חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יצחק הורביץ

2026-01-09T08:37:31Z

שם בדוי:

ר' איצ'ה? אם כן הרי שאפי' ערך בינוני זה בושה. צריך בעל מרץ שיעבד את כל החומר בנושא לערך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:הוספתי תבנית מתאימה. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:57, 16 נובמבר 2009 (IST)
:: לעורך הערך: לא מקובל להכניס קטעי משפטים, תכתוב משהו מסודר ואז תציגו. אתה יכול להכינו בארגז חול או במחשבך. מה שברור שבספר אודותו תמצא חומר-רב פיני 13:57, 17 נובמבר 2009 (IST)
חסר עדיין הרבה חומר, במהלך עריכת החומר נוכחתי בהרבה דברים שחסרים, מי שיוכל לענות כאן בדף השיחה או להכניס זאת לערך יבורך.
א. למי נישא (ומתי) ר' איצ'ע. ב. מפעולותיו ברוסיה. ג. האם ביציאתו מרוסיה הוא יצא לבד? ד. מתי/בעקבות מה/וכו' יציאתו בתור שד"ר לארה"ב. ה. פטירתו - ישנם שמועה שהרבי הריי"צ התעלף ששמע על כך, הנכונה השמועה בא"כ זה חייב להכנס לערך.

ושוב אני חוזר למה שכתב [[משתמש:חסיד|חסיד]] שערך על אדם זה, מוכרח להיות הרבה יותר גדול ורציני.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 04:25, 1 בינואר 2010 (UTC)

== שנת לידה ==

בפתיח רשום תר"נ ובערך כתוב תר"מ ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:45 • ג' בתמוז ה'תש"ף
:תוקן ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:52 • ג' בתמוז ה'תש"ף

== עם יהיה 25 שעות... ==

איך לא מוזכר הסיפור הנודע שבתחילה היה לומד רק 'חסידות' ושאלו אותו והוא ענה שאם יהיה 25 שעות וכו'...'''???''' [[משתמש:לאמטערנעצ'יק|לאמטערנעצ'יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק|שיחה]], 07:56, ו' באב, ה'תש"ף 07:56, 27 ביולי 2020 (UTC)
:כנראה כי זה לא אלבום סיפורים, אנציקלופדיה הוא מקום שכותבים בו עובדות יבשות (וזהו) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:27 • ו' באב תש"פ
::{{א|חלוקת קונטרסים}}, מה הקשר? זה לא סיפור בעלמא, זה סיפור מרכזי ביותר (כמו הסיפור שכתוב ב[[שמואל מונקס]]). זה סיפור שמייצג אותו לפני שנהיה חסיד. חובה שהוא יהיה! [[משתמש:לאמטערנעצ'יק|לאמטערנעצ'יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק|שיחה]], 16:14, ד' באלול, ה'תש"ף
:::כל עוד זה לא חלק מהסיפור חיים זה לא 'מרכזי ביותר' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:42 • ד' באלול תש"פ
::::במחילה מ{{א|חלוקת קונטרסים|כת"ר}}, מה איתך? ברור שזה חלק מרכזי ביותר ומייצג את חייו (בתור מתנגד ואח"כ בתור חסיד)! [[משתמש:לאמטערנעצ'יק|לאמטערנעצ'יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק|שיחה]], 13:49, ה' באלול, ה'תש"ף

== שנת לידה2 ==

מנין לכך שנולד ב'''[[תר"נ]]'''? ראיתי דווקא שכתוב שנולד ב'''[[תרמ"ה]]''' לערך.. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 02:37, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ב ''<font size="1">(12 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 02:37, 12 ביולי 2022 (UTC)

'''בעיתון כפר חבד פרשת ויחי (או אולי ויגש) ה'תשפ"ו יש שם כתבה מיוחדת על ר' איצ'ה, אם מישהו ישים יד על העיתון, כדי שיעלה אותו לערך
'''''''

שיחה:יצחק הורביץ

2026-01-09T08:36:31Z

שם בדוי: בעיתון כפר חבד פרשת ויחי (או אולי ויגש) ה'תשפ"ו יש שם כתבה מיוחדת על ר' איצ'ה, אם מישהו ישים יד על העיתון, כדי שיעלה אותו לערך

