חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כפר חב"ד

2025-11-23T06:32:18Z

שלמה משה:

{{מפנה|כפר חב"ד}}
{{כפר חב"ד|
|שם=כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:770 כפר חב"ד במבט אוירי.jpeg|250px]]
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כפר=
|שטח שיפוטי=2,500 דונם
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך ושכונת כפר חב"ד ב' המיוחסת באופן ישיר לכפר חב"ד
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|יו"ר ועד האגודה=ר' [[מנחם לרר]]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|משפיעים בבירה=
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] ועוד
|בתי כנסת=29 בתי כנסת
|מספר משפחות=1,800 משפחות
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז [[ארץ ישראל|הארץ]], דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן{{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא ה[[האוכלוסיה החב"דית|ריכוז]] הראשון בגודלו ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם{{הערה|אחרי [[קראון הייטס]]}} של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות [[חסידות חב"ד|חב"ד]], והוא משמש מרכז רוחני וארגוני ל[[חסידות חב"ד]] בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.

היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי [[אתרוג|אתרוגים]] מגזע [[קלבריא]].

== היסטוריה ==
===רעיון ההקמה===
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ב[[אירופה]] ובדקו את הלך הרוח, ומאירופה נסעו לקראת תשרי לניו יורק אל אדמו"ר הריי"צ. ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס [[שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.

ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. ובחודשים הבאים החלה מלחמת השחרור והתוכנית נדחתה.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.

ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע ל[[ארצות הברית]], חלק ל[[ארץ הקודש]], ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

===יסוד הכפר===
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|ממוזער|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|ממוזער|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|ממוזער|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|ממוזער|השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי [[תש"ט]] שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.

בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר.

[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו משפחות רבות של עולים חדשים, מרביתם עולי [[תימן]], לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב שכונה אז "תוחלת", בו רוב התושבים היו דתיים. אנשי היישוב טענו לבעלות על שטחם בחסות מפלגת 'המזרחי', שלטענתם שייך אליה. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}
לאחר מספר שנים החלו עסקני הכפר במאבק משפטי ופוליטי לצורך סיפוח שטח היישוב לכפר חב"ד לצורך הגדלתו, בין השאר בעזרת הנשיא [[זלמן שז"ר]], וכך פונו מרבית תושבי "תוחלת" ממקומם על כרחם ליישובים אחרים{{הערה|[[https://col.org.il/news/127335 תוחלת נגד כפר חב"ד: הסכסוך שהסעיר את הכפר בימי בראשית]] {{חב"ד און ליין}}}}, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו בכח את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

===השנים הראשונות===
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}.

לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.

בשנת תשי"ב הרבי הודיע באגרת לרב [[שלמה יוסף זווין]] מרבני חב"ד בירושלים, כי אם צריך ישלם חצי מהוצאות הבניה של כל בניין חדש בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 12}}.

בשנת תשט"ו הרבי עודד הצעת הקמת [[כפר חב"ד ב'|כפר חב"ד שני]] בו התיישבו עולי [[מרוקו]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 13}}.

בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד.

בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.

בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].

בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]].

באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].

ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.

===משנות הממי"ם ואילך===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]]}}
{{להשלים}}
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, העתק של [[770]] בכפר. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].

ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד מבנה העתק של 770.

בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[ת"ת בית ליובאוויטש]]".

ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].

בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]].

בשנת [[תשס"ז]] אוכלסה שכונת '''[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|לוי יצחק ב']]'''.
ובשנת [[תשע"א]] שכונת '''בנה ביתך'''.

==שם הכפר==
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.

==התייחסויות מהרבי==
[[קובץ:אתרוגים כפר חב"ד.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל{{ה|רבי}} [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]]
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}.

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}.

במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל מאות פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94.pdf קובץ אגו"ח ותפקידיה {{PDF}}] עמוד 36}}.
===בירת ארץ ישראל===
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.

כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:כפח - צילום מרחפן.jpg|ממוזער|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|ממוזער|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' ב[[אלול]] [[תשט"ו]] לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}{{הערה|הרב [[שבתי יונה פרידמן]] (מהדיר), זכרונות ר' איצ'ה מענדל ליס עמוד 92. [[שבועון בית משיח]] גיליון 494 עמוד 42.}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וארגונים בכפר ==
[[קובץ:770 כפח.jpg|ממוזער|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*[[אור אבנר]]
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]
*[[אשנב לחב"ד]]
*[[מטה משיח באה"ק]]
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"
*[[יד לילד המיוחד]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]
*[[שבועון בית משיח]]
*[[שבועון כפר חב"ד]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

=== בתי כנסת ===

[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|ממוזער|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|ממוזער|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*[[בית כנסת 'המרכזי']]
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]] (בקומה הראשונה משפיע בית הכנסת הרב דוד אבא זלמנוב)
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. (תפילה למשה) ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים
*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|ממוזער|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]
*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]
*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}
*לאטר שול - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
*בית הכנסת "אהל יעקב"
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]
*שערי אליהו
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'
*מזרחי שול
*דן יואל'ס שול
*משכן יעקב. רב בית הכנסת - הרב [[אייל חלק]]
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי
*תפארת שלמה (הולצמן) - רבנים: הרב [[מיכאל מויאל]], הרב [[ניסים כהן]].
*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]].
*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].
*בית כנסת לצעירים קלמנסון שול. רב בית הכנסת -הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]]. ממוקם בשכונת הרכבת.
*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.
*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה".
*כתר עובדיה - ממוקם בחצר בית הרב [[עזריאל מפעי]].
*בית הכנסת "אהבת ישראל" על שם החייל ישראל יודקין הי"ד

=== מוסדות חינוך ===
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|ממוזער|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|ממוזער|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]
*גני ילדים
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]
*[[חדר אור ליובאוויטש]], (בעבר [[בית חינוך ליובאוויטש]])
*[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית ספר למלאכה]] (נסגר)
*מוסד חינוכי "תקשורת" המשמש מוסד לילדים בעלי קשיי למידה
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]
*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]
*מוסדות [[אור שמחה]]
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)
*[[ישיבת הבוכרים]].
*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].
*[[ישיבת אהלי מנחם מענדל]] לבוגרי [[קבוצה]] ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב [[זלמן טורנהיים]] והרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770

=== מבני ציבור ===
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|ממוזער|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.
*אולם ה[[תלמוד תורה]].
*אולם [[הפנסאים]].

===שונות===
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.
* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.
* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''.

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי.
* מקוה [[בית מנחם]].
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].

== כלכלה ==
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|ממוזער|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים{{הערה|ראו [https://drive.google.com/file/d/1FaJw10mndRq3zpehEiL_1bBcNQd5h-G0/view?usp=drive_link סיקור על חנות דגי שניאורסון] ב[[רשת התקשורת עדכוני חב"ד]], [[כסלו]] [[תשפ"ה]] {{וידאו}}}}, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש -במרכז הכפר ליד היפר ליפסקר.

== תחבורה ==
חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת. קו 354 הנו הקו עם התדירות הגבוהה ביותר בכפר.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.
* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.
*(כיום, מתנהלת תוכנית חדשה באמצעות עסקני הכפר אוטובוס ישיר שיצא מכפר חב"ד ישירות ל[[קריית גת]])
חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], [[אזור]], חולון, ועוד.
=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים. במשך שנים רבות נחשבה תחנת הרכבת בכפר לתחנה הארוכה בישראל.

ברוב שעות היום עוצרות בתחנה חמש רכבות בשעה כשרובם ממשיכות לתחנות [[תל אביב]] ו[[לוד]] ומשם למגוון יעדים.

== ועד כפר חב"ד ==
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|ממוזער|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]

[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|ממוזער|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד]}}

בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.
בבחירות התמודדות מספר רשימות, והתוצאות:
*'''יו"ר''' הועד הוא '''ר' [[מנחם לרר]]'''.

