https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%92 2026-04-14T08:43:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=827899 2026-02-24T05:17:30Z

<p>שמואל קניג: /* חסר ענק */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>משתמש:שף ויתיב - מה המקורות של הערך הזה? [[מיוחד:תרומות/209.140.41.96|209.140.41.96]] 22:24, 27 ביולי 2017 (UTC)<br /> :לא אני כתבתי אותו, אם אתה אותו אחד שאין לו כח ורצון וכו' והינך מחפש מקורות כלליים עליו, אזי בעז&quot;ה אדבר איתך פא&quot;פ. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:57, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::לכאורה די בציון שאביו היה מחסידי הוסיאטין, ואין ערך וחשיבות בציון העובדה שסבו לקח את אביו להניח תפילין אצל האדמו&quot;ר מהוסיאטין זצ&quot;ל. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 22:32, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 22:32, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == חסר ענק ==<br /> <br /> מה עשה אחרי שעלה לארץ.<br /> <br /> האם היה אצל הרבי, יחידות,דולרים.<br /> <br /> האם הייתה לו השפעה על נחלה <br /> <br /> ועוד [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 07:17, ז' באדר, ה'תשפ&quot;ו 07:17, 24 בפברואר 2026 (IST)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=807758 2025-10-25T19:31:41Z

<p>שמואל קניג: /* משוב */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== משוב ==<br /> <br /> הערך ריק לחלוטין מתוכן{{משוב}} [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 22:31, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 22:31, 25 באוקטובר 2025 (IDT)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=798020 2025-08-24T06:27:42Z

<p>שמואל קניג: /* שכתוב */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== קבוצה ==<br /> <br /> אתה בטוח שהוא נסע לשנת הקבוצה לנ&quot;ב [[בברכה]] [[משתמש:7489סעוון פור טי ניין|7489סעוון פור טי ניין]] - [[שיחת משתמש:7489סעוון פור טי ניין|שיחה]], 02:05, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;ה 02:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> :בוודאי [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 16:04, כ&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;ה 16:04, 22 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == שכתוב ==<br /> <br /> לדעתי אין צריך, אין כאן טעויות או בעיות.<br /> <br /> אדרבה אם יש כדאי לציין [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 09:27, ל' באב, ה'תשפ&quot;ה 09:27, 24 באוגוסט 2025 (IDT)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=797677 2025-08-22T13:04:23Z

<p>שמואל קניג: /* קבוצה */ תגובה</p> <hr /> <div>== קבוצה ==<br /> <br /> אתה בטוח שהוא נסע לשנת הקבוצה לנ&quot;ב [[בברכה]] [[משתמש:7489סעוון פור טי ניין|7489סעוון פור טי ניין]] - [[שיחת משתמש:7489סעוון פור טי ניין|שיחה]], 02:05, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;ה 02:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> :בוודאי [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 16:04, כ&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;ה 16:04, 22 באוגוסט 2025 (IDT)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=783999 2025-07-13T13:33:35Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{א|שף ויתיב}}, אני חושב שמחקת יותר מידי (הסטורי').. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:46, כ&quot;ג בחשוון, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> <br /> :אתה רציני? כאילו, אתה באמת חושב שנוגע לחב&quot;דפדיה מתי נפרדה בלארוס מהדוכסות הליטאית? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:11, 24 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> וליתר ביאור, מאז התחילה ההיסטוריה החב&quot;דית (וקצת לפני זה) עד נפילת מסך הברזל היתה בלארוס חלק מרוסיה. מה נוגע לנו מה היה לפני זה? (האמת היא שזה קצת כן נוגע להבנת מדוע נקראו יהודי רייסן ליטאים, אולם זה צריך להיכנס בפיסקה יהודי רייסן ולא תחת היסטוריה). חוץ מזה מופיע שמה כמה תושבי בלארוס (יהודים ושאינם) נהרגו במלחמה, את מי זה מעניין? בשביל מה יש את (החסימה על) ויקיפדיה? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:20, 24 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> ::לענ&quot;ד אכן אפשר לדלל אבל למה למחוק לחלוטין. על כל פיסקא בכל ערך אפשר לשאול למה זה נוגע. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:01, 27 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> היה מצופה לערך מקצועי יותר, אחרי הכל ראשית חסידות חב&quot;ד התפתח באזור הזה, אפשר גם להתייחס לחצרות כמו סלונים, קרלין, קוברין שגם הן התפתחו במרחב הזה. רוב הסיפורים בספר הזכרונות של הרבי הקודם מתייחסים לעיירות בבלארוס.</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%94&diff=734358 2025-01-23T16:00:52Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5785}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5785}}<br /> * בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע כשרות]], ו[[מבצע טהרת המשפחה]].<br /> * ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ה'''משיח (או '''ה'''גאולה)&quot;.<br /> <br /> == נפטרו ==<br /> <br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - הרב [[רחמים רפאל ציקוושוילי]] מרבני העדה הגאורגית.<br /> * [[כ&quot;ז תשרי]] - הרב [[מיכה שטיינמץ]] - משפיע ושו&quot;ב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> * [[ה' בחשוון|ה' חשוון]] - הרב [[דוד אברהם לסלבוים]] - היה מזקני החסידים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[שליח]] ו[[משפיע]] לדוברי צרפתית ב[[ארץ הקודש]].<br /> * [[ט' בחשוון|ט' חשוון]] - הרב [[יוחנן יהודה ספרנאי]] - היה מחנך ותיק תושב כפר חב&quot;ד ניצול [[השואה|שואה]], מזקני חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> * [[כ' בחשוון|כ' חשוון]] - הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד - משלוחי הרבי לדובאי, נרצח על קידוש השם.<br /> * [[ב' כסלו]] - הרב [[שמחה רז]] - סופר סיפורי הצדיקים הידוע.<br /> * [[ה' כסלו]] - הרב [[יעקב רייך]] מ[[אוצר ספרי ליובאוויטש]].<br /> * [[י&quot;ב בכסלו]] - הרב [[צבי משי זהב]] - מגבאי בית הכנסת חב&quot;ד היכל לוי יצחק בירושלים ומחשובי אנ&quot;ש בעיר.<br /> * [[ל' כסלו]] - הרב [[דובער פרוס]] מזקני אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד וחבר הקהילה בריגא לאחר מלחמת העולם השנייה.<br /> * [[כ&quot;ג טבת]] - הרב [[משה הרסון]] מראשוני השלוחים לארצות הברית.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5785}}<br /> {{MIHY|תשרי|1993|9|16|1971|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1993|10|16|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|כסלו|1993|11|15|1971|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1993|12|15|1971|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1994|1|13|1977|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1994|2|12|1977|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1994|3|13|1977|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1994|4|12|1977|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1994|5|11|1977|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1994|6|10|1977|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1994|7|9|1977|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1994|8|8|1977|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> <br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/08/19-08-2024-17-59-59-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%94.pdf לוח כולל חב&quot;ד - תשפ&quot;ה]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף יצחק עמאר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3d/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%27%D7%94_-_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ה]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=731520 2025-01-09T16:45:42Z

<p>שמואל קניג: הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב&quot;ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב&quot;ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב&quot;ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב&quot;דית בעיר [[קריית מלאכי]], התייסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב&quot;ד סוכות תשפ&quot;ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ&quot;ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב&quot;ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב&quot;דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[כפר חב&quot;ד]] ו[[קראון הייטס]]).<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br /> בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב&quot;ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב&quot;ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br /> <br /> התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו&quot;ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב&quot;ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב&quot;ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב&quot;ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב&quot;ד ע' 84-85}} מכ&quot;ג [[שבט]] [[תשכ&quot;ט]]: &quot;נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב&quot;ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל&quot;{{הערה|אגרות קודש}}. <br /> <br /> בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב&quot;דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב&quot;ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br /> <br /> בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב&quot;ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב מרדכי גורודצקי והרב מאיר לרר. ומפעלו של ר'מאיר זיילר פועל גם כיום (תשפ&quot;ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> ===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br /> בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב&quot;דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי &quot;מעבר לים&quot; אמרו שאתה מתלבט ו&quot;היו רוצים&quot; שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב&quot;ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב&quot;ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br /> <br /> ==ספרי תורה מהרבי==<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> לרגל הקמת נחלת הר חב&quot;ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.<br /> <br /> כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: &quot;ביהכ&quot;נ חב&quot;ד בנחלת הר חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)&quot;. ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br /> <br /> הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה&quot;ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה&quot;ת בשמח&quot;ת ובשבת ר&quot;ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br /> <br /> לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע&quot;ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br /> <br /> המשלוח נקבע ליום [[י&quot;א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br /> <br /> הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br /> הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br /> <br /> הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br /> <br /> בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br /> <br /> יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב&quot;ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי&quot;צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br /> <br /> חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י&quot;ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב&quot;ד המקומיים וחסידי חב&quot;ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב&quot;ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br /> <br /> [[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב&quot;ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב&quot;ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס&quot;ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה &quot;ה[[ספר תורה של הרבי]]&quot;. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br /> <br /> ==ועד נחלת הר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב&quot;ד}}<br /> ===הקמת הועד===<br /> על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל&quot;ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב&quot;ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו&quot;ר [[צעירי חב&quot;ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב&quot;ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב&quot;ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br /> <br /> חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br /> <br /> הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו&quot;ר הועד, הגיע לנחלת הר חב&quot;ד בב' ניסן תש&quot;ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב&quot;ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו&quot;ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br /> &quot;כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי&quot; והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב&quot;ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, &quot;יתעסק בועד נחלת הר חב&quot;ד ביתר שאת&quot;{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br /> <br /> ===הועד בשנים האחרונות===<br /> <br /> כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br /> <br /> חברי הועד:<br /> *יו&quot;ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br /> *הרב שמואל חיים פרנקל<br /> *הרב שבתאי מיכאלשווילי<br /> *הרב יוסף ארבוב<br /> *הרב שמואל אליסון<br /> *הרב שמואל לוין<br /> *הרב משה מעטוף<br /> *הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br /> *מנכ&quot;ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ&quot;ב]}}<br /> <br /> ===נציגי חב&quot;ד בעירייה===<br /> ב[[תשמ&quot;ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב&quot;ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב&quot;ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב&quot;די בתוך מפלגה אחרת.<br /> <br /> ====רשימת חב&quot;ד====<br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב&quot;ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב&quot;ד להקים מפלגה נפרדת לחב&quot;ד בשם &quot;ואהבת&quot; ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב&quot;ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב&quot;ד: הוגשה רשימת חב&quot;ד לבחירות הקרובות]}}:<br /> *עו&quot;ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.<br /> *ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב&quot;ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב&quot;ד בעיריית צפת).<br /> *ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב&quot;ד ומראשי בית הכנסת &quot;בליז'נסקי שול&quot;.<br /> *ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב&quot;ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.<br /> <br /> ====נציגי חב&quot;ד בעירייה בעבר====<br /> *ר' אלי בן אהרן<br /> *ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב&quot;ד<br /> *הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב יוסף יוזביץ בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br /> *הרב משה מלייב<br /> *הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br /> *הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי<br /> <br /> ==הועד מרחיב את נחלה==<br /> לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב&quot;ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br /> <br /> מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב&quot;ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ&quot;ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br /> <br /> ===גני חב&quot;ד===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב&quot;ד, שכונת בת בשם גני חב&quot;ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> ===המ&quot;ג===<br /> בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ&quot;ג, אירגן ועד נחלת הר חב&quot;ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br /> <br /> ===נחלת מנחם===<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br /> <br /> ===פס חב&quot;ד - הרבי מליובאוויטש===<br /> שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br /> <br /> לשטח קראו פס חב&quot;ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ===שכונות חדשות===<br /> בשנים הבאות חסידי חב&quot;ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב&quot;ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב&quot;ד (ריכוז חב&quot;ד מהגדולים בארץ).<br /> <br /> ==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==<br /> [[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל&quot;ב]]<br /> [[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ&quot;ג]]<br /> [[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ&quot;ה, נחנך בתשפ&quot;ד]]<br /> *'''[[תשכ&quot;ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב&quot;ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד|תלמוד תורה חב&quot;ד]], נוסד בית ספר בנות חב&quot;ד.<br /> *'''[[תש&quot;ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *'''[[תשל&quot;א]]''' - הרבי הקים [[גמ&quot;ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br /> *'''[[תשל&quot;ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]], <br /> *בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב&quot;ד (בית חב&quot;ד) קרית מלאכי.<br /> *'''[[תשל&quot;ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי נחלת הר חב&quot;ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.<br /> *'''[[תשל&quot;ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב&quot;ד.<br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.<br /> *'''[[תשד&quot;מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר&quot;מ]].<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.<br /> *'''[[תשע&quot;ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.<br /> *'''[[תשפ&quot;ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר &quot;מי משה&quot;.<br /> *'''[[תשפ&quot;ד]]''' – חנוכת מעון חב&quot;ד - [[חמ&quot;ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וארגון חמ&quot;ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.<br /> <br /> ==בית הוראה==<br /> באלול תשפ&quot;ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.<br /> רבני בית ההוראה:<br /> *הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br /> *הרב [[יעקב קרוגליאק]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *הרב [[משה הלל]]<br /> *הרב לוי הלל<br /> *הרב ישראל מעטוף<br /> *הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]<br /> *הרב דובער ירוסלבסקי<br /> *הרב דביר גולד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.<br /> ==בתי כנסת==<br /> בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:<br /> *[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב&quot;ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br /> *בית הכנסת [[חמ&quot;ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].<br /> *בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]] <br /> *בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> *בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד<br /> *בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב<br /> *[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br /> *[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]<br /> *בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ&quot;ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].<br /> *'הצעירים' - בנין [[חמ&quot;ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]<br /> *בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br /> *בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br /> *בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br /> *בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br /> *בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br /> *בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן<br /> *בית כנסת יוצאי תימן<br /> *בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br /> *מניינים נוספים קימיים במוסדות חב&quot;ד בנחלת הר חב&quot;ד<br /> *בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.<br /> *בית הכנסת &quot;בליזינסקי שול&quot;, גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.<br /> <br /> ==מקוואות==<br /> [[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב&quot;ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> כיום קיימים בנחלת הר חב&quot;ד שלוש מקוואות מפוארים:<br /> *מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br /> *מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br /> * &quot;[https://chabad.info/news/866244/ המקווה החדש מי משה]&quot; (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב&quot;ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב&quot;ד וחסידי חב&quot;ד ברחבי תבל.<br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> *גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] פועלים כ-20 גני חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]])<br /> {{ערך מורחב|תלמוד תורה חב&quot;ד נחלת הר חב&quot;ד}}<br /> *[[תלמוד תורה חב&quot;ד נחלת הר חב&quot;ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br /> *[[בית ספר חב&quot;ד בנות קרית מלאכי|בית ספר חב&quot;ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br /> *תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br /> *בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br /> *מעון יום [[חמ&quot;ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br /> *[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br /> *[[ישיבת בית הר&quot;מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר&quot;מ]]<br /> *כולל אברכים - [[חמ&quot;ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br /> *כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ&quot;ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br /> *ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> <br /> בית חב&quot;ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]: <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל&quot;ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב&quot;ד בנחלת הר חב&quot;ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב&quot;ד ולימים בית חב&quot;ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב&quot;ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br /> <br /> במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב&quot;ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב&quot;ד ביישובים באזור ועוד.<br /> <br /> הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל&quot;ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.<br /> <br /> מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב&quot;ד.<br /> <br /> ===בתי חב&quot;ד בקרית מלאכי===<br /> *בית חב&quot;ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br /> *בית חב&quot;ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br /> *בית חב&quot;ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב&quot;ד כרמי הנדיב]}}<br /> *בית חב&quot;ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br /> <br /> ==תפקידים בקהילה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> * רב, מו&quot;צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br /> *[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *יו&quot;ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br /> * מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br /> *מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *יו&quot;ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br /> *מנהל צעירי חב&quot;ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע&quot;ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br /> *גבאי בית-הכנסת חב&quot;ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br /> *גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br /> *מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br /> *רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br /> *מנהל הגנים וישיבת בית הר&quot;מ - הרב [[נתן וולף]]<br /> *מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br /> *חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *רב ומו&quot;צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br /> *מנהלת תיכון חב&quot;ד, יעל עזריאל<br /> *מנהלת בית ספר בנות חב&quot;ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *ראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br /> *משפיע בישיבת בית הר&quot;מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br /> *נציגי חב&quot;ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב&quot;ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br /> *ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br /> * מנהל [[חב&quot;דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br /> * [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br /> * מנהלי [[חמ&quot;ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br /> * יו&quot;ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br /> * ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br /> * מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי<br /> * חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]<br /> }}<br /> <br /> ===פגיעת הטיל בנחל'ה===<br /> ב[[ר&quot;ח כסלו]] [[תשע&quot;ג]] במהלך מבצע &quot;עמוד ענן&quot;, פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב&quot;ד ונהרגו שלושה: <br /> *השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br /> * הרה&quot;ח ר' אהרון סמדג'ה <br /> * הבחור יצחק אמסלם<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ&quot;ט}}<br /> *'''קונטרס נחלת הר חב&quot;ד'''<br /> * '''תורת נחלת הר חב&quot;ד'''<br /> *''' נחלה בלי מצרים''' - יו&quot;ל ע&quot;י [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ&quot;ב.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב&quot;ד בשכונת נחלת הר חב&quot;ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים &quot;כרצון כל עדה&quot;''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב&quot;ד<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב&quot;ד]''', בתוך קובץ &quot;ושמחתם לפני ה'&quot; - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע&quot;ט, ע' 22 {{קישור שבור|י&quot;ג שבט תשפ&quot;ד}} <br /> *[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב&quot;ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע&quot;ט]] {{PDF}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br /> *[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב&quot;ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ&quot;ז שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ&quot;ב, 52 לנחלת הר חב&quot;ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב&quot;ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=720469 2024-11-12T13:56:39Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם דוד''' (מכונה גם '''אדי''') הלוי '''בנימיני''' הוא ראש [[ישיבת מחנה ישראל]] [[חב&quot;ד]] בפטרופוליס [[ברזיל]].<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ז]] לאביו הרב [[חיים בנימיני]] בברזיל.<br /> <br /> בגיל קטן יצא עם הוריו לשליחות לברזיל. לאחר שנה ב[[ריו דה ז'נירו]] עברו לגור בפטרופוליס שם פתח אביו ישיבה שזכתה להדרכות קרובות מהרבי.<br /> <br /> למד בישיבה של אביו ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו הצטרף לאביו והחל לנהל את ישיבת מחנה ישראל בפטרופוליס.<br /> <br /> פתח בישיבה מכון [[סמיכה לרבנות]] עבור תלמידים שלוחים שבאו מכל העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] אביו עלה לגור ב[[כפר חב&quot;ד]] ומאז החל לעמוד בראשות הישיבה ומכון הסמיכה.<br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - רב קהילת חב&quot;ד [[בואנוס איירס]].<br /> *גיסו, הרב [[מנחם לרר]] - כפר חב&quot;ד.<br /> *בנו, הרב שמואל - בית שמש.<br /> *בנו, הרב שלום דובער - משלוחי הרבי ל[[וינה]], [[אוסטריה]].<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק ניימרק - מ[[שלוחי הרבי]] ל[[חברון]] עיר האבות.<br /> *בנו, ישראל - כפר חב&quot;ד <br /> *בנו, שניאור - ארץ ישראל <br /> *חתנו, שמואל קעניג - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, לוי - נחלת הר חב&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29186 הרב אברהם דוד במסירת שיעורים בישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}{{קישור שבור|ו' אייר תשפ&quot;ג}}<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:בנימיני, אברהם דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה: משפחת ויינר]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%94&diff=720128 2024-11-10T04:07:57Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5785}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5785}}<br /> * בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע כשרות]], ו[[מבצע טהרת המשפחה]].<br /> * ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ה'''משיח (או '''ה'''גאולה)&quot;.<br /> <br /> == נפטרו ==<br /> <br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - הרב [[רחמים רפאל ציקוושוילי]] מרבני העדה הגאורגית.<br /> * [[כ&quot;ז תשרי]] - הרב [[מיכה שטיינמץ]] - משפיע ושו&quot;ב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> * [[ה' בחשוון|ה' חשוון]] - הרב [[דוד אברהם לסלבוים]] - היה מזקני החסידים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[שליח]] ו[[משפיע]] לדוברי צרפתית ב[[ארץ הקודש]].<br /> *[[ט בחשוון|ט' חשוון]] - הרב [[יוחנן יהודה ספרנאי]] - היה מחנך ותיק תושב כפר חב&quot;ד ניצול [[השואה|שואה]], מזקני חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5785}}<br /> {{MIHY|תשרי|1993|9|16|1971|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1993|10|16|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|כסלו|1993|11|15|1971|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1993|12|15|1971|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1994|1|13|1977|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1994|2|12|1977|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1994|3|13|1977|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1994|4|12|1977|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1994|5|11|1977|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1994|6|10|1977|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1994|7|9|1977|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1994|8|8|1977|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> <br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/08/19-08-2024-17-59-59-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%94.pdf לוח כולל חב&quot;ד - תשפ&quot;ה]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף יצחק עמאר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3d/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%27%D7%94_-_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ה]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%94&diff=720127 2024-11-10T04:05:28Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5785}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5785}}<br /> * בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע כשרות]], ו[[מבצע טהרת המשפחה]].<br /> * ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ה'''משיח (או '''ה'''גאולה)&quot;.<br /> <br /> == נפטרו ==<br /> <br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - הרב [[רחמים רפאל ציקוושוילי]] מרבני העדה הגאורגית.<br /> * [[כ&quot;ז תשרי]] - הרב [[מיכה שטיינמץ]] - משפיע ושו&quot;ב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> * [[ה' בחשוון|ה' חשוון]] - הרב [[דוד אברהם לסלבוים]] - היה מזקני החסידים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[שליח]] ו[[משפיע]] לדוברי צרפתית ב[[ארץ הקודש]].<br /> *<br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5785}}<br /> {{MIHY|תשרי|1993|9|16|1971|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1993|10|16|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|כסלו|1993|11|15|1971|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1993|12|15|1971|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1994|1|13|1977|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1994|2|12|1977|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1994|3|13|1977|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1994|4|12|1977|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1994|5|11|1977|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1994|6|10|1977|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1994|7|9|1977|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1994|8|8|1977|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> <br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/08/19-08-2024-17-59-59-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%94.pdf לוח כולל חב&quot;ד - תשפ&quot;ה]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף יצחק עמאר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3d/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%27%D7%94_-_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ה]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=719163 2024-11-02T18:47:42Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' או '''מלחמת שמחת תורה''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;.<br /> {{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי שליט&quot;א מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==חיילים חב&quot;דיים שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> <br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד]] [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> סמל שניאור זלמן כהן הי&quot;ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר&quot;ח מרחשוון תשפ&quot;ה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}.<br /> סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> <br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====כינוס השלוחים העולמי====<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> <br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==גיזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> <br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל&quot;ג בעומר המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, ובישיבת חב&quot;ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי י&quot;ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;נסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה. <br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> בכ&quot;ח אלול, ארה&quot;ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ&quot;ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ==מבצע ימי תשובה==<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=712845 2024-09-13T13:40:08Z

