https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T16:55:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=499824משה אקסלרוד2021-10-11T05:59:01Z<p>שנת השביעים לרבי: /* פעולותיו ביהדות ברוסיה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב ושליח ברוסיה|אחר=שליח בעתלית|ראו=משה אקסלרוד (עתלית)}}<br />
[[קובץ:משה אקסלרוד איכות גבוהה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה אקסלרוד]]<br />
הרב '''משה אקסלרוד''' ([[תרנ"ג]] – [[כ"ח שבט]] [[תש"כ]]) היה מרבני חב"ד ומהפעילים הבולטים ב[[רוסיה הקומוניסטית]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה". שימש בשליחותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]) [[ז'לובין]] [[סוראז]] והגלילות, ולאחר מכן ב[[רמת גן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]). אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מ'[[היושבים]]' בליובאוויטש.<br />
<br />
עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרב הבלין ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.<br />
<br />
עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע שאדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.<br />
<br />
ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על ה[[תניא]].<br />
<br />
===רבנותו===<br />
בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הגאון הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו אל ליובאוויטש ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לאדמו"ר הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'[[תמים]]' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיה התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.<br />
<br />
באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".<br />
<br />
באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיה ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר ברבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.<br />
<br />
כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין".<br />
<br />
באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו"ר הריי"צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ"ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.<br />
<br />
===פעולותיו ביהדות ברוסיה===<br />
[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]<br />
באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר הרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], ב[[עין יעקב]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור וכפי שכותב בזכרונותיו:<br />
<br />
"...אני זוכר עוד מלפני שנת תר"פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה"ח ש.ז. הבלין ששלחו כ"ק אדמו"ר נ"ע וגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא"ח ולחזק את אנ"ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ"ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו.<br />
<br />
אני קיבלתי על עצמי שני פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה. בהתחלה עשיתי נסיון בבאברויסק (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש"ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא"ח בחול ובשבת קודש.<br />
<br />
ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר"ר בנימין גורודצקי והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ"ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש"ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה..."<br />
<br />
<br />
<br />
בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד שמונה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ. אז נערכה האסיפה בה התקיים [[מניין כריתת הברית]] בו השביע אדמו"ר הריי"צ את המשתתפים למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת התורה והיהדות ברוסיה.<br />
<br />
למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר [[סוראז]], ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.<br />
<br />
בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי ה[[ג.פ.או.]] והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.<br />
<br />
בד בבד עם פעולות אלו הייתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד" (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו"ר הריי"צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.<br />
<br />
במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה מאמצים רבים להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
{{מנין כריתת הברית}}<br />
<br />
===בארץ הקודש===<br />
