חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2016-11-20T20:26:01Z

שם משמואל:

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}

'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד רבי שלום דובער לאביו רבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם:

{{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ([[אדמו"ר המהר"ש]]) ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו [[סוכר]]יות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את ה[[סוכר]]יות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד|בגדים]] של הילדים, קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם ה[[סוכר]]יות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה [[אדמו"ר הרש"ב]] נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.
===[[נישואין]]===
====שידוך====
בילדותו שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] רבות בבית סביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועה}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה בביאת משיח).

בתקופה שקדמה לחתונה הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב.

כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה אוורוטש.

====חתונה====
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה). התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. [[אדמו"ר המהר"ש]] ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
====שבע ברכות====
רצונו של אבי החתן, היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליבאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (ה[[צמח צדק]]), מהסבא ([[אדמו"ר האמצעי]]), ומאב הסבא ([[אדמו"ר הזקן]]), עם לב מבין".

עם היות שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטש, אך [[אדמו"ר המהר"ש]] היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אף מאמר ריבוי עצום של [[מאמר]]י חסידות - 32!, ו"ב[[שבת]] שבע ברכות", התוועד הרבי שלוש פעמים, גליויים נפלאים גילה הרבי באותה שבוע, בין היתר הסביר גם במעלת בנו, החתן.

מיד לאחר החתונה אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|ב[[שבת]] נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה אך עיקר לימודו היה [[דא"ח]] וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה ב[[תורת הנגלה]] או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
ביום [[י"ג [[תשרי]] תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" וב[[חנוכה]] "תנו רבנן נר חנוכה".}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק ל[[צדקה]] לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ל[[יחידות]] באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

==עסקנות ציבורית==
בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.
===ייסוד ישיבת תומכי תמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא [[אדמו"ר הרש"ב]] לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר [[אדמו"ר הרש"ב]] את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{הערה|כתובות ט, ב.}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

===אסיפת הרבנים עת"ר===
{{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}
בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.

באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.

תחת הנהגתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.

==בריאותו==
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה בעל [[גוף]] חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות, בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.
ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים, ובחודש הראשון היה סגור בחדרו, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפלה, בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו.

===ביקורו אצל פרופסור פרויד===

בחורף ה'תרס"ג (1903) נסע הרבי לווינה עם בנו [[הרבי הריי"צ]] ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעיל.

בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי [[הרבי הריי"צ]] מובאים שני תיאורים לשיחות בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש"ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח', מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר על כך "המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיג" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו"‏.

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. [[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

ב[[תרע"ח]] פתח [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות [[רוסיה]], כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[אדמו"ר הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב.

== [[הסתלקות]]ו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], [[אדמו"ר הרש"ב]] היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו [[מים]] קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק [[אדמו"ר הרש"ב]] לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על [[אדמו"ר הרש"ב]] יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. ב[[מוצאי שבת]] בשעה עשר, פקח לפתע [[אדמו"ר הרש"ב]] את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ נ"ע חלק א'עמוד קיג.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{הערה|אשכבתא דרבי.}}!".

[[אדמו"ר הרש"ב]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם [[אדמו"ר הזקן]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני [[הסתלקות]]ו, אף הוא ב[[מוצאי שבת]] קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע [[אדמו"ר הרש"ב]] את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. [[אדמו"ר הריי"צ]] שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. [[אדמו"ר הרש"ב]] יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, וה[[נשמה]] הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עטוף, מלבד התריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון [[בית עלמין|בית העלמין]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על ה[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל]] של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. [[אדמו"ר הריי"צ]] שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם [[נגלה]] מחזה מדהים - גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר שלם וה[[טלית]] שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את ה[[גוף]] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני [[תקיעת שופר]] בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].
#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על [[אדמו"ר הרש"ב]] ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]], ולעיתים בסדר ניגונים מנוגן על הסדר כניגון של [[אדמו"ר הרש"ב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].יצאו לאור בששה כרכים.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפלה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] לגרוזיה.
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד.
* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה"ת, תשע"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[המשפיע שלא חזר]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].
* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - [[רוסטוב]].