ר' איצ'ה? אם כן הרי שאפי' ערך בינוני זה בושה. צריך בעל מרץ שיעבד את כל החומר בנושא לערך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:הוספתי תבנית מתאימה. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:57, 16 נובמבר 2009 (IST)
:: לעורך הערך: לא מקובל להכניס קטעי משפטים, תכתוב משהו מסודר ואז תציגו. אתה יכול להכינו בארגז חול או במחשבך. מה שברור שבספר אודותו תמצא חומר-רב פיני 13:57, 17 נובמבר 2009 (IST)
חסר עדיין הרבה חומר, במהלך עריכת החומר נוכחתי בהרבה דברים שחסרים, מי שיוכל לענות כאן בדף השיחה או להכניס זאת לערך יבורך.
א. למי נישא (ומתי) ר' איצ'ע. ב. מפעולותיו ברוסיה. ג. האם ביציאתו מרוסיה הוא יצא לבד? ד. מתי/בעקבות מה/וכו' יציאתו בתור שד"ר לארה"ב. ה. פטירתו - ישנם שמועה שהרבי הריי"צ התעלף ששמע על כך, הנכונה השמועה בא"כ זה חייב להכנס לערך.

ושוב אני חוזר למה שכתב [[משתמש:חסיד|חסיד]] שערך על אדם זה, מוכרח להיות הרבה יותר גדול ורציני.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 04:25, 1 בינואר 2010 (UTC)

== שנת לידה ==

בפתיח רשום תר"נ ובערך כתוב תר"מ ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:45 • ג' בתמוז ה'תש"ף
:תוקן ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:52 • ג' בתמוז ה'תש"ף

== עם יהיה 25 שעות... ==

איך לא מוזכר הסיפור הנודע שבתחילה היה לומד רק 'חסידות' ושאלו אותו והוא ענה שאם יהיה 25 שעות וכו'...'''???''' [[משתמש:לאמטערנעצ'יק|לאמטערנעצ'יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק|שיחה]], 07:56, ו' באב, ה'תש"ף 07:56, 27 ביולי 2020 (UTC)
:כנראה כי זה לא אלבום סיפורים, אנציקלופדיה הוא מקום שכותבים בו עובדות יבשות (וזהו) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:27 • ו' באב תש"פ
::{{א|חלוקת קונטרסים}}, מה הקשר? זה לא סיפור בעלמא, זה סיפור מרכזי ביותר (כמו הסיפור שכתוב ב[[שמואל מונקס]]). זה סיפור שמייצג אותו לפני שנהיה חסיד. חובה שהוא יהיה! [[משתמש:לאמטערנעצ'יק|לאמטערנעצ'יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק|שיחה]], 16:14, ד' באלול, ה'תש"ף
:::כל עוד זה לא חלק מהסיפור חיים זה לא 'מרכזי ביותר' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:42 • ד' באלול תש"פ
::::במחילה מ{{א|חלוקת קונטרסים|כת"ר}}, מה איתך? ברור שזה חלק מרכזי ביותר ומייצג את חייו (בתור מתנגד ואח"כ בתור חסיד)! [[משתמש:לאמטערנעצ'יק|לאמטערנעצ'יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק|שיחה]], 13:49, ה' באלול, ה'תש"ף

== שנת לידה2 ==

מנין לכך שנולד ב'''[[תר"נ]]'''? ראיתי דווקא שכתוב שנולד ב'''[[תרמ"ה]]''' לערך.. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 02:37, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ב ''<font size="1">(12 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 02:37, 12 ביולי 2022 (UTC)

בעיתון כפר חבד פרשת ויחי (או אולי ויגש) ה'תשפ"ו יש שם כתבה מיוחדת על ר' איצ'ה, אם מישהו ישים יד על העיתון, כדי שיעלה אותו לערך

אלחנן דב מרוזוב

2025-12-05T11:36:10Z

שם בדוי: שיניתי מס' דברים כאן בעבר, והחזרת את זה לגרסה הקודמת. בבקשה לא להחזיר לגרסה הקודמת כיוון שאלו דברים חשובים! אני נכדו ויש לי הזכות 'לתקן' זאת. וכן אשמח באם תוכל להחזיר את כל שאר השינויים שעשיתי בערכים אחרים, שגם הם ממשפחתי ולכן תיקנתי זאת. בתודה.

[[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן דוב מאראזאוו]]
הרב '''אלחנן דב בער מאראזאוו''' (המכונה "'''חוני'ע'''", וכינויו במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "'''אד"ם'''") ([[תרל"ח]]-[[תרח"צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו"ר הריי"צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל"ח]] ב[[צ'רקאס]] לר' היירש לייב (צבי אריה) ולרחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.

הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.

