חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יחזקאל סופר

2023-04-19T17:13:26Z

שמואל ס.:

[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).

==תולדות חיים==
ר' יחזקאל סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].

החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה}} . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}. במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}.

בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] .
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

==ביקורת==
בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שינה הרב סופר את דעותיו בענייני משיח. הוא כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טען כי התברר שהרבי אינו המשיח (עפ"ל) וכעבור שנים, בתשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו שמפקפקת ומערערת את ה[[דור השביעי]] ושייתכן שהרבי אינו [[נשיא דורנו]] (עפ"ל). שיטה זו נחשבת חריגה מאוד וכלל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך הוציא ר' [[שלום בער וולפא]] בחודש מר-חשוון תשע"ג ספר תגובה לספרו של הרב סופר - "תומת ישרים תנחם".

==חיבוריו==
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח ולשלול את מעלת דורינו כדור השביעי. {{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} ונתקל בביקורת חריפה מרבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' יוסף יצחק סופר.
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*הת' משה נחמיה סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
;בנותיו
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]].
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-04-19T17:09:21Z

שמואל ס.: /* יחי בשער העיתון */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות,בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לרגל צאת גיליון ה-2000, הפיקו מערכת כפר חב"ד קליפים ובהם חברי המערכת מביעים השערתם כי הרבי קרא את העיתון כל שבוע וראה כל מילה ואפילו מודעה, מצד שני בתוך המידע הנזכר, נרמז כי למעשה הרבנית היא שקראה את העיתון. ולמעשה אין מידע עובדתי על כך שהרבי קרא את העיתון מידי שבוע. ויותר מכך במשך עשור מאז הקמת העיתון ועד צאת הגיליון ה-500, הרבי לא שלח אגרות למערכת העיתון, ובאותן שנים הרבי שלח אגרות לרוב למוסדות ארגונים רבנים ואישים.

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד". לסיבת ההשמטה ניתנו מספר פרשנויות.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער העיתון==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון),בעריכת פראדי ברוד בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''הרב חדקוב''' - 30 שנה לפטירת המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרחמ"א חדקוב]] - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

בית משיח (שבועון)

2023-04-19T17:04:17Z

שמואל ס.: /* היסטוריה והוצאה לאור */

[[קובץ:בית משיח לוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם.

בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]).

==היסטוריה והוצאה לאור==
העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], על ידי הרב [[זלמן הרצל]], הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[שלמה הלפרן]] ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערה|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}.

העיתון הוקם בתגובה לשינוי שחל בשבועון הוותיק [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]: הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער.

הגיליונות הראשונים של העיתון הזכירו את גיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"ב]], ובהם דיווחים על הנעשה ב־[[770]]. בהדרגה התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]], התבסס העיתון מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון וכיום נערך העיתון על ידי הרב [[אברהם רייניץ]] והרב [[שלום יעקב חזן]].

בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב [[עמוס כהן]], הרב שלום פלמן, הרב [[אריה ברוך בלוך]], ובתקופה מאוחרת יותר הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[שמשון גולדשטיין]], והרב [[אברהם רייניץ]].

בעבר התפרסם העיתון גם בגירסה מקוונת באתר העיתון.

כתבות נבחרות מהגיליון העדכני מתפרסמות באתר החדשות החב"די [[חב"ד אינפו]].

==תמיכת רבני חב"ד==
שבועון בית משיח יוצא לאור בקראון הייטס, מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל הענדל וזוכה לתמיכת רבני קראון הייטס, חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש. ורבנים, שלוחים ומשפיעים מכל העולם.

ראיונות רבים של רבנים שלוחים ומשפיעים פורסמו בבית משיח במהלך עשרות שנים {{הערה|הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מזכיר בי"ד רבני חב"ד - בית משיח 219.הרב מנחם מענדל גלוכובסקי סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד - בית משיח 274. הרב בן ציון ליפסקר חבר בי"ד ורבה של ערד בית משיח 230 ו989. הרב יוסף הכט חבר בי"ד ורבה של אילת - בית משיח 446}}.

==חלקים ומוספים==
* '''גיליון בית משיח יוצא לאור מידי שבוע בשני מהדורות שונות בתכנים ובשפות''' - האחת ב[[עברית]] והשניה באנגלית.

מוספי מהדורה העברית:
*'''עטרת חיה''' - מוסף שבועי ל[[נשים]] ובנות חב"ד.
*''' [[במחנה צבאות השם|במחנה]]''' - מוסף שבועי לילדי צבאות ה', החל לצאת בשנת [[תשס"ו]].
*'''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]]. יצא לאור באופן סדיר בשנים תשס"א-תשס"ד, ובשנים מאוחרות יותר יצא לסירוגין (בין היתר בתשס"ט ובתש"ע). מאז [[חודש ניסן]] [[תשע"ה]] החל לצאת שוב עד לשנת [[תשע"ח]].
*'''ביתנו''' - מוסף דו שבועי לחיזוק הבית החסידי, מצורף בתוך הגליון, החל משנת [[תש"פ]].
*'''שונה הלכות''' - מצורך לעיתון החל מחודש אדר תשפ"ב.
*'''הגאולה מעניין ועכשוי''' - מצורף לעיתון החל משנת תשס"ה.

==מערכת בית משיח==
*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו"ל.
*כותבים קבועים: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], ר' נתן אברהם, הרב מנחם מענדל דיקשטיין, הרב [[יהודה ליפש]] הרב [[יצחק ערד]] הרב ניסים לגזיאל.
*כותבים בעבר: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שמואל קראוס]], ר' [[שבתי ווינטראוב]] (שי גפן), הרב מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[יעקב שמולביץ]], זלמן צרפתי, הרב [[יוסף אברהם פיזם]], הרב [[ישראל הרשקוביץ]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==
במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:
*'''זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]]''' - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*'''זכרונות הרב [[יצחק מישולובין]]'''.
*'''ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]'''.
*'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]], מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]].
*'''תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]]''' - מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה צורף לספר).
*'''זכרונות הרב [[חייקל חאנין]]''' - מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*'''[[חב"ד בשואה]]''' - סיקור נרחב של חסידות חב"ד ועיירות חב"דיות בזמן השואה, מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*'''[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו''' - מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").
*'''מדינות המלך''' - סקירה על [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה, מאת ר' בן ציון ששון.
*'''בתי חב"ד תיירותיים ב[[ארץ הקודש]]''' - מאת ר' מנחם מענדל ערד
*'''קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי''' - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (הודפס כספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*'''גדולי ישראל והגאולה''' - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*'''ביקור [[הרבי הריי"צ]] באמריקה''' - מאת שניאור זלמן ברגר.
*'''זכרונות הרב [[הלל זלצמן]]'''.
*'''זכרונות ר' מולע''' - זכרונותיו של ר' שמואל לייב פרוס ע"ה, מאת [[מנחם זיגלבוים]]

== מדורים ==
*'''דבר מלכות''' - [[שיחה|שיחה של הרבי]].
*'''פתגמי רבותינו''' - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב אליהו הכהן הנדל.
*'''[[מאוצר המלך]]''' - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור שלושה כרכים המאגדים את כתבי היד שפורסמו במדור זה).
*'''לראות גאולה יום יום''' - טור מאת הרב [[יצחק ערד]].
*'''לומדים (נו"ן) אל"ף בי"ת של גאולה''' - התוועדות על ה[[דבר מלכות]] מאת רבנים רנדומליים.
*'''טעם למנהג''' - חקירה אודות מנהגים חב"דים, מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]].
*'''על הפרק''' - טור בענייני שלימות הארץ העומדים על הפרק.
*'''יומנו של [[תמים]]''' - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי תלמיד ה[[קבוצה]].
*'''חדשות חב"ד''' - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*'''חסידים איין משפחה''' - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].
*'''והבט פני משיחך''' - מדור תמונות שבועיות של [[הרבי]].
*'''סיפור לשבת''', מאת [[מנחם זיגלבוים]].
*'''משולחן ההלכה''' - נושאים הלכתיים, מובאים ע"י רבני [[מכון הלכה חב"ד]].
*'''סיפורים מ[[בית חב"ד]]''', מאת הרב יהודה ליפש. (בעבר מאת הרב [[יעקב שמולביץ]]).
*'''מגלים משיח בפרשה''' - מאת הרב ניסים לגזיאל.
*'''טור אורח''' - התוועדות חסידית עם רבנים רנדומליים.
*'''לוח זמנים''' - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*'''הודו לה'''' - סיפורים מזווית אחרת מאת הרב [[דרור משה שאול]].
===מדורים בעבר===
*'''פנסאי בעיר''' - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
*'''ווערט-א-לאך''', מאת הרב [[אליעזר זלמנוב]].
*'''תקוות חוט השני''', מאת הרב [[יקותיאל ראפ]].
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - סיפורים וקטעי שיחות עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''Letters from the Rebbe''' - מכתבים מהרבי בתרגום מ[[אנגלית]] בפרסום ראשון.
*'''נתפס ברשת''' - אפיזודות, סיפורים אישיים ותובנות שנלקטו מרחבי המרשתת.
*'''10 עובדות חב"דיות''' - על נושאים חב"דיים שונים, מאת הרב יעקב שלום חזן.
*'''בדידי הווא עובדא''' של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] - נתן אברהם.
*'''מחשבה חסידית''' - נקודות משיחות קודש למחשבה, מאת הרב [[ישראל הרשקוביץ]], שליח הרבי לאופקים.
*'''הגות וואך''' - מאמרי הגות שבועיים מאת [[אסף חנוך פרומר|א. אברהם]].
*'''שולחן שבת''' - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן במספר ספרים בשמות שונים.
*'''משיח אין געזאטן''' - מאת [[משיח פרידמן]].
*'''סודו של ניגון''' - מאת לב לייבמן.