[[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]<br />
בהגיעו לארץ התיישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעיר וכיהן שם כרב בית הכנסת. בנוסף, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
בשנת [[תש"כ]] חלה וביום כ"ח שבט תש"כ נפטר. הובא למנוחות בבית העלמין ב[[בני ברק]].<br />
<br />
[[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליהו אקסלרוד]] יימלא את מקומו ברבנות, וכך היה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*אשתו (בזיווג ראשון): רבקה, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br />
*אשתו (בזיווג שני): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br />
<br />
=== בניו ===<br />
*הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד בחיפה ואב"ד [[חיפה]].<br />
<br />
=== בנותיו ===<br />
*מלכה שרמן (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).<br />
*צירה קירשטין.<br />
*שרה נחשון (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).<br />
*חנה שחור.<br />
*נחמה נפתלין אשת הרב חיים נפתלין ואמו של הרב [[משה נפתלין]].<br />
*דבורה סופר.<br />
*יוכבד קורלנדסקי.<br />
*זהבה קוק אשת הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''רב ולוחם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 40<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_חוברת.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך על ידי נינו הת' '''דב בעריש קוק''' נכד המשפיע ר' [[אליהו קוק]].<br />
<br />
{{מיון רגיל: אקסלרוד, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]</div>שנת השביעים לרביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=494395דוד קוק2021-09-19T06:16:17Z<p>שנת השביעים לרבי: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:ר' דוד קוק.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד יושב (משמאל) ליד חברו המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]]]]<br />
הרב '''דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ"ב]]) היה חסיד חב"ד שעסק בגמילות חסדים ברוסיה ואח"כ ב[[טשקנט]] ובארץ ישראל, מהפעילים בהברחת יהודים מרוסיה והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] -תש"ז, היה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]] וכונה בפי תושביו "שר החסד".<br />
משפחתו הינה מתייחסת להרב המגיד ממעזריטש.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' דוד קוק נולד בכ"ב [[אדר א']] שנת [[תרפ"א]] במינסק לאביו ר' [[נתן קוק]] (לאש) בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. <br />
<br />
אביו ר' נתן נולד בעיירה פרוסקרוב שבמחוז אודסה שבאוקראינה,ובהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לכפר קטן מוז'ייסק שבמחוז [[מוסקבה]]{{הערה|על פי מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}. <br />
<br />
בהיות משפחת לאש (קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה, באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק' במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. בשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.<br />
<br />
בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאמו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.<br />
<br />
בהיותו במוז'ייסק שבמחוז מוסקבה, ניהל יחד עם בני משפחתו את מפעל הבשר שפתח אביו ושימש כקצב ומחלק בשר.<br />
<br />
משפחת קוק (לאש) היו ידועים עוד בהיותם ברוסיה כמשפחה של אנשים חזקים פיזית ואנשי חיל, וידועים הסיפורים אודותם בו השתמשו עם כוחם הפיזי לעניני היהדות ברוסיה הסובייטית.<br />
<br />
== העלמו של אביו ==<br />
בשנת [[תרצ"ח]] התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. גם על בני משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק לא פסחו הצרות, ואביהם הרב [[נתן קוק]] נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים. <br />
<br />
מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.<br />
<br />
בשנות הכ"פים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפטר. בשנת [[תשע"ג]] לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ושם פעלה שיפתחו את תיק החקירה של אביה ובתיק נכתב שהוא הוצא להורג כחודש לאחר שנעצר על ידי הנ.ק.וו.ד. - ב[[י"ז אדר]] [[תרצ"ח]] ונקבר בקבר אחים באזור.<br />
<br />
ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.<br />
<br />
== במלחמת העולם השנייה ==<br />
<br />