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

יוסף חיים רבינסון

2016-10-27T06:18:08Z

שם משמואל:

[[קובץ:יוסף חיים רבינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר רבינסון בתצלום מחתונת בנו בשנת תש"ט, לצד שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לשמחת החתונה הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]]]
ר' '''יוסף חיים רובינסון''' ('''ראבינסאן''', ?-[[ג' חשון]] [[תשל"ג]]) היה גביר ופילנתרופ, שעמד לצד פעולות רבותינו נשיאינו ותמך ביד רחבה בפעילות החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' שלמה רובינסון ולאמו מרת בריינדל.

עם יציאתו לעולם העסקים, צבר הון רב וזכה לתרום רבות ולסייע לפעולות רבותינו נשיאינו ושלוחיהם בשיקגו בפרט, וברחבי העולם בכלל.

במשך השנים עמדו איתו בקשר הדוק שלוחי רבותינו נשיאינו בשיקגו, הרב [[שלמה אהרן קזרונבסקי]], הרב [[משה לייב רודשטיין]] הרב יעקב כ"ץ והרב [[שלמה זלמן הכט]].

בשנת [[תש"ט]] החלה הדפסת ה'שדי חמד' שבהוצאת [[קה"ת]], והוא היה מראשי התורמים להדפסת סדרת הספרים.

בשנת [[תש"י]] שילם את תשלום המשכנתא עבור רכישת [[מרכז חב"ד העולמי - 770]], ובהקשר לכך התוועד הרבי בראש [[חודש סיון]] ודיבר ב[[התוועדות]] על גודל הזכות לסייע בפדיון בתו של הרבי, ולאחר מכן אף הגיה את השיחה.

לקראת נישואי בנו ר' ישראל זלמן בראש [[חודש אלול]] תש"ט, שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] כשליחו האישי להשתתף בשמחת החתונה בשיקגו.

באחת ההזדמנויות, התבטא אודותיו אדמו"ר הריי"צ: "ווען יוסף טוט א גוטע זאך וועט זיין קאפ קלערער און די הארץ שטארקער" [= כאשר יוסף עושה דבר טוב - הראש נהיה 'בהיר' יותר, והלב חזק יותר].

בי' שבט [[תשי"א]] ב[[התוועדות]] קבלת הנשיאות, היה 'שר המשקים' וחילק לחיים לחסידים שהשתתפו ב[[התוועדות]] וכן לרבי. באותו יום, ייסד קופת גמ"ח מיוחדת עבור תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בשם 'Lubavitch Studend Gmilas Chesed Fund
'.

לאורך כל השנים תמך ביד רחבה הן בפעילות החב"דית בשיקגו, והן בפעילות החב"דית ברחבי העולם{{הערה|כך לדוגמא כותב לו הרבי בא' המכתבים שמתוך תכנית הסיוע שלו בסך 50,000$ לפעולות חב"ד, יתן 1000$ לפעילות באפריקה.}}.

נפטר בשם טוב ב[[ג' חשון]] [[תשל"ג]].

==משפחתו==
*רעייתו, מרת רחל
*בנו, ר' חיים יהודה לייב רובינסון
*בנו, ר' ישראל זלמן רובינסון
*בתו מרת שרה

==קישורים חיצוניים==
*'''http://www.teshura.com/teshurapdf/Turen-Sheiner%20-%2023%20Adar%20I%2C%205776.pdf עשרות מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''' בתשורה מחתונת משפחת טורין, תשע"ו

{{מיון רגיל:רבינסון, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

לוי יצחק הלפרין

2016-10-26T05:10:27Z

שם משמואל:

[[קובץ:לוי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי יצחק הלפרין]]

הרב '''לוי יצחק הלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ד]], 1933) הוא מחשובי רבני חב"ד ב[[ירושלים]], ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון שנחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' חשון]] [[תרצ"ד]] לאמו מרת בריינה ולאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]] יחד עם אחיו הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור [[תניא]] שמסר בבית הכנסת הגדול ב[[בני ברק]] ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]], דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, וב[[חודש אייר]] [[תשי"א]] עברו השניים ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] עמוד 180.}}.

בשנת [[תשי"ג]] ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב [[נפתלי רוט]], שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד.

לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.

===פעילות ציבורית===
====חלוץ בעניני הלכה ומדע====
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' ב[[האנציקלופדיה התלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]].

