חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אליהו כי טוב

2015-08-23T06:55:59Z

שנזא:

[[קובץ:אליהו כי טוב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב אליהו כי טוב (מוקוטובסקי)]]
הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרשמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי וחבד ==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]]{{הערה|במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת היחידות נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 164.}} במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] בחודש תשרי [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

בספרו חסידים ואנשי מעשה רואים את יחס הכבוד שנתן לאדמור הזקן

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

חסידות רחמסטריווקה

2015-08-23T05:28:32Z

שנזא:

[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]]
[[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]]
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]].

בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].

*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:

:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום שליט"א.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]</REF>

בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש ח"ד]</REF>, כן היה מודיע לו על שמחות שערך,<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש חכ"א]</REF>. נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].

גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב יוסף
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.

בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;

*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תשנ"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה ללכת ל[[בחירות]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].

*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרפ"ז]] בערך לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]] ואחר כך בישיבתו של רבי [[אהרון רוקח]] האדמו"ר מבעלזא, שקרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארה"ב, והתגורר בעיירה סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארה"ב. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארה"ב יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]].

==לקריאה נוספת==
[[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

שיחה:מנחם נחום מרחמסטריווקה

2015-08-23T05:25:52Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "נולד בת"ר לאביו האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא עלה לירושלים ואחר פטירת אחיו רבי מרדכי בש..."

נולד בת"ר לאביו האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא עלה לירושלים ואחר פטירת אחיו רבי מרדכי בשנת תרפ"א מילא את מקומו באדמו"רות . שאר בשרו של אדמו"ר הריי"ץ אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:
כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום שליט"א
נפגש עם הריי"ץ מספר פעמים בביתו ובבבית המלון בו התאכסן הריי"ץ בבירושלים כששהה בארץ ישראל

==לקריאה נוספת==
[[חסידות רחמסטריווקא]]

חסידות רחמסטריווקה

2015-08-23T05:13:15Z

שנזא: ניסוח

[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]]
[[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]]
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]].

בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].

*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:

:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום שליט"א.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]</REF>

בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש ח"ד]</REF>, כן היה מודיע לו על שמחות שערך,<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש חכ"א]</REF>. נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].

גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב יוסף
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.

בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;

*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תשנ"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה ללכת ל[[בחירות]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].

*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרפ"ז]] בערך לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]] ואחר כך בישיבתו של רבי [[אהרון רוקח]] האדמו"ר מבעלזא, שקרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארה"ב, והתגורר בעיירה סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארה"ב. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארה"ב יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]].

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

משתמש:שנזא

2015-08-21T08:04:45Z

שנזא: /* את מספר עריכותיך אמלא... */

==פרטים וישובים [וקושיות] בענין [[גניזה החרסונית]]==
תכתבו כאן (או בדף השיחה ) וזכות הרבים תלוי' בכם -א) יש ספר [קונטרס?] הנמצא בשלבי עריכה וזה יזרז הופעתו וירבה כמותו והיקפו ואי"ה באיכותו! ב) באמצעות הכתיבה כאן מזכה הוא את הרבים באתר !
==ערכים שערכתי אשר זקוקים לעריכה לשונית וכדומה==
[[שלום איידלמן ]]
[[חרקוב]]
[[אברהם ברוך פבזנר]]
[[ישראל ברוך פוזנר]]
[[צמח הלוי גורביץ ]]
[[ שמואל כצמן]]
[[אברהם קצלנבוגן]]
[[פנחס שיפמן]]
[[מרדכי אלינסאן]]
[[יהושע אלי וואלאסאוו]]
[[משה מאיר מרקוביץ]]
[[מנחם מענדל דייטש]]
[[אלי מיכל האפט]]
[[ פתחיה מנקין]]
[[נחום ראזין]]
[[שלמה שימונוביץ']]
[[אברהם יחזקאל ארלאזאראוו ]]
[[מלחמת נפוליון הרוחנית]]

==את מספר עריכותיך אמלא...==
לעת עתה ערכתי כ155 עריכות ב"ה

אגרות בעל התניא ובני דורו

2015-08-21T08:02:36Z

שנזא:

בשנת 1953, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את ספרו "אגרות בעל התניא ובני דורו", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורות אליו או אודותיו". הילמן מוסיף כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם.

חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]], שאדמו"רי חב"ד הרבו להסתמך עליה בהיסטוריוגרפיה של החסידות. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הוא אף פרסם את הערכתו לשמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי מליובאוויץ]]', והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים.

==אין זייפן==
על הטענה שזיהו את הזייפן ענה הרבי שבזמן ההוא ובממקום ההיא לא הייה אדם שהיה כזה חכם שיזייף בכזה חכמה את המכתבים [שיש בהם עניני קבלה] וגם איך השיג כל כך הרבה נייר בשעת מלחמה . על זה תירצו בדוחק שזה לא היה אדם אחד שזייף וכו . אמנם בקובץ ישורון מובא שעשו מחקר על פי טכנלגיה חדשנית ובאו למסקנה שכל המכתבים נערך על ידי איש אחד וכו { ובנוגע לגופו של דברים נתרץ 1) לא כל הזמן המחקר נכון2) אם משה רבנו אמר לך משהו שהוא אמת אפילו כל העולם אומר שזה שקר עדיין תאמין שזה אמת -וכן הוא בנוגע לגניזה שמשה רבינו שבדור-הרבי אמר שהגניזה אמת!}. אם כן הרי הדרא קושיא לדוכתא שלא היה חכם כל כך וכו אם כן מוכח שטענותיהן טענות שוא

==לקריאה נוספת==
[[גניזה החרסונית]]
==הספר==
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=1&hilite= באתר היברו בוקס]

אגרות בעל התניא ובני דורו

2015-08-21T07:06:42Z

שנזא: עדכון

בשנת 1953, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את ספרו "אגרות בעל התניא ובני דורו", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורות אליו או אודותיו". הילמן מוסיף כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם.

חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]], שאדמו"רי חב"ד הרבו להסתמך עליה בהיסטוריוגרפיה של החסידות. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הוא אף פרסם את הערכתו לשמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי מליובאוויץ]]', והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים.

==אין זייפן==
על הטענה שזיהו את הזייפן ענה הרבי שבזמן ההוא ובממקום ההיא לא הייה אדם שהיה כזה חכם שיזייף בכזה חכמה את המכתבים וגם איך השיג כל כך הרבה נייר בשעת מלחמה . על זה תירצו שזה לא היה אדם אחד שזייף וכו . אמנם בקובץ ישורון מובא שעשו מחקר על פי טכנלגיה חדשנית ובאו למסקנה שכל המכתבים נערך על ידי איש אחד וכו . אם כן הרי הדרא קושיא לדוכתא שלא היה חכם כל כך וכו אם כן מוכח שטענותיהן טענות שוא

==לקריאה נוספת==
[[גניזה החרסונית]]
==הספר==
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=1&hilite= באתר היברו בוקס]

רבקה (אם אדמו"ר הזקן)

2015-08-21T07:00:20Z

שנזא:

הרבנית הצדקנית מרת '''רבקה''', אמו של [[אדמו"ר הזקן]], נולדה בויטבסק [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|לאביה הגאון ר' אברהם]].

בי"ז באלול [[תק"ג]] התחתנה הרבנית עם הרב הגאון והצדיק [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]], שהיה דור ששי ל[[מהר"ל מפראג]].

== חתונתה ==

למרות שיום החופה היה ביום הששי י"ז באלול ערב שבת קודש, פרשת כי תבוא תק"ג, נחשב זמן החתונה לח"י אלול.

הסיבה לכך היא שכן, זה היה אחד מתנאיו שהתנה עם חותנו, שזמן החתונה יהיה ב[[ח"י אלול]]. אך כיון שקביעות ח"י אלול באותה שנה היתה ב[[שבת]], קבע ר' ברוך את זמן החופה ל[[מוצאי שבת קודש]]. רק כמה שבועות לפני התתונה הודיע ר' ברוך לחותנו על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, י"ז באלול.

כזכרון לכך נקבעו רוב זמני הנישואין של נשיאי חב"ד ביום הששי.

== אצל הבעל שם טוב ==

הרבנית זכתה להיות פעמיים אצל [[הבעל שם טוב]] במזיבוז.

הרבנית היתה למדנית גדולה, בקיאה בתנ"ך ובמדרש, ולמדה גם [[משניות|משנה]] וגמרא. בעיקר היתה מתמדת בלימוד ספרי מוסר.

כשהרבי [[הצמח צדק]] היה בן עשר שנים, אמר לו [[אדמו"ר הזקן]], שישמע ממנה סיפורים 2 שעות בכל יום, והוא עצמו ביקש מהסבתא רבקה לספר לו מה שהיא יודעת.

ואכן לצמח צדק היו ספרים שבו רשם סיפורים ששמע מהסבתא הרבנית רבקה, בו היו רשומים ענינים המתחילים: אמרה לי אם.

==פטירתה ==
היתה בין החיים לכל הפחות בשנת תקס {{הערה|ועל פי מכתב אחר בשנת תקסג}}
== צאצאיה ==

ביום [[ח"י באלול]] [[תק"ה]] נולד להם בנם הבכור, [[אדמו"ר הזקן]].

עוד שלשה בנים נולדו לר' ברוך וזוגתו הרבנית:

*רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]], רבה של [[יאנאוויטש]].
*רבי [[מרדכי פוזנר (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]], רבה של [[אורשה]].
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה]], רבה של [[רודניה]].
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
==הערות שוליים==
1 ועל פי מכתב אחר בשנת תקסג
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:נשים]]

רבקה (אם אדמו"ר הזקן)

2015-08-21T06:58:01Z

שנזא: הרחבה

הרבנית הצדקנית מרת '''רבקה''', אמו של [[אדמו"ר הזקן]], נולדה בויטבסק [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|לאביה הגאון ר' אברהם]].

בי"ז באלול [[תק"ג]] התחתנה הרבנית עם הרב הגאון והצדיק [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]], שהיה דור ששי ל[[מהר"ל מפראג]].

== חתונתה ==

למרות שיום החופה היה ביום הששי י"ז באלול ערב שבת קודש, פרשת כי תבוא תק"ג, נחשב זמן החתונה לח"י אלול.

הסיבה לכך היא שכן, זה היה אחד מתנאיו שהתנה עם חותנו, שזמן החתונה יהיה ב[[ח"י אלול]]. אך כיון שקביעות ח"י אלול באותה שנה היתה ב[[שבת]], קבע ר' ברוך את זמן החופה ל[[מוצאי שבת קודש]]. רק כמה שבועות לפני התתונה הודיע ר' ברוך לחותנו על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, י"ז באלול.

כזכרון לכך נקבעו רוב זמני הנישואין של נשיאי חב"ד ביום הששי.

== אצל הבעל שם טוב ==

הרבנית זכתה להיות פעמיים אצל [[הבעל שם טוב]] במזיבוז.

הרבנית היתה למדנית גדולה, בקיאה בתנ"ך ובמדרש, ולמדה גם [[משניות|משנה]] וגמרא. בעיקר היתה מתמדת בלימוד ספרי מוסר.

כשהרבי [[הצמח צדק]] היה בן עשר שנים, אמר לו [[אדמו"ר הזקן]], שישמע ממנה סיפורים 2 שעות בכל יום, והוא עצמו ביקש מהסבתא רבקה לספר לו מה שהיא יודעת.

ואכן לצמח צדק היו ספרים שבו רשם סיפורים ששמע מהסבתא הרבנית רבקה, בו היו רשומים ענינים המתחילים: אמרה לי אם.

==פטירתה ==
היתה בין החיים לכל הפחות בשנת תקס {{הערה|ועל פי מכתב אחר בשנת תקסג}}
== צאצאיה ==

ביום [[ח"י באלול]] [[תק"ה]] נולד להם בנם הבכור, [[אדמו"ר הזקן]].

עוד שלשה בנים נולדו לר' ברוך וזוגתו הרבנית:

*רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]], רבה של [[יאנאוויטש]].
*רבי [[מרדכי פוזנר (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]], רבה של [[אורשה]].
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה]], רבה של [[רודניה]].
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:נשים]]

הגניזה החרסונית

2015-08-21T02:57:02Z

שנזא:

[[קובץ:הגניזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך נדיר מהבעש"ט, והוא אגרת קודש אשר שלח לבתו מ' אדל בשנת תקי"ג.]]
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר חרסון. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

==הגניזה==

בשנת{{הערה|ע"פ מכתב אדמו"ר הריי"צ בקובץ [[התמים]] א' עמ' ח (10).}} [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בקיץ [[תרע"ח]] החלה המכירה באודסה. בתחילה היו טענות שונות על זיוף עקב חשדות על המוכרים, אך רבים מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת של הממשלה שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו והוחרמו ממנו. הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - כתשורה.

