חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם זאב גרינגלס

2022-03-18T07:56:13Z

שלמה זלמן: ניסוח

[[קובץ:גרינגלאס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].

בשנת [[תרצ"ה]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערה|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

היה מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב שלמה אליעזר מרגליות מירושלים. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים באטווצק ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "ליקוטי סיפורי התוועדויות", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת [[תשע"ב]].

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של [[הרבי]], תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".

==משפחתו==
*בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
*בתו, שרה אשת ר' דוד כהן - מונטריאול.

== מתלמידיו ==
[[קובץ:גרינגלאס 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
{{טורים|תוכן=
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*הרב [[אהרן יעקב שוויי]].
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
*הרב [[זושא פויזנר]].
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]].
*הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].
*הרב [[ניסן מנגל]].
*הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]].
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]].
*הרב [[אשר פרקש]].
*הרב [[דוד מונדשיין]].
*הרב [[שלמה חנניה ממן]].
}}

==לקריאה נוספת==
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב
*'''המשפיע''', זכרונות וסיפורים על הרב גרינגלאס וליקוטים מדברים שאמר לאורך השנים, תשפ"א (אנגלית)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54327 סקירה על הספר אודותו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/125942 תיעוד נוסטלגי: הרבנים גרינגלאס וגרליצקי מתוועדים במונטריאול]''' {{COL}}{{וידאו}} ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
*'''[https://anash.org/famous-mashpias-life-told-in-new-book/ המקובל של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

ניצוצות של קדושה

2021-10-23T16:34:14Z

שלמה זלמן: עדכון

{{שכתוב|ערך פרסומי}}
[[קובץ:פתיח ניצוצות.png|שמאל|ממוזער|150px|הפתיח לסרטי ניצוצות. (צילום מסך)]]
[[קובץ:יגאל הושיאר.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[יגאל הושיאר]], מנהל החברה]]
'''ניצוצות של קדושה''' הינה חברת הפקה של סרטים בעלי מסר חינוכי לציבור הדתי והחרדי. החברה הוקמה על ידי ר' [[יגאל הושיאר]].

עד כה הפיקה החברה למעלה מ-1000 סרטים - סרטים עלילתיים, דרמות, תוכניות לילדים, סרטים דוקומנטאריים, סרטי טבע ועוד, המופצים בארץ ובעולם.

בסרטים משחקים שחקנים מהשורה הראשונה בקולנוע ובתיאטרון, מהטלוויזיה ומ"הבימה", לצד שחקנים דתיים ([[מיכאל וייגל]], [[יהודה ברקן]], שלמה סדן, [[גילי שושן]], יוסי סגל, אברהם פלטה, ששי סעד, רוברט הניג, צביקה שוורצברג דוד החקיין ועוד).

סרטי "ניצוצות של קדושה" הינם בעלי תוכן יהודי ייחודי. הדבר הביא לחשיפה תקשורתית בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, אודות סרטי ופעילות החברה.

מספר הצופים בסרטי החברה גדול בהיקפו באופן מיוחד - הסרטים מגיעים לרוב הציבור הדתי, החרדי ולמשפחות מסורתיות רבות.

סרטי "ניצוצות של קדושה" מגיעים גם לקהילות יהודיות ברחבי העולם, בארצות הברית, קנדה, אמריקה הדרומית, אירופה, [[רוסיה]], דרום אפריקה, אוסטרליה, המזרח הרחוק ועוד.

חברת "ניצוצות של קדושה" שואפת להגיע לכל יהודי, ללא הבדל של רקע, השקפה, או השתייכות לזרם מסוים, וגם להגיע לכל אומות העולם, כדי שייראו את היפה והטוב בעם ישראל, כיצד עם ישראל הוא "אור לגויים".