== חשיפות במשך השנים ==
*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. (אלא שלאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב שמשון חריטונוב שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.
[[קובץ:תמונה טעות על הרב יאנובסקי.jpg|ממוזער|התמונה שזוהתה כתמונת הרב מאיר שלמה יאנאווסקי]]
*תמונה נדירה של [[הרבי]] ב[[אוניברסיטה]] בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
[[קובץ:בצעירותו.jpg|ממוזער|התמונה של הרבי באוניברסיטה]]
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנוגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי, מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.
* גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון במענה על שליחות הרב [[משה אורנשטיין]] והרב [[מאיר אשכנזי]] בשליחות הרבי ל[[חרסון]] - ע"י הרב [[שלום יעקב חזן]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/606441/ אחד הגיליונות], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==מוספי חג==
[[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע"ב]]
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.
*'''השליחות היחידה''', יצא לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ב]].
*'''בתוקף ובנועם'''{{הערה|[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא לקראת [[י' שבט]] ה'[[תשע"ב]].
*'''עומק חסיד - רבי''', יצא לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', יצא לקראת [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].
*'''בך בחר''', יצא לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשע"ג]].
*'''(אין לנו מלך) אלא אתה''', יצא בין כסה לעשור [[תשע"ד]].
*'''ארבעים לנבואה''', יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]].
*''' משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה'''{{הערה|[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא בחג הפסח [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה, יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, יצא ב[[תשרי]] [[תשע"ה]].
*'''הקהל העשירי''' - אודות שנת הקהל, יצא לקראת [[ראש השנה]] [[תשע"ו]].
*'''מדריך הלכתי - חגי תשרי''' - הלכות חגי תשרי בצורה קולחת, בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], יצא לקראת [[ראש השנה]] [[תשע"ו]].
*'''ליובאוויטש בתפארתה''' - אלבום סיכום מהמעמד הגדול, יצא לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ו]].
*'''הראלי הגדול בעולם''' - אלבום סיכום מ[[יום צבאות ה']], יצא לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ו]].
*'''והגדת לבנך''', יצא לקראת [[פסח]] [[תשע"ו]].
*'''מאמר מבואר''' - ד"ה 'ונחה עליו רוח הוי' תשכ"ה, יצא לקראת [[פסח]] [[תשע"ו]].
*'''מה עשיתי ומה אני עושה''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ו]].
*'''זמן אחים''' - אחים ביולוגיים מגוללים זיכרונות ילדות ומסכת הקירובים לרבי ולחב"ד, יצא בסוכות [[תשע"ז]].
*'''במענה למכתבו''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, יצא בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''זמן אחים ב'''' - אחים חסידים מספרים על עשייה משותפת, יצא בסוכות [[תשע"ח]].
*'''תמונות ורגעים''' - סקירה נרחבת מהנעשה בבית חיינו ועל פעילות ארגון החסד "אש"ל", יצא בחודש [[תשרי]] [[תשע"ט]].
*'''תשרי בליובאוויטש''' - תיעוד מחצרות קדשנו, יצא בחודש [[תשרי]] [[תשפ"א]].
*'''מצווה עלינו לספר''' - 120 סיפורים על הרבי, יצא בחודש [[ניסן]] [[תשפ"ב]].
*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''' - דעת הרבי על לימוד ב[[אוניברסיטה]] ופעולות עם תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה, מוסף חג הסוכות תשפ"ג

==ספרים בהוצאת 'בית משיח'==
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.
*'''הנסיך השישי''', [[מנחם זיגלבוים]]
*'''דרכים''', [[אברימי גבירץ]] (א. גץ) - תשע"ו
*'''[[התוועדות]] חסידית''', [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - תשס"ו, ארבעה כרכים
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו
*'''מאוצר המלך''', שבועון בית משיח - תשס"ה-תשע"ה, שלושה כרכים
*'''ניצוצי אור'''
*'''סיפורים מבית חב"ד''', בהוצאת משפחת שמולביץ - תשרי תשע"ו, ארבעה כרכים.
*'''תשמעו סיפור''', ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ספר-חדש-מספריית-בית-משיח-תשמעו-סיפור/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}
*'''שליחויות''' - מבחר סיפורים על שלוחים ברחבי העולם, ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ספר-חדש-מספריית-בית-משיח-שליחויות/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/open?id=1avuHhw0spDwMvi4Zx5AABfhn6X7VWf4k ארכיון גליונות בית משיח מגליון 1 ועד 1191 בעברית], [https://drive.google.com/open?id=1ay_GjL51CmCEKkLWV_7u7x5LjRB1w7FV לארכיון באנגלית] {{PDF}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot ארכיון כתבות וגיליונות] החל מגיליון 830 והלאה, כולל גיליון עדכני, ב{{מונחון|לשון הקודש|עברית}} {{PDF}}, אתר בית משיח {{קישור שבור|כ"א אייר תשפ"א}}
*ארכיון גליונות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}, אתר בית משיח
* [https://www.scribd.com/boruchmerkur/documents?sort_by=newest ארכיון גליונות 830 והלאה] באתר scribd, {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך השבועון] בפורמט טקסט - באתר החדשות {{אינפו}}
* [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF. אתר בית משיח

;טורים כתבות וראיונות הקשורים עם ההוצאה לאור
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/7/753915147066.html משימה אחת]''' - דבר המערכת לרגל מלאות עשרים שנה להדפסת העיתון {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/514913821542.html התקשרות ואמונה עכשוויים]''' - פאנל עם חברי הועד הרוחני של העיתון לרגל גליון האלף {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/196435422544.html חברי המערכת - הפנים שמאחורי בית משיח]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

צעירי אגודת חב"ד (פריז)

2023-04-19T17:01:57Z

שמואל ס.: /* התייסדות הארגון */

[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].

הארגון מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברובעי העיר [[פריז]].

==התייסדות הארגון==
כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו"בעתיד יהיה יושב ראש צא"ח בפריז".

לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.

בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא"ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא"ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.

===התפתחות פעילות צא"ח===
לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ"ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.

קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו חיקו שלוחים רבים נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא"ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.

חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל"ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י"ט כסלו]].

לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר "יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור"{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ"ק הרה"ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.

לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ"ש לסייע בפעילות במקום: "אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...".

השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום חופש בצרפת.

==הנהלת בית ליובאוויטש==
*'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]
*'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים]].

==ה'לוקאל'==
מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדים.

במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת"ם]] עבור כל הבתי חב"ד שבפריז והסביבה.

במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון "לה סידרה" (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב"ד ב[[צרפת]].

ב’’בין הזמנים’’ מתקיים ב’’לוקל’’ סדר בין הזמנים לבחורים ע’’י השליח הרב לוי יצחק אזימאוו https://chabad.info/news/918912/

=='בֶּ"ל 19'==
[[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19]]
המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות "בֶּ"ל") נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. במקום קיים בית כנסת גדול ומפואר, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות "בית חיה מושקא" המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש.

==הוצאה לאור==
במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב"דית בצרפת.

בין הכותרים שיצאו לאור:
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא"ח פאריז ומסודותיה]
*[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ"ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]

צעירי אגודת חב"ד (פריז)

2023-04-19T17:00:41Z

שמואל ס.: /* ה'לוקאל' */

[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].

הארגון מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברובעי העיר [[פריז]].

==התייסדות הארגון==
כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימוב]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימוב למעמד חנוכת הבית היות ו"בעתיד יהיה יושב ראש צא"ח בפריז".

לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימוב שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.

בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא"ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא"ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.

===התפתחות פעילות צא"ח===
לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ"ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.

קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו חיקו שלוחים רבים נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא"ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.

חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל"ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י"ט כסלו]].

לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר "יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור"{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ"ק הרה"ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.

לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ"ש לסייע בפעילות במקום: "אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...".

השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום חופש בצרפת.

==הנהלת בית ליובאוויטש==
*'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]
*'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים]].

==ה'לוקאל'==
מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדים.

במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת"ם]] עבור כל הבתי חב"ד שבפריז והסביבה.

במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון "לה סידרה" (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב"ד ב[[צרפת]].

ב’’בין הזמנים’’ מתקיים ב’’לוקל’’ סדר בין הזמנים לבחורים ע’’י השליח הרב לוי יצחק אזימאוו https://chabad.info/news/918912/

=='בֶּ"ל 19'==
[[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19]]
המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות "בֶּ"ל") נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. במקום קיים בית כנסת גדול ומפואר, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות "בית חיה מושקא" המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש.

==הוצאה לאור==
במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב"דית בצרפת.

בין הכותרים שיצאו לאור:
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא"ח פאריז ומסודותיה]
*[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ"ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]

צעירי אגודת חב"ד (פריז)

2023-04-19T17:00:22Z

שמואל ס.: /* ה'לוקאל' */הוספתי

[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].

הארגון מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברובעי העיר [[פריז]].

==התייסדות הארגון==
כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימוב]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימוב למעמד חנוכת הבית היות ו"בעתיד יהיה יושב ראש צא"ח בפריז".

לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימוב שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.

בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא"ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא"ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.

===התפתחות פעילות צא"ח===
לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ"ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.

קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו חיקו שלוחים רבים נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא"ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.

חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל"ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י"ט כסלו]].

לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר "יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור"{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ"ק הרה"ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.

לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ"ש לסייע בפעילות במקום: "אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...".

השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום חופש בצרפת.

==הנהלת בית ליובאוויטש==
*'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]
*'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים]].

==ה'לוקאל'==
מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדים.

במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת"ם]] עבור כל הבתי חב"ד שבפריז והסביבה.

במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון "לה סידרה" (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב"ד ב[[צרפת]].

ב’’בין הזמנים’’ מתקיים ב’’לוקל’’ סדר בין הזמנים לבחורים ע’’י השליח הרב וי יצחק אזימאוו https://chabad.info/news/918912/

=='בֶּ"ל 19'==
[[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19]]
המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות "בֶּ"ל") נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. במקום קיים בית כנסת גדול ומפואר, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות "בית חיה מושקא" המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש.

==הוצאה לאור==
במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב"דית בצרפת.

בין הכותרים שיצאו לאור:
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא"ח פאריז ומסודותיה]
*[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ"ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]

פריז

2023-04-19T16:49:33Z

שמואל ס.: /* מוסדות */תיקנתי והוספתי

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר הבירה של צרפת|אחר= משמעות אחרת ראו [[פריז (פירושונים)]]}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:טקס ההדלקה המרכזי למרגלות מגדל האייפל בפריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|טקס ההדלקה המרכזי למרגלות מגדל האייפל בפריז]]
'''פריז''' היא עיר הבירה של מדינת [[צרפת]], בעיר מתגוררים כשתי מיליון אנשים, מתוכם עשרות אלפי יהודים.
בעיר קיימת קהילת חב"ד עניפה עם עשרות [[שלוחים]] ומוסדות. בראש השלוחים עמד הרב [[שמואל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]].

== רבותינו נשיאנו בפריז ==
=== ביקורי אדמו"ר המהר"ש ===
[[אדמו"ר המהר"ש]] ביקר בפריז פעמים ספורות.

מעשה מפורסם התרחש עימו בעת שהחזיר יהודי מסויים בתשובה, באותו זמן התארח במלון "אלכסנדר הוטל" ושכר סוויטה של שלושה חדרים בקומת חדרי ההימורים והמשחקים.

