חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יעקב קאפיל גולדברג (ראשון לציון)

2025-08-04T14:59:40Z

שניאור מרזל: /* מחבר ספרים? */ תגובה

נא להעביר ערך זה למרחב האישי של המשתמש [[משתמש:שניאור מרזל|שניאור מרזל]] (אין ביכולתי האפשרות הזו עדיין).--[[משתמש:חשיבות|חשיבות]] - [[שיחת משתמש:חשיבות|שיחה]], 17:10, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 17:10, 6 ביולי 2025 (IDT)
:מזל שאין לך. אחרת לא היה ערכים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:11, 6 ביולי 2025 (IDT)
בעד חשיבות בהתחשב עבודתו כסופר. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 10:55, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ה 10:55, 9 ביולי 2025 (IDT)
:אין חשיבות לסתם סופר אם אינו מפורסם, ופוק חזי מלאופר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:39, 9 ביולי 2025 (IDT)
::מצטרף לתומכים בחשיבות. הן בגלל הותק והן בגלל היותו סופר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתמוז ה'תשפ"ה 18:03, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::אין כמעט תוכן, וגם אינו סופר בעל חשיבות רבה כ"כ, ופרסום אחר אין לו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 18:55, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::סופר שכתב שלושה ספרים. בהחלט ראוי לערך. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:41, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 23:41, 13 ביולי 2025 (IDT)
:::::ומה עם לאופר?.. שם התקבל שתלוי בפרסום של הסופר, ולא בעצם היותו כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:42, 13 ביולי 2025 (IDT)
== בעד השארת הערך ==

אני הכותב של הערך (וגם תלמידו של הרב גולדברג) וכל הדברים הכתובים בערך נכונים ושעמתי אותם ממנו עצמו.

כמו כן לא לכל דמות ב"אישי חב"ד" יש תואר מיוחד שראוי לכתוב עליו ערך, לכן אני חושב שערך זה ראוי להישאר ולא לצאת מן הכלל

כמו כן לא לכל דמות ב"אישי חב"ד" יש תואר מיוחד שראוי לכתוב עליו ערך, לכן אני חושב שערך זה ראוי להישאר ולא לצאת מן הכלל

== מחבר ספרים? ==

לאחרונה שוחחתי עם בנו של נשוא הערך שיחי', ממנו עלה שאביו מעולם לא כתב או הוציא לאור אף ספר או חוברת שהם, והדברים המובאים בערך הינם טעות במקרה הטוב (בלבול בינו לדודו? מ"מ נראה שהערך, ובמיוחד פסקא זו, נכתבו ע"י בינה מלאכותית - ומשכך מובן השיבוש). בכ"מ, כעת אין חשיבות לערך. {{א|שניאור מרזל}} בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:07, 31 ביולי 2025 (IDT)

:שלום, הספרים שהוא כתב הם לא בהוצאתו הבלעדית אומנם, אבל אפשר להגיד שהוא היה הכותב שלהם
:יכול להיות שהייתי צריך לציין את זה בערך אבל לא מצאתי דרך לנסח את זה, אם תוכל ״מענדל סופר״ לנסות לנסח את זה כרצונך בכבוד רב, אגב אתה יכול לראות את הספרים האלו באתר הספרים היכל מנחם [[משתמש:שניאור מרזל|שניאור מרזל]] - [[שיחת משתמש:שניאור מרזל|שיחה]], 17:59, י' באב, ה'תשפ"ה 17:59, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחת משתמש:שניאור מרזל

2025-08-04T14:53:25Z

שניאור מרזל: /* הערה חשובה */ תגובה

{{בה}} {{חממה}} בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:22, 6 במאי 2025 (IDT)

==דף משתמש==
{{כתוב על עצמך}} בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:05, 9 במאי 2025 (IDT)

==הערה חשובה==
כתבת על הרב גולדברג גם בכותרת וכך גם נראה בערך שהוא גר בלוד, והוא בכלל גר בראשון לציון ורק עובד בלוד!

בברכה [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] 14:58, 13 ביולי 2025 (IDT)

:שלום
:בשום מקום בערך לא כתבתי על מקום מגורו של הרב גולדברג ואכן הוא רק מלמד בלוד
:אגב הוא גר ברחוב קידוש ה׳ 14 בראשון לציון [[משתמש:שניאור מרזל|שניאור מרזל]] - [[שיחת משתמש:שניאור מרזל|שיחה]], 17:53, י' באב, ה'תשפ"ה 17:53, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

יצחק גולדברג

2025-07-06T14:21:26Z

שניאור מרזל: כלום

{{דמות
|שם=הרב יצחק גולדברג
|תמונה= הרב יצחק גולדברג כינוס שלוחי קודש.jpg
|תיאור= [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
|תאריך לידה= [[ג' אייר]] [[תשי"א]]
|מקום לידה=ברינואה, [[צרפת]]
|מקום פעילות= [[מגדל העמק]] [[ארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים= חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
}}
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג בהתוועדות.jpg|ממוזער|הרב גולדברג בהתוועדות חסידית|270x270 פיקסלים]]
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר בהנהלה הרוחנית של [[מוסדות חב"ד במגדל העמק]], חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]], וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים]] (מגדל-אור) חב"ד במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה ע"פ הוראת הרבי עבר לגור במגדל העמק. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. וכחבר הנהלת [[מוסדות חב''ד מגדל העמק]].

