חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שמילו א.

2017-08-02T08:45:38Z

שמילו א.:

{{בה}}
בהצלחה! --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 21:51, 1 באוגוסט 2017 (UTC).
:תודה על הקבלת פנים. --הדורש טוב לכל עמו - [[משתמש:שמילו א.|שמילו א.]] - [[שיחת משתמש:שמילו א.|שיחה]], 08:45, 2 באוגוסט 2017 (UTC).

שיחה:כתב אדמו"ר הזקן

2017-07-30T18:44:40Z

שמילו א.: /* מסורת כתב אדמו"ר הזקן */

א) אפשר לברר אצל המרא דאתרא דהיום יבלחט"א מה פסק אביו ולפלא הספקות? ב)יש הרבה חומר בעניין ממונדשיין ע"ה (שהיה מהמצדדים הנלהבים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן)[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 12:32, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:א. מי שרוצה לברר שיברר, ואחרי זה יוציא שם רע. סליחה על הבוטות והחריפות, אבל לענ"ד המתנגדים לכתב אדה"ז או שהם טיפשים וחסרי הבנה, או שהם מתנגדים-ירושלמים. לא יודע מה יותר גרוע. למול ההתבטאויות המפורשות של הרבי, קשה לחשוב אחרת. ב. היה פולמוס בזמנו בעיתון כפר חב"ד, ולענ"ד הוא לא ממש רלוונטי בגלל מה שכתבתי לעיל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:39, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
::אם ידוע לך על התבטאויות מפורשות שאין שום דרך אחרת לפרשם - למה שלא תזכה את הרבים ותצטטם בערך? -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:43, י"ט באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(23 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::'''א.''' מה יותר מפורש מהציטוט: "לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל". '''ב.''' מעשה רב - עיין בערך על [[מנחם מענדל אהרונוב]]. '''ג.''' אם זה לא מספיק ברור, עיין בספר 'כתב חב"ד' של אבי לוי בגירסתו האחרונה. '''ד.''' בקישורים החיצוניים תוכל למצוא ערך מוסף. '''ה.''' והעיקר, לא אמרתי שאי אפשר לפרש אחרת, אלא שכמו שאפשר לפרש שהרבי לא רצה שיעסקו בפרסום עניני משיח וגאולה בלהט, ככה (ופחות מזה) אפשר לפרש שהרבי לא רצה שיכתבו בכתב אדמו"ר הזקן... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:45, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
::::מדוע מי שמבין לא כמוך הוא טיפש או מתנגד מדובר בחסידים חשובים שאחד מהם ללא ספק היה הרב אשכנזי זכרונו לברכה וודאי אם זה כל כך פשוט וברור כמו שאתה חושב הוא לא היה מעדיף את כתב האריז"ל (ואל תשכח שחוץ מזה שהיה חסיד גדול של הרבי גם חי בכל מאודו את שו" ע אדמו"ר הזקן ודייק בכל אות שלו ודווקא הוא העדיף כידוע את כתב האריז"ל )זה לא וויכוח חדש ולכל צד יש הסברים טובים וכל אחד מזכיר בצורה זו או אחרת את הרבי ואי אפשר להתנסח בכזו צורה על מי שלא חושב כמוך ![[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:49, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
::::ידוע שכשהרבי רצה שיעשו משהו היה אומר בצורה ברורה ולא משאיר זאת לאיטלגנציה של הקהל שיבין רמזים לדוגמא לימוד יומי של שלש פרקי רמב"ם מבצע מזוזה מבצע תפילין וכן הלאה מעולם לא השאיר דברים להבנת הקוראים את השיחות שיבינו דבר מתוך דבר אלא אמר ברור ביותר ואים כן נשאלת השאלה מדוע לא אמר בפירוש שיכתבו רק בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן מסתבר מאוד להבין מכך שיש מקום לשתי הדיעות ואין בלעדיות לדיעה אחת מתוך השתיים וודאי אין מקום לסגנון זול אחד כלפי השני.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:09, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::א. נכון. כל הרוצה לטעות יבוא ויטעה. אבל כל אדם אובייקטיבי שאין לו תפילין מסוג כזה או אחר, שתראה לו את ההתייחסויות מהרבי - ללא שום ספק יבין מעצמו מהי כוונת הרבי. הרבי אמנם לא פסק הלכה שצריך להשתמש '''רק''' בכתב אדמו"ר הזקן, אבל בהחלט עודד את השימוש בזה, (ובדעת תחתון הסיבה שלא אמר שישתמשו רק בכתב זה, הוא מכיון שאם כן אלפי חסידים היו רצים להחליף את התפילין, הוצאות שיכולות להגיע לאלפי דולרים למשפחה... ובכל אופן) להגיד שהרבי התנגד לשימוש בכתב זה - זו בדיחה. ב. מה שכתבת בנוגע לרב אשכנזי, זה ממש מצחיק. מאוד יכול להיות שמדובר במישהו שכבר כותב/התחיל ללמוד כתב האריז"ל, וכששמע על הפולמוס שאל את הרב אשכנזי האם הוא צריך לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ובשביל זה להפסיד עוד כמה חודשים של עבודה וכו', והרב אשכנזי 'פסק' לו שהוא לא צריך לכתוב אדמו"ר הזקן... עכשיו הוספת ש"הוא העדיף כידוע", לי זה לא היה ידוע. ג. כשהתחיל הפולמוס עדיין לא היו ידועות כל ההתיחסויות מהרבי בנוגע לכתב, אבל כיום כשיש כל כך הרבה עדויות והתבטאויות, קשה להתפתל ולהסביר שהרבי לא רוצה שישתמשו דוקא בכתב זה. ד. אשמח אם תסביר לי את המובאות, ולא תגיד לי שיש אפשרות להסביר. אני מכיר את הפולמוס מקרוב כבר שנים רבות ועדין לא שמעתי/ראיתי תורה שלימה שמצליחה 'ליישב' את כל ההתיחסויות החיוביות מהרבי לשלילה... אדרבה. תחכימני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:02, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::באשר לטענה אודות דעתו של הרב אשכנזי, הרי ששמעתי היום מאבי עדות מפורשת שהוא אמר לחד מידידיו הוותיקים של אבי: "אתה תקנה כתב חב"ד". ככלל, הייתי שמח לדעת מי המתנגדים לכתב מלבד הרב זילברשטרום. בינתיים השמות שראיתי שבעד: יוסף שמחה גינזבורג, יהושע מונדשיין, צירקינד, אהרונוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:10, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::'''להלן תגובה שקיבלתי בנוגע לכתב האר"י מא' הסופרים מאנ"ש.'''
:::::::כתב האר"י לא רק "עבר שינויים":
:::::::א. מחמת חוסר מסורת, ישנם כמה פרטים שסופרים שונים כותבים באופן שונה (צורת י' תחתון של א', צורת רגל פנימי של ה"א בשם הקודש ועוד).
:::::::ב. האר"י כתב לעשות כל השינויים רק בתפילין (ומסביר ע"פ קבלה מדוע השינויים שייכים רק שם, ובספרי המקובלים המאוחרים נחלקו האם השינויים צריכים להיות גם בר"ת וכו' או רק בתפילין רש"י) ואילו הסופרים היום עושים אותם גם בס"ת ומזוזות.
:::::::ב. סופרים רבים מאד מאד מזלזלים בפרטים שונים, ביניהם פרטים המובאים בהלכה, ועד פרטים כאלו שכתוב עליהם ששינוי בהם מעורר דינים (לדוגמא הקוצים שעל אותיות ה-ל').
:::::::ג. כמה פרטים בכתב האר"י שונו בדור האחרון עד כדי כך שהיום רוב הסופרים כותבים באופן שאין לו שום קשר לכתבי האר"י (לדוגמא צורת הד' רבתי דאחד, שתי הרגליים הפימיות בה' של שם הקודש שצריכות להיות צורת ו' קטנה ועושים אותן קוביה, ובעיקר השינוי ב-ה השניה שכתוב במפורש לא לעשות לה פסיעה מלבר (ששיך רק בבינה ולא במלכות) ורובם ככולם של הסופרים עושים).
:::::::ד. ולעומת כל השינויים והקלקולים שבכתב המתכנה ארי, הרי בכתב חב"ד הכל מדוייק להפליא, דהיינו - רק כתב חב"ד הוא כתב אר"י באמת.
:::::::ה. ולהעיר עוד, שמלבד שינויים בודדים (בעיקר באות ח, אך יש גם באות ל ועוד) הרי שכל השינויים שכותב האר"י הם גם בכתב ספרדי, וא"כ, הרי לכאורה עדיף כתב ספרדי מאשר זה המתכנה אר"י ומתהדר בנוצות לא לו.
:::::::'''סוף ציטוט.''' [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:12, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], כמדומני שאתה קצת טועה.. (סליחה {{קריצה}}) תפקידה של אנציקלופדיה היא לא להכריע ולא לא אפילו להביע דעה, אלא להביא את הפולמוס והדיון כפי שהוא--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:33, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::זה תפקידה של ויקיפדיה. תפקידה של חב"דפדיה היא מוטית בהחלט - להפיץ את דעת והוראות הרבי בכל מקום ומקום. משכך, היות ולדידי זה כל כך ברור ומוחלט עד שאני ממש לא מבין איך אפשר להבין אחרת, אני חושב שזה צריך להופיע בחב"דפדיה בצורה ברורה ומוחלטת, אלא אם כן מישהו יצליח כאן בדף השיחה להשיב טענות הגיוניות. לא אכפת לי שיצויין בגוף הערך שיש מתנגדים ואף לכתוב את טענותיהם, אך להציג כאילו זו עמדה לגיטמית ושווה לחלוטין עם עמדת הרבי... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:46, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::::אני מסכים שכל צד צריך להיות כתוב באופן שלם ואז ממנ"פ כל קורא יבחין מעצמו איזה טענות צודקות והגיוניות וכו', יחד עם זאת חשוב לשמור על ניטרליות של '''הכותב''' היות ורק אז המסקנה האמיתית מתקבלת, ואם אכן זו גם כוונתך אני משיב את טענתי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:53, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::::ברגע שיהיה ביאור 'שלם' למתנגדים לשימוש בכתב, הוא יוכל להיות כתוב. בינתיים זה לא רלוונטי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:58, 26 באוגוסט 2016 (UTC)