=== ביקורי אדמו"ר הרש"ב ===
כחלק מביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת רבים מהם ביקר בפאריז. הנה ביקוריו בפאריז ממה שידוע לנו:

[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].

[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].

[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.

[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.

את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".

=== ביקורי אדמו"ר הריי"צ ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מספר פעמים ב[[צרפת]] ואף דר בה למשך תקופה{{מקור| באיזה שנה}}.

בנסיעותיו למען עסקנות הכלל שהה במלונות שונים. בשנת [[תער"ב]] שהה במלון "גאר די נארד".

=== תקופת הרבי בפריז ===
[[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] המגולל את המאורעות סביב שלושת התקופות בהן שהה הרבי בפריז]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
{{להשלים|פסקה=כן}}
[[הרבי]] התגורר בפריז במשך שבע שנים ([[תרצ"ג]] - [[ת"ש]]), דבר ששנים אחר כך אמרה הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] "אנחנו חרשנו וזרענו - ואתם תפקידכם לקצור". ובשנת [[תש"ז]] הגיע הרבי לתקופה להתגורר במקום כדי לסדר את הרישיונות של נסיעת אמו [[הרבנית חנה]] שהבריחה את הגבול מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] לאחר [[הסתלקות]] בעלה, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] לארצות הברית.

== קהילת חב"ד ==
קהילת [[חב"ד]] הראשונה נוצרה במקום לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת מצרים תש"ז]], בעת שיצאו מ[[רוסיה]] מאות [[חסידים]], ורבים מאיתם עברו להתגורר בפריז.

ב' אייר תשכ"ח, כשהגיע הרב שמואל אזימוב וזוגתו לפריז כ[[שליח]], התחילה מהפכת התשובה ב[[צרפת]] ומאות יהודים חזרו בתשובה. חלקם עבר ל[[ארץ ישראל]], ורבים אחרים משמשים כשלוחים בפריז וגלילותיה. כיום, קהילת חב"ד בצרפת בנויה על אותם בעלי תשובה.

קהילה זו היא מהגדולות שבקהילות חב"ד ב[[אירופה]].

=== מוסדות ===
{{להשלים|פסקה=כן}}.
*בית חיה מושקא - בית ספר בניהול הרב [[מנחם מענדל אזימאוו]].
* חדר ליובאוויטש פאריז - בניהולו של הרב [[לוי יצחק אזימאוו]].
*[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]- המוסד הראשי של השלוחים בצרפת בניהול הרב [[מנחם מענדל אזימאוו]] ואחיו הרב [[לוי יצחק אזימאוו]].

*[[סיני]] - רשת בתי ספר בניהול הרב יוסף יצחק פבזנר.
*בית חב"ד 'שערי בינה' - נוהל על ידי הרב [[פנחס גדליה פאשטר]] ז’’ל.
*[[לשכת ליובאוויטש באירופה]].
* ישיבה תומכי תמימים ליובאוויטש ברונוא נוהל ע’’י ר’ יצחק נעמאנאוו.
* מוסדות חינוך שניאור באובערוויליע.
*מקוה טהרה, גן, ובית ספר בעיר ’’סורען’’ תחת ניהולו של הרב מ״מ ואישתו אואקי
* [[בית רבקה צרפת|בית ספר לבנות בית רבקה בעיר יער]].
* גן חיה מושקא בעיר ’’ברי סור מארן’’ תחת ניהולו של השליח המקומי הרב ישראל אליעזר אסרף.
* מוסד חינוך ’’אור מנחם’’ בעיר ’’ווילייע סור מארן’’ בניהולו של השליח המקומי הרב מנחם מענדל מרגי.
* גן בית מנחם בעיר ’’שארונטון’’.
* מוסדות ’’גאולת ישראל’’ בעיר ’’סארסעל’’ תחת הנהלת השליח המקומי הרב יעקב ביטון.
* ’’משרד לעזרת השלוחים’’ תחת הנהלת השליח הרב לוי יצחק מימון.

===עלונים===
*לה סידרה (הפרשה) - עלון שבועי היוצא לאור מידי שבוע על ידי בית ליובאוויטש.
* מדריך לחג היוצא תחת הבית ליובאוויטש לפני כל חג

==== קו לחיים ====
בית חב"ד בפריז מפעיל מספר טלפון בשם "קו לחיים" המאפשר להאזין ל[[חת"ת (תקנה)|שיעור התניא היומי]], [[תקנת הרמב"ם|שיעור הרמב"ם היומי]], לסיפור חסידי או [[פורטל:ניגוני חב"ד|לניגון חסידי]] או אפילו לשאול שאלות את הרב.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], '''הרבי בפאריז''', [[חזק הוצאה לאור]] [[תשע"ה]].

[[קטגוריה:צרפת]]

שמואל אזימוב

2023-04-19T16:41:21Z

שמואל ס.: /* משפחתו */הוספתי

[[קובץ:מולע אזימאוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אזימאוו]]
הרב '''שמואל (מולע) אזימאוו''' ([[א' באלול]] [[תש"ה]] – [[י"ב בחשון]] [[תשע"ה]]) היה ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]] ומגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] בעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול|ר"ח אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[חיים הלל אזימאוו]] (בין ר’ צבי הירש אזימאוו) מנהל רשת [[תלמוד תורה]] החב"די ב[[פריז]], ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות ב[[פריז]].

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ"ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.
[[קובץ:הרבי ואזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תשכ"ו]], אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ותהיה לך הצלחה רבה, ופירושה של הצלחה רבה היא הצלחה שאין לשער".

ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ח]] נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד בפריז]] ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי [[חב"ד]] במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי צרפת ומחוצה לה.

בין המוסדות שהקים הרב אזימאוו נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. קמפוס בית חיה מושקא (שידוע כקמפוס הגדול ביותר בצרפת). ו'[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]' - רשת בתי חב"ד בפריז. שניהם נמצאים ברובע 19 שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימאוו אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו ומסירותו לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעי הרבי.

נפטר ב[[י"ב חשון]] [[תשע"ה]]. מסע ההלוויה החל בקמפוס בית חיה מושקא בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש (פריז)|בית ליובאוויטש]] ושליח הרבי ברובע 16 שבפאריז.
*בנו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - שליח הרבי לעיר נעיי סור סען (מפרברי פריז) ו[[משפיע]] קהילת חב"ד בפריז.
*חתנו, הרב אלחנן דב מרוזוב - מגיד שיעור ומשיב בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה]], צרפת ושליח.

==לקריאה נוספת==
*'''ונשמות אני עשיתי''', אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Azimov-Hertz_Web.pdf פעולות ומכתבים הקשורים ברעייתו מרת בתיה], תשורה הרץ-אזימוב תש"פ
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ"ב
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2752911/jewish/Rabbi-Shmuel-Moul-Azimov-69-Headed-a-Jewish-Revival-in-France-and-Beyond.htm מנהיג חסידי שעמד בראש התחייה היהודית בצרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

שמואל אזימוב

2023-04-19T16:40:59Z

שמואל ס.: /* משפחתו */הוספתי

[[קובץ:מולע אזימאוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אזימאוו]]
הרב '''שמואל (מולע) אזימאוו''' ([[א' באלול]] [[תש"ה]] – [[י"ב בחשון]] [[תשע"ה]]) היה ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]] ומגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] בעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול|ר"ח אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[חיים הלל אזימאוו]] (בין ר’ צבי הירש אזימאוו) מנהל רשת [[תלמוד תורה]] החב"די ב[[פריז]], ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות ב[[פריז]].

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ"ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.
[[קובץ:הרבי ואזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תשכ"ו]], אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ותהיה לך הצלחה רבה, ופירושה של הצלחה רבה היא הצלחה שאין לשער".

ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ח]] נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד בפריז]] ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי [[חב"ד]] במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי צרפת ומחוצה לה.

בין המוסדות שהקים הרב אזימאוו נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. קמפוס בית חיה מושקא (שידוע כקמפוס הגדול ביותר בצרפת). ו'[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]' - רשת בתי חב"ד בפריז. שניהם נמצאים ברובע 19 שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימאוו אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו ומסירותו לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעי הרבי.

נפטר ב[[י"ב חשון]] [[תשע"ה]]. מסע ההלוויה החל בקמפוס בית חיה מושקא בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש (פריז)|בית ליובאוויטש]] ושליח הרבי ברובע 16 שבפאריז.
*בנו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - שליח הרבי לעיר נעיי סור סען (מפרברי פריז) ו[[משפיע]] קהילת חב"ד בפריז.
*חתנו, הרב אלחנן דב מרוזוב - מגיד שיעור ומשיב בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה]], צרפת ושליח

==לקריאה נוספת==
*'''ונשמות אני עשיתי''', אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Azimov-Hertz_Web.pdf פעולות ומכתבים הקשורים ברעייתו מרת בתיה], תשורה הרץ-אזימוב תש"פ
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ"ב
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2752911/jewish/Rabbi-Shmuel-Moul-Azimov-69-Headed-a-Jewish-Revival-in-France-and-Beyond.htm מנהיג חסידי שעמד בראש התחייה היהודית בצרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

שמואל אזימוב

2023-04-19T16:39:23Z

שמואל ס.: /* תולדות חיים */תיקנתי

[[קובץ:מולע אזימאוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אזימאוו]]
הרב '''שמואל (מולע) אזימאוו''' ([[א' באלול]] [[תש"ה]] – [[י"ב בחשון]] [[תשע"ה]]) היה ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]] ומגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] בעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול|ר"ח אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[חיים הלל אזימאוו]] (בין ר’ צבי הירש אזימאוו) מנהל רשת [[תלמוד תורה]] החב"די ב[[פריז]], ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות ב[[פריז]].

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ"ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.
[[קובץ:הרבי ואזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תשכ"ו]], אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ותהיה לך הצלחה רבה, ופירושה של הצלחה רבה היא הצלחה שאין לשער".

ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ח]] נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד בפריז]] ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי [[חב"ד]] במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי צרפת ומחוצה לה.

בין המוסדות שהקים הרב אזימאוו נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. קמפוס בית חיה מושקא (שידוע כקמפוס הגדול ביותר בצרפת). ו'[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]' - רשת בתי חב"ד בפריז. שניהם נמצאים ברובע 19 שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימאוו אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו ומסירותו לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעי הרבי.

