געצל (געצ'ע) וילנסקי]] ומיד החלו ביחד עם ידיד המשפחה ד&quot;ר צצקס בחיפושים נרחבים אחריו.<br /> <br /> הוא נמצא ליד מגרש משחקים של בית ספר, כאשר בגדיו וצרור עם מטבעות מונחים לידו. על שאלת ד&quot;ר צצקס, כיצד אפשרי שהחולצה שלו מוכתמת בדם בעוד הטלית קטן נקיה ענו באיום &quot;אתה רוצה להגיע הביתה חי?&quot;{{הערה|שם=&quot;צצקס&quot;}}. תוך זמן קצר הועבר תיק חקירת הרצח למרכז הראשי של משרד הפנים במוסקבה.<br /> <br /> מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו&quot;ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים.<br /> <br /> בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד ה[[קג&quot;ב]] הייתה בדבר.<br /> <br /> שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו ציפה עלקא.<br /> *בתו, נחמה, אשת ר' ליאוניד חמיליאנסקי - יישוב צופים.<br /> *בתו, רחל אשת ר' [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - הייתה בשליחות במוסקבה במשך כמה שנים יחד עם בעלה ונפטרה בדמי ימיה ממחלה קשה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7524225_6695629.pdf '''בת חסיד ואשת חסיד'''] בעלון [[משפחה חסידית]] גליון 1452.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מסקליק, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ב]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91&diff=493899 2021-09-15T07:31:02Z

<p>שף ויתיב: </p> <hr /> <div>כי מי שאין בו מדה טובה הזאת לראות תמיד רק טוב וישר בישראל, ואין בו מדה הטובה הקדושה לספר תמיד בשבחי ישראל, ושישראל יהיו משובחין ומפוארין תמיד בעיניו. ואין בו המידה טובה הקדושה ללמד זכות וסנגוריא על ישראל עם קדושו, אזי ידע נאמנה שלא יזכה כל ימי חייו לכנוס בפתח שער עבודת הבורא.</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A7&diff=345576 2020-06-14T19:01:00Z

<p>שף ויתיב: </p> <hr /> <div> <br /> '''סירטוק''' (או בשם אחר '''פְרָאק''') הוא בגד עליון מהודר, שארכו של עד למטה מהברך, בחלקו העליון הוא מסתיים בצווארון גבוה המתקפל לצדדים, הוא שסוע מאחור החל ממרכז הגב, ומעל השסע 2 כפתורים לקישוט.<br /> שייך לדף [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:33, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 00:33, 5 במאי 2020 (IST)<br /> :רק להעיר, הכתיב הנכון הוא סורטוק או סיורטוק, ונהגה במלרע (כמנהג אנשי מדינתינו, דלא כמנהג אנשי אא&quot;י). -- • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:05, 5 במאי 2020 (IST)<br /> ::רק להעיר מהדיון בדף השיחה של [[מנהג]], וכמובן שהשאלה היא לא רק איך אומרים, אלא איך לובשים... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:43, י&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 10:43, 5 במאי 2020 (IST)<br /> :::רק להעיר, שאיני בטוח למה כוונתך, ורק להעיר שאם כוונתך שבפועל קוראים לזה במלרע אז רק להעיר שאינך צודק כי רק להעיר שישנו עולם מחוץ לארץ אוכלת יושביה...<br /> :::נ.ב. רק להעיר שיש בעיה מעצבנת עם תמונות באתר כאן (זה שיריים מה„תיקונים” שקרו בעקבות מתכנת חדש שהיה בזמני?) -- • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:54, 7 במאי 2020 (IST)<br /> ::::קח את הדברים בקלילות ובידידות: זמנך עדיין נמשך... לא התכוונתי למשהו עמוק, מלבד להעיר בשובבות שיש שאלה מה פירוש 'מנהג אנשי מדינתנו', מה קובע את המנהג? או שהתכוונת ל&quot;אנשי מדינתנו מלפנים&quot; בהתייחסות אחר אבי האם... מחוץ ל'ארץ אוכלת יושביה' יש את 'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה', דבר שהתקיים בהידור על ידי עצומ&quot;ה כפי שהעמיד עצמו בגוף, ודיו לעבד להיות כרבו - להתמקד במעלות שבכל יהודי וחסיד ולא בחסרונותיו, אף אם הוא דיב, ולא לחפש את האיפכא מסתברא שבכל דבר... באגב דאגב, היכן מקום מושבך איתן בזמנים אלו? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:28, י&quot;ג באייר, ה'תש&quot;ף 20:28, 7 במאי 2020 (IST)<br /> :::::מושבי איתן ב-770 תמיד כל הימים, וזוהי בל״נ עריכתי האחרונה בחבדפיליה. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:00, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91&diff=345573 2020-06-14T18:56:36Z

<p>שף ויתיב: החלפת הדף בתוכן &quot;&#039;&#039;&#039;משתמש זה היה פעיל פעם, הוא הפחית מפעילותו בעקבות התנכלויות של אחד ממפעילי המערכת, הוא חשב...&quot;</p> <hr /> <div>'''משתמש זה היה פעיל פעם, הוא הפחית מפעילותו בעקבות התנכלויות של אחד ממפעילי המערכת, הוא חשב לחזור לפעילות בסיוון תש&quot;פ, אך נמנע בעקבות התערבויות חוזרות ונשנות בדף המשתמש שלו.<br /> היו שלום!'''</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=345570 2020-06-14T18:49:48Z

<p>שף ויתיב: /* למה נמחק? */</p> <hr /> <div>{{נגד חזק}}. למה לקטרג על ישראל? ולמה להיות כל כך פסימי ושלילי? לדידי, עצם מציאותה של תבנית כזו, היא היפך שיטתו של הרבי שליט&quot;א, והיא עצמה מרחקת את ההתגלות ומחלישה את האמונה, ועושה את התפקיד ההפוך בדיוק מהמטרה שלשמה נועדה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:55, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :אינני מקטרג, רק אומר את האמת בפנים. הרבי שליט&quot;א אומר שאם היו צועקים עד מתי באמת מזמן היה בא משיח צדקנו, זה מותיר לנו שתי אפשרויות '''א.''' הרבי הוא שקרן ח&quot;ו, '''ב.''' לא צועקים עד מתי באמת... אני מבכר את האפשרות השני, אם אתה מעדיף את זו הראשונה שיבושם לך. ולדידך אף אבחנת המחלה ע&quot;י רופאים (דיאגנוזה בלע&quot;ז) הינה פסימיות ומחשבה שלילית. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:57, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::מצאתי לי לנכון בזאת להביא קטע משיחת בלתי מוגה משבוע שעבר, העוסקת במעלתן של ישראל:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ש&quot;פ תצא תנש&quot;א, בלתי מוגה|תוכן=וקראנו היום פרשת כי תצא (כנ&quot;ל בארוכה), ובהמשך מדובר אודות גודל מעלתו של כאו&quot;א מישראל – &quot;ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם&quot;, אשר החידוש בזה הוא – דאע&quot;פ שהיו לו טענות ע&quot;פ תורה בנוגע לבני ישראל (כמ&quot;ש רש&quot;י בפשוטו של מקרא), הרי הקב&quot;ה לא הזדקק להסברות ותירוצים (אע&quot;פ שבודאי ישנם), אלא &quot;לא אבה '''לשמוע'''&quot; מלכתחילה, הקב&quot;ה לא חפץ אפילו '''לשמוע''' (&quot;דער אויבערשטער האָט גאָרניט געוואָלט '''הערן''' אפילו&quot;)! והטעם מסיים בפסוק – &quot;כי '''אהבך''' ה' אלקיך&quot;, &quot;אהבך&quot; לשון יחיד דוקא, דקאי על כאו&quot;א מישראל – שהקב&quot;ה '''אוהב''' את כאו&quot;א מישראל (&quot;דער אויבערשטער האָט '''ליב''' יעדן איינציקן אידן&quot;)!}}<br /> <br /> ::באהבה לכולם, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:38, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::רציתי לכתוב יותר חריף, אבל אין אחר דברי המלך כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == למה נמחק? ==<br /> <br /> {{א|שיע.ק|שיע}}, אז מה אם מישהו שם תבנית חשיבות? זוהי תבנית משתמש ולא ערך! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:12, 12 ביוני 2020 (IST)<br /> :ראה בתחילת דף השיחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 21:34 • כ&quot;א בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> ::שם הטענה היא כלפי הכותב, לא כלפי התבנית. אינני מוצא שום טיעון הוגן להתערב בדפי משתמשים אישיים. מי שהתבנית לא מוצאת חן בעיניו – מוזמן לא להשתמש בו. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:57, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :::בכל זאת זה חב&quot;דפדיה וכאן פחות נהוג להכניס דברים הנוגדים לשיטתו של הרבי וכפי שלהתראות כתב ולא חלקת עליו בענין זה, רק אמרת שאתה רוצה לומר את האמת בפנים... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 12:11 • כ&quot;ב בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> ::::אני מוחה! זוהי התערבות בוטה בדף המשתמש שלי וזאת לא הפעם הראשונה! להתראות לא הביא שום מקור לדבריו, ואילו התבנית מיוסדת על דברי הרבי בכמה מקומות (כמו שיחת כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א ועוד). • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:49, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91&diff=345567 2020-06-14T18:47:13Z

