חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:בצלאל חריף

2025-05-07T17:43:53Z

שמש דמתא אירקוצק:

למחוק!--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 07:11, 26 באפריל 2010 (UTC)
:ערך זה מיועד לאיחוד, כמובא ב[[אולם הדיונים]]. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:25, 26 באפריל 2010 (UTC)
::דף הפניה לשום מקום, ודינו מחיקה (כך לגבי בנו ובן בנו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:12, ט"ו בחשוון ה'תשע"ז

== חשיבות ==

נכון שיש מה להוסיף אבל הערך נערך מתוך דברי הרבי הריי"צ בספר הזכרונות כך שכדאי להחליף בתבנית להשלים ואולי גם לערוך קצת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:43 • ב' באדר ה'תשפ"א
:כנ"ל ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:51 • א' בסיוון ה'תשפ"א

== אשתו ==

מי הייתה אשתו? ובאיזה שנה הם נישאו? (חסר בערך)--[[משתמש:הת' לוי יצחק|הת' לוי יצחק]] - [[שיחת משתמש:הת' לוי יצחק|שיחה]], 13:02, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 13:02, 25 באפריל 2022 (UTC)

== צריך מקורות ==

יש שבערך זו כמה טענות שצריכים מקורות

א. שנת פטירתו:
כתוב בתחילת הע' ששנת פטירתו בשנת ה'ש"ס, ובפנים כתוב ה'ש"פ אינני זוכר בדיוק איפה אני ראיתי אבל אצלי זכור ג"כ ש"פ. עם הוא טעות צריך תיקון, עם הוא נוסח אחר, צריכים להוסיף מקור לשני הגרסאות.

ב. בהערה 1 (והיחיד) כתוב שהי' למהר"ל ו' בנות וזה בודאי צריך מקור, בספר הזכרונות כתוב רק בת א' אבל לפועל נראה לי שכתוב שהיו לו שני בנות, ור' יצחק כ"ץ לאחר שנישא לראשונה ונפטרה נישא לשני'.

[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|~ שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 22:12, ח' באייר, ה'תשפ"ה 22:12, 6 במאי 2025 (IDT)

שוב ראיתי שאכן בספר היוחסין רשום יותר בנות למהר'ל, ולכאו' כדאי' להוסיף בערך זו אודות משפחתו (שהרי זה ערך על המהר"ל) [[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|~ שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 20:43, ט' באייר, ה'תשפ"ה 20:43, 7 במאי 2025 (IDT)

מהר"ל מפראג

2025-05-07T05:50:54Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

{{דמות
|שם=מהר"ל מפראג
|תמונה=ציון המהרל.jpg
|תיאור=קבר המהר"ל
|תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'רע"ב
|תאריך פטירה=[[ח"י אלול]] ה'שס"ט
}}
רבי '''יהודה ליווא בן בצלאל''', המוכר בכינויו '''מהר"ל''' ('''מורנו הגדול רבי ליווא''') '''מפראג''' (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") [[רב (תואר)|רב]], פוסק [[הלכה]], [[מקובל]] והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מתחילת תקופת האחרונים (ה'רע"ב - ה'שס"ט). שמו השני נכתב בצורות שונות בגרמנית: Levai, Loewe, Löwe, Loew וגם בעברית: ליווא, ליוואי, ועוד.

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של המהר"ל]]
המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל [[ט"ו בניסן]] ה'רע"ב, בעיר פוזנא שב[[פולין]] לאביו רבי בצלאל שהגיע מ[[גרמניה]].המהר"ל היה הצעיר במשפחתו , אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון רבי חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובר הפלוגתא של הרמ"א. השני רבי סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, רבי דוד גאנץ, והשלישי רבי שמשון אב"ד קרמניץ.

בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר ל[[פראג]].

אביו של המהר"ל ר' בצלאל, היה אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את הוצאות הלימוד של בניו. ולכן השתדך המהר"ל עם מרת פערל בתו של ה[[עשירות|עשיר]] ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.{{הערה|[[ספר הזכרונות]]}}

ר' שמואל רייך הביע רצונו לערוך החתונה לאלתר, אך המהר"ל סירב בשל גילה הצעיר של הכלה שהייתה רק בת 14. המהר"ל ביקש רשות לשוב וללמוד במשך עוד 4-5 שנים שלאחריהם ישוב להינשא. הרשות נתנה והמהר"ל יצא ללמוד אצל ר' יצחק קלובר בפוזנא. בתום השנים הקצובות, ביקש המהר"ל הארכה נוספת, ואמר שאם הכלה לא מעוניינת להמשיך ולחכות, הרי היא משוחררת להינשא לכל אדם. האישור ניתן, והמהר"ל המשיך ללמוד אצל ר' יצחק במשך מספר שנים נוספות.

בגיל שלושים ושתים נשא המהר"ל את מרת פערל, ויחד נולדו להם שלוש בנות ובן, הבן נקרא על שם סבו, [[בצלאל]].

כעבור 9 שנים התמנה המהר"ל כאב בית דין בניקלשבורג וכרבן של כל קהילות מוראביה. הוא כיהן שם כרב 20 שנה ותיקן בהן תקנות רבות שחלק גדול מהן עוסק בהגבלת השימוש במותרות.

בשנת ה'של"ג עזב את הרבנות בניקלשבורג ועבר להתגורר בפראג, כא כעבור זמן קצר ייסד ב"קלויז", אחד משני בתי הכנסת המרכזיים של פראג, בית מדרש גדול שבמכוון לא קרא לו ישיבה, כדי להדגיש את שיטתו השונה בלימוד, שדחתה בחריפות את שיטת ה[[פלפול]] ששלטה בישיבות אשכנז.

עוד בטרם נתמנה לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא וכתב את תקנותיה, . ספרו הראשון של המהר"ל "גור אריה", על פירוש [[רש"י]] למקרא, נדפס בשנת ה'של"ח, בבית דפוס הגרשוני בפראג. בשנת ה'שד"מ נפטר רבה של פראג, המהר"ל שהיה מעומד להחלפה, הוזמן לדרוש בבית הכנסת המרכזי שבעיר, ה"אלטנוישול", אולם בעקבות דרשתו שתקפה את ראשי הקהילה וההתנגדות לו בקרב חסידי ה[[פלפול]] נתמנה לרב העיר רבי יצחק חיות, אחיה החורג של אשתו, שתמך בשיטת הפלפול.

לנוכח אי מינויו חזר המהר"ל לעירו פוזנן וכיהן בה כרב ארבע שנים. במהלך שנים אלו גברו הסכסוכים הפנימיים בקהילה בפראג עד שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר. לאחר שעזב את העיר, חזר המהר"ל לפראג ועורר בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השונים. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה. באותה דרשה גם תקף את מוסד "ראש הקהל" וטען שיש לבטלו. בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג.

בשנת ה'תמ"ט פרצה שריפה בביתו שכילתה את המקום ואבדו בה ספרים רבים שכתב וטרם נדפסו.

נפטר ב[[ח"י באלול]] ה'שס"ט בגיל 97 ומקום קבורתו בפראג{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33676&st=&pgnum=20 מגילת יוחסין של המהר"ל] באתר היברו בוקס}}.

==הגולם מפראג==
{{ערך מורחב|הגולם מפראג}}
בעקבות [[עלילת דם|עלילות דם]] שהיו באותו עת על היהודים, הקים המהר"ל גולם שנועד להגן עליהם.

במשך השנים היו כאילו שפקפקו באמינות סיפור הגולם, [[הרבי]] כתב במכתב ש{{ציטוטון|"ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'"}}{{הערה|לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207}}

==ייחוסו לדוד המלך==
המהר"ל מפראג מיוחס לדוד המלך ע"ה, ייחוס זה מובא ע"י רבותינו נשיאינו{{הערה|"שלשלת היחס" בתחילתו, בזה"ל: "הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי זצ"ל - מהר"ל מפראג - מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי: א) בנו הר' בצלאל. ב) בנו הר' שמואל. ג) בנו הר' יהודה ליב. ד) בנו הר' משה. ה) בנו הר' שניאור זלמן. ו) בנו הר' ברוך. ז) בנו הוד כ"ק אדמו"ר הר' שניאור זלמן". "ספר הזיכרונות" - אידיש - עמ' 343, בזה"ל: "שלשלת היחס פון דעם אלטען רבין ביז דעם מהר"ל - יהודא ליוואי - מפראג: א) דעם אלטען רבינ'ס פאטער, ר' ברוך בן ב) ר' שניאור זלמן, בן ג) ר' משה מפויזען, בן ד) ר' יהודה לייב, בן ה) ר' שמואל, בן ו) ר' בצלאל, בן - מהר"ל מפראג "מגזע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי". [וגם בסה"ש תשמ"ט ח"ב, עמ' 650: "דער יחוס פון דעם בעל ההילולא איז פון זרע דוד, כידוע אז ער איז דור השביעי פון דעם אלטען רבין, וועלכער איז דור השביעי פון מהר"ל פראג, און דער מהר"ל שטשמט פון זרע דוד". סה"ש תשנ"ב, עמ' 256: "פון רבותינו נשיאינו וועלכע זיינען מיוחסים לבית דוד משבט יהודה". "תורת שלום" (סוף שיחת י"ט כסלו תער"ג): "וואס מיר זיינען דאך פון דוד'ן, וועט דאס שטענדיק זיין ביז משיח'ן"].}}, וכן ע"י רבים מגדולי ישראל{{הערה|"מגילת יוחסין" (מאיר פערליש. נדפס לראשונה כהוספה לספר "מטה משה" לר' משה כץ). "מוצל מהאש" (אהרן הלברשטאם, עמ' כו). "נפלאות היהודי" (פשיסחא. עמ' נב, ב). "נזיר ה'" (ר שמואל שמלקה הורוויץ מניקלשבורג, עמ קע). "רשפי אש השלם" (ר מרדכי שפירא מנסכיז. חלק שבחי מוהר"מ, עמ 3). "דעת לנבונים" (שוורדשארף. עמ 57). "בית טוביה" (רפאפורט. עמ 9). "אמרות טהורות" (ר יעקב יצחק לאנדוי. עמ 8): "החסידות" (ר אהרן מרכוס. עמ 38): "עץ אפרים" (אפרים הלוי רעגנשבורג. בפתיחת הספר). "מאמר מרדכי" (ווינוגורה. עמ ב, ב). "תולדות אנשי שם" (אפרתי. עמ 28). "ספר היחס לבית היילפרין" (אלפסי. עמ 40). "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (מרגליות. חג, עמ 4). "משפחות עתיקות בישראל" (שפירא. עמ 248). ועוד}}. רוב המקורות מביאים זאת כמסורת שמקובלת איש מפי איש, אך חלק מהמקורות מבססים את הייחוס על נוסח המצבה של ר' יהודה ליווא הזקן (סב סבו של המהר"ל מפראג), שהיה כתוב שם "והוא מזרע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי"{{הערה|כמה מהמקורות שצויינו בהערה הקודמת.וראה גם ב"ספר הזיכרונות" (שם, הערת הרבי בשולי הגיליון): "פון דעם אויפשריפט אויף דער מצבה פון ר' יודא ליוואי הזקן, דער עלטער עלטער זיידע פון מהר"ל מפראג (מגילת יוחסין)". וראה גם ב"שלשלת היחס" (שם, הערת הרבי בכתי"ק בשולי הגיליון): "ל' מצבת מהר"ל מפראג". [ואין הכוונה לנוסח מצבתו של המהר"ל מפראג (שדבר זה לא נזכר שם כלל), אלא הכוונה למצבת ר' יהודה ליוואי הזקן ("בית משיח" גליון 690, עמ' 117. "הערות התמימים ואנ"ש - אשען פארקווי" גליון פו', עמ' 21. וב"היום יום" בהדפסות החדשות (בהערה שם). אך צע"ק מה שהשמיט שם (בשלשלת היחס) את המילה "לאדוננו"]}}.

כיום בעקבות זיהוי אחת מהמצבות בבית העלמין הישן בפראג, כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, ישנם חוקרים {{הערה|"כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג" (אוטו מונלש. נדפס בירושלים, תשמ"ח). ר' שלמה אלנגרד בקובץ "צפונות" (חוברת יב', עמוד ס"ט). מנחם קראוס בקובץ "דעת" (חוברת 60, עמ' 113). ר' נפתלי רובין בספר "נצר משרשים" (עמוד תצ"ד). ר' נפתלי אהרן ווקשטיין בקובץ "ויתיילדו" (חוברות 69, 118). "בית אהרן וישראל" (קד, קע). ועוד}} שמערערים על אמינות הייחוס. אך למעשה זיהוי מצבה זו כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, אינו וודאי{{הערה|ראה מאמר [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F%2C_%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%27%27%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A.pdf אמינות מצבת ר' יהודה ליווא הזקן, כמקור לייחוס המהר"ל לדוד המלך]}}.

==צאצאיו==
[[אדמו"ר הזקן]] הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג. ב. [[בצלאל חריף|הרה"ג ר' בצלאל חריף]]. ג. [[שמואל (נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל]]. ד. [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. ה. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. ו. [[שניאור זלמן פוזנר|הרה"ג ר' שניאור זלמן]]. ז. [[ישראל ברוך פוזנר|הרה"ג ר' ברוך]].

==בתורת חב"ד==
כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא"

בשנת [[תש"ל]] נחטף הרב [[יצחק הוטנר]], ב[[י"ח אלול]] של אותו שנה נשא [[הרבי]] שיחה אודות המהר"ל (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[הרבי]] את הרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"ל, ואמר:{{ציטוטון|שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, ואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת קודש,פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], [[תש"ל]]}}.

ארעה הזדמנות בה יהודי בעל קומה גבוהה הגיע ל[[770]] ונעמד בפתחו של בית המדרש, הרבי יצא לעבר היהודי ושוחח עימו למשך זמן, לאחר מכן חיפשו החסידים את היהודי הגבוה אך לא מצאו אותו, ר' [[ראובן דונין]] שאל את הרבי לזהותו של היהודי, והרבי השיב שמדובר במהר"ל מפראג. (קומת גופו של המהר"ל היתה גבוהה משל שאר האנשים){{הערה|מפי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]] סרטון 'הרב יצחק גינזבורג - המהר"ל אצל הרבי מליובאוויטש' ביוטיוב.}}.

==ספריו==
*'''אור חדש'''.
*'''באר הגולה'''.
*'''גבורות ה''''.
*'''גור אריה על התורה''' (ה' חלקים).
*'''דרוש דרש'''.
*'''דרוש נאה'''.
*'''דרוש על התורה והמצוה'''.
*'''דרך החיים'''.
*'''דרשות מהר"ל מפראג'''.
*'''הגדה של פסח'''.
*'''חידושי אגדות''' על אגדות הש"ס (ד' חלקים).
*'''גור אריה חידושי גפ"ת על הש"ס'''.
*'''נצח ישראל'''.
*'''תפארת ישראל'''.
*'''נתיבות עולם'''.

==ראו גם==
*[[הגולם מפראג]]

== קישורים חיצונים ==
*'''אדמו"ר הצמח צדק''', [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15733&hilite=8787a7b9-2bc6-41dc-ba48-e8b879906aff&st=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%9C&pgnum=60 קונטרס ביקור בשיקגו] מנהגי המהר"ל ב[[פרשת בשלח]].
*הרב דוד מאיר דרוקמן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 400 שנה ל[[הסתלקות]] המהר"ל], מאמר לזכרו, י"ז [[אלול]] התשס"ט (06.09.2009) - {{אינפו}}
* יהושע קעניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf#page=87 גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י"א [[ניסן]] תשס"ט, עמוד 112 {{PDF}}, באתר {{בית משיח}}
* הרב שמעון ויצהנדלר [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=73623 'גולה וגאולה במשנת המהר"ל'], שיעור פתיחה לקורס 'בית הספר לתורת הגאולה' קיץ תשע"ב, {{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taib-Mimun%20-%20Sivan%2010%2C%205779.pdf סיפורי המהר"ל מפראג והגולם]''' {{PDF}} מתוך כתבי רבותינו נשיאינו
*מאיר בן אלעזר פרלס, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33676&st=&pgnum=20 מגילת יוחסין] של המהר"ל

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פראג]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שיחה:רב (תואר)

2025-05-07T05:50:07Z

שמש דמתא אירקוצק:

שמחת תורה? שבועות! צ"ב--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:54, 4 באפריל 2010 (UTC)

:אתה צודק, טעיתי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 06:15, 4 באפריל 2010 (UTC)

== להשלים ==

חייב להוסיף ולהרחיב ערך זה, לדוגמא ראה איזה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91 ערך] גדול יש על כך בויקיפדיה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:38, כ"ח באב, ה'תש"ף ''(18 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== ערך כפול ==

ישנו ערך בשם [[מורה הוראה]] ולכאורה ערך זה הוא כפול ומיותר

[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|~ שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 08:49, ט' באייר, ה'תשפ"ה 08:49, 7 במאי 2025 (IDT)

שיחה:רב (תואר)

2025-05-07T05:49:52Z

שמש דמתא אירקוצק:

שמחת תורה? שבועות! צ"ב--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:54, 4 באפריל 2010 (UTC)

:אתה צודק, טעיתי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 06:15, 4 באפריל 2010 (UTC)

== להשלים ==

חייב להוסיף ולהרחיב ערך זה, לדוגמא ראה איזה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91 ערך] גדול יש על כך בויקיפדיה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:38, כ"ח באב, ה'תש"ף ''(18 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== ערך כפול ==

ישנו ערך בשם [[מורה הוראה]] ולכאורה ערך זה הוא כפול ומיותר
[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|~ שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 08:49, ט' באייר, ה'תשפ"ה 08:49, 7 במאי 2025 (IDT)

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2025-05-07T03:50:00Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]], [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור
|השתייכות=
}}
[[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו"ר הזקן, מאת שלום פייגין]]
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי''' ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]])''',''' בקרב חסידי חב"ד מכונה '''אדמו"ר הזקן''' (דער אלטער רבי באידיש), גם מכונה כ'''המגיד מליוזנא, הגר"ז,''' '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}} או פשוט '''הרב'''{{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב (אמורא)|רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|האדיטש}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

שיחה:בצלאל חריף

2025-05-06T19:12:17Z

שמש דמתא אירקוצק:

שיחה:בצלאל חריף

2025-05-06T19:11:31Z

שמש דמתא אירקוצק:

למחוק!--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 07:11, 26 באפריל 2010 (UTC)
:ערך זה מיועד לאיחוד, כמובא ב[[אולם הדיונים]]. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:25, 26 באפריל 2010 (UTC)
::דף הפניה לשום מקום, ודינו מחיקה (כך לגבי בנו ובן בנו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:12, ט"ו בחשוון ה'תשע"ז

== חשיבות ==

נכון שיש מה להוסיף אבל הערך נערך מתוך דברי הרבי הריי"צ בספר הזכרונות כך שכדאי להחליף בתבנית להשלים ואולי גם לערוך קצת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:43 • ב' באדר ה'תשפ"א
:כנ"ל ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:51 • א' בסיוון ה'תשפ"א

== אשתו ==

מי הייתה אשתו? ובאיזה שנה הם נישאו? (חסר בערך)--[[משתמש:הת' לוי יצחק|הת' לוי יצחק]] - [[שיחת משתמש:הת' לוי יצחק|שיחה]], 13:02, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 13:02, 25 באפריל 2022 (UTC)

== צריך מקורות ==

יש שבערך זו כמה טענות שצריכים מקורות

א. שנת פטירתו:
כתוב בתחילת הע' ששנת פטירתו בשנת ה'ש"ס, ובפנים כתוב ה'ש"פ אינני זוכר בדיוק איפה אני ראיתי אבל אצלי זכור ג"כ ש"פ. עם הוא טעות צריך תיקון, עם הוא נוסח אחר, צריכים להוסיף מקור לשני הגרסאות.

