https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T14:30:04Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=586131חסדי ישראל (ספר)2023-03-28T11:48:17Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
הספר (585 עמודים) בהוצאת [[חזק]]–יצא לאור ביוזמת משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ב[[יוהנסבורג]], מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. עורך הספר: ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. <br />
<br />
בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת [[השואה]] בפרט. הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br />
<br />
נושאים בולטים המתפרסמים בספר:<br />
'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
'''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של [[בני ברק]] והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
בספר מתועדים גם תולדות בני משפחת חסדן:<br />
<br />
* הרב [[יהודה לייב חסדן]]<br />
* הרב [[זלמן חסדן]]<br />
* הרב [[שמואל חסדן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
<br />
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586129ישראל חסדן2023-03-28T11:46:47Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.<br />
<br />
===מאבק בגזירת השחיטה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו"ר הריי"צ: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br />
<br />
<br />
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. <br />
הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "[[חסדי ישראל]]" - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br />
<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586106ישראל חסדן2023-03-28T07:57:02Z<p>שלום זקלי: /* רב וראש השוחטים בדרום אפריקה */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===מאבק בגזירת השחיטה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו"ר הריי"צ: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br />
<br />
<br />
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. <br />
הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "[[חסדי ישראל]]" - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br />
<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=586105מרדכי יואל דוכמן2023-03-28T07:55:22Z<p>שלום זקלי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].<br />
<br />
בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.<br />
<br />
ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}<br />
<br />
הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].<br />
<br />
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].<br />
<br />
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.<br />
<br />
מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]].<br />
*בתו, פייגא (מייזיל)<br />
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]<br />
*נכדו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]<br />
*נכדו, הרב [[ברוך דוכמן]]<br />
*נכדו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]<br />
*נינו, ר' [[ישראל דוכמן]]<br />
*נינתו, גברת ליפסקער טורנטו<br />
*בן נינו הרב [[שלום דוכמן]]<br />
*בן נינו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.<br />
<br />
==תלמידיו ומושפעיו==<br />
<br />
*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]<br />
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]<br />
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]<br />
*הרב [[טוביה בלקין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=586099מרדכי יואל דוכמן2023-03-28T07:40:31Z<p>שלום זקלי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].<br />
<br />
בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.<br />
<br />
ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}<br />
<br />
הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].<br />
<br />
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].<br />
<br />
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.<br />
<br />
מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]].<br />
*בתו, פייגא (מייזיל)<br />
<br />
== לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.<br />
<br />
==תלמידיו ומושפעיו==<br />
<br />
*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]<br />
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]<br />
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]<br />
*הרב [[טוביה בלקין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=586096מרדכי יואל דוכמן2023-03-28T07:35:53Z<p>שלום זקלי: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].<br />
<br />
בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.<br />
<br />
ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}<br />
<br />
הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].<br />
<br />
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].<br />
<br />
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.<br />
<br />
מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]].<br />
*בתו, פייגא (מייזיל)<br />
<br />
== לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.<br />
<br />
==תלמידיו ומושפעיו==<br />
<br />
*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]<br />
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]<br />
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]<br />
*הרב [[טוביה בלקין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=586095מרדכי יואל דוכמן2023-03-28T07:35:32Z<p>שלום זקלי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].<br />
<br />
בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.<br />
<br />
ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}<br />
<br />
הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].<br />
<br />
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].<br />
<br />
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.<br />
<br />
מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]].<br />
*בתו, פייגא (מייזיל)<br />
<br />
== לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן]]<br />
<br />
==תלמידיו ומושפעיו==<br />
<br />
*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]<br />
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]<br />
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]<br />
*הרב [[טוביה בלקין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=586094שיחת קטגוריה:משפחת הרשקוביץ2023-03-28T07:31:35Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>== יחי המלך ==<br />
