חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

זוסמן רבקין

2007-07-06T16:19:57Z

שניאור:

[[תמונה:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' זוסיק רבקין ברפת]]
ר' זוסמן (זוסיק) רבקין נולד בעיר גומל שבאוקראינה בשנת תרפ"ט להורים [[חסידי חב"ד]]. כשהגרמנים פלשו לרוסיה היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד טשקנט. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו לארץ בשנת תש"ט (1949) למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב"ד]], שאך זה הוקם.

לאחר חתונתו קיבל הוראה מהרבי לעסוק בחקלאות. ועל פי הוראה זו הקים רפת בכפר חב"ד, במשך השנים הפך להיות מסמלי הכפר הבולטים. ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות. בשנת תשל"ז נפטרה בתו הקטנה צביה ז"ל. בשנת תשנ"ג, לאחר 36 שנות נישואים, חלתה אשתו יהודית ונפטרה. שנתיים אחרי שהתאלמן נישא בנישואים שניים לתבלחט"א אוריאלה. זוסיק שימש בעבר במשך 22 שנה כרב"ש (רכז ביטחון שוטף) של הכפר ובשנות ה-‏50 שירת בצה"ל כמקלען פלוגתי במבצע קדש.

בכ' תמוז תשס"ז נפטר בבית הרפואה תל השומר. הותיר אחריו בנים ובנות: הגב' עדינה אלינסון, ר' יצחק ריבקין, ר' נפתלי ריבקין, והגב' רחל זבדי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ר]]

זוסמן רבקין

2007-07-06T16:19:12Z

שניאור:

[[תמונה:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' זוסיק רבקין ברפת]]
ר' זוסמן (זוסיק) רבקין נולד בעיר גומל שבאוקראינה בשנת תרפ"ט להורים [[חסידי חב"ד]]. כשהגרמנים פלשו לרוסיה היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד טשקנט. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו לארץ בשנת תש"ט (1949) למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב"ד]], שאך זה הוקם.

לאחר חתונתו קיבל הוראה מהרבי לעסוק בחקלאות. ועל פי הוראה זו הקים רפת בכפר חב"ד, במשך השנים הפך להיות מסמלי הכפר הבולטים. ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות. בשנת תשל"ז נפטרה בתו הקטנה צביה ז"ל. בשנת תשנ"ג, לאחר 36 שנות נישואים, חלתה אשתו יהודית ונפטרה. שנתיים אחרי שהתאלמן נישא בנישואים שניים לתבלחט"א אוריאלה. זוסיק שימש בעבר במשך 22 שנה כרב"ש (רכז ביטחון) של הכפר ובשנות ה-‏50 שירת בצה"ל כמקלען פלוגתי במבצע קדש.

בכ' תמוז תשס"ז נפטר בבית הרפואה תל השומר. הותיר אחריו בנים ובנות: הגב' עדינה אלינסון, ר' יצחק ריבקין, ר' נפתלי ריבקין, והגב' רחל זבדי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ר]]

זוסמן רבקין

2007-07-06T16:17:47Z

שניאור:

[[תמונה:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' זוסיק רבקין ברפת]]
ר' זוסמן (זוסיק) רבקין נולד בעיר גומל שבאוקראינה בשנת תרפ"ט להורים [[חסידי חב"ד]]. כשהגרמנים פלשו לרוסיה היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד טשקנט. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו לארץ בשנת תש"ט (1949) למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב"ד]], שאך זה הוקם.

לאחר חתונתו קיבל הוראה מהרבי לעסוק בחקלאות. ועל פי הוראה זו הקים רפת בכפר חב"ד, במשך השנים הפך להיות מסמלי הכפר הבולטים. ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות. בשנת תשל"ז נפטרה בתו הקטנה צביה ז"ל. בשנת תשנ"ג, לאחר 36 שנות נישואים, חלתה אשתו יהודית ונפטרה. שנתיים אחרי שהתאלמן נישא בנישואים שניים לתבלחט"א אוריאלה. זוסיק שימש בעבר במשך 22 שנה כרב"ש (רכז ביטחון) של הכפר ובשנות ה-‏50 שירת בצה"ל כמקלען פלוגתי במבצע קדש.

הותיר אחריו בנים ובנות: הגב' עדינה אלינסון, ר' יצחק ריבקין, ר' נפתלי ריבקין, והגב' רחל זבדי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ר]]

זוסמן רבקין

2007-07-06T16:17:08Z

שניאור:

[[תמונה:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' זוסיק רבקין ברפת]]
ר' זוסמן (זוסיק) רבקין נולד בעיר גומל שבאוקראינה בשנת תרפ"ט להורים [[חסידי חב"ד]]. כשהגרמנים פלשו לרוסיה היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד טשקנט. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו לארץ בשנת תש"ט (1949) למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב"ד]], שאך זה הוקם.

לאחר חתונתו קיבל הוראה מהרבי לעסוק בחקלאות. ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות. בשנת תשל"ז נפטרה בתו הקטנה צביה ז"ל. בשנת תשנ"ג, לאחר 36 שנות נישואים, חלתה אשתו יהודית ונפטרה. שנתיים אחרי שהתאלמן נישא בנישואים שניים לתבלחט"א אוריאלה. זוסיק שימש בעבר במשך 22 שנה כרב"ש (רכז ביטחון) של הכפר ובשנות ה-‏50 שירת בצה"ל כמקלען פלוגתי במבצע קדש.

הותיר אחריו בנים ובנות: הגב' עדינה אלינסון, ר' יצחק ריבקין, ר' נפתלי ריבקין, והגב' רחל זבדי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ר]]

זוסיק רבקין

2007-07-06T16:16:38Z

שניאור:

#REDIRECT [[זוסמן רבקין]]

קובץ:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg

2007-07-06T16:15:52Z

שניאור:

זוסמן רבקין

2007-07-06T16:15:34Z

שניאור:

[[תמונה:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' זוסיק רבקין ברפת]]
ר' זוסמן (זוסיק) רבקין נולד בעיר גומל שבאוקראינה בשנת תרפ"ט להורים [[חסידי חב"ד]]. כשהגרמנים פלשו לרוסיה היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד טשקנט. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו לארץ בשנת תש"ט (1949) למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב"ד]], שאך זה הוקם.

לאחר חתונתו קיבל הוראה מהרבי לעסוק בחקלאות. ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות. בשנת תשל"ז נפטרה בתו הקטנה צביה ז"ל. בשנת תשנ"ג, לאחר 36 שנות נישואים, חלתה אשתו יהודית ונפטרה. שנתיים אחרי שהתאלמן נישא בנישואים שניים לתבלחט"א אוריאלה. זוסיק שימש בעבר במשך 22 שנה כרב"ש (רכז ביטחון) של הכפר ובשנות ה-‏50 שירת בצה"ל כמקלען פלוגתי במבצע קדש.

הותיר אחריו בנים ובנות: הגב' עדינה אלינסון, ר' יצחק ריבקין, ר' נפתלי ריבקין, והגב' רחל זבדי.

והוא יגאלנו (פירושונים)

2007-07-06T16:08:35Z

שניאור:

#REDIRECT [[והוא יגאלנו (ספר)]]

והוא יגאלנו (ספר)

2007-07-06T16:07:53Z

שניאור:

בג' מנחם אב [[תשנ"ד]], חודש לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד| ג' תמוז]], יצא לאור הספר "והוא יגאלנו", שליבה וחיזק את האמונה של [[חסידים|חסידי חב"ד]] בדבריו של [[הרבי]] מלך המשיח לצד תמונות ממעגל השנה אצל הרבי, הופיעו בספר עשרות ציטטות משיחותיו של הרבי על ההנהגה הנדרשת מחסידים בזמן של ניסיון, כמו גם מענות קודש מהשנים האחרונות לעידוד פירסום זהות הגואל, וסדרת מאמרים בענייני [[גאולה ומשיח]] מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]].

לאחר זמן יצא אף במהדורה בשפה האנגלית.

==קישורים חיצוניים==

[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=646 מאמר אחד מתוך הספר]

[[קטגוריה: ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרים בשפות שונות]]

מעדנים מצויים כעפר

2007-07-03T16:02:30Z

שניאור: מעדנים מצויים כעפר הועבר לשם מעדנים מצויין כעפר

#REDIRECT [[מעדנים מצויין כעפר]]

וכל המעדנים מצויין כעפר

2007-07-03T16:02:30Z

שניאור: מעדנים מצויים כעפר הועבר לשם מעדנים מצויין כעפר

לעתיד לבא בזמן התגלות ה[[מלך המשיח]], יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות, ובלשון הרמב"ם: "הטובה תהא מושפעת הרבה", התגלות זאת מתבטאת במילים "'''מעדנים מצויים כעפר'''".

תוכנו של יעוד זה ב[[גאולה]], הוא כלשון הרמב"ם: "הטובה תהא מושפעת הרבה, וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם", כלומר שכל הטובה הגשמית תהיה בריבוי כדי שיוכלו עם ישראל ללמוד תורה ולעבוד את ה' מתוך מנוחת הנפש. [[הרבי מלך המשיח]] מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שה[[רוחניות]] תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם ב[[גשמיות]].

בגמרא במסכת כתובות נאמר: "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פרות", כלומר שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות יצמיחו פירות. ואף גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
בגמרא במסכת שבת נאמר: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי)", כלומר שלעתיד האדמה תוציא ריבוי דברים גשמיים לטובת האדם ולתועלתו.