חברי הועד: ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[מנחם לרר]], ר' יוסף יצחק אמיתי, ר' יצחק רויטבלט, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' [[מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד)|מנדי בלוי]], ור' [[משה גוטמן|מוישל'ה גוטמן]].

==מועצה איזורית שדות דן==
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:
*הרב [[בנימין ליפשיץ]]
*הרב [[חיים רייכמן]]
*הרב שמואל אזימוב
*הרב מנחם מענדל בלוי
*הרב מנחם מענדל דוברוסקין

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|ממוזער|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' - קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי השוכן בקירבת הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

ולאחרי פטירתו של הרב חפר באיסרו חג פסח תש"פ מנהל זאת חתנו, הרב מנחם מענדל דיסקין מבאר יעקב, ואת המכללה מנהל בנו, הרב משה חפר.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (כ-60 משפחות) (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו שני [[בית כנסת]] ומקווה טהרה.

במתחם פועל אולם שמחות בחדר האוכל, אשר שימש את התלמידות שהיו בפנימיה, וכיום אין תלמידות בפנימיה. אולם השמחות בניהול קייטרינג ריבקין.

היום כבר ישנו עוד אולם הנמצא ברשות קייטרינג ריבקין השוכן ממש ליד התיכון.

<gallery widths="150px" ;"="" !="" style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>

== לקריאה נוספת ==
*'''[[כפר חב"ד (ספר)|כפר חב"ד]]''' - ליקט משיחות ומכתבי הרבי על כפר חב"ד, יצא לאור לראשונה על ידי הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]]. במהדורת שני כרכים, הוצאת ועד כפר חב"ד, [[תשס"ד]], מהדורה מורחבת בכרך אחד בעריכת הרב [[זושא וולף]], הוצאת [[ועד כפר חב"ד]] (אגודה) [[תשרי]] [[תשפ"ג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141345 הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד" {{COL}}]}}
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - ההתיישבות בכפר חב"ד
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].
'''ביוגרפיות מייסדי הכפר'''
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]''' סקירה על יחס הרבי ב[[גיליון התקשרות]] מס' 1189
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
;מדיה
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/05/blog-post_19.html עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר על כפר חב"ד • האזינו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}

;כתבות היסטוריות
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]
*[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי
;גלריה
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/in-focus/907252/ כפר חב"ד מזווית שלא הכרתם • הצלם החב"די מגיש תיעוד] {{אינפו}} {{תמונה}}

{{מועצה אזורית שדות דן|בחירה=[[כפר חב"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[en:Kfar Chabad]]

נתיב

2017-03-03T21:25:48Z

שלמה משה: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:Nativlogo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
'''נתיב - לשכת הקשר''' היה אגף ב[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]] שפעל בקרב יהודי [[ברית המועצות]], וסייע רבות לפעילות החב"דית מאחורי מסך הברזל.

==הקמה==

בשנת ה'[[תשי"ג]] הקימה [[מדינת ישראל]] ארגון מיוחד שיעסוק בקשר עם יהודי ברית המועצות. הקמת הארגון הוטלה על [[שאול אביגור]], ובגלל הקשיים הרבים בפעילות מאחורי מסך הברזל והצורך בחשאיות מרובה, הוא הוקם בתור אגף ב[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]]. שמו של האגף נקרא בתחילה ביל"ן, ומאוחר יותר שונה שמו ל'נתיב'.

במהלך השנים, עד להפסקת הקשרים בין [[מדינת ישראל]] ל[[ברית המועצות]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], פעל הארגון מתוך השגרירות הישראלית במוסקבה, במסווה של נציג לענייני חקלאות. הנציגים בשגרירות היו [[נחמיה לבנון]], ו[[אריה אליאב]].

לאחר סגירת השגרירות הישראלית התמקדה פעילות נתיב בעיקר בארגון הפגנות נגד שלטונות ברית המועצות, במטרה לעורר את דעת הקהל העולמית (ראה להלן).

==הקשר עם חסידי חב"ד ברוסיה==

נתיב פעל להברחת תשמישי קדושה וספרי קודש, דרך הדואר הדיפלומטי שאינו נתון לביקורת הצנזורה, לידי יהודי ברית המועצות, ובכללם חסידי חב"ד, בתוך [[רוסיה]].

===משלוחי מצות===

בין השנים ה'[[תש"כ]] - ה'[[תשכ"ז]] פעלה נתיב להעברת משלוחי מצות לברית המועצות.

המשלוחים נעשו בשיתוף פעולה עם ועד מיוחד שפעל לשם כך, בו היו חברים ר' [[רפאל נחמן כהן]], ר' [[משה זלמן קמינצקי]], ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אלעזר גורליק]] ור' [[שמואל פרוס]], ואף מומן במחציתו על ידי נתיב.

רשימת המשפחות שקיבלו את המשלוח גובשה, בהוראתו של הרבי, על ידי ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[בנימין גורודצקי]].

מטעם נתיב היה ממונה על המשלוחים יוסף מילר.

===העברת מכתבים===

במהלך השנים העבירו סוכני נתיב מכתבים מחסידים ברוסיה אל הרבי, ובכיוון ההפוך.

העברת המכתבים החלה בעקבות בקשה של אחד החסידים מ[[נחמיה לבנון]], וקיבלה את אישורו של ראש נתיב [[שאול אביגור]].

סדר העברת המכתבים היה, שנחמיה לבנון נפגש מידי יום שישי עם אחד החסידים בבית המרחץ העירוני במוסקבה, ושם היו מעבירים את המכתבים.

===הפצת שיחות קודש===

לאחר מספר שנים בהם שלחו 'נתיב' חבילות ומכתבים לרוסיה, ביקשו החסידים מנחמיה לבנון שיעביר גם שיחות של הרבי.

בשנת ה'[[תשכ"ו]] שאל על כך ר' [[שמואל פרוס]] את הרבי ביחידות. בתחילה אמר הרבי שעדיף לשלוח ללא דף השער, אך לאחר שאמר ר' שמואל לרבי כי גם דף השער חשוב לחסידים, הסכים הרבי לכך.

===כתבי ר' לוי יצחק===

בסוף שנות הכ"ף העבירו סוכני נתיב סט ארבעת המינים למנין חב"ד בבית הכנסת המרכזי במוסקבה. בתמורה, העניקו החסידים לסוכני נתיב סט של חמישה חומשי תורה בשלושה כרכים, שעליהם מופיע ביאור בכתב יד.

הסוכנים העבירו את הסט למפקדם, שלמה ליבוביץ, שחשב שזהו כתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], ולכן רצה להעניק את הסט לספריה הלאומית בירושלים, ולא הסכים להעבירו לרבי.

לאחר שהתייעצו עם הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], הראו את הסט לרב [[שלמה יוסף זוין]], שאמר שזהו כתב ידו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי. בעקבות כך הועבר הסט לרבי בידי הפרזידנט שז"ר.

==הקשר עם הרבי==

ראשי נתיב וחלק מסוכניו עמדו בקשר הדוק עם הרבי, וחלקם אף נכנסו ליחידות, בה שאל אותם הרבי על מצב היהדות ברוסיה.

===ההפגנות נגד שלטונות ברית המועצות===

משנת ה'[[תשכ"ט]] נערכו הפגנות ב[[ארצות הברית]] ובמדינות נוספות נגד ממשלת ברית המועצות. ההפגנות אורגנו באופן רשמי על ידי הליגה להגנה יהודית בראשות הרב [[מאיר כהנא]], אך מאחוריהם עמדה יחידת "בר" בנתיב.