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ממוז'ייסק שבמחוז [[מוסקבה]] ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם עבד במפעל יחד עם גיסו ר' [[זלמן סודקביץ]] והמשיך לפעול לטובת הכלל. באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. ר' דוד שאל מה אירע וסיפרו שאת עצמם הם הצליחו לברוח, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. הוא מיד נזעק ושאל 'אז מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתי התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלטים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.<br />
<br />
בג' ב[[אלול]] [[תש"ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה){{הערה|שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואח"כ עברה יחד עם משפחת למוסקבה ובשנות המלחמה ברחה אף היא יחד משפחתה ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.<br />
נפטרה ב[[י"א אדר]] א' [[תשע"ב]].}} אחות ר' [[זלמן סודקביץ]] ושם נולד להם בנם הבכור ר' גרשון קוק.<br />
<br />
==בוועד הבריחה מרוסיה==<br />
<br />
כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי "בוועד הצלה" של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. <br />
<br />
העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם.<br />
ר' דוד היה בלדר '''מרכזי''' בתוכנית הבריחה. <br />
אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] שאת מדיו השיג בדרכים לא דרכים וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך.<br />
<br />
מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג מאתים ושבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים ולהחתימם(!){{הערה|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים של ר' דוד.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.<br />
<br />
באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש במדים של סוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו ברוסית - "!?Твоих навыков недостаточно, чтобы остановить всех беглецов через контрольно пропускной пункт"<br />
<br />
תרגום: - 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות.<br />
<br />
בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק "תפסו אותו" וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נמלט.<br />
<br />
ליתר בהרחבה ראה ערך [[יציאת רוסיה תש"ו]] - תש"ז<br />
<br />
== בטשקנט ==<br />
למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות{{הערה|עד כמה שידוע נעצר פעמיים אך ייתכן שיותר מפעם אחת ולא סיפר}}. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. <br />
<br />
הפעם השנייה בה נעצר הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים ונחקר כמה פעמים. באחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות: - "!!!Семья Кок не угрожает" ('על קוק לא מאיימים'). ותוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר עצמו ופוצעו.<br />
<br />
גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה נ.ק.וו.ד. הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]]. וכאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה "כוורת" הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו "דא איז דוד!" רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם.<br />
<br />
==ט' כסלו תש"ז==<br />
לפננו תיאור מאת גיסתו של ר' דוד '''סימה סודקביץ'''' אשת ר' [[זלמן סודקביץ]] מהארועים שהיו סביב היציאה מרוסיה: <br />
<br />
"לאחר מספר שנים בהם שהינו בימי המלחמה ב[[טשקנט]], שם פתח בעלי ר' זלמן ע"ה מפעל שהעסיק רבים מאנ"ש שהצליחו אודותיו להתפרנס ולשמור את השבת ואף השיג פטור מגיוס לאחר ששיכנע את הרשות הצבאית בנחיצות התוצרת שלו למאמץ המלחמתי, עברנו לגור בפאתי מוסקבה.<br />
<br />
בעת שהתחלנו להתבסס במקום, היה זה בקיץ תש"ה מצאנו להפתעתנו בתיבת הדואר גלויות דואר מפראג הממוענה אלינו שתוכנה המהמה אותנו ושיבשה את שיגרת חיינו (בתרגום מרוסית) "לסודקביץ' זלמן, הסבא מזדקן הוא מבקש מהנכדים להשתדל לראות אותו. בברכה הרב ג'ייקובסון" ועל הגלויה התנוססה לתפארת חותמת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי"צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה.<br />
<br />
בערב ר"ה נולד לנו במז"ט בננו גרשון ומיד לאחר הלידה התחלנו בהכנות ליציאה. את הבית מכרנו לר' [[פרץ חן]] ולקראת היציאה לכיוון לבוב ספרנו לשכנים התוהים על מעברנו לעיר אודסה. בתוך כדי הדברים ניגש אלנו אחד השכנים השקטים שהוכר כאיש טוב ולחש לנו "אל תספרו לי סיפורים אני עובד בצנזורה ואישרתי בעצמי את הגלויה שקיבלתם אני יודע בדיוק לאיפה אתם נוסעים".<br />
<br />
לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש"ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול.<br />
<br />
