https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%93%D7%A2%D7%A8+%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T12:57:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=717239יעקב זכריה מסקליק2024-10-23T10:50:27Z<p>שלמה דער געלער: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
{{דמות<br />
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק<br />
|תמונה = יעקב זכריה מסקאליק.jpg<br />
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער<br />
|תיאור= ר' יעקב זכריה בתמונה מתוך תיק האסיר שלו, תמונה זו צולמה בעיצומה של חקירה.<br />
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]<br />
|מקום לידה = [[שצעדרין]] <br />
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]<br />
|מקום פטירה= [[סיביר]] (ככל הנראה)<br />
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]<br />
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]] <br />
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]<br />
|חתימה=ריז"ה}}<br />
<br />
הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[אדמור הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]]. <br />
<br />
בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.<br />
<br />
היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.<br />
<br />
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...<br />
<br />
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. <br />
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.<br />
<br />
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.<br />
<br />
ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.<br />
<br />
במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. <br />
<br />
היה עוסק הרבה עם הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.<br />
<br />
כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.<br />
<br />
==מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו==<br />
לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:<br />
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."<br />
<br />
==המאסר והרצח==<br />
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד.<br />
<br />
ניסו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים,עד שבשנת [[תרצ"ה]] המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו וקראו לילד אחד מאנ"ש ושאלו אותו עם זה יענקל זוראוויצ'ער, והילד ענה להם בתמימות שאכן זה יענקל זוראוויצ'ער, ועצרוהו ושלחו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]] ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם.<br />
<br />
היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.<br />
<br />
לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].<br />
<br />
מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו בזיווג ראשון''':<br />
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)<br />
'''בנו''':<br />
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]<br />
*כלתו. מרת ציפה עלקא.<br />
'''בנותיו''':<br />
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).<br />
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).<br />
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].<br />
'''רעייתו בזיווג שני''':<br />
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])<br />
<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב<br />
<br />
{{מנין כריתת הברית}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>שלמה דער געלערhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=717238יעקב זכריה מסקליק2024-10-23T10:49:45Z<p>שלמה דער געלער: הרחבה, עריכה</p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
{{דמות<br />
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק<br />
|תמונה = יעקב זכריה מסקאליק.jpg<br />
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער<br />
|תיאור= ר' יעקב זכריה בתמונה מתוך תיק האסיר שלו, תמונה זו צולמה בעיצומה של חקירה.<br />
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]<br />
|מקום לידה = [[שצעדרין]] <br />
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]<br />
|מקום פטירה= [[סיביר]] (ככל הנראה)<br />
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]<br />
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]] <br />
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]<br />
|חתימה=ריז"ה}}<br />
<br />
הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[אדמור הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]]. <br />
<br />
בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.<br />
<br />
היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.<br />
<br />
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...<br />
<br />
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. <br />
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.<br />
<br />
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.<br />
<br />
ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.<br />
<br />
במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. <br />
<br />
היה עוסק הרבה עם הילדים. בהתאם לכך, כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.<br />
<br />
כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.<br />
<br />
==מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו==<br />
לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:<br />
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."<br />
<br />
==המאסר והרצח==<br />
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד.<br />
<br />
ניסו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים,עד שבשנת [[תרצ"ה]] המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו וקראו לילד אחד מאנ"ש ושאלו אותו עם זה יענקל זוראוויצ'ער, והילד ענה להם בתמימות שאכן זה יענקל זוראוויצ'ער, ועצרוהו ושלחו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]] ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם.<br />