<p>שמואל קניג: /* בניו */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>האם ידוע למישהו הקשרים של בניו עם ליובאוויטש, כי נראה שנסחפו לכיוון סאטמאר<br /> <br /> == בניו ==<br /> <br /> האם ידוע הקשרים של בניו עם ליובאוויטש כי נראה שנסחפו לכיוון סאטמאר [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 16:40, י' באלול, ה'תשפ&quot;ד 16:40, 13 בספטמבר 2024 (IDT)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=712842 2024-09-13T13:39:11Z

<p>שמואל קניג: יצירת דף עם התוכן &quot;האם ידוע למישהו הקשרים של בניו עם ליובאוויטש, כי נראה שנסחפו לכיוון סאטמאר&quot;</p> <hr /> <div>האם ידוע למישהו הקשרים של בניו עם ליובאוויטש, כי נראה שנסחפו לכיוון סאטמאר</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=712839 2024-09-13T13:31:59Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי אליעזר זוסיא פורטוגל<br /> |תמונה=אליעזר זוסיא פרטיגול.JPG<br /> |כינוי=ה[[אדמו&quot;ר]] מסוקלען<br /> |תיאור=מייסד חסידות סקולען<br /> |תאריך לידה=[[א' בחשוון]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=סקולען<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט באב]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=מייסד מוסדות &quot;חסד לאברהם&quot; ב[[ארץ ישראל]] ובעולם<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=&quot;קונטרס השבת&quot;, &quot;נועם אליעזר&quot; ו&quot;קדושת אליעזר&quot;<br /> |השתייכות=[[חסידות סקולען]]<br /> }}<br /> רבי '''אליעזר זוסיא פורטוגל''' ('''פרטיגול'''{{הערה|נקרא כך על שם מדינת פורטוגל, שאבי המשפחה היה מגוליה שהשתקעו ב[[רוסיה]].}} ([[א' בחשוון]] [[תרנ&quot;ח]] - [[כ&quot;ט במנחם אב]] [[תשמ&quot;ב]]) היה ה[[אדמו&quot;ר]] הראשון לבית [[סקולען]], ידיד ומעריץ של [[הרבי]]. הקים את מוסדות &quot;חסד לאברהם&quot; עבור פליטי [[מלחמת העולם השנייה]]. רוב ימיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר זוסיא פרטיגול (משמאל) עם בנו ר' ישראל אברהם (מימין)]]<br /> [[קובץ:סקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]]<br /> <br /> הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד ב[[א' בחשוון]] שנת [[תרנ&quot;ח]] לר' ישראל אברהם פרטיגול (שהיה תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה רב קהילת [[סקולען]] בסרביה). אמו הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (מצאצאי [[רש&quot;י]] והתהלכו שמועות שיש לו רוח הקודש) והייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת ה[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. בצעירותו כבר למד תורה שעות רבות ביממה. ביום [[י&quot;ח באייר]] ([[ל&quot;ג בעומר]]) שנת [[תרע&quot;ה]], בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות.<br /> <br /> כשהתמנה לרב כבר היה הרב פרטיגול בקיא ב[[ש&quot;ס]] וב[[שולחן ערוך]] והוסמך על ידי גדולי הרבנים בתקופתו{{הערה|בין המסמיכים; רבי חיים מרדכי רולר, אב&quot;ד ניאמץ בעל &quot;באר [[מים]] חיים&quot;. רבי יהודה לייב צירלסון מקישינוב ועוד.}}. בשנת [[תרע&quot;ח]] כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: {{ציטוטון|האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר}}. בתקופת כהונתו כרב בסקולען היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת, כתב קונטרס שמסכם את הלכות שבת ב[[עברית]] וב[[אידיש]]. הקים גם תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג ל[[כשרות]] האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת [[תרצ&quot;ה]], לאחר עשרים שנות רבנות בסקולען, יעץ לו ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סדיגורה]], רבי [[מרדכי שלום יוסף]], לעבור לעיר צ'רנוביץ ב[[אוקראינה]], שם הוכתר כ[[רב]] העיר וכנשיא [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] סבל [[יסורים]] רבים וכמה פעמים ניצל ממוות. אחרי המלחמה פעל ב[[מסירות נפש]] להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרשמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ב[[רומניה]] ודאג שיסדרו להם שם את כל צרכיהם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. הרב פרטיגול נרדף גם הוא על ידי ה[[קומניסטים]] ב[[רומניה]], בשל פעילותו הציבורית והם אסרו ועינו אותו. כאשר שוחרר החל לפעול בחשאי להצלת ילדיו המאומצים מרומניה, אך בעקבות כליאתו בשנית ב[[א' בניסן]] שנת [[תשי&quot;ט]] יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול, הופסקה הפעילות. הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב [[שבת קודש]] 'נחמו' שנת [[תשי&quot;ט]] הם שוחררו{{הערה|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת &quot;הודו&quot; שב[[תפילת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים &quot;יוציאם מחושך וצלמות&quot;, נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים.<br /> <br /> בהקדמה לספרו &quot;שם ושארית ישראל&quot; שהוציא בנו מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ביום [[א' בניסן]] שנת [[תש&quot;כ]] הצליח לצאת מרומניה והוא נסע לשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח בית כנסת והמשיך בפעולותיו להצלת יהודי רומניה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] נסע לראשונה לביקור ב[[ארץ הקודש]] ומאז הרבה לבקר בה במשך השנים. באחד מביקוריו סייר הרב פרטיגול במוסדות החינוך החב&quot;דיים ב[[כפר חב&quot;ד]] ובכל [[ארץ ישראל]], בהסבירו שהוא עושה זאת כדי שיוכל לגרום 'נחת רוח' לרבי כשיחזור לניו יורק וידווח לו על הפעילות. הקים בארץ ישראל את מוסדות &quot;חסד לאברהם&quot; להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. הרב [[בן ציון גרוסמן]], מחברי ההנהלה ומהמחנכים של המוסד, מספר שמוסד זה הציל עשרות אברכים בני תורה.<br /> <br /> בחמש שנותיו האחרונות סבל ממחלת לב ובנו, ר' ישראל אברהם פרטיגול החל למלא את מקומו כ[[אדמו&quot;ר]] מסקולען.<br /> <br /> לפני מותו כתב בצוואתו, בפנייתו אל היתומים שגידל:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=מתוך צוואתו ליתומים שהיו תחת חסותו<br /> |תוכן=זכרו נא שהייתי מסור לכם מיום דעתי אתכם. לא היה אוהב קרוב ממני. בגוף, בממון, ביסורים רבים שעברו עלי לא-עלינו. כמעט כל יום ערב ובוקר עמדתי על המשמר להשגיח אם כבר אכלתם, שתיתם, וכדומה. וגם שכרתי לכם מלמדים מצוינים ושילמתי שכר לימוד כראוי כדי ללמד אתכם, להאיר עיניכם בתורת השם, ולהדריככם בדרך הטוב והישר.. אבקש מאוד להישמר מביטול תורה ומדברים בטלים. הלא מימי ילדותכם נתגדלתם אצלי כבנים, אבקשכם מאד, עשו נא נחת רוח לנשמתי, הוסיפו נא ללמוד תורה ב[[אהבה]] ושמחה.. מלבד שתקיימו מצות תלמוד תורה, מלבד זה יתוסף לכם מצות חסד של אמת שתעשו עם נשמתי.<br /> }}<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט במנחם אב]], ערב [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ&quot;ב]] נפטר בהיותו בן שמונים וארבע ומנוחתו כבוד במונסי.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרטיגול (שישי מימין. עומד ב[[בגד]]י משי) מאזין ל[[מאמר]] ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:מכבתו של אליעזר זוסיא פרטיגול בעניין מיהו יהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב פרטיגול בעניין תיקון [[חוק מיהו יהודי]]]]<br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, החסיד השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי ו[[הרבי]] פעל למען הצלתו. הוא שלח את הרב [[אליעזר סילבר]] לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו{{הערה|ראה באריכות בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ג' בערך על הרב [[חיים סילבר]].}}. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו{{הערה|הארוגנים: אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד.}} אך בפועל הוא נענה לבקשת הרבי ודרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הלה כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו&quot;ר מסקולען שכלו ברומניה. השגרירות ב[[ארצות הברית]] שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו&quot;ר{{הערה|מופיע ברשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], &quot;לכבוד התורה&quot; ([[בני ברק]] [[תשס&quot;ה]]) ע' 321.}}.<br /> <br /> כשיצא מרומניה קבע את מושבו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]]. בהמשך קנה בית ליד בית מדרשו והרבי בירכו על כך{{הערה|שם=בית|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תקס&quot;ו מיום [[י' בשבט]] שנת [[תשכ&quot;א]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&amp;hilite=9f3695d7-608f-4cd8-8dd9-5da4a1ae1951&amp;st=מסקולען&amp;pgnum=152 חלק כ' עמ' קל&quot;ט].}}.<br /> <br /> הרבי סייע גם לו כספית לצרכיו האישיים והורה לו שלא יחלק זאת לצדקה, כפי דרכו. הרב פורטיגל היה מבקר רבות ב-770 ואף משתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי כשהוא עומד על רגליו. היה ב[[יחידות]] אצל הרבי ביום [[י&quot;ב בחשון]] [[תשכ&quot;ה]], [[כ&quot;ו באב]] [[תשל&quot;ב]], ב[[כ&quot;ג בסיון]] ו[[כ' בשבט]] בשנת [[תשל&quot;ד]]{{הערה|ב[[יחידות]] זו נכח גם אחד מחסידיו שרשם את תוכן השיחה: האדמו&quot;ר מסקולען: יש כל כך הרבה צרות, של הפרט ושל הכלל, והמצב בארצנו הקדושה. צריכים ישועות ונחמות. הרבי: והצרה הכי גדולה שכינתא בגלותא. קרוב לאלפיים שנה ה[[שכינה]] בגלות ועם ישראל בגלות, עד מתי?! האדמו&quot;ר מסקולען: הרי הרבי צדיק הדור, וצדיק גוזר ו[[הקב&quot;ה]] מקיים. הרבי: מה שאני חושב ועושה [[הקב&quot;ה]] יודע. אולי תפסקו אתם שמשיח צריך לבוא! האדמו&quot;ר מסקולען: שיבוא המשיח, ויהיה סוף לכל הצרות, של הפרט ושל הכלל. הרבי: הצרות צריכות להפסק מיד, גם אם נגזר עלינו להיות עוד רגע אחד בגלות. אנו אומרים בתפילה &quot;שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך&quot;, מהו כפל הלשון? אלא כשיהודים לא טוב להם, כשיש צרות, הם מבקשים שמשיח יבוא. אבל לא זוהי הסיבה האמיתית שאנו צריכים משיח. אנחנו צריכים משיח כי שכינתא בגלותא. ולכן מבקשים שיהיה קודם &quot;שבענו מטובך&quot;, שלכל יהודי יהיה הטוב האמיתי מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ואז הוא לא יבקש משיח בגלל הצרות שלו אלא בגלל השכינתא בגלותא. וזהו שלאחר שיהיה &quot;שבענו מטובך&quot;, אזי כשמשיח יבוא יהיה &quot;שמחנו בישועתך&quot;, השמחה תהיה לא בגלל שנפטרנו מהצרות שלנו (כי מהצרות כבר נפטרנו קודם) אלא בישועתך, בגלל הישועה של [[הקב&quot;ה]] כביכול, שנוושע ממצב של שכינתא בגלותא. אבל בין כך ובין כך שמשיח יבוא. אנחנו מוותרים כבר מה יהיה רגע קודם ומה רגע אחרי כן. שלצרות לא יהיה תירוץ לחכות עד שמשיח יבוא, ושלמשיח לא יהיה תירוץ כביכול לחכות עד שיפטרו מהצרות. זה יכול להיות בשעתא חדא ובסמיכות ממש, והעיקר שיהיה רגע אחד קודם! האדמו&quot;ר מסקולען: יהודים גם כשהלכו לכבשן האש באושוויץ שרו &quot;אני מאמין בביאת המשיח&quot;, והם הרי בוודאי לא חשבו על עצמם, על הצרות שלהם, הם הרי כבר היו בדרך לעולם שכולו טוב, במעלת קדושים וגבורים וטהורים שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם, וכששרו בלהט האמונה &quot;אני מאמין&quot;, היו בדרגה האמיתית של הציפיה והאמונה במשיח, כפי שהרבי אמר, לא בגלל הצרות שלהם אלא כדי שיבוא כבר הסוף לגלות. הרבי: כן, ואתם שזכיתם להציל כל כך הרבה ילדי ישראל מהימים ההם, אוד מוצל מאש, יש לכם כוח במרומים לפעול שיבוא כבר המשיח. האדמו&quot;ר מסקולען: מי אנו ומה אנו לעומת הרבי. הרבי: זו [[ענווה]] שלא במקומה, על כל פנים אני אעשה מה שתלוי בי ואתם תעשו מה שתלוי בכם. האדמו&quot;ר מסקולען: העיקר שיבוא משיח במהרה בימינו ממש, וכפי שהרבי אמר &quot;רגע אחד קודם&quot;. הרבי: אמן ואמן.}}. בזמן היחידות היה הרב פרטיגול עומד, למרות בקשותיו של הרבי שישב, נמנע מכך משום כבודו של הרבי{{הערה|חסידי חב&quot;ד נהגו שלא לשבת ב[[יחידות]] למרות הצעותיו של הרבי.}}. יחידויותיו עם הרבי היו ארוכות במיוחד, חלקם אף מתועדות ביומני הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותה תקופה{{הערה|מיומן של בחור ב-[[770]] מיום [[י&quot;ב בחשון]] [[תשכ&quot;ה]]: &quot;יושב אני עכשיו בבית המדרש מול חדר קודש הקדשים, השעה היא 12:15 אחר חצות לילה, ואצל הרבי יושב כבר זה כשעה וחצי האדמו&quot;ר מסקולען.. בתור אחריו מחכים הרבה להכנס&quot;}} וכן בתחלת שנת [[תשל&quot;ה]].<br /> <br /> פעם אמר הרב פרטיגול לרבי: {{ציטוטון|שנינו משקרים את העולם, אני עם הז'ופיצע והשטריימל (שמשווה לו מראה של [[צדיק]]) והרבי מליובאוויטש עם הקנייטש (שנראה כמו אדם פשוט).}} הרב פרטיגול גם היה מתכתב בקביעות עם הרבי. כאשר תקופה מסויימת לא התקבל ממנו מכתב, כתב לו הרבי: &quot;לאחר הפסק הכי ארוך&quot;{{הערה|שם=בית}}.<br /> <br /> הרב פורטיגל תמך ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי וחתם על עצומת הרבנים לחיזוק [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]]. כשהרבי זעק על תיקון [[חוק מיהו יהודי]], כתב הרב פורטיגל: {{ציטוטון|אוי לאזנים שכך שומעות, שאנשים המכנים עצמם מנהיגים יהודים, ישאלו שאלה כזו &quot;מיהו יהודי&quot;. להרוס את יסודות אמונתנו הקדושה. ואוי לעיניים שכך רואות, שהם השואלים הם הפוסקים, שגם ערלים גוים גמורים יכולים להיות נחשבים כישראלים גמורים, בעשותם גירות בצרמוניה שלא כהלכה. כל איש ישראל מחויב לצעוק מרה, למחות וללחום, שלא להרוס את בנין קדשנו, ואת יחוסנו יחוס אבותינו הקדושים. התבוללות כזו לא נשמעה מעולם.. להיות יהודי רק על נייר, וגוי וערל מבית ומבחוץ, ועלולה לקעקע כל הבירה}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] פנה הרבי אל ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]], הרב [[בנימין גורודצקי]] וביקשו שיעזור לרב פרטיגול עם קשרים עם ארגון הג'וינט, לפעול למען שחרור יהודים בבתי סוהר ברומניה. פעילותם המשותפת של הרב פרטיגול עם הרב גורודצדקי הביאו לשחרור של יותר מאלפיים יהודים מהכלא{{הערה|ב&quot;ספר הזכרון&quot; של הרב גורודצקי, בפרק י&quot;ט, הוא מתאר בפרוטרוט את עבודת ההצלה של יהודים מרומניה. עוד על מעורבותו של [[הרבי]] בהצלחת יהודי רומניה, ראה [[צדיק למלך]] כרך ו' ע' 102-104.}}. בשנת [[תשכ&quot;ה]] הגיע הרב פרטיגול לנחם את הרבי על פטירת אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. הרבי שאל אותו האם מותר לאבל לטבול לפני [[תפילת מנחה]] בערב [[יום כיפור]]. הרב פרטיגול בענוותנותו שתק ולא ענה. ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;ל]] תכנן הרב פורטיגול לעבור לגור ב[[ארץ ישראל]] ליד [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]]{{הערה|מדיווח של ר' [[אפרים וולף]] לרבי מיום [[ט&quot;ו באייר]] [[תש&quot;ל]].}} אך תוכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> בתקופה שהאפריקאים החלו להתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] הייתה הדעה של הרבי שאין לעזוב את השכונה ולהזניח בתי כנסת. הרב פרטיגול היה מהאדמו&quot;רים החסידיים הבודדים שלא עזבו{{הערה|התייחסות מהרבי לכך ניתן לראות במכתבו מיום [[ז' באדר]] שנת [[תשל&quot;ה]] להנהלת ה&quot;כולל להוראה מעשית&quot; בקראון הייטס, שהייתה בנשיאות הרב פריטגול.