https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T03:23:47Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467342חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:27:24Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי קזחסטן, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת וניקיון ציונו הק' עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. <br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו, [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגש הרב נימוטין לרבי לקבל את המשקה (יחד עם ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]]).<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467341חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:15:54Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי קזחסטן, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת וניקיון ציונו הק' עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. <br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו, [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגש הרב נימוטין לרבי לקבל את המשקה (יחד עם ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]]).<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467340חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:14:56Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי קזחסטן, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת וניקיון ציונו הק' עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. <br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו, [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגש הרב נימוטין לרבי לקבל את המשקה, יחד עם ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467339חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:14:08Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי קזחסטן, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת וניקיון ציונו הק' עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו, [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגש הרב נימוטין לרבי לקבל את המשקה, יחד עם ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467338חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:13:09Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי קזחסטן, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת וניקיון ציונו הק' עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו, [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' [[יוסף נימוטין]], ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467337חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:12:24Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי קזחסטן, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת וניקיון ציונו הק' עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' [[יוסף נימוטין]], ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467336חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:08:03Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת ונקיון הציון עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' [[יוסף נימוטין]], ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=467335חיים יוסף דוד נימוטין2021-03-28T19:02:48Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים יוסף דוד נימוטין''' (?-[[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת ונקיון הציון עד יציאתו מרוסיה בשנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמואל נימוטין]] שליח רבותינו נשיאינו ל[[פטרבורג]], ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] ועסק בהצלת נפשות.<br />
<br />
הקים בביתו [[מקוה טהרה]], וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br />
<br />
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות ב[[סיביר]].<br />
<br />
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי{{הערה|1=[http://abc770.org/book/export/html/4117 סיפור גלגולו של השופר].}}.<br />
<br />
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון| אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}.<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' [[יוסף נימוטין]], ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
<br />
נפטר ביום ו', עש"ק [[ט"ו אלול]] [[תנש"א]]. זכה ש[[הרבי]] ילווה את ארונו והשתתף במסע הלוויה כברת דרך. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק נימוטין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552715/jewish/-.htm ברכה מיוחדת]''' לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נימוטין, חיים יוסף דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=465818קלמן ויינפלד2021-03-17T11:44:18Z<p>שמונה נימין: /* פעילות ציבורית */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ז]] להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ואמו מרת פערל פנינה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד במוסדות המסורה ולאחר מכן [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים. היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במחיצת [[הרבי]] בשנים [[תשמ"ז]]-[[תשמ"ח]] ובמחציתה של שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר במשך כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שם פעל כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות תחת ארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]].<br />
<br />
הרב ויינפלד קיבל [[סמיכה]] מ[[רבני חב"ד]] ומרבני [[העדה החרדית]] בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל מ[[מונסי]], ניו יורק.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב ווינפלד הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, קנדה.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידר חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת מוסיא, אשת הרב יעקב בק, המשמש כראש צוות במשרד כינוס השלוחים העולמי האחראי על אירוח השלוחים והשלוחות ותלמידי התמימים ההורים ב-[[770]], [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת אסתר, אשת הרב שניאור עטיה - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=465817קלמן ויינפלד2021-03-17T11:43:50Z<p>שמונה נימין: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ז]] להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ואמו מרת פערל פנינה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד במוסדות המסורה ולאחר מכן [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים. היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במחיצת [[הרבי]] בשנים [[תשמ"ז]]-[[תשמ"ח]] ובמחציתה של שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר במשך כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שם פעל כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות תחת ארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]].<br />
<br />
הרב ויינפלד קיבל [[סמיכה]] מ[[רבני חב"ד]] ומרבני [[העדה החרדית]] בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל מ[[מונסי]], ניו יורק.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב קלמן הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, קנדה.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידר חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת מוסיא, אשת הרב יעקב בק, המשמש כראש צוות במשרד כינוס השלוחים העולמי האחראי על אירוח השלוחים והשלוחות ותלמידי התמימים ההורים ב-[[770]], [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת אסתר, אשת הרב שניאור עטיה - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=465816קלמן ויינפלד2021-03-17T11:43:27Z<p>שמונה נימין: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ז]] להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ואמו מרת פערל פנינה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד במוסדות המסורה ולאחר מכן [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים. היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במחיצת [[הרבי]] בשנים [[תשמ"ז]]-[[תשמ"ח]] ובמחציתה של שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר במשך כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שם פעל כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות תחת ארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]].<br />
<br />
הרב ויינפלד קיבל [[סמיכה]] מ[[רבני חב"ד]] ומרבני [[העדה החרדית]] בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל מ[[מונסי]], ניו יורק.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב קלמן הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, [[קנדה]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידר חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת מוסיא, אשת הרב יענקי בק, המשמש כראש צוות במשרד כינוס השלוחים העולמי האחראי על אירוח השלוחים והשלוחות ותלמידי התמימים ההורים ב-[[770]], [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת אסתר, אשת הרב שניאור עטיה - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=465815קלמן ויינפלד2021-03-17T11:41:53Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ז]] להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ואמו מרת פערל פנינה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד במוסדות המסורה ולאחר מכן [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים. היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במחיצת [[הרבי]] בשנים [[תשמ"ז]]-[[תשמ"ח]] ובמחציתה של שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר במשך כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שם פעל כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות תחת ארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]].<br />
<br />
הרב ויינפלד קיבל [[סמיכה]] מ[[רבני חב"ד]] ומרבני [[העדה החרדית]] בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל מ[[מונסי]], ניו יורק.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב קלמן הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, [[קנדה]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידא חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת מוסיא, אשת הרב יענקי בק, המשמש כראש צוות במשרד כינוס השלוחים העולמי האחראי על אירוח השלוחים והשלוחות ותלמידי התמימים ההורים ב-[[770]], [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת אסתר, אשת הרב שניאור עטיה - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=465814קלמן ויינפלד2021-03-17T11:41:09Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ז]] להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ואמו מרת פערל פנינה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד במוסדות המסורה ולאחר מכן [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים. היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במחיצת [[הרבי]] בשנים [[תשמ"ז]]-[[תשמ"ח]] ובמחציתה של שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שם פעל כראש מחלקת הקיטרינג והמסעדות תחת ארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]].<br />
<br />
הרב ויינפלד קיבל [[סמיכה]] מ[[רבני חב"ד]] ומרבני [[העדה החרדית]] בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל מ[[מונסי]], ניו יורק.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב קלמן הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, [[קנדה]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידא חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת מוסיא, אשת הרב יענקי בק, המשמש כראש צוות במשרד כינוס השלוחים העולמי האחראי על אירוח השלוחים והשלוחות ותלמידי התמימים ההורים ב-[[770]], [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת אסתר, אשת הרב שניאור עטיה - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=465813קלמן ויינפלד2021-03-17T11:40:55Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ז]] להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ואמו מרת פערל פנינה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד במוסדות המסורה ולאחר מכן [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים. היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במחיצת [[הרבי]] בשנים [[תשמ"ז]] - [[תשמ"ח]] ובמחציתה של שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שם פעל כראש מחלקת הקיטרינג והמסעדות תחת ארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]].<br />
<br />
הרב ויינפלד קיבל [[סמיכה]] מ[[רבני חב"ד]] ומרבני [[העדה החרדית]] בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל מ[[מונסי]], ניו יורק.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב קלמן הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, [[קנדה]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידא חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת מוסיא, אשת הרב יענקי בק, המשמש כראש צוות במשרד כינוס השלוחים העולמי האחראי על אירוח השלוחים והשלוחות ותלמידי התמימים ההורים ב-[[770]], [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת אסתר, אשת הרב שניאור עטיה - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=450582שיחת משתמש:שמונה נימין2021-02-01T08:19:03Z<p>שמונה נימין: /* תאריך לועזי */</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}}¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 09:54 - היום, [[ז' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
<br />
== דף משתמש ==<br />
<br />
{{דף משתמש|}}--נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|<span style="color:#40D0E0;">'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח'''</span>]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|<span style="color:#9090EE;">'''שיחה'''</span>]] • ז' בטבת ה'תשפ"א • 11:06, 22 בדצמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==תאריך לועזי==<br />
אין טעם למחוק את התאריכים הלועזיים מהערכים (הם נועדו לאלו שלא יודעים תאריכים עבריים, האתר הוא לא רק לחבדניקים!)-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|<span style="color:#40D0E0;">מר"ש ~ יחי המלך המשיח</span>]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|<span style="color:#9090EE;">שיחה</span>]]''' • 07:43, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א ''<font size="1">(29 בינו' למניינם)</font>'' •<br />
:אתה ממשיך להוריד את התאריכים הלועזיים!! חב"דפדיה היא גם לאלו שאינם דתיים לעת עתה!! -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|<span style="color:#40D0E0;">מר"ש ~ יחי המלך המשיח</span>]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|<span style="color:#9090EE;">שיחה</span>]]''' • 19:03, י"ח בשבט, ה'תשפ"א ''<font size="1">(31 בינו' למניינם)</font>'' •<br />
<br />
אם אתה כזה חזק בדעתך, אז אנא: בכל מקום שישנו תאריך עברי, תוסיף לצידו גם לועזי.<br />
בהצלחה!...</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=450463יחזקאל רייכמן2021-01-31T18:57:51Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחזקאל הכהן רייכמן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הכהן רייכמן]]<br />
הרב '''יחזקאל הכהן רייכמן''' ([[תרצ"ו]]-[[י"ח שבט]] [[תשפ"א]]) היה מוותיקי אנ"ש חסידי חב"ד ב[[תל אביב]]. כיהן במשך שנים כ[[גבאי]] ב[[נחלת בנימין|בית הכנסת "נחלת בנימין"]] בתל אביב. [[שו"ב]] במקצועו, כיהן כיו"ר "אגודת השוחטים" ולאחר מכן כחבר הנהלה. במסגרת עבודתו נסע לקהילות נידחות ברחבי העולם וחיזק וביסס את ה[[שחיטה]] הכשרה במקומות אלו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב רייכמן נולד ב[[כ' חשוון]] [[תרצ"ו]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] ולאימו מרת שרה נחמה ב[[ירושלים]]. נכדו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]].<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות חב"ד בירושלים וב[[ישיבת תורת אמת]] ונחשב לשקדן ומתמיד בלימודו. עוד בהיותו בחור למד את אומנות הזביחה.<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[אליהו דז'יאלובסקי]] מ[[תל אביב]]. הזוג קבעו את מגוריהם במרכז [[תל אביב]] שם הצטרפו לקהילת חב"ד בעיר.<br />
<br />
הרב רייכמן שימש כמשך שנים כ[[גבאי]] בבית כנסת המיתולוגי "[[נחלת בנימין]]" ב[[תל אביב]], וזכה לארגן את ה[[התוועדויות]] והכינוסים השונים במקום שהיו מאבני היסוד של ייסוד קהילת חב"ד בארץ הקודש כולה.<br />
<br />
שימש כ[[מוהל]], וערך בריתות מילה רבות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
ביום [[ח"י שבט]] [[תשפ"א]] בהיותו בגיל 85 נפטר. הלוויתו יצאה מביתו שבתל אביב לבית העלמין סגולה בפתח תקווה שם נטמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב יעקב הכהן רייכמן - [[קראון הייטס]].<br />
*בנו, הרב אליעזר צבי הכהן רייכמן - [[רמת אביב]].<br />
*ביתו, מרת חסיה לאה אשת הרב משה שניאור - [[כפר חב"ד]].<br />
*ביתו, מרת זהבה ציפורה אשת הרב [[ישראל יהונתן בנימין אקסלרוד]] - משלוחי הרבי ל[[בית ליובאוויטש פריז]] - [[פתח תקווה]].<br />
*בנו, הת' אליהו הכהן רייכמן - [[תל אביב]].<br />
*ביתו, מרת יהודית אשת הרב [[מרדכי מנדלסון]] - שליח הרבי לקרלסרוהה, [[גרמניה]].<br />
*בנו, הרב משה יהודה הכהן רייכמן - [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות] {{שטורעם}}<br />
*[https://col.org.il/news/129043 מנכבדי קהילת אנ"ש בתל אביב: נפטר הרב יחזקאל הכהן רייכמן] {{col}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: רייכמן, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רייכמן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=450365שלום דובער לוין2021-01-31T13:49:33Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= הרב שלום דובער לוין<br />
|תמונה=[[קובץ:שלום דבער לוין.jpg|250px]]<br />
|כינוי=<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה= [[תש"ח]]<br />
|מקום לידה= <br />
|מקום פעילות=<br />
|תפקידים נוספים= ספרן ב[[ספריית אגו"ח]]<br />
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
הרב '''שלום דובער לוין''' (מכונה '''בערל לוין''') (נולד ב[[תש"ח]] (1948)) הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק וילהלם ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין במהלך עבודת איסוף החומר לצורך העדויות ב[[משפט הספרים]] לצד הספרן הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]]]<br />
<br />
הרב לוין הוא בנו של ר' [[ישראל יהודה לוין]]. נולד ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב"ד]] ולאחרי ה[[בר מצווה]] הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. בצעירותו התייתם מאימו.<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
בד בבד, החל בחורף [[תשל"ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].<br />
<br />
בקיץ [[תש"מ]] נתבקש להיות ספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] - אוסף [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח}}.<br />
<br />
בחורף [[תש"מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.<br />
למחרת פורים [[תשמ"ז]] קיבל הוראה מהרבי שהועברה על ידי המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת [[אגרות קודש]] של [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון כשעד ג' תמוז יצאו לאור 22 כרכים.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו"ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ"ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ"ב [[שבט]] [[תשמ"ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש"א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ"ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
*'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[ח"י אלול]] [[תשס"ג]].<br />
*'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם [[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש"א]]-[[תשט"ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], [[תשרי]] [[תשס"ז]].<br />
