https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92 2026-04-21T22:56:54Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94&diff=450158 2021-01-29T13:55:10Z

<p>שלום דובער גינברג: </p> <hr /> <div>{{עולמות אבי&quot;ע}}<br /> '''עולם הבריאה''' הוא השני מבין ארבעת העולמות [[אבי&quot;ע]]: [[אצילות]], בריאה, [[יצירה]], [[עשיה]]. והוא הראשון מבין עולמות [[בי&quot;ע]] שהם העולמות הנפרדים. <br /> <br /> התהוותו של עולם הבריאה מן [[עולם האצילות]] היא על ידי [[פרסא]] המעלמת ומסתרת על האור. משום כך עולם הבריאה נברא באופן של בריאת [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]]. אך אף על פי שהוא בבחינת נפרד ממקורו, מכל מקום, בעולם זה מורגש מקורו ([[עולם האצילות]]), ועל כן נקרא הוא בשם עולם הכסא ביחס ל[[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]].<br /> <br /> משום שעולם הבריאה נמצא עדיין בהעלם, ואינו בגילוי כעולם היצירה, הוא נקרא באופן פרטי בשם [[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות יצירה ועשיה שהם [[עלמא דאתגליא]].<br /> <br /> עולם זה הוא גם משכנם של ה[[מלאכים]] השכליים, העובדים את ה' ב[[אהבה]] ויראה שכלית, ובכללות נקרא הוא גם בשם [[עולם הנשמות]].<br /> <br /> ==ענינו==<br /> עולם הבריאה הוא השלב הראשון בירידת העולמות מ[[עולם האצילות]] (בו שוכן [[אור אין סוף]] בגילוי מכיון שששם אין [[נבראים]] אלא [[נאצלים]] בלבד, שהם עדיין [[אלוקות]] וממילא הם ב[[ביטול]] גמור כל הזמן), אל [[עולם העשייה]] שהוא העולם הנפרד ביותר, שתחתיו הוא מדור ה[[חיצונים]] וה[[קליפות]]. וככל שהעולמות יורדים כן מצטמצם האור האלוקי שבהם, והם נעשים בבחינת [[ישות]].<br /> <br /> בפרטות, הירידה מעולם ה[[אצילות]] לעולם הבריאה הוא צמצום גדול בדרך של [[אין ערוך]], שכן הירידה של האור מעולם האצילות לעולם הבריאה היא באמצעות [[פרסא]], כלומר, מסך המסתיר את האור. ה[[פרסא]] מסתירה את האור של עולם האצילות, והאור היורד לעולם הבריאה הוא {{מונחון|אור של תולדה|כאור שהופחתה עוצמתו לאחר שעבר וילון עבה, עד שהוא כאור חדש לגמרי}}. מצד ההסתר של ה[[פרסא]], עולם הבריאה הוא עולם נפרד, ונחשב הוא כ[[יש מאין]] ביחס ל[[עולם האצילות]].<br /> <br /> ומצד שני, בעולם זה עדיין מורגש המקור המהווה ([[עולם האצילות]]), ונקרא הוא בשם עולם הכסא, ביחס לגילוי של [[עולם האצילות]].<br /> <br /> כמו כן אף שבכללות נחשב עולם האצילות ל[[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות [[בי&quot;ע]] שהם בבחינת [[עלמא דאתגליא]], הרי שבפרטות (לגבי עולמות [[בי&quot;ע]]) גם עולם הבריאה נחשב עלמא דאתכסיא, שכן עדיין אינו בא לידי גילוי. ומשום כך אנו אומרים: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, שעולם הבריאה הוא עדיין בבחינת חושך, לעומת [[עולם היצירה]] שהוא בבחינת אור.<br /> <br /> ==ראשית הפירוד==<br /> עולם הבריאה הוא העולם הראשון ב[[סדר ההשתלשלות]] בו נוצרים ברואים נפרדים. זהו ענינו של הפסוק, &quot;ונהר יוצא מעדן&quot;, כלומר, [[ספירת הבינה]] הנקראת [[נהר]] יוצאת מ[[ספירת החכמה]] הנקראת בשם [[עדן]], &quot;להשקות את הגן&quot; כלומר את [[מלכות דאצילות]], &quot;ומשם יפרד לארבעה ראשים&quot; שהחל מעולם הבריאה, ישנו התחלקות ופירוד, וישנם ברואים נפרדים.<br /> <br /> ברם, המציאות המתחדשת בעולם הבריאה נחשבת כמציאות רק לגבי [[עולם האצילות]] שמעליה, אך באמת עדיין אינה מציאות של ממש היות ובעולם הבריאה ישנו רק ה[[חומר וצורה#החומר והצורה בעולמות|חומר]] של הנבראים אך אין להם עדיין [[חומר וצורה#החומר והצורה בעולמות|צורה]], והיות וחומר ללא צורה לא יכול להיות קיים לכן מוגדר עולם זה כ&quot;אפשרי המציאות&quot; בלבד (כשאת הצורה מקבלים הנבראים ב[[עולם היצירה]]).