}}. כאשר אמר לרבי שחסידיו לוחצים עליו שיעזוב, אמר לו הרבי: &quot;הם צריכים לבוא אליך ולא אתה אליהם&quot;. גם לאחר הרבה שנים כשכבר לא היה לו מנין חסידים בשכונה, לא עזב והיה בא להתפלל בבית המדרש ב-770. רק בזקנותו כשכבר לא היה בריא ולא הייתה ברירה אחרת, עבר מהשכונה בכאב לב. פעם אחת כשהתפלל [[שחרית]] במנין של הרבי, הורה הרבי בשקט לתת לו את עליית שלישי (שרגילים ליתן לרבי). כשנודע לו על כך הפסיק להתפלל במנין של הרבי והיה מתפלל במניינים צדדיים.<br /> <br /> ==בנו רבי ישראל אברהם פרטיגול==<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]] עם [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי ל[[מולדובה]], הרב [[זלמן אבלסקי]] ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> {{ערך מורחב|ישראל אברהם פרטיגול}}<br /> רבי ישראל אברהם פרטיגול הוא בנו וממלא מקומו של אביו באדמו&quot;רות של חסידות סקולען וידיד חב&quot;ד. בשנת [[תשמ&quot;ח]] הגיע ר' ישראל אברהם לנחם את הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]]. במהלך הביקור אמר לו הרבי: {{ציטוטון|בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא}}. מדי שנה הוא שולח את הרב ירחמיאל זלצר, נציגו לחגיגת [[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> יצויין כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו&quot;ר מסקולען, וכאשר עם בנו למד כחברותא לצד התעסקותם יחד בהצלת אחינו בני ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]], במהלך ביקורו ב[[מולדובה]] נרשם ביקור היסטורי של סגירת מעגל, ביקר ב[[מוסדות חב&quot;ד]] בעיר ו[[התוועדות|התוועד]] עם [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי למולדובה, הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''קונטרס השבת''' - קיצור הלכות שבת ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]].<br /> *'''נועם אליעזר'''. (יצא לאור מספר כרכים על התורה וכרך אחד על תהלים).<br /> *'''קדושת אליעזר'''.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 67-75<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=עלברג&amp;pgnum=548&amp;hilite=54334500-997c-4af3-b3b4-7db775b81fd4 תמליל מביקור האדמו&quot;ר בניחום אבלים אצל הרבי] [[תשכ&quot;ה]] - [[היברו בוקס]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61878 האדמו&quot;ר מסקולען התארח בחב&quot;ד מולדובה] {{אינפו}}<br /> *קשריו עם הרבי, [http://chabad.info/bmnew/view.php?id=37 גליון בית משיח 724 עמ' 33]<br /> * *[http://chabad-il.org/hit/hit315.htm#2 האדמו&quot;ר מסקולען וקשריו עם הרבי], צעירי חב&quot;ד<br /> *[https://col.org.il/news/164732 קשרי חב&quot;ד ליובאוויטש עם החצר החסידית לבית סקולען{{COL}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סקולען|פרטיגול אליעזר זוסיא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> {{סדרה|הקודם= - |רשימה=אדמו&quot;רי [[סקולען]]|שנה=[[א' בחשוון]] [[תרנ&quot;ח]] - [[כ&quot;ט באב]] [[תשמ&quot;ב]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]]}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=706139 2024-08-05T15:33:08Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''חיים אהרון דוברוסקין''' (יליד שנת [[ת&quot;ש]], 1940 - &lt;nowiki&gt;[[ראש חודש]]&lt;/nowiki&gt; &lt;nowiki&gt;[[מנחם אב]]&lt;/nowiki&gt; &lt;nowiki&gt;[[תשפ&quot;ד]]&lt;/nowiki&gt;), הינו איש חינוך ותיק, מנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[ירושלים]] ומזקני חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיירה בריאלא שברומניה ב[[כ&quot;ד סיון]] [[ת&quot;ש]] ב[[רומניה]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיירה ולימים, רב קהילת חב&quot;ד בחיפה ומראשי [[בית דין רבני חב&quot;ד ארץ הקודש]], ולאמו מרת ברנציא{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/04_029.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], עד לשנת [[תשט&quot;ו]]{{הערה|ככל הנראה הפסיק את לימודיו בכפר חב&quot;ד בעקבות הרצח של אחיו [[ישראל אריה דוברוסקין]], שזעזע את קהילת חב&quot;ד בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ביילא בת ר' [[דב לויטין]] ומרת בריינא.<br /> <br /> לאחר חתונתו, קבע את מגוריו ב[[חיפה]], והחל לעסוק בהוראה, וכן שימש כמנהל 'מכון פאר ישראל' ליהדות.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות, היה מהמתפללים הבודדים שנותרו להחזיק את המניין החב&quot;די בבית כנסת חב&quot;ד בחיפה.<br /> <br /> בהמשך עבר ל[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ברחוב אלעשה שבשכונת סנהדריה, שם הצטרף לקהילת בית הכנסת חב&quot;ד ברחוב פאג&quot;י.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות התגורר ב[[ביתר עילית]] מקום מושבם של כמה מילדיו, נפטר א' מנחם אב התשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[ישראל שכנא דוברוסקין]] - משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> *בנו, הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש הישיבה ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ירושלים. מתגורר ב[[ביתר עלית]]<br /> *בנו, הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]<br /> *בתו, מרת חיה ברסלבר - אשדוד<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב דוד זכריה הלוי וולס - באר שבע<br /> *בתן מרת יפה, רעיית ר' [[משה דוד כהן]] - ביתר עלית<br /> *בתו מרת ברכה, רעיית ר' אברהם ברוך פבזנר - ביתר עלית<br /> *בתו מרת אהובה, רעיית ר' אברהם קרביצקי - נחלת הר חב&quot;ד, קרית מלאכי<br /> *בתו, מרת שרה רבקה רוטשטיין - ירושלים<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דוברוסקין, חיים אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לויטין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=701145 2024-07-09T12:36:31Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> * בשנה זו מציינים שלושים שנה ל[[ג' תמוז]], היום בו [[הרבי]] נכסה מעינינו, ומייחלים להתגלותו בפועל ממש.<br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> *בשנה זו מציינים 80 שנה לכתיבת הספר [[היום יום]].<br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> * [[י&quot;ח אדר|ח&quot;י אדר ראשון]] - התקיימו בחירות לרשויות המקומיות.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ה' תשרי]] - הרב [[דוד ברוור]], רופא ילדים ו[[חסיד חב&quot;ד]] ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - הרב [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[משה גוטליב]], מאנ&quot;ש ב[[קראון הייטס]] ובהילסייד. <br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. ומאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] ו[[בואנוס איירס]]<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] פנסילבניה.<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב עקיבא שפר מחשובי אנ&quot;ש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ח טבת]] - הרב [[משה אהרן קזיניץ]]- מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] בארה&quot;ב.<br /> *[[י&quot;א שבט]] - החזן [[צבי הירש צ'צקס]], היה החזן ששר בהתוודויות של הרבי, בין היתר לימד את [[ניגון עך טי זיעמליאק]].<br /> *[[י&quot;ט שבט]] - הרב [[דוד שוחט]], רב קהילת חב&quot;ד בטורונטו,חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] מהשלוחים לארץ הקודש.<br /> *ליל [[כ' שבט]] - הרב [[שמואל קטן]], היה כנר חסידי, תושב [[כפר חב&quot;ד]]. שימש בעבר כחבר הצוות הרוחני ב[[בית הספר למלאכה]], ונמנה על צוות הפעילים שהופיעו בקיבוצים ברחבי הארץ במסגרת [[ערב חב&quot;ד|ערבי חב&quot;ד]].<br /> *[[ל' שבט]] - הרב נדב יהודה נתן ע&quot;ה מחריש, והוא בן 39 שנים בלבד. המנוח שימש כמורה בתלמוד תורה חב&quot;ד בחדרה.<br /> *[[א']] [[אדר א']] - ר' זוהר הדר ז&quot;ל, חבר קהילת חב&quot;ד בעיר אלעד.<br /> *[[ב']] [[אדר א']] - מארק לוין, שימש כגבאי בית הכנסת של הקהילה שבמסצ'וסטס.<br /> *[[ג']] [[אדר א']] - ר' אברהם עבר שבתי קומער ע&quot;ה, מראשוני חובשי בית המדרש חב&quot;ד-ליובאוויטש בית וגן וממייסדיו.<br /> *[[ז' אדר א']] - הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] ע&quot;ה.<br /> *[[ט' אדר א']] - הרב מיכאל רבין ע&quot;ה, מעמודי התווך של קהילת חב&quot;ד באדג'וור לונדון שבאנגליה.<br /> *[[י&quot;א אדר א']] - השליח הרב [[סעדיה ג'רופי]] ע&quot;ה משלוחי הרבי באביטל.<br /> *[[י&quot;ב אדר א']] - הרב שלום וייצמן ע&quot;ה, מוותיקי קהילת חב&quot;ד בחיפה.<br /> *[[י&quot;ב אדר א']] - הרב [[משה אהרון ברוידא]] ז&quot;ל, מזקני וחשובי חסידי חב&quot;ד בעיר בני ברק.<br /> *[[כ&quot;ב אדר|כ&quot;א אדר א']] - ר' שלום בנישטי ע&quot;ה מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> *[[ט&quot;ז אדר ב']] - ר' מנחם מענדל לנדא ע&quot;ה - משלוחי הרבי לטורנטו,[[קנדה]] שנפטר בדמי ימיו.<br /> *[[י&quot;ז אדר ב']] הרב [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] ע&quot;ה שכיהן במשך עשרות שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורב קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> *[[כ&quot;ג אדר ב']] - הרב [[קאפיל באכער]] ע&quot;ה - מקים מוסדות חב&quot;ד בדרום אפריקה ומאנ&quot;ש במדינה.<br /> *[[כ&quot;ז אדר ב']] - ר' משה דוד סטיילס - מאנ&quot;ש באריזונה שנפטר בגיל צעיר.<br /> *[[ג' ניסן]] - הרב [[יצחק דב ליברמן]] ע&quot;ה - מחשובי אנ&quot;ש והמחנכים ב[[כפר חב&quot;ד]] ששימש גם כחזן.<br /> *[[ט&quot;ו ניסן]] הרב [[משה אהרן טייכמן]] היה איש חינוך ומשפיע תושב כפר חב&quot;ד.<br /> *[[ט&quot;ז אייר]] - יצחק טנג'י ע&quot;ה, מעמודי התווך בקהילת [[חב&quot;ד]] ב[[רמת שלמה]].<br /> *[[כ&quot;א אייר]] - ר' אור דוד סרוסי ע&quot;ה מקהילת [[חב&quot;ד]] [[נתניה]], שנהרג בתאונת דרכים. <br /> *[[כ&quot;ח אייר]] - הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]], סגן יו&quot;ר ה[[מרכז לעניני חינוך]], עמד בראשות המיזם העולמי [[חב&quot;ד בקמפוס]] ו[[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI).<br /> *[[כ&quot;ח אייר]] - ר' [[בנימין כהן]] ע&quot;ה, מי שהיה אחראי על הצד הלוגיסטי וטיפוח כפר חב&quot;ד במסגרת מחלקת שפ&quot;ע בועד, במשך עשרות שנים.<br /> *[[כ&quot;ו סיון]] - ר' משה אוחיון ע&quot;ה מעסקני קהילת חב&quot;ד בצפת, שימש כנציג חב&quot;ד בעיריית צפת.<br /> *[[ג' תמוז]] - הגאון הרב [[יהודה דרעי]] רבה של העיר [[באר שבע]] ומגדולי ידידי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=701144 2024-07-09T12:36:07Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> * בשנה זו מציינים שלושים שנה ל[[ג' תמוז]], היום בו [[הרבי]] נכסה מעינינו, ומייחלים להתגלותו בפועל ממש.<br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> *בשנה זו מציינים 80 שנה לכתיבת הספר [[היום יום]].<br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> * [[י&quot;ח אדר|ח&quot;י אדר ראשון]] - התקיימו בחירות לרשויות המקומיות.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ה' תשרי]] - הרב [[דוד ברוור]], רופא ילדים ו[[חסיד חב&quot;ד]] ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - הרב [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[משה גוטליב]], מאנ&quot;ש ב[[קראון הייטס]] ובהילסייד. <br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. ומאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] ו[[בואנוס איירס]]<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] פנסילבניה.<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב עקיבא שפר מחשובי אנ&quot;ש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ח טבת]] - הרב [[משה אהרן קזיניץ]]- מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] בארה&quot;ב.<br /> *[[י&quot;א שבט]] - החזן [[צבי הירש צ'צקס]], היה החזן ששר בהתוודויות של הרבי, בין היתר לימד את [[ניגון עך טי זיעמליאק]].<br /> *[[י&quot;ט שבט]] - הרב [[דוד שוחט]], רב קהילת חב&quot;ד בטורונטו,חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] מהשלוחים לארץ הקודש.<br /> *ליל [[כ' שבט]] - הרב [[שמואל קטן]], היה כנר חסידי, תושב [[כפר חב&quot;ד]]. שימש בעבר כחבר הצוות הרוחני ב[[בית הספר למלאכה]], ונמנה על צוות הפעילים שהופיעו בקיבוצים ברחבי הארץ במסגרת [[ערב חב&quot;ד|ערבי חב&quot;ד]].<br /> *[[ל' שבט]] - הרב נדב יהודה נתן ע&quot;ה מחריש, והוא בן 39 שנים בלבד. המנוח שימש כמורה בתלמוד תורה חב&quot;ד בחדרה.<br /> *[[א']] [[אדר א']] - ר' זוהר הדר ז&quot;ל, חבר קהילת חב&quot;ד בעיר אלעד.<br /> *[[ב']] [[אדר א']] - מארק לוין, שימש כגבאי בית הכנסת של הקהילה שבמסצ'וסטס.<br /> *[[ג']] [[אדר א']] - ר' אברהם עבר שבתי קומער ע&quot;ה, מראשוני חובשי בית המדרש חב&quot;ד-ליובאוויטש בית וגן וממייסדיו.<br /> *[[ז' אדר א']] - הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] ע&quot;ה.<br /> *[[ט' אדר א']] - הרב מיכאל רבין ע&quot;ה, מעמודי התווך של קהילת חב&quot;ד באדג'וור לונדון שבאנגליה.<br /> *[[י&quot;א אדר א']] - השליח הרב [[סעדיה ג'רופי]] ע&quot;ה משלוחי הרבי באביטל.<br /> *[[י&quot;ב אדר א']] - הרב שלום וייצמן ע&quot;ה, מוותיקי קהילת חב&quot;ד בחיפה.<br /> *[[י&quot;ב אדר א']] - הרב [[משה אהרון ברוידא]] ז&quot;ל, מזקני וחשובי חסידי חב&quot;ד בעיר בני ברק.<br /> *[[כ&quot;ב אדר|כ&quot;א אדר א']] - ר' שלום בנישטי ע&quot;ה מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> *[[ט&quot;ז אדר ב']] - ר' מנחם מענדל לנדא ע&quot;ה - משלוחי הרבי לטורנטו,[[קנדה]] שנפטר בדמי ימיו.<br /> *[[י&quot;ז אדר ב']] הרב [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] ע&quot;ה שכיהן במשך עשרות שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורב קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> *[[כ&quot;ג אדר ב']] - הרב [[קאפיל באכער]] ע&quot;ה - מקים מוסדות חב&quot;ד בדרום אפריקה ומאנ&quot;ש במדינה.<br /> *[[כ&quot;ז אדר ב']] - ר' משה דוד סטיילס - מאנ&quot;ש באריזונה שנפטר בגיל צעיר.<br /> *[[ג' ניסן]] - הרב [[יצחק דב ליברמן]] ע&quot;ה - מחשובי אנ&quot;ש והמחנכים ב[[כפר חב&quot;ד]] ששימש גם כחזן.<br /> *[[ט&quot;ו ניסן]] הרב [[משה אהרן טייכמן]] היה איש חינוך ומשפיע תושב כפר חב&quot;ד.<br /> *[[ט&quot;ז אייר]] - יצחק טנג'י ע&quot;ה, מעמודי התווך בקהילת [[חב&quot;ד]] ב[[רמת שלמה]].<br /> *[[כ&quot;א אייר]] - ר' אור דוד סרוסי ע&quot;ה מקהילת [[חב&quot;ד]] [[נתניה]], שנהרג בתאונת דרכים. <br /> *[[כ&quot;ח אייר]] - הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]], סגן יו&quot;ר ה[[מרכז לעניני חינוך]], עמד בראשות המיזם העולמי [[חב&quot;ד בקמפוס]] ו[[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI).<br /> *[[כ&quot;ח אייר]] - ר' [[בנימין כהן]] ע&quot;ה, מי שהיה אחראי על הצד הלוגיסטי וטיפוח כפר חב&quot;ד במסגרת מחלקת שפ&quot;ע בועד, במשך עשרות שנים.<br /> *[[כ&quot;ו סיון]] - ר' משה אוחיון ע&quot;ה מעסקני קהילת חב&quot;ד בצפת, שימש כנציג חב&quot;ד בעיריית צפת.<br /> *[[ג' תמוז]] הגאון הרב [[יהודה דרעי]] רבה של העיר [[באר שבע]] ומגדולי ידידי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=701141 2024-07-09T12:33:19Z