*'''ארגון חב"ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ"ט]]. יצא לאור בשנת [[תש"ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].<br />
*'''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. <br />
*'''זכרונותיי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תש"ט]] - [[תשכ"ד]]. יצא לאור ב[[תשנ"ו]].<br />
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].<br />
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.<br />
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].<br />
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].<br />
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.<br />
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.<br />
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על מצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי להסברת [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].<br />
*'''מבית הגנזים''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע"א.<br />
*'''מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ח]].<br />
*'''[[פרקים בתולדות חב"ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב"ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס"ה]].<br />
*'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס"ד]].<br />
*'''[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס"ז]].<br />
*'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס"ז]].<br />
*'''[[שארית יהודה]]''', שו"ת בשו"ע מהמהרי"ל מיאנוביץ - אחי אדמו"ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס"ט]].<br />
*'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו"ר הריי"צ, [[תשס"ב]].<br />
*'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס"א]].<br />
*'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ"ח]].<br />
*'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]], [[תשנ"ב]].<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', תשמ"ח.<br />
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].<br />
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[תש"ע]]<br />
*'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[תשע"א]]<br />
*'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו"ע אדמו"ר הזקן, [[תשס"ז]].<br />
*'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו"ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק"נ]]-[[תקנ"ח]], [[תשע"ד]].<br />
* ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו.<br />
* ערך את ה'''[[שולחן ערוך]]''' דרבינו הזקן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחותו מרת [[שטרנה שרה קעלער]] אלמנת הרב [[יהודה לייב קעלער]].<br />
<br />
;בניו:<br />
*הרב שניאור זלמן לוין, קראון הייטס<br />
*הרב מאיר לוין, קראון הייטס <br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69069&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
<br />
===ספריו===<br />
*[https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/ חלק מספריו בקובץ PDF] באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש"ז גורארי']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו"ח']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/sample2.pdf חלקים מהספר 'מבית הגנזים']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']{{PDF}}<br />
[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב']{{PDF}}<br />
<br />
===וידאו===<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב"ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9CCOL_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A6%D7%94_%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760282 יציאה מפריז]''' - הרב לוין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, שלום בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=450362שלום דובער לוין2021-01-31T13:48:56Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= הרב שלום דובער לוין<br />
|תמונה=[[קובץ:שלום דבער לוין.jpg|250px]]<br />
|כינוי=<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה= [[תש"ח]]<br />
|מקום לידה= <br />
|מקום פעילות=<br />
|תפקידים נוספים= ספרן ב[[ספריית אגו"ח]]<br />
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
הרב '''שלום דובער לוין''' (מכונה '''בערל לוין''') (נולד ב[[תש"ח]] (1948)) הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק וילהלם ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין במהלך עבודת איסוף החומר לצורך העדויות ב[[משפט הספרים]] לצד הספרן הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]]]<br />
<br />
הרב לוין הוא בנו של ר' [[ישראל יהודה לוין]]. נולד ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב"ד]] ולאחרי ה[[בר מצווה]] הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. בצעירותו התייתם מאימו.<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
בד בבד, החל בחורף [[תשל"ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].<br />
<br />
בקיץ [[תש"מ]] נתבקש להיות ספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] - אוסף [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח}}.<br />
<br />
בחורף [[תש"מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.<br />
למחרת פורים [[תשמ"ז]] קיבל הוראה מהרבי שהועברה על ידי המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת אגרות קודש של כ"ק אדמו'ר נשיא דורנו כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון כשעד ג' תמוז יצאו לאור 22 כרכים.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו"ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ"ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ"ב [[שבט]] [[תשמ"ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש"א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ"ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
*'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[ח"י אלול]] [[תשס"ג]].<br />
*'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם [[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש"א]]-[[תשט"ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], [[תשרי]] [[תשס"ז]].<br />
*'''ארגון חב"ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ"ט]]. יצא לאור בשנת [[תש"ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].<br />
*'''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. <br />
*'''זכרונותיי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תש"ט]] - [[תשכ"ד]]. יצא לאור ב[[תשנ"ו]].<br />
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].<br />
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.<br />
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].<br />
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].<br />
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.<br />
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.<br />
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על מצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי להסברת [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].<br />
*'''מבית הגנזים''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע"א.<br />
*'''מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ח]].<br />
*'''[[פרקים בתולדות חב"ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב"ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס"ה]].<br />
*'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס"ד]].<br />
*'''[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס"ז]].<br />
*'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס"ז]].<br />
*'''[[שארית יהודה]]''', שו"ת בשו"ע מהמהרי"ל מיאנוביץ - אחי אדמו"ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס"ט]].<br />
*'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו"ר הריי"צ, [[תשס"ב]].<br />
*'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס"א]].<br />
*'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ"ח]].<br />
*'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]], [[תשנ"ב]].<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', תשמ"ח.<br />
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].<br />
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[תש"ע]]<br />
*'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[תשע"א]]<br />
*'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו"ע אדמו"ר הזקן, [[תשס"ז]].<br />
*'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו"ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק"נ]]-[[תקנ"ח]], [[תשע"ד]].<br />
* ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו.<br />
* ערך את ה'''[[שולחן ערוך]]''' דרבינו הזקן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחותו מרת [[שטרנה שרה קעלער]] אלמנת הרב [[יהודה לייב קעלער]].<br />
<br />
;בניו:<br />
*הרב שניאור זלמן לוין, קראון הייטס<br />
*הרב מאיר לוין, קראון הייטס <br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69069&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
<br />
===ספריו===<br />
*[https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/ חלק מספריו בקובץ PDF] באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש"ז גורארי']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו"ח']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/sample2.pdf חלקים מהספר 'מבית הגנזים']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה']{{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']{{PDF}}<br />
[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב']{{PDF}}<br />
<br />
===וידאו===<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב"ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9CCOL_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A6%D7%94_%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760282 יציאה מפריז]''' - הרב לוין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, שלום בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=450326יחזקאל רייכמן2021-01-31T11:38:13Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחזקאל הכהן רייכמן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הכהן רייכמן]]<br />
הרב '''יחזקאל הכהן רייכמן''' ([[תרצ"ו]]-[[תשפ"א]]) היה מוותיקי אנ"ש חסידי חב"ד ב[[תל אביב]]. כיהן במשך שנים כ[[גבאי]] ב[[נחלת בנימין|בית הכנסת "נחלת בנימין"]] בתל אביב. [[שו"ב]] במקצועו, כיהן כיו"ר "אגודת השוחטים" ולאחר מכן כחבר הנהלה. במסגרת עבודתו נסע לקהילות נידחות ברחבי העולם וחיזק וביסס את ה[[שחיטה]] הכשרה במקומות אלו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב רייכמן נולד ב[[כ' חשוון]] [[תרצ"ו]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] ולאימו מרת שרה נחמה ב[[ירושלים]]. נכדו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]].<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות חב"ד בירושלים וב[[ישיבת תורת אמת]] ונחשב לשקדן ומתמיד בלימודו. עוד בהיותו בחור למד את אומנות הזביחה.<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[אליהו דז'יאלובסקי]] מ[[תל אביב]]. הזוג קבעו את מגוריהם במרכז [[תל אביב]] שם הצטרפו לקהילת חב"ד בעיר.<br />
<br />
הרב רייכמן שימש כמשך שנים כ[[גבאי]] בבית כנסת המיתולוגי "[[נחלת בנימין]]" ב[[תל אביב]], וזכה לארגן את ה[[התוועדויות]] והכינוסים השונים במקום שהיו מאבני היסוד של ייסוד קהילת חב"ד בארץ הקודש כולה.<br />
<br />
שימש כ[[מוהל]], וערך בריתות מילה רבות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב יעקב הכהן רייכמן - [[קראון הייטס]].<br />
*בנו, הרב אליעזר צבי הכהן רייכמן - [[רמת אביב]].<br />
*ביתו, מרת חסיה לאה אשת הרב משה שניאור - [[כפר חב"ד]].<br />
*ביתו, מרת זהבה ציפורה אשת הרב [[ישראל יהונתן בנימין אקסלרוד]] - משלוחי הרבי ל[[בית ליובאוויטש פריז]] - [[פתח תקווה]].<br />
*בנו, הת' אליהו הכהן רייכמן - [[תל אביב]].<br />
*ביתו, מרת יהודית אשת הרב [[מרדכי מנדלסון]] - שליח הרבי לקרלסרוהה, [[גרמניה]].<br />
*בנו, הרב משה יהודה הכהן רייכמן - [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: רייכמן, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רייכמן]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=450325הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל2021-01-31T11:27:52Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>פעמים רבות '''ביקשו מ[[הרבי]] שיעלה ל[[ארץ ישראל]]''' אם לביקור ואם באופן קבוע. הבקשות באו הן מצד אנ"ש [[חסידי חב"ד]] והן מצד אישים שונים ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
המענות של הרבי לפונים, היו מגוונים ומרתקים והתחלקו לפי זהות הפונים ותוכן בקשתם.<br />
<br />
==רקע{{הערה|חלקים מפיסקה זו ומפיסקאות נוספות מבוססים על מחקרו של ד"ר [[יחיאל הררי]] בספרו [[סודו של הרבי]]}}==<br />
===גישתו הכללית של הרבי===<br />
בעקבות מעורבותו הגדולה בנעשה בארץ ישראל, אישים רבים שביקרו את הרבי לא התאפקו מלשאול אותו מדוע איננו עולה לארץ. הרבי היה מודע לשאלה וענה עליה לשואלים. <br />
<br />
בתשובותיו לומדים שהרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.<br />
<br />
לשואלים ענה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי נמוך יחסית.<br />
<br />
הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק בארצות הברית, ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי. נקודה נוספת ציין שבארץ קורים דברים שנוכחותו בארץ תחייבו למחות כנגדן ובזה אינו רוצה להתעסק.<br />
<br />
לאחרים ענה, שאם יבוא לארץ לא יוכל עוד, על פי ה[[הלכה]], לצאת מהארץ. במקרה זה ינטוש למעלה משלושה מיליון יהודים החיים בארצות הברית, וכשיעזוב אותם הסיכוי שישמעו לו מארץ ישראל יהיה נמוך יותר.<br />
<br />
את התשובות לשאלת אי-עלייתו של הרבי לארץ הוא נתן בשיחות אישיות או במכתבים, וכמעט לא התייחס לכך בפומבי. פעם אחת, כשקרא לחסידיו לעלות מברוקלין לישראל ("אשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחוץ לארץ, מברוקלין, להתיישב בכפר חב"ד וסביבותיה"), במהלך התוועדות פומבית בשנת [[תשי"ט]] (1959), התייחס לשאלה מדוע הוא-עצמו אינו עולה לארץ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/10/133.htm שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט]}}: "ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה".<br />
<br />
אחד הנימוקים הפנימיים יותר שבגינם לא עלה הרבי לארץ היה הצורך הנפשי שלו להיות קרוב ל'ציון' חותנו ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ולמקום שבו בחר לפעול.<br />
<br />
החסידים בארץ ישראל, מצדם, ציפו והשתוקקו לעלייתו או אפילו לביקור של הרבי בארץ. ואף נעשו כמה יוזמות במשך השנים של בקשה והזמנה לרבי שיבקרם בארץ ישראל.<br />
<br />
===עליית מנהיגים רוחניים===<br />
כשם שהרבי סבר כי תפקידו ופעילותו למען היהדות העולמית אינם מתירים לו לעזוב את ארצות הברית ולעלות לישראל, כך תבע מרבנים וממנהיגי קהילות בחוץ-לארץ להעמיד את טובת צאן מרעיתם מעל שאיפתם האישית לעלות לארץ הקודש. דעתו הייתה נחרצת כי רב ומנהיג קהילה אינו רשאי לנטוש את עדתו ולעלות לארץ ישראל, כל עוד אין במקום מי שיכול למלא את מקומו ולהיכנס לנעליו. הוא חשש מהגברת ההתבוללות ומהיחלשות האמונה היהודית בקרב יהדות הגולה אם המשפיעים הרוחניים יעזבו אותה.<br />
<br />
כאשר הרב רפאל-ברוך טולידנו, מגדולי רבני מרוקו, העתיק את מקום מגוריו לאנגליה, ולאחר מכן, בשנת תשכ"ג, 1963, עלה לארץ ישראל, הביע הרבי מידה של חשש בכותבו: "וכפי המצב בעירו [מקנס] ובמדינתו [מרוקו]… השפעת כבוד הדרת גאונו שם נחוצה ביותר וביותר". במקביל קרא לרב טולידנו "להשפיע גם על שאר הרבנים הספרדים במרוקו לעמוד על המשמר לראות בשלום אחיהם ולרעות צאן מרעיתם… הצריכים משמרת ומשמרת למשמרת הקדש".<br />
אחד מרבני דרום אפריקה, הרב נחמן-מאיר ברנהרד, ביקש לסיים את תפקידו ברבנות קהילת אוקספורד ולעלות לארץ. הרבי עמד על דעתו שעליו להמשיך במשרתו ולא לעזוב את הקהילה. בפגישה עמו התבטא: "האם אתה לא חושב שגם אני רוצה להיות שם, במקום הקדושה? אבל יש לנו אחריות".<br />
עמדתו לגבי עליית רבנים ומנהיגי הקהילות היהודיות בחוץ-לארץ הייתה עקרונית. כך התבטא בשנת תש"ל, (1970): "מי שהוא בעל השפעה וביכולתו להציל נפשות ישראל בארבע אמות שלו – זה פיקוח נפשות. עליו לעשות חשבון נפש אמיתי ולברר אם אמנם רצונו לעלות לארץ ישראל או שרצונו לברוח ממילוי תפקידו ושליחותו".<br />
<br />
במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהייתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם.<br />
<br />
הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו הייתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.<br />
<br />
===אדמו"רי חב"ד===<br />
למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט{{הערה|[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]}}, אף אחד מאדמו"רי חב"ד לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
הרבי התייחס לדבר בשיחה פומבית שנשא בשבת פרשת ויקהל תשנ"ב בה נאמר: "רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז. [ולהעיר שרבותינו נשיאינו לא היו באה"ק, ואפי' לא בביקור, וגם נסיעת כ"ק מו"ח אדמו"ר הייתה מפני שנמנע ממנו לבקר ב"קברי-אבות" דראסטוב, וליובאוויטש וכיוצא בזה]"{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378Y2tlUW5LSm9DYWc/view?usp=drivesdk ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב]}}.<br />
<br />
==בקשות מאנ"ש חסידי חב"ד בארץ==<br />
==='''[[תשי"ג]]'''{{הערה|החומר בפיסקה זו מקורו ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/27.htm מבית הגנזים]}}===<br />
בקיץ [[תשי"ג]], פנו אל הרבי, אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] ו[[צרפת]], בהזמנה בקשה והפצרה, שהרבי יבוא לביקור להתראות עם אנ"ש, שהרי רבים חפצים להתראות, ואינם יכולים לבוא בעצמם לביקור ב[[בית חיינו]] ב[[ניו יורק]].<br />
<br />
חתמו על הזמנה זו, רבני חב"ד, גדולי החסידים, אנ"ש והתמימים, מארץ הקודש ומצרפת. בסך הכל מתועדות כיום כ-300 חתימות, על הזמנה ובקשה זו.<br />
<br />
מכתב הבקשה וההזמנה של אנ"ש בירושלים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשם קהל עדת אנ"ש בעיה"ק ירושלים תובב"א ושאר ערי ועירות "ישראל" אנו פונים בזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בקריאה נרגשה מעומק לבנו בתקוה נאמנה שקריאתנו תשמע ובקשתנו תתמלא.<br />
<br />
"רצוננו לראות את מלכנו" – זוהי קריאתנו.<br />
<br />
קשר חי ואמיץ הי' מאז ומעולם בין רבותינו מורינו הקדושים נשמתם עדן עם רבבות אלפי אנ"ש הקשורים והעטופים. מפיהם – מפיהם ממש! - הי' חיים, ולאורם – אור פני מלך! – היו הולכים. בזמנים קבועים וכלליים ובזמנים מיוחדים ופרטיים הייתה לכל אחד מאנ"ש חובה קדושה לנסוע למקום משכן רבותינו ולהתראות פנים ביחידות ובצבור עם הנשיא המכהן באותם הימים, ונסיעה זו שמשה לו לעמוד אור ולעמוד אש. השפעה זו וקשר זה שבין רבי לחסיד מתבארת היטב גם בכמה משיחות הקדושות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, והדברים עתיקים.<br />
ועתה שנסיבות הזמן גרמו שמרחקים גדולים מפרידים בין אנ"ש שבאה"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ורק יחידי סגולה יכולים להרשות לעצמם הנסיעה למדינת הים כדי לחזות את אור פני כ"ק שליט"א, והצבור הרחב של אנ"ש אין להם כל אפשרות לכך, ומהצד השני יש ב"ה כעת באה"ק ת"ו בכל הערים והמושבות צבור של אנ"ש עם כמה מוסדות תורה חשובים של חב"ד, בירושלים, תל אביב, לוד, ספריה ועוד, ונחוץ מאד להפיח רוח חיים בכלל ובפרט, באישים ובמוסדות, אי לזאת באנו לידי החלטה לבקש את כ"ק שליט"א כי יואיל נא ברוב חסדו לבוא לאה"ק לבקור של זמן מסויים. אין ספק בדבר שיהי' קדוש השם גדול בזה בהרמת קרן התורה והחסידות לא בלבד בין אנ"ש המקושרים אלא אף בין כל אחב"י החרדים לדבר ד'.<br />
<br />
"והיו עיניך רואות את מוריך"! – זוהי תשוקתנו העזה, ואנו מקוים שכ"ק שליט"א ימלא את בקשתנו. אנו מחכים בהקדם להסכמתו של כ"ק, ואז נגש בע"ה מיד לסדור ההכנות הדרושות כיאות.}}<br />