בשנת [[תשכ"ח]] הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' [[זאב לב]], ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון.

פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].

פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו '''מעשה חש"ב'''.

רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.

====רבנות העיר ירושלים====
בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי ה[[גוף]] הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר.

==כתביו==
*סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 7 חלקים.
;בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה:
*'''שימוש בבוילר בשבת''', תש"ל.
*'''חימום [[מים]] בשבת''', תשל"ד.
*'''בעית הכהנים בבתי חולים''', תשל"ו.
*'''מעשה וגרמא בהלכה''', תשל"ח.
*'''טהרת פתחים''', תשס"ב.
*'''כשרות ושבת במטבח המודרני''', תשל"ט.
*'''מעליות בשבת''', תשד"מ.
*'''אמונת עתך''', תשס"א.
*'''אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל''', תשס"ג{{הערה|נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.}}.
*'''ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בשבת''', תשע"ג.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה צבי הלפרין]] - רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]]
*אחיו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] - רב שכונת בית ישראל, ירושלים
*גיסו, הרב [[אברהם מנחם דנציגר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] (נשוי עם אחותו מרת אסתר לאה)
*אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין
*אחיו, הרב זאב דב הלפרין - [[משפיע]] קהילת חב"ד בסנהדריה, ירושלים
*בנו, ר' אברהם משה היילפרין
*בנו, ר' שמואל אלעזר היילפרין
*בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזינשטיין
*בתו מרת מרים
*בתו מרת רבקה
*בתו מרת פעשא הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עלית
*בתו מרת שרה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]

יהודה לייב מינוביץ'

2016-10-11T03:31:06Z

שם משמואל:

רבי '''יהודה לייב''' - המהרי"ל - היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "[[שארית יהודה]]".

נודע גם כמספר סיפורים נפלא, וכאשר חלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בא המהרי"ל לבקרו וסיפר לו סיפורים שונים.

בכלל היו המהרי"ל והצמח צדק מתפלפלים הרבה ב[[נגלה]], והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק".

== ילדותו ==
המהרי"ל נולד בעיירה [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"י]].

על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו [[אדמו"ר הזקן]] ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'.

== המהרי"ל ו[[אדמו"ר הזקן]] ==
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו.

המהרי"ל היה זה שיעץ ל[[אדמו"ר הזקן]] לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]]. המהרי"ל עצמו לא הצליח לנסוע מפני סיבות שונות.

אחרי מינוי [[אדמו"ר הזקן]] כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על [[(חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של [[אדמו"ר הזקן]]. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי [[הקבלה]] שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.

המהרי"ל שימש גם כמתווך בין ה[[חסיד]]ים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית [[אדמו"ר הזקן]] נחתכו על פיו.

המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו ל[[אדמו"ר הזקן]] בנגלה.

המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעתים הגיה [[אדמו"ר הזקן]] את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

== המהרי"ל ו[[אדמו"ר האמצעי]] ==
בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]] על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".

המהרי"ל התבטא פעם על [[אדמו"ר האמצעי]] כלפי [[מאמר]]י החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".

== [[הסתלקות]]ו ==
המהרי"ל חי עד תחילת שנת תקפ"ו. תאריך [[הסתלקות]]ו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.

== תורתו ==
כתביו בנגלה נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת תר"א בספר בשם "[[שארית יהודה]]" על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעי' בנו של המהרי"ל.

בשנת [[תשי"ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה ובחלק שני הוספות שו"ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו"ת הצ"צ).

מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב שלום בער לוין והרב יצחק וילהלם ויצאה לאור בשנת תשס"ט. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי"ל].
הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו"ע.
חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו [[אדמו"ר הזקן]] בשו"ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם.
בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:
* הלכות מליחה. הפנים הוא שו"ע מרן הבית עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע.
* הלכות [[ציצית]] משו"ע סימן ח ומתחתם "קיצור דברי ראשונים ואחרונים" מהמהרי"ל.
* חידושים על גמרא (ז סימנים).
* הערות לכמה סימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן.
* שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו"ר הצמח צדק.

== משפחתו ==
*בנו רבי ישעיה.
*נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".