באותו הזמן הגיע ליחידות אצל הרבי [[נחמיה לבנון]]. במהלך היחידות התעניין ביקש ממנו הרבי להפסיק עם ההפגנות, ואמר כי לאחרי שנעשו כבר הפגנות, יש לחכות ולבדוק את תגובת ברית המועצות. לבנון העביר את בקשת הרבי לממונה עליו, שאול אביגור, כדי שיעביר את הדרישה לראש הממשלה לוי אשכול.

לאחר שבועיים הגיעה תשובתו השלילית של אשכול, ולבנון הגיע אל הרבי בשנית כדי למסור את התשובה. במהלך היחידות הסביר הרבי שוב את עמדתו בנושא, ולבנון העביר שוב את דבריו של הרבי לממונים עליו.

מספר ימים לאחר מכן נפטר ראש הממשלה לוי אשכול, דבר שסתם את הגולל על בקשתו של הרבי.

==קישורים חיצוניים==

* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1079| טנגו ביחיד] {{שטורעם}}

* [http://chabad.info/magazine/חשיפה-מרתקת-הרבי-דאג-למרגל-הישראלי הרבי דאג למרגל הישראלי] {{חב"ד אינפו}}

* [http://www.hakolhayehudi.co.il/family/%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-61| כך הוברחו כתבי ר' לוי'ק מרוסיה] באתר הקול היהודי

ישו הנוצרי

2017-03-03T06:26:35Z

שלמה משה: /* בתורת חב"ד */

'''ישו הנוצרי''' ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערת שוליים|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. נולד מגוי{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא{{הערת שוליים|1=בסנהדרין ס"ז ע"א מובא, כי "סטדא" הוא כינוי לאימו של ישו שילדה אותו בזנות, "סטדא" - "סטת-דא" על שם שסרה מבעלה.}}, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו{{הערת שוליים|1=רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.}}.

==תולדות חיים==
ישו, היה{{הערת שוליים|1=סוטה מ"ז ע"א.}} תלמידו של רבי [[יהושע בן פרחיה]] והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות{{הערת שוליים|תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'}}. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע [[קריאת שמע]], ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה.
הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".
===מותו של ישו===
ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}.
בי"ד ב[[ניסן]] (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערת שוליים|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות ב[[שדה]] סמוך וב[[מוצאי שבת]] סלקו אותה הבעלים של ה[[שדה]]. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערת שוליים|1=ס' תולדות עם עולם.}}.

===חמשת תלמידיו===
חמשה תלמידים היו לישו{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס}}: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"א, רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ה ה"ה.}}.

==בתורת חב"ד==
בתלמוד{{הערת שוליים|1=[[גיטין]].}} מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערת שוליים|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}

בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי '[[ליל ניטל]]'), נוהגים חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי ה[[קבלה]] לימוד תורה בזמן זה משפיע [[חיות רוחנית]] ל[[טומאה]] שהוא מייצג.
{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:שלמה משה

2016-12-15T00:32:36Z

שלמה משה: ביטול גרסה 278820 של שלמה משה (שיחה)

{{בה}} אשמח לעזור גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]]

שיחת משתמש:שלמה משה

2016-12-15T00:31:33Z

שלמה משה: בדיקה

{{בה}} אשמח לעזור גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]]

‏{{מספר ערכים}}

ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

2016-10-09T17:08:19Z

שלמה משה: /* חלק א' */

[[תמונה:זכרונות א.jpg|left|thumb|250px|שער ההדפסה החדשה של חלק א' המתורגם ל[[לשון הקודש]].]]
'''ספר הזכרונות''' כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|הרז"א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]].

נערך על ידי הסופר והעיתונאי [[דוד לייב מקלר]].

==ראשית פרסום הספר==

בשנת [[ת"ש]] מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר [[דוד לייב מקלר]] - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו '[[רשימת ליובאוויטש]]', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של [[אדמו"ר הריי"ץ]].

ביום ה' [[תשרי]] [[תש"א]] החל הסופר לפרסם בעיתון האידי '[[מארגען זשורנאל]]' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים בחודש [[אדר]] [[תש"ב]]

==חלקי הספר==
[[תמונה:זכרונות ג.jpg|left|thumb|250px|ספר הזכרונות חלק ג' בתרגום ללשון הקודש]]

על פי תיאור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמ' תע"ב.}}, כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)]], חותנו ר' [[אברהם מליאזנא]] וגיסו ר' יוסף יצחק, עד [[ח"י אלול תק"ה]]. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות [[אדמו"ר הזקן]].

===חלק א'===
חלק א' של הספר כולל בתוכו:

*פרקים א-ט: תולדות העיירה [[ליובאוויטש]], [[מחנה הנסתרים]] ופעילות [[הבעל שם טוב]].

*פרקים י-נ"ח: תולדות [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי [[רוסיה הלבנה]]. במהלך הנידודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי [[יהודי]]ם שונים, לדרכים ב[[עבודת ה']], ל[[סיפורי צדיקים]], ובעיקר לשני השיטות - ה[[חסידות]] וה[[התנגדות לחסידות]], והחילוקים ביניהם.

כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.

*פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו ה[[חסיד]] של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.

החלק יצא לאור בקיץ [[תש"ז]].

===חלק ב'===

חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד [[הבעש"ט]] בשם ר' [[ברוך מויאזין]], נידודיו והתקרבותו ל[[בעש"ט]], והמשך נידודי ר' ברוך אב [[אדמו"ר הזקן]] - עד לחתונתו.

עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.

חלק זה יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].

===חלק ג'===
[[תמונה:ספר הזכרונות לילדים.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר הזכרונות לילדים]]]]
חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]], על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, [[הרש"ג]].

רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח [[חשוון]] [[תר"צ]] לי"ג [[תמוז]] של אותה שנה, בעיתון '[[מארגען ז'שורנאל]]' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים{{הערה|באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון [[בית משיח]], כ"ג [[תמוז]] [[תשנ"ה]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] מצא את העיתונים ר' שאול שמעון דויטש, והחל לערוך אותם לדפוס ב[[אידיש]] תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ל[[לשון הקודש]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. היו שאמרו כי [[אדמו"ר מלך המשיח]] התייחס לעריכת הספר בחיוב, והיו שטענו שלא כך הי'.

בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] החלה הדפסת הספר בהוצאת [[קה"ת]], אלא שעקב [[ג' תמוז תשנ"ד]] נעצרה ההדפסה.

בשנת [[תשנ"ה]] יצא הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בחריפות נגד הדפסת הספר בשם 'ספר הזכרונות', כיוון שאינו חלק מספר הזכרונות ואינו מדוייק כלל.

בשנת [[תשס"ו]] יצא הכרך בהוצאה פרטית בשפת ה[[אידיש]].

==תרגומים==
[[תמונה:זכרונות אנגלית תשסד.jpg|left|thumb|250px|המהדורה החדשה של ספר הזכרונות באנגלית]]
[[קובץ:ספר הזכרונות.jpg|left|thumb|250px||הסמליל של הסדרה ספר הזכרונות באנימציה']]
[[תמונה:דרכים נסתרות.jpg|left|thumb|250px|כרכי הספר 'דרכים נסתרות']]
===מהדורה בלה"ק===
המהדורה ה[[עברית]] החלה להתפרסם בתרגום הרב [[טוביה בלוי]] ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשכ"ג]], והמשיכה להתפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]].

תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של [[אוריאל צימר]]; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של [[הרבי מלך המשיח]] על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.

====חלק א'====
חלק א' יצא לאור על ידי [[קה"ת]] במימון [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] בכ"ד [[טבת]] [[תשמ"ג]].

====חלק ב'====
בעבודת התרגום והעריכה של חלק ב' השתתפו בנוסף לרב בלוי גם הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ור' [[פרץ אוריאל בלוי]].

הספר יצא לאור על ידי [[קה"ת]] [[כפר חב"ד]] בי"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]].

====חלק ג'====

חלק ג' תורגם ל[[לשון הקודש]] ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].