== מסורת כתב אדמו"ר הזקן ==
לכאורה יש את המגילה שכתב [[הרבי המהר"ש]] לבניו, ולא רק של ר' ראובן הסופר? {{כתב קטן|למי שרוצה לראות את המגילה, היא נמצאת במוזיאון ספריית ליובאוויטש ליד [[770]].}} --הדורש טוב לכל עמו - [[משתמש:שמילו א.|שמילו א.]] - [[שיחת משתמש:שמילו א.|שיחה]], 18:44, 30 ביולי 2017 (UTC).

שיחה:כתב אדמו"ר הזקן

2017-07-30T18:44:04Z

שמילו א.:

א) אפשר לברר אצל המרא דאתרא דהיום יבלחט"א מה פסק אביו ולפלא הספקות? ב)יש הרבה חומר בעניין ממונדשיין ע"ה (שהיה מהמצדדים הנלהבים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן)[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 12:32, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:א. מי שרוצה לברר שיברר, ואחרי זה יוציא שם רע. סליחה על הבוטות והחריפות, אבל לענ"ד המתנגדים לכתב אדה"ז או שהם טיפשים וחסרי הבנה, או שהם מתנגדים-ירושלמים. לא יודע מה יותר גרוע. למול ההתבטאויות המפורשות של הרבי, קשה לחשוב אחרת. ב. היה פולמוס בזמנו בעיתון כפר חב"ד, ולענ"ד הוא לא ממש רלוונטי בגלל מה שכתבתי לעיל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:39, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
::אם ידוע לך על התבטאויות מפורשות שאין שום דרך אחרת לפרשם - למה שלא תזכה את הרבים ותצטטם בערך? -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:43, י"ט באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(23 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::'''א.''' מה יותר מפורש מהציטוט: "לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל". '''ב.''' מעשה רב - עיין בערך על [[מנחם מענדל אהרונוב]]. '''ג.''' אם זה לא מספיק ברור, עיין בספר 'כתב חב"ד' של אבי לוי בגירסתו האחרונה. '''ד.''' בקישורים החיצוניים תוכל למצוא ערך מוסף. '''ה.''' והעיקר, לא אמרתי שאי אפשר לפרש אחרת, אלא שכמו שאפשר לפרש שהרבי לא רצה שיעסקו בפרסום עניני משיח וגאולה בלהט, ככה (ופחות מזה) אפשר לפרש שהרבי לא רצה שיכתבו בכתב אדמו"ר הזקן... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:45, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
::::מדוע מי שמבין לא כמוך הוא טיפש או מתנגד מדובר בחסידים חשובים שאחד מהם ללא ספק היה הרב אשכנזי זכרונו לברכה וודאי אם זה כל כך פשוט וברור כמו שאתה חושב הוא לא היה מעדיף את כתב האריז"ל (ואל תשכח שחוץ מזה שהיה חסיד גדול של הרבי גם חי בכל מאודו את שו" ע אדמו"ר הזקן ודייק בכל אות שלו ודווקא הוא העדיף כידוע את כתב האריז"ל )זה לא וויכוח חדש ולכל צד יש הסברים טובים וכל אחד מזכיר בצורה זו או אחרת את הרבי ואי אפשר להתנסח בכזו צורה על מי שלא חושב כמוך ![[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:49, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
::::ידוע שכשהרבי רצה שיעשו משהו היה אומר בצורה ברורה ולא משאיר זאת לאיטלגנציה של הקהל שיבין רמזים לדוגמא לימוד יומי של שלש פרקי רמב"ם מבצע מזוזה מבצע תפילין וכן הלאה מעולם לא השאיר דברים להבנת הקוראים את השיחות שיבינו דבר מתוך דבר אלא אמר ברור ביותר ואים כן נשאלת השאלה מדוע לא אמר בפירוש שיכתבו רק בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן מסתבר מאוד להבין מכך שיש מקום לשתי הדיעות ואין בלעדיות לדיעה אחת מתוך השתיים וודאי אין מקום לסגנון זול אחד כלפי השני.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:09, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::א. נכון. כל הרוצה לטעות יבוא ויטעה. אבל כל אדם אובייקטיבי שאין לו תפילין מסוג כזה או אחר, שתראה לו את ההתייחסויות מהרבי - ללא שום ספק יבין מעצמו מהי כוונת הרבי. הרבי אמנם לא פסק הלכה שצריך להשתמש '''רק''' בכתב אדמו"ר הזקן, אבל בהחלט עודד את השימוש בזה, (ובדעת תחתון הסיבה שלא אמר שישתמשו רק בכתב זה, הוא מכיון שאם כן אלפי חסידים היו רצים להחליף את התפילין, הוצאות שיכולות להגיע לאלפי דולרים למשפחה... ובכל אופן) להגיד שהרבי התנגד לשימוש בכתב זה - זו בדיחה. ב. מה שכתבת בנוגע לרב אשכנזי, זה ממש מצחיק. מאוד יכול להיות שמדובר במישהו שכבר כותב/התחיל ללמוד כתב האריז"ל, וכששמע על הפולמוס שאל את הרב אשכנזי האם הוא צריך לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ובשביל זה להפסיד