[[קטגוריה: יעודי הגאולה]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2007-07-01T02:47:06Z

שניאור: /* פרוייקט הניגונים */

{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:38, 10 יוני 2007 (EDT)
==פינה חמה==
לכל המעונינים ניתן לפנות אלי בכל נושא שהוא, גם נושאים שלא קשורים כלל לויקיפדיה ואשתדל להיות לאחיעזר ואחסימך. למעוניינים בדיסקטיות ניתן להשאיר כתובת מייל ותענו בהקדם.
תודה רבה--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:56, 27 יוני 2007 (EDT)

== שבועות תשי"ב ==

עניתי לך בדף השיחה של הערך--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:03, 24 יוני 2007 (EDT)

== ביקורת ==

רצוי מאד לפני שאתה הופך מילה מסויימת לערך, לחשוב האם יהי'ה יום אחד ערך בשם כזה באנציקלופדי'ה חב"דית (למשל, מספר הניגון ב[[ספר הניגונים]], אין לו מקום כערך בפני עצמו). בנוסף לזה, ישנם הרבה מילים שאולי התוכן שלהם יהי'ה בע"ה ערך, אבל עם איות שונה. כמו למשל המילה "התוועדו", מובן שיש מקום לערך [[התוועדות]], אבל זה לא יהי'ה לעניין להפוך את המילה "התוועדו" לערך בפני עצמו. לכן, במקרה כזה, הכי נכון זה לכתוב את הפקודה הבאה: <nowiki>[[התוועדות|התוועדו]]</nowiki>, זה יוצר מציאות שבדף יראו את המילה "התוועדו" ובפועל הוא יפנה לערך "התוועדות".

המשך הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:13, 24 יוני 2007 (EDT)

:עניתי לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|דף השיחה שלי]]. בכלל, רצוי להמשיך דיון במקום בוא הוא נפתח. אם התחלנו דיון ב[[דף שיחה]] של ערך מסוים, רצוי להמשיך אותו שם. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:06, 24 יוני 2007 (EDT)
::שוב עניתי לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|דף השיחה שלי]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:21, 24 יוני 2007 (EDT)

== תודה על התיקון ==

תודה על הוספת ה"]]" בשיחת המשתמש שלי.
סוף סוף אני רואה שמישהו מבקר בדף שלי...
--[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:51, 24 יוני 2007 (EDT)

== הגבתי ==

במ"ש בדף השיחה ספרי רבו"נ.[[משתמש:בני|בני]]

== תוארי הרביים ==

עניתי לך בקיצור ב[[שיחת משתמש:chabadnik|דף השיחה שלי]], ובאריכות ונוגע לפועל יותר ב[[שיחת קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו]]. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:26, 27 יוני 2007 (EDT)

== דף שיחה: [[שיחה:הופ קוזק (ניגון)]] ==

עניתי לך שם. מחכה לתגובתך :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:46, 28 יוני 2007 (EDT)

== פרוייקט הניגונים ==

בקשר לפרוייקט הניגונים: אשמח מאוד אם תחסוך לי את העבודה לחפש כל הזמן איזה ניגון נוסף ולהוסיף בו קישור לשמיעת הניגון (שלדעתי לפחות זה פרט מאוד עיקרי בעריכה אינפופדית של ניגוני חב"ד - מכיוון שתיאור, מוצלח ככל שיהיה לא מתחרה בשמיעת הניגון עצמו...). תוכל בעצמך על כל ניגון להוסיף לינק לשמיעה מתוך מדור האדיו באתר. רוב הניגונים לכאורה מופיעים באתר חב"ד אינפו, ותוכל לראות בניגונים הקודמים איך בדיוק מוסיפים את הלינק לשמיעת הניגון--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 22:29, 30 יוני 2007 (EDT).

:תודה על הרעיון של הכנסת קישור לניגונים בחב"ד אינפו, בהחלט הרעיון עלה לי לראשונה כשראיתי שעשית זאת. התדברתי על זה עם אלחנן ושחתי לו שקודם אתעסק עם עריכת הניגונים ולאחמ"כ הוסיף לכל ניגון לינק חיצוני לשמעית הניגון + תמונה של תוי הניגון, ובאותה הזדמנות גם אעביר הגהה על התוכן והסיגנון.

:אגב אורחא: אין שם את כל הניגונים כ"א 171 ניגונים ראויים לשמיעה בהוצאת וולנר. כמובן שעד אז יש עוד כברת דרך. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:39, 30 יוני 2007 (EDT)

יש את ניגוני ההתוועדויות ועוד סדרות שונות (חסידים מנגנים, כלב וכדו')--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 22:47, 30 יוני 2007 (EDT)

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2007-07-01T02:37:39Z

שניאור:

*בט"ו [[תמוז]] בשנת [[תרפ"ז]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו ב[[לנינגרד]] לאחר ששוחרר בגלותו בקסטרמה.
* בי"ט [[תמוז]] בשנת [[תרי"ח]] נולד [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]].
* בכ"א [[תמוז]] בשנת [[תר"צ]] חזר [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ריגה]], זאת לאחר [[ט"ז מנחם אב תרפ"ט|ביקורו בארה"ב]] [[ב' מנחם אב תרפ"ט|ובארץ הקודש]].
* בי"ט [[תמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בבריתו של אברהם אבינו.

<noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2007-07-01T02:36:10Z

שניאור:

* ב[[ט"ו תמוז]] בשנת תרפ"ז הגיע אדמו"ר הריי"צ לביתו בלנינגרד לאחר ששוחרר בגלותו בקסטרמה.
* בי"ט תמוז בשנת תרי"ח נולד רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש) לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה.
* בכ"א תמוז בשנת תר"צ חזר אדמו"ר הריי"צ לריגה, זאת לאחר ביקורו בארה"ב ובארץ הקודש.
* בי"ט תמוז בשנת תר"מ הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו.

<noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

כ"א תמוז תר"צ

2007-07-01T02:35:46Z

שניאור:

בכ"א [[תמוז]] בשנת [[תר"צ]] חזר [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ריגה]], זאת לאחר [[ט"ז מנחם אב תרפ"ט|ביקורו בארה"ב]] [[ב' מנחם אב תרפ"ט|ובארץ הקודש]].

[[קטגוריה:ימי חב"ד|י כא]]

משתמש:חיים נהר

2007-07-01T02:29:39Z

שניאור:

ב"ה

אני מסתתר מאחורי שמי '''חיים נהר'''. הצטרפתי ל[[אינפופדיה]] ביום בו עלה לרשת, לאחר יום-יומיים התחלתי לתרום לו באופן מאסיבי. הפרויקט בו אני עוסק כרגע הוא, עריכת ניגוני חב"ד באופן אינפופדי המאפשר לכל מתעניין להגיע לאינפורמציה תמציתית ומלאה על ניגוני חב"ד בכלל ועל כל ניגון בפרט. כרגע ההשקעה היא בעיקר על פרטי כל ניגון וניגון כשבהמשך נשקיע גם בהסברה כללית על מהות ניגוני חב"ד, סוגי הניגונים, היסטוריית ניגוני חב"ד ועוד..

תחביב נוסף - ללמד את האינפופדים החדשים (יחסית) את האל"ף תוך-כדי שאני לומד ומתלמד על הבי"ת בכל הקשור לבירוקרטיה המקומית ולפסיכולוגה שמאחוריה.

ניתן לפנות אלי בכל נושא ועניין. בעזרת-השם אף אשתדל לענות בזמני הפנוי.

בקשר לפרוייקט הניגונים: אשמח מאוד אם תחסוך לי את העבודה לחפש כל הזמן איזה ניגון נוסף ולהוסיף בו קישור לשמיעת הניגון (שלדעתי לפחות זה פרט מאוד עיקרי בעריכה אינפופדית של ניגוני חב"ד - מכיוון שתיאור, מוצלח ככל שיהיה לא מתחרה בשמיעת הניגון עצמו...). תוכל בעצמך על כל ניגון להוסיף לינק לשמיעה מתוך מדור האדיו באתר. רוב הניגונים לכאורה מופיעים באתר חב"ד אינפו, ותוכל לראות בניגונים הקודמים איך בדיוק מוסיפים את הלינק לשמיעת הניגון--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 22:29, 30 יוני 2007 (EDT).

מנחם מענדל הורנשטיין

2007-06-29T17:08:53Z

שניאור: /* פטירתו */

הרה"ח ר' מנחם מענדל הורנשטיין היה בנם של [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]] ושל הרה"ח ר' [[משה הורנשטיין]].

==חתונתו==

ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]].

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאמר]] חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות '[[השבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.

==פטירתו==

כשיצא כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] מ[[פולין]] רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והם היו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר.

מאוחר יותר התעכבה יציאתם בגלל מחלתו של אבין הרה"ח ר' משה הכהן הורנשטיין, שהיה מרותק למיטתו עד להסתלקותו בחודש [[אדר]] [[תש"א]], והרה"ח ר' מנחם מענדל שטיפל בו א רצה להשאיר אותו לבד. לאחר הסתלקות רבי משה, בחודש אדר תש"א, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.

ב[[כ"ה חשוון תש"ג]] הובל הרב מנחם מענדל הורנשטיין לכבשונות בטרבלינקה.