נפטר ב[[י"ב חשון]] [[תשע"ה]]. מסע ההלוויה החל בקמפוס בית חיה מושקא בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש (פריז)|בית ליובאוויטש]] ושליח הרבי ברובע 16 שבפאריז.
*בנו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - שליח הרבי לעיר נעיי סור סען (מפרברי פריז) ו[[משפיע]] קהילת חב"ד בפריז.
*חתנו, הרב אלחנן דב מרוזוב - מגיד שיעור ומשיב בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה]], צרפת

==לקריאה נוספת==
*'''ונשמות אני עשיתי''', אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Azimov-Hertz_Web.pdf פעולות ומכתבים הקשורים ברעייתו מרת בתיה], תשורה הרץ-אזימוב תש"פ
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ"ב
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2752911/jewish/Rabbi-Shmuel-Moul-Azimov-69-Headed-a-Jewish-Revival-in-France-and-Beyond.htm מנהיג חסידי שעמד בראש התחייה היהודית בצרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

שמואל אזימוב

2023-04-19T16:38:43Z

שמואל ס.: /* תולדות חיים */תיקנתי והוספתי

[[קובץ:מולע אזימאוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אזימאוו]]
הרב '''שמואל (מולע) אזימאוו''' ([[א' באלול]] [[תש"ה]] – [[י"ב בחשון]] [[תשע"ה]]) היה ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]] ומגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] בעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול|ר"ח אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[חיים הלל אזימאוו]] (בין ר’ צבי הירש אזימאוו)ומרת רחל אזימאוו מנהל רשת [[תלמוד תורה]] החב"די ב[[פריז]], ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות ב[[פריז]].

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ"ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.
[[קובץ:הרבי ואזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תשכ"ו]], אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ותהיה לך הצלחה רבה, ופירושה של הצלחה רבה היא הצלחה שאין לשער".

ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ח]] נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד בפריז]] ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי [[חב"ד]] במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי צרפת ומחוצה לה.

בין המוסדות שהקים הרב אזימאוו נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. קמפוס בית חיה מושקא (שידוע כקמפוס הגדול ביותר בצרפת). ו'[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]' - רשת בתי חב"ד בפריז. שניהם נמצאים ברובע 19 שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימאוו אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו ומסירותו לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעי הרבי.

נפטר ב[[י"ב חשון]] [[תשע"ה]]. מסע ההלוויה החל בקמפוס בית חיה מושקא בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש (פריז)|בית ליובאוויטש]] ושליח הרבי ברובע 16 שבפאריז.
*בנו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - שליח הרבי לעיר נעיי סור סען (מפרברי פריז) ו[[משפיע]] קהילת חב"ד בפריז.
*חתנו, הרב אלחנן דב מרוזוב - מגיד שיעור ומשיב בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה]], צרפת

==לקריאה נוספת==
*'''ונשמות אני עשיתי''', אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Azimov-Hertz_Web.pdf פעולות ומכתבים הקשורים ברעייתו מרת בתיה], תשורה הרץ-אזימוב תש"פ
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ"ב
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2752911/jewish/Rabbi-Shmuel-Moul-Azimov-69-Headed-a-Jewish-Revival-in-France-and-Beyond.htm מנהיג חסידי שעמד בראש התחייה היהודית בצרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

שמואל אזימוב

2023-04-19T16:29:01Z

שמואל ס.: /* תולדות חיים */תיקנתי והוספתי

[[קובץ:מולע אזימאוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אזימאוו]]
הרב '''שמואל (מולע) אזימאוו''' ([[א' באלול]] [[תש"ה]] – [[י"ב בחשון]] [[תשע"ה]]) היה ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]] ומגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] בעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול|ר"ח אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[חיים הלל אזימאוו]]ומרת רחל אזימאוו(בין ר’ צבי הירש אזימאוו) מנהל רשת [[תלמוד תורה]] החב"די ב[[פריז]], ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות ב[[פריז]].

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ"ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.
[[קובץ:הרבי ואזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תשכ"ו]], אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ויהיה בהצלחה רבה, ו"רבה" היא הצלחה כזו שאין לשער, כמו שאמרתי בהתוועדות".

ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ח]] נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד בפריז]] ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי [[חב"ד]] במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי פריז וסביבותיה.

בין המוסדות שהקים הרב אזימוב נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. קאמפוס בית חיה מושקא. ו'[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]' - רשת בתי חב"ד בפריז. שניהם נמצאים ברובע 19 שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימוב אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו ומסירותו לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעים הרבי.

נפטר ב[[י"ב חשון]] [[תשע"ה]]. מסע ההלוויה החל בבית ליובאוויטש בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש (פריז)|בית ליובאוויטש]] ושליח הרבי ברובע 16 שבפאריז.
*בנו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - שליח הרבי לעיר נעיי סור סען (מפרברי פריז) ו[[משפיע]] קהילת חב"ד בפריז.
*חתנו, הרב אלחנן דב מרוזוב - מגיד שיעור ומשיב בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה]], צרפת

==לקריאה נוספת==
*'''ונשמות אני עשיתי''', אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Azimov-Hertz_Web.pdf פעולות ומכתבים הקשורים ברעייתו מרת בתיה], תשורה הרץ-אזימוב תש"פ
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ"ב
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2752911/jewish/Rabbi-Shmuel-Moul-Azimov-69-Headed-a-Jewish-Revival-in-France-and-Beyond.htm מנהיג חסידי שעמד בראש התחייה היהודית בצרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

שמואל אזימוב

2023-04-19T16:27:13Z

שמואל ס.: תיקנתי שגיאה

[[קובץ:מולע אזימאוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אזימאוו]]
הרב '''שמואל (מולע) אזימאוו''' ([[א' באלול]] [[תש"ה]] – [[י"ב בחשון]] [[תשע"ה]]) היה ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]] ומגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] בעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול|ר"ח אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[חיים הלל אזימוב]] מנהל רשת [[תלמוד תורה]] החב"די ב[[פריז]], ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות ב[[פריז]].

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ"ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.
[[קובץ:הרבי ואזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תשכ"ו]], אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ויהיה בהצלחה רבה, ו"רבה" היא הצלחה כזו שאין לשער, כמו שאמרתי בהתוועדות".

ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ח]] נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד בפריז]] ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי [[חב"ד]] במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי פריז וסביבותיה.

בין המוסדות שהקים הרב אזימוב נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. קאמפוס בית חיה מושקא. ו'[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]' - רשת בתי חב"ד בפריז. שניהם נמצאים ברובע 19 שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימוב אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו ומסירותו לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעים הרבי.

נפטר ב[[י"ב חשון]] [[תשע"ה]]. מסע ההלוויה החל בבית ליובאוויטש בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש (פריז)|בית ליובאוויטש]] ושליח הרבי ברובע 16 שבפאריז.
*בנו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - שליח הרבי לעיר נעיי סור סען (מפרברי פריז) ו[[משפיע]] קהילת חב"ד בפריז.
*חתנו, הרב אלחנן דב מרוזוב - מגיד שיעור ומשיב בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה]], צרפת

==לקריאה נוספת==
*'''ונשמות אני עשיתי''', אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Azimov-Hertz_Web.pdf פעולות ומכתבים הקשורים ברעייתו מרת בתיה], תשורה הרץ-אזימוב תש"פ
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ"ב
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2752911/jewish/Rabbi-Shmuel-Moul-Azimov-69-Headed-a-Jewish-Revival-in-France-and-Beyond.htm מנהיג חסידי שעמד בראש התחייה היהודית בצרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2023-04-19T16:17:11Z

שמואל ס.: /* תומכי תמימים ברינואה */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}
== [[משתמש:שפי"ץקייט]] ==

נולד בתשל”ג
אחיו הרב שניאור יעקב ולא שניאור זלמן
:{{א|שפי"ץקייט}} תוכל לעזור להבין מה התיקון עליו ביקשו לדווח כאן? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בשבט ה'תשפ"ג 23:33, 18 בפברואר 2023 (UTC)

במחילה מכת"ר אינני זוכר איזה דף זה, אם יוכל להאיר את עיני

== [[משה צבי הלפרין]] ==

הקישור מפנה להלפרין אחר שאינו קשור אליו
(קישור זה מופיע בערך של הלפרין היו"ר המייסד של איגוד הצאצאים)

== [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] ==

שווארצע קאשע.

זו טעות מושרשת שהרבה מקומו. מביאים לדוגמא
צא״ח והתקשרות ועוד את הטעם והמנהג למה אוכלים שווארצע קאשע.

הסיבה שבגינה נוהגים לאכול קאשע בי״ט כסליו כיוון שזה היה (או עדיין) מאכיל חביב בליטא לכן אכלו את זה בחג החגים! ותו לא. ומה שהאלטער רבי אכל בכלא זה איינאמאכטץ אין לזה קשר לקרקע כלל וכלל! זה דרוש תיקון דחוףףףףף

נח הולצמן. כאן צווה

== [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ==

יש עוד בת לרב לבקיבקר שטרנא שרה רוזן זנפטרה בתשסז

== [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ==

בנו שולם מנהל רוחני ישיבת חנוך לנער

== [[שלום דובער גורודצקי]] ==

בן ציון אינו בנו. אלא בן אחיו.

== [[דוד פישר]] ==

אינו לוי

== [[בית ספר חב"ד ברוש]] ==

ר סעדיה דהן מורה

== [[עמוד ראשי]] ==

מנהלים יקרים! דומני שדף 'רפאל נחמן לבנוני' כבר ראוי להיחשף לכלל הציבור יש בו די פרטים, ואי"ה עתידים להתווסף בו חלקים רבים נוספים לפי גלגולי הזמן.

אבקש באם תוכלו להציג ערך זה לעיני כלל הציבור למען יראוהו רבים

== [[:קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg]] ==

לא מתאים לחבדפדיה!!!

הרי זה '''חתנא דביה נשיאה''' ויש לכבד!!!!

במקומו שמתי בערך [[שמריהו גוראריה]] קובץ יותר מתאים.
'''משיח נאו!'''
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 14:03, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ג

== [[:קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] ==

לוי יצחק סגל

== [[ברוך אוברלנדר]] ==

לא מונה כאב בית דין מטעם איחוד רבני או אירופאי רק מצד עצמו

== [[ג' בטבת]] ==

שחרור רובשקין

== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==

הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש"כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב"ד בי"ט טבת תש"כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...

איך נותנים למחוק.

== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==

הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש"כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב"ד בי"ט טבת תש"כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...

איך נותנים למחוק.

== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==

הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש"כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב"ד בי"ט טבת תש"כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...

== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==

הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש"כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב"ד בי"ט טבת תש"כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...

איך נותנים למחוק.

== [[אליעזר בן ציון ברוק]] ==

לא שמענו בשום צרוה שהיא שהרבזצ"ל עודד את פעילות הרכי בשום צורה

אנחנו הבנים שלו

שקר גס!!!
לא היה

פשוט פנטזיה אחת גדולה!!

