חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ניגון ארבע בבות

2025-11-18T05:49:26Z

שניאור ז.: השמטתי משפט שגוי

{{ניגון
|שם=ד' בבות
|תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]
|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]
|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]
}}
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[יידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.

לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם (בחסידות)|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.

ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].

==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].
*[[אותיות האל"ף בי"ת|אות]] מ[[שם הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].

{| class="wikitable" border="1"
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
|-
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו בעולם.
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}

==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.

בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].

קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.

כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.

==מסגולות הניגון==
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".

[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}.

כשחסיד שפעל ברוסיה ב[[הפצת היהדות]] ובסיוע ליהודי רוסיה ביקש מהרבי באמצעות סרטון שצולם על ידי הרב [[דובער ליווי]] והועבר לרבי ניגון אותו יוכל לנגן בעת שירצה להיכנס ל[[יחידות]] השיב הרבי (לאחר צפייה נוספת בקטע הוידאו ובכי) שינגן את ניגון ד' בבות. הרבי אף סיפר שכ[[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|שז"ר]] החל חייו המדיניים וחווה רגעים של ספקות, הסתגר בחדרו וניגן את הניגון וכך קיבל עצה והדרכה{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''נשמה חוזרת לעצמה''', 2124 עמוד 34 {{שבועון כפר חב"ד}} (תשפ"ה).}}.

הרבי הורה למוזיקאית ז'אן זיידל-רודולף שלא לערוך שינויים בניגון{{הערה|
https://anash.org/the-alter-rebbes-niggun-shouldnt-be-manipulated/ The Alter Rebbe’s Niggun {{אנש}}}}.

==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]]

==קישורים חיצונים==
===מידע===
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92].
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].
:{{ספרייה}}
*[[יקותיאל יהודה גנדל]], '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
===מדיה===
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{צליל}}
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-02-Niggun-4-Bavos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm 'ארבע בבות'] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"]{{צליל}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/c/c9/(א)_ד'_בבות.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/ד'_בבות.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{צליל}}
*[https://col.org.il/news/65501 מרטיט: "ארבע בבות" עם הרבי, י"ט כסלו תשד"מ ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]

{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[en:Arba Bavos]]

תומכי תמימים הוד השרון

2025-07-09T08:43:20Z

שניאור ז.: תיקון טעות

[[קובץ:תות"ל הוד השרון.jpeg|ממוזער|מבנה הישיבה]]
'''תומכי תמימים הוד השרון''', היא [[ישיבה קטנה]] חב"דית בעיר [[הוד השרון]], הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]].

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה תחת [[שליח]] [[הרבי]] לעיר הרב [[שמשון טל]] כישיבה חסידית במרכז הארץ לבחורים מצויינים בלימוד והנהגה המעוניינים לשקוד על התורה מתוך התקשרות איתנה לרבי וחיות מליאה ומיוחדת בענייני [[גאולה ומשיח]].

את תהליך הקמת הישיבה ליוו במשך זמן ארוך הרב [[ישראל וילישאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] מהנהלת [[ישיבה קטנה חח"ל צפת]] כך שהישיבה היא מעין סניף של ישיבת חח"ל מבחינת הצביון הרוחני והרמה החינוכית, בייתור הצורך בנסיעת התלמידים עד הצפון למשך שעות ארוכות.

ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ג]] פורסמה הקמת הישיבה ונפתח הרישום. ב[[כ"ח אדר]] נערכה אסיפה ו[[התוועדות]] יסוד{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי [[הרבי הריי"צ]], אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי-תמימים ליובאוויטש]], כינס [[הרבי הרש"ב]] את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}} של הנהלת הישיבה במעונו של ראש ישיבות חח"ל הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/916164/ התוועדות היסוד של הישיבה].}}.

ב[[חודש אלול]] תשפ"ד נפתחו הלימודים בישיבה.

הישיבה הוציאה לאור כבר בשנה הראשונה שלה קובץ הערות גדוש ומיוחד מאת תלמידי הישיבה, בו פורסם גם בפרסום ראשון מכתב של הרבי.