לאחר המכתב באו חתימותיהם של אנ"ש מירושלים והסביבה.<br />
<br />
במכתב אנ"ש מ[[תל אביב]] הנוסח דומה לנוסח המכתב של אנ"ש ירושלים, ורק זאת, שבמקום "בעיה"ק ירושלים", נכתב: "בשם קהל עדת אנ"ש בעיר ואם בישראל תל אביב".<br />
לאחר המכתב באו חתימותיהם של אנ"ש בתל אביב ומרכז הארץ בכלל.<br />
<br />
מכתב נוסף שלח הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] יחד עם גבאי בתי כנסיות חב"ד בתל אביב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בלב ונפש ומאד אנו מ(א)חלים את פני הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקר בארצנו הקדושה אף שלא אכשר דרי אך הלא זה רק בבחי' הדור והזמן עבר, הוה ועתיד אבל המקום שהוא ארצה"ק והארץ לעולם עומדת היא תמיד בבחי' מלא כל הארץ כבודו ובזכות ארצנו אנו פונים אל הודו זיוו והדרו לבוא ולבקר להאיר ולהכשיר גם את הזמן ואנו מסיימים במא' רז"ל (סנהדרין יד.) רבה דעמיה מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם ופירש"י רבה דעמיה "נשיא בעמיו" בריך מתייך לשלם "ברוך בואך" לשלום.}}<br />
לאחר המכתב באו חתימות הרב יודסין וגבאי הבתי כנסיות חב"ד בתל אביב.<br />
<br />
באותה תקופה שלחו אנ"ש חסידי חב"ד בצרפת מכתב באותו תוכן אל הרבי, בבקשה והזמנה שיואיל לבקרם בצרפת. בשולי החתימות שהתקבלו מאנ"ש בצרפת, רשם הרבי בכתב-יד-קדשו: "נתקבל יב"ת [י"ב תמוז] ה'תשי"ג".<br />
<br />
המענה להזמנות אלו נדפס באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'רכט נדפסה גם בהוספות ללקו"ש חלק י"ד ע' 352}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'.<br />
ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות...}}<br />
<br />
==='''[[תשכ"ז]]'''{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13569&CategoryID=2197 מאורעות חובקי עולם ובכל זאת אכזבה!] התקשרות גיליון 1205}}===<br />
בי"ב סיון [[תשכ"ז]] (1967), לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], חברו יחד ראשי מוסדות החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נסי המלחמה, שכן "עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש".<br />
<br />
"הרינו פונים בבקשה שיואיל אדמו"ר שליט"א לבקר בקרוב ממש באה"ק לשמחת לבב כל העדות והחוגים באה"ק, ונזכה לגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. מוכנים אנו לסדר כל ההכנות הדרושות לזה"{{הערה|'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 474-473. ושם מובאים החתומים: "כולל ושיכון חב"ד ומוסדותיו בירושלים; בתי כנסת חב"ד באה"ק; תורת אמת ירושלים; אגודת חב"ד באה"ק; כפר חב"ד; תות"ל כפר חב"ד-לוד; צעירי חב"ד באה"ק; רשת אהלי יוסף יצחק באה"ק; בתי הספר למלאכה כפר חב"ד; אחי תמימים ראשון-לציון; סמינר בית רבקה; נשי ובנות חב"ד; חדרי תורה אור; תות"ל קריית גת; כולל אברכים לוד; הרב גרליק; הרב זוין".}}.<br />
<br />
==בקשות מרבנים בארץ ישראל==<br />
===הרב שלמה גורן{{הערה|הדברים בפיסקה זו מקורם ב[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר {{col}}}}===<br />
<br />
הרב [[שלמה גורן]] נפגש כמה פעמים עם הרבי ב[[יחידות]], בהן העלה ארבע פעמים לפני הרבי את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br />
<br />
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.<br />
<br />
בפעם השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.<br />
<br />
כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].<br />
<br />
בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קבריהם}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br />
<br />
כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br />
<br />
===הרב שאר ישוב הכהן===<br />
רבה הראשי של חיפה, הרב [[שאר ישוב כהן]], סיפר כי בהיותו בפגישה עם הרבי העלה אף הוא את השאלה מדוע הרבי אינו עולה לארץ ישראל. הרבי ציין שני טעמים: "א) אנו יודעים את הדרך לשם אבל לא את הדרך בחזרה [כוונתו כנראה לאיסור היציאה מארץ ישראל לחוץ-לארץ], ועדיין לא סיימנו את עבודתנו כאן. ב) קיבלתי עליי שלא לצאת ממקום שבו אוכל להגיע ממש באותו יום אל הציון של חותני". הרב שאר-ישוב מוסיף ומספר: "העזתי פנים ואמרתי: הרי לכך יש עצה – 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו'. הרבי שתק. פתאום נתמלאו עיניו דמעות, ונפל עלי פחד נורא, וביקשתי מיד מחילה וסליחה, אם גרמתי לאיזה צער חלילה, כי כוונתי רק לשם-שמים, ומי אני שאומר לרבי מה לעשות. הרבי חייך ועברנו מיד לנושא אחר".{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=925 "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו"] ראיון עם הרב שאר ישוב {{שטורעם}}}}<br />
<br />
===הרב מרדכי סוויצקי===<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב [[מרדכי סוויצקי]] לביקור אצל [[הרבי]] במהלך הביקור הוא שאל את [[הרבי]] למה הוא לא עולה לארץ, בתגובה ענה לו הרבי:{{ציטוטון|מפני "מעשה רב" של כ"ק מו"ח שלא נסע, למרות שהיו לו כמה הזדמנויות מ"מ לא נסע. וטעם הפשוט לכך הוא, מפני שנשיא ישראל לא יעזוב צאן מרעיתו}}.{{הערה|[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-38/ קשריו של הרב סוויצקי עם הרבי] באתר "אור תורת החסידות"}}<br />
<br />
==בקשות מאישי ציבור ופוליטיקאים==<br />
===מנחם בגין===<br />
בי"ב תמוז [[תשכ"ז]] התקיימה הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בלוד, בהשתתפות קהל של כאלף משתתפים. תיאור החגיגה מופיע במכתביו של הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 487}}: "...אחר-כך נאם השר [[מנחם בגין]] שהביע משאלה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יעלה לארץ-הקודש".<br />
<br />
את דעתו הגלויה מסביר הרבי באיגרת ארוכה שכתב למר מנחם בגין{{הערה|התפרסמה לראשונה מארכיון הרב ניסן מינדל ב'כפר חב"ד' גליון 915 עמודים 34-32}}, בין השאר מתייחס הרבי לשאלה "מהו הענין להיות בחו"ל ולכאוב ולהתאנח", ומתבטא שלמרות ההתעוררות היוצאת מן הכלל בעת מלחמת ששת הימים ולאחריה, "וכיון שלא זכינו נשארנו בגלות".<br />
<br />
===אריאל שרון===<br />
האלוף במילואים [[אריאל שרון]], שנפגש עם הרבי אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], שאל אותו מדוע לא ינהג כמפקד ההולך בראש אנשיו ויבוא לארץ. הרבי השיב שיש מצב שבו אסור למפקד ללכת ראשון, כמו למשל קברניט בספינה טובעת. תחילה עליו להציל את כל הנוסעים ואנשי הצוות ורק אז הוא רשאי לקפוץ אל סירת ההצלה. הדימוי שהשתמש בו מלמד כי הרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.<br />
<br />
===רן פקר===<br />
[[רן פקר]] שהיה מבכירי טייסי חיל האוויר, היה אצל הרבי ב[[יחידות]] לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] סיפר ששאל את הרבי שאלה זו: "הרי אדם בעל שיעור קומה כשלו יכול להשפיע רבות על כל המתרחש בה, לפחות מבחינה רוחנית. אמרתי ששמעתי על כך הסברים וששאלה זו מעסיקה רבים בארץ. כמו כן ציינתי שלא התכוונתי לשאול את השאלה מראש, אך מאחר שאנו יושבים כבר כשעתיים והשיחה הפכה ידידותית, הנני מעז ומאוד מעוניין לשמוע הסבר ישירות ממנו. חשב קצת ואמר, שלמרות שזה לא תורם לשיחתנו ולא כלום, ייתן ההסבר".<br />
תשובתו של הרבי הייתה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הוא ציין דוגמה טכנית כי מישראל לא היה אפשר באותם ימים אפילו לדבר בחופשיות בטלפון מתל אביב למוסקבה. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים, כמו הקשר הזה שלו עם בכיר בחיל האוויר. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי על מפגשים מעין אלה נמוך יחסית.<br />
<br />
===גאולה כהן===<br />
ח"כ [[גאולה כהן]] מספרת שהרבי ענה לה תשובה דומה, עוד באמצע שנות הכ"פים, כשהתפרסמה כמובילת המנהיגות לנאמני ארץ ישראל. לדבריה, הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק כאן, בארצות הברית, ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי.<br />
<br />
===שלמה סנה===<br />
בשנת [[תש"ל]] (1970), ענה לעיתונאי שלמה סנה כי האווירה בארץ מחייבת התערבות. "לבוא ולשתוק על האווירה בארץ ישראל – אינני יכול. לבוא ולמחות – אינני רוצה".<br />
<br />
===אלתר ולנר===<br />
בשנת [[תשי"ח]] (1958), שאל העיתונאי [[אלתר ולנר]] את הרבי אם נכונה השמועה כי הוא אמור לבקר בארץ. הרבי הודיע כי אין בכוונתו לבוא לבקר, אך לדבריו לא שלל את האפשרות לגמרי.<br />
<br />
==בקשות מעמך ישראל==<br />
ליהודי מסקוטסדייל, אריזונה ששאל את הרבי בשנת [[תשמ"ג]] הרבי ענה{{הערה|נדפס ב[[מורה לדור נבוך]]}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנני לענות על מכתבך, שבו אתה כותב שאתה מוטרד ונבוך, ומבקש בדחיפות תשובה בנוגע לשאלה מדוע אין אני נוסע לארץ ישראל.<br />
<br />
עם כל ההערכה הראויה, איני מבין כלל מה תשיג מכך שתהיה לך תשובה לשאלה הזאת, בעלת העדיפות העליונה בעיניך.<br />
<br />
יתרה מזו, מכיוון שהשם ברא כל דבר כפי כוונתו, וכשיודעים ששום דבר אינו מיותר, זה יהיה בזבוז זמן ומאמץ של האדם אילו לא ינצלו את זה במידה המלאה ביותר.<br />
<br />
מצד שני, שליחותו העיקרית של היהודי בחייו, כפי שרבותינו מבטאים אותה, "אני נבראתי לשמש את קוני" (קידושין פב, א), ועבודה זאת מתבצעת על ידי חיזוק והפצת יהדות, לכל לראש בחייו האישיים של האדם, ואחר כך בסביבתו של האדם, בזכרו ש'ואהבת לרעך כמוך' הוא הכלל הגדול של התורה (ויקרא יט, יח. בראשית רבה כד, ז). לפיכך, אם אדם יבזבז את זמנו ומרצו על עניינים מבחוץ, במקום לנצל אותם לביצוע שליחות חייו, זה יהיה בזבוז גלוי לעין ושיבוש של כל הסדר האלוקי.<br />
<br />
בהתאם למידע שבידי, העיר שבה אתה חי היא עיר שבה יש מקום גדול מאוד לעבודה למען חיזוק היהדות, בכל הקשור ליהודים, וכן למען הפצת מה שנקרא 'שבעת החוקים המוסריים', עם כל הפרטים שלהם, בכל הקשור לגויים, מכיוון שהם ניתנו על ידי הקב"ה לבני נח, זאת אומרת, לכל האנושות. ולכן אני מופתע עוד יותר משאלתך.<br />
<br />
מכיוון שאתה כותב שאתה מאוד נבוך, ואתה מבקש תשובה מיד, לא אתחמק מלהשיב לך תשובה – ועל אחת כמה וכמה כאשר התשובה פשוטה מאוד. לאמתו של דבר, העניין כבר מרומז במה שנאמר למעלה לגבי החובה הראשונה של יהודי, ושל כל אדם, לבצע את שליחותו במקום שבו הוא חי, ורק לאחר שעשה את כל מה שמצפים ממנו במקום זה, יש מקום לשקול אם הוא צריך ללכת למקום אחר ולהמשיך את שליחותו שם. כמובן, אין אדם צריך לנטוש את "החזית" לפני שהוא מוודא שהכול כשורה.<br />
<br />
אני משתמש בביטוי "החזית" בצורה מחושבת. אתה בוודאי יודע מה קורה מסביבך – בדיוק אותו דבר שקורה בכל מקום שבו יהודים חיים, ובמיוחד במקומות שהם מהווים מיעוט קטן – במונחים של ניכור כלפי יהדות, אובדן הזהות היהודית, נשואי-תערובת והתבוללות מוחלטת. זוהי חובתו של כל יהודי לעשות את המרב שלו, או שלה, כדי להיאבק בכוחות שמאיימים על עצם היסודות של עמנו – לכל לראש כאשר הוא מוצא אותם בסביבתו הקרובה ביותר.}}<br />
<br />
ליהודי אחר כתב הרבי{{מקור}}: {{ציטוטון| כאשר הספינה טובעת, חייב הקברניט להוריד לסירת-ההצלה את כל הנוסעים ורק אחר-כך הוא רשאי לקפוץ אליה בעצמו}}.<br />
<br />
ליהודי בשם אסף אברמוביץ'{{הערה|[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ששאל את הרבי במכתב בהיותו נער בן 13, מדוע אינו עולה לארץ, ענה הרבי{{הערה|1=ממכתב ח' טבת תשד"מ, נדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=102 הוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 450]}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...לכתבו אודות מקום דירת האדם - הקובע בזה הוא '''לא''' איפוא יהי' '''לו''' נעים יותר וטוב יותר, אלא איפוא יוכל לעשות '''יותר''' מעשים טובים ואיפוא זקוקים יותר לעזרתו.<br />
<br />
ובדוגמת רופא כפשוטו - שצריך לקבוע דירתו במקום שזקוקים יותר לעזרתו, ולא במקום אשר מקווה שיהיו חייו נוחים יותר.<br />
<br />
ובאמת - הרי כל אדם צריך "לרפאות" סביבתו, להביא בה "אור" וקדושה יותר, ובנוגע '''ליהודים - כל אחד ואחת מהם''' תפקידו הראשוני והעיקרי - להביא בסביבתו יהדות יותר...}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''היכל מנחם''' כרך ב עמ' קיז.<br />
*'''מקדש מלך''' כרך ב' עמ' 440-442.<br />
*'''התקשרות''' גיליונות ת (עמ' 8-10), תיב (עמ' 15), תכא (עמ' 12).<br />
*שיחת שבת פרשת דברים תש"ל (בלתי מוגה).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=109&CategoryID=205 למה הרבי לא עלה לארץ] באתר בית חב"ד.<br />
*[http://www.yahadut.tv/video/3453 למה משה רבנו לא עלה לארץ? ומדוע הרבי מלובביץ' לא עשה זאת?] - הרב [[שניאור אשכנזי]] פרשת חקת ג' תמוז תשע"ו, באתר [[יהדות TV]]<br />
*[https://chabad.info/blogs/604112/ "למה הרבי לא עלה לארץ?"] טור מאת הרב [[יהודה גינזבורג]] {{אינפו}}<br />
*[https://hitbonenut.net/archives/16792 יחסו של הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל] ד"ר יחיאל הררי<br />
*[http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד] הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גיליון תכ"א<br />
*[http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=149&CategoryID=727 רב החובל - אחרון לעזוב הספינה] הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות <br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12368&CategoryID=2060 לא לנטוש את ה'חזית'] הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גליון 1138<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F&diff=450324שלמה גורן2021-01-31T11:26:44Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]]<br />
[[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]]<br />
הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]), היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}.<br />
<br />
לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.<br />
<br />
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. <br />
<br />
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה העברית.<br />
<br />
==תקופת שירותו הצבאי==<br />
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].<br />
<br />
כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.<br />
<br />
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.<br />
<br />
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}.<br />
<br />
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. <br />
<br />
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.<br />
<br />
==כהונתו כרב הראשי לישראל==<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.<br />
<br />
הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. <br />
<br />
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו.<br />
<br />
המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.<br />
<br />
לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.<br />
<br />
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי וחב"ד==<br />
[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]]<br />
הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר!<br />
<br />
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br />
<br />
לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב"ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב"ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.<br />
<br />
בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב"ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: "מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב"ד"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב"ד']}}.<br />
<br />
פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק"ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
פעם לאחר שדיבר באירוע מסוים ב[[כפר חב"ד]] שהקמת מדינת ישראל היא [[אתחלתא דגאולה]], שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר הציג באוזניו הרב דרוקמן את שיטתו של הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[רמב"ם]] הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}}<br />
הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br />
<br />
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.<br />
<br />
בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.<br />
<br />
כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].<br />
<br />
בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br />
<br />
כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br />
<br />
===מדבריו על הרבי===<br />
[[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]]<br />
לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור="מבית הגנזים"<br />
|תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו...<br />
<br />
זכה האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד...<br />
<br />
בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,<br />
<br />
'''שלמה גורן'''}}<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוא כתב על הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות<br />
|תוכן=.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.<br />
<br />
אין ספק שהאדמו"ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.<br />
<br />
.. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}<br />
<br />
==פרשת הממזרים==<br />
{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br />
<br />
בכסלו [[תשל"ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי ו[[הרבנות הראשית לישראל]].<br />
<br />
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.<br />
<br />
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.<br />
<br />
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה.<br />
<br />
הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.<br />
<br />
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.<br />
<br />
ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!<br />
<br />
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}.<br />
<br />
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע".<br />
<br />
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.<br />
<br />
הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. <br />
<br />
ומאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד (כנ"ל במתן 'כושר'). <br />
<br />
הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
==שלימות הארץ==<br />
<br />
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.<br />
<br />
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}.<br />
<br />
בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו:<br />
<br />
{{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב"ד באילת (תש"נ)]]<br />
אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.<br />
<br />
בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.<br />
<br />
הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב"ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.<br />
<br />
נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.<br />
<br />
חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע להשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש"נ]] ב-[[770]], בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. <br />
<br />
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''נזר הקדש''': חידושים על ה[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשין, [[ירושלים]] [[תרצ"ה]].<br />
* '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת"ש]].<br />
* '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).<br />
* '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').<br />
* '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי"ט]].<br />
* '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ"ד]].<br />
* '''מועדי ישראל'''<br />
* '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, [[תשל"ג]].<br />
* '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, [[תשמ"ב]].<br />
* '''תורת המקרא''': דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת המדינה''': הלכות מדינה.<br />
* '''ספר משנת המדינה''': מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת הפילוסופיה''': לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ח]].<br />
* '''תורת הרפואה''': מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשס"א]].<br />
* '''תרומת הגורן''': שאלות ותשובות אורח חיים א', [[תשס"ה]]<br />