<br /> <br /> ראשית ההתחלקות לברואים נפרדים היא לארבע מחנות, והוא בין ב[[מלאכים]] והן ב[[נשמות]], וכל אחד מן ארבע מחנות אלו מתחלק לשלושה פרקים. וכך ה[[מלאכים]] נמשכים מ[[י&quot;ב בקר]] שהם בחינת ה[[מרכבה]]. וה[[נשמה|נשמות]] נמשכות מ[[י&quot;ב השבטים]]. כל בחינות אלו יונקות מ[[י&quot;ב גבולי אלכסון]] של [[זעיר אנפין]] של עולם האצילות.<br /> <br /> ==הספירות בעולם זה==<br /> עולם זה הוא הראשון בו מתגלות עשר הספירות כ[[כלים]], היות שהוא בא לאחר [[עולם האצילות]], בו עשר הספירות הם רק [[אורות]] ולא כלים.<br /> <br /> כלומר, הספירות בעולם האצילות הם כמו [[מים]] שקופים המונחים בכלים מצויירים בצבעים שונים. הנה, אף שהמים נראים בצבעים שונים, מכל מקום, הם אותם המים. אולם לאחר הכלי, מי שעומד תחתיו רואה רק את הצבע, ולכן '''לגביו''' זה ממש [[מים]] צבועים. ואותו הדבר באצילות אין ההתלבשות משנה את האורות, אך כלפי בריאה, הרי זה כאילו נשתנה לגמרי.<br /> <br /> ==ברואי עולם זה==<br /> בכל עולם מתגלה בחינה אחת מה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]]. ונאמר כי &quot;אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא&quot;, כלומר, שבעולם הבריאה מתגלה בחינת אמא עילאה, שהיא פרצוף ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות. וזאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה [[בינה]] והתפשטות, לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת [[חכמה]] ו[[ביטול]].<br /> <br /> ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם [[מלאכים]] שכלים. [[מלאכים]] אלו נקראים בשם [[שרפים]] להעיר מתניא פרק ל''ט בהגהה שגם לשרפים וגם לחיות קוראים חיות הקודש רק שההבדל ביניהם הוא שלאלה (שרפים)יש דחילו ורחימו שכלים ולאלה (חיות) יש דחילו ורחימו טסעיים, וכן מצינו עוד מקומות (וכן ברמב&quot;ם אך נראה שחסידות פוסקת לא כמוהו) שחיות יותר נעלים משרפים ויש להאריך ואכ&quot;מ).<br /> <br /> מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים הוא בעולם הבריאה. כתוב ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש&quot;אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא&quot; שהוא עולם הבריאה, ולכן הוא מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים עובדי השם ב[[יראה|דחילו]] ו[[אהבה|רחימו]] שנמשכו מ[[התבוננות]] בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]].<br /> <br /> עולם הבריאה הוא בחינת [[יחודא תתאה]], שבו הבריאה שבטלה ומיוחדת בקדוש ברוך הוא היא, כפי שמתוארת בתפילה - &quot;וצבא השמים לך משתחוים&quot;. כלומר, שביטול והשתחוואה זו של צבא השמים לקדוש ברוך הוא - הם באופן של &quot;[[יש מי שבטל]]&quot;, והיינו, שאף על פי שבטל, מכל מקום, נותר מציאות לעצמו.<br /> <br /> גם ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם בבחינת מהות ומציאות נפרדת מאלקות, ואף על פי שהם בטלים ומשתחוים כלפיו - מכל מקום מהותם ועצמותם של ה[[מלאכים]] הוא בבחינת כיסוי והסתר לאלופו של עולם, שהוא אין עוד מלבדו ממש, בבחינת [[יחודא עילאה]]. וכיון שאינם בטלים במציאות מעוצם השגתם, זה מראה על כך שהם מציאות של יש.<br /> <br /> ==הופעת הקליפות==<br /> בעולם זה ה[[קליפת נוגה]] מופיעה לראשונה, כיון שבעולם האצילות &quot;לא יגורך רע&quot; - שאין שם מציאות של רע כלל. אזי בעולם הבריאה כשמופעיה קליפה זו הוא חידוש, אולם בכל זאת הוא באופן שהרע בטל לטוב ורובו (ככולו) טוב. ולכן הטוב שבעולם גובר אלא שמתחילה להיות מציאות של [[ישות|יש]].<br /> <br /> ==כינוייו==<br /> *'''עולם הנשמות''' - הואיל וה[[נשמות]] נחצבו מתחת ל[[כסא הכבוד]] בעולם הבריאה. טעם הדבר שמקור ה[[נשמה|נשמות]] הוא בעולם זה, שכן עולם זה הוא בבחינת פנימית, ולכן ה[[נשמות]] שהם מבחינה פנימית נמשכות מעולם זה.<br /> <br /> *'''עולם הכסא''' - ככתוב &quot;ועל הכסא דמות כמראה אדם&quot; שהוא בבחינת כסא לגילוי של [[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]]. אחד הפירושים ב&quot;עולם ה'''כסא'''&quot; הוא: כס אל&quot;ף. כלומר, שהוא בבחינת '''כיסוי''' לגבי '''א'''לופו של עולם, שמעלים ומסתיר עליו.<br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