<p>שמואל קניג: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דרעי ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בית שמש]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''רפאל{{הערה|בשנת [[תשפ&quot;ד]], הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה.}} יהודה דרעי''' (תשי&quot;ח - [[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]]) היה רבה הראשי של [[באר שבע]], וידיד [[חב&quot;ד]]. כיהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ח]] בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. בשנת [[תשכ&quot;ח]], בגיל 10, עלתה משפחתו ל[[ישראל]] בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]].<br /> <br /> נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ&quot;[[יד לאחים|חבר הפעילים]]&quot;, שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) [[אריה דרעי]] ל&quot;מתיבתא&quot; חרדית ב[[חדרה]] שכללה פנימייה.<br /> <br /> לאחר כשלש שנים, בשנת [[תשל&quot;ג]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.<br /> <br /> תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות ב[[ירושלים]], שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] התמנה לרב העיר [[באר שבע]] ומתוקף כך, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו&quot;ר הוועדה למועצות דתיות, סת&quot;ם, מילה ומיסיון ויו&quot;ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] התמודד לתפקיד הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]] אולם הפסיד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] התגלה אצלו זיהום בגוף שהעמידו בסכנת חיים, רבים התפללו לרפואתו ואף נוסף לו השם &quot;רפאל&quot; אך בג' תמוז השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:יהודה דרעי במטה משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|בכינוס של מטה משיח]]<br /> [[קובץ:הרב דרעי ב770.jpg|שמאל|ממוזער|ב[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|770]]]]<br /> לרב דרעי קשר עמוק וחם עם [[חסידי חב&quot;ד]] בעולם בכלל ועם [[שלוחי חב&quot;ד]] ב[[באר שבע]] בפרט.<br /> כמו כן משתתף ב[[התועדויות]] לכבוד יומי דפגרא, ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ובקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ו]], קיימו עימו ראיון באתר [[חב&quot;ד און ליין]], במסגרת המדור &quot;אישים מספרים על שלוחים&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/15599 ראיון עימו באתר {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> כמו כן היה אורח כבוד והשתתף באירועים של חב&quot;ד בעולם, ובניהם כנס מדע משיח וגאולה, כינוס [[מטה משיח]], כנס [[כולל חב&quot;ד]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] של שלוחים בארץ{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80252 הרב יהודה דרעי אורח סיום הרמב&quot;ם בקרית שמואל]{{חב&quot;ד אינפו}}}}, וביקר ב[[בתי חב&quot;ד]] רבים בעולם.<br /> <br /> לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]], הוציאה לאור ישיבת חב&quot;ד באר שבע את הקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], ובתוכם נדפסו גם חידושי תורה שלו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68130 חידושי התורה של הרב יהודה דרעי, בתוך קובץ הערות התמימים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]], התקיים אירוע מכובד וחגיגי לציון גליון האלף של [[שבועון בית משיח]], ונשא דברים חמים על השפעתו של העיתון על קהל קוראיו, בזכות האמונה של הכותבים, ולכן דבריהם נשמעים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/116076 &quot;עיתון וכתבים שדבריהם נשמעים&quot;, הרב דרעי בכינוס לרגל גיליון ה-1000 של שבועון בית משיח]{{אינפו}}{{וידאו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[חשון]] [[תש&quot;פ]] [[נסיעה לרבי|טס לרבי]], והגיע ל[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|בית חיינו]] ביחד עם השלוחים ר' איציק וולוביק ור' זלמן זבולונוב.<br /> <br /> <br /> נפטר ב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]], מספר שבועות לאחר שהתפשט בגופו זיהום חמור. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. <br /> <br /> בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב [[יצחק יוסף]] וח&quot;כ אריאל אטיאס.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש&quot;ס ובמדרשי חז&quot;ל (2 חלקים).<br /> * אמרי יהודה - הגדה של פסח.<br /> * אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.<br /> * אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> * שו&quot;ת משנת עזר - על שולחן ערוך.<br /> * חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).<br /> * וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.<br /> * נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/news/1077445/ באר שבע: השליח נפגש עם רב העיר לקראת חג הפסח] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/738510/ באר שבע: רב העיר השתתף בהתוועדות לכבוד י&quot;ט כסלו] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/161889 הרב יהודה דרעי: &quot;בזכות הרבי לא נשתכחה תורה מישראל&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/128214 הרב יהודה דרעי, הדליק חנוכיה עם חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/142163 חגיגה בבאר שבע: מעון חדש של 'כולל חב&quot;ד' נחנך, הרב דרעי בירך ] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/122429 הרב דרעי בנחל'ה: &quot;אידישקייט בעולם - בזכות תנועת חב&quot;ד&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=701140 2024-07-09T12:32:55Z