<p>שף ויתיב: /* ברוכים השבים */</p> <hr /> <div>{| class=&quot;userboxes&quot; style=&quot;float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center&quot; colspan=&quot;10&quot; |{{{header|{{מצב דף שיחה}}}}}<br /> |} <br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1|א]]}}<br /> <br /> == שיחות אין אינגליש ==<br /> <br /> העברתי כמה ערכי ספרים מיותרים לפיסקה [[ועד שיחות באנגלית#ספרים שיצאו לאור על ידי הוועד]], כדי למחוק את הערכים המיותרים. גיליתי שפיסקה זו חסרה ביותר, והחסר העיקרי הוא ששמות הספרים כתובים בעברית ולא באנגלית, כמתבקש. אודה לך אם תוכל להשלים חסרון זה (אם הספרים מוכרים לך), ואם תערה עליך רוח ממרום להרחיב את הפסקא בכלל.<br /> <br /> וכן לא אתאפק מלהזכיר ע&quot;ד האירכוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:29, כ&quot;א באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :{{בוצע}}. לגבי בקשתך הראשונה (וחילופיהן בגולם...) אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:07, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתך? ==<br /> <br /> מה דעתך בדיון [[שיחה:באתי לגני#דברי הגרי&quot;ז|כאן]]?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:38, 20 במרץ 2017 (UTC)<br /> :עניתי שם. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:11, 23 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == תקיפה ללא דיון מהותי ==<br /> <br /> אתה סתם תוקף וקובע דברים ע&quot;פ החלטות משתנות (כנראה ע&quot;פ מצבי רוחך)..<br /> <br /> הסבר בדף הדיון את עריכותיך בטוב טעם ובחכמה.<br /> <br /> גם אנונימים הם אנשים שיש להם שכל וידיעות שיכולות לתרום להבנותיך.<br /> <br /> בתקווה להבנה בעקבות המהלך שלך האחרון..--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.138|37.46.38.138]] 16:55, 26 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == חתימתך ==<br /> <br /> חתימתך גורמת לדיוני סרק שלא במקום הנכון ולבלבולים רבים. אנא הסר אותה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ו' בניסן ה'תשע&quot;ז, למניינם 22:44, 2 באפריל 2017 (UTC)‎<br /> :לדאבוני, דיונים באתר זה לעולם אינם מביאים לשום תוצאות. אשמח לשנות את חתימתי ברגע שיתייחסו לטענות ברצינות הראויה לשמו הקדוש של רבינו. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:00, 4 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הוספה לאחר זמן ==<br /> <br /> מאחל לך שמכאן ולהבא תעמוד בזה... {{קריצה}} -- '''בברכת &quot;יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]&quot;''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:14, י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == התעניינות גרידא ==<br /> <br /> מה שלומך? איך בשליחות? קעמפ??? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :שלומי יהיה יותר טוב באם אדע עם מי אני מדבר. בנוסף, אפשר לכתוב '''המון''' על לטביה מלבד ריגה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:28, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::אני בחור ב-770 שממש (אבל ממש!) איננו מחבב את חבדפדיה. וד&quot;ל. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:32, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> אעתיק פנינה מדברי &quot;הלבן&quot; בפורום 'ספרים וסופרים' - &quot;האתר שממנו העתקת הדברים הוא בשליטת קבוצה מאד מסויימת בחב&quot;ד, וברוב הערכים שבה יש סילופים מגמתיים, כעין זו שהערת עליה&quot;. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:35, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::חשבתי שזה אתה, ואם כך התמיהה גדולה שבעתיים, כיצד לא ידעת שיש הרבה מה לכתוב על לטביה??? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:38, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::לכשעצמה??? למה שלא יהיה בנפרד על דווינסק, על ליבאווע, וכו' וכו'? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:39, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::כי יש כל מיני ערים שלא היתה בהם פעילות יוצאת דופן אלא שאפשר לכללם בערך כולל. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:43, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::גם אז לא מצדיק להכניס את זה ללטביה, כי זה פרטים בלטביה ואז תזדקדק להכניס גם את כל מה שקשור ללטביה (היינו [[ריגה]], [[מרדכי דובין]], [[שמעון יצחק וויטנברג]], [[איצ'ה מתמיד]], [[יחזקאל פייגין]], [[מרדכי חפץ]], [[אליהו חיים אלטהויז]], [[אחות התמימים]], [[תומכי תמימים ריגה]], [[דווינסק]], [[יוסף רוזין]], '''[[כל שאר החסידים, הן ליובאוויטש, הן קאפוסט וכו' וכו' ואין לדבר סוף!]]''') [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:49, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::::'''[[עזוב אותך!!! שום תועלת לא תצמח מאתר זה...]]''' [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:51, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::::הרב &quot;הלבן&quot; מדוע סיכום הדיון '''כאן''' הוא שלא תצמח תועלת? (אולי תעשך כרעך - להרשם ולהתחיל לייעל אותו?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תרגום? ==<br /> אפשר תרגום לפתגם שכתבת בדף שיחתי? (אני פיענחתי לבינתים: ראש אין.. אפס.. לשנות.) --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 08:37, 30 ביולי 2017 (UTC).<br /> :[[משתמש:רון]] - אי אפשר להעמיד ראש. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] 21:40, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == לחיים, לחיים! ==<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ביי דעם רבי'ן דעם צ&quot;צ איז געווען א שד&quot;ר ניט א איבערגעשפיצטער. איז ער אריין איינמאל צום רבי'ן צום צ&quot;צ און זאגט: איך וויל ביי אייך מער ניט זיין קיין שד&quot;ר, איר מיינט אז מ'רעדט נאר חסידות, מ'טרינקט בראנפן און ניט נאר איין קווארט, צוויי און דריי. זאגט דער רבי דער צ&quot;צ: וואס ארט דיך, עס איז דאך מיינע געלט. ענטפערט ער: אבער איך וויל ניט. זאגט צו אים דער רבי דער צ&quot;צ: איך גלויב ניט אז אונזערע חסידים קלייבן זיך צענויף און זאלן ניט דערמאנען דער זיידנס, ד.ה. דער אלטן רבי'נס, נאמען. און אז מ'דערמאנט דעם זיידנס נאמען איז דארטן פאראן רוחניות, פעטאך, פעטאך, פאר.|מקור=לשמע אזן עמוד סז|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בהוקרה וידידות! [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] כאן [[770]] 21:36, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :{{ציטוט|תוכן=כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר,|מקור=אגרות קודש חלק ז אגרת א'תתקכז}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:16, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> לכבוד הרב שף ויתיב - בהקשר ל[[שיחת תבנית:הידעת?/204|הערתך]]:א.מדוע שלא תוסיף את ההסבר ששמעת לתבנית? ב.מן הסתם איחול הלחיים - הינו בהקשר ליומא דפגרא בו אנו אוחזים (ובוודאי חזרת מהתוועדות בענייני דיומא - בה עסקו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=74 עניינים העמוקים ביותר - ונצטרכו למשקה בשופי]...) [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]]'''לחיים!'''<br /> <br /> == שכטמן ==<br /> <br /> האומנם? האם ראיתי נכון שאתה הצבת תבנית חשיבות על ערך שהעלה שיע בכבודו ובעצמו?! שומו שמיים! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:01, 25 בינואר 2018 (UTC)<br /> :סלח לי ידידי, לעת זקנותי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם... אולם, באם שמתי תבנית חשיבות על ערך, פירוש הדבר שרציתי לשים תבנית מחיקה אולם פחדתי מהמפעילים. על כל פנים, אין לי מושג לאיזו ערך כוונתך, אך דעתי הוא שהוא חייב להימחק ולא משנה מי כתב אותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:53, 26 בינואר 2018 (UTC)<br /> ::כוונתי לערך [[משה שכטמן]], ללא ספק דמות שתהיה מיתולוגית ביום מן הימים. אגב, אנחנו שמחים לראות שאתה מתחיל לגלות סימני קבלת עול להנהגת הסובייט, או לפחות פחד ממנו... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:46, 29 בינואר 2018 (UTC)<br /> :::פתחתי את הערך עכשיו, והנני סבור שאו שעליו להימחק או להיערך. אי אפשר שיישאר במצבו הנוכחי. אגב, בנוגע לסובייט, ראיתי שהמפעיל ממנו פחדתי אינו פעיל לאחרונה. אולם ראיתי בדף שיחתו של שיע שהוא עומד לחזור, והוא עוד חתם שם &quot;סגן מנהל ראשי&quot;. אני מעוניין לדעת אם באמת קיים כזה תפקיד בחב&quot;דפדיה, ומהי הגדרתו.<br /> :::בכל אופן, אני קורא ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעשות כאן כמה שיותר מהר מדיניות שתהפוך את המקום הזה לדמוקרטי יותר, ואז אני בטוח שיתווספו עליו ברגע כמימרא עשרות משתמשים פעילים. הדמוקרטיה אינה כוללת רק הצבעות, אלא קביעת מדיניות מסויימת שתאוכף '''גם בניגוד לדעת הרוב''' (אלא אם כן תשונה המדיניות, ואז גם המדיניות החדשה תאוכף בכל מקום גם בניגוד לדעת הרוב). עד שזה לא יקרה, אני אישית כן אוסיף לבקר כאן מדי פעם, אולם האתר לא ינצל את מלוא הפוטנציאל שלו - וחבל.<br /> :::&lt;sub&gt;שף ויתיב מחוץ לחשבון<br /> &lt;/sub&gt;<br /> ::::תודה שף ויתיב. נהניתי לראות שאתה / אתם מכנה אותי בתואר נכבד זה שמעולם עדיין לא כוניתי בו. נתת לי חיות מרובה ושמחת את ליבי הקט. שלום מחוץ לחשבון.<br /> <br /> == לא הבנתי - מי אמר, למי, ועל מי ==<br /> <br /> ציטוט מדף המשתמש שלך &quot;שהרבי הקודם אמר שהרבי רצה שחנה גורארי' תיקבר במונטיפיורי אך בגלל שפיצקייט של חסידים רצון הרבי לא התבצע.&quot; [[מיוחד:תרומות/185.120.124.212|185.120.124.212]] 23:09, 25 ביוני 2018 (IST)<br /> :אגב, לא ענית לי אז על שאלתי. המשפט הזה בעייתי, אם עדיין לא הבחנת (הרבי הריי&quot;צ אמר שהרבי רצה שבתו תיקבר וכו')... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 07:06, י&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 07:06, 24 במאי 2019 (IST)<br /> ::תסתכל בהיסטוריית הדף, שיע המנהל הכריח אותי לשנות מה שכתבתי בהתחלה. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:40, 27 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> == עדכוני תבניות ניווט - מדינות ==<br /> <br /> אפשר לבקש ממך לעדכן את תבנית הניווט של [[תבנית:עיירות באוקראינה|אוקראינה]] - להוסיף לתבנית את המדינות החסרות, להכניס את התבנית לערכים בהם היא צריכה להופיע והיא לא מופיע וכו'. כמובן שאחר כך יש מדינות נוספות.. {{קריצה}}. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 15:33, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == מספר הערכים ==<br /> <br /> הבחנתי שמדי זמן מספר הערכים (שבעמוד הראשי) עולה, גם כאשר לא נכתבים ערכים חדשים. אשמח שתבאר לי את העניין לאשורו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:47, כ&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 04:47, 3 ביוני 2019 (IST)<br /> :באמת שאין לי מושג. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:39, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> ::זה מתעדכן באיחור. יכול להיות שמתווספים לספירה ערכים ישנים מעט יותר. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]], 15:00, ג' בסיוון, ה'תשע&quot;ט 15:00, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> :::בתחילת השנה זה עמד על לפחות 50 ערכים פחות מעכשיו ובשנה האחרונה (לענד&quot;ע) נמחקו יותר ערכים משהתווספו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:41, 7 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך הודעה במייל, לשעבר תוקידידס. [[מיוחד:תרומות/107.167.108.187|107.167.108.187]] 10:56, 11 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> ==ברוכים השבים==<br /> אפשר לקבל מענה מכבודו מדוע הוא מחק את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;diff=345535&amp;oldid=345526 הזו?] מצפה לתשובה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:09, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 19:09, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :תבין לבד, אתה מגזים ביחס שלך לאנשים ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:13, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> ::איך זע אַז זינט איך בין דאָ געוועזן מיט עטלעכע יאָר צוריק זײַנען ברוך ה' צוגעשטאַנען נײַע באַניצער. אַלס אַ נײַער באַנוצער, איז גאַנץ מעגלעך אַז איר זײַנט ניט באַקאַנט מיט די כללים און געזעצן פון שרײַבן דאָ אויפן סײַט, איז אַזוי: באַ אונז איז פאַראַן אַ בלאַט וואָס הייסט [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - ביקורת]], דאָרטן ווערן אויסגעשטעלט זייער קלאָר און דײַטליך די כללים וואָס און ווי מ'שרײַבט '''יע''', און וואָס און ווי מ'שרײַבט '''ניט'''. יענע ענדערונג וועלכע איך האָב צוריקגעשטעלט, איז '''ניט''' געווען אײַנשטימיק מיט די כללים. אַ גוטן, און בלײַבט געזונט! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:38, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91&diff=345562 2020-06-14T18:39:32Z