ב. בהערה 1 (והיחיד) כתוב שהי' למהר"ל ו' בנות וזה בודאי צריך מקור, בספר הזכרונות כתוב רק בת א' אבל לפועל נראה לי שכתוב שהיו לו שני בנות, ור' יצחק כ"ץ לאחר שנישא לראשונה ונפטרה נישא לשני'.

[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|:~ שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 22:11, ח' באייר, ה'תשפ"ה 22:11, 6 במאי 2025 (IDT)

שיחה:בצלאל חריף

2025-05-06T19:10:09Z

שמש דמתא אירקוצק:

למחוק!--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 07:11, 26 באפריל 2010 (UTC)
:ערך זה מיועד לאיחוד, כמובא ב[[אולם הדיונים]]. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:25, 26 באפריל 2010 (UTC)
::דף הפניה לשום מקום, ודינו מחיקה (כך לגבי בנו ובן בנו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:12, ט"ו בחשוון ה'תשע"ז

== חשיבות ==

נכון שיש מה להוסיף אבל הערך נערך מתוך דברי הרבי הריי"צ בספר הזכרונות כך שכדאי להחליף בתבנית להשלים ואולי גם לערוך קצת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:43 • ב' באדר ה'תשפ"א
:כנ"ל ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:51 • א' בסיוון ה'תשפ"א

== אשתו ==

מי הייתה אשתו? ובאיזה שנה הם נישאו? (חסר בערך)--[[משתמש:הת' לוי יצחק|הת' לוי יצחק]] - [[שיחת משתמש:הת' לוי יצחק|שיחה]], 13:02, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 13:02, 25 באפריל 2022 (UTC)

== צריך מקורות ==

יש שבערך זו כמה טענות שצריכים מקורות

א. שנת פטירתו:
כתוב בתחילת הע' ששנת פטירתו בשנת ה'ש"ס, ובפנים כתוב ה'ש"פ אינני זוכר בדיוק איפה אני ראיתי אבל אצלי זכור ג"כ ש"פ. עם הוא טעות צריך תיקון, עם הוא נוסח אחר, צריכים להוסיף מקור לשני הגרסאות.

ב. בהערה 1 (והיחיד) כתוב שהי' למהר"ל ו' בנות וזה בודאי צריך מקור, בספר הזכרונות כתוב רק בת א' אבל לפועל נראה לי שכתוב שהיו לו שני בנות, ור' יצחק כ"ץ לאחר שנישא לראשונה ונפטרה נישא לשני'.

--[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|:~ שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 22:10, ח' באייר, ה'תשפ"ה 22:10, 6 במאי 2025 (IDT)

שניאור זלמן פוזנר

2025-05-06T05:03:59Z

שמש דמתא אירקוצק: ניסוח

ר' '''שניאור זלמן''' פוזנר (ה'תמ"ט–ה'תצ"ח{{הערה|שנפטר כשנה ומחצה לאחר ביאת בנו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] לגיל מצוות, שנולד בתפ"ג.}} לערך) היה סב [[אדמו"ר הזקן]], אב אביו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ישראל ברוך]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תמ"ט לאביו רבי [[משה מפוזנא|משה]], שהיה ראש הקהל בפוזנא ולאמו מרת שרה, שניהם מצאצאי [[מהר"ל מפראג]]{{הערה|רבי משה היה בנו של רבי יהודה לייב, שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. מרת שרה הייתה בת ר' שניאור זלמן, מצאצאי ר' יצחק כ"ץ חתן המהר"ל.}}{{הערה|שם=צא|1=[[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}}.

בילדותו הצטיין בכשרונות גדולים, ולמד [[תורה]] ו[[מוסר]] עם סבו ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] שאף הדריכו. למד בישיבת הורודנא שב[[ליטא]] ובישיבת [[פראג]].

בשנת ה'תע"ב נישא ל[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] בתו של רבי [[ברוך בטלן]] בפוזנא, אביו ניסה להכניסו למסחר כאחיו הגדולים אך הוא לא רצה והיה ל[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי.

כעבור מספר שנים{{הערה|לערך בשנת ה'ת"פ, כשלוש שנים קודם שנולד ר' ברוך}} עקרה משפחתו יחד עם משפחות רבות מפוזנא עקב גזירות שהטיל הכומר הראשי על האיזור, משפחת רבי משה התיישבה ב[[מינסק]] אך ר' שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק כי רוב משפחות תלמידיו עקרו לשם. עקב כך שגר הרחק מאביו העשיר שהיה סמוך על שולחנו בויטבסק, חי חיי עוני.

בויטבסק נפטרה אשתו הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה. וזמן קצר לאחר מכן נפטר גם ר' שניאור זלמן.

==משפחתו==
*בתו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] ובעלה [[יוסף יצחק משריי|הרב יוסף יצחק מטשריי]], ראש ישיבה בויטבסק
*בנו [[ישראל ברוך פוזנר| ר' ישראל ברוך]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך

{{עץ משפחת פבזנר}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שניאור זלמן פוזנר

2025-05-06T05:03:04Z

שמש דמתא אירקוצק: הוספת מקור

ר' '''שניאור זלמן''' פוזנר (ה'תמ"ט–ה'תצ"ח{{הערה|שנפטר כשנה ומחצה לאחר ביאת בנו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] לגיל מצוות, שנולד בתפ"ג.}} לערך) היה סב [[אדמו"ר הזקן]], אב אביו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ישראל ברוך]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תמ"ט לאביו רבי [[משה מפוזנא|משה]], שהיה ראש הקהל בפוזנא ולאמו מרת שרה, שניהם מצאצאי [[מהר"ל מפראג]]{{הערה|רבי משה היה בנו של רבי יהודה לייב, שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. מרת שרה הייתה בת ר' שניאור זלמן, מצאצאי ר' יצחק כ"ץ חתן המהר"ל.}}{{הערה|שם=צא|1=[[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}}.

בילדותו הצטיין בכשרונות גדולים, ולמד [[תורה]] ו[[מוסר]] עם סבו ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] שאף הדריכו. למד בישיבת הורודנא שב[[ליטא]] ובישיבת [[פראג]].

בשנת ה'תע"ב נישא ל[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] בתו של רבי [[ברוך בטלן]] בפוזנא, אביו ניסה להכניסו למסחר כאחיו הגדולים אך הוא לא רצה והיה ל[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי.

כעבור מספר שנים{{הערה|לערך בשנת ה'ת"פ, כשלוש שנים קודם שנולד ר' ברוך}} עקרה משפחתו יחד עם משפחות רבות מפוזנא עקב גזירות שהטיל הכומר הראשי על האיזור, משפחת רבי משה התיישבה ב[[מינסק]] אך ר' שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק כי רוב משפחות תלמידיו עקרו לשם. עקב כך שגר הרחק מאביו העשיר שהיה סמוך על שולחנו בויטבסק, חי חיי עוני.

בויטבסק נפטרה אשתו הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה. וזמן קצר לאחר מכן נפטר גם ר' שניאור זלמן.

==משפחתו==
*בתו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] ובעלה [[יוסף יצחק משריי|הרב יוסף יצחק מטשריי]], ראש ישיבה בויטבסק
*בנו [[ישראל ברוך פוזנר]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך

{{עץ משפחת פבזנר}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שניאור זלמן פוזנר

2025-05-06T04:59:48Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

ר' '''שניאור זלמן''' פוזנר (ה'תמ"ט–ה'תצ"ח{{הערה|שנפטר כשנה ומחצה לאחר ביאת בנו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] לגיל מצוות, שנולד בתפ"ג.}} לערך) היה סב [[אדמו"ר הזקן]], אב אביו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ישראל ברוך]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תמ"ט לאביו רבי [[משה מפוזנא|משה]], שהיה ראש הקהל בפוזנא ולאמו מרת שרה, שניהם מצאצאי [[מהר"ל מפראג]]{{הערה|רבי משה היה בנו של רבי יהודה לייב, שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. מרת שרה הייתה בת ר' שניאור זלמן, מצאצאי ר' יצחק כ"ץ חתן המהר"ל.}}{{הערה|שם=צא|1=[[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}}.

בילדותו הצטיין בכשרונות גדולים, ולמד [[תורה]] ו[[מוסר]] עם סבו ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] שאף הדריכו. למד בישיבת הורודנא שב[[ליטא]] ובישיבת [[פראג]].

בשנת ה'תע"ב נישא ל[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] בתו של רבי [[ברוך בטלן]] בפוזנא, אביו ניסה להכניסו למסחר כאחיו הגדולים אך הוא לא רצה והיה ל[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי.

כעבור מספר שנים{{הערה|לערך בשנת ה'ת"פ, כשלוש שנים קודם שנולד ר' ברוך}} עקרה משפחתו יחד עם משפחות רבות מפוזנא עקב גזירות שהטיל הכומר הראשי על האיזור, משפחת רבי משה התיישבה ב[[מינסק]] אך ר' שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק כי רוב משפחות תלמידיו עקרו לשם. עקב כך שגר הרחק מאביו העשיר שהיה סמוך על שולחנו בויטבסק, חי חיי עוני.

בויטבסק נפטרה אשתו הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה. וזמן קצר לאחר מכן נפטר גם ר' שניאור זלמן.

==משפחתו==
*בתו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] ובעלה הרב יוסף יצחק, ראש ישיבה בויטבסק
*בנו [[ישראל ברוך פוזנר]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך

{{עץ משפחת פבזנר}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

יהודה לייב (נין המהר"ל)

2025-05-05T21:01:25Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

רבי '''יהודה לייב''' (ה'שע"א-ה'תס"ד) היה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].

נולד לרבי שמואל בשנת ה'שע"א. בילדותו ניכר עליו שחונן בכשרונות גדולים והיה ללמדן גדול. למד אצל רבי [[אליהו בעל שם]] מוורמייזא שהתיישב בפראג ופתח בה מלקה של ישיבתו.

אשתו הראשונה ולאחריה אשתו השניה נפטרו בהשאירן ילדים קטנים. לאחר פטירת אביו שהיה ראש הקהל בפראג, בחרו בו חברי הקהילה למלא את מקום אביו, אך הוא דחה את ההצעה. נשא את שרה ביתו של ר' חיים מפוזנא, ולאחר מכן בשנת ה'ת"כ עבר להתגורר בפוזנא, שם נולד להם בנם משה. בהיותו בפוזנא היה מתפלפל בדברי תורה עם תלמידי החכמים שבעיר, ושימש כ[[אב"ד]] בעיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קח.}}.

נפטר בחודש [[תשרי]] שנת ה'תס"ד והוא בן צ"ג שנה{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב ע' 167. ובספר משפחות ק"ק פראג על פי מצבותיהן (פרעסבורג תרנ"ב) ע' 46 כתוב ע"פ המצבה שנפ' בשנת ה'תס"ו}}.

בנו [[משה מפוזנא]], היה אבי סבו של [[אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

יהודה לייב (נין המהר"ל)

2025-05-05T21:00:24Z

שמש דמתא אירקוצק:

רבי '''יהודה לייב''' (ה'שע"א-ה'תס"ד) היה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].

נולד לרבי שמואל בשנת ה'שע"א. בילדותו ניכר עליו שחונן בכשרונות גדולים והיה ללמדן גדול. למד אצל רבי [[אליהו בעל שם]] מוורמייזא שהתיישב בפראג ופתח בה מלקה של ישיבתו.

אשתו הראשונה ולאחריה אשתו השניה נפטרו בהשאירן ילדים קטנים. לאחר פטירת אביו שהיה ראש הקהל בפראג, בחרו בו חברי הקהילה למלא את מקום אביו, אך הוא דחה את ההצעה. נשא את שרה ביתו של ר' חיים מפוזנא, ולאחר מכן בשנת ה'ת"כ עבר להתגורר בפוזנא, שם נולד להם בנם משה. בהיותו בפוזנא היה מתפלפל בדברי תורה עם תלמידי החכמים שבעיר, ושימש כ[[אב"ד]] בעיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קח.}}.

נפטר בחודש [[תשרי]] שנת ה'תס"ד{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב ע' 167. ובספר משפחות ק"ק פראג על פי מצבותיהן (פרעסבורג תרנ"ב) ע' 46 כתוב ע"פ המצבה שנפ' בשנת ה'תס"ו}} והוא בן צ"ג שנה{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב ע' 167}}.

בנו [[משה מפוזנא]], היה אבי סבו של [[אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

יהודה לייב (נין המהר"ל)

2025-05-05T20:58:13Z

שמש דמתא אירקוצק: עדכון

רבי '''יהודה לייב''' (ה'שע"א-ה'תס"ד) היה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].

נולד לרבי שמואל בשנת ה'שע"א. בילדותו ניכר עליו שחונן בכשרונות גדולים והיה ללמדן גדול. למד אצל רבי [[אליהו בעל שם]] מוורמייזא שהתיישב בפראג ופתח בה מלקה של ישיבתו.

אשתו הראשונה ולאחריה אשתו השניה נפטרו בהשאירן ילדים קטנים. לאחר פטירת אביו שהיה ראש הקהל בפראג, בחרו בו חברי הקהילה למלא את מקום אביו, אך הוא דחה את ההצעה. נשא את שרה ביתו של ר' חיים מפוזנא, ולאחר מכן בשנת ה'ת"כ עבר להתגורר בפוזנא, שם נולד להם בנם משה. בהיותו בפוזנא היה מתפלפל בדברי תורה עם תלמידי החכמים שבעיר, ושימש כ[[אב"ד]] בעיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קח.}}.

נפטר בחודש [[תשרי]] שנת ה'תס"ד{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב ע' 167. ובספר משפחות ק"ק פראג על פי מצבותיהן (פרעסבורג תרנ"ב) ע' 46 כתוב ע"פ המצבה שנפ' בשנת ה'תס"ו}} והוא בן צ"ג שנה.

בנו [[משה מפוזנא]], היה אבי סבו של [[אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

יהודה לייב (נין המהר"ל)

2025-05-05T20:56:17Z

שמש דמתא אירקוצק: הרחבה, עריכה

רבי '''יהודה לייב''' היה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].

נולד לרבי שמואל בשנת ה'שע"א. בילדותו ניכר עליו שחונן בכשרונות גדולים והיה ללמדן גדול. למד אצל רבי [[אליהו בעל שם]] מוורמייזא שהתיישב בפראג ופתח בה מלקה של ישיבתו.

אשתו הראשונה ולאחריה אשתו השניה נפטרו בהשאירן ילדים קטנים. לאחר פטירת אביו שהיה ראש הקהל בפראג, בחרו בו חברי הקהילה למלא את מקום אביו, אך הוא דחה את ההצעה. נשא את שרה ביתו של ר' חיים מפוזנא, ולאחר מכן בשנת ה'ת"כ עבר להתגורר בפוזנא, שם נולד להם בנם משה. בהיותו בפוזנא היה מתפלפל בדברי תורה עם תלמידי החכמים שבעיר, ושימש כ[[אב"ד]] בעיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קח.}}.

נפטר בחודש [[תשרי]] שנת ה'תס"ד{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב ע' 167. ובספר משפחות ק"ק פראג על פי מצבותיהן (פרעסבורג תרנ"ב) ע' 46 כתוב ע"פ המצבה שנפ' בשנת ה'תס"ו}} והוא בן צ"ג שנה.

בנו [[משה מפוזנא]], היה אבי סבו של [[אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שניאור זלמן פוזנר

2025-05-05T20:24:02Z

שמש דמתא אירקוצק: הרחבה

ר' '''שניאור זלמן''' פוזנר (ה'תמ"ט–ה'תצ"ח{{הערה|שנפטר כשנה ומחצה לאחר ביאת בנו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] לגיל מצוות, שנולד בתפ"ג.}} לע') היה סב [[אדמו"ר הזקן]], אב אביו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ישראל ברוך]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תמ"ט לאביו רבי [[משה מפוזנא|משה]], שהיה ראש הקהל בפוזנא ולאמו מרת שרה, שניהם מצאצאי [[מהר"ל מפראג]]{{הערה|רבי משה היה בנו של רבי יהודה לייב, שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. מרת שרה הייתה בת ר' שניאור זלמן, מצאצאי ר' יצחק כ"ץ חתן המהר"ל.}}{{הערה|שם=צא|1=[[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}}.