על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ"ז]] פגש בחסיד חב"ד, השד"ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב"ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].

לאחר חודש תשרי [[תרס"ג]] לערך, הבחין [[אדמו"ר הרש"ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו"ר הריי"צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו".

בי"ט כסלו [[תרס"ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[אדמו"ר הרש"ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי"{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.

משנת [[תרע"ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].

===לאחר חתונתו===
ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ"ז]], קרוב לגיל מאה.

בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.

מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." הרבי אמר לו אז: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.

במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.

הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע.

בין השנים [[תרע"ח]] - [[תרפ"ח]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.

בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת [[תרח"צ]].

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרפ"א]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].
נמנה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.
בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]].

===מאסרו הראשון===
ב[[י"ד אדר א']] [[תרפ"ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא ב[[לנינגרד]], כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].

באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח ל[[ויטבסק ]] וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].

===מאסרו השני ופטירתו===
בחורף [[תרח"צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח"צ הרגו אותו עצמו ביריות.

ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.

== תמונותיו ==
לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מאראזאוו. עד אז לא פורסמה אף תמונה.

ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1435 פורסמה תמונה לא ידועה של ר' חאניע מאראזאוו.

== משפחתו ==
'''גיסו:'''
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו"ר הרש"ב]].

'''ילדיו:'''

'''מנישאיו הראשונים'''

*ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב מאראזאוו]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ"ח]].
*מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת [[תשס"ה]] בגיל 100. התגוררה ב[[תל אביב]]
*מרת שרה טיבורסקי.
*ר' [[שמואל מרוזוב|שמואל מאראזאוו]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.
*ר' [[פנחס מרוזוב|פנחס מאראזאוו]] - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש"ד. בנו הוא ר' [[אברהם דוד מרוזוב|אברהם דוד מאראזאוו]].

'''מנישואיו השניים'''

*ר' [[מענדל מרוזוב|מענדל מאראזאוו]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע"ח]].
* [[צבי הירש]] - נפטר בהיותו בן 7
*ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מאראזאו]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע"א]]
*ר' [[שלום מרוזוב|שלום מאראזאוו]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס"ו]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד"ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלראד-גאלדבערג, יצא לאו ע"י התמימים שמחה בונם, יוסף, ושלום גאלדבערג. והרב שנ"ז גאלדבערג, והרב מרדכי שמואל אקסלראד. ט"ו אלול תשפ"ד
* '''חאניע''', סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. [[שבועון בית משיח]] 1435

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ"ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מאראזאוו]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}
*[https://col.org.il/news/164966 תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מאראזאוו הי"ד{{col}}]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_6.html החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

מרייאשא שגלוב

2025-11-14T02:01:48Z

שם בדוי: היה טעות חמורה שהיא גלתה לסיביר, אז מחקתי זאת

'''מאריישא שגלוב''' ([[תרס"א]] - [[כ' בטבת]] [[תשס"ז]]) מסרה את נפשה לחינוך ילדיה, נפטרה בגיל שיבה ונקברה בבית העלמין מונטיפיורי.

== תולדות חיים ==
נולדה בסביבות העיר [[זלובין]] בשנת [[תרס"א]] (1901) לרב [[בן ציון גורליק]] ולמינא עטא אסתר גורליק, משפחתה מגזע חסידי חב"ד, ונכדי [[הגר"א מווילנא]] {{מקור}}.

בקיץ של שנת [[תרפ"א]] (1921) נישאה לבעלה החסיד התמים ר' [[יצחק אלחנן שגלוב|יצחק אלחנן הלוי שגלוב]], בנם של ר' יהודה ליב הלוי ז"ל ואשתו מרת העניא סטיצ'א ע"ה. אחרי החתונה עברו לגור בעיר [[הומיל]].

בהוראת [[הרבי הריי"ץ]], פעל בעלה ב[[מסירות נפש]] כ[[מוהל]], בד בבד פעלו שניהם במסירות נפש ממש בחינוך ילדיהם. באחד מימות החורף של שנת תרצ"א גורשה המשפחה אל הכפור הרוסי, והיא בהריונה עם בנה הצעיר, כמו כן, לא נתנו לבעלה משרה לפרנס את בני ביתו, ובלית ברירה קבעו את מגורם בעזרת הנשים של ביהכנ"ס למשך כשבע שנים, וחיו שם מתוך דחקות ומתוך העדר תנאים אנושיים.