ועד תלמידי התמימים

2016-10-10T02:34:42Z

שם משמואל:

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את"ה העולמי]] בתשס"ב. לטענת מקימי הארגון הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.

משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]].
* ישיבת קיץ לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ.
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* "תחיינו", מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.
* ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו"ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

ועד תלמידי התמימים

2016-10-10T02:29:39Z

שם משמואל:

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את"ה העולמי]] בתשס"ב. לטענת מקימי הארגון הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.

משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]].
* ישיבת קיץ לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ.
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* "תחיינו", מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].עורך ראשי - [[שמואל מישולובין]].
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה.
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

שניאור זלמן ברונשטיין

2016-08-02T05:19:56Z

שם משמואל:

[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

==ילדותו==

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת ‘[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל ‘[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]].

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

==גיוסו לצבא האדום==

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.

בשהותו ב[[צרפת]] כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.

לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].

'''בנותיו:'''
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב מרדכי גוראריה, רב [[בית הכנסת]] "חברה ש"ס", [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קרית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים|ברונשטיין שניאור זלמן]]

לשמע אוזן (ספר)

2016-08-01T04:46:52Z

שם משמואל:

'''לשמע אוזן''' הוא ליקוט של ספורי [[צדיק]]ים, שחיבר הרב [[שניאור זלמן דוכמן]].

הספר הינו ליקוט סיפורים מ[[נשיאי חב"ד]], חלק מהדברים ששמע בעצמו, וחלק שקיבל מאבי זקנו רבי [[מרדכי יואל דוכמן]], מהיושבים והלומדים בישיבתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ממה שקיבל בעצמו, וכן ממה שקיבל ושמע מרבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבה של [[הומיל]] ומחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. הספר יצא לאור "על ידי החפץ בעילום שמו", בשנת [[תשכ"ג]] - 150 שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן.

הרבי ליווה את הוצאת הספר לכל פרטיה, החל משלבי כתיבת הזכרונות ועד ההכנה לדפוס ווהוצאה לאור. רבי שניאור זלמן היה ממציא את זכרונותיו לעיון הרבי, הרבי היה עונה לו מיד בחביבות מיוחדת, לא אחת רשם וציין בשולי הדפים, כתב ורשם, מחק והגיה; ורוב הספר עבר תחת עינו.

סיפורים רבים וענינים רבים שהכין רבי שניאור זלמן לדפוס לא יצאו לאור בחייו, וכאשר נכדיו הוציאו לאור את הספר במהדורה שניה לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הם צירפו סיפורים אלו בספר, בתוספת פרקי הקדמה על רבי שניאור זלמן דוכמן עצמו.

ב[[תשע"ו]] יצא הספר במהדורה שלישית בלשון הקודש ובתוספת פרקי מבוא וביוגרפיה, מלווים בתצלומי כתבי יד קדשו של הרבי ומכתביו אל הרב דוכמן. על עריכת המהדורה המחודשת, הופקד הרב [[לוי יצחק ברוק]].

[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

לשמע אוזן (ספר)

2016-08-01T04:46:25Z

שם משמואל:

'''לשמע אוזן''' הוא ליקוט של ספורי [[צדיק]]ים, שחיבר הרב [[שניאור זלמן דוכמן]].

הספר הינו ליקוט סיפורים מ[[נשיאי חב"ד]], חלק מהדברים ששמע בעצמו, וחלק שקיבל מאבי זקנו רבי [[מרדכי יואל דוכמן]], מהיושבים והלומדים בישיבתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ממה שקיבל בעצמו, וכן ממה שקיבל ושמע מרבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבה של [[הומיל]] ומחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. הספר יצא לאור "על ידי החפץ בעילום שמו", בשנת [[תשכ"ג]] - 150 שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן.

הרבי ליווה את הוצאת הספר לכל פרטיה, החל משלבי כתיבת הזכרונות ועד ההכנה לדפוס ווהוצאה לאור. רבי שניאור זלמן היה ממציא את זכרונותיו לעיון הרבי, הרבי היה עונה לו מיד בחביבות מיוחדת, לא אחת רשם וציין בשולי הדפים, כתב ורשם, מחק והגיה; ורוב הספר עבר תחת עינו.