עוד כמה חודשים של עבודה וכו', והרב אשכנזי 'פסק' לו שהוא לא צריך לכתוב אדמו"ר הזקן... עכשיו הוספת ש"הוא העדיף כידוע", לי זה לא היה ידוע. ג. כשהתחיל הפולמוס עדיין לא היו ידועות כל ההתיחסויות מהרבי בנוגע לכתב, אבל כיום כשיש כל כך הרבה עדויות והתבטאויות, קשה להתפתל ולהסביר שהרבי לא רוצה שישתמשו דוקא בכתב זה. ד. אשמח אם תסביר לי את המובאות, ולא תגיד לי שיש אפשרות להסביר. אני מכיר את הפולמוס מקרוב כבר שנים רבות ועדין לא שמעתי/ראיתי תורה שלימה שמצליחה 'ליישב' את כל ההתיחסויות החיוביות מהרבי לשלילה... אדרבה. תחכימני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:02, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::באשר לטענה אודות דעתו של הרב אשכנזי, הרי ששמעתי היום מאבי עדות מפורשת שהוא אמר לחד מידידיו הוותיקים של אבי: "אתה תקנה כתב חב"ד". ככלל, הייתי שמח לדעת מי המתנגדים לכתב מלבד הרב זילברשטרום. בינתיים השמות שראיתי שבעד: יוסף שמחה גינזבורג, יהושע מונדשיין, צירקינד, אהרונוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:10, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::'''להלן תגובה שקיבלתי בנוגע לכתב האר"י מא' הסופרים מאנ"ש.'''
:::::::כתב האר"י לא רק "עבר שינויים":
:::::::א. מחמת חוסר מסורת, ישנם כמה פרטים שסופרים שונים כותבים באופן שונה (צורת י' תחתון של א', צורת רגל פנימי של ה"א בשם הקודש ועוד).
:::::::ב. האר"י כתב לעשות כל השינויים רק בתפילין (ומסביר ע"פ קבלה מדוע השינויים שייכים רק שם, ובספרי המקובלים המאוחרים נחלקו האם השינויים צריכים להיות גם בר"ת וכו' או רק בתפילין רש"י) ואילו הסופרים היום עושים אותם גם בס"ת ומזוזות.
:::::::ב. סופרים רבים מאד מאד מזלזלים בפרטים שונים, ביניהם פרטים המובאים בהלכה, ועד פרטים כאלו שכתוב עליהם ששינוי בהם מעורר דינים (לדוגמא הקוצים שעל אותיות ה-ל').
:::::::ג. כמה פרטים בכתב האר"י שונו בדור האחרון עד כדי כך שהיום רוב הסופרים כותבים באופן שאין לו שום קשר לכתבי האר"י (לדוגמא צורת הד' רבתי דאחד, שתי הרגליים הפימיות בה' של שם הקודש שצריכות להיות צורת ו' קטנה ועושים אותן קוביה, ובעיקר השינוי ב-ה השניה שכתוב במפורש לא לעשות לה פסיעה מלבר (ששיך רק בבינה ולא במלכות) ורובם ככולם של הסופרים עושים).
:::::::ד. ולעומת כל השינויים והקלקולים שבכתב המתכנה ארי, הרי בכתב חב"ד הכל מדוייק להפליא, דהיינו - רק כתב חב"ד הוא כתב אר"י באמת.
:::::::ה. ולהעיר עוד, שמלבד שינויים בודדים (בעיקר באות ח, אך יש גם באות ל ועוד) הרי שכל השינויים שכותב האר"י הם גם בכתב ספרדי, וא"כ, הרי לכאורה עדיף כתב ספרדי מאשר זה המתכנה אר"י ומתהדר בנוצות לא לו.
:::::::'''סוף ציטוט.''' [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:12, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], כמדומני שאתה קצת טועה.. (סליחה {{קריצה}}) תפקידה של אנציקלופדיה היא לא להכריע ולא לא אפילו להביע דעה, אלא להביא את הפולמוס והדיון כפי שהוא--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:33, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::זה תפקידה של ויקיפדיה. תפקידה של חב"דפדיה היא מוטית בהחלט - להפיץ את דעת והוראות הרבי בכל מקום ומקום. משכך, היות ולדידי זה כל כך ברור ומוחלט עד שאני ממש לא מבין איך אפשר להבין אחרת, אני חושב שזה צריך להופיע בחב"דפדיה בצורה ברורה ומוחלטת, אלא אם כן מישהו יצליח כאן בדף השיחה להשיב טענות הגיוניות. לא אכפת לי שיצויין בגוף הערך שיש מתנגדים ואף לכתוב את טענותיהם, אך להציג כאילו זו עמדה לגיטמית ושווה לחלוטין עם עמדת הרבי... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:46, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::::אני מסכים שכל צד צריך להיות כתוב באופן שלם ואז ממנ"פ כל קורא יבחין מעצמו איזה טענות צודקות והגיוניות וכו', יחד עם זאת חשוב לשמור על ניטרליות של '''הכותב''' היות ורק אז המסקנה האמיתית מתקבלת, ואם אכן זו גם כוונתך אני משיב את טענתי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:53, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::::ברגע שיהיה ביאור 'שלם' למתנגדים לשימוש בכתב, הוא יוכל להיות כתוב. בינתיים זה לא רלוונטי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:58, 26 באוגוסט 2016 (UTC)