חרף הקשיים, לא נמנע מהם להמשיך ולפעול במסירות נפש, עד שבבוקר ד' תשרי תרח"צ, נאסר בעלה על ידי השלטונות ועקבותיו לא נודעו. במשך כל הזמן הזה היא נחשבה כ[[עגונה]], עד לשנת [[תשנ"ג]] שבו נתגלה תיק החקירה שלו, ושם מפורש שנשלח למות בכ"ה טבת תרח"צ, והוא בן 41 בלבד, הי"ד.

מאריישא נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיה, בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] והייתה חלק מהנוף של [[770]]. הייתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה אוספת [[צדקה]] בעד החזקת התורה ועשיית חסד, ובמיוחד עבור המוסד 'אוהלי תורה'. כמו כן, הייתה עומדת ב[[הושענא רבה]] עם הד' מינים של הרבי לזכות [[נשי ובנות ישראל]].

האריכה ימים לשיבה מופלגה, ונפטרה ב[[כ' טבת]] [[תשס"ז]] בסמיכות ליום השנה של בעלה, והיא בת 106, הלוייתה התקיימה בו ביום ומנוחתה כבוד בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע [[קווינס]] שב[[ניו יורק]] בשורה הראשונה שעל יד האוהל הק'.

זכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). צאצאיה פרושים ברחבי תבל בשליחותו של [[הרבי]].

==ראו גם==
* [[יצחק אלחנן שגלוב]]

== משפחתה ==

* בנה, הרב [[שניאור זלמן שגלוב|שניאור זלמן הלוי שגלוב]]- מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות רוסיה, ומראשי ארגון F.R.E.E. (Friends of Refugees of Eastern Europe - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').
* בנה, הרב [[בן ציון שגלוב|בן ציון הלוי שגלוב]], ירושלים עיה"ק.
* בתה מרת שולא שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו.
* בתה מרת רוזא, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה]].
* בתה מרת רחל לוין - לונדון, אנגליה.
* בנה, ר' יעקב הלוי שגלוב, כפ"ח.

{{מיון רגיל:שגלוב, מרייאשא}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]
[[en:Mariesha Shagalov]]

פרעגט די וועלט (ניגון)

2025-11-14T02:00:02Z

שם בדוי: תיקנתי שמו

הניגון '''פרעגט דער וועלט''' ("שואל העולם") הוא ניגון של החסיד ר' [[מנחם מענדל מרוזוב|מנחם מענדל מאראזאוו]]{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/news/124348 זכרונות מאת ר' דוד פלדמן] (COL).}} שהיה נוהג לנגן בהתוועדויות לאחר אמירת [[לחיים]].

מופיע כניגון ר"א ב[[חוברת סדר ניגונים]] וכניגון תקכג ב[[חוברת פתחי ניגונים]].

==מילות הניגון==
{{ציטוט|פְרֶעגְט דֶער וֶועלְט אַן אַלְטֶע קַשְׁיָא: {{ש}}
אי אִי דִידִי-דִידִי-דאָם? {{ש}}
עֶנְטְפערְט מֶען: {{ש}}
אי אִי דִידִי דאָמְדאם, אִי אִי דִידִי דִידִי דאָם! {{ש}}
אָבֶּער אַז מֶען וִויל, קֶען מֶען דאָךְ פְרֶעגְן: {{ש}}
טְרַיי ראַם, [אוּן נאָךְ טִיפֶער:] טְרַיי לאַראַם! {{ש}}
בְּלַייבְּט דאָךְ וַוייטֶער דֶער אַלְטֶער קַשְׁיָא: {{ש}}
אי אִי דִידִי-דִידִי-דאם? {{ש}}
}}

הניגון חוזר על עצמו שוב ושוב בלולאה.

תרגום הניגון לעברית:
{{ציטוט|שואל 'העולם' קושיא עתיקה: אי אִי דִידִי-דִידִי-דאָם?{{ש}}
עונים לו: אי אִי דִידִי דאָמְדאם, אִי אִי דִידִי דִידִי דאָם! {{ש}}
אבל אם אתה רוצה אתה יכול לשאול: טְרַיי ראַם, (ועוד יותר עמוק:) טְרַיי לאַראַם! {{ש}}
נשארת אבל הקושיא העתיקה: אי אִי דִידִי-דִידִי-דאם? {{ש}}}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