לקראת שנת [[תשנ"ה]] כשהוחלט לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך הנסיעות לרבי לחודש תשרי. בהמשך השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שאורגנו בשנה זו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ואף בכינוסי [[אש"ל הכנסת אורחים]] שהתקיימו ב-770 בחודש תשרי.

בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים למסיימי שיעור ג', בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]] על ידי תלמידים שסיימו שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. (הישיבה ב[[חדרה]] נסגרה כעבור שלוש שנים).

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - חבר בהנהלה הגשמית בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב [[יעקב קאפיל גולדבערג|יעקב קאפיל גולדברג]] - מחנך במתיבתא לוד.
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] לחוזרים בתשובה.

;חתניו:
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר חיפה.
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים בני ברק]].

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25
*'''גוט יום טוב, חסידים!''', שבועון כפר חב"ד גליון 1902 עמוד 30

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_77.html נאום חוצב להבות: כל חסיד מאמין שהרבי יגאל אותנו • הרב יצחק גולדברג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/32082/ ריקוד יחי סוער של הרב גולדברג]''', {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/10FSTLdq74AVj7QonLhf_DQdbgg9mAvD7/view?usp=drivesdk קובץ גיליוני שיעורים מהרב יצחק גאלדבערג ה'תשפ"ד]'''

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

לוי ביסטריצקי

2025-05-12T15:07:10Z

שניאור מרזל: התחמקוץת

[[קובץ:הרב לוי ביסטריצקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי]]
הרב '''לוי ביסטריצקי''' ([[ח' אייר]] [[תש"ט]] – [[י"ט אב]] [[תשס"ב]]) היה מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]', שימש כרב קריית חב"ד בעיה"ק [[צפת]] וחבר [[ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ג]] נתמנה ל[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:3434342.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת [[חלוקת דולרים|דולר לברכה]] מ[[הרבי]]]]
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]

==בצעירותו==
נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].

בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לרגל ה[[בר מצוה]]. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהיה בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה [[יחידות]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]].

בישיבה במונטריאול הספיק ללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] [[סמיכה]] לרבנות, לאחר מכן הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חבריו סיפרו על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]].

בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]]. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כ[[רב]].

== חתונתו ==
התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] וחיה פייגל מ[[ירושלים]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם [[שהחיינו]] ביום השני של [[ראש השנה]], וכן את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בראש השנה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר' [= זה מאוד יקר אצלי].

לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]].

== שליחותו ורבנותו בעיר צפת ==
[[קובץ:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]]
ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ונשלחו ל[[צפת]] יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו ב[[מזכירות]], הרב לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.

בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.

בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות [[מורה צדק]] בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח [[אלול]] התקשר [[חודוקוב|הרב חודקוב]] לשליח לצפת [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע ל[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קריית חב"ד בעיר צפת.

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי [[הרמב"ם]] על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בשבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן [[משקה]] לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום [[הרמב"ם]] כל שנה, גם במצרים מקומו של [[הרמב"ם]] והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי [[הרמב"ם]] בטבריה על ציונו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ט]] בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב [[שמואל אליהו]], והקים מערכת כשרות מפוארת.

בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסלו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.

בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].

בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת [[תשנ"ט]] התמודד כמועמד עצמאי על חברות במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונבחר במקום השישי.

בשנת [[תש"ס]] ביום [[שמחת תורה]] הותקף בפעם הראשונה על ידי תושב צפת מעורער בנפשו<ref>התוקף היה מאיר ברנס, משיחי קיצוני הזוי, שהחליט בשם חב"S שצריך לתקו את הרב רח"ל</ref>. ב[[מוצאי שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]] בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת [[תשס"ב]] החל להתכונן לקראת בחירות ל{{ה|רבנות הראשית לישראל}} וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל.

ביום שלישי [[י"ד מנחם אב]] חש שלא בטוב ונסע לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב, ומיד הוכנס לצינתור.
הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, אולם ביום ראשון [[י"ט מנחם אב]] [[תשס"ב]] בשעה 5:15 בבוקר הייתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של התנא ר' פנחס בן יאיר.