בהגיענו לגבול המתח טיפס לשיאים חדשים הגברים הורדו אל הקור הנורא בחוץ, והנשים נשארו בתוך הקרון. כל גבר שנקרא שמו ע"פ רשימת שמות הנוסעים ניגש אל השולחן של הפקידים והציג ניירותיו והמשיך לכיוון הקרונות. בעלי עמד בתור והוא אובד עצות כיצד יוכל לחצות את המחסום אל הרכבת.<br />
<br />
בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה.<br />
<br />
לאחר שהגברים עברו ואף הנשים הציגו את ניירותיהם בתוך הקרונות. בקשו מגיסתי מרת פערל אשת ר' דוד (קוק) שהייתה אז בהריון מתקדם עם בנה השני והייתה צריכה ללדת כל רגע. והיא התחמקה באומרה שבעלי מחזיק אותם. אנשי הביקורת הבטיחו לחזור.<br />
<br />
בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו מאחורי כל המזוודות, ועליהם התיישבו הנער [[זעליג אלטהויז]], ור' מענדל דייטש שהיה בגיל יותר מבוגר ככה שלא יחשדו.<br />
<br />
המתח שוב גבר כשר' בערל גורביץ' נלקח למאסר מחוסר ניירות והחיפוש אחרי בעלי ואחותו מרת פערל שלפי הניירות נרשמה כזוגתו (כזוגתו של אחיה ר' זלמן סודקביץ) גברו. ברשימת הנוסעים התנוסס שמו של בעלי ר' זלמן ובפועל הוא לא הציג ניירותיו. השוטרים הזועמים עברו מקרון לקרון ואייו כי לא יאשרו את הנסיעה אם בעלי לא יסגיר אותו להם.<br />
<br />
בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו וחפצו לאסרני. גיסי ר' דוד קוק עמד בתוקף על כך שאני אשתו ואני רשומה בניירותיו ואין שום שייכות עם האדם אותו הם מחפשים ובסוף לא מצאו ויצאנו.<br />
<br />
== לאוסטריה וצרפת ==<br />
<br />
בחורף [[תש"ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערה|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה ומשם לאוסטריה בה נולד להם בנם השני ר' [[אליהו קוק]] ומשם המשיכו לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br />
<br />
באותם ימים עבד ר' דוד בתור מנהל מפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים עם גיסו ר' [[זלמן סודקביץ']]. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד.<br />
<br />
== לארץ הקודש ==<br />
<br />
באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ"ד ב[[אייר]] [[תש"ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.<br />
<br />
תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב"ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב"דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br />
<br />
באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי"צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. "אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור", פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br />
<br />
בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב"ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש"ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. <br />
<br />
== סיוע לזולת ==<br />
<br />
בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br />
<br />
ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב"ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב"ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br />
<br />
ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ"ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל"ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br />
<br />
בט' ב[[אדר]] [[תשמ"ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, והתגלה כי הוא חולה בסרטן. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים.<br />
<br />
==משפחתו== <br />
אביו ואמו: <br />
*ר' [[נתן קוק]]<br />
*מרת רבקה רחל<br />
;אחיו ואחיותיו:<br />
* ר' [[ישראל קוק]] (לאש).<br />
* ר' אלעזר - עלה ארצה בשנות הלמ"ד לארץ ישראל{{הערה|ללא בני משפחתו שנותרו ברחבי ברית המועצות.}}.<br />
* ר' משה מרדכי - נהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה{{הערה|הותיר אחריו בת קטנה בברית המועצות.}}.<br />
* מרת פירה (אסתר) ברגשטיין.<br />
* מרת סוניא (רייזל מינדל) אשת ר' [[דובער גרודקה]].<br />
<br />
;בניו:<br />
* ר' גרשון.<br />
* ר' [[אליהו קוק]] משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד.<br />
* ר' לייזר קוק - פתח תקווה.<br />
* ר' יוסף יצחק - שימש כחבר [[וועד כפר חב"ד]].<br />
<br />
;בנותיו:<br />
* מרת מלכה אשת ר' אליהו יקונט.<br />
* מרת שרה אשת ר' הירשל (יהודה צבי) קליין.<br />
<br />
אחייניו:<br />
*ר' [[יוסף יצחק לאש]] - מגבאי 770<br />
*ר' זלמן לאש - פתח תקווה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* עלון 'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קוק, דוד}}<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] <br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]</div>שנת השביעים לרביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=465100משה אקסלרוד2021-03-12T03:49:46Z<p>שנת השביעים לרבי: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב ושליח ברוסיה|אחר=שליח בעתלית|ראו=משה אקסלרוד (עתלית)}}<br />