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה - הרב [[מנחם מענדל טל]].
* [[ר"מ]] ש"א - הרב [[יוסף יצחק אקסלרוד]].
* [[משפיע]] ש"א - הרב [[שלום דובער טל|שלום טל]].
*ר"מ ש"ב - הרב אליהו סילם.
*משפיע ש"ב - הרה"ת שניאור זלמן ניסילעוויטש.
*מג"ש בהלכה - הרב יוסף יצחק טורין.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/978553/ נחתם חוזה על קמפוס ענק למוסדות חב”ד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%B4%D7%9C%20%D7%94%D7%95%D7%93%20%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{הגאולה}}
*[https://www.hageula.com/news/chabad/26402.htm אדר בהוד השרון: התוועדות עם מיכאל וייגל] באתר {{הגאולה}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:הוד השרון]]

רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)

2025-04-30T18:29:21Z

שניאור ז.: טעיתי ושיניתי בחזרה, חשבתי שהכוונה היתה על הלידה, לא שמתי לבי לכך שמדובר על הברית

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי שמואל שניאורסון
|תמונה=תורת שמואל.jpg
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש
|תיאור=ספר המאמרים של אדמו"ר המהר"ש
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]
|מקום פטירה=ליובאוויטש
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|רבותיו=[[הצמח צדק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תורת שמואל]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. טבע את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].

==תולדות חיים==
===לידתו===

ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]].

הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.

===הברית===
ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.

בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.

במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".

בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}.

===נעוריו===
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה. ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.

בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה".
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.

בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].

[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.

בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]], [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.

===לימודי מלאכה===
הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].

כמו"כ הוא למד [[שחיטה]], ושחט מדי פעם{{הערה|1=ראה רשימות דברים (חיטריק) מדורו סיפור יד וכן מגדל עז ע׳ רטו}}.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות, אחד מהם נמצא ב[[החדר של הרבי|חדר של הרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/135617 הצצה מרתקת לחדר הרבי: השולחן שבנה אדמו"ר המהר"ש{{col}}]}}.

==חתונתו==
===נישואין ראשונים===
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

===נישואין שניים===
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].

החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}}. ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].

ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.

==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==

בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים.

בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.

בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.

בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.

בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.

==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.

נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

===עסקנות ציבורית לאחר קבלת הנשיאות===
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.

בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.

==תורתו==
אדמו"ר מהר"ש התבטא פעם על תורתו{{הערה|ליקוט סיפורים (פרלוב) עמ' רטז.}}: {{ציטוטון|מיינע חסידות דארף מען לערנען, ווי אַ תוספות אפשר ניט, ווייל תוספות איז דאך אַ ראשון, אבער וויא אַ מהרש"א א וודאי!}} [=את החסידות שלי צריכים ללמוד, אולי לא כמו שלומדים תוספות כי הרי הם ראשונים, אבל כמו מהרש"א בוודאי].

מאמרי החסידות של אדמו"ר המהר"ש נדפסו במהלך השנים.

אגרות קודש שכתב, נראה שרובם אבדו, ומן המעט נדפס כרך אחד של אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש.

===חזרה===
אדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרי חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. סגנון מאמריו ידועים כבהירים אבל עמוקים ביותר. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

====החוזרים====
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]].

==לכתחילה אריבער==
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}
[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}
{{ציטוט|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.

'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא}}

תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".

הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].

המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:אוהל המהר"ש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש]]}}
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]] (בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

בשואה האוהל נהרס והמציבות הופלו. כעבור שנים, הרב [[אבא דוד גורביץ]] הקים המציבות ובנה גדר סביבן. הרב [[דוד נחשון]] בנה אוהל חדש.

==צורת קלסתר פניו וציורו==
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]

בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה.{{הערה| התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539 .}}

בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מאדמו"ר המהר"ש.
{{הערה| תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}

לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' [[אברהם זלצמן]] שראה התמונה בביתו של [[הרבי הרש"ב|הרבי רש"ב]].
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של אדמו"ר מהר"ש היו כצורת פני אדמו"ר הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י"א תשרי תש"נ מדגיש הרבי שהדבר היה "לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים".}}.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד.}}

==ילדיו==
* הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].
*ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].
*ר' שניאור זלמן אהרון, - [[הרז"א]].
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].
*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]] מאת ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ' נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ' 55 - 56.}}.
*ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]].

==חלק מספריו==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
*[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]
*[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]
*[[ספר השיחות תורת שמואל - מלוקט]]

==ניגוניו==
*'''[[ניגון אשרי איש]]
*'''[[ניגון שובו שובו]]
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)
*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]'''

==ראו גם==
*[[ב' באייר#מנהגים]]

==לקריאה נוספת==
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 141, [[תשע"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
*'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9 תגית: הרבי המהר"ש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
* הרב [[שמעון וייצהנדלר]], '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך [[מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים]] גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז {{PDF|}}
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד}}
*הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/mahrash1/ כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד], באתר "עלי ספר"
* [https://chabad.info/magazine/250577/ חשיפה: החילוץ הדרמטי של נינת הרבי המהר"ש] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
*שניאור זלמן פרקש, [https://www.hageula.com/news/world/26066.htm תחקיר מרתק על הציור המשוער של הרבי מהר"ש נ"ע] {{הגאולה}} ט"ז חשון תשפ"ה, 17.11.2024

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]
[[קטגוריה:שוחטים]]

רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)

2025-04-30T18:21:55Z

שניאור ז.: טעות חמורה שכתבו שאדמו"ר המהר"ש נולד בתפארת שבנצח...