===מהדורה באנגלית===
בשנת [[תש"ט]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי הרב [[ניסן מינדל]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשס"ד]] הוציאו ארכיון [[ניסן מינדל]] את כרך ג' של התרגום הכולל את הפרקים האחרונים של ספר הזכרונות חלק ב' שלא תורגמו בשעתו.

בשנת [[תשס"ד]] הוציאו [[קה"ת|הוצאת קה"ת ניו יורק]] את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]].

===מהדורה ברוסית===

===מהדורה בצרפתית===

==עיבודים==
*'''ספר הזכרונות לילדים''' - הוא ב' כרכים של חלקים מספר הזכרונות, מעובדים לילדים. נערך על ידי מ. בן אור ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].
*'''דרכים נסתרות''' - ב' כרכים של גירסה מעובדת ומנוקדת לנוער, של ספר הזכרונות. מאה ועשרים פרקי הספר הופיעו בשבועון [[תורתך שעשועי]] (בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד]]). הספר מכיל ב' כרכים ונכתב על ידי הסופר [[שניאור זלמן רודרמן]]. ב[[חודש אדר]] [[תש"ע]] הודפסה מהדורה שניה של הספר.
*'''ספר הזכרונות באנימציה''' על ידי דורון הגי
==קישורים חיצוניים==
* פרקים מהסדרה '''[http://chabad.info/tag/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/ ספר הזכרונות באנימציה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

2016-10-09T17:03:47Z

שלמה משה: /* ראשית פרסום הספר */ מיקוד קישור פנימי

[[תמונה:זכרונות א.jpg|left|thumb|250px|שער ההדפסה החדשה של חלק א' המתורגם ל[[לשון הקודש]].]]
'''ספר הזכרונות''' כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|הרז"א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]].

נערך על ידי הסופר והעיתונאי [[דוד לייב מקלר]].

==ראשית פרסום הספר==

בשנת [[ת"ש]] מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר [[דוד לייב מקלר]] - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו '[[רשימת ליובאוויטש]]', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של [[אדמו"ר הריי"ץ]].

ביום ה' [[תשרי]] [[תש"א]] החל הסופר לפרסם בעיתון האידי '[[מארגען זשורנאל]]' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים בחודש [[אדר]] [[תש"ב]]

==חלקי הספר==
[[תמונה:זכרונות ג.jpg|left|thumb|250px|ספר הזכרונות חלק ג' בתרגום ללשון הקודש]]

על פי תיאור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמ' תע"ב.}}, כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)]], חותנו ר' [[אברהם מליאזנא]] וגיסו ר' יוסף יצחק, עד [[ח"י אלול תק"ה]]. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות [[אדמו"ר הזקן]].

===חלק א'===
חלק א' של הספר כולל בתוכו:

*פרקים א-ט: תולדות העיירה [[ליובאוויטש]], [[מחנה הנסתרים]] ופעילות [[הבעל שם טוב]].

*פרקים י-נ"ח: תולדות [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי [[[[רוסיה]] הלבנה]]. במהלך הנידודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי [[יהודי]]ם שונים, לדרכים ב[[עבודת ה']], ל[[סיפורי צדיקים]], ובעיקר לשני השיטות - ה[[חסידות]] וה[[התנגדות לחסידות]], והחילוקים ביניהם.

כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.

*פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של [[מחנה הנסתרים]] ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו ה[[חסיד]] של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.

החלק יצא לאור בקיץ [[תש"ז]].

===חלק ב'===

חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד [[הבעש"ט]] בשם ר' [[ברוך מויאזין]], נידודיו והתקרבותו ל[[בעש"ט]], והמשך נידודי ר' ברוך אב [[אדמו"ר הזקן]] - עד לחתונתו.

עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.

חלק זה יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].

===חלק ג'===
[[תמונה:ספר הזכרונות לילדים.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר הזכרונות לילדים]]]]
חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]], על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, [[הרש"ג]].

רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח [[חשוון]] [[תר"צ]] לי"ג [[תמוז]] של אותה שנה, בעיתון '[[מארגען ז'שורנאל]]' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים{{הערה|באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון [[בית משיח]], כ"ג [[תמוז]] [[תשנ"ה]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] מצא את העיתונים ר' שאול שמעון דויטש, והחל לערוך אותם לדפוס ב[[אידיש]] תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ל[[לשון הקודש]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. היו שאמרו כי [[אדמו"ר מלך המשיח]] התייחס לעריכת הספר בחיוב, והיו שטענו שלא כך הי'.

בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] החלה הדפסת הספר בהוצאת [[קה"ת]], אלא שעקב [[ג' תמוז תשנ"ד]] נעצרה ההדפסה.

בשנת [[תשנ"ה]] יצא הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בחריפות נגד הדפסת הספר בשם 'ספר הזכרונות', כיוון שאינו חלק מספר הזכרונות ואינו מדוייק כלל.

בשנת [[תשס"ו]] יצא הכרך בהוצאה פרטית בשפת ה[[אידיש]].

==תרגומים==
[[תמונה:זכרונות אנגלית תשסד.jpg|left|thumb|250px|המהדורה החדשה של ספר הזכרונות באנגלית]]
[[קובץ:ספר הזכרונות.jpg|left|thumb|250px||הסמליל של הסדרה ספר הזכרונות באנימציה']]
[[תמונה:דרכים נסתרות.jpg|left|thumb|250px|כרכי הספר 'דרכים נסתרות']]
===מהדורה בלה"ק===
המהדורה ה[[עברית]] החלה להתפרסם בתרגום הרב [[טוביה בלוי]] ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשכ"ג]], והמשיכה להתפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]].

תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של [[אוריאל צימר]]; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של [[הרבי מלך המשיח]] על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.

====חלק א'====
חלק א' יצא לאור על ידי [[קה"ת]] במימון [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] בכ"ד [[טבת]] [[תשמ"ג]].

====חלק ב'====
בעבודת התרגום והעריכה של חלק ב' השתתפו בנוסף לרב בלוי גם הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ור' [[פרץ אוריאל בלוי]].

הספר יצא לאור על ידי [[קה"ת]] [[כפר חב"ד]] בי"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]].

====חלק ג'====

חלק ג' תורגם ל[[לשון הקודש]] ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].

===מהדורה באנגלית===
בשנת [[תש"ט]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי הרב [[ניסן מינדל]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשס"ד]] הוציאו ארכיון [[ניסן מינדל]] את כרך ג' של התרגום הכולל את הפרקים האחרונים של ספר הזכרונות חלק ב' שלא תורגמו בשעתו.

בשנת [[תשס"ד]] הוציאו [[קה"ת|הוצאת קה"ת ניו יורק]] את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]].

===מהדורה ברוסית===

===מהדורה בצרפתית===

==עיבודים==
*'''ספר הזכרונות לילדים''' - הוא ב' כרכים של חלקים מספר הזכרונות, מעובדים לילדים. נערך על ידי מ. בן אור ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].
*'''דרכים נסתרות''' - ב' כרכים של גירסה מעובדת ומנוקדת לנוער, של ספר הזכרונות. מאה ועשרים פרקי הספר הופיעו בשבועון [[תורתך שעשועי]] (בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד]]). הספר מכיל ב' כרכים ונכתב על ידי הסופר [[שניאור זלמן רודרמן]]. ב[[חודש אדר]] [[תש"ע]] הודפסה מהדורה שניה של הספר.
*'''ספר הזכרונות באנימציה''' על ידי דורון הגי
==קישורים חיצוניים==
* פרקים מהסדרה '''[http://chabad.info/tag/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/ ספר הזכרונות באנימציה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

2016-10-09T17:01:59Z

שלמה משה: /* תרגומים */

[[תמונה:זכרונות א.jpg|left|thumb|250px|שער ההדפסה החדשה של חלק א' המתורגם ל[[לשון הקודש]].]]
'''ספר הזכרונות''' כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|הרז"א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]].