מטרת ההפקות היא הקניית ערכי היהדות ומסרים על טהרת הקודש לכל יהודי - במיוחד לילדי ישראל - והפצת [[7 מצוות בני נח]] לכל הגויים בארץ ובעולם.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.nitzotzotonline.com/ דף הבית של 'ניצוצות של קדושה']'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63872 הצצה לאולפני 'ניצוצות של קדושה'] {{וידאו}} {{תמונה}} {{קישור שבור|ט' תשרי תשפ"ב}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44190 סיפורו של ניגון ● קליפ לצפיה] - {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44633 שניים אוחזין 2009: ynet על ההפקה החב"דית] - {{אינפו|}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

ברוך נחשון

2021-10-23T16:32:08Z

שלמה זלמן: /* משפחתו */ הגהה, ניסוח

[[קובץ:ברוך נחשון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון נואם בחנוכת [[חברון#בית חב"ד בעיר|בית חב"ד קריית ארבע]] שנבנה לעילוי נשמת נכדתו]]
הרב '''ברוך נחשון''' ([[ט"ו במנחם אב]] [[תרצ"ט]] – [[ח' תשרי]] [[תשפ"ב]]) היה צייר חב"די ממחדשי היישוב היהודי ב[[חברון]] בעידוד ובברכת [[הרבי]]. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוך נחשון וזוגתו בחלוקת דולרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון וזוגתו ב[[חלוקת דולרים]]]]
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תרצ"ט]] בעיר [[חיפה]]. החל לצייר עוד בהיותו צעיר לימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה את מבוקשו.

החל להתקרב לחב"ד כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. כאשר סיים את השרות הצבאי, החליט לחזור לישיבה בלוד.

באותה תקופה סיים גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאוד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.

בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.

בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קריית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין הח"בדי במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה ומיד נסעו אל [[הרבי]]. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ל[[יחידות]] בן שלוש שעות עם [[הרבי]]. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן ה[[יהודי]] בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור ב[[ניו יורק]], ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.

לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון.

נפטר ב[[ח' תשרי]] [[תשפ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/716350/ בגיל 82: נפטר הצייר החב"די ר' ברוך נחשון].}}.

== הרבי בתערוכת הציורים של נחשון ==
בו' כסלו [[תשל"ט]], 15 שנה מה[[יחידות]] הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]] בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב"ד העולמי]], ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים.

{{גלריה ברוך נחשון}}

== ציוריו ==
[[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]
בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ"ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, [[דגים]] ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.

לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-1000 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.

נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות ב[[ארגנטינה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ובמדינות שונות ב[[ארצות הברית]]. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של [[הקב"ה]], אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות ל[[הקב"ה]] על הכל".

== בנם אברהם ידידיה ==
בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קריית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. הייתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]].

[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]
כארבע חודשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.

== משפחתו ==
'''בניו:'''
* הרב יהודה אדם, [[חברון]].
* הרב ניסן חסדיאל, [[שליח]] ב[[אפרת]].
* הרב שניאור חברון, [[רחובות]].
* הרב יוסף שבע אור, [[שליח]] ברמת ממרא - [[קריית ארבע]].
* אברהם ידידיה.
* הרב יצחק אריאל צמח קודש, קריית ארבע.
'''חתניו:'''
* הרב [[ויקטור עטיה]], שליח בקריית ארבע.
* הרב [[ארז קרלנשטיין]], סמנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] ב[[רחובות]].
* הרב [[יגאל הושיאר]], מנהל חברת [[ניצוצות של קדושה]], [[נצרת עילית]].
* הרב עמית חזי, [[קריית ארבע]].
* הרב אבשלום מעטוף, רחובות.
'''נכדיו:'''
* המוזיקאי והבמאי דוד נחשון, [[רחובות]].

== לקריאה נוספת ==
*'''לצייר פני רבו''', מוסף [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], חודש [[אדר]] [[תשע"ג]].
*'''הנחשון''', מענדי קורטס, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], חודש [[תשרי]] [[תשפ"א]].