'''הגניזה כוללת''':

*כתבי יד הכוללים: ענייני קבלה, ביאורים במקרא ואמרות חז"ל, סיפורים ומכתבים [מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו -[[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ועוד].

*ספרים מודפסים.

*קלף משורטט ומוכן לכתיבה.

*חותם של [[הבעל שם טוב]]

*כלי כסף בשביל בשמים של [[הבעל שם טוב]] (כלי כסף בצורת דג, כלי כסף בצורת מגדל וכלי כסף בתמונת עץ).

אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו החבריא קדישא [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]].

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר חכמי ישראל בעש"ט מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד להוצאת הספר לאור, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

הכתבים של הגניזה עברו בירושה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מברית המועצות. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם דובער יודביץ.

==ביקורת ויחס הרבי==

הרב דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד.

מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:

*מכל המומחים ב[[חסידות]] הידועים בדרום [[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאודסה וחרסון], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר].
*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה.
*דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים ב[[חסידות]].
*נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו ניר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור.
*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
*המכתבים שנדפסו בקובץ "התמים", המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים"
*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.
*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני קבלה לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.
*הטענה שבכל המכתבים נחתם גם בשם האם היא שחסידים נהגו לחתום בשם האם במכתביהם לרבם לא רק בפ"נים אלא גם במכתבים רגילים.

הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).

הרבי ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]] בעהמ"ס "מנחת אלעזר" כותב במכתבו על דבר כללות מכתבי גניזה זו בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט).

"כ"ק מו"ח אדמו"ר מודיע החלטת אביו, לאחר שבחנו כל כתבי הגניזה (מלבד מכתבים בודדים שבאו לאחרים) במשך כמה חדשים, אשר תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא והסתירות שימצאו קלות ערך הן לגבי הפלאת תוכנם. והם היחידים שראו את חלק כתבי גניזה זו שתוכנם: עניני קבלה, כינויים שונים משמותיו של הקב"ה, שמות מלאכים ושירתם, צירופי שמות והשבעתן ועוד. ואף על פי כן הנה כותב בעל "אגרות בעל התניא ובני דורו": "שכולם (החוקרים בדבר אמיתות הכתבים) לא נחתו לבדיקה כללית ויסודית של תוכן הכתבים. והגעתי למסקנה שכל (!!!) מכתבי הגניזה שראו אור הדפוס הנם מזוייפים. ומהם שנדפסו והופצו גם בהסכמתם של גדולי ישראל שטעו בזה". ומי קורא תמים שיטיל ספק בוודאות פשוטה כזו?

בספר בשם "הספר", כת"ע וביטאון בנושאי ספרות, הובאו מכתבי הרבי ג"כ, ובבימות שונות דנו החוקרים בדברי הרבי.

==פדייתה מחדש==

כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ מברית המועצות התעקש על כך שהספרים שלו ייצאו עמו, חלק נכבד מן הספרייה היה הגניזה החרסונית.

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה נשארה הספרייה ב[[אוטווצק]] ואדמו"ר הריי"צ עבר לורשא וגם כאשר חולץ לארצות הברית נשאר האוסף בפולין ולא ידעו עליו דבר. בשנת [[תשל"ג]] נמצא בקנדה מייקרופילם של כתבי יד שנמצאים בספרייה בפולין, ממשלת פולין הכחישה אך אישרה לקבוצת חוקרים חב"דיים לבוא לחפש את האוסף, החוקרים גילו את האוסף ולאחר מערכה מסועפת הגיע האוסף ל770 בסוף תשרי [[תשל"ח]]{{הערה|1=מי שהתעסק עם הבאת הכתבים בפועל היה הרב [[אברהם שמטוב|אברמ'ל שמטוב]], וכאשר הוא הודיע לרבי את הבשורה המשמחת שהספרים הגיעו ליעדם, אמר לו הרבי(בתרגום חופשי): "אתה הבאת את הדבר היקר ביותר של חמי ([[אדמו"ר הריי"צ]]), ואני אתן לך בתמורה את הדבר היקר לי ביותר", הרבי נכנס לחדר, והעניק לאברמ'ל [[הנחה]] '''לא מוגהת''' של [[התוועדות]] שנכתבה על ידי [[סימון ג'ייקובסון]].}}. בכ"ח חשוון, בפעם הראשונה שהרבי יצא מאז התקף הלב, יצא הרבי לספרייה וסקר במשך כשלש שעות את כל ספרי האוסף{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2596 פרק רביעי על המערכה להשבת הספרים] באתר [[שטורעם נט]].}}.

==לקריאה נוספת==
[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31312 '''אחד מכתבי הגניזה'''] - {{אינפו}}.
*[http://chabad-il.org/hit/hit253.htm#4 גליון "התקשרות" העוסק בין היתר ביחס האדמו"רים לגניזה]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315 סקירה על הספר "חכמי ישראל בעש"ט"] - באתר שטורעם נט.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2497&search=%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%94+%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa תשובות הרבי בנוגע לטענות על אודות הגניזה] - באתר ספריית ליובאוויטש.
*[http://hebrewbooks.org/3122 הספר 'חכמי ישראל בעש"ט'] - [[היברובוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/6664 הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו'] - היברובוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]

אגרות בעל התניא ובני דורו

2015-08-21T02:55:44Z

שנזא:

בשנת 1953, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את ספרו "אגרות בעל התניא ובני דורו", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורות אליו או אודותיו". הילמן מוסיף כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם.

חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]], שאדמו"רי חב"ד הרבו להסתמך עליה בהיסטוריוגרפיה של החסידות. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הוא אף פרסם את הערכתו לשמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי מליובאוויץ]]', והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים.

==אין זייפן==
על הטענה שזיהו את הזייפן ענה הרבי שבזמן ההוא ובממקום ההיא לא הייה אדם שהיה כזה חכם שיזייף בכזה חכמה את המכתבים וגם איך השיג כל כך הרבה נייר בשעת מלחמה . על זה תירצו שזה לא היה אדם אחד שזייף וכו . אמנם בקובץ ישורון מובא שעשו מחקר על פי טכנלגיה חדשנית ובאו למסקנה שכל המכתבים נערך על ידי איש אחד וכו . אם כן הרי הדרא קושיא לדוכתא שלא היה חכם כל כך וכו אם כן מוכח שטענותיהן טענות שוא

==לקריאה נוספת==
[[גניזה החרסונית]]

אגרות בעל התניא ובני דורו

2015-08-21T02:53:50Z

שנזא:

בשנת 1953, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את ספרו "אגרות בעל התניא ובני דורו", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורות אליו או אודותיו". הילמן מוסיף כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם.

חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]], שאדמו"רי חב"ד הרבו להסתמך עליה בהיסטוריוגרפיה של החסידות. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הוא אף פרסם את הערכתו לשמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי מליובאוויץ]]', והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים.

==אין זייפן==
על הטענה שזיהו את הזייפן ענה הרבי שבזמן ההוא ובממקום ההיא לא הייה אדם שהיה כזה חכם שיזייף בכזה חכמה את המכתבים וגם איך השיג כל כך הרבה נייר בשעת מלחמה . על זה תירצו שזה לא היה אדם אחד שזייף וכו . אמנם בקובץ ישורון מובא שעשו מחקר על פי טכנלגיה חדשנית ובאו למסקנה שכל המכתבים נערך על ידי איש אחד וכו . אם כן הרי הדרא קושיא לדוכתא שלא היה חכם כל כך וכו אם כן מוכח שטענותיהן טענות שוא

אגרות בעל התניא ובני דורו

2015-08-21T02:53:26Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "בשנת 1953, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את ספרו "אגרות בעל התניא ובני דורו", המכיל את "כל האיגרות, ..."

בשנת 1953, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את ספרו "אגרות בעל התניא ובני דורו", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורות אליו או אודותיו". הילמן מוסיף כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם.

חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]], שאדמו"רי חב"ד הרבו להסתמך עליה בהיסטוריוגרפיה של החסידות. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הוא אף פרסם את הערכתו לשמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי מליובאוויץ]]', והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים.

==אין זייפן==
על הטענה שזיהו את הזייפן ענה הרבי שבזמן ההוא ובממקום ההיא לא הייה אדם שהיה כזה חכם שיזייף בכזה חכמה את המכתבים וגם איך השיג כל כך הרבה נייר בשעת מלחמה . על זה תירצו שזה לא היה אדם אחד שזייף וכו . אמנם בקובץ ישורון מובא שעשו מחקר על פי טכנלגיה חדשנית ובאו למסקנה שכל המכתבים נערך על ידי איש אחד וכו . אם כן הרי הדרא קושיא לדוכתא שלא היה חכם כל כך וכו אם כן מוכח שטענותיהן טענות שוא

נחמן יוסף טברסקי

2015-08-21T02:27:03Z

שנזא: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:נחמן יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב נחמן יוסף טווערסקי ב[[התוועדות]] ([[י"ט כסלו]] [[תש"ע]], [[כפר חב"ד]])]]
רבי '''נחמן יוסף טברסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא חסיד חב"ד המכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ו[[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], ונחשב לאיש חינוך מצליח ובעל שמועה שיש באמתחו כמות סיפורים בלתי פוסק ו[[בדידי הוה עובדה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט אדר]] [[תשי"ד]] לאביו כ"ק ה[[אדמו"ר]] רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.

בשנת [[תשל"ב]] נתקרב ל[[חסידות חב"ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל"ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.

בשנת [[תשל"ז]] סיים את לימודיו ונישא לרעייתו אסתר, ביתו של הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א#כולל אברכים|כולל מנחם]] - שע"י [[מזכירות כ"ק אדמו"ר]]. בשנת [[תשל"ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=784&hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל"ט חלק ג' (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ומשפיע בקהילת בית הכנסת 'בית מנחם מענדל' (ברחוב לפרץ) ב[[קראון הייטס]], שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר"מ בשיעור א' מתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] והוא ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג.

נוהג לנסוע לשבועות ל[[מז'יבוז']] שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב"ד ומתוועד ביום פטירת הבעל שם טוב יום ראשון של שבועות. להתוועדות שלו מגיעים המונים שאינם חסידי חב"ד ושותים בשקיקה דברי חסידות ושיחות של הרבי.

==משפחתו==
*בנו - ר' [[חיים אליעזר טברסקי]].
*בנו - ר' [[דוד מאיר טברסקי]].
*בנו - ר' [[שנאור זלמן טברסקי]].
*חתנו - ר' [[יחיאל וויזער]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/1/699029286411.html סוד חינוך הילדים ושלימות הבית (חלק א')]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/7/243073294580.html רגע לפני השריפה (חלק ב')]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליונות 955-956, י"א טבת תשע"ה
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3744 כיצד נגרום לילד לאהוב את הבית?]''' הרצאה חינוכית מאת הרב טברסקי {{וידפו}} ד' אדר ראשון תשע"ד (05.02.2014)
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3914 יסודות החינוך]''' הרצאה מרתקת מאת הרב טברסקי {{וידפו}} כ"ה אייר תשע"ד (25.05.2014)
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60165 סאטמר עם חבד ?!]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2749371/jewish/-.htm סיפור על הרבי]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12216 סיפורים על הרבי]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, נחמן יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

נחמן מברסלב

2015-08-20T14:07:34Z

שנזא: /* מחותן עם אדמו"ר הזקן */ תקלדה, תקלדה

[[קובץ:נחמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי נחמן מברסלב]]
הצדיק הקדוש רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]), מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש.

== שנותיו הראשונות וצעירותו ==

רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורודונקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פייגא הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר הסתלקות אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים.

מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.

לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח.

== הביקור בארץ ישראל ==

בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לפתע לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

לאחר הביקור בארץ הקודש ביקר אצל אדמו"ר הזקן, שאף השמיע בפניו מאמר בן שמונה שעות. לאחר המאמר אמר רבי נחמן למלוויו: תנו כבוד לשר האלף.<REF> כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.</REF> בהזדמנות אחרת אמר למלוויו על אדמו"ר הזקן שהוא "אדם גדול מאוד גיבור מלחמה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 32.</REF>

כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצאו נגד דרכו צדיקי דורו, ובראשם [[הסבא משפולי]] שהיה ידוע כזקן צדיקי הדור.

מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמאן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם. בהסכמת דודו הצדיק הקדוש ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם הגה"ק ר' נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

== שנותיו האחרונות ==

בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ונסע עד לעבוב, כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים התייאשו מלעזור לו. לאחר שנתיים פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומאן, ולכן עבר לאומאן. הוא נסתלק שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.

== מחותן עם אדמו"ר הזקן ==

רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון.<REF> ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.</REF> וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.

האדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו. <REF>נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.</REF>

כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: "הוא אברך טוב; אל תגביהו אותו ואל תשפילו אותו"{{הערה|תשורה וילשנסקי-רוזנבלאט, [[תש"ע]].}}.בכפר חבד: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי ומאידך בגליון כפר חבד אחר מובא : שכשר' נחמן שאל את דעתו אודות המחלוקת אמר אדמו"ר הזקן: גם החבר האחד והיחיד שלי([[הסבא משפולי]])רוצים לקחת ממני?!