בילדותו הצטיין בכשרונות גדולים, ולמד [[תורה]] ו[[מוסר]] עם סבו ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] שאף הדריכו. למד בישיבת הורודנא שב[[ליטא]] ובישיבת [[פראג]].

בשנת [[ה'תע"ב]] נישא ל[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] בתו של רבי [[ברוך בטלן]] בפוזנא, אביו ניסה להכניסו למסחר כאחיו הגדולים אך הוא לא רצה והיה ל[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי.

כעבור מספר שנים{{הערה|לע' בשנת ה'ת"פ, כשלוש שנים קודם שנולד ר' ברוך}} עקרה משפחתו יחד עם משפחות רבות מפוזנא עקב גזירות שהטיל הכומר הראשי על האיזור, משפחת רבי משה התיישבה ב[[מינסק]] אך ר' שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק כי רוב משפחות תלמידיו עקרו לשם. עקב כך שגר הרחק מאביו העשיר שהיה סמוך על שולחנו בויטבסק, חי חיי עוני.

בויטבסק נפטרה אשתו הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה. וזמן קצר לאחר מכן נפטר גם ר' שניאור זלמן.

==משפחתו==
*בתו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] ובעלה הרב יוסף יצחק, ראש ישיבה בויטבסק
*בנו [[ישראל ברוך פוזנר]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שניאור זלמן פוזנר

2025-05-05T20:16:15Z

שמש דמתא אירקוצק: עריכה

ר' '''שניאור זלמן''', (ה'תמ"ט–ה'תצ"ח{{הערה|שנפטר כשנה ומחצה לאחר ביאת בנו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] לגיל מצוות, שנולד בתפ"ג.}} לע') היה סב [[אדמו"ר הזקן]], אב אביו [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ר' ישראל ברוך]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תמ"ט לאביו רבי [[משה מפוזנא|משה]], שהיה ראש הקהל בפוזנא ולאמו מרת שרה, שניהם מצאצאי [[מהר"ל מפראג]]{{הערה|רבי משה היה בנו של רבי יהודה לייב, שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. מרת שרה הייתה בת ר' שניאור זלמן, מצאצאי ר' יצחק כ"ץ חתן המהר"ל.}}{{הערה|שם=צא|1=[[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}}.

בילדותו הצטיין בכשרונות גדולים, ולמד [[תורה]] ו[[מוסר]] עם סבו ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] שאף הדריכו. למד בישיבת הורודנא שב[[ליטא]] ובישיבת [[פראג]].

בשנת [[ה'תע"ב]] נישא ל[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] בתו של רבי [[ברוך בטלן]] בפוזנא, אביו ניסה להכניסו למסחר כאחיו הגדולים אך הוא לא רצה והיה ל[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי.

כעבור מספר שנים עקרה משפחתו יחד עם משפחות רבות מפוזנא עקב גזירות שהטיל הכומר הראשי על האיזור, משפחת רבי משה התיישבה ב[[מינסק]] אך ר' שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק כי רוב משפחות תלמידיו עקרו לשם. עקב כך שגר הרחק מאביו העשיר שהיה סמוך על שולחנו בויטבסק, חי חיי עוני.

בויטבסק נפטרה אשתו הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה. וזמן קצר לאחר מכן נפטר גם ר' שניאור זלמן.

==משפחתו==
*בתו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] ובעלה הרב יוסף יצחק, ראש ישיבה בויטבסק
*בנו [[ישראל ברוך פוזנר]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

מרת פרידא (בת ר' משה מפוזנא)

2025-05-04T20:33:09Z

שמש דמתא אירקוצק: תיקון קישור, קישורים פנימיים, עריכה

{{לעריכה}}

{{מקורות}}

מרת פרידא בת [[משה מפוזנא|ר משה מפוזנא]], אשת ר' קדיש היתה הדודה של [[ישראל ברוך מליאזנא|ר' ברוך]], אב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].

פרידא ומשפחתה באו לוויטעבסק כנראה יחד עם ר שניאור זלמן אחיה, בתקופה שיהודי פוזן עקרו משם עקב רדיפות וגזירות<ref>ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] חלק א' ע' 56.</ref>.

== הכנסת ברוך ודבורה לאה אל ביתה ==

אחרי פטירת הרבנית [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] ורבי [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]], היכנסו מרת פרידא ובעלה, את ברוך הצעיר ואת אחותו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אל ביתם<ref>שם ע' 58.</ref>.

זמן מה לאחר מכן עזב ברוך את וויטעבסק והתחיל נידודיו הפמורסמות, עודותיהם מסופר ב[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] בראוכה. ואילו אחותו דבורה לאה נשארה להתגדל בצל דודתה ודודה בוויטעבסק, בקירוב מקום אל מקום מנחת הוריה.

פרידא ובעלה דאגו לדבורה לאה כמו שהיתה היא בתם (שהם עצמם היו חשוכי בנים<ref>שם ע' 59.</ref>), ואף הציעו לדבורה לאה את השידוך עם ר' [[יוסף יצחק משריי|יוסף יצחק מטשריי]]<ref>שם חלק ב' ע' 176.</ref>.

מרת פרידא (בת ר' משה מפוזנא)

2025-05-04T20:27:44Z

שמש דמתא אירקוצק: הוספת מקור

{{לעריכה}}

{{מקורות}}

מרת פרידא בת [[משה מפוזנא|ר משה מפוזנא]], אשת ר' קדיש היתה הדודה של [[ישראל ברוך מליאזנא|ר' ברוך]], אב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].

פרידא ומשפחתה באו לוויטעבסק כנראה יחד עם ר שניאור זלמן אחיה, בתקופה שיהודי פוזן עקרו משם עקב רדיפות וגזירות<ref>ראה ספר הזכרונות חלק א' ע' 56.</ref>.

== הכנסת ברוך ודבורה לאה אל ביתה ==

אחרי פטירת הרבנית רחל ורבי שניאור זלמן, היכנסו מרת פרידא ובעלה, את ברוך הצעיר ואת אחותו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אל ביתם<ref>ספר הזכרונות חלק א' ע' 58.</ref>.

זמן מה לאחר מכן עזב ברוך את וויטעבסק והתחיל נידודיו הפמורסמות, עודותיהם מסופר בספר הזכרונות בראוכה. ואילו אחותו דבורה לאה נשארה להתגדל בצל דודתה ודודה בוויטעבסק, בקירוב מקום אל מקום מנחת הוריה.

פרידא ובעלה דאגו לדבורה לאה כמו שהיתה היא בתם (שהם עצמם היו חשוכי בנים<ref>שם ע' 59.</ref>), ואף הציעו לדבורה לאה את השידוך עם ר' יוסף יצחק מטשריי<ref>שם חלק ב' ע' 176.</ref>.

מרת פרידא (בת ר' משה מפוזנא)

2025-05-04T19:33:30Z

שמש דמתא אירקוצק: עריכה

מרת פרידא בת [[משה מפוזנא|ר משה מפוזנא]], אשת ר' קדיש היתה הדודה של [[ישראל ברוך מליאזנא|ר' ברוך]], אב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].

פרידא ומשפחתה באו לוויטעבסק כנראה יחד עם ר שניאור זלמן אחיה, בתקופה שיהודי פוזן עקרו משם עקב רדיפות וגזירות.

== הכנסת ברוך ודבורה לאה אל ביתה ==

אחרי פטירת הרבנית רחל ורבי שניאור זלמן, היכנסו מרת פרידא ובעלה, את ברוך הצעיר ואת אחותו [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אל ביתם.

זמן מה לאחר מכן עזב ברוך את וויטעבסק והתחיל נידודיו הפמורסמת, עודותיו מסופר בספר הזכרונות בראוכה. ואילו אחותו דבורה לאה נשארה לתגדל בצל דודתה ודודה בוויטעבסק, בקירוב מקום אל מקום מנחת הוריה.

פרידא ובעלה דאגו לדבורה לאה כמו שהיתה היא בתם (שהם עצמם היו חשוכי בנים), ואף היא הציעה לדבורה לאה את השידוך עם ר' יוסף יצחק מטשריי.

משה מפוזנא

2025-05-04T18:42:45Z

שמש דמתא אירקוצק: קישורים פנימיים

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

זכה להשתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו - [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}, והוא בן 91.

לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן.

[[מרת פרידא (בת ר' משה מפוזנא)|מרת פרידא]], אשת ר' קדיש, שהכניסו את ר' ברוך ואת אחותו דבורה לאה אחרי מות הוריהם.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

משה מפוזנא

2025-05-04T18:23:30Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

זכה להשתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו - [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}, והוא בן 91.

לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן.

מרת פרידא, אשת ר' קדיש, שהכניסו את ר' ברוך ואת אחותו דבורה לאה אחרי מות הוריהם.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

משה מפוזנא

2025-05-04T18:21:12Z

שמש דמתא אירקוצק: עריכה

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

זכה להשתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו - [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}} - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח, והוא בן 91.

לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן.

מרת פרידא, אשת ר' קדיש, שהכניסו את ר' ברוך ואת אחותו דבורה לאה אחרי מות הוריהם.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2025-05-02T05:29:06Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]], [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור
|השתייכות=
}}
[[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו"ר הזקן, מאת שלום פייגין]]
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי''' ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]])''',''' בקרב חסידי חב"ד מכונה '''אדמו"ר הזקן''' (דער אלטער רבי באידיש), גם מכונה כ'''המגיד מליוזנא, הגר"ז,''' '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}} או פשוט '''הרב'''{{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|האדיטש}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2025-05-02T05:20:14Z

שמש דמתא אירקוצק: הרחבה

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]], [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור
|השתייכות=
}}
[[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו"ר הזקן, מאת שלום פייגין]]
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי''' ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]])''',''' בקרב חסידי חב"ד מכונה '''אדמו"ר הזקן''' (דער אלטער רבי באידיש), גם מכונה כ'''המגיד מליוזנא, הגר"ז,''' '''בעל התניא והשולחן ערוך הרב'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}} או פשוט '''הרב'''{{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|האדיטש}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

משה (אח אדמו"ר הזקן)

2025-05-02T05:06:45Z

שמש דמתא אירקוצק: עריכה

הרב '''משה''' (אח [[אדמו"ר הזקן]]) היה מהאחראים על החדרים בליאזנא ורב בעיירות ביוב, [[ליעפלי]] ו[[רודניא]].

נולד לאחר חודש [[אלול]] [[תקי"ח]]{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] קי"ץ [[ש"ת]] עמ' 59. שסבו ר' משה מפוזנא הי' בהבר מצוה של אדמו"ר הזקן בשנת תקי"ח}} לאביו הרב [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך]] ולאמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]], ונקרא ע"ש זקנו ר' [[משה מפוזנא]].

בשנת [[תקכ"ד]] (בהיותו בן שש!) החל ללמוד יחד עם אחיו הרב [[מרדכי פוזנר]] אצל [[הגר"א מוילנא]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], [[תש"ה]] עמ' 87. ועיין גם כן סה"ש [[תש"א]] עמ' 122}}.

היה גאון אדיר בחלק ה[[חושן משפט]] שב[[שולחן ערוך|שולחן ערוך המחבר]]{{הערה|שם.}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי]] וב[[רמב"ם]]{{הערה|שם ה'[[תש"ב]] עמ' 137}}. [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]] הי' כותב את התשובות של אדמו"ר הזקן , ור' משה הי' עובר עליהם. למרות שהיה מתלמידי [[הגר"א]], עסק רבות ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[רשימת אבות החסידות]].}}.

בין השנים [[תקכ"ט]] - [[תקל"ד]] השתתף בשיעור של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם.}}. בשנת [[תקל"ו]] מונה ל[[משגיח]] ראשי ב[[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדרים]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] חלק ב' עמ' 492.}}. בשנת [[תקל"ז]] השתתף ב[[מסע למוהילוב]] של [[אדמו"ר הזקן]] בכוונה לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך לבסוף חזר עם אדמו"ר הזקן{{הערה|[[התמים (ורשה)]] חוברת ב'.}}. לאחר [[חג השבועות]] [[תקל"ח]] החל למסור שיעור בגפ"ת לתלמידי ה'חדרים'{{הערה|[[ספר התולדות]] -[[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' עמ' 382.}}.

בשנת [[תקס"ט]] נסע יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ל[[ויטבסק]] ליישב מחלוקת{{הערה|פירוט רב בנושא - ספר השיחות ה'[[תש"א]] עמ' 121 ואילך.}}.

נפטר בין השנים [[תקס"ט]] - [[תקע"ג]]. [[אדמו"ר הזקן]] לא ידע זמן רב מפטירתו{{הערה|[[בית רבי]].}}.

==לקריאה נוספת==

*מאמרו של [[שמואל קראוס]] ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [[כ' חשוון]] [[תש"נ]].

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|פוזנר משה]]

משה (אח אדמו"ר הזקן)

2025-05-02T04:45:23Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

הרב '''משה''' (אח [[אדמו"ר הזקן]]) היה מהאחראים על החדרים בליאזנא ורב בעיירות ביוב, [[ליעפלי]] ו[[רודניא]].

נולד לאחר חודש [[אלול]] [[תקי"ח]]{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] קי"ץ [[ש"ת]] עמ' 59. שסבו ר' משה מפוזנא הי' בהבר מצוה של אדמו"ר הזקן בשנת תקי"ח}} לאביו הרב [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך]] ולאמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]], ונקרא ע"ש זקנו ר' [[משה מפוזנא]].

בשנת [[תקכ"ד]] (בהיותו בן שש!) החל ללמוד יחד עם אחיו הרב [[מרדכי פוזנר]] אצל [[הגר"א מוילנא]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], [[תש"ה]] עמ' 87. ועיין גם כן סה"ש [[תש"א]] עמ' 122}}.

היה גאון אדיר בחלק ה[[חושן משפט]] שב[[שולחן ערוך|שולחן ערוך המחבר]]{{הערה|שם.}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי]] וב[[רמב"ם]]{{הערה|שם ה'[[תש"ב]] עמ' 137}}. ולמרות שהיה מתלמידי [[הגר"א]], עסק רבות ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[רשימת אבות החסידות]].}}.

בין השנים [[תקכ"ט]] - [[תקל"ד]] השתתף בשיעור של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם.}}. בשנת [[תקל"ו]] מונה ל[[משגיח]] ראשי ב[[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדרים]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] חלק ב' עמ' 492.}}. בשנת [[תקל"ז]] השתתף ב[[מסע למוהילוב]] של [[אדמו"ר הזקן]] בכוונה לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך לבסוף חזר עם אדמו"ר הזקן{{הערה|[[התמים (ורשה)]] חוברת ב'.}}. לאחר [[חג השבועות]] [[תקל"ח]] החל למסור שיעור בגפ"ת לתלמידי ה'חדרים'{{הערה|[[ספר התולדות]] -[[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' עמ' 382.}}.

בשנת [[תקס"ט]] נסע יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ל[[ויטבסק]] ליישב מחלוקת{{הערה|פירוט רב בנושא - ספר השיחות ה'[[תש"א]] עמ' 121 ואילך.}}.

נפטר בין השנים [[תקס"ט]] - [[תקע"ג]]. [[אדמו"ר הזקן]] לא ידע זמן רב מפטירתו{{הערה|[[בית רבי]].}}.

==לקריאה נוספת==

*מאמרו של [[שמואל קראוס]] ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [[כ' חשוון]] [[תש"נ]].

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|פוזנר משה]]

משה מפוזנא

2025-05-02T04:30:48Z

שמש דמתא אירקוצק: ניסוח, הגהה

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

זכה להשתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו - [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}} - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח, והוא בן 91.

לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שיחה:ישראל ברוך מליאזנא

2025-04-30T20:13:55Z

שמש דמתא אירקוצק: /* ווייסקוואליקער */

מילים בלתי מובנות: "במהלך הנשים"? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:34, 29 באפריל 2010 (UTC)
:תוקן. נו, אתה לא מכיר את הסיפור עם "ברכת הנשים" בשמו"ע?? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:37, 29 באפריל 2010 (UTC)
::מהו הסיפור (או שזה חלק מהבדיחה(:) '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ט"ו באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''
ראו [[שיחת משתמש:חיים נהר/ארכיון 3#חיים נהר|כאן]]. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:41, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::אם כבר סיפור אז ב[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:51, 29 באפריל 2010 (UTC)

== הרבי הריי"צ קורא לו ר' ברוך ולא ישראל ברוך ==

וכן אדה"ז חותם בן ר' ברוך ולא בן ר' ישראל ברוך.
צריך לתקן מהר.

:למה לא תקנו את זה? [[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]]
::עין בהערה מס' אחת בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בניסן ה'תשע"א 21:10, 12 באפריל 2011 (UTC)
וכן משמע מקובץ ימות עולם באתר היברו בוקס ועוד ששמו ישראל רק שלא רצה להקרא בשם רבו הבעשט [;;;;]
== אולי כדאי להוסיף ==

הסתובב הרבה בעירות לאחר שאביו ואמו נפטרו והחליט שהוא לא מקבל נדבה מאף אחד אלא מתפרנס רק מיגיעת כפיו.

הוא הגיע לעיירה ליאזני ושם הגיע למצב של רעב עד שגנן בשם [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|ר' אברהם]] הזמין אותו לעבוד אצלו לקראת פסח החליט ר' אברהם להזמין את ברוך הצעיר לליל הסדר כדי להכניס אותו לאט לאט למשפחה כי רצה שהוא יתחתן עם הבת שלו ברוך החליט ללכת משם כי לא רצה לקבל נדבה.