אני לא מצליח לערוך כדי להוסיף אישים. מישהו יכול לעזור לי?<br />
לדוגמא: שמעון הרשקוביץ לא רשום פה ניסתי להוסיף אך זה לא נכנס לקטגוריה {{שכח|יחי המלך והמלכה}}<br />
:אני רואה שהסתדרת ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באב ה'תשפ"ב • 23:53, 2 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
<br />
היום נוספו ערכים לקטגורית הרשקוביץ ורובם לא קשורים להרשקוביץ[[משתמש:שלום זקלי|שלום זקלי]] - [[שיחת משתמש:שלום זקלי|שיחה]], 07:31, ו' בניסן, ה'תשפ"ג 07:31, 28 במרץ 2023 (UTC)</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=586067שיחה:חסדי ישראל (ספר)2023-03-28T05:16:21Z<p>שלום זקלי: יצירת דף עם התוכן "מה טעון שיפור בערך זה?~~~~"</p>
<hr />
<div>מה טעון שיפור בערך זה?[[משתמש:שלום זקלי|שלום זקלי]] - [[שיחת משתמש:שלום זקלי|שיחה]], 05:16, ו' בניסן, ה'תשפ"ג 05:16, 28 במרץ 2023 (UTC)</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586066שיחה:ישראל חסדן2023-03-28T05:13:00Z<p>שלום זקלי: יצירת דף עם התוכן "בוצעו שיפורי סגנון ועריכה. שמא ניתן להסיר תבנית?~~~~"</p>
<hr />
<div>בוצעו שיפורי סגנון ועריכה. שמא ניתן להסיר תבנית?[[משתמש:שלום זקלי|שלום זקלי]] - [[שיחת משתמש:שלום זקלי|שיחה]], 05:13, ו' בניסן, ה'תשפ"ג 05:13, 28 במרץ 2023 (UTC)</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586065ישראל חסדן2023-03-28T05:10:53Z<p>שלום זקלי: תיקונים</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===מאבק בגזירת השחיטה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br />
<br />
<br />
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586064ישראל חסדן2023-03-28T05:07:51Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===מאבק בגזירת השחיטה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br />
<br />
<br />
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586063ישראל חסדן2023-03-28T04:45:52Z<p>שלום זקלי: /* רב וראש השוחטים בדרום אפריקה */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===רב ושו"ב בלטביה ושבדיה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. <br />
<br />
בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
פעילות ההצלה בוצעה בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br />
<br />
<br />
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586062ישראל חסדן2023-03-28T04:44:53Z<p>שלום זקלי: /* הצלת חסידים ותמימים בשואה */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===רב ושו"ב בלטביה ושבדיה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. <br />
<br />
בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
פעילות ההצלה בוצעה בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586061ישראל חסדן2023-03-28T04:44:01Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===רב ושו"ב בלטביה ושבדיה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. <br />
<br />
בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
פעילות ההצלה בוצעה בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586060ישראל חסדן2023-03-28T04:24:06Z<p>שלום זקלי: /* רב ושו"ב בלטביה ושבדיה */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
===רב ושו"ב בלטביה ושבדיה===<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. <br />
<br />
בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586059ישראל חסדן2023-03-28T04:23:25Z<p>שלום זקלי: /* נעוריו */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br />
<br />
==רב ושו"ב בלטביה ושבדיה==<br />
<br />
בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. <br />
<br />
בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.<br />
<br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586058ישראל חסדן2023-03-28T04:21:28Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br />
הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
===נעוריו===<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br />
<br />
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד לדודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
===מאמרים בעיתונות===<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=585771יוהנסבורג2023-03-27T09:54:28Z<p>שלום זקלי: /* אישים */</p>
<hr />
<div>יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה.<br />
<br />
אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים.<br />
<br />
יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר.<br />
<br />
==חב"ד ביוהנסבורג==<br />
הקהילה החב"דית החלה עם חסידים בודדים וכיום בעיר שלוחים, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג]].<br />
<br />
==אישים==<br />
*הרב [[ירמיהו אילאי]]<br />
*הרב [[אלתר הילביץ]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]<br />
*הרב [[ישראל חסדן]]<br />
*הרב [[דוד יצחק חסדן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל, תולדות הרב [[ישראל חסדן]], הוצאת [[חזק]], [[תשפ"ג]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=585770יוהנסבורג2023-03-27T09:53:06Z<p>שלום זקלי: /* חב"ד ביוהנסבורג */</p>
<hr />
<div>יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה.<br />
<br />
אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים.<br />
<br />
יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר.<br />
<br />
==חב"ד ביוהנסבורג==<br />
הקהילה החב"דית החלה עם חסידים בודדים וכיום בעיר שלוחים, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג]].<br />
<br />
==אישים==<br />
*הרב [[ירמיהו אילאי]]<br />
*הרב [[אלתר הילביץ]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]<br />
*הרב [[ישראל חסדן]]<br />
*הרב [[דוד יצחק חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585769דוד יצחק חסדן2023-03-27T09:52:28Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד יצחק חסדן''' רב שליח ומנהל מוסדות חינוך ב[[יוהנסבורג]].<br />
<br />
הרב חסדן נולד ביוהנסבורג לאביו הרב [[ישראל חסדן]].<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. <br />
<br />
למד בישיבות תומכי תמימים והתחתן עם רעייתו פייגע בת ר' יוסף חיים סלוין.<br />
<br />
==שליחות ביוהנסבורג==<br />
<br />
*רב בית כנסת ביוהנסבורג<br />
*משלוחי הרבי ביוהנסבורג<br />
*מנהל מוסדות חב"ד "תורה אקדמי" ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב"דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים.<br />
<br />
הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ"ג.<br />
שלושה מארבעת ילדיו משמשים בשליחות כשליחי הרבי בדרום אפריקה.<br />
<br />
<br />
==רב בית כנסת "פארק" ביוהנסבורג==<br />
הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא "פארק" ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר.<br />
<br />
ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה. <br />