* '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]].<br />
* '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[פרשת הממזרים]]<br />
* [[מלחמת ששת הימים]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלמה גורן - בעריכת אבי רט (הוצאת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F&diff=450321שלמה גורן2021-01-31T11:24:34Z<p>שמונה נימין: /* קשריו עם הרבי וחב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]]<br />
[[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]]<br />
הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]), היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}.<br />
<br />
לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.<br />
<br />
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. <br />
<br />
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה העברית.<br />
<br />
==תקופת שירותו הצבאי==<br />
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].<br />
<br />
כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.<br />
<br />
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.<br />
<br />
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל בבית לחם ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}.<br />
<br />
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. <br />
<br />
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.<br />
<br />
==כהונתו כרב הראשי לישראל==<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.<br />
<br />
הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. <br />
<br />
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו.<br />
<br />
המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.<br />
<br />
לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.<br />
<br />
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי וחב"ד==<br />
[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]]<br />
הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר!<br />
<br />
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br />
<br />
לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב"ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב"ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.<br />
<br />
בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב"ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: "מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב"ד"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב"ד']}}.<br />
<br />
פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק"ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
פעם לאחר שדיבר בהוסטל ב[[כפר חב"ד]] שהמדינה היא [[אתחלתא דגאולה]], שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר פרש הרב דרוקמן באוזניו את שיטת הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[רמב"ם]] הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}}<br />
הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br />
<br />
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.<br />
<br />
בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.<br />
<br />
כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].<br />
<br />
בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br />
<br />
כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br />
<br />
===מדבריו על הרבי===<br />
[[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]]<br />
לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור="מבית הגנזים"<br />
|תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו...<br />
<br />
זכה האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד...<br />
<br />
בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,<br />
<br />
'''שלמה גורן'''}}<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוא כתב על הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות<br />
|תוכן=.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.<br />
<br />
אין ספק שהאדמו"ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.<br />
<br />
.. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}<br />
<br />
==פרשת הממזרים==<br />
{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br />
<br />
בכסלו [[תשל"ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי ו[[הרבנות הראשית לישראל]].<br />
<br />
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.<br />
<br />
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.<br />
<br />
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה.<br />
<br />
הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.<br />
<br />
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.<br />
<br />
ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!<br />
<br />
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}.<br />
<br />
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע".<br />
<br />
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.<br />
<br />
הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. <br />
<br />
ומאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד (כנ"ל במתן 'כושר'). <br />
<br />
הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
==שלימות הארץ==<br />
<br />
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.<br />
<br />
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}.<br />
<br />
בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו:<br />
<br />
{{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב"ד באילת (תש"נ)]]<br />
אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.<br />
<br />
בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.<br />
<br />
הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב"ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.<br />
<br />
נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.<br />
<br />
חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע להשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש"נ]] ב-[[770]], בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. <br />
<br />
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''נזר הקדש''': חידושים על ה[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשין, [[ירושלים]] [[תרצ"ה]].<br />
* '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת"ש]].<br />
* '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).<br />
* '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').<br />
* '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי"ט]].<br />
* '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ"ד]].<br />
* '''מועדי ישראל'''<br />
* '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, [[תשל"ג]].<br />
* '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, [[תשמ"ב]].<br />
* '''תורת המקרא''': דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת המדינה''': הלכות מדינה.<br />
* '''ספר משנת המדינה''': מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת הפילוסופיה''': לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ח]].<br />
* '''תורת הרפואה''': מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשס"א]].<br />
* '''תרומת הגורן''': שאלות ותשובות אורח חיים א', [[תשס"ה]]<br />
* '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]].<br />
* '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[פרשת הממזרים]]<br />
* [[מלחמת ששת הימים]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלמה גורן - בעריכת אבי רט (הוצאת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F&diff=450319שלמה גורן2021-01-31T11:23:15Z<p>שמונה נימין: /* תקופת שירותו הצבאי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]]<br />
[[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]]<br />
הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]), היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}.<br />
<br />
לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.<br />
<br />
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. <br />
<br />
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה העברית.<br />
<br />
==תקופת שירותו הצבאי==<br />
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].<br />
<br />
כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.<br />
<br />
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.<br />
<br />
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל בבית לחם ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}.<br />
<br />
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. <br />
<br />
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.<br />
<br />
==כהונתו כרב הראשי לישראל==<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.<br />
<br />
הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. <br />
<br />
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו.<br />
<br />
המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.<br />
<br />
לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.<br />
<br />
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי וחב"ד==<br />
[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]]<br />
הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד ב- 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר.<br />
<br />
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br />
<br />
לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב"ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב"ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.<br />
<br />
בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב"ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: "מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב"ד"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב"ד']}}.<br />
<br />
פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק"ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
פעם לאחר שדיבר בהוסטל ב[[כפר חב"ד]] שהמדינה היא [[אתחלתא דגאולה]], שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר פרש הרב דרוקמן באוזניו את שיטת הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[רמב"ם]] הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}}<br />
הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br />
<br />
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.<br />
<br />
בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.<br />
<br />
כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].<br />
<br />
בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br />
<br />
כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br />
<br />
===מדבריו על הרבי===<br />
[[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]]<br />
לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור="מבית הגנזים"<br />
|תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו...<br />
<br />
זכה האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד...<br />
<br />
בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,<br />
<br />
'''שלמה גורן'''}}<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוא כתב על הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות<br />
|תוכן=.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.<br />
<br />
אין ספק שהאדמו"ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.<br />
<br />
.. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}<br />
<br />
==פרשת הממזרים==<br />
{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br />
<br />
בכסלו [[תשל"ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי ו[[הרבנות הראשית לישראל]].<br />
<br />
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.<br />
<br />
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.<br />
<br />
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה.<br />
<br />
הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.<br />
<br />
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.<br />
<br />
ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!<br />
<br />
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}.<br />
<br />
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע".<br />
<br />
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.<br />
<br />
הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. <br />
<br />
ומאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד (כנ"ל במתן 'כושר'). <br />
<br />
הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
==שלימות הארץ==<br />
<br />
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.<br />
<br />
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}.<br />
<br />
בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו:<br />
<br />
{{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב"ד באילת (תש"נ)]]<br />
אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.<br />
<br />
בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.<br />
<br />
הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב"ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.<br />
<br />
נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.<br />
<br />
חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע להשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש"נ]] ב-[[770]], בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. <br />
<br />
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''נזר הקדש''': חידושים על ה[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשין, [[ירושלים]] [[תרצ"ה]].<br />
* '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת"ש]].<br />
* '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).<br />
* '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').<br />
* '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי"ט]].<br />
* '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ"ד]].<br />
* '''מועדי ישראל'''<br />
* '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, [[תשל"ג]].<br />
* '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, [[תשמ"ב]].<br />
* '''תורת המקרא''': דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת המדינה''': הלכות מדינה.<br />
* '''ספר משנת המדינה''': מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת הפילוסופיה''': לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ח]].<br />
* '''תורת הרפואה''': מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשס"א]].<br />
* '''תרומת הגורן''': שאלות ותשובות אורח חיים א', [[תשס"ה]]<br />
* '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]].<br />
* '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[פרשת הממזרים]]<br />
* [[מלחמת ששת הימים]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלמה גורן - בעריכת אבי רט (הוצאת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F&diff=450318שלמה גורן2021-01-31T11:22:51Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]]<br />
[[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]]<br />
הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]), היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}.<br />
<br />
לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.<br />
<br />
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. <br />
<br />
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה העברית.<br />
<br />
==תקופת שירותו הצבאי==<br />
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].<br />
<br />
כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.<br />
<br />
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.<br />
<br />
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] בבית לחם ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}.<br />
<br />
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. <br />
<br />
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.<br />
<br />
==כהונתו כרב הראשי לישראל==<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.<br />
<br />
הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. <br />
<br />
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו.<br />
<br />
המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.<br />
<br />
לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.<br />
<br />
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי וחב"ד==<br />
[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]]<br />
הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד ב- 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר.<br />
<br />
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br />
<br />
לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב"ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב"ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.<br />
<br />
בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב"ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: "מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב"ד"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב"ד']}}.<br />
<br />
פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק"ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
פעם לאחר שדיבר בהוסטל ב[[כפר חב"ד]] שהמדינה היא [[אתחלתא דגאולה]], שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר פרש הרב דרוקמן באוזניו את שיטת הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[רמב"ם]] הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}}<br />
הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br />
<br />
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.<br />
<br />
בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.<br />
<br />
כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].<br />
<br />
בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br />
<br />
כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br />
<br />
===מדבריו על הרבי===<br />
[[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]]<br />
לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור="מבית הגנזים"<br />
|תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו...<br />
<br />
זכה האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד...<br />
<br />
בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,<br />
<br />
'''שלמה גורן'''}}<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוא כתב על הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות<br />
|תוכן=.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.<br />
<br />
אין ספק שהאדמו"ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.<br />
<br />
.. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}<br />
<br />
==פרשת הממזרים==<br />
{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br />
<br />
בכסלו [[תשל"ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי ו[[הרבנות הראשית לישראל]].<br />
<br />
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.<br />
<br />
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.<br />
<br />