<p>שף ויתיב: /* ברוכים השבים */</p> <hr /> <div>{| class=&quot;userboxes&quot; style=&quot;float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center&quot; colspan=&quot;10&quot; |{{{header|{{מצב דף שיחה}}}}}<br /> |} <br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1|א]]}}<br /> <br /> == שיחות אין אינגליש ==<br /> <br /> העברתי כמה ערכי ספרים מיותרים לפיסקה [[ועד שיחות באנגלית#ספרים שיצאו לאור על ידי הוועד]], כדי למחוק את הערכים המיותרים. גיליתי שפיסקה זו חסרה ביותר, והחסר העיקרי הוא ששמות הספרים כתובים בעברית ולא באנגלית, כמתבקש. אודה לך אם תוכל להשלים חסרון זה (אם הספרים מוכרים לך), ואם תערה עליך רוח ממרום להרחיב את הפסקא בכלל.<br /> <br /> וכן לא אתאפק מלהזכיר ע&quot;ד האירכוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:29, כ&quot;א באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :{{בוצע}}. לגבי בקשתך הראשונה (וחילופיהן בגולם...) אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:07, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתך? ==<br /> <br /> מה דעתך בדיון [[שיחה:באתי לגני#דברי הגרי&quot;ז|כאן]]?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:38, 20 במרץ 2017 (UTC)<br /> :עניתי שם. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:11, 23 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == תקיפה ללא דיון מהותי ==<br /> <br /> אתה סתם תוקף וקובע דברים ע&quot;פ החלטות משתנות (כנראה ע&quot;פ מצבי רוחך)..<br /> <br /> הסבר בדף הדיון את עריכותיך בטוב טעם ובחכמה.<br /> <br /> גם אנונימים הם אנשים שיש להם שכל וידיעות שיכולות לתרום להבנותיך.<br /> <br /> בתקווה להבנה בעקבות המהלך שלך האחרון..--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.138|37.46.38.138]] 16:55, 26 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == חתימתך ==<br /> <br /> חתימתך גורמת לדיוני סרק שלא במקום הנכון ולבלבולים רבים. אנא הסר אותה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ו' בניסן ה'תשע&quot;ז, למניינם 22:44, 2 באפריל 2017 (UTC)‎<br /> :לדאבוני, דיונים באתר זה לעולם אינם מביאים לשום תוצאות. אשמח לשנות את חתימתי ברגע שיתייחסו לטענות ברצינות הראויה לשמו הקדוש של רבינו. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:00, 4 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הוספה לאחר זמן ==<br /> <br /> מאחל לך שמכאן ולהבא תעמוד בזה... {{קריצה}} -- '''בברכת &quot;יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]&quot;''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:14, י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == התעניינות גרידא ==<br /> <br /> מה שלומך? איך בשליחות? קעמפ??? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :שלומי יהיה יותר טוב באם אדע עם מי אני מדבר. בנוסף, אפשר לכתוב '''המון''' על לטביה מלבד ריגה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:28, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::אני בחור ב-770 שממש (אבל ממש!) איננו מחבב את חבדפדיה. וד&quot;ל. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:32, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> אעתיק פנינה מדברי &quot;הלבן&quot; בפורום 'ספרים וסופרים' - &quot;האתר שממנו העתקת הדברים הוא בשליטת קבוצה מאד מסויימת בחב&quot;ד, וברוב הערכים שבה יש סילופים מגמתיים, כעין זו שהערת עליה&quot;. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:35, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::חשבתי שזה אתה, ואם כך התמיהה גדולה שבעתיים, כיצד לא ידעת שיש הרבה מה לכתוב על לטביה??? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:38, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::לכשעצמה??? למה שלא יהיה בנפרד על דווינסק, על ליבאווע, וכו' וכו'? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:39, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::כי יש כל מיני ערים שלא היתה בהם פעילות יוצאת דופן אלא שאפשר לכללם בערך כולל. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:43, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::גם אז לא מצדיק להכניס את זה ללטביה, כי זה פרטים בלטביה ואז תזדקדק להכניס גם את כל מה שקשור ללטביה (היינו [[ריגה]], [[מרדכי דובין]], [[שמעון יצחק וויטנברג]], [[איצ'ה מתמיד]], [[יחזקאל פייגין]], [[מרדכי חפץ]], [[אליהו חיים אלטהויז]], [[אחות התמימים]], [[תומכי תמימים ריגה]], [[דווינסק]], [[יוסף רוזין]], '''[[כל שאר החסידים, הן ליובאוויטש, הן קאפוסט וכו' וכו' ואין לדבר סוף!]]''') [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:49, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::::'''[[עזוב אותך!!! שום תועלת לא תצמח מאתר זה...]]''' [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:51, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::::הרב &quot;הלבן&quot; מדוע סיכום הדיון '''כאן''' הוא שלא תצמח תועלת? (אולי תעשך כרעך - להרשם ולהתחיל לייעל אותו?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תרגום? ==<br /> אפשר תרגום לפתגם שכתבת בדף שיחתי? (אני פיענחתי לבינתים: ראש אין.. אפס.. לשנות.) --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 08:37, 30 ביולי 2017 (UTC).<br /> :[[משתמש:רון]] - אי אפשר להעמיד ראש. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] 21:40, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == לחיים, לחיים! ==<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ביי דעם רבי'ן דעם צ&quot;צ איז געווען א שד&quot;ר ניט א איבערגעשפיצטער. איז ער אריין איינמאל צום רבי'ן צום צ&quot;צ און זאגט: איך וויל ביי אייך מער ניט זיין קיין שד&quot;ר, איר מיינט אז מ'רעדט נאר חסידות, מ'טרינקט בראנפן און ניט נאר איין קווארט, צוויי און דריי. זאגט דער רבי דער צ&quot;צ: וואס ארט דיך, עס איז דאך מיינע געלט. ענטפערט ער: אבער איך וויל ניט. זאגט צו אים דער רבי דער צ&quot;צ: איך גלויב ניט אז אונזערע חסידים קלייבן זיך צענויף און זאלן ניט דערמאנען דער זיידנס, ד.ה. דער אלטן רבי'נס, נאמען. און אז מ'דערמאנט דעם זיידנס נאמען איז דארטן פאראן רוחניות, פעטאך, פעטאך, פאר.|מקור=לשמע אזן עמוד סז|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בהוקרה וידידות! [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] כאן [[770]] 21:36, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :{{ציטוט|תוכן=כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר,|מקור=אגרות קודש חלק ז אגרת א'תתקכז}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:16, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> לכבוד הרב שף ויתיב - בהקשר ל[[שיחת תבנית:הידעת?/204|הערתך]]:א.מדוע שלא תוסיף את ההסבר ששמעת לתבנית? ב.מן הסתם איחול הלחיים - הינו בהקשר ליומא דפגרא בו אנו אוחזים (ובוודאי חזרת מהתוועדות בענייני דיומא - בה עסקו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=74 עניינים העמוקים ביותר - ונצטרכו למשקה בשופי]...) [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]]'''לחיים!'''<br /> <br /> == שכטמן ==<br /> <br /> האומנם? האם ראיתי נכון שאתה הצבת תבנית חשיבות על ערך שהעלה שיע בכבודו ובעצמו?! שומו שמיים! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:01, 25 בינואר 2018 (UTC)<br /> :סלח לי ידידי, לעת זקנותי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם... אולם, באם שמתי תבנית חשיבות על ערך, פירוש הדבר שרציתי לשים תבנית מחיקה אולם פחדתי מהמפעילים. על כל פנים, אין לי מושג לאיזו ערך כוונתך, אך דעתי הוא שהוא חייב להימחק ולא משנה מי כתב אותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:53, 26 בינואר 2018 (UTC)<br /> ::כוונתי לערך [[משה שכטמן]], ללא ספק דמות שתהיה מיתולוגית ביום מן הימים. אגב, אנחנו שמחים לראות שאתה מתחיל לגלות סימני קבלת עול להנהגת הסובייט, או לפחות פחד ממנו... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:46, 29 בינואר 2018 (UTC)<br /> :::פתחתי את הערך עכשיו, והנני סבור שאו שעליו להימחק או להיערך. אי אפשר שיישאר במצבו הנוכחי. אגב, בנוגע לסובייט, ראיתי שהמפעיל ממנו פחדתי אינו פעיל לאחרונה. אולם ראיתי בדף שיחתו של שיע שהוא עומד לחזור, והוא עוד חתם שם &quot;סגן מנהל ראשי&quot;. אני מעוניין לדעת אם באמת קיים כזה תפקיד בחב&quot;דפדיה, ומהי הגדרתו.<br /> :::בכל אופן, אני קורא ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעשות כאן כמה שיותר מהר מדיניות שתהפוך את המקום הזה לדמוקרטי יותר, ואז אני בטוח שיתווספו עליו ברגע כמימרא עשרות משתמשים פעילים. הדמוקרטיה אינה כוללת רק הצבעות, אלא קביעת מדיניות מסויימת שתאוכף '''גם בניגוד לדעת הרוב''' (אלא אם כן תשונה המדיניות, ואז גם המדיניות החדשה תאוכף בכל מקום גם בניגוד לדעת הרוב). עד שזה לא יקרה, אני אישית כן אוסיף לבקר כאן מדי פעם, אולם האתר לא ינצל את מלוא הפוטנציאל שלו - וחבל.<br /> :::&lt;sub&gt;שף ויתיב מחוץ לחשבון<br /> &lt;/sub&gt;<br /> ::::תודה שף ויתיב. נהניתי לראות שאתה / אתם מכנה אותי בתואר נכבד זה שמעולם עדיין לא כוניתי בו. נתת לי חיות מרובה ושמחת את ליבי הקט. שלום מחוץ לחשבון.<br /> <br /> == לא הבנתי - מי אמר, למי, ועל מי ==<br /> <br /> ציטוט מדף המשתמש שלך &quot;שהרבי הקודם אמר שהרבי רצה שחנה גורארי' תיקבר במונטיפיורי אך בגלל שפיצקייט של חסידים רצון הרבי לא התבצע.&quot; [[מיוחד:תרומות/185.120.124.212|185.120.124.212]] 23:09, 25 ביוני 2018 (IST)<br /> :אגב, לא ענית לי אז על שאלתי. המשפט הזה בעייתי, אם עדיין לא הבחנת (הרבי הריי&quot;צ אמר שהרבי רצה שבתו תיקבר וכו')... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 07:06, י&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 07:06, 24 במאי 2019 (IST)<br /> ::תסתכל בהיסטוריית הדף, שיע המנהל הכריח אותי לשנות מה שכתבתי בהתחלה. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:40, 27 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> == עדכוני תבניות ניווט - מדינות ==<br /> <br /> אפשר לבקש ממך לעדכן את תבנית הניווט של [[תבנית:עיירות באוקראינה|אוקראינה]] - להוסיף לתבנית את המדינות החסרות, להכניס את התבנית לערכים בהם היא צריכה להופיע והיא לא מופיע וכו'. כמובן שאחר כך יש מדינות נוספות.. {{קריצה}}. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 15:33, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == מספר הערכים ==<br /> <br /> הבחנתי שמדי זמן מספר הערכים (שבעמוד הראשי) עולה, גם כאשר לא נכתבים ערכים חדשים. אשמח שתבאר לי את העניין לאשורו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:47, כ&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 04:47, 3 ביוני 2019 (IST)<br /> :באמת שאין לי מושג. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:39, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> ::זה מתעדכן באיחור. יכול להיות שמתווספים לספירה ערכים ישנים מעט יותר. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]], 15:00, ג' בסיוון, ה'תשע&quot;ט 15:00, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> :::בתחילת השנה זה עמד על לפחות 50 ערכים פחות מעכשיו ובשנה האחרונה (לענד&quot;ע) נמחקו יותר ערכים משהתווספו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:41, 7 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך הודעה במייל, לשעבר תוקידידס. [[מיוחד:תרומות/107.167.108.187|107.167.108.187]] 10:56, 11 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> ==ברוכים השבים==<br /> אפשר לקבל מענה מכבודו מדוע הוא מחק את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;diff=345535&amp;oldid=345526 הזו?] מצפה לתשובה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:09, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 19:09, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :תבין לבד, אתה מגזים ביחס שלך לאנשים ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:13, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> ::איך זע אַז זינט איך בין דאָ געוועזן מיט עטלעכע יאָר צוריק זײַנען ברוך ה' צוגעשטאַנען נײַע באַניצער. אַלס אַ נײַער באַנוצער, איז גאַנץ מעגלעך אַז איר זײַנט ניט באַקאַנט מיט די כללים און געזעצן פון שרײַבן דאָ אויפן סײַט, איז אַזוי: באַ אונז איז פאַראַן אַ בלאַט וואָס הייסט [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - ביקורת]], דאָרטן ווערן אויסגעשטעלט זייער קלאָר און דײַטליך וואָס און ווי מ'שרײַבט '''יע''', און וואָס און ווי מ'שרײַבט '''ניט'''. יענע ענדערונג וועלכע איך האָב צוריקגעשטעלט, איז '''ניט''' געווען אײַנשטימיק מיט די כללים. אַ גוטן, און בלײַבט געזונט! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:38, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%91&diff=345561 2020-06-14T18:38:56Z