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://www.nachshonart.com/ דף הבית של ברוך נחשון]'''
* [http://hebron.co.il/agdot/ag26.html סיפור קבורת הבן באתר חברון]
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=197&article=1752 צייר בחסד עליון] {{חב}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36121 "הרבי גילה בי את חוש הציור"] - ראיון ל'[[ארץ ישראל שלנו]]'
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3827 צייר בשליחות הרבי] - כתבה מעיתון "בשבע"
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64784 שר האוצר, מר יובל שטייניץ, בביקור אצל ברוך נחשון]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775194 אומנות אבודה]''' - הרב נחשון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*דביר הלוי, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_60.pdf לראות חסידות]''', כתבה על ציוריו של ברוך נחשון ב[[עלון קרוב אליך]], גליון 60 - פרשת בא תשע"ה
*אוריה ג'ורי, '''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf ציור הגאולה העתידה]''', סקירה על הסטודיו של ר' ברוך נחשון בתוך [[גליון 'החייל']] חדר מנחם מוסקבה, פרשת משפטים תשע"ז
*'''[https://col.org.il/news/125941 בחסות ה'קורונה': ר' חיים ברוך הלברשטם איתר הקלטת האבודה]''' {{COL}} {{אודיו}} הקלטה נדירה של הרבי מתערוכת הציורים של נחשון, ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
*'''[https://col.org.il/news/125922 הצייר מחברון ר' ברוך נחשון אצל הרבי: צפו ב'תורת חיים' השבועי]''' {{COL}} {{וידאו}} ד' אב ה'תש"פ 25.07.2020
*'''[https://col.org.il/news/133734 אמן שפרץ דרך: סיפור חייו המפותל של ר' ברוך נחשון ע"ה]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/magazine/724822/ "הרבי התייחס אלי כמו אל בן" • ראיון מרתק עם הצייר האגדי]''', בתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נחשון, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]

תשפ"ב

2021-10-23T16:30:56Z

שלמה זלמן: /* אירועים */ הגהה

{{פתיח שנה|5782}}

==אירועים==
* עם ישראל מאמין ומצפה שבשנה זאת יתגלה הרבי בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]], בכל רגע ורגע.

==ימי חב"ד==
===ציוני דרך===
* 30 למאורעות [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]]
* 120 שנה להולדת [[הרבי]], בשנת [[תרס"ב]]
* 250 שנה לייסוד [[חסידות חב"ד]]
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ה' תשרי]] - הרב [[יהודה רובין]], שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ביישובי צפון השומרון.
*[[ח' תשרי]] - ר' [[ברוך נחשון]], צייר חב"די, מראשוני מיישבי חברון.

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5782}}
{{MIHY|תשרי|2021|9|7|1971|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2021|10|7|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|כסלו|2021|11|5|1971|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2021|12|5|1971|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2022|1|3|1977|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר א'|2022|2|2|1977|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר ב'|2022|3|4|1977|1|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2022|4|2|1977|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2022|5|2|1977|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2022|5|31|1977|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2022|6|30|1977|1|11311|11111|13311|11211|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2022|7|29|1977|0|11111|11112|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2022|8|28|1977|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}

תשפ"ב

2021-10-23T16:29:47Z

שלמה זלמן: /* ימי חב"ד */ הגהה

{{פתיח שנה|5782}}

==אירועים==
* עם ישראל מאמין ומצפה שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] שליט"א בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].

==ימי חב"ד==
===ציוני דרך===
* 30 למאורעות [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]]
* 120 שנה להולדת [[הרבי]], בשנת [[תרס"ב]]
* 250 שנה לייסוד [[חסידות חב"ד]]
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ה' תשרי]] - הרב [[יהודה רובין]], שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ביישובי צפון השומרון.
*[[ח' תשרי]] - ר' [[ברוך נחשון]], צייר חב"די, מראשוני מיישבי חברון.

