https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T06:12:13Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8&diff=464600יצחק הוטנר2021-03-08T22:43:31Z<p>שמעון מאירוביץ: /* הרבי דואג לשלומו */הוספתי מילה לקישור הקטעים</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=יצחק הוטנר<br />
|כינוי=הרב הוטנר<br />
|תמונה=[[קובץ:מממממממממ.jpg]]<br />
|תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין<br />
|תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] <br />
|מקום לידה= ורשה<br />
|תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]<br />
|מקום פטירה= <br />
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]<br />
|תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]] <br />
|חיבוריו= <br />
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים. נחשב לאחד מהמנהיגים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות בעולם הלימוד וההשקפה החרדית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות.<br />
<br />
ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.<br />
<br />
ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, הרב אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות.<br />
<br />
הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. <br />
<br />
בסוף שנות ה-60 (בין [[תשכ"ה]] ל[[תש"ל]]) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעיתים תדירות. בשנת ה'תש"ל, בדרכו לארץ, נחטף המטוס עליו שהה עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור, והוא הונחת בעל כורחו בירדן, עד לשחרורו. בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, כאשר הוקמה בשכונת הר נוף שבעיר, ישיבה המבוססת על הגותו בשם "ישיבת פחד יצחק" וכן [[כולל אברכים]] בשם אור אליהו. בהיותו בארץ ישראל שימש גם כנשיא מכון [[ירושלים]] והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד. בחשוון [[תשמ"א]] לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו ב[[ליל שישי]] כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם חסידות חב"ד==<br />
[[קובץ:מכתב הרב הוטנר.png|ממוזער|מכתבו של הרב הוטנר לרבי]]<br />
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין שנעשת על ידי [[מבצע תפילין]], כשעליו עקרי תשובתו של הרבי [[כתב יד קודש|כתב ידו]]]]<br />
במכתב ששיגר לרבי בשנת תשל"ז כתודה על אחד מספרי [[הרבי הצמח צדק]] ששלח לו, כתב: <br />
{{ציטוט|תוכן=ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג 'התעניינות' אינו הולך את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג 'התעניינות' הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד, אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלוא הווייתי}}<br />
=== עם [[הרבי הריי"צ]] ===<br />
<br />
הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם ה[[הרבי הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי. <br />
<br />
===עם הרבי===<br />
בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בפרישות באותה תקופה.}}.<br />
<br />
הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]]}}.<br />
<br />
הקשר בינו לרבי התמיד לאחר מינויו, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת מיהו יהודי ונסיעת האוניות הישראליות בשבת.<br />
<br />
לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] בו' תשרי [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} <br />
<br />
=== מכתביו לרבי ===<br />
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות.<br />
<br />
רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. <br />
<br />
הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמהות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין מתעסק. בשנים האחרונות שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפירסומים כאילו התבטא נגד ליוובאוויטש במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטוים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו<br />
<br />
=== הרבי דואג לשלומו ===<br />
הרב הוטנר הרבה לעסוק בתורת [[המהר"ל מפראג]]. <br />
<br />
כאמור, בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים היהודיים. <br />
<br />
בסמוך לאותו אירוע מבהיל, שהיה בסמיכות ליום [[ח"י אלול]] - יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים מרגשים בבית מדרשו. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין [[ספר התניא]] לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י, וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ה[[הסתלקות]] של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת כי תבא, ח"י [[אלול]] תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. התקבלה והתקיימה עתירתו של הרבי וזכות המהר"ל עמדה למי שזכה לעסוק כל כך בתורתו, ולכל הנלווים עליו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
* שבועון בית משיח, גליון מספר 153.<br />
*שבועון כפר חב"ד גליון 1875 עמוד 63 ואילך.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חיים ברלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]</div>שמעון מאירוביץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=344009מרדכי גולדברג2020-06-08T22:45:25Z<p>שמעון מאירוביץ: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי גולדברג''' (יליד שנת [[תרצ"ו]]) הינו משפיע בקהילת חב"ד [[בני ברק]]. שימש בעבר כמזכיר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], מנהל ישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ד' תשרי]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב [[דוד גולדברג]].<br />