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי שמואל שניאורסון
|תמונה=תורת שמואל.jpg
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש
|תיאור=ספר המאמרים של אדמו"ר המהר"ש
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]
|מקום פטירה=ליובאוויטש
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|רבותיו=[[הצמח צדק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תורת שמואל]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. טבע את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].

==תולדות חיים==
===לידתו===

ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]].

הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.

===הברית===
ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.

בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.

במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".

בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבתפארת עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}.

===נעוריו===
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה. ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.

בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה".
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.

בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].

[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.

בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]], [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.

===לימודי מלאכה===
הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].

כמו"כ הוא למד [[שחיטה]], ושחט מדי פעם{{הערה|1=ראה רשימות דברים (חיטריק) מדורו סיפור יד וכן מגדל עז ע׳ רטו}}.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות, אחד מהם נמצא ב[[החדר של הרבי|חדר של הרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/135617 הצצה מרתקת לחדר הרבי: השולחן שבנה אדמו"ר המהר"ש{{col}}]}}.

==חתונתו==
===נישואין ראשונים===
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

===נישואין שניים===
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].

החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}}. ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].

ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.

==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==

בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים.

בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.

בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.

בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.

בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.

==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.

נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

===עסקנות ציבורית לאחר קבלת הנשיאות===
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.

בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.

==תורתו==
אדמו"ר מהר"ש התבטא פעם על תורתו{{הערה|ליקוט סיפורים (פרלוב) עמ' רטז.}}: {{ציטוטון|מיינע חסידות דארף מען לערנען, ווי אַ תוספות אפשר ניט, ווייל תוספות איז דאך אַ ראשון, אבער וויא אַ מהרש"א א וודאי!}} [=את החסידות שלי צריכים ללמוד, אולי לא כמו שלומדים תוספות כי הרי הם ראשונים, אבל כמו מהרש"א בוודאי].

מאמרי החסידות של אדמו"ר המהר"ש נדפסו במהלך השנים.

אגרות קודש שכתב, נראה שרובם אבדו, ומן המעט נדפס כרך אחד של אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש.

===חזרה===
אדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרי חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. סגנון מאמריו ידועים כבהירים אבל עמוקים ביותר. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

====החוזרים====
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]].

==לכתחילה אריבער==
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}
[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}
{{ציטוט|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.

'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא}}

תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".

הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].

המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:אוהל המהר"ש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש]]}}
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]] (בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

בשואה האוהל נהרס והמציבות הופלו. כעבור שנים, הרב [[אבא דוד גורביץ]] הקים המציבות ובנה גדר סביבן. הרב [[דוד נחשון]] בנה אוהל חדש.

==צורת קלסתר פניו וציורו==
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]

בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה.{{הערה| התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539 .}}

בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מאדמו"ר המהר"ש.
{{הערה| תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}

לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' [[אברהם זלצמן]] שראה התמונה בביתו של [[הרבי הרש"ב|הרבי רש"ב]].
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של אדמו"ר מהר"ש היו כצורת פני אדמו"ר הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י"א תשרי תש"נ מדגיש הרבי שהדבר היה "לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים".}}.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד.}}

==ילדיו==
* הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].
*ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].
*ר' שניאור זלמן אהרון, - [[הרז"א]].
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].
*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]] מאת ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ' נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ' 55 - 56.}}.
*ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]].