כותב [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] ([[מאמר|מאמרי]] כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – [[תשי"א]]):
"- ...על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי' שהיה במחנה טרעבלינקע, נמצא שם – בשנת [[תש"ב]] – ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מענדל הכהן... ב[[כ"ה חשוון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרמ"מ בבאראק, ואלו שעבדו עמו ספרו לו אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים על מנת להובילם להכבשונות..."

[[קטגוריה:בית רבי|מ]]

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

2007-06-29T17:07:32Z

שניאור:

[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע"ה שניאורסון]]

הרבנית חיה מושקא נולדה ביום שבת קודש [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיא מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]].

ב[[ג' כסלו תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נישאה הרבנית לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.

אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש.

השושבינים היו: אדמו"ר הריי"צ ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרה [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)]] ורעייתו [[הרבנית חיא מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – [[כ' ניסן תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).

לאחר מאמצים והשתדלויות רבות עלו הרבי והרבנית לספינה שהפליגה לפורטוגל משם הבריחו את הגבול והגיעו לברצלונה (ספרד).

ב[[כ"ח סיון תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.

הרבנית הצטיינה בלמדנות מופלגת, נודעה בפיקחותה ובהנהגתה המלכותית מתוך ענווה רבה, הקפידה להדליק את נרות השבת כאשר הינה לבד בחדר ומאוד עודדה את לימוד שפת האידיש.

==הסתלקותה==

ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]].

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה"ק בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2007-06-29T17:06:04Z

שניאור:

{{בקשת ערך}}
[[קטגוריה:אינפופדיה עזרה|ג]]



עצה טובה: אתם לא חייבים להשאיר את כל הערכים פתוחים לעריכה, כדי שלא כל אחד יחליט שהוא משנה את הערך "אדמו"ר שליט"א" וכדומה. גם בויקיפדיה לא כל ערך פתוח, רק ערכים חסרים. לדוגמא, הערך "מלך המשיח" חסום שם כי הרבה ניסו לשנותו באופנים שונים ומשונים

* [[מוח שליט על הלב]]

* [[סדר השתלשלות]]

* [[כינוס השלוחים]]

* [[כולל צמח צדק]]

* [[חת"ת]]

* [[שלמות הארץ]]

* [[חסיד]]

* [[הסתלקות]]

* [[התנגדות לחסידות]]

* [[התייחסויות מיוחדות מהרבי]]

* [[ספר הניגונים]]

דבר מלכות לנוער (ספר)

2007-06-29T17:02:22Z

שניאור:

[[תמונה:דבר מלכות לנוער.jpg|left|thumb|250px|בתמונה הספר הראשון בסדרה]]
'''דבר מלכות לנוער''' הינה סדרת ספרים אשר מביאים את ה[[דבר מלכות]] בשפה פשוטה ונהירה לבני הנוער. הסדרה החלה כעלון שבועי לילדי אנ"ש ולאחר שהעלון 'כבש' את הלבבות ונוסדו עשרות שיעורים ב'דבר מלכות' לילדים החליטו המפיקים להוציא את העלון בסדרת ספרים.

בספר נוסף מדור מיוחד המרכז את הימים שמהווים ציוני דרך לאירועים מיוחדים בשנים [[תשנ"א]] ו[[תשנ"ב]] אשר הם ציוני דרך בתהליך ה[[גאולה]].

הספר נכתב על ידי הת' שלום בער וולף ונערך על ידי הגב' מירי לוין, נוקד והוגה על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומחנכים.

הספר יוצא על ידי תנועת הנוער [[צבאות השם]] באה"ק בראשות הרב [[דוד נחשון]].

הכרך הראשון בסדרה יצא לאור בסיוע [['קרן דור דעה']] שעל ידי [['מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]' בראשות הרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]].

מטרת המוציאים לאור היא שסדרה זו תהווה מנוף להחדרת שיחותיו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ובפרט בעניני גאולה ומשיח בקרב חיילי [[צבאות השם]] ויחיש את התגלותו המלאה של הרבי שליט"א בפועל ממש.

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T16:53:11Z

שניאור: /* ניגוניו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==ניגוניו:==
*[[אנעים זמירות]]
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[אתה בחרתנו]]
*[[דרכך אלוקינו]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[הוא אלוקינו]]
*[[והיא שעמדה]]
*[[כי אנו עמך]]
*[[כי אנו עמך (2)]]
*[[סטאוו יא פיטו]]
*[[צמאה לך נפשי]]
*[[צמאה לך נפשי (2)]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[שאמיל]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T16:52:15Z

שניאור: /* ניגוניו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==ניגוניו:==
[[אנעים זמירות]]

[[אסדר לסעודתא]]

[[אתה בחרתנו]]

[[דרכך אלוקינו]]

[[האדרת והאמונה]]

[[הוא אלוקינו]]

[[והיא שעמדה]]

[[כי אנו עמך]]

[[כי אנו עמך (2)]]

[[סטאוו יא פיטו]]

[[צמאה לך נפשי]]

[[צמאה לך נפשי (2)]]

[[רחמנא דעני]]

[[שאמיל]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T16:51:46Z

שניאור: /* ניגוניו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==ניגוניו:==
[[אנעים זמירות]]
[[אסדר לסעודתא]]
[[אתה בחרתנו]]

[[דרכך אלוקינו]]
[[האדרת והאמונה]]
[[הוא אלוקינו]]
[[והיא שעמדה]]
[[כי אנו עמך]]
[[כי אנו עמך (2)]]
[[סטאוו יא פיטו]]
[[צמאה לך נפשי]]
[[צמאה לך נפשי (2)]]
[[רחמנא דעני]]
[[שאמיל]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T16:51:27Z

שניאור: /* ניגוניו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==ניגוניו:==
[[אנעים זמירות]]
[[אסדר לסעודתא]]
[[אתה בחרתנו]]
[[דרכך אלוקינו]]
[[האדרת והאמונה]]
[[הוא אלוקינו]]
[[והיא שעמדה]]
[[כי אנו עמך]]
[[כי אנו עמך (2)]]
[[סטאוו יא פיטו]]
[[צמאה לך נפשי]]
[[צמאה לך נפשי (2)]]
[[רחמנא דעני]]
[[שאמיל]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T16:51:00Z

שניאור: /* ניגוניו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==ניגוניו:==
[[אנעים זמירות]]

[[אסדר לסעודתא]]

[[אתה בחרתנו]]

[[דרכך אלוקינו]]

[[האדרת והאמונה]]

[[הוא אלוקינו]]

[[והיא שעמדה]]

[[כי אנו עמך]]

[[כי אנו עמך (2)]]

[[סטאוו יא פיטו]]

[[צמאה לך נפשי]]

[[צמאה לך נפשי (2)]]

[[רחמנא דעני]]
[[שאמיל]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T16:50:25Z

שניאור:

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==ניגוניו:==
[[אנעים זמירות]]
[[אסדר לסעודתא]]
[[אתה בחרתנו]]
[[דרכך אלוקינו]]
[[האדרת והאמונה]]
[[הוא אלוקינו]]
[[והיא שעמדה]]
[[כי אנו עמך]]
[[כי אנו עמך (2)]]
[[סטאוו יא פיטו]]
[[צמאה לך נפשי]]
[[צמאה לך נפשי (2)]]
[[רחמנא דעני]]
[[שאמיל]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

תומכי תמימים דעת

2007-06-29T16:43:51Z

שניאור:

[[תמונה:דעת.jpg|left|thumb|280px|[[תמימים]] לומדים בישיבת דעת]]
בסביבות שנת [[תש"ס]] החליט הרב [[יצחק ערד]] מ[[רחובות]] להקים ישיבה [[בעל תשובה|לבעלי תשובה]] במסגרת פעילות ארגון ‘דעת’, אותו הקים בשנת תנש"א בברכת [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]].

מתשובות שקיבל הרב ערד מהרבי באמצעות [[אגרות קודש]] הבין כי הישיבה צריכה להיות במקום בו מסתובבים הרבה יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות. הישיבה הוקמה במרכז איזור הבילוי של רחובות, על הרחוב הראשי רחוב הרצל, ונגישה לכל עובר ושב ברחוב.

ביום ט”ו אב תש”ס נפתחה במקום הישיבה.

==מסגרת הישיבה==

ישיבת ‘דעת’ היא ישיבה לכל דבר ועניין. כיום כוללת הישיבה כ-‏35 תלמידים, מלבד קבוצת השלוחים המונה שמונה בחורים. בישיבה מתקיימים לימודים וסדרים רגילים כבכל ישיבה חסידית אחרת - חסידות בוקר, נגלה, תפילות, לימודי סמיכה וכו’. הדבר המייחד ישיבה זו מכל ישיבה אחרת, הוא שגם במסגרת הישיבתית הרגילה -היא מקרבת אנשים לתורה ומצוות.

==מערכת שיעורי תורה==

חוץ מן הפעילות הרגילה של הישיבה, ישנן גם פעולות נוספות המתקיימות בישיבה. אחת הפעולות היא מערכת שיעורי תורה: שיעורים אלה הנם שיעורים קבועים הנמסרים בעיקר ע”י הרב ערד.

שיעורים אלו פותחים בפני המשתתפים צוהר לעולמה המופלא של התורה כפי שהיא מוארת באור החסידות, ומעוררים רצון לברר עוד ועוד.

==התוועדות ברחובה של עיר==

פעילות נוספת המהווה את אמצעי הקשר הגדול ביותר עם הנוער, היא ההתוועדות המתקיימת בכל ליל שישי.