== [[:קטגוריה:תמונות 770]] ==

התמונה של 770 אופקים לא נכונה

== [[שבתי סלבטיצקי]] ==

הרבי לא שלח אותו לאנטוורפן הוא התחתן עם מישהי מאנטוורפן למשפחת זילברשטיין ושאל את הרבי אם יוכל לבוא לגור ליד השווער שלו ויעבוד חצי יום לפרנסתו וחצי יום יעסוק בשליחות. וקיבל הסכמת הרבי!

== [[התרגיל המסריח]] ==

הערך לא כתוב בצורה אובייקטיבית,
כתוב בצורה חד צדדית לפי הרוח הפוליטית ששלטה אז על ידי העסקנים החדשים.
מתעלם לגמרי מהאופן בו עסקני ארגון הגג ראו את הדבר.
מושמט תשובות הרבי למהלכים שלהם ולפגישות עם המערך. (שחלקם פורסמו לאחרונה).
מושמט תשובת הרבי האחרונה אודות ה'הוקעה'!! (אחרי שנודע פרטים נוספים).
כך שאין זה ערך אוביקטיבי וסתם ממשיך ברוח הפוליטית השולטת של אותם הזמנים, ובוחר בהתעלמות של הצד השני. שבחרו אז ואכ'מ לא לפרסם.

== [[אשר סאסאנקא]] ==

התמונה שבראש העמוד איננה של ר' אשר
היא צולמה בצרפת, בימים שר' אשר עוד לא יצא מרוסיה

טעות בידך התמונה היא שלו בוודאות מוחלטת.

== חסידות ברסלב ==

כתוב פה שר׳ נתן המשיך את דרכו של ר׳ נחמן ולא כן הוא שהרי אמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח וצריך תיקון

== [[תבנית:שלשלת יחוס המשיח]] ==

כיצד יתכן שהיחוס של הרבי לדוד המלך עובר דרך הרבנית דבורה לאה ביתו של אדמו"ר הזקן, והרי צריך להיות בן אחר בן

== [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)]] ==

קוראים רק עקיבא ולא עקיבא יוסף
2 גלבשטיין זה נכדה
היה לו בת שקוראים לה דבורה לאה קסלמן אשת בערל קסלמן

== [[עבודה]] ==

בהערה שלוש תכתבו קודש ולא קוש

== [[תלמוד תורה מגדל העמק]] ==

בשנת תש'פ הייתקים מבצה גאולה ומשיח וזוכה מקום ראשון הוא ישראל אריה לייב גולדשמיד

== [[יוסף יצחק אבלסקי]] ==

שימי ברוידא זה חתן שלו חלפני שימי ברוידא יש את דוד קולטון

== [[שמריהו רויטבלאט]] ==

נולד בשנת תרצ"ח

== [[יוסף לויטין]] ==

נפטר ביום שבת קודש ז טבת
יוסף הלוי לויטין

== [[מרדכי גרוזמן]] ==

על נחמן הרטמן אתם כותבים הדף עוד לא נוצר זאת טעות הדף נוצר על השם נחמן שלום שכנא הרטמן נא לתקן

== [[דני לוי]] ==

יש לו עוד בת וקורים לה דבורה לאה( גלייזר)

== [[מרדכי קוזלינר]] ==

אשתו של של מרדכי היא זויה לבית קפובסקי

== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==

מישהו כתב כנראה בזדון

== [[אוי רבי (שיר)]] ==

שהילדים חעברו מול הרבי?
:תוקן, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)

== [[אברהם אבינו]] ==

מה המקור לכך שנולד בא טבת ידוע שהאבות כולם נולדו בניסן ..
:הוסף מקור, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)

== [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] ==
כיום בנו הרב מני (מנחם) ממש כרב בית הכנסת

לערך חנוך לנער ולערכים דומים נוספים:

חשוב לתקן:

לפי הוראת הרבי מלך המשיח שליט"א לא קוראים למוסד שבו לומדים לימודי חול בשם ישיבה. הוראה זו של הרבי ברור שחבדפדיה תקפיד עליה! תיקנתי במוסד אחד. כדאי לתקן במוסדות דומים. תודה.

== [[משתמש:אפותיקי/רפאל נחמן לבנוני]] ==

לפני זמן לא רב ערכתי את הערך שוב, זאת על מנת לזכות את קהל הקוראים למען יוכלו לקרוא בו.

דומני כי כבר יש בו די בשר על מנת לשחררו לקהל הרחב, והם יוכלו להוסיף בו הארות והערות כהנה וכהנה.

ועפ"ז באתי על החתום

אפותיקי

== [[חיים בנימיני]] ==

מתלמידיו החשובים ג''כ: הרב אברהם צבי בויטנר (שליח הרבי בריו)

==== חשוב ביותר - למערכת חב"דפדיה ===

ישנו טרול [ליטאי בוודאי לפי "עריכותיו"] הכותב דברי בלע בערכים השונים. כך למשל בערך "מלך המשיח" כתב הטיפוס הנאלח הזה: "על פי האמונה הנוצרית, המשיח הוא [כאן כתב הטרול את שמו של אותו האיש מנצרת] שנעלם ועתיד להתגלות". [עפרא לפומיה].[הדבר היה בתאריך 23:03, 25 ביולי 2022] הדברים כבר נמחקו, אך נשארו בהיסטוריית הדף ויש למוחקם משם. לאחרונה, החדיר שוב תוכן זדוני של דברי זלזול באדמו"ר הריי"צ ובעניין הגניזה החרסונית ממקור "מתנגדי" ידוע [קובץ ישורון]. התוכן הוסר כעת. יש לחסום את הטרול לצמיתות. כתובת ה-IP שלו היא: 147.234.64.77.

== [[שמירת שבת כהלכתה]] ==

ערך זה כלל לא שייך לחבדפדיה. למחבר הספר שמירת שבת כהלכתה לא היה כל קשר לחב"ד. הספר שלו אינו לפי פסקי רבותינו (אם כי מצטט פה ושם גם משו"ע אדמו"ר). ולכן יש למחוק ערך זה. יותר הגיוני שיהיה ערך על ספרי הרב גדסי שהם לפי פסקי אדמו"ר הזקן!

== [[הגניזה החרסונית]] ==

יש לחסום את המשתמש 147.234.64.77 שהינו טרול המשווה את חב"ד ללהבדיל נצרות ח"ו (עיין ב"עריכותיו"" לערך מלך המשיח) ומשחית את הערך הזה ומחדיר לתוכו תכנים נגד רבותינו.

== [[חב"דפדיה]] אופן ההגבהה ספר תורה ==

אצלכם רשום עם מקור קשה להגעה, לא מצאתי אותו, שיש לפתןח כ3 עמודות והשלים ל3, ובמקור אחר ראיתי לפחות 3...בחמשה חומשי תורה, בהוצאת ת"ק, חזק הוצאה לאור בע"מ עם ילקוט מנהגים רשום לפחות 3, בעמוד 1393, השאלה מה מנהג חב"ד עם מקור בבקשה, בדיוק 3 או לפחות 3, moshike@gmail.com
+972538390563 whatsapp

== [[נחמה גרייזמן]] ==

נחמיה נולד בכ״ב שבט. היא נפטרה בכ״ג שבט. נא לתקן.

== [[איסר פש]] ==

מדוכ בנותיו של איסר פש אינן מוזכרות אלא רק הבנים?

== [[שרגא פייביש ווגל]] ==

למד עם הרב דובער לוין, בנו של הכב פייטל לוין, ואחיינו של ר' ישראל לוין מנעוועל, בעיירה סונדרלנד הקרוב לגייטסהד.

בניו: הרב מרדכי צבי המכונה הירש, שליח בלונדון, וצ'אפלין של שדה התעופה היטרו.
הרב יוסף יצחק.
הרב מנחם מענדל.
ר' יעקב קאפיל.

== [[בתי חב"ד בעולם]]hhghbkkjjhjij ==

‏בסיעתא דיש מאיה פיקוח נפש בדיון נפש אני רוצה לשלוח פנורמה שהמשיח יבוא עכשיו ושאנחנו נצא מהעגלות ושאבא שלי הכי לכתוב לי גלידה מייעץ ואני רוצה לברך אתכם שתהיה לכם שנה בריאה ומתוקה ואתם מתי אתם תהיו בריאים חברים ומשיח להיפגש כולנו ‏ושוב פעם אני רוצה לברך אתכם שיהיה לכם שנה טובה מתוקה ואני רוצה שוב פעם להגיד שאני רוצה לשלוח פעם שהמשיח יבוא עכשיו כי מקודם זה יצא לפניך ואני רוצה שכל בנאדם יהודי ויהודי בעולם ב-12:00 בצהריים בתאריך יודע אפשרות תפתח בית חב״ד בבית שלו מסעדה גם ליד הבית חב״ד כמו במנורה שזה באוקראינה בני דודים שלי מכירים את הבית חב״ד ובוש אני עוד מעט יחזור אליכם וועוד משהו ‏חפש ספר אנגלית למחוק את זה די די אני רוצה שתמחוק את זה שוב פעם בסיעתא תישמעיי יא ואני רוצה שאת שאתם כל 1:01 היהודים בעולם צריך לפתוח ב-15:00 בבוקר בית חב״ד תאריך יודל עד שבעת אלו ‏ורק שתדעו שמישהו מקליט את זה זה מנו שעבר גת ואני רוצה שידעו שאח שלי הקליט מקודם משהו אז אל תתיחסו אני רוצה שכל יום מישהו שלח פנים לרבי שם המשיח יבוא עכשיו ואני הולך לעשות דף בית חב״ד פאדיה ואני רוצה שכל אחד ו-1:01 ביהודים יפתח ב-12:00 בבוקר בית חב״ד כמו מלא בית חב״ד כמו מנורה שש באוקראינה ואני עוד מעט מסיימת הדף טוב אני רוצה להגיד לכם שכל בסדר ‏אני רוצה שכל 1:01 שיהיה לו שעון Apple וטלפון Apple עם Siri על העל העל השעון Apple ועל הטלפון Apple ושתסגור את השטח ושל אבל זה שתקנו את זה רק ב-12:00 בצהריים כן אני אכתוב עכשיו זמנים אח שלי יגיד את הזמנים עזובה אוקיי אבא מינוס תפסיק לבלבל את השכל ‏סליחה אח שלי בלבל את השכל אז אני רוצה להגיד לכם שעוד מעט אני מסיים את הדף אז ביוש ואני לא יגדיל את הדף יגדיר בהקדם בהקדם ובשעה 15:00 בצהריים כולם צריכים לקום בי ב י״א שבט מה ה-5:00 5:00 בלילה וכל אחד צריך לקום ב-1:00 בלילה וגם ב-2:00 בלילה וגם בחמש לפנות בוקר לצאת לבוקרשט לבוקרשט מי שגר בארץ יא טוס לרומניא ואז ניסע לבוקרשט

== [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)]] ==

ביתו מרת מרים דייטש אשת הרב יוסף אליהו, אמא של הרב חיים שלום דייטש ראש כולל צמק צדק ירושלים

== [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] ==

עץ משפחת אדמורי חבד
לכאורה צריך לכתוב הרבנית חיה מושקא ולא רק חיה מושקא כמופיע

== [[עמוד ראשי]] ==

כדאי לנעול את אתר הגניזה החרסונית בפני עריכה, כי לאחרונה ישנו טרול ליטאי שמחדיר שוב ושוב קטעים נגד דעת רבותינו בענין הגניזה ומצטט מירחון ישורון של המתנגדים .