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה.<br />
<br />
הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.<br />
<br />
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.<br />
<br />
ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!<br />
<br />
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}.<br />
<br />
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע".<br />
<br />
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.<br />
<br />
הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. <br />
<br />
ומאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד (כנ"ל במתן 'כושר'). <br />
<br />
הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br />
<br />
==שלימות הארץ==<br />
<br />
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.<br />
<br />
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}.<br />
<br />
בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו:<br />
<br />
{{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב"ד באילת (תש"נ)]]<br />
אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.<br />
<br />
בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.<br />
<br />
הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב"ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.<br />
<br />
נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.<br />
<br />
חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע להשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש"נ]] ב-[[770]], בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. <br />
<br />
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''נזר הקדש''': חידושים על ה[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשין, [[ירושלים]] [[תרצ"ה]].<br />
* '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת"ש]].<br />
* '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).<br />
* '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').<br />
* '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי"ט]].<br />
* '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ"ד]].<br />
* '''מועדי ישראל'''<br />
* '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, [[תשל"ג]].<br />
* '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, [[תשמ"ב]].<br />
* '''תורת המקרא''': דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת המדינה''': הלכות מדינה.<br />
* '''ספר משנת המדינה''': מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ו]].<br />
* '''תורת הפילוסופיה''': לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ"ח]].<br />
* '''תורת הרפואה''': מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשס"א]].<br />
* '''תרומת הגורן''': שאלות ותשובות אורח חיים א', [[תשס"ה]]<br />
* '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]].<br />
* '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[פרשת הממזרים]]<br />
* [[מלחמת ששת הימים]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלמה גורן - בעריכת אבי רט (הוצאת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=450317איסר יהודה אונטרמן2021-01-31T11:21:42Z<p>שמונה נימין: /* קשריו עם חב"ד והרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]<br />
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], בעיר בריסק{{הערה|1=אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]]. <br />
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר בריסק בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]]. <br />
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק הגאון ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים. <br />
<br />
ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד והרבי==<br />
ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...<br />
<br />
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".<br />
<br />
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==נסיעת אניות ישראליות בשבת==<br />
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.<br />
<br />
==לקריא נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]].<br />
* ממלכת התורה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=450316איסר יהודה אונטרמן2021-01-31T11:21:10Z<p>שמונה נימין: /* קשריו עם חב"ד והרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]<br />
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], בעיר בריסק{{הערה|1=אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]]. <br />
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר בריסק בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]]. <br />
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק הגאון ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים. <br />
<br />
ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד והרבי==<br />
ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...<br />
<br />
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".<br />
<br />
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו{{הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד}}.<br />
<br />
==נסיעת אניות ישראליות בשבת==<br />
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.<br />
<br />
==לקריא נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]].<br />
* ממלכת התורה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92&diff=450315יצחק אייזיק הרצוג2021-01-31T11:17:55Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] מתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל (תש"ו)]]<br />
[[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אשר קדוש]] מספר לרב הרצוג על הפיגוע ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]] שאירע בבית הספר]]<br />
<br />
הרב '''יצחק אייזיק''' הלוי '''הרצוג''' ([[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]]-[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]]) היה הרב הראשי האשכנזי מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]] בעיר לומז'ה שב[[פולין]] הסמוכה לגבול [[רוסיה]], לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג.<br />
<br />
בהיותו בגיל שמונה, בשנת [[תרנ"ז]] הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות ב[[פריז]] שב[[צרפת]], נדד לשם יחד עם משפחתו.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ח]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ר' יוסף שלופר, ר' מאיר שמחה מדווינסק, והרב יעקב דוד וילובסקי{{הערה|הרידב"ז. כיהן כרבה של סלוצק, ולאחר מכן עבר לצפת. חיבר פירוש על ה[[תלמוד ירושלמי]].}}, ורכש השכלה כללית באוניברסיטת 'סורבון' שבפריז, ובשנת [[תרע"ד]] קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.<br />
<br />
עוד קודם חתונתו, בשנת [[תרע"ה]] התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[תרצ"ו]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בבית הדין הרבני בלונדון.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה שם במשך חודש וחצי. במהלך שהותו בארץ נפגש עם הרב [[אברהם יצחק קוק|הראי"ה קוק]], ובעקבות שידוליו עלה בשנת [[תרצ"ז]] ל[[ארץ ישראל]], ונבחר ב[[י"ז כסלו]] [[תרצ"ז]] [[הרבנות הראשית|לרב הראשי]] של ארץ ישראל כיורשו של הרב קוק, בהמלצת הרב [[איסר זלמן מלצר]] וה[[חזון איש]]{{הערה|שתמכו במינוי של הרב הרצוג ולא במינוי של הרב חרל"פ.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת{{הערה|ראו מכתב הרבי אליו מא' דר"ח תמוז תשט"ו: "זה עתה נודעתי אשר נבחר כבוד הדרת גאונו שוב לכהונת רב ראשי, ואביע איחולי להתחדשות כהונתו שתהיה בשעה טובה ומוצלחת".}}.<br />
<br />
כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו ב[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]].<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
===ועד הישיבות===<br />
בשנת [[ת"ש]] הקים ארגון גג שיאחד את כל [[ישיבה גדולה|הישיבות הגבוהות]] בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.<br />
<br />
===הצלת יהודים===<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], ערך מסע שידול בארצות צבאות הברית, והפעיל לחץ ציבורי על המנהיגים להגביר את המאמצים למניעת פעולותיהם של הנאצים, ולעצירה של מכונת ההשמדה.<br />
<br />
למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר.<br />
<br />
עם סיום המלחמה, בשנת [[תש"ו]] ערך מסע הצלה נוסף, בו שיכנע יהודים לעלות לארץ ישראל, ונפגש עם מדינאים ואישים בעלי השפעה, על מנת להוציא מהמנזרים את הילדים שהוסרתו שם בשנות השואה. משראה שבקשותיו לא נענות, החל לעבור ממנזר למנזר, על מנת להציל כמה שיותר ילדים יהודיים{{הערה|במהלך מאמציו נפגש גם עם האפיפיור, על מנת לשכנעו שיורה לאנשיו לשחרר את הילדים היהודיים מן המנזר. הפגישה נכשלה, ולאחר שיצא מהפגישה מיהר הרב הרצוג לטבול במקוה טהרה.}}.<br />
<br />
מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה.<br />
<br />
בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג לצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, והצליח לקבל אישור לכניסתם של חמשת אלפים יהודים לצרפת.<br />
<br />
===מכון 'יד הרב הרצוג'===<br />
בשנת [[תש"ב]] הקים את המוסדות "[[אנציקלופדיה תלמודית]]" ו"מכון התלמוד הישראלי". <br />
<br />
לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: "מכון יד הרב הרצוג".<br />
<br />
תחת המכון פועלת מערכת ההוצאה לאור של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], וכן הוצאה לאור מחודשת של ה[[תלמוד בבלי]] על פי השוואת כתבי יד מדוייקים.<br />
<br />
כאשר הוקמה הספרית הממוחשבת '[[אוצר החכמה]]', ספריית המכון היוותה את הבסיס לסריקת עשרות אלפי ספרים נדירים, שהוכנסו ראשונה למאגר.<br />
<br />
===בנין הרבנות הראשית===<br />
לאחר בחירתו (בשנת [[תשט"ו]]) לכהונת הרב הראשי, יזם את הקמתו של מבנה 'היכל שלמה', שיועד לצרכי הרבנות הראשית, ואף פעל להשגת המימון להקמת הבנין.<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר הרש"ב===<br />
באחת ממסעותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו אדמו"ר הריי"צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: "התענגתי להכיר את הרב הגאון הרצוג הצעיר, והוא אַ ריינער [=נקי] תלמיד חכם, ובשעת שיחתי עמו ראיתי שמלבד גדולתו בתורה הוא בקי גם בחכמות ושפות, ועלה ברעיוני המאמר 'אין דברי תורה מקבלין טומאה', און דאס רוף איך אַ ריינער תלמיד חכם [=ואת זה אני קורא 'תלמיד חכם נקי']"{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ה', אגרת מכ"ד אדר תש"א.}}.<br />
<br />
באותה הזדמנות [[אדמו"ר הרש"ב]] השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שעסקו אף הם בלימוד חכמות אלו, והתבטא, שאף שבדרך כלל אין ללמוד חכמות חיצוניות הואיל והן מטמאות את קדושת התורה, הרי שמי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, הרי דברי התורה שלו דוחין את טומאת החכמות החיצוניות.<br />
<br />
===אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשנת [[תרצ"ז]] התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: "הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט"א הרצוג".<br />
<br />
גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו"ר הריי"צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו"ר הריי"צ: "ידיד ה', אדמו"ר כ"ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט"א".<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת [[סרטיפיקטים|אישורי עליה]] מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות{{הערה|האישורים היו נמסרים בדרך כלל בכמות זעומה לסוכנות היהודית, שהייתה מעבירה אותם לציונים אדוקים, ואנשים שומרי תורה ומצווה היו מתקשים בהשגת אישורי עליה. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מתאריכים; ט"ו [[אייר]] תרצ"ז, כ"א טבת ת"ש, א' [[אייר]] ת"ש, כ"ז טבת תש"ג, ועוד.}}, התנגדות להימום בהמות לפני השחיטה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ט"ו [[אייר]] תרצ"ז.}}, תעמולה לעידוד השמירה על טהרת המשפחה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ י"א טבת תרח"ץ.}}, עזרה בעניני שמירת הדת ליהודי רוסיה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כ"ז [[מנחם אב]] תש"א.}}, הצלת [[ילדי טהרן]]{{הערה|ילדים ניצולי [[שואה]] שהועברו לאחריות הסכונות היהודית שניסתה לנתק אותם מהמורשת היהודית, ולהנחיל להם ערכים של ציוניות וחלוציות במקום שמירת התורה והמצוות. להרחבה, ראו כתבתותיו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 663 ו-664.}}, והצלת העסקן החסידי הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|הרב דובין היה חבר הקונגרס במדינת לטביה, וניצל את מעמדו לסיוע ליהודי [[רוסיה]] על ידי הפעלת לחצים. כאשר הרוסים השתלטו על לטביה, עצרו את הרב דובין והחלו לענות אותו. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כ"ג [[אלול]] תש"ח.}}.<br />
<br />
ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ט]] שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם [[הרבי]], שהיה אז מנהל ארגוני הפועל של מרכז חב"ד.<br />
<br />
לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו המנהלים של ארגון [[שיעורי לימודי הדת]] והעניקו לו עוגה מעוטרת עם כיתוב מיוחד של "צאתכם לשלום".<br />
<br />
בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ"ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו"ר הריי"צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר.<br />
<br />
===הרבי===<br />
[[קובץ:כתב_יד_הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרב הרצוג לרבי: לכ"ק הרה"ג המפורסם לשם ולתהילה בכל תפ"י [= תפוצות ישראל] צדיק ונשגב בנן של קדושים אוצר תורה יראה וחכמה כקש"ת מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א אדמו"ר מליובאוויץ]].<br />
מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש הרבי חי"ג, אגרת ד' תקפ].}}, ביטול הסתירות המדומות בין קביעות התורה לגילויי המדע{{הערה|אגרות קודש הרבי, ד' [[סיוון]] תשט"ז. במכתב הרב הרצוג מבקש את עזרת הרבי בעיסוק בשאלות אלו, ומבקש מהרבי לשלוח לו את כתביו בנושא}}, ושיתוף פעולה בנוגע לנתינת יחס שלילי למוסדות קונסרבטיביים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש הרבי, ח' [[אייר]] תשט"ז].}}.<br />
<br />
כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: {{ציטוטון|יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=551 על פי עדותו של נכדו] הרב הרצוג היה הראשון ששלח מברק לחסידים בו הביע את דעתו כי הרבי הוא זה שראוי לירש את הנהגת החסידים כיורשו של אדמו"ר הריי"צ.}}.<br />
<br />
לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת [[תשט"ז]] בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, ל' [[סיוון]] תשט"ו.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, חיים הרצוג - הפרזידנט השישי של מדינת ישראל.<br />
*בנו, יעקב הרצוג - אלוף בצה"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*שו"ת היכל יצחק.<br />
*כתבים ופסקים.<br />
*תורת האהל.<br />
*תחוקה לישראל (שלושה כרכים).<br />
*יהדות, חוק ומוסר (תרגום מאנגלית, בהוצאת מכון 'יד הרב הרצוג').<br />
*מחקר מדעי בנושא חלזונות התכלת{{הערה|מחקר עליו קיבל תואר דוקטור לספרות מאונברסיטת סורבון שבפריז.}}.<br />
*נוסח התפילה לשלום המדינה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/702.pdf כתבתו של גרשון נוף] - [[שבועון בית משיח]], גליון 702, עמוד 36.<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167438& משואה ליצחק א'] - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו.<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167439& משואה ליצחק ב'] - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74418 סקירת הדיון ההלכתי בין הרבי לרב הרצוג על איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת] {{אינפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]|הבא=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[י"ז כסלו]] - [[תרצ"ז]] - [[י"ט תמוז]] - [[תשי"ט]]}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: הרצוג יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92&diff=450314יצחק אייזיק הרצוג2021-01-31T11:17:12Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] מתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל (תש"ו)]]<br />
[[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אשר קדוש]] מספר לרב הרצוג על הפיגוע ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]] שאירע בבית הספר]]<br />
<br />
הרב '''יצחק אייזיק''' הלוי '''הרצוג''' ([[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]]-[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]]) היה הרב הראשי האשכנזי מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]] בעיר לומז'ה שב[[פולין]] הסמוכה לגבול [[רוסיה]], לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג.<br />
<br />
בהיותו בגיל שמונה, בשנת [[תרנ"ז]] הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות ב[[פריז]] שב[[צרפת]], נדד לשם יחד עם משפחתו.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ח]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ר' יוסף שלופר, ר' מאיר שמחה מדווינסק, והרב יעקב דוד וילובסקי{{הערה|הרידב"ז. כיהן כרבה של סלוצק, ולאחר מכן עבר לצפת. חיבר פירוש על ה[[תלמוד ירושלמי]].}}, ורכש השכלה כללית באוניברסיטת 'סורבון' שבפריז, ובשנת [[תרע"ד]] קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.<br />
<br />
עוד קודם חתונתו, בשנת [[תרע"ה]] התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[תרצ"ו]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בבית הדין הרבני בלונדון.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה שם במשך חודש וחצי. במהלך שהותו בארץ נפגש עם הרב [[אברהם יצחק קוק|הראי"ה קוק]], ובעקבות שידוליו עלה בשנת [[תרצ"ז]] ל[[ארץ ישראל]], ונבחר ב[[י"ז כסלו]] [[תרצ"ז]] [[הרבנות הראשית|לרב הראשי]] של ארץ ישראל כיורשו של הרב קוק, בהמלצת הרב [[איסר זלמן מלצר]] וה[[חזון איש]]{{הערה|שתמכו במינוי של הרב הרצוג ולא במינוי של הרב חרל"פ.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת{{הערה|ראו מכתב הרבי אליו מא' דר"ח תמוז תשט"ו: "זה עתה נודעתי אשר נבחר כבוד הדרת גאונו שוב לכהונת רב ראשי, ואביע איחולי להתחדשות כהונתו שתהיה בשעה טובה ומוצלחת".}}.<br />
<br />
כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו ב[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]].<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
===ועד הישיבות===<br />
בשנת [[ת"ש]] הקים ארגון גג שיאחד את כל [[ישיבה גדולה|הישיבות הגבוהות]] בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.<br />
<br />
===הצלת יהודים===<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], ערך מסע שידול בארצות צבאות הברית, והפעיל לחץ ציבורי על המנהיגים להגביר את המאמצים למניעת פעולותיהם של הנאצים, ולעצירה של מכונת ההשמדה.<br />
<br />
למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר.<br />
<br />
עם סיום המלחמה, בשנת [[תש"ו]] ערך מסע הצלה נוסף, בו שיכנע יהודים לעלות לארץ ישראל, ונפגש עם מדינאים ואישים בעלי השפעה, על מנת להוציא מהמנזרים את הילדים שהוסרתו שם בשנות השואה. משראה שבקשותיו לא נענות, החל לעבור ממנזר למנזר, על מנת להציל כמה שיותר ילדים יהודיים{{הערה|במהלך מאמציו נפגש גם עם האפיפיור, על מנת לשכנעו שיורה לאנשיו לשחרר את הילדים היהודיים מן המנזר. הפגישה נכשלה, ולאחר שיצא מהפגישה מיהר הרב הרצוג לטבול במקוה טהרה.}}.<br />
<br />
מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה.<br />
<br />
בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג לצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, והצליח לקבל אישור לכניסתם של חמשת אלפים יהודים לצרפת.<br />
<br />
===מכון 'יד הרב הרצוג'===<br />
בשנת [[תש"ב]] הקים את המוסדות "[[אנציקלופדיה תלמודית]]" ו"מכון התלמוד הישראלי". <br />
<br />
לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: "מכון יד הרב הרצוג".<br />
<br />