[[קובץ:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכרו בקריית חב"ד צפת]]

== ספריו ==
בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בשנת [[תשל"ו]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.

פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת [[תשל"ז]] - בר"ח [[אייר]] יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת [[תשל"ח]] - בו' [[תשרי]] יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב גם כן את התאריך של הפתח דבר.

בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת [[תשמ"ו]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] יצא לאור ספרו השביעי [[הרמב"ם]] ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ב[[יחידות]] ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של [[אדמו"ר הזקן]] שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל [[אדמו"ר הזקן]] הם בדומה לכללי [[הרמב"ם]] בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד [[הרמב"ם]] ושו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שבו הוא משווה את פסקי הדינים של [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]] כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".

ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב'.

בשנת [[תשמ"ח]] - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות [[אדמו"ר הזקן]] הספר יצא לאור על פי הוראה מהרבי.

בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת [[תשס"א]] - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

==ספר "הלב של צפת"==
הספר '''הלב של צפת''' כולל את תולדותיו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב הראשי ל[[צפת]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

הספר נכתב על ידי [[משה מרינובסקי]] ויוסי הלפרין והושק בשנת [[תשס"ד]] (2004) בהוצאת [[חסדי לב]].

==ארגון חסדי לב==
הארגון '''חסדי לב''' - '''ל'''וי '''ב'''יסטריצקי - הוקם בשנת [[תשס"ג]] על שם הרב לוי ביסטריצקי, כארגון חסד. הארגון מוציא ספרים, מחלק מזון, מוציא חומר הסברה להתמודדות עם המצב הכלכלי, מנהל חנויות חסד - במחירים זולים במיוחד ועוד.

הארגון הוציא לאור גם את הספר "הלב של צפת". בראש הארגון עומד הרב שניאור זלמן ביסטריצקי והוא ממוקם ב[[צפת]].
==משפחתו==
[[קובץ:מרדכי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] ממלא מקום אביו ב[[סיום הרמב"ם]]]]

'''אחיו:''' ר' [[אברהם ישראל ביסטריצקי]], מנהל חברת הצלה קראון היייטס.

'''גיסיו:'''
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ורב קהילת חב"ד אובערוויליע צרפת
*גיסו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין -צרפת

'''בניו''':
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[צפת]], ואחראי מחלקת ה[[כשרות]] ברבנות העיר.
*הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח ה[[רבי]] ורב העיר המבורג, שב[[גרמניה]].
*הרב שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "[[חסדי לב]]".
*הרב יוסף יצחק ביסטריצקי - משלוחי הרבי ללהבים.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] ומחבר הספר "[[המבצעים כהלכתם]]"- [[שליח הרבי]] בסביון.
*הרב משה ביסטריצקי, שליח הרבי לקרית ים.
*הרב ישראל ביסטריצקי.

'''בתו''':
*מרת נחמה, רעייתו של ר' [[דוד קורץ]] - [[בית דגן]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.rabbib.net/index.asp אתר הנצחה לזכרו של הרב ביסטריצקי]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38124 מענה הרבי לרב ביסטרצקי] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chasdeilev.com/ אתר העמותה 'חסדי לב']
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 כשהגר"ע הכריע: על כס ה'בית יוסף' ישב הרב ביסטריצקי] - {{אינפו|}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אישיציבור_בסיפורים_מדהימים_על_הרב_ביסטרצקי_האזינו_77064.html אישי ציבור מספרים על הרב ביסטריצקי] באתר [[col]].
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:ביסטריצקי, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:משגיחי כשרות]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]

משה שלמה לויטין

2025-05-09T09:23:19Z

שניאור מרזל:

[[קובץ:משה שלמה לויטין 2.jpg|ממוזער|הרב לויטין בחתונת בנו (תשע"ב)]]
הרב '''משה שלמה הלוי לויטין''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
[[קובץ:631de05527fe5 1662902357 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב לויטין (משמאל, אלול תשפ"ב)|296x296 פיקסלים]]

==תולדות חיים==

נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[י"ד אדר]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[דובער לויטין]] ולאימו מרת בריינא. בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בעיר לוד, שם ספג הרב לוויטין רבות ממשפיעי הישיבה עוד בהיותו ילד צעיר (בין השאר משום שבית המשפחה היה בקרבת ה'פרדס'), בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחמ"כ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], כשבישיבות אלו ספג ונתחנך מגדולי המשפיעים והיה לאחד מתלמידיו המובהקים של המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשכ"ה]] נסע לשהות בקרבת הרבי במסגרת שנת הקבוצה, כן שהה אצל הרבי בחודשי תשרי החל משנת [[תשל"ג]] ואילך. הרב לוויטין זכה למספר יחידויות קודש אצל הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מלכה בת ר' משה שמחה, התיישב בעיר [[לוד]] והצטרף בשנת תשכ"ט לצוות ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] כמשפיע בש"א.