נערך על ידי הסופר והעיתונאי [[דוד לייב מקלר]].

==ראשית פרסום הספר==

בשנת [[ת"ש]] מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר [[דוד לייב מקלר]] - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו 'רשימת [[ליובאוויטש]]', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של [[אדמו"ר הריי"ץ]].

ביום ה' [[תשרי]] [[תש"א]] החל הסופר לפרסם בעיתון האידי '[[מארגען זשורנאל]]' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים בחודש [[אדר]] [[תש"ב]]

==חלקי הספר==
[[תמונה:זכרונות ג.jpg|left|thumb|250px|ספר הזכרונות חלק ג' בתרגום ללשון הקודש]]

על פי תיאור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמ' תע"ב.}}, כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)]], חותנו ר' [[אברהם מליאזנא]] וגיסו ר' יוסף יצחק, עד [[ח"י אלול תק"ה]]. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות [[אדמו"ר הזקן]].

===חלק א'===
חלק א' של הספר כולל בתוכו:

*פרקים א-ט: תולדות העיירה [[ליובאוויטש]], [[מחנה הנסתרים]] ופעילות [[הבעל שם טוב]].

*פרקים י-נ"ח: תולדות [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי [[[[רוסיה]] הלבנה]]. במהלך הנידודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי [[יהודי]]ם שונים, לדרכים ב[[עבודת ה']], ל[[סיפורי צדיקים]], ובעיקר לשני השיטות - ה[[חסידות]] וה[[התנגדות לחסידות]], והחילוקים ביניהם.

כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.

*פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של [[מחנה הנסתרים]] ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו ה[[חסיד]] של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.

החלק יצא לאור בקיץ [[תש"ז]].

===חלק ב'===

חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד [[הבעש"ט]] בשם ר' [[ברוך מויאזין]], נידודיו והתקרבותו ל[[בעש"ט]], והמשך נידודי ר' ברוך אב [[אדמו"ר הזקן]] - עד לחתונתו.

עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.

חלק זה יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].

===חלק ג'===
[[תמונה:ספר הזכרונות לילדים.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר הזכרונות לילדים]]]]
חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]], על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, [[הרש"ג]].

רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח [[חשוון]] [[תר"צ]] לי"ג [[תמוז]] של אותה שנה, בעיתון '[[מארגען ז'שורנאל]]' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים{{הערה|באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון [[בית משיח]], כ"ג [[תמוז]] [[תשנ"ה]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] מצא את העיתונים ר' שאול שמעון דויטש, והחל לערוך אותם לדפוס ב[[אידיש]] תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ל[[לשון הקודש]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. היו שאמרו כי [[אדמו"ר מלך המשיח]] התייחס לעריכת הספר בחיוב, והיו שטענו שלא כך הי'.

בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] החלה הדפסת הספר בהוצאת [[קה"ת]], אלא שעקב [[ג' תמוז תשנ"ד]] נעצרה ההדפסה.

בשנת [[תשנ"ה]] יצא הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בחריפות נגד הדפסת הספר בשם 'ספר הזכרונות', כיוון שאינו חלק מספר הזכרונות ואינו מדוייק כלל.

בשנת [[תשס"ו]] יצא הכרך בהוצאה פרטית בשפת ה[[אידיש]].

==תרגומים==
[[תמונה:זכרונות אנגלית תשסד.jpg|left|thumb|250px|המהדורה החדשה של ספר הזכרונות באנגלית]]
[[קובץ:ספר הזכרונות.jpg|left|thumb|250px||הסמליל של הסדרה ספר הזכרונות באנימציה']]
[[תמונה:דרכים נסתרות.jpg|left|thumb|250px|כרכי הספר 'דרכים נסתרות']]
===מהדורה בלה"ק===
המהדורה ה[[עברית]] החלה להתפרסם בתרגום הרב [[טוביה בלוי]] ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשכ"ג]], והמשיכה להתפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]].

תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של [[אוריאל צימר]]; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של [[הרבי מלך המשיח]] על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.

====חלק א'====
חלק א' יצא לאור על ידי [[קה"ת]] במימון [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] בכ"ד [[טבת]] [[תשמ"ג]].

====חלק ב'====
בעבודת התרגום והעריכה של חלק ב' השתתפו בנוסף לרב בלוי גם הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ור' [[פרץ אוריאל בלוי]].

הספר יצא לאור על ידי [[קה"ת]] [[כפר חב"ד]] בי"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]].

====חלק ג'====

חלק ג' תורגם ל[[לשון הקודש]] ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].

===מהדורה באנגלית===
בשנת [[תש"ט]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי הרב [[ניסן מינדל]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשס"ד]] הוציאו ארכיון [[ניסן מינדל]] את כרך ג' של התרגום הכולל את הפרקים האחרונים של ספר הזכרונות חלק ב' שלא תורגמו בשעתו.

בשנת [[תשס"ד]] הוציאו [[קה"ת|הוצאת קה"ת ניו יורק]] את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]].

===מהדורה ברוסית===

===מהדורה בצרפתית===

==עיבודים==
*'''ספר הזכרונות לילדים''' - הוא ב' כרכים של חלקים מספר הזכרונות, מעובדים לילדים. נערך על ידי מ. בן אור ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].
*'''דרכים נסתרות''' - ב' כרכים של גירסה מעובדת ומנוקדת לנוער, של ספר הזכרונות. מאה ועשרים פרקי הספר הופיעו בשבועון [[תורתך שעשועי]] (בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד]]). הספר מכיל ב' כרכים ונכתב על ידי הסופר [[שניאור זלמן רודרמן]]. ב[[חודש אדר]] [[תש"ע]] הודפסה מהדורה שניה של הספר.
*'''ספר הזכרונות באנימציה''' על ידי דורון הגי
==קישורים חיצוניים==
* פרקים מהסדרה '''[http://chabad.info/tag/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/ ספר הזכרונות באנימציה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

יצחק אלחנן ספקטור

2016-09-29T06:14:33Z

שלמה משה:

[[קובץ:ספקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק אלחנן ספקטור]]
רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' (תקע"ז - כ"א [[אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].}}

בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F חנוך לנער]}}

הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו בהערכה.{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F nw עמ' 389]}}

מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור

מזכירו ויד ימינו היה רבי [[יעקב ליפשיץ]], אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.

בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו [[סמיכה לרבנות]] היה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי.

נפטר בכ"א אדר שנת [[תרנ"ו]].

==מקורות ==
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.
*'''מליצי יושר בשם אומרו''' (עמ' 306), ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|ספקטור יצחק אלחנן]]

משתמש:שלמה משה/common.css

2016-09-04T18:42:38Z

שלמה משה:

a:visited
{
COLOR:
GREEN;
}
a {
COLOR:
#3080ff;
}

הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת

2016-08-14T03:14:08Z

שלמה משה: /* היסטוריה */

[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]]" בעיר [[צפת]].

נכון לשנת [[תשע"ו]] יצאו על ידי המערכת קרוב ל-130 קבצי הערות, ו-15 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.

==היסטוריה==
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.

תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש"מ]] ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).

עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.

חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.

במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.

==המערכת לאורך השנים==
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ"ז-כ"ט).
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, בן ציון פרישמן, יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, שלום דובער וולף, שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, איסר שפרינגער, מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות נ"ט-ס"ד).
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס"ה-ע').
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
*'''[[תשס"ט]]''' - (גליונות פ"ה-צ"א).
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
*'''[[תשע"ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק ווילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
*'''[[תשע"ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, טוביה גינזבורג, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
*'''[[תשע"ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טובי' גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן שנ"ז גליס (גליונות קכ"ו-ק"ל).