==חלק מספריו==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
*[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]
*[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]
*[[ספר השיחות תורת שמואל - מלוקט]]

==ניגוניו==
*'''[[ניגון אשרי איש]]
*'''[[ניגון שובו שובו]]
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)
*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]'''

==ראו גם==
*[[ב' באייר#מנהגים]]

==לקריאה נוספת==
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 141, [[תשע"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
*'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9 תגית: הרבי המהר"ש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
* הרב [[שמעון וייצהנדלר]], '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך [[מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים]] גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז {{PDF|}}
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד}}
*הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/mahrash1/ כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד], באתר "עלי ספר"
* [https://chabad.info/magazine/250577/ חשיפה: החילוץ הדרמטי של נינת הרבי המהר"ש] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
*שניאור זלמן פרקש, [https://www.hageula.com/news/world/26066.htm תחקיר מרתק על הציור המשוער של הרבי מהר"ש נ"ע] {{הגאולה}} ט"ז חשון תשפ"ה, 17.11.2024

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]
[[קטגוריה:שוחטים]]

י"א בניסן

2025-04-06T09:58:52Z

שניאור ז.: שגיאת כתיב

{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות{{הערה|סדר עולם רבא, פרק י"א.}}.
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*'''[[תר"י]] – נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].'''
*[[תש"ג]] – יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.
*[[תש"ז]] – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.
*[[תשכ"ב]] – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.
*תשכ"ב – הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.
*[[תשכ"ט]] – [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] – ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].
*[[תשל"ח]] – חנוכת בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)]], נשלחה הזמנה לרבי. הרבי שלח [[כתר של ספר תורה|כתר תורה]] ודולרים לממונים, ומברק מיוחד לחוגגים.
*[[תשמ"א]] – הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[תשמ"ב]] – הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
*[[תשמ"ד]] – אברכים [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חילקו]] בשם הרבי את ספר התניא מהדורת האלף, הכולל את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
*[[תשמ"ה]] – הפעם האחרונה לעת עתה שהרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] ביום זה. [[סיום הרמב"ם]] הראשון.
*[[תשמ"ו]] – [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].
*[[תשמ"ז]] – יצא לאור הכרך הראשון של [[אגרות-קודש]].
*[[תשמ"ט]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] ללא הודעה מוקדמת את קונטרס "אהבת ישראל" בצירוף דולר, לכאו"א שעבר את גיל הבר מצוה. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך לחלק לכל אחד שלושה שטרות דולר.
*[[תש"נ]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל"ח]] בביתו שברחוב בפרזידנט.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*'''[[תרס"ב]] – [[הרבי]] נולד ל[[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]] שבדרום [[אוקראינה]].'''
*[[תרפ"ד]] – הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח]]ו האישי של הרבי בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].
*[[תש"ט]] – ר' [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".
*[[תשכ"ט]] – הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*[[תשל"ד]] - נולד [[משה הורביץ]], הגבאי בבית הכנסת בית מנחם.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ד]] – [[התמים]] [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תש"ע]] – הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].

==ציון היום==
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.

בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].

החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).

החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].

לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}}. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].

לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/29.htm חלק מהברכות באתר ספריית ליובאוויטש]}}. הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] ו[[שבועון בית משיח]].

כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים מיוחדים]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה המנהג היה לקחת מנגינה קיימת של ניגון חב"די ולהתאים למילים, החל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).

כהכנה ליום זה מדפיסים [[קובץ י"א ניסן|קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות]] על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.

כמו"כ מידי שנה לציון היום - מתקיימת [[שיירת הטנקים]] ענקית - שעוברת ברחבי העיר ניו יורק.

==עניינו==
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:
{{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}

בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).

האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}.

ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו{{הערה|שם=כב שבט נב}}.
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}.

ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|שם=יא מז}}.
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}}. ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}.
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל{{הערה|שם=מט}}.

==לקריאה נוספת==
*'''כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26
*'''תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ITxiO5XiAxQuLbweW_DizP2bzfym48ro/view?usp=drive_link י"א ניסן תש"נ. הרב זלמן גורארי' מברך את הרבי לכבוד יום הולדתו.] ארכיון משיח
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {{PDF}} קישור שבור (כ"א אדר תשפ"ג)
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/13X2NagGxG2G76ENbmRUl9bvDJrnu17ph/view?usp=drivesdk בשמן קדשי משחתיו]''' - קובץ אודות י"א ניסן
* '''קובץ י"א ניסן: [https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/03/Master-114_Master-114.pdf שנת הקי"ד] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2016-13-22-56-Master-115-8v-NEW.pdf שנת הקט"ו] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/03-04-2017-00-28-15-Master-116.pdf שנת הקט"ז] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/23-03-2018-18-13-48-קובץ-יא-ניסן-שנת-הקיז.pdf שנת הקי"ז] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/09-04-2019-12-58-04-Kovetz-11-Nisan-118.pdf שנת הקי"ח] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-17-22-15-Kovetz-119.pdf שנת הקי"ט] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-17-17-06-Kovetz-11-Nissan-120.pdf שנת הק"כ]''' {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf שנת הקכ"א]''' {{PDF}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf כולו אורה]''', סקירת י"א ניסן במחיצת הרבי לאורך השנים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] {{PDF}}

{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"א|ניסן}}

[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

תומכי תמימים הוד השרון

2025-03-24T13:16:48Z

שניאור ז.: הוספת פרטים שנשמטו מעורך הערך

[[קובץ:תות"ל הוד השרון.jpeg|ממוזער|מבנה הישיבה]]
'''תומכי תמימים הוד השרון''', היא [[ישיבה קטנה]] חב"דית בעיר [[הוד השרון]], הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]].