[[קובץ:משה אקסלרוד איכות גבוהה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה אקסלרוד]]<br />
הרב '''משה אקסלרוד''' ([[תרנ"ג]] - [[כ"ח שבט]] [[תש"כ]]) היה מרבני חב"ד ומהפעילים הבולטים ב[[רוסיה הקומוניסטית]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה". שימש בשליחותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]) [[ז'לובין]] [[סוראז]] והגלילות, ולאחר מכן ב[[רמת גן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]). אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מ'[[היושבים]]' בליובאוויטש.<br />
<br />
עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרב הבלין ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.<br />
<br />
עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע שאדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.<br />
<br />
ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על ה[[תניא]].<br />
<br />
===רבנותו===<br />
בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הגאון הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו אל ליובאוויטש ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לאדמו"ר הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'[[תמים]]' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיה התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות. <br />
<br />
באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".<br />
<br />
באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיה ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר ברבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.<br />
<br />
כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין".<br />
<br />
באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו"ר הריי"צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ"ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.<br />
<br />
===פעולותיו ביהדות ברוסיה===<br />
[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]<br />
באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר הרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], ב[[עין יעקב]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.<br />
<br />
בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד שמונה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ. אז נערכה האסיפה בה התקיים [[מניין כריתת הברית]] בו השביע אדמו"ר הריי"צ את המשתתפים למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת התורה והיהדות ברוסיה.<br />
<br />
למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר [[סוראז]], ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.<br />
<br />
בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי ה[[ג.פ.או.]] והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.<br />
<br />
בד בבד עם פעולות אלו הייתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד" (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו"ר הריי"צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.<br />
<br />
במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה מאמצים רבים להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
{{תבנית:מנין כריתת הברית}}<br />
===בארץ הקודש===<br />
[[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]<br />
בהגיעו לארץ התיישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעיר וכיהן שם כרב בית הכנסת. בנוסף, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
בשנת [[תש"כ]] חלה וביום כ"ח שבט תש"כ נפטר. הובא למנוחות בבית העלמין ב[[בני ברק]].<br />
<br />
[[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליהו אקסלרוד]] יימלא את מקומו ברבנות, וכך היה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*אשתו (בזיווג ראשון): רבקה, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br />
*אשתו (בזיווג שני): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br />
<br />
=== אחיו ===<br />
*אח קטן שהיה כבן 6 והוטבע על ידי גויים בעיירתו [[דוקשיץ]] ונהרג על קידוש ה'.<br />
*לאחר פטירת אביו, אימו התחתנה בזיוו"ש עם הרב רפאל שימאנאוויטש ונולד בנם הרב [[שלמה שימאנאוויטש]].<br />
<br />
=== בניו ===<br />
*הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד בחיפה ואב"ד [[חיפה]].<br />
<br />
=== בנותיו === <br />
