חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף ישעיה ברוין

2020-06-17T05:11:37Z

שליח המלך:

{{דמות|
שם=הרב יוסף ישעי' ברוין
|תמונה=[[קובץ:הרב ברוין.jpg]]
|תיאור= הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[ד' בניסן]] [[תשל"א]]
|מקום לידה=ניו יארק
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[אוסטרליה]], [[קראון הייטס]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת צמח צדק ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בקהילה ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:ברוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת [[קראון הייטס]] - [[י"ב בשבט]] [[תשע"א]])]]

הרב '''יוסף ישעיה ברוין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא מרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בעיר.

==תולדות חיים==
הרב ברוין נולד ב[[ד' ניסן]] [[תשל"א]] לר' [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], רב בפלטבוש ובנו של הרב [[שלמה זלמן ברוין]] מחבר סדרת "שערים המצויינים בהלכה". בבחרותו למד בישיבת "[[חתן סופר]]" ו"כוכב מיעקב טשעבין".

משפחתו היא משפחה מיוחסת לרבנים תלמידי ה[[חתם סופר]].

נודע כעילוי ובהיותו בגיל 14 נבחן על כל הטור ועוד ספרים.

בהמשך למד גם בישיבות; [[אהלי תורה קראון הייטס]], [[תומכי תמימים קרית גת]], [[ישיבה גדולה סידני]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתקופת לימודיו ב-[[770]] נמנה על צוות ה[[חוזר]]ים וה[[הנחה|מניח]]ים של [[הרבי]].

הרב [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ושאר חברי הבד"ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.

בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ד]] עסק בהוצאתו לאור של הספר '[[והוא יגאלנו]]', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כ[[מלך המשיח]] ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. ב[[אלול]] באותה שנה י"ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.

==התקרבותו לחב"ד==

בהיותו כבן 16 התקרב לחסידות חב"ד ולרבי בפרט. הוא היה מגיע תכופות לבקר ב770 ונמשך מאוד לרבי.

בני משפחתו (שנמנתה באופן כללי על ידידי חב"ד) דאגו מאוד מכך שיעבור לחב"ד ושלחו אותו ללמוד בארץ ישראל בישיבת טשעבין הכלל חסידית. אך במהלך לימודיו בטשעבין התקרב ל[[חסידות חב"ד]] יותר ויותר, ולמשך תקופה היה לומד בחברותא עם חסיד חב"ד ספרי חסידות חב"ד בכלל, ושיחות של הרבי בפרט.

לאחר חצי שנה עבר ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], שם התקרב ל[[משפיע]] הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].

כשעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בקרית גת, הדבר עורר התנגדות רבה מצד משפחתו, וסבו הרב שלמה זלמן ברוין דאג שהמעבר לישיבת חב"ד, ששם עסוקים גם ב[[מבצעים]] יוציא את בנו מהלימוד.

הסבא הגיע במיוחד לרבי לדולרים ביום ראשון י"ד מר חשון ואמר לרבי<ref> דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8</ref>: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב ברוין למד בקרית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]

הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב"ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]

הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].

הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.

==רבנות בסידני אוסטרליה==

בשנה [[תשנ"ה]] היגר ל[[סידני]] וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו"ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב [[יצחק דוד גרונר]]. בשנת [[תשס"ח]] פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב [[פנחס פלדמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55412], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38621], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40696].}}.

מומחיותו של הרב ברוין בענייני חינוך הביאה את משרד החינוך במדינת ניו-סאוט ווילס (אחת מששת המדינות המרכיבות את אוסטרליה), למנותו למפקח מטעם הממשלה על תוכניות לימודי הקודש לבגרות בכל בתי הספר במדינה. הרב ברוין גם מונה לחבר בוועד מצומצם של שלושה אנשים שכותבים את תוכנית הלימודים, ועמד בראש צוות הבוחנים

הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובצי ההערות של אוהלי תורה]], בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] ובאתר [[חב"ד אורג]].

==בחירתו לחבר הבד"צ דקראון הייטס==
בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] הוכרז{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 המועמד לרב השכונה - הרב יוסף ישעי' ברוין], [[חב"ד אינפו]].}} כמועמד ל[[בד"ץ קראון הייטס]] מטעם הרב [[אהרון יעקב שווי]]. ב[[כ"ו באלול]] [[תש"ע]] נבחר ברוב קולות לרב השכונה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א] - [[חב"ד אינפו]]}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ביום [[י"ב שבט]] [[תשע"א]] הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים [[הרב אזדבא]] ו[[הרב שווי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59271 במעמד מכובד והיסטורי: הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס] - [[חב"ד אינפו]]}}.