<p>שף ויתיב: /* ברוכים השבים */</p> <hr /> <div>{| class=&quot;userboxes&quot; style=&quot;float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center&quot; colspan=&quot;10&quot; |{{{header|{{מצב דף שיחה}}}}}<br /> |} <br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1|א]]}}<br /> <br /> == שיחות אין אינגליש ==<br /> <br /> העברתי כמה ערכי ספרים מיותרים לפיסקה [[ועד שיחות באנגלית#ספרים שיצאו לאור על ידי הוועד]], כדי למחוק את הערכים המיותרים. גיליתי שפיסקה זו חסרה ביותר, והחסר העיקרי הוא ששמות הספרים כתובים בעברית ולא באנגלית, כמתבקש. אודה לך אם תוכל להשלים חסרון זה (אם הספרים מוכרים לך), ואם תערה עליך רוח ממרום להרחיב את הפסקא בכלל.<br /> <br /> וכן לא אתאפק מלהזכיר ע&quot;ד האירכוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:29, כ&quot;א באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :{{בוצע}}. לגבי בקשתך הראשונה (וחילופיהן בגולם...) אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:07, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתך? ==<br /> <br /> מה דעתך בדיון [[שיחה:באתי לגני#דברי הגרי&quot;ז|כאן]]?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:38, 20 במרץ 2017 (UTC)<br /> :עניתי שם. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:11, 23 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == תקיפה ללא דיון מהותי ==<br /> <br /> אתה סתם תוקף וקובע דברים ע&quot;פ החלטות משתנות (כנראה ע&quot;פ מצבי רוחך)..<br /> <br /> הסבר בדף הדיון את עריכותיך בטוב טעם ובחכמה.<br /> <br /> גם אנונימים הם אנשים שיש להם שכל וידיעות שיכולות לתרום להבנותיך.<br /> <br /> בתקווה להבנה בעקבות המהלך שלך האחרון..--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.138|37.46.38.138]] 16:55, 26 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == חתימתך ==<br /> <br /> חתימתך גורמת לדיוני סרק שלא במקום הנכון ולבלבולים רבים. אנא הסר אותה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ו' בניסן ה'תשע&quot;ז, למניינם 22:44, 2 באפריל 2017 (UTC)‎<br /> :לדאבוני, דיונים באתר זה לעולם אינם מביאים לשום תוצאות. אשמח לשנות את חתימתי ברגע שיתייחסו לטענות ברצינות הראויה לשמו הקדוש של רבינו. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:00, 4 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הוספה לאחר זמן ==<br /> <br /> מאחל לך שמכאן ולהבא תעמוד בזה... {{קריצה}} -- '''בברכת &quot;יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]&quot;''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:14, י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == התעניינות גרידא ==<br /> <br /> מה שלומך? איך בשליחות? קעמפ??? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :שלומי יהיה יותר טוב באם אדע עם מי אני מדבר. בנוסף, אפשר לכתוב '''המון''' על לטביה מלבד ריגה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:28, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::אני בחור ב-770 שממש (אבל ממש!) איננו מחבב את חבדפדיה. וד&quot;ל. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:32, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> אעתיק פנינה מדברי &quot;הלבן&quot; בפורום 'ספרים וסופרים' - &quot;האתר שממנו העתקת הדברים הוא בשליטת קבוצה מאד מסויימת בחב&quot;ד, וברוב הערכים שבה יש סילופים מגמתיים, כעין זו שהערת עליה&quot;. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:35, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::חשבתי שזה אתה, ואם כך התמיהה גדולה שבעתיים, כיצד לא ידעת שיש הרבה מה לכתוב על לטביה??? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:38, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::לכשעצמה??? למה שלא יהיה בנפרד על דווינסק, על ליבאווע, וכו' וכו'? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:39, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::כי יש כל מיני ערים שלא היתה בהם פעילות יוצאת דופן אלא שאפשר לכללם בערך כולל. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:43, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::גם אז לא מצדיק להכניס את זה ללטביה, כי זה פרטים בלטביה ואז תזדקדק להכניס גם את כל מה שקשור ללטביה (היינו [[ריגה]], [[מרדכי דובין]], [[שמעון יצחק וויטנברג]], [[איצ'ה מתמיד]], [[יחזקאל פייגין]], [[מרדכי חפץ]], [[אליהו חיים אלטהויז]], [[אחות התמימים]], [[תומכי תמימים ריגה]], [[דווינסק]], [[יוסף רוזין]], '''[[כל שאר החסידים, הן ליובאוויטש, הן קאפוסט וכו' וכו' ואין לדבר סוף!]]''') [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:49, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::::'''[[עזוב אותך!!! שום תועלת לא תצמח מאתר זה...]]''' [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:51, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::::::הרב &quot;הלבן&quot; מדוע סיכום הדיון '''כאן''' הוא שלא תצמח תועלת? (אולי תעשך כרעך - להרשם ולהתחיל לייעל אותו?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:23, 21 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תרגום? ==<br /> אפשר תרגום לפתגם שכתבת בדף שיחתי? (אני פיענחתי לבינתים: ראש אין.. אפס.. לשנות.) --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 08:37, 30 ביולי 2017 (UTC).<br /> :[[משתמש:רון]] - אי אפשר להעמיד ראש. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] 21:40, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == לחיים, לחיים! ==<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ביי דעם רבי'ן דעם צ&quot;צ איז געווען א שד&quot;ר ניט א איבערגעשפיצטער. איז ער אריין איינמאל צום רבי'ן צום צ&quot;צ און זאגט: איך וויל ביי אייך מער ניט זיין קיין שד&quot;ר, איר מיינט אז מ'רעדט נאר חסידות, מ'טרינקט בראנפן און ניט נאר איין קווארט, צוויי און דריי. זאגט דער רבי דער צ&quot;צ: וואס ארט דיך, עס איז דאך מיינע געלט. ענטפערט ער: אבער איך וויל ניט. זאגט צו אים דער רבי דער צ&quot;צ: איך גלויב ניט אז אונזערע חסידים קלייבן זיך צענויף און זאלן ניט דערמאנען דער זיידנס, ד.ה. דער אלטן רבי'נס, נאמען. און אז מ'דערמאנט דעם זיידנס נאמען איז דארטן פאראן רוחניות, פעטאך, פעטאך, פאר.|מקור=לשמע אזן עמוד סז|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בהוקרה וידידות! [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] כאן [[770]] 21:36, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :{{ציטוט|תוכן=כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר,|מקור=אגרות קודש חלק ז אגרת א'תתקכז}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:16, 10 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> לכבוד הרב שף ויתיב - בהקשר ל[[שיחת תבנית:הידעת?/204|הערתך]]:א.מדוע שלא תוסיף את ההסבר ששמעת לתבנית? ב.מן הסתם איחול הלחיים - הינו בהקשר ליומא דפגרא בו אנו אוחזים (ובוודאי חזרת מהתוועדות בענייני דיומא - בה עסקו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=74 עניינים העמוקים ביותר - ונצטרכו למשקה בשופי]...) [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]]'''לחיים!'''<br /> <br /> == שכטמן ==<br /> <br /> האומנם? האם ראיתי נכון שאתה הצבת תבנית חשיבות על ערך שהעלה שיע בכבודו ובעצמו?! שומו שמיים! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:01, 25 בינואר 2018 (UTC)<br /> :סלח לי ידידי, לעת זקנותי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם... אולם, באם שמתי תבנית חשיבות על ערך, פירוש הדבר שרציתי לשים תבנית מחיקה אולם פחדתי מהמפעילים. על כל פנים, אין לי מושג לאיזו ערך כוונתך, אך דעתי הוא שהוא חייב להימחק ולא משנה מי כתב אותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:53, 26 בינואר 2018 (UTC)<br /> ::כוונתי לערך [[משה שכטמן]], ללא ספק דמות שתהיה מיתולוגית ביום מן הימים. אגב, אנחנו שמחים לראות שאתה מתחיל לגלות סימני קבלת עול להנהגת הסובייט, או לפחות פחד ממנו... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:46, 29 בינואר 2018 (UTC)<br /> :::פתחתי את הערך עכשיו, והנני סבור שאו שעליו להימחק או להיערך. אי אפשר שיישאר במצבו הנוכחי. אגב, בנוגע לסובייט, ראיתי שהמפעיל ממנו פחדתי אינו פעיל לאחרונה. אולם ראיתי בדף שיחתו של שיע שהוא עומד לחזור, והוא עוד חתם שם &quot;סגן מנהל ראשי&quot;. אני מעוניין לדעת אם באמת קיים כזה תפקיד בחב&quot;דפדיה, ומהי הגדרתו.<br /> :::בכל אופן, אני קורא ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעשות כאן כמה שיותר מהר מדיניות שתהפוך את המקום הזה לדמוקרטי יותר, ואז אני בטוח שיתווספו עליו ברגע כמימרא עשרות משתמשים פעילים. הדמוקרטיה אינה כוללת רק הצבעות, אלא קביעת מדיניות מסויימת שתאוכף '''גם בניגוד לדעת הרוב''' (אלא אם כן תשונה המדיניות, ואז גם המדיניות החדשה תאוכף בכל מקום גם בניגוד לדעת הרוב). עד שזה לא יקרה, אני אישית כן אוסיף לבקר כאן מדי פעם, אולם האתר לא ינצל את מלוא הפוטנציאל שלו - וחבל.<br /> :::&lt;sub&gt;שף ויתיב מחוץ לחשבון<br /> &lt;/sub&gt;<br /> ::::תודה שף ויתיב. נהניתי לראות שאתה / אתם מכנה אותי בתואר נכבד זה שמעולם עדיין לא כוניתי בו. נתת לי חיות מרובה ושמחת את ליבי הקט. שלום מחוץ לחשבון.<br /> <br /> == לא הבנתי - מי אמר, למי, ועל מי ==<br /> <br /> ציטוט מדף המשתמש שלך &quot;שהרבי הקודם אמר שהרבי רצה שחנה גורארי' תיקבר במונטיפיורי אך בגלל שפיצקייט של חסידים רצון הרבי לא התבצע.&quot; [[מיוחד:תרומות/185.120.124.212|185.120.124.212]] 23:09, 25 ביוני 2018 (IST)<br /> :אגב, לא ענית לי אז על שאלתי. המשפט הזה בעייתי, אם עדיין לא הבחנת (הרבי הריי&quot;צ אמר שהרבי רצה שבתו תיקבר וכו')... [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 07:06, י&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 07:06, 24 במאי 2019 (IST)<br /> ::תסתכל בהיסטוריית הדף, שיע המנהל הכריח אותי לשנות מה שכתבתי בהתחלה. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:40, 27 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> == עדכוני תבניות ניווט - מדינות ==<br /> <br /> אפשר לבקש ממך לעדכן את תבנית הניווט של [[תבנית:עיירות באוקראינה|אוקראינה]] - להוסיף לתבנית את המדינות החסרות, להכניס את התבנית לערכים בהם היא צריכה להופיע והיא לא מופיע וכו'. כמובן שאחר כך יש מדינות נוספות.. {{קריצה}}. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 15:33, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == מספר הערכים ==<br /> <br /> הבחנתי שמדי זמן מספר הערכים (שבעמוד הראשי) עולה, גם כאשר לא נכתבים ערכים חדשים. אשמח שתבאר לי את העניין לאשורו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:47, כ&quot;ט באייר, ה'תשע&quot;ט 04:47, 3 ביוני 2019 (IST)<br /> :באמת שאין לי מושג. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:39, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> ::זה מתעדכן באיחור. יכול להיות שמתווספים לספירה ערכים ישנים מעט יותר. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]], 15:00, ג' בסיוון, ה'תשע&quot;ט 15:00, 6 ביוני 2019 (IST)<br /> :::בתחילת השנה זה עמד על לפחות 50 ערכים פחות מעכשיו ובשנה האחרונה (לענד&quot;ע) נמחקו יותר ערכים משהתווספו. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:41, 7 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך הודעה במייל, לשעבר תוקידידס. [[מיוחד:תרומות/107.167.108.187|107.167.108.187]] 10:56, 11 ביוני 2019 (IST)<br /> <br /> ==ברוכים השבים==<br /> אפשר לקבל מענה מכבודו מדוע הוא מחק את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;diff=345535&amp;oldid=345526 הזו?] מצפה לתשובה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:09, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 19:09, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> :תבין לבד, אתה מגזים ביחס שלך לאנשים ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:13, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> ::איך זע אַז זינט איך בין דאָ געוועזן מיט עטלעכע יאָר צוריק זײַנען ברוך ה' צוגעשטאַנען נײַע באַניצער. אַלס אַ נײַער באַנוצער, איז גאַנץ מעגלעך אַז איר זײַנט ניט באַקאַנט מיט די כללים און געזעצן פון שרײַבן דאָ אויפן סײַט, איז אַזוי: באַ אונז איז פאַראַן אַ בלאַט וואָס הייסט [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - ביקורת]], דאָרטן ווערן אויסגעשטעלט זייער קלאָר וואָס און ווי מ'שרײַבט '''יע''', און וואָס און ווי מ'שרײַבט '''ניט'''. יענע ענדערונג וועלכע איך האָב צוריקגעשטעלט, איז '''ניט''' געווען אײַנשטימיק מיט די כללים. אַ גוטן, און בלײַבט געזונט! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:38, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=345535 2020-06-14T18:05:17Z