בסופו של דבר מצא אותו ר' אברהם בויטבסק והציע לו את ביתו [[רבקה (אם האדמו"ר הזקן) |רבקה]] והם התחתנו.[[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:בהחלט אפשר להוסיף לערך, אך מה המקור? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:46, 3 במרץ 2011 (UTC)
[[ספר הזכרונות]]. [[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:הוספתי ללא עריכה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 17:57, 3 במרץ 2011 (UTC)

== שלמה זלמן ==

כתוב במקום כל שהוא ששם אביו היה שלמה זלמן, אם לא אז למה כתוב פה ככה? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:כמדומה שזה מופיע ב[[ספר הזכרונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' באדר ב' ה'תשע"א 21:19, 8 במרץ 2011 (UTC) שם אומר ששמו שנ''ז

== משוב ==

לעוד פרטים עיין אור ישראל 33 וימות עולם{{משוב}} שנזא 08:10, 15 ביוני 2015 (UTC)

== לפני התייתמתו ==

משום מה תולדות חייו כאן מתחילים מהשלב בו התייתם --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 00:34, 27 באוגוסט 2020 (UTC)

== ציון לספר בית רבי ==

בהערה 1 צויין לספר בית רבי (בנוגע לכך שנקרא ר' ברוך ולא ר' ישראל ברוך). מישהו יכול לכתוב את העמוד המדויק? עיינתי בדבריו אודות אבי רבינו (בהתחלה, ואח"כ בעמ' נד ואילך) ולא נזכר מזה דבר. באם אין איזכור, כדאי להסיר את הציון לשם.

== פוזנר? ==

לא מצאתי שום בסיס לכך שר' ברוך נקרא "פוזנר". חיפוש באוצר החכמה בשלל אפשרויות לא מעלה כל תוצאות טובות. אבקש להעביר את שם הערך ל"[[ישראל ברוך אבי אדמו"ר הזקן]]". [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 18:14, 28 בפברואר 2023 (UTC)
{{חב"דפדים פעילים}}. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 18:14, 28 בפברואר 2023 (UTC)
:העברתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ב באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 17:17, 5 במרץ 2023 (UTC)
::ר' ברוך נקרא פוזנר מכיוון שסביו, ר' משה, היה גר בפוזנא ש[[פולין|בפולין]] ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ז באדר]] [[ה'תשפ"ג]]
:::לא בקשתי סיבה, בקשתי מקור, וכנראה מצאתי אותו ב"בית רבי":
:::*פרק א' (א, א) הע' ז: "שמענו שהי' דר [אבי ר' ברוך] בעיר פוזנן מקום מושב זקנו ר' משה, ועל שם זה הי' נקרא כינוי משפחתם בשם פוזנער".
:::*פרק כ"ד (נה, ב) הע' ג: "כינוי משפחתו [של ר' [[מרדכי פוזנר]]] נשאר בשם פוזנער, שזה הי' כינוי משפחתם עד רבינו [הזקן] (שאח"כ החליפו כינוי משפחתם בשם שניאורסאן להתיחס על רבינו)".
:::אני מתלבט אם זה מספיק בכדי לכנות את ר' ברוך בשם פוזנער, בשעה שבמקורות בני התקופה ובכתבי אדמו"ר מוהריי"צ איש מבני המשפחה לא מכונה כך (חוץ מר' [[משה מפוזנא]] ואולי גם ר' מרדכי עצמו). [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ז באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 00:19, 10 במרץ 2023 (UTC)
===ישראל ברוך מליאזנא?===
יש מקור בספרות החבדית בו הוא מכונה "ישראל ברוך מליאזנא"? כי אני לא מצאתי. ''' ● [[משתמש:חב"דפד וטוב לו |חב"דפד וטוב לו]] - [[שיחת משתמש:חב"דפד וטוב לו|שיחה]] ''' 19:23, 14 ביוני 2023 (UTC)
:מקור חב"די ברור לשם "ברוך ליאזנער", מצאתי אחד (סה"ש תרצ"ט – מהדורה חדשה – ע' 356). יש כו"כ מקורות קדומים-יחסית (לא חב"דיים מובהקים) בהם מכונה "ברוך מליאזנא" וכיו"ב.{{ש}}אוסיף, שלדעתי אין צורך במקור שכונה בשם זה בכדי לקרוא כך לערך, כיוון שהתואר "מליאזנא" מדויק בין כה וכה. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ג ליצירה | 20:44, 14 ביוני 2023 (UTC)
::נראה לי עדיף פוזנר אם יש מקורות שנקרא כך ומשאר המקומות לשים הפניה. וגם אם לא תרצה פוזנר אפשר להעביר לליוזנה (יש לדעתי להעביר גם את הערך ליאזנא לליוזנה) כנכתב בעברית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 09:58, 6 ביולי 2023 (UTC)

== ווייסקוואליקער ==

קצת מוזר לומר שזהו השם שנקרא בו עם זה נמצא רק במקרה א' (בדומה לליאזנער או פאזנער כנ"ל), עם רוצים אפשר להוסיף רשימה עם כל הקינויים שנקרא בו אי פעם.
:~[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 23:06, ב' באייר, ה'תשפ"ה 23:06, 30 באפריל 2025 (IDT)

שיחה:ישראל ברוך מליאזנא

2025-04-30T20:13:22Z

שמש דמתא אירקוצק: /* ווייסקוואליקער */

מילים בלתי מובנות: "במהלך הנשים"? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:34, 29 באפריל 2010 (UTC)
:תוקן. נו, אתה לא מכיר את הסיפור עם "ברכת הנשים" בשמו"ע?? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:37, 29 באפריל 2010 (UTC)
::מהו הסיפור (או שזה חלק מהבדיחה(:) '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ט"ו באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''
ראו [[שיחת משתמש:חיים נהר/ארכיון 3#חיים נהר|כאן]]. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:41, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::אם כבר סיפור אז ב[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:51, 29 באפריל 2010 (UTC)

== הרבי הריי"צ קורא לו ר' ברוך ולא ישראל ברוך ==

וכן אדה"ז חותם בן ר' ברוך ולא בן ר' ישראל ברוך.
צריך לתקן מהר.

:למה לא תקנו את זה? [[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]]
::עין בהערה מס' אחת בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בניסן ה'תשע"א 21:10, 12 באפריל 2011 (UTC)
וכן משמע מקובץ ימות עולם באתר היברו בוקס ועוד ששמו ישראל רק שלא רצה להקרא בשם רבו הבעשט [;;;;]
== אולי כדאי להוסיף ==

הסתובב הרבה בעירות לאחר שאביו ואמו נפטרו והחליט שהוא לא מקבל נדבה מאף אחד אלא מתפרנס רק מיגיעת כפיו.

הוא הגיע לעיירה ליאזני ושם הגיע למצב של רעב עד שגנן בשם [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|ר' אברהם]] הזמין אותו לעבוד אצלו לקראת פסח החליט ר' אברהם להזמין את ברוך הצעיר לליל הסדר כדי להכניס אותו לאט לאט למשפחה כי רצה שהוא יתחתן עם הבת שלו ברוך החליט ללכת משם כי לא רצה לקבל נדבה.

בסופו של דבר מצא אותו ר' אברהם בויטבסק והציע לו את ביתו [[רבקה (אם האדמו"ר הזקן) |רבקה]] והם התחתנו.[[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:בהחלט אפשר להוסיף לערך, אך מה המקור? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:46, 3 במרץ 2011 (UTC)
[[ספר הזכרונות]]. [[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:הוספתי ללא עריכה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 17:57, 3 במרץ 2011 (UTC)

== שלמה זלמן ==

כתוב במקום כל שהוא ששם אביו היה שלמה זלמן, אם לא אז למה כתוב פה ככה? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:כמדומה שזה מופיע ב[[ספר הזכרונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' באדר ב' ה'תשע"א 21:19, 8 במרץ 2011 (UTC) שם אומר ששמו שנ''ז

== משוב ==

לעוד פרטים עיין אור ישראל 33 וימות עולם{{משוב}} שנזא 08:10, 15 ביוני 2015 (UTC)

== לפני התייתמתו ==

משום מה תולדות חייו כאן מתחילים מהשלב בו התייתם --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 00:34, 27 באוגוסט 2020 (UTC)

== ציון לספר בית רבי ==

בהערה 1 צויין לספר בית רבי (בנוגע לכך שנקרא ר' ברוך ולא ר' ישראל ברוך). מישהו יכול לכתוב את העמוד המדויק? עיינתי בדבריו אודות אבי רבינו (בהתחלה, ואח"כ בעמ' נד ואילך) ולא נזכר מזה דבר. באם אין איזכור, כדאי להסיר את הציון לשם.

== פוזנר? ==

לא מצאתי שום בסיס לכך שר' ברוך נקרא "פוזנר". חיפוש באוצר החכמה בשלל אפשרויות לא מעלה כל תוצאות טובות. אבקש להעביר את שם הערך ל"[[ישראל ברוך אבי אדמו"ר הזקן]]". [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 18:14, 28 בפברואר 2023 (UTC)
{{חב"דפדים פעילים}}. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 18:14, 28 בפברואר 2023 (UTC)
:העברתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ב באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 17:17, 5 במרץ 2023 (UTC)
::ר' ברוך נקרא פוזנר מכיוון שסביו, ר' משה, היה גר בפוזנא ש[[פולין|בפולין]] ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ז באדר]] [[ה'תשפ"ג]]
:::לא בקשתי סיבה, בקשתי מקור, וכנראה מצאתי אותו ב"בית רבי":
:::*פרק א' (א, א) הע' ז: "שמענו שהי' דר [אבי ר' ברוך] בעיר פוזנן מקום מושב זקנו ר' משה, ועל שם זה הי' נקרא כינוי משפחתם בשם פוזנער".
:::*פרק כ"ד (נה, ב) הע' ג: "כינוי משפחתו [של ר' [[מרדכי פוזנר]]] נשאר בשם פוזנער, שזה הי' כינוי משפחתם עד רבינו [הזקן] (שאח"כ החליפו כינוי משפחתם בשם שניאורסאן להתיחס על רבינו)".
:::אני מתלבט אם זה מספיק בכדי לכנות את ר' ברוך בשם פוזנער, בשעה שבמקורות בני התקופה ובכתבי אדמו"ר מוהריי"צ איש מבני המשפחה לא מכונה כך (חוץ מר' [[משה מפוזנא]] ואולי גם ר' מרדכי עצמו). [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ז באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 00:19, 10 במרץ 2023 (UTC)
===ישראל ברוך מליאזנא?===
יש מקור בספרות החבדית בו הוא מכונה "ישראל ברוך מליאזנא"? כי אני לא מצאתי. ''' ● [[משתמש:חב"דפד וטוב לו |חב"דפד וטוב לו]] - [[שיחת משתמש:חב"דפד וטוב לו|שיחה]] ''' 19:23, 14 ביוני 2023 (UTC)
:מקור חב"די ברור לשם "ברוך ליאזנער", מצאתי אחד (סה"ש תרצ"ט – מהדורה חדשה – ע' 356). יש כו"כ מקורות קדומים-יחסית (לא חב"דיים מובהקים) בהם מכונה "ברוך מליאזנא" וכיו"ב.{{ש}}אוסיף, שלדעתי אין צורך במקור שכונה בשם זה בכדי לקרוא כך לערך, כיוון שהתואר "מליאזנא" מדויק בין כה וכה. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ג ליצירה | 20:44, 14 ביוני 2023 (UTC)
::נראה לי עדיף פוזנר אם יש מקורות שנקרא כך ומשאר המקומות לשים הפניה. וגם אם לא תרצה פוזנר אפשר להעביר לליוזנה (יש לדעתי להעביר גם את הערך ליאזנא לליוזנה) כנכתב בעברית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 09:58, 6 ביולי 2023 (UTC)

== ווייסקוואליקער ==

קצת מוזר לומר שזהו השם שנקרא בו עם זה נמצא רק במקרה א' (בדומה לליאזנער או פאזנער כנ"ל), עם רוצים אפשר להוסיף רשימה עם כל הקינויים שנקרא בו אי פעם.
:[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 23:06, ב' באייר, ה'תשפ"ה 23:06, 30 באפריל 2025 (IDT)

שיחה:ישראל ברוך מליאזנא

2025-04-30T20:06:32Z

שמש דמתא אירקוצק: /* ווייסקוואליקער */ פסקה חדשה

מילים בלתי מובנות: "במהלך הנשים"? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:34, 29 באפריל 2010 (UTC)
:תוקן. נו, אתה לא מכיר את הסיפור עם "ברכת הנשים" בשמו"ע?? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:37, 29 באפריל 2010 (UTC)
::מהו הסיפור (או שזה חלק מהבדיחה(:) '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ט"ו באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''
ראו [[שיחת משתמש:חיים נהר/ארכיון 3#חיים נהר|כאן]]. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:41, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::אם כבר סיפור אז ב[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:51, 29 באפריל 2010 (UTC)

== הרבי הריי"צ קורא לו ר' ברוך ולא ישראל ברוך ==

וכן אדה"ז חותם בן ר' ברוך ולא בן ר' ישראל ברוך.
צריך לתקן מהר.

:למה לא תקנו את זה? [[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]]
::עין בהערה מס' אחת בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בניסן ה'תשע"א 21:10, 12 באפריל 2011 (UTC)
וכן משמע מקובץ ימות עולם באתר היברו בוקס ועוד ששמו ישראל רק שלא רצה להקרא בשם רבו הבעשט [;;;;]
== אולי כדאי להוסיף ==

הסתובב הרבה בעירות לאחר שאביו ואמו נפטרו והחליט שהוא לא מקבל נדבה מאף אחד אלא מתפרנס רק מיגיעת כפיו.

הוא הגיע לעיירה ליאזני ושם הגיע למצב של רעב עד שגנן בשם [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|ר' אברהם]] הזמין אותו לעבוד אצלו לקראת פסח החליט ר' אברהם להזמין את ברוך הצעיר לליל הסדר כדי להכניס אותו לאט לאט למשפחה כי רצה שהוא יתחתן עם הבת שלו ברוך החליט ללכת משם כי לא רצה לקבל נדבה.

בסופו של דבר מצא אותו ר' אברהם בויטבסק והציע לו את ביתו [[רבקה (אם האדמו"ר הזקן) |רבקה]] והם התחתנו.[[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:בהחלט אפשר להוסיף לערך, אך מה המקור? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:46, 3 במרץ 2011 (UTC)
[[ספר הזכרונות]]. [[משתמש:דוד שפירא|דוד שפירא]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:הוספתי ללא עריכה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 17:57, 3 במרץ 2011 (UTC)

== שלמה זלמן ==

כתוב במקום כל שהוא ששם אביו היה שלמה זלמן, אם לא אז למה כתוב פה ככה? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:כמדומה שזה מופיע ב[[ספר הזכרונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' באדר ב' ה'תשע"א 21:19, 8 במרץ 2011 (UTC) שם אומר ששמו שנ''ז

== משוב ==

לעוד פרטים עיין אור ישראל 33 וימות עולם{{משוב}} שנזא 08:10, 15 ביוני 2015 (UTC)

== לפני התייתמתו ==

משום מה תולדות חייו כאן מתחילים מהשלב בו התייתם --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 00:34, 27 באוגוסט 2020 (UTC)

== ציון לספר בית רבי ==

בהערה 1 צויין לספר בית רבי (בנוגע לכך שנקרא ר' ברוך ולא ר' ישראל ברוך). מישהו יכול לכתוב את העמוד המדויק? עיינתי בדבריו אודות אבי רבינו (בהתחלה, ואח"כ בעמ' נד ואילך) ולא נזכר מזה דבר. באם אין איזכור, כדאי להסיר את הציון לשם.