==מערכת פלפולים==
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
*'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, ע"י חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, ישראל זלמנוב, אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
*'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
*'''שערי ישיבה - י"ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע"ד]] - י"א ניסן, והדפסתו מתעכבת עד היום מסיבות שונות. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.
*'''שערי ישיבה - ט"ו''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
*'''שערי ישיבה - ט"ז''' - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מ"מ חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.

==הוצאות לאור נוספות==
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 קבצי הערות באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

משתמש:שלמה משה/common.css

2016-08-11T04:24:34Z

שלמה משה: יצירת דף עם התוכן "."

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2016-08-11T04:06:35Z

שלמה משה: /* דפי הפניה בחיפוש */

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/השהיה|דיונים בהשהיה]]}}
== תצוגת הדף ==

[[מיוחד:כל הדפים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 13:09, 29 במאי 2014 (UTC)

== האתר המותאם לניידים ==

#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:מועתק מדיון באולם דיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:43, 1 ביוני 2014 (UTC)
למה באתר לניידים אין בעמוד הראשי את היום יום, הידעת...[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי י"ח אב ה'תשע"ד, 07:50:28pm.

==דפיים שגויים==
לאתר התקלה בדפים הבאים:
;נראים כאילו קיימים במערכת, אך גלישה אליהם מניבה את התוצאה "כותרת שגויה". [[שיחה:פורטל:תורת החסידות]] |[[שיחה:פורטל:מבצעי המצוות]] | [[שיחה:פורטל:הקהל ←‏ שיחת פורטל:הקהל]] | [[שיחה:פורטל:ילחם מלחמות ה']] | [[שיחה:פורטל:הקהל]] | [[]] | [[]] | [[]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 15:03, 6 באוגוסט 2014 (UTC) [[שיחת פורטל:תורת החסידות]]

== הגנת דף ==

הוספתי ארבע תמונות של הגנות דף כמו שיש בויקיפדיה, תומנה אחת [[קובץ:500px-Cadenas-entrouvert-jaune.svg.png|20px]] ל'הגנה חלקית' של דף, תמונה שניה [[קובץ:Crystal Clear action lock9.png|20px]] ל'הגנה מוגברת' של דף, תמונה שלישית [[קובץ:500px-Cadenas-ferme-rouge.svg.png|20px]] ל'הגנה מלאה' לדף, ותמונה רביעית [[קובץ:Crystal Clear action lock7.png|20px]] ל'הגנת על' לדף, ניתן למצוא הסבר לכל הענין בויקיפדיה בדף 'ויקיפדיה:דף מוגן'.

אני לא ממש יודע איך עובדים אם ההגנות, בויקיפדיה זה עובד שכאשר עושים הגנה לדף באופן אוטומטי יש את התמונה בקטן בצד שמאל של הדף, מקווה שזה יעזור לכם...

== תבנית ==

מישהו יודע אולי מדוע התבנית [[תבנית:קישור לתוכן נטען]] אינה עובדת כמו שאפשר לראות ב[[פורטל:קראון הייטס]], וכן [[תבנית:לשוניות]] לא עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 22:48, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

== עריכה על צורת הדף ==

נכתב [[חב"דפדיה:אולם דיונים#עריכה על "צורת הדף"|כאן]] על זה.

בבקשה להוסיף כאן אפשרות זו..• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:08, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:כשיהיה לנו מתכנת, בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בשבט ה'תשע"ו 23:09, 14 בינואר 2016 (UTC)

== הורדה ==

בויקיפדיה יש בצד ימין קטגוריה שנקראת הדפסה/יצוא, שם אפשר להוריד דפים בקלות לPDF וכן להדפיס ועוד, אולי אפשר שיהי' פה גם את האפשרות הזאת? {{אלמ}}
:אפשר להדפיס דפים ע"י הקשת ctrl+p. בהצלחה. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 22:52, 19 במרץ 2016 (UTC)

== שמע ==

בויקיפדיה יש אפשרות של תצוגה מקדימה של שיר לדוגמה בפורטל יהדות, אצלנו אין את הדבר הזה.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:30, 20 במרץ 2016 (UTC)

== תמונות ==

האם יש אפשרות לעשות דף [[חב"דפדיה:דפים ללא תמונות]]?

ועל הדרך אזכיר את [[תבנית:לשוניות]].. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:06, 6 באפריל 2016 (UTC)
:[[:קטגוריה:ערכים ללא תמונות]]. זה כל הערכים שהטמיעו בהם את [[תבנית:אין תמונה]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 16:23, 6 באפריל 2016 (UTC)
::ועוד על הדרך, התבנית קישור לתוכן נטען לא בדיוק עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:00, 14 באפריל 2016 (UTC)

== עריכת פתיח ==

האם אפשר להוסיף באפשרויות לתקצירי העריכה את האפשרות '''עריכת פתיח'''[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 01:43, 8 במאי 2016 (UTC)
:בשביל מה זה חסר? אפשר להוסיף את זה ידנית ל[[מדיה ויקי:Gadget-Summarieslist.js]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 19:23, 8 במאי 2016 (UTC)

== דפי הפניה בחיפוש ==

יש בעיה שמשום מה דפי הפניה מופיעים בין התוצאות בחיפוש (כברירת מחדל) כך לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&search=%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3%20%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7&go=%D7%9C%D7%93%D7%A3 חיפוש יוסף יצחק] מקשר 4 פעמים לרב וילישנסקי
‏04:06, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2016-08-11T04:03:42Z

שלמה משה: /* דפי הפניה בחיפוש */

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/השהיה|דיונים בהשהיה]]}}
== תצוגת הדף ==

[[מיוחד:כל הדפים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 13:09, 29 במאי 2014 (UTC)

== האתר המותאם לניידים ==

#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:מועתק מדיון באולם דיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:43, 1 ביוני 2014 (UTC)
למה באתר לניידים אין בעמוד הראשי את היום יום, הידעת...[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי י"ח אב ה'תשע"ד, 07:50:28pm.

==דפיים שגויים==
לאתר התקלה בדפים הבאים:
;נראים כאילו קיימים במערכת, אך גלישה אליהם מניבה את התוצאה "כותרת שגויה". [[שיחה:פורטל:תורת החסידות]] |[[שיחה:פורטל:מבצעי המצוות]] | [[שיחה:פורטל:הקהל ←‏ שיחת פורטל:הקהל]] | [[שיחה:פורטל:ילחם מלחמות ה']] | [[שיחה:פורטל:הקהל]] | [[]] | [[]] | [[]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 15:03, 6 באוגוסט 2014 (UTC) [[שיחת פורטל:תורת החסידות]]

== הגנת דף ==

הוספתי ארבע תמונות של הגנות דף כמו שיש בויקיפדיה, תומנה אחת [[קובץ:500px-Cadenas-entrouvert-jaune.svg.png|20px]] ל'הגנה חלקית' של דף, תמונה שניה [[קובץ:Crystal Clear action lock9.png|20px]] ל'הגנה מוגברת' של דף, תמונה שלישית [[קובץ:500px-Cadenas-ferme-rouge.svg.png|20px]] ל'הגנה מלאה' לדף, ותמונה רביעית [[קובץ:Crystal Clear action lock7.png|20px]] ל'הגנת על' לדף, ניתן למצוא הסבר לכל הענין בויקיפדיה בדף 'ויקיפדיה:דף מוגן'.

אני לא ממש יודע איך עובדים אם ההגנות, בויקיפדיה זה עובד שכאשר עושים הגנה לדף באופן אוטומטי יש את התמונה בקטן בצד שמאל של הדף, מקווה שזה יעזור לכם...

== תבנית ==

מישהו יודע אולי מדוע התבנית [[תבנית:קישור לתוכן נטען]] אינה עובדת כמו שאפשר לראות ב[[פורטל:קראון הייטס]], וכן [[תבנית:לשוניות]] לא עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 22:48, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

== עריכה על צורת הדף ==

נכתב [[חב"דפדיה:אולם דיונים#עריכה על "צורת הדף"|כאן]] על זה.