התלמידים יושבים ומתוועדים בינם לבין עצמם, ובינם לבין הצעירים האורחים במשך הלילה. אחרי כוסית ‘[[לחיים]]’ קטנה נפתחים הלבבות והסיפורים ‘נשפכים’ החוצה. [[התוועדות]] זו כבר הפכה לשם דבר בקרב הנוער הרחובותי והמשתתפים הולכים ומתרבים משבוע לשבוע. בשנים קודמות הורידו התלמידים את השולחנות לרחוב, שם קיימו התוועדות רבתי, שמחה וחסידית.

==פעילות עם הישיבה התיכונית==

תחום פעילות נוסף של הישיבה הוא פעילות ייחודית עם תלמידי הישיבה התיכונית הוותיקה ‘ישיבת הדרום’. היוזמה לפעילות הגיעה מצד ראש ישיבת הדרום הרב ראובן פרינס, ידיד אישי של משפחת ערד המנהלת את הישיבה. הוא פנה אל הרב יצחק ערד וביקשו כי הישיבה תערוך הכרה בין התלמידים לתורת החסידות, דבר שיחזק מאוד את חייהם הרוחניים. המתכונת שנקבעה היתה שבכל שבוע תגיעה כיתה אחת מהישיבה התיכונית אל בנין הישיבה למשך כשעתיים, שם יקיימו עמם את הפעילות.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בישראל|ר]]

קובץ:יעקב לנדאPictureFileName.jpg

2007-06-29T16:41:00Z

שניאור:

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T01:31:41Z

שניאור: /* מספריו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==מספריו:==
* [[לוח היום יום]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[אגרות קודש]]
* [[לקוטי שיחות]]
* [[ספר מאמרים]]
* [[תורת מנחם התוועדויות]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]]
* [[הדרנים של הש"ס]]
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
* [[דרושי חתונה]]
* [[דרושים לפרקי אבות]]
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

התוועדויות (ספר)

2007-06-29T01:29:12Z

שניאור: התוועדויות (ספר) הועבר לשם תורת מנחם התוועדויות

#REDIRECT [[תורת מנחם התוועדויות]]

תורת מנחם התוועדויות

2007-06-29T01:29:12Z

שניאור: התוועדויות (ספר) הועבר לשם תורת מנחם התוועדויות

סדרת ההתוועדויות כוללת שיחות שנאמרו בין השנים תשמ"ב – תשנ"ב, והודפסו על ידי "ועד הנחות בלה"ק". בשונה משאר הסדרות, השיחות בסדרה זו מופיעות על-פי סדר אמירתם.

השיחות שבסדרה נאמרו בהזדמנויות שונות ונרשמו על ידי השומעים. רובם לא עברו את הגהת הרבי, לפני הופעתם בדפוס, והם על אחריות השומעים בלבד. שיחות המופיעות בסדרה והוגהו על ידי הרבי – צוינו בהתאם.

במקביל לשיחות, נוספו גם פרסומים שונים שהופיעו בסמיכות לזמן אמירת השיחה. בתחילת כל כרך, מופיע מפתח מפורט על כל הנושאים המדוברים.

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ה]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T01:28:13Z

שניאור: /* מספריו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==מספריו:==

* [[אגרות קודש]].
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]].
* [[הדרנים של הש"ס]].
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]].
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם.
* [[לוח היום יום]].
* [[לקוטי שיחות]].
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[ספר מאמרים]].
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
* [[תורת מנחם התוועדויות]], דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבות.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2007-06-29T01:27:43Z

שניאור: /* מספריו: */

[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי|אחר=רבי מנחם מענדל שניאורסון - הנשיא השלישי|ראו=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון, הנשיא השביעי, ([[דור שישי]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]].

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

==שנות צעירות==

בשנת [[תרע"ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת [[תרפ"ב]] מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת [[תרפ"ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

משנת [[תרפ"ד]] - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - [[אדמו"ר הרש"ב]]).

בחודש תשרי [[תרפ"ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת [[תרפ"ט]] - 1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

==נישואין==

ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

== בברלין ==

משנת [[תרפ"ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]].

== בפאריז ==

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

== עזיבת אירופה ==

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

=== בווישי ===

מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

=== בניס (ניצה) ===

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

=== קבלת הויזה לארה"ב ===

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.
ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

===ההפלגה לארצות הברית===

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

==הגעתם לארצות הברית==

ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

==שנים ראשונות בארצות הברית==

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"י]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

[[תש"י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

==קבלת הנשיאות==
[[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]

מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשי"ב]] - [[תש"כ]]==

'''[[תשי"ב]]''' - 1952.

*מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]] ת"ו.

*מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.

*מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.

*מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.

* מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

* מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.

* מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.

* מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.

'''[[תשי"ג]]''' - 1953.

* מיסד [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.

* מחדש את המנהג לעשות "[[חלוקת הש"ס]]" בי"ט כסלו.

'''[[תשי"ד]]''' - 1954.

* מעורר אודות "[[מבצע ארבעת המינים]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל.

* מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.

* מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]].

* מייסד את קופת "[[קרן השנה]]".

* מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.

'''[[תשט"ו]]''' - 1955.

* מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה.

* מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.

* מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.

* יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.

* מייסד את [[קופת קרן תורה]].

'''[[תשט"ז]]''' - 1956.

*מייסד ישיבת "[[אהלי תורה]]". מייסד ארגון "[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה.

מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית.

'''[[תשי"ז]]''' - 1957.

*מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.

'''[[תשי"ח]]''' - 1958.

*מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצת]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.

'''[[תשי"ט]]''' - 1959.

*מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.

*מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.

'''[[תש"כ]]''' - 1960.

*מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.

*בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו.

*מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.

==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ"א]] - [[תש"ל]]==

'''[[תשכ"א]]''' - 1961.

*הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.

'''[[תשכ"ב]]''' - 1962.

*מייסד "[[כולל לאברכים]]".

*מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב).

*מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.

*מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!

'''[[תשכ"ד]]''' - 1963.

*מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.

*עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.

*מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.

'''[[תשכ"ה]]''' - 1965.

* סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.

*מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]].

'''[[תשכ"ו]]''' - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

* מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.

'''[[תשכ"ז]]''' - 1967.

* מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]].

*מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו

* בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.

*קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.

*פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).

'''[[תשכ"ח]]''' - 1968.

*מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושלים]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות.

*מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.

'''[[תשכ"ט]]''' - 1969.

*מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה

* מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.

* מייסד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].

'''[[תש"ל]]''' - 1970.

*מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]].

*מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".

==מפעולותיו בין השנים: [[תשל"א]] - [[תשל"ט]]==

'''[[תשל"א]]''' - 1971.

*יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.

*מייסד בדרום-אפריקה, סניף "ה[[מרכז לענייני חינוך]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.

'''[[תשל"ב]]''' - 1972.

*מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט.

*מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה.

*מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]].

*מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.

*יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.

'''[[תשל"ג]]''' - 1973.

*מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "[[בית מלא ספרים]]".

*מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.

*בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".

*מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.

*מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].

'''[[תשל"ד]]''' - 1974.

*מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.

*מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".

*מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.

*מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.

*מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[טנק מבצעים|טנקים]]".

'''[[תשל"ה]]''' - 1975.

*פותח בתעמולה אודות המבצעים: "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

'''[[תשל"ו]]''' - 1977.

*מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.

*שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת.

*מכריז על שנה זו "כ[[שנת החינוך]]".

*מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.

*מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"[[מבצעים]]".

*מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט.

*מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.

*מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]].

*מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.

'''[[תשל"ז]]''' - 1977.

*מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]

* מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה.

*מעורר לחדש את עניין ה"[[משפיע|משפיעים]]" לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.

'''[[תשל"ח]]''' - 1978.

*מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.

*מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".

*מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה.

*שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.

*הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.

'''[[תשל"ט]]''' - 1979.

*מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".

*עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.

*מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תש"מ]] - [[תשמ"ד]]==

'''[[תש"מ]]''' - 1980.

*מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

*מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.

*מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל

* מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"

* יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"

* יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).

'''[[תשמ"א]]''' - 1981.

*מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.

* פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]").

* מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]].

* מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

* מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]].

* מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול", קנדה]].

* מסדר "סדר [[ברכת החמה]] – ע"פ מנהג חב"ד".

* יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"ק.

* מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.

* מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.

'''[[תשמ"ב]]''' - 1982.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.

*יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').

* מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "[[תומכי תמימים]]" ובני ביתם, וכן להנהלת "[[בית רבקה]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.

* מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"[[הפצת המעינות חוצה]]" וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאה"ק.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.

'''[[תשמ"ג]]''' - 1983.

*ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.

* יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]].

* מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.

'''[[תשד"מ]]''' - 1984.

* פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.

* מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.

* מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב"יוהנסבורג]]" דרום אפריקה.

* הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).

* מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.

* הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.

* מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ"ה]] - [[תשמ"ט]]==

'''[[תשמ"ה]]''' - 1985.

*מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]".

* מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.

* מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.

* קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]".

* מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].

* מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.

'''[[תשמ"ו]]''' - 1986.

*מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

* מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

* מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

* מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל.

* מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

* מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

* מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.

* מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

'''[[תשמ"ז]]''' - 1987.

* מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.

* מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.

* פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".

* מעורר ע"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.

* מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.

* מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.

* ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".

'''[[תשמ"ח]]''' - 1988.

* מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *

* מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.

* מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.

* מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.

* מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.

* מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]).

*במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".

*ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך.

*ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

* מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.

* מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות התורה.

* יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.

* מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.

* מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.

* מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.

* מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי.

* מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.

* מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).

* יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

* מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.

* מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.

* נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]].

* מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".

* מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו).

* מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.

* מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]].

'''[[תשמ"ט]]''' - 1989.

* מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".

* מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).

* מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת.

* מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם.

* מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]).

* מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום.

* מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת).

* מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".

*בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.

* מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]].

* מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.

* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג.

* מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג".

* מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.

*בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).

==מפעולותיו משנת [[תש"נ]]==

'''[[תש"נ]]''' - 1990.

* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.

* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).

* מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה.

* מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.

* מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]].

* מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]".

* מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.

* ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]].

* ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ"ז]].

* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]].

* מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".

* מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.

* מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

*בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".

* מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]].

* מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).

* כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.

* מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".

* מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).

* מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

* מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].

* יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.

* מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.

* מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תר"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".

* מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]].

* בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ

* קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

'''[[תנש"א]]''' - 1991.

*מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.

* מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").

*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.

*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.

*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

* מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.

*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.

* מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.

* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.

* בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

* מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.

* מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

* מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.

* מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידות.

'''[[תשנ"ב]]''' - 1992.

*מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.

* לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.

* לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".

* מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות.

* מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

* [[כ' חשוון תרכ"א|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].

* בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע).

* מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.

*בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה.

* מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.

* בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").

* מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.

* בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]].

* ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה.

* מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה.

* מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]".

* מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]".

* מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".

* מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש.

* מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

*ב[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"ב]] התרחש אירוע בריאותי עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] "אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם".

'''[[תשנ"ג]]''' - 1993.

*ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט"א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

'''[[תשנ"ד]]''' - 1994.

* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

==משפחתו==

*אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]
*אמו: [[הרבנית חנה]]
*רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]
*אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]

==מספריו:==

* [[אגרות קודש]].
* [[ביאורים לפירוש רש"י]]
* [[ביאורים לפרקי אבות]].
* [[הדרנים של הש"ס]].
* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]].
* [[התווועדויות (ספר)]]
* [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)]]
* כללי רש"י, הרמב"ם.
* [[לוח היום יום]].
* [[לקוטי שיחות]].
* [[מגילת אסתר עם ביאורים]].
* [[ספר מאמרים]].
* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
* שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
* [[תורת מנחם התוועדויות]], דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבות.

{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]

קעמפ מחנה משיח (תשרי)

2007-06-27T03:12:25Z

שניאור: /* היוזמה וההתפתחות */

קעמפ "מחנה משיח" הינו מסגרת של קעמפ לחיילי [[צבאות השם]] הבאים לשהות בחודש [[תשרי]] במחיצת [[הרבי]] ב[[בית חיינו]] [[770]].

==היוזמה וההתפתחות==

התנופה האדירה שהחלה בשנים האחרונות לנסיעה לרבי לחודש החגים לא פסחה גם על חיילי [[צבאות השם]]. מספר הורים שחפצו שילדיהם ישהו במשך החגים אצל הרבי, אך מצד שני היה קשה להם לשלוח את הילד ללא אחריות ופיקוח, תפסו יוזמה ודאגו למספר מדריכים שירכזו את הילדים וידאגו להם למקום שינה מסודר, ולשאר צרכיהם. קבוצת הילדים מנתה אז קצת יותר מעשרה ילדים. המדריכים אף הוציאו אותם לטיול ומידי פעם אף ארגנו להם פעילויות חברתיות. במשך השנים ארגון "[[אש"ל הכנסת אורחים]]" נטל על עצמו את האחריות לפעילות.

לקראת חודש תשרי [[תשס"ד]], החליטה הנהלת אש"ל יחד עם הרב לוי יצחק נחשון, רכז פעילות [[צבאות ה' באה"ק]] למסד את העניין ולהפוך את מה שהיה "קבוצת הילדים" לקעמפ. מספר "[[תמימים]]" מישיבת [[בית לוי יצחק]] - חח"ל צפת, עמלו על הרכבת תכנית יום יומית מסודרת שכללה לימודים, טיולים, ופעילויות חסידיות, ואף "[[מלחמת ופרצת]]" (במשך יומיים מחולק הקעמפ לשני קבוצות כשלכל אחת נושא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] אותו היא מדגישה בשלל אופנים). מספר החיילים בקעמפ הראשון היה למעלה משישים. כשלכל קבוצת גיל, היו שלושה מדריכים.

מאז כבר מספר שנים בהם פועל הקעמפ באותה מתכונת, כשמספר הילדים הולך וגדל משנה לשנה. בשנת [[תשס"ו]] כבר עבר מספר הילדים את המאה.

הקעמפ עומד תחת ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ו[[ארגון צבאות ה' בארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/tishrey/?url=news&type=13&filter=21&newsid=last אתר הקעמפ]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

ניגון ימין ה' רוממה

2007-06-26T23:23:55Z

שניאור:

'''ימין ה' רוממה''' הינו [[ניגונים מכוונים|ניגון מכוון]] שהיה נשמע מפיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהיה אומר פסוק זה בתפילת [[הלל]]. כיום נוהגים לשיר ניגון זה בתפילת הלל ב[[ציבור]].

ניגון זה הוא ניגון ט"ו ב[[ספר הניגונים]].

'''[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=840 להאזנה לניגון]'''

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]]

שיחת משתמש:Chabadnik

2007-06-26T23:22:58Z

שניאור: /* ניגוני הצמח צדק */

'''שלום וברוכים הבאים.'''

אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.



למה אתה מתכוון?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:20, 10 יוני 2007 (EDT)

מדוע מחקת את ההפניה שלי לקונטרס דברי ימי החוזרים, מה רע בזה? אם יש בעיה אפשר להשלים, למה למחוק?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:23, 10 יוני 2007 (EDT)

אתה צודק. עניתי לך ב[[שיחת משתמש:מישקפופר|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:38, 10 יוני 2007 (EDT)

תתאים לך התמונה הזו?: לזאל הגדול

== דבר בשם אומרו ==

הוספתי את הערך "לוחות מרובעות". את החומר לקחתי מא' מהבית משיח (כמובן שלאחר הרבה עיבוד, וראה בדף השיחה מה עדין צריך לעשות ואיני יודע איך), השאלה היא אם צריך לציין בכגון דא מהיכן החומר ומי הכתבב וכו'.

== שם לאינפופדיה ==

אולי כדאי שתשאל את המשתשמשים על השם המתאים?

יש לי הצעה עם קצת שינוי ממה שדיברנו, צור קשר בהקדם לפני השינויים.

== למה אין ערך משיח ==

ערך קצר וקולע שכאשר מישהו יחפש באינפו פדיה, או יעשה חיפוש בגוגל, 'משיח' יקבל ערך, ששם יהיה כתוב מי זה המשיח.
או שאולי פשוט לא יודעים מיהו?!

אולי לא הסברתי את עצמי כראוי. כוונתי היתה שתחת הכותרת 'משיח' תקבל: הרבי מליובאוויטש רבי מ.מ. וכו' עלה לכס נשיאות חב"ד בתאריך וכו' החל להגלות ולהתפרסם כמלך המשיח בתאריך וכד'

:משהו לא מסתדר לי אתך. כמו ערכים אחרים לדוגמה 'מושיען של ישראל' אתה תביא מיד שזה נאמר על משה רבינו אח"כ אתה תביא גם הסברים לעניין. או 'בית המקדש', אתה תכתוב שזה הבית הקדוש שבהר המוריה וכו', אח"כ תבאר את המושג. ולא תתחיל להביא במקום זה כל מיני הסברים מה עניינו של ביהמ"ק וכו'

דרך אגב בויקיפיה כתב לי שם מישהו הערה טכנית שכנראה נכונה לשימוש נכון (הערה טכנית: מקובל להמשיך דיונים במקום בו התחילו ולכן העתקתי את דבריך ואני ממשיך כאן את הדיון)
[[משתמש:צבי|צבי]] 17:42, 13 יוני 2007 (EDT)

:אין שום בעי'ה, אמרתי לך שאני מסכים איתך שיש מקום לערך כזה. אני חוזר שוב: אתה מוזמן לכתוב אותו. אגב, רציתי לכתוב לך בדף השיחה שלך שנהוג להמשיך דיון בדף אחד, חשבתי שיהי'ה נוח לך יותר אם נעשה את זה בדף השיחה שלך, אבל אין לי בעי'ה שזה ימשיך כאן. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:55, 13 יוני 2007 (EDT)

מה שלמדתי עכשיו זה, שכשאני כותב בדף שלך ואתה מגיב, אין לי התראה על כך. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:12, 13 יוני 2007 (EDT)

האם אני יכול לכתוב ערך חדש כמו זה, ישר לאינפופדיה?