== פוזנר? ==

לא מצאתי שום בסיס לכך שר' ברוך נקרא "פוזנר". חיפוש באוצר החכמה בשלל אפשרויות לא מעלה כל תוצאות טובות. אבקש להעביר את שם הערך ל"[[ישראל ברוך אבי אדמו"ר הזקן]]". [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 18:14, 28 בפברואר 2023 (UTC)
{{חב"דפדים פעילים}}. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 18:14, 28 בפברואר 2023 (UTC)
:העברתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ב באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 17:17, 5 במרץ 2023 (UTC)
::ר' ברוך נקרא פוזנר מכיוון שסביו, ר' משה, היה גר בפוזנא ש[[פולין|בפולין]] ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ז באדר]] [[ה'תשפ"ג]]
:::לא בקשתי סיבה, בקשתי מקור, וכנראה מצאתי אותו ב"בית רבי":
:::*פרק א' (א, א) הע' ז: "שמענו שהי' דר [אבי ר' ברוך] בעיר פוזנן מקום מושב זקנו ר' משה, ועל שם זה הי' נקרא כינוי משפחתם בשם פוזנער".
:::*פרק כ"ד (נה, ב) הע' ג: "כינוי משפחתו [של ר' [[מרדכי פוזנר]]] נשאר בשם פוזנער, שזה הי' כינוי משפחתם עד רבינו [הזקן] (שאח"כ החליפו כינוי משפחתם בשם שניאורסאן להתיחס על רבינו)".
:::אני מתלבט אם זה מספיק בכדי לכנות את ר' ברוך בשם פוזנער, בשעה שבמקורות בני התקופה ובכתבי אדמו"ר מוהריי"צ איש מבני המשפחה לא מכונה כך (חוץ מר' [[משה מפוזנא]] ואולי גם ר' מרדכי עצמו). [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ז באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 00:19, 10 במרץ 2023 (UTC)
===ישראל ברוך מליאזנא?===
יש מקור בספרות החבדית בו הוא מכונה "ישראל ברוך מליאזנא"? כי אני לא מצאתי. ''' ● [[משתמש:חב"דפד וטוב לו |חב"דפד וטוב לו]] - [[שיחת משתמש:חב"דפד וטוב לו|שיחה]] ''' 19:23, 14 ביוני 2023 (UTC)
:מקור חב"די ברור לשם "ברוך ליאזנער", מצאתי אחד (סה"ש תרצ"ט – מהדורה חדשה – ע' 356). יש כו"כ מקורות קדומים-יחסית (לא חב"דיים מובהקים) בהם מכונה "ברוך מליאזנא" וכיו"ב.{{ש}}אוסיף, שלדעתי אין צורך במקור שכונה בשם זה בכדי לקרוא כך לערך, כיוון שהתואר "מליאזנא" מדויק בין כה וכה. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ג ליצירה | 20:44, 14 ביוני 2023 (UTC)
::נראה לי עדיף פוזנר אם יש מקורות שנקרא כך ומשאר המקומות לשים הפניה. וגם אם לא תרצה פוזנר אפשר להעביר לליוזנה (יש לדעתי להעביר גם את הערך ליאזנא לליוזנה) כנכתב בעברית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 09:58, 6 ביולי 2023 (UTC)

== ווייסקוואליקער ==

קצת מוזר לומר שזהו השם שנקרא בו עם זה נמצא רק במקרה א' (בדומה לליאזנער או פאזנער כנ"ל), עם רוצים אפשר להוסיף רשימה עם כל הקינויים שנקרא בו אי פעם.
--[[משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שמש דמתא אירקוצק]] - [[שיחת משתמש:שמש דמתא אירקוצק|שיחה]], 23:06, ב' באייר, ה'תשפ"ה 23:06, 30 באפריל 2025 (IDT)

ישראל ברוך מליאזנא

2025-04-30T19:23:18Z

שמש דמתא אירקוצק:

רבי '''ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ (צפת)|ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}} ברוך מ"[[המעיין הלבן]]" (ווייסקוואליקער)'''{{הערה|כן נקרא ע"י הרבי הריי"צ (סה"ש תש"ב עמ' 150), ע"ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש"ב מכונה בשם "ר' ברוך ר' משה'ס" ע"ש סביו ר' משה מפוזנא.}} (תפ"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ב' ע' קד}} - [[ח' חשוון]] [[תקנ"ב]]) אביו של [[אדמו"ר הזקן]], היה צדיק נסתר מחסידי [[הבעש"ט]].

ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ ב"[[ספר הזכרונות]]". שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. "ספר הזכרונות" מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו, וקירבוהו לבעש"ט ולתנועת החסידות.

==ילדותו==
כפי המסופר בספר הזכרונות{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נחבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.}}, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לרבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ול[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר. הוריו גרו בתחילה בפוזנא, ושם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. אמנם בעקבות התגברות תנועת המשכילים עברו הוריו לעיר ויטבסק, וכשלוש שנים לאחר מכן נולד בנם ברוך.

ברוך ניחן בכישרונות ברוכים, וכבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.

בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. אביו ר' שניאור זלמן היה מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. ברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. בספר הזכרונות מסופרים על כמה מעשים שאירעו באותה תקופה, שנחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.

==התייתמותו ונדודיו==
בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות, התייתם ברוך גם מאביו וגם מאימו. בויטבסק היתה לו דודה בשם פריידא, שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. אמנם מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.

שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם. ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.

ב"ספר הזכרונות" מסופר בארוכה על תקופת נדודיו של ברוך, המקומות בהם היה, וסיפורים אשר שמע או ראו בתקופה זו. מאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו. במהלך נדודיו ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, מי שלימים נעשה לחותנו.

בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק משריי, שנעשה אחר כך לאחד הרמי"ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר בויטבסק וללמוד בישיבת דודו.

==נישואיו==
זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. ברוך הציג לחתנו מספר תנאים:
א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.
ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.
ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.

לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.

ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את [[נישואיו]] לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.

לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.

(בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב"ספר הזכרונות" אודות ר' ברוך. שאר הפרטים מכאן ואילך , ידועים משיחות הרבי הריי"צ, וממקורות שונים).

בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח"י אלול תק"ג. קביעות ח"י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י"ז אלול תק"ג, ערב שבת קודש "כי תבא"{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151. סה"ש תש"ה עמ 117}}.

לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה"ש תש"ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש"ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.

==התקרבותו לבעש"ט==
לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר.

באותו קיץ של שנת תק"ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|וראה סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 98, שמספר שם שפעם אחת ביקר כ"ק האדמו"ר הצ"צ בעיירה דוברומיסל, ופגש שם זקנים שזכרו את ר' ברוך, ואת חברו ר' יצחק שאול.}}, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ג}}.

ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש"ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151}}.

ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26}}. שניהם היו נוסעים אל הבעל שם טוב בסוד, והעלימו את הדבר אחד מהשני. פעם אחת בשנת תק"ז הם נפגשו יחד אצל הבעל שם טוב, והגיס התפעל מאד, כי הר"ב היה נחשב לבעל מדות, וכיצד היה יכול להעלים את הדבר כל הזמן, שהוא נוסע אל הבעל שם טוב{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 117}}.

בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש"ט, ונחשב למכובד בקרב שאר תלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות{{הערה|ראה סה"ש קיץ ת"ש עמ' 124-125. ועוד}}.

==לידת רבינו הזקן ושנות ילדותו==
כשעברה שנה לאחר נישואיו, ואשתו הרבנית רבקה לא נפקדה, היה ר' ברוך בצער, ולאחר התייעצות עם חברו ר' יצחק שאול, החליט ללכת אל הבעל שם טוב, ובהסכמת אשתו הרבנית מרת רבקה נסעו הוא וזוגתו{{הערה|ראה הערות וציונים לסה"ש תש"ג, עמ' 237}} בחודש מנחם אב תק"ד, למזיבוז אל הבעל שם טוב.

הבעל שם טוב היה עורך סעודה בכל שנה בח"י אלול ואומר תורה, כך היה גם בח"י אלול תק"ד, שקביעותו היתה ביום רביעי. בברכת הלחיים שברך הבעל שם סרב את ר' ברוך אמר "למועד הזה ממש אתם חובקים בן"{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 153}}. עוד לפני זה התבטא הבעש"ט אשר ישנה נשמה חדשה שצריכה לרדת לעולם. באותו זמן היה ר' ברוך אצל הבעש"ט, אך גם הוא לא הבין במה מדובר{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 120}}. וגם מהבעש"ט העלימו את הדבר (שמדובר בנשמת רבינו הזקן){{הערה|שם עמ' 127}}.

לפני נסיעתם חזרה של ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה ממזיבוז, נכנסו אל הבעל שם טוב לקבל את ברכת הפרידה. הרבנית רבקה שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה למורנו הבעל שם טוב "כשהשי"ת ימלא ברכתו הקדושה של מורנו הבעל שם טוב בבן זכר חי וקיים, תקדישו לתורה ועבודה בדרכו של מורנו הבעל שם טוב". ר' ברוך שאל את הבעש"ט האם לעבור לגור במקום אחר, והבעש"ט ענה לו שלנשמה של הילד טוב יותר לגור במקום שיש אנשים מועטים, כלומר חוטאים מועטים{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 117}}. מורנו הבעל שם טוב ראה התעוררותם הגדולה של ר' ברוך והרבנית רבקה, וברכם, ונסעו שמחים וטובי לב.

כידוע, היתה הרבנית רבקה למדנית, ובכל יום היו לה שיעורי לימוד בסדר קבוע, אך היה זה בהצנע לכת, וחוץ מבעלה ר' ברוך לא ידע מזה אף אחד. כשהרבנית רבקה חזרה לביתה מביקורה אצל מורנו הבעל שם טוב, נסעה אל גיסתה הרבנית דבורה לאה בויטבסק, למסור לה מה שמורנו הבעל שם טוב אמר להם, מה ששמעה ומה שראתה בדרכי ההנהגה של מורנו הבעל שם טוב, ומה ששמעה שתלמידיו הקדושים התפלאו מאד מסדר עבודתו והנהגתו של מורנו הבעל שם טוב באותו חודש תשרי, שהיה שונה מכל השנים. הרבנית רבקה ביקשה את גיסתה הרבנית לתת לה סדר מה ללמוד בשיעוריה הקבועים, והיות והיא בטוחה שברכתו של הבעל שם טוב תתממש, היא רוצה שתתן לה סדר הנהגה בתפילה ולימוד בימי העיבור. בטוחה היתה הרבנית רבקה בברכתו והבטחתו של מורנו הבעל שם טוב, ומה מאושרת היתה להודיע לבעלה ר' ברוך שברכת מורנו הבעל שם טוב מתמלאת למזל טוב.

ואף שבטוחים היו שמורנו הבעל שם טוב יודע ממילוי ברכתו, החליטו ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה להודיעו על כך, ובתחילת חודש אדר שני נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שברכתו הצליחה, וזוגתו הרבנית נפקדה. מורנו הבעל שם טוב שמח מאד לשמוע בשורה זו, והתענין במיוחד על זמן התחלת העיבור. וכשר' ברוך אמר לו, הורה לו מורנו הבעל שם טוב לברך ברכת שהחיינו בלי שם ומלכות, שיסע מיד חזרה לביתו למסור בשמו ברכת מזל טוב לרבנית, והזהירו בכמה אזהרות. ר' ברוך שב לביתו שמח וטוב לב.

ביום רביעי ח"י אלול שנת תק"ה, נולד רבנו הזקן{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 153}}, באחוזת אביו{{הערה|סה"ש תש"ד עמ' 118}}.

ליום הכיפורים שנת תק"ו, נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. כשנכנס אליו הזהירו מורנו הבעל שם טוב שלא יספר לאף אחד שנולד לו בן, ואת השם שנתנו לו. כשעמד ר' ברוך לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה איך להתנהג עם הילד, לשמור עליו בדרך כלל, ובזמני הקיץ להיות אתו בשדות. מורנו הבעל שם טוב הזהירו מאד לשמור את הילד מעין רואים בכלל, ומנשים דברניות בפרט.

כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק"ז, שאלוהו מורנו הבעל שם טוב בפרטיות על ההנהגה עם הילד, וחזר והזהירו שלא לספר לאף אחד מילדו זה. אחרי חג הסוכות כשר' ברוך היה מוכן לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה לשנה שלימה בשביל הילד, והזהירו מאד על שמירת הילד מעין רואים, ושלא יספר על חכמותיו כמנהגם של הורים מסויימים.

כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק"ח, התענין שוב על סדר ההנהגה עם הילד. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שכשהגיע לביתו אמרה לו אשתו הרבנית שביום ההולדת של הילד בח"י אלול התחיל לדבר יותר טוב, ובמשך שנת תק"ז הרגישו ההורים שיש לילד זכרון מופלא ותפיסא בלתי רגילה, מה שהילד שומע פעם אחת הרי זה כמונח בקופסא אצלו. מורנו הבעל שם טוב הזהיר שוב את ר' ברוך באזהרה חמורה שיעלים שהשי"ת ברכם בבן זכר, וכשישאלוהו יענה בקצרה שמקווים הם להשי"ת שבטח יהיה בהצלחה.

כשר' ברוך נכנס אל מורנו הבעל שם טוב לקבל רשות לנסוע הביתה ולקבל ברכת הפרידה, סיפר למורנו הבעל שם טוב על החלטתם להביא את הילד אל מורנו הבעל שם טוב בח"י אלול הבא, כשיצטרכו לגזוז שערות ראשו ולהניח לו פיאות הראש. מורנו הבעל שם טוב הסכים, והזהיר עוד הפעם לשמור את הילד מעין רואים, ושהאם והדודה דבורה לאה יסעו עם הילד, שיבואו בח"י אלול אחרי התפילה, ואחרי שהוא יגזוז את שערות ראשו ויניח לו פיאות, יסעו מיד חזרה. ושיזהרו שאף אחד לא ידע מכך.

כשר' ברוך הגיע לביתו מצא שבמשך שני החדשים שהוא לא היה בבית, נהיה הילד בקי בהרבה פרקי תהלים, הוא הרגיש שלילד יש תפיסא בלתי רגילה וזכרון מופלא, ומה ששומע פעם אחת הוא זוכר תמיד.

ביום הרביעי ח"י באלול תק"ח, באו הרבנית רבקה וגיסתה הרבנית דבורה לאה עם הילד למזיבוז, אל מורנו הבעל שם טוב. ומיד אחרי שמורנו הבעל שם טוב חינך את הילד בפיאות הראש וברכו, הזהירן לנסוע מיד חזרה לביתן, ושלא ידברו ביניהן על מקום היותן וברכן בשנה טובה ובנסיעה כשורה.

שהיה רבינו בגיל שש שנים, למד עם אחיו ר' מרדכי בגן הפירות, את הפסוקת "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ" עם פירוש רש"י. ר' מרדכי לא יכל להבין כיצד אפשר לדעת איזו קרקע טובה יותר לזריעתם של פירות מסויימים, הסביר לו אחיו הרבי את הדבר, והמחיש לו בראיה ניצחת, שכן אפשר לשמוע איך מעיינות המים זורמים באדמה, ומתחת לתל האבנים הלבן, אמר לו הרבי הזקן, עובר מעיין מים חזק. במשך הזמן פרץ המעיין דרך תל האבנים הלבן, ונתהווה בריכת מים גדולה, שכעבור מספר שנים בשעה שפרצה מגיפת הבהמות, הביאה בריכה זו ברכה וטובה רבה לכל העיירות בסביבה, וקראו לבריכה בשם המעיין הלבן (ביעלי רוטשעס){{הערה|סה"ש תש"ב עמ' 150.}}.

כשהגיע בנו לגיל 10, התחיל אביו ר' ברוך ללמוד עימו שו"ע חושן משפט. ר' ברוך עצמו היה גאון גדול ובקי גדול בסדר נזיקין, וכפי שסיפר בעצמו, קיבל את ידיעותיו הרבות בזה מחמיו ר' אברהם הגנן, שהיה גם הוא גאון ובקי בסדר נזיקין{{הערה|סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 57. וראה שם שאדה"ז היה נוהג לשאול אצל הרי"ב מה שלמד מסבו ר"א הגנן}}. והודות לביקאותו של ר' ברוך בתחום זה, גם רבינו הזקן וגם אחיו של ר' משה, נהיו למדנים ובקיאים גדולים בסדר נזיקין{{הערה|סה"ש תש"א שיחת חג השבועות.}}. אדה"ז פעם אמר שאת התענוג בחו"מ, קיבל מאביו ר' ברוך, ואת גילוי אליהו ורוה"ק קיבל מאמו הרבנית רבקה (וגם הרבי הרש"ב התבטא פעם, שמה שנדפס על דף השער של שו"ע אדה"ז בהוצאת קאפוסט הפסוק "יהי מקורך ברוך", זה רמז לכך שאת ידיעותיו של רבינו הזקן בחו"מ, קיבל מאביו ר' ברוך{{הערה|שם.}}).

בביתו רבינו הזקן היה רואה כיצד אביו מייקר ומכבד את האנשים הפשוטים, והדבר השפיע עליו עמוקות{{הערה|סה"ש תש"ז עמ' 149}}. לימים היה רבינו הזקן היה אומר, שמאביו ר' ברוך הוא למד מהי אהבת ישראל, מדוד ר' יוסף יצחק למד מהי אהבת התורה, ואצל המגיד ממעזריטש למד מהי אהבת ה'{{הערה|סה"ש תש"ח עמ' 219}}.

מזמן לזמן היו החסידים המבקרים את ר' ברוך, משוחחים אף עם רבינו הזקן, שהיה אז ילד כבן עשר, והתפלאו מאד מגאונותו הרבה וכישרונותיו{{הערה|ראה גם סה"ש תש"ד עמ' 133}}, אך אביו ר' ברוך מאד לא היה שבע רצון מזה, אשר כפי הנזכר קיבל הוראה מהבעש"ט שלא ידעו ולא יפרסם על בנו. פעם אחת בעת ששהה אצלם הרב ר' מאיר אייזיק מהרקי, שהיה אחד מתלמידי הבעש"ט והה"מ, למדן מפורסם ועוסק בדרכי החסידות, ושוחח עם רבינו הזקן, והתפעל מאד מעומק ידיעותיו. כשהגיע חג הפסח אמר לו ר' ברוך שיחזור לעירו, ולא יסמוך על הרב הממלא מקום שנשאר שם. כשחזר ר' אייזק לעירו גילה שאכן הממלא מקום טעה בדבר הלכה, ובזכות חזרתו העירה נצלו כולם מדבר מכשול{{הערה|סה"ש תש"א שיחת שביעי של פסח}}.

לקראת הבר מצוה של בנו שניאור זלמן, התאספו לאחוזת ר' ברוך הרבה גאונים, מויטבסק, ממינסק ומפלוצק. הגאונים שתפסו מקום מרכזי ביותר בחגיגה, והם: ר' ברוך, אבי רבינו הזקן. ר' יוסף יצחק משריי, גיסו של ר' ברוך. ור' משה ראובן, בנו של הגאון ר' אברהם זאת מבשינקאוויטש, שמילא את מקומו בראשות הישיבה שם. ור' אברהם מאיר, תלמידו של בעל סדר הדורות. גם ר' משה מפוזנא, סביו של ר' ברוך, הגיע, ויחד ערכו חגיגה גדולה שנמשכה שבעה ימים, אשר בכל יום היה סעודת מצוה עם הרבה חידושי תורה. כפי המסופר חידושיו של בעל הבר מצוה עצמו התעלו על חידושי כולם, ואז הסמיכו הגאונים את רבינו הזקן לרבנות, ורב המקום כתב זאת בפנקס החברא קדישא לזכרון לדורות{{הערה|סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 59}}.

==המשך תולדות חייו עד פטירתו==
אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פכ"ד.}} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו"ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.