מענדל מרוזוב

2025-11-14T01:27:08Z

שם בדוי: תיקנתי טעויות של שמו

[[קובץ: מענדל מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאראזאוו ב[[התוועדות]]]]
[[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל (יושב מימין), עם אחיו משה ושלום]]
[[קובץ:ר' מענדל מנופף בדגל משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל מנופף בדגל משיח]]
הרב''' מנחם מענדל מאראזאוו''' ([[י"א אדר ב']] [[תרע"ו]] - [[א' שבט]] [[תשע"ח]]) היה מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"א אדר ב']] שנת [[תרע"ו]] (1916) לאביו הרב [[אלחנן דב מרוזוב|אלחנן דב מאראזאוו]] (אד"ם) שהיה ממקורביו ושימש כגבאי של [[אדמו"ר הרש"ב]] והיה חברותה פרטית של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובהמשך גם שימש אצלו כגבאי, ובעקבות כך זכה להסתובב בתור ילד במחיצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ברוסטוב, ולקבל ממנו קירובים שונים.

בילדותו נשלח ל[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שם למד אצל המלמדים שהיו ב[[עיירה]], ובשנת [[תרפ"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ולמד בסניפים השונים של הישיבות המחתרתיות עד שנת [[תרצ"ז]]{{הערה|בשנים תרצ"ד-תרצ"ה למד בסניף הישיבה במלחובקה.}}.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו רוזה, ביתם של [[יצחק אלחנן שגלוב|יצחק אלחנן]] ו[[מרייאשא שגלוב]].

בשנת [[תש"ו]] השתתף ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] של החסידים, והבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך [[לבוב]], ואחרי מספר שנות נדודים הגיע ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] והחל לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] המקומית.

ר' מענדל היה נחשב לזקן חסידי חב"ד, [[התוועדות|התוועדויותיו]] התאפיינו בשמחה ובחיות מיוחדת.

פעמים רבות ניגן במהלך ה[[התוועדות]] [[ניגון ר' מנדל|ניגון מיוחד ששמע מאביו]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ"ה]].

כשהיה עובר ליד [[מניין]] בו הכריזו את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] היה נעצר אף שלא התפלל באותו מניין והסביר זאת לשואלים אותו על כך: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כשמכריזים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]], יש לכבד (זאת)."{{הערה|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל גורביץ']] (ב[[התוועדות]] [[ה' טבת]] [[תשפ"ד]] של ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]]).}}}}.

נפטר בבית הרפואה שבלייקווד ב[[א' שבט]] [[תשע"ח]] בגיל 101.

==משפחתו==
*בנו ר' [[שניאור זלמן מרוזוב|שניאור זלמן מאראזאוו]] מנהל מוסד "תורה פקס" [[מונטריאול]].
*בתו רחל, אשת ר' [[דניאל דב גולדברג|דניאל דב גאלדבערג]] [[קראון הייטס]]
*בנו ר' [[צבי הירש מרוזוב|צבי הירש מאראזאוו]] - מפעילי [[מבצע מזוזה]], [[קראון הייטס]]
*בתו העניא, אשת הרב [[בן ציון מילצקי|בן ציון מילעקי]], משלוחי הרבי ל[[סידני]], [[אוסטרליה]]
*בתו שטערנא, אשת הרב [[ברוך דוב לשס]], רב קהילת 'צמח צדק' חב"ד ב[[מונסי]].
*בתו אסתר, אשת הרב [[בן ציון הכהן פרידמן|בן ציון הכהן פרידמאן]], שליח הרבי ב[[קנזס סיטי]], [[מיזורי]].
*בתו לאה, אשת הרב [[יוסף יצחק גולדמן (ניו יורק)|יוסף יצחק גאלדמאן]] [[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76711 העיתונאי החרדי נכנס ל[[התוועדות]] ב-770 והוקסם] - תיאור חי מ[[התוועדות]] של ר' מענדל בחג הגאולה י"ג תמוז תשע"ג, מתוך עיתון משפחה {{אינפו}}
* ישראל לפידות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77794 אל הנער הזה התפללתי], זקן חסידי חב"ד בזכרונות מ[[תשרי]] בדורות עברו, בית משיח גליון 894 {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804994 משחקים מחבואים]''' - הרה"ח ר' מענדל מאראזאוו מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/08/blog-post_30.html הזאינו: התוועדות חסידית נוסטלגית עם ר' מענדל מאראזאוו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]

אלחנן דב מרוזוב

2025-11-14T01:20:57Z

שם בדוי: תיקנתי את שמו

אהרן תומרקין

2025-11-14T01:06:58Z

שם בדוי: הוספתי על הנ"ל

[[קובץ:הרב תומארקין.jpg|ממוזער|הרב אהרון תומארקין - תמונה שנמצאה לאחרונה ע"י משפחת גאלדבערג צאצאיו - בפרסום ראשון]]
הרב '''אהרון תומארקין''' ([[תרמ"ו]]-[[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ב[[רוסיה]].