<br />
פעילות בית הכנסת<br />
*תפילות לשומרי מצוות ומקורבים<br />
*פעילות חגים<br />
*קורסים לחינוך מבוגרים<br />
*תוכניות ילדים בני נוער<br />
*מרכז קהילתי <br />
*מכון תורני. <br />
<br />
חבר ועד ההנהלה הכללי של [[בית ספר נט]]<br />
<br />
<br />
בחודש אדר תשפ"ג הרב חסדן הוציא לאור ספר חסדי ישראל המתעד את תולדות ופועלו של אביו הרב [[ישראל חסדן]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו גולדה, רעיית ר' שמואל סימפסאן (נכד הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]<br />
*בתו לאה, רעיית ר' אליהו ששון<br />
*בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו שיינא חיה רעיית ר' שבתי מנחם מענדל עלבערג בן הרב [[ראובן עלברג]] חבר ועד הקהל דקראון הייטס לשעבר<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[אהרן דב הלפרין]], ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3500012/jewish/QA-Connected-Above-South-African-Rabbi-Builds-Connections-Below.htm הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי]''' <br />
<br />
{{מיון רגיל:חסדן דוד יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:אישים ביוהנסבורג]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585768ישראל חסדן2023-03-27T09:51:54Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב ישראל חסדן ע"ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
==3000 ויזות==<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==נעדרים ועגונות==<br />
<br />
לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
<br />
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן -<br />
<br />
תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br />
ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br />
<br />
הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br />
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br />
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה".<br />
<br />
הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br />
"לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר [[חב"דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
'''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
'''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=585767מנחם מענדל ליפסקר2023-03-27T09:50:58Z<p>שלום זקלי: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל ליפסקר''' הינו השליח הראשון של הרבי בדרום אפריקה ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים, ויושב ראש ועד הרבנים במדינה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[אליהו עקיבא ליפסקר]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ל]] התעתד לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה הורה הרבי שהבחורים שהגיעו יחזרו כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים-שלוחים]] לישיבות מהם באו, וזכה יחד עם חבריו ל[[יחידות]] מיוחדת אצל הרבי בקשר לשליחות זו, בה ביאר הרבי את המעלה הגדולה בשליחות{{הערה|בשיחה שקדמה להוראה וביחידות חזר הרבי על דבר המעלה של בן המלך שנשלח על ידי אביו למרחקים, ובעקבות כך גמלה בליבו ההחלטה שלאחר החתונה יצא לשמש בשליחות הרבי דוקוא במרחקים, מה שאכן התממש עם יציאתו לפעול בשליחות הרבי בדרום אפריקה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] התחתן עם רעייתו מאשי בת הרב [[אהרון פופאק]] ופחות משנה לאחר החתונה יצאו לפעול בשליחות הרבי ב[[יוהנסבורג]] דרום אפריקה, בעקבות בקשתו של יליד המקום ר' קאפל בכר שהתקרב לשורשיו החב"דיים על ידי ה[[שד"ר]] הנודד ר' [[יוסף ויינברג]] שביקש מהרבי לשלוח אברך להפיץ יהדות בדרום אפריקה, ובהתוועדות שקדמה ליציאה לשליחות הכריז הרבי קודם חלוקת בקבוקי המשקה{{הערה|'שיחות קודש' תשל"ב כרך א' עמ' 356}} ש"יש פה שליח שלי הנוסע למרחקים"{{הערה|גם בהזדמנויות אחרות, הקפיד הרבי להשתמש בביטוי 'מרחקים' או 'מקומות הרחוקים' ולא השתמש במילים דרום-אפריקה.}}, והעניק לרב ליפסקר בקבוק לחיים להצלחה בשליחות.<br />
<br />
ביחידות שקודם היציאה לשליחות הרבי הורה להתעכב בדרך באנגליה ובארץ ישראל, ואף נתן להם הוראות שונות שעליהם לבצע במקומות אלו, כגון ביקור במקומות הקדושים בארץ ישראל, וכן העניק להם במתנה סידור וספר תניא, והורה להם להתחיל לעסוק בהפצת המעיינות כבר במטוס.<br />
<br />
כארבע שנים לאחר שהחל בפעילות, דאג להצטרפותם של הרב יוסף יצחק גולדמן ורעייתו לסייע בשליחות הרבי.<br />
<br />
במשך שנותיו בדרום אפריקה זכה להצלחה רבה בהחייאת הקהילה היהודית והקמת מוסדות חינוך צדקה וחסד, כשלאורך כל השנים הקפיד לכתוב לרבי דו"ח חודשי מפורט, וזכה שהרבי יתבטא בפניו באחת היחידויות: "נו, מה אומר לך? אני שמח!"{{הערה|מייד לאחר מכן כשראה את מבע פניו של הרב ליפסקר שהביע שביעות רצון מכך שגרם שמחה לרבי, הוסיף הרבי ואמר: "איך ייתכן שאברך יהיה שבע רצון? מי שיש לו מה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות".}}.<br />
<br />
כחלק מתפקידיו, שימש בתפקיד יושב ראש ועדת הרבנים בדרום אפריקה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שלום מגידמן, '''שליח הרבי למרחקים''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1884 עמוד 25<br />
*'''דרום אפריקה אינה שונה''', שבועון כפר חב"ד 1944<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/66846 חב"ד בדרום אפריקה חגגה 40 שנות שליחות]''' {{COL}}<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2828430/jewish/Radio-Times-Torah-and-Values-Through-the-South-African-Airwaves.htm רדיו טיימס: תורה וערכים דרך גלי האתר בדרום אפריקה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[https://col.org.il/news/62141 הכנסת ספר התורה לבית הכנסת בדרום אפריקה של השליח הרב מענדל ליפסקר] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פופאק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=585766אלתר הילביץ2023-03-27T09:49:54Z<p>שלום זקלי: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הילביץ.jpeg|ממוזער|הרב אלתר הילביץ]]<br />
[[קובץ:הילביץ אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב הילביץ אומר [[לחיים]] ל[[רבי]] (עומד ראשון מימין).]]<br />
'''הרב אלתר הילביץ''' ([[י"א אלול]] [[תרס"ו]] - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]) - היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]]. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה בנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין{{הערה|שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]}}.<br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד ב[[אוניברסיטה]] המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית ל[[יוהנסבורג]] דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]].<br />
<br />
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.<br />
<br />
ר' אלתר נפטר ב[[ד' אלול]] [[תשנ"ד]].<br />
<br />
== הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח==<br />