== מסורת כתב אדמו"ר הזקן ==
לכאורה יש את המגילה שכתב [[הרבי המהר"ש]] לבניו, ולא רק של ר' ראובן הסופר? {{כתב קטן|למי שרוצה לארות את המגילה, היא נמצאת במוזיאון ספריית ליובאוויטש ליד [[770]]. --הדורש טוב לכל עמו - [[משתמש:שמילו א.|שמילו א.]] - [[שיחת משתמש:שמילו א.|שיחה]], 18:44, 30 ביולי 2017 (UTC).

חיים יהודה קרינסקי

2017-07-30T13:44:37Z

שמילו א.: /* תולדות חיים */

[[קובץ:1-yifrach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה קרינסקי]]
ר' '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל''') הוא מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

== תולדות חיים ==
קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי התמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי.

במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות.

==פולמוסים==
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ב[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[הצוואה]] של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]], בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין ב[[קראון הייטס]] מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר ה[[מל"ח]] ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. בפועל הוא התעלם מפסק הדין ופועל כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת [[תש"נ]].

במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]]{{הערה|לראשונה בשנת [[תשס"ה]], בשנים [[תשס"ח]], [[תשס"ט]] - במקום הרביעי ובשנים [[תשע"א]], [[תשע"ב]] במקום הראשון, בשנת [[תשע"ג]] במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'}}. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' תנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות ולפיכך התקבל הדבר בביקורת קשה בקרב כלל חסידי חב"ד ברחבי העולם {{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפחתו ==
'''אחיו''':
* ר' [[יוסף דוב קרינסקי]]
'''אחיותיו''':
* מרת סופי גודמן.
* מרת [[יוכבד גולדברג]].
'''אשתו''': מרת '''דבורה''', בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

'''ילדיו''':
* '''[[הלל דוד קרינסקי|הלל דוד]]''' - [[קראון הייטס]].
* '''[[מנחם מענדל קרינסקי|מנחם מענדל]]''' - [[קראון הייטס]].
* '''שיינא ביילא''', אשת ר' [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* '''[[לוי יצחק קרינסקי|לוי]]''' - [[שליח]] בניו המפשיר.
* '''חנה''', אשת ר' [[יוסף יצחק פוטערפאס]] - [[קראון הייטס]].
* '''[[שמעיה קרינסקי|שמעיה]]''' - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי , [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 חלק ראשון], [http://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%94_102515.html חלק שני], תחיינו ה-ו.
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98113 '''ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין'''], אתר COL

*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].

{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

שמונה נסיכי אדם

2017-07-30T10:08:25Z

שמילו א.: /* ענינם */

'''שמונה נסיכי אדם'''{{הערה|מיכה ה, ד}} הם שמונה מאישי הדורות הממשיכים ל[[נשמה|נשמות]] ישראל השפעה בבחינת מקיפים.

==ענינם==
שמונה נסיכי אדם הם שמונה מאישי הדורות המשפיעים לישראל בבחינת מקיפים מבחינת [[סובב כל עלמין]]. שמונה נסיכי אדם מוזכרים בנבואת מיכה, ולאחר מכן בגמרא{{הערה|סוכה דף נב עמוד ב}} מוסבר כי אלו הם ישי, [[שאול המלך|שאול]], [[שמואל הנביא]], עמוס, צפניה, צדקיה, [[מלך המשיח]] ו[[אליהו הנביא]].

ההבדל בין [[שבעה רועים|שבעת הרועים]] הוא כי שבעת הרועים משפיעים ל[[נשמה|נשמות]] ישראל בבחינה פנימית, לעומת שמונה נסיכי אדם שמשפיעים בבחינה חיצונית. ולכן, [[משה]] הוא אחד משבעת הרועים, ו[[אליהו]] הוא אחד משמונה נסיכי אדם, שמשה הוא מבחינה פנימית, ואליהו מבחינה חיצונית.