<p>שמואל קניג: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דרעי ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בית שמש]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''רפאל{{הערה|בשנת [[תשפ&quot;ד]], הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה.}} יהודה דרעי''' (תשי&quot;ח - [[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]]) היה רבה הראשי של [[באר שבע]], וידיד [[חב&quot;ד]]. כיהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ח]] בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. בשנת [[תשכ&quot;ח]], בגיל 10, עלתה משפחתו ל[[ישראל]] בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]].<br /> <br /> נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ&quot;[[יד לאחים|חבר הפעילים]]&quot;, שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) [[אריה דרעי]] ל&quot;מתיבתא&quot; חרדית ב[[חדרה]] שכללה פנימייה.<br /> <br /> לאחר כשלש שנים, בשנת [[תשל&quot;ג]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.<br /> <br /> תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות ב[[ירושלים]], שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] התמנה לרב העיר [[באר שבע]] ומתוקף כך, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו&quot;ר הוועדה למועצות דתיות, סת&quot;ם, מילה ומיסיון ויו&quot;ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] התמודד לתפקיד הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]] אולם הפסיד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.<br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] התגלה אצלו זיהום בגוף שהעמידו בסכנת חיים, רבים התפללו לרפואתו ואף נוסף לו השם &quot;רפאל&quot; אך בג' תמוז השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:יהודה דרעי במטה משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|בכינוס של מטה משיח]]<br /> [[קובץ:הרב דרעי ב770.jpg|שמאל|ממוזער|ב[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|770]]]]<br /> לרב דרעי קשר עמוק וחם עם [[חסידי חב&quot;ד]] בעולם בכלל ועם [[שלוחי חב&quot;ד]] ב[[באר שבע]] בפרט.<br /> כמו כן משתתף ב[[התועדויות]] לכבוד יומי דפגרא, ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ובקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ו]], קיימו עימו ראיון באתר [[חב&quot;ד און ליין]], במסגרת המדור &quot;אישים מספרים על שלוחים&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/15599 ראיון עימו באתר {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> כמו כן היה אורח כבוד והשתתף באירועים של חב&quot;ד בעולם, ובניהם כנס מדע משיח וגאולה, כינוס [[מטה משיח]], כנס [[כולל חב&quot;ד]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] של שלוחים בארץ{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80252 הרב יהודה דרעי אורח סיום הרמב&quot;ם בקרית שמואל]{{חב&quot;ד אינפו}}}}, וביקר ב[[בתי חב&quot;ד]] רבים בעולם.<br /> <br /> לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]], הוציאה לאור ישיבת חב&quot;ד באר שבע את הקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], ובתוכם נדפסו גם חידושי תורה שלו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68130 חידושי התורה של הרב יהודה דרעי, בתוך קובץ הערות התמימים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]], התקיים אירוע מכובד וחגיגי לציון גליון האלף של [[שבועון בית משיח]], ונשא דברים חמים על השפעתו של העיתון על קהל קוראיו, בזכות האמונה של הכותבים, ולכן דבריהם נשמעים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/116076 &quot;עיתון וכתבים שדבריהם נשמעים&quot;, הרב דרעי בכינוס לרגל גיליון ה-1000 של שבועון בית משיח]{{אינפו}}{{וידאו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[חשון]] [[תש&quot;פ]] [[נסיעה לרבי|טס לרבי]], והגיע ל[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|בית חיינו]] ביחד עם השלוחים ר' איציק וולוביק ור' זלמן זבולונוב.<br /> <br /> <br /> נפטר ב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]], מספר שבועות לאחר שהתפשט בגופו זיהום חמור. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. <br /> <br /> בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב [[יצחק יוסף]] וח&quot;כ אריאל אטיאס.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש&quot;ס ובמדרשי חז&quot;ל (2 חלקים).<br /> * אמרי יהודה - הגדה של פסח.<br /> * אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.<br /> * אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> * שו&quot;ת משנת עזר - על שולחן ערוך.<br /> * חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).<br /> * וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.<br /> * נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/news/1077445/ באר שבע: השליח נפגש עם רב העיר לקראת חג הפסח] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/738510/ באר שבע: רב העיר השתתף בהתוועדות לכבוד י&quot;ט כסלו] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/161889 הרב יהודה דרעי: &quot;בזכות הרבי לא נשתכחה תורה מישראל&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/128214 הרב יהודה דרעי, הדליק חנוכיה עם חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/142163 חגיגה בבאר שבע: מעון חדש של 'כולל חב&quot;ד' נחנך, הרב דרעי בירך ] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/122429 הרב דרעי בנחל'ה: &quot;אידישקייט בעולם - בזכות תנועת חב&quot;ד&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=701138 2024-07-09T12:30:59Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דרעי ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בית שמש]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''רפאל{{הערה|בשנת [[תשפ&quot;ד]], הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה.}} יהודה דרעי''' (תשי&quot;ח - [[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]]) היה רבה הראשי של [[באר שבע]], וידיד [[חב&quot;ד]]. כיהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ח]] בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. בשנת [[תשכ&quot;ח]], בגיל 10, עלתה משפחתו ל[[ישראל]] בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]].<br /> <br /> נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ&quot;[[יד לאחים|חבר הפעילים]]&quot;, שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) [[אריה דרעי]] ל&quot;מתיבתא&quot; חרדית ב[[חדרה]] שכללה פנימייה.<br /> <br /> לאחר כשלש שנים, בשנת [[תשל&quot;ג]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.<br /> <br /> תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות ב[[ירושלים]], שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] התמנה לרב העיר [[באר שבע]] ומתוקף כך, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו&quot;ר הוועדה למועצות דתיות, סת&quot;ם, מילה ומיסיון ויו&quot;ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] התמודד לתפקיד הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]] אולם הפסיד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:יהודה דרעי במטה משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|בכינוס של מטה משיח]]<br /> [[קובץ:הרב דרעי ב770.jpg|שמאל|ממוזער|ב[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|770]]]]<br /> לרב דרעי קשר עמוק וחם עם [[חסידי חב&quot;ד]] בעולם בכלל ועם [[שלוחי חב&quot;ד]] ב[[באר שבע]] בפרט.<br /> כמו כן משתתף ב[[התועדויות]] לכבוד יומי דפגרא, ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ובקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ו]], קיימו עימו ראיון באתר [[חב&quot;ד און ליין]], במסגרת המדור &quot;אישים מספרים על שלוחים&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/15599 ראיון עימו באתר {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> כמו כן היה אורח כבוד והשתתף באירועים של חב&quot;ד בעולם, ובניהם כנס מדע משיח וגאולה, כינוס [[מטה משיח]], כנס [[כולל חב&quot;ד]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] של שלוחים בארץ{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80252 הרב יהודה דרעי אורח סיום הרמב&quot;ם בקרית שמואל]{{חב&quot;ד אינפו}}}}, וביקר ב[[בתי חב&quot;ד]] רבים בעולם.<br /> <br /> לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]], הוציאה לאור ישיבת חב&quot;ד באר שבע את הקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], ובתוכם נדפסו גם חידושי תורה שלו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68130 חידושי התורה של הרב יהודה דרעי, בתוך קובץ הערות התמימים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]], התקיים אירוע מכובד וחגיגי לציון גליון האלף של [[שבועון בית משיח]], ונשא דברים חמים על השפעתו של העיתון על קהל קוראיו, בזכות האמונה של הכותבים, ולכן דבריהם נשמעים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/116076 &quot;עיתון וכתבים שדבריהם נשמעים&quot;, הרב דרעי בכינוס לרגל גיליון ה-1000 של שבועון בית משיח]{{אינפו}}{{וידאו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[חשון]] [[תש&quot;פ]] [[נסיעה לרבי|טס לרבי]], והגיע ל[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|בית חיינו]] ביחד עם השלוחים ר' איציק וולוביק ור' זלמן זבולונוב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. <br /> <br /> בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב [[יצחק יוסף]] וח&quot;כ אריאל אטיאס.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש&quot;ס ובמדרשי חז&quot;ל (2 חלקים).<br /> * אמרי יהודה - הגדה של פסח.<br /> * אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.<br /> * אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> * שו&quot;ת משנת עזר - על שולחן ערוך.<br /> * חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).<br /> * וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.<br /> * נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/news/1077445/ באר שבע: השליח נפגש עם רב העיר לקראת חג הפסח] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/738510/ באר שבע: רב העיר השתתף בהתוועדות לכבוד י&quot;ט כסלו] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/161889 הרב יהודה דרעי: &quot;בזכות הרבי לא נשתכחה תורה מישראל&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/128214 הרב יהודה דרעי, הדליק חנוכיה עם חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/142163 חגיגה בבאר שבע: מעון חדש של 'כולל חב&quot;ד' נחנך, הרב דרעי בירך ] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/122429 הרב דרעי בנחל'ה: &quot;אידישקייט בעולם - בזכות תנועת חב&quot;ד&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=701137 2024-07-09T12:29:43Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דרעי ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בית שמש]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''רפאל{{הערה|בשנת [[תשפ&quot;ד]], הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה.}} יהודה דרעי''' (תשי&quot;ח - [[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]]) הוא רבה הראשי של [[באר שבע]], וידיד [[חב&quot;ד]]. מכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ח]] בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. בשנת [[תשכ&quot;ח]], בגיל 10, עלתה משפחתו ל[[ישראל]] בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]].<br /> <br /> נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ&quot;[[יד לאחים|חבר הפעילים]]&quot;, שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) [[אריה דרעי]] ל&quot;מתיבתא&quot; חרדית ב[[חדרה]] שכללה פנימייה.<br /> <br /> לאחר כשלש שנים, בשנת [[תשל&quot;ג]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.<br /> <br /> תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות ב[[ירושלים]], שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] התמנה לרב העיר [[באר שבע]] ומתוקף כך, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו&quot;ר הוועדה למועצות דתיות, סת&quot;ם, מילה ומיסיון ויו&quot;ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] התמודד לתפקיד הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]] אולם הפסיד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:יהודה דרעי במטה משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|בכינוס של מטה משיח]]<br /> [[קובץ:הרב דרעי ב770.jpg|שמאל|ממוזער|ב[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|770]]]]<br /> לרב דרעי קשר עמוק וחם עם [[חסידי חב&quot;ד]] בעולם בכלל ועם [[שלוחי חב&quot;ד]] ב[[באר שבע]] בפרט.<br /> כמו כן משתתף ב[[התועדויות]] לכבוד יומי דפגרא, ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ובקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ו]], קיימו עימו ראיון באתר [[חב&quot;ד און ליין]], במסגרת המדור &quot;אישים מספרים על שלוחים&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/15599 ראיון עימו באתר {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> כמו כן היה אורח כבוד והשתתף באירועים של חב&quot;ד בעולם, ובניהם כנס מדע משיח וגאולה, כינוס [[מטה משיח]], כנס [[כולל חב&quot;ד]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] של שלוחים בארץ{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80252 הרב יהודה דרעי אורח סיום הרמב&quot;ם בקרית שמואל]{{חב&quot;ד אינפו}}}}, וביקר ב[[בתי חב&quot;ד]] רבים בעולם.<br /> <br /> לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]], הוציאה לאור ישיבת חב&quot;ד באר שבע את הקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], ובתוכם נדפסו גם חידושי תורה שלו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68130 חידושי התורה של הרב יהודה דרעי, בתוך קובץ הערות התמימים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]], התקיים אירוע מכובד וחגיגי לציון גליון האלף של [[שבועון בית משיח]], ונשא דברים חמים על השפעתו של העיתון על קהל קוראיו, בזכות האמונה של הכותבים, ולכן דבריהם נשמעים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/116076 &quot;עיתון וכתבים שדבריהם נשמעים&quot;, הרב דרעי בכינוס לרגל גיליון ה-1000 של שבועון בית משיח]{{אינפו}}{{וידאו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[חשון]] [[תש&quot;פ]] [[נסיעה לרבי|טס לרבי]], והגיע ל[[770 מרכז חב&quot;ד העולמי|בית חיינו]] ביחד עם השלוחים ר' איציק וולוביק ור' זלמן זבולונוב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. <br /> <br /> בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב [[יצחק יוסף]] וח&quot;כ אריאל אטיאס.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש&quot;ס ובמדרשי חז&quot;ל (2 חלקים).<br /> * אמרי יהודה - הגדה של פסח.<br /> * אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.<br /> * אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> * שו&quot;ת משנת עזר - על שולחן ערוך.<br /> * חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).<br /> * וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.<br /> * נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/news/1077445/ באר שבע: השליח נפגש עם רב העיר לקראת חג הפסח] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/738510/ באר שבע: רב העיר השתתף בהתוועדות לכבוד י&quot;ט כסלו] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/161889 הרב יהודה דרעי: &quot;בזכות הרבי לא נשתכחה תורה מישראל&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/128214 הרב יהודה דרעי, הדליק חנוכיה עם חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/142163 חגיגה בבאר שבע: מעון חדש של 'כולל חב&quot;ד' נחנך, הרב דרעי בירך ] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/122429 הרב דרעי בנחל'ה: &quot;אידישקייט בעולם - בזכות תנועת חב&quot;ד&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=680932 2024-05-14T13:02:14Z

<p>שמואל קניג: /* החסידות כיום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br /> [[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br /> [[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br /> [[קובץ:ביאלא 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br /> '''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br /> <br /> ==השושלת==<br /> תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח&quot;ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו&quot;ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br /> <br /> ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה&quot;ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש&quot;ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו&quot;ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב&quot;ד בני ברק.<br /> <br /> בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר בז' חשון [[תרס&quot;ו]].<br /> <br /> == רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br /> <br /> שמונה עשרה שנים לאחמ&quot;כ בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו&quot;ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br /> <br /> לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br /> <br /> בנוסף הקים ישיבה בשם &quot;אור קדושים&quot; בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br /> == הקשר של החסידות עם [[רבותינו נשיאנו]] ==<br /> רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ' לה]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ&quot;א [[שבט]] [[תשמ&quot;ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע&quot;פ ציוויו המפורש של רבי יחיאל יהושע, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע&quot;י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב&quot;ד לוגאנו שבשוויץ. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br /> ר' מנחם בן ציון נפטר בב' אייר תשפ&quot;ד, את מקומו ממלא בנו הרב יצחק יוסף דוד רבינוביץ.<br /> <br /> בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ&quot;ה' הוסיפו בנוסח ה&quot;אני מאמין&quot;, בשם האדמו&quot;ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש&quot;אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב&quot;י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום&quot;. הוספה דומה יש גם ב&quot;אני מאמין שכל דברי נביאים אמת&quot;. נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים{{הערה|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> <br /> === ביאלא בני ברק ===<br /> לאחר כחצי שנה ונגד רצונם של כלל החסידים (בצורה זו בוצעו כל ההכתרות של שאר האחים), מינו קומץ קטן מחסידי ביאלה (בעיקר מבני משפחתו הקרובים) את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (נפטר כ' תמוז ה'תשע&quot;ה).<br /> <br /> === ביאלא רמת אהרן ===<br /> לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע&quot;א]])<br /> <br /> רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי [[ברוך שלמה רבינוביץ]] האדמו&quot;ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br /> <br /> === ביאלא פשיסחא ===<br /> בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס&quot;ד]]).<br /> <br /> גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש&quot;נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בישיבת חב&quot;ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43109 חב&quot;ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו&quot;ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב&quot;צ, הוא מחבר הספר &quot;פסקי תשובות&quot; על משנה ברורה שמזכיר רבות את אדה''ז והרבי . צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו&quot;ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו&quot;ר מספינקא, בני ברק.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br /> קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br /> קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br /> קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ&quot;ג חשון תנש&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/724771 לתת ולקבל]''' {{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}} האדמו&quot;ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=680931 2024-05-14T13:01:52Z