דרך אגב, אם אנחנו כבר מדברים על הגדרות ושמות ושמאחורי ההגדרה יבוא גם שם, אז אולי גם אתה, תשים שם מלבד ההגדרה חב"דיק? (גם אם זה לא השם האמיתי). אגב, עכשיו הוא הזמן. לפני שתקבל ותק כזה שיהיה קשה לך לשנות. (או שאולי זה בעצם השורש להסתכלות השונה שלנו כדלעיל). [[משתמש:צבי|צבי]] 18:21, 13 יוני 2007 (EDT)

:לא הבנתי על איזה ערך אתה מדבר. בכלל, כדאי מאד לעיין ב[[:קטגוריה:אינפופדיה עזרה|דפי העזרה]].

:בנוגע לשם שלי - יותר נוח לי להזדהות כחב"דניק מאשר בשם הפרטי שלי.. :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:25, 13 יוני 2007 (EDT)

:שים לב כשאתה מחפש את הערך 'משיח', אתה מקבל את ערך 'מלך המשיח', כשגם הערך הזה לא מוסבר בעצמו, אלא רק מובאים תת-כותרות. מה שאני מעוניין זה, שיהיה הסבר ראשוני לערך משיח ואח"כ התת-כותרות. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:39, 13 יוני 2007 (EDT)

::שום בעיה, אני חוזר שוב, אתה יכול בשמחה להכין ערך כזה... שוב: הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:49, 13 יוני 2007 (EDT)
:::אם אני מבין נכון אתה מתכוון שאני יכין את הערך ואתה תכניס אותו. ז"א שלי, אין אפשרות להכניס. האם זה כך? [[משתמש:צבי|צבי]] 12:53, 14 יוני 2007 (EDT)

:::למה שלא תכתוב ותכניס את הערך בעצמך? תקרא את הערך [[איך ליצור דף חדש]] ותעבוד על הערך. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:03, 14 יוני 2007 (EDT)

== דף הפניה ==
אני מנסה ומנסה ללא הצלחה לעשות דף הפניה מ[[שבועון בית משיח]][[גיליון בית משיח]], מה שאתם כתבתם לא מצליח לי משום מה. אולי תנסה ותגיד לי מה הבעיה. דרך אגב, נכון יהיה להחליף את השם העיקרי ל'''שבועון''' בית משיח, ולהפנות מגיליון, וגם מגליון (כתיב חסר), שהוא בעצם יותר נכון ע"פ דקדוק (חיריק לפני שווא נח אמור להיות חסר יו"ד)--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 22:48, 13 יוני 2007 (EDT)

:ישנו ערך המסביר איך ליצור דף הפניה. ראה: [[דף הפניה]] (הטעות שלך היא שכנראה הסתכלת בדף הזה בויקיפדיה העברית. שם - בגלל גירסת התוכנה - אפשר לכתוב את המילה "הפניה", בממשק הזה צריך לכתוב את זה באנגלית: redirect).

:השם של העיתון הוא "גליון בית משיח", לא 'שבועון' (כך זכור לי). את השם עצמו שיניתי ל'גליון' ועשיתי הפני'ה מ'שבועון' ו'גיליון'. המשך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:30, 14 יוני 2007 (EDT)

== עניתי שם ==

מה דעתך?[[משתמש:בני|בני]]

ראה את תגובת משתמש אלי [[משתמש:בני|בני]]

חוץ מזה כבר בתחילה הפנתי לדף זה גם מהערך [[מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד]][[משתמש:בני|בני]]

==בעי' רצינית==

בכל הטקסט שמביאים מבית משיח הסימון " של הראשי תיבות הוא שונה מאיך שעושים אותו כאן, ולכן כשיצרתי את הערך "מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד" מאחר שיצרתי אותו ע"י קישור שעשיתי מהטקסט שהובא מבית משיח, לכן כשאני רושם בשורת החיפוש תאריך זה בגלל שהסימון " הוא שונה לכן אינו מפנה לדף זה.
ולכן צריך לשנות את שם הערך שיהי' עם סימן " של כאן ולא של בית משיח (השינוי ניכר לעין).[[משתמש:בני|בני]]

:מכיר את הבעי'ה. אין מה לעשות (לא ידוע לי עלכ"פ), כל מילה שאתה מסמן כערך, תבדוק שאין בה ר"ת. (אגב, שוב בבקשה, תשתמש בחתימה...) הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:39, 14 יוני 2007 (EDT)

== שאלה ==

בס"ד

אני לא מחב"ד... אני מברסלב. אני יכול גם לכתוב? [[משתמש:מ.י.|מ.י.]] 08:30, 17 יוני 2007 (EDT)
:בודאי שאתה יכול. רק שכמובן תכתוב לפי תורת חב"ד, כיון שבעצם זו אנציקלופדיה לתורת חב"ד [[משתמש:צבי|צבי]] 12:21, 17 יוני 2007 (EDT)

== מלחמת המפרץ ==
אלחנן! אפשר להכניס ערך מלמחמת המפרץ?

:נראה לי שיש מקום לערך כזה, תכתוב את ההתיחסות של [[הרבי]] לכל העניין וכו', ערך חשוב ומוכרח. הצלחה רבה! אגב, כדאי לחתום את השם בכל מקום שאתה כותב ב[[דף שיחה|דפי השיחה]] באתר. איך לחתום אתה יכול לקרוא [[איך לערוך דף#לחצני עריכה|בדף הזה]]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:47, 17 יוני 2007 (EDT)

א"א לכתוב ערך על ספר בנגלה, אם תוכל להוסיף בבקשה.--[[משתמש:אפי|אפי]] 04:00, 18 יוני 2007 (EDT)

== בקשר עם [[תבנית:השבוע בימי חב"ד|"השבוע בימי חב"ד שבדף הראשי"]] ==

=== מה עם ר' מענדל? ===

מה עם החסיד המשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפס שנפטר בד' תמוז ה'תשנ"ה בלונדון?

נא לכתוב זאת!!!

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 11:16, 18 יוני 2007 (EDT)

:כדאי ומוכרח לכתוב עליו ערך. אתה מוזמן לעשות זאת. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:00, 18 יוני 2007 (EDT)

העניין עצמו התווסף ל"שבוע בימי חב"ד", תודה שהערת את תשומת ליבי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:04, 18 יוני 2007 (EDT)

בתשובה לבקשתך, הנני מתחיל כעת בעזהי"ת לכתוב את הערך הנ"ל (על ר' מענדל פוטרפאס).
מקווה לסיימו '''מקסימום''' תוך שבוע מהיום (ב' תמוז - זמן נ.י.)

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:57, 18 יוני 2007 (EDT)

== שינוי שם הערך ==

אנא לשנות את שם הערך מ[[ר' מענדל]] לר' מענדל פוטערפאס, אך להשאיר את השם המקורי להפנייה (כלומר, אם משהו מקליד בתיבת החיפוש ר' מענדל, שיצא לו ערך זה בשם ר' מענדל פוטערפאס).

תודה מראש.

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 16:55, 18 יוני 2007 (EDT)

אנא שנה את הקישור האדום שבתבנית של "השבוע בימי חב"ד" היכן שכתוב ר' מענדל פוטרפס לקישור הנכון. - וכמו שציינתי בהודעתי הקודמת, אנא שנה את שם הערך בכלל, ואז לא תצטרך אף לשנות את היקשור האדום בתבנית הנ"ל.

כמו כן, בבקשה ממך סדר את הערך בקטגוריה של חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א, במקום המתאים לו (אות פ').

תודה מראש. [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 17:48, 18 יוני 2007 (EDT)

אלחנן! אני הסתבכתי כצת בקישור התמונה--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:18, 18 יוני 2007 (EDT)
אני לא מצליח לשים את התמונות שהעלתי במקומם.--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:43, 18 יוני 2007 (EDT)

== בבקשה תערוך ==

את 'וועד חיילי בית דוד' מופיע במוסדות וארגונים כללי.
יעקב

== לטפל במדור ספרות ==
בהרבה ערכים לספרים מופיע ליד שם הספר המילה ספר לדוגמא: תולדות חב"ד (ספר) משמע שהשאר אינם ספרים?נא לתקן--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:19, 19 יוני 2007 (EDT)

:שמות של ספרים שהשם שלהם הוא גם ערך, כמו למשל [[ליובאוויטש]] צריך להוסיף לשם הספר גם "(הספר)". הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:26, 19 יוני 2007 (EDT)
בסדר, איך אני יכול לתקן טעות כזאת בכותרת? פשוט יש כמה שעדיין דרושים תיקון--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:32, 19 יוני 2007 (EDT)

== אי פי שמשחית ערכים ==

כתובת איי פיי זו: 89.138.240.227 השחיתה היום מספר ערכים. (ביניהם את"ה 770, יחי אדוננו - בשיחה ועוד). בבקשה לעבור לשחזר ולחסום איי פי זה. שניאור

'''שוב משחית'''

כתובת אי פי זו: 89.138.146.105 השחיתה כמה ערכים (קובץ 'יחי המלך', קונטרס 'חי וקיים', תו"ת בני ברק, 'בית משיח' ועוד), שיחזרתי מה שהשחית וחסמתיו לצמיתות ---[[משתמש:בני|בני]] 17:30, 21 יוני 2007 (EDT)
:כתובת זו דומה לכתובת הקודמת שהשחיתה, זו ששניאור חסם.