כשבתפקיד זה עומד הרב לוויטין שנים ארוכות וזוכה לראות דורי דורות של תלמידים.

במשך מספר שנים עבד כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה|חיידר]], בנוסף לעבודתו כמשפיע.

בתחילת דרכו רצה לעבור לעסוק בשחיטה והרבי אמר לו "אתה יכול אבל בשביל מה אתה צריך את זה"

מלבד היותו [[משפיע]] לתלמידי שיעור א', משמש במשך שנים ארוכות גם כמדריך בישיבה.

שיעוריו בחסידות בנויים כפי שקיבל מהמשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

ידוע כ״בעל תפילה״ גדול.

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[דוד מנחם קעניג|דוד מנחם קעניג.]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל לויטין]] – שליח ראשי הרבי בגבעת עדה
*בנו, ר' יוסף יצחק לויטין – לוד
*בנו, ר' דובער לויטין – לוד
*בנו, ר' [[שניאור זלמן לויטין]]- משלוחי הרבי בקפריסין
*חתנו, ר' [[טוביה חבקין]] – מנהל [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|ת"ת חב"ד קריית גת]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|518|multimedia|לחיים עם הרב לויטין/ וידאו|מערכת שטורעם בניו יורק|ד' בתמוז תשס"ז}} {{קישור שבור|כ"א אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_76.html הרב משה שלמה לויטין במשא מאלף על 'עבודת התפילה' בזמננו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{מיון רגיל:לויטין, משה שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:משפחת לויטין]]

מנחם מרדכי קעניג

2025-05-08T13:39:03Z

שניאור מרזל:

[[קובץ:מנחם קעניג.jpeg|ממוזער|הרב מנחם קעניג ב[[התוועדות חסידית]]]]
הרב '''מנחם מרדכי קעניג''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא מנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ורב בית הכנסת חב"ד 'צעירי לודבאוויטש' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד להוריו הרב {{קס|יצחק אייזיק|קעניג}} ומלכה קעניג ב[[ט"ז תמוז]] [[תשל"ה]] בברכתו של [[הרבי]] לאחר ארבע שנים שלא זכו לפרי בטן.

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], בשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו עם נחמה דינה בת הרב [[נחום קפלן]], משפיע אנ"ש בשיכון חב"ד לוד, מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]. בהמשך הצטרף לצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים לוד, שם מכהן אביו כראש הישיבה, ושימש כר"מ במשך כשמונה שנים עד שנת [[תשס"ט]], אז החל למסור שיעורים בחסידות בוקר בישיבה. בהמשך מונה למנהל רוחני של הישיבה.

חבר בועדת ההיגוי של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], משמש כמנחה בכנסים השונים וכמרצה בארגון '[[פרדס - במה לחכמה יהודית|פרדס]]' ומוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים במקומות רבים.

מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] פעמיים בשבוע לאברכים בבית הכנסת המרכזי בית אריה בלוד.

==משפחתו==
* בנו, הרב יהושע העשיל יששכר קעניג - שליח הרבי בעיר חולון
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל לוינזון]] - [[משפיע]] ומגיד שיעור בגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]- ומלמד במתיבתא לוד.
* חתנו, הרב חנן בלינוב - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים לוד ושליח הרבי ב[[באר יעקב]] בשכונת אקליפטוס החדשה
* בנו הת‘ ישראל קעניג ש׳׳א בתו׳׳ת [[מגדל העמק]]
{{מיון רגיל: קעניג, מנחם מרדכי}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]

יצחק אייזיק קעניג

2025-05-07T19:01:17Z

שניאור מרזל: תואר בנו

[[קובץ:ר' יצחק אייזיק קעניג פ''ד.jpg|ממוזער|הרב קעניג ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:קעניג.jpg|300px|ממוזער|הרב קעניג נואם]]
הרב '''יצחק אייזיק קעניג''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים לוד]] ורב [[בית כנסת חב"ד]] 'בית חנה' בשכונת פאג"י - סנהדריה ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה ב[[י"ג שבט]] [[תשי"א]].

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]].

בשנת [[תש"ל]] לפני [[חג הפסח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|זכה להיות בפסח [[תש"ל]] בליל הסדר האחרון שהרבי ביקר אצל התמימים ב'[[קבוצה]]'}}, ולאחר [[חודש תשרי]], חזר לארץ והתחתן עם רעייתו מרת מלכה לבית פרנקל.

לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]], ובשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי וכאשר נכנס ל[[יחידות]] הביא עמו את טיוטת הקובץ של חידושי התורה שיצאו לאור על ידי האברכים, והרבי העביר באמצעותו באריכות את המסר התקיף שחבל שההוצאה לאור מתעכבת כל כך. ביחידות זו אף ביקשו ברכה מהרבי לילדים לאחר שחלפו מספר שנים מאז החתונה ועדיין לא זכו לכך, והרבי השיב בלשון של הבטחה, ובחודש תמוז של אותה שנה נולד בנם הבכור.

בשנת [[תשל"ז]] מונה על ידי הרב [[אפרים וולף]] לר"מ [[תומכי תמימים לוד]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה לעמוד בראשות הישיבה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - היה שליח ב[[נוף הגליל]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המקומית
*אחיו, הרב [[אפרים פישל קעניג]] - מלמד בתלמוד תורה [[תורת אמת ירושלים]] ובחיידר [[אור ליובאוויטש]] כפר חב"ד.
*אחיו, הרב [[שמואל יעקב קעניג]] - משפיע וסופר סת"ם בכפר חב"ד.
*גיסו, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] - שליח הרבי ב[[עפולה]].
*בנו, הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני [[תומכי תמימים לוד]]
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)]] - [[ר"מ]] בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו, הרב שלמה קעניג - ר"מ בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומשפיע בית הכנסת שער התניא - לוד.
*בנו, הרב אליהו קעניג - כפר חב"ד
*חתנו, הרב משה יהושע אייזנבך - [[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], [[ביתר עילית]].

==לקריאה נוספת==
*'''[https://col.org.il/news/143260 הפליאה של הרבי]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 52
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קעניג, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

שלום דובער מרזל

2025-05-07T18:57:11Z

שניאור מרזל: דברים טכניים

{{אין תמונה}}
הרב '''שלום דובער מרזל''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא משלוחי הרבי בשכונת 'נחלאות' בירושלים, ראש ישיבה ורב קהילת 'תפארת מנחם', ועסקן ציבורי השותף במספר מיזמים רחבי היקף.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[ל' ניסן]] [[תשמ"א]] לאביו ר' [[גבריאל מרזל]] ולאמו מרת שטערנה שרה.

כבחור, שימש במשך שנתיים כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]], בשנים [[תשנ"ח]]-[[תשנ"ט]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת תהילה בת ר' אהרן וצירל וקסלשטיין מירושלים.

בין השנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ח]] ניהל יחד עם רעייתו את בית חב"ד במדינת לאוס שבמזרח אסיה.

בהמשך, חזר לארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והחל לפעול בשליחות הרבי בשכונה נחלאות, תחת השליח במקום הרב גולדברג, והקים מרכז ללימודי יהדות שהפך בהמשך לישיבת תפארת מנחם בראשה עומד.

עם הצלחת הישיבה, התגבשה סביבה קהילה לומדת, עמה פועל הרב מרזל, לצד עיסוקו במיזמים ופרוייקטים נוספים לעידוד העיסוק במבצעי הרבי וקיום הוראותיו הן ברמה העירונית, והן ברמה הארצית.

בשנת [[תשפ"ג]] שימש כיו"ר 'מטה [[הקהל]]' של בתי חב"ד בירושלים, ולקראת סיומה של אותה שנה, עמד בראש הקמפיין המצליח שגייס את כלל חסידי חב"ד לפעול להשלמת מכירת האותיות ל[[אות בספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה השמיני של ילדי ישראל]], תוך מטרה שיספיקו לקיים את טקס ההכנסה שלו עוד בשנת הקהל. וכן ב"ה הספיקו לגומרו בזכותו

{{מיון רגיל:מרזל, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:משפחת מרזל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]

יוסף יצחק מרזל

2025-05-07T18:53:55Z

שניאור מרזל: דברים טכניים

[[קובץ:יוסף יצחק מרזל.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק מרזל]]
הרב '''יוסף יצחק מרזל''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1978) הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[רוסיה]], ראש הכולל המרכזי בעיר [[מוסקבה]], ורב ועד הכשרות של רוסיה.

== תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תשל"ח]] לרב [[גבריאל מרזל]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ומנהל בית הכנסת העתיק ה"צמח צדק". ולאימו שטערנה לשרה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את שרה, בת הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]]<ref>נפטר בז' אדר תשפ"ד מהמחל הידועה</ref> (לשעבר שליח הרבי ב[[מינסק]]).

בשנת [[תשס"ג]] יצאו בשליחות הרבי לעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. מיד לאחר יציאתו לשליחות החל לשמש כחבר ועד הכשרות הארצית ולאחר זמן מונה כרב הארגון. במהלך השנים פיתח והרחיב הרב מרזל את הארגון.