*מלכה שרמן (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).<br />
*צירה קירשטין.<br />
*שרה נחשון (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).<br />
*חנה שחור.<br />
*נחמה נפתלין (אשת הרב חיים נפתלין ואמו של הרב [[משה נפתלין]]).<br />
*דבורה סופר.<br />
*יוכבד קורלנדסקי.<br />
*זהבה קוק (אשת הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך על ידי נינו הת' '''דב בעריש קוק''' נכד המשפיע וחתנו הרה"ח ר' [[אליהו קוק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''רב ולוחם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 40<br />
<br />
{{מיון רגיל: אקסלרוד, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]</div>שנת השביעים לרביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=465099נתן קוק2021-03-12T03:46:33Z<p>שנת השביעים לרבי: /* במוז'ייסק */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב}}<br />
[[קובץ:אאא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו האחרונה מתוך תיק החקירה ב[[ק.ג.ב.]] לפני הירצחו]] <br />
'''הרב נתן קוק (לאש)''' ([[תרמ"ז]] - [[י"ז אדר א']] [[תרח"צ]]) היה חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת המסורת היהודית וקיום תורה ומצוות בזמנים הקשים שתחת הגהנום הסובייטי בברית המועצות ונהרג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר]] א' תרח"צ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרמ"ז]] בעיירה [[פרוסקורוב]]{{הערה|כיום [[חמלניצקי]],אוקראינה}} שבמחוז אודסה שב[[אוקראינה]] למשפחה לא חב"דית בת 16 נפשות שחלקם בפולין ורובם גרו וגדלו באוקראינה. משפחה המתייחסת דור אחרי דור לה[[מגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת סלבודקא המפורסמת בליטא כחברותא של הרב אליהו זקס. <br />
<br />
בהיותו בחור צעיר{{הערה|ככל הידוע היה זה עוד לפני חתונתו.}} ברח לפולין לעיירה בשם מינסק מזובייצקי (נובומינסק) (עיירה שנמצאת על גבול פולין – בלארוס בעבר הייתה תחת השלטון הרוסי) שם התחתן עם זוגתו מרת רבקה רחל.<br />
<br />
==במינסק==<br />
פתח חנות בשר (קצבייה) ובניו עזרו לו.<br />
אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאשתו מרת רבקה רחל להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית.<br />
<br />
יהודי מעיירה זו ציין פעם לפני נכדיו של ר' נתן 'שהיה אדם חזק'. וכידוע אשר בני משפחת קוק (לאש) היו ידועים (ברוסיה) כאנשים גבורים וחזקים פיזית החל מר' נתן ועד אחרון צאצאיו.<br />
<br />
==במוז'ייסק==<br />
בשנת תרפ"ב{{הערה|רצו לגייסו לצבא לגייסו לצבא הפולני}} נאלץ לעזוב את פולין חזרה לעבר ארץ הולדתו [[ברית המועצות]] הקומניסטית. <br />
<br />
כתוצאה מכך היה צריך לקחת דרכון או תעודת זהות של יהודי שנפטר בשם 'קוק' והשתמש עם שם זה לברוח מפולין ומאז שם משפחתו הפך מ'לאש' ל'קוק'. חלק מילדיו נשארו בשם קוק וחלק החזירו ללאש.<br />
<br />
משפחת קוק עברו למוז'ייסק צ'טערונובסקי שבמחוז מוסקבה ושם ר' נתן היה מקיים מניין תפילה בביתו בסתר, ואשתו מרת רבקה רחל הייתה שואלת אותו מה לך לכל המניינים האלו? וענה: שאינו פוחד מהם כלל!!!<br />
<br />
==המעצר וההוצאה להורג בידי הק.ג.ב.== <br />
[[קובץ:מסמך .jpg|ממוזער|מסמך המאשר את ההוצאה להורג]]<br />
<br />
בשנת תרח"צ התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד בפטרבורג ובמוסקבה. <br />
<br />
גם על בני משפחת קוק שהיו אז במוז'ייעסק צ'טערנובסקי שבמחוז מוסקבה לא פסחו הצרות, והרב נתן קוק נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. <br />
<br />
מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים.<br />
<br />
מאותו מעצר ר' נתן לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.<br />
<br />
בנו [[דוד קוק]] שהיה לו הרבה קשרים במשטרה החשאית ניסה לגשש אחרי אביו וללא הצלחה כיון שנרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]]<br />
אשתו מרת רבקה רחל יצאה עם ילדיה ביציאה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]]-תש"ז ועלתה יחד עם משפחתה לאחר מסע ארוך ל[[כפר חב"ד]] ונפטרה בשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
==אחרית דבר== <br />
יודעים שהוא נרצח בי"ז אדר תרח"צ, וזאת לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ובביהכ"נ מארינה-רוצ'ה ביקשו ממנה לדבר אז היא סיפרה את 'סיפור' מסי"נ של החסידים אז ועל היעלמותו של אביה הרב נתן קוק (לאש) הי"ד שהייתה בסך הכל ילדה בת 7 .<br />
<br />
לאחרי שסיימה לספר, ניגשה אליה אישה שאמרה כי יש לה חברה שהיא עובדת בק.ג.ב. ויש לה גישה למסמכים אפילו הרגישים שביניהם והיא תביא לה וכך היה. הביאה לה את המסמכים ושם כתוב שלאחר שעצרו איתו עוד כ12 אנ"ש ביניהם 'ר' אהרן אליעזר צייטלין ור' נתן ניימרק' ועוד כמה יהודים טובים והחוקר היה יהודי מהיעוויסקציה כתוב בתיק חקירה שנגזר עליו עונש מוות בירייה וכעבור כחודש נכתב 'הפקודה בוצעה' ונהרג על קידוש ה' בי"ז אדר תרח"צ ונקבר בקבר אחים באזור מוסקבה עם עוד יהודים שמסרו את הנפש,[בתיק החקירה מצוין היכן בדיוק] <br />