== [[אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך]] ==

עיין ע"ב חלק ג מהדורה ישנה עמוד אכז? לערך מבואר שם אחרת לגמרי וכן בע"ב חלק ב במהדורה החדשה חלק ד עין ערוך והמשותך לכל הוא שאין ערוך ביטול הכלים אין זולתך אור ואפס בלתך אור הכלול במאור ולפעמים מבארים מעלת הביטול של האור ולפעמים להפך ולכן חייבים לחלק את הערכים

== [[חיים יעקב ספרין]] ==

עם אשתו הראשונה היו לו שלושה בנים. אלעזר שנרצח בשואה עם חמשת ילדיו. ר' שלום שהיה אדמו"ר בשערי חסד ירושלים. ור' מנחם מאניש שהיה אדמו"ר בבני ברק.

שאר הבנים והבנות נולדו מאשתו השניה.

== [[משה שמואל אוירכמן]] ==

אח הבכור שלו זה זאב ברוך אוירכמן

== [[כ"ה באדר]] ==

הבבא חאקי גם נפטר בתהריך הזה אולי תוסיפו

== שאלה דחופה נא לענות בבקשה ==

אם נרשמתי לחבד פדיה איך אני יכול לצאת. ???
:לא ידוע לי על אפשרות למחיקת חשבון. ניתן לחסום אותך ו/או לשנות את שם המשתמש. מה אתה מעדיף? [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 20:23, 28 בפברואר 2023 (UTC)

== [[רפאל צבי הרטמן]] ==

נולד בירושלים מגיל שנה גדל ברמת גן בשכונת רמת יצחק

== [[רפאל צבי הרטמן]] ==

משה שמואל הרטמן הוא הבן הקטן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב

== [[רפאל צבי הרטמן]] ==

הבן משה שמואל הוא הבן הקטן ולכן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב

== [[שאול רסקין]] ==

האיש היה פדופיל ומטריד מינית תשאלו את כל מי שהיה גא בשנים אלו בכפר, באיזה זכות אתם עושים ערך על הפושע הזה

== [[שאול רסקין]] ==

0

== [[משתמש:חבר/גולדה מאיר]] ==

כדאי לערוך את הערך על גולדה מאיר. ביקורה בכפר חב"ד. קשריה עם חב"ד. הרבה חומר מופיע בספר ימי תמימים. גם בספר על ר' שלמה מיידנצ'יק. גם בספר רגע האמת. ועוד.

== [[ועל הניסים (פורים)]] ==

למי שאינו תושב המקום בערים מוקפות חומה האם הוא אומר על הניסים.?

== [[חיים הלוי הורביץ (טשקנטֶר)]] ==

אולי צריך להוסיף הלוי טאשקנטער

== [[יין מלכות]] ==

לא כתוב מי הוא העורך\מלקט... שזה הרב מנחם מענדל פעווזנר מדזענעווא שווייץ

== [[נחלת מנחם]] ==

שלום השכונה נקראת כבר מזמן כרמי הנדיב לפי המדינה וגם לפי העיריה ויש לי הוכחות לזה השמח להראות זאת בנוסף השתנה השם של השכונה כ 4 פעמים בערך

1. נחלת מנחם
2. אחוזת גבשטין.
3. אחוזת רוונטר
4. כרמי הנדיב

== [[:קטגוריה:ערכים מובחרים]] ==

להוריד את את ת"ת יצהר

== [[ירחמיאל אלפרוביץ']] ==

חי אדר. לא יט אדר
זה היה בליל שבת
:תוקן. נקווה שיהיו לנו מקורות ברורים בהמשך. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ט באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 01:58, 12 במרץ 2023 (UTC)

== [[משה מנחם מענדל איידלמן]] ==

בתו מרת מרים מריישא
(לא מריישא מרים)

== [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ==

חסר:
חתנו אברמי גורארי

== [[מיכל וישצקי]] ==

הוא עלה בשנת תשמ"ו
לישראל
יש לו בן
הבחור שמעון וישצקי

== [[אלכסנדר שיינין]] בלנינגרד למדתי את הדינים של מילה עי ר' אברהם מדליה ז"ל, ובריגה עי ר' גרשון הורוויץ ז"ל ==

בלנינגרד למדתי הלכות מילה עי ר' אברהם מדליה זל, ובריגה עי ר' גירש הורוויץ זל

== [[מרדכי לוין]] ==

הבן שלו לייבקה זה לא לוין מרחובות, הבן הגדול שלו היה חתן של פוגלמן מווסטער מאסשוסט, נפטר בסוכות לפני כעשר שנים

== [[ליל הסדר ציבורי]] ==

במששך שנים התקיים סדר צבורי לאלמנות צהל וילדיהן בכפר חב״ד. הסדר נערך בהידור רב עי משפחות מהכפר בהם: ר'אברהם לידר, ר' צבי גרינולד, זלמן לוין ז"ל אליהם חברה קב נשים שטרחה לנקות ולבשל את כל הסדר שהתקיים בברכת הרב בבית שזר בכפר. משפחות הכפר ארחו את האלמנות בבתיהן.

== [[שלום דובער שם טוב]] ==

כתוב בתו הרב מאריישא וצ"ל הרבנית

== [[משה ניסן וולבובסקי]] ==

חסר בת
בתשבע נשואה למשה סימון

== [[שמואל יצחק רייצס]] ==

יש להוסיף את בתו מרת שרה אשת ר' אברהם [בן ר' דוד] קיובמן

== [[חיה מושקא נימוטין]] ==

אני לא מבין איך אחות של חי' מושקא יכולה להיות חי' לאה

== [[אריה פרקש]] ==

הרב פרקש משמש כראש הנהלת בית ספר חבד המקומי

== [[יוסף הכט]] ==

הערה 3 המענה לא קשור בכלל לפה זה משהו אחר לגמרי

== [[ביתא ישראל]] ==

עורך יקר, אני מאמין שמאמרך משולל כל יסוד גיזעי, אני גם מאמין שאתה מחפש אמת, ולכן אבקשך שתעיין בדברים האלה.

הוראת הלכה למעשה תלויה במידה מכרעת בידיעת המציאות לאשורה ובהערכה נכונה שלה. בגמ' (ברכות כח:) מובאת תפילה לתלמיד לפני כניסתו ולאחר יציאתו מבית המדרש, ובתוכה – שלא אטעה בדבר הלכה ולא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור, ולכאורה הוא שפת יתר, אם לא יטעה – זהו לא יאמר על טהור טמא, ותשובה מפורסמת בשם הגר"א, שלא אטעה במציאות ולא אטעה בשו"ע, לא די בידיעת אחד מהם, כי מכך יצא חורבן.

ועיין עוד, ב"אדרת אליהו" לרבנו הגר"א, על הפסוק (דברים יג. טו): "ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והנה אמת נכון הדבר", וז"ל:

"אבל הנראה, שהדיין צריך להיות בקי בתורה, שיפסוק הדין על פי התורה, וצריך להיות בקי בדרך ארץ, בכדי שלא יהיה מרומה, ואלו ואלו 'דברי אלוקים חיים', אם ברור לך כאחותך, זהו הדין גופא, שיהיה ברור לך, ואם ברור לך כבוקר, שיהיה בקי בענייני עולם, בכדי שלא יהיה דין מרומה".

חוקר יהדות אתיופיה קרוב ל-40 שנה אשר יצא כ-70 פעמים לאתיופיה, וחקר ודרש על יהדות אתיופיה וחיבר למעלה מ-10 ספרים על יהדות אתיופיה, ומכיר את יהדות אתיופיה לפניי ולפנים, ובקי גדול בכל אורחות חייהם ומורשתם של יהודי אתיופיה, הרה"ג מנחם ולדמן שליט"א, בהקדמה לספרו החדש 'יהודי אתיופיה ומורשתם' (עמ' 21) כותב בזה"ל:
"ייחודה וריחוקה של יהדות אתיופיה, עם ריבוי ההעלם והמורכבות במורשתה ובהליכות חייה, הביאו לעיתים לאי הבנות ול'קלות בלתי נסבלת' בהסתמכות על מידע שגוי ועל דעות קדומות, היו שהביעו דעות שלא היה להן על מה לסמוך בקרקע המציאות, נכתבו הסברים מופרכים".

בשו"ת 'משנה הלכות' (חלק יז סי' יב), כתב בעניין יהדות אתיופיה:

"הנה דבר גדול כזה לפסוק על שבט כולו מישראל אם הוא כשר או פסול או אינו מישראל כלל, אין זה ענין שיכול היחיד להורות יחיד ואפילו כגובה ארזים גבהו, וכבר אמרו חז״ל (משנה ריש סנהדרין, ועי׳ רמב״ם הל׳ סנהדרין פ״ה ה״א) אין דנין את השבט אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, ולא רק לגבי השבט כולו אלא אף על היחיד להעלותו או לפסלו היו דנין בסנהדרין, עיין שלהי מס׳ מדות פ״ה מ״ד סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושין שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן וכך היו אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן וכו׳ ע׳׳ש וברמב׳׳ם הלכות ביאת המקדש פ״ו הי״א, והרי דאף לפסול כהן מכהונתו לחוד ולא לפסלו מכלל ישראל בעי' סנהדרי הגדולה של ישראל וכ׳׳ש לפסול שבט כולו שהי׳ צריך לזה ב׳׳ד הגדול ולדון לפניהם, והם יקבעו ההלכה ע״פ רוב כדקיי״ל אחרי רבים להטות.
ולדעתי היו צריכין עכ״פ לאסוף רבני וגאוני המקום ולהציע לפניהם השאלה ולהביא מהם את היודעים עניניהם ומנהגיהם של הני אינשי, או אם צריך לשלוח שלוחים לארץ מולדתם ולברר המציאות כל מה דאפשר, והכל בצנעא כדרך אבותינו בכל מקום ומקום, ואח״כ יוכלו לדון ע״פ הבירור והגביית עדות לפני ב״ד חשוב, ואז אם היו צריכים עוד אזי ישלחו את כל החומר שנקבצו יחד לגדולי הרבנים וראשי ישיבות לעיין בחומר ההוא בכובד ראש וכל אחד ממרחק יביא דעתו ג״כ, ואח״כ יוכלו לאסוף אסיפה שנית מהרבנים הנבחרים לדון בזה או להוסיף עליהם כפי הנראה להם ואז הי׳ יוצא הדין לאמיתו...
וכבר מצאנו וראינו דברים כאלה שאמרו לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים עי׳ יבמות י״ז ע״א וחולין ו׳ ע׳׳א ויש כח ביד חכמים לעשות כזה אם רואים כל החכמים שכן ישר לעשות, ואוי נא לנו שכך עלתה בימינו שדברים העומדים ברומה של עולם שחלק מאחינו בני ישראל הם ח״ו על סף הטביעה והיום זה כותב בעתון ככה ומחר כתוב בעתון ככה ואין זה שייך להם כלל להביע דעה בנידו״ד, ונמצא זרע אברהם אבינו כלה ונאבד".