עם עקירתו של הרב ברוין מסידני ל[[קראון הייטס]], וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.

==פעולתיו בשכונת קראון הייטס==

*בשנים תשע"ה - ע"ו הוציא מהדורה יומית שנקראת "הלכה טו גו" (הלכה לדרך) שהיא מהדורת וידאו יומית באורך של כדקה, בה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. יצאו לאור עד עכשיו כ 700 הלכות.

*מאז היבחרו התחיל הרב להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונרסים משלב הלכה ומנהג והילכתא למשיחא.

==עניני משיח וגאולה==

לרב ברוין קאך מיוחד בקיום הוראת הרבי ללמוד ולחיות עניני גאולה ומשיח
*בקובצים שמוציא לחגים, מבאר כמה וכמה הלכות כיצד ינהגו לעתיד לבא.
*בקובץ הערות וביאורים פ' אמור תנש"א עשה הרב מפתח של החקירות של הרבי באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (פרסם מפתח חלקי)

==פסקיו המפורסמים==

*פוסק כדעת הרב מרלאו על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על הרב אזדבא.

*פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).

*אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחליטים בזה).

*אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.

*מורה על סינון המים לשתיה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.

*בכינוס תורה בחול המועד פסח תשע"ח ב 770, הורה למעשה, שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב"ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב"ד אורג.

==משפחתו==
*אחיו הרב משה שמואל המכהן כרב ודיין במונסי
*אחיו הרב אברהם יעקב המכהן כמנהיג רוחני בקהילת נייטרא

==קישורים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2041 בפעם הראשונה: הרב ברוין מדבר על הכל] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36381 ראיון עם הרב ברוין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 קורות חייו של הרב ברוין] {{אינפו}}

'''שיעורי וידאו:'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82333 נוסח תפילת מוסף בחג השבועות]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] (בלה"ק) {{וידאו}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (13.06.2014)

'''טורים וראיונות:'''
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389394.jpg לשלב את הציפיה לתורת הרבי עם הציפייה למלכות הרבי] טור [[מחשבה]] בקשר עם שיחת כ"ח ניסן, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61919 אינטרנט, אגרות קודש, שלום בית ועוד] - ראיון חינוכי לרגל חג השבועות, אברהם רייניץ, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] התשע"א (02.06.2011)
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/703.pdf אצל חסיד לא עובר יום בלי שהוא חושב על הרבי], [[שבועון בית משיח]] גליון 703 עמוד 34

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוין יוסף ישעיה}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

יוסף ישעיה ברוין

2020-06-17T05:11:12Z

שליח המלך:

{{דמות|
שם=הרב יוסף ישעי' ברוין
|תמונה=[[קובץ:הרב ברוין.jpg]]
|תיאור= הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[ד' בניסן]] [[תשל"א]]
|מקום לידה=ניו יארק
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[אוסטרליה]], [[קראון הייטס]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת צמח צדק ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בקהילה ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:ברוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת [[קראון הייטס]] - [[י"ב בשבט]] [[תשע"א]])]]

הרב '''יוסף ישעיה ברוין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא מרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בעיר.

==תולדות חיים==
הרב ברוין נולד ב[[ד' ניסן]] [[תשל"א]] לר' [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], רב בפלטבוש ובנו של הרב [[שלמה זלמן ברוין]] מחבר סדרת "שערים המצויינים בהלכה". בבחרותו למד בישיבת "[[כתב סופר]]" ו"כוכב מיעקב טשעבין".

משפחתו היא משפחה מיוחסת לרבנים תלמידי ה[[חתם סופר]].

נודע כעילוי ובהיותו בגיל 14 נבחן על כל הטור ועוד ספרים.

בהמשך למד גם בישיבות; [[אהלי תורה קראון הייטס]], [[תומכי תמימים קרית גת]], [[ישיבה גדולה סידני]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתקופת לימודיו ב-[[770]] נמנה על צוות ה[[חוזר]]ים וה[[הנחה|מניח]]ים של [[הרבי]].

הרב [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ושאר חברי הבד"ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.

בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ד]] עסק בהוצאתו לאור של הספר '[[והוא יגאלנו]]', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כ[[מלך המשיח]] ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. ב[[אלול]] באותה שנה י"ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.

==התקרבותו לחב"ד==

בהיותו כבן 16 התקרב לחסידות חב"ד ולרבי בפרט. הוא היה מגיע תכופות לבקר ב770 ונמשך מאוד לרבי.