ומרת פירה ברגשטיין עלתה לקבר אביה לאחר כ70 שנה. <br />
אשתו מרת רבקה רחל תמיד קיוותה שיום אחד הוא עוד יחזור והדבר לא קרה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
;בניו;<br />
*ר' [[דוד קוק]].<br />
* ר' [[ישראל קוק]].<br />
*משה מרדכי{{הערה|נהרג בתור חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הותיר אחריו בת קטנה}}.<br />
*אליעזר{{הערה|עלה ארצה בשנות הלמ"ד. ילדיו בחרו שלא לצאת מברית המועצות ונשארו שם עד היום. נפטר ונקבר ביישוב אחיעזר על יד כפר חב"ד}}.<br />
;בנותיו;<br />
*מרת סוניא אשת ר' [[דובער גרודקה]].<br />
*מרת פירה ברגשטיין.<br />
;נכדיו;<br />
*המשפיע ר' [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.<br />
*ר' [[יוסף יצחק לאש]] מגבאי בית רבנו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קוק, נתן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קוק]]</div>שנת השביעים לרביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=465097ישראל קוק2021-03-12T03:46:01Z<p>שנת השביעים לרבי: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קר.jpg|ממוזער|ר' ישראל במבצע תפילין]]<br />
הרב '''ישראל קוק''' (לאש) ([[תר"ע]] - [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה אח"כ עלה ארצה והיה למקימיי היישוב כפר חב"ד יחד עם משפחתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים|סיבה=חסר פרטים מהותיים על חייו}}<br />
נולד בשנת [[תר"ע]] במינסק מזובייצקי (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' [[נתן קוק]] ואמו מרת רבקה רחל.אביו ר' [[נתן קוק]] ברח מאוקראינה ועבר להתגורר בפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים וגם בחזרתם לרוסיה המשיך לנהל עם בניו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] חזרו בני משפחת קוק{{הערה|בגלל חשש גיוס אביו ר' [[נתן קוק]] לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה}} חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה, שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.<br />
<br />
בשנת [[תרח"צ]] נלקח אביו ר' [[נתן קוק]] למעצר בעוון 'קיום מנין תפילה בביתו' וממעצר זה לא חזר, יחד עימו נעצרו כ12 חסידים, והוא הוצא להורג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר א' תרצ"ח]] בגלל היותו בעל המנין ובביתו, נקבר בקבר אחים במוסקבה.<br />
<br />
מאז ההעלמות האב, יצאו בני המשפחה לעזור בעבודת הבית וגם ישראל יצא לעבוד יחד עם אחיו הרב [[דוד קוק]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח ר' ישראל קוק ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] - תש"ז בט' כסלו תש"ז בעהשאלונים והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
ב[[כפר חב"ד]] הוא היה עוסק ב[[מבצע תפילין]] רבות.נודעו בכוחו וגבורתו הרבה;<br />
<br />
להלך כמה סיפורים אודות כוחו וגבורתו:1. בחתונה של אחד מאנ"ש בטשקנט מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ ותפס את הגרזן מידו מיד אחד תוך שהוא דופק את הגרזן לגוי בראש והרגו ואנ"ש ניצלו.2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר ובוקר אחד בהלכו ברחובותיה של טקשנט רואה הוא לפניו צועד את אחד ממשפיעי אנ"ש בטשקנט הידועים ומאחוריו הלכו 3 גויים אוזבקים מקומיים.והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית ומתכננים להרוג את 'הז'יד' שהולך לפניהם ור' ישראל שומע את כל דבריהם. התקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו דופק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות{{הערה|מפי אחד מבני משפחתו ועד יהודי מקומי שראה את הנ"ל ואמר שנים אח"כ לאחד מאנ"ש דכפ"ח 'שצריכים להיזהר מאותו יהודי גברתן שהינו מסוכן!'}}.3. במהלך היציאה מרוסיה בשנת תש"ז שהגיעו ברכבת לגבול רוסיה פולין בקרון שלהם היו רק יהודים ושהגיעה הרכבת לקרחת יער בפולין.גזלנים חמסנים ניסו לפתוח את קרון הרכבת על מנת לשדוד ולהרוג את היהודים בתוכו, (היה זה אחרי מלחמת העולם השנייה ולא עלינו דם של יהודים היה הפקר) וישראל החזיק בידו וגבורתו את ידית הפתיחה של קרון הרכבת והפורעים לא הצליחו לפרוץ לקרון.4. שר' ישראל הגיע יחד עם אנ"ש למחנה עקורים פוקינג שבגרמניה, היו במחנה גם לא דתיים לע"ע שחיללו את השבת וזה הפריע לר' ישראל והוא בשבת הגיע ופיזר את הקולנוע שהם עשו ועשה בלאגן גדול ושוטרי המחנה עצרו אותו ושמו אותו בצריף למשך כל השבת. אנ"ש דפוקינג הסתובבו סביב הצריף לבדוק מה שלומו.ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"{{הערה|מפי המשפיע ר' [[משה נפרסטק]]. ומיומן דפוקינג.}}<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק לאש]] - מגבאי בית רבינו.<br />