תחת המכון פועלת מערכת ההוצאה לאור של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], וכן הוצאה לאור מחודשת של ה[[תלמוד בבלי]] על פי השוואת כתבי יד מדוייקים.<br />
<br />
כאשר הוקמה הספרית הממוחשבת '[[אוצר החכמה]]', ספריית המכון היוותה את הבסיס לסריקת עשרות אלפי ספרים נדירים, שהוכנסו ראשונה למאגר.<br />
<br />
===בנין הרבנות הראשית===<br />
לאחר בחירתו (בשנת [[תשט"ו]]) לכהונת הרב הראשי, יזם את הקמתו של מבנה 'היכל שלמה', שיועד לצרכי הרבנות הראשית, ואף פעל להשגת המימון להקמת הבנין.<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר הרש"ב===<br />
באחת ממסעותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו אדמו"ר הריי"צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: "התענגתי להכיר את הרב הגאון הרצוג הצעיר, והוא אַ ריינער [=נקי] תלמיד חכם, ובשעת שיחתי עמו ראיתי שמלבד גדולתו בתורה הוא בקי גם בחכמות ושפות, ועלה ברעיוני המאמר 'אין דברי תורה מקבלין טומאה', און דאס רוף איך אַ ריינער תלמיד חכם [=ואת זה אני קורא 'תלמיד חכם נקי']"{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ה', אגרת מכ"ד אדר תש"א.}}.<br />
<br />
באותה הזדמנות [[אדמו"ר הרש"ב]] השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שעסקו אף הם בלימוד חכמות אלו, והתבטא, שאף שבדרך כלל אין ללמוד חכמות חיצוניות הואיל והן מטמאות את קדושת התורה, הרי שמי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, הרי דברי התורה שלו דוחין את טומאת החכמות החיצוניות.<br />
<br />
===אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשנת [[תרצ"ז]] התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: "הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט"א הרצוג".<br />
<br />
גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו"ר הריי"צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו"ר הריי"צ: "ידיד ה', אדמו"ר כ"ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט"א".<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת [[סרטיפיקטים|אישורי עליה]] מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות{{הערה|האישורים היו נמסרים בדרך כלל בכמות זעומה לסוכנות היהודית, שהייתה מעבירה אותם לציונים אדוקים, ואנשים שומרי תורה ומצווה היו מתקשים בהשגת אישורי עליה. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מתאריכים; ט"ו [[אייר]] תרצ"ז, כ"א טבת ת"ש, א' [[אייר]] ת"ש, כ"ז טבת תש"ג, ועוד.}}, התנגדות להימום בהמות לפני השחיטה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ט"ו [[אייר]] תרצ"ז.}}, תעמולה לעידוד השמירה על טהרת המשפחה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ י"א טבת תרח"ץ.}}, עזרה בעניני שמירת הדת ליהודי רוסיה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כ"ז [[מנחם אב]] תש"א.}}, הצלת [[ילדי טהרן]]{{הערה|ילדים ניצולי [[שואה]] שהועברו לאחריות הסכונות היהודית שניסתה לנתק אותם מהמורשת היהודית, ולהנחיל להם ערכים של ציוניות וחלוציות במקום שמירת התורה והמצוות. להרחבה, ראו כתבתותיו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 663 ו-664.}}, והצלת העסקן החסידי הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|הרב דובין היה חבר הקונגרס במדינת לטביה, וניצל את מעמדו לסיוע ליהודי [[רוסיה]] על ידי הפעלת לחצים. כאשר הרוסים השתלטו על לטביה, עצרו את הרב דובין והחלו לענות אותו. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כ"ג [[אלול]] תש"ח.}}.<br />
<br />
ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ט]] שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם [[הרבי]], שהיה אז מנהל ארגוני הפועל של מרכז חב"ד.<br />
<br />
לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו המנהלים של ארגון [[שיעורי לימודי הדת]] והעניקו לו עוגה מעוטרת עם כיתוב מיוחד של "צאתכם לשלום".<br />
<br />
בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ"ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו"ר הריי"צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר.<br />
<br />
===הרבי===<br />
[[קובץ:כתב_יד_הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרב הרצוג לרבי: לכ"ק הרה"ג המפורסם לשם ולתהילה בכל תפ"י [= תפוצות ישראל] צדיק ונשגב בנן של קדושים אוצר תורה יראה וחכמה כקש"תמנחם מענדיל שניאורסון שליט"א אדמו"ר מליובאוויץ]]<br />
מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש הרבי חי"ג, אגרת ד' תקפ].}}, ביטול הסתירות המדומות בין קביעות התורה לגילויי המדע{{הערה|אגרות קודש הרבי, ד' [[סיוון]] תשט"ז. במכתב הרב הרצוג מבקש את עזרת הרבי בעיסוק בשאלות אלו, ומבקש מהרבי לשלוח לו את כתביו בנושא}}, ושיתוף פעולה בנוגע לנתינת יחס שלילי למוסדות קונסרבטיביים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש הרבי, ח' [[אייר]] תשט"ז].}}.<br />
<br />
כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: {{ציטוטון|יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=551 על פי עדותו של נכדו] הרב הרצוג היה הראשון ששלח מברק לחסידים בו הביע את דעתו כי הרבי הוא זה שראוי לירש את הנהגת החסידים כיורשו של אדמו"ר הריי"צ.}}.<br />
<br />
לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת [[תשט"ז]] בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, ל' [[סיוון]] תשט"ו.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, חיים הרצוג - הפרזידנט השישי של מדינת ישראל.<br />
*בנו, יעקב הרצוג - אלוף בצה"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*שו"ת היכל יצחק.<br />
*כתבים ופסקים.<br />
*תורת האהל.<br />
*תחוקה לישראל (שלושה כרכים).<br />
*יהדות, חוק ומוסר (תרגום מאנגלית, בהוצאת מכון 'יד הרב הרצוג').<br />
*מחקר מדעי בנושא חלזונות התכלת{{הערה|מחקר עליו קיבל תואר דוקטור לספרות מאונברסיטת סורבון שבפריז.}}.<br />
*נוסח התפילה לשלום המדינה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/702.pdf כתבתו של גרשון נוף] - [[שבועון בית משיח]], גליון 702, עמוד 36.<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167438& משואה ליצחק א'] - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו.<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167439& משואה ליצחק ב'] - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74418 סקירת הדיון ההלכתי בין הרבי לרב הרצוג על איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת] {{אינפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]|הבא=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[י"ז כסלו]] - [[תרצ"ז]] - [[י"ט תמוז]] - [[תשי"ט]]}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: הרצוג יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=450310מנחם כהן (אלעד)2021-01-31T11:13:45Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|מנחם כהן}}<br />
[[קובץ:מנחם_כהן_2016-08-25_16-10.jpg|ממוזער|מנחם כהן]]<br />
ר' '''מנחם מענדל כהן''' (יליד שנת [[תשמ"ו]]) הינו עורך [[שבועון כפר חב"ד]], ובעבר שימש כעורך אתרי החדשות [[חב"ד און ליין]] (COL) ו'כיכר השבת'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' אלול]] [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' דניאל ולאמו מרת רותי כהן. למד בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי התמימים]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
בעודו בחור בשנת [[תשס"ג]] החל לעסוק בכתיבה וספרות במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], ובחג הפסח [[תשס"ו]] הוציא במסגרת השבועון את המגזין הראשון שלו - 'והגדת' שקיבל תהודה רחבה בחסידות חב"ד.<br />
<br />
עם הקמתו של אתר החדשות 'כיכר השבת' בשנת [[תשס"ט]] הצטרף לצוות העורכים ושימש בתפקיד זה במשך שלוש וחצי שנים עד להתפטרותו בסוף שנת תשע"ב.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת פנינה ברכה בת ר' יהודה קוסקס.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] הצטרף לצוות הכותבים באתר החדשות "COL חב"ד און ליין" (ובהמשך נתמנה לעורכו ראשי) עד פרישתו ממנו בסיוון [[תשע"ו]], ובשנת [[תש"ע]] מונה כעורך בעלון [[שיחת השבוע]].<br />
<br />
בחודש כסלו בשנת [[תשס"ט]] התחיל להוציא לאור את מגזין "COL" שהיה חינמון והוצאתו לאור נמשכה כחצי שנה עד לסגירתו בחודש אייר. ב[[חודש חשון]] [[תשע"ג]] מונה כעורך [[שבועון כפר חב"ד]] לצד מייסד העיתון והעורך הראשי הרב [[אהרן דב הלפרין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:כהן, מנחם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=450309איסר יהודה אונטרמן2021-01-31T11:09:28Z<p>שמונה נימין: /* קשריו עם חב"ד והרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]<br />
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], בעיר בריסק{{הערה|1=אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]]. <br />
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר בריסק בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]]. <br />
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק הגאון ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים. <br />
<br />
ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד והרבי==<br />
ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...<br />
<br />
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".<br />
<br />
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==נסיעת אניות ישראליות בשבת==<br />
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.<br />
<br />
==לקריא נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]].<br />
* ממלכת התורה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=450307איסר יהודה אונטרמן2021-01-31T11:07:45Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]<br />
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], בעיר בריסק{{הערה|1=אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]]. <br />
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר בריסק בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]]. <br />
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק הגאון ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים. <br />
<br />
ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד והרבי==<br />
ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...<br />
<br />
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".<br />
<br />
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==נסיעת אניות ישראליות בשבת==<br />
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.<br />
<br />
==לקריא נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]].<br />
* ממלכת התורה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=450305גרשון מענדל גרליק2021-01-31T11:04:40Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרשון מענדל גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרשון מענדל גרליק]]<br />
הרב '''גרשון מענדל גרליק''' (יליד שנת [[תרצ"ב]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשי"ט]]. בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק (שני מימין) בצעירותו]]<br />
נולד בחודש אייר [[תרצ"ב]] ב[[ברית המועצות]], להוריו הרב [[חיים מאיר גרליק|חיים מאיר]] ולאמו רבקה לאה.<br />
<br />
התחנך בישיבות המחתרתיות. לאחר יציאתו מ[[רוסיה]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.<br />
<br />
===בחצר הרבי===<br />
לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש תמוז]] [[תשט"ו]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל העבודה במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]].<br />
<br />
ב[[ד' בתמוז]] [[תשח"י]] התחתן עם רעייתו בת הרב [[שלום פויזנר]] ב-[[770]], וזכה שהרבי [[סידור קידושין|יסדר את הקידושין]].<br />
<br />
קירבה מיוחדת הייתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.<br />
<br />
===היציאה לשליחות===<br />
[[קובץ:גרשון מענדל התאחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות [[דידן נצח]] המרכזית בארגון [[התאחדות החסידים]], לצד הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[שלמה זלמן לנדא]]]]<br />
ביום ראשון, [[י"א בכסלו]] [[תשי"ט]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]]. בשבת שלפני כן, שבת פרשת ויצא [[י' כסלו]], באחת השיחות ב[[התוועדות]] דיבר הרבי על מעלת השליחות, והמעלה שנפעלת אצל השליח בזכות השליחות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/20/238 שיחת ש"פ ויצא תשי"ט].}}. בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|צריך לידע, שכאשר נמצאים כאן, לא לוקחים עדיין את העצם של הרבי; את העצם של הרבי לוקחים כאשר הולכים בשליחותו, ודוקא למקום רחוק}}.<br />
<br />
ביום ראשון נכנס הרב גרליק ליחידות אצל הרבי, בה קיבל הוראות והדרכות לשליחות, ולאחר היחידות נערך לו מעמד 'צאתכם לשלום' בו הגיעו חסידים רבים ללוותו (כיוון שהרב גרליק היה מראשוני השלוחים שנסעו למדינות רחוקות לשליחות, והיה זה חידוש גדול באותה תקופה). הרבי עצמו יצא והשתתף בליווי{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גליון כה, ע' 14.}}.<br />
<br />
בהתוועדות [[חג הגאולה י"ט כסלו]], כמה ימים לאחר שהגיע לאיטליה, ביקש הרבי שמי מקרובי משפחתו יבוא לומר '[[לחיים]]' עבורו.<br />
<br />
בתקופה בה התחיל בשליחותו הגיע הרב [[יעקב יהודה הכט]] לבקרו, ולאחר מכן סיפר ב[[קראון הייטס]] על הצלחת פעולותיו בשליחות. בין הדברים תיאר גם את דירתו שבה היו שנים עשר חדרים. בהתוועדות [[פורים]] ניגש אחד המסובים ואמר לחיים לרבי וביקש ברכה עבור הרב גרליק ושליחותו, ובין הדברים אמר: "יש לו שם דירה בת שנים עשר חדרים"... הקהל צחק ואז הגיב הרבי ברצינות: "מה צוחקים? תמים - שכבר שלושה דורות תמים - ממה הוא מתפעל, ממה שיש למישהו שנים עשר חדרים?" אחר כך במהלך ההתוועדות, חזר הרבי כמה פעמים על המילים "שנים עשר חדרים"...<br />
<br />
כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו ב[[התוועדות]] והביאו כדוגמה ל"שליח שמחולל מהפכות"{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשי"ט}}.<br />
<br />
===פעילותו בשליחות===<br />
<br />
כאשר הגיע למילאנו החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית, ומאז במשך למעלה מ-50 שנה מנהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.<br />
<br />
במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] בתור [[הרבנות הראשית לישראל|רב ראשי]] עד סוף ימיו; הוצאת [[פסק דין]] הלכתי שמסקנתו ש[[מבצע אנטבה]] היה [[נס]] משמים, כשיטתו של הרבי (ונגד טענותיהם של [[סאטמר|חסידי סאטמר]] באותה תקופה){{הערה|אודות פרשת פסק הדין - ראה באריכות בגליון התמים (בית משיח) גליון כו, ע' 19 ואילך.}}.<br />
<br />
במהלך שנות הל' יצאו יהודים רבים מ[[ברית המועצות]] ועברו דרך העיר לאדיספולי באיטליה. הרב גרליק, יחד עם עוד חסידי חב"ד, פעל רבות ל[[הפצת יהדות]] במקום, ובנו שם [[בית כנסת]], [[מקווה]], מסעדה כשרה ועוד. הרבי התייחס לפעילותו זו בשיחה{{הערה|י"ט כסלו תשל"ז.}}{{הערה|התמים (בית משיח) גליון כו, ע' 22.}}.<br />
<br />
ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב, הכריז "{{יחי}}" שלשה פעמים ובזה הסתכם כל נאומו.<br />
<br />
===פעילותו ברבנות===<br />
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]]]<br />
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב יחיאל יעקב וויינברג, הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים, וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועמדו איתו בקשר מתמיד. <br />
<br />
הרב גרליק חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.<br />
<br />
===נסיעות לרבי===<br />
הרב גרליק ידוע בתשוקתו הגדולה להגיע לרבי כמה שיותר, ובמהלך השנים [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ממקום שליחותו מאות פעמים. כמעט בכל השנים היה אצל הרבי ב[[י"א ניסן]]{{הערה|התמים (בית משיח) גליון כז, ע' 13.}}.<br />
<br />
באחת ההזדמנויות השתוקק מאוד לנסוע לרבי ל[[חג הגאולה י"ב תמוז]], אך לא היה באפשרותו, ולכן החליט לנסוע לנמל התעופה - לראות את המטוסים הממריאים אל הרבי... בנמל התעופה פגש גביר ששאל למעשיו, וכששמע שאין לו כרטיס הזמין לו כרטיס וכך נסע לרבי{{הערה|התמים (בית משיח) גליון כג, ע' 17.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בניו<br />
*הרב [[לוי יצחק גרליק]] - [[קראון הייטס]] רב המרכז הארופאי בבריסל.<br />
*הרב יוסף גרליק - קראון הייטס.<br />
*הרב משה גרליק - השליח הראשון לאיחוד האירופאי.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב אברהם חזן - שליח במילאנו ומהנהלת מרכז לעיני חינוך איטליה.<br />
*הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] ע"ה - היה שליח ומנהל בית חב"ד מילאנו.<br />
*הרב הלל דוד קרינסקי - מנכ"ל חברת [[JEM]] <br />
*הרב ישראל גרינברג - שליח בטקסס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מעולמו של שליח - אוצרו של הרב גרשון מענדל גרליק''', סדרת כתבות בגליונות [[התמים (בית משיח)]] תשס"ג-ד, גליונות כג-כח<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69787 עברנו שנים של מס"נ - עלינו להתחזק ברגע האחרון]''' - מכתב מהרב גרליק {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1264784 סמיכה לרבנות]''' - הרב גרליק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2627428 נער רוסי ונערה אמריקנית יוצאים לשליחות] - ראיון עם הרבנית בתיה גרליק {{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/122667 לא דומה לאף אחד אחר]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/122920 הפלפול שהרבי הכין לר' גרשון מענדל גרליק והבושות שנחסכו]''' {{COL}}, מתוך סדרת 'השלוחים הראשונים' לרגל י' שבט תש"פ<br />
*'''[https://col.org.il/news/122669 ראיון נדיר במיוחד עם השליח הרב גרשון מענדל גרליק]''' {{COL}} פרוייקט מיוחד לרגל יו"ד תש"פ {{אודיו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{מיון רגיל:גרליק, גרשון מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=450304איסר יהודה אונטרמן2021-01-31T11:04:16Z<p>שמונה נימין: /* קשריו עם חב"ד והרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]<br />
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], בעיר בריסק{{הערה|1=אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]]. <br />
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר בריסק בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]]. <br />
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק הגאון ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים. <br />
<br />
ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד והרבי==<br />
ביקר בישיבות חב"ד, היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ליחידות. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שלא התחתן, אחרי שנתיים כשנכנס הדבר הראשון שהרבי שאל: "מה עם הבן שלך האם כבר התחתן"? התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו.<br />
<br />
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".<br />
<br />
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==נסיעת אניות ישראליות בשבת==<br />
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.<br />
<br />
==לקריא נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]].<br />
* ממלכת התורה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=450303הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד2021-01-31T11:00:20Z<p>שמונה נימין: /* המערכת כיום */</p>
<hr />
<div>'''הערות התמימים ואנ"ש לוד''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[תומכי תמימים לוד]]". מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.<br />
<br />
במשך השנים הוציאה המערכת לאור קרוב למאה גיליונות.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]<br />
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם [[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]], היה זה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בארה"ק בין ישיבות חב"ד.<br />
<br />
בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.<br />
<br />
במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם '''[[פלפול]] התלמידים'''. במכתב מיום כ' טבת [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה: {{ציטוט| תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל|מקור= [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק י"ט אג' ז'קסב להנהלת הישיבה|מרכאות=כן}}<br />