==שרשם==
מבחינת ההשפעה, שבעת הרועים הם נעלים יותר, שהם משפיעים בבחינה פנימית, מה שאין כן בנסיכי אדם המשפיעים בבחינה חיצונית. אולם בשרשם יש יתרון לנסיכי אדם, שנשמתם היא מבחינת עולם עליון יותר, אלא שהם משפיעים מחיצוניות העולם העליון, והרועים הם מבחינת פנימיות העולם התחתון.

ובפרטות, שרש שמונה נסיכי אדם הוא בשמונה תקונים הראשונים שב[[י"ג תקוני דיקנא]] של [[אריך אנפין]] שהם בבחינת מקיפים. כי תקון '[[נוצר חסד]] לאלפים' הוא בבחינת [[אור פנימי]], כי לאלפים הוא אאלפך [[חכמה]] אאלפך בינה, ש[[אבא]] ו[[אמא]] יונקים משני מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. אבל שמונה המזלות הראשונים שקודם בחינת לאלפים הם בחינת מקיפים ומשם שורש שמונה נסיכי אדם.

==ראו גם==
*[[שבעה רועים]]

==הערות שולים==
<references/>

[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:הברכות בראיית פני משיח

2017-07-30T08:32:03Z

שמילו א.:

==מחיקת הדף==
הערך במצבו הנוכחי אינו זכאי לערך. יש להעביר לארגז חול פרטי לשיפוץ רציני או לאחד עם הערך [[מלך המשיח]] --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 23:28, 11 ביולי 2013 (UTC)
:אמרתי לך.... • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:29, 11 ביולי 2013 (UTC)
::אתה מוזמן להעביר את זה לבד...--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 23:34, 11 ביולי 2013 (UTC)
::אמרתי לך שאתה מחפש מה למחוק, תחפש מה להוסיף... ואיך לשפר את הערכים, אתה בטוח שזה נובע רק מרצון לשפר את החב"דפדיה? אני לא בטוח,.... • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:36, 11 ביולי 2013 (UTC)
:::זה נושא חשוב וזכאי לערך, אך כדאי מאוד להרחיב. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ג, למניינם 02:20, 12 ביולי 2013 (UTC)
::::שלום, אחרי שבוע שהתאפקתי אני מרשה לעצמי לבקש ממך שוב להקפיד על הזחת שורות. כתית, אתה לא צריך להיפגע, לא עושים/אומרים שום דבר נגדך באופן אישי. למרות שאני מאוד מעריך את התרומות שלך לחב"דפדיה, אני סבור שאתה יכול להכיר בכך שעיקר המעלה שלך זה הידע הרחב שיש לך ולא כל כך עריכה לשונית. ממילא, אולי כדאי שתרכז את התרומות שלך יותר בכיוון של הוספות תוכניות לערכים קיימים. גם אם אתה מעוניין בדווקא להשקיע בערכים חדשים, אז בבקשה, '''תשקיע''' בהם. תחשוב שעכשיו אתה כותב ליהודי במבצעים שלך מכתב שמסביר לו ענין מסויים בחב"דפדיה, ותראה מהו האופן הטוב ביותר שהוא יתרשם לטובה. גם כשכותבים על מערכת הערות, אפשר לכתוב את זה בצורה מרשימה ואפשר לכתוב בצורה לקונית עם רשימה מפורטת של תאריכי ההוצאה לאור ומספר העמודים בכל קובץ. אני לא מטיף מוסר ח"ו, אלא מנסה לכוון אותך לתחום שבו תרגיש שאתה מנצל הרבה יותר טוב אתהכשרונות שלך, ולמנוע ממך אי נעימויות והתחככויות עם שאר המשתמשים שרואים בעין אחרת את מטרתה של חב"דפדיה. איך שלא יהיה, העיקר לזכור שאחדות החסידים תובילנו לקראת משיח צדקנו, וכן, גם רבינו יצחק ושנוזל יכולים להוסיף בהערות מתחשבות ומכוונות ולא בביקורות ובהצבת עובדות בשטח. בהצלחה לכולנו, וסליחה שנעדרתי מכאן במשך יממה שלמה... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' באב ה'תשע"ג • 08:07, 12 ביולי 2013 (UTC)

== איחוד הדף! ==
בזדמנו מישהו (נראה לי יוסי ג) הזכיר את החוסר שב'ברכות בראיית מלך המשיח', ודובר להכניס את זה בתוך הערך על 'משיח' תחת הפסקה 'התגלותו'. זה דבר הכי פשוט והגיוני. '''בפרט''', כמו שזה עכשיו, סתם טקסט. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' באב ה'תשע"ג 17:56, 12 ביולי 2013 (UTC)
:אלא אם כן מישהו יכתוב את כל הדיונים התורניים סביב זה, דעות וכו'. אבל עד שזה יקרה... כבר נברך את הברכות.. ובשביל זה זה צריך להיכנס בתוך הערך על משיח, כשכולם יחפשו בגוגל.... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' באב ה'תשע"ג 17:56, 12 ביולי 2013 (UTC)
::{{בעד}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' באב ה'תשע"ג • 21:24, 12 ביולי 2013 (UTC)
::: אני אכן הצעתי בזמנו את הענין, ואני {{בעד}} שזוננשיין או שנוזל יבקשו (היינו יתבעו) מהרה"ח ד. שטערן שיכתוב את הידוע לו על הענין בצורה מסודרת ואזי יהיה די והותר חומר לערך נפרד (או לפחות לפסקה מכובדת).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 22:03, 14 ביולי 2013 (UTC)
::::שלחתי מייל. נראה מה הוא יענה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ז' באב ה'תשע"ג • 23:04, 14 ביולי 2013 (UTC)
::::: כדי לבקש ממנו משהו אתה צריך לשלוח מייל?!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:43, 24 ביולי 2013 (UTC)
::::::אתה לא מכיר אותו?! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז באב ה'תשע"ג • 22:20, 24 ביולי 2013 (UTC)

== מקורות לנושא ==

כפי [[שיחת משתמש:יוסי ג#הברכות בראיית פני מלך המשיח|הצעתו של יוסי ג.]] השגתי את הטקסט המדובר, ואני מעתיק אותו כאן כדי שמי שיהיה לו כח/זמן/אפשרות יערוך את זה ויכניס לגוף הערך:

כתב בשו"ת מנחת שלמה{{הערה|סי' צ"א סעיף כ"ז.}} שבהתגלות מלך המשיח נברך ארבע ברכות: א) חכם הרזים, "שבודאי יהי' שם ששים רבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר". ב) שחלק מחכמתו ליראיו. ג) שחלק מכבודו ליראיו, "ואין לכוללם בברכה אחת". ד) שהחיינו.