*בנו, הרב זלמן לאש, פתח תקווה.<br />
'''אחיו;'''<br />
*הרב [[דוד קוק]] מראשי ועד הצלה של יהודי רוסיה ביציאה הגדולה.<br />
*משה מרדכי נהרג במלחמת העולם השנייה בהייתו חייל בצבא האדום{{הערה|הותיר אחריו בת קטנה.}}.<br />
*אליעזר עלה ארצה בשנות הלמ"ד{{הערה|ילדיו לא רצו לצאת מרוסיה ונשארו שם עד עצם היום הזה.רק הוא ואשתו יצאו}}. <br />
'''אחיינו;'''<br />
*הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קוק, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בישראל|כפר חב"ד]]</div>שנת השביעים לרביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=465096ישראל קוק2021-03-12T03:43:57Z<p>שנת השביעים לרבי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קר.jpg|ממוזער|ר' ישראל במבצע תפילין]]<br />
הרב '''ישראל קוק''' (לאש) ([[תר"ע]] - [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה אח"כ עלה ארצה והיה למקימיי היישוב כפר חב"ד יחד עם משפחתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים|סיבה=חסר פרטים מהותיים על חייו}}<br />
נולד בשנת [[תר"ע]] במינסק מזובייצקי (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' [[נתן קוק]] ואמו מרת רבקה רחל.אביו ר' [[נתן קוק]] ברח מאוקראינה ועבר להתגורר בפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים וגם בחזרתם לרוסיה המשיך לנהל עם בניו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] חזרו בני משפחת קוק{{הערה|בגלל חשש גיוס אביו ר' [[נתן קוק]] לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה}} חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה, שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.<br />
<br />
בשנת [[תרח"צ]] נלקח אביו ר' [[נתן קוק]] למעצר בעוון 'קיום מנין תפילה בביתו' וממעצר זה לא חזר, יחד עימו נעצרו כ12 חסידים, והוא הוצא להורג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר א' תרצ"ח]] בגלל היותו בעל המנין ובביתו, נקבר בקבר אחים במוסקבה.<br />
<br />
מאז ההעלמות האב, יצאו בני המשפחה לעזור בעבודת הבית וגם ישראל יצא לעבוד יחד עם אחיו הרב [[דוד קוק]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח הרב קוק ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
ב[[כפר חב"ד]] הוא היה עוסק ב[[מבצע תפילין]] רבות.נודעו בכוחו וגבורתו הרבה.{{הערה|להלך כמה סיפורים אודות כוחו וגבורתו:1. בחתונה של אחד מאנ"ש בטשקנט מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ ותפס את הגרזן מידו מיד אחד תוך שהוא דופק את הגרזן לגוי בראש והרגו ואנ"ש ניצלו.2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר ובוקר אחד בהלכו ברחובותיה של טקשנט רואה הוא לפניו צועד את אחד ממשפיעי אנ"ש בטשקנט הידועים ומאחוריו הלכו 3 גויים אוזבקים מקומיים.והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית ומתכננים להרוג את 'הז'יד' שהולך לפניהם ור' ישראל שומע את כל דבריהם. התקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו דופק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות{{הערה|מפי אחד מבני משפחתו ועד יהודי מקומי שראה את הנ"ל ואמר שנים אח"כ לאחד מאנ"ש דכפ"ח 'שצריכים להיזהר מאותו יהודי גברתן שהינו מסוכן!'}}.3. במהלך היציאה מרוסיה בשנת תש"ז שהגיעו ברכבת לגבול רוסיה פולין בקרון שלהם היו רק יהודים ושהגיעה הרכבת לקרחת יער בפולין.גזלנים חמסנים ניסו לפתוח את קרון הרכבת על מנת לשדוד ולהרוג את היהודים בתוכו, (היה זה אחרי מלחמת העולם השנייה ולא עלינו דם של יהודים היה הפקר) וישראל החזיק בידו וגבורתו את ידית הפתיחה של קרון הרכבת והפורעים לא הצליחו לפרוץ לקרון.4. שר' ישראל הגיע יחד עם אנ"ש למחנה עקורים פוקינג שבגרמניה, היו במחנה גם לא דתיים לע"ע שחיללו את השבת וזה הפריע לר' ישראל והוא בשבת הגיע ופיזר את הקולנוע שהם עשו ועשה בלאגן גדול ושוטרי המחנה עצרו אותו ושמו אותו בצריף למשך כל השבת. אנ"ש דפוקינג הסתובבו סביב הצריף לבדוק מה שלומו.ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"{{הערה|מפי המשפיע ר' [[משה נפרסטק]]. ומיומן דפוקינג.}}.}}<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק לאש]] - מגבאי בית רבינו.<br />
*בנו, הרב זלמן לאש, פתח תקווה.<br />
'''אחיו;'''<br />
*הרב [[דוד קוק]] מראשי ועד הצלה של יהודי רוסיה ביציאה הגדולה.<br />
*משה מרדכי נהרג במלחמת העולם השנייה בהייתו חייל בצבא האדום{{הערה|הותיר אחריו בת קטנה.}}.<br />
*אליעזר עלה ארצה בשנות הלמ"ד{{הערה|ילדיו לא רצו לצאת מרוסיה ונשארו שם עד עצם היום הזה.רק הוא ואשתו יצאו}}. <br />
'''אחיינו;'''<br />
*הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קוק, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בישראל|כפר חב"ד]]</div>שנת השביעים לרבי