<p>שף ויתיב: שוחזר מעריכות של חסיד של הרבי (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקת קונטרסים</p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]<br /> <br /> הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הינו מעסקני חב&quot;ד בישראל מאמצע שנות המ&quot;מים, שימש כיו&quot;ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]], ארגון חב&quot;ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] ואף מונה ליו&quot;ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי&quot;ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב&quot;ד, בו הוא מתגורר בהוה.<br /> <br /> ===פעילותו הציבורית===<br /> עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ&quot;ז]] מונה למנכ&quot;ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב&quot;ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב&quot;ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב&quot;ד ברוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמנה אהרונוב ליו&quot;ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.<br /> <br /> ===עבודתו בצעירי אגודת חב&quot;ד===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב&quot;ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב&quot;ד עד שנת תש&quot;נ.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ&quot;ל ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: &quot;כפשוט, כל הנ&quot;ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב&quot;ד. אזכיר על הציון&quot;. על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב&quot;ד באה&quot;ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.<br /> <br /> באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת &quot;שיחת השבוע&quot; שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאחפי יהודים מידי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש&quot;א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם &quot;לומדים גאולה&quot;.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב רי&quot;י אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה&quot;צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.<br /> <br /> במסגרת עבודתו בצאגו&quot;ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ן]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן 'הצדיק מלנינגרד' והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף ע&quot;ה. הרבי עודד מאד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש&quot;א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק הלוי רייטשיק ע&quot;ה, עד לפטירתו בחודש [[אלול]] תשס&quot;ח.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ&quot;ד]] נתמנה גם ליו&quot;ר הארגון.<br /> <br /> ===כתב האישום ועסקת הטיעון===<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע&quot;ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מליון וחצי ש&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]<br /> עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב&quot;ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב&quot;ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב&quot;ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.<br /> <br /> ב חול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע&quot;ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב&quot;ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ופוליטיקה===<br /> [[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]<br /> בשנת תשמ&quot;ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב&quot;ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב&quot;ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו רובם של [[חסידי חב&quot;ד]] כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו בכדי לשמור על שלימות הארץ.<br /> <br /> הרב אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב&quot;ד המאשרת כי חב&quot;ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב אהרונוב טוען כי כל הפעולה היתה על פי החלטת רבני חב&quot;ד, אך עסקנים חב&quot;דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב&quot;ד בענין זה. עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים.<br /> <br /> ===פרסום זהות מלך המשיח===<br /> בראשית שנות הנוני&quot;ם פנו מצעירי חב&quot;ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שלהבא ימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, ולא להגיב כלל. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ&quot;ז אד&quot;ר תשנ&quot;ב) מטעם צעירי חב&quot;ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.<br /> <br /> ==עבודתו באגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק==<br /> [[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו&quot;ח]]<br /> [[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] מונה על ידי ועד רבני חב&quot;ד לחבר ולסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו&quot;ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב&quot;ד בישראל|צאגו&quot;ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו&quot;ח. אזכיר על [[הציון]]'''.<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו&quot;ר אגו&quot;ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב&quot;ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו&quot;ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו&quot;ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]], לאחר פטירתו של יו&quot;ר אגו&quot;ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב&quot;ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו&quot;ר אגו&quot;ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ&quot;ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה&quot;ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.<br /> <br /> לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע&quot;ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו&quot;ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556}}.<br /> <br /> בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ&quot;ש באה&quot;ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו&quot;ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב שמואל אהרונוב, שליח הרבי לאסן, גרמניה.<br /> *הרב שלום דובער אהרונוב, כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים מאיר ליברמן, שליח הרבי בקיסריה.<br /> *הרב [[שמואל ביסטריצקי]], שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב&quot;ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ&quot;ה טבת תשע&quot;ה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=-|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=מ[[תשס&quot;ד]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש צא&quot;ח]]|שנה=מ[[תשנ&quot;ד]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=345506 2020-06-14T17:22:39Z

<p>שף ויתיב: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:‏москалик.png|שמאל|ממוזער|200px]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מסקליק''' היה חסיד חב&quot;ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשל&quot;ב]]. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד ה[[קג&quot;ב]] היתה בדבר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו החסיד הנודע ר' [[יעקב זכריה מסקליק]] (ז'וראוויצער) ולאמו מרת מרים רחל.<br /> <br /> בגיל חמש התייתם מאמו, ואביו שהיה פעיל מאוד בעסקנות הכלל ביקש מ[[הרבי הריי&quot;צ]] לעזוב את עבודת הכלל בכדי לדאוג לילדיו, אולם הרבי אמר לו &quot;אתה תדאג לילדים שלי (ילדי ישראל ב[[חדר]]ים) ואני אדאג לילדים שלך&quot;. בהכוונת הרבי אומצו הילדים על ידי משפחת ר' [[חיים אלעזר גורליק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם &quot;גירש נתנוביץ' לב&quot; ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית.<br /> <br /> בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס לצבא האדום, ונפל בשבי הגרמני ארבעה פעמים, אולם הוא ניצל בשל צבעם הבהיר של שערותיו ועיניו כך שיכל לטעון שהוא טטרי. בפעם האחרונה שהיה בשבי עלה בידו לברוח למחנה צבא בריטי ב[[הולנד]], אולם זמן קצר לאחר מכן עבר המחנה לשליטת הסובייטים והוא נאלץ לחזור לרוסיה.<br /> <br /> מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות היתה רפויה, תחילה בפרוורי [[ריגה]], ותקופה ב[[טשקנט]]{{הערה|שם=&quot;צצקס&quot;|[http://toldot.ru/tora/articles/articles_1104.html Памяти Менделя Москалика] באתר תולדות ישורון (רוסית).}}, שם התגורר כחודש בבית ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קאזאנער)]]{{הערה|שם=&quot;זילבער&quot;|[[יצחק זילבר]], '''להישאר יהודי'''.}}, ורק זמן מה לאחר מות [[סטלין]] חזר ל[[מוסקבה]] והתיישב בה.<br /> <br /> ==במוסקבה==<br /> במוסקבה [[נישואין|נישא]] עם רעייתו צילה בת החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]].<br /> <br /> מפאת העובדה שהתעקש לשמור [[שבת]] הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה היתה במפעל פלסטיק.<br /> <br /> התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' [[קלמן מלך תמרין]] אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו.<br /> <br /> מפאת הטיפוסים המפוקפקים שהסתובבו בבית הכנסת הגדול בארכיפובה, היה מתפלל במנין חשאי שאורגן באחד הבתים.<br /> <br /> כאשר החלו יהודים לצאת מרוסיה תמך בהם רבות כלכלית{{הערה|שם=&quot;זילבער&quot;}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ז אייר]] [[תשל&quot;ב]] נסעה משפחתו לבקר אצל אחת הדודות ואילו הוא נשאר במוסקבה. כאשר חזרו ב[[ל&quot;ג בעומר]], הבינו שהוא לא היה בבית מאז שהם יצאו. בנותיו נשלחו לבית דודם החסיד ר' [[געצל וילנסקי|געצל (געצ'ע) וילנסקי]] ומיד החלו ביחד עם ידיד המשפחה ד&quot;ר צצקס בחיפושים נרחבים אחריו.<br /> <br /> הוא נמצא ליד מגרש משחקים של בית ספר, כאשר בגדיו וצרור עם מטבעות מונחים לידו. על שאלת ד&quot;ר צצקס, כיצד אפשרי שהחולצה שלו מוכתמת בדם בעוד הטלית קטן נקיה ענו באיום &quot;אתה רוצה להגיע הביתה חי?&quot;{{הערה|שם=&quot;צצקס&quot;}}. תוך זמן קצר הועבר תיק חקירת הרצח למרכז הראשי של משרד הפנים במוסקבה.<br /> <br /> מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו&quot;ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים.<br /> <br /> בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד ה[[קג&quot;ב]] היתה בדבר.<br /> <br /> שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו ציפה עלקא.<br /> *בתו, נחמה, אשת ר' ליאוניד חמיליאנסקי - יישוב צופים.<br /> *בתו, רחל אשת ר' [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - הייתה בשליחות במוסקבה במשך כמה שנים יחד עם בעלה ונפטרה בדמי ימיה ממחלה קשה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7524225_6695629.pdf '''בת חסיד ואשת חסיד'''] בעלון [[משפחה חסידית]] גליון 1452.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מסקליק, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]][[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=345505 2020-06-14T17:20:44Z

<p>שף ויתיב: /* משפחתו */ כפול</p> <hr /> <div>[[קובץ:‏москалик.png|שמאל|ממוזער|200px]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מסקליק''' היה חסיד חב&quot;ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשל&quot;ב]]. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד ה[[קג&quot;ב]] היתה בדבר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו החסיד הנודע ר' [[יעקב זכריה מסקליק]] (ז'וראוויצער) ולאמו מרת מרים רחל.<br /> <br /> בגיל חמש התייתם מאמו, ואביו שהיה פעיל מאוד בעסקנות הכלל ביקש מ[[הרבי הריי&quot;צ]] לעזוב את עבודת הכלל בכדי לדאוג לילדיו, אולם הרבי אמר לו &quot;אתה תדאג לילדים שלי (ילדי ישראל ב[[חדר]]ים) ואני אדאג לילדים שלך&quot;. בהכוונת הרבי אומצו הילדים על ידי משפחת ר' [[חיים אלעזר גורליק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם &quot;גירש נתנוביץ' לב&quot; ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית.<br /> <br /> בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס לצבא האדום, ונפל בשבי הגרמני ארבעה פעמים, אולם הוא ניצל בשל צבעם הבהיר של שערותיו ועיניו כך שיכל לטעון שהוא טטרי. בפעם האחרונה שהיה בשבי עלה בידו לברוח למחנה צבא בריטי ב[[הולנד]], אולם זמן קצר לאחר מכן עבר המחנה לשליטת הסובייטים והוא נאלץ לחזור לרוסיה.<br /> <br /> מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות היתה רפויה, תחילה בפרוורי [[ריגה]], ותקופה ב[[טשקנט]]{{הערה|שם=&quot;צצקס&quot;|[http://toldot.ru/tora/articles/articles_1104.html Памяти Менделя Москалика] באתר תולדות ישורון (רוסית).}}, שם התגורר כחודש בבית ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קאזאנער)]]{{הערה|שם=&quot;זילבער&quot;|[[יצחק זילבר]], '''להישאר יהודי'''.}}, ורק זמן מה לאחר מות [[סטלין]] חזר ל[[מוסקבה]] והתיישב בה.<br /> <br /> ==במוסקבה==<br /> במוסקבה [[נישואין|נישא]] עם רעייתו צילה בת החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]].<br /> <br /> מפאת העובדה שהתעקש לשמור [[שבת]] הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה היתה במפעל פלסטיק.<br /> <br /> התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' [[קלמן מלך תמרין]] אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו.<br /> <br /> מפאת הטיפוסים המפוקפקים שהסתובבו בבית הכנסת הגדול בארכיפובה, היה מתפלל במנין חשאי שאורגן באחד הבתים.<br /> <br /> כאשר החלו יהודים לצאת מרוסיה תמך בהם רבות כלכלית{{הערה|שם=&quot;זילבער&quot;}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ז אייר]] [[תשל&quot;ב]] נסעה משפחתו לבקר אצל אחת הדודות ואילו הוא נשאר במוסקבה. כאשר חזרו ב[[ל&quot;ג בעומר]], הבינו שהוא לא היה בבית מאז שהם יצאו. בנותיו נשלחו לבית דודם החסיד ר' [[געצל וילנסקי|געצל (געצ'ע) וילנסקי]] ומיד החלו ביחד עם ידיד המשפחה ד&quot;ר צצקס בחיפושים נרחבים אחריו.<br /> <br /> הוא נמצא ליד מגרש משחקים של בית ספר, כאשר בגדיו וצרור עם מטבעות מונחים לידו. על שאלת ד&quot;ר צצקס, כיצד אפשרי שהחולצה שלו מוכתמת בדם בעוד הטלית קטן נקיה ענו באיום &quot;אתה רוצה להגיע הביתה חי?&quot;{{הערה|שם=&quot;צצקס&quot;}}. תוך זמן קצר הועבר תיק חקירת הרצח למרכז הראשי של משרד הפנים במוסקבה.<br /> <br /> מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו&quot;ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים.<br /> <br /> בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד ה[[קג&quot;ב]] היתה בדבר.<br /> <br /> שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו ציפה עלקא.<br /> *בתו, נחמה, אשת ר' יאוניד חמיליאנסקי - יישוב צופים.<br /> *בתו, רחל אשת ר' [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - הייתה בשליחות במוסקבה במשך כמה שנים יחד עם בעלה ונפטרה בדמי ימיה ממחלה קשה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7524225_6695629.pdf '''בת חסיד ואשת חסיד'''] בעלון [[משפחה חסידית]] גליון 1452.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מסקליק, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]][[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=345503 2020-06-14T17:17:00Z