==בתורת חב"ד==
הספר לקיוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של ר' נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}:
*"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}.
*"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט תש"כ - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}.

== תלמידיו ==

*רבי נתן מברסלב.

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11.
*{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]]

יוסף הצדיק

2015-08-20T13:59:21Z

שנזא: /* בתורת החסידות */

[[קובץ:קבר יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח לקבר יוסף הצדיק]]
'''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערת שוליים|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערת שוליים|ראה רש"י שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערת שוליים|רש"י שם בשם המדרש.}}

בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.

על פי הקבלה קיים משיח בן יוסף בכל דור, אלא שבסופו של דבר הוא יהרג על ידי ארמילוס הרשע. יש שאמרו על רבי [[ברוך ממזיבוז']] למשל, כי הוא משיח בן יוסף{{הערת שוליים|ראה ערך.}}

== בתורת החסידות ==

מבואר בכמה מקומות כי ישנו חילוק הכללי
שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף:

האבות היו רועי צאן - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה צאן עבדיך גם אגחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי צאן" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה
הצאן הוא בשדה, או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן
אחר המדבר", ובודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).

לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה
"משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערת שוליים|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף
הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף
היה לספק מזון - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערת שוליים|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל
חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של
"עם הארץ" היתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים
שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים
לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.].}}

בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק
בעניני העולם, וכמ"ש "ויבוא הביתה לעשות
מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו
ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]]
תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערת שוליים|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם
נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בו'"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של
יוסף הצדיק.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}

==השפעתו =={{הערה| נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות}}
1)יוסף הוא נשמה דאצילות ומוריד השפעות יעקב למטה בפועל ממש [אבל בלי יעקב לא היה יכול להשפיע] הסיבה היא שכל הגבוה יותר יורד מטה יותר ולכן דווקא יוסף משפיעה למטה [ועיין לעיל]
2) ממשיך למטה בכל לב ישראל אהבה מסותרת[תורה אור ויגש ועיין תניא פרק חי]

== ראו גם ==
*[[משיח בן יוסף]]

== קישורים חיצונים ==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=25698 קבר יוסף הצדיק כיום]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

פת עכום

2015-08-20T13:30:43Z

שנזא: הפניה לדף פת ישראל

#הפניה [[פת ישראל]]

המשפיע שלא חזר

2015-08-20T13:29:14Z

שנזא: הפניה לדף אברהם ברוך פבזנר

#הפניה[[אברהם ברוך פבזנר]]

אברהם יחזקאל ארלוזורוב

2015-08-20T12:45:16Z

שנזא: קישורים פנימיים, תיקון קישור

==אישיותו==
הנה כמה שביבין ממה שכתב [[הריי"ץ ]] עליו[ בשינוי ל' וקטעים ]: "חדור כל כולו בלמדנות ופלפול בת' הנגלה בעל הגיון קר סדרן בעל הבנה עמוקה ורחבה בעל זכרון ואף חזר מאמר [לפני [[הריי"ץ]]] מחסידי הצ"צ וגם מתלמידי ישיבתו
רושם חזק עשה הנ"ל הדרתו ומשקפי הזהב שעל עיניו" ....

תרם כסף להדפסת ספר שדי חמד

הרב זכה להגיש כוס לחיים ל[[ריי"ץ]] אבל סירב לקחת בתחילה בנמקו : צריך לומר מזונות תחילה...

==מהו חסיד ==
[[הריי"ץ]] מתאר וויכוח בינו ל[[רשב"ץ]] מהו [[חסיד]]...

==סערת השוחטים==
באתר שטורם [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=145 סערת השוטחים]

==פטירה - חיי רבנות==
על פי עיתון המליץ נפטר בי"א טבת תרס והיה רב ב[[חרקוב]] משנת תרלא מאידך בא' ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה תרמז שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות -נמצא שנהיה רב בשנת תרכז עכ"פ בסביבות תקופה זו התחיל כהונתו

שיחה:אברהם קצלנבוגן

2015-08-20T12:41:14Z

שנזא:

===אברהם קצלנבוגן===
מחרקוב אחד מיוחד מזקני העדה
מ[[חסידי חב״ד]], [[זקן]] ויושב
ב[[ישיבה]] כל היום על [[התורה]] וה[[עבודה]],
אשר וודאי ראוי שיחקק
שמו בספר לזכרון טוב,
ר׳ [[אברהם קאצינעלינבויגן]] נ״ע בג״מ. שמו
המובהק אשר הי׳ שגור בפי כל הי׳
נקרא בשם ר׳ [[אברהם הזקן]], כי
שם משפחתו לא נודע לאדם,
הוא בא ל[[חרקוב]] כמה שנים לפני הנהירה ההמונית מחרקוב בגלל הנאצים ימח שמם -בערך
שנת [[תרצ״ו]] לפ״ק.
בתחילת בואו לעיר הי׳ כחידה סתומה,
ולא יבלו להתחקות
על שורש הדבר, סיבת ביאתו,
ומה מעשהו ומהיכן ירק זה חי.
הוא קבע את דירתו [[בביהכנ׳׳ת]],
כל היום הי׳ עסוק ב[[עבודת ה]]׳,
מאריך בתפילתו הרבה,
ושאר היום עסק בתורה. פיו הי׳ בלום
וסתום, ולא דיבר עם שום [[אדם ]]
רק עם [[יחירי סגולה]], וגם זה בלחש
ובסוד. לפרקים קרובים ישב בצומות,
ולא אכל רק פעם א׳ בלילה,
וגם זה מאכלים יבשים.
מלונו הי׳ [[בביהכנ׳׳ת]], על תםפסלים הקשים,
בגדו
וכר קטן תחת מראשותיו,
ולא ירע
איש בשכבו ובקומו.
אכן ברבות הימים נתוודעו
סיבת בואו לעיר, אשר באמת הי׳
דבר סודי, ולא גלה הדבר
אלא לצנועין. כל ימיו בשבתו על מקומו
הי׳ [[עסקן]] גדול לטובת
[[התזקת התורה]], ובעיקר
ל[[ישיבת תו״ת]] מסור
ונתון בכל לבו ונפשו.

ובאשר נתוודע להשלטון מטיב מעשהו,
התחילו לרדוף אחריו, והי׳
מוכרח להחבא ולהםתר במסתרים. אבל
כאשר התגברו הרדיפות
וחפשו אחריו בחפש מהופש, נמלט וברח
ממקומו ובא לחרקוב. . גם
בשבתו בחרקוב הרבה לעשות פעולות
רבות בהצנע לטובת ההזקת
ה[[תורה]].
בעת ההעתקה בשעת החרום
נלווה לחבורת ה[[תמימים]] - ר [[ישראל
יהודה לווין]] ור [[מיכאל טייטלבום]]
ומשפחתותיהם ויחד
עמהם בא לעיר [[סמרקנד]]
ולא ארבו הימים מיום בואו אל המקום
החדש שבק חיים לכל חי ונפטר,
ושם מנוחתו כבוד.
בעיר הזאת היו הרבח חסידים מ[[חסידי חב״ד]]
יראים ושלימים
בעלי דעה והשכל בתורת ה[[חסידות]],
מופלגי [[תורה ]]ו[[עובדי אלקים]]
נאמנים, אכן רובם ככולם נאספו
והלכו לעולמם עוד בטרם הגיעו
הימים הרעים, נתקיים בהם מה שכתוב
״כי מפני ה[[רעה]] נאסף
הצדיק״ וטיבותא הוא לגבייהו שלא יראו ב[[רעה]] העתידה לבוא ר׳׳ל
(מאחז׳יל בב׳׳ק ס׳).

==לקריאה נוספת ==
בספרים 1 [[זכרונותי]][מחבר [[ישראל יהודה לווין ]] ]= תיאור בריחה הנל 2 [[ספר הזכרונות דברי הימים]][מחבר ר [[מאיר גורקוב]] ]

אברהם ברוך פבזנר

2015-08-20T12:30:26Z

שנזא: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר שעוסק בקורות חייו]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}
הרב '''אברהם ברוך פבזנר''' בהיותו נער למד בפאצעפ ואחר כך למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש בכתר הרבנות רבות בשנים בעיר [[מינסק]].

==בעיר מינסק==

הרב פבזנר לא שלח ידו בשום מלאכה, וכל היום לא מש מאהלה של תורה והרביץ תורה ברבים. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את אלו השומרים משמרת הקודש ורבים מהם נתפשו במאסר, נפל גם הוא בתוכם, והחזיקו אותו במאסר תקופה ממושכת, לא הרבה, בכדי לאיים עליו שיעזוב עבודתו כרב הקהילה ואחר כך שחררוהו. כשיצא לחירות המשיך עבודתו כבראשונה.

כאשר נודע לו ממקור נאמן אשר כלתה אליו הרעה מאת המלכות, ומתכננים עוד הפעם לקחתו למאסר, הוכרח להמלט משם והעתיק את מגוריו לעיר [[חרקוב]] אשר אז היתה עדיין שמורה ממקרים ופגעים רעים כאלו.

==בעיר חרקוב==

גם כשבא לעיר חרקוב לא רצה למוש מאהלה של תורה, רק כדי לצאת ידי חובתו חובת העבודה המוטלת על כ"א, השיג על ידי מכיריו תעודת 'שומר ליל' באחת התעשיות, וכל אותם הימים ישב על התורה והעבודה והרביץ תורה ברבים, תמידין כסדרן שחרית וערבית לימד בפני עשרות רבות בעלי בתים אשר באו לשמוע לקח מפיו, בשחרית
קודם התפלה היה שיעור קבוע ללימוד '[[דא"ח]]' ושו"ע של אדמו"ר הזקן, אחרי התפלה היה מלמד פרק משניות. את המשניות היה אומר אחד מזקני הבע"ב ר' משה דובער ע"ה, אשר היה מוחזק בזה משנים רבות.

בערבית היה שיעור קבוע ללימוד גמרא, וגם פרק תניא בין מנתה למעריב. אל לימוד התניא היו מתאספים לשמוע בל הבאים לביהכ"נ להתפלל, מפני שהרב פבזנר היה מסביר בטוב טעם ובשפה ברורה "זייער געשמאק און פארשטאנדיק פאר אלעמען".[כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות .......כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ ... שהרב רינ''ג פיתח כשרונותיהם ...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך ... ע''כ]
פעולותיו בענין זה היו גדולות לאין שיעור טובות ומועילות לרבים, הודות חלקת פיו ולשונו הטהור, ודבריו היוצאים מהלב אשר נכנסו בלב השומעים המשיך הרבה מהבע"ב הפשוטים והרחוקים לקרבם לעבודת ה' ותורתו.

==מאסרו ופטירתו==

בתשרי [[תרצ"ט]] הגיע לעיר '[[חרקוב]]' 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרב [[נחום יצחק פינסון]].
במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.

ר' אברהם ברוך נפטר בערב [[פסח]] [[ה'ת"ש]] ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שב[[קזחסטן]].

לאחר פטירתו התגלה גלוייה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.

==לקריאה נוספת==
*'''המשפיע שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]]. עיין ערך ר [[מאיר גורקוב]] ובדף השיחה ור [[נחום יצחק פינסון ]] .[[שמואל כצמן]] .[[צמח הלוי גורביץ]] ועוד

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59506 פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח] {{PDF}}.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פבזנר אברהם ברוך (הגדול)]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פבזנר אברהם ברוך (הגדול)]]

אריה דוב איידלמן

2015-08-20T12:29:10Z

שנזא: /* משפחתו */

[[קובץ:איידלמן אריה דב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אריה דוב איידלמן]]

ר' '''אריה דוב איידלמן''' ([[תרס"ג]]-[[י' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה שוחט חסידי תושב אבערוויליע שב[[צרפת]] שהעמיד תלמידים רבים והסמיך אותם לשחיטה. במשך מספר שנים נסע לאירלנד בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד להוריו ר' משה מנחם מענדל וקריינא איידעלאנט, בשנת [[תרס"ג]], בעיירה בגזאסטק. בקהילה זו היו מנויים על [[האח (עיתון)|עיתון הילדים "האח"]], ובו ניתן למצוא את שמו של ר' אריה דוב מפותרי החידות והתורמים.

בשנת [[תער"ב]] נכנס ללמוד ב[[חיידר]] שפעל על יד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובהמשך למד בסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]].

נשא לאשה את בתו של הרב [[יואל דוידסון]].

יצא מרוסיה בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והתיישב באבערוויליע שב[[צרפת]], ושם עסק כ[[שוחט ובודק]] במשך 25 שנה והעמיד תלמידים רבים באומנות זו.

נמנה על קבוצת השוחטים שנשלחו ל[[אירלנד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה מקושר לרבי, ובהוראתו קירב יהודים רבים לתורה ולחסידות.