<p>שמואל קניג: /* החסידות כיום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br /> [[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br /> [[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br /> [[קובץ:ביאלא 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br /> '''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br /> <br /> ==השושלת==<br /> תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח&quot;ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו&quot;ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br /> <br /> ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה&quot;ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש&quot;ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו&quot;ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב&quot;ד בני ברק.<br /> <br /> בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר בז' חשון [[תרס&quot;ו]].<br /> <br /> == רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br /> <br /> שמונה עשרה שנים לאחמ&quot;כ בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו&quot;ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br /> <br /> לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br /> <br /> בנוסף הקים ישיבה בשם &quot;אור קדושים&quot; בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br /> == הקשר של החסידות עם [[רבותינו נשיאנו]] ==<br /> רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ' לה]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ&quot;א [[שבט]] [[תשמ&quot;ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע&quot;פ ציוויו המפורש של רבי יחיאל יהושע, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע&quot;י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב&quot;ד לוגאנו שבשוויץ. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br /> ר' מנחם בן ציון נפטר בב' אייר תשפ&quot;ד, את מקומו ממלא בנו הרב יצחק יוסף דוד רבינוביץ.<br /> בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ&quot;ה' הוסיפו בנוסח ה&quot;אני מאמין&quot;, בשם האדמו&quot;ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש&quot;אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב&quot;י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום&quot;. הוספה דומה יש גם ב&quot;אני מאמין שכל דברי נביאים אמת&quot;. נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים{{הערה|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> <br /> === ביאלא בני ברק ===<br /> לאחר כחצי שנה ונגד רצונם של כלל החסידים (בצורה זו בוצעו כל ההכתרות של שאר האחים), מינו קומץ קטן מחסידי ביאלה (בעיקר מבני משפחתו הקרובים) את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (נפטר כ' תמוז ה'תשע&quot;ה).<br /> <br /> === ביאלא רמת אהרן ===<br /> לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע&quot;א]])<br /> <br /> רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי [[ברוך שלמה רבינוביץ]] האדמו&quot;ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br /> <br /> === ביאלא פשיסחא ===<br /> בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס&quot;ד]]).<br /> <br /> גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש&quot;נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בישיבת חב&quot;ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43109 חב&quot;ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו&quot;ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב&quot;צ, הוא מחבר הספר &quot;פסקי תשובות&quot; על משנה ברורה שמזכיר רבות את אדה''ז והרבי . צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו&quot;ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו&quot;ר מספינקא, בני ברק.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br /> קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br /> קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br /> קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ&quot;ג חשון תנש&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/724771 לתת ולקבל]''' {{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}} האדמו&quot;ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=676453 2024-04-28T07:23:36Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> * בשנה זו מציינים שלושים שנה ל[[ג' תמוז]], היום בו [[הרבי]] נכסה מעינינו, ומייחלים להתגלותו בפועל ממש.<br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> * [[י&quot;ח אדר|ח&quot;י אדר ראשון]] התקיימו בחירות לרשויות המקומיות.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - הרב [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[משה גוטליב]], מאנ&quot;ש ב[[קראון הייטס]] ובהילסייד. <br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. ומאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] ו[[בואנוס איירס]]<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] פנסילבניה.<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב עקיבא שפר מחשובי אנ&quot;ש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ח טבת]] - הרב [[משה אהרן קזיניץ]]- מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] בארה&quot;ב.<br /> *[[י&quot;א שבט]] - החזן [[צבי הירש צ'צקס]], היה החזן ששר בהתוודויות של הרבי, בין היתר לימד את [[ניגון עך טי זיעמליאק]].<br /> *[[י&quot;ט שבט]] - הרב [[דוד שוחט]], רב קהילת חב&quot;ד בטורונטו,חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] מהשלוחים לארץ הקודש.<br /> *ליל [[כ' שבט]] - הרב [[שמואל קטן]], היה כנר חסידי, תושב [[כפר חב&quot;ד]]. שימש בעבר כחבר הצוות הרוחני ב[[בית הספר למלאכה]], ונמנה על צוות הפעילים שהופיעו בקיבוצים ברחבי הארץ במסגרת [[ערב חב&quot;ד|ערבי חב&quot;ד]].<br /> *[[ל' שבט]] - הרב נדב יהודה נתן ע&quot;ה מחריש, והוא בן 39 שנים בלבד. המנוח שימש כמורה בתלמוד תורה חב&quot;ד בחדרה.<br /> *[[א']] [[אדר א']] - ר' זוהר הדר ז&quot;ל, חבר קהילת חב&quot;ד בעיר אלעד.<br /> *[[ב']] [[אדר א']] - מארק לוין, שימש כגבאי בית הכנסת של הקהילה שבמסצ'וסטס.<br /> *[[ג']] [[אדר א']] - ר' אברהם עבר שבתי קומער ע&quot;ה, מראשוני חובשי בית המדרש חב&quot;ד-ליובאוויטש בית וגן וממייסדיו.<br /> *[[ז' אדר א']] - הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] ע&quot;ה.<br /> *[[ט' אדר א']] - הרב מיכאל רבין ע&quot;ה, מעמודי התווך של קהילת חב&quot;ד באדג'וור לונדון שבאנגליה.<br /> *[[י&quot;א אדר א']] - השליח הרב [[סעדיה ג'רופי]] ע&quot;ה משלוחי הרבי באביטל.<br /> *[[י&quot;ב אדר א']] - הרב שלום וייצמן ע&quot;ה, מוותיקי קהילת חב&quot;ד בחיפה.<br /> *[[י&quot;ב אדר א']] - הרב [[משה אהרון ברוידא]] ז&quot;ל, מזקני וחשובי חסידי חב&quot;ד בעיר בני ברק.<br /> *[[כ&quot;ב אדר|כ&quot;א אדר א']] - ר' שלום בנישטי ע&quot;ה מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> *[[ט&quot;ז אדר ב']] - ר' מנחם מענדל לנדא ע&quot;ה - משלוחי הרבי לטורנטו,[[קנדה]] שנפטר בדמי ימיו.<br /> *[[י&quot;ז אדר ב']] הרב [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] ע&quot;ה שכיהן במשך עשרות שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורב קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> *[[כ&quot;ג אדר ב']] - הרב [[קאפיל באכער]] ע&quot;ה - מקים מוסדות חב&quot;ד בדרום אפריקה ומאנ&quot;ש במדינה.<br /> *[[כ&quot;ז אדר ב']] - ר' משה דוד סטיילס - מאנ&quot;ש באריזונה שנפטר בגיל צעיר.<br /> *[[ג' ניסן]] - הרב [[יצחק דב ליברמן]] ע&quot;ה - מחשובי אנ&quot;ש והמחנכים ב[[כפר חב&quot;ד]] ששימש גם כחזן.<br /> *[[ט&quot;ו ניסן]] הרב [[משה אהרן טייכמן]] היה איש חינוך ומשפיע תושב כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=665279 2024-03-05T13:34:16Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>יליד נה&quot;ח, חובב ספרים וסופרים, מתעסק בחינוך ילדי ישראל. חתן הרב [[אברהם דוד בנימיני]] מברזיל.<br /> <br /> ==ערכים שכתבתי==<br /> [[אלי טייטלבוים]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=664102 2024-02-29T09:09:19Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב&quot;ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב&quot;ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב&quot;ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב&quot;דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] בראשות הרב יצחק בליז'ינסקי. נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1600''' משפחות{{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מוסף מהפכנים, גיליון סוכות תשפ&quot;ד, עמוד 6}} [[חב&quot;ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב&quot;דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[כפר חב&quot;ד]] ו[[קראון הייטס]]).<br /> <br /> ==תהליכי הקמה==<br /> [[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br /> בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב&quot;ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב&quot;ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מברית המועצות, שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br /> <br /> התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו&quot;ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב&quot;ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב&quot;ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב&quot;ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב&quot;ד ע' 84-85}} מכ&quot;ג [[שבט]] [[תשכ&quot;ט]]: &quot;נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב&quot;ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל&quot;{{הערה|אגרות קודש}}. <br /> <br /> בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב&quot;דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב&quot;ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br /> <br /> בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב&quot;ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב&quot;ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> ===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br /> בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב&quot;דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי &quot;מעבר לים&quot; אמרו שאתה מתלבט ו&quot;היו רוצים&quot; שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב&quot;ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב&quot;ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br /> ==ספרי תורה מהרבי==<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> לרגל הקמת נחלת הר חב&quot;ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.<br /> <br /> כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: &quot;ביהכ&quot;נ חב&quot;ד בנחלת הר חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)&quot;. ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br /> <br /> הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה&quot;ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה&quot;ת בשמח&quot;ת ובשבת ר&quot;ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br /> <br /> לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע&quot;ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br /> <br /> המשלוח נקבע ליום [[י&quot;א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br /> <br /> הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br /> הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br /> <br /> הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br /> <br /> בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br /> <br /> יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב&quot;ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי&quot;צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br /> <br /> חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י&quot;ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב&quot;ד המקומיים וחסידי חב&quot;ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב&quot;ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br /> <br /> [[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב&quot;ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב&quot;ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס&quot;ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה &quot;ה[[ספר תורה של הרבי]]&quot;. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br /> <br /> ==ועד נחלת הר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב&quot;ד}}<br /> ===הקמת הועד===<br /> על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל&quot;ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב&quot;ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו&quot;ר [[צעירי חב&quot;ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב&quot;ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב&quot;ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br /> <br /> חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br /> <br /> הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו&quot;ר הועד, הגיע לנחלת הר חב&quot;ד בב' ניסן תש&quot;ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב&quot;ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו&quot;ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br /> &quot;כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי&quot; והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב&quot;ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, &quot;יתעסק בועד נחלת הר חב&quot;ד ביתר שאת&quot;{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br /> <br /> ===הועד בשנים האחרונות===<br /> <br /> כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br /> <br /> חברי הועד:<br /> *יו&quot;ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br /> *הרב שמואל חיים פרנקל<br /> *הרב שבתאי מיכאלשווילי<br /> *הרב יוסף ארבוב<br /> *הרב שמואל אליסון<br /> *הרב שמואל לוין<br /> *הרב משה מעטוף<br /> *הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br /> *מנכ&quot;ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ&quot;ב]}}<br /> <br /> ===נציגי חב&quot;ד בעירייה===<br /> ב[[תשמ&quot;ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב&quot;ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב&quot;ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב&quot;די בתוך מפלגה אחרת.<br /> <br /> *נציג חב&quot;ד כיום (תשפ&quot;ד): הרב [[בצלאל מזרחי]]<br /> <br /> ====רשימת חב&quot;ד====<br /> לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב&quot;ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב&quot;ד לקראת [[בחירות]] המוניציפליות בשנת תשפ&quot;ד, להקים מפלגה נפרדת לחב&quot;ד בשם &quot;ואהבת&quot; ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב&quot;ד: הוגשה רשימת חב&quot;ד לבחירות הקרובות]}}:<br /> *עו&quot;ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי<br /> *ר' לוי רסקין (בן הרב [[שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב&quot;ד בעיריית צפת)<br /> *ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב&quot;ד ומראשי בית הכנסת &quot;בליז'נסקי שול&quot;.<br /> *ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב&quot;ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר <br /> <br /> ====נציגי חב&quot;ד בעירייה בעבר====<br /> *ר' אלי בן אהרן<br /> *הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב יוסף יוזביץ בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br /> *הרב משה מלייב<br /> *הרב [[חיים שטיינר]]<br /> *הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br /> <br /> ==הועד מרחיב את נחלה==<br /> לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב&quot;ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br /> <br /> מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב&quot;ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ&quot;ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br /> <br /> ===גני חב&quot;ד===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב&quot;ד, שכונת בת בשם גני חב&quot;ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> ===המ&quot;ג===<br /> בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ&quot;ג, אירגן ועד נחלת הר חב&quot;ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br /> <br /> ===נחלת מנחם===<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br /> <br /> ===פס חב&quot;ד - הרבי מליובאוויטש===<br /> שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר איליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br /> <br /> לשטח קראו פס חב&quot;ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ===שכונות חדשות===<br /> בשנים הבאות חסידי חב&quot;ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב&quot;ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב&quot;ד (ריכוז חב&quot;ד הגדול בארץ).<br /> <br /> ==התפתחות נחלת הר חב&quot;ד לפי שנים==<br /> <br /> *'''תשכ&quot;ט''' –<br /> <br /> *הרבי מקים את נחלת הר חב&quot;ד<br /> <br /> *הרבי שולח 2 ספרי תורה<br /> <br /> *נוסד תלמוד תורה חב&quot;ד <br /> <br /> *נוסד בית ספר בנות חב&quot;ד<br /> <br /> <br /> <br /> *'''תש&quot;ל''' –<br /> <br /> *נוסד בית ספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד<br /> <br /> <br /> *'''תשל&quot;א''' -<br /> <br /> *הרבי הקים [[גמ&quot;ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br /> <br /> <br /> *'''תשל&quot;ב''' –<br /> [[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל&quot;ב]]<br /> <br /> *הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br /> <br /> *נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br /> <br /> *בהוראת הרבי, הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב&quot;ד (בית חב&quot;ד) קרית מלאכי.<br /> <br /> *'''תשל&quot;ו''' –<br /> <br /> *חנוכת בית כנסת המרכזי - בית אליהו (בתחילה נקרא בית יצחק)<br /> <br /> *חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br /> <br /> <br /> <br /> *'''תשל&quot;ח''' –<br /> <br /> *חנוכת מבנה תלמוד תורה חב&quot;ד<br /> <br /> <br /> <br /> *'''תש&quot;מ''' –<br /> <br /> *חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה<br /> <br /> *חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה<br /> <br /> <br /> <br /> *'''תשד&quot;מ''' –<br /> <br /> *נוסדה ישיבת בית הר&quot;מ<br /> <br /> <br /> <br /> *'''תשמ&quot;ה''' –<br /> <br /> *נוסד תיכון בית חנה<br /> <br /> <br /> *'''תשמ&quot;ז''' –<br /> <br /> חנוכת קומפלקס בית חנה<br /> [[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ&quot;ג]]<br /> [[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ&quot;ה, נחנך בתשפ&quot;ד]]<br /> <br /> *'''תשנ&quot;ח''' –<br /> <br /> חנוכת מקוה חיה מושקא<br /> <br /> <br /> *'''תשע&quot;ה''' -<br /> *חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br /> <br /> <br /> *'''תשע&quot;ט''' - <br /> חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br /> <br /> <br /> *'''תשפ&quot;ג''' -<br /> *חנוכת מקוה המפואר &quot;מי משה&quot;<br /> <br /> *'''תשפ&quot;ד'''<br /> *חנוכת מעון חב&quot;ד - [[חמ&quot;ה]] סניף שני, בשכונת המחנה. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וארגון חמ&quot;ה<br /> <br /> ==בתי כנסת==<br /> בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב&quot;ד תושבי השכונה:<br /> *[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב&quot;ד עמודים 256-261}}. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br /> *בית הכנסת [[חמ&quot;ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב יוסף יצחק ניסלביץ.<br /> *בית הכנסת לעולי גרוזיה. רב: הרב חכם שבתי מיכלשוילי <br /> *בתי כנסת לעולי בוכרה. <br /> *בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]' - הוקם על ידי הרב בועז לרנר בשכונת נחלת מנחם. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br /> *בית הכנסת 'בית משיח' - הוקם במרכז קרית מלאכי במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב שלום פש<br /> *בית הכנסת 'חבדניצע שול'. רב: הרב אליהו וילהלם.<br /> *'הצעירים' - בנין [[חמ&quot;ה]]. רב: הרב משה הבר<br /> *בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב שמואל אלעזר קוזלינר<br /> *בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br /> *בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br /> *בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br /> *בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב אברהם יוסף הרשקופ. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br /> *בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br /> <br /> ==מקוואות==<br /> [[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב&quot;ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> כיום קיימים בנחלת הר חב&quot;ד שלוש מקוואות מפוארים:<br /> *מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br /> *מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br /> * &quot;[https://chabad.info/news/866244/ המקווה החדש מי משה]&quot; (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב&quot;ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב&quot;ד וחסידי חב&quot;ד ברחבי תבל.<br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> *גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] פועלים כ-20 גני חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]])<br /> {{ערך מורחב|תלמוד תורה חב&quot;ד נחלת הר חב&quot;ד}}<br /> *[[תלמוד תורה חב&quot;ד נחלת הר חב&quot;ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br /> *בית ספר חב&quot;ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br /> *תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br /> *בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br /> *מעון יום [[חמ&quot;ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br /> *[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br /> *[[ישיבת בית הר&quot;מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר&quot;מ]]<br /> *כולל אברכים - [[חמ&quot;ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br /> *כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ&quot;ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> *בית חב&quot;ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br /> *בית חב&quot;ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br /> *בית חב&quot;ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב&quot;ד כרמי הנדיב]}}<br /> *בית חב&quot;ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br /> <br /> ==תפקידים בקהילה==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> * רב, מו&quot;צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br /> *[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *יו&quot;ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br /> * מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br /> *מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *יו&quot;ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br /> *מנהל צעירי חב&quot;ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע&quot;ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br /> *גבאי בית-הכנסת חב&quot;ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br /> *גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br /> *מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br /> *רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br /> *מנהל הגנים וישיבת בית הר&quot;מ - הרב [[נתן וולף]]<br /> *מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br /> *חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *רב ומו&quot;צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br /> *מנהלת תיכון חב&quot;ד, יעל עזריאל<br /> *מנהלת בית ספר בנות חב&quot;ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *ראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br /> *משפיע בישיבת בית הר&quot;מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br /> *נציגי חב&quot;ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br /> *ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br /> * מנהל [[חב&quot;דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br /> * [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br /> * מנהלי [[חמ&quot;ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br /> * יו&quot;ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br /> * ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br /> }}<br /> <br /> ==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br /> ב[[ר&quot;ח כסלו]] [[תשע&quot;ג]] במהלך מבצע &quot;עמוד ענן&quot;, פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב&quot;ד ונהרגו שלושה: <br /> *השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br /> * הרה&quot;ח ר' אהרון סמדג'ה <br /> * הבחור יצחק אמסלם<br /> <br /> ==קצין מגלן יששכר נתן הי&quot;ד==<br /> במלחמת [[חרבות ברזל]], נהרג בקרב בעזה, רב סרן יששכר נתן הי&quot;ד בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] והמכון הטכנולוגי בצפת. נולד וגדל בנחלה, ובליל שמחת תורה שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, רקד בהקפות שמחת תורה בבית כנסת לצעירים במרכז נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשמחת תורה בבוקר, כאשר הגיעו הידיעות על מתקפת הטבח, נסע במהירות לבסיס המרכזי של מגלן וכאשר התברר שהנשקיה נעולה ואין מפתח זמין, פרץ הנשקיה, לקח נשק מתאים ונסע לעוטף עזה והציל יהודים מתוך הגיהינום.<br /> <br /> נהרג בליל כ&quot;ט חשון. הלוייתו בהשתתפות אלפים יצאה מבית הוריו בנחלת הר חב&quot;ד, לעבר [[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי נחלת הר חב&quot;ד]] ומשם לחלקה הצבאית בכפר ורבורג. הספידו: הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[משה הבר]].<br /> <br /> שלושה חודשים מאוחר יותר, בליל ל' שבט תשפ&quot;ד, אחיו המחנך ר' נדב יהודה נתן נפטר משברון לב בהותירו אלמנה ו-6 ילדים צעירים. עסקנים מנחלת הר חב&quot;ד בשיתוף כולל חב&quot;ד וצ'ארדי, הרימו קמפיין התרמה לאלמנה והיתומים.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ&quot;ט}}<br /> *'''קונטרס נחלת הר חב&quot;ד'''<br /> * '''תורת נחלת הר חב&quot;ד'''<br /> *''' נחלה בלי מצרים''' - יו&quot;ל ע&quot;י [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ&quot;ב.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב&quot;ד בשכונת נחלת הר חב&quot;ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים &quot;כרצון כל עדה&quot;''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br /> <br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב&quot;ד<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב&quot;ד]''', בתוך קובץ &quot;ושמחתם לפני ה'&quot; - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע&quot;ט, ע' 22 {{קישור שבור|י&quot;ג שבט תשפ&quot;ד}} <br /> *[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב&quot;ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע&quot;ט]] {{PDF}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br /> *[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב&quot;ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ&quot;ז שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ&quot;ב, 52 לנחלת הר חב&quot;ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב&quot;ד]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=664101 2024-02-29T09:05:28Z