<br />
התחנך אצל אביו ולמד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בראשות ראש הישיבה דאז הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ואביו המשפיע הרב [[דוד גולדברג]].<br />
<br />
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] מהרבנים הגאונים הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[שלמה יוסף זוין]].<br />
<br />
התחתן בשנת [[תשי"ט]] וגר ב[[ירושלים]] ליד אביו. לאחר חתונתו החל לעבוד בעידוד הרבי כמזכיר [[צא"ח]] בראשות הרב [[ישראל ליבוב]]. באותו זמן עבר לגור ב[[בני ברק]], שם מסר שיעורי תניא ב[[ישיבת פוניבז']] וקירב כמה בחורים ל[[חב"ד]], שהקימו בהמשך משפחות חסידיות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]], ביקש ממנו הרב [[חיים שאול ברוק]] ראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] לבוא להיות מנהל הישיבה, ובאישור הרבי עשה זאת. בראשון לציון עבד עד שנת תשל"ז, ואז מונה להיות מנהל [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כעסקן בצא"ח בארה"ק, נטל חלק בארגון תהלוכת ל''ג בעומר במשך השנים. בשנת תש"מ, כאשר מישהו ניסה למנוע הצלחת התהלוכה, פעל במרץ שהתהלוכה תהי' בשטורעם גדול. בלילה שלאחרי התהלוכה, הוא התקשר למזכירות לדווח על ההצלחה האדירה, והיה נראה שהרבי על הקו, ודאל שאלות רבות דרך המזכיר, לשמוע בפרטי פרטיות על התנהלות התהלוכה.<br />
<br />
כיום הוא מכהן כאחד ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] בבית הכנסת ברחוב רש"י.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;אחיו<br />
*הרב יעקב שלמה גולדברג - קראון הייטס<br />
*הרב [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] - לוד<br />
;ילדיו<br />
*הרב [[אריה גולדברג]] - ירושלים<br />
*הרב [[אפרים זאב גולדברג]] - כפר חב"ד<br />
;חתניו<br />
*הרב יצחק גרינבוים - בני ברק<br />
*הרב יעקב ויספיש - ירושלים<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>שמעון מאירוביץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=344001דוד גולדברג2020-06-08T22:32:57Z<p>שמעון מאירוביץ: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג]]<br />
הרב '''דוד גולדברג''' ([[תרע"א]]-[[כ"ח אדר]] [[תשל"ג]]) היה ממשפיעי קהילת חב"ד בירושלים, ממתפללי ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים בעיר, ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בהמלצת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג (ירושלים)]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בשכונת גבעת שאול ב[[ירושלים]], אצל הרב [[שלמה זלמן הבלין]] וה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ]]. ר' דוד נחשב כבחיר תלמידי ר' אלתר, ודאג לר' אלתר עד לפטירת רבו האהוב, בשנת תרצ"ט.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] בביקורו ההיסטורי של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ ישראל זכה ר' דוד עם עוד מעטים ללוותו.<br />
<br />
לאחר חתונתו מונה בהמלצת [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת תורת אמת. הנהלת ישיבת תו"א כתבה לאדמו"ר הריי"צ לקבל הסכמתו למינוי ר' דוד כשמשגיח בישיבה, ואדמו"ר הריי"צ במענתו הוסיף גם את התואר "משפיע".<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] ייסד יחד עם הרב [[משה צבי סגל]] והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] את ארגון 'בני חב"ד' להפצת מעיינות החסידות, וזכו למכתב עידוד מאדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
נמנה על משפיעי קהילת חב"ד בעיר, והתפלל בקביעות ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים בירושלים. בכינוס שנערך בחודש אב תש"י, היה מראשי קהילת חב"ד בעיר שדחפו לכתיבת [[כתב התקשרות]] לרבי בבקשה שיקבל על עצמו את הנשיאות.<br />
<br />
היה זורק ב[[שמחת תורה]] שוקולדים לילדים על חשבונו וכששמע זאת [[הרבי]] מימן לו את סכום הדולרים לקנית השוקולדים.<br />
<br />
נפטר בגיל 62 ב[[כ"ח אדר]] [[תשל"ג]], שבועיים לאחר חתונתו של [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג|בנו הצעיר]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]] על פטירתו מסופר שנכנס פעם לרבי ליחדות וביקש ברכה להשתתף בכל חתונות ילדיו וכשיצא בכה שלא ביקש להיות אף בחתונות נכדיו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] - מחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד שנהרג בתאונת דרכים מחרידה שזיעזעה את כל חב"ד ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] יחד עם עוד שלושה [[חסידים]] (הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של [[כפר חב"ד]], הרב [[ישעיה וייס]] מ[[לוד]] וגיסתו גב' נחמה רוזנברג). <br />
*בנו, הרב [[מרדכי גולדברג]] - בני ברק<br />
*בנו, הרב [[יעקב שלמה גולדברג]] - קראון הייטס<br />
*חתנו, הרב [[נחום קפלן]] - לוד<br />
*חתנו, הרב [[אלימלך בורנשטיין]] - בני ברק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Salavatizky%20-%2027%20Menachem%20Av%205776.pdf לדמותו של חסיד אמת]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Avtzon%20%232%20-%20Teves%2022%2C%205778.pdf מהדורה ב']''', תשורה מנישואי צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>שמעון מאירוביץ