וראה מה שכתב בספר 'לפיד אש' עמ' תרפו, ששאלו את הרה"ג יקותיאל יהודה הלברשתם זצוק"ל אבדק"ק צאנז – קלוזנבורג, על יהדות אתיופיה וענה להם בזה הלשון:

"כבר הורונו חז"ל למד לשונך לומר איני יודע" אפילו כשיודע, כל שכן בדבר שאינך יודע, והלא בענין האתיופים אין אדם בעולם שיכול לדעת עד שיבוא אליהו" (יש להעיר קצת על דבריו, הרי לנו ארבעה גדולי עולם מעידים עליהם שיהודים הם בני שבט דן והם הרדב"ז שהיה בעל גילוי אליהו כידוע, המהריק"ש, הרב אברהם אזולאי, הר"מ פאניז'אל, והביאו זאת להלכה).
הגאון הגדול הרב אהרן בוארון שליט"א, לאחר שחקר ודרש בעניין יהודי אתיופיה כתב בספרו שו"ת 'לב אהרן' (יורה דעה סימן טז' עמ' קלג):

"הרבנים שדיברו בענין, וחששו לתערובת גוים, מבואר כמפורש להדיא בדבריהם שחששו רק משום שלא חקרו את הענין אצל הבקיאים בדבר, אבל אתה הראית לדעת שלאחר המחקר עולה שיש פנים מסבירות שהגיורים שהיו מגיירים ראשי עדת האתיופים באתיופיה היו גיורים כשרים, לא מביעיא מהתורה, אלא אף מדרבנן אם יתברר שהיו מקבלים המצוות בפני שלושה אנשים וזה מבסס מסקנת היבי"א שאינם צריכים גיור לחומרא – אלא שדבר ברור ומובן הוא שפסקו של היבי"א מדבר רק על אותם שהיו מוחזקים עוד באתיופיה שהם מקהל ישראל, ולא על הקבוצות החדשות (פלשמורה) העולים לא"י בשנים האחרונות, שאלו צריכים גיור, ונדמה שכן המנהג לגיירם בחו"ל לפני העלאתם לאה"ק".

הגאון הגדול הרב ציון בוארון שליט"א כתב בספרו שו"ת 'שערי ציון' (ח"ג אה"ע סי' א. ראה עוד בהסכמה לספר 'שאלו שלום ירושלים') בזה"ל:

"תוכחת מגולה על המרחקים בזרוע את קהל עדת 'בני ישראל' מהודו, ואת יוצאי אתיופיה ורואה אני חובה לבוא בזאת בתוכחת מגולה עם כמה רבנים, שלא בדקו את הענין כלל, וחורצים גורלם של כמה רבבות נפשות טהורות מישראל, לשבט ולא לחסד, שלא לאמיתה של תורה, וכן לא יעשה, והדבר קשה שבעתיים בענין יוצאי אתיופיה, אשר כידוע כבר הרדב"ז בדורו הכריע שהם יהודים, ואעפי"כ עדיין נחשבים לגויים אצל אחינו האשכנזים, ונדבקו בזה גם חלק מעדות הספרדים, באופן שאין רוצים לקבלם לא לישיבות ולא לבתי הספר, ואז הם מתרחקים יותר ויותר מכל דת ודין, וכל העדה אזלא ומתדלדלא, ואין מי שירצה לעזור להם לצערנו".
ובהסכמה לספר 'במסע אל העבר' כתב הגאון הגדול הרב ציון בוארון שליט"א, על כך שמרחקים את יהודי אתיופיה מרוחניות בזה"ל: "וכולנו עתידים לבוא בחשבון לפני נותן התורה, הבוחר בעמו ישראל באהבה".

הגאון הגדול הרב דוד שלוש זצ"ל, כתב בספרו 'נדחי ישראל יכנס':

"בהקבץ נדחי ישראל אחינו גולי אתיופיה המכונים ״פלשים״ לארץ אבותינו קמו עליהם עוררין: מהם המפקפקים על מקורם היהודי, ומהם על טהרת יהדותם הטוענים שהתערבו בהם גוים, ומהם החוששים להתיר נישואיהם עם קהל ישראל מחשש ספק ממזר שמא קדושיהם קידושין וגיטם אינו גט, והנה בעתה השאלה כדת מה לעשות ואיך לנהוג למעשה עם קהלה זו.
תשובה: שאלה זו עלתה על שלחן מלכים, מאן מלכי רבנן, הלא הם ראשון בקדש גדול מרבן שמו, רבי דוד בן זמרא (הרדב״ז) רב וראב״ד במצרים בשנה 1529-1569, ואשר על ידו השני, תלמידו הגאון רבי יעקב קסטרו, ושלישי בקדש הראשון לציון הרה״ג רפאל מאיר פאניז׳ל בשנת 1880-1890. והכריעו שהם יהודים בלי ספק. הרב דוד שלוש זצ"ל אחר שהביא מכתבים ואיגרות ועדויות מפי יהודים ורבנים שנשלחו במשך תקופה של אלף שנה על אודות היהודים הפלשים מלכותם ומלחמותיהם גבורתם ונצחונותיהם, ועוד שהנוצרים לא יכלו לקבל מידע אמתי מהפלשים שאותם חקרו ושרק מפיהם ניתן לבסס מחקר כל שהוא אודותם, לפיכך אין לחכמי ההלכה בישראל להעלות במחשבה שמה יש בדברי החוקרים הנוצרים ניצוץ של אמת, נגד כל מה שמקובל אצל גדולי ישראל בכל הדורות כדי לפסוק על פי השערותיהם הלכה שתיקבע גורלו של שבט מישראל.
ניתוקם ממרכזי התורה לא עורר אצל גאוני ישראל חסידים ואנשי מעשה בדורות ראשונים: הרדב"ז ותלמידו והפוסקים שהלכו בעיקבותיהם. בעיות הלכתיות בענין נישואיהם מחשש שנתערבו בהם גויים. למרות שהיהודים החבשים היו כבר מנותקים ממרכזי התורה כבר בימי בית ראשון ואם כן מה כוחם וגבורתם של רבנים בדור ירוד זה לעורר איסורים אשר גבלו ראשונים ולגרום בחומרתם לפסול עדה שלמה שמסרו נפשם על נר ישראל שלא יכבה בארצם. וכי אכשור דרי. והנה באו להחמיר ונמצאו מקילים ומקלקלים לגרום לעדה שלמה להתרחק מרבני וחכמי ישראל ומתורתינו הקדושה במקום לקרבם. ועל מעין זה אמרו: ענותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה היכלנו".

וכל החרד לדבר ה', ורוצה להגיע לאמיתה של תורה, צריך לשים נר לרגליו, את דברי החזו"א, בקובץ ח"א איגרת לא:

"בירור משפט בבחינת הלכה למעשה, נחלק לעיונים שניים, העיון הראשון, להניף הסולת הנקייה, סעיפי המשפט התוריים [התורניים], ואחריו העיון השני, החדירה בעובדה הנוכחת לפנינו, במעלותיה ומגרעותיה, ובדיוק משקל של פרק מפרקיה, כדי להתאים את הנידון אל סעיף ההלכה המכוון עליו, ומרובים המכשולים של התאמה כוזבת, מהמכשולים ביסוד ההלכה. זאת אומרת, אף שאין הדיין אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, בכל זאת הוא נכשל במעשה שבא לידו, ומחליט בכוח המדומה, שזה שבא לידו הוא של הסעיף הידוע, בעת שהעלים עין מקו דק רב ערך, בפלילת [בשפיטת] המשפט, הנבנה תמיד על קווים שכליים דקים, ובהעלמה זו, הוציא משפט מעוקל, מעוות לא יוכל לתקון".

תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו

"לולא אלוקי אבי בעזרי" אשר שלח לנו את משה רבנו של הדור את מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שהלך עם האמת של התורה ופסק על פי התורה הקדושה ולא שהה אל השקר והכזב של חוקרים נוצרים "אשר פיהם דיבר שוא ולשונם לשון שקר" (תהלים קמד יא) וכתב פסק ארוך ומנומק שיהודי אתיופיה הם יהודים קדושים מזרע ישראל ודחה בראיות ברורות את כל החששות שאין להם מקור וכתב שאין לפסול את היהודים הקדושים שבטי י-ה אשר מסרו נפשם על תורת ה' ועל עמו וכל גדולי ישראל בכל דור ודור מעידים עליהם שהם יהודים ולא התייחסו לצבע עורם כלל, והמערערים נשענו על קנה רצוץ, על עדות חוקרים גויים שהעלילו כי 'ביתא ישראל' במקורם נוצרים שהפכו ליהודים. שקר גס זה הומצא מתוך אינטרס מיסיונרי מרושע, שהיהדות תזנח את יהודי אתיופיה לאנחות והם יפלו טרף לשיניהם הנוצריות. אולם כאמור יש מקורות איתנים המפרטים במדוייק את שורשי הקהילה היהודית ושו"תים העוסקים בכך. לפיכך קם פוסק הדור הרב עובדיה יוסף זצוק"ל והבהיר נחרצות כי לאחר בירור מקיף, אנשי 'ביתא ישראל' הינם יהודים ואינם זקוקים לעבור גיור לחומרא, ומותרים לבוא בקהל ה'.