בבקשה להוסיף כאן אפשרות זו..• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:08, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:כשיהיה לנו מתכנת, בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בשבט ה'תשע"ו 23:09, 14 בינואר 2016 (UTC)

== הורדה ==

בויקיפדיה יש בצד ימין קטגוריה שנקראת הדפסה/יצוא, שם אפשר להוריד דפים בקלות לPDF וכן להדפיס ועוד, אולי אפשר שיהי' פה גם את האפשרות הזאת? {{אלמ}}
:אפשר להדפיס דפים ע"י הקשת ctrl+p. בהצלחה. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 22:52, 19 במרץ 2016 (UTC)

== שמע ==

בויקיפדיה יש אפשרות של תצוגה מקדימה של שיר לדוגמה בפורטל יהדות, אצלנו אין את הדבר הזה.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:30, 20 במרץ 2016 (UTC)

== תמונות ==

האם יש אפשרות לעשות דף [[חב"דפדיה:דפים ללא תמונות]]?

ועל הדרך אזכיר את [[תבנית:לשוניות]].. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:06, 6 באפריל 2016 (UTC)
:[[:קטגוריה:ערכים ללא תמונות]]. זה כל הערכים שהטמיעו בהם את [[תבנית:אין תמונה]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 16:23, 6 באפריל 2016 (UTC)
::ועוד על הדרך, התבנית קישור לתוכן נטען לא בדיוק עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:00, 14 באפריל 2016 (UTC)

== עריכת פתיח ==

האם אפשר להוסיף באפשרויות לתקצירי העריכה את האפשרות '''עריכת פתיח'''[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 01:43, 8 במאי 2016 (UTC)
:בשביל מה זה חסר? אפשר להוסיף את זה ידנית ל[[מדיה ויקי:Gadget-Summarieslist.js]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 19:23, 8 במאי 2016 (UTC)

== דפי הפניה בחיפוש ==

יש בעיה שמשום מה דפי הפניה מופיעים בין התוצאות בחיפוש (כברירת מחדל) כך לדוגמה ‎[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&search=%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3%20%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7&go=%D7%9C%D7%93%D7%A3 חיפוש יוסף יצחק] מקשר 4 פעמים לרב וילישנסקי

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2016-08-11T03:59:55Z

שלמה משה: /* דפי הפניה בחיפוש */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/השהיה|דיונים בהשהיה]]}}
== תצוגת הדף ==

[[מיוחד:כל הדפים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 13:09, 29 במאי 2014 (UTC)

== האתר המותאם לניידים ==

#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:מועתק מדיון באולם דיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:43, 1 ביוני 2014 (UTC)
למה באתר לניידים אין בעמוד הראשי את היום יום, הידעת...[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי י"ח אב ה'תשע"ד, 07:50:28pm.

==דפיים שגויים==
לאתר התקלה בדפים הבאים:
;נראים כאילו קיימים במערכת, אך גלישה אליהם מניבה את התוצאה "כותרת שגויה". [[שיחה:פורטל:תורת החסידות]] |[[שיחה:פורטל:מבצעי המצוות]] | [[שיחה:פורטל:הקהל ←‏ שיחת פורטל:הקהל]] | [[שיחה:פורטל:ילחם מלחמות ה']] | [[שיחה:פורטל:הקהל]] | [[]] | [[]] | [[]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 15:03, 6 באוגוסט 2014 (UTC) [[שיחת פורטל:תורת החסידות]]

== הגנת דף ==

הוספתי ארבע תמונות של הגנות דף כמו שיש בויקיפדיה, תומנה אחת [[קובץ:500px-Cadenas-entrouvert-jaune.svg.png|20px]] ל'הגנה חלקית' של דף, תמונה שניה [[קובץ:Crystal Clear action lock9.png|20px]] ל'הגנה מוגברת' של דף, תמונה שלישית [[קובץ:500px-Cadenas-ferme-rouge.svg.png|20px]] ל'הגנה מלאה' לדף, ותמונה רביעית [[קובץ:Crystal Clear action lock7.png|20px]] ל'הגנת על' לדף, ניתן למצוא הסבר לכל הענין בויקיפדיה בדף 'ויקיפדיה:דף מוגן'.

אני לא ממש יודע איך עובדים אם ההגנות, בויקיפדיה זה עובד שכאשר עושים הגנה לדף באופן אוטומטי יש את התמונה בקטן בצד שמאל של הדף, מקווה שזה יעזור לכם...

== תבנית ==

מישהו יודע אולי מדוע התבנית [[תבנית:קישור לתוכן נטען]] אינה עובדת כמו שאפשר לראות ב[[פורטל:קראון הייטס]], וכן [[תבנית:לשוניות]] לא עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 22:48, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

== עריכה על צורת הדף ==

נכתב [[חב"דפדיה:אולם דיונים#עריכה על "צורת הדף"|כאן]] על זה.

בבקשה להוסיף כאן אפשרות זו..• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:08, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:כשיהיה לנו מתכנת, בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בשבט ה'תשע"ו 23:09, 14 בינואר 2016 (UTC)

== הורדה ==

בויקיפדיה יש בצד ימין קטגוריה שנקראת הדפסה/יצוא, שם אפשר להוריד דפים בקלות לPDF וכן להדפיס ועוד, אולי אפשר שיהי' פה גם את האפשרות הזאת? {{אלמ}}
:אפשר להדפיס דפים ע"י הקשת ctrl+p. בהצלחה. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 22:52, 19 במרץ 2016 (UTC)

== שמע ==

בויקיפדיה יש אפשרות של תצוגה מקדימה של שיר לדוגמה בפורטל יהדות, אצלנו אין את הדבר הזה.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:30, 20 במרץ 2016 (UTC)

== תמונות ==

האם יש אפשרות לעשות דף [[חב"דפדיה:דפים ללא תמונות]]?

ועל הדרך אזכיר את [[תבנית:לשוניות]].. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:06, 6 באפריל 2016 (UTC)
:[[:קטגוריה:ערכים ללא תמונות]]. זה כל הערכים שהטמיעו בהם את [[תבנית:אין תמונה]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 16:23, 6 באפריל 2016 (UTC)
::ועוד על הדרך, התבנית קישור לתוכן נטען לא בדיוק עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:00, 14 באפריל 2016 (UTC)

== עריכת פתיח ==

האם אפשר להוסיף באפשרויות לתקצירי העריכה את האפשרות '''עריכת פתיח'''[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 01:43, 8 במאי 2016 (UTC)
:בשביל מה זה חסר? אפשר להוסיף את זה ידנית ל[[מדיה ויקי:Gadget-Summarieslist.js]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 19:23, 8 במאי 2016 (UTC)

== דפי הפניה בחיפוש ==

יש בעיה שמשום מה דפי הפניה מופיעים בין התוצאות בחיפוש כך לדוגמה ‏‎[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&search=%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3%20%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7&go=%D7%9C%D7%93%D7%A3 חיפוש יוסף יצחק] מקשר 4 פעמים לרב וילישנסקי

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2016-06-15T02:21:19Z

שלמה משה: /* כניסה למבני קבע */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:צפת.jpg|250px]]
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] ב[[ניו יורק]]{{ש}}([[תשרי]] [[תשס"ט]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|משגיח ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|משפיע ראשי=הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מנהל גשמי=הרב זאב פרידמן
|מספר תלמידים=400
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי וע"י [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת ב פרסום האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ו]] ארבע מאות [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

==תולדות הישיבה==
===ימי בראשית===
[[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.