<p>שמואל קניג: /* ואהבת */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>ב&quot;ה<br /> ===לכל תושבי נחלת הר חב&quot;ד===<br /> <br /> כמובן שמה שנכתב כאן זה &quot;לא מיניה ולא מקצתיה&quot;.<br /> מבקשים מכל אחד ואחד להוסיף כיד ה' הטובה עליו.<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] 10:22, 12 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הרב וועכטר כבר לא ראש כולל ==<br /> <br /> כעת ראש הכולל הוא הרב שמואל כהן (הבן של הראש ישיבה)<br /> אם אתה אומר זאת מידיעה, אתה מוזמן לשנות בגוף הערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:44, 3 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> <br /> ==הערך לוקה בחסר==<br /> <br /> בתחילה היה נראה לי כי מדובר בערך על הרב מיכאל מישלובין. ובכלל הערך לוקה בחסר פיני 02:04, 17 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == טילים בנחל'ה ==<br /> <br /> נא להכניס אודות האסון שקרה בעקבות פגיעת טיל בלב השכונה, בר&quot;ח כסליו ע&quot;ג. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ה' באייר ה'תשע&quot;ג 09:22, 15 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == מספר תושבים ==<br /> <br /> למה לא רשום בערך מספר התושבים\משפחות בנחלה שזה בסיסי? בזמנו התפרסם בחב&quot;ד און ליין שהיו כ800 משפחות בנחלה<br /> :אם תוכל למצוא את המקור המדובר ולשים כאן את הקישור, ניתן יהיה להוסיף זאת בערך, כמובן שגם אתה יכול לעשות זאת על ידי הוספת משפט בסגנון &quot;בשנת... התגוררו בנחלת הר חב&quot;ד כ... משפחות (הערה|קישור למקור)&quot;. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;ח 00:03, 29 באפריל 2018 (IST)<br /> ::[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=82628 הנה המקור] וזה לא COL אלא שטורעם. [[מיוחד:תרומות/212.179.174.243|212.179.174.243]] 07:47, 29 באפריל 2018 (IST)<br /> <br /> == תפקידים בקהילה ==<br /> <br /> יש להעביר את רוב האישים נפסקה זו שלא קשורים לעיר באופן כללי ולהעביר אותם לפסקה מוסדות בעיר או למחוק אותם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:10 • ט&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == התאונה הקטלנית ==<br /> <br /> האם אפשר להוסיף גם את מה שקרה עם התמים שלום דוב בער ליפש? [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 05:02, ד' באב, ה'תשפ&quot;ב 05:02, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == עמותה ובית דין ==<br /> <br /> העמותה הוקמה כמו בכל ארגון מסודר. נושא פורצדורלי ולא ברור מה יש להרחיב בו. מלבד מענה מעודד על הקמת העמותה, הרבי לא התייחס לעמותה וגם בפועל לא נשמע עליה מאומה.<br /> בית דין קרית מלאכי הוקם על הנייר בלבד. הרי החברים בו אינם דיינים ולא ידוע על משרד או דיונים של בי&quot;ד כזה[[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 14:49, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 14:49, 9 ביוני 2023 (UTC)<br /> : הערך ממתין לשידרוג, עידכון,התמקדות בנושאים חשובים, הוספת מקורות והסרת שגיאות. מוזמן להיכנס לעבודה[[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 15:30, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 15:30, 9 ביוני 2023 (UTC)<br /> <br /> == ואהבת ==<br /> <br /> יש להוסיף בערך סיקור על נציגי חב&quot;ד בעירייה, והנצחון הגדול בתשפ&quot;ד של סייעת ואהבת. [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 09:05, כ' באדר א', ה'תשפ&quot;ד 09:05, 29 בפברואר 2024 (UTC)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=658195 2024-02-07T07:36:07Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. ומאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] ו[[בואנוס איירס]]<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב [[עקיבא שפר]] מחשובי אנ&quot;ש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ח טבת]] - הרב [[משה אהרן קזיניץ]]- מחשובי רבני חב&quot;ד בארה&quot;ב.<br /> *[[י&quot;א שבט]] החזן [[צבי הירש צ'צקס]], היה החזן ששר בהתוודויות של הרבי, בין היתר לימד את [[ניגון עך טי זיעמליאק]].<br /> *[[י&quot;ט שבט]] - הרב [[דוד שוחט]], רב קהילת חב&quot;ד בטורונטו,חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] מהשלוחים לארץ הקודש.<br /> *ליל [[כ' שבט]] - הרב [[שמואל קטן]], היה כנר חסידי, תושב [[כפר חב&quot;ד]]. שימש בעבר כחבר הצוות הרוחני ב[[בית הספר למלאכה]], ונמנה על צוות הפעילים שהופיעו בקיבוצים ברחבי הארץ במסגרת [[ערב חב&quot;ד|ערבי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=654563 2024-01-24T14:50:38Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. ומאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] ו[[בואנוס איירס]]<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב [[עקיבא שפר]] מחשובי אנ&quot;ש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ח טבת]] - הרב [[משה אהרן קזיניץ]]- מחשובי רבני חב&quot;ד בארה&quot;ב.<br /> *[[י&quot;א שבט]] החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]], היה החזן ששר בהתוודויות של הרבי, בין היתר לימד את הניגון [[עך טי זימלעק]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=653627 2024-01-21T09:17:16Z

<p>שמואל קניג: /* צדיק תחתון */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== צדיק תחתון ==<br /> <br /> ברשימות דברים מצויין בשם אחד מחסידי הרבי מהר''ש שהצמח צדק היה צדיק עליון בדורו והחתם סופר צדיק תחתון.<br /> (לגבי החתונה של הרמ&quot;מ עם נכדת החת&quot;ס) [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 09:17, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;ד 09:17, 21 בינואר 2024 (UTC)</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=649152 2023-12-24T18:11:47Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>מתי יוכלו להעלות את זה למרחב הערכים? --[[משתמש:מנחם בר&quot;י|מנחם בר&quot;י]] - [[שיחת משתמש:מנחם בר&quot;י|שיחה]], 19:57, א' בסיון, ה'תשפ&quot;ג 19:57, 21 במאי 2023 (UTC)<br /> :{{א|מנחם בר&quot;י}} כל הזריזין מקדימין, לדעתי יש המון ערכים שמפנים לדף זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:34, א' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::,{{א|מנחם בר&quot;י}}, {{א|יוסף בן מלמד}} לא צריך לנחש כמה דפים מפנים לשנת תשפ&quot;ד, בכל ערך אפשר ללחוץ בסרגל הכלים מצד ימין על 'דפים המקושרים לכאן'. אכן בינתיים אין הרבה דפים שמקשרים לתשפ&quot;ד, אבל אני חושב שכשעומדים חודש בלבד לפני תחילת השנה, מתאים כבר שיהיה עליה ערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:38, כ&quot;ג באב, ה'תשפ&quot;ג 17:38, 10 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::{{א|להתראות}} לפני שנה ניסיתי ליצור ערך על שנת תשפ&quot;ג, אך העלתי חרס בידי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#000000;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:40, כ&quot;ג באב, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::לא הבנתי את כוונתך, ומכל מקום, כאן כבר יש ערך מוכן וכל הדיון הוא על העברתו למרחב הראשי. (הדרך הפשוטה לבדוק דפים מקושרים לדף שאינו קיים, הוא ללחוץ איפה שאתה לא נמצא על 'דפים המקושרים לכאן', ובדף שנפתח, לכתוב ברובריקה שבראש הדף את השם של הערך אותו אתה רוצה לבדוק). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:43, כ&quot;ג באב, ה'תשפ&quot;ג 17:43, 10 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|להתראות}} חשבתי שהערך עדיין לא מוכן. באם הערך מוכן, אז למה לא להעביר למרחב הערכים? אני {{בעד}} העברה. לדעתי יש ליצור ערכים על 10 שנים הבאות לפחות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#000000;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:46, כ&quot;ג באב, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == קביעות ==<br /> <br /> באלו שנים היה הקביעות אצל הרבי כמו השנה? {{לא חתם|יהדות}}<br /> :{{א|יהדות}} תש&quot;ל ותשל&quot;ג. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:27, כ&quot;ח באלול, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;<br /> ::למה יש קישור לטבלה עם זי&quot;ע?--[[מיוחד:תרומות/95.86.83.159|95.86.83.159]] 07:09, 29 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> :::כל עוד התואר אינו מופיע באתר, אין בכך בעייה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(07:28, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt; 07:28, 29 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==החיילים החבד&quot;ים שנפלו==<br /> ראיתי שמחקתם את שמות החיילים שנפלו, ההגיון הוא נכון כדי לשמור על רמת הערך וציון זקני וחשובי החסידים שנפטרו בשנה הנוכחית. מכל מקום ראוי להנציחם בפרט בשנה שבה הם נפלו. אולי לכתוב בפסקת '''חרבות ברזל''' מלחמה שבה נפלו גם חיילים מאנ&quot;ש וכיו&quot;ב, מכל מקום יישר כח על התיקונים והעריכה.</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=649150 2023-12-24T18:01:20Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב [[עקיבא שפר]] מחשובי אנ&quot;ש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=649148 2023-12-24T17:58:58Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> * [[י&quot;א טבת]] - הרב [[עקיבא שפר]] מחשובי אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=649145 2023-12-24T17:54:41Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], זקן חסידי חב&quot;ד בעולם.<br /> *[[ב' חשון]] - ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ח' חשון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]], מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[י&quot;א חשון]] - הגאון הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> *[[י&quot;ז חשון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]], [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> *[[ב' כסלו]] - הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[ג' כסלו]] - הרב [[סעדיה דהן]], מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ז כסלו]] - הרב [[שניאור זלמן סגל]], ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ז' טבת]] - הרב [[יוסף יצחק איטקין]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> *[[ח' טבת]] - הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]], משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות [[בית רבקה (מלבורן)|בית רבקה המקומי]].<br /> *[[י' טבת]] - הרב [[גרשון צבי פרידמן]], משפיע ב[[ביתר עילית]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159465 אבדה גדולה בחב&quot;ד: הגה&quot;ח הרב גרשון צבי פרידמן ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> *[[י' טבת]] - הרב פרץ ליין, מאנ&quot;ש ב[[פלורידה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 ר' פרץ ליין ע&quot;ה] {{col}}}}<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=648601 2023-12-20T16:48:53Z

<p>שמואל קניג: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''פנחס לויטין''' ([[תרס&quot;ב]]-[[כ&quot;ו אלול]] [[תשל&quot;ב]]) היה שוחט ובודק חסידי, שהתגורר בערוב ימיו ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[האדיטש]] בשנת תרס&quot;ב לאביו ר' משה שלמה לויטין ולאמו מרת חיה.<br /> <br /> כנער, למד בין השנים [[תרע&quot;ז]]-[[תרפ&quot;ג]] בישיבות תומכי תמימים בליובאוויטש ובקרמנצ'וג.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לאה בת החסיד ר' [[אליעזר דבוסקין]] ונולד להם בן אחד, שלום אהרון, אך לאחר הלידה היא נפלה למשכב ונפטרה בדמי ימיה.<br /> <br /> באגרות קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מופיעה אגרת ברכה לרגל התמנותו כשוחט ובודק בקאספלי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/6189.htm חלק ט&quot;ז אגרת ו'קפט].}}, ומברך אותו שבזכות שינהג בשמחה ויתעסק בלימוד תורה ברבים, יזכה לשידוך טוב בקרוב.<br /> <br /> לאחר פטירתה נישא בשנית עם רעייתו מרת איטה רבקה בת ר' יוסף פאטשין (פאצ'ין) ומרת שיינא דרייזא ציפורה (לבית לייבוביץ'), דור רביעי לאדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערה|בנו, רבי יעקב שניאורסון, בנו הרב שניאור חיים לייבוביץ, בתו מרת שיינא דרייזא ציפורה, בתה מרת איטה רבקה.}}.<br /> <br /> עם פריצתה של [[מלחמת העולם השניה]] ברח כמו רבים מהחסידים מהחזית לעומק רוסיה והתיישב ב[[סמרקנד]], ובהמשך, הצליח להצטרף יחד עם משפחתו לאחד מהעשאלונים האחרונים שיצאו במסגרת מבצע הבריחה הגדול מרוסיה שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', וכעבור נידודים שונים הגיעה המשפחה ל[[צרפת]] ובהמשך קבעה את מגוריה ב[[פריז]].<br /> <br /> כעבור מספר שנים, עבר בהוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי לארצות הברית, שם שימש כמכשיר בשר ועופות.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו אלול]] [[תשל&quot;ב]] ובשעת הלוויה, כאשר עברה מיטתו מול 770, יצא הרבי ללוות את המיטה עד פינת הרחובות קינגסטון-איסטערן פארקווי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' שניאור זלמן לויטין<br /> *אחיו ר' [[דובער לויטין]], התגורר בסוף ימיו ב[[לוד]].<br /> *בנו, ר' שלום אהרון לויטין<br /> *בנו, ר' [[יוסף לויטין]] - בני ברק<br /> *בנו, ר' משה שלמה לויטין - מונסי, ניו יורק<br /> *בנו, ר' יצחק דובער (בערל) לויטין - ניו הייבן<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל לויטין - ניו ג'רזי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לויטין, פנחס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לויטין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ב]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=648592 2023-12-20T16:33:08Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> *[[ב' חשון]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]], שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> * [[י&quot;ז מרחשוון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> * [[כ&quot;ח מרחשוון]] - החייל התמים יששכר נתן הי&quot;ד, מתושבי שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] נפל בקרב ב[[עזה]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> * [[ב' כסלו]] הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> * [[ג' כסלו]] הרב [[סעדיה דהן]] מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * [[י&quot;ז כסלו]] הרב [[שניאור זלמן סגל]] מכונה גם הרש&quot;ס, ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> * [[ז' טבת]] הרב [[יוסף יצחק איטקין]] שליח הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> * [[ח' טבת]] הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי|אברהם בער בלסופסקי]] משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ב[[מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות בית רבקה המקומי.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=648559 2023-12-20T12:58:55Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> *[[ב' חשון]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]], שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> * [[י&quot;ז מרחשוון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> * [[כ&quot;ח מרחשוון]] - החייל התמים יששכר נתן הי&quot;ד, מתושבי שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] נפל בקרב ב[[עזה]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> * [[ב' כסלו]] הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> * [[ג' כסלו]] הרב [[סעדיה דהן]] מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * [[י&quot;ז כסלו]] הרב [[שניאור זלמן סגל]] מכונה גם הרש&quot;ס, ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> * [[ז' טבת]] הרב [[יוסף יצחק איטקין]] שליח הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> * [[ח' טבת]] הרב [[חיים אברהם דובער בלסופסקי]] משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ב[[מלבורן]] [[אוסטרליה]] וחבר בצוות בית רבקה המקומי.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=648554 2023-12-20T12:54:50Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> *[[ב' חשון]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]], שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> * [[י&quot;ז מרחשוון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> * [[כ&quot;ח מרחשוון]] - החייל התמים יששכר נתן הי&quot;ד, מתושבי שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] נפל בקרב ב[[עזה]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> * [[ב' כסלו]] הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> * [[ג' כסלו]] הרב [[סעדיה דהן]] מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * [[י&quot;ז כסלו]] הרב [[שניאור זלמן סגל]] מכונה גם הרש&quot;ס, ר&quot;ם ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תורת אמת]] ירושלים, מחשובי וזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק איטקין]] שליח הרבי ב[[פיטסבורג]] [[פנסילבניה]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=644676 2023-11-16T17:41:16Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ב' תשרי]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> *[[ב' חשון]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]], שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> * [[י&quot;ז מרחשוון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> * [[כ&quot;ח מרחשוון]] - החייל התמים יששכר נתן הי&quot;ד, מתושבי שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] נפל בקרב ב[[עזה]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> * [[ב' כסלו]] הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> * [[ג' כסלו]] הרב [[סעדיה דהן]] מראשוני השלוחים ל[[גן יבנה]] רב קהילה ב[[קראון הייטס]] ומזקני וחשובי אנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=644571 2023-11-15T13:43:53Z