גם יש להעיר, על מ"ש "הפסיקה הגורפת של רבנים כה רבים בדבר ההכרח לגייר את עולי אתיופיה", בשונה מקביעתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, שהם יהודים לכל דבר וענין, אך יש לך לדעת כי קביעתו הנחרצת והברורה של הגר"ע יוסף זצ"ל, באה אחר חקירה יסודית ובירור מקיף4, כלשונו, "וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בעניניהם", (מכתב משנת תשל"ג), בשונה לרוב ככל הרבנים שדרשו גיור לחומרא, שמבואר כמפורש להדיא בדבריהם שחששו משום שלא חקרו את הענין אצל הבקיאים בדבר, כמובא בשו"ת "לב אהרן" (חיו"ד סי' טז), והרואה יראה שפעמים רבות נכתבו הדברים על צד – על צד ובלשון נראה ומסתבר וכיו"ב, ודברי הגר"ע יוסף זצ"ל, מיוסדים על אדני האמת והצדק, ואליו יש לשמוע, ובפרט שהגר"ע יוסף הביא כל דבריהם ודחה אותם בראיות ברורות.
ויתירה מזו, הכרעתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, נשענת ומתבססת על מקורות מהימנים ועל יסודות איתנים בהלכה של גדולי הפוסקים וההוראה ראשי מתיבתא, אבירי הרועים רבנן קדישי וקשישאי איתני עולם דפקיע שמייהו חכמי וגאוני ישראל לדורותיהם, הרדב"ז ומהריק"ש, שכל דבריהם כגחלי אש.

__________________________

4 יש לציין, כי, גם גדולי הרבנים באשכנז במאה הקודמת, לאחר שחקרו ודרשו על יהודי אתיופיה, קבעו שבני העדה האתיופית הם יהודים לכל דבר וענין, וביניהם, הרב יעקב ספיר זצ"ל, לאחר שאסף ידיעות חשובות במסעותיו, שמע ידיעות מפי מסיונרים שפעלו באתיופיה, ונפגש עם כמה מבני העדה שהגיעו לירושלים ולמצרים, כתב מאמרים על מנהגי העדה, פירסם איגרות כוהני העדה וזקניה, קבע ואמר: "נעלה מכל ספק כי אחינו בני אבינו הם בני יעקב זרע ישראל", דבריו על יהודי אתיופיה הם מקור הלכתי חשוב, בעקבות דבריו חלה התעוררות בעולם היהודי באותה תקופה לפעול להצלת יהודי אתיופיה מהמיסיון. ר"ע הילדסהיימר זצ"ל, לאחר שחקר ודרש בענין יהודי אתיופיה, קבע כי "אחינו ובשרנו הם וכי באה העת להצילם ולהחיותם", וקרא לקהילות ישראל לערוך מגבית להוצאות הדרך של משלחת אל יהודי אתיופיה ולספק להם ספרי קודש ותשמישי קדושה. הרב יוסף גוגנהיימר זצ"ל, רבה של קולון, לאחר שחקר ודרש על יהודי אתיופיה, כתב חוות דעת הלכתית ואמר, "יהודי אתיופיה הם יהודים, שאבות אבותיהם גלו לאתיופיה לפני חורבן בית שני", (ראה 'שאלו שלום ירושלים' 134 - 149).
:אנונימי יקר, ניכר שהדבר חשוב לך, אך שים לב שהאתר לא מיועד לפסיקת הלכה, ואף לא לסכם את כל הדעות בנושא, אלא רק להביא את השקפתם ושיטתם של אדמו"רי חב"ד, שהיו ידועים בזהירותם באהבת ישראל ובכבוד כל אדם, ודעתם מבוססת אך ורק על אדני התורה. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ג ליצירה | 23:02, 4 באפריל 2023 (UTC)

== [[ברוך קליינברג]] ==

בניו: מנחם מענדל קליינבערג , משה צבי קליינבערג, מורדכי העניך קליינבערג, לוי יצחק קליינבערג

== [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]] ==

בפתח דבר של הרבי לבפר הרבי כותב שיש עוד על השולחן ערוך אך לא הגיע לידינו.
עיין שם.
פתח דבר להוצאה הראשונה תשיט או תשיז

== [[רפאל צבי הרטמן]] ==

חתנו ר' יהושע רסקיו, מקושר לערך של יהושע רסקין אחר

== [[שניאור זלמן ליברוב]] ==

זה זלמן ליברוב אחר

== [[הלל מפריטש]] ==

חשוב מאוד להביא את סיפור המסירות נפש שלו ומה באמת היה איתו למסקנה( עם העגלה ותישן עם הפופיק למעלה)

== [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg קובץ:הרב שלום ישראל חודוקוב בחדר המזכירות.jpg] ==

כתבתי בטעות חודוקוב במקום חודקוב.

== [[ניו יורק]] ==

כתוב בערך ”ניו יורק”, בכותרת ”ההיסטוריה חב”דית של העיר”, כך:

'''תר"צ הרבי הריי"צ מבקר בניו-יורק'''

בייום רביעי, "ג אלול תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור באמריקה, אוניית אדמו"ר הריי"צ עגנה בניו יורק, שם שהה בתחילת ביקורו, ומשם נסע גם בחזרה בתאריך כ"א תמוז תר"צ.

ולענ”ד דרוש תיקון:

'''א)'''
לפני הנ”ל כתוב בתת כותרת: ”עד שנת '''תר"צ'''”.
ואח”כ כאן כתוב בתת כותרת: ”'''תר”צ''' (הרבי הריי”צ מבקר בניו-יורק)”.
אך מדובר כאן גם על '''שנת תרפ”ט'''.
וא”כ לכאורה הי’ צריך לכתוב בתת כותרת שלפנ”ז ”עד שנת '''תרפ”ט'''”. ובתת כותרת כאן לכתוב ”'''תרפ”ט''' הרבי הריי”צ מבקר בניו יורק”.

'''ב)'''
כתוב שהרבי הריי”צ הגיע לניו יורק לביקור ב-”ג אלול תרפ”ט, שלכאורה הכוונה '''לי”ג''' אלול תרפ”ט - במילים אחרות, חסר אות יו”ד.

(ואולי האות יו”ד נכנסה בטעות למילה ”בייום רביעי” ששם כתוב משום מה פעמיים יו”ד).

'''ג)'''
בערך [[תרפ"ט]] בחבדפדיה כתוב שאדמו”ר הריי”ץ הגיע ב'''י”ב אלול תרפ”ט''' ואילו כאן כתוב שב'''י”ג אלול'''''.

== [[משה שייעוויץ]] ==

כתוב בהתחלה שנפטר בתשמ״ב ובסוף בתשד״מ

== [[דובער פרוס]] ==

דובער התייתם מאימו מספר חודשים לפני שאביו נלקח למאסר.

לדובער לא היו בנות כך שאין לו חתנים!

== [[שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי]] ==

לשהום? מה המילה הנכונה?

== [[יקיר קאופמן]] ==

קצת קשה להילחם במבצע שלג כאשר נולדת ב 1980.
זה אומר שהוא התגייס בגיל שנתיים.

== [[יצחק נמנוב]] ==

תאריך היום הולדת הינו כ' אדר ולא כא.

== [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] ==

מסירת השיעורים היא לשיעור ג' יש"ג כג' פעמים בשבוע. אבל פעם בשבועיים מוסר הראש ישיבה שיעור כללי לכל היש"ג

== [[מיכל וישצקי]] ==

רשום פה שיש לו שני בנים בשם שניאור זלמן בטעות

== [[מיכל וישצקי]] ==

אין לו שני בנים בשם שניאור זלמן
:צודק אז אתה מוזמן לתקן [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:06, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ג 20:06, 17 באפריל 2023 (UTC)

== [[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]] ==

לענ''ד יש סתירה / טעות / שניהם כתוב בתחילה שהתחיל השנה מחזור חדש מגיטין וברשימה מתחיל משבת 🤔

== [[אברהם לבקיבקר]] ==

אחיו ר' אברהם גם שווה ערך היה יהודי יקר ויש לו ילדים שלוחים וכו'
:תבדוק עם הערך מתאים לכללי חב"דפדיה (מבחינת האישויות) ואתה מוזמן לכתוב [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:04, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ג 20:04, 17 באפריל 2023 (UTC)

== [[משה בנימין פרלשטיין]] ==

נולד י״ז טבת תשט״ו
:אדרבא תכתוב את זה בערך [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:03, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ג 20:03, 17 באפריל 2023 (UTC)

== [[רפאל נימוטין]] ==

או התמונה או השנה זה טעות
הוא הי' זקן ביותר. ונראה כחוש. כפי שרואים בתמונות אחרות עשרים שנה לפני זה.

== [[יוסף אברהם הלר]] ==

יש לכם הרבה טעויות כמו שהוא רושם את המשפחה שלו העלער

== [[:קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] ==

להוסיף בבקשה:
פיזם הרב יוסף אברהם

== [[ישעיה וייס]] ==

בין נכדיו גם המאייר החסידי ישעיהו (שעילה) בריל

== [[מנחם ברוד]] ==

שמו האמיתי של חתנו של הרב ברוד השליח לאי איביזה בספרד הוא מנחם מענדל אנגלסמן ולא לוי יצחק אנגלסמן כפי שפורסם

== [[תומכי תמימים ברינואה]] ==

- הרב בראדאוויטש ולא עם ’’ץ’’
- הרב יואל איידלמאן גם מנהל גשמי של שיעור ב’ וג’
- הרב בראדאוויטש גם מנהל גשמי של שיעור א’
- הרב נחום פינסון הוא מגיד שיעור בחסידות בש’’א ולא משפיע
- הרב ישראל סגל גם משגיח כללי ביש’’ג
- הרב ישעי’ נעמאנאוו הוא גם משפיע של חלק מש’’ב
- יש מקומות שכתבתם נמנוב ולא נעמאנאוו
- הר’’מ בש’’ב יש’’ג הרב אלחנן דוב מאראזאוו הוא לא ר’ חאניע מאראזאוו החסיד של הרש’’ב, לכן עדיף לכתוב במסגרת שם אביו
- הרב שמעון אייזנבאך גם משיב בניגלה וכנ’’ל לרב ווילהעלם
- הרב ירמיהו נתן גם מגיד שיעור בש’’א
- הנ’’ל גם מגיד שיעור בש’’ב
- חסר הרב יצחק פינסאן - משגיח בשיעור ב’ וג’
- הרב יואל איידלמאן גם מגיד שיעור שו’’ע בש’’ג
- הרב מענדל איידלמאן גם משגיח כללי בשיעור ב’ וג’
- הנ’’ל גם משיב בנגלה
- חסר הרב שמואל נעמאנאוו - רב שו’’ע ש’’ב
- חסר הרב בער נעמאנאוו - מגיד שיעור בתיפארת מנחם
- הרב שמואל (מולקע) לאבקאבסקי גם ר’’מ בתפארת מנחם
- הרב שד’’ב לסרי גם ר’’מ בתפארת מנחם

בהצלחה