<p>שף ויתיב: /* כתבה */</p> <hr /> <div>{{מועמד להמלצה}}<br /> בערך כתוב כי גר בתל אביב, זה לקוח מתוך &quot;חייל בשירות הרבי&quot;. אבל זה נראה מוזר. מתי גר בתל אביב, היכן? מתי עבר לר&quot;ג? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 21:00, 13 באוקטובר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::עבד בקדחתנות לקבל אישורים עבור החסידים ברוסיה, וכו'. מי שיודע שיוסיף רשימת שמות החסידים שיצאו בזכותו.[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:30, 15 באוגוסט 2012 (IDT)<br /> <br /> == תמונה ==<br /> <br /> מדוע התמונה של הספר היא כתמונה משנית של הר' פאלע?? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 08:25, 21 ביולי 2013 (UTC)<br /> :יש לך תמונות חופשיות נוספות? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ד באב ה'תשע&quot;ג • 11:31, 21 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::כוונתי לומר, שזה אסור, אלא אם כן שמים את זה כתמונה לערכו של ספר..• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 11:57, 21 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == כתבה ==<br /> <br /> התפרסמה כתבה או בבית משיח או בלעומ&quot;ז עם רשימת דברי החקירה שלו. מישהו יודע איפה זה?--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 11:54, ח' בסיוון, ה'תש&quot;ף 11:54, 31 במאי 2020 (IST)<br /> :בלעומת זה. פרטים נוספים אצל פ.ב.... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 16:27, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף.<br /> ::אינני יודע מה כוונתך ב„לעו״ז”, על כל פנים זה התפרסם, אינני יודע אם בשום במה רשמית. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:17, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=345221 2020-06-14T05:00:41Z

<p>שף ויתיב: /* דיון */</p> <hr /> <div>א. יישר כח על הערך! ב. שים לב יש שם איזה טעות בשורה של &quot;מי שאינו יכול ללמוד&quot; וכו' ג. כדאי להביא איזה כתבה או סקירה על הספר בתור מקור לשורה האחרונה שכתבת בערך, ולא סתם לכתוב. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:49, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:49, 11 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == דיון ==<br /> <br /> האם ערך זה באמת ראוי לערך בפני עצמו או שאמור להיכנס בפיסקה בתוך הערך של ליקוטי שיחות כמו כל שאר ההוצאות? מוזמנים להביע את דעתכם כאן ועפ&quot;ז נקבע מה דינו. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 19:05, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:05, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :מה בערך מצדיק פיצול מ[[לקוטי שיחות]]? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:52, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> ::ודאי שמצדיק. כמו שיש ערך לספר &quot;דבר מלכות&quot; (ולא נכלל בספרהשיחות), או כמו שיש ערך ללקוטי שיחות גאו&quot;מ. <br /> ::בפרט שזה לא רק שיחות מתורגמות, יש גם סיכומים וביאורים. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 19:20, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:20, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::לא הבנתי מאי משמע &quot;כמו&quot;, אין הכי נמי ואולי גם שם יש לאחד. זה שיש סיכומים וכו' אומר שאי אפשר להכניס כפיסקה? לא נראה לי שכל כך ארוך לכתוב &quot;בתץוספת סיכומים וביאורים&quot;. והערה כללית, כדאי להבדיל בין השאלה אם יש חשיבות '''לספר''', והשאלה אם יש חשיבות '''לערך עצמאי''' (הספר &quot;וככה תרל&quot;ז&quot; חשוב פי כמה ממנו, כמובן, ובכל זאת אינו ערך עצמאי מ[[תורת שמואל]], כי אין מידע ארוך כל כך). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:25, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> ::::יש מידע ארוך, מאחר שיש שינויים גדולים בהוצאות. יש אנשים שמחפשים ומתענינים. ואיזה ספר יותר חשוב להפיץ להמונים מאשר שיחותיו המוגהות של נשיאנו? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 19:29, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:29, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::::לא ראיתי שינויים גדולים בהוצאות. כריכה רכה או קשה ומספר כרכים לא נראה לי כל כך נרחב וחשוב (לא ברור לי אם בכלל צריך לציין, גם בספרי רבותינו נשיאנו כמו תו&quot;א ולקו&quot;ת לא נכנסים לדברים כאלו). ושוב אתה חוזר על דבריך בנוגע לחשיבות '''הספר''', לא '''הערך'''. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:42, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> :::::: {{בעד}} האיחוד. משום שאין זה שונה כ&quot;כ מכל שאר ההוצאות שמנויות בערך [[לקוטי שיחות]] ובמיוחד שלפענ&quot;ד אפשר לתמצת את הערך לפיסקה. למרות שאין זה נוגע כ&quot;כ ולדעתי באופן כללי השארת ערך זה לא תזיק לאנציקלופדיה החבדי&quot;ת יותר מידי... בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 19:53, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:53, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::אוי לנו. לויקיפדיה דמינו. ההשוואה ל'דבר מלכות' קצת מצחיקה, היות ודבר מלכות אינה רק ספר אלא מהווה בשביל אחוזים ניכרים מחסידי חב&quot;ד דרך חיים, כשזהו עיקר העיסוק. לעניות דעתי אם תהיה התייחסות לסדרה גם ב'תורת חב&quot;ד לבני הישבות', גם בספריית מעיינותיך, וגם בלקוטי שיחות - זה מכבד בהחלט את הסדרה ולא צריך מעבר לזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:56, י&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף 09:56, 12 במאי 2020 (IST)<br /> ::::::::דעתי כאנונימי לא נספרת, אבל לצורך הדיון אני מעיר, שמגמת יוצרי הסדרה היא הפיכתה לספר יסוד בארון הספרים החרדי. אם מגמתם תצלח (והם עובדים על זה...) - היא תהיה זכאית לערך נפרד. עד אז זה לא שונה מלקו&quot;ש המתורגם. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 16:01, 12 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::::מצטער שלא יכולתי לענות בימים האחרונים, בכל אופן: לדעתי אוצר לקו&quot;ש לא ממש שייך לערך [[לקוטי שיחות]], אולי בתור 'ראו גם', כי אין בזה את כל הלקו&quot;ש, זה לא תרגום פשוט של הלקו&quot;ש, יש שם הוספות, חברי מערכת (אני שמח שמישהו כתב אותם), ועוד. בכל אופן, הסדרה נמכרת מאד בציבור החרדי (היא נמכרת ב'יפה נוף', ב'אור החיים' ובכמעט כל חנות ספרים חרדית), ואגב, אני באמת מוכן להתחיל לנסות ערך להמשך 'וככה', רק אשמח לעזרה בנושא... בכל אופן, אני {{נגד}} האיחוד, וא&quot;כ צריך ליצור גם דף הפניה... '''[[משתמש:חב&amp;#34;דניק|חב&amp;#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;דניק|שיחה]], 11:26, כ&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 11:26, 15 במאי 2020 (IST)'''<br /> ::::::::::{{א|להתראות}}, עבור חלק נכבד מחסידי חב&quot;ד גם שיחות שנאמרו לפני תנש&quot;א הם דרך חיים. ובכל זאת, אני בעד האיחוד. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:21, 12 ביוני 2020 (IST)<br /> :::::::::::הדיון נגמר כבר מזמן, יש החלטה, דהיינו בדיוק לפני חודש עניתי ואף אחד לא ערער ע&quot;כ, ואגב, לא נמקת אתה דעתך... ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:41, כ&quot;א בסיוון, ה'תש&quot;ף<br /> ::::::::::::{{א|שף ויתיב}} מה שלומך? אין צורך להיתפס למילים. ברור לי שכוונתי היתה ברורה לך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:38, כ&quot;א בסיוון, ה'תש&quot;ף 21:38, 13 ביוני 2020 (IST)<br /> :::::::::::::שלומי טוב ברוך ה'. אכן, כוונתך ברורה לי לחלוטין, ועל דא ודאי קא בכינא, שישנם אלה הסבורים שישנם שיחות יותר חשובות או רלוונטיות. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:00, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=345220 2020-06-14T04:58:27Z

<p>שף ויתיב: /* למה נמחק? */</p> <hr /> <div>{{נגד חזק}}. למה לקטרג על ישראל? ולמה להיות כל כך פסימי ושלילי? לדידי, עצם מציאותה של תבנית כזו, היא היפך שיטתו של הרבי שליט&quot;א, והיא עצמה מרחקת את ההתגלות ומחלישה את האמונה, ועושה את התפקיד ההפוך בדיוק מהמטרה שלשמה נועדה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:55, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :אינני מקטרג, רק אומר את האמת בפנים. הרבי שליט&quot;א אומר שאם היו צועקים עד מתי באמת מזמן היה בא משיח צדקנו, זה מותיר לנו שתי אפשרויות '''א.''' הרבי הוא שקרן ח&quot;ו, '''ב.''' לא צועקים עד מתי באמת... אני מבכר את האפשרות השני, אם אתה מעדיף את זו הראשונה שיבושם לך. ולדידך אף אבחנת המחלה ע&quot;י רופאים (דיאגנוזה בלע&quot;ז) הינה פסימיות ומחשבה שלילית. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:57, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::מצאתי לי לנכון בזאת להביא קטע משיחת בלתי מוגה משבוע שעבר, העוסקת במעלתן של ישראל:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ש&quot;פ תצא תנש&quot;א, בלתי מוגה|תוכן=וקראנו היום פרשת כי תצא (כנ&quot;ל בארוכה), ובהמשך מדובר אודות גודל מעלתו של כאו&quot;א מישראל – &quot;ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם&quot;, אשר החידוש בזה הוא – דאע&quot;פ שהיו לו טענות ע&quot;פ תורה בנוגע לבני ישראל (כמ&quot;ש רש&quot;י בפשוטו של מקרא), הרי הקב&quot;ה לא הזדקק להסברות ותירוצים (אע&quot;פ שבודאי ישנם), אלא &quot;לא אבה '''לשמוע'''&quot; מלכתחילה, הקב&quot;ה לא חפץ אפילו '''לשמוע''' (&quot;דער אויבערשטער האָט גאָרניט געוואָלט '''הערן''' אפילו&quot;)! והטעם מסיים בפסוק – &quot;כי '''אהבך''' ה' אלקיך&quot;, &quot;אהבך&quot; לשון יחיד דוקא, דקאי על כאו&quot;א מישראל – שהקב&quot;ה '''אוהב''' את כאו&quot;א מישראל (&quot;דער אויבערשטער האָט '''ליב''' יעדן איינציקן אידן&quot;)!}}<br /> <br /> ::באהבה לכולם, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:38, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::רציתי לכתוב יותר חריף, אבל אין אחר דברי המלך כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == למה נמחק? ==<br /> <br /> {{א|שיע.ק|שיע}}, אז מה אם מישהו שם תבנית חשיבות? זוהי תבנית משתמש ולא ערך! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:12, 12 ביוני 2020 (IST)<br /> :ראה בתחילת דף השיחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 21:34 • כ&quot;א בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> ::שם הטענה היא כלפי הכותב, לא כלפי התבנית. אינני מוצא שום טיעון הוגן להתערב בדפי משתמשים אישיים. מי שהתבנית לא מוצאת חן בעיניו – מוזמן לא להשתמש בו. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:57, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=345219 2020-06-14T04:57:56Z