בעיר זו נפטר בתאריך [[ח תשרי]] [[תקנ"ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.

בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.}}.

== מצבת רבי ברוך ==
[[קובץ:מצבת רבי ברוך.jpg|ממוזער|מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן.]]
על המצבה{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתאמץ להשיג את התצלום, ולהדפיסו בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב"עבודת הקודש" ע' לה. הדבר נסקר גם ב"תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ב.}}
:'''פ"נ
:'''איש תם וישר הרבני
:'''המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ
:'''אברהם ז"ל,
:'''נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ"ב לפ"ק
:'''תנצב"ה'''

הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר{{הערה|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם{{הערה|1=[[שם ושארית]] עמ' 45.}}{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא].}}. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם [[הרבי]]{{מקור}}.

בשבועון בית משיח פורסם מכתב מזכיר הרבי הרב ניסן מינדל ובו מציין כי המציבה הנוכחית היא מציבה חדשה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

==מנהגים ואמרות המיוחסים אליו==
בספר השיחות תש"ב (שיחת ליל ב דר"ה) כותב הרבי הריי"צ: "מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד כ"ק רבנו הזקן, כבר בימי נערותו היה כ"ק רבנו הזקן נוהג בכל היממה הראשונה של ראש השנה, מאחרי מנחת ערב ראש השנה עד תפלת ערבית של הלילה השני של ראש השנה, לעסוק באמירת תהלים. כפי שראה את אביו הרב ר' ברוך נוהג כך ובהנהגה זו נהג הוד כ"ק רבנו הזקן גם כשגדל".

בסה"ש תש"ג (עמ' 153), כותב הרבי הריי"צ: "רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור"י חב"ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח"י אלול".

בסה"ש תרצ"ט (עמ' 356), מספר הרבי הריי"צ, בשם הרבי המהר"ש: "שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש"ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש"ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב"ה אמר להמלאכים "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב"ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"? השיב להם הקב"ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ"ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף".

בסה"ש תש"ט (עמ' 336): "הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה שואל אצלי לפעמים "מה אתה זוכר", והיה מסביר לי ענינים שארעו בעבר הזכורים לי. המשפט "מה אתה זוכר" מקובל מהצדיק ר' ברוך, אבי רבינו הזקן, שהבעש"ט שאל אותו. וכך היה שואל הבעש"ט את שאר התלמידים...".

בסה"ש תש"ז (עמ' 102): "כשהייתי ילד שמעתי מאבי את הסיפור, שאדה"ז שמע מאביו ר' ברוך, שכשהיה אצל הבעש"ט בליל הסדר בפסח, שאלו התלמידים את כ"ק מורנו הבעש"ט מה נשתנה, עם הנוסח "טאטע איך וועל דיר פרעגן פיר קושיות" ועם הניגון הידוע לזה".

==משפחתו==
ילדיו:
*[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]]
*[[יהודה לייב מינוביץ'|רבי יהודה לייב - מהרי"ל מיאנאוויטש]]
*[[מרדכי פוזנר|רבי מרדכי פויזנער]]
*[[משה (אח אדמו"ר הזקן)|רבי משה]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&st=&pgnum=12 ח' תשרי].
*[[מענדי קורטס]], '''כך גיליתי את המצבה''' - הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו"ר הזקן, לצד תגליות על המקום מאת הרב [[ברוך אוברלנדר]], [[שבועון כפר חב"ד]] 1938 עמוד 30.
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-פנימיות-118-NET.pdf גם ברוך יהיה]''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 209–214
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/65f0d607ee5dd_1710282247.pdf ר' ברוך - תולדות חיי הרה"ק ר' ברוך נ"ע אבי כ"ק רבינו הזקן נ"ע]''', תשורה משמחת הנישואין של מאיר שלמה וחסיא יוכבד וילהלם, ב' אדר שני תשפ"ד, כפר חב"ד
*'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view תולדות רבי ברוך אבי אדמו"ר הזקן]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ"ה, עמוד 86

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/113472 זכרון להולכים: יארצייט אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע {{col}}]

{{עץ משפחת פבזנר}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

ישראל ברוך מליאזנא

2025-04-30T19:17:07Z

שמש דמתא אירקוצק: הגהה

רבי '''(ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ (צפת)|ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}}) ברוך מ"[[המעיין הלבן]]" (ווייסקוואליקער)'''{{הערה|כן נקרא ע"י הרבי הריי"צ (סה"ש תש"ב עמ' 150), ע"ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש"ב מכונה בשם "ר' ברוך ר' משה'ס" ע"ש סביו ר' משה מפוזנא.}} (תפ"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ב' ע' קד}} - [[ח' חשוון]] [[תקנ"ב]]) אביו של [[אדמו"ר הזקן]], היה צדיק נסתר מחסידי [[הבעש"ט]].

ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ ב"[[ספר הזכרונות]]". שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. "ספר הזכרונות" מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו, וקירבוהו לבעש"ט ולתנועת החסידות.

==ילדותו==
כפי המסופר בספר הזכרונות{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נחבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.}}, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לרבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ול[[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר. הוריו גרו בתחילה בפוזנא, ושם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. אמנם בעקבות התגברות תנועת המשכילים עברו הוריו לעיר ויטבסק, וכשלוש שנים לאחר מכן נולד בנם ברוך.

ברוך ניחן בכישרונות ברוכים, וכבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.

בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. אביו ר' שניאור זלמן היה מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. ברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. בספר הזכרונות מסופרים על כמה מעשים שאירעו באותה תקופה, שנחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.

==התייתמותו ונדודיו==
בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות, התייתם ברוך גם מאביו וגם מאימו. בויטבסק היתה לו דודה בשם פריידא, שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. אמנם מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.

שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם. ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.

ב"ספר הזכרונות" מסופר בארוכה על תקופת נדודיו של ברוך, המקומות בהם היה, וסיפורים אשר שמע או ראו בתקופה זו. מאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו. במהלך נדודיו ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, מי שלימים נעשה לחותנו.

בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק משריי, שנעשה אחר כך לאחד הרמי"ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר בויטבסק וללמוד בישיבת דודו.

==נישואיו==
זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. ברוך הציג לחתנו מספר תנאים:
א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.
ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.
ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.

לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.

ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את [[נישואיו]] לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.

לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.

(בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב"ספר הזכרונות" אודות ר' ברוך. שאר הפרטים מכאן ואילך , ידועים משיחות הרבי הריי"צ, וממקורות שונים).

בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח"י אלול תק"ג. קביעות ח"י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י"ז אלול תק"ג, ערב שבת קודש "כי תבא"{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151. סה"ש תש"ה עמ 117}}.

לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה"ש תש"ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש"ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.

==התקרבותו לבעש"ט==
לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר.

באותו קיץ של שנת תק"ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|וראה סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 98, שמספר שם שפעם אחת ביקר כ"ק האדמו"ר הצ"צ בעיירה דוברומיסל, ופגש שם זקנים שזכרו את ר' ברוך, ואת חברו ר' יצחק שאול.}}, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ג}}.

ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש"ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151}}.

ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26}}. שניהם היו נוסעים אל הבעל שם טוב בסוד, והעלימו את הדבר אחד מהשני. פעם אחת בשנת תק"ז הם נפגשו יחד אצל הבעל שם טוב, והגיס התפעל מאד, כי הר"ב היה נחשב לבעל מדות, וכיצד היה יכול להעלים את הדבר כל הזמן, שהוא נוסע אל הבעל שם טוב{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 117}}.

בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש"ט, ונחשב למכובד בקרב שאר תלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות{{הערה|ראה סה"ש קיץ ת"ש עמ' 124-125. ועוד}}.

==לידת רבינו הזקן ושנות ילדותו==
כשעברה שנה לאחר נישואיו, ואשתו הרבנית רבקה לא נפקדה, היה ר' ברוך בצער, ולאחר התייעצות עם חברו ר' יצחק שאול, החליט ללכת אל הבעל שם טוב, ובהסכמת אשתו הרבנית מרת רבקה נסעו הוא וזוגתו{{הערה|ראה הערות וציונים לסה"ש תש"ג, עמ' 237}} בחודש מנחם אב תק"ד, למזיבוז אל הבעל שם טוב.

הבעל שם טוב היה עורך סעודה בכל שנה בח"י אלול ואומר תורה, כך היה גם בח"י אלול תק"ד, שקביעותו היתה ביום רביעי. בברכת הלחיים שברך הבעל שם סרב את ר' ברוך אמר "למועד הזה ממש אתם חובקים בן"{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 153}}. עוד לפני זה התבטא הבעש"ט אשר ישנה נשמה חדשה שצריכה לרדת לעולם. באותו זמן היה ר' ברוך אצל הבעש"ט, אך גם הוא לא הבין במה מדובר{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 120}}. וגם מהבעש"ט העלימו את הדבר (שמדובר בנשמת רבינו הזקן){{הערה|שם עמ' 127}}.

לפני נסיעתם חזרה של ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה ממזיבוז, נכנסו אל הבעל שם טוב לקבל את ברכת הפרידה. הרבנית רבקה שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה למורנו הבעל שם טוב "כשהשי"ת ימלא ברכתו הקדושה של מורנו הבעל שם טוב בבן זכר חי וקיים, תקדישו לתורה ועבודה בדרכו של מורנו הבעל שם טוב". ר' ברוך שאל את הבעש"ט האם לעבור לגור במקום אחר, והבעש"ט ענה לו שלנשמה של הילד טוב יותר לגור במקום שיש אנשים מועטים, כלומר חוטאים מועטים{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 117}}. מורנו הבעל שם טוב ראה התעוררותם הגדולה של ר' ברוך והרבנית רבקה, וברכם, ונסעו שמחים וטובי לב.

כידוע, היתה הרבנית רבקה למדנית, ובכל יום היו לה שיעורי לימוד בסדר קבוע, אך היה זה בהצנע לכת, וחוץ מבעלה ר' ברוך לא ידע מזה אף אחד. כשהרבנית רבקה חזרה לביתה מביקורה אצל מורנו הבעל שם טוב, נסעה אל גיסתה הרבנית דבורה לאה בויטבסק, למסור לה מה שמורנו הבעל שם טוב אמר להם, מה ששמעה ומה שראתה בדרכי ההנהגה של מורנו הבעל שם טוב, ומה ששמעה שתלמידיו הקדושים התפלאו מאד מסדר עבודתו והנהגתו של מורנו הבעל שם טוב באותו חודש תשרי, שהיה שונה מכל השנים. הרבנית רבקה ביקשה את גיסתה הרבנית לתת לה סדר מה ללמוד בשיעוריה הקבועים, והיות והיא בטוחה שברכתו של הבעל שם טוב תתממש, היא רוצה שתתן לה סדר הנהגה בתפילה ולימוד בימי העיבור. בטוחה היתה הרבנית רבקה בברכתו והבטחתו של מורנו הבעל שם טוב, ומה מאושרת היתה להודיע לבעלה ר' ברוך שברכת מורנו הבעל שם טוב מתמלאת למזל טוב.

ואף שבטוחים היו שמורנו הבעל שם טוב יודע ממילוי ברכתו, החליטו ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה להודיעו על כך, ובתחילת חודש אדר שני נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שברכתו הצליחה, וזוגתו הרבנית נפקדה. מורנו הבעל שם טוב שמח מאד לשמוע בשורה זו, והתענין במיוחד על זמן התחלת העיבור. וכשר' ברוך אמר לו, הורה לו מורנו הבעל שם טוב לברך ברכת שהחיינו בלי שם ומלכות, שיסע מיד חזרה לביתו למסור בשמו ברכת מזל טוב לרבנית, והזהירו בכמה אזהרות. ר' ברוך שב לביתו שמח וטוב לב.

ביום רביעי ח"י אלול שנת תק"ה, נולד רבנו הזקן{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 153}}, באחוזת אביו{{הערה|סה"ש תש"ד עמ' 118}}.

ליום הכיפורים שנת תק"ו, נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. כשנכנס אליו הזהירו מורנו הבעל שם טוב שלא יספר לאף אחד שנולד לו בן, ואת השם שנתנו לו. כשעמד ר' ברוך לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה איך להתנהג עם הילד, לשמור עליו בדרך כלל, ובזמני הקיץ להיות אתו בשדות. מורנו הבעל שם טוב הזהירו מאד לשמור את הילד מעין רואים בכלל, ומנשים דברניות בפרט.

כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק"ז, שאלוהו מורנו הבעל שם טוב בפרטיות על ההנהגה עם הילד, וחזר והזהירו שלא לספר לאף אחד מילדו זה. אחרי חג הסוכות כשר' ברוך היה מוכן לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה לשנה שלימה בשביל הילד, והזהירו מאד על שמירת הילד מעין רואים, ושלא יספר על חכמותיו כמנהגם של הורים מסויימים.

כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק"ח, התענין שוב על סדר ההנהגה עם הילד. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שכשהגיע לביתו אמרה לו אשתו הרבנית שביום ההולדת של הילד בח"י אלול התחיל לדבר יותר טוב, ובמשך שנת תק"ז הרגישו ההורים שיש לילד זכרון מופלא ותפיסא בלתי רגילה, מה שהילד שומע פעם אחת הרי זה כמונח בקופסא אצלו. מורנו הבעל שם טוב הזהיר שוב את ר' ברוך באזהרה חמורה שיעלים שהשי"ת ברכם בבן זכר, וכשישאלוהו יענה בקצרה שמקווים הם להשי"ת שבטח יהיה בהצלחה.

כשר' ברוך נכנס אל מורנו הבעל שם טוב לקבל רשות לנסוע הביתה ולקבל ברכת הפרידה, סיפר למורנו הבעל שם טוב על החלטתם להביא את הילד אל מורנו הבעל שם טוב בח"י אלול הבא, כשיצטרכו לגזוז שערות ראשו ולהניח לו פיאות הראש. מורנו הבעל שם טוב הסכים, והזהיר עוד הפעם לשמור את הילד מעין רואים, ושהאם והדודה דבורה לאה יסעו עם הילד, שיבואו בח"י אלול אחרי התפילה, ואחרי שהוא יגזוז את שערות ראשו ויניח לו פיאות, יסעו מיד חזרה. ושיזהרו שאף אחד לא ידע מכך.

כשר' ברוך הגיע לביתו מצא שבמשך שני החדשים שהוא לא היה בבית, נהיה הילד בקי בהרבה פרקי תהלים, הוא הרגיש שלילד יש תפיסא בלתי רגילה וזכרון מופלא, ומה ששומע פעם אחת הוא זוכר תמיד.

ביום הרביעי ח"י באלול תק"ח, באו הרבנית רבקה וגיסתה הרבנית דבורה לאה עם הילד למזיבוז, אל מורנו הבעל שם טוב. ומיד אחרי שמורנו הבעל שם טוב חינך את הילד בפיאות הראש וברכו, הזהירן לנסוע מיד חזרה לביתן, ושלא ידברו ביניהן על מקום היותן וברכן בשנה טובה ובנסיעה כשורה.

שהיה רבינו בגיל שש שנים, למד עם אחיו ר' מרדכי בגן הפירות, את הפסוקת "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ" עם פירוש רש"י. ר' מרדכי לא יכל להבין כיצד אפשר לדעת איזו קרקע טובה יותר לזריעתם של פירות מסויימים, הסביר לו אחיו הרבי את הדבר, והמחיש לו בראיה ניצחת, שכן אפשר לשמוע איך מעיינות המים זורמים באדמה, ומתחת לתל האבנים הלבן, אמר לו הרבי הזקן, עובר מעיין מים חזק. במשך הזמן פרץ המעיין דרך תל האבנים הלבן, ונתהווה בריכת מים גדולה, שכעבור מספר שנים בשעה שפרצה מגיפת הבהמות, הביאה בריכה זו ברכה וטובה רבה לכל העיירות בסביבה, וקראו לבריכה בשם המעיין הלבן (ביעלי רוטשעס){{הערה|סה"ש תש"ב עמ' 150.}}.

כשהגיע בנו לגיל 10, התחיל אביו ר' ברוך ללמוד עימו שו"ע חושן משפט. ר' ברוך עצמו היה גאון גדול ובקי גדול בסדר נזיקין, וכפי שסיפר בעצמו, קיבל את ידיעותיו הרבות בזה מחמיו ר' אברהם הגנן, שהיה גם הוא גאון ובקי בסדר נזיקין{{הערה|סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 57. וראה שם שאדה"ז היה נוהג לשאול אצל הרי"ב מה שלמד מסבו ר"א הגנן}}. והודות לביקאותו של ר' ברוך בתחום זה, גם רבינו הזקן וגם אחיו של ר' משה, נהיו למדנים ובקיאים גדולים בסדר נזיקין{{הערה|סה"ש תש"א שיחת חג השבועות.}}. אדה"ז פעם אמר שאת התענוג בחו"מ, קיבל מאביו ר' ברוך, ואת גילוי אליהו ורוה"ק קיבל מאמו הרבנית רבקה (וגם הרבי הרש"ב התבטא פעם, שמה שנדפס על דף השער של שו"ע אדה"ז בהוצאת קאפוסט הפסוק "יהי מקורך ברוך", זה רמז לכך שאת ידיעותיו של רבינו הזקן בחו"מ, קיבל מאביו ר' ברוך{{הערה|שם.}}).

בביתו רבינו הזקן היה רואה כיצד אביו מייקר ומכבד את האנשים הפשוטים, והדבר השפיע עליו עמוקות{{הערה|סה"ש תש"ז עמ' 149}}. לימים היה רבינו הזקן היה אומר, שמאביו ר' ברוך הוא למד מהי אהבת ישראל, מדוד ר' יוסף יצחק למד מהי אהבת התורה, ואצל המגיד ממעזריטש למד מהי אהבת ה'{{הערה|סה"ש תש"ח עמ' 219}}.