אך בשו"ת לב חיים לר"ח פלאג'י{{הערה|ח"ב סי' מ"ב.}} הביא שמברכים על הגאולה רק ב' ברכות – שהחיינו ו"גאל ישראל".

ולכאו' אפ"ל שאינם חולקים, דהנה, בשו"ת לב חיים נשאל "מה ברכה אנו מברכים על הגאולה ורוב טובה", משא"כ במנחת שלמה הלשון "לקבל פני משיח".

ועפ"ז י"ל, שבשו"ת לב חיים מדבר על הברכות שמברכים על הגאולה עצמה (גם אם ברגע הגאולה המברך אינו רואה את מלך המשיח). משא"כ המנחת שלמה מציין ברכות הנוגעות למלך המשיח, וע"כ לא ציין את ברכת גאל ישראל שהיא על עצם הגאולה.

אמנם ברכת שהחיינו כתבו שניהם. וי"ל, שאה"נ, ובאמת יברכו פעמיים (באם זה לא יהי' בו זמנית) פעם אחת על הגאולה ופעם שני' כשרואה את מלך המשיח.

ועדיין יש לברר בטעם שיברכו חכם הרזים, והרי ברכה זו{{הערה|שו"ע או"ח ח"א סי' רכ"ד ס"ה.}} היא על ראיית ששים ריבוא מישראל, ולכאורה אינה קשורה למשיח עצמו, ובפשטות נראה דבאמת יברכו רק אם יהיו אז שישים ריבוא, ולא מצד ראיית מלך המשיח עצמו.

אמנם בטור{{הערה|או"ח ח"א סי' רכ"ד.}} כ', שאת ברכת חכם הרזים אומרים אף על חכם מופלג בחכמה, ועפ"ז שפיר שייך לברך על ראיית מה"מ עצמו ברכה זו.

ובנוגע למעשה (לפענ"ד):

'''ברכת שהחיינו''' – בדבר מלכות ש"פ תזו"מ כותב כ"ק אד"ש מה"מ וזלה"ק: "ועוד והוא העיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, כך שיכולים להודות ולברך על לידת והתגלות המשיח: "שהחיינו{{הערה|"להעיר, שברכת שהחיינו מברכים על שמחה הנרגשת בלב – דוקא על דבר שישנו בפועל עתה".}} וקיימנו והגיענו{{הערה|"וי"ל גם מלשון נגיעה, שיכולים (לא רק להראות, אלא גם) לגעת (אָנרירען – לקו"ת ר"פ שמיני)".}} לזמן הזה"". ובמילא פשוט שיברכו.

'''ברכת גאל ישראל''' – בשיחת כ"ק אד"ש מה"מ על אגה"ת פי"א{{הערה|נדפס בשיעורים בספה"ת ח"ג עמ' 1277.}} שברכת "גואל ישראל" לשון הווה אינה ברכה לבטלה, כי תהליך הגאולה מתחיל־מתמשך בכל יום. ועפ"ז נראה שכיון שכבר בירכו בתפילה על הגאולה (תהליך הגאולה), לא יברכו שוב – בברכה בפ"ע – על הגאולה.

'''ברכת שחלק מחכמתו''' – מסופר{{הערה|ראה יומן ד' שבט התש"י (נדפס בשיחות קודש תש"י הוצאת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח – תשנ"ח).}}, ששאלו את כ"ק אד"ש מה"מ אם לברכה כשרואים את פני הרבי הריי"ץ וענה שרבי הוא למעלה מזה.

'''ברכת שחלק מכבודו''' – לכאו' ע"ד הנ"ל בנוגע לחלק מחכמתו הוא בנוגע לזה. בפרט ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פנ"ו.}} שמשיח הוא מלך "בדוגמא דמלך מלכי המלכים מפני שבו יגלה ממהו"ע אא"ס ממש", וזה למעלה ממלך סתם.

'''ברכת חכם הרזים''' – ע"פ הטור נראה שיברכו, ובמיוחד ע"פ פס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' תשובה פ"ט ה"ב.}} שמשיח הוא חכם גדול יותר משלמה (ואין לומר שגם בזה לא שייך כי משיח הוא למעלה מזה, דלכאורה הכוונה בנאמר שרבי למעלה מזה הוא דוקא על "שחלק" משא"כ כאן){{הערה|ועיי' ג"כ בשיעורים בספה"ת (בהקדמת המלקט), שאדה"ז הי' בבחי' חכם הרזים.}}.

ויש לעיין לגבי ברכת "מחיה המתים" האם כשיראו יצטרכו לברך או לא כיון שנפטרים בתפילה{{הערה|וכן יתכן עוד ברכות על שינויים בעולם וכדומה.}}, ולכאו' יש להוכיח מהדין שמברכים מחי' המתים כשרואה חברו, והרי בכ"י אומרים ברכה זו ג"פ, ואעפ"כ מברך שוב כשרואה חבירו. וצ"ע{{הערה|על כל זה ועוד ראה בגליון הערות התמימים ואנ"ש מג דישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, בתחילתו.}}.