נפטר ב[[י' שבט]] [[תשנ"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[שלום איידלמן]] שליט"א שליח ב[[מרוקו]].

{{מיון רגיל:איידלמן, אריה דוב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בהר הזיתים]]

אריה דוב איידלמן

2015-08-20T12:28:25Z

שנזא: /* משפחתו */

[[קובץ:איידלמן אריה דב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אריה דוב איידלמן]]

ר' '''אריה דוב איידלמן''' ([[תרס"ג]]-[[י' שבט]] [[תשנ"ד]]) היה שוחט חסידי תושב אבערוויליע שב[[צרפת]] שהעמיד תלמידים רבים והסמיך אותם לשחיטה. במשך מספר שנים נסע לאירלנד בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד להוריו ר' משה מנחם מענדל וקריינא איידעלאנט, בשנת [[תרס"ג]], בעיירה בגזאסטק. בקהילה זו היו מנויים על [[האח (עיתון)|עיתון הילדים "האח"]], ובו ניתן למצוא את שמו של ר' אריה דוב מפותרי החידות והתורמים.

בשנת [[תער"ב]] נכנס ללמוד ב[[חיידר]] שפעל על יד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובהמשך למד בסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]].

נשא לאשה את בתו של הרב [[יואל דוידסון]].

יצא מרוסיה בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והתיישב באבערוויליע שב[[צרפת]], ושם עסק כ[[שוחט ובודק]] במשך 25 שנה והעמיד תלמידים רבים באומנות זו.

נמנה על קבוצת השוחטים שנשלחו ל[[אירלנד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה מקושר לרבי, ובהוראתו קירב יהודים רבים לתורה ולחסידות.

נפטר ב[[י' שבט]] [[תשנ"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[שלום איידלמן]]שליט"א.

{{מיון רגיל:איידלמן, אריה דוב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בהר הזיתים]]

ישראל ברוך מליאזנא

2015-08-20T12:24:37Z

שנזא: תקלדה

רבי '''ישראל ברוך [[פוזנר]]''' {{הערה| על פי מציבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], [[עדן ציון]] (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם }} . היה אביו של [[אדמו"ר הזקן]], נולד לר' [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] ומרת [[רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר. {{הערה|לפי [[ספר הזכרונות ]] משמע שנולד בשנת תפג לערך אבל לפי מקורות בקובץ אור ישראל-33 לאו דווקא משמע כן}}
==תולדותיו==

לאחר שאביו ואמו נפטרו, הוא הסתובב הרבה בעיירות והחליט לא לקבל נדבות משום אדם, אלא להתפרנס רק מיגיעת כפיו. בהגיעו לעיירה ליאזני, לאחר זמן ממושך שלא הגיע אוכל לפיו, הוא חש בתחושת רעב כבדה, עד שגנן בשם [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|ר' אברהם]] הזמין אותו לעבוד אצלו.

לקראת פסח החליט ר' אברהם להזמין את ברוך הצעיר לליל הסדר כדי להכניס אותו לאט לאט למשפחה כי רצה שהוא יתחתן עם הבת שלו, אך ברוך החליט ללכת משם כי לא רצה לקבל נדבה.

בסופו של דבר מצא אותו ר' אברהם ב[[ויטבסק]] והציע לו את ביתו [[רבקה (אם האדמו"ר הזקן) |רבקה]] והם התחתנו{{הערה|כל זה על פי [[ספר הזכרונות]].}}. ונולד להם בנם שניאור זלמן, הוא [[אדמו"ר הזקן]].

רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזני]]. הוא לא יכל לסבול שבנו אדמו"ר הזקן חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח העשיר בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.

הוא היה צדיק נסתר, כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו: "הרה"צ ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני צדקה והתנהג בפשטות כאחד מבעלי הישוב".

בעיר זו נפטר בתאריך [[ח' תשרי תקנ"ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.

בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו }}.

== שם אביו ==

למרות שעל המצבה כתוב ששם אביו היה אברהם, [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר{{הערת שוליים|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם.<REF>[[שם ושארית]] עמ' 45.</REF>

רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתרו את הסתירה, ובראשם [[הרבי מלך המשיח]].

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

משתמש:שנזא

2015-08-20T12:08:49Z

שנזא:

שיחה:פת ישראל

2015-08-20T12:07:17Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "אין בעיה בדף--~~~~"

אין בעיה בדף--[[משתמש:שנזא|שנזא]] - [[שיחת משתמש:שנזא|שיחה]] 12:07, 20 באוגוסט 2015 (UTC)

פת ישראל

2015-08-20T12:04:18Z

שנזא:

{{עריכה}}

==דינים==
פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.‏[דרכי משה והב"ח]

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק=חיי נפש ויש חולקין מה הגדר של חיי נפש ואם רעב או לא [מאירי] כל זה מדובר אם קנה מחנות דאינו חשש חתנות דבמלאכתו הוא עוסק אבל סתם איש לא .

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל)[ויש אומרים שבאמצעות ההסקה זה סימן הכר ויש לו דין של פת ישראל]. הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי .והכל בתר מעיקרו דאם אפאו נחתום וקנאו סתם גו הפת מותר מצד פת ישראל
==חבד ברוסייה==
בברית המועצות כמעט כל החסידים חוץ מבודדים אכלו מצד חיי נפש ולהעיר שבזוהר כתב לשלילה
==בימינו אלה==
על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחו"ל, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.‏ובוודאי עם הרבנות הראשית מחמירה ל"כ"ש וקו"ח חבד [בישראל]]אבל גישת חבד בכל פרטי הדיניםאינו ידוע לי ובפרט דארצות הברית וכנראה מחמירים [ובנוגע לטיימרס וכד' יש מחלוקת עם נחשב כפת ישראל]
==בישול וגיעול==
ועדיין לא באנו בפרטי האיסור דאפילו מתיר משום פת עדיין אסור משום [[בישול עכום]] [ו[[גיעול]]]
{{הלכה}}
==מקורות==
התוכן [ולא הסגנון] נערך על פי ליקוטו של הרב לווין מגיד שיעור ד[[פאסטוויל]] בנושא זה

פת פלטר

2015-08-20T12:03:26Z

שנזא:

{{עריכה}}
==דינים==
פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.‏[דרכי משה והב"ח]

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק=חיי נפש ויש חולקין מה הגדר של חיי נפש ואם רעב או לא [מאירי] כל זה מדובר אם קנה מחנות דאינו חשש חתנות דבמלאכתו הוא עוסק אבל סתם איש לא .

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל)[ויש אומרים שבאמצעות ההסקה זה סימן הכר ויש לו דין של פת ישראל]. הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי .והכל בתר מעיקרו דאם אפאו נחתום וקנאו סתם גו הפת מותר מצד פת ישראל
==חבד ברוסייה==
בברית המועצות כמעט כל החסידים חוץ מבודדים אכלו מצד חיי נפש ולהעיר שבזוהר כתב לשלילה
==בימינו אלה==
על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחו"ל, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.‏ובוודאי עם הרבנות הראשית מחמירה ל"כ"ש וקו"ח חבד [בישראל]]אבל גישת חבד בכל פרטי הדיניםאינו ידוע לי ובפרט דארצות הברית וכנראה מחמירים [ובנוגע לטיימרס וכד' יש מחלוקת עם נחשב כפת ישראל]
==בישול וגיעול==
ועדיין לא באנו בפרטי האיסור דאפילו מתיר משום פת עדיין אסור משום [[בישול עכום]] [ו[[גיעול]]]
{{הלכה}}
==מקורות==
התוכן [ולא הסגנון] נערך על פי ליקוטו של הרב לווין מגיד שיעור ד[[פאסטוויל]] בנושא זה

פת ישראל

2015-08-20T11:59:50Z

שנזא:

{{עריכה}}

==דינים==
פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.‏[דרכי משה והב"ח]

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק=חיי נפש ויש חולקין מה הגדר של חיי נפש ואם רעב או לא [מאירי] כל זה מדובר אם קנה מחנות דאינו חשש חתנות דבמלאכתו הוא עוסק אבל סתם איש לא .

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל)[ויש אומרים שבאמצעות ההסקה זה סימן הכר ויש לו דין של פת ישראל]. הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי .והכל בתר מעיקרו דאם אפאו נחתום וקנאו סתם גו הפת מותר מצד פת ישראל
==חבד ברוסייה==
בברית המועצות כמעט כל החסידים חוץ מבודדים אכלו מצד חיי נפש ולהעיר שבזוהר כתב לשלילה
==בימינו אלה==
על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחו"ל, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.‏ובוודאי עם הרבנות הראשית מחמירה ל"כ"ש וקו"ח חבד [בישראל]]אבל גישת חבד בכל פרטי הדיניםאינו ידוע לי ובפרט דארצות הברית וכנראה מחמירים [ובנוגע לטיימרס וכד' יש מחלוקת עם נחשב כפת ישראל]
==בישול וגיעול==
ועדיין לא באנו בפרטי האיסור דאפילו מתיר משום פת עדיין אסור משום בישול עכום [וגיעול]
{{הלכה}}
==מקורות==
התוכן [ולא הסגנון] נערך על פי ליקוטו של הרב לווין מגיד שיעור ד[[פאסטוויל]] בנושא זה

שיחה:פת פלטר

2015-08-20T11:58:49Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "אין בעיה בדף --~~~~"

אין בעיה בדף --[[משתמש:שנזא|שנזא]] - [[שיחת משתמש:שנזא|שיחה]] 11:58, 20 באוגוסט 2015 (UTC)

פת פלטר

2015-08-20T11:58:16Z

שנזא:

{{עריכה}}
==דינים==
פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.‏[דרכי משה והב"ח]

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק=חיי נפש ויש חולקין מה הגדר של חיי נפש ואם רעב או לא [מאירי] כל זה מדובר אם קנה מחנות דאינו חשש חתנות דבמלאכתו הוא עוסק אבל סתם איש לא .

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל)[ויש אומרים שבאמצעות ההסקה זה סימן הכר ויש לו דין של פת ישראל]. הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי .והכל בתר מעיקרו דאם אפאו נחתום וקנאו סתם גו הפת מותר מצד פת ישראל
==חבד ברוסייה==
בברית המועצות כמעט כל החסידים חוץ מבודדים אכלו מצד חיי נפש ולהעיר שבזוהר כתב לשלילה
==בימינו אלה==
על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחו"ל, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.‏ובוודאי עם הרבנות הראשית מחמירה ל"כ"ש וקו"ח חבד [בישראל]]אבל גישת חבד בכל פרטי הדיניםאינו ידוע לי ובפרט דארצות הברית וכנראה מחמירים [ובנוגע לטיימרס וכד' יש מחלוקת עם נחשב כפת ישראל]
==בישול וגיעול==
ועדיין לא באנו בפרטי האיסור דאפילו מתיר משום פת עדיין אסור משום בישול עכום [וגיעול]
{{הלכה}}
==מקורות==
התוכן [ולא הסגנון] נערך על פי ליקוטו של הרב לווין מגיד שיעור ד[[פאסטוויל]] בנושא זה

משתמש:שנזא

2015-08-19T14:44:39Z

שנזא:

פת פלטר

2015-08-19T14:41:54Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "וזאת למודעי שכל הכתוב כאן לאוו דווקא מהלכה אלא גם משיטת הראשונים ובפרט שנערך על פי הזכר..."

וזאת למודעי שכל הכתוב כאן לאוו דווקא מהלכה אלא גם משיטת הראשונים ובפרט שנערך על פי הזכרון לכן אין לנהוג להלכה כערך זה אלא לשאול רב !
==דינים==
פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.‏[דרכי משה והב"ח]

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק=חיי נפש ויש חולקין מה הגדר של חיי נפש ואם רעב או לא [מאירי] כל זה מדובר אם קנה מחנות דאינו חשש חתנות דבמלאכתו הוא עוסק אבל סתם איש לא .