מזמן לזמן היו החסידים המבקרים את ר' ברוך, משוחחים אף עם רבינו הזקן, שהיה אז ילד כבן עשר, והתפלאו מאד מגאונותו הרבה וכישרונותיו{{הערה|ראה גם סה"ש תש"ד עמ' 133}}, אך אביו ר' ברוך מאד לא היה שבע רצון מזה, אשר כפי הנזכר קיבל הוראה מהבעש"ט שלא ידעו ולא יפרסם על בנו. פעם אחת בעת ששהה אצלם הרב ר' מאיר אייזיק מהרקי, שהיה אחד מתלמידי הבעש"ט והה"מ, למדן מפורסם ועוסק בדרכי החסידות, ושוחח עם רבינו הזקן, והתפעל מאד מעומק ידיעותיו. כשהגיע חג הפסח אמר לו ר' ברוך שיחזור לעירו, ולא יסמוך על הרב הממלא מקום שנשאר שם. כשחזר ר' אייזק לעירו גילה שאכן הממלא מקום טעה בדבר הלכה, ובזכות חזרתו העירה נצלו כולם מדבר מכשול{{הערה|סה"ש תש"א שיחת שביעי של פסח}}.

לקראת הבר מצוה של בנו שניאור זלמן, התאספו לאחוזת ר' ברוך הרבה גאונים, מויטבסק, ממינסק ומפלוצק. הגאונים שתפסו מקום מרכזי ביותר בחגיגה, והם: ר' ברוך, אבי רבינו הזקן. ר' יוסף יצחק משריי, גיסו של ר' ברוך. ור' משה ראובן, בנו של הגאון ר' אברהם זאת מבשינקאוויטש, שמילא את מקומו בראשות הישיבה שם. ור' אברהם מאיר, תלמידו של בעל סדר הדורות. גם ר' משה מפוזנא, סביו של ר' ברוך, הגיע, ויחד ערכו חגיגה גדולה שנמשכה שבעה ימים, אשר בכל יום היה סעודת מצוה עם הרבה חידושי תורה. כפי המסופר חידושיו של בעל הבר מצוה עצמו התעלו על חידושי כולם, ואז הסמיכו הגאונים את רבינו הזקן לרבנות, ורב המקום כתב זאת בפנקס החברא קדישא לזכרון לדורות{{הערה|סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 59}}.

==המשך תולדות חייו עד פטירתו==
אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פכ"ד.}} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו"ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.

בעיר זו נפטר בתאריך [[ח תשרי]] [[תקנ"ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.

בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.}}.

== מצבת רבי ברוך ==
[[קובץ:מצבת רבי ברוך.jpg|ממוזער|מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן.]]
על המצבה{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתאמץ להשיג את התצלום, ולהדפיסו בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב"עבודת הקודש" ע' לה. הדבר נסקר גם ב"תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ב.}}
:'''פ"נ
:'''איש תם וישר הרבני
:'''המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ
:'''אברהם ז"ל,
:'''נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ"ב לפ"ק
:'''תנצב"ה'''

הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר{{הערה|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם{{הערה|1=[[שם ושארית]] עמ' 45.}}{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא].}}. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם [[הרבי]]{{מקור}}.

בשבועון בית משיח פורסם מכתב מזכיר הרבי הרב ניסן מינדל ובו מציין כי המציבה הנוכחית היא מציבה חדשה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

==מנהגים ואמרות המיוחסים אליו==
בספר השיחות תש"ב (שיחת ליל ב דר"ה) כותב הרבי הריי"צ: "מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד כ"ק רבנו הזקן, כבר בימי נערותו היה כ"ק רבנו הזקן נוהג בכל היממה הראשונה של ראש השנה, מאחרי מנחת ערב ראש השנה עד תפלת ערבית של הלילה השני של ראש השנה, לעסוק באמירת תהלים. כפי שראה את אביו הרב ר' ברוך נוהג כך ובהנהגה זו נהג הוד כ"ק רבנו הזקן גם כשגדל".

בסה"ש תש"ג (עמ' 153), כותב הרבי הריי"צ: "רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור"י חב"ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח"י אלול".

בסה"ש תרצ"ט (עמ' 356), מספר הרבי הריי"צ, בשם הרבי המהר"ש: "שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש"ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש"ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב"ה אמר להמלאכים "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב"ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"? השיב להם הקב"ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ"ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף".

בסה"ש תש"ט (עמ' 336): "הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה שואל אצלי לפעמים "מה אתה זוכר", והיה מסביר לי ענינים שארעו בעבר הזכורים לי. המשפט "מה אתה זוכר" מקובל מהצדיק ר' ברוך, אבי רבינו הזקן, שהבעש"ט שאל אותו. וכך היה שואל הבעש"ט את שאר התלמידים...".

בסה"ש תש"ז (עמ' 102): "כשהייתי ילד שמעתי מאבי את הסיפור, שאדה"ז שמע מאביו ר' ברוך, שכשהיה אצל הבעש"ט בליל הסדר בפסח, שאלו התלמידים את כ"ק מורנו הבעש"ט מה נשתנה, עם הנוסח "טאטע איך וועל דיר פרעגן פיר קושיות" ועם הניגון הידוע לזה".

==משפחתו==
ילדיו:
*[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]]
*[[יהודה לייב מינוביץ'|רבי יהודה לייב - מהרי"ל מיאנאוויטש]]
*[[מרדכי פוזנר|רבי מרדכי פויזנער]]
*[[משה (אח אדמו"ר הזקן)|רבי משה]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&st=&pgnum=12 ח' תשרי].
*[[מענדי קורטס]], '''כך גיליתי את המצבה''' - הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו"ר הזקן, לצד תגליות על המקום מאת הרב [[ברוך אוברלנדר]], [[שבועון כפר חב"ד]] 1938 עמוד 30.
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-פנימיות-118-NET.pdf גם ברוך יהיה]''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 209–214
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/65f0d607ee5dd_1710282247.pdf ר' ברוך - תולדות חיי הרה"ק ר' ברוך נ"ע אבי כ"ק רבינו הזקן נ"ע]''', תשורה משמחת הנישואין של מאיר שלמה וחסיא יוכבד וילהלם, ב' אדר שני תשפ"ד, כפר חב"ד
*'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view תולדות רבי ברוך אבי אדמו"ר הזקן]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ"ה, עמוד 86

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/113472 זכרון להולכים: יארצייט אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע {{col}}]

{{עץ משפחת פבזנר}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

משה מפוזנא

2025-04-30T18:39:51Z

שמש דמתא אירקוצק:

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

משה מפוזנא

2025-04-30T06:31:46Z

שמש דמתא אירקוצק:

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}. לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

משה מפוזנא

2025-04-30T06:31:05Z

שמש דמתא אירקוצק:

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}. לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]] הי' סב אדמו"ר הזקן. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

משה מפוזנא

2025-04-30T06:30:33Z

שמש דמתא אירקוצק:

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}. לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:

[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]] הי' סב אדמו"ר הזקן. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.

ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.

כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שננד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref>

== ראש הקהל ==

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

==פעולתו בותיקן==

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית. 

=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}. 

=== הוויכוח השני ===
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה. 

== קירוב לבבות ==
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. 

== הלוחמה בנצרות ==
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות. 

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים. 

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

שניאור זלמן ריבקין

2025-04-29T20:32:52Z

שמש דמתא אירקוצק:

[[קובץ:זלמן ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן יושב מימין, מחזיק כוס, בחתונה ב[[כפר חב"ד]] ([[תשכ"ה]])]]

ר' '''שניאור זלמן שמואל''' הכהן '''ריבקין''' ([[ט"ו תשרי]] [[תרע"א]] - [[ו' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מתושביו הוותיקים של [[כפר חב"ד]] ונמנה על מייסדי הכפר.

==תולדות חיים==
נולד ביומו הראשון של חג הסוכות, יום שלישי [[ט"ו תשרי]] [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לאביו ר' [[יהושע זליג ריבקין]] ולאמו מרת שיינא באשע בת ר' [[מרדכי חיים פבזנר]].

ר' זלמן היה שלישי במשפחתו אחר אחיותיו [[רישא]] (אשתו של [[משה זלמן קמינצקי]]) ו[[פערלא]] (אשתו של ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], הורים של [[זליג פלדמן]]). אחיו הצעירים היו דאסא (אשתו של [[דוד אבא לוין (הנכד)]] בנו של [[ישראל נעוולער]]), מרדכי (נולד ב[[חג הפורים]] [[תרע"ז]]), אברהם, סימא (שנפטרה בצעירותה בהיותה בת 18 שנה).
[[קובץ:ר' זלמן ריבקין.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן]]
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ולאחר מכן התחתן עם חנה ליין (בת ר' [[פרץ ליין]]) מ[[נעוועל]]. בעת מלחמת עולם השנייה יצאו מאזורי המלחמה בדרכם לארץ ישראל ונולדה לו בתו רבקה באוסטרייך, בכ"ף [[מנחם אב]] שנת [[תש"ח]] נולד בנו יהושע זליג עדיין בחו"ל. ילדו השלישי פרץ כבר נולד בארץ ישראל.

ר' זלמן היה איש מוכר בכפר כבעל חסד, היה נוהג לעזור לאנשים זקוקים בסתר וכך זכה לעזור בתמיכה כספית למספר רב של תושבי הכפר. היה נוהג לקבוע שיעורי לימוד עם הרב [[אברהם צבי כהן]].

זמן מה אחרי בואו לכפר חב"ד פתח שם חנות פרות וירקות שנוהל עד כיום על ידי משפחתו.

==צאצאיו==
*מרת רבקה, אשת ר' גדול אנשיל.
*ר' יהושע זליג הכהן ריבקין.
*ר' פרץ הכהן ריבקין.
*מרת שימא, אשת ר' שניאור זלמן לאקשין.
*ר' יוסף יצחק (פיצ'ע) הכהן ריבקין.
*ר' אלחנן (חאנע) הכהן ריבקין.
*ר' מרדכי הכהן ריבקין, כפר חב"ד.
*ר' שמעון הכהן ריבקין, כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/104093 היו ימים • חנות הירקות של ריבקין{{col}}]

{{מיון רגיל:ריבקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]

שניאור זלמן ריבקין

2025-04-29T20:20:09Z

שמש דמתא אירקוצק: /* צאצאיו */

[[קובץ:זלמן ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן יושב מימין, מחזיק כוס, בחתונה ב[[כפר חב"ד]] ([[תשכ"ה]])]]

ר' '''שניאור זלמן שמואל''' הכהן '''ריבקין''' ([[ט"ו תשרי]] [[תרע"א]] - [[ו' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מתושביו הוותיקים של [[כפר חב"ד]] ונמנה על מייסדי הכפר.

==תולדות חיים==
נולד ביומו הראשון של חג הסוכות, יום שלישי [[ט"ו תשרי]] [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לאביו ר' [[יהושע זליג ריבקין]] ולאמו מרת שיינא באשע בת ר' [[מרדכי חיים פבזנר]].

ר' זלמן היה שלישי במשפחתו אחר אחיותיו [[רישא]] (אשתו של [[משה זלמן קמינצקי]]) ו[[פערלא]] (אשתו של ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], הורים של [[זליג פלדמן]]). אחיו הצעירים היו דאסא (אשתו של [[דוד אבא לוין (הנכד)]] בנו של [[ישראל נעוולער]]), מרדכי (נולד ב[[חג הפורים]] [[תרע"ז]]), אברהם, סימא (שנפטרה בצעירותה בהיותה בת 18 שנה).
[[קובץ:ר' זלמן ריבקין.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן]]
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ולאחר מכן התחתן עם חנה ליין (בת ר' [[פרץ ליין]]) מ[[נעוועל]]. בעת מלחמת עולם השנייה יצאו מאזורי המלחמה בדרכם לארץ ישראל ונולדה לו בתו רבקה באוסטרייך, בכ"ף [[מנחם אב]] שנת [[תש"ח]] נולד בנו יהושע זליג עדיין בחו"ל. ילדו השלישי פרץ כבר נולד בארץ ישראל.

ר' זלמן היה איש מוכר בכפר כבעל חסד, היה נוהג לעזור לאנשים זקוקים בסתר וכך זכה לעזור בתמיכה כספית למספר רב של תושבי הכפר. היה נוהג לקבוע שיעורי לימוד עם הרב [[אברהם צבי כהן]].

זמן מה אחרי בואו לכפר חב"ד פתח שם חנות פרות וירקות שנוהל עד כיום על ידי משפחתו.

==צאצאיו==
*מרת רבקה, אשת ר' גדול אנשיל.
*ר' יהושע זליג שי' ריבקין.
*ר' פרץ הכהן ריבקין.
*מרת שימא, אשת ר' שניאור זלמן לאקשין.
*ר' יוסף יצחק (פיצ'ע) הכהן ריבקין.
*ר' אלחנן (חאנע) הכהן ריבקין.
*ר' מרדכי הכהן ריבקין, כפר חב"ד.
*ר' שמעון הכהן ריבקין, כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/104093 היו ימים • חנות הירקות של ריבקין{{col}}]

{{מיון רגיל:ריבקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]

שניאור זלמן ריבקין

2025-04-29T20:14:40Z

שמש דמתא אירקוצק: /* צאצאיו */

[[קובץ:זלמן ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן יושב מימין, מחזיק כוס, בחתונה ב[[כפר חב"ד]] ([[תשכ"ה]])]]

ר' '''שניאור זלמן שמואל''' הכהן '''ריבקין''' ([[ט"ו תשרי]] [[תרע"א]] - [[ו' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מתושביו הוותיקים של [[כפר חב"ד]] ונמנה על מייסדי הכפר.

==תולדות חיים==
נולד ביומו הראשון של חג הסוכות, יום שלישי [[ט"ו תשרי]] [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לאביו ר' [[יהושע זליג ריבקין]] ולאמו מרת שיינא באשע בת ר' [[מרדכי חיים פבזנר]].

ר' זלמן היה שלישי במשפחתו אחר אחיותיו [[רישא]] (אשתו של [[משה זלמן קמינצקי]]) ו[[פערלא]] (אשתו של ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], הורים של [[זליג פלדמן]]). אחיו הצעירים היו דאסא (אשתו של [[דוד אבא לוין (הנכד)]] בנו של [[ישראל נעוולער]]), מרדכי (נולד ב[[חג הפורים]] [[תרע"ז]]), אברהם, סימא (שנפטרה בצעירותה בהיותה בת 18 שנה).
[[קובץ:ר' זלמן ריבקין.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן]]
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ולאחר מכן התחתן עם חנה ליין (בת ר' [[פרץ ליין]]) מ[[נעוועל]]. בעת מלחמת עולם השנייה יצאו מאזורי המלחמה בדרכם לארץ ישראל ונולדה לו בתו רבקה באוסטרייך, בכ"ף [[מנחם אב]] שנת [[תש"ח]] נולד בנו יהושע זליג עדיין בחו"ל. ילדו השלישי פרץ כבר נולד בארץ ישראל.

ר' זלמן היה איש מוכר בכפר כבעל חסד, היה נוהג לעזור לאנשים זקוקים בסתר וכך זכה לעזור בתמיכה כספית למספר רב של תושבי הכפר. היה נוהג לקבוע שיעורי לימוד עם הרב [[אברהם צבי כהן]].

==צאצאיו==
*מרת רבקה אנשיל.
*ר' יהושע זליג שי' ריבקין.
*ר' פרץ הכהן ריבקין.
*מרת שימא לאקשין.
*ר' יוסף יצחק (פיצ'ע) הכהן ריבקין.
*ר' אלחנן (חאנע) הכהן ריבקין.
*ר' מרדכי הכהן ריבקין, כפר חב"ד.
*ר' שמעון הכהן ריבקין, כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/104093 היו ימים • חנות הירקות של ריבקין{{col}}]

{{מיון רגיל:ריבקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]

תולדות חב"ד ברוסיא הצארית

2025-04-16T01:17:04Z

שמש דמתא אירקוצק:

{{לעריכה}}
[[קובץ:תולדות חב"ד ברוסיה הצארית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר]]
'''תולדות חב"ד ברוסיא הצארית''' הינו ספר המתאר את התפתחות [[חסידות חב"ד]] ב[[רוסיה]] בשנים [[תק"ל]] - [[תר"פ]], על פי מכתבים, מסמכים וזכרונות, אשר לוקט ונערך על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[תמוז]] [[תש"ע]].

==תוכן הספר==
הספר הינו ליקוט ממאמרים שנכתבו על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] ופורסמו בשעתם בבמות שונות: קובץ [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]; [[הערות התמימים ואנ"ש]]; הערות ובאורים; [[עיתון כפר חב"ד]]; [[פרדס חב"ד]] ועוד. ובספר לוקטו מאמרים אלו, בעיבוד מחודש.
הספר מחולק לעשרות פרקים ובהם סקירות היסטוריות אודות אדמו"רי חב"ד בתקופת רוסיה הצארית. ואלו הנושאים המרכזיים בהם עוסק הספר:

*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''

*צור מחצבתו ומשפחתו – אביו רבי ברוך, משפחת הרבנית סטערנא, אחיו הרב יהודה לייב מיאנאוויטש

*אצל [[המגיד ממעזריטש]] – לימוד הלכה אצל המגיד, עם תלמידי המגיד, עם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]].