בני משפחתו (שנמנתה באופן כללי על ידידי חב"ד) דאגו מאוד מכך שיעבור לחב"ד ושלחו אותו ללמוד בארץ ישראל בישיבת טשעבין הכלל חסידית. אך במהלך לימודיו בטשעבין התקרב ל[[חסידות חב"ד]] יותר ויותר, ולמשך תקופה היה לומד בחברותא עם חסיד חב"ד ספרי חסידות חב"ד בכלל, ושיחות של הרבי בפרט.

לאחר חצי שנה עבר ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], שם התקרב ל[[משפיע]] הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].

כשעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בקרית גת, הדבר עורר התנגדות רבה מצד משפחתו, וסבו הרב שלמה זלמן ברוין דאג שהמעבר לישיבת חב"ד, ששם עסוקים גם ב[[מבצעים]] יוציא את בנו מהלימוד.

הסבא הגיע במיוחד לרבי לדולרים ביום ראשון י"ד מר חשון ואמר לרבי<ref> דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8</ref>: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב ברוין למד בקרית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]

הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב"ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]

הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].

הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.

==רבנות בסידני אוסטרליה==

בשנה [[תשנ"ה]] היגר ל[[סידני]] וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו"ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב [[יצחק דוד גרונר]]. בשנת [[תשס"ח]] פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב [[פנחס פלדמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55412], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38621], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40696].}}.

מומחיותו של הרב ברוין בענייני חינוך הביאה את משרד החינוך במדינת ניו-סאוט ווילס (אחת מששת המדינות המרכיבות את אוסטרליה), למנותו למפקח מטעם הממשלה על תוכניות לימודי הקודש לבגרות בכל בתי הספר במדינה. הרב ברוין גם מונה לחבר בוועד מצומצם של שלושה אנשים שכותבים את תוכנית הלימודים, ועמד בראש צוות הבוחנים

הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובצי ההערות של אוהלי תורה]], בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] ובאתר [[חב"ד אורג]].

==בחירתו לחבר הבד"צ דקראון הייטס==
בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] הוכרז{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 המועמד לרב השכונה - הרב יוסף ישעי' ברוין], [[חב"ד אינפו]].}} כמועמד ל[[בד"ץ קראון הייטס]] מטעם הרב [[אהרון יעקב שווי]]. ב[[כ"ו באלול]] [[תש"ע]] נבחר ברוב קולות לרב השכונה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א] - [[חב"ד אינפו]]}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ביום [[י"ב שבט]] [[תשע"א]] הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים [[הרב אזדבא]] ו[[הרב שווי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59271 במעמד מכובד והיסטורי: הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס] - [[חב"ד אינפו]]}}.

עם עקירתו של הרב ברוין מסידני ל[[קראון הייטס]], וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.

==פעולתיו בשכונת קראון הייטס==

*בשנים תשע"ה - ע"ו הוציא מהדורה יומית שנקראת "הלכה טו גו" (הלכה לדרך) שהיא מהדורת וידאו יומית באורך של כדקה, בה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. יצאו לאור עד עכשיו כ 700 הלכות.

*מאז היבחרו התחיל הרב להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונרסים משלב הלכה ומנהג והילכתא למשיחא.

==עניני משיח וגאולה==

לרב ברוין קאך מיוחד בקיום הוראת הרבי ללמוד ולחיות עניני גאולה ומשיח
*בקובצים שמוציא לחגים, מבאר כמה וכמה הלכות כיצד ינהגו לעתיד לבא.
*בקובץ הערות וביאורים פ' אמור תנש"א עשה הרב מפתח של החקירות של הרבי באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (פרסם מפתח חלקי)

==פסקיו המפורסמים==

*פוסק כדעת הרב מרלאו על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על הרב אזדבא.

*פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).

*אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחליטים בזה).

*אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.

*מורה על סינון המים לשתיה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.

*בכינוס תורה בחול המועד פסח תשע"ח ב 770, הורה למעשה, שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב"ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב"ד אורג.