<p>שמואל קניג: /* הנהלה */</p> <hr /> <div>{{תלמוד תורה|<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:תת תוא.jpg|250px]]<br /> |כתובית=סמליל מוסדות [[תורת אמת]]<br /> |אפיון=ממ&quot;ח<br /> |תאריך יסוד=[[תשכ&quot;ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[שיכון חב&quot;ד]], [[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[עזריאל זליג סלונים]]<br /> |מנכ&quot;ל=<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מנהל חינוכי=הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]<br /> |משפיע=<br /> |מספר תלמידים=500<br /> |אתר אינטרנט=[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של המוסד]<br /> <br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - [[ירושלים]]''' הוא מוסד חינוך חב&quot;די לבנים בגילאי היסודי הממוקם ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] לצד בית כנסת חב&quot;ד וישיבת תורת אמת. התלמוד תורה עומד כיום תחת ניהולו של הרב [[שלום מתתיהו לפידות]], תחת הנהלת רשת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] הכלליים. נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] לומדים במוסד למעלה מ-500 תלמידים ב13 כיתות (בכיתות מקבילות)<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] יזם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] את הקמתו של מוסד חינוך חב&quot;די על טהרת הקודש, ופרץ בכך את הדרך למוסדות החינוך המגזריים בירושלים{{הערה|עד להקמת התלמוד תורה, התחנכו בני היהדות החרדים בירושלים במוסדות הכלליים 'עץ חיים' 'חיים עולם' וכדומה.}}. במשך שנים ארוכות למדו במוסד אחוזים ניכרים של תלמידים מבתים לא חב&quot;דיים, שחלקם הפכו ברבות הימים לחסידי חב&quot;ד בעקבות לימודיהם בתלמוד תורה.<br /> <br /> תלמידי המוסד ביומו הראשון היו שלושה בלבד: הרב [[יעקב יוזביץ]], הרב [[משה פרידמן]] והרב [[יעקב בלוי (ירושלים)|יעקב בלוי]], והוא פעל בשנותיו הראשונות בשיכון חב&quot;ד בירושלים, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר לבנין אחר ברחוב ירמיהו, לאחר מכן חלק מהכיתות עברו למבנה הישיבה קטנה, עד לשנת [[תשנ&quot;ט]] אז עברו למשכנו הנוכחי ברחוב חנה ליד בית כנסת חב&quot;ד.<br /> <br /> עם השנים הלך התלמוד תורה והתבסס תחת הנהגתו של המנהל הרב [[אברהם אלעזר סגל]] וסגנו הרב [[נפתלי רוט]], ובעקבות פטירתו של הרב סגל, התמנה בשנת [[תשנ&quot;ה]] הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] שליח הרבי בהר אדר, למלא את מקומו בתפקיד.<br /> <br /> ==פעולות ויוזמות==<br /> במתחם התלמוד תורה פועלת ספרייה חסידית להשאלה, הקרויה בשם 'אור אברהם' לזכר המנהל הראשון של התלמוד תורה הרב [[אברהם אלעזר סגל]].<br /> כמו כן מזה מתקיים מבצע מיוחד בשם 'ושננתם', לעילוי נשמת הרב [[זאב דב הלפרין]]. התלמוד תורה מוציא מדי שבוע עלון בשם 'אונזער משפחה' ובו פנינים על [[פרשת השבוע]] ועדכונים על הנעשה בתלמוד תורה.<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> ===הנהלה===<br /> *הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] ע&quot;ה - מנהל<br /> *הרב [[דוד קוט]] -מפקח<br /> *הרב [[יעקב שטיינברג]] - מנהל אדמניסטרצייה.<br /> *הרב הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל התוכניות והפעילויות.<br /> *הרב נפתלי ברודי - מפקח לימודי חול.<br /> <br /> ===מחנכים===<br /> *הרב [[אברהם גד דרוק|אברהם דרוק]] מחנך הגן<br /> *הרב מנחם מענדל ביר - מחנך כתה א'<br /> *הרב שניאור זלמן ליסון - מחנך כתה א'<br /> *הרב אפרים פריימן - מחנך כתה ב'<br /> *הרב [[יוסף ליפא אלפרוביץ']] - מחנך כתה ב'<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים) |ישראל ליפסקר]] - מחנך כיתה ג'<br /> *הרב דוד ריבקין - מחנך כתה ד'<br /> *הרב [[יעקב בלוי]] - מחנך כתה ד'<br /> *הרב יוסף יצחק רוזנברג - מחנך כתה ה'<br /> *הרב מנחם מענדל זילברשטרום - מחנך כתה ו' <br /> *הרב משה יהושע אייזנבך - מחנך כתה ו'<br /> *הרב [[מנחם מענדל ויינר]] - מחנך כתה ז'<br /> *הרב שמואל לפקיבקר - מחנך כתה ז'<br /> <br /> ===צוות נוסף===<br /> *הרב אפרים וינגוט {{הבהרה}}<br /> <br /> ===צוות התלמוד תורה בעבר===<br /> *הרב [[אברהם אלעזר סגל]] - מנהל<br /> *הרב [[נפתלי רוט]] - סגן מנהל<br /> <br /> ==זאל מכינה - פרחי התמימים==<br /> [[קובץ:זאל פרחי התמימים.jpg|ממוזער|המכינה בתמונה קבוצתית בשנת [[ה'תשע&quot;ט]]]]<br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ט]] הוקמה מכינה ל[[ישיבה]], הממוקמת במבנה הישיבה קטנה, במטרה להכין כראוי את התלמידים לקראת ה[[ישיבה]]. המכינה ממוקמת במבנה [[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת - קטנה]] ב[[ירושלים]]. במכינה לומדים נכון לחודש [[סיוון]] [[תשפ&quot;ג]] כ-70 תלמידים, המכינה מחולקת לארבעה: כיתות ח', וכיתה ט', וכיתה מקדמת.<br /> <br /> ===צוות המכינה===<br /> * הרב יעקב אייזנבך (מג&quot;ש) <br /> *הרב חיים שניאור זלמן אופן (מג&quot;ש)<br /> *הרב מענדי זילברשטרום (מג&quot;ש אחר הצהריים)<br /> *הרב מרדכי פינקוביץ (מג&quot;ש אחר הצהריים)<br /> *הרב צבי טיישר (מג&quot;ש)<br /> *הרב ישעיהו חיים אלפרוביץ' (מג&quot;ש)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של המוסד]<br /> *[https://chabad.info/news/506073/ חגיגת סיום שנה ב'זאל מכינה' תורת אמת בירושלים] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/ארכיון-וידאו/372092/ תלמוד תורה 'תורת אמת' לפני כ30 שנה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=644570 2023-11-15T13:43:05Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *ישיבת [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ב' תשרי]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> *[[ב' חשון]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]], שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> * [[י&quot;ז מרחשוון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב&quot;ק]] אצל הרבי.<br /> * [[כ&quot;ח מרחשוון]] - החייל התמים יששכר נתן הי&quot;ד, מתושבי שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] נפל בקרב ב[[עזה]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> * [[ב' כסלו]] הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=642920 2023-11-01T18:02:19Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''י&quot;ז בחשוון''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש חשוון]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *א'תרנ&quot;ו (-2105 [[מניין אומות העולם|לפנה&quot;ס]]) - תחילת ארבעים ימי [[המבול]]{{הערה|לשיטת [[רבי אליעזר]]}}.<br /> *[[תקפ&quot;ו]] (29/10/1825 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[מנחם מנדל הגר]] מ[[קוסוב]], מחבר ספר 'אהבת שלום', אבי שושלת [[ויז'ניץ]], נפטר.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] (9/11/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל|משולם זוסיא טברסקי]] מ[[צ'רנוביל]] ([[בני ברק]]), נפטר.<br /> <br /> ==ימי החסידים==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;ב]] (18/11/1921 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[דב לבנוני]], מומחה בעל שם בענייני [[בית המקדש השני]].<br /> *[[תרפ&quot;ג]] (8/11/1922 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם סקובלו]], חסיד חב&quot;ד תושב [[לוד]] שזכה לשמש את [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *[[תשמ&quot;ה]] (12/11/1984 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שלום דובער שוחט]], דיין בבד&quot;ץ אגודת הרבנים ומורה צדק בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> * [[תשי&quot;ט]] (31/10/1958 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]], היה ממקימי סניף [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], וקירב מאות יהודים לחסידות [[חב&quot;ד]], נהרג בתאונת דרכים בכניסה ל[[כפר חב&quot;ד]]<br /> * [[ תשפ&quot;ד]] (01/11/2023 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) הרב [[שלום בער גנזבורג]] משב&quot;ק אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר.<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ז|חשוון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב יז]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=642919 2023-11-01T17:58:55Z

<p>שמואל קניג: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *ישיבת [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה מלחמת '[[חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ב' תשרי]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]] ע&quot;ה, שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> * [[י&quot;ז מרחשוון]] הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב&quot;ק]] אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=642790 2023-10-31T05:24:14Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> *ישיבת [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה מלחמת '[[חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ב' תשרי]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> * [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> * [[ט&quot;ו מרחשוון]] - ר' לייב סקובלו ע&quot;ה, שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=641999 2023-10-26T09:07:53Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה מלחמת '[[חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ב' תשרי]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> * [[ח' מרחשוון]] הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> * [[י&quot;א מרחשוון]] הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=641234 2023-10-23T17:14:13Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה מלחמת '[[חרבות ברזל]]'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ב' תשרי]] - הרה&quot;ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב&quot;ד וזקן חסידי חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]]<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> * [[כ&quot;ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח&quot;ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז&quot;ל.<br /> * [[ח' מרחשוון]] הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=638185 2023-10-09T11:12:57Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ב תשרי]] - פרצה מלחמת 'חרבות ברזל'.<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> * [[כ&quot;ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב&quot;ד, חייל [[צה&quot;ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה&quot;ל, ונרצח בידי מחבלים ימ&quot;ש.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=636649 2023-10-01T03:29:55Z

<p>שמואל קניג: /* ניגוניו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> רבי '''לוי יצחק מברדיטשוב''' ([[ת&quot;ק]] - [[כ&quot;ה בתשרי]] [[תק&quot;ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי ב[[ברדיצ'ב]]. ידוע בכינויו &quot;'''סנגורם של ישראל'''&quot;, על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר דרברמדיקר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.<br /> <br /> בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה&quot;עילוי מיערוסלאוו&quot; על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.<br /> <br /> ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ&quot;ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל&quot;ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.<br /> <br /> בשנת תקכ&quot;ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ&quot;ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל&quot;א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).<br /> <br /> בתמוז [[תקמ&quot;ה]] עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.<br /> <br /> ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד]]ים, חיבר סגולה להצלחה.<br /> == מחותנו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החתונה הגדולה בז'לובין]]}}<br /> הוא היה מחותנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו&quot;ר האמצעי]] נישאה להרב [[אליעזר דערבארימדיקער]], בנו של רבי [[מאיר מברדיטשוב]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> בקיץ [[תקס&quot;ד]] התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס&quot;ז]] התקיימה החתונה ב[[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו&quot;ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.<br /> <br /> החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה&quot;ק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהתקיימה ב[[ליאדי]] בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[תקס&quot;ח]].<br /> <br /> רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו&quot;ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת &quot;על המחיה&quot; בתיבות &quot;ועל הכלכלה&quot;, היה אומר - &quot;ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט&quot;. כאשר נאסר אדמו&quot;ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו&quot;הז.<br /> כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו&quot;ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו&quot;ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק &quot;וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''&quot;, אמר רבי לוי יצחק: &quot;שבר&quot; ר&quot;ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ע]] לאחר [[הסתלקות]]ו אמר רבי [[נחמן מברסלב]] כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.<br /> <br /> מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.<br /> ===ציונו של רבי לוי יצחק===<br /> אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] טען השליח בברדיטשוב הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו.<br /> ובקיץ [[תש&quot;פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 &quot;באמצע החפירה, הבנו שיש משהו&quot;: הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}.<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שמע מפיו, כי לולא שהתורה היתה מזכירה את עוון הגאוה בריבוי מקומות (כמו &quot;לכן ענקתמו גאוה&quot; בתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר {{הערה|שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח}}.<br /> ==ספריו==<br /> * '''קדושת לוי''' על התורה.<br /> * בסביבות שנת תש&quot;ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש&quot;ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת [[תשס&quot;ב]], שאר החידושים עדיין לא נדפסו.<br /> <br /> == ניגוניו==<br /> * [[ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> * [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> *[[ניגון אנה אמצאך]]<br /> *[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]<br /> *[[מאירק'ה מיין זון|ניגון מאירק'ה מיין זון]]<br /> *[[ניגון אום אני חומה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> '''רבי לוי יצחק מברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון''', צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע&quot;ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע&quot;ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32851&amp;st=&amp;pgnum=83 מכתב מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lustig%20-%20BM%20%3D%20Tishrei%2025%2C%205758.pdf רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב&quot;ד]''', תשורה משנת תשנ&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperin-Wilhelm%20-%20Shvat%208%2C%205778.pdf נזר הבארדיטשובער]'''<br /> * {{קישור התקשרות צאח|898|3339|638|רבי לוי-יצחק מברדיטשוב|מרדכי מנשה לאופר}}, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14784&amp;CategoryID=2351 בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''', גיליון 1276<br /> *'''[https://col.org.il/news/133950 אוהבם של ישראל: סיפור חייו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/104733 תיעוד מרהיב ממצלמת רחף מבית הקברות ברדיטשוב • {{וידאו}}{{COL}}]<br /> *[https://col.org.il/news/135742 פרק שלישי: מקלו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב וספר מסתורי{{COL}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=636648 2023-10-01T03:29:29Z

<p>שמואל קניג: /* ניגוניו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> רבי '''לוי יצחק מברדיטשוב''' ([[ת&quot;ק]] - [[כ&quot;ה בתשרי]] [[תק&quot;ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי ב[[ברדיצ'ב]]. ידוע בכינויו &quot;'''סנגורם של ישראל'''&quot;, על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר דרברמדיקר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.<br /> <br /> בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה&quot;עילוי מיערוסלאוו&quot; על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.<br /> <br /> ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ&quot;ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל&quot;ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.<br /> <br /> בשנת תקכ&quot;ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ&quot;ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל&quot;א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).<br /> <br /> בתמוז [[תקמ&quot;ה]] עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.<br /> <br /> ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד]]ים, חיבר סגולה להצלחה.<br /> == מחותנו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החתונה הגדולה בז'לובין]]}}<br /> הוא היה מחותנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו&quot;ר האמצעי]] נישאה להרב [[אליעזר דערבארימדיקער]], בנו של רבי [[מאיר מברדיטשוב]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> בקיץ [[תקס&quot;ד]] התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס&quot;ז]] התקיימה החתונה ב[[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו&quot;ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.<br /> <br /> החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה&quot;ק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהתקיימה ב[[ליאדי]] בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[תקס&quot;ח]].<br /> <br /> רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו&quot;ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת &quot;על המחיה&quot; בתיבות &quot;ועל הכלכלה&quot;, היה אומר - &quot;ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט&quot;. כאשר נאסר אדמו&quot;ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו&quot;הז.<br /> כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו&quot;ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו&quot;ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק &quot;וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''&quot;, אמר רבי לוי יצחק: &quot;שבר&quot; ר&quot;ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ע]] לאחר [[הסתלקות]]ו אמר רבי [[נחמן מברסלב]] כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.<br /> <br /> מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.<br /> ===ציונו של רבי לוי יצחק===<br /> אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] טען השליח בברדיטשוב הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו.<br /> ובקיץ [[תש&quot;פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 &quot;באמצע החפירה, הבנו שיש משהו&quot;: הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}.<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שמע מפיו, כי לולא שהתורה היתה מזכירה את עוון הגאוה בריבוי מקומות (כמו &quot;לכן ענקתמו גאוה&quot; בתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר {{הערה|שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח}}.<br /> ==ספריו==<br /> * '''קדושת לוי''' על התורה.<br /> * בסביבות שנת תש&quot;ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש&quot;ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת [[תשס&quot;ב]], שאר החידושים עדיין לא נדפסו.<br /> <br /> == ניגוניו==<br /> * [[ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> * [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> *[[ניגון אנה אמצאך]]<br /> *[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]<br /> *[[מאירק'ה מיין זון|ניגון מאירק'ה מיין זון]]<br /> *[[אום אני כחומה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> '''רבי לוי יצחק מברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון''', צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע&quot;ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע&quot;ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32851&amp;st=&amp;pgnum=83 מכתב מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lustig%20-%20BM%20%3D%20Tishrei%2025%2C%205758.pdf רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב&quot;ד]''', תשורה משנת תשנ&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperin-Wilhelm%20-%20Shvat%208%2C%205778.pdf נזר הבארדיטשובער]'''<br /> * {{קישור התקשרות צאח|898|3339|638|רבי לוי-יצחק מברדיטשוב|מרדכי מנשה לאופר}}, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14784&amp;CategoryID=2351 בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''', גיליון 1276<br /> *'''[https://col.org.il/news/133950 אוהבם של ישראל: סיפור חייו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/104733 תיעוד מרהיב ממצלמת רחף מבית הקברות ברדיטשוב • {{וידאו}}{{COL}}]<br /> *[https://col.org.il/news/135742 פרק שלישי: מקלו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב וספר מסתורי{{COL}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

שמואל קניג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93&diff=636368 2023-09-27T19:04:49Z

<p>שמואל קניג: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5784}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5784}}<br /> <br /> *בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]<br /> *בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]]<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נוסדו מספר מוסדות חב&quot;ד חדשים ברחבי העולם:<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים מודיעין עילית]].<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון]].<br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.<br /> *[[י&quot;ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב&quot;ד ב [[אנטוורפן]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5784}}<br /> {{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ&quot;ד]''' {{PDF}}</div>

שמואל קניג