<br />
ר' אלתר זכה להשתתף, ואף לשאת דברים, במעמד הנחת אבן הפינה ל[[ארמון למלך המשיח]].<br />
<br />
לאחר המעמד ביקש הרבי לדעת מי השתתף, וכאשר שמע את שמו של ר' אלתר הילביץ, עורר הדבר קורת רוח מרובה אצל הרבי.<br />
<br />
== חיבורים שכתב וערך ==<br />
<br />
חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']].<br />
<br />
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים בספרי [[הרמב"ם]] המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, [[הרבי]] כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית [[תל אביב]] בשנת [[תשי"ב]] קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה.<br />
<br />
בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה.<br />
<br />
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב צבי הירש אשכנזי.<br />
<br />
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*סדרת '''חקרי זמנים''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.<br />
*'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת מוסד הרב קוק.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*'''סבו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.).<br />
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.<br />
<br />
*'''אביו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה בנו של הרב אברהם לנדא.<br />
<br />
*'''צאצאיו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה"ל]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס.<br />
*נכדו הרב מאיר הילביץ, הוא רב היישוב [[ברוכין]]. <br />
<br />
*'''גיסיו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם ברוך פבזנר]]''' והרב '''[[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]''' [[משגיח]] בישיבה בליובאוויטש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40598&st=&pgnum=1 "ללשונות הרמב"ם"] באתר [http://www.hebrewbooks.org hebrew books]<br />
<br />
===ממאמריו===<br />
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/05.pdf השמחה מאין תמצא?]<br />
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/09.pdf לצאת מהמיצרים בפסח]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הילביץ, אלתר}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=585765יוהנסבורג2023-03-27T09:48:55Z<p>שלום זקלי: יצירת דף עם התוכן "יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה. אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-..."</p>
<hr />
<div>יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה.<br />
<br />
אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים.<br />
<br />
יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר.<br />
<br />
==חב"ד ביוהנסבורג==<br />
הקהילה החב"דית החלה עם חסידים בודדים וכיום בעיר שלוחים, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים.<br />
<br />
==אישים==<br />
*הרב [[ירמיהו אילאי]]<br />
*הרב [[אלתר הילביץ]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]<br />
*הרב [[ישראל חסדן]]<br />
*הרב [[דוד יצחק חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=585764תומכי תמימים יוהנסבורג2023-03-27T09:42:18Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>ישיבת '''תומכי תמימים אור מנחם [[יוהנסבורג]]''' היא ישיבה גדולה הפועלת ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, ובראשה עומד הרב [[נועם וגנר]].<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
הישיבה נוסדה בשנת [[תשד"מ]]{{הערה|ומתייחדת בכך שהיא בין הישיבות הבודדות המופיעות בתולדות הרבי ב[[שלשלת היחס]].}}, ובראשה עמד הרב [[לוי ויינברג]].<br />
<br />
כמשפיע הישיבה התמנה לכהן הרב [[יוסף יצחק קסלמן]].<br />
<br />
בשנות הנו"נ התמנה לעמוד בראשות הישיבה הרב [[נועם וגנר]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת באווירה המשפחתית שלה, ושמה דגש על לימוד עניני גאולה ומשיח ופרסום בשורת הגאולה.<br />
<br />
==ישיבת קיץ==<br />
הישיבה מארגנת מידי שנה ישיבת קיץ הידועה בשם '''YKSA''', על שם ראשי התיבות 'ישיבת קיץ דרום אפריקה' ('''Y'''eshivas '''K'''ayitz '''S'''outh '''A'''frica), המושכת אליה תלמידים רבים מישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם.<br />
<br />
לצד לימודי הקודש הנמשכים גם בזמן ישיבת הקיץ, מציעה התוכנית טיולי אקסטרים מיוחדים, ואתגרים המתאימים לנערים מתבגרים, <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[yeshivajoburg.org/ אתר הישיבה]'''<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%90%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf דברי ימי התלמידים השלוחים לדרום אפריקה]''', תשורה ששונקין-דאנאוו תש"פ<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585712ישראל חסדן2023-03-27T05:46:32Z<p>שלום זקלי: /* הצלת חסידים ותמימים בשואה */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב ישראל חסדן ע"ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
==3000 ויזות==<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר [[חב"דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
'''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
'''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585711ישראל חסדן2023-03-27T05:43:40Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br />
<br />
הרב ישראל חסדן ע"ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br />
<br />
על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br />
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br />
<br />
הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.<br />
<br />
מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.<br />
<br />
הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br />
<br />
תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר [[חב"דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
'''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
'''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585694ישראל חסדן2023-03-27T03:26:25Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. הרב ישראל חסדן ע"ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר [[חב"דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
'''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
'''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585693ישראל חסדן2023-03-27T03:23:59Z<p>שלום זקלי: /* תולדותיו - ספר חסדי ישראל */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר [[חב"דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
'''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