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל)[ויש אומרים שבאמצעות ההסקה זה סימן הכר ויש לו דין של פת ישראל]. הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי .והכל בתר מעיקרו דאם אפאו נחתום וקנאו סתם גו הפת מותר מצד פת ישראל
==חבד ברוסייה==
בברית המועצות כמעט כל החסידים חוץ מבודדים אכלו מצד חיי נפש ולהעיר שבזוהר כתב לשלילה
==בימינו אלה==
על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחו"ל, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.‏ובוודאי עם הרבנות הראשית מחמירה ל"כ"ש וקו"ח חבד [בישראל]]אבל גישת חבד בכל פרטי הדיניםאינו ידוע לי ובפרט דארצות הברית וכנראה מחמירים [ובנוגע לטיימרס וכד' יש מחלוקת עם נחשב כפת ישראל]
==בישול וגיעול==
ועדיין לא באנו בפרטי האיסור דאפילו מתיר משום פת עדיין אסור משום בישול עכום [וגיעול]

פת ישראל

2015-08-19T14:41:25Z

פוסטוויל

2015-08-19T13:54:31Z

שנזא: עריכה

==קהילה ==
עיר שקטה וחסידית ,יש רק חנות אחד של יהודים
ויש שתי בתי כנסת אחת של חבד שבו שוכן המקוווה והשני של חסידות [[סטרטין]]
==השחיטה==
[וכו'] ובגלל זה נעצר ר' [[שלום מרדכי רבשקין]]
==שניים מצוות הישיבה==
הרב לווין = גאון בקי וחריף בעל שמועה ויש לו חוש ההסבר שכל אחד ואחד מבין אותו וגם הוא מאד חסידי אהוב על התלמידים לעיתים תכופות מוסר שיעורים על עננינם כללים ועניני דיומא ובנוסף לכך כל שבוע הוא מוסר שיעור שו"ת -התלמידים מכניסים פתקאות בעילום שם ושואלים שאלות בהשקפה הלכה תורה וחסידות -בלי שייתביישו[כל הבחורים מקליטים את שיעוריו....]. עד עכשוו סידר ל[[ישיבת קיץ]] שלוש קובצים מלאים וגדושים בתוכן תשע'ד:[[חלב עכום]] תשע'ה:[[פת ישראל]] וכפרס בסוף הקיץ נתן קובץ מקיף על [[הקהל]]. בשיעורים שנתן על הקובצים הנ"ל לעיתים תכופות הוסיף חידושיו וסברותיו [אבל זה אינו בא מצד גאווה]

הרב גורקאוו= מגיד שיעור עיון חריף ובקי ומזקני חסידי חבד בעל שמועה -מספרים עליו שפעם בהתוועדות פורים אחר משקה חזר בעל פה כל בבא בתרא הפוך....

==מנהל==
הרב אליהו(?)בן שמעון =מנהל וכו מאד חסידי

פוסטוויל

2015-08-19T13:52:27Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "==קהילה == עיר שקטה וחסידית ,יש רק חנות אחד של יהודים ויש שתי בתי כנסת אחת של חבד שבו שוכן המ..."

==קהילה ==
עיר שקטה וחסידית ,יש רק חנות אחד של יהודים
ויש שתי בתי כנסת אחת של חבד שבו שוכן המקוווה והשני של חסידות סטרטין
==השחיטה==
[וכו'] ובגלל זה נעצר ר' שלום מרדכי רבשקין
==שניים מצוות הישיבה==
הרב לווין = גאון בקי וחריף בעל שמועה ויש לו חוש ההסבר שכל אחד ואחד מבין אותו וגם הוא מאד חסידי אהוב על התלמידים לעיתים תכופות מוסר שיעורים על עננינם כללים ועניני דיומא ובנוסף לכך כל שבוע הוא מוסר שיעור שו"ת -התלמידים מכניסים פתקאות בעילום שם ושואלים שאלות בהשקפה הלכה תורה וחסידות -בלי שייתביישו[כל הבחורים מקליטים את שיעוריו....]. עד עכשוו סידר לישיבת קיץ שלוש קובצים מלאים וגדושים בתוכן תשע'ד:חלב עכום תשע'ה:פת ישראל וכפרס בסוף הקיץ נתן קובץ מקיף על הקהל. בשיעורים שנתן על הקובצים הנ"ל לעיתים תכופות הוסיף חידושיו וסברותיו [אבל זה אינו בא מצד גאווה]

הרב גורקאוו= מגיד שיעור עיון חריף ובקי ומזקני חסידי חבד בעל שמועה -מספרים עליו שפעם בהתוועדות פורים אחר משקה חזר בעל פה כל בבא בתרא הפוך....

==מנהל==
הרב אליהו(?)בן שמעון =מנהל וכו מאד חסידי

אוצר החסידים (סדרת ספרים)

2015-08-19T12:37:15Z

שנזא: /* אוצר החסידים בברית המועצות ובבפולין */

[[קובץ:אוצר_החסידים_ארץ_הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית הספר הראשון בסדרה, "אוצר החסידים - ארץ הקודש"]]
'''אוצר החסידים''' הינה סדרת ספרים אנציקלופדית בת שלושה כרכים המתארת את אישיותם ומשנתם של זקני החסידים הבולטים בדור האחרון. הסדרה נכתבה על ידי הסופר הרב יוסף אשכנזי.

על רוב הדמויות הנסקרות בספר לא יצאו לאור ספרי ביוגרפיה, וזו הבימה הראשונה בה נסקרו דמויותיהם בדפוס בצורה מסודרת. בנוסף, לאורך הסדרה מופיעים מספר פרקים המוקדשים לתיאור הריכוזים החב"דיים השונים בהם התגוררו חסידי חב"ד.

הספר הראשון על זקני החסידים בארץ הקודש יצא לאור ב[[חודש סיון]] [[תשע"ב]], השני על החסידים בניו-יורק יצא לאור ב[[חודש סיון]] [[תשע"ג]], והשלישי העוסק בדמויות של חסידים מרחבי תבל יצא לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]]{{הערה|הספר השלישי הוקדש על ידי המחבר לסבו, הרב [[משה אשכנזי]], שמדור מיוחד הוקדש לזכרו.}} . הסדרה יצאה לאור תחת הוצאת הספרים החב"דית [[חזק יוזמות חינוכיות]].

==החסידים הנסקרים בסדרה==
'''אוצר החסידים ארץ הקודש'''
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[אלתר שימחוביץ']]
*הרב [[זלמן משה היצחקי]]
*הרב [[מיכאל דבורקין]]
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[חיים שאול ברוק]]
*הרב [[אברהם מאיור]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]
*הרב [[אברהם פריז]]
*הרב [[שניאור זלמן גרליק]]
*הרב [[רפאל נחמן כהן]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[דובער חן]]
*הרב [[שמחה גורודצקי]]
*הרב [[נחום טרבניק]]
*הרב [[אברהם חיים נאה]]
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ']]
*הרב [[ניסן הורוביץ]]
*הרב [[אשר ששונקין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]
*הרב [[שרגא מלך קפלן]]
*הרב [[מרדכי קוזלינר]]
}}

'''אוצר החסידים ניו יורק'''
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[שמואל לוויטין]]
*הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]]
*הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
*הרב [[מרדכי מענטליק]]
*הרב [[שמואל זלמנוב]]
*הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי]]
*הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
*הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]]
*הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]
*הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
*הרב [[יהודה חיטריק]]
*הרב [[יהושע קארף]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[בערל חסקינד]]
*הרב [[יוחנן גורדון]]
*הרב [[שלום מרוזוב]]
*הרב [[משה לייב רודשטיין]]
*הרב [[משה דובינסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
*הרב [[דוד שיפרין]]
*הרב [[משה דובער ריבקין]]
*הרב [[יצחק דובער אושפאל]]
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]
}}

'''אוצר החסידים - ברחבי תבל'''
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[ישראל נעוולער|ישראל לוין (נעוולער)]]
*הרב [[ניסן נמנוב]]
*הרב [[פרץ מוצ'קין]]
*הרב [[ישראל נח בליניצקי]]
*הרב [[בן ציון שם טוב]]
*הרב [[סעדיה ליברוב]]
*הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]
*הרב [[יוסף גולדברג]]
*הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]]
*הרב [[אבא פליסקין]]
*הרב [[יצחק דובוב]]
*הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]
*הרב [[בצלאל וילשנסקי]]
*הרב [[דובער בוימגרטן]]
*הרב [[שניאור זלמן מרוזוב]]
*הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]]
*הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]
*הרב [[אייזיק שוויי]]
*הרב [[יהושע העשיל צייטלין]]
*הרב [[מנחם צבי ריבקין]]
*הרב [[אברהם סנדר נמצוב]]
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
}}
==אוצר החסידים בברית המועצות ובבפולין==
יצא לאור ד אלול כנראה הוא על חסידי הריי"ץ והרש"ב -סיפורם של 24 חסידים מפורסמים שחיו בברית המועצות וחלקם הגדול נרצחו ב"עוון הפצת היהדות" בין הדמויות, החסידים ר' חונע מרזוב, ר' איצ'ה דער מתמיד, ר' חאטשע פייגין, ר' אליהו חיים אלטהויז ועוד חסידים מפורסמים.

*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]],
*הרב [[משולם (שילם) קוראטין]],
*הרב [[יצחק הלוי הורוביץ]] (מתמיד),
*הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער),
*הרב [[יחזקאל פייגין]],
*הרב [[יונה כהן]] (פולטאווער),
*הרב [[יהודה עבער]],
*הרב [[יעקב זכריה הלוי מאסקאליק]] (ז'ורוביצער),
*הרב [[אברהם דוד פויזנר]],
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]],
*הרב [[שמואל נוטיק]] (קריסלאווער),
*הרב [[יהושע ליין]],
*הרב [[אליעזר דבוסקין ]](צ'עצ'רסקער),
*הרב [[צבי הירש אזימוב]] (קלימוביצ'ער),
*הרב [[חיים יונה לוצקי]],
*הרב [[מנחם מענדל חן]],
*הרב [[צבי הירש גוראריה]],
*הרב [[פינחס שרייבר]]] (ראקשיקער),
*התמים [[זלמן דוד מיכלין]] (הומלינער),
*הרב [[ירוחם גרליק]],
*התמים[[ הלל פרוטקין]] (פוצ'ובר),
*הרב [[אריה לייב שיינין]]
*הרב [[יהושע אייזיק בארוך]],
*הרב [[אליהו חיים אלטהויז]],
*הרב [[מרדכי חפץ, הרב דובער גורפינקל ]](קורניצער),
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]],
*הרב [[ברוך פרידמן]].

==קישורים חיצוניים==
'''פרקים מתוך הספר''':
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 '''"כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח"'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76288 '''כשהרב אשכנזי שקל להתפטר מהרבנות בכפר חב"ד'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] {{COL}}
*[http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t545561 '''התמימים משנחאי הודרו מהסיוע'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[מאיר אשכנזי]]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=82074 '''הרבי מתנגד להדפסת מצוות "מינוי מלך"'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[בן ציון שם טוב]] {{COL}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71181 '''מדוע ביקש הרבי ללון במלון עם שתי דלתות?'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[בן ציון שם טוב]] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81255 '''מדוע התעלף הרבי הריי"ץ כשנולדה בתו השלישית?'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[דובער בוימגרטן]] {{אינפו}}
http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=91695 = הידייעה על הכרך הרביעי
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]

אוצר החסידים (סדרת ספרים)

2015-08-19T12:32:32Z

שנזא: הרחבה

[[קובץ:אוצר_החסידים_ארץ_הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית הספר הראשון בסדרה, "אוצר החסידים - ארץ הקודש"]]
'''אוצר החסידים''' הינה סדרת ספרים אנציקלופדית בת שלושה כרכים המתארת את אישיותם ומשנתם של זקני החסידים הבולטים בדור האחרון. הסדרה נכתבה על ידי הסופר הרב יוסף אשכנזי.

על רוב הדמויות הנסקרות בספר לא יצאו לאור ספרי ביוגרפיה, וזו הבימה הראשונה בה נסקרו דמויותיהם בדפוס בצורה מסודרת. בנוסף, לאורך הסדרה מופיעים מספר פרקים המוקדשים לתיאור הריכוזים החב"דיים השונים בהם התגוררו חסידי חב"ד.

הספר הראשון על זקני החסידים בארץ הקודש יצא לאור ב[[חודש סיון]] [[תשע"ב]], השני על החסידים בניו-יורק יצא לאור ב[[חודש סיון]] [[תשע"ג]], והשלישי העוסק בדמויות של חסידים מרחבי תבל יצא לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]]{{הערה|הספר השלישי הוקדש על ידי המחבר לסבו, הרב [[משה אשכנזי]], שמדור מיוחד הוקדש לזכרו.}} . הסדרה יצאה לאור תחת הוצאת הספרים החב"דית [[חזק יוזמות חינוכיות]].