סיפורים רבים וענינים רבים שהכין רבי שניאור זלמן לדפוס לא יצאו לאור בחייו, וכאשר נכדיו הוציאו לאור את הספר במהדורה שניה לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הם צירפו סיפורים אלו בספר, בתוספת פרקי הקדמה על רבי שניאור זלמן דוכמן עצמו.

ב[[תשע"ו]] יצא הספר במהדורה שלישית בלשון הקודש ובתוספת פרקי מבוא וביוגרפיה, מלווים בתצלומי כתבי יד קדשו של הרבי ומכתביו אל הרב דוכמן. על עריכת המהדורה המחודשת, הפקד הרב [[לוי יצחק ברוק]].

[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

בית חיינו (גיליון)

2016-06-29T01:12:10Z

שם משמואל:

[[תמונה:בח.jpg|left|thumb|250px|אחד מגליונות 'בית חיינו']]
רשימות '''בית חיינו''' הינם יומנים שיצאו במשך השנים [[תשמ"ט]]-[[תשנ"ב]] והם כללו דיווח קבוע מהנעשה והנשמע בחצרו של [[הרבי]] שליט"א מליובאוויטש - [[770]] בשבוע החולף; תוכן השיחות שאמר הרבי, מענות מיוחדות, אירועים ו[[התוועדויות]], ביקורים של אישים שונים בחצר [[ליובאוויטש]] ועוד. הגיליון היה יוצא על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]].

ב[[תשעת הימים]] של שנת [[תשמ"ט]] הוציאו את הגיליון הראשון כשהכל הסתכם בדף אחד שיצא לאור פעמיים בשבוע. בתוך מספר חודשים זה קיבל את המתכון השבועי במהדורה נרחבת יותר, עד שהפך בעידודו הבלתי מסויג של הרבי לעיתון של ממש.

בתחילה היה זה גיליון פנימי, המתפרסם בעיקר ב-‏770, ומגיע מידי פעם ל[[ארץ ישראל]] על ידי תמימים שהיו נוסעים או ששלחו לחבריהם. משנת [[תש"נ]] החלו עיתוני "בית חיינו" לצאת לקהל הרחב כאשר אלפים ורבבות מכל החוגים זכו מידי שבוע לקרוא מהמתרחש בחצרות קודשנו.
עורך הגליון היה ר' [[יצחק זאב ברנדלר]] וגיסו ר' [[ברוך כהנא]] היה הכתב שהביא את הידיעות

==התייחסויות הרבי לגיליונות==

בחורף תש"נ שקלו חברי המערכת לסגור את הגיליון (עקב חובות כספיים), וכששלחו לרבי את הגליון כבכל שבוע, הוציא הרבי את המענה: {{ציטוטון|נתקבל ות"ח ובטח ימשיכו בזה, וכל המפרט הרי"ז משובח אעה"צ}}. יש לציין שהם לא כתבו על רצונם לסגור את הגליון.

ביום שני [[כ' בחשוון]] [[תשנ"ב]], יום לאחר שהרבי הוציא לאור את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], יצא הרבי לאהל הק' כשבידו הק' שני קונטרסים, העלון [[בית חיינו]] והקונטרס הטרי "בית רבינו שבבבל".

בתאריך [[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]] כתבו לרבי על אודות הצטרפות 'תמימים' לחברי המערכת. הרבי הוציא את המענה זמן קצר לאחר [[חלוקת דולרים]] "ילכו מחיל אל חיל גו'". על סעיף ד' בדו"ח, אודות המצב הגשמי ענה הרבי "כמענתי הקודם". בשולי הדו"ח הוסיף "אזכיר עה"צ".
[[תמונה:555.jpg|left|thumb|250px|כריכת הסט "בית חיינו"]]
בפעם אחרת ענה: "תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג וכו' אזכיר עה"צ".

"תהא פעולה נמשכת ובהצלחה והזמ"ג וכו' אזכיר עה"צ".

ב[[תנש"א]] ענה: "אזכיר עה"צ והזמ"ג להוספה בכהנ"ל ספירת העומר לזמן מ"ת".

כאשר הגישו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, וכן דיווח על הרחבת צוות העובדים, השיב הרבי תשובה שריגשה את חברי הצוות: "כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט".
==סדרת הספרים "בית חיינו"==
בשנת [[תשס"ז]] הוציא [[מכון מלכות שבתפארת]] את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים).באישורו של הרב ברנדלר.