<br />
החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.<br />
<br />
== המערכת כיום ==<br />
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]<br />
המערכת מנוהלת על ידי בחורים משיעור ג' בישיבה, הדואגים במשך השנה להוציא מספר קבצים בדרך כלל לקראת ימי דפגרא כי"ט [[כסלו]], ה' [[טבת]], י' [[שבט]], י"א [[ניסן]], י"ב-י"ג [[תמוז]]. <br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור צ"ח קבצים.<br />
<br />
===מימון ההדפסה===<br />
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".<br />
<br />
תשובת הרבי לא אחרה לבוא: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241|מרכאות=כן}}<br />
<br />
כיום, הנהלת הישיבה ממנת את הוצאתם הכספית של הקבצים.<br />
<br />
== חברי המערכת במשך השנים ==<br />
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לאבקאווסקי (גליונות עט-פ)<br />
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסבערג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)<br />
*[[תשס"ח]]: הת' נחמיה גרייזמאן, הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)<br />
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)<br />
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).<br />
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).<br />
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).<br />
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).<br />
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).<br />
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).<br />
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).<br />
<br />
== הוצאות לאור נוספות ==<br />
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'עיונים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שבת בשבתו, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[תורת הרבי]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.<br />
<br />
כמו-כן, מוציאה המערכת מעת לעת, קטעי צילומים מתורת הרבי העוסקים בחומר הנלמד באותו העת בעיונא ובגירסא, על מנת לעודד ולדרבן את הבחורים בכתיבת הערות וביאורים.<br />
<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=450129דב מנחם דוברוסקין2021-01-29T10:59:09Z<p>שמונה נימין: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דברוסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דברוסקין ([[תשע"ג]])]]<br />
הרב '''מנחם דב דוברוסקין''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1972) הינו [[משפיע]] [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש בכל רחבי הארץ. שימש כאחד ה'[[חוזר|חוזרים]]' וה'[[הנחה|מניחים]]' של שיחותיו של הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מנחם דב נולד ב[[חיפה]] לרב [[חיים אהרן דוברוסקין]] וביילא ב[[י"ב כסלו]] [[תשל"ב]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז), ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבארצות הברית, ובחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-770.<br />
<br />
בעקבות כשרונותיו הברוכים, שותף לצוות ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[הנחה|מניחים]] של [[שיחה|שיחותיו של הרבי]], בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]].<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תנש"א]] כאשר [[הרבי]] עורר על החובה המוטלת על כל יהודי [[הבאת המשיח|להביא את הגאולה]], ערך דף מקורות בו ציין את שיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח שנדפסו בסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]] ו[[שיחות קודש]]{{הערה|1=דף זה היווה את הבסיס לעריכת הסדרה [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}. <br />
<br />
בהתוועדות ש"פ תזריע-מצורע, זמן מה לאחר שהוציא את המפתח, אמר הרבי כי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני גאולה ומשיח]], ובהערה (110) נכתב: "ונקל למוצאם – על ידי ספרי המפתחות (שרבו בדורנו זה) על סדר הא-ב, בערכים המתאימים: גאולה, משיח, וכיוצא בזה".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] נשא את מרת לאה שיינא, בתו של ר' [[דובער וילנקין]] מ[[כפר חב"ד]] במשך מספר שנים שימש כ[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. ובסוף שנות הנו"נים התיישב ב[[מגדל העמק]] שם הצטרף לצוות ה[[משפיע|משפיעים]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה גדולה]].<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב דוברוסקין ניחן בשפה רהוטה, ובכשרון הסברה מרתק, והוא מוסר בקביעות בביתו שבמגדל העמק שיעורים בחסידות למקורבים, ופעם בשבוע מוסר שיעור ב[[בית הכנסת]] חב"ד ב[[קריית אתא]], ובמקביל, חבר בארגון המרצים החב"דיים [[פרדס (ארגון הסברה)|פרדס]] ומוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
במהלך השנים התמנה לרב ה[[תלמוד תורה]] ב[[תלמוד תורה מגדל העמק|מגדל העמק]], ומידי מספר חודשים הוא בוחן בעל פה את תלמידי הכיתות הגבוהות במקצועות הקודש.<br />
<br />
עם הקמתו של [[תלמוד תורה מגדל העמק#בית כנסת לצעירים|בית הכנסת לצעירים]] בבנין התלמוד תורה בשנת [[תשע"ג]], התמנה כ[[משפיע]] בית הכנסת.<br />
<br />
הרב מוסר שיעורים קבועים בספר התניא במספר מקומות בארץ ובתוכם השיעור המרכזי בחיפה בכולל חסידות שהוקם על ידי שליח הרבי הרב משה מנחם מענדל פבזנר, השיעור סוחף אנשים רבים מציבורים מגוונים המתגוררים בשכונת הדר ובסמיכות לה.<br />
<br />
שיעורי הרב מוקלטים בקו טלפון ייחודי להאזנה בשעות הפנאי, ובנהיגה ברכב. מספר הטלפון להאזנה הוא: 0772611166. הרב רואה בקו הטלפון שליחות מיוחדת בהגעה לציבורים שאינם משתמשים באופציה המקוונת, מדי חודש נרשמות עשרות אלפי דקות האזנה לקו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, שלום שכנא דברוסקין, [[כפר חב"ד]].<br />
*אחיו, הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דוברוסקין]].<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן בלוי - משלוחי הרבי ל[[טבריה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור VOD|budru}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52696 "מה עושים כשיש קושיות מדוע משיח לא בא?"] {{וידאו}} - אתר COL.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3511 מגילת איכה בראייה חיובית] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://teima.co.il/ אתר המרכז מעל 500 שיעורי וידאו של הרב]<br />
* לרב ערוץ יוטיוב ובו קרוב ל1000 שיעורים והתוועדויות בנושאים שונים ומגוונים, פרשיות השבוע ועיונים בחסידות.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דוברוסקין מנחם דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילנקין]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=450128ברוך שלמה אליהו קונין2021-01-29T10:45:31Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:254218.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה קונין]]<br />
הרב '''ברוך שלמה קונין''' הינו השליח הראשי של הרבי למדינת קליפורניה.<br />
<br />
== תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ד באלול]] [[ת"ש]] בברונקס שבניו יורק. והוא נכדו של ר' [[מנחם מענדל קונין]].<br />
<br />
בילדותו, עת למד בבית הספר הממלכתי, שלח אליו [[הרבי]] את הרב [[מענדל סימפסון]] ללמוד איתו ועם אחיו פנחס כל יום בברונקס.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] נשלח לקליפורניה על ידי הרבי ופתח את מרכז חב"ד בלוס אנג'לס - הראשון בעולם. כיום מונה האימפריה שבראשותו למעלה ממאתיים בתי חב"ד, והוא מ[[שליח|שלוחי]] הרבי הידועים בעולם. מידי שנה הוא מקיים משדר מיוחד בשם '[[טלטון]]' - משדר מוזיקלי יהודי - בו הוא חוזר שיחות, גדולי הזמרים מופיעים וכסף רב נאסף שם לטובת בתי חב"ד.<br />
<br />
היה מגדולי הפעילים ב[[ועד ע"א מוסדות]] והקים את רוב המוסדות מתוך הע"א.<br />
[[קובץ:קונין טלטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באירוע ה'טלטון']]<br />
זכה להתאים מספר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]].<br />
הוא חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. ואגודת חסידי חב"ד בחבר העמים. עקב פעילותו הרבה להחזרת אוסף כתבי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/122690 צפו: הרב שלמה קונין נזכר בשליחות המיוחדת שלו לרוסיה] {{וידאו}} {{COL}}}} מונה על ידי הרבי לסגן יו"ר וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].<br />
<br />
הרבי התבטא עליו פעם שהוא היחידי שהבין באמת ויישם את הוראת [[הרבי המהר"ש]] [[לכתחילה אריבער]].<br />
<br />
זכה להיות מאחרוני העוברים לפני הרבי בפעם האחרונה שנראה לשלוחים - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]].<br />
<br />
בחמש עשרה שנים האחרונות משתתף באחזקה הממונית של [[770]], הוא מממן את חשבונות המים וה[[נורה חשמלית|חשמל]] ודואג לשפץ את [[בית חיינו]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*הרב [[צמח יהושע קונין]] ע"ה - היה שליח לסנטורי סיטי.<br />
{{להשלים}}<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Begun-Polter%20-%20Elul%2011%2C%205776.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו, אלול תשע"ו<br />
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F הקמת המוסדות בקליפורניה - ר' שלמה קונין]''', באתר יומנים<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39646 הרבי מציל את הרב קונין ממוות] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%9D_77155.html תיעוד בטלוויזיה בארצות הברית: השליח הרב קונין וההומלסים] באתר [[col]] {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48715 הטלטון תשס"ט ● גלריה נוצצת] - {{אינפו|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/122826 החלוץ האמיתי • על דמותו הסוערת של הרב שלמה קונין]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/122908 זו השליחות המסתורית שהטיל הרבי על הרב קונין בליל הסדר]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/122919 כיצד הגיב הרבי לישיבה מעורבת? ולמדיטציה?]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/122917 כך נבנה החדרון עבור הרבי באהל הקדוש • כתבה מרתקת]''' {{COL}} בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' לרגל יו"ד שבט תש"פ<br />
* הרב שלמה קונין, [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/04/5e85d7bc55632_1585829820.pdf אין דבר בלתי אפשרי], הסיפור שלי - [[JEM]] גיליון 251<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קונין, ברוך שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=450127ועד תלמידי התמימים2021-01-29T10:42:54Z<p>שמונה נימין: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br />
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.<br />
<br />
==פעילות==<br />
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br />
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br />
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות. <br />
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.<br />
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.<br />
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br />
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]]. <br />
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br />
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.<br />
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.<br />
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.<br />
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]<br />
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.<br />
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.<br />
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].<br />
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.<br />
* [[ליובאוויטש שבליובאוויטש]] - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].<br />
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].<br />
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*"נפלאות בכל" - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי בית חיינו בשנת תשנ"ב.<br />
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br />
<br />
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה.<br />
<br />
רמז לכך, ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "צאתכם לשלום" שנערך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה (שנערך בסימן "20 שנה לשנת נפלאות גדולות") בה ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רח"ל". https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=450126ועד תלמידי התמימים2021-01-29T10:42:31Z<p>שמונה נימין: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br />
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.<br />
<br />
==פעילות==<br />
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br />
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br />
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות. <br />
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.<br />
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.<br />
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br />
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]]. <br />
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br />
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.<br />
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.<br />
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.<br />
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]<br />
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.<br />
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.<br />
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].<br />
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.<br />
* [[ליובאוויטש שבליובאוויטש]] - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].<br />
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].<br />
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*"נפלאות בכל" - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי בית חיינו בשנת תשנ"ב.<br />
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br />
<br />
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{מקור}}.<br />
<br />
רמז לכך, ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "צאתכם לשלום" שנערך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה (שנערך בסימן "20 שנה לשנת נפלאות גדולות") בה ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רח"ל". https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=450125ועד תלמידי התמימים2021-01-29T10:41:15Z<p>שמונה נימין: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br />
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.<br />
<br />
==פעילות==<br />
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br />
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br />
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות. <br />
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.<br />
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.<br />
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br />
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]]. <br />
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br />
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.<br />
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.<br />
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.<br />
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]<br />
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.<br />
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.<br />
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].<br />
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.<br />
* [[ליובאוויטש שבליובאוויטש]] - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].<br />
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].<br />
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*"נפלאות בכל" - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי בית חיינו בשנת תשנ"ב.<br />
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br />
<br />
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{מקור}}.<br />
<br />
רמז לכך, ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "צאתכם לשלום" שנערך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה בה ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רח"ל". https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=450124ועד תלמידי התמימים2021-01-29T10:39:55Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br />
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.<br />
<br />
==פעילות==<br />
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br />
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br />
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות. <br />
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.<br />
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.<br />
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br />
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]]. <br />
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br />
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.<br />
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.<br />
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.<br />
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]<br />
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.<br />
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.<br />
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].<br />
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.<br />
* [[ליובאוויטש שבליובאוויטש]] - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].<br />
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].<br />
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*"נפלאות בכל" - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי בית חיינו בשנת תשנ"ב.<br />
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br />
<br />
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{מקור}}.<br />
<br />
רמז לכך, ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "צאתכם לשלום" שנערך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה בה ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רח"ל". {{https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing}}.<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=450123ועד תלמידי התמימים2021-01-29T10:38:45Z<p>שמונה נימין: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br />
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.<br />
<br />
==פעילות==<br />
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br />
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br />
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "[[יום תמים לרבי]]". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות. <br />
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.<br />
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.<br />
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br />
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]]. <br />
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br />
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.<br />
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.<br />
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.<br />
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]<br />
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.<br />
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.<br />