{{הערות שוליים}}

== עוד מקורות לנושא ==

נכתב בזה ממש לאחרונה בקובצי הערות הת' ואנ"ש ד770 בשני חלקים, בקובץ ד' (תנז) וישלח, ובקובץ ה' (תנח) מקץ ש.ז. (תשע"ד), עם ריבוי המקורות בזה וכו'. דומני שמי שירצה לערוך את זה כדאי שיעיין שם (למרות האריכות...) --[[משתמש:אדם|אדם]] - [[שיחת משתמש:אדם|שיחה]] 04:38, 10 בדצמבר 2013 (UTC)

== חסר בערך ==

הברכה הראשונה שנברך היא ללא ספק "שהכל נהיה בדברו"... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:13, 16 ביוני 2017 (UTC)

== חכם הרזים ==
חשוב להוסיף שאפשר לברך את הברכה כשרואים מישהו שהוא חכם כמו 60,000 אנשים, או יותר. --הדורש טוב לכל עמו - [[משתמש:שמילו א.|שמילו א.]] - [[שיחת משתמש:שמילו א.|שיחה]], 08:32, 30 ביולי 2017 (UTC).

יום טוב שני של גלויות

2017-07-27T14:46:02Z

שמילו א.:

'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ישראל]], לכל אחד מה[[חג|ימים הטובים]].

==הסבר הלכתי==
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואה על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.

לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]‏‏) הועברה על ידי שלוחי בית הדין.

במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם.

ב[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים. וב[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ואף תושבי [[ירושלים]] לפעמים היו עושים שני ימי קודש (כיום בכל מקום חוגגים שני ימים).

==בזמן הגלות==
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את יום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות המנהג.

===הסבר החסידות===
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[חורבן בית ראשון]]:

בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על-ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.

אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.

==בגאולה==
ב[[גאולה]] תהייה לכל ה[[יהודים]] [[נשמות]] גבוהות ואז ישובו לחגוג בכל העולם יום אחד בכל חג{{מקור}}.

==הלכות היום==
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". וכן כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|ב[[אגרות קודש]] חלק ד' עמ' רמד, חלק ז' עמוד קסח, ח"י עמוד שפו}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו}}.

למעשה, ישנם רבני חב"ד רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2095 הרב הענדל פסק לבחורים מחו"ל: לחגוג יום טוב שני]}} הלומדים ממקומות שונים שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.

בני ארץ ישראל שמגעים בחגים ל[[רבי]] המתגורר בחו"ל, חוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{מקור}}{{הערה|ב[[המלך במסיבו]] כתוב שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, הרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.}}.

==ראו גם==
*[[יום טוב]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

שיחה:אכילה לפני התפילה

2017-07-27T11:16:41Z

שמילו א.:

==אכילת מזונות==

ישנו מקור לאכילת דווקא 'מזונות'?--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:44, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:תוצאות חיפוש באגרות המכילות את המילה מזונות: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1151&search=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA א'קנא], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1356&search=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA א'שנו], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/6/1660&search=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA א'תרס], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3284&search=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA ג'רפד], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4768&search=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA ד'תשסח], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5097&search=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA ה'צז]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:33, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::אני יודע שמנהג חב"ד לאכול דווקא מזונות כחלק מה[[הכנה לתפילה]], כמו [[מקווה]] ו[[חסידות]]. --הדורש טוב לכל עמו - [[משתמש:שמילו א.|שמילו א.]] - [[שיחת משתמש:שמילו א.|שיחה]], 11:16, 27 ביולי 2017 (UTC).

שיחת משתמש:משיח עכשיו!

2017-07-27T10:48:28Z

שמילו א.:

מזל"ט לרגל הצטרפותך לחב"ד פדיה! אך לא ממש רואים אותך עובד.. אני מקווה שזה מסיבות טובות.
אם אתה צריך עזרה תגיד לי.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 16:40, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

חודש תמוז

2017-07-27T10:47:29Z

שמילו א.: /* נפטרו */

{{חודש תמוז}}
'''חודש תמוז''' הינו החודש העשירי בחודשי השנה.

==ענינו==
בחודש תמוז רואים בגלוי את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.

הביאור בזה: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בו חג כי אם צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].

הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם [[תורת החסידות]] מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).

התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) מבתטאת במיוחד ביום [[ג' בתמוז]]. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.

וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו ש[[תשעה באב]] וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[ג' בתמוז]] [[תרי"א]] - פרצה [[שריפה]] גדולה ב[[עיירה]] ליובאוויטש, וכילתה את ביתו ואת כתבי החסידות של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
*[[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו בסיוון]] [[תרפ"ז]]) בכלא 'שפולערקע', בתנאי שיסע לעיר מקלט 'קסטרמה'.
*[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בעיניים [[גשמיות]] ייתכן שיתפרש הדבר כ[[הסתלקות]], אך על פי [[תורה]] ועל פי שיחותיו של הרבי אין זה כך.
*[[ח' בתמוז]] [[תרנ"א]] - מרת [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], באה בקישרי שידוכים עם הרב [[משה הורנשטיין]].
*[[ח' בתמוז]] [[תרנ"ח]] - פרצה [[שריפה]] ב[[ליובאוויטש]], שישים ושלושה בתים נשרפו, ביניהם בתים של [[אדמו"רי חב"ד]].
*[[י"א בתמוז]] [[תרנ"א]] - אדמו"ר הריי"צ החל להניח תפילין, בהיותו בן 11 שנים.
*[[י"ב בתמוז]] [[תרנ"ג]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לגיל 13 שנים וחגיגת ה[[בר מצווה]] התקיימה [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].
*[[י"ב בתמוז]] [[תרנ"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הכניס את בנו, אדמו"ר הריי"צ, לעסקנות ציבורית ומינה אותו למזכירו.
*[[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ התבשר על ידי פקיד ממשלתי, שהגיע פקודה לשחרורו המלא.
*[[י"ג בתמוז]] [[תרפ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ יצא מבית האסורים (ממאסרו מיום [[ט"ו בסיוון]] [[תרפ"ז]]).
*[[ט"ו בתמוז]] [[תרפ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביתו ב[[לנינגרד]] לאחר ששוחרר מגלותו בקסטרמה.
*[[ט"ו בתמוז]] [[תשמ"ו]] - הושלמה בנייתו של בניין [[770 כפר חב"ד|770]] ב[[כפר חב"ד]], שנבנה על פי הוראת [[הרבי]].
*[[י"ט בתמוז]] [[תר"מ]] - אדמו"ר הריי"צ הוכנס ב[[ברית]]ו של [[אברהם אבינו]].
*[[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]] - אדמו"ר הריי"צ חזר ל[[ריגה]] מביקוריו ב[[ארצות הברית]] (ביום [[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]]) ו[[ארץ ישראל]] (ביום [[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]]).
*[[כ"ו בתמוז]] [[תקי"ט]] - [[הבעל שם טוב]] ניצח את ה[[פרנקיסטים]] בעיר [[לבוב]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[י"ט בתמוז]] [[תרי"ח]] - [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד.
*[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], ה[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]], נולד.