'''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585692ישראל חסדן2023-03-27T03:22:09Z<p>שלום זקלי: /* במחיצת הרבי */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585691דוד יצחק חסדן2023-03-27T03:18:40Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד יצחק חסדן''' רב שליח ומנהל מוסדות חינוך ביוהנסבורג.<br />
<br />
הרב חסדן נולד ביוהנסבורג לאביו הרב [[ישראל חסדן]].<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. <br />
<br />
למד בישיבות תומכי תמימים והתחתן עם רעייתו פייגע בת ר' יוסף חיים סלוין.<br />
<br />
==שליחות ביוהנסבורג==<br />
<br />
*רב בית כנסת ביוהנסבורג<br />
*משלוחי הרבי ביוהנסבורג<br />
*מנהל מוסדות חב"ד "תורה אקדמי" ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב"דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים.<br />
<br />
הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ"ג.<br />
שלושה מארבעת ילדיו משמשים בשליחות כשליחי הרבי בדרום אפריקה.<br />
<br />
<br />
==רב בית כנסת "פארק" ביוהנסבורג==<br />
הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא "פארק" ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר.<br />
<br />
ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה. <br />
<br />
פעילות בית הכנסת<br />
*תפילות לשומרי מצוות ומקורבים<br />
*פעילות חגים<br />
*קורסים לחינוך מבוגרים<br />
*תוכניות ילדים בני נוער<br />
*מרכז קהילתי <br />
*מכון תורני. <br />
<br />
חבר ועד ההנהלה הכללי של [[בית ספר נט]]<br />
<br />
<br />
בחודש אדר תשפ"ג הרב חסדן הוציא לאור ספר חסדי ישראל המתעד את תולדות ופועלו של אביו הרב [[ישראל חסדן]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו גולדה, רעיית ר' שמואל סימפסאן (נכד הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]<br />
*בתו לאה, רעיית ר' אליהו ששון<br />
*בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו שיינא חיה רעיית ר' שבתי מנחם מענדל עלבערג בן הרב [[ראובן עלברג]] חבר ועד הקהל דקראון הייטס לשעבר<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[אהרן דב הלפרין]], ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3500012/jewish/QA-Connected-Above-South-African-Rabbi-Builds-Connections-Below.htm הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי]''' <br />
<br />
{{מיון רגיל:חסדן דוד יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:אישים ביוהנסבורג]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585690שמואל חסדן2023-03-27T03:17:28Z<p>שלום זקלי: /* תולדותיו */</p>
<hr />
<div>הרב שמואל חסדן מעסקני חב"ד ב[[ליבוי]] ב[[לטביה]].<br />
<br />
==תולדותיו==<br />
<br />
ר' שמואל נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' [[יהודה לייב חסדן]]. <br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
כנראה בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר ל[[ליבוי]] - [[לטביה]], שם היה מחשובי עסקני חב"ד, מנהל מפעל ושו"ב.<br />
<br />
==עסקנות לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ==<br />
<br />
בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] תמך ברבנות הרב [[יעקב לנדא]] שהתמנה לרב בליבוי. היה בידידות עם הרב לנדא.<br />
<br />
השקיע רבות בעסקנות לטובת קהילת חב"ד בליבוי, בהכוונת אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
לפי הוראות שקיבל תמך במהלך השנים גם במוסדות תורה ודרך ארץ וישיבת נובהרדוק.<br />
<br />
נהרג בשואה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו לאה התחתנה עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*חסדי ישראל, [[תשפ"ג]] - תולדות אחיינו-חתנו הרב [[ישראל חסדן]] - פרק ז בו מתועדים תולדות ועסקנות ר' שמואל חסדן<br />
<br />
{{מיון רגיל:חסדן, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585689זלמן חסדן2023-03-27T03:17:11Z<p>שלום זקלי: /* "עובד" */</p>
<hr />
<div>ר' זלמן חסדן, נולד בשנת [[תרל"ז]] בהומיל לאביו ר' [[יהודה לייב חסדן]].<br />
<br />
=="עובד"==<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
היה מחשובי חסידי חב"ד בהומיל. <br />
<br />
עסק במסירות בענייני הכלל ובפרט דאג לקהילת חב"ד ולבני משפחתו העניפה. <br />
<br />
נחשב ל"עובד". נהג להתפלל באריכות, ואחיינו הרב ישראל חסדן סיפר כי נהג להתפלל מידי שבת במשך שעות ארוכות.<br />
<br />
היה נשוי לאסתר לבית רבקין ובזיווג שני לרוזה שפרן.<br />
<br />
גידל בביתו את אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] שהתייתם בילדותו.<br />
<br />
==שו"ב בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
ר' זלמן עסק במסחר, אך לאחר פטירת אביו בשנת תרע"א, אדמו"ר הרש"ב הורה לר' זלמן למלא את מקום אביו כשו"ב. <br />
<br />
אחותו בתיה יחד עם בעלה הרב [[הלל קפוטקין]] עברו לגור ב[[טשקנט]], והאבא ר' [[יהודה לייב חסדן]] דאג לבתו ומשפחתה, ולכן שלח את בנו ר' זלמן לבקרם.<br />
בנסיעה שאורכה אלפי קילומטרים, פגש קהילות יהודיות המשתייכות לעדת הספרדים, ובמספר מקומות ביקשו ממנו להשתקע אצלם ולהיות השו"ב שלהם. והוא נענה להם במספר מקומות אך לזמן קצר, כדי לשחוט עבורם בשר בקר וגם עופות. <br />
<br />
קשר מיוחד היה לר' זלמן עם הגאון הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br />
<br />
נפטר בשנת תר"צ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחותו שרה רעיית ר' זלמן יהושע פוטרפס (דוד ר' [[מענדל פוטרפאס]])<br />
*אחיו ר' [[שמואל חסדן]]<br />
*אחיו ר' דוד יצחק חסדן (אביו של הרב [[ישראל חסדן]].<br />
*אחותו בתיה רעיית הרה"ח הרב הלל קפוטקין רב הקהילה האשכנזית ב[[טשקנט]].<br />
* בנו לייב<br />
*בתו סוניה<br />
*בתו חנה לאה<br />
*בתו מרים<br />
*בתו סימה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*חסדי ישראל [[תשפ"ג]], תולדות אחיינו הרב [[ישראל חסדן]], פרק ב<br />
<br />
{{מיון רגיל:חסדן, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585688יהודה לייב חסדן2023-03-27T03:16:49Z<p>שלום זקלי: /* חסיד 3 אדמו"רים */</p>
<hr />
<div>הרה"ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
==חסיד 3 אדמו"רים==<br />
נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' הירש בער חסדן.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".<br />
<br />
היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{הערה|חסדי ישראל פרק ב}.<br />
<br />
== למדן מופלג==<br />
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' דוד יצחק חסדן<br />
*בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל<br />
*בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב"ד בליבוי<br />
*נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה<br />
*נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*חסדי ישראל [[תשפ"ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585687יהודה לייב חסדן2023-03-27T03:16:42Z<p>שלום זקלי: /* חסיד 3 אדמו"רים */</p>
<hr />
<div>הרה"ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
==חסיד 3 אדמו"רים==<br />
נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' הירש בער חסדן.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