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].<br />
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.<br />
* [[ליובאוויטש שבליובאוויטש]] - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].<br />
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].<br />
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*"נפלאות בכל" - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי בית חיינו בשנת תשנ"ב.<br />
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br />
<br />
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{מקור}}.<br />
<br />
רמז לכך, ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "צאתכם לשלום" שנערך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה בה ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רח"ל". {{https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing}}.<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=450122ועד תלמידי התמימים2021-01-29T10:34:10Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br />
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.<br />
<br />
==פעילות==<br />
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br />
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br />
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "[[יום תמים לרבי]]". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות. <br />
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.<br />
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.<br />
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br />
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]]. <br />
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br />
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.<br />
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.<br />
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.<br />
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]<br />
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.<br />
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.<br />
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].<br />
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.<br />
* [[ליובאוויטש שבליובאוויטש]] - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].<br />
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].<br />
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*"נפלאות בכל" - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי בית חיינו בשנת תשנ"ב.<br />
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br />
<br />
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{מקור}}.<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=450077ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2021-01-29T01:17:35Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br />
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br />
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.<br />
<br />
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br />
<br />
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.<br />
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.<br />
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.<br />
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).<br />
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.<br />
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
<br />
==יחוס הרבי אליו ==<br />
<br />
*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br />
<br />
*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].<br />
<br />
*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br />
<br />
*'''בן נינו''': [[הרבי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] <br />
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=450076ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2021-01-29T01:17:20Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br />
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br />
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.<br />
<br />
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br />
<br />
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד ב[[אוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.<br />
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.<br />
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.<br />
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).<br />
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.<br />
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
<br />
==יחוס הרבי אליו ==<br />
<br />
*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br />
<br />
*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].<br />
<br />
*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br />
<br />
*'''בן נינו''': [[הרבי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] <br />
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=450075ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2021-01-29T01:17:14Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br />
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br />
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.<br />
<br />
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br />
<br />
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד ב[[אוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]]]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.<br />
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.<br />
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.<br />
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).<br />
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.<br />
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
<br />
==יחוס הרבי אליו ==<br />
<br />
*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br />
<br />
*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].<br />
<br />
*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br />
<br />
*'''בן נינו''': [[הרבי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] <br />
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=450074ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2021-01-29T01:16:49Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br />
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br />
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.<br />
<br />
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br />
<br />
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד ב[[אוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.<br />
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.<br />
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.<br />
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).<br />
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.<br />
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
<br />
==יחוס הרבי אליו ==<br />
<br />
*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br />
<br />
*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].<br />
<br />
*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br />
<br />
*'''בן נינו''': [[הרבי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] <br />
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=450073ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2021-01-29T01:16:05Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br />
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br />
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.<br />
<br />
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br />
<br />
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.<br />
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.<br />
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.<br />
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).<br />
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.<br />
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
<br />
==יחוס הרבי אליו ==<br />
<br />
*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br />
<br />
*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].<br />
<br />
*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br />
<br />
*'''בן נינו''': [[הרבי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] <br />
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=450072ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2021-01-29T01:15:49Z<p>שמונה נימין: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br />
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br />
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.<br />
<br />
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br />
<br />
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]] בליובאויטש.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.<br />
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.<br />
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.<br />
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).<br />
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.<br />
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
<br />
==יחוס הרבי אליו ==<br />
<br />
*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br />
<br />
*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].<br />
<br />
*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br />
<br />
*'''בן נינו''': [[הרבי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] <br />
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=450071באבא סאלי2021-01-29T00:44:16Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא''' (מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי''') היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי נולד [[א' בתשרי]] ה'[[תר"נ]], הסתלק [[ד' בשבט]] ה'[[תשד"מ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הבבא סאלי נולד בשנת [[תר"נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב זצ"ל.<br />
<br />
בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].<br />
<br />
זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].<br />
<br />
כאשר הביעו לפניו את אמונת החסידים ש[[הרבי]] הוא ה[[מלך המשיח]], ענה בחיוך "אישתהיל קילשי!" (ראוי לו הכל).<br />
<br />
הבאבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].<br />
<br />
==קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד==<br />
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===<br />
קשריו עם הרבי היו מופלאים. בסדרת "אגרות קודש" מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}. <br />
<br />
ואחר כך כותב: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}}. <br />
<br />
אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]]. <br />
<br />
===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===<br />
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי"ב]] היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל. <br />
<br />
ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}. <br />
<br />
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". <br />
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".<br />
<br />
בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".<br />
<br />
==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===<br />
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}. <br />
<br />
שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}. <br />
<br />
גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.<br />
<br />
===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===<br />
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר. <br />
<br />
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל. <br />
<br />
כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.<br />
<br />
במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה". <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}. <br />
<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
הסתלק בד' [[שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה: <br />
<br />
"משפחת אבוחצירה. מאד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[שושלת אבוחצירא]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=239&hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* חיים רייך, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה''בבא ברוך'' בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ''], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}<br />
* אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל[[שבועון בית משיח]] (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי וחסידות חב"ד, באתר חב"ד אינפו, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)<br />
*'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]</div>שמונה נימיןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=440698חב"דפדיה2020-12-22T09:10:24Z<p>שמונה נימין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמליל האתר הנוכחי]]<br />
'''חב"דפדיה''' הינה אנציקלופדיה [[חב"ד]]ית ברשת ה[[אינטרנט]], שמטרתה העיקרית היא להפיץ את תורת חסידות חב"ד לקהל הרחב.<br />
<br />
היא פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|באמצעות התוכנה פועלים גם אנציקלופדיות גדולות כגון ויקיפדיה}}. היא מביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על [[ענייני גאולה ומשיח]]. ועוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:אינפופדיה.jpg|ממוזער|סמליל האתר הראשון]]<br />
חב"דפדיה הוקמה ביום [[כ"ד בסיוון]] [[תשס"ז]] עם 1000 ערכים, שמה הראשון היה 'אינפופדיה' על שם האתר [[חב"ד אינפו]], שהעניק לה את חסותו.<br />
<br />
מאז הקמתה היא נכתבת בידי הגולשים.<br />
<br />
עם הקמת האתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]] העניק לה גם הוא את חסותו.<br />
<br />
חב"דפדיה מופעלת עשרים וארבע שעות ביממה, על ידי המשתמשים, הנמצאים בכל רחבי העולם.<br />
<br />
חב"דפדיה היא ה[[אנציקלופדיה]] האינטרנטית המפתחת במהירות הגבוה ביותר ביחס לשאר האנציקלופדיות האינטרנטיות בארץ{{הערה|מלבד ויקיפדיה עצמה, שעל פי הקונספט שלה בנויה חב"דפדיה}}.<br />
<br />
כעת יש בחב"דפדיה <span style="color: ;">{{מספר דפים}}</span> דפים שעברו <span style="color: ;">{{NUMBEROFEDITS}}</span> עריכות. <span style="color: ;">{{מספר ערכים}}</span> ערכים, מתוכם <span style="color: ;">{{דפים בקטגוריה:ערכים מומלצים}}</span> מומלצים ו<span style="color: ;">{{מספר משתמשים}}</span> משתמשים רשומים, מתוכם <span style="color: ;">{{NUMBEROFACTIVEUSERS}}</span> משתמשים פעילים ו<span style="color: ;">{{מספר מפעילים}}</span> מפעילי מערכת, האחראים על ניהול האתר.<br />
<br />
== מבנה ==<br />
[[קובץ:העמוד הראשי של חב"דפדיה.jpeg|ממוזער|הדמיית מחשב הפתוח על חב"דפדיה]]<br />
מטרת חב"דפדיה היא לרכז את כל המידע בנושא [[חסידות חב"ד]], בשפה פשוטה המובנת גם לאלו שאינם מתמצאים בעולמה של [[חסידות חב"ד]], במושגים, בהיסטוריה ובאישים.<br />
<br />
חב"דפדיה עוסקת בעיקר בערכים העוסקים בתורת החסידות, זאת לאור מענה [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שהתגלותו תלויה בהפצת מעיינות [[תורת החסידות]] חוצה.<br />
<br />
בנוסף, עקב דברי [[הרבי]] על כך ש[[הדרך הישרה]] להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח, ערכים בנושאים אלו תופסים מקום מרכזי ועיקרי בחב"דפדיה.<br />
<br />
===פורטלים===<br />
חב"דפדיה כוללת תשעה פורטלים מרכזיים בנושאים שונים הקשורים לחסידות חב"ד, ומאפשרים לקורא להתמקד בנושא מסויים לפי רצונו.<br />
*'''[[פורטל:נשיאי חב"ד]]''' - עוסק בשבעת [[רבותינו נשיאנו]], תורתם, ניגונים שחיברו, ובני משפחתם. <br />
*'''[[פורטל:ימי חב"ד]]''' - עוסק בתאריכים ב[[תולדות חב"ד]]. <br />
*'''[[פורטל:גאולה ומשיח]]''' - עוסק בערכים המבארים נושאים ומושגים בנושאי [[גאולה ומשיח]]. <br />
*'''[[פורטל:תורת החסידות]]''' - עוסק בנושאים ומושגים בתורת חסידות חב"ד. <br />
*'''[[פורטל:תורת הנגלה]]''' - עוסק בערכים בנושא [[תנ"ך]], [[משנה]], [[תלמוד]] ו[[הלכה]] תוך דגש על הקשר ל[[תורת חב"ד]]. <br />
*'''[[פורטל:ניגוני חב"ד]]''' - עוסק בהיסטורית הניגונים, תווים וביאורים. <br />
*'''[[פורטל:ספרות חב"ד]]''' - עוסק בספרי חסידות חב"ד, ספרי ביאורים, ספרי הלכה ההולכים לפי פסיקות ומנהגי חב"ד, ועוד. <br />
*'''[[פורטל:בית רבי]]''' - עוסק במשפחתם המורחבת של נשיאי חב"ד. <br />
*'''[[פורטל:אישי חב"ד]]''' - עוסק בחסידים ואישים מפורסמים בחסידות חב"ד.<br />
*'''[[פורטל:הפצת המעיינות]]''' - עוסק בנושא פעילות [[הפצת המעיינות]], שלוחי הרבי ועוד.<br />
<br />
==צוות האתר==<br />
[[קובץ:Chabadpedia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמליל האתר עד שנת תשס"ט]]<br />
כאתר שיתופי, אין לאתר הנהלה וכל אחד יכול לערוך. ישנם משתמשים שקיבלו הרשאת [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]] וניתנה להם גם האפשרות למחוק דפים ועוד.<br />
*מייסד האתר ועורכו הראשון, ר' [[אלחנן צייגר]].<br />
*מנהל האתר [[חב"ד אינפו]], הנותן את חסותו וממן את האתר, ר' [[שרגא קרומבי]].<br />
<br />
===ועדה רוחנית===<br />
חב"דפדיה כפופה לוועדה רוחנית, המנווטת את דרך האתר. מתפקידיה של הועדה לקבוע את עמדת חב"דפדיה בנושאים שונים, להכריע בדיונים ומחלוקות ועוד.<br />
<br />
נכון לשנת תשפ"א, עומדת להתחלף ההנהלה הרוחנית בחדשה, עמה יהיה ניתן לשמור על קשר יותר רציף בענייני האתר.<br />
<br />
בין חברי הועדה בעבר: <br />
*הרב [[שלום יעקב חזן]]. <br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]]. <br />
*הרב [[שמואל קסלמן]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[עמוד ראשי]]<br />
* [[חב"דפדיה:תרומות ויצירת קשר]]<br />
* [[מיוחד:סטטיסטיקות|סטטיסטיקות חב"דפדיה]]<br />
* [[חב"דפדיה:ציוני דרך]]<br />
* [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29386 אינפו-פדיה: 1000 ערכים באנציקלופדיה החב"דית] כד [[סיוון]] ה'תשס"ז (10.06.2007) - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58270 האנציקלופדיה החב"דית: 5,000,000 צפיות!] יז כסלו ה'תשע"א (24.11.2010) - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61411 האנציקלופדיה החב"דית: 9,000,000 צפיות!] ח [[אייר]] ה'תשע"א (12.05.2011) - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/blogs/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95/ ידידיה מאיר על חב"דפדיה] טו תמוז התשע"ה {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9A-%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA-6000-%D7%A2%D7%A8/ יפוצו מעינותך חוצה: חב"דפדיה מציינת 6,000 ערכים] י"ב באדר א' [[תשע"ו]] {{אינפו}}<br />
* [[שניאור ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/274305/ הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]''', שבועון בית משיח, ח' סיון תשע"ז (02.06.2017)<br />
* [https://chabad.info/news/602946/ האנציקלופדיה החב"דית חוגגת בר מצווה] כ"ה בסיון תש"פ {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/611859/ כתבה על פרויקט [[חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)|מיזם הכחלת ערכים משנת תש"פ]]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה|*]]<br />
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]</div>שמונה נימין