בנוסף משמש הרב מרזל כראש [[כולל]] "שערי מנחם" בעיר [[מוסקבה]]. ה[[כולל אברכים|כולל]] מנחה ועוזר ל[[אברכים]] בתחילת התקרבותם ל[[יהדות]] עד יציאתם ל[[שליחות]].

==משפחתו==
*חתנו, ר' יוסף חיים פינקוביץ.
*חתנו, ר' דובער פרידמן.

{{קצרמר|שלוחים}}
{{מיון רגיל:מרזל, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]
[[קטגוריה:משפחת מרזל]]

מרדכי אליהו שניאור

2025-05-07T18:48:01Z

שניאור מרזל: במקום גנשא גנסיא

[[קובץ:הרב מרדכי שניאור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו שניאור]]
הרב '''מרדכי אליהו שניאור''' ([[ט"ז בשבט]] [[תרע"ז]] - [[א' אלול]] [[תשס"ט]]) ידוע בכינויו ר' '''מוניע''', היה מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
הרב שניאור נולד ב[[ט"ז בשבט]] בשנת [[תרע"ז]] לאביו ר' מאיר יצחק שניאור בעיר [[קלימוביץ']] שלא נמנה על חסידי חב"ד. אמו איידא היתה ביתו של ר' משה לייב פז, מבעלי הבתים החסידיים בעיר. בבחרותו למד [[נגלה]] וחסידות ב[[רוסיה]] ואוזבקיסטן והתקרב לעדת החסידים.

בימי בחרותו קודם שנתקרב לחסידות לימד בישיבה מחתרתית ומתלמידיו המפורסמים הם ראש ישיבת פונביז' הרב [[גרשון אדלשטיין]] ואחיו הצעיר הרב יעקב אדלשטיין רבה של העיר רמת השרון. תלמידיו אלו שמרו איתו על קשר קרוב במשך כל השנים והיו מגיעים לבקרו בכפר חב"ד.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], עלה לארץ הקודש, והיה בין תושביה הראשונים של [[כפר חב"ד]]. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת גנשא{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בתו של הרב [[שניאור זלמן פלדמן]] - מי ששימש כיו"ר הראשון של [[ועד כפר חב"ד]].

הרב שניאור נודע כגאון גדול ומתמיד עצום, והיה יושב ולומד תורה לילות שלמים, שקוע בלימוד התורה.

בין השנים [[תש"ט]]-[[תשנ"ג]] שימש כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ומשנת [[תשנ"ג]] עבר לשמש כ[[נו"נ]]. בכל שנות עבודתו לא נטל לעצמו חופשה, והיה מתייצב מידי יום בישיבה.

שנים רבות היה עושה את דרכו מכפר חב"ד ללוד רכוב על חמור.

דרכו בלימוד הייתה דרך הפשט וסלד מפלפולים של הבל, באמרו "קודם תדע גמרא רש"י". והיה לועג לאלו הלומדים מפרשים בטרם ידעו הפשט על בוריו. היה מדייק בכל מילה בפירוש רש"י ובמשמעותה על פני מה שכתוב בגמרא.

נהג מדי שנה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ב[[חודש תשרי]].

נודע כ[[חסיד]] פנימי ופיקח מאוד, והתפרסם ב[[התקשרות|התקשרותו]] לרבי והוראותיו מתוך ביטול ו[[אהבה]] גדולה.

נפטר בליל יום שישי, [[א' אלול]] [[תשס"ט]].

==משפחתו==
'''ילדיו:'''
*הרב מאיר יצחק שניאור - [[מונטריאול]] - קנדה.
*מרת פערלה וולוסוב, אשת הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] - רבה של רמת ישי ומ[[השלוחים לארץ הקודש]].
*מרת אידא ליברוב, אשת הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] - מ[[השלוחים לארץ הקודש]] ומנהל [[מכון לוי יצחק]], [[כפר חב"ד ב']].
*הרב [[משה יהודה לייב שניאור]] - [[כפר חב"ד]].
*מרת אסתר רסקין, אשת הרב [[אהרון לייב רסקין]] - חבר מערכת "[[אוצר החסידים]]" וחבר מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], [[משפיע]] בישיבת "[[תומכי תמימים סיגייט]]", [[קראון הייטס]].
*חנה - נהרגה בתאונת דרכים בגיל 12. כ"ה מנחם אב תשל"ז.