*תקופת הנשיאות – לאזניא, המאסר והגאולה, ייסוד תנועת חב"ד

*השולחן ערוך, שלבים בעריכתו

*הסידור – פירסום והדפסת הסידור, לוח ברכת הנהנין

*ספר ה[[תניא]] – עריכה, הדפסה, הוצאת [[תר"ס]]

*המאמרים

*ספרים וכתבים

*'''[[אדמו"ר האמצעי]]'''

*משפחת בית הרב

*ההתיישבות ב[[ליובאוויטש]]

*ספרים וכתבים

*המאסר והגאולה

*'''[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''

*החצר בליובאוויטש

*סדרת צמח צדק

*ספרים וכתבים

*ועידת הרבנים בפטרבורג תר"ג

*'''[[אדמו"ר המהר"ש]]'''

*העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר המהר"ש

*ספרים וכתבים

*משפחת בית הרב

*תולדות כמה מחסידיו – הרב [[חיים בער ווילנסקי]], הרב [[משולם זלמן ניימרק]], חסידי פלעשצעניץ

*'''[[אדמו"ר הרש"ב]]'''

*בית אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש

*בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]

*ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש

*חיזוק היהדות ברוסיה, אדמו"ר הרש"ב ותנועת ההשכלה

*הטבת חוקי היהודים ברוסיה

*אסיפות הרבנים ברוסיה, ועידת הרבנים בשנת עת"ר בפטרבורג

*פעילות בימי המלחמה

*אוסף ספריו וכתביו

*'''[[אדמו"ר הריי"צ]]'''

*תקופת אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, רוסטוב

===סדרת תולדות חב"ד===

תולדות חב"ד ברוסיה הצארית הוא חלק מסדרה בת חמשה ספרים: תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, [[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[תולדות חב"ד באה"ק]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] ו[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==ראו גם==
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]].
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]].
* [[תולדות חב"ד בארצות הברית]].
* [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]''', גירסת טקסט, באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]''', ברוקלין, תש"ע {{PDF}}
[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער לוין]]

תולדות חב"ד ברוסיא הצארית

2025-04-16T01:16:23Z

שמש דמתא אירקוצק:

{{לעריכה}}
[[קובץ:תולדות חב"ד ברוסיה הצארית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר]]
'''תולדות חב"ד ברוסיא הצארית''' הינו ספר המתאר את התפתחות [[חסידות חב"ד]] ב[[רוסיה]] בשנים [[תק"ל]] - [[תר"פ]], על פי מכתבים, מסמכים וזכרונות, אשר לוקט ונערך על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[תמוז]] [[תש"ע]].

==תוכן הספר==
הספר הינו ליקוט ממאמרים שנכתבו על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] ופורסמו בשעתם בבמות שונות: קובץ [[[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]]]; [[הערות התמימים ואנ"ש]]; הערות ובאורים; [[עיתון כפר חב"ד]]; [[פרדס חב"ד]] ועוד. ובספר לוקטו מאמרים אלו, בעיבוד מחודש.
הספר מחולק לעשרות פרקים ובהם סקירות היסטוריות אודות אדמו"רי חב"ד בתקופת רוסיה הצארית. ואלו הנושאים המרכזיים בהם עוסק הספר:

*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''

*צור מחצבתו ומשפחתו – אביו רבי ברוך, משפחת הרבנית סטערנא, אחיו הרב יהודה לייב מיאנאוויטש

*אצל [[המגיד ממעזריטש]] – לימוד הלכה אצל המגיד, עם תלמידי המגיד, עם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]].

*תקופת הנשיאות – לאזניא, המאסר והגאולה, ייסוד תנועת חב"ד

*השולחן ערוך, שלבים בעריכתו

*הסידור – פירסום והדפסת הסידור, לוח ברכת הנהנין

*ספר ה[[תניא]] – עריכה, הדפסה, הוצאת [[תר"ס]]

*המאמרים

*ספרים וכתבים

*'''[[אדמו"ר האמצעי]]'''

*משפחת בית הרב

*ההתיישבות ב[[ליובאוויטש]]

*ספרים וכתבים

*המאסר והגאולה

*'''[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''

*החצר בליובאוויטש

*סדרת צמח צדק

*ספרים וכתבים

*ועידת הרבנים בפטרבורג תר"ג

*'''[[אדמו"ר המהר"ש]]'''

*העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר המהר"ש

*ספרים וכתבים

*משפחת בית הרב

*תולדות כמה מחסידיו – הרב [[חיים בער ווילנסקי]], הרב [[משולם זלמן ניימרק]], חסידי פלעשצעניץ

*'''[[אדמו"ר הרש"ב]]'''

*בית אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש

*בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]

*ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש

*חיזוק היהדות ברוסיה, אדמו"ר הרש"ב ותנועת ההשכלה

*הטבת חוקי היהודים ברוסיה

*אסיפות הרבנים ברוסיה, ועידת הרבנים בשנת עת"ר בפטרבורג

*פעילות בימי המלחמה

*אוסף ספריו וכתביו

*'''[[אדמו"ר הריי"צ]]'''

*תקופת אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, רוסטוב

===סדרת תולדות חב"ד===

תולדות חב"ד ברוסיה הצארית הוא חלק מסדרה בת חמשה ספרים: תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, [[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[תולדות חב"ד באה"ק]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] ו[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==ראו גם==
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]].
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]].
* [[תולדות חב"ד בארצות הברית]].
* [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]''', גירסת טקסט, באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]''', ברוקלין, תש"ע {{PDF}}
[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער לוין]]

לפל

2025-01-27T21:52:40Z

שמש דמתא אירקוצק: תיקון קישור

'''לפל''' (בבלארוסית: '''Ле́пель'''; ב[[יידיש]]: '''ליעפּלי''') היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], בה התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.

==היסטוריה==
כבר בראשית ימי החסידות העיירה ליעפלי הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] שהיה רב העיירה.

בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], [[צ'שניק]] וליעפלי. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של [[מנחם מענדל מוויטבסק|רבי מנחם מענדל מויטבסק]] ו[[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צ'שניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.

מהעיירה ליעפלי הגיע החסיד המפורסם ר' [[יקותיאל מליעפלי]] שהיה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. כמו כן החסיד ר' [[מרדכי פייטלסון]] שכונה מרדכי מליעפלי היה בן העיירה, מחסידיו הראשונים והחשובים של אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן שלח את ר' [[יודל ליעפלער]] לשמש כרב ומורה צדק בעיירה. ובתקופת רבנותו ביקר אדמו"ר הזקן בעיירה בחתונה שנערכה במקום{{הערה|בית רבי עמ' עד.}}.

מהעיירה הגיע גם החסיד ר' [[אברהם מליעפלא]] שהיה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בילדותו.

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק פעל בליעפלי החסיד ר' [[מנחם מנדל מליעפלי]] שהיה [[משפיע]] בעיר בחסידות ובעיקר ב[[ספר התניא]], והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=228&hilite= בית רבי עמ' 212].}}. ברבנות העיירה כיהן הרב [[שלמה זלמן פאפירין]] שהיה חתנו של ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] מחסידי אדמו"ר הזקן.

בין אגרות הקודש של אדמו"ר הצמח צדק, מופיע מכתב תנחומין לאנ"ש בליעפלי על שריפה שפקדה את עיירתם וכילתה בתים רבים. במכתב מביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן מפי קדושי עליון שאחר השרפה מתעשרים, ומצווה עליהם לבנות שוב את בתיהם במקומם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/igrot/2/82.htm אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק אגרת פב].}}.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בין השנים [[תרס"ז]] ל[[תר"פ]] כיהן הרב [[יוסף בגטין]] כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיירה בה נמנו באותה תקופה כ-3,400 יהודים, רוב תושבי העיירה.

הרב [[חיים מאיר היילמן]] שהיה [[חסידות חב"ד-קאפוסט|חסיד חב"ד-קאפוסט]], מחבר הספר "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]" גם הוא בן העיירה.

בתקופת השלטון הסובייטי הצטמצם מספרם של יהודי העיירה. בח' בתמוז [[ה'תש"א]] נכבשה העיירה בידי הנאצים שהטילו עד מהרה גזירות שונות על תושביה היהודים. כעבור מספר שבועות רוכזו יהודי העיירה בגטו ובי"א באדר [[ה'תש"ב]] 1,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה נרצחו על קידוש השם, בסמוך לכפר הסמוך צ'רנורוצ'יה.

==חסידי חב"ד בעיירה==
*החסיד ר' [[יוסף מליעפלי]] ובנו ר' [[מאיר מליעפלי]] - מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]

{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בלארוס]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]

אברהם הרופא

2025-01-27T21:42:02Z

שמש דמתא אירקוצק: הסרת קישור ממילה לא קשור לקישור

רבי '''אברהם הרופא''' היה מתלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], בהוראתו הוא ביצע טיפול ל[[אדמו"ר הזקן]] להוציא לו תולעים שהיו במוחו.

==תולדות חייו==
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] תלמיד ה[[מגיד ממעזריטש]] חלה במחלה נוראה ותולעים חדרו למוחו. המגיד ממעזריטש הזעיק את אברהם הרופא שהצליח לעלות על דרך ריפוי, אך נתוודע שבעקבותיה ייעקם חוטמו של אדמו"ר הזקן. הלכך, בהוראת המגיד ישב במשך שלושה ימים והתייגע למציאת תרופה מושלמת. לבסוף, רקח משחה ייחודית, אותה הניח מתחת לחוטמו של אדמו"ר הזקן. לאחר כמה שעות יצאו כלל התולעים שמספרם הסתכם במאתיים מראשו של אדמו"ר הזקן והוא נתרפא. למרות הכל צלקת נותרה בחוטמו והיא שהובילה לפתרון המחלוקת בעניין תמונתו של אדה"ז{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] של [[רפאל נחמן הכהן]] כרך א' מפיו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] עמוד י"ד}}.

אחר הסתלקות ה[[מגיד]], נהפך לחסיד נלהב של [[אדמו"ר הזקן]].

כעבור מספר שנים עבר ל[[ריגא]] ושם התרחש עמו הסיפור הידוע על ה[[מצה]], כפי שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בליל הסדר תש"ב{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ב]] עמ' פח}}:

{{ציטוט|בין חסידיו של אדמו"ר הזקן היו שלושה רופאים. אחד מהם התגורר בריגא, והיו שולחים אליו את שיירי המצה השלישית של אדמו"ר הזקן, וכן את שיירי הכרפס והמרור שנותרו מהרבי, ואותו רופא היה שוחק את הכל לאבקה ומשתמש בה כתרופה לחולים.

אירע פעם שרופא זה נקרא אל חולה שכל הרופאים כבר נתייאשו ממנו, נתן לו הרופא את התרופה הזו והחולה החלים. שאל אותו הרופא המפורסם לסוד הצלחתו עם חולה זה אשר לא לבו ולא ריאותיו פעלו בגופו?

הרופא-החסיד היה איש נכבד ואיש אמת, והוא סיפר לו במה הוא מרפא ומהיכן הוא מקבל את החומרים להכנת האבקה. כעבור משך זמן נתן אותו רופא מפורסם את עדותו על אדמו"ר הזקן, שהוא איש כשר, ועדותו סייעה בשעת ההלשנה על הרבי ומאסרו עקב כך, שאז שלחו את המסמכים אל הצנזור שבריגא}}

החסיד ר' אברהם הרופא זכה לראות את הפלא הגדול ב[[חג הסוכות]] [[תקמ"ד]] אשר חסידים שחלו כגון משה אפוצגער ויעקב ישעיה מחוטימסק נתרפאו לחלוטין עקב ברכתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] כרך ב' עמוד 329}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בריגא]]

אברהם הרופא

2025-01-27T21:39:42Z

שמש דמתא אירקוצק: תקלדה

רבי '''אברהם הרופא''' היה מתלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], בהוראתו הוא ביצע טיפול ל[[אדמו"ר הזקן]] להוציא לו תולעים שהיו במוחו.

==תולדות חייו==
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] תלמיד ה[[מגיד ממעזריטש]] חלה במחלה נוראה ותולעים חדרו למוחו. המגיד ממעזריטש הזעיק את אברהם הרופא שהצליח לעלות על דרך ריפוי, אך נתוודע שבעקבותיה ייעקם חוטמו של אדמו"ר הזקן. הלכך, בהוראת המגיד ישב במשך שלושה ימים והתייגע למציאת תרופה מושלמת. לבסוף, רקח משחה ייחודית, אותה הניח מתחת לחוטמו של אדמו"ר הזקן. לאחר כמה שעות יצאו כלל התולעים שמספרם הסתכם במאתיים מראשו של אדמו"ר הזקן והוא נתרפא. למרות הכל צלקת נותרה בחוטמו והיא שהובילה לפתרון המחלוקת בעניין תמונתו של אדה"ז{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] של [[רפאל נחמן הכהן]] כרך א' מפיו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] עמוד י"ד}}.

אחר הסתלקות ה[[מגיד]], נהפך לחסיד נלהב של [[אדמו"ר הזקן]].

כעבור מספר שנים עבר ל[[ריגא]] ושם התרחש עמו הסיפור הידוע על ה[[מצה]], כפי שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בליל הסדר תש"ב{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ב]] עמ' פח}}:

{{ציטוט|בין חסידיו של אדמו"ר הזקן היו שלושה רופאים. אחד מהם התגורר בריגא, והיו שולחים אליו את שיירי המצה השלישית של אדמו"ר הזקן, וכן את שיירי הכרפס והמרור שנותרו מהרבי, ואותו רופא היה שוחק את הכל לאבקה ומשתמש בה כתרופה לחולים.

אירע פעם שרופא זה נקרא אל חולה שכל הרופאים כבר נתייאשו ממנו, נתן לו הרופא את התרופה הזו והחולה החלים. שאל אותו הרופא המפורסם לסוד הצלחתו עם חולה זה אשר לא לבו ולא ריאותיו פעלו בגופו?

הרופא-החסיד היה איש נכבד ואיש אמת, והוא סיפר לו במה הוא מרפא ומהיכן הוא מקבל את החומרים להכנת האבקה. כעבור משך זמן נתן אותו רופא מפורסם את עדותו על אדמו"ר הזקן, שהוא איש כשר, ועדותו סייעה בשעת ההלשנה על הרבי ומאסרו עקב כך, שאז שלחו את המסמכים אל הצנזור שבריגא}}

החסיד ר' אברהם הרופא זכה לראות את הפלא הגדול ב[[חג הסוכות]] [[תקמ"ד ]]אשר חסידים שחלו כגון משה אפוצגער ויעקב ישעיה מחוטימסק נתרפאו לחלוטין עקב ברכתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] כרך ב' עמוד 329}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בריגא]]

קאליסק

2024-11-29T05:18:15Z

שמש דמתא אירקוצק: יצירת דף עם התוכן "'''קאליסק''' או '''קאלישק''' (בבלרוסית: Калышкі) הינו עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גבול רוסיה. כ20 ק"מ הרחק מליאזנא. == אישים == * רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' מתלמידי המגיד ממזריטש * רבי '''שמואל מונקס|שמואל..."

'''קאליסק''' או '''קאלישק''' (בבלרוסית: Калышкі) הינו עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], על גבול [[רוסיה]]. כ20 ק"מ הרחק [[ליאזנא|מליאזנא]].

== אישים ==

* [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''']] מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]
* רבי '''[[שמואל מונקס|שמואל מונקעס]]''' מ[[חסידי אדמו"ר הזקן]]
* רבי [[אברהם מקליסק (מחסידי אדמו"ר הזקן)|'''אברהם מקליסק''']] מ[[חסידי אדמו"ר הזקן]]

א' בכסלו

2024-11-29T04:13:54Z

שמש דמתא אירקוצק: הוספת מקור, תיקון קישור

{{חודש כסלו}}[[קובץ:ראש חודש כסלו תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|חסידי חב"ד רוקדים -[[770]] עם הישמע הבשורה. [[תשל"ח]]]]

'''א' בכסלו''' הוא היום הראשון ו[[ראש חודש כסלו]].

==אירועים ביהדות==
*ג'תכ"ו (-335 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[נחמיה]] התאבל בשמעו על המצב הקשה השורר ב[[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]].

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*ה'[[תקפ"ז]] - [[רבי אהרן מסטרשלה]] השתחרר ממאסרו, שאירע במקביל ובקשר ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]].
*'''ה'[[ראש חודש כסלו|תשל"ח]] (11/11/1977 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הרבי]] יצא לראשונה מ-[[770]] ל[[פרזידנט 1304|ביתו שברחוב פרזידנט]], לאחר [[ראש חודש כסלו|האירוע]] בשמיני עצרת [[תשל"ח]]'''.
*ה'[[תשד"מ]] (07/11/1983 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ל[[ארץ ישראל]], הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], נכנסו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*ה'[[תר"נ]] (24/11/1889 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מר [[שניאור זלמן שז"ר]], [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] וחסיד נאמן לרבי.
*ה'[[תרנ"ח]] (26/11/1897 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)|שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]].
*ה'[[תשכ"ט]] (22/11/1968 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יעקב גולדשמיד]], משגיח ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*ה'[[תשד"מ]] (07/11/1983 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שמואל גרונם גרינברג]], חסיד חב"ד מ[[כפר חב"ד]] וממייסדי הכפר.
*ה'[[תשס"ח]] (11/11/2007 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח [[הרבי]] ל[[מרוקו]] ומנהל מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
*ה'[[תשס"ט]] (28/11/2008 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] הי"ד שליחי [[הרבי]] במומבאי הודו, נרצחו במתקפת הטרור עם עוד 4 יהודים, אורחים בבית חב"ד הרב לייבוש טייטלבאום הי"ד, הרב בן-ציון קרומן הי"ד, יוכבד אורפז הי"ד, נורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.
*ה'[[תשע"ג]] (15/11/2012 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[שמואל שארף|מירה שארף]], שליחת הרבי בניו דלהי-[[הודו]], נרצחה מפגיעת טיל במבצע 'עמוד ענן'.
*ה'[[תשפ"א]] (17/11/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליעזר טייטלבוים]], ממנהלי מערכת הכשרות [[OK]].

==ראו גם==
*[[ראש חודש כסלו]]
*[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]

{{להיום יום|א'|כסלו}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב א]]