בשנת [[תנש"א|ה'תנש"א]] רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.
[[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

כעת (תשע"ו) אחרי משפט האחרון בנושא של פינוי המבנה, הישיבה מחפשת מקום חדש לפנימיה מכיון שלהוכיח שהבנין שייך לישיבה עלה לתוהו עקב חוסר ראיות

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום של כבוד בעולם הישיבות.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: קעמפ אורו של משיח, ארגון ופרצת קוממיות - הפצת יהדות בישובי מרחב השפלה (ידוע בכינויו 'קוממיות דרום'), ארגון ופרצת צפונה (ידוע בכינויו 'קוממיות צפון'), ארגון צבאות ה' בצפת המפעיל גם את קעמפ גן ישראל צפת ועוד.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.

*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן.

{{טורים|מספר=3|תוכן=
===משפיעים:===
*שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מאיר וילשנסקי]], הרב שלום דובער וולף, הרב שמעון בן מוחא.
*שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, הרב [[שמעון יהודה פיזם]] והרב [[יהודה ליפסקר]].
*שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב מאיר טרגר.
*בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
*דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב יהודה ליפסקר.

===רמי"ם בנגלה:===
*שיעור א': הרב [[מאיר וילשנסקי]] .הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב מנחם מענדל כהן, הרב אשר גרשוביץ והרב אברהם קופצ'יק (בעבר שימש כר"מ הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] עד לפטירתו הפתאומית של אביו, אז התמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]).
*שיעור ב': הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. הרב מנחם מענדל הלפרין.
*שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], הרב יעקב לנדא. (הרב עופר מיודובניק שימש כר"מ עד שנת [[תשע"ב]] והרבנים אייל פלד ו[[שלמה הלפרן]] שימשו כר"מים עד סיום שנת הלימודים דתשע"ג).
*בעלי תשובה (שיעור ד'): הרב אברהם קופצ'יק.
*דוברי אנגלית: הרב לוי וילשנסקי והרב יונתן הסופר.

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב שבתי יונה פרידמן.
*סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.
*בעלי תשובה (שיעור ד'): הרב [[שמעון גרליק]] והרב מנחם מענדל הראל.

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
*שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.

===משיבים:===
*הרב שבתי פרידמן.
*הרב משה מישולובין.
*הרב מנחם מענדל הלפרין.
*הרב אברהם קופצ'יק.
*הרב אריה טייטלבוים.
*הרב שלום דובער וולף.
*הרב אשר גרשוביץ.
*הרב חיים שמריהו סגל.

===צוות ההשגחה:===
*הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
*הרב ירון יחזקאל נאמן.
*הרב חיים הלל שפרינגר.
*הרב מאיר טרגר.
*הרב אלעזר שמחה וילהלם.
*הרב שלמה בנישתי.
*הרב יוסף חיים אביטבול.
*הרב יהודה רוזנברג.
*הרב מנחם מענדל הראל.
*הרב מנחם מענדל נפרסטק.
*הרב שלום דובער שארף.
}}

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''מכון תורני-טכנולוגי''' -[[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה ע"י ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל ע"י רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל ע"י שניאור בורקיס.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל').
*בנוסף לאירועים המתקיימים ע"י הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות ע"י הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==קישורים חיצונים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

פרשיית הממזרים

2016-01-28T22:32:20Z

שלמה משה: /* תגובת הרבי */

'''פרשת הממזרים''' (או '''פסק דין האח והאחות''') הוא כינוי לפולמוס אודות פסק דין שפסק הרב [[שלמה גורן]] ב[[כסליו]] [[תשל"ג]] (פורסם ב-19 בנובמבר 1972). פסק הדין התיימר לטהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, והביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי, ו[[הרבנות הראשית]] לישראל.

==רקע היסטורי==

בשנת 1923, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר.

==הדיון בבתי הדין==
ב-1956 הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים לנישואים, כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל" אך הרב [[יוסף שלום אלישיב]] פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז"ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".

התיק חזר לבית הדין הרבני בפתח תקווה, ששמע עדים נוספים, בין השאר את עדותו של גבאי שסיפר כי תקופה ארוכה היה בורקובסקי מבקר בבית הכנסת בשבתות, ומצד שני עדויות אחרות לפיהן נצפה בתפילה עומד חסר מעש כמו "ניצב", ולבסוף הכריע שבורקובסקי יהודי וקביעת הממזרות תקפה. התיק הושב לדיון נוסף בערכאת הערעור בבית הדין הרבני הגדול. אל הרבנים אלישיב וישראלי הצטרף הרב עובדיה יוסף. בניגוד לפסק דין הביניים, התקבלה הפעם פה אחד החלטה קצרה ולא מנומקת - לא לשנות את פסק הדין של בית הדין בפתח תקווה.

הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים, ניסה להקים בית דין מיוחד שידון בפרשה מחדש, אולם נתקל בהתנגדות הדיינים שטענו שאין מקום לפסול את בית הדין הרבני הגדול מלדון בנושא על פי ההלכה שאסור לבית דין לערער אחרי פסיקותיו של בית דין אחר כי אסור להחזיקם כטועים. בספטמבר 1971 הודיעו שבעת דייני בית הדין הרבני הגדול שהם מוכנים לשוב ולדון בתיק‏.
===הרקע להתערבות גורן===

בעודו הרב הצבאי הראשי כתב הרב גורן פסק שבו מנה יסודות הלכתיים שלדעתו מאפשרים הקלה בבעיה ההלכתית. עם התמשכות הפרשה לאורך שנים ניסה שר הביטחון משה דיין להתערב לטובת השניים. גם ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה אותם לשיחה ומצוקתם נגעה ללבה. בעקבות הפרשה העלתה סיעת הליברלים העצמאיים הצעת חוק שנועדה להתיר נישואים אזרחיים לפסולי חיתון, והדבר גרם משבר קואליציוני.
מצה"ל עבר הרב גורן לרבנות הראשית בתל אביב, ולאחר מכן התמודד על כס הרב הראשי האשכנזי. מעל מערכת הבחירות לרב הראשי ריחפה הפרשה כעננה. בסופו של דבר הרב גורן נבחר לרב ראשי כמחליפו של הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה בעל השקפה מחמירה בעניין האח והאחות. לצד הרב גורן נבחר הרב עובדיה יוסף כראשון לציון וכמחליפו של הרב ניסים.

==פסיקת בית הדין המיוחד==

הרב גורן החליט כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, היה מוכן להזדהות בשמו. כל השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", לפי טענתו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל.

פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר שנודע על מתן פסק הדין. הוא הסתמך על צרור טיעונים, שכולם נועדו להוכיח כביכול כי לא קיימת חזקת גירות על גר זה. כדי לבסס טענתו זו הוא צירף צרור טענות : באחת מהטענות טען מכיוון שלא ידוע בבירור פרטים אודות מעמד הגירות נחשבת זו כ"חזקה שאין עימה טענה", למרות שכמובן שהדין "חזקה שאין עימה טענה" קשור לחזקות משפטיות כמו חזקת שלוש שנים וחזקת ממון ולא לחזקות באיסורים שאינן קשורים לדיני טענות כלל, הוא הסתמך על עדויות של פסולי עדות שלא שמרו על אורח חיים יהודי, ובנוסף הביא הרב גורן דעה יחידה בראשונים שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה. הוא צירף טענות של ראשונים ועל סמך "פסק" זה "התיר" את שני הממזרים לבוא בקהל.

==תגובת הרבי==
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.

ללא ספק - אמר הרבי - ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כוהן עם גרושה וכדומה.

הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפדל" הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.

הרבי קרא לרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.

בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש. הרב לנדא הסביר, שכאשר לדיין הפוסק יש אינטרס אישי בפסק, פסק הדין אינו תקף. על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שכתב מכתב חריף, והרב אלישיב על פסק הרב גורן ש"לכדי ליצנות לא הגיע".

בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]