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5782}}
{{MIHY|תשרי|2021|9|7|1971|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2021|10|7|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|כסלו|2021|11|5|1971|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2021|12|5|1971|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2022|1|3|1977|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר א'|2022|2|2|1977|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר ב'|2022|3|4|1977|1|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2022|4|2|1977|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2022|5|2|1977|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2022|5|31|1977|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2022|6|30|1977|1|11311|11111|13311|11211|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2022|7|29|1977|0|11111|11112|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2022|8|28|1977|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}

שיחה:מנחם מענדל כשר

2021-10-22T08:04:57Z

שלמה זלמן: /* הכוס החמישי */ פסקה חדשה

טעות בקישור "תורה שלמה" לא מפנה לערך הרצוי{{שכח}}
:{{בוצע}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:21, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
::אכן ראוי הספר שיהי' עליו ערך (בדיוק כמו [[חומש תורה תמימה]] ואולי אף יותר), והציבור מוזמן להשתתף בכתיבתו -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:32, י' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(14 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''

== הגדת הרב כשר ==

הערת הרשב"א: שמעתי שהוציא הגדה ובה כוס חמישית לזכות הקמת המדינה וכן נוסח שצריך לומר ר"ל וסופר שחסיד חב"ד הוציא ספר על מערכת הכוכבים והרב כשר הוציא מנגד ספר ששולל את סיפרו של אותו חסיד והחסיד לא אמר נואש והוציא עוד ספר ששולל את הספר השולל ודיבר ע"כ עם הרבי ונענה שהי' משקיע כבר בהפרכת הגדתו של הרב כשר.
כך שמעתי מפי מורי אך לא ממש רבי ודל"ל.
:הסיפור הוא כך (ע"פ מה שסיפר ר' [[יהושע דוברבסקי]]): כאשר ר' [[חיים צימרמן]] הו"ל את ספרו אגן הסהר, הוא נכנס לויכוח פומבי חריף עם ר' מ. כשר, כאשר במהלך הויכוח הוא השתמש נגדו בביטויים חריפים. הרבי העיר לו על כך, והוסיף שאם כבר פורכים בחריפות את שיטתו של הרב כשר, יש לעשות זאת על שיטתו בנוגע לכוס החמישית. (את שיטתו פרס בהרחבה בספרו "הגדת פסח ארצישראלית" - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10541&st=&pgnum=112 כאן] - שי"ל בנ.י. בשנת תש"י. הנקודה היא שאחרי הקמת המדינה ואתחלתא דגאולה אפשר כבר היום לשתות כוס חמישי שהוא על שם הגאולה העתידה). זכורני שהרבי העיר שלא זו בלבד שהוא כתב לשתות כוס חמישי, אלא עוד זאת שהוא הוסיף וכתב זאת עם ניקוד, שכולם יבינו... והוסיף אסף פרומר שעוד הגדיל לעשות ומסגר את העמודים בספר בשער בלאט של הרבי. [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:22, 19 בינואר 2018 (UTC)

== הכוס החמישי ==

העיקר חסר מן הספר: מדוע לא מפורט בקושי אודות ההתנגדות החריפה של הרבי נגד הגדתו של נשוא הערך? [[משתמש:שלמה זלמן|שלמה זלמן]] - [[שיחת משתמש:שלמה זלמן|שיחה]], 08:04, ט"ז בחשוון, ה'תשפ"ב 08:04, 22 באוקטובר 2021 (UTC)

אלכסנדר דוד זושא קעניג

2021-10-05T17:13:07Z

שלמה זלמן: /* תולדות חיים */

'''הרב דוד זושא אלכסנדר קעניג''' הינו מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
==תולדות חיים ==
נולד בשבט [[תרצ"א]] להוריו ר' אלעזר מרדכי ואסתר פרומא. בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו.

למד ב[[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ושם התקרב ונהיה לחסיד חב"ד. לאחר מכן, בשנת [[תש"י]] [[חתונה|התחתן]] עם רעיתו חנה (למשפחת גרינולד). בחודש [[טבת]] קיבל לחתונתו מכתב מ[[הרבי הריי"צ]]. בתקופה לאחר נישואיו התגורר במאה שערים.