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה תחת [[שליח]] [[הרבי]] לעיר הרב [[שמשון טל]] כישיבה חסידית במרכז הארץ לבחורים מצויינים בלימוד והנהגה המעוניינים לשקוד על התורה מתוך התקשרות איתנה לרבי וחיות מליאה ומיוחדת בענייני [[גאולה ומשיח]].

את תהליך הקמת הישיבה ליוו במשך זמן ארוך הרב [[ישראל וילישאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] מהנהלת [[ישיבה קטנה חח"ל צפת]] כך שהישיבה היא מעין סניף של ישיבת חח"ל מבחינת הצביון הרוחני והרמה החינוכית, בייתור הצורך בנסיעת התלמידים עד הצפון למשך שעות ארוכות.

ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ג]] פורסמה הקמת הישיבה ונפתח הרישום. ב[[כ"ח אדר]] נערכה אסיפה ו[[התוועדות]] יסוד{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי [[הרבי הריי"צ]], אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי-תמימים ליובאוויטש]], כינס [[הרבי הרש"ב]] את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}} של הנהלת הישיבה במעונו של ראש ישיבות חח"ל הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/916164/ התוועדות היסוד של הישיבה].}}.

ב[[חודש אלול]] תשפ"ד נפתחו הלימודים בישיבה.

הישיבה הוציאה לאור כבר בשנה הראשונה שלה קובץ הערות גדוש ומיוחד מאת תלמידי הישיבה, בו פורסם גם בפרסום ראשון מכתב של הרבי.

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה - הרב [[מנחם מענדל טל]].
* [[ר"מ]] ש"א - הרב [[יוסף יצחק אקסלרוד]].
* [[משפיע]] ש"א - הרב [[שלום דובער טל]].
*ר"מ לעיונא ש"ב - הרב אליהו סילם.
*משפיע ש"ב - הרה"ת שניאור זלמן ניסילעוויטש.
*מג"ש בהלכה - הרב יוסף יצחק טורין.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/978553/ נחתם חוזה על קמפוס ענק למוסדות חב”ד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%B4%D7%9C%20%D7%94%D7%95%D7%93%20%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{הגאולה}}
*[https://www.hageula.com/news/chabad/26402.htm אדר בהוד השרון: התוועדות עם מיכאל וייגל] באתר {{הגאולה}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:הוד השרון]]

שיחה:מנחם מענדל טל

2025-03-24T13:11:04Z

שניאור ז.: הוספתי תוכן

כמו עוד הרבה ערכים קטנים ועזובים העולים מזמן לזמן באתר, גם ערך זה קצרמר מדי ואינו ראוי להיות ערך. לא מכבד את האתר ולא את ראש הישיבה. אם העורך שליט"א יודע על פרטים נוספים שיוכלו להעשיר את המידע בערך זה ולעשותו יותר מכובד - כדאי להשאיר, אך באם לא - כדאי להשמיט, זה פשוט מגוחך.
ובלי קשר, יש הרבה טעויות טכניות בערך זה.
ואולי בכל זאת כן יש לקשר לאמור לעיל. וד"ל.

שיחה:מנחם מענדל טל

2025-03-24T13:07:27Z

שניאור ז.: יצירת דף עם התוכן "כמו עוד הרבה ערכים קטנים ועזובים העולים מזמן לזמן באתר, גם ערך זה קצרמר מדי ואינו ראוי להיות ערך. לא מכבד את האתר ולא את ראש הישיבה. אם העורך שליט"א יודע על פרטים נוספים שיוכלו להעשיר את המידע בערך זה ולעשותו יותר מכובד - כדאי להשאיר, אך באם לא - כדאי להשמיט,..."

הוד השרון

2025-03-24T12:59:22Z

שניאור ז.:

הוד השרון הוקמה על ידי איחודם של ארבעה יישובים: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר.

איחוד הישובים החל בשנת [[תשכ"ד]] והוכרזה כעיר בשנת [[תש"נ]].

העיר מונה כ- 60,000 תושבים.