== לקריאה נוספת ==
*"הרבי שלכם הוא מרדכי, ולא מרדכי שניאור". '''פורים עם ר' מאניע''', מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] גליון 435

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_128.jpg הכרטיס שמילא בכתב ידו]''' ב[[ספר החסידים]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאור, אליהו מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]

יוסף יצחק ליברוב

2025-05-06T14:16:00Z

שניאור מרזל: הוספתי קצת קורות חיים על סבי שיחיה

[[קובץ:הרב יוסף יצחק ליברוב בבר מצוה לנכדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|0|(תשפ"ג)]]
[[קובץ:יוסי ליברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בראיון באולפני [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] (תשע"ד)]]
הרב '''יוסף יצחק ליברוב''' ('''ליבעראוו''', יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ומנהל [[מכון לוי יצחק]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[שביעי של פסח]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ולאמו דאברושא. מצד אימו, הוא נכדו הגדול של ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]].

בח' אלול תשל"א התייתם מאימו שנפטרה בתאונת דרכים ל"ע.

בצעירותו, למד בישיבות [[תומכי תמימים ברינוא]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] ובשנת [[תשל"ד]] הגיע ללמוד בישיבה המרכזית ב-[[770]].

בשנת [[תשל"ח]] נכלל בקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] לעיר ירושלים. הקבוצה נשלחה באופן אישי על ידי הרבי לחזק את הפעילות החב"דית בארץ, ולאחר סיום מסלול לימודיו [[נישואין|נישא]] לרעייתו אידא, בתו של הרב [[מרדכי אליהו שניאור]]- ממשפיעה המיתולגים של הישיבה בלוד.

בשנת [[תשל"ט]] החל לנהל את [[מכון לוי יצחק]] הפועל להפצת תורתו של הרבי בתרגום ל[[לשון הקודש]] באמצעות תרגום השיחות שנדפסו במקורן ב[[אידיש]] והפצתם בעברית, והחל בתרגום השיחות שב[[לקוטי שיחות]] לפי הסדר.

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], בשנת תשמ"ח, יזם את הוצאת סדרת הספרים [[מעין חי]] - שיחות של הרבי מעובדות באופן מתאים גם לילדים.

המבוגר הראשון שהחל לחבוש [[כיפת יחי]] בשנת [[תשנ"ג]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

הרב ליבעראוו מתגורר וממשפיעי בית הכנסת ב[[כפר חב"ד ב']].

==משפחתו==
;בניו:
* הרב שניאור זלמן ליבעראוו - [[קראון הייטס]]
* ישראל אריה לייב (ארי) ליבעראוו - [[יפו]] - [[תל אביב]]
* הרב משה סעדי' ליבעראוו - מלמד ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] ב[[תל אביב]],
* ר' מאיר שלמה ליבעראוו - [[צוריאל]]
* ר' לוי ליבעראוו - מנהל סניף מאוחדת באחיעזר -[[לוד]] אחיסמך

;חתניו:
*הרב [[שלום דובער הענדל]] ראש ישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים]] ומשלוחי הרבי ב[[אור יהודה]]
*ר' שרגא מרזל- [[לוד]]
*ר' אלחנן צייגר [[לוד]] אחיסמך
*ר' דניאל עמאר-בני ברק.
*ר' יהונתן הלוי בייץ' [[כפר חב"ד]]
* בתו, מריישא (מירי) כפר חב"ד ב'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79210 הרב ליברוב חונך את אולפן ה'ראלי' החדש] {{וידאו}} {{אינפו}} ה' טבת [[תשע"ד]] (08.12.2013) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:ליברוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:שלוחים בבית חב"ד נתב"ג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]

יצחק גולדברג

2025-05-06T14:03:09Z

שניאור מרזל: שינוי העיסוק של יעקב גולדברג

{{דמות
|שם=הרב יצחק גולדברג
|תמונה= הרב יצחק גולדברג כינוס שלוחי קודש.jpg
|תיאור= [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
|תאריך לידה= [[ג' אייר]] [[תשי"א]]
|מקום לידה=ברינואה, [[צרפת]]
|מקום פעילות= [[מגדל העמק]] [[ארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים= חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
}}
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג בהתוועדות.jpg|ממוזער|הרב גולדברג בהתוועדות חסידית|270x270 פיקסלים]]
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר בהנהלה הרוחנית של [[מוסדות חב"ד במגדל העמק]], חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]], וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים]] (מגדל-אור) חב"ד במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה ע"פ הוראת הרבי עבר לגור במגדל העמק. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. וכחבר הנהלת [[מוסדות חב''ד מגדל העמק]].

לקראת שנת [[תשנ"ה]] כשהוחלט לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך הנסיעות לרבי לחודש תשרי. בהמשך השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שאורגנו בשנה זו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ואף בכינוסי [[אש"ל הכנסת אורחים]] שהתקיימו ב770 בחודש תשרי.

בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים למסיימי שיעור ג', בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]] על ידי תלמידים שסיימו שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. (הישיבה ב[[חדרה]] נסגרה כעבור שלוש שנים).

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - חבר בהנהלה הגשמית בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב יעקב קאפיל גולדברג - מחנך מסור במתיבתא לוד.
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] לחוזרים בתשובה.

;חתניו:
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר חיפה.
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים בני ברק]].

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25
*'''גוט יום טוב, חסידים!''', שבועון כפר חב"ד גליון 1902 עמוד 30

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_77.html נאום חוצב להבות: כל חסיד מאמין שהרבי יגאל אותנו • הרב יצחק גולדברג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/32082/ ריקוד יחי סוער של הרב גולדברג]''', {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/10FSTLdq74AVj7QonLhf_DQdbgg9mAvD7/view?usp=drivesdk קובץ גיליוני שיעורים מהרב יצחק גאלדבערג ה'תשפ"ד]'''

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

גבריאל מרזל

2025-05-06T12:19:18Z

שניאור מרזל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב גבריאל מרזל חשון תשפ''ה.jpg|ממוזער|הרב גבריאל מרזל. חשון תשפ"ה]]
[[קובץ:גבריאל מרזל.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גבריאל מרזל בראיון לCNN. תשס"ו]]
[[קובץ:קפלן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מעמד אמירת "לחיים" לרגל הרחבת בית הכנסת 'צמח צדק' בעיר העתיקה בצפת. (מימין לשמאל) הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב '''גבריאל מרזל''']]
הרב '''גבריאל מרזל''' הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] מנהל בית חב"ד בעיר העתיקה ב[[צפת]] ומנהל את [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]] ההיסטורי בצפת.

==תולדות חיים==
נולד לרב משה חיים מרזל{{הערה|היה מעסקני וועד ההצלה של ר' אליעזר סילבר בתקופת מלחמת העולם השנייה שבערוב ימיו התגורר בירושלים. נפטר בד' מנחם-אב תשע"ב.}}.

בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[צפת]] כחלק מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] כאשר חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] וכן לקו"ש ח"ג עם חתימת יד קדשו של הרבי.

התחתן עם רעייתו מרת שטערנה שרה בתו של הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] שהיה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]].

החל משנת [[תשל"ט]] משמש כמנהל וכגבאי בבית הכנסת העתיק וההסטורי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|צמח צדק]] בעיר העתיקה בצפת. הרב מרזל דאג לשיפוצו ולהרחבתו של בית הכנסת במהלך השנים, כאשר האחרון והמשמעותי שבהם היה בשנת [[תשס"ה]] עם הקמת קומה נוספת לבית הכנסת{{הערה|[https://col.org.il/news/20804 צפת: חנוכת בית כנסת 'צמח-צדק' והכנסת ספר תורה] באתר [[חב"ד און ליין]].}}.

בנוסף משמש הרב מרזל כמנהל בית חב"ד בעיר העתיקה בצפת. הבית חב"ד פועל בקרב התיירים הרבים הפוקדים את העיר וכן עם תושבי העיר העתיקה. מבנה הבית חב"ד ממוקם בסמטאות העיר העתיקה, ברחוב חתם סופר בצפת בסמיכות לבית הכנסת צמח צדק, הבית חב"ד מכיל גם חדרי לינה שנפקדים בעשרות תיירים יהודים מידי שבת.

הרב מרזל היה חבר ב[[מטה שלימות הארץ]] שבמהלך השנים עמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק מרזל]] - ראש כולל ורב מערכת הכשרות ברוסיה.
*בנו, הרב [[אפרים מרזל]] - רב בית כנסת חב"ד ב[[רמת אביב]] ג' ומרבני [[ישיבת חב"ד רמת אביב]].
*בנו, הרב [[שלום דובער מרזל]] - ראש ישיבת "תפארת מנחם" ירושלים.
*בנו, הרב שרגא מרזל - לוד.
*בנו, הרב מנחם מענדל מרזל- מגדל העמק.
*בנו, הרב אברהם אבא מרזל - שליח הרבי בהר חוצבים.
* בנו, הרב יחיאל מיכל מרזל - שליח הרבי בעיר טבריה.
*חתנו, הרב מנחם שניאור מידובניק - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] צפת.
*חתנו, הרב שמואל סלאווין- משגיח כשרות במלון צפת.
*חתנו, הרב מנחם מענדל פישר - שליח הרבי בשכונת רמת הדר החדשה, [[גבעת שמואל]].

הרב מרזל הוא בן דוד של ר' [[ברוך מרזל]] - איש היישוב היהודי בחברון ופעיל מרכזי בענייני שלימות הארץ.

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרזל, גבריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת מרזל]]