<p>שף ויתיב: /* למה נמחק? */</p> <hr /> <div>{{נגד חזק}}. למה לקטרג על ישראל? ולמה להיות כל כך פסימי ושלילי? לדידי, עצם מציאותה של תבנית כזו, היא היפך שיטתו של הרבי שליט&quot;א, והיא עצמה מרחקת את ההתגלות ומחלישה את האמונה, ועושה את התפקיד ההפוך בדיוק מהמטרה שלשמה נועדה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:55, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :אינני מקטרג, רק אומר את האמת בפנים. הרבי שליט&quot;א אומר שאם היו צועקים עד מתי באמת מזמן היה בא משיח צדקנו, זה מותיר לנו שתי אפשרויות '''א.''' הרבי הוא שקרן ח&quot;ו, '''ב.''' לא צועקים עד מתי באמת... אני מבכר את האפשרות השני, אם אתה מעדיף את זו הראשונה שיבושם לך. ולדידך אף אבחנת המחלה ע&quot;י רופאים (דיאגנוזה בלע&quot;ז) הינה פסימיות ומחשבה שלילית. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:57, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::מצאתי לי לנכון בזאת להביא קטע משיחת בלתי מוגה משבוע שעבר, העוסקת במעלתן של ישראל:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ש&quot;פ תצא תנש&quot;א, בלתי מוגה|תוכן=וקראנו היום פרשת כי תצא (כנ&quot;ל בארוכה), ובהמשך מדובר אודות גודל מעלתו של כאו&quot;א מישראל – &quot;ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם&quot;, אשר החידוש בזה הוא – דאע&quot;פ שהיו לו טענות ע&quot;פ תורה בנוגע לבני ישראל (כמ&quot;ש רש&quot;י בפשוטו של מקרא), הרי הקב&quot;ה לא הזדקק להסברות ותירוצים (אע&quot;פ שבודאי ישנם), אלא &quot;לא אבה '''לשמוע'''&quot; מלכתחילה, הקב&quot;ה לא חפץ אפילו '''לשמוע''' (&quot;דער אויבערשטער האָט גאָרניט געוואָלט '''הערן''' אפילו&quot;)! והטעם מסיים בפסוק – &quot;כי '''אהבך''' ה' אלקיך&quot;, &quot;אהבך&quot; לשון יחיד דוקא, דקאי על כאו&quot;א מישראל – שהקב&quot;ה '''אוהב''' את כאו&quot;א מישראל (&quot;דער אויבערשטער האָט '''ליב''' יעדן איינציקן אידן&quot;)!}}<br /> <br /> ::באהבה לכולם, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:38, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::רציתי לכתוב יותר חריף, אבל אין אחר דברי המלך כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == למה נמחק? ==<br /> <br /> {{א|שיע.ק|שיע}}, אז מה אם מישהו שם תבנית חשיבות? זוהי תבנית משתמש ולא ערך! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:12, 12 ביוני 2020 (IST)<br /> :ראה בתחילת דף השיחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 21:34 • כ&quot;א בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> ::אינני מוצא שם טיעון הוגן להתערב בדפי משתמשים אישיים. מי שהתבנית לא מוצאת חן בעיניו – מוזמן לא להשתמש בו. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:57, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=345215 2020-06-14T04:54:21Z

<p>שף ויתיב: /* מה ההבדל? */</p> <hr /> <div>==חבר הנהלות==<br /> מישהו כתב בערך את המשפט הבא &quot;חבר הנהלת '[[את&quot;ה העולמי]]', '[[מטה משיח]]' ו'[[התאחדות החסידים]]'&quot; מופרך לחלוטין ולא ראוי להכתב ללא מקור ברור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע&quot;ז 22:09, 7 במרץ 2017 (UTC)<br /> :אין דבר שמופרך אצל משפחת זלמנוב שליטא. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:51, 8 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::מסייע בכל הנ&quot;ל בהחלט. אם כי לא חבר הנהלה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:10, 8 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == חסום לעריכה? ==<br /> <br /> לא הבנתי מדוע הערך חסום. פניתי לעיין בהיסטוריה, והנה גיליתי שההגנה הותירה את גרסתו השטותית של האנונימי (השייך, איך לא, למשפחת XXXX)!... &quot;מפורסם כבעל מנגן דייקן, עורך ספרים וכתבי עת לילדים ומַנְחֶה מבוקש.&quot;<br /> <br /> אני מבקש מהאנונימי הנחמד לעשות סקר בקהילות חב&quot;ד ולשאול אנשים &quot;מה אומר לך השם הרב ישראל יצחק זלמנוב&quot;. אם הוא סופר יותר מ-3 אנשים שיתארו אותו בא' מהסופרלטיבים דלעיל, הוא מוזמן לפנות אלי לקבלת פרס כספי. חבל שאותם כותבים אינם מבינים שקשירת כתרים מופרזת פוגעת לא רק באנציקלופדיה, אלא גם ובעיקר בכותבים עצמם, וכן בכבודו של האיש שעליו הם כותבים את ההספד-מחיים.<br /> <br /> אבל עד שהאנונימים יתחילו להפעיל שיקול דעת, אני מבקש לנהוג בערך ע&quot;פ כללי חב&quot;דפדיה האומרים &quot;'''ר&quot;מ, מלמדים, מנהלי מוסדות וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך'''&quot;. וכיון שכך הוא זכאי למחיקה (אני מבקש בזאת ממפעילי המערכת להניח את [[תבנית:חשיבות]], שאני מנוע מלהניח בגלל ההגנה. '''כמובן''', שגם אם למפעיל עצמו טענות נגד דעתי, זו תהיה הגינות מצדו להניח את התבנית במקביל לדיון). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:35, י&quot;א באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :מסכים לחלוטין, ובו בעת תוהה על שום מה הקטגוריה &quot;עסקנים חב&quot;דיים&quot;? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:53, 10 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::מנין הגעת להחלטתך האמורה??? <br /> ::ראה ציטוט מ'שיע' (ערך [[יעקב לנדא]]):<br /> ::גם אני בעד ערכים, כל עוד יש בהם תוכן כלשהו, והם כתובים ומעוצבים בצורה אנציקלופדית. --שיע • שיחה ה' בשבט ה'תשע&quot;ז 19:21, 1 בפברואר 2017 (UTC).<br /> ::ואגב, יותר מאלף אנשים מכירים אותו בתארים הללו (מההתוועדות של 'התאחדות', ועידת התמימים, כנסי 'מטה משיח' ועוד)..!<br /> ::וגם אם לא - זה הופך את זה ללא נכון?! (במילא התשובה ל'שף' - לאחר התיאור הנ&quot;ל, תסכים שהוא עסקן חבד&quot;י..)--[[משתמש:יעקובל&amp;#39;ה|יעקובל&amp;#39;ה]] - [[שיחת משתמש:יעקובל&amp;#39;ה|שיחה]] 18:45, 16 במרץ 2017 (UTC)<br /> :::לא כל מי שהנחה בכנס או שתים (ואפילו עשר) הופך למנחה מבוקש, לא כל מי שיודע לנגן בלי לזייף הוא בעל מנגן דייקן, ולא כל מי שערך חוברת לימודים מפורסם כעורך ספרים. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:18, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::אני חושב שהויכוחים המטופשים הללו מוכיחים למה לא כדאי לתת ערך למי שאינו בקריטריונים. בראש ובראשונה למען כבודו של הרב זלמנוב שי', יש למחוק את הערך. אני מבקש מהמשתמשים לחוות את דעתם. אני ושף {{בעד}} מחיקה, ונדרש עוד משתמש אחד שיכריע למחיקה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:24, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :::::נגד מחיקה. בעד שפיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:30, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::::זו בדיוק דעתי, שהמחיקה תחזיר אותנו לשפיות. עכ&quot;פ, אנא ציין למה לדעתך הוא חורג מהכלל היבש שציטטתי לעיל. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:45, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ז<br /> :::::::אומר את האמת: אני לא מרגיש מחוייב לכלל כזה או אחר שנקבע בשרירותיות לפני עשור על ידי קבוצת בחורים. לא מרגיש שהשקעתי פחות מהם במיזם, ולא מרגיש שהם השקיעו יותר מידי מחשבה. העתיקו את הכללים מויקיפדיה ועשו להם חצי התאמה שרירותית. לעניות דעתי הכלל הבסיסי לערך: או שיש מה לספר עליו, או שצריך לספר עליו. לא צריך להגזים בתוארים נמלצים, אבל אישיות חינוכית שעוסקת בהנחיה, כתיבה והדרכה - זכאית בהחלט לערך. כמובן שבשביל שלא נהפוך לבדיחה ערך כזה צריך לפחות לעמוד בתנאי הבסיסי של נראוּת (מה שלענ&quot;ד אפשר לוותר לפעמים כשמדובר על ערך חשוב), אבל אם כתבו עליו ערך והוא מלא - אין מניעה להשאיר אותו, ואני אפילו בעד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:03, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::::::לו היה מצב שיישאר הערך וגם השפיות, '''אולי''' הייתי מסכים איתך (כנראה שלא). כשאין מצב, '''וזה נוגד לכללים היבשים''' אין להשאיר את הערך. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:08, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> :::::::::#טענתך שהיתה העתקה והתאמה שרירותית לא עומדת במבחן המציאות, [[שיחת חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים|היו הרבה דיונים]] (למרות שזה היה לפני שהגעתי). כמובן שאם הכללים לא מוצאים חן בעיניך אתה מוזמן לדון בהם מחדש, ואם יוסכם לשנות.<br /> :::::::::#&quot;יש מה לספר עליו&quot; - השאלה מה זה נקרא לספר? על כל חב&quot;דניק שהתחתן אפשר לספר: איפה למד בת&quot;ת, ישי&quot;ק, ישי&quot;ג, מה עשה אחרי קבוצה ועם מי התחתן. מן הסתם גם שכל חב&quot;דניק כזה היה פעם מנחה/מפיק/כותב באיזושהי פעילות חב&quot;דית, כמו כל חסיד שמנצל את כשרונותיו להפצת המעיינות. השאלה מה זה חשוב. לדוגמא, לא תרצה שנכתוב ערך עלי ועליך: &quot;סופר, עורך ומגיה מבוקש שכותב ללא לאות ערכים בחב&quot;דפדיה&quot; (כמו שהיו כותבים עלי לו הייתי במשפחת XXXX)... '''בדיוק בשביל זה יש כללים, מה חשוב לספר עליו ומה לא'''. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:23, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ז<br /> ::::::::::::{{א|להתראות}}, לא קשור לעניננו כלל, אולם אני חולק עליך '''נחרצות''' בנוגע לקביעה שלך שבערך חשוב אפשר לוותר על נראוּת. ערך מגוחך הוא בושה יותר מקישור אדום. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:53, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> :::::::::::::לא נורא. זה לא הדבר היחיד שאנחנו חלוקים עליו, ואיני אומר קבלו דעתי, שאתם רשאים ולא אני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:11, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::::::::::::איני רואה הגיון בכלל שמנהל מוסד (מנהל רוחני של ישיבה קטנה!) אינו זכאי לערך אלא אם יש חידוש בשיטתו, ולכן איני רואה הגיון במחיקת הערך. כמו כן אני חושב שהכללים הם הנחיות כלליות לכותב, אך ניתן להפעיל בכל ערך שיקול דעת לגופו. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ז, למניינם 15:40, 17 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::::::::::::: {{בעד}} מחיקה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:05, כ' באדר, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> {{שבירה}}<br /> {{א|להתראות}}, זה כן נורא, זה מוריד את רמתו של האתר. חוץ מזה, שכשותבים פרטים שגויים הרבה פעמים הטעות משתרשת במקומות אחרים (יש כמה דוגמאות לכך ואכ&quot;מ, הייתי רוצה לפתוח יום אחד את הדף [[חב&quot;דפדיה:ציטוטים שגויים מחב&quot;דפדיה|הזה]].<br /> <br /> בנוגע לעניננו, כבר ציין {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} אשר יש לפתוח דיון אחר באם רוצים לשנות את המדיניות של חב&quot;דפדיה (ולציין, שפלא שאלו שצועקים כל הזמן &quot;זה המדיניות&quot; כשזה מגיע לפועל אינם הולכים לפי זה).<br /> <br /> ({{א|שלום}}, טענתך היתה לה מקום '''אולי''', אם היה מדובר במוסד ותיק. כשמדובר במוסד שנפתח השנה ועדיין לא ידוע איך הוא ימשיך, אינני מבין את ההיגיון לכתוב ערך. זאת מלבד שזה נוגד למדיניות כנ&quot;ל). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:09, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> :ואגב, במקום לכתוב &quot;מנהל רוחני של ישיבה קטנה!&quot;, אפשר לכתוב &quot;בסך הכל מנהל של ישיבה קטנה...&quot;. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:10, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> ==מחיקה==<br /> ::היות שנשוא הערך פנה אלי באופן ישיר וביקש למחוק את הערך (אם אישיות ציבורית מרכזית, שערך אודותיה חיוני בחב&quot;דפדיה, תבקש למחוק את הערך, אנחנו לא נענה לבקשה, אבל זה לא המקרה), אני נוטה למחוק את הערך ולהעביר תוכנו לדף השיחה, ועוד חזון למועד... אם מישהו מתנגד למרות הנתון החדש, נא להגיב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א באדר ה'תשע&quot;ז 06:07, 19 במרץ 2017 (UTC)<br /> :::מסכים --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ&quot;ג באדר ה'תשע&quot;ז, למניינם 00:14, 21 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה ההבדל? ==<br /> <br /> מדוע ערך זה אינו מתאים ו&quot;בסך הכל מנהל של ישיבה קטנה...&quot; וכו', ואילו הערכים [[נחמן לרנר]], [[איסר שפרינגר]], [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]], [[יואל נפרסטק]], [[לוי ניסילביץ]], [[חנא חיים פרידמן]], [[מנחם מאניש מן]], [[שמואל לבקובסקי]], [[משה הויכברג]], [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)]] ועוד רבות..??!!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 16:23, 6 באפריל 2017 (UTC)<br /> :הנימוק למחיקה מפורט בפסקה לעיל, תחת הכותרת 'מחיקה'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באייר ה'תשע&quot;ז 21:06, 2 במאי 2017 (UTC)<br /> ::{{שיע.ק}}, סליחה על האיחור אבל שם כתבת שהערך יעבור לדף השיחה.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 22:41 • כ&quot;א בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> :::אכן, לענ&quot;ד גם רוב השמות הנ&quot;ל אינם זכאים לערך. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:54, 14 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A1&diff=345114 2020-06-12T17:43:18Z