מיקום העיר בשרון הדרומי, בשוליה הצפוניים של תל-אביב. הוד-השרון חולשת על צומת דרכים מרכזי, בסמוך לערים גדולות בגוש דן והשרון.

הוד-השרון היא העיר הכפרית הגדולה בארץ, צפיפות האוכלוסייה בהוד השרון היא הנמוכה ביותר בערי השרון.

== בית חב"ד ==
בעיר פועל הבית חב"ד בראשות הרב [[שמשון טל]].

שלוחים נוספים:

* הרב [[חיים דוד קורנט]]
* הרב [[מנחם מענדל טל]]
* הרב [[שלום דובער טל|שלום טל]]
* הרב מנחם מענדל גרוזמן.

== מוסדות חב"ד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים הוד השרון]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] נפתחה [[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבת חב"ד בעיר]] בראשות הרב מנחם מענדל טל.

כמו כן הקים הבית חב"ד מעונות יום.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F/ תגית:הוד השרון]''' {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}

[[קטגוריה:הוד השרון]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

הוד השרון

2025-03-24T12:57:28Z

שניאור ז.: /* בית חב"ד */

הוד השרון הוקמה על ידי איחודם של ארבעה יישובים: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר.

איחוד הישובים החל בשנת [[תשכ"ד]] והוכרזה כעיר בשנת [[תש"נ]].

העיר מונה כ- 60,000 תושבים.

מיקום העיר בשרון הדרומי, בשוליה הצפוניים של תל-אביב. הוד-השרון חולשת על צומת דרכים מרכזי, בסמוך לערים גדולות בגוש דן והשרון.

הוד-השרון היא העיר הכפרית הגדולה בארץ, צפיפות האוכלוסייה בהוד השרון היא הנמוכה ביותר בערי השרון.

== בית חב"ד ==
בעיר פועל הבית חב"ד בראשות הרב [[שמשון טל]].

שלוחים נוספים:

* הרב [[חיים דוד קורנט]]
* הרב [[מנחם מענדל טל]]
* הרב [[שלום טל]]
* הרב מנחם מענדל גרוזמן.

== מוסדות חב"ד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים הוד השרון]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] נפתחה [[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבת חב"ד בעיר]] בראשות הרב מנחם מענדל טל.

כמו כן הקים הבית חב"ד מעונות יום.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F/ תגית:הוד השרון]''' {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}

[[קטגוריה:הוד השרון]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

שיחה:ניגון טעמי הנגינה

2024-12-08T13:21:30Z

שניאור ז.:

מדוע לא כתבו אודות נגינת הטעמים של מגילת איכה. אמנם אין את זה בספר הניגונים, אבל למה בשביל זה יצא מהכלל?--[[משתמש:שניאור ז.|שניאור ז.]] - [[שיחת משתמש:שניאור ז.|שיחה]], 15:17, ז' בכסלו, ה'תשפ"ה 15:17, 8 בדצמבר 2024 (IST)

בכלל, יש להעיר לעורך שהתעסק בתחום וע"פ זה כתב את הערך - מדוע לא הובאו מקורות כמעט לכל מה שנכתב בערך, למעט מה שהובא בס' הצאצאים (אולי פספסתי עוד משהו)...
זה ענין בסיסי בעריכת ערך וראוי לתיקון מיידי בידי העורך שליט"א. בהצלחה--[[משתמש:שניאור ז.|שניאור ז.]] - [[שיחת משתמש:שניאור ז.|שיחה]], 15:21, ז' בכסלו, ה'תשפ"ה 15:21, 8 בדצמבר 2024 (IST)

שיחה:ניגון טעמי הנגינה

2024-12-08T13:17:06Z

שניאור ז.: יצירת דף עם התוכן "מדוע לא כתבו אודות נגינת הטעמים של מגילת איכה. אמנם אין את זה בספר הניגונים, אבל למה בשביל זה יצא מהכלל?--~~~~"

ניגון טעמי הנגינה

2024-12-08T13:15:11Z

שניאור ז.:

[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]]
ניגוני '''טעמי הקריאה''', הם ניגוני הטעמים בנוסח חב"ד, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. מופיעים כניגונים האחרונים בחלקו הראשון של ספר הניגונים (ניגונים קע"ב - קע"ה).

== טעמי המקרא ==
{{ערך מורחב|טעמי המקרא}}
'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.

נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.

== הניגונים ==

ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.

כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.
* טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
* טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
:# ההפטרה של "שובה ישראל".
:# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].
:# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).
* טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
* טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.