<br />
היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.<br />
<br />
לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].<br />
<br />
מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו בזיווג ראשון''':<br />
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)<br />
'''בנו''':<br />
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]<br />
*כלתו. מרת ציפה עלקא.<br />
'''בנותיו''':<br />
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).<br />
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).<br />
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].<br />
'''רעייתו בזיווג שני''':<br />
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])<br />
<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב<br />
<br />
{{מנין כריתת הברית}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>שלמה דער געלערhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=717237שלום בער דריזין2024-10-23T10:34:58Z<p>שלמה דער געלער: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דרייזין .jpg|ממוזער|הרב שלום בער דריזין (תשפ"ד)]]<br />
[[קובץ:שדב_דרייזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנגיד החסידי הרב שלום בער דרייזין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע"ב]]]]<br />
<br />
הרב '''שלום בער דריזין''' (נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרפ"ח]], 1928) הינו פילנתרופ חב"די, בנו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[אברהם מאיור]], המסייע רבות למוסדות חב"דיים בכלל, ופרוייקטים הקשורים עם [[תמימים|תלמידי התמימים]] בפרט.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[וויטבסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] (בלארוס), ב[[כ"ד טבת]] [[תרפ"ח]], לאביו ה[[משפיע]] החסידי הרב [[אברהם מאיור]] ואמו מרת שרה, ונקרא על שם [[הרבי הרש"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], יצא את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם משפחתו, ולאחר גלגולים במחנות הפליטים השונים, הגיע ל[[פריז]], שם למד ב[[תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] [[תומכי תמימים פריז]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתגייס לשורות '[[צבא הגנה לישראל]]', שם שירת במשך שלוש שנים. בחופשות הצבאיות שניתנו לו במהלך שנות שירותו, היה מגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבל מה[[משפיע]] החסידי, הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לחצר [[הרבי]], והחל לשלוח ידו בעסקים.<br />
<br />
עסקיו התרחבו והסתעפו, והוא התברך בהצלחה מרובה, כשהוא מפזר לאורך כל הדרך מכספו הרב לצדקה.<br />
<br />
במשך מספר שנים מימן חליפות ומגבעות לכל התמימים שלומדים בישיבות תומכי תמימים וכן לרבנים שמלמדים בישיבות.<br />
<br />
כיום עסקיו מתרכזים בעיקר בנדל"ן, והוא נחשב לאחד מגדולי בעלי ה[[צדקה]] החב"דיים, והוא תומך באופן קבוע בעשרות מוסדות ופרוייקטים, ובאופן מודגש בענינים הקשורים עם שכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==מוסדות ופרוייקטים שהקים==<br />
*'''[[מקוה ישראל]]''' - במרתף [[749 איסטרן פארקווי|פנימיית הבוגרים]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], על שם אחיו, ר' ישראל דרייזין.<br />
*'''קרן [[חסדי אברהם]]''' - חלוקת ביגוד ל[[תמימים|תלמידי התמימים]] לקראת חג הפסח.<br />
*'''[[קרן דור דעה]]''' - מסלול לימודים וצבירת נקודות, לעידוד הנסיעה לרבי.<br />
*'''[[אש"ל הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה]]''' - בנין אירוח בעלות מסובסדת ל[[אנ"ש]] הנוסעים לבקר בחצר [[הרבי]], על שם אביו ואמו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב שניאור זלמן משה דריזין - [[קראון הייטס]].<br />
* בנו, הרב יואל זאב וואלף דריזין - [[פלורידה]].<br />
* חתנו, הרב מענדל שניאורסון - [[קראון הייטס]].<br />
* חתנו, הרב [[שלמה קוגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מנהטן]].<br />
* חתנו, הרב אברהם ניו - קראון הייטס.<br />
* חתנו, הרב דניאל ברנובר - קראון הייטס.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78588 סיפור חייו של הנגיד החסידי נחשף לראשונה], אתר חב"ד אינפו, מתוך שבועון בית משיח, כ"ו חשון התשע"ד (30.10.2013)<br />
<br />
{{מיון רגיל:דרייזין, שלום בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>שלמה דער געלערhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=716033חיים ליברמן2024-10-10T14:56:31Z<p>שלמה דער געלער: הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן]]<br />
'''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו הרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]]. <br />
<br />
למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.<br />
<br />
ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].<br />
<br />
ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה.<br />
<br />
בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]].<br />
<br />
ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות.<br />
<br />
בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' חיים ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וספרות (עד למשפט הספרים).<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.<br />
<br />
==משפט הספרים==<br />
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}<br />
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]<br />
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.<br />
<br />
במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".<br />
<br />
בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].<br />
<br />
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ.<br />
<br />
אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר, הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי. (יש לציין שהרבי הוא זה שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"כ לשאול אותו כנ"ל)<br />
<br />
אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.<br />
<br />
מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם חסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}.<br />
<br />
==שנותיו האחרונות==<br />
בשנים האחרונות לחייו ר' חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. <br />
<br />
ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"נ]] עברה במעמד ה[[חלוקת דולרים]] אישה שביקשה ברכה בעבורו, הרבי בירר לזהותו ולקשריה של האישה עימו והעניק ברכת אריכות ימים בעבור מר ליברמן{{הערה|תיאור המאורע: למשמע בקשת הברכה שאל הרבי: "וועלכע חיים ליברמן"? ["איזה חיים ליברמן"?] האישה השיבה: "מאשל אברהם". הרבי שאלה: "וואס האסטו צוטאן מיט עם?" ["מה העסק שלך איתו"?] האישה השיבה שהיא ביקרה אצלו ובביקורה ליברמן ביקש ממנה שבעברה לפני הרבי בחלוקת דולרים תבקש ברכה בעבורו, הרבי הגיב:"זאל ער האבן אריכות ימים ושנים טובות. ער האט א ברכה פון דעם שווער אז ער זאל מאריך ימים ושנים זיין, וועט דאס מקויים וערן." ["שתהיה לו אריכות ימים ושנים טובות. יש לו ברכה מחותני שהוא יאריך ימים ושנים, זה בודאי יתקיים"] הרבי נתן לה דולר נוסף והמשיך: "דאס וועט איר אפגעבן אויף צדקה פאר עם". ["זה תתני לצדקה בשבילו"]. [[דברי משיח]] תש"נ חלק ג' עמ' 320.}}.<br />
<br />
הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.<br />
*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].<br />
*גיסו הרב [[שמואל גלפרין]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]<br />
<br />
ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.<br />
<br />
מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}<br />
<br />
===אוהל רח"ל===<br />
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.<br />
<br />
הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות.<br />
<br />
פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[פרשת הספרים]]<br />
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]<br />
* [[שלום דובער גוראריה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']<br />
;מכתבי הרבניות לליברמן<br />
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}<br />
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפלשצניץ]]</div>שלמה דער געלערhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91&diff=713042שניאור זלמן אוסביצוב2024-09-15T05:48:02Z<p>שלמה דער געלער: הרחבה, עריכה, עדכון</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שניאור זלמן אוסביצוב.png|250px|ממוזער|הרב שניאור זלמן אוסביצוב]]<br />
[[קובץ:מצבה שניאור זלמן אוסביצוב.png|250px|ממוזער|מצבתו בבית הקברות היהודי ברוסיה]]<br />
הרב '''שניאור זלמן הכהן אוסביצוב''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה [[חסיד]] בעיירה [[נעוול]] ו[[לנינגרד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. היה בעל [[מסירות נפש]], זכה לברך את [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכת כוהנים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיירה החסידית [[נעוועל]]. אביו הרב מנחם מענדל שימש כמלמד וכסופר סת"ם{{הערה|בשל מחלה קשה נפטר בדמי ימיו והוא בן 43 בלבד.}}, אחרי פטירת אביו, החל לגדול על ברכי סבו הרב יעקב אוסביצוב שדאג לחנכו וללמדו את דרכי החסידות. מספר שנים מאוחר יותר נפטר גם סבו הרב יעקב אוסביצוב. שניאור זלמן המשיך ללמוד [[תורה]] אצל [[מלמד תינוקות|מלמד]]ים חסידיים. <br />
<br />
בשנים אלו החלה לנשוב הרוח ה[[קומוניסטים|קומוניסטית]] וסחפה אחריה צעירים רבים לכפירה ב[[דת]] ו[[הקב"ה|בבורא העולם]], שניאור זלמן שכבר הספיק לספוג אווירה חסידית שורשית לא שעה לרוחות הכפירה של ה[[קומוניסטים]] והמשיך ללמוד [[תורה]] ו[[חסידות]] בתנאי מחתרת עד שהגיע לגיל גיוס. אז ברח ל[[פטרבורג]] שם התאשפז ב[[בית הרפואה]] בתואנה של מחלת רגליים מסוימת, כך הצליח להשיג תעודת פטור מהצבא. למרות שבאותן השנים היה אסור ליהודים להתגורר בערים הגדולות, הצליח להשיג תעודת מקצוע כשען מומחה{{הערה|מקצוע מבוקש באותם ימים}} והותר לו לגור בפטרבורג הבירה. גם באותם זמנים קשים לא שכח את כור מחצבתו ולעתים תכופות הגיע ל[[נעוול]] כדי להתבשם מניחוחותיה של עדת חסידי [[ליובאוויטש]] בעיירה.<br />
<br />
נשא לאישה את מרת חיה בת הרה"ח [[מנחם מענדל נוביקוב]].<br />
<br />
נפטר ברוסיה ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ח]] ונקבר בבת הקברות היהודי ב[[לנינגרד]].<br />
<br />
== במחיצת הרבי הריי"צ ==<br />
<br />
היה קשור ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בכל נימי נפשו.<br />
<br />
[[הרבי הריי"צ]] היה מכנה אותו בחיבה "זלמן דער כהן"{{הערה|בנו ר' יעקב שיחי' מספר: אני זוכר היטב את אבא נוזף בי על תפילתי והיה אומר לי כשהתרגשות מצועפת בעיניו אני זוכר את הרבי מתפלל בדביקות ובחיות כה רבה' והיה מתאר זאת בצבעים עזים והיה מסיים וכך חסיד צריך להתפלל' כך היתה אהבה ביניהם וכך גם הגעגועים. לאחר עזיבתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסיה היה מזכיר לאבא את הרבי הריי"צ בכל עניין, כך כשבנינו סוכה אבא היה אומר הסוכה אצל הרבי היתה באופן כזה' או ב[[התוועדות]] הרבי היה נוהג כך{{מקור}}.}}.<br />
<br />
לפני שעלה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל ה[[רכבת]] לפני שנסע מלנינגרד בתרפ"ח, פנה אל ר' זלמן ואמר: זלמן דער כהן ברך אותי. ר' זלמן ניגש אל הרבי ובירך אותו ב[[ברכת כהנים]]. בתום הברכה, כאשר [[הרבי הריי"צ]] החל לעלות אל הרכבת פנה ר' זלמן אל הרבי ואמר 'רבי ברך גם אותי'. הרבי הסתובב לעברו ובמבט רציני השיב בברכה: "שהילדים שלך ישארו יהודים".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב אוסביצוב.<br />
*ביתו מרת צביה שכרטוב - בשנותיה האחרונות התגוררה בבני ברק נפטרה בח' כסלו תשע"ו.<br />
*בנו ר' עמנואל אוסביצוב.<br />
*ביתו מרת שיינה חסייה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[שבועון בית משיח]] - גל' 386.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>שלמה דער געלער