<p>שף ויתיב: הפניה לדף קופוסט</p> <hr /> <div>#הפניה [[קופוסט]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98_(%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94)&diff=345113 2020-06-12T17:42:55Z

<p>שף ויתיב: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ה[[עיירה]] קאפוסט|אחר=חסידות חב&quot;ד קאפוסט|ראו=[[שושלת חב&quot;ד - קאפוסט]]}}<br /> ה[[עיירה]] החסידית '''קופוסט''' ([[אידיש]]: קאָפּוסט, רוסית: קופיס), שוכנת במחוז ויטבסק ב[[רוסיה]] הלבנה.<br /> <br /> [[עיירה]] התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הנודע רבי [[ישראל יפה]], תלמיד [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בקפוסט נקבר ר' [[מרדכי פוזנר]] שנסתלק ב[[י&quot;א אדר]] [[תקפ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שכן בעיר בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]], ומאוחר יותר בן המהרי&quot;ל - ה[[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מגן אבות]].<br /> <br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98&diff=345112 2020-06-12T17:42:02Z

<p>שף ויתיב: שף ויתיב העביר את הדף קפוסט לשם קופוסט</p> <hr /> <div>#הפניה [[קופוסט]]</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98_(%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94)&diff=345111 2020-06-12T17:42:02Z

<p>שף ויתיב: שף ויתיב העביר את הדף קפוסט לשם קופוסט</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ה[[עיירה]] קאפוסט|אחר=חסידות חב&quot;ד קאפוסט|ראו=[[שושלת חב&quot;ד - קאפוסט]]}}<br /> ה[[עיירה]] החסידית '''קפוסט''', שוכנת במחוז ויטבסק ב[[רוסיה]] הלבנה.<br /> <br /> [[עיירה]] התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הנודע רבי [[ישראל יפה]], תלמיד [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בקפוסט נקבר ר' [[מרדכי פוזנר]] שנסתלק ב[[י&quot;א אדר]] [[תקפ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שכן בעיר בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]], ומאוחר יותר בן המהרי&quot;ל - ה[[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מגן אבות]].<br /> <br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=345110 2020-06-12T17:21:12Z

<p>שף ויתיב: /* דיון */</p> <hr /> <div>א. יישר כח על הערך! ב. שים לב יש שם איזה טעות בשורה של &quot;מי שאינו יכול ללמוד&quot; וכו' ג. כדאי להביא איזה כתבה או סקירה על הספר בתור מקור לשורה האחרונה שכתבת בערך, ולא סתם לכתוב. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:49, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:49, 11 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == דיון ==<br /> <br /> האם ערך זה באמת ראוי לערך בפני עצמו או שאמור להיכנס בפיסקה בתוך הערך של ליקוטי שיחות כמו כל שאר ההוצאות? מוזמנים להביע את דעתכם כאן ועפ&quot;ז נקבע מה דינו. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 19:05, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:05, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :מה בערך מצדיק פיצול מ[[לקוטי שיחות]]? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:52, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> ::ודאי שמצדיק. כמו שיש ערך לספר &quot;דבר מלכות&quot; (ולא נכלל בספרהשיחות), או כמו שיש ערך ללקוטי שיחות גאו&quot;מ. <br /> ::בפרט שזה לא רק שיחות מתורגמות, יש גם סיכומים וביאורים. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 19:20, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:20, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::לא הבנתי מאי משמע &quot;כמו&quot;, אין הכי נמי ואולי גם שם יש לאחד. זה שיש סיכומים וכו' אומר שאי אפשר להכניס כפיסקה? לא נראה לי שכל כך ארוך לכתוב &quot;בתץוספת סיכומים וביאורים&quot;. והערה כללית, כדאי להבדיל בין השאלה אם יש חשיבות '''לספר''', והשאלה אם יש חשיבות '''לערך עצמאי''' (הספר &quot;וככה תרל&quot;ז&quot; חשוב פי כמה ממנו, כמובן, ובכל זאת אינו ערך עצמאי מ[[תורת שמואל]], כי אין מידע ארוך כל כך). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:25, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> ::::יש מידע ארוך, מאחר שיש שינויים גדולים בהוצאות. יש אנשים שמחפשים ומתענינים. ואיזה ספר יותר חשוב להפיץ להמונים מאשר שיחותיו המוגהות של נשיאנו? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 19:29, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:29, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::::לא ראיתי שינויים גדולים בהוצאות. כריכה רכה או קשה ומספר כרכים לא נראה לי כל כך נרחב וחשוב (לא ברור לי אם בכלל צריך לציין, גם בספרי רבותינו נשיאנו כמו תו&quot;א ולקו&quot;ת לא נכנסים לדברים כאלו). ושוב אתה חוזר על דבריך בנוגע לחשיבות '''הספר''', לא '''הערך'''. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:42, י&quot;ז באייר ה'תש&quot;ף<br /> :::::: {{בעד}} האיחוד. משום שאין זה שונה כ&quot;כ מכל שאר ההוצאות שמנויות בערך [[לקוטי שיחות]] ובמיוחד שלפענ&quot;ד אפשר לתמצת את הערך לפיסקה. למרות שאין זה נוגע כ&quot;כ ולדעתי באופן כללי השארת ערך זה לא תזיק לאנציקלופדיה החבדי&quot;ת יותר מידי... בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 19:53, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 19:53, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::אוי לנו. לויקיפדיה דמינו. ההשוואה ל'דבר מלכות' קצת מצחיקה, היות ודבר מלכות אינה רק ספר אלא מהווה בשביל אחוזים ניכרים מחסידי חב&quot;ד דרך חיים, כשזהו עיקר העיסוק. לעניות דעתי אם תהיה התייחסות לסדרה גם ב'תורת חב&quot;ד לבני הישבות', גם בספריית מעיינותיך, וגם בלקוטי שיחות - זה מכבד בהחלט את הסדרה ולא צריך מעבר לזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:56, י&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף 09:56, 12 במאי 2020 (IST)<br /> ::::::::דעתי כאנונימי לא נספרת, אבל לצורך הדיון אני מעיר, שמגמת יוצרי הסדרה היא הפיכתה לספר יסוד בארון הספרים החרדי. אם מגמתם תצלח (והם עובדים על זה...) - היא תהיה זכאית לערך נפרד. עד אז זה לא שונה מלקו&quot;ש המתורגם. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 16:01, 12 במאי 2020 (IST)<br /> :::::::::מצטער שלא יכולתי לענות בימים האחרונים, בכל אופן: לדעתי אוצר לקו&quot;ש לא ממש שייך לערך [[לקוטי שיחות]], אולי בתור 'ראו גם', כי אין בזה את כל הלקו&quot;ש, זה לא תרגום פשוט של הלקו&quot;ש, יש שם הוספות, חברי מערכת (אני שמח שמישהו כתב אותם), ועוד. בכל אופן, הסדרה נמכרת מאד בציבור החרדי (היא נמכרת ב'יפה נוף', ב'אור החיים' ובכמעט כל חנות ספרים חרדית), ואגב, אני באמת מוכן להתחיל לנסות ערך להמשך 'וככה', רק אשמח לעזרה בנושא... בכל אופן, אני {{נגד}} האיחוד, וא&quot;כ צריך ליצור גם דף הפניה... '''[[משתמש:חב&amp;#34;דניק|חב&amp;#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;דניק|שיחה]], 11:26, כ&quot;א באייר, ה'תש&quot;ף 11:26, 15 במאי 2020 (IST)'''<br /> ::::::::::{{א|להתראות}}, עבור חלק נכבד מחסידי חב&quot;ד גם שיחות שנאמרו לפני תנש&quot;א הם דרך חיים. ובכל זאת, אני בעד האיחוד. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:21, 12 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=345109 2020-06-12T17:12:40Z

<p>שף ויתיב: /* למה נמחק? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{נגד חזק}}. למה לקטרג על ישראל? ולמה להיות כל כך פסימי ושלילי? לדידי, עצם מציאותה של תבנית כזו, היא היפך שיטתו של הרבי שליט&quot;א, והיא עצמה מרחקת את ההתגלות ומחלישה את האמונה, ועושה את התפקיד ההפוך בדיוק מהמטרה שלשמה נועדה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:55, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :אינני מקטרג, רק אומר את האמת בפנים. הרבי שליט&quot;א אומר שאם היו צועקים עד מתי באמת מזמן היה בא משיח צדקנו, זה מותיר לנו שתי אפשרויות '''א.''' הרבי הוא שקרן ח&quot;ו, '''ב.''' לא צועקים עד מתי באמת... אני מבכר את האפשרות השני, אם אתה מעדיף את זו הראשונה שיבושם לך. ולדידך אף אבחנת המחלה ע&quot;י רופאים (דיאגנוזה בלע&quot;ז) הינה פסימיות ומחשבה שלילית. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:57, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> ::מצאתי לי לנכון בזאת להביא קטע משיחת בלתי מוגה משבוע שעבר, העוסקת במעלתן של ישראל:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ש&quot;פ תצא תנש&quot;א, בלתי מוגה|תוכן=וקראנו היום פרשת כי תצא (כנ&quot;ל בארוכה), ובהמשך מדובר אודות גודל מעלתו של כאו&quot;א מישראל – &quot;ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם&quot;, אשר החידוש בזה הוא – דאע&quot;פ שהיו לו טענות ע&quot;פ תורה בנוגע לבני ישראל (כמ&quot;ש רש&quot;י בפשוטו של מקרא), הרי הקב&quot;ה לא הזדקק להסברות ותירוצים (אע&quot;פ שבודאי ישנם), אלא &quot;לא אבה '''לשמוע'''&quot; מלכתחילה, הקב&quot;ה לא חפץ אפילו '''לשמוע''' (&quot;דער אויבערשטער האָט גאָרניט געוואָלט '''הערן''' אפילו&quot;)! והטעם מסיים בפסוק – &quot;כי '''אהבך''' ה' אלקיך&quot;, &quot;אהבך&quot; לשון יחיד דוקא, דקאי על כאו&quot;א מישראל – שהקב&quot;ה '''אוהב''' את כאו&quot;א מישראל (&quot;דער אויבערשטער האָט '''ליב''' יעדן איינציקן אידן&quot;)!}}<br /> <br /> ::באהבה לכולם, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:38, ט&quot;ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::רציתי לכתוב יותר חריף, אבל אין אחר דברי המלך כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 20 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == למה נמחק? ==<br /> <br /> {{א|שיע.ק|שיע}}, אז מה אם מישהו שם תבנית חשיבות? זוהי תבנית משתמש ולא ערך! • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:12, 12 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%93%27%D7%9C&diff=345103 2020-06-12T17:03:38Z

<p>שף ויתיב: </p> <hr /> <div>היה על זה כבר דיון ([http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_17#.D7.9B.D7.9E.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.A0.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.A0.D7.93.D7.A8.D7.A9.D7.95.D7.AA כאן]) והוחלט שלא כל טעות כתיב צריכה להיכנס בתור הפניה. נא למחוק. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:02, 12 ביוני 2020 (IST)<br /> :לתשומת ליבך '''{{א|חסיד של הרבי}}'''. • '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:03, 12 ביוני 2020 (IST)</div>

שף ויתיב