==החסידים הנסקרים בסדרה==
'''אוצר החסידים ארץ הקודש'''
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[אלתר שימחוביץ']]
*הרב [[זלמן משה היצחקי]]
*הרב [[מיכאל דבורקין]]
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[חיים שאול ברוק]]
*הרב [[אברהם מאיור]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]
*הרב [[אברהם פריז]]
*הרב [[שניאור זלמן גרליק]]
*הרב [[רפאל נחמן כהן]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[דובער חן]]
*הרב [[שמחה גורודצקי]]
*הרב [[נחום טרבניק]]
*הרב [[אברהם חיים נאה]]
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ']]
*הרב [[ניסן הורוביץ]]
*הרב [[אשר ששונקין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]
*הרב [[שרגא מלך קפלן]]
*הרב [[מרדכי קוזלינר]]
}}

'''אוצר החסידים ניו יורק'''
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[שמואל לוויטין]]
*הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]]
*הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
*הרב [[מרדכי מענטליק]]
*הרב [[שמואל זלמנוב]]
*הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי]]
*הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
*הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]]
*הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]
*הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
*הרב [[יהודה חיטריק]]
*הרב [[יהושע קארף]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[בערל חסקינד]]
*הרב [[יוחנן גורדון]]
*הרב [[שלום מרוזוב]]
*הרב [[משה לייב רודשטיין]]
*הרב [[משה דובינסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
*הרב [[דוד שיפרין]]
*הרב [[משה דובער ריבקין]]
*הרב [[יצחק דובער אושפאל]]
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]
}}

'''אוצר החסידים - ברחבי תבל'''
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[ישראל נעוולער|ישראל לוין (נעוולער)]]
*הרב [[ניסן נמנוב]]
*הרב [[פרץ מוצ'קין]]
*הרב [[ישראל נח בליניצקי]]
*הרב [[בן ציון שם טוב]]
*הרב [[סעדיה ליברוב]]
*הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]
*הרב [[יוסף גולדברג]]
*הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]]
*הרב [[אבא פליסקין]]
*הרב [[יצחק דובוב]]
*הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]
*הרב [[בצלאל וילשנסקי]]
*הרב [[דובער בוימגרטן]]
*הרב [[שניאור זלמן מרוזוב]]
*הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]]
*הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]
*הרב [[אייזיק שוויי]]
*הרב [[יהושע העשיל צייטלין]]
*הרב [[מנחם צבי ריבקין]]
*הרב [[אברהם סנדר נמצוב]]
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
}}
==אוצר החסידים בברית המועצות ובבפולין==
יצא לאור ד אלול כנראה הוא על חסידי הריי"ץ והרש"ב
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]],
*הרב [[משולם (שילם) קוראטין]],
*הרב [[יצחק הלוי הורוביץ]] (מתמיד),
*הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער),
*הרב [[יחזקאל פייגין]],
*הרב [[יונה כהן]] (פולטאווער),
*הרב [[יהודה עבער]],
*הרב [[יעקב זכריה הלוי מאסקאליק]] (ז'ורוביצער),
*הרב [[אברהם דוד פויזנר]],
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]],
*הרב [[שמואל נוטיק]] (קריסלאווער),
*הרב [[יהושע ליין]],
*הרב [[אליעזר דבוסקין ]](צ'עצ'רסקער),
*הרב [[צבי הירש אזימוב]] (קלימוביצ'ער),
*הרב [[חיים יונה לוצקי]],
*הרב [[מנחם מענדל חן]],
*הרב [[צבי הירש גוראריה]],
*הרב [[פינחס שרייבר]]] (ראקשיקער),
*התמים [[זלמן דוד מיכלין]] (הומלינער),
*הרב [[ירוחם גרליק]],
*התמים[[ הלל פרוטקין]] (פוצ'ובר),
*הרב [[אריה לייב שיינין]]
*הרב [[יהושע אייזיק בארוך]],
*הרב [[אליהו חיים אלטהויז]],
*הרב [[מרדכי חפץ, הרב דובער גורפינקל ]](קורניצער),
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]],
*הרב [[ברוך פרידמן]].

==קישורים חיצוניים==
'''פרקים מתוך הספר''':
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 '''"כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח"'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76288 '''כשהרב אשכנזי שקל להתפטר מהרבנות בכפר חב"ד'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] {{COL}}
*[http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t545561 '''התמימים משנחאי הודרו מהסיוע'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[מאיר אשכנזי]]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=82074 '''הרבי מתנגד להדפסת מצוות "מינוי מלך"'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[בן ציון שם טוב]] {{COL}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71181 '''מדוע ביקש הרבי ללון במלון עם שתי דלתות?'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[בן ציון שם טוב]] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81255 '''מדוע התעלף הרבי הריי"ץ כשנולדה בתו השלישית?'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[דובער בוימגרטן]] {{אינפו}}
http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=91695 = הידייעה על הכרך הרביעי
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]

הגניזה החרסונית

2015-08-16T17:53:42Z

שנזא:

[[קובץ:הגניזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך נדיר מהבעש"ט, והוא אגרת קודש אשר שלח לבתו מ' אדל בשנת תקי"ג.]]
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר חרסון. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

==הגניזה==

בשנת{{הערה|ע"פ מכתב אדמו"ר הריי"צ בקובץ [[התמים]] א' עמ' ח (10).}} [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בקיץ [[תרע"ח]] החלה המכירה באודסה. בתחילה היו טענות שונות על זיוף עקב חשדות על המוכרים, אך רבים מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת של הממשלה שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו והוחרמו ממנו. הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - כתשורה.

'''הגניזה כוללת''':

*כתבי יד הכוללים: ענייני קבלה, ביאורים במקרא ואמרות חז"ל, סיפורים ומכתבים [מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו -[[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ועוד].

*ספרים מודפסים.

*קלף משורטט ומוכן לכתיבה.

*חותם של [[הבעל שם טוב]]

*כלי כסף בשביל בשמים של [[הבעל שם טוב]] (כלי כסף בצורת דג, כלי כסף בצורת מגדל וכלי כסף בתמונת עץ).

אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו החבריא קדישא [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]].

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר חכמי ישראל בעש"ט מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד להוצאת הספר לאור, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

הכתבים של הגניזה עברו בירושה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מברית המועצות. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם דובער יודביץ.

==ביקורת ויחס הרבי==

הרב דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד.

מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:

*מכל המומחים ב[[חסידות]] הידועים בדרום [[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאודסה וחרסון], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר].
*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה.
*דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים ב[[חסידות]].
*נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו ניר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור.
*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
*המכתבים שנדפסו בקובץ "התמים", המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים"
*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.
*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני קבלה לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.
*הטענה שבכל המכתבים נחתם גם בשם האם היא שחסידים נהגו לחתום בשם האם במכתביהם לרבם לא רק בפ"נים אלא גם במכתבים רגילים.

הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).

הרבי ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]] בעהמ"ס "מנחת אלעזר" כותב במכתבו על דבר כללות מכתבי גניזה זו בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט).

"כ"ק מו"ח אדמו"ר מודיע החלטת אביו, לאחר שבחנו כל כתבי הגניזה (מלבד מכתבים בודדים שבאו לאחרים) במשך כמה חדשים, אשר תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא והסתירות שימצאו קלות ערך הן לגבי הפלאת תוכנם. והם היחידים שראו את חלק כתבי גניזה זו שתוכנם: עניני קבלה, כינויים שונים משמותיו של הקב"ה, שמות מלאכים ושירתם, צירופי שמות והשבעתן ועוד. ואף על פי כן הנה כותב בעל "אגרות בעל התניא ובני דורו": "שכולם (החוקרים בדבר אמיתות הכתבים) לא נחתו לבדיקה כללית ויסודית של תוכן הכתבים. והגעתי למסקנה שכל (!!!) מכתבי הגניזה שראו אור הדפוס הנם מזוייפים. ומהם שנדפסו והופצו גם בהסכמתם של גדולי ישראל שטעו בזה". ומי קורא תמים שיטיל ספק בוודאות פשוטה כזו?

בספר בשם "הספר", כת"ע וביטאון בנושאי ספרות, הובאו מכתבי הרבי ג"כ, ובבימות שונות דנו החוקרים בדברי הרבי.

==פדייתה מחדש==

כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ מברית המועצות התעקש על כך שהספרים שלו ייצאו עמו, חלק נכבד מן הספרייה היה הגניזה החרסונית.

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה נשארה הספרייה ב[[אוטווצק]] ואדמו"ר הריי"צ עבר לורשא וגם כאשר חולץ לארצות הברית נשאר האוסף בפולין ולא ידעו עליו דבר. בשנת [[תשל"ג]] נמצא בקנדה מייקרופילם של כתבי יד שנמצאים בספרייה בפולין, ממשלת פולין הכחישה אך אישרה לקבוצת חוקרים חב"דיים לבוא לחפש את האוסף, החוקרים גילו את האוסף ולאחר מערכה מסועפת הגיע האוסף ל770 בסוף תשרי [[תשל"ח]]{{הערה|1=מי שהתעסק עם הבאת הכתבים בפועל היה הרב [[אברהם שמטוב|אברמ'ל שמטוב]], וכאשר הוא הודיע לרבי את הבשורה המשמחת שהספרים הגיעו ליעדם, אמר לו הרבי(בתרגום חופשי): "אתה הבאת את הדבר היקר ביותר של חמי ([[אדמו"ר הריי"צ]]), ואני אתן לך בתמורה את הדבר היקר לי ביותר", הרבי נכנס לחדר, והעניק לאברמ'ל [[הנחה]] '''לא מוגהת''' של [[התוועדות]] שנכתבה על ידי [[סימון ג'ייקובסון]].}}. בכ"ח חשוון, בפעם הראשונה שהרבי יצא מאז התקף הלב, יצא הרבי לספרייה וסקר במשך כשלש שעות את כל ספרי האוסף{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2596 פרק רביעי על המערכה להשבת הספרים] באתר [[שטורעם נט]].}}.

==התשובות ==
עכשוו נערך קובץ שכולל סקירה על הגניזה החרסונית ותשובות על קושיותיו של הילמן וקובץ ישורון --[[משתמש:שנזא|שנזא]] - [[שיחת משתמש:שנזא|שיחה]] 17:53, 16 באוגוסט 2015 (UTC)
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31312 '''אחד מכתבי הגניזה'''] - {{אינפו}}.
*[http://chabad-il.org/hit/hit253.htm#4 גליון "התקשרות" העוסק בין היתר ביחס האדמו"רים לגניזה]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315 סקירה על הספר "חכמי ישראל בעש"ט"] - באתר שטורעם נט.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2497&search=%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%94+%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa תשובות הרבי בנוגע לטענות על אודות הגניזה] - באתר ספריית ליובאוויטש.
*[http://hebrewbooks.org/3122 הספר 'חכמי ישראל בעש"ט'] - [[היברובוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/6664 הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו'] - היברובוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחה:ישיבה גדולה קזבלנקה

2015-08-14T21:12:31Z

שנזא: יצירת דף עם התוכן "וכיום השליח היחידי [כמדומה] במרוקו הוא ר שלום איידלמן"

וכיום השליח היחידי [כמדומה] ב[[מרוקו]] הוא ר [[שלום איידלמן]]

משתמש:שנזא

2015-08-14T21:02:15Z

שנזא:

שלום איידלמן

2015-08-14T20:46:04Z

שנזא: /* סיפורי ר אריה דוב */

[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]
הרב '''שלום איידלמן''' נולד בשנת [[תרצ"ו]] לרב אריה דוב וסלאווא איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] בבריחת אנ"ש דרך [[פולין]], אל [[פריז]].

למד ב[[תומכי תמימים]] בברינוא, ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים -ברינוא'.

בשנת [[תשט"ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי"ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.

בשנת [[תשי"ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה בזאת חנוכה - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.

ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר.

בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

==ספרים נדירים==
ביחד עם הרב [[הלל פבזנר]] בהכוונת ה[[רבי]] איתר ספרים ו[[כתבי יד]] עתיקים בכלל ו[[כתבי חסידות]]
בפרט כאשר התאפשר שלחם ל[[רבי]] ובמקרים אחרים שלחו צילומים

==סיפורי ר [[אריה דוב איידלמן]]==
ב[[בית משיח]] גליון 715

==לקריאה נוספת ==
ערך [[מרוקו]]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38111 סקירה על השליחות]

* [http://www.shturem.net/index.php? מציין 50 שנות שליחות]

* [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=35280 מתוועד]

* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 מפגש בוגרי מרוקו]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=209 ראיון על מרוקו]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69164 לבקשת המלך - התפללו על גשמים]

==איש של ה[[רבי]]...==
בפני [[מר שזר]] ה[[רבי]] כינה אותו האיש [נציג] שלנו ב[[מרוקו]]... [כנראה זה קרה בשנת [[תשלג]] כי בשנה זו הציג כמה [[שלוחים]] לפני [[מר שזר ]]באמרו כאן זה [[האום]] האמיתי .הדברים נחתכים לא בחדר הזכוכית ב[[מנהטן]] אלא בחדר הזה...
==משפחתו==
;בניו
*[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].
*[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[יוסף יצחק איידלמן]] ע"ה - עבד ב[[צא"ח ארץ הקודש]].
*[[מנחם מענדל איידלמן]] - מלמד ב[[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].
*[[אליעזר איידלמן]] - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.
*[[שמואל איידלמן]] - [[קראון הייטס]]
* חתנו הרב ברוך גורביץ - שיקאגא, אילינוי

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א| שלום איידלמן]]
[[קטגוריה: חברי האו"ם החסידי]]

שיחת משתמש:שנזא

2015-08-14T20:42:31Z

שנזא:

{{בה}}
בהצלחה! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:54, 15 ביוני 2015 (UTC)

איך עורכים קישור לאתר אחר [אנא הסבר במילים פשוטות]--שנזא 08:49, 18 ביוני 2015 (UTC)
:ישנו אפשרות פשוטה על ידי העתקת כתובת הדף (שאותו הנך מבקש לקשר) המופיע בראש הדפדפן שלך בעת הצגת הדף ההוא.
:בכדי שהקישור יעבוד על מילה מסויימת עליך לסגור את הקישור והמילה בסוגריים מרובעות את הקישור יש להעתיק לפני התיבה (ולהשאיר רווח בינה לקישור. לדוגמא <code><nowiki>[http://chabad.info חב"ד אינפו]</nowiki></code>.