שלום דובער גינברג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&diff=450054 2021-01-28T21:29:26Z

<p>שלום דובער גינברג: </p> <hr /> <div>{{שמות}}<br /> '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג &quot;עצמות&quot; מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה)! <br /> <br /> מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם (&quot;[[קדמון]]&quot;) ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא (&quot;אפשרי המציאות&quot;) מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו (&quot;מחוייב המציאות&quot;){{הערה|ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'}}<br /> <br /> לגבי מהותו ועצמותו של הבורא נאמר כי &quot;אני הוי&quot;ה לא שניתי&quot;, שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו אין כל הגילויים בעולמות, ואפילו ב[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] אין תופסים מקום ח&quot;ו, ואפילו לא כטיפה באוקיינוס שכן טיפה מן האוקיינוס יש איזה ערך שכן שניהם מים ההבדל א&quot;כ הוא בכמות אבל באיכות יש ערך ביניהם משא&quot;כ לגביו ית' והעולמות, הוא אין ערך כלל שכן מדובר אודות '''סוג''' אחר, צד אחד של רוחניות ועד שגם הרוחניות לא תופסת מקום כלל לגביו ית' וצד של גשמיות, נמצא שמלבד האין ערוך בכמות קיים גם אין ערוך באיכות, הסוג הוא אחר לגמרי.<br /> <br /> הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת [[הקבלה]] והחסידות, אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על ה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]] שדחק באחד מגדולי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]] הרב [[משה גוראריה]] שיסביר לו &quot;מה זה עצמות&quot;. ההוא כמובן טען חזור וטעון ש&quot;עצמות - אי אפשר להסביר!&quot;. אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה וניסה להסביר. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו בפניו ואמר לו &quot;אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!&quot;...{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=46990&amp;lang=he חסידים בוערים בנחלת בנימין] {{אינפו}}, להעיר שישנו סיפור מקביל בדיוק על ר' [[הלל מפאריטש]] שסטר לר' [[אייזיק מהומיל]]}}.<br /> <br /> אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''.<br /> <br /> ==אין סוף==<br /> {{סדר ההשתלשלות}}<br /> עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש בה את התכונות הבאות:<br /> <br /> א. '''נמצא בכל מקום''' - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה.<br /> <br /> ב. '''אינו מוגדר ומוגבל כלל''' - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', ועל כן כל הגדרה והשגה שהיא - אינה שייכת לגבי [[עצמותו]] יתברך, על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה. <br /> <br /> ג. '''מציאותו שונה''' - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'.<br /> <br /> ===אור אין סוף===<br /> {{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br /> אור אין סוף (או בראשי תיבות 'אוא&quot;ס') הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי.<br /> <br /> התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שמות ה']]</div>

שלום דובער גינברג