איך אפשר למחוק תמונה שהעלתי בטעות?--[[משתמש:אפי|אפי]] 05:16, 20 יוני 2007 (EDT)

== אחות התמימים ==

בבקשה להוסיף לערכים

==שם תמונה==
321 --[[משתמש:אפי|אפי]] 16:35, 20 יוני 2007 (EDT)

== קישור חיצוני ==

לפורים תשל"ו, שמיעת השיחה.(5:00דקות)

javascript:open_audio(%22playsong%22,1447)
--[[משתמש:אפי|אפי]] 02:31, 21 יוני 2007 (EDT)

== מערך חסימות ==

ב"ה

לחב"דניק המסור. כדאי וחשוב מאוד לדאוג למיגנון של חסימות-מחשבים שמעוניים בהשחתת המוסד הקהילתי החשוב הזה של אינפופדיה. חבל מאוד שפעם אחר פעם הם מוכיחים כי אין מטרתם כלל בהפצת המעיינות ו"אופן המתקבל" כ"א בקידום מפלגתם גרידא והפלת כל "קנאת סופרים", חבל..

בויקיפדיה העברית החופשית חסומים אלפי (!!!) מחשבים ואולי אפי' עשרות אלפי לא הייתי מספיק משועמם לעבור אחורה, ואת כולם חסם אותו אחד, משמע ישנו אחד שזה התפקיד שלו, ראוי שגם אצלנו יהיה אחד כזה (אני כבר יש לי תפקיד..). הצלחות רבות יחי המלך המשיח. --[[משתמש:66.176.227.11|66.176.227.11]] 05:26, 22 יוני 2007 (EDT)

==אפשר ביקורת?==
חב"דניק מסור: הכנסתי מספר ערכים חדשים, הייתי רוצה שתעבור עליהם ותתן את ביקורתך הבונה, בעז"ה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:06, 22 יוני 2007 (EDT)

:קיבלת ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה שלך]]. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:14, 24 יוני 2007 (EDT)

תודה רבה! אכן רק ביממה האחורנה עליתי על הפונקציה הזו. המשך לבקר, תודה

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:32, 24 יוני 2007 (EDT)

==לינקים לשמות הרביים==
פעמיים הכנסתי ערכים בהם היה כתוב "[[הרבי הרש"ב]]" או "הרבי הריי"צ" ועשיתי לינק למילה: הריי"צ וכיו"ב וזה לא מקשר.

כדאי לעשות שכל אפשרות כזאת כמו "[[הרבי הריי"צ]]" "[[הריי"צ]]" "[[הריי"ץ]]" וכיו"ב - יקשר לאותו ערך.

== מחלקה ראשונה ==

לא סיימתי את עריכת הערך. ובכל אופן אולי לכל הפחות יש מקום לערך "מחלקות", ובאם לא היכן מקומו של מידע זה שחייב להיכנס היכן שהוא?

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:45, 24 יוני 2007 (EDT)

:לתוכן של המחלקות יש מקום באינפופדיה, לשמות המחלקות אין. התוכן עצמו צריך לבוא ב[[פורטל:ניגוני חב"ד]]. אין עדיין פורטל כזה ואתה מוזמן בשמחה לכתוב אותו. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:04, 24 יוני 2007 (EDT)

::ודאתינן להכי הייתי רוצה לשמוע מהו ההבדל 'פורטל' לבין 'ערך' והאם זהו הבדל מהותי או רק דקורטיבי (תצוגתי)? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:18, 24 יוני 2007 (EDT)

:::פורטל זהו מבוא לנושא, מבוא כללי לכל ה[[קטגוריה|קטגוריות]] של אותו הנושא. תעיין קצת ב[[:קטגוריה:פורטלים|פורטלים]], תבין על מה מדובר. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:21, 24 יוני 2007 (EDT)

== עריכות בדוקות ==

בדף [[מיוחד:Recentchanges|שינויים אחרונים]] ישנה אפשרות "הסתר עריכות בדוקות". אם הבנתי נכון, אמורה להיות אפשרות לך ולכל [[מפעיל מערכת]] לסמן כל עריכה שעברת עליה כבדוקה, וכך לחסוך מאיתנו לבדוק את כל השינויים האחרונים שכבר נבדקו.

אגב, אין צורך שתענה לי ב[[שיחת משתמש:ישראל|דף השיחה שלי]], הכנסתי את דף השיחה שלך ל[[מיוחד:watchlist|רשימת המעקב]] שלי.

--[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:01, 24 יוני 2007 (EDT)

:מצטער על התשובה המאוחרת. האמת שאין לי ממש מושג. אנסה לבדוק בע"ה בהמשך. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:27, 26 יוני 2007 (EDT)

== לברר ==

הייתי רוצה לברר באם שם הערך הוא "ניגון ישן" האם צריך להוסיף את הסוגריים "(ניגון)" לצורך הסדר הטוב או שהוא מובן בפשטות מתוך שם הערך עצמו ולכן אין צורך להוסיפו? דבר נוסף בעקבות השינויים שלך בערכי הניגונים שהוספתי, קצת מוזר להוסיף ה"א הידיעה לבעש"ט וכיו"ב, לא?
--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:44, 24 יוני 2007 (EDT)

:ראיתי את השינויים האחרונים שלך בערכים שנוספו על-ידי, תודה רבה. לציין שבאופן טבעי חלק מהשינויים הבנתי יותר וחלק פחות.
--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:26, 26 יוני 2007 (EDT)

::
#כשהשם של הניגון הוא "ניגון ישן" נראה לי מיותר להוסיף "ניגון" בסוגריים.
#בקשר לה"א הידיעה ב[[בעש"ט]], אתה צודק. אדאג ש"בעש"ט" יקשר לערך על [[הבעש"ט]] ג"כ. תודה.
#שינויים שעשיתי ולא נראים לך אתה יכול להחזיר. בכלל אבל, אשתדל מעכשיו לנמק את השינויים יותר.
הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:27, 26 יוני 2007 (EDT)
::קיבלתי. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:30, 26 יוני 2007 (EDT)

== כל עצמותי ==

להוסיף בשם הניגון "(ניגון)"

== כל עצמותי ==

בדיסק לשמיעה*

== הסרת קטגוריה + ==

א. ישנה קטגוריה מיותרת ב[[ניגוני חב"ד]] והוא "[[ניגוני הצמח צדק]]". הוספתי קטגוריה "[[ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]]" שהוא מדויק יותר ואת הראשון צריך למחוק. האם באפשרותי לעשות זאת בעצמי?

ב. בשביל מה צריך איות עבור כמות ערכים בודדת, עדיף שיעמדו אחד ליד השני בסידור אלפביתי וייקל על הגישה, באם אין מספר מכובד של ערכים באותה אות לא ניראית הצדקה לחלוקה לאותיות, או אולי זה אוטומטי. כמו"כ לא תמיד מובן הקשר בין האות לערכים שבתוכה.
--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:07, 26 יוני 2007 (EDT)

== הוספתי את הקישור ==

כבקשתך הוספתי בדף השיחה של הניגונים על הפרק של הרבי את הקישור לראיון עם ר' שלום ברוכשטט.---[[משתמש:בני|בני]]

== ניגוני הצמח צדק ==

בקטגורית 'ניגוני חב"ד' יש 'ניגוני הצמח צדק'. שם לא מופיע אף ניגון. חיפשתי את הניגון 'ימין ה' וזה הוביל אותי לניגון שנמצא באנשהו תחת הקטגוריה 'ניגוני אדמו"ר הצמח צדק'. לא יודע איך לשנות את השם של 'ניגוני הצמח צדק' ב'ניגוני חב"ד' ל'ניגוני אדמו"ר הצמח צדק' - ואז כן יופיעו שם הניגונים.--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 19:22, 26 יוני 2007 (EDT)

אחרי שכתבתי שמתי לב למה שכתב לפני חיים נהר, אז לא צריך לשנות אלא פשוט למחוק את הקטגוריה הריקה הזו.--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 19:22, 26 יוני 2007 (EDT)

שיחת משתמש:Chabadnik

2007-06-26T23:22:04Z

שניאור: /* ניגוני הצמח צדק */

שיחת משתמש:Chabadnik

2007-06-26T23:21:16Z

שניאור: ניגוני הצמח צדק

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2007-06-24T02:59:42Z

שניאור:

*בח' [[תמוז]] [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית [[חיה מושקא (בת המהר"ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן המהר"ש)]].
*בי"א [[תמוז]] [[תרנ"א]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להניח תפילין והוא בן 11 שנים.
*בי"א [[אלול]] [[תרצ"ו]] נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]] קיבל [[אדמו"ר הריי"צ]] את הבשורה שהגיעה פקודה לשחררו.
*בי"ב [[תמוז]] [[תר"מ]] נולד [[אדמו"ר הריי"צ]] - רבי יוסף יצחק שניאורסון - לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] - רבי שלום דובער. ולאמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ג]] התקיימה הבר מצווה של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרכ"ה]] נפטר הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] - מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ה]] הכניס [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנות הכלל.
*בי"ג [[תמוז]] [[תרפ"ז]] יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] מבית האסורים לאחר שישב שם מליל [[ט"ו סיון תרפ"ז]].

<noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2007-06-24T02:58:52Z

שניאור:

*בח' [[תמוז]] [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית [[חיה מושקא (בת המהר"ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן המהר"ש)]].
*בי"א [[תמוז]] [[תרנ"א]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להניח תפילין והוא בן 11 שנים.
*בי"א [[אלול]] [[תרצ"ו]] נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]] קיבל [[אדמו"ר הריי"צ]] את הבשורה שהגיעה פקודה לשחררו.
*בי"ב [[תמוז]] [[תר"מ]] נולד [[אדמו"ר הריי"צ]] - רבי יוסף יצחק שניאורסון - לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] - רבי שלום דובער. ולאמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ג]] התקיימה חגיגת הבר מצווה של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרכ"ה]] נפטר הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] - מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ה]] הכניס [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנות הכלל.
*בי"ג [[תמוז]] [[תרפ"ז]] יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] מבית האסורים לאחר שישב שם מליל [[ט"ו סיון תרפ"ז]].

<noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2007-06-24T02:57:50Z

שניאור:

* בח' [[תמוז]] [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית [[חיה מושקא (בת המהר"ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן המהר"ש)]].
* בי"א [[תמוז]] [[תרנ"א]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להניח תפילין והוא בן 11 שנים.
* בי"א [[אלול]] [[תרצ"ו]] נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].
בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]] קיבל [[אדמו"ר הריי"צ]] את הבשורה שהגיעה פקודה לשחררו.
* בי"ב [[תמוז]] [[תר"מ]] נולד [[אדמו"ר הריי"צ]] - רבי יוסף יצחק שניאורסון - לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] - רבי שלום דובער. ולאמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ג]] התקיימה חגיגת הבר מצווה של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרכ"ה]] נפטר הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] - מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ה]] הכניס [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנות הכלל ומינה אותו למזכירו.
*בי"ג [[תמוז]] [[תרפ"ז]] יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] מבית האסורים לאחר שישב שם מליל [[ט"ו סיון תרפ"ז]].

<noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2007-06-24T02:56:06Z

שניאור:

* בח' [[תמוז]] בשנת [[תרנ"א]] התרחשו קישורי התנאים של הרבנית [[חיה מושקא (בת המהר"ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן המהר"ש)]].
* בי"א [[תמוז]] בשנת [[תרנ"א]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להניח תפילין והוא בן 11 שנים.
* בי"א [[אלול]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].
בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]] כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] להתייצבותו בבית האסורים, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחררו.
* בי"ב [[תמוז]] בשנת [[תר"מ]] נולד [[אדמו"ר הריי"צ]] - רבי יוסף יצחק שניאורסון - לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] - רבי שלום דובער. ולאמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
*בי"ב [[תמוז]] [[תרנ"ג]] התקיימה חגיגת הבר מצווה של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].
*בי"ב [[תמוז]] בשנת [[תרכ"ה]] נפטר הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] - מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בי"ב [[תמוז]] בשנת [[תרנ"ה]] הכניס [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנות הכלל ומינה אותו למזכירו.
*בי"ג [[תמוז]] בשנת [[תרפ"ז]] יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] מבית האסורים לאחר שישב שם מליל [[ט"ו סיון תרפ"ז]].

<noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

שיחה:יהדות הדממה (ספר)

2007-06-21T23:36:02Z

שניאור: שיחה:יהדות הדמה (ספר) הועבר לשם שיחה:יהדות הדממה (ספר)

יהדות הדממה ולא הדמה (בכתורת) נא לשנות

יהדות הדממה (ספר)

2007-06-21T23:36:02Z

שניאור: יהדות הדמה (ספר) הועבר לשם יהדות הדממה (ספר)

“יהדות הדממה” הינו ספר המתאר את חייהם של עדת החסידים ברוסיה תחת המגף הקומוניסטי, כאשר למרות הרדיפות והגזירות, מסרו החסידים את חייהם עבור תורה ומצוות. הספר כולל שני חלקים.

את הספר חיבר הרב נפתלי צבי גוטליב.

[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]

בן ציון שם טוב

2007-06-21T23:35:48Z

שניאור: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:בן ציון שם טוב.jpg|left|thumb|160px|הרב ב"צ שם טוב]]
הרב בן ציון שם טוב נולד ב[[דרויא]] בשנת [[תרס"ב]] שנה בה נולד כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], היה מסור ביותר לפקודות האדמורים. גם חתונתו היתה בסיביר במקום גלותו, התגורר ב[[פולטבה]], [[חרקוב]] ו[[מוסקבה]], היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחורנה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל, כאשר ישב בבית הסוהר ולא נתנו לו [[תפילין]], הכריז שביתת רעב ובמשך כשבוע אוכל לא בא לפיו עד אשר נתנו לו תפילין.

ב[[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] והשתקע ב[[לונדון]], שם שימש כ[[שד"ר]] משנת [[תש"ח]] ואילך.נפטר בה' [[תמוז]] ה[[תשל"ה]] מתאונת דרכים ליד [[כפר חב"ד]]. וכך כותב עליו אדמו"ר הריי"צ: "בן ציון שיחי' הוא בחור למדן וירא שמיים בעל כישרון נעלה בלימוד הנגלה ו[[דא"ח]], בקיא בגמרא, ובהרבה הלכות ביו"ד וחושן משפט, ועתידות טובות כעילוי ניבאו לו".

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על המס"נ ברוסיה]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ש]]

שבועון בית משיח

2007-06-21T23:33:51Z

שניאור:

[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון בית משיח]]
גליון בית משיח, או לחילופין 'שבועון בית משיח', הינו גליון שבועי היוצא לאור מידי שבוע ומופץ באלפי עותקים ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. בגליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).

בעריכת הגליון משתתפים:

הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].

הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/bm/index.php שבועון בית משיח בעברית]
*[http://www.beismoshiach.org/ שבועון בית משיח באנגלית]

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

קובץ:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg

2007-06-19T05:29:01Z

שניאור:

משתמש:אפי

2007-06-19T02:02:52Z

שניאור:

אני רואה שיש לך הרשאה להעלות תמונות, אז האופן הנוח ביותר מנסיוני להעלות תמונה הוא להוסיף קישור לתמונה בתוך ערך מסוים (קישור לתמונה ניתן להוסיף מלוח הלחצנים מראש העמוד, הלחצן שליד הלחצן עם האות A הוא לחצן לקישור לתמונות) אז יופיע לך הקישור הבא: תמונה:PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה. אחרי הנקודותיים של המילה תמונה כתוב את שם הקובץ הרצוי ובמקום המילים כיתוב תמונה כתוב את הכיתוב הרצוי מתחת לתמונה. לדוגמא: תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל פוטרפס. אחרי שאתה שומר את הדף יופיע הקישור כקישור שבור מכיון שאין קובץ בשם שכתבת. אז תלחץ על הקישור ופשוט תערוך אותו.

הסבר ארוך, אבל זה קלי קלות.

שיחת משתמש:שניאור

2007-06-19T02:02:37Z

שניאור: /* תמונות בערך מענדל פוטרפס */

{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:48, 10 יוני 2007 (EDT)

לשאלתך איך דואגים שהערך [[ישבעם סגל]] יופיע באות ס' ולא באות י': כשכותבים את שם הקטגורי'ה אלי'ה רוצצים שהערך ישתייך, מוסיפים לאחר שם הקטגורי'ה את הסימון | ואחריו שמים את האות אלי'ה רוצים שהערך ישתייך. לדוגמא: ישבעם סגל משתייך לקטגורי'ה "חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א". מה שעושים הוא כך: <nowiki>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ס]]</nowiki>. אשמח לעזור בכל שאלה - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:54, 10 יוני 2007 (EDT)

== תמונת [[הזאל הגדול (770)]] ==

כדאי לשנות אולי לתמונה שתבטא הרבה יותר - אם יש לך רעיון. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:22, 11 יוני 2007 (EDT)

:תודה רבה. שיניתי. אגב, בכל פעם שאתה כותב משהו ב[[דף שיחה]], כדאי לחתום את השם שלך. עושים את זה ע"י לחיצה על הכפתור הכחול למעלה, השני משמאל (בכלל, לדעת מהם כל אחד מהלחצנים למעלה, אתה יכול [[איך לערוך דף#לחצני עריכה|לראות כאן]]). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:19, 11 יוני 2007 (EDT)

== תמונות בערך מענדל פוטרפס ==

* תודה על שינוי השם.

* תודה על התמונות.

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 18:37, 18 יוני 2007 (EDT)
איך אני שם תמונה בערך הרצוי?--[[משתמש:אפי|אפי]] 20:10, 18 יוני 2007 (EDT)

אני רואה שיש לך הרשאה להעלות תמונות, אז האופן הנוח ביותר מנסיוני להעלות תמונה הוא להוסיף קישור לתמונה בתוך ערך מסוים (קישור לתמונה ניתן להוסיף מלוח הלחצנים מראש העמוד, הלחצן שליד הלחצן עם האות A הוא לחצן לקישור לתמונות) אז יופיע לך הקישור הבא: תמונה:PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה. אחרי הנקודותיים של המילה תמונה כתוב את שם הקובץ הרצוי ובמקום המילים כיתוב תמונה כתוב את הכיתוב הרצוי מתחת לתמונה. לדוגמא: תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל פוטרפס. אחרי שאתה שומר את הדף יופיע הקישור כקישור שבור מכיון שאין קובץ בשם שכתבת. אז תלחץ על הקישור ופשוט תערוך אותו.

הסבר ארוך, אבל זה קלי קלות.

==הוספת תמונה==
רק משתמשים עם הרשאה מיוחדת יכולים להעלות תמונות (כדי למנוע ענינים לא רצויים וד"ל). אם יש לך תמונה שאתה רוצה להוסיף, תשלח אותה למנהל האינפופדיה והוא יוסיף אותה. --[[משתמש:שניאור|שניאור]] 21:56, 18 יוני 2007 (EDT)

שיחת משתמש:שניאור

2007-06-19T01:56:34Z

שניאור: /* הוספת תמונה */