<br />
בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".<br />
<br />
היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{הערה|חסדי ישראל פרק ב}.<br />
<br />
== למדן מופלג==<br />
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' דוד יצחק חסדן<br />
*בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל<br />
*בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב"ד בליבוי<br />
*נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה<br />
*נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*חסדי ישראל [[תשפ"ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%96%D7%9E%D7%A8&diff=585686זלמן זזמר2023-03-27T03:15:15Z<p>שלום זקלי: /* צאצאיו */</p>
<hr />
<div>החסיד ר' '''זלמן זעזמער''' היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ"ג]].<br />
<br />
שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.<br />
<br />
התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר"א]] מ[[וילנא]]. <br />
<br />
==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו"ר הזקן== <br />
<br />
בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך. <br />
<br />
הסיבה הראשונה: בהיותו ב[[וילנא]] ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל [[מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות". <br />
<br />
המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו. <br />
<br />
הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ"ג]] נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן. <br />
<br />
הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת [[פרשת זכור]], יחד עם החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה]] וכעס על '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן. <br />
<br />
פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: "מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}.<br />
<br />
==אצל אדמו"ר הזקן== <br />
<br />
ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"}} מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים. <br />
<br />
תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות. <br />
<br />
את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור". <br />
<br />
עובדה זו ש[[אדמו"ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך. <br />
<br />
ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.<br />
<br />
אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
==במחיצת האדמו"ר האמצעי== <br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ר' זלמן אל [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי"צ]] אודות ר' זלמן: <br />
<br />
"החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו"[[בעל מוחין]]" בעצם מהותו. <br />
<br />
"כאשר [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר (הרש"ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער". <br />
<br />
ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו ב[[תורת החסידות]] למשך שעות ארוכות. <br />
<br />
==רבנותו== <br />
<br />
זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד. <br />
<br />
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים ל[[אדמו"ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו.<br />
<br />
אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק. <br />
<br />
לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום". <br />
<br />
עוד אמר לפני [[הסתלקות]]ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מחשבה]] דיבור ומעשה של כל רגע ורגע.<br />
<br />
==צאצאיו==<br />
משפחת חסדן החב"דית מביילורוסיה מיוחסת לרב זלמן זעזמער. <br />
<br />
מצאצאיו:<br />
<br />
* ר' [[יהודה לייב חסדן]]<br />
* ר' [[זלמן חסדן]]<br />
* ר' [[שמואל חסדן]]<br />
* ר' [[ישראל חסדן]]<br />
* ר' [[דוד יצחק חסדן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]'<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זזמר, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%96%D7%9E%D7%A8&diff=585685זלמן זזמר2023-03-27T03:14:35Z<p>שלום זקלי: /* צאצאיו */</p>
<hr />
<div>החסיד ר' '''זלמן זעזמער''' היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ"ג]].<br />
<br />
שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.<br />
<br />
התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר"א]] מ[[וילנא]]. <br />
<br />
==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו"ר הזקן== <br />
<br />
בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך. <br />
<br />
הסיבה הראשונה: בהיותו ב[[וילנא]] ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל [[מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות". <br />
<br />
המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו. <br />
<br />
הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ"ג]] נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן. <br />
<br />
הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת [[פרשת זכור]], יחד עם החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה]] וכעס על '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן. <br />
<br />
פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: "מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}.<br />
<br />
==אצל אדמו"ר הזקן== <br />
<br />
ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"}} מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים. <br />
<br />
תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות. <br />
<br />
את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור". <br />
<br />
עובדה זו ש[[אדמו"ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך. <br />
<br />
ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.<br />
<br />
אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
==במחיצת האדמו"ר האמצעי== <br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ר' זלמן אל [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי"צ]] אודות ר' זלמן: <br />
<br />
"החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו"[[בעל מוחין]]" בעצם מהותו. <br />
<br />
"כאשר [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר (הרש"ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער". <br />
<br />
ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו ב[[תורת החסידות]] למשך שעות ארוכות. <br />
<br />
==רבנותו== <br />
<br />
זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד. <br />
<br />
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים ל[[אדמו"ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו.<br />
<br />
אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק. <br />
<br />
לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום". <br />
<br />
עוד אמר לפני [[הסתלקות]]ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מחשבה]] דיבור ומעשה של כל רגע ורגע.<br />
<br />
==צאצאיו==<br />
משפחת הרב [[ישראל חסדן]] מיוחסת לרב זלמן זעזמער. <br />
<br />
מצאצאיו:<br />
<br />
* ר' [[יהודה לייב חסדן]]<br />
* ר' [[זלמן חסדן]]<br />
* ר' [[שמואל חסדן]]<br />
* ר' [[ישראל חסדן]]<br />
* ר' [[דוד יצחק חסדן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]'<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זזמר, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%96%D7%9E%D7%A8&diff=585684זלמן זזמר2023-03-27T03:14:26Z<p>שלום זקלי: /* פטירתו */</p>
<hr />
<div>החסיד ר' '''זלמן זעזמער''' היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ"ג]].<br />
<br />
שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.<br />
<br />
התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר"א]] מ[[וילנא]]. <br />
<br />
==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו"ר הזקן== <br />
<br />
בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך. <br />
<br />
הסיבה הראשונה: בהיותו ב[[וילנא]] ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל [[מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות". <br />
<br />
המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו. <br />
<br />
הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ"ג]] נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן. <br />
<br />
הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת [[פרשת זכור]], יחד עם החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה]] וכעס על '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן. <br />
<br />
פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: "מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}.<br />
<br />
==אצל אדמו"ר הזקן== <br />
<br />
ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"}} מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים. <br />
<br />
תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות. <br />
<br />
את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור". <br />
<br />
עובדה זו ש[[אדמו"ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך. <br />
<br />
ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.<br />
<br />
אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
==במחיצת האדמו"ר האמצעי== <br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ר' זלמן אל [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי"צ]] אודות ר' זלמן: <br />
<br />
"החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו"[[בעל מוחין]]" בעצם מהותו. <br />
<br />
"כאשר [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר (הרש"ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער". <br />
<br />
ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו ב[[תורת החסידות]] למשך שעות ארוכות. <br />
<br />
==רבנותו== <br />
<br />
זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד. <br />
<br />
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים ל[[אדמו"ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו.<br />
<br />
אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק. <br />
<br />
לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום". <br />
<br />
עוד אמר לפני [[הסתלקות]]ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מחשבה]] דיבור ומעשה של כל רגע ורגע.<br />
<br />
==צאצאיו==<br />
משפחת הרב [[ישראל חסדן]] מיוחסת לרב זלמן זעזמער. <br />
<br />
מצאצאיו:<br />
<br />
* ר' [[יהודה לייב חסדן]]<br />
* ר' [[זלמן חסדן]]<br />
* ר' [[שמואל חסדן]]<br />
* ר' [[ישראל חסדן]]<br />
* ר' דוד יצחק חסדן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]'<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זזמר, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585683ישראל חסדן2023-03-27T03:09:55Z<p>שלום זקלי: /* תומכי תמימים הומיל */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנב ליחידויות.<br />
<br />
בשנת תשכ"ט זכה ליחידות שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585682ישראל חסדן2023-03-27T03:09:35Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנב ליחידויות.<br />
<br />
בשנת תשכ"ט זכה ליחידות שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585527ישראל חסדן2023-03-26T05:03:24Z<p>שלום זקלי: /* עם שלוחי רבותינו */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנב ליחידויות.<br />
<br />
בשנת תשכ"ט זכה ליחידות שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585526ישראל חסדן2023-03-26T05:02:58Z<p>שלום זקלי: /* במחיצת הרבי */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנב ליחידויות.<br />
<br />
בשנת תשכ"ט זכה ליחידות שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585525ישראל חסדן2023-03-26T05:01:34Z<p>שלום זקלי: /* רב וראש השוחטים בדרום אפריקה */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==במחיצת הרבי==<br />
הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה.<br />
<br />
בשנת תשכ"ט זכה ליחידות שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי,אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br />
<br />
עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585524ישראל חסדן2023-03-26T04:56:13Z<p>שלום זקלי: /* בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585523ישראל חסדן2023-03-26T04:54:38Z<p>שלום זקלי: /* תומכי תמימים הומיל */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585522ישראל חסדן2023-03-26T04:54:16Z<p>שלום זקלי: /* תומכי תמימים הומיל */</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585521ישראל חסדן2023-03-26T04:50:23Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיר [[הומיל]] שברוסיה, מספר שנים לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] {{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
<br />
לאחר המלחמה, חווה כילד את המהפכות שהובילו לעליית הקומוניסטים לשלטון, ולאחר מכן נאלץ יחד עם משפחתו להצניע את לימודיו ואת הקפדתו על שמירת הזהות היהודית ובתקופה זו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585520ישראל חסדן2023-03-26T04:50:03Z<p>שלום זקלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות,מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הומיל==<br />
<br />
נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיר [[הומיל]] שברוסיה, מספר שנים לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] {{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br />