==משפחתו==
*אחיו הרב משה שמואל המכהן כרב ודיין במונסי
*אחיו הרב אברהם יעקב המכהן כמנהיג רוחני בקהילת נייטרא

==קישורים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2041 בפעם הראשונה: הרב ברוין מדבר על הכל] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36381 ראיון עם הרב ברוין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 קורות חייו של הרב ברוין] {{אינפו}}

'''שיעורי וידאו:'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82333 נוסח תפילת מוסף בחג השבועות]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] (בלה"ק) {{וידאו}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (13.06.2014)

'''טורים וראיונות:'''
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389394.jpg לשלב את הציפיה לתורת הרבי עם הציפייה למלכות הרבי] טור [[מחשבה]] בקשר עם שיחת כ"ח ניסן, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61919 אינטרנט, אגרות קודש, שלום בית ועוד] - ראיון חינוכי לרגל חג השבועות, אברהם רייניץ, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] התשע"א (02.06.2011)
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/703.pdf אצל חסיד לא עובר יום בלי שהוא חושב על הרבי], [[שבועון בית משיח]] גליון 703 עמוד 34

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוין יוסף ישעיה}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

ניגונים על פרקי הרבי

2019-04-11T10:16:43Z

שליח המלך:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצעס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שבפרק ס"ג, וכיו"ב.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חבדי"ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלקים יושיע ציון]]" בפרק ס"ט; "[[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]]" בפרק ע"ד, וכיו"ב.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

==איזה ניגון נבחר?==
[[File:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|thumbnail|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת "כל דקולו אלים וחזק - גבר". היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.

התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני [[הרבי]] במשך כל השנה.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה.

חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי היה נראה ש[[הרבי]] לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו'. ראו כאן במוחש את ה[[אהבת ישראל]] העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה).

יחד עם זה, ראו בבירור שאת "המילה האחרונה" אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו', הם בהסכמתו ובעידודו וכו'), אלא שראו זאת גם במוחש.

ולדוגמא: בניגון לפרק פ"ח ([[תשמ"ט]]) [[בעל מנגן]] אחד (ר' שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]] גו'"; "תבוא לפניך תפלתי גו'"; "ואני אליך ה' שועתי גו'", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת]] הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט"א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהילים של הרבי}}

===ניגונים שהותאמו לפסוקים===

*שנת [[תש"ל]] - פרק סט: [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמימים [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ו[[שניאור זלמן חאנין]]. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=691 להאזנה].
*שנת [[תשל"א]] - פרק ע: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע ליפקין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה].
*שנת [[תשל"ב]] - פרק עא:
::1. [[ניגון בך ה' חסיתי|בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי ר' משה טלישבסקי - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]].

::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשנסקי - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]].

::3. [[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]].

::4. [[תרננה שפתי (ניגון)|תרננה שפתי]] - הותאם על ידי רשב"צ אלטהויז - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ג]] - פרק עב: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה].
*שנת [[תשל"ד]] - פרק עג: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.]
*שנת [[תשל"ה]] - פרק עד: [[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ו]] - פרק עה: [[וכל קרני רשעים אגדע (ניגון)|וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ז]] - פרק עו: [[נודע ביהודה אלקים (ניגון)|נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ח]] - פרק עז: [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)|אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ט]] - פרק עח:

::1. [[וינחם לבטח (ניגון)|וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]].

::2. [[ויבחר בדוד (ניגון)|ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"מ]] - פרק עט: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך (ניגון)|ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה].
*שנת [[תשמ"א]] - פרק פ: [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל האזינה]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]

===ניגונים שהולחנו במיוחד===

*שנת [[תשמ"ב]] - פרק פא: [[הרנינו לאלקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ג]] - פרק פב: [[אני אמרתי אלקים אתם (ניגון)|אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשד"מ]] - פרק פג: [[וידעו כי אתה (ניגון)|וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ה]] - פרק פד: [[ילכו מחיל אל חיל (ניגון)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ו]] - פרק פה: [[רצית ה' (ניגון)|רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ז]] - פרק פו: [[אודך ה' (ניגון)|אודך ה']] - הולחן על ידי ר' יוסף יצחק ליפסקר. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ח]] - פרק פז: [[אוהב ה' (ניגון)|אוהב ה']] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
*שנת [[תשמ"ט]] - פרק פח: [[שיר מזמור (ניגון)|שיר מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"נ]] - פרק פט: [[כרתי ברית (ניגון)|כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תנש"א]] - פרק צ: [[שובה ה' (ניגון)|שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ב]] - פרק צא: [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ג]] - פרק צב: [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ד]] - פרק צג: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ה]] - פרק צד: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ו]] - פרק צה: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]].
*שנת [[תשנ"ז]] - פרק צו: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 - להאזנה]
*שנת [[תשנ"ח]] - פרק צז: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 - להאזנה]
*שנת [[תשנ"ט]] - פרק צח: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"ס]] - פרק צט: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"א]] - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשס"ב]] - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ג]] - פרק קב: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ד]] - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ה]] - פרק קד: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - הניגון שנבחר על ידי הועדה - [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ו]] - פרק קה: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ז]] - פרק קו: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ח]] - פרק קז: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ט]] - פרק קח: [[ניגון שיר מזמור לדוד|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - פרק קט: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - פרק קי: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60902 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב-[[770]]].
*שנת [[תשע"ב]] - פרק קיא: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ג]] - פרק קיב: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער.- [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ד]] - פרק קיג: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ה]] - פרק קיד: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ו]] - פרק קטו: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' [[אברהם חריטונוב]]. - [http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92/ להאזנה].
*שנת [[תשע"ז]] - פרק קטז: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]], ונבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|הוועדה]]. - [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה]{{הערה|{{קישור הגאולה|||כוס ישועות אשא • הניגון שהתמימים בחרו לי"א ניסן}}}}
*שנת [[תשע"ח]] - פרק קיז: הללו את ה' כל גויים - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A7%D7%99%D7%96.mp3 להאזנה].