:יש עוד אפשרות שהיא עובדת רק באתרים מסויימים אבל נוחה (רק באוצר 770 לא תמיד כדאי כי מציג רק דף אחד) ראה [[חב"דפדיה: בוקמרקלטים]], בהצלחה!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 18 ביוני 2015 (UTC)

תודה על העזרה --שנזא 04:21, 19 ביוני 2015 (UTC)

== הצעת ייעול ==

כשיש לך חומר מועט על נשוא ערך כל שהוא (דוגמת [[נחום ראזין]] שכתבת לאחרונה), מומלץ להכניס אותו בדף השיחה של הערך. כמו שאתה מבין לבד, הערך כמו שהוא לא ראוי להימנות כערך בחב"דפדיה והוא מוריד את כללות הרמה של האתר וגורם לאנשים לחשוב שכל הערכים הם לא מושקעים וכו'. בתקווה להבנה ובברכת הצלחה בעבודת הקודש. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 11:57, 1 ביולי 2015 (UTC)

תודה רבה!--[[משתמש:שנזא|שנזא]] - [[שיחת משתמש:שנזא|שיחה]] 20:42, 14 באוגוסט 2015 (UTC)

משתמש:שנזא

2015-07-01T10:15:16Z

שנזא:

==פרטים וישובים [וקושיות] בענין [[גניזה החרסונית]]==
תכתבו כאן (או בדף השיחה ) וזכות הרבים תלוי' בכם -א) יש ספר [קונטרס?] הנמצא בשלבי עריכה וזה יזרז הופעתו וירבה כמותו והיקפו ואי"ה באיכותו! ב) באמצעות הכתיבה כאן מזכה הוא את הרבים באתר ! [וזאת להווי מודעי שבקיץ תשעה לא תהיה לי גישה לחבדפדיה ואי לכך לא אוכל להגיב על הערותיכם!]
==ערכים שערכתי אשר זקוקים לעריכה לשונית וכדומה==
[[שלום איידלמן ]]
[[חרקוב]]
[[אברהם ברוך פבזנר]]
[[ישראל ברוך פוזנר]]
[[צמח הלוי גורביץ ]]
[[ שמואל כצמן]]
[[אברהם קצלנבוגן]]
[[פנחס שיפמן]]
[[מרדכי אלינסאן]]
[[יהושע אלי וואלאסאוו]]
[[משה מאיר מרקוביץ]]
[[מנחם מענדל דייטש]]
[[אלי מיכל האפט]]
[[ פתחיה מנקין]]
[[נחום ראזין]]
[[שלמה שימונוביץ']]
[[אברהם יחזקאל ארלאזאראוו ]]
[[מלחמת נפוליון הרוחנית]]

==את מספר עריכותיך אמלא...==
לעת עתה ערכתי 116 עריכות ב"ה

פתחיה מנקין

2015-07-01T10:14:00Z

שנזא: ניסוח

הרב פתחיה מנקין, כבר כיהן במשרת רבנות בעיירה ושקד על לימודו יומם ולילה. ר' פתחיה ביקש בבחרותו להכיר את עולם החסידות ואורחותיו. באותם ימים שמע על אודות ליובאוויטש בעיר מגוריו פולטבה שם היתה קהילה חב"דית גדולה. בעקבות סקרנות זו נסע לליובאוויטש לחודשי אלול-תשרי. בישיבת "תומכי תמימים" שקד על תלמודו, האזין לשיחות ולמד מאמרי חסידות של האדמו"ר הרש"ב.היה תלמיד חכם ושקדן גדול ונדב כסף ל[[תומכי תמימים]] באמצעות עיתון [[האח]]. על משפחתו, [[משפחת מנקין]] המעטירה, אמרו "מנקין - דאס איז דיא סמעטענע פון [[חארקוב]] און [[פאלטווע"]] = מנקין היא ‘השמנת' של הערים [[חרקוב ]]ו[[פולטבה]].מבני משפחת מנקין היו גם תמימים וחסידי חב"ד, כמו הרב אלכסנדר סנדר מנקין, מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב אריה לייב ליפסקר ע"ה מלוד, אם משפחת ליפסקר.עיין ערך [[משה צבי נריה]]

פתחיה מנקין

2015-07-01T10:13:27Z

שנזא: עריכה

- הרב פתחיה מנקין, כבר כיהן במשרת רבנות בעיירה ושקד על לימודו יומם ולילה. ר' פתחיה ביקש בבחרותו להכיר את עולם החסידות ואורחותיו. באותם ימים שמע על אודות ליובאוויטש בעיר מגוריו פולטבה שם היתה קהילה חב"דית גדולה. בעקבות סקרנות זו נסע לליובאוויטש לחודשי אלול-תשרי. בישיבת "תומכי תמימים" שקד על תלמודו, האזין לשיחות ולמד מאמרי חסידות של האדמו"ר הרש"ב.היה תלמיד חכם ושקדן גדול ונדב כסף ל[[תומכי תמימים]] באמצעות עיתון [[האח]]. על משפחתו, [[משפחת מנקין]] המעטירה, אמרו "מנקין - דאס איז דיא סמעטענע פון [[חארקוב]] און [[פאלטווע"]] = מנקין היא ‘השמנת' של הערים [[חרקוב ]]ו[[פולטבה]].מבני משפחת מנקין היו גם תמימים וחסידי חב"ד, כמו הרב אלכסנדר סנדר מנקין, מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב אריה לייב ליפסקר ע"ה מלוד, אם משפחת ליפסקר.עיין ערך [[משה צבי נריה]]

משתמש:שנזא

2015-07-01T10:08:38Z

שנזא:

==פרטים וישובים [וקושיות] בענין [[גניזה החרסונית]]==
תכתבו כאן (או בדף השיחה ) וזכות הרבים תלוי' בכם -א) יש ספר [קונטרס?] הנמצא בשלבי עריכה וזה יזרז הופעתו וירבה כמותו והיקפו ואי"ה באיכותו! ב) באמצעות הכתיבה כאן מזכה הוא את הרבים באתר ! [וזאת להווי מודעי שבקיץ תשעה לא תהיה לי גישה לחבדפדיה ואי לכך לא אוכל להגיב על הערותיכם!]
==ערכים שערכתי אשר זקוקים לעריכה לשונית וכדומה==
[[שלום איידלמן ]]
[[חרקוב]]
[[אברהם ברוך פבזנר]]
[[ישראל ברוך פוזנר]]
[[צמח הלוי גורביץ ]]
[[ שמואל כצמן]]
[[אברהם קצלנבוגן]]
[[פנחס שיפמן]]
[[מרדכי אלינסאן]]
[[יהושע אלי וואלאסאוו]]
[[משה מאיר מרקוביץ]]
[[מנחם מענדל דייטש]]
[[אלי מיכל האפט]]
[[ פתחיה מנקין]]
[[נחום ראזין]]
[[שלמה שימונוביץ']]
[[אברהם יחזקאל ארלאזאראוו ]]
[[מלחמת נפוליון הרוחנית]]

==את מספר עריכותיך אמלא...==
לעת עתה ערכתי 112 עריכות ב"ה

משתמש:שנזא

2015-06-29T23:22:02Z

שנזא:

==פרטים וישובים [וקושיות] בענין [[גניזה החרסונית]]==
תכתבו כאן וזכות הרבים תלוי' בכם -א) יש ספר [קונטרס?] הנמצא בשלבי עריכה וזה יזרז הופעתו וירבה כמותו והיקפו ואי"ה באיכותו! ב) באמצעות הכתיבה כאן מזכה הוא את הרבים באתר !
==ערכים שערכתי אשר זקוקים לעריכה לשונית וכדומה==
[[שלום איידלמן ]]
[[חרקוב]]
[[אברהם ברוך פבזנר]]
[[ישראל ברוך פוזנר]]
[[צמח הלוי גורביץ ]]
[[ שמואל כצמן]]
[[אברהם קצלנבוגן]]
[[פנחס שיפמן]]
[[מרדכי אלינסאן]]
[[יהושע אלי וואלאסאוו]]
[[משה מאיר מרקוביץ]]
[[מנחם מענדל דייטש]]
[[אלי מיכל האפט]]
[[ פתחיה מנקין]]
[[נחום ראזין]]
[[שלמה שימונוביץ']]
[[אברהם יחזקאל ארלאזאראוו ]]
[[מלחמת נפוליון הרוחנית]]

==את מספר עריכותיך אמלא...==
לעת עתה ערכתי 110 עריכות ב"ה

מלחמת נפוליאון

2015-06-29T23:16:05Z

שנזא:

[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]
'''מלחמת נפוליאון''' או '''מלחמת צרפת-רוסיה''', הייתה מערכה שערך נפוליאון בונפרטה, אחד המצביאים והמהפכנים המפורסמים בתולדות [[צרפת]], כחלק מ"המלחמות הנפוליאוניות" מלחמה כוללת נגד כמה מדינות, במערכה זו שהחלה בשנת [[תקע"ב]] נחל נפוליאון - לאחר שורה של נצחונות - הפסד לטובת רוסיה בראשות הצאר אלכסנדר הראשון. הפסד זה גרם לנפוליאון ליפול גם בחזיתות האחרות, ובסופו של דבר לאבד את השלטון בצרפת. דעתו של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה שעדיף שנפוליאון יפסיד, על מנת שלא יביא את דגל המתירנות אותו נשא, אף לרוסיה. אדמו"ר הזקן ברח מפני המלחמה לעומק רוסיה, טלטולי הדרך גרמו לפטירתו.

==הפלישה לרוסיה==

הפלישה הגדולה החלה ביום י"ד [[תמוז]] [[תקע"ב]] (בשנת 1812 למנינם). זמן קצר לפני כן שלח עוד נפוליאון הצעת פיוס אחרונה לצאר אלכסנדר הראשון אך כשזו נותרה חסרת תשובה, הורה לצבאו להתקדם אל תוך שטחה של האימפריה הרוסית.

בראשית המלחמה נפוליאון כמעט ולא נתקל בהתנגדות משמעותית ועד מהרה הגיע לעומק שטחה של רוסיה. ההתנגדות הרוסית הייתה ספונטאנית ונקודתית בלבד. ברקליי, המפקד הרוסי העליון סירב להלחם כיוון שחשש מתבוסה בקרב פנים מול פנים. פעמים מספר ניסה ברקליי לייצב קו הגנה, אך בכל פעם הוקדם על ידי הצרפתים בטרם סיים את כל ההכנות הנדרשות ונאלץ לסגת.

נפוליאון פנה ל[[מוסקבא]], הרוסים קודם בריחתם הצליחו לשרוף את העיר, והעיר הפכה לתל חרבות. נפוליאון נשאר במוסקבה הכבושה והחרוכה, כשהוא ממתין לכניעת הרוסים. אולם הצבא הרוסי המשיך בתמרוניו הבלתי פוסקים, ובעקבות זאת נאלץ נפוליאון לעזוב את מוסקבה. כך התחיל נפוליאון את נסיגתו הארוכה. בנסיגתו משדה הקרב בעיירה לוירוסלבץ אילצו הרוסים את הצרפתים להשתמש באותה דרך בה התקדמו מזרחה מספר חודשים קודם לכן.

תוך כדי חסמו הרוסים את האגף הדרומי ומנעו את השימוש בדרכי נסיגה אחרות. הרוסים השתמשו בהתקפות גרילה תכופות, בהכותם ללא הרף בנקודות התורפה של הצרפתים - קווי האספקה הארוכים. חיל הפרשים הרוסי בשיתוף עם קוזקים רכובים, תקף והתיש יחידות צרפתית מבודדות. אספקת האוכל והנשק לחיילים הצרפתיים הפכה אפוא למשימה בלתי אפשרית כמעט, ורבים מהחיילים הצרפתיים החלו לערוק. החורף הרוסי אף הוא הערים קשיים על הצבא הצרפתי כאשר חיילים וסוסים החלו למות מרעב, מכוויות קור וממסעות מפרכים.

כך הסתיימה המלחמה בנצחון ברור של מדינת רוסיה והצאר אלכסנדר, בסופה של המלחמה נפוליאון הורד מגדולתו בצרפת ונשלח לאי מבודד.

==יחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה==
{{ציטוט צף|באם שינצח {{מונחון|בונפארט|שם משפחתו של נפוליאון}} יורם קרן ישראל ויורבה העושר בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח {{מונחון|אלכסנדר|הצאר של רוסיה}} יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתחברו ויתדבקו לבן של ישראל לאביהן שבשמים|[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?29299& ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמוד 1025]}}

מיד בפרוץ המלחמה, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני ה[[חסידים]], שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. וכך כתב אדמו"ר הזקן במכתבו לר' [[משה מייזליש]]: כך הראו לי במוסף ביום א' דראש השנה באם שינצח בונפארט (שם משפחתו של נפוליאון) יורם קרן ישראל ויורבה העושר בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח אלכסנדר יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתענגו ויתחברו לבן של ישראל לאביהן שבשמים<ref>אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן סד</ref>.