== קישורים חיצוניים ==
* '''ימי החול, שבת ויום טוב''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}
* '''הפטרה''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}
* '''ימים נוראים''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}
* '''מגילת אסתר''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}

{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שונים|טעמים]]

שיחה:התקווה

2024-12-03T23:06:17Z

שניאור ז.:

לא שייך לחב"דפדיה כלל בשום פנים ואופן ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:30 • ז' בתמוז ה'תש"ף
:מסכים ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|פארבריינגען]] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|קישור=חי וקיים|30px]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] 12:13, כ"ה באלול, ה'תשפ"א, '''[[ימות המשיח]]'''
::כמדומה, תגובה זאת נכתבה שהעך היה במצבו המביש, כעת שהערך כתוב וערוך כמו שצריך עם דעתו הברורה של הרבי, לא תהיה שום בעייה להעבירו למרחב הערכים. אין שום הבדל בינו לבין ערכים אחרים כגון מדינת ישראל, וכדומה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:34, 23 ביולי 2024 (IDT)

דבר ראשון, יש לציין שהערך אמנם הוגה מבחי' תוכן (יחסית וכדלקמן), אך עדיין עם הרבה שגיאות בכתיבה, מי שאחראי לכך - נא לתקן.
דבר שני, לא מובן מה הקטע לציין את הסיפור עם שולם פוזנר שאין לו שום מקור מיד אחרי שורת מראי מקומות ומענות מפורשים מהרבי שליט"א מהם ברור באופן חד משמעי עד כמה יש לרבי עגמ"נ מהשיר הזה, איזה ערך יש לסיפור הזה אחרי מה שנכתב קודם לו. זה רק גורם איזה כיוון מחשבה שכאילו יש לזה איזה מקום חיובי בהתייחסות של הרבי אף שאין לזה שום מקור, ואדרבא, כאמור כל המקורות אומרים להיפך...

שמשון טל

2024-11-10T15:10:08Z

שניאור ז.: כמה פרטים שגויים בתיאור משפחתו

[[קובץ:שמשון טל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שמשון טל]]
הרב '''שמשון טל''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[הוד השרון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[י"א מנחם אב]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב בנימין טל ולאמו מרת חווה.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

עוד קודם נישואיו עם רעייתו מרת גאולה, בתו של ר' [[אברהם יוסף גליס]], קבל את ברכת הרבי לצאת ל[[שליחות]] בעיר הוד השרון, ומיד עם חתונתם קבעו את מושבם בעיר שליחותם.

לצידו פועלים כיום גם חתנו הרב חיים דוד קורנט, בניו הרב מנחם מענדל טל והרב שלום טל, וכן הרב מנחם מענדל גרוזמן.
==ראו גם==
* [[תומכי תמימים הוד השרון]]

==משפחתו==
* בנו, הרב [[חיים טל]] - משלוחי הרבי ב[[בני ברק]], ר"מ בישיבת תות"ל ראשל"צ ומנהל [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|ארגון לכשיפוצו מעיינותיך]].
* חתנו, הרב חיים דוד קורנט - משלוחי הרבי בהוד השרון.
* בנו, הרב מנחם מענדל טל - משלוחי הרבי בהוד השרון וראש ישיבת תות"ל בעיר.
* בנו, הרב [[שלום דובער טל|שלום טל]] - משלוחי הרבי בהוד השרון ומשפיע ראשי בישיבת תות"ל בעיר.
* חתנו, הרב יוסף יצחק טורין, הוד השרון.
* חתנו, הרב יוסף יצחק הנדל (בן הרב [[שמואל הנדל]]), הוד השרון.

{{מיון רגיל:טל, שמשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת טל]]
[[קטגוריה:משפחת גליס]]

שיחה:שינון תניא בעל פה

2024-11-10T14:54:58Z

שניאור ז.: /* מקור מוטעה */ פסקה חדשה

==גוכי"ק==
לכאורה הכי מתאים להוסיף כאן את הגוכי"קים "הרי זה עשיר שהביא קרבן עני", וכן את הגוכי"ק אודות עצה למחשבות זרות. שניהם נדפסו למיטב זכרוני בספר 'מאוצר המלך' חלק א' (אם כי כעת אני לא מוצא את זה בספר המונח לפני...). אודה מראש למי שישלה את התמונות וישלב אותם בתוך הערך. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 07:36, 11 ביולי 2012 (IDT)
:למישהו יש את הגוכי"ק? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג • 20:01, 4 ביולי 2013 (UTC)