<br />
<br />
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br />
<br />
<br />
לאחר המלחמה, חווה כילד את המהפכות שהובילו לעליית הקומוניסטים לשלטון, ולאחר מכן נאלץ יחד עם משפחתו להצניע את לימודיו ואת הקפדתו על שמירת הזהות היהודית ובתקופה זו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br />
בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br />
<br />
== זכרונות דוכמן==<br />
<br />
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br />
<br />
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br />
<br />
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br />
<br />
כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br />
<br />
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br />
<br />
==מאבק השחיטה==<br />
<br />
מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br />
בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. <br />
<br />
==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br />
<br />
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br />
<br />
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.<br />
<br />
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.<br />
<br />
==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br />
<br />
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br />
<br />
==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br />
<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br />
<br />
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br />
<br />
==עם שלוחי רבותינו==<br />
<br />
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br />
<br />
אירח והיטה כתף לפעולות הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br />
<br />
==מאמרים בעיתונות==<br />
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br />
<br />
==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br />
בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br />
<br />
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:<br />
<br />
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br />
<br />
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו”ר הריי”צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br />
<br />
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br />
<br />
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר<br />
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>שלום זקליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=585519השואה2023-03-26T04:46:17Z<p>שלום זקלי: /* אדמו"ר הריי"צ בשואה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]<br />
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]<br />
'''השואה''' היא כינוי לנסיון השמדת העם ה[[יהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בחודש אלול [[תרצ"ט]] והסתיימה בסוף [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה.<br />
<br />
==תקופת השואה==<br />
===אדמו"ר הריי"צ בשואה===<br />
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] אטווצק בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם שהה בגטו המפורסם ונאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br />
<br />
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).<br />
ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להוצאת קרוביו (חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) וכן לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מאירופה הבוערת. כן דאג לחילוצם של כמה וכמה מגדולי ישראל של אותה תקופה, ביניהם הרב [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ פעל בשואה להצלת יהודים רבים ובהם חסידי חב"ד, תלמידי ישיבות חב"ד בפולין ויחד עם זאת פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.<br />
<br />
פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר חסדי ישראל בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה.<br />
<br />
===הרבי בתקופת השואה===<br />
כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} ימ"ש לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.<br />
<br />
כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה.<br />
<br />
== לאחר השואה ==<br />
לאחר השואה, בעת שהיהודים התקבצו למחנות פליטים עד שתאושר עלייתם ארצה, דאגו [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ש[[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. אחד הידועים יותר בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]], שפעל במחנה יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא וילימובסקי|זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים ל[[בית הכנסת]], ווידאו שיהיו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.<br />
<br />
ממזכירות [[הרבי הריי"צ]] שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות. הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו.<br />
<br />
===עידוד לניצולי השואה===<br />
בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.<br />
<br />
תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי". <br />
<br />
הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.<br />
<br />
===יחס הרבי לקדושי השואה===<br />
בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.<br />
<br />
גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===חב"ד בשואה===<br />
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. בסדרה נחשפים, סיפורים לא ידועים, מסמכים ותמונות בפרסום ראשון, וסיפורן של קהילות רבות אשר כמעט ולא היה ידוע עליהם עד פרסומן בסדרה. <br />
<br />
* קורותיו של אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה: תחת הפגזות, הימלטות לריגא, הנסיעה לניו יורק, הצלה ועזרה לפליטים, רבנים אדמו"רים וכו'. <br />
<br />
* קורות קהילות חב"ד החל מהקמתן, אירועים חשובים, סקירת דמויות ומוסדות, תשובות רבותינו נשיאינו הקשורים בערים אלו, וקורות הקהילות בזמן השואה.<br />
<br />
הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]<br />
* [[יציאת רוסיה תש"ו]]<br />
* [[שואת ליובאוויטש]]<br />
* [[גטו ליובאוויטש]]<br />
* [[גטו קובנה]]<br />
* [[יום השואה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של הרבי - באתר צעירי חב"ד<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד<br />
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|מרדכי מנשה לאופר}}<br />
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)<br />
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/31/364174317370.html גזרה היא מלפני]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א טבת תשע"ה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]</div>שלום זקלי