===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
*[[ד' בתמוז]] [[תקע"ט]] - מרת [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|אסתר מרים]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטרה{{הערת שוליים|על פי מצבה שמצאו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תש"נ]].}}.
*[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]] - הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*[[כ"ז בתמוז]] [[תרנ"ג]] - הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב סלונים]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] (מבתו [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]]), נפטר.

===נפטרו===
*[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]] -הרה"ח מנחם מענדל פוטרפאס, נפטר באנגליה אצל בנו, בדרכו לחצרות קודשינו, ולאחר מחלה ממושכת.
[[י"ב בתמוז]] [[תשע"ה]] - הרה"ח [[יקותיאל מנחם ראפ]], נפטר שעה קלה לאחר שנדרס על ידי אפרו-אמריקאי, ומנוחתו כבוד [[בית העלמין מונטיפיורי|בית העלמין מונטיפיורי]].

[[ט"ו תמוז]] [[ה'תשע"ז]] - הרה"ח [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=87 [[חודש תמוז]] [[ראש השנה]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 ימי בין המצרים [[ראש השנה]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}

{{הערות שוליים}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]]

חודש תמוז

2017-07-27T10:46:27Z

שמילו א.: /* נפטרו */

{{חודש תמוז}}
'''חודש תמוז''' הינו החודש העשירי בחודשי השנה.

==ענינו==
בחודש תמוז רואים בגלוי את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.

הביאור בזה: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בו חג כי אם צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].

הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם [[תורת החסידות]] מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).

התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) מבתטאת במיוחד ביום [[ג' בתמוז]]. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.

וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו ש[[תשעה באב]] וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[ג' בתמוז]] [[תרי"א]] - פרצה [[שריפה]] גדולה ב[[עיירה]] ליובאוויטש, וכילתה את ביתו ואת כתבי החסידות של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
*[[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו בסיוון]] [[תרפ"ז]]) בכלא 'שפולערקע', בתנאי שיסע לעיר מקלט 'קסטרמה'.
*[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בעיניים [[גשמיות]] ייתכן שיתפרש הדבר כ[[הסתלקות]], אך על פי [[תורה]] ועל פי שיחותיו של הרבי אין זה כך.
*[[ח' בתמוז]] [[תרנ"א]] - מרת [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], באה בקישרי שידוכים עם הרב [[משה הורנשטיין]].
*[[ח' בתמוז]] [[תרנ"ח]] - פרצה [[שריפה]] ב[[ליובאוויטש]], שישים ושלושה בתים נשרפו, ביניהם בתים של [[אדמו"רי חב"ד]].
*[[י"א בתמוז]] [[תרנ"א]] - אדמו"ר הריי"צ החל להניח תפילין, בהיותו בן 11 שנים.
*[[י"ב בתמוז]] [[תרנ"ג]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לגיל 13 שנים וחגיגת ה[[בר מצווה]] התקיימה [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].
*[[י"ב בתמוז]] [[תרנ"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הכניס את בנו, אדמו"ר הריי"צ, לעסקנות ציבורית ומינה אותו למזכירו.
*[[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ התבשר על ידי פקיד ממשלתי, שהגיע פקודה לשחרורו המלא.
*[[י"ג בתמוז]] [[תרפ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ יצא מבית האסורים (ממאסרו מיום [[ט"ו בסיוון]] [[תרפ"ז]]).
*[[ט"ו בתמוז]] [[תרפ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביתו ב[[לנינגרד]] לאחר ששוחרר מגלותו בקסטרמה.
*[[ט"ו בתמוז]] [[תשמ"ו]] - הושלמה בנייתו של בניין [[770 כפר חב"ד|770]] ב[[כפר חב"ד]], שנבנה על פי הוראת [[הרבי]].
*[[י"ט בתמוז]] [[תר"מ]] - אדמו"ר הריי"צ הוכנס ב[[ברית]]ו של [[אברהם אבינו]].
*[[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]] - אדמו"ר הריי"צ חזר ל[[ריגה]] מביקוריו ב[[ארצות הברית]] (ביום [[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]]) ו[[ארץ ישראל]] (ביום [[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]]).
*[[כ"ו בתמוז]] [[תקי"ט]] - [[הבעל שם טוב]] ניצח את ה[[פרנקיסטים]] בעיר [[לבוב]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[י"ט בתמוז]] [[תרי"ח]] - [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד.
*[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], ה[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]], נולד.

===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
*[[ד' בתמוז]] [[תקע"ט]] - מרת [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|אסתר מרים]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטרה{{הערת שוליים|על פי מצבה שמצאו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תש"נ]].}}.
*[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]] - הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*[[כ"ז בתמוז]] [[תרנ"ג]] - הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב סלונים]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] (מבתו [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]]), נפטר.

===נפטרו===
*[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]] -הרה"ח מנחם מענדל פוטרפאס, נפטר באנגליה אצל בנו, בדרכו לחצרות קודשינו, ולאחר מחלה ממושכת.
[[י"ב בתמוז]] [[תשע"ה]] - הרה"ח [[יקותיאל מנחם ראפ]], נפטר שעה קלה לאחר שנדרס על ידי אפרו-אמריקאי, ומנוחתו כבוד [[בית העלמין מונטיפיורי|בית העלמין מונטיפיורי]].
[[ט"ו תמוז]] [[ה'תשע"ז]] - הרה"ח [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=87 [[חודש תמוז]] [[ראש השנה]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 ימי בין המצרים [[ראש השנה]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}

{{הערות שוליים}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]]

משתמש:שמילו א.

2017-07-27T09:36:32Z

שמילו א.: יצירת דף עם התוכן ""יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"."

"[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]".