בין אדמו"ר הזקן לבין כמה מחביריו מתלמידי המגיד, נוצרו חילוקי דעות מי עדיף שינצח במלחמה זו, בשונה מדעתו של אדמו"ר הזקן סברו חלק מגדולי דודו כי עדיף שנפוליאון ינצח ובכך יורווח ליהודים בגשמיות.

מסופר שהוחלט שההכרעה תיפול בראש השנה בעת תקיעת שופר. מייד בבוקרו של ראש השנה עוד קודם התפילה, נטל אדמו"ר הזקן את השופר ותקע בו, כשהגיע המגיד ר' [[המגיד מקוזניץ|ישראל מקוזניץ]]{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי [[שלמה מקרלין]] אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן ב[[תקנ"ב]] ולכן צריך לומר שמדובר ב[[המגיד מקוזניץ|מגיד מקוזניץ]].}} (שצידד בנצחונו של נפוליאון) לתקוע בשופר אמר הליטאי (כך היה כינויו של אדמו"ר הזקן) הקדימני.

[[אדמו"ר האמצעי]] כותב במכתבו: וביום ראש השנה קרא אותנו (אדמו"ר הזקן) ואמר לנו בדברי חדוה ונחמה, בזה הלשון: "היום ראיתי בתפילתי שנשתנה שינוי טוב למעליותא ושלנו נצח"<ref>אגרות קודש אדמו"ר האמצעי סימן ח'</ref>.

יחסו של אדמו"ר הזקן לא היה רק יחס רוחני, גם בגשמיות עזר אדמו"ר הזקן לנצחונו של הצאר.

החסיד ר' משה מייזליש, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, עזר לריגול לטובת רוסיה כאשר רצה ר' משה לערוק לטובת צרפת כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב בו הוא מנמק את הסיבה שלדעתו על הצאר לנצח, מכתב זה גרם לר' משה להמשיך לעזור בריגול לטובת רוסיה, בחלק ממקרי הריגול הביאו ממצאיו של ר' משה עזרה רבה לרוסיה.

במכתב אדמו"ר האמצעי לר' משה מייזליש כתב לו: אשר למשמע אוזן שמעתי שמתעסק באמונה בדבר הזה ונתן נפשו בדבר הזה ולא בשביל ממון וגדולה.

==בריחת אדמו"ר הזקן==
כ"ק אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר [[ליאדי]], וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אך כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, מפני תכלית השנאה לצאר הוחלט אצל אדמו"ר הזקן לברוח מפניו באמרו: "טוב לי מוות מחיים תחתיו ולא אראה ברעת עמי"<ref>אגרות קודש אדמו"ר האמצעי סימן ח'</ref>, אז ציווה כ"ק אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית. ביום שישי, כ"ט מנחם-אב, ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב, עזב כ"ק אדמו"ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים את העיר ליאדי.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ"ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של כ"ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ"ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ"ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ"ק אדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו כ"ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ"ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

===פטירת אדמו"ר הזקן===

במכתב לר' משה מייזליש אודות המלחמה כתב לו אדמו"ר הזקן: וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם.
במילים אלו רמז אדמו"ר הזקן על פטירתו, אך זה גם היווה סימן לנצחונו של הצאר. ואכן בשעה שהתחילו להגיע הבשורות אודות נפילת נפוליאון החל להחלש אדמו"ר הזקן.

במהלך הדרך בהגיעם לכפר פיענע כבר נחלש אדמו"ר הזקן. מיום ליום התחזקה מחלתו של אדמו"ר הזקן, וכפי שהעיד בנו אדמו"ר האמצעי, מחלה זו הייתה קשורה בסכרת שפגעה ישירות בתפקוד המרה. התפקוד הלקוי נגרם בשל המרירות העצומה שנגרמה לרבי במהלך הבריחה. הקור המקפיא חודר העצמות החריף עוד יותר את המצב.

בתוך ימים ספורים התדרדר המצב הבריאותי, אך בני המשפחה היו חסרי אונים. בשבת קודש פרשת שמות, גברה המחלה, והרבי נחלש עוד יותר. עד שבמוצאי השבת נפטר אדמו"ר הזקן.

==יחסו של הרבי למדינת צרפת==

ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] שאכן בזמן המלחמה התנגד אדמו"ר הזקן לנצחונה של צרפת, מכיון שחשש שנצחונה יביא לפריקת עול והפקרות. ואכן תפילותיו של אדמו"ר הזקן גרמו לנפילת נפוליאון, ולהמשך התפשטותה של [[תורת החסידות]].
אך לאחר ריבוי של שנים של עבודה על ידי [[רבותינו נשיאנו]], כעת נשתנה המצב מן הקצה אל הקצה, וכעת צרפת נהפכה למקום המפיץ תורה ומצוות.

מהפך זה אירע כתוצאה מעבודתם של רבותינו נשיאנו במדינת צרפת. ובדורנו נשלמה עבודה זו עד שמדינת צרפת נהפכה למקום חיובי.

הביטוי של ההפיכה במדינת צרפת הוא הניגון שהתקבל על ידי הרבי בשמחת תורה תשל"ד, 'המרסלייז הצרפתי' (ניגונה הרשמי של מדינת צרפת), וניגונו יחד עם המילים האדרת והאמונה (מנוסח התפילה). שירת ניגון זה על ידי חסידים מהווה את הסימן להפיכתה של צרפת.

==לקריאה נוספת==
* '''אגרות קודש אדמו"ר האמצעי סימן ח'''' - תיאור ארוך על בריחת אדמו"ר הזקן, והסבר על פי תורת הסוד למלחמה.
* '''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של מלחמת נפוליאון לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב, [[יהושע מונדשיין]].
* [[מלחמת נפוליון הרוחנית]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר [[חב"ד און ליין]].
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], אלול תשע"ב - {{אינפו}}

==הערות שוליים==
<references/>

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]

שיחה:הגניזה החרסונית

2015-06-29T22:22:10Z

שנזא:

'''בקשה'''

מאחר שהערך הוא '''חלקי בלבד''' - ואין לי ידיעה רחבה בנושא - אסיר את תבנית "בעבודה" ואבקש מ'''כל אחד ואחד''' להוסיף תרומתו לערך חשוב ונחוץ זה.

א דאנק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== חרסונית? ==
למישהו זכור מדוע הגניזה מכונה "חרסונית"? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:כי היא הגיעה מפלך חרסון... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::תוכל לראות בלינק הבא (ובדפים שאחריו) הרבה חומר שקשור לגניזה החרסונית (כולל חלק מהחומר שכבר העלית לתוך הערך): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=485
::בהצלחה רבה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
אכן יש המפקפקים מאיזה עירות הגיעו--[[משתמש:שנזא|שנזא]] - [[שיחת משתמש:שנזא|שיחה]] 22:22, 29 ביוני 2015 (UTC)
== עד מתי? ==

עד מתי? הערך שוכב כאן כבר כמה ימים!! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==כמה הערות==

לא רצית לערוך בעצמי, אבל כדאי לכאורה:
א. להשמיט את הלינק לדברים של הילמן. הוא כותב נגד השיטה של הרבי בצורה מאוד קיצונית, ואין לנו ענין להביא אותו. מספיק שאנו כותבים בתוך הערך על הטענות שלו.
ב. להסיר את הקישור (האחרון ביקשורים החיצוניים) למכתב שכבר מופיע בשלימותו בערך.
ג. בנוגע לסיפור שהרב אורנשטיין פדה את הגניזה, נראה לי מופרך, ועיין כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=771&cat=11--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 10:11, 25 אוגוסט 2009 (IDT)
:א. השמטנו הלינק כדבריך. יישר כח.
:ב. אמנם המכתב מופיע בשלימותו בערך, אבל הוא לא יכול להישאר כך... הרי זה ברור. המכתב נמצא כי החומר צריך להיות כאן, ועל כולנו לערוך אותו כדי שמישהו "מבחוץ" יוכל לקרוא על זה בצורה נורמלית (חב"דפדיה היא לא רק אוסף מידע...).
:ג. הסיפור הזה ידוע בשער בת רבים כבר הרבה שנים. בהערה אליה הפנית מדובר אודות חפצים ולא אודות כתבים, שעליהם מדובר בגניזה החרסונית, והשאלה שם אודות החפצים - בעינה עומדת.
:בכל מקרה - כדאי מאוד שכולנו נתגייס לעזור ולערוך את הערך הזה. בהצלחה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==רוסיה או ברית המועצות==
:כמדומני שזה טעות לשנות את "רוסיה" ל"ברית המועצות" כיון שבאותה תקופה היה זה (כך נראה לי) עדיין לפני הקמת ברית המועצות. כדאי לבדוק--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 22:28, 1 ספטמבר 2009 (IDT)
:: בחורף תרפ"ג הוקמה בריה"מ. בערך זה מדובר בתחילה על רוסיה לפני ברית המועצות, ובהמשך בתקופת ברית המועצות. אם הנך רואה טעות אולי גם שלי... הדרך סלולה לפניך לתיקונים פיני 22:58, 1 ספטמבר 2009 (IDT)

== התחלתי לערוך ==

א' - התחלתי לערוך את הערך בהתאמה למכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ובהשוואה לויקפדיה. ב' - לדעתי יש למחוק את הציטוטים מהמכתבים ולתמצת את העניין בכמה שורות. אבקש בזאת עזרה מכולם בעריכת הערך. בתודה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:21, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
1. טוב מאוד. 2. אכן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:38, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
::יש עניין מיוחד בפתיחת ר"ת? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:48, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
:::כן, זה יותר נעים לקריאה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:50, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
::::שאלה נוספת שלא קשורה לערך, אתה עוקב אחרי??? אשמח לראות את דעתך במחיקת פסקת ביקורת מערך [[ועד תלמידי התמימים]]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:52, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::אני עוקב אחרי הדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:59, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::אשמח להצטרף לעריכת הערך, כפי שהזמן מאפשר לי. בכלל, כל פרוייקט הקשור עם סגנון ועריכה, מועדף ואהוב עלי מכל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתשרי ה'תשע"ב 15:42, 26 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::זה בא ממש במקום כי אין לי שמץ של מושג כיצד לערוך את המכתב השני. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 15:46, 26 באוקטובר 2011 (UTC)

== חכמי ישראל בעש"ט ==

אפשר לעשות עליו ערךעלפי הקישור בתחתית הערך, קדימה לעבודה --[[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:17, 28 באוקטובר 2011 (UTC)

== שני המכתבים ==

האם ישנו הכרח להביא לידיעת הקורא את העובדה שהיו שני מכתבים? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 18:16, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

== סיימתי ==

ברוך ה' סיימתי לערוך את הערך, אשמח לקבל תגובות. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:45, 26 בדצמבר 2011 (UTC)

== סתירה פנימית? ==

בפסקה "פדייתה מחדש" כתוב כך: "עם נפילת מסך הברזל בברית המועצות, שלח ארגון עזרת אחים כמה מתלמידי התמימים ושלוחים למדינות ברית המועצות לשעבר. . הצליח לפעול לשחרורם של מכתבי הגניזה החרסונית הנשארים, ולהבאתם לספריית ליובאוויטש, הספרים הגיעו בחשון תשל"ח"...

למיטב ידיעתי, נפילת מסך הברזל הייתה בשנת תשנ"א ולא תשל"ח (גם בערך על [[משה אורנשטיין]]) נכתב שהוא סייע להחזרת הספרים בשנת תשנ"א).

מה בדיוק קרה בכל שנה?[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:52, 14 במרץ 2013 (IST)יוסי ג

הגניזה קיימת על חלקיה בספריה???? אין אף אחד שראה את המכתבים של הגניזה ב20 שנה האחרונות אני לא חושב שזה יקרא הימור אם אני אגיד שהמכתבים אבדו...

:את סידור הבעש"ט כן ראית בזמן האחרון? למה אתה חושב שהיא אבדה?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:58, 16 בדצמבר 2013 (UTC)

למה לא כתוב כלום על הפדייה של תנש"א?--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 09:58, 30 באפריל 2014 (UTC)

== דעת אמרי אמת ? ==

שמעתי שמישהו שמע מעד שמיעה ששמע מהבית ישראל בשם אביו האמרי אמת: "מכתבי הגניזה הם קודש קודשים, חוץ מכמה מכתבים בודדים שהמוכרים זייפו כדי להגדיל ממונם. אבל ממכתביו משמע להיפך?!...{{משוב}} שנזא 11:55, 29 ביוני 2015 (UTC)
==לעוד==
בדף המשתמש שלי--[[משתמש:שנזא|שנזא]] - [[שיחת משתמש:שנזא|שיחה]] 22:22, 29 ביוני 2015 (UTC)