== מקור מוטעה ==

בתחילת הערך יחסית מופיע שהרבי הריי"צ השווה את שינון אותיות התניא ברחוב להתגלות ה' על הר סיני ובהע' מס' 1 מציינים כמקור לסה"ש תרח"צ ע' 251.
ויש להעיר: לכל לראש זה בע' 252. דבר נוסף והוא העיקר, כל מי שמעיין שם רואה שזה לא מה שכתוב, כ"א ש"משווה" את המחשבה (מען טראכט) ב(חומש ו)תניא בזמן ההליכה ברחוב להתגלות ה' על הר סיני.
זה נראה אמנם הבדל דק, אך ידוע עד כמה מדוייקים הם דברי רבותינו נשיאנו, ואין לזוז מהם כלל.
בבקשה מהעורכים לתקן. יחי המלך המשיח!--[[משתמש:שניאור ז.|שניאור ז.]] - [[שיחת משתמש:שניאור ז.|שיחה]], 16:54, ט' בחשוון, ה'תשפ"ה 16:54, 10 בנובמבר 2024 (IST)

שמשון טל

2024-09-01T05:50:42Z

שניאור ז.: הוספתי קישור לדף קיים בחב"דפדיה והוספתי חתן חדש שלא היה כתוב

[[קובץ:שמשון טל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שמשון טל]]
הרב '''שמשון טל''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[הוד השרון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[י"א מנחם אב]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב בנימין טל ולאמו מרת חווה.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

עוד קודם נישואיו עם רעייתו מרת גאולה, בתו של ר' [[אברהם יוסף גליס]], קבל את ברכת הרבי לצאת ל[[שליחות]] בעיר הוד השרון, ומיד עם חתונתם קבעו את מושבם בעיר שליחותם.

לצידו פועלים כיום גם חתנו הרב חיים דוד קורנט, בניו הרב מנחם מענדל טל והרב שלום טל והרב מנחם מענדל גרוזמן.
==ראו גם==
* [[תומכי תמימים הוד השרון]]

==משפחתו==
* בנו, הרב [[חיים טל]] - משלוחי הרבי ב[[בני ברק]], ר"מ בישיבת תות"ל ראשל"צ ומנהל [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|ארגון לכשיפוצו מעיינותיך]].
* חתנו, הרב חיים דוד קורנט - משלוחי הרבי בהוד השרון.
* בנו, הרב מנחם מענדל טל - משלוחי הרבי בהוד השרון וראש ישיבת תות"ל בעיר.
* בנו, הרב [[שלום דובער טל|שלום טל]] - משלוחי הרבי בהוד השרון ומשפיע ראשי בישיבת תות"ל בעיר.
* חתנו, הרב יוסף יצחק טורין, הוד השרון.
* חתנו, הרב יוסף יצחק הנדל, הוד השרון.

{{מיון רגיל:טל, שמשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת טל]]
[[קטגוריה:משפחת גליס]]

שיחה:מנחם מענדל פרידמן (צפת)

2024-09-01T05:36:39Z

שניאור ז.: יצירת דף עם התוכן "בעצם, לפי סיום התיאור של תולדות חייו - כיום לא ידוע בדיוק מה תפקידו של הרב פרידמן, אחר שכל תפקיד ההשגחה עבר במילואו לרב מאירי (שאגב, כבר לא רלוונטי)... בקיצור - חייב תיקון דחוף. לא יפה ולא נאה לפתוח ערך על בן אדם (בפרט כשהוא ערך 'קצרמר') ולהשאיר את הקורא עם פה פעו..."

בעצם, לפי סיום התיאור של תולדות חייו - כיום לא ידוע בדיוק מה תפקידו של הרב פרידמן, אחר שכל תפקיד ההשגחה עבר במילואו לרב מאירי (שאגב, כבר לא רלוונטי)...
בקיצור - חייב תיקון דחוף. לא יפה ולא נאה לפתוח ערך על בן אדם (בפרט כשהוא ערך 'קצרמר') ולהשאיר את הקורא עם פה פעור...

שיחה:שלום יעקב חזן

2024-05-01T19:07:17Z

שניאור ז.: יצירת דף עם התוכן "בתמונה השניה מלמעלה רואים את הרב גאלאמב וכתוב מתחת שזה הרב חזן. בגלל שהתמונה היא מזווית צ..."

בתמונה השניה מלמעלה רואים את הרב גאלאמב וכתוב מתחת שזה הרב חזן. בגלל שהתמונה היא מזווית צדדית אפשר קצת להתבלבל, בכ"ז מי שמכיר אותם טוב, בודאי ישים לב לחילוק הפשוט. אכן זו פדיחה שמן הראוי לתקנה מהר ככל הניתן. --[[משתמש:שניאור ז.|שניאור ז.]] - [[שיחת משתמש:שניאור ז.|שיחה]], 22:07, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 22:07, 1 במאי 2024 (IDT)