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

*לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסליו]]'.

*לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן מארש - "[[דידן נצח]]" - על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]

*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - [[שנת הארבעים]] הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])

*לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.[[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]
*לכבוד י׳ שבט ה׳תשע"ח - שנת החיים לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ הולחן ומושר הניגון "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו חיים שנה אשירה לאלוקים יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד חי וקים לעולם ועד"

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/open?id=15rsR2svjSYyWP0qzD5TRy0SdX47RHf7S כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו"ר שליט"א]''', ראיון עם ר’ שלום שי’ הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}}

[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

חיים שלום דובער ליפסקר

2019-01-22T05:08:23Z

שליח המלך:

[[קובץ:הרב ליפסקר.jpg|ממוזער|שמאל|300px|הרב ליפסקר נואם לרגל גיליון האלף של [[בית משיח]]]]

הרב '''חיים שלום דובער ליפסקר''' (מכונה '''בער'ל ליפסקר''') הינו [[משפיע]] בישיבת [[חובבי תורה]] ב[[קראון הייטס]], חבר מערכת [[ועד להפצת שיחות]] ומזכיר החברא קדישא שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

==תולדות חיים==
הרב ליפסקר נולד ב[[כותאיס]] בחודש [[אדר]] בשנת [[תש"ב]], לאביו הרב [[יעקב ליפסקר]] ולאמו מרת [[לובא אלטא טובא ("טייבל") ליפסקר]].

בתחילת שנת [[תשכ"ב]] נמנה עם התלמידים-השלוחים שבאו ללמוד בישיבת תומכי-תמימים בלוד, שם היה ממושפעי ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. ל[[ראש השנה]] [[תשכ"ג]] חזר ל[[ניו יורק]], אז אף זכה להביא יחד עמו עמוד תפילה, 'סטנדר', שאותו הביא (יחד עם הרב [[דב טייכמן]]) מ[[ארץ הקודש]] - מתנת תלמידי מגמת הנגרות ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] במיוחד בשביל הרבי.

לאחר חזרתו ל[[ארצות הברית]] הצטרף לצוות ה[[חוזר]]ים של [[הרבי]], והיה שותף במשך תקופה להעלאת השיחות על הכתב. בשנים [[תשכ"ו]] ואילך סייע לר' [[יואל כהן]] בעריכת [[ספר הערכים חב"ד]], בריכוז מקורות לערכים, בגיבושם, באבחנה ביניהם ובהעלאתם על הכתב. כמו כן, היה שותף, במסגרת עבודתו ב[[ועד להפצת שיחות]], לעריכת ספרים שונים, כדוגמת [[תניא מהדורה קמא]].

נישא עם רעייתו בת הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]].

כיום מסייע הרב ליפסקר לגופים שונים העוסקים בהוצאה לאור של שיחות הרבי בהגהת התוכן. בין היתר, ל[[גליון יחי המלך]], ההוצאה לאור המחודשת של [[שיחות קודש ה'תנש"א]] ועוד.

הרב ליפסקר משמש כמזכיר ה'חברא קדישא' שע"י אגו"ח.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - [[רב]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס|בבית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב יהודה ליפסקר - [[משפיע]] לשיעור ב' ובמחלקה לדוברי [[אנגלית]] שב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]].
*בנו, הרב מנחם מענדל ליפסקר - [[משפיע]] אנ"ש באוסטרליה.
*בנו, הרב ישראל נח ליפסקר - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[קווינס]]
*חתנו, הרב משה שמוקלער, קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf חיים בבית חיינו]''' {{PDF}} {{בית משיח}} בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז

{{מיון רגיל: ליפסקר שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]