==הגיליון המחודש==

החל משנת תשע"ב החל הגיליון לצאת במהדורה מחודשת, ע"י [[ועד תלמידי התמימים]] ובשיתוף [[התלמידים השלוחים]] לישיבות בארה"ק ובו יומן מקביעות אותה שנה ועוד. העלון מופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ ובעולם.
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

בית חיינו (גיליון)

2016-06-29T01:10:51Z

שם משמואל:

[[תמונה:בח.jpg|left|thumb|250px|אחד מגליונות 'בית חיינו']]
רשימות '''בית חיינו''' הינם יומנים שיצאו במשך השנים [[תשמ"ט]]-[[תשנ"ב]] והם כללו דיווח קבוע מהנעשה והנשמע בחצרו של [[הרבי]] שליט"א מליובאוויטש - [[770]] בשבוע החולף; תוכן השיחות שאמר הרבי, מענות מיוחדות, אירועים ו[[התוועדויות]], ביקורים של אישים שונים בחצר [[ליובאוויטש]] ועוד. הגיליון היה יוצא על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]].

ב[[תשעת הימים]] של שנת [[תשמ"ט]] הוציאו את הגיליון הראשון כשהכל הסתכם בדף אחד שיצא לאור פעמיים בשבוע. בתוך מספר חודשים זה קיבל את המתכון השבועי במהדורה נרחבת יותר, עד שהפך בעידודו הבלתי מסויג של הרבי לעיתון של ממש.

בתחילה היה זה גיליון פנימי, המתפרסם בעיקר ב-‏770, ומגיע מידי פעם ל[[ארץ ישראל]] על ידי תמימים שהיו נוסעים או ששלחו לחבריהם. משנת [[תש"נ]] החלו עיתוני "בית חיינו" לצאת לקהל הרחב כאשר אלפים ורבבות מכל החוגים זכו מידי שבוע לקרוא מהמתרחש בחצרות קודשנו.
עורך הגליון היה ר' [[יצחק זאב ברנדלר]] וגיסו ר' [[ברוך כהנא]] היה הכתב שהביא את הידיעות

==התייחסויות הרבי לגיליונות==

בחורף תש"נ שקלו חברי המערכת לסגור את הגיליון (עקב חובות כספיים), וכששלחו לרבי את הגליון כבכל שבוע, הוציא הרבי את המענה: {{ציטוטון|נתקבל ות"ח ובטח ימשיכו בזה, וכל המפרט הרי"ז משובח אעה"צ}}. יש לציין שהם לא כתבו על רצונם לסגור את הגליון.

ביום שני [[כ' בחשוון]] [[תשנ"ב]], יום לאחר שהרבי הוציא לאור את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], יצא הרבי לאהל הק' כשבידו הק' שני קונטרסים, העלון [[בית חיינו]] והקונטרס הטרי "בית רבינו שבבבל".

בתאריך [[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]] כתבו לרבי על אודות הצטרפות 'תמימים' לחברי המערכת. הרבי הוציא את המענה זמן קצר לאחר [[חלוקת דולרים]] "ילכו מחיל אל חיל גו'". על סעיף ד' בדו"ח, אודות המצב הגשמי ענה הרבי "כמענתי הקודם". בשולי הדו"ח הוסיף "אזכיר עה"צ".
[[תמונה:555.jpg|left|thumb|250px|כריכת הסט "בית חיינו"]]
בפעם אחרת ענה: "תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג וכו' אזכיר עה"צ".

"תהא פעולה נמשכת ובהצלחה והזמ"ג וכו' אזכיר עה"צ".

ב[[תנש"א]] ענה: "אזכיר עה"צ והזמ"ג להוספה בכהנ"ל ספירת העומר לזמן מ"ת".

כאשר הגישו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, וכן דיווח על הרחבת צוות העובדים, השיב הרבי תשובה שריגשה את חברי הצוות: "כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט".
==סדרת הספרים "בית חיינו"==
בשנת [[תשס"ז]] הוציא [[מכון מלכות שבתפארת]] את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים).באישורו של הרב ברנדלר.

==הגיליון המחודש==

החל משנת תשע"ב החל הגיליון לצאת במהדורה מחודשת, ע"י [[התלמידים השלוחים]] לישיבות בארה"ק ו[[ועד תלמידי התמימים]] ובו יומן מקביעות אותה שנה ועוד.
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]