==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שברוסיה לאביו ר' בנימין ב"ר מאיר תומרקין{{הערה|אחיינו של החסיד ר' [[יוסף זלמן תומרקין]] רבה של [[קרמנצ'וג]].}}, במשפחה המתייחסת לחסיד ר' [[בנימין קלצקר]].

זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

קיבל סמיכה מ[[רגצ'ובי|הגאון הרגצ'ובי]].

בשנת תרס"ט כתב אדמו"ר הריי"ץ לר' ברוך חיים פאגאלאוויטש "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א".

לאחר נישואיו ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], שימש כרב בעיירה באביניטש שבמחוז ויטבסק, וכן שימש תקופה מסויימת כרב הקהילה החב"דית ב[[שוונציאן]].

בשנת [[תרע"ה]] נשלח בהוראתו של אדמו"ר הרש"ב לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך מוהילוב, שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת תרע"ח עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת תרע"ט על ידי אדמו"ר הרש"ב לשמש כרב הקהילה החב"דית בחרקוב.

הלך לעולמו ביום ראשון של חול המועד סוכות, [[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]] בגיל 51.[[קובץ:אהרן תומרקין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרון תומארקין - תמונתו הידועה]]
==משפחתו==

*בנו - 'התמים' [[מאיר תומארקין]] - נהרג במלחמת העולם השנייה, ב[[י"א ניסן]] [[תש"ד]].
*בתו - קיילא - אשת הרב [[יהודה חיטריק]].
*בתו - חיה - אשת הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].
*בתו - שרה - אשת הרב [[שלמה שימאנאוויטש]].
*בתו - ריבא - אשת הרב [[צמח גורעוויטש]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf תולדות חייו וזכרונות ממנו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:תומרקין, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]
[[קטגוריה:אישים בשווינציאן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

אהרן תומרקין

2025-11-14T01:03:46Z

שם בדוי: החזרתי את תמונתו של הרב א.ת. שאני הייתי חלק מהפרסום בו, ושיניתי את שמו מ:תומרקין ל:תומארקין

[[קובץ:אהרן תומרקין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרון תומארקין]]
[[קובץ:הרב תומארקין.jpg|ממוזער|הרב אהרון תומארקין - תמונה שנמצאה לאחרונה ע"י משפחת גאלדבערג צאצאיו - בפרסום ראשון]]
הרב '''אהרון תומארקין''' ([[תרמ"ו]]-[[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ב[[רוסיה]].

==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שברוסיה לאביו ר' בנימין ב"ר מאיר תומרקין{{הערה|אחיינו של החסיד ר' [[יוסף זלמן תומרקין]] רבה של [[קרמנצ'וג]].}}, במשפחה המתייחסת לחסיד ר' [[בנימין קלצקר]].

זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

קיבל סמיכה מ[[רגצ'ובי|הגאון הרגצ'ובי]].

בשנת תרס"ט כתב אדמו"ר הריי"ץ לר' ברוך חיים פאגאלאוויטש "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א".

לאחר נישואיו ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], שימש כרב בעיירה באביניטש שבמחוז ויטבסק, וכן שימש תקופה מסויימת כרב הקהילה החב"דית ב[[שוונציאן]].

בשנת [[תרע"ה]] נשלח בהוראתו של אדמו"ר הרש"ב לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך מוהילוב, שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת תרע"ח עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת תרע"ט על ידי אדמו"ר הרש"ב לשמש כרב הקהילה החב"דית בחרקוב.

הלך לעולמו ביום ראשון של חול המועד סוכות, [[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]] בגיל 51.

==משפחתו==

*בנו - 'התמים' [[מאיר תומארקין]] - נהרג במלחמת העולם השנייה, ב[[י"א ניסן]] [[תש"ד]].
*בתו - קיילא - אשת הרב [[יהודה חיטריק]].
*בתו - חיה - אשת הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].
*בתו - שרה - אשת הרב [[שלמה שימאנאוויטש]].
*בתו - ריבא - אשת הרב [[צמח גורעוויטש]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf תולדות חייו וזכרונות ממנו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:תומרקין, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]
[[קטגוריה:אישים בשווינציאן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]