לאחר מכן עבר ל[[שיכון חב"ד בירושלים]].

ב[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]] נפטרה אשתו חנה.

==משפחתו==
*בנו הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*בנו הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - משפיע בקהילת חב"ד [[נוף הגליל]].
*בנו הרב אפרים קעניג - מלמד ב[[תורת אמת ירושלים]].
*בנו הרב יעקב קעניג - [[כפר חב"ד]].
*חתנו הרב שמואל גולדברג - [[ביתר עילית]].
*חתנו הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] - שליח הרבי ב[[עפולה]].
*חתנו הרב גרשון צבי פרידמן - [[ביתר עילית]].
*חתנו הרב יעקב רבינוביץ - [[ביתר עילית]].
{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל: קעניג, דוד זושא אלכסנדר}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:מוחא סתימאה

2021-10-05T16:16:44Z

שלמה זלמן: חתימה

איני בקיא בכללי חב"דפדי' (מכיר קצת מויקיפדי' אך לא זוכר אם זה אותו דבר גם הכא) מספיק - לכן אשאל אצת 'ידידים מבינים' בתחום: הורדתי בטעות הודעה כלשהי, האם מישהו יכול להוסיף אותה?--[[משתמש:שלמה זלמן|שלמה זלמן]] - [[שיחת משתמש:שלמה זלמן|שיחה]], 16:16, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 16:16, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

שיחה:מוחא סתימאה

2021-10-05T16:14:37Z

שלמה זלמן: יצירת דף עם התוכן "איני בקיא בכללי חב"דפדי' מספיק - לכן אשאל אצת 'ידידים מבינים' בתחום: הורדתי בטעות הודעה כלש..."

איני בקיא בכללי חב"דפדי' מספיק - לכן אשאל אצת 'ידידים מבינים' בתחום: הורדתי בטעות הודעה כלשהי, האם מישהו יכול להוסיף אותה?

מוחא סתימאה

2021-10-05T16:13:08Z

שלמה זלמן:

'''מוחא סתימאה''' (והיא לשון הזהר, ובר"ת: מו"ס, ובכתבי האר"י ז"ל נקרא ג' רישין דאריך אנפין ובר"ת: ג"ר דא"א) היא בחינה גבוהה באלוקות, שהיא המקור ל[[ספירת החכמה]] הנגלית שב[[עולם האצילות]]. מבואר שהיא [[ספירת החכמה]] שב[[כתר]], שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]].

==ענינו==
על ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא [[חכמה עילאה]] נאמר כי היא "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" שאין ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב"ה, כמו שנאמר "[[כולם בחכמה עשית|כולם בחכמה - '''עשית''']]". ומובן שאף ל[[חכמה עילאה]] יש שורש שממנו נמשכה ב[[כתר]] של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם "מוחא סתימאה", ונקראת בשם "מוח" אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם "סתימאה". ומבואר כי זהו [[ספירת החכמה]] של [[אריך אנפין]].

בחינת מוחא סתימאה, למרות היותה בחינת הפנימיות (ברמה גבוהה, שנקראת פנימיות הכתר לגבי גלגלתא שנקראת חיצוניות, ומכך נלמד שהמוח חשוב יותר מהגלגלת, וכפי שמצינו בהלכות טרפות{{הערה|משנה חולין מב, א. גמרא שם, ב.}} שמובא שם שנקב בעצם הגלגלת אינו במשהו כמו נקב בקרום המוח{{הערה|ראה '''לקותי-תורה''', שה"ש, כב, ד; '''אור התורה''', עמ' ק"ג, הערה 15; [[המשך תרס"ו]], עמ' רעג.}}), הינה למטה מבחינת 'גלגלתא', ונמנית במנין הספירות{{הערה|ראו בהרחבה ב[[תורת מנחם]], כרך ל"ו, [[תשכ"ג]], פרשת משפטים-שקלים.}}.

==שרשו==
בספרי ה[[קבלה]] מבואר כי "מוחא סתימאה" מלביש את [[גבורה דעתיק]] ומשם נמשך השערות בבחינת [[י"ג תיקוני דיקנא]] על ידי ה[[קרומא דאוירא]]. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה [[תיקוני גלגלתא]] - חלקים בגולגולת כביכול - של [[פרצוף]] אריך אנפין. בתוך שבעה תיקונים (לבושים) אלו [[התלבשות|מתלבשים]] שבע הבחינות התחתונות של פרצוף [[עתיק יומין]] - [[ז"ת]] דעתיק. מו"ס, שהוא התיקון השני בגולגלתא דאריך, מלביש לפיכך את הגבורה דעתיק - הבחינה השניה בין הבחינות התחתונות.

==ראו גם==
*[[גלגלתא]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:אריך אנפין]]
[[קטגוריה:ספירת החכמה]]

מוחא סתימאה

2021-10-05T16:12:33Z

שלמה זלמן: /* ענינו */ הרחבה

'''מוחא סתימאה''' (והיא לשון הזהר, ובר"ת: מו"ס, ובכתבי האר"י ז"ל נקרא ג' רישין דאריך אנפין ובר"ת: ג"ר דא"א) היא בחינה גבוהה באלוקות, שהיא המקור ל[[ספירת החכמה]] הנגלית שב[[עולם האצילות]]. מבואר שהיא [[ספירת החכמה]] שב[[כתר]], שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]].

==ענינו==
על ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא [[חכמה עילאה]] נאמר כי היא "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" שאין ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב"ה, כמו שנאמר "[[כולם בחכמה עשית|כולם בחכמה - '''עשית''']]". ומובן שאף ל[[חכמה עילאה]] יש שורש שממנו נמשכה ב[[כתר]] של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם "מוחא סתימאה", ונקראת בשם "מוח" אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם "סתימאה". ומבואר כי זהו [[ספירת החכמה]] של [[אריך אנפין]].

בחינת מוחא סתימאה, למרות היותה בחינת הפנימיות (ברמה גבוהה, שנקראת פנימיות הכתר לגבי גלגלתא שנקראת חיצוניות, ומכך נלמד שהמוח חשוב יותר מהגלגלת, וכפי שמצינו בהלכות טרפות{{הערה|משנה חולין מב, א. גמרא שם, ב.}} שמובא שם שנקב בעצם הגלגלת אינו במשהו כמו נקב בקרום המוח{{הערה|ראה '''לקותי-תורה''', שה"ש, כב, ד; '''אור התורה''', עמ' ק"ג, הערה 15; [[המשך תרס"ו]], עמ' רעג.}}), הינה למטה מבחינת 'גלגלתא', ונמנית במנין הספירות{{הערה|ראו בהרחבה ב[[תורת מנחם]], כרך ל"ו, [[תשכ"ג]], פרשת משפטים-שקלים.}}.

==שרשו==
בספרי ה[[קבלה]] מבואר כי "מוחא סתימאה" מלביש את [[גבורה דעתיק]] ומשם נמשך השערות בבחינת [[י"ג תיקוני דיקנא]] על ידי ה[[קרומא דאוירא]]. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה [[תיקוני גלגלתא]] - חלקים בגולגולת כביכול - של [[פרצוף]] אריך אנפין. בתוך שבעה תיקונים (לבושים) אלו [[התלבשות|מתלבשים]] שבע הבחינות התחתונות של פרצוף [[עתיק יומין]] - [[ז"ת]] דעתיק. מו"ס, שהוא התיקון השני בגולגלתא דאריך, מלביש לפיכך את הגבורה דעתיק - הבחינה השניה בין הבחינות התחתונות.

==ראו גם==
*[[גלגלתא]]

{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:אריך אנפין]